gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טועמיה · Toamehu — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: טועמיה · Toamehu

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

טועמיה · Toamehu — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מגזין מיוחד המאגד‬ ‫עבורכם את מבחר‬ ‫עלוני השבוע‬ ‫‪‬‬ ‫שנה שישית‬ ‫גיליון מספר ‪666‬‬ ‫‪‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫תשפ"ז‬ ‫טֹו ֲֲֹע ֶֶמ ָיָה‬ ‫חפשו את‬ ‫חוברת העלונים‬ ‫עלונים ותוכן שכל הילדים אוהבים‬ ‫דיוסם‬ ‫ליל‬ ‫מבית דפ‬ ‫'ספיד'‬ ‫שנת תשע"ט לפ"ק‬ ‫זמני כניסת ויציאת השבת‬ ‫להרשמה לקבלת החוברת‬ ‫במייל‪ ,‬מידי שבוע‪.‬‬ ‫לחצו כאן‬ ‫ר"ת‬ ‫‪08:06‬‬ ‫מוצ"ש‬ ‫‪07:26‬‬ ‫ער"ש‬ ‫‪06:15‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪08:04‬‬ ‫‪07:28‬‬ ‫‪06:30‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪08:06‬‬ ‫‪07:28‬‬ ‫‪06:22‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪08:04‬‬ ‫‪07:28‬‬ ‫‪06:30‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪08:05‬‬ ‫‪07:27‬‬ ‫‪06:14‬‬ ‫בית שמש‬ ‫פנים מאירות ‪ 8‬ירושלים‬ ‫‪08:05‬‬ ‫‪07:28‬‬ ‫‪06:32‬‬ ‫קרית גת‬ ‫טל' ‪02-500-4569‬‬ ‫‪08:06‬‬ ‫‪07:27‬‬ ‫‪06:24‬‬ ‫נוף הגליל‬ ‫‪S025004569@Gmail.com‬‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫גליון מס' ‪167‬‬ ‫"עומקים" ‪ -‬פרק י"א | הגבול בין אמפתיה לדרישות להאזנה בקו התוכן שלנו‪ | 08-6679134 :‬לצפייה פנה למייל הרשום מטה‬ ‫"ע‬ ‫הרגשות "האסורים" בראש השנה‬ ‫או לדבר‪ .‬הסדר הוא כך‪ .‬האדם שמע בשורה טובה‪ ,‬הרגיש‬ ‫אם אתה מרגיש הרגשה מרוממת ומופלאה במשך כל‬ ‫שמחה‪ ,‬ויצא בריקודים‪ .‬הרגש הגיע לפני המעשה‪ ,‬והוא גם‬ ‫הראש‪-‬השנה‪ ,‬בלי הפסק‪ ,‬אז המאמר הבא לא מיועד עבורך‪.‬‬ ‫תגובות על גליון נצבים וילך 'המאוכזב הנצחי'‬ ‫זה שהפעיל את המעשה‪.‬‬ ‫זה עלול לכווץ את ליבך לשווא‪.‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫קפצה לו מפלצת פתאום מול העיניים‪ ,‬נתקף בבהלה‪ ,‬ואז‬ ‫בשורות הבאות נעשה משהו שאסור לגמרי לעשות‬ ‫לגבי הביקורת התמידית‪ ,‬היא גם‬ ‫מה שתיארת ל‬ ‫צרח‪ .‬זה הסדר הנכון‪.‬‬ ‫בראש‪-‬השנה‪ ,‬לקטרג על עם ישראל‪") .‬הס קטיגור!"(‬ ‫נוגעת למערכת יחסים‪ .‬כי אם לא משנה מה אני עושה‬ ‫הרגש מופעל באופן אוטומטי‪ ,‬במהירות הבזק‪ ,‬ללא שום‬ ‫אך כעת עדיין בערב ראש השנה‪ ,‬נרשה לעצמינו לפרט‬ ‫‪ /‬מנסה ‪ /‬מתאמץ‪ ,‬ובצד השני לא נהנים מזה בכל‬ ‫בחירה מצד האדם‪ ,‬כדי להפעיל אותו לעשות או לדבר‪.‬‬ ‫מדגם קצר של ה"עבירות" של עם ישראל בימי הדין‪.‬‬ ‫מקרה‪ ,‬אז המוטיבציה שלי להשתפר נחלשת‪.‬‬ ‫ההשהייה של האדם יכולה לבוא לפני ביצוע המעשה‪,‬‬ ‫מגיעים יומיים קריטיים הללו שבהם חותכים קיצבה לכל‬ ‫בכל מערכת יחסים צריך להיות זמנים של תנועת‬ ‫ולא לפני ההרגשה‪ .‬בטרם התחיל לרקוד‪ ,‬יכל לעצור את‬ ‫השנה‪ ,‬ואסור לעורר דינים חלילה‪ ,‬כידוע‪ .‬ויש יהודים‬ ‫'רצוא ושוב'‪ .‬כלומר‪ ,‬הרגשה של 'רצוא' להשתפר‬ ‫עצמו‪ .‬אך לא לפני שהרגיש‪.‬‬ ‫שהבטיחו לעצמם‪ ,‬להיות בשלווה‪ ,‬ולחיות במתיקות‪,‬‬ ‫ולהתקדם‪ ,‬וגם זמנים של תנועת 'שוב'‪ .‬כלומר‪ ,‬השמחה‬ ‫הרבש"ע טבע זאת בבריאה‪ .‬מתוך התבוננות אפשר‬ ‫מכניסת החג ועד צאתו‪ .‬עד כאן ההבטחה‪ ,‬אך בתוצאה‪...‬‬ ‫עם ההתקדמות‪ .‬אי אפשר לחיות כל הזמן רק ברצוא‬ ‫להבין‪ ,‬שזה חייב כך לעבוד‪ .‬כי ברוב הזמן אנחנו פועלים ללא‬ ‫אלו יהודים שאיחלו והתברכו מאות פעמים‪ ,‬מבני‬ ‫ורצוא‪.‬‬ ‫התבוננות‪ ,‬וזה חשוב שכך זה יעבוד‪.‬‬ ‫המשפחה וידידים‪ ,‬לזכות "לשנה טובה ומתוקה" ‪" -‬א זיס‬ ‫*‬ ‫דוגמא עכשווית‪" :‬הייתקע שופר בעיר והאם לא יחרדו"‪.‬‬ ‫יאר"‪ .‬הם גם משתדלים להרבות בדבש בסעודות החג‪ .‬בפועל‪,‬‬ ‫התאור של דרשת השבע ברכות ליווה אותי בשנים‬ ‫המתיקות מהם והלאה‪.‬‬ ‫זו מטרת השופר‪ .‬היא מעוררת חרדה‪ .‬בלי שליטה שלנו‪ .‬בלי‬ ‫הראשונות בהם הייתי מתכבד לדבר בשמחות‬ ‫יכולת לעצור‪.‬‬ ‫והנה המדגם‪:‬‬ ‫המשפחתיות‪.‬‬ ‫גם הנוסחאות והניגונים שהוכנסו לתפילות ימים נוראים‪,‬‬ ‫הראשון ‪ -‬בראש השנה מתארח אצל השווער‪ ,‬יחד עם‬ ‫לאחר שנים הגעתי לתודעה החשובה‪ ,‬שהקהל אינו‬ ‫הם כדי לעורר את הלב‪ ,‬לתשובה‪ ,‬להתקרבות‪ .‬הם פועלים‬ ‫שלוש משפחות נוספות‪ .‬במצב של תת‪-‬תנאים‪ .‬מקבל בחילה‬ ‫מודע כלל לתהליך אותו עברת עד שהדרשה היתה‬ ‫ללא בחירה‪ .‬התחילו שיר מסויים‪ ,‬והנה הקהל מתרגש‪.‬‬ ‫קשה מהרגע שנכנס לשם‪.‬‬ ‫מוכנה‪ ,‬הוא אינו מודע לחלקים אותם רצית לומר לפני‬ ‫*‬ ‫השני ‪ -‬מקפיד שלא לאכול אגוזים‪ ,‬כדי לא להרבות כיחו‬ ‫או אחרי או חלקים שבכלל שכחת לומר‪ ,‬הוא נתון תחת‬ ‫בינתיים‪ ,‬תוך כדי הקריאה כבר קופצת לך התנגדות‬ ‫ונעו‪ .‬אך הגבאי בחר עבורו את המקום מתחת למזגן‪ .‬כבר‬ ‫רושם הדרשה שהוא שמע‪ ,‬ותו לא‪.‬‬ ‫בפנים‪ .‬כי "איפה המקום להשליט את השכל על הרגש?"‬ ‫ביום הראשון הצטנן והצטרד‪ .‬איבד את הקול לגמרי‪ .‬מרגיש‬ ‫צריך מספיק אינטליגנציה בוגרת להתבונן על‬ ‫הנה התשובה נמצאת בדיוק כאן‪ .‬מה שאנחנו עושים‬ ‫מקופח וכועס‪.‬‬ ‫הדרשה מצד השומעים‪ .‬ואז יש רוגע נפשי לאחר‬ ‫כרגע ממש‪ ,‬תוך כדי קריאת הדברים הללו‪ ,‬זה אכן לפעול‬ ‫השלישי ‪ -‬בחור צעיר‪ .‬היה רגיל לבית הכנסת מסויים‬ ‫הדרשה‪ ,‬וגם המחמאות והתגובות יתקבלו בהכנעה‬ ‫שינוי במערכת הרגשית‪.‬‬ ‫בנוסח שנעם לאוזניו‪ .‬במשך כל השנה‪ ,‬התפילות מתנגנות לו‬ ‫ושמחה‪.‬‬ ‫*‬ ‫אם עד היום הרגשנו אכן "עבריינים" מול רשימת‬ ‫באוזן‪ .‬השנה ‪ -‬החליט אבא להתפלל במקום אחר‪ ,‬בלי לשאול‬ ‫אני אישית התחזקתי שב'שפת אמת' במאמר‬ ‫העבירות דלעיל‪ ,‬אנחנו כעת במגמה לשנות לעצמינו את‬ ‫לדעתו‪ .‬התפילות משעממות אותו‪ .‬הוא מאוכזב ומריר‪.‬‬ ‫הראשון על ראש השנה זה מתחיל כך‪ .‬ב"ה‪ .‬ערבובי‬ ‫ההרגשה‪ .‬להתחיל להרגיש יותר טוב‪.‬‬ ‫הרביעי ‪ -‬קשה לו עם הסיפור הזה כל השנה‪ .‬חמישה‬ ‫דברים‪ .‬הסימנים‪...‬‬ ‫אנחנו עושים את זה באמצעות התבוננות מוקדמת‪.‬‬ ‫בנים אחד אחרי השני‪ .‬בראש השנה זה סיוט‪ .‬שלושה‬ ‫מבחינתי יש פה מסר שזה בסדר לגמרי להגיע‬ ‫לאמר‪ :‬בשעת מעשה‪ ,‬כאשר אדם כבר הרגיש‪ ,‬אין לו שום‬ ‫יושבים לידו‪ ,‬ועוד שניים על הברכיים‪ .‬משתוללים‬ ‫לראש השנה ב'ערבובי דברים'‪ ,‬קצת מכל אחד‬ ‫שליטה על זה‪ .‬אם אני הרגשתי אכזבה ‪ -‬אז הרגשתי‪ .‬זו‬ ‫ומתפרעים‪ .‬הוא מחייך אליהם כל הזמן‪ .‬אך בפנים ‪ -‬אשד‬ ‫מה'ארבעה בנים' שתיארת במהלך הסידרה‪.‬‬ ‫המציאות‪ .‬כן טוב ‪ /‬לא טוב‪ ,‬זה מה שקרה בפועל‪ .‬אין כאן כל‬ ‫מתפרץ של זעם‪.‬‬ ‫תגובות ניתן לשלוח למייל הרשום מטה‬ ‫מקום להתערבות‪.‬‬ ‫החמישי ‪ -‬יושב בסעודה אצל ההורים‪ .‬מבחינתו‪ ,‬רק דברי‬ ‫היכולת שלי להשפיע על מה שאני מרגיש‪ ,‬היא לגבי‬ ‫תורה ושירי התעלות‪ .‬אח צעיר‪ ,‬קל דעת‪ ,‬עסוק בעולם‬ ‫ההמשך‪ .‬מה אני הולך להרגיש מכאן והלאה‪.‬‬ ‫הפוליטיקה והבלים‪ .‬בראש‪-‬השנה הרי חמור ביותר לקטרג‬ ‫הסיבה שאנחנו מרבים בראש השנה לאכול דברים‬ ‫על יהודי‪ .‬כלפי חוץ עוצר את עצמו בכל הכוח‪ .‬אך בפנים‬ ‫מתוקים‪ ,‬ואנחנו נמנעים מלאכול חמוצים‪ ,‬שימו לב‪ ,‬ההדגשה‬ ‫שופט אותו בחומרה‪ .‬מבקש לסלק אותו מהשולחן‪.‬‬ ‫היא על המעשים‪ .‬שם הבחירה שלנו לגמרי‪ .‬האם להביא‬ ‫וכל הרגשות הללו‪ ,‬מביאים איתם יחד את האכזבה‬ ‫מלפפון חמוץ לשולחן או לא?‬ ‫והתיסכול מעצמינו‪ .‬והם מתווספים‪ ,‬כמובן‪ ,‬לרשימת‬ ‫וכאן נכנס העיקרון הגדול שטבע רבינו בעל החינוך "אדם‬ ‫הרגשות המרירים‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬יש לי בעיה שמלווה אותי מאז שאני בחור‬ ‫נפעל כפי פעולותיו"‪ .‬בפעולות אלו‪ ,‬שהן בבחירה‪ ,‬אנחנו‬ ‫*‬ ‫צעיר‪ .‬כשאני עומד זמן רב באותו מקום הרגליים‬ ‫רוצים להשפיע על ההרגשות שהן לא בבחירה‪ .‬האם באמת‬ ‫הנושא הוא קריטי לכל השנה‪ ,‬וקל וחומר בימי הדין‬ ‫כואבות לי מאוד‪ .‬בתפילת מוסף בראש השנה‪ ,‬זה‬ ‫ארגיש מתיקות? האם לא ארגיש מרירות? ‪ -‬זה לא משהו‬ ‫כשאנחנו עושים הכול כדי להיזהר משמץ של חמיצות‬ ‫בשבילי סבל אמיתי‪ .‬מישהו אמר לי שזה רגשי‪.‬‬ ‫בבחירה שלנו‪ .‬ואין לנו אחריות לגבי זה‪.‬‬ ‫ומרירות‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬באופן כללי‪ ,‬אף פעם לא כדאי למהר לתלות‬ ‫*‬ ‫המכנה המשותף לכל "העבירות" שהן מתרחשות בתוך‬ ‫דברים בהשפעה רגשית‪ .‬תמיד חשוב לבדוק אצל רופא‪.‬‬ ‫ואז הוא שואל שוב‪ :‬אז אני נוסע להתארח אצל השווער‪.‬‬ ‫הלב‪ ,‬בניגוד גמור לרצוננו‪ .‬ולעתים‪ ,‬חוסר היכרות מספקת עם‬ ‫לעתים יש סיבות רפואיות מוצדקות‪ ,‬שאנו לא בודקים‬ ‫מה אתה אומר? האם זו גזירה שאצטרך להרגיש שם‬ ‫"המערכת הרגשית"‪ ,‬מביא אותנו למלחמות קשות‪ ,‬אבודות‬ ‫אפילו‪.‬‬ ‫סלידה?‬ ‫מראש‪.‬‬ ‫בכאבים ומיחושים‪ ,‬יש אכן סיבה לבדוק גם זווית‬ ‫התשובה היא‪ :‬לא! זו לא גזירה! טוב שאתה שואל עכשיו‪.‬‬ ‫יש לנו בגוף שתי מחלקות שונות שפועלות באופן שונה‬ ‫רגשית‪.‬‬ ‫כי כאשר זה קורה בשעת מעשה‪ ,‬ועלתה לך בחילה‪ ,‬אכן לא‬ ‫לגמרי‪ .‬מחלקת המעשים והדיבורים‪ .‬באופן כללי הם‬ ‫אתה מדבר על עמידה רצופה שגורמת לך כאבים‪ ,‬ואתה‬ ‫היתה לך שליטה על זה‪ .‬אך ככל שאתה מודע לזה מראש‪,‬‬ ‫נמצאים לגמרי בשליטת האדם ובבחירתו‪ .‬יחליט האדם להזיז‬ ‫גם מציין שזה מלווה אותך שנים רבות‪ .‬יש בוודאי משהו‬ ‫אתה מוזמן לעבוד‪ .‬התבוננות מעמיקה מראש יכולה לשנות‬ ‫את היד‪ ,‬אז היא תזוז‪ .‬יחליט האדם להשבית את היד‪ ,‬היא‬ ‫בעמידה מסויימת‪ ,‬בזמן מסויים‪ ,‬שיכול להיות מלווה‬ ‫תהיה מושבתת‪ .‬גם מבחינת ההלכה )או להבדיל חוקי הגויים(‪ ,‬כל‬ ‫את ההרגשה‪.‬‬ ‫בהתניות‪ .‬כלומר‪ ,‬כבר התרגלת לחוש משהו מסויים‬ ‫עוד האדם נחשב לאדם בריא ושפוי‪ ,‬יש לו שליטה מלאה‬ ‫אם מראש‪ ,‬תהיה ממוקד בלראות את השווער והשוויגער‪,‬‬ ‫במצב מסויים‪ ,‬והתחושה הזאת חוזרת לך‪.‬‬ ‫ובחירה מרצון על המעשים והדיבורים שלו‪ .‬מי שחרג מכך‬ ‫המוכנים להפקיר את כל הבית והפרטיות שלהם למען‬ ‫אתה יכול לבדוק בפשטות‪ ,‬אם כשאתה עומד במקום‬ ‫הילדים והנכדים‪ ,‬כמה מתוקים הם ההורים הללו‪ .‬עוד בטרם‬ ‫ישלם את המחיר‪.‬‬ ‫אחד בסיטואציה אחרת‪ ,‬כשאתה בהיסח הדעת מזה‪,‬‬ ‫אתה טובל את החלה בדבש‪ ,‬תוכל לטעום בלב את המתיקות‬ ‫מחלקת הרגשות‪ ,‬שונה לגמרי במהותה‪ .‬היא עובדת‬ ‫האם גם אז אתה סובל מזה‪.‬‬ ‫שלהם‪ .‬כי גם זה דבש בחיים שלך‪.‬‬ ‫אחרת‪ .‬כי יש לה תפקיד אחר לגמרי‪.‬‬ ‫שאלות ניתן לשלוח למייל ‪ptachlo1@gmail.com‬‬ ‫שנה מבורכת והעיקר ‪ -‬מתוקה לכולנו‪.‬‬ ‫הרגשות הם המניעים של האדם‪ .‬הם גורמים לו לעשות‬ ‫המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"‬ ‫או בפנייה למייל המצורף‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫"זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים"‬ ‫"העולם" ‪ -‬מפרש כך ‪" -‬זכרנו לחיים"‪ ,‬כי אתה הרי "מלך‬ ‫חפץ בחיים"‪ ,‬אתה רבש"ע הרי רוצה שבני אדם יחיו‪.‬‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫אולם ‪ -‬אמר החפץ חיים לתלמידי הישיבה ‪ -‬תכוונו‬ ‫בבקשה זאת את הביאור דלהלן‪" :‬זכרנו לחיים" ‪ -‬אנו‬ ‫"תחל שנה וברכותיה!"‬ ‫מתפללים לקב"ה שהוא יזכרנו לחיים‪ ,‬ואיזה סוג של‬ ‫ראש‬ ‫שלקראת‬ ‫צרם‬ ‫זצוק"ל‬ ‫למרן הגרש"ז אויערבאך‬ ‫השנה נצמדים אנשים לפתגם "תכלה שנה וקללותיה"‪ ,‬חיים אנו מבקשים? "מלך חפץ בחיים" ‪ -‬אנו מבקשים‬ ‫והעיר‪" :‬יש להיזהר בזה שלא להיות חס ושלום כפויי כזה סוג של חיים שהמלך החפץ בחיים חפץ ורוצה בהם!‬ ‫"וכתבנו בספר החיים ‪-‬‬ ‫טובתו של מקום"‪.‬‬ ‫למענך אלוקים חיים" ‪-‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬כאשר מתבוננים‬ ‫כתבנו בספר החיים‪,‬‬ ‫"אֲ נִ י לְ דו ִֹדי וְ דו ִֹדי לִ י"‬ ‫בשנה החולפת‪ ,‬ישנה‬ ‫חיים שיהיו "למענך"‪ ,‬כדי‬ ‫נטייה להתרכז יותר במה‬ ‫ישה ּו דּ וֹפֵ ק ַּבדֶּ לֶת‪ ,‬ר ֹוצֶה לְ ִה ּ ָכנֵס אֵ לַי הַ ַּבי ְָתה‪ .‬אֲ בָ ל ל ָָמה שנוכל לתקן את מה‬ ‫ִמ ׁ ֶ‬ ‫שהיה חסר ‪ -‬מתוך‬ ‫שקלקלנו ולעשות משהו‬ ‫‪.‬‬‫ד‬ ‫בַ‬ ‫לְ‬ ‫ָן‬ ‫י‬ ‫ּ‬ ‫צ‬ ‫ֻ‬ ‫מ‬‫ְ‬ ‫ר‬ ‫דֵּ‬ ‫ת‬‫ַ‬ ‫ּ‬ ‫ס‬ ‫ְ‬ ‫מ‬‫ִ‬ ‫י‬ ‫נִ‬ ‫אֲ‬ ‫?‬ ‫ו‬‫ֹ‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬‫ַ‬ ‫ּ‬ ‫פְ‬ ‫אֶ‬‫ש‬‫ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫הכנה‪ ,‬תקווה ותפילה‬ ‫למען קידוש שמך‪...‬‬ ‫שבשנה הבאה החסר‬ ‫אֲ נִ י ּ ָבטוּחַ ׁ ֶשאֲ נִי מו ׁ ְּשלָם‪ ,‬חָ זָק ו ַּמצְ לִ יחַ ‪ֶ ׁ -‬ש ּי ֵׁש לִ י כּ ֹחוֹת וַאֲ נִי‬ ‫הזה יתמלא!‬ ‫)חפץ חיים(‬ ‫צו ֵֹדק‪.‬‬ ‫אך מה עם כל השפע שכן‬ ‫לִ פְ ּתֹחַ אֶ ת הַ דֶּ לֶת ּ ֵפרו ּׁש ֹו לְ הוֹדוֹת ׁ ֶשאֲ נִ י ל ֹא ִמ ְס ּ ַתדֵּ ר לְ בַ ד‪" ,‬אמרו לפני מלכויות‬ ‫היה?! האם זה נכון‬ ‫שתמליכוני‬ ‫ִכנֵס וְ ַי ֲעזֹר לִ י‪ .‬וַאֲ נִ י ל ֹא מ ּוכָן‪ .‬כדי‬ ‫ׁ ֶשאֲ נִ י צ ִָר ְ‬ ‫לסכם ולתמצת את כל‬ ‫ש ּי ּ ָ‬ ‫יך אֶ ת ַּבעַ ל הַ כּ ֹחוֹת ׁ ֶ‬ ‫הַ דִּ ְמיוֹנוֹת ׁ ֶש ִּלי חֲ ז ִָקים ִמ ּ ֶמ ִּני‪ ,‬וַאֲ נִ י חַ י ְ ּבמַ ּ ֶסכֶ ת ׁ ְש ָק ִרים ׁ ֶשאֲ נִי עליכם" )ר"ה טז‪(.‬‬ ‫השנה החולפת ‪ -‬על כל‬ ‫אנו מצהירים על היותנו‬ ‫ומתנותיה‬ ‫שפעה‬ ‫ְמסַ ּ ֵפר לְ עַ צְ ִמי‪.‬‬ ‫עבדים להקב"ה‪" ,‬אם‬ ‫‪-‬‬ ‫היו‬ ‫זאת‬ ‫שבכל‬ ‫הטובים‬ ‫כבנים אם כעבדים"‪.‬‬ ‫יך לִ ְד ּפֹק‪.‬‬ ‫וְ דו ִֹדי‪ ,‬הוּא מַ ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫"שנה‬ ‫בתואר‬ ‫עבד אינו בוחר במה‬ ‫וקללותיה"?‪...‬‬ ‫הוּא דּ וֹפֵ ק וּמַ פְ ִ ּג ׁיש או ִֹתי ִעם חֻ לְ ׁשוֹת‪ְּ ,‬כעָ ִסים‪ְ ּ ,‬פחָ ִדים‪ ,‬לעבוד את אדונו‪ ,‬עבד‬ ‫לפיכך המליץ מרן הגאון‬ ‫מהותו ביטול‪ ,‬עבד "לית‬ ‫רבי שלמה זלמן "להודות‬ ‫שלוֹנוֹת‪ .‬וַאֲ נִ י ְממַ הֵ ר לְ הַ ְס ִּתיר וְ לִ צְ בּ ֹעַ או ָֹתם‬ ‫ִקנְ אָ ה וְ כִ ׁ ּ ָ‬ ‫באותה מידה על כל‬ ‫ליה מגרמיה כלום" )‪ -‬אין‬ ‫ִ ּבצְ בָ ִעים יָפִ ים‪.‬‬ ‫החסדים והטובות שהיו‬ ‫לו משלו כלום(‪ ,‬ובשל כך‬ ‫לִ פְ עָ ִמים הַ ְּנ ִק ׁישוֹת ְּתכוּפוֹת וְ לִ פְ עָ ִמים י ֵׁש ֶרַ ַוח ֵּבינֵיהֶ ן‪ ,‬אֲ בָ ל מוכן הוא לכל תפקיד‬ ‫במשך השנה ‪ -‬ולייחל‬ ‫ולכל שליחות שיטיל‬ ‫שימשיכו גם הלאה!"‬ ‫שן‪ ,‬וְ ל ֹא ְמו ּ ֵַתר עָ לַי‪.‬‬ ‫הֵ ן לְ ע ֹולָם ל ֹא נִפְ סָ קוֹת‪ .‬דּ ו ִֹדי עַ ְק ׁ ָ‬ ‫עליו אדונו‪.‬‬ ‫מה‬ ‫טוב‬ ‫בנוסף העיר שלא‬ ‫יך לֶאֱ חֹז ַּבדִּ ְמיוֹנוֹת וְ ל ֹא מ ּוכָן לְ הַ ִּכיר כך הוא יהודי הממליך‬ ‫שן‪ַ .‬מ ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫ּגַם אֲ נִ י עַ ְק ׁ ָ‬ ‫שעושים חלק ממדפיסי‬ ‫את הקב"ה למלכו ואת‬ ‫ְ‬ ‫ְ ּבכָך ׁ ֶשאֲ נִ י צ ִָריך אוֹת ֹו‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫הלוחות ‪ -‬שמדפיסים‬ ‫עצמו לעבדו ‪ -‬הוא‬ ‫בסוף הלוח "תכלה שנה‬ ‫מצהיר בזאת על נכונותו‬ ‫טעם‬ ‫וקללותיה" ‪ -‬כי מה‬ ‫לשמש את הבורא בכל מצב שירצה הבורא‪.‬‬ ‫בה‬ ‫להיות‬ ‫שהולכות‬ ‫שלמה‬ ‫שנה‬ ‫על‬ ‫להתנבא מראש‬ ‫מי שבוחר במה ואיך לעבוד את ה' אינו עובד אלא את‬ ‫קללות‪ ,‬ואין זה אלא כפתיחת פה לשטן ח"ו‪...‬‬ ‫עצמו‪ ...‬הוא לא התבטל כלל!‬ ‫שלמה(‬ ‫)הליכות‬ ‫הדברים חשובים ויסודיים‪ .‬כשאין ידיעה בסיסית‬ ‫אמור מעתה‪ :‬תחל שנה וברכותיה ‪ -‬כתיבה וחתימה‬ ‫טובה!‬ ‫שנָה טוֹבָ ה ִּת ּכ ְָתבוּ וְ ֵת ָח ְתמוּ לְ ַאלְ ּ ַתר לְ ַחיִּים טו ִֹבים וּלְ ׁ ָ‬ ‫שלוֹם‪ָ .‬א ֵמן‪.‬‬ ‫לְ ׁ ָ‬ ‫‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪3‬‬ ‫]ב[‬ ‫‬ ‫‬ ‫בהצהרה‪ :‬ה' מלך ‪ -‬הווה‪ .‬ה' מלך ‪ -‬עבר‪ .‬ה' ימלוך ‪ -‬עתיד‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬אין המלכה ואין עבדות‪ .‬יכול יהודי לעמוד על רגליו‬ ‫לעולם ועד‪ ,‬אבל קודם כל תמליך את הקב"ה על עצמך‬ ‫ולהצהיר בתפילה‪" :‬מלוך על כל העולם כולו‪...‬‬ ‫כעת‪ ,‬ובהמשך תזכיר עבר ועתיד‪.‬‬ ‫וידע כל פעול‪ ...‬ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי‬ ‫הכל מתחיל בהמלכה כעת!‬ ‫ישראל מלך"‪ ...‬מוכן הוא להמליך את הקב"ה על כל‬ ‫העולם‪ ,‬על כל היצורים מאריות עד נמלים ‪ -‬ורק על עצמו‬ ‫"מלוך על כל העולם‬ ‫הוא לא מוכן להמליך את‬ ‫כולו"‬ ‫ָם‬ ‫ל‬ ‫ּש‬ ‫ְ‬ ‫ׁ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫נִ‬ ‫אֲ‬‫ש‬‫ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹן‬‫ו‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ְ‬ ‫דִּ‬ ‫הַ‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫ֹת‬‫ִ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ֹת‬ ‫ו‬‫ֲר‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ְ‬ ‫עַ‬ ‫מ‬‫ְ‬ ‫ֹת‬ ‫ו‬ ‫יק‬ ‫פִ‬ ‫דְּ‬ ‫הַ‬ ‫ט‬ ‫אַ‬ ‫לְ‬ ‫ט‬ ‫אַ‬ ‫לְ‬ ‫ה'‪ ,‬כל מה שקשור לחיים‬ ‫מה פשר הכפילות "כל‬ ‫‪ -‬נִ ְסדָּ ק‪.‬‬ ‫האישיים שלו הוא רוצה‬ ‫העולם כולו"?‬ ‫להחליט לבד‪ .‬זו אינה‬ ‫שת‪,‬‬ ‫ש ּ ִלי‪ ,‬אֲ נִ י י ֹוצֵא לְ ִמלְ חָ ָמה ִע ֶּק ׁ ֶ‬ ‫ְּכ ֵדי לְ הָ גֵן עַ ל הַ ּ ַת ְד ִמית ׁ ֶ‬ ‫מלכות‪.‬‬ ‫מלך ומושל בשר ודם‬ ‫‪:‬‬‫ָה‬ ‫ּ‬ ‫לּ‬ ‫ש‬ ‫ֶ‬ ‫ּ‬ ‫ׁ‬ ‫מ‬ ‫ִ‬ ‫ּר‬ ‫ו‬ ‫פ‬‫ּ‬ ‫ס‬ ‫ִ‬ ‫ֵש‬‫ׁ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ימ‬ ‫ָ‬ ‫ח‬ ‫ִ‬ ‫לְ‬ ‫ך‬‫וּלְ ָכל דֶּ ֶר ְ‬ ‫סיפור‬ ‫מזכיר‬ ‫זה‬ ‫אינו מולך ומושל על כל‬ ‫לִ פְ עָ ִמים אֲ נִי ַמאֲ ׁ ִשים אֶ ת הָ אַ חֲ ִרים ‪" -‬אֲ נִ י אָ ָדם ָרגוּעַ ‪ ,‬ל ָָמה ענייני האדם‪.‬‬ ‫רבי‬ ‫מהגה"צ‬ ‫ששמעתי‬ ‫אַ ּ ָתה חַ ּיָב לְ עַ צְ ֵּבן או ִֹתי?! אֲ נִ י אָ ָדם טוֹב‪ ,‬וְ ַרק ִ ּבגְ לָלְ ָך יש מלך ומושל הנוטל‬ ‫עזריאל טאובר זצ"ל‪ ,‬על‬ ‫מיסים מאנשי מדינתו‪,‬‬ ‫סטודנט שלמד באחת‬ ‫שלְ ִּתי!"‬ ‫נִ כְ ׁ ַ‬ ‫האוניברסיטאות‬ ‫ויש אף שמושל על גופם‬ ‫לִ פְ עָ ִמים אֲ נִ י ִמ ְת ַמ ְס ּ ֵכן ‪" -‬אֲ נִ י ְ ּבעֶ צֶם אָ ָדם טוֹב‪ ,‬אֲ בָ ל ּכָל ּכ ְָך לשעבדם שעבוד הגוף‪,‬‬ ‫בתקופת‬ ‫במוסקבה‬ ‫אך אינו מושל על חייהם‬ ‫באחת‬ ‫הקומוניזם‪.‬‬ ‫סוֹבֵ ל‪ֶ ׁ ,‬ש ּ ֻמ ּ ָתר לִ י ְקצָת לְ ו ּ ֵַתר לְ עַ צְ ִמי"‪.‬‬ ‫ומותם‪.‬‬ ‫כשדיברו‬ ‫ההרצאות‪,‬‬ ‫שכְ נֵעַ אֶ ת עַ צְ ִמי אך הקדוש ברוך הוא‬ ‫לִ פְ עָ ִמים אֲ נִ י ּ ְפ ׁשוּט ְמי ּ ֶַפה אֶ ת הַ ְּמצִ יאוּת ו ְּמ ׁ ַ‬ ‫השיטה‬ ‫של‬ ‫בשבחה‬ ‫שוֹת‪ .‬מולך ומושל על כל‬ ‫ִיתי חַ ּיָב ַל ֲע ׂ‬ ‫שה‪ ,‬אֶ לּ ָא ִמצְ וָה ׁ ֶשהָ י ִ‬ ‫שלוֹן א ֹו חֻ לְ ׁ ָ‬ ‫ׁ ֶשזֶּה ל ֹא ִּכ ׁ ּ ָ‬ ‫שדגלה‬ ‫הקומוניסטית‬ ‫הנבראים בכלל‪ ,‬ועל כל‬ ‫אין‬ ‫לאומה‪,‬‬ ‫שהכל שייך‬ ‫שלֵם‪ :‬הַ כּ ֹל‬ ‫וְ לִ פְ עָ ִמים אֲ נִ י נִ ְסחָ ף ְ ּב ַמ ּ ַסע ׁ ִשכְ נוּעַ וְ הַ ְס ּ ָב ָרה ׁ ָ‬ ‫עשירים ואין עניים‪ ,‬כולם‬ ‫נברא ונברא בפרט‪ ,‬על‬ ‫יך דֶּ ֶר ְ‬ ‫ש ּ ִלי‪ַ ,‬מ ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫ֹא‬ ‫שלּ‬ ‫ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫ים‬ ‫ֹר‬ ‫ִ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫הַ‬ ‫ך‬ ‫ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫ּת‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ַלְ‬ ‫י‬ ‫ַמ ְת ִחיל ֵמ ֶח ְסכֵ י הַ ּ‬ ‫שווים‪ ,‬התלהב המרצה‬ ‫כל חלק וחלק שבו‪ ,‬בגופו‬ ‫ובנשמתו‪ ,‬בחייו ובמותו‪,‬‬ ‫‪,‬‬‫י‬ ‫ב‬‫ּ‬ ‫ִ‬ ‫ש‬ ‫ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫ֶד‬‫ל‬ ‫ּ‬ ‫י‬ ‫ֶ‬ ‫הַ‬ ‫ת‬ ‫אֶ‬ ‫ה‬ ‫אָ‬‫ר‬ ‫ָ‬ ‫ֹא‬ ‫לּ‬ ‫ש‬ ‫ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫ים‬ ‫נְכִ‬ ‫חַ‬ ‫מ‬ ‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫הַ‬ ‫וֶת‬ ‫צ‬‫ֶ‬ ‫וְ‬ ‫ה‬ ‫בָ‬ ‫הֲ‬ ‫אַ‬ ‫י‬ ‫לִ‬ ‫ו‬‫ּ‬ ‫יע‬ ‫ב‬‫ּ‬ ‫ִ‬ ‫ה‬ ‫ִ‬ ‫אחד‬ ‫את‬ ‫ושאל‬ ‫ובכל חיי הנצח שלו‪.‬‬ ‫של הַ חַ יִים ּכָאן ּ ָבאָ ֶרץ הַ ְ ּקטַ ּנָה‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫וְ ָכלָה ְ ּבי ֶֹקר הַ ִּמ ְחיָה וּבַ לּ ַחַ ץ ׁ ֶ‬ ‫"נגיד‬ ‫הסטודנטים‪:‬‬ ‫של עַ צְ ִמי וּלְ הַ ְד ִחיק זהו שאנו אומרים‪" :‬מלוך‬ ‫מה‬ ‫אנייה‪,‬‬ ‫שהייתה לך‬ ‫הָ ִע ּ ָקר לִ ׁ ְשמֹר עַ ל הַ ְּתמ ּונָה הַ ּי ְֻק ָר ִתית ׁ ֶ‬ ‫"אני"‬ ‫איתה?"‬ ‫היית עושה‬ ‫על כל העולם" ‪ -‬היינו‬ ‫ימי‪.‬‬ ‫אֶ ת הַ ְּכאֵ ב הַ ּ ְפנִ ִ‬ ‫‪ -‬ענה הסטודנט ‪" -‬הייתי‬ ‫בכללות העולם‪ ,‬וגם‬ ‫"כולו" ‪ -‬על כל חלק וחלק‬ ‫יך לִ ְד ּפֹק‪.‬‬ ‫וְ דו ִֹדי ַמ ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫ורק‬ ‫נותן חצי לרוסיה‬ ‫שבו ובכל פרט ופרט‬ ‫משאיר‬ ‫הייתי‬ ‫חצי‬ ‫מהנבראים‪.‬‬ ‫לעצמי"‪.‬‬ ‫)ישועות יעקב‪ ,‬תקפ"ב(‬ ‫‪-‬‬ ‫פרה"‬ ‫לך‬ ‫הייתה‬ ‫"ואם‬ ‫ְּכ ׁ ֶשהַ ְּמצִ יאוּת חֲ ז ָָקה ִמ ּ ָכל ִּתרוּץ וַאֲ נִ י ּפ ֹוג ֵׁש ְ ּב ִח ּ ָסרוֹן ׁ ֶש ִאי‬ ‫המשיך המרצה ושאל‪.‬‬ ‫ש ּ ִלי ְ ּבסַ ּ ָכנָה!‬ ‫שר לְ טַ ׁ ְש ֵט ׁש‪ ,‬אֲ נִ י ְמבֹהָ ל‪ּ .‬כָל הַ ִּמ ׁ ְשעֶ נֶת ׁ ֶ‬ ‫אֶ פְ ׁ ָ‬ ‫לרוסיה‬ ‫"הייתי נותן חצי‬ ‫"אשרי העם יודעי‬ ‫‪-‬‬ ‫לעצמי"‬ ‫וחצי משאיר‬ ‫ִמ ּיָד ִמ ְתעו ְֹר ִרים מַ נְ ּגָנוֹנִ ים ְמתו ְּח ּכ ִָמים‪ :‬אֶ ת הַ ּ ַמצְ ּפוּן אֲ נִי תרועה"‬ ‫השיב הסטודנט‪.‬‬ ‫ְמ ַת ְר ּגֵם ְּכ" ִה ְרהו ֵּרי ְּת ׁשוּבָ ה"‪ ,‬ו ְּמ ַמהֵ ר "לְ ַת ֵּקן" אֶ ת הַ ִּמדּ וֹת‪ ,‬הגיע הרה"ק רבי לוי‬ ‫"ואם הייתה לך תרנגולת‪,‬‬ ‫לעיר‬ ‫זיע"א‬ ‫שלּ ֹא יצחק‬ ‫לְ ִה ְתעַ ּנוֹת וּלְ ִה ְס ּ ַת ּגֵף ‪ -‬הָ ִע ּ ָקר ׁ ֶשלּ ֹא י ְִהיֶה סֶ ֶדק‪ ,‬הָ ִע ּ ָקר ׁ ֶ‬ ‫מה היית עושה איתה?"‬ ‫בארדיטשוב‪ ,‬וחיזר אחר‬ ‫ש ְב ִר ִיר ּיוּת ׁ ֶש ּ ִלי‪.‬‬ ‫אֵ אָ לֵץ לִ פְ ּתֹחַ אֶ ת הַ דֶּ לֶת לְ דו ִֹדי וּלְ הוֹדוֹת ַּב ׁ ּ ַ‬ ‫המשיך המרצה ושאל‪.‬‬ ‫בעל תוקע לראש השנה‬ ‫שאל‬ ‫"תרנגולת?"‪,‬‬ ‫אֲ נִ י אֲ פִ יל ּו ֵמעֵ ז ַלעֲנוֹת ֵמעֵ בֶ ר לַדֶּ לֶת‪ִ " :‬ה ּנֵה‪ִּ ,‬ת ּ ַקנְ ִּתי! אֲ נִ י ְּכבָ ר הראוי לדבר‪.‬‬ ‫יך לִ ְד ּפֹק?!"‬ ‫צַדִּ יק‪ ,‬ל ָָמה אַ ּ ָתה ַמ ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫הייתי‬ ‫"אותה‬ ‫הסטודנט‪,‬‬ ‫התקבצו כל יודעי תקיעה‬ ‫משאיר לעצמי!"‪...‬‬ ‫בעיר‪ ,‬הרבה רצו לזכות‬ ‫"למה?"‪ ,‬שאלו כולם‪.‬‬ ‫בזכות גדולה זו‪ ,‬לתקוע‬ ‫"אתם מוכן להתחלק באנייה ובפרה ורק על תרנגולת‬ ‫בבית מדרשו של הרב‪.‬‬ ‫מסכנה אתה לא מוכן לוותר?!"‪...‬‬ ‫בחן רבי לוי יצחק את המעמדים‪ ,‬אך לצערו איש מהם לא‬ ‫ענה להם הסטודנט בפשטות‪" :‬תבינו חברים‪ ,‬תרנגולת‬ ‫מצא חן בעיניו‪ ,‬כל אחד התחרה בשני בכח ידיעת‬ ‫יש לי‪ ,‬מה פתאום שאתחלק בה?!"‪...‬‬ ‫הכוונות והסתרים ורמזים‪.‬‬ ‫קל להמליך את הקב"ה על כולם‪ ,‬על כל העולם‪ ,‬על כל‬ ‫יום אחד בא לפניו בעל תקיעה‪ ,‬שאלו רבי לוי יצחק‬ ‫הסובב ‪ -‬החוכמה היא להמליך אותו על מה שיש לנו‪...‬‬ ‫לכוונותיו וידיעותיו‪ ,‬והלה נענה ואמר‪" :‬רבינו‪ ,‬יהודי‬ ‫אנו חוזרים אין ספור פעמים בימים אלו בתפילות‬ ‫פשוט אני שאין לי עסק בנסתרות‪ ,‬ארבע בנות לי‬ ‫לעי"נ האשה החשובה‬ ‫מרת מרים יוכבד ב"ר צבי ליבוביץ ע"ה‬ ‫‬ ‫כ"א מר חשון תשפ"א‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪4‬‬ ‫]ג[‬ ‫‬ ‫‬ ‫שהגיעו לפרקן ואין בידי להשיאן‪ .‬כשאתפלל אני עוסק בעיר הבחין האורח באדם רץ ברחוב ותוקע בחצוצרה‪.‬‬ ‫בלבי‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬הריני עושה רצונך‪ ,‬מקיים לא הבין הכפרי על מה ולמה תוקעים בחצוצרה ושאל‬ ‫מצוותך‪ ,‬ותוקע בשופר‪ ,‬אף אתה עשה רצוני‪ ,‬ותאפשר לי עובר אורח‪ ,‬אך הלה מיהר ולא הייתה לו סבלנות‬ ‫להסביר באריכות‪ ,‬רק אמר בקצרה כי יש שריפה בעיר‪.‬‬ ‫להשיא את בנותי‪".‬‬ ‫אורו עיני רבי לוי יצחק‪ ,‬על אתר עמד ואמר‪" :‬אתה תתקע כוונתו הייתה שעל ידי תקיעת החצוצרה מתקבצים‬ ‫המתנדבים בכיבוי האש מכל קצוות העיר‪ ,‬יוצאים ביחד‬ ‫)תורה ועבודה(‬ ‫בבית מדרשי‪".‬‬ ‫למוקד השרפה‪ ,‬ומשתדלים לכבותה במהירות טרם‬ ‫תתפשט בכל האמצעים‬ ‫"אשרי העם יודעי‬ ‫שברשותם‪.‬‬ ‫תרועה"‬ ‫ֹשב‬ ‫וְ דו ִֹדי עו ֵֹמד מוּל הַ דֶּ לֶת הַ ְּנע ּולָה וְ לו ֵֹח ׁש‪" :‬ל ָָמה אַ ּ ָתה חו ׁ ֵ‬ ‫כל זאת לא הסביר לאיש‬ ‫הרה"ק‬ ‫אמר‬ ‫ָ‬ ‫ׁ ֶשאֲ נִ י ר ֹוצֶה או ְֹת ָך מו ׁ ְּשלָם? אֲ נִ י ּ ָב ָר ִ‬ ‫אתי או ְֹתך וְ יו ֵֹדעַ ׁ ֶשאֵ ין מהעיירה‪ ,‬שחשב שזוהי‬ ‫לפני‬ ‫זי"ע‬ ‫מבארדיטשוב‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫לְ ך ִסכּ וּי ַל ֲעמֹד מוּל הַ חֻ לְ ׁשוֹת ׁ ֶש ּ ְלך לְ בַ ד‪ַ .‬רק אֲ נִ י יָכוֹל ַל ֲעזֹר המצאה חדשה ‪ -‬אם יש‬ ‫התקיעות‪ :‬רבונו של‬ ‫שריפה בעיר ותוקעים‬ ‫לְ ָך‪.‬‬ ‫עולם‪ ,‬הלא אתה ציווית‬ ‫השריפה‬ ‫בחצוצרה‪,‬‬ ‫לנו בתורתנו הקדושה רק‬ ‫ש ִּתפְ ּ ַתח אֶ ת הַ דֶּ לֶת‪ .‬אֲ בָ ל‬ ‫ש ִּת ְת ּג ֵַּבר לְ בַ ד‪ַ ,‬רק ׁ ֶ‬ ‫אֲ נִ י ל ֹא ְמבַ ֵּק ׁש ׁ ֶ‬ ‫נכבית מאליה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫איזה תיבות ‪" -‬יום תרועה‬ ‫ש ּ ִלי הוּא אֱ ֶמת‪ּ .‬כָל עוֹד ּ ַת ְמ ׁ ִשיך לְ ִהלּ ֵָחם עַ ל הָ ָרצוֹן‬ ‫הַ חו ָֹתם ׁ ֶ‬ ‫עם‬ ‫התמים‬ ‫שמח‬ ‫יהיה לכם"‪ ,‬ועל אלו‬ ‫לְ ִה ְס ּ ַתדֵּ ר ְ ּבכֹחוֹת עַ צְ ְמ ָך וּלְ ַכ ּסוֹת עַ ל הָ אֱ ֶמת ‪ -‬הַ דֶּ לֶת ל ֹא‬ ‫ההמצאה הגאונית וחשב‬ ‫המילים הקצרות דרשו‬ ‫ּ‬ ‫ת ּוכַל לְ ִה ּ ָפ ַתח‪ .‬הַ ְס ּ ֵכם לְ הַ ִּכיר ַּבחֻ לְ ׁשוֹת וּבָ אֱ נו ׁ ִֹשיוֹת הַ ּ ְפגִ יעָ ה להפתיע בה את בני עירו‪.‬‬ ‫ולמדו חז"ל‪ ,‬והמציאו‬ ‫ניגש לחנות וביקש‬ ‫ׁ ֶש ּ ְל ָך ְּכפִ י ׁ ֶשהֵ ן‪".‬‬ ‫שזהו הכוונה על תקיעה‪,‬‬ ‫לקנות חצוצרה בדיוק‬ ‫שברים‪ ,‬תרועה‪ ,‬ומפני‬ ‫כמו שבידי האדם הרץ‬ ‫הספק נהגו ישראל‬ ‫ישה ברחוב ותוקע בה‪ ,‬ומכרו‬ ‫אזֶן ל ּ ְַל ִח ׁ ָ‬ ‫ש ִּנ ְד ָר ׁש ִמ ּ ֶמ ּנִי הוּא ְקצָת א ֶֹמץ לְ הַ ּטוֹת ֹ‬ ‫ּכָל ָמה ׁ ֶ‬ ‫לתקוע מאה קולות‪ ,‬ונהגו‬ ‫לו בחפץ לב‪.‬‬ ‫ש ֵּקר לְ עַ צְ ִמי‪.‬‬ ‫הַ זּ ֹו וּלְ הַ פְ ִסיק לְ ׁ ַ‬ ‫שני ימי ראש השנה בכל‬ ‫עם‬ ‫לעיירתו‬ ‫מיהר‬ ‫מקום‪,‬‬ ‫המיוחדת‪,‬‬ ‫שנָה ׁ ֶשל ְ ּב ִריחָ ה‪ ,‬אֲ נִ י ק ֹולֵט החצוצרה‬ ‫ו ְּבאֶ ְמצַע הַ לּ ַ ְילָה זֶה קו ֶֹרה‪ .‬אַ חֲ ֵרי ׁ ָ‬ ‫נמצא מאתיים קולות‪,‬‬ ‫אֶ ת הַ ְּמצִ יאוּת הַ ּ ְפ ׁשוּטָ ה‪ :‬לְ ָך ה' הַ ְ ּצ ָד ָקה וְ לָנ ּו בּ ׁ ֶֹשת הַ ּ ָפנִ ים‪ .‬אסף את כל בני העיירה‬ ‫באלפי אלפי שופרות‪,‬‬ ‫וסיפר להם את הסיפור‪.‬‬ ‫שה וְ חוֹסֶ ר אוֹנִ ים‪.‬‬ ‫ּ ָכל ָמה ׁ ֶש ּי ֵׁש לִ י ֶּבאֶ ֶמת ז ֹו ֻחלְ ׁ ָ‬ ‫ואלפי אלפי בתי כנסיות‪,‬‬ ‫תמהו האנשים איש אל‬ ‫במשך אלפי אלפי שנים ‪-‬‬ ‫ש ׁש ָמהוּל ְ ּב ִת ְקוָה אֲ נִ י ְמסוֹבֵ ב אֶ ת הַ ּ ַמפְ ּ ֵתחַ ‪ּ ,‬פו ֵֹתחַ אֶ ת‬ ‫ְ ּבחַ ׁ ַ‬ ‫רעהו‪ ,‬אך שמחו מאוד‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫לאלפי‬ ‫סך הכל עולה‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫הַ דֶּ לֶת ו ְּמג ַּלֶה ׁ ָ‬ ‫ש ֶדה‪ ,‬הַ י ִָחיד ׁ ֶשיָכוֹל בגודל ההתלהבות אמר‪:‬‬ ‫שם אֶ ת דּ ו ִֹדי ‪ -‬הַ ּ ֶמלֶך ַּב ּ ָ ׂ‬ ‫תקיעות‬ ‫אלפים ורבבות‬ ‫"הבה נעשה ניסיון‪,‬‬ ‫ַל ֲעזֹר לִ י ְ ּב ַמ ּ ַסע הַ חַ ּיִים‪.‬‬ ‫לאין שיעור וערך‪.‬‬ ‫ותראו איך שאצליח"‪.‬‬ ‫לעומת זה‪ ,‬מה אנו‬ ‫לקח כמה גלונים בנזין‬ ‫מבקשים ממך? שתתקע‬ ‫שה עם גפרורים‪ ,‬רץ לבתי‬ ‫יך זְ דוֹנוֹת הוֹפְ כִ ים לִ זְ כֻ ּיוֹת‪ :‬או ָֹת ּה ֻחלְ ׁ ָ‬ ‫ּ ִפ ְתאֹם אֲ נִ י ֵמ ִבין אֵ ְ‬ ‫רק תקיעה אחת ‪" -‬תקע‬ ‫ׁ ֶש ִה ּ ִפילָה או ִֹתי ׁשוּב ו ָׁשוּב‪ִ ,‬היא ז ֹו ׁ ֶש ּג ְָר ָמה לִ י לְ הַ ְס ִּכים העיירה שכולם היו מעץ‪,‬‬ ‫בשופר גדול לחירותנו"!‬ ‫תבן וקש‪ ,‬ושפך את‬ ‫לִ פְ ּתֹחַ אֶ ת הַ דֶּ לֶת וּלְ הַ כְ נִ יס אֶ ת דּ ו ִֹדי אֵ לַי!‬ ‫ודבר זה מבקשים ממך‬ ‫הבנזין הנה והנה‪ ,‬הדליק‬ ‫כל כלל ישראל‪ ,‬כל אחד‬ ‫ש ַּי ִ ּציל או ִֹתי ֵמעַ צְ ִמי; הַ ּ ְפחָ ִדים גפרור אחד‪ ,‬והנה כל‬ ‫הַ ּ ַכעַ ס ֵמ ִביא או ִֹתי לִ כְ ִמיהָ ה ׁ ֶ‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬שלוש פעמים‬ ‫העיירה בערה לפניו‬ ‫י‬‫ֹת‬‫ִ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ֹת‬ ‫ו‬‫יא‬ ‫ב‬ ‫ִ‬ ‫מ‬ ‫ְ‬ ‫ֹת‬ ‫ו‬ ‫יל‬ ‫ְפִ‬ ‫נ‬ ‫ּ‬ ‫הַ‬ ‫וְ‬ ‫;‬ ‫ּגו ְֹר ִמים לִ י לְ ִה ְת ַר ּ ֵפק עָ לָיו‬ ‫בכל יום‪ ,‬זה קרוב‬ ‫כמדורת אש‪.‬‬ ‫לְ ִה ְתחַ ּנֵן ׁ ֶש ָּיגֵן עָ לַי‪ .‬הַ חֻ לְ ׁשוֹת ׁ ֶש ּ ִלי הֵ ן הַ ּ ַמפְ ּ ֵתחַ לַדֶּ לֶת‪.‬‬ ‫לאלפיים שנה מעת‬ ‫הוא נעמד לתקוע עם‪...‬‬ ‫חורבן בית המקדש‪,‬‬ ‫החצוצרה‪ ,‬ותקע לעיני‬ ‫ומבקשים ממך שתתקע‬ ‫כל האנשים‪ ,‬אך כמובן שכעבור עשרה רגעים לא היה‬ ‫רק תקיעה אחת ‪ -‬מדוע לא תמלא בקשתנו?‬ ‫ניכר שפעם עמדה כאן עיירה‪.‬‬ ‫דרש רבי שריה דבליצקי זצ"ל‪ :‬מעשים חיצוניים‪ ,‬אם כי אף אנו תמימים כמו האיש ההוא‪ ,‬אומרים לנו לתקוע‬ ‫ערכם רב מאוד להשפיע גם על הפנימיות‪ ,‬זה רק כשהם בשופר באלול‪ ,‬ואנחנו חושבים שעל ידי התקיעה הזו‬ ‫כבר תבוא הגאולה‪.‬‬ ‫נעשים בכוונה זאת‪.‬‬ ‫אם הם נעשים רק כמצוות אנשים מלומדה ואינם אבל בינתיים מציתים מעט 'אש' מחלוקת מכאן‪ ,‬מעט‬ ‫משפיעים על הפנימיות‪ ,‬הרינו משולים כאותו איש 'אש' לשון הרע מכאן‪ ,‬מעט רכילות מכאן‪ ,‬עד שכל הגולה‬ ‫לפנינו כמדורת אש‪ ,‬ואנחנו עומדים תוקעים‬ ‫מעיירה קטנה שהזדמן לעיר גדולה‪.‬‬ ‫לעי"נ הרה"צ‬ ‫ר' פנחס בן ר' בנימין בינוש רוזנבוים זצוק"ל‬ ‫‬ ‫כ"ו בניסן תשע"ז‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪5‬‬ ‫]ד[‬ ‫‬ ‫‬ ‫מלך מתרצה בדמעות‬ ‫ותוקעים‪.‬‬ ‫הרה"ק מסאטמאר זי"ע המשיל את הענין‪ ,‬לבן המלך‬ ‫לא לזה הייתה כוונת רבותינו שהורו לנו לתקוע באלול‪,‬‬ ‫שהורחק מבית אביו לאחר שסרח והוזהר רבות ע"י אביו‬ ‫כוונתם הייתה שעל ידי התקיעה נתעורר כולנו ביחד‬ ‫המלך‪ ,‬ולא שת לבו לכל האזהרות‪...‬‬ ‫לכבות את האשים האלה‪ ,‬אבל לא שנסתפק בתקיעה‬ ‫כעבור שנים נתעוררה האם ‪ -‬המלכה ‪ -‬בגעגועים אחר‬ ‫בעלמא כמו השוטה מהעיירה‪.‬‬ ‫בנה‪ ,‬ויצאה למסע ארוך לתור אחריו ולבקרו‪ ,‬עד‬ ‫)דרוש דרש דרשה ל(‬ ‫שהגיעה לאותה מדינה מרוחקת‪ ,‬מקום אשר הבן כלוא‬ ‫תחת בית מגודר הנעול בשלשלאות ומנעול כבד‪.‬‬ ‫"לקונה עבדיו בדין ‪ -‬לרחם עמו ביום דין"‬ ‫כאשר הגיע רבי אלימלך זי"ע לקטע זה נשא עיניו למרום מאחורי הגדר זעק הבן לאמו "זעקה גדולה ומרה"‪ ,‬כי‬ ‫ואמר‪ :‬רבש"ע‪ ,‬הרי מוזכר )קידושין כ‪ (.‬על הפסוק "כי טוב רע ומר גורלו‪ ,‬יסורים קשים ומרים נחלתו‪.‬‬ ‫לו עמך" )דברים טו(‪ :‬עמך במאכל‪ ,‬עמך במשתה – שלא כה הוסיף הבן להתחנן ולעורר רחמי אמו שתצילנו מבור‬ ‫יהיה האדון אוכל פת נקיה ונותן לעבדו פת קיבר‪ ,‬או הגלות הלזה‪...‬‬ ‫שותה יין ישן משובח ונותן לעבדו יין חדש וכו'‪ ,‬ולכן כל ותען האם המלכה‪ :‬הנה אזרוק לך מבעד לחרכים את‬ ‫המפתח‪ ,‬בו תפתח את המנעול ותצא לחופשי‪...‬‬ ‫הקונה עבד קונה אדון לעצמו‪.‬‬ ‫רבש"ע‪ ,‬קנית אותנו לעבדים )ויקרא כה(‪ ,‬אתה חייב נטל הבן את המפתח‪ ,‬הכניסו למנעול‪ ...‬ולא נפתח‪ ,‬שוב‬ ‫ניסה ולא נפתח‪...‬‬ ‫לרחם על עמך ביום דין‬ ‫זעק הבן אל אמו‪ :‬אני אנה‬ ‫כדי לקיים "כי טוב לו‬ ‫הָ עֲלִ ּיוֹת וְ הַ ּמו ָֹרדוֹת הֵ ן ַקו הַ חַ ּיִים עַ ל הַ ּמוֹנִ יטוֹר ׁ ֶש ּ ִלי‪ּ :‬כָל אני בא‪ ,‬הדלת והשער‬ ‫עמך" ‪ -‬עם בני ישראל‪.‬‬ ‫שבּ ֹו אֲ נִ י זָקוּק לְ דו ִֹדי‪ ,‬וְ כָל עֲלִ ּיָה אינם נפתחים‪ ...‬אולי אין‬ ‫נְ פִ ילָה ְמגַלּ ָה לִ י עוֹד ָמקוֹם ׁ ֶ‬ ‫זה המפתח הנכון?‬ ‫ש ַמר עָ לַי‪.‬‬ ‫ְמגַלּ ָה לִ י עוֹד ֶרגַע ׁ ֶשבּ ֹו הוּא ׁ ָ‬ ‫"כי שמע ה' אל קול‬ ‫אמרה האם‪ :‬בטוחה אני‬ ‫הנער באשר הוא שם"‬ ‫אשי ּ ֵתבוֹת ‪ -‬אֲ נִ י שזה המפתח הנכון‪...‬‬ ‫ְּכפִ י ׁ ֶשהָ יָה או ֵֹמר ַר ִ ּבי אָ ׁ ֵשר פְ ַר ְינְ ד‪" :‬אֱ ֶמת" ָר ׁ ֵ‬ ‫פסוקים אלו אנו קוראים‬ ‫ש ֵּקר ּ ָת ִמיד‪ַ .‬רק ְּכ ׁ ֶשאֲ נִ י ק ֹולֵט אֶ ת הַ ׁ ּ ֶש ֶקר הַ ּ ָת ִמ ִידי ׁ ֶשל אלא שברבות השנים‬ ‫ְמ ׁ ַ‬ ‫בראש השנה בתורה‪,‬‬ ‫שלטה החלודה במנעול‪,‬‬ ‫עַ צְ ִמי‪ ,‬אֲ נִ י ַמ ִ ּגיעַ לָאֱ ֶמת‪.‬‬ ‫ודרשו חז"ל )ר"ה טז‪ :(:‬אין‬ ‫ולכן אין המפתח פותח‪...‬‬ ‫דנים את האדם אלא לפי‬ ‫עצה אחת לך בני היקר‪:‬‬ ‫מעשיו של אותה שעה‪,‬‬ ‫שפוך נא דמעות כמים על‬ ‫אם כן‪ ,‬בקשתנו אנו‬ ‫ְּכ ׁ ֶשאֶ ֱעמֹד ַּב ְּתפִ לּ ָה וְ א ַֹמר‪" :‬וְ י ֵַדע ּכָל ּ ָפעוּל ִּכי אַ ּ ָתה פְ עַ לְ ּת ֹו"‪ ,‬גבי המנעול‪ ,‬ובזה תוסר‬ ‫שנתאספנו בבית הכנסת‬ ‫ְּכבָ ר ל ֹא אֲ ַכ ֵ ּון עַ ל אַ חֲ ִרים א ֹו עַ ל הָ ע ֹולָם ּ ֻכלּ ֹו‪ ,‬אֶ לּ ָא עָ לַי עַ צְ ִמי‪ .‬כל החלודה‪ ,‬ויפתח‬ ‫להתפלל ולתקוע בשופר‬ ‫המפתח את המנעול‬ ‫כמו שציוותה התורה ‪-‬‬ ‫של ע ֹולָם‪ַ ּ ,‬ת ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫יך לִ ְד ּפֹק וּלְ אַ פְ ׁ ֵשר לִ י לִ ְראוֹת ׁ ֶשאֲ נִי ויבוא הבן אל אמו‪...‬‬ ‫ִרבּ וֹנ ֹו ׁ ֶ‬ ‫אם כן תדון אותנו לפי‬ ‫ְ ּבסַ ְך הַ כּ ֹל ּפָעוּל וִ יצוּר‪ ,‬וְ אַ ּ ָתה הַ ּפוֹעֵ ל וְ הַ ּי ֹוצֵר‪ְ .‬מל ְֹך עַ ל אף אנו אין לנו אלא‬ ‫מעשינו‪ ,‬ואל תזכור לנו‬ ‫לשטוף את שערי הלב‬ ‫כַמוּבָ ן ‪ -‬עַ ל ּכָל הָ ע ֹולָם ּ ֻכלּ ֹו‪.‬‬‫הָ ע ֹולָם הַ ּ ָקטָ ן ׁ ֶש ִ ּבי‪ ,‬וְ ּ‬ ‫עוונות ראשונים‪ ,‬וכתוב‬ ‫בדמעות רותחות‪ ,‬ובזה‬ ‫אותנו בספר החיים‬ ‫יסורו כל המחיצות‬ ‫)נְ ֻקדּ וֹת ׁ ֶשל אוֹר ‪ְ -‬ס ּ ִפינְ ָקא(‬ ‫וגזירות טובות‪ ,‬ישועות‬ ‫והחציצות‪ ,‬ונזכה לצאת‬ ‫ונחמות‪.‬‬ ‫ממאסר הגלות והצרות‪,‬‬ ‫)הרבי ר' אלימלך זי"ע(‬ ‫להתקרב אל אבינו שבשמים ולפעול שנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫"כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו כן‬ ‫"אם עוונות תשמר ק‪-‬ה ה' מי יעמוד"‬ ‫תעביר ותספור נפש כל חי"‬ ‫הגה"ק בעל "קדושת לוי" המליץ פעם בראש השנה על‬ ‫יש להבין מה הדמיון בין שניהם‪.‬‬ ‫אחב"י‪ ,‬ואמר בפה קדשו‪ :‬אם עוונות תשמר ק‪-‬ה‪ ,‬אם כן‬ ‫ויש לפרש כי יש הבדל בין אם הרועה רועה צאן של אחר‪,‬‬ ‫מי יעמוד לפניך בתפילה? שהרי הקב"ה מתאווה‬ ‫ולא צאן שלו ‪ -‬ואז כשיצאו מן השורה או ינסו ללכת או‬ ‫ומשתוקק לתפילת ישראל‪ ,‬ובאם לא ימחול לנו הקב"ה‬ ‫לברוח למקום אחר‪ ,‬יכה אותם במקלו‪ ,‬משא"כ אם רועה‬ ‫עוונותינו‪ ,‬לא ימצא הקב"ה מי שיתפלל לפניו‪ ,‬כי "ולרשע‬ ‫את "צאנו" ‪ -‬אז לא יכה אותם‪ ,‬רק ירים את שבטו מעליהם‬ ‫אמר אלקים מה לך לספר חוקי"‪.‬‬ ‫ואינו מכה אותם‪ ,‬לכן מבקשים מה' שרועה את בני‬ ‫זהו שכתוב )תהלים קיט( "למשפטיך עמדו היום כי הכל‬ ‫ישראל ‪ -‬צאנו שלו ‪ -‬שלא יתן להכות אותם‪ ,‬אלא די אם‬ ‫עבדיך" ‪ -‬ואין מלך בלא עם‪ ,‬ובאם לא תרצה למחול לנו‪,‬‬ ‫יעביר תחת השבט מבלי להכותם‪.‬‬ ‫לא יהיה שום אדם בעולם שיתפלל לפניך‪ ,‬ועל כן "עשה‬ ‫)תהילתו בקהל חסידים(‬ ‫ה' למען שמך" הגדול‪ ,‬כדי שיהיה נחת רוח לפניך‪.‬‬ ‫‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪6‬‬ ‫העלון מוקדש לאוקמי שכינתא מעפרא‬ ‫‪1124‬‬ ‫ולעילוי נשמת מרת אימי דליה אפרת בת נעימה ע"ה‬ ‫הצלחה בגו"ר‬ ‫חגי חיים וב"ב‬ ‫יצחק אריאל בן טובה‬ ‫שגית בת רותי‬ ‫שמואל אימן בן אסתר זרי‬ ‫יראת שמים‬ ‫מאיר ישראל בן רחל ברכה‪-‬‬ ‫גלית בת מסודי‬ ‫ליאור יהושע סומך וב"ב‬ ‫ארז בן שושנה‬ ‫יהודה אריה בן רחל ברכה‬ ‫שׁל יוֹם‬ ‫עִ ָ‬ ‫קּרוֹ ֶ‬ ‫ַשׁבָּ ת רֹאשׁ‪-‬הַ ָשּׁ ָנה ‪-‬‬ ‫קסירר אפרים וב"ב‬ ‫משפ' שטרית‬ ‫רונן אברהם וב"מ‬ ‫רחל ברכה בת פדילה דליה‬ ‫נעם יצחק בן רחל ברכה רינה בת סימי וב"ב‬ ‫יוסף ליאור בן דליה אפרת‪ -‬הצלחה בכל העניינים‬ ‫שלמה ודנה דוד וב"ב אריה ושרה לוי וב"ב‬ ‫נתנאל בן ג'ינה‬ ‫י‪.‬מ‪.‬י‪.‬ש כדורי‬ ‫קוּ ִ‬ ‫ִיתי ה'‪,‬‬ ‫תּוּ ֵָרא‪ִ .‬‬ ‫מעַ ן ִ‬ ‫יחה – לְ ַ‬ ‫סּלִ ָ‬ ‫ַ‬ ‫ה ְ‬ ‫"כִּי עִ ְ‬ ‫מּ‬ ‫שולמית ומרדכי חיים דויטש וב"ב‬ ‫רז דוד בן לאה וב"ב‬ ‫עמית בן אהרון וב"ב‬ ‫תּי" )תהילים ק"ל‪ ,‬ד'‪-‬ה'(‬ ‫הוֹחלְ ִ‬ ‫ָ‬ ‫דבָ רוֹ‬ ‫שׁי‪ ,‬ו ְלִ ְ‬ ‫ְתה נַפְ ִ‬ ‫ִ‬ ‫קוּ ָ‬ ‫אבישג ודניאל בני מירב‬ ‫דני בן שושנה‬ ‫התשובה‪ ,‬התפילה‪ ,‬הצדקה וההחלטה‬ ‫ראש השנה נתפס בעיניי רבים כיום שבו האדם‬ ‫זיווג הגון וכשר במהרה‬ ‫להתחזק בעבודת ה' מסוגלות לשנות את דינו‬ ‫מתפלל על פרנסה‪ ,‬בריאות‪ ,‬ילדים‪ ,‬הצלחה‬ ‫רונית בת סימי‬ ‫אורן חיים בן אלן אסתר‬ ‫חי דוד בן רחל‬ ‫תרצה בתיה בת ימנה נינט‬ ‫של האדם ולהשפיע על כל השנה כולה‪.‬‬ ‫ושפע‪ .‬אולם כאשר מתבוננים בסדר התפילה‪,‬‬ ‫יפית שרה בת ג'ינה‬ ‫אילן בן ג'ולייט‬ ‫השופר‪ ,‬המצווה המרכזית של היום‪ ,‬מבטא גם‬ ‫מגלים דבר מפתיע‪ :‬כמעט אין בה בקשות‬ ‫לאה בת תמר‬ ‫אנאל חביבה בת שולמית‬ ‫מאיר בן שרית ואליהו‬ ‫מיטל בת מלכה‬ ‫הוא רעיון זה‪ .‬קול השופר הוא קול פשוט‪ ,‬ללא‬ ‫אישיות‪ .‬עיקר התפילות עוסק בדבר אחד–‬ ‫נעם בן שרה‬ ‫טליה עדן אסתר בת שולמית‬ ‫מילים‪ ,‬הפורץ מעומק הלב‪ .‬הוא מעורר את‬ ‫המלכת הקב"ה על העולם כולו‪.‬‬ ‫מירב בת אילנה‬ ‫שירי ימנה בת שולמית‬ ‫שושנה שירה בת סילביה שמעון בן שולמית‬ ‫האדם משנתו הרוחנית‪ ,‬כפי שכתב הרמב"ם‬ ‫אנחנו אומרים‪" :‬מלוך על כל העולם כולו בכבודך‪,‬‬ ‫אברהם גורג'י בן דליה אפרת אורן בן נעמי‬ ‫יניב בן פרידה‬ ‫סיון רבקה בת אלן אסתר‬ ‫)הלכות תשובה פרק ג'‪ ,‬הלכה ד'(‪" :‬עורו ישנים‬ ‫והינשא על כל הארץ ביקרך‪ ,‬והופע בהדר גאון‬ ‫משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם"‪ .‬קול‬ ‫עוזך על כל יושבי תבל ארצך"‪ .‬אנחנו לא‬ ‫זרע קודש בר קיימא‬ ‫אליהו נזרי בן ימנה‬ ‫גלית בת מסודי‬ ‫השופר מזכיר לנו כי החיים חולפים במהירות‪,‬‬ ‫מבקשים רק על עצמנו‪ ,‬אלא מתפללים שכל בני‬ ‫סיון בת אסתר‬ ‫שמואל אימן בן אסתר זרי‬ ‫וכי עלינו לנצל כל יום לעבודת ה'‪ ,‬ללימוד תורה‪,‬‬ ‫האדם יכירו במלכות ה'‪ .‬זהו עיקר היום– להכריז‬ ‫לימור בת פרידה‬ ‫רחל מרים בת יהודית‬ ‫אושרית בת שושנה‬ ‫דניאל בן שרה‬ ‫לקיום מצוות ולעשיית חסד‪.‬‬ ‫שהקב"ה הוא מלך העולם‪ ,‬ושכל הבריאה כולה‬ ‫דגנית בת שושנה‬ ‫נעמה בת יפה‬ ‫נתונה תחת הנהגתו‪.‬‬ ‫מיטל בת שושנה‬ ‫אסף בן סופיה‬ ‫כאשר האדם ממליך את הקב"ה באמת‪ ,‬הוא‬ ‫דוד עומרי בן יהודית‬ ‫דרור בן סופיה‬ ‫זוכה גם לשלוות נפש‪ .‬הוא מבין שכל מה‬ ‫חז"ל אומרים בגמרא‪" :‬אִ מְ רוּ לְפָ נַי מַ ְלכֻיוֹת כְּדֵ י‬ ‫רפואה שלמה‬ ‫שעובר עליו הוא בהשגחה פרטית‪ ,‬שאין מקרה‬ ‫שֶׁ ַתּמְ לִיכוּנִי עֲ לֵיכֶם" )ראש השנה ט"ז ע"א(‪ .‬ביום זה‬ ‫מאיר ישראל בן רחל ברכה יצחק בן עזרא‬ ‫בעולם‪ ,‬ושכל מה שהקב"ה עושה‪ -‬זה לטובה‪.‬‬ ‫כל אדם נדרש לשאול את עצמו‪ :‬מי באמת מנהל‬ ‫ימנה ניזרי בת סטה‪ -‬בריאות ואריכות ימים‬ ‫מרדכי ניזרי בן פרחה‪ -‬בריאות ואריכות ימים‬ ‫אמונה זו מעניקה כוח ושמחה להתמודד עם‬ ‫את חיי? האם הרצונות האישיים‪ ,‬הכבוד‪ ,‬הכסף‬ ‫מיכאל יהודה בן מרים‬ ‫סימי בת סוליקה‬ ‫הניסיונות ולקבל את כל המאורעות באהבה‪.‬‬ ‫והנוחות הם שמכוונים את מעשיי או שאני‬ ‫דינה בת מזל‬ ‫אורן בן אסתר‬ ‫נעמי בת רחל‬ ‫נעם יצחק בן רחל ברכה‬ ‫משתדל לחיות לפי רצון ה'? זוהי משמעותה‬ ‫אפרים בן שרה‬ ‫שירה שילת בת אורלי‬ ‫יהי רצון שנזכה בר"ה להמליך את הקב"ה בלב‬ ‫האמיתית של קבלת עול מלכות שמיים‪.‬‬ ‫לביא ישראל בן תמר חיה אסתר בת סוליקה‬ ‫שלם‪ ,‬לקבל על עצמנו קבלות טובות ולהוסיף‬ ‫אורן בן פרידה‬ ‫מוריה בת רחל ברכה‬ ‫בלימוד תורה‪ ,‬תפילה‪ ,‬גמילות חסדים ואהבת‬ ‫בספרי המוסר מובא‪ ,‬שכאשר אדם בא לפני מלך‬ ‫ישראל בן חווה‬ ‫אביתר חיים בן אוריין‬ ‫יפה בת שרה‪-‬הצלחה ורפואה רחל בת זוהרה‬ ‫ישראל‪ .‬בזכות זאת ניכתב וניחתם כולנו בספרי‬ ‫בשר ודם ומבקש ממנו בקשות פרטיות‪ ,‬עליו‬ ‫עינת בת רחל ברכה‬ ‫משה בן נזימה‬ ‫צדיקים לחיים טובים ולשלום‪ ,‬לשנת בריאות‪,‬‬ ‫להכיר תחילה במלכותו ולכבדו‪ .‬כך גם בראש‬ ‫נטע רותי בת פלורה‬ ‫רפאל משה בן רחל‬ ‫רחל ברכה בת פדילה דליה קסנש בת דגטו‬ ‫פרנסה‪ ,‬ישועות ונחמות‪ ,‬ונזכה במהרה לגאולה‬ ‫השנה – לפני שאנו מבקשים על צרכינו‪ ,‬אנחנו‬ ‫יצחק בן חנון‬ ‫רונית בת סבריה‬ ‫אליהו בן רחל‬ ‫רפאל אבידן בן תקווה‬ ‫השלימה בביאת משיח צדקנו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ממליכים את הקב"ה ומכריזים שהוא מלך‬ ‫אלן אסתר בת שרלוט‬ ‫בנימין בן ברכה‬ ‫העולם‪ .‬מתוך ההכרה הזאת נפתחים שערי‬ ‫נעימה בת שרה יהודה לייב בן אסתר מלכה‬ ‫נעם אלימלך בן אושרית‪ -‬ר"ש ובריאות איתנה‬ ‫בברכת שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה‬ ‫הרחמים‪ ,‬ומתוך כך באות גם כל הברכות‪.‬‬ ‫יניב בן פרידה‬ ‫לימור בת פרידה‬ ‫שירה ברכה בת מלכה חיה‬ ‫מאיה בת עדי‬ ‫הרב אליהו חיים פנחסי שליט"א‬ ‫ראש השנה הוא גם יום הדין‪ .‬כל באי עולם‬ ‫יהודית אסתר פראדל בת חיה‪ -‬בריאות ואריכות‬ ‫רב קהילת 'עין חמד'‬ ‫עוברים לפני הקב"ה כבני מרון‪ ,‬וכל מעשי האדם‬ ‫ברק בן דליה‬ ‫ימים‬ ‫אדל בת יפה‬ ‫יפה בת פדילה דליה‬ ‫נבחנים‪ .‬אך אין זה יום של פחד בלבד‪ ,‬אלא גם‬ ‫העלון מוקדש לעילוי נשמת‬ ‫יום של תקווה גדולה‪ .‬הקב"ה לא מחפש‬ ‫משה בן גורג'יה ז"ל‬ ‫להעניש את בריותיו‪ ,‬אלא להעניק לכל אדם‬ ‫הזדמנות לפתוח דף חדש‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫תמר פורטונה בת מיסה ע"ה‬ ‫‪20:11‬‬ ‫‪19:26‬‬ ‫‪18:15‬‬ ‫לרפואה שלימה לנוריאל בן אסתר‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫זש"ק‪ ,‬פרנסה טובה ובריאות איתנה‬ ‫‪20:08‬‬ ‫‪19:28‬‬ ‫‪18:31‬‬ ‫לאליהו ניזרי בן ימנה וגלית בת מסודי‬ ‫נחום בן כיריה ז"ל‬ ‫‪20:09‬‬ ‫‪19:28‬‬ ‫‪18:24‬‬ ‫להצלחת אברהם גורג'י בן דליה אפרת וב"ב‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫לרפואת הנפש והגוף של יהודה אריה בן רחל ברכה‬ ‫לאיידה חיה בת אסתר‬ ‫נועה בת אסתר‬ ‫‪20:09‬‬ ‫‪19:27‬‬ ‫‪18:32‬‬ ‫לע"נ יוסף דהן בן רחמה ז"ל‬ ‫ולילד אורי חיים בן שלי‬ ‫א' תשרי ה'תשפ"ז‬ ‫שבת ראש‪-‬השנה‬ ‫פניני עין חמד‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪7‬‬ ‫נה ‪ֵ -‬‬ ‫חלֶ ק ג'‬ ‫שּׁ ָ‬ ‫ה ָ‬ ‫שׁיב בַּ ֲ‬ ‫הלָ כָה‪ -‬רֹאשׁ ַ‬ ‫וּמ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫שׁוֹאל‬ ‫מה דין של ראש השנה שחל להיות בשבת?‬ ‫להלן סיכום ההלכה מפי ר' אליהו פנחסי שליט"א מתוך ספרו 'הכשרות למעשה'‪:‬‬ ‫כשחל ראש השנה בשבת‪ ,‬מקדימים לומר קבלת שבת ולא אומרים פרק 'במה מדליקין'‪ .‬מקורות‪ :‬הרמ"א סימן ע"ר‪ .‬חזון עובדיה ימים‬ ‫נוראים עמוד ע"ז‪ ,‬וחזון עובדיה שבת ח"א עמוד שלב(‪ .‬למרות שיש מחלוקת הפוסקים בזה‪ ,‬מכל מקום המנהג פשוט בארץ ישראל שלא‬ ‫אומרים 'במה מדליקין' בליל שבת שהוא יום טוב‪ .‬מקורות‪ :‬הגאון רבי עמרם אבורביע זצ"ל בספרו 'נתיבי עם'‪.‬‬ ‫במדינות שבהם אומרים במה מדליקין‪ ,‬ימשיכו במנהגם‪ .‬מקורות‪ :‬כך דעת הגאון הכנסת הגדולה )ה"ד בכף החיים(‪.‬‬ ‫בליל ר"ה שחל בשבת‪ ,‬אחר התפילה‪ ,‬השליח ציבור אומר ברכת 'מעין שבע' כפי שאומרים בכל ליל שבת‪ .‬במקום 'הא‪-‬ל הקדוש שאין‬ ‫כמוהו' יאמר‪' :‬המלך הקדוש שאין כמוהו'‪ .‬אם טעה והזכירו לו באמצע הברכה‪ ,‬יחזור ל'מגן אבות בדברו'‪ .‬אם נזכר רק לאחר סיום‬ ‫הברכה‪ ,‬אינו חוזר‪ .‬מקורות‪ :‬שם עמוד פג‪.‬‬ ‫בלילה השני של ראש השנה )במוצאי שבת( אומרים בתפילה )אחרי 'ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת'(‪' ,‬ותודיענו'‪ .‬אם שכח ולא אמר‬ ‫'ותודיענו'‪ ,‬אינו חוזר מכיוון שמקדש לאחר מכן על כוס יין בביתו‪.‬‬ ‫מצווה מהתורה לשמוע קול שופר ביום ר"ה‪ .‬רבותינו אמרו‪ ,‬שכל שנה שלא מריעים עליה )בתקיעת שופר( בתחילתה‪ ,‬מריעין עליה‬ ‫בסופה‪ .‬כלומר‪ ,‬אם לא תוקעים בשופר‪ ,‬הדבר גורם סכנה שמא ח"ו באותה שנה יארע דבר שאינו טוב‪ .‬עפ"י הסוד‪ ,‬יש טעמים נשגבים‬ ‫בעניין תקיעת שופר של ר"ה‪ .‬למרות זאת בשנה שר"ה חל בשבת‪ ,‬רבותינו חששו שמא יבואו לטלטל את השופר ולהעביר אותו‬ ‫ברשות הרבים ולכן גזרו לבטל מצווה מהתורה ולא לתקוע בשופר בשנה ר"ה שחל בשבת‪) .‬יש חילוק בין ביטול מצווה‪ ,‬כמו אי תקיעת‬ ‫שופר‪ ,‬לבין עבירה על איסור ממש(‪.‬‬ ‫הגאון מהר"ם אלשיך )דרוש ליום י"ז אלול( אמר שרבותינו קבעו תקנה זו‪ ,‬כי ידעו שאם יתקנו כך לתועלת עם ישראל‪ ,‬יבוא יום הכיפורים‬ ‫ויגמור כפרתם של ישראל‪ ,‬באופן שלא יארע נזק מחמת אי תקיעת השופר‪ .‬ואדרבה‪ ,‬ה' יתברך רואה שאנו מקיימים את מצוות‬ ‫רבותינו‪ ,‬ובזכות זה נזכה לשנה טובה ומבורכות‪.‬‬ ‫מאחר ובשבת לא תוקעים בשופר ביו"ט הראשון של ר"ה‪ ,‬לכן אומרים 'זכרון תרועה' ולא 'יום תרועה'‪ .‬בתפילה מזכירים הרבה את‬ ‫עניין תקיעת השופר‪ ,‬למרות שבפועל לא תוקעים‪ .‬רבותינו )ראש השנה כט‪ (:‬מצאו סימוכין לעניין זה‪ ,‬שבמקום אחד נכתב לגבי ר"ה‬ ‫'יום תרועה'‪ ,‬ובמקום אחר 'זכרון תרועה'‪ .‬רבותינו מסבירים‪ ,‬שפסוק אחד מדבר על ר"ה שחל בשבת‪ ,‬והשני על ר"ה שחל ביום חול‪.‬‬ ‫יש מחלוקת הפוסקים האם מותר לבקש בקשות פרטיות בסיום התפילות בימי ר"ה )אחרי 'יהיו לרצון אמרי פי'(‪ .‬המקל בזה‪ ,‬יש לו על‬ ‫מה שיסמוך‪ .‬כך הורה הגאון ר' ישראל מסלאנט‪ ,‬שבזמנינו שהעניינים הגשמיים חשובים מאוד בעינינו‪ ,‬ויש להם ערך כדי שנוכל‬ ‫לעבוד את ה'‪ ,‬לכן יש להקל‪ .‬מקורות‪ :‬כוכבי אור עמוד רסב וכן משמע קצת בבית יוסף סימן תקפד‪.‬‬ ‫כמה גדולי עולם לא נהגו בזה‪ ,‬ויעצו לתלמידיהם שלא יעשו כן‪ ,‬מכל מקום מי שנוהג כן‪ ,‬מפני שמרגיש צורך גדול בכך‪ ,‬יש לו על מה‬ ‫שיסמוך‪ .‬מקורות‪ :‬כך דעת הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל )הליכות שלמה פ"א אות טו( וכן הורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל‪.‬‬ ‫בשנה שחל ר"ה בשבת‪ ,‬הפוסקים נחלקו האם גם כן רשאים להקל בזה‪ ,‬שהרי בסתם יום שבת אסור לבקש בקשות פרטיות בתפילה‪,‬‬ ‫יש שמקלים ויש שמחמירים‪ .‬מקורות‪ :‬דעת הגאון ר' יוסף שלום אלישיב זצ"ל )אשרי האיש ח"ג פט"ו( לא להקל בזה‪ .‬אבל לדעת הגאון ר' שלמה‬ ‫זלמן אוירבך ועוד‪ ,‬יש להקל אפילו בשנה שר"ה חל בשבת‪ ,‬וכן מורים ברוב הישיבות כיום‪ ,‬להקל למי שמרגיש צורך גדול בדבר‪.‬‬ ‫ראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬אומרים 'צדקתך' אחרי תפלת מנחה‪ .‬מקורות‪ :‬ש"ע סימן תקצח‪ ,‬חזון עובדיה עמוד קפה‪.‬‬ ‫לָ אוֹת‬ ‫פְ ָ‬ ‫מ ְ‬ ‫ִ‬ ‫מדּוֹת ֻ‬ ‫הרה"ג רבי פייבל הולנדר זצ"ל סיפר כי לאחר שהגאון ר' יוסף ליס זצ"ל הגיע לבית חמיו לאחר האירוסין‪ ,‬נודע לחמיו שהוא בעל קורא‬ ‫מוצלח מאוד‪ .‬בשבת הראשונה שהתארח אצלו ביקש חמיו מהבעל קורא הקבוע שיכבד את חתנו בקריאת התורה‪ .‬ר' יוסף חשש‬ ‫שאם יקרא בצורה מוצלחת ייפגע הבעל קורא הקבוע וייתכן שיבקשו ממנו לקרוא בקביעות במקומו‪ .‬סיפר ר' יוסף ליס‪" :‬קראתי את‬ ‫קריאת התורה בצורה כ"כ משובשת‪ ,‬עד שהקהל תיקן אותי פעמים רבות‪ ,‬וכך לא עלה על דעתם לבקש ממני לקרוא שוב"‪) .‬מעובד‬ ‫מתוך הספר 'מסוד חכמים'(‪.‬‬ ‫חלֶ ק ב'‬ ‫תית‪ֵ -‬‬ ‫ימפָ ִ‬‫ְהלִ ְ‬‫חסּוּן ו ָ‬ ‫ה ִ‬‫עצַ בִּ ים‪ַ ,‬‬ ‫ה ֲ‬ ‫כת ָ‬ ‫ע ֶר ֶ‬ ‫מ ֲ‬‫שׁר בֵּ ין ַ‬ ‫קּ ֶ‬ ‫טבְ עִ ית‪ַ -‬‬ ‫ה ֶ‬ ‫ְרפוּאָה ִ‬ ‫ברגע שמערכת העצבים נרגעת – החיסון והלימפה מתחילים לפעול טוב יותר‪ .‬זו שרשרת שמתחילה ברוגע‪ ,‬וממשיכה לריפוי‪ .‬איך‬ ‫מחזקים את שלוש המערכות? ‪ಌ‬לאכול נכון– פחות סוכרים‪ ,‬פחות אוכל מעובד ‪ಌ‬הליכה‪ ,‬יוגה‪ ,‬תנועה ‪ඪ‬לשתות מים לאורך היום‬ ‫‪ಌ‬נשימה עמוקה ונכונה להשתמש בצמחי מרפא – כמו אכינצאה‪ ,‬כורכום‪ ,‬אסטרגלוס מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע‪) .‬גב' אליס‬ ‫אוליאל‪ ,‬נטרופתית ורפלקסולוגית(‬ ‫עושה אירוע שמחה באולם שמחות וברצונך להפוך אותו לכשרות "מהדרין‪-‬גלאט?"‬ ‫צוות משגיחים תלמידי חכמים ידאגו לכך בכל איזור בארץ‪ .‬ההשגחה החל מזמן אספקת הבשר ועד למנה האחרונה‪.‬‬ ‫בפיקוחו של הרב אליהו חיים פנחסי שליט"א ‪) 052-6329144‬הנייד באישור ועדה רוחנית(‬ ‫קו לעניית 'אמן' ו'אמן יהא שמיה רבה' לאחר שיעור תורה‪ -‬בזמן אמת מספר פעמים ביום ‪02-313-7905‬‬ ‫העלון נמצא בחובות גדולים‪ .‬בעל בית‪-‬הדפוס העלה את מחיר ההדפסה בבת אחת ב‪ ₪ 220-‬לכל הדפסה‬ ‫מי שיוכל לעזור‪ ,‬תבוא עליו ברכת טוב‪ .‬למעוניינים לעזור נא להתקשר ‪ 052-7652084‬או לשלוח מייל ‪PnineEH@gmail.com‬‬ ‫מינויים‬ ‫הקדשת העלון‬ ‫לשאלות בהלכה‬ ‫לקבלת העלון חינם במייל מדי‬ ‫ניתן להקדיש את העלון לעילוי נשמה‪ ,‬רפואה שלמה‪ ,‬הצלחה‪ ,‬זיווג הגון‪,‬‬ ‫נא לפנות לרב אליהו פנחסי‬ ‫שבוע‪ ,‬יש לשלוח בקשה למייל‬ ‫בטל' ‪052-6329144‬‬ ‫חזרה בתשובה וכו' נא לפנות לליאור בטל' ‪052-7652084‬‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬עבור ליאור עצמון‪ ,‬רח' הבושם ‪26‬א ת‪.‬ד‪ .83375 .‬מבשרת ציון‪ .‬מיקוד ‪9076926‬‬ ‫)הנייד באישור ועדה רוחנית(‬ ‫‪PnineEH@gmail.com‬השנה תשפז‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש‬ ‫‪8‬‬ ‫כּמַ לְ אָכִים‪ -‬הַ צּ ִַדּיק הָ ַרב נ ֹחַ ָגּד וִינְטְ רוּב זצ"ל‬ ‫אִ ם ִראשׁוֹנִים ְ‬ ‫שבגליציה )כיום‬ ‫ה'תרל"ד‬ ‫‪ (1855‬בהרימלוב‬ ‫בנובהרדוק‪ .‬בשנת‬ ‫ה'תרט"ו) )‪(1864‬‬ ‫בשנתה'תרכ"ד‬ ‫נולדכ' אדר‬ ‫זצ"ל‪-‬‬ ‫נולד ב‪-‬‬ ‫אריק‬ ‫הי"ד‪-‬‬ ‫מאיר‬ ‫ריגר‬ ‫הרבזליג‬ ‫שמחה‬‫המקובל‬ ‫הגאון‬ ‫הגאון הרב‬ ‫הגאון‬ ‫(‬‫‪1885‬‬ ‫)‬ ‫ה'תרמ"ה‬ ‫בשנת‬ ‫המופלאה‪.‬‬ ‫ובשקדנותו‬ ‫)‪ (1874‬משפחתו עברה להתגורר בבריסק‪ .‬כנער שימש את רבי יהושע לייב דיסקין עד סיום‬ ‫בגאוניותו‬ ‫נודע‬ ‫בצעירותו‬ ‫עוד‬ ‫אוקראינה(‪.‬‬ ‫נכנס העיר‪,‬‬ ‫ללמוד‬ ‫במקומו כרב‬ ‫ורבינו התמנה‬ ‫יאזלובייץבשנת‬ ‫ההוראה‪.‬העיר‬ ‫)המהרש"ם( עזב את‬ ‫שבדרון‬ ‫שלום מרדכי‬ ‫ר'‬ ‫פלאוונו )מחוז‬ ‫ה'תרמ"ב )בכפר‬ ‫‪(1882‬‬ ‫ה'תרמ"ט ]‪[1888‬‬ ‫נישואיו‬ ‫בתשרי‬ ‫לאחר‬‫בשיטות‪ -‬נולד ביום ד'‬ ‫רבות‬ ‫וינטרוב זצ"ל‬ ‫ממנו‬ ‫והושפענח גד‬ ‫הצדיק רבי‬ ‫כהונתו‬ ‫בוצ'אץ'‪.‬‬ ‫של‬ ‫סולובייצ'יק‬‫לרבה‬ ‫התמנה‬ ‫רבינו‬ ‫(‬‫‪1912‬‬ ‫)‬ ‫ה'תרע"ב‬ ‫בשנת‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫במשך‬ ‫שימש‬ ‫בו‬ ‫תפקיד‬ ‫)ה'בית‬ ‫התינוק חלה‬ ‫הלוי אולם‬ ‫גדליהו‪,‬‬ ‫לבנו דב‬ ‫לקרוא יוסף‬ ‫הגאון ר'‬ ‫רצה‬‫פטירת‬ ‫לאחר ואביו‬ ‫צום( גדליה‬ ‫‪1888‬‬ ‫ה'תרמ"ח )‬ ‫היה‬ ‫בשנתיום לידתו‬‫שבפולין‪.‬‬‫וולוז'ין‪.‬‬ ‫בישיבת‬ ‫ראדומסק(‬ ‫חמישה‬ ‫ימונה‬ ‫לו‬ ‫אבדו‬ ‫שבמקביל‬ ‫)בבריחתו‬ ‫עוד זאת‬‫התנה‬‫לוינה‬ ‫ברח‬ ‫אולם הוא‬ ‫ורבינו‬ ‫הראשונה‬ ‫העולם‬ ‫מלחמת‬ ‫פרצה‬ ‫מכן‬ ‫לאחר‬ ‫שנתיים‬ ‫שקד על‬ ‫מימי ילדותו‬ ‫השמות‪.‬‬ ‫חיים‪.‬בשני‬ ‫קרא לו‬ ‫הגאון ר'‬ ‫ולכן אביו‬ ‫נחבנו‪,‬‬ ‫פרשתאת‬ ‫ביקשועדלמנות‬ ‫בריסקברית‬‫קהילת לערוך‬ ‫לוי'(ולא יכלו‬ ‫בטרנוב‬ ‫בעיר‪.‬‬ ‫לרבנות‬ ‫הממוניים‬ ‫מנה‬ ‫הת‬ ‫והדיונים‬ ‫(‬‫‪1922‬‬ ‫ההלכות‬ ‫)‬ ‫ה'תרפ"ב‬ ‫פסיקת‬ ‫בשנת‬ ‫מופלאים על‬‫‪.‬‬ ‫מאוד(‬ ‫כישרונותהאחריות‬ ‫הצטער‬ ‫אובדנם‬ ‫ותופקד בידיו‬ ‫שעל‬ ‫שו"ת‬ ‫של‬ ‫גדולים‬ ‫כרכים‬ ‫כבר למד‬ ‫בגיל עשר‬ ‫לחכמתו‪.‬‬ ‫הקודמת‬ ‫ויראה‬ ‫ולדיין בעל‬ ‫הוראה‬ ‫ולילה והיה‬ ‫למורה‬ ‫יומם‬ ‫התורה‬ ‫רבינו‬ ‫הפריעה‬ ‫הלוי‬ ‫עסק זאב‬‫לא‬ ‫זו‬ ‫עובדה‬ ‫להוריו‪,‬יצחק‬ ‫הגאון ר'‬ ‫אך‬ ‫ממש‪,‬‬ ‫לחם‬ ‫פת‬ ‫עד‬ ‫והגיע‬ ‫חלקו‬ ‫מנת‬ ‫היו‬ ‫והדוחק‬ ‫עוני‬ ‫חיי‬ ‫)טארנא(‪.‬‬ ‫בהדפסת‬ ‫סובולייצ'יקסמוך‬ ‫הלויבראדומסק‬ ‫התגורר‬ ‫נישואיוחיים‬ ‫פטירת ר'‬ ‫לאחרלאחר‬ ‫ה'תרע"חו )‪1918‬‬ ‫פוסקים( בעיון‪.‬‬ ‫בשנת אביו ש"ס‬ ‫עם‬ ‫בריסק‪.‬‬ ‫סירב‪.‬‬ ‫של‬ ‫גדולות‬ ‫והדיין‬ ‫כמורהערים‬ ‫הוראה‬ ‫רבנות של‬‫לשמש‬ ‫הצעות‬‫המשיך‬ ‫שקיבל‬ ‫למרות‬ ‫ורבינו‬ ‫אביו‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫במקום‬ ‫סולובייצ'יקבתורה‬ ‫התמנה‬ ‫לשקידתו‬ ‫ספרים ופתח בית מסחר לספרי קודש‪ .‬למרות סבל נורא ופטירת רוב ילדיו בצעירותם‪ ,‬עבד‬ ‫והפריעו לו‪.‬‬ ‫משפחה‬ ‫ההלכתים‬ ‫על‬ ‫סמכאהציקו‬ ‫שומע‬ ‫בעניינים‬ ‫וברבדרכו‪,‬‬ ‫כשהיה‬ ‫עמדו–‬ ‫מוצנעים‬ ‫כבקי‬ ‫שברשעותם‬ ‫במעשי חסד‬ ‫התפרסם‬ ‫פוקרי עול‬ ‫בישיבה‬ ‫כברנודע‬ ‫הפסוקה‪.‬לו‪.‬‬ ‫ועודד היה‬ ‫נדכאים‪.‬‬ ‫כבודו לא‬ ‫עצומה‬ ‫ההלכה‬ ‫בלימודכפי‬ ‫עסק הראוי‬ ‫בשמחה‬ ‫בית‬‫אפילו ה'‬ ‫את‬ ‫רבינו‬ ‫בבבלי‬ ‫מהמשפחה‬ ‫עשרות‬ ‫מופלאה‬ ‫למנוע לענות‬‫להספיק‬ ‫היתה‬ ‫יכולכדי‬ ‫בקיאותו‬ ‫ובורח‬ ‫השולחן היה‬ ‫בע"פ‪.‬‬ ‫דקות ספורות‬ ‫שו"ע‬ ‫כסף על‬ ‫ניחתוך‬‫חלקי‬ ‫ארבעת‬ ‫החלון‪ ,‬מ‬ ‫מדהימה‪.‬‬ ‫את‬ ‫שלו דרך‬ ‫הייתה‬ ‫ידע‬ ‫בהיחבא‬ ‫ובנסתר‪.‬‬ ‫הפסיקה‬ ‫יכולתנכנס‬ ‫בנגלה‬ ‫מסובכים‪ .‬היה‬ ‫רעבה‪,‬‬ ‫גא ון‬ ‫מילואים‪,‬על‬ ‫התבטא‬ ‫המשפט‪ ,‬אבני‬ ‫החושן‪ ,‬נתיבות‬ ‫סולובייצי'ק‬ ‫קצות הלוי‬ ‫והאחרונים‪ ,‬כגון‪:‬חיים‬ ‫רבי‬ ‫בעניינים הראשונים‬ ‫מורכבים‪.‬‬ ‫בספרי‬ ‫בושה‪.‬‬ ‫שקיבלה וכן‬ ‫ובירושלמי‬ ‫תשובות‬ ‫ה'נודע ביהודה'‪ ,‬חידושי הגאון ר' עקיבא איגר‪ ,‬טורי אבן‪ ,‬בית‪-‬מאיר וספרים רבים היו שגורים על‬ ‫בשנת ה'תרפ"ד )‪ (1924‬עלה לארץ ישראל בהוראת אביו‪ ,‬שציווה עליו לפעול להעלאת כל בני‬ ‫לשונו‪ .‬רבינו העיד‪ ,‬כי באותן שעות בהם נוהג העולם לישון‪ ,‬למד ארבע פעמים את כל הש"ס‪.‬‬ ‫המשפחה‪ .‬הוא הפליג לאלכסנדריה ומשם הגיע ברכבת לירושלים‪ .‬בירושלים לבש את בגדי‬ ‫זירז את תלמידיו ללמוד לשנן לפחות שבע דפי גמרא בכל יום‪ ,‬ופתגמו הקבוע היה‪" :‬גמרא עם‬ ‫המקום וחתם על כתביו בכינוי "הירושלמי"‪ .‬מעולם לא יצא עוד מגבולות הארץ‪ .‬למרות העוני‬ ‫פירוש רש"י ותוספות הוא כמו לחם וחמאה"‪ .‬נפטר ב‪-‬ט"ו תשרי ה'תרפ"ו )‪ .(1925‬ציונו בטרנוב‪.‬‬ ‫והמחסור‪ ,‬פעל ללא ליאות להעלות את בני משפחתו ויהודים רבים נוספים )אביו נפטר בפולין‬ ‫חי כ‪ 70-‬שנים‪.‬‬ ‫טרם זכה לעלות(‪ .‬רבינו היה גאון אדיר‪ ,‬בקי ברזי התורה‪ ,‬חסיד‪ ,‬חריף ובעל זיכרון נדיר‪ .‬הוא‬ ‫הרבה חידו"ת בספרו מנחת פתים ובמנחת קנאות(‪ .‬אימו‪:‬‬ ‫ולמועדים‪.‬‬ ‫לשבת‬ ‫מביא ממנו‬ ‫שיריםיהודה‬ ‫ופיוטים‬ ‫)רבינו‬ ‫עשרותאהרון‬ ‫חיברהגאון ר'‬ ‫אביו‪:‬‬ ‫מרת פרימא לבית שטיין )דור חמישי לט"ז(‪ .‬מרבותיו‪ :‬האדמו"ר הרב דוד משה פרידמן‬ ‫אהב את הבריות בעוז‪ .‬התמדתו הייתה לשם דבר‪ ,‬והוא נהג לשבת בבתיהם של גדולי ישראל‬ ‫מצ'ורטקוב‪ ,‬האדמו"ר ר' ישראל פרידמן מצ'ורטקוב‪ ,‬הגאון ר' יעקב ווידנפלד )מח"ס 'כוכב מיעקב'(‬ ‫ולרשום מפיהם את שמועותיהם ודברי תורתם‪ .‬בשנת ה'תרפ"ו )‪ (1926‬היה ממייסדי חברת‬ ‫והגאון ר' שלום מרדכי שבדרון‪ .‬מתלמידיו‪ :‬הגאונים ר' יהודה מאיר שפירא מלובלין‪ ,‬ר' אליעזר‬ ‫'זיכרון דוד'‪ ,‬שפעלה להקמת היישוב מגדל עדר שבגוש עציון‪ .‬בשנותיו האחרונות התגורר ביפו‬ ‫הגר )האדמו"ר מויז'ניץ‪ ,‬ה'דמשק אליעזר'(‪ ,‬ר' דוד יצחק אייזיק רבינוביץ )האדמו"ר מסקאלי(‪ ,‬ר' יהודה‬ ‫ולאחר מכן בבני ברק‪ .‬ספריו המרובים משקפים גאונות מופלגת והיקף תורני בלתי נתפס‪.‬‬ ‫הורביץ )האדמו"ר מדז'יקוב(‪ ,‬ר' אלקנה זוברמן )אב"ד יארדאנוב(‪ ,‬ר' משה חיים לאו הי"ד )אב"ד‬ ‫נסתלק לבית עולמו ביום ז' בתשרי ה'תשט"ו )‪ .(1954‬חי כ־‪ 66‬שנים‪ .‬מנוחתו כבוד בבית‬ ‫פרשוב‪-‬פיטרקוב(‪ ,‬ר' חיים אליעזר הלוי איש הורביץ הי"ד )אב"ד בלכיטוב(‪ ,‬ר' משולם ראטה‪ ,‬ר' דוד‬ ‫הקברות 'זיכרון מאיר' בבני ברק‪.‬‬ ‫שפרבר )חבר מועצת גדולי התורה בארץ ישראל(‪ ,‬ר' אברהם משה באב"ד‪ ,‬ר' מאיר באדנר‪ ,‬ר' מיכל‬ ‫מאלכסנדר‬ ‫ישראל'בחיי רבינו(‪.‬‬ ‫דוד ה'ישמח‬ ‫)שניהם נפטרו‬ ‫האדמו"ר‬ ‫רבינרזון‪.‬‬ ‫שמואל‪ ,‬ר'‬ ‫המקורי היה‬ ‫בניו‪ :‬ר'‬ ‫המשפחה אלטר‪.‬‬ ‫)שםר' שמואל‬ ‫ראובן דוד‬ ‫אונגר‪,‬‬ ‫פרמינגר‪,‬ר'ר' יעקב‬ ‫אביו‪:‬‬ ‫צבי‬ ‫שמואל‬ ‫ר'‬ ‫בת‬ ‫–‬ ‫ראשון‬ ‫)זיווג‬ ‫יוכבד‬ ‫מרת‬ ‫נשותיו‪:‬‬ ‫(‪.‬‬ ‫קמינסקי‬ ‫)לבית‬ ‫בנותיו‪ :‬מרת גיטל )נישאה לר' חיים ברוך רייך הי"ד(‪ ,‬מרת פרומא )נישאה לר' ברוך צוקרמן(‪ .‬מספריו‪:‬‬ ‫פרימט‬ ‫מרת‬ ‫אמו‪:‬‬ ‫ולרפואה(‪.‬‬ ‫הורה לחסידים שיפנו אליו לברכה‬ ‫ברזסקי(‪.‬‬ ‫לבית‬ ‫–‬ ‫שני‬ ‫)זיווג‬ ‫מלכה‬ ‫מרת‬ ‫טייטלבוים‪ ,‬ממשפחת ה'ישמח•שירי טהרה‪ -‬ביאורים על סדר טהרות •מנחת קנאות‪ -‬חידושים על מסכת סוטה •מנחת פתים‪-‬‬ ‫[(‪,‬‬ ‫‪1906‬‬ ‫]‬ ‫ה'תרס"ו‬ ‫בשנת‬ ‫נישאו‬ ‫מסאטמר‪.‬‬ ‫משה'‬ ‫יעקב‬ ‫הערות שני(‪ :‬ר'‬ ‫וביאורים על‬ ‫ילדיו )מזיווג‬ ‫בפולין(‪.‬תורה‪-‬‬ ‫שו"ת •טל‬‫בצעירותם‬‫יושר‪-‬‬‫נפטרו‬‫אמרי‬ ‫ילדיו‬ ‫פלטר‪ .‬שאר‬ ‫השו"ע •‬ ‫מרדכיחלקי‬ ‫ארבעת‬ ‫אברהם‬‫לר' על‬ ‫ושו"ת‬ ‫)נישאה‬ ‫ילדיו )מזיווג ראשון(‪ :‬מרת אסתר‬ ‫חידושים‬ ‫אביב והמרכז(‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאונים אביו ר' יעקב דוד‪ ,‬האדמו"ר רבי ירחמיאל‬ ‫בתל‬ ‫ויהדות‬ ‫תלמוד בבלי וירושלמי‪.‬‬ ‫תורה‬ ‫דוד )מראשי ארגון 'בני דוד' להפצת‬ ‫ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר )בעל ה'ישמח ישראל'(‪ ,‬האדמו"ר רבי אהרן צבי לנדא מביאלא‪ ,‬האדמו"ר רבי אלימלך מנחם‬ ‫מנדל לנדא מסטריקוב‪ ,‬רבי יוסף חיים זוננפלד‪ ,‬והמקובל רבי חיים שאול דוויק הכהן‪ .‬מספריו‪ :‬למעלה מ־‪ 100‬חיבורים‪.‬‬ ‫ביניהם‪ 44• :‬ספרי 'חן'‪ -‬סדרה ששמותיה בנויים מאותיות א'‪-‬ת' בצירוף המילה 'חן' •‪ 18‬קונטרסים‪ -‬על שבתות‪ ,‬מועדי השנה‬ ‫ועניינים שונים •נחליאל‪ -‬על חג השבועות •דביר הגן‪ -‬על התורה •טוב עין‪ -‬על פרקי דרבי אליעזר •רזי לי‪ -‬על שיר השירים‬ ‫•שער בועז‪ -‬על מגילת רות •אלישיב‪ -‬על מגילת איכה •אש המזבח‪ -‬על קהלת •עורה כבודי‪ -‬על מגילת אסתר ועוד עשרות‬ ‫חיבורים‪.‬‬ ‫ושבי שכונת 'נווה שלום' ביפו סיפרו סיפור שנחרט בליבם לנצח מהתקופה שבה רבינו גר בתל אביב‪ :‬היה זה בעת שהמתפללים התאספו‬ ‫ת‬ ‫לתפילת 'כל נדרי' בליל יום הכיפורים‪ .‬באותו בית כנסת היו שני יהודים שחיו בסכסוך במשך שנים‪ .‬ניסיונותיו של רבינו לפשר ביניהם ולעשות‬ ‫שלום עלו בתוהו‪ .‬כאשר התקדש החג הגיעו כולם לבית הכנסת עם ה'קיטל' הלבן כמלאכים‪ .‬הכול הלך כמתוכנן‪ ,‬ספרי התורה הוצאו מההיכל‪,‬‬ ‫ההתרגשות הייתה בשיאה‪ ,‬וגם אלו שלא פוקדים במשך כל השנה את בית הכנסת הגיעו לתפילת 'כל נדרי'‪.‬‬ ‫רגע לפני שהחזן התחיל את תפילת 'כל נדרי'‪ ,‬רבינו עלה על הבימה והכריז בקול נרגש‪ ,‬שהלילה לא ייגשו להתפלל את תפילת 'כל נדרי' עד‬ ‫שאותם יהודים יתפייסו ביניהם‪ " .‬אם יהודים לא יכולים להתפייס ביניהם ולמחול אחד לשני‪ ,‬ואין יום הכיפורים מכפר עד שיתפייס אדם‬ ‫עם חברו‪ ,‬אין טעם להתפלל ביום הכיפורים "‪ ,‬אמר‪ .‬לא היה אחד שהעז לערער על קביעת הצדיק‪ .‬אבל הניצים סירבו להתפייס‪ .‬המריבה‬ ‫העזה והמטען הכבד שכל אחד נשא בליבו על חברו‪ ,‬גם בלילה הקדוש לא הצליחו לגרום להם לשוב ולהתפייס‪.‬‬ ‫כך חלפה שעה ארוכה בדממה‪ ,‬לראות כיצד ייפול דבר‪ .‬אחד הניצים היה לקראת 'שבירה' והסכים להתפייס‪ ,‬אבל חברו העקשן נותר בשלו‪.‬‬ ‫חלפה לה שעה ותפילת 'כל נדרי' לא התחילה‪ .‬היהודי השני‪ ,‬שהיה עקשן במיוחד‪ ,‬החליט בצעד של רצון טוב לעזוב את בית הכנסת‪ ,‬תוך‬ ‫שהוא מפטיר שאינו מוכן להשלים‪ .‬הקהל היה בטוח שבכך הגיעה לסיומה סאגת תפילת 'כל נדרי'‪ ,‬אבל הצדיק חשב אחרת‪ .‬רבינו קם ממקומו‬ ‫ויצא במהירות בעקבות אותו יהודי שכבר הספיק לעזוב את מפתן בית הכנסת‪ ,‬ואמר לו‪" :‬אתה יכול לצאת וללכת‪ ,‬אבל תדע לך שאם לא‬ ‫תסכים לסיים היום את המחלוקת‪ ,‬אתה תישא באחריות לכך שיהודים לא יתפללו הלילה את תפילת 'כל נדרי'‪"...‬‬ ‫המילים שיצאו בקול נרגש‪ ,‬דברים היוצאים מן הלב‪ ,‬מפיו הקדוש של הצדיק‪ ,‬הצליחו להמיס את לב האבן של אותו יהודי‪ ,‬שרק דקות ספורות‬ ‫קודם לכן עזב את ביה"כ‪ .‬לאחר מספר דקות היהודי יחד עם רבינו נכנסו לביה"כ‪ .‬האיש הלך היישר למקומו של יריבו‪ .‬לעיני כל הציבור הם‬ ‫התפייסו בהתרגשות רבה ובדמעות שליש‪ .‬רק אז נחה דעת הצדיק‪ ,‬ואור גדול נראה על פניו‪ .‬כולם חשו בדקות אלו שהצדיק הצליח לשבור‬ ‫את מחיצת הברזל גם בין עם ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬ולפעול שתפילות היום הקדוש יתקבלו ברצון‪" .‬וַי ְהִ י בִישֻׁ רוּן מֶ לֶ בְּהִ תְ אַ סֵּ ף ָראשֵׁ י‬ ‫עָ ם"‪ .‬כפירוש רש"י‪" :‬בהתאספם יחד באגודה אחת ושלום ביניהם הוא מלכם‪ ,‬ולא כשיש מחלוקת ביניהם"‪.‬‬ ‫בשעת לילה מאוחרת‪ ,‬כשבבתי הכנסת האחרים כבר סיימו מזמן את תפילת ליל יום הכיפורים‪ ,‬בשכונת 'נווה שלום' ביפו התחילה תפילת 'כל‬ ‫נדרי' זכה וטהורה‪" .‬תפילת 'כל נדרי' כזאת"‪ ,‬מתפללי בית הכנסת העידו‪" ,‬הייתה בהתעוררות מופלאה של תשובה ומעשים טובים‪,‬‬ ‫קרדיט תמונת הצדיק‪ – Wikimedia Commons | CC BY-SA 4.0 :‬עבר עיבוד‬ ‫שכמותה לא חווינו מעולם"‪.‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪9‬‬ ‫ה ַרבִּ ים‬ ‫עלַ ת זִכּוּי ָ‬ ‫ַ‬ ‫מ ֲ‬ ‫ממתק והפתעות‪ .‬בנוסף לכך הודיעו גם על פתיחת חוג‬ ‫עד כמה גדולה מעלת זיכוי הרבים – זאת לא ניתן לתאר‬ ‫אמירת תהילים לילדים‪ .‬משה ארגן את אמירת התהילים‬ ‫ולשער‪ .‬יש בכוחה של מעלה זו לשנות ואף לקרוע את גזר‬ ‫לבנים‪ ,‬ואילו יעל רעייתו ארגנה אמירת תהילים לבנות‪.‬‬ ‫הדין‪ ,‬גם אם חלילה נגזר על האדם בשל מעשיו‪.‬‬ ‫בשבועות הראשונים הגיעו רק מעט מילדי השכונה‪ .‬אולם‬ ‫המעשה המדהים הבא התפרסם בארגון 'הידברות'‪ ,‬מתוך‬ ‫למרבה הפלא‪ ,‬בתוך כחודשיים התמלא המקום בעשרות‬ ‫עדותם של בעלי המעשה עצמם‪ :‬משה ויעל‪ ,‬זוג תושבי בני‬ ‫רבות של ילדים וילדות‪ ,‬שאמרו תהילים במשך שעה‬ ‫ברק‪ ,‬המתינו שנים ארוכות לזרע בר‪-‬קיימא‪.‬‬ ‫שלמה‪ ,‬וזכו שהבל פיהם הטהור יעלה מעלה ויביא לעולם‬ ‫רופאים‪ ,‬תפילות‪ ,‬קבלות טובות‪ ,‬ברכות – מה הם לא ניסו‪.‬‬ ‫ברכה רבה‪.‬‬ ‫הם התפללו אצל שוכני עפר‪ ,‬הלכו לצדיקים והמתינו זמן רב‬ ‫לאחר כשלושה חודשים החליטו משה ויעל לערוך טיול גדול‬ ‫עד שקיבלו ברכה‪ ,‬אך בפועל הדבר לא הועיל‪ .‬במשך שמונה‬ ‫לכל משתתפי ה'תהילים' וה'אבות ובנים'‪ .‬הם השקיעו סכום‬ ‫שנים הם לא זכו לישועה הנכספת‪.‬‬ ‫כסף גדול בהסעות ובארגון הטיול‪.‬‬ ‫כאשר ראו שישועתם מתאחרת‪ ,‬החליטו בשנת ה'תש"פ‬ ‫באותו היום ממש קיבלו בני הזוג בשורה מיוחדת במינה‪:‬‬ ‫לנסוע אל הצדיק רבי דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה‪ ,‬כדי‬ ‫לאחר שמונה שנים של ציפייה‪ ,‬הם עתידים היו‪ ,‬בעזרת ה'‪,‬‬ ‫שיברך אותם ואולי גם ייעץ להם מה לעשות כדי לזכות בפרי‬ ‫לזכות בעוד זמן קצר להיות הורים‪.‬‬ ‫בטן‪.‬‬ ‫הם בכו מאושר ללא הרף והודו לבורא עולם בלי סוף‪ .‬כעבור‬ ‫הם נסעו עד לצפון‪ .‬הבעל המתין בתור לקבלת הקהל‪ ,‬ואילו‬ ‫מספר חודשים נולד להם בן בריא ושלם‪ ,‬והסנדק בברית היה‬ ‫רעייתו נשארה בחוץ והתפללה מעומק ליבה לבורא עולם‪,‬‬ ‫הצדיק רבי דוד אבוחצירא‪.‬‬ ‫שיכוון אותם כיצד יוכלו לקבל את ישועתם‪.‬‬ ‫אחד מחבריו הקרובים של משה‪ ,‬שהכיר את בני הזוג במשך‬ ‫לאחר המתנה ארוכה הורה משמשו בקודש של הרב למשה‬ ‫שנים וידע היטב את אשר עברו‪ ,‬התרגש מאוד לשמוע את‬ ‫כי הגיע תורו‪ ,‬וכי הוא יכול להיכנס אל החדרון הצדדי‪ ,‬שם‬ ‫הבשורה ושאל אותו כיצד זכה לישועה‪.‬‬ ‫קיבל הצדיק את הבאים‪.‬‬ ‫משה סיפר לו על ההוראה שקיבל מרבי דוד אבוחצירא‬ ‫בחדרון עמדו האנשים בזה אחר זה‪ ,‬וכל אחד זכה לשוחח עם‬ ‫שליט"א לעסוק בזיכוי הרבים‪ ,‬ועל הברכה הגדולה הטמונה‬ ‫הצדיק מספר רגעים בקצרה‪ ,‬לקבל עצה וברכה‪.‬‬ ‫בכך – הן לזכות בילדים והן לזכות לסייעתא דשמיא‪ ,‬כלומר‬ ‫לעזרה מיוחדת מבורא עולם‪.‬‬ ‫התור התקדם‪ ,‬ומשה כבר עמד ממש אחר היהודי ששוחח‬ ‫באותה עת עם רבי דוד‪ .‬בעוד שניות ספורות היה אמור‬ ‫אותו חבר היה מטופל בדיאליזה שלוש פעמים בשבוע‪.‬‬ ‫להיכנס‪ .‬כשסיים רבי דוד עם היהודי שלפניו‪ ,‬עמד לצאת‬ ‫סבלו היה קשה מנשוא‪ .‬כששמע את הדברים‪ ,‬החליט שאם‬ ‫להפסקה קצרה‪.‬‬ ‫זהו כוחו של זיכוי הרבים – גם הוא מצטרף לכך בכל כוחו‪.‬‬ ‫הרב קם ממקומו‪ ,‬אולם כאשר הרים את מבטו וראה את‬ ‫הוא פנה למשה ואמר‪" :‬קשה לי במצבי לפתוח בעצמי מערך‬ ‫משה‪ ,‬פנה אליו ואמר‪ ,‬ללא כל היכרות מוקדמת‪" :‬דעו לכם‪,‬‬ ‫של זיכוי הרבים ולעשות מבצעים‪ .‬האם אוכל להיות שותף‬ ‫מי שרוצה ילדים וסייעתא דשמיא – שיתעסק וירבה בזיכוי‬ ‫עמכם ב'אבות ובנים' ובתהילים לבנים ולבנות? אתן לכם סכום‬ ‫הרבים‪ .‬זו מעלה עצומה שאין כמוה"‪.‬‬ ‫יפה להשתתפות באחזקת המפעל הגדול‪ ,‬ההולך וגדל משבת‬ ‫לשבת"‪.‬‬ ‫משה קפא על מקומו‪ .‬הוא עדיין לא פתח את פיו ולא אמר‬ ‫מאומה‪ ,‬והנה הצדיק פונה אליו ומגלה לו כיצד יוכל לזכות‬ ‫משה ויעל שמחו מאוד על הרעיון‪ ,‬ומאותה שבת גדל התקציב‬ ‫בישועה הנכספת‪.‬‬ ‫של המפעלים הקדושים‪ ,‬והם יכלו להעניק הרבה יותר‬ ‫למשתתפים‪.‬‬ ‫אשתו יעל‪ ,‬ששמעה את דברי הצדיק‪ ,‬החלה להתרגש‬ ‫ולבכות‪ .‬בני הזוג חשבו כיצד יוכלו לזכות את הרבים‪ ,‬ולאחר‬ ‫שבועיים בלבד לאחר שאותו יהודי חולה הצטרף למערך‬ ‫מחשבה החליטו לפתוח בבית הכנסת השכונתי מסגרת של‬ ‫זיכוי הרבים‪ ,‬חל שיפור משמעותי מאוד במצבו‪" .‬נס‬ ‫'אבות ובנים'‪.‬‬ ‫רפואי"‪ ,‬אמרו הרופאים‪ ,‬כאשר ראו שמצבו השתפר באופן‬ ‫פלאי‪ ,‬עד שכמעט לא נזקק עוד לטיפולי הדיאליזה‪.‬‬ ‫לצורך כך הכינו מודעות גדולות‪ ,‬שבהן פורסם כי כל אבא‬ ‫)מעובד מתוך הספר 'טוב לחסות בשם'(‪.‬‬ ‫שיבוא עם בנו ללמוד תורה בשבת לאחר תפילת מנחה‪ ,‬יקבל‬ ‫הרב יצחק בן תפאחה כדורי זצ"ל הרב שמואל בן שמחה דרזי זצ"ל ולד יחיא בן יוסף ז"ל‬ ‫הרב מרדכי צמח בן מזל אליהו זצ"ל‬ ‫הרב עובדיה יוסף בן גורג'יה זצ"ל‬ ‫יצחק בן ברקו דב ז"ל‬ ‫מאיר מורד בן שושנה ז"ל‬ ‫פואד אברהם בן רג'ינה ז"ל‬ ‫לע"נ‬ ‫אליהו אליאס בן אלגריה ז"ל‬ ‫רחמים בן רחל ז"ל‬ ‫מאירה בת יפה ע"ה‬ ‫זהבה בת שושנה רייזל ע"ה‬ ‫יצחק יצקן בן רחל ז"ל‬ ‫חיים משה גרשון בן שלמה יחזקאל ז"ל שמואל בן רבקה ז"ל‬ ‫אקבלי יוסף חיים בן נסכה ז"ל‬ ‫עמירם בן דבורה ז"ל‬ ‫אברהם בן יונה ז"ל‬ ‫ר' עוליאל ישועה בן סטה מקנין זצ"ל רפאל בן אסתר ז"ל עזרא בן כאתון ז"ל‬ ‫צדיק חכם בן חזלה ז"ל‬ ‫ר' שאול בן סילביה זצ"ל‬ ‫סעידה בת תופחה ע"ה‬ ‫יצחק בן חביבה ז"ל‬ ‫אביחי בן אסתר ז"ל‬ ‫דוד בר חסיבה ז"ל‬ ‫שני בת אסתר ע"ה‬ ‫מזל בת שמעון ע"ה‬ ‫אהרון )אורי( בן רבקה ז"ל‬ ‫יצחק בן פנינה ז"ל‬ ‫חווה בת יעקב צבי ע"ה‬ ‫מסודי בת חביבה ע"ה‬ ‫יוסף בן מרים נוסרת ז"ל‬ ‫קסאנש בת דגיטו ע"ה‬ ‫חי זיזי בן קלרה ז"ל‬ ‫יצחק בן מישא אסתר ז"ל‬ ‫אסתר בת גולה גאולה ע"ה‬ ‫יעקב בן אסתר ז"ל‬ ‫סוליקה בת עישה ע"ה‬ ‫ר' יצחק בן מסעודה קדוש ז"ל‬ ‫ברכה בת מרדכי ע"ה‬ ‫יוסף בר סעדה ז"ל‬ ‫אביגדור בן ג'ולי ז"ל‬ ‫שרה בת נרקיס ע"ה‬ ‫אסתר בת נעמי ע"ה‬ ‫יעקב בן נעמה ז"ל‬ ‫שלום בן אסתר ז"ל‬ ‫רחל רפאת בת השמת ע"ה‬ ‫יעקב בן סלימה ז"ל‬ ‫ר' דב בן בנימין אלתר ז"ל‬ ‫דוד יצחק בן פרחה ז"ל‬ ‫אריה בן מרים ז"ל‬ ‫מרים בת שרה ע"ה‬ ‫ספירנס תקווה בת נעימה ע"ה‬ ‫אורה בת נעימה ע"ה‬ ‫גורג'יה בת נעימה ע"ה‬ ‫אלון בן סעדה ז"ל‬ ‫פיבי מלכה בת מזל ע"ה‬ ‫יהודה בן סעידה ז"ל‬ ‫מישא אסתר בת זהרה ע"ה‬ ‫אליאור בן פרידה ז"ל‬ ‫אילנה )מחרוזה( בת שרה ע"ה‬ ‫נעמי בת כתון ע"ה‬ ‫תנצב"ה‬ ‫עפאת בת השמת ע"ה‬ ‫מסעוד בן יקוט ז"ל‬ ‫שושנה בת נעמי ע"ה‬ ‫מאיר בן נעמי ז"ל‬ ‫משה בן רוזה ז"ל‬ ‫חיים חמוטל בן רינה ז"ל‬ ‫רחמה בת מסעודה ע"ה‬ ‫בנימין בן דב ז"ל‬ ‫שפרה בת פסיה ע"ה‬ ‫סעדה בת בסה ע"ה‬ ‫ישראל בן חיים משה גרשון ז"ל‬ ‫סעידה בת תופחה ע"ה‬ ‫גרגורי צבי בן מרים ז"ל‬ ‫בתיה )מרדה( בת שמחה ע"ה שרה גבריאלי בת נאווה ע"ה‬ ‫נעימה בת שרה ע"ה‬ ‫אליהו בן חיים משה גרשון ז"ל‬ ‫כל נשמות עם ישראל‬ ‫יוסף יחזקאל בן אסתר ז"ל‬ ‫דניאל בן מיה ז"ל‬ ‫נועה בת עיישה ע"ה‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪10‬‬ ‫Œ‰ƒ ~‚˜ ~Œ˜ ‪˜Šƒ„‚ ˜‚~ ‡‰– ˜•Œ‚Š „‰–Œ‚ -‬‬ ‫Ї•ƒ† ƒ–‡‰‚‪–‚~  • ”‡ :‬‬ ‫‰Š ‚„‰ƒ‡ƒ˜ —Œƒ–ƒ˜ ŠŒ‰ƒ ~‚˜ ~Œ˜‬ ‫"— –' ”‡ ‡‚ƒ‚ ƒŒƒ‡“ „"Š ‪9242402 ‹‡Š—ƒ–‡ 2 ~–„ ~ ' – -‬‬ ‫~ƒ– Š‚˜‡•‪˜‰ ˜ƒ—– ‡Š ‡’‚Šƒ ‹Š”Š ,‬‬ ‫†Š‪paypal: ahavemet@012.net.il :Š"~ƒ 077-7671812 :•’ 02-5671812 :‬‬ ‫‡’‚‪8:15 :‹-‡ ˜"– 7:38 :‬‬ ‫‡’‚‪7:38 :‡~-Š˜ 7:35 :‹‡Š—ƒ–‡ :˜— ‡~”ƒŒ 6:31 :‬‬ ‫—˜ •ƒ— ‰€ ~ŠƒŠ ˜—’ƒ‪6:39 :‡~-Š˜ 6:24 :‹‡Š—ƒ–‡ :˜ƒ–Ž ˜•Ё‚ :‬‬ ‫’–—˜ Ž”‡‹ ‪ˆŠ‡ƒ -‬‬ ‫ŒŠ‚ †ƒ‚ ЉР~‹ Œ‡—–~Š Š‚‡ƒ˜ •—ƒ––‬ ‫Š‚‡ƒ˜ Ž‰ŠŠ ˜ƒˆ ‰ƒŠ‹‪...‬‬ ‫‡’– ‚– ~–‚‹ –‡‡Ž– „”"Š‪:‬‬ ‫ƒŒ~ƒ  ‹ ‚–‡‹!‬ ‫ –ƒ˜‡ ŠŒ˜‡ ‡—‡˜ ’ƒŽ‡„'‪ƒ„ ‚’ƒ•˜ .‬‬ ‫ŽŠŒ Œ‚’ƒ• ‪(†-†‰ •–’) ..."‹‰Šƒ‰ ‹ƒ‡‚ ‹‡”Ž ‹˜~" :‬‬ ‫‚ƒ•‹ އ — —‚‡ƒ ƒ –‡ ’އŒ‡‚ Žƒ ‡‹‬ ‫ƒ‚ƒ~ ˜ „•އ‹ )АЇ ‚˜ƒ'(‪?‚Œ‚ƒ ‚”‚ ‹‰Š ‚‡‚˜ ‡˜Œ‡~ [Š~–—‡Š ƒŽ‡– ‚—Œ –Œ~] :‬‬ ‫‡ƒ˜–‪‹‡ƒ‡Œ ‚Š~ ‹‡– ƒ‡‚ ‡† ’ƒ~ ,‬‬ ‫‚‡ƒ‹ ‰ƒŠ‰‹‪‚ƒ€~ ‹˜~ ‹~ ,Š~–—‡Š ‚—Œ –Œ~ ,Š"„ ƒ–Œ~ ‰ƒ .‹‰Šƒ‰ ˜ ~ ‚ƒ€~ ƒ‡‚˜—‰ ,‬‬ ‫Š ƒ–‡‹ ‚"Œ‡ƒ ‡‹" ‡ƒ˜–‪'„‡Žƒ’Œ –‚ .‬‬ ‫~ ˜‪,‹‰Š ‚Ї’~— ‡"’~ ‹˜~ ‘~ ,–‡~Œ ‹‡Œ’ ,Ї’~Œ ‹‡Œ’ ‹ƒ‡‚ ‚Œ .‹ƒ‡‚ ‹‡”Ž ‹˜~ ,‬‬ ‫—‚‡‚ Œ‡ƒ ‹ ‚ƒ–‡ ‚”‡ Ї Œ•ƒ‹ ~ ‬ ‫‚•"‚ ˜‡ Š‚~‡– Љ‹ ~ƒ– ƒŠ‹‪(ƒ† •Š —–Œ) ˜ ~ ‚ƒ€~ ƒ‡‚˜—‰ ?‡˜Œ‡~ ...‬‬ ‫‚ –‡‹ ‚~Šƒ‪.‹—Š –ƒŠ ‹~ ‡˜†Š˜‚ .‬‬ ‫‡ƒ‚ ”˜ƒ —Š ‚~ Œ•Š‹ – ‚€‚"” –‡ —Œ ‚ „‡Š „‡ƒ „”"Š‪Дއ‚Š ”‡‰ ,‬‬ ‫—~Š˜‡ ~˜ ‚ „ƒ ~‡—‪?˜ƒ—Š ‡Š ‚Œ ,‬‬ ‫ƒŠ„‰ƒ˜ ‡ƒ‹ ‚‡ ‚Žƒ–~ —Š –~— ‚—Ž‚ ƒ‡ƒ‹ ‚‰‡’ƒ–‡‹‪˜ƒ– ˜‚ƒ ˜ƒ–—•˜‚ ‡" ,‬‬ ‫ƒ‚—‡ Ї‪‡–  –~—‡˜ !‹—Š ˆŠ˜ Š~" :‬‬ ‫‚‡ ‡ ~Š ‚‰ŠŠ ƒ~Š ‚–‡‹‪–˜ƒ‡ —‡ ‹‡ ƒ~Œ‚ ‹‡–Š— ‹ƒ—Œ ?‚ŒŠ ˆ‰ Љƒ .‬‬ ‫‚’އŒ‡‚ ‚‡—އ‹ ‹ ‰ŠŠ ‚ ƒ–‡‹"‪‘‡ƒ‚ƒ .‬‬ ‫‰ƒ ƒ„‰ƒ˜ —‡—‚ Š‚‹ Ž‪.‬‬ ‫Š’–‪—•‡ ," Œ— –ƒ~"‚ А ‚Š Ž—‰" :‬‬ ‫ƒŠ‰ Œ‡~ ‚†ƒ– )‚Š' –"‚( ~˜ –‡ ‚Œ–—‪‡ ƒŠ —‡— ‹~ ,‹Šƒ Š— ƒ€‚ŽŒ :‬‬ ‫‚€~ƒ –‡ ~Š Ž ƒ–Œ „”"Š Š—Šƒ Œ–•‬ ‫Šƒ— — ƒ–‡‹ ƒŒ˜†‘ — ƒ–‡‹‪Ž‡~ Š~–—‡ Š~ .ƒŽ‡ ~”‡ ˆ‡~ ƒ‡ ƒŽ‡~— ‡’Š ...‬‬ ‫Ї—‡˜ Œ‡– ‰‡ —‡˜’ŠŠƒ Š–’ƒ~˜ƒ ~ˆ‬ ‫‰‪‹‡ƒ‡— ‡’Š ,‚Ž—‚ —~– ‹‡ Œ—ƒ ‹‡˜ƒ—ƒ ‹‡Š‰ƒ~ƒ ...‹‡ŽŠ ‹‡—ƒŠ ~Š~ ,‬‬ ‫‚'~ƒ– —Œ ' ‚˜Ž€ އŒƒ• ‚~‪:‬‬ ‫—‚•"‚ ‡—‚ Š‚‹ Ž‪.‬‬ ‫~Ї— —~Š ~˜ ‚~‡—‚ ‚—ƒŽŒ‡˜ "‚‡— Šˆ‬ ‫~Œƒ– Œ˜‚‪‡‚ ‹ƒ‡Š ˜‡Žƒ‡ " ~ Š  ~ —‡~‰" Š~–—‡ ŠŠ‰ ˜ƒ ~ ‹~ :‬‬ ‫Ё– ~Š ‚ŒŠˆ"? ~ƒ˜ƒ ‡ƒ‹ ‚‡‚ –~— ‚—Ž‚‬ ‫—‡— ƒ ‰ƒ А—ƒ˜ Ž ƒŠ„‰ƒ˜‪Š— ƒ‡‡ŒŠ˜Œ ˜ƒ‡‚Š –˜ƒ‡‚ Љ‰ Ё˜—‚Š —‡— ‡–‚ ,‬‬ ‫ƒ‡•— Š‚˜’ŠŠ Š‡‚‪ˆƒ˜" :‚—‡~‚ ‚‡—‚ .‬‬ ‫~‚– Š–ƒ‘ ~ – ‚—Šƒ‹ ƒŠ‚–ƒ˜ —Šƒ‹‪‚„‰ ‹ƒŠ— А ?–ƒŒ ‹ƒŠ— ‚„‡~ Аƒ .‬‬ ‫Œ‡ ~Žƒ‰‡ ‡ƒ—˜" – –ƒ”‚ Š‚‡ƒ˜ ˜ƒˆ Œ‡‬ ‫‚Œ•– ~˜ ‚–‡ƒ˜ Š˜ƒ–‚ ƒ‚Œ‡~ ~ƒ˜‹ А—ƒ˜ ~˜ –”ƒ ~‡Žƒ ——Œ‡‹‪.‬‬ ‫ƒŠ~ Š”~˜ Œ‚‰ŠŠ ~‡Ž‡ ’”‚ —˜˜’ŠŠ Š‡‬ ‫Œ‡ƒ ‪– ~"ƒ„ ‚ –‡†’‚ – "~‰Œ ƒŽŒŠ" .‬‬ ‫~Žƒ Œƒ”~‡‹ —‚~ ƒ˜ Œ„–„˜ €‹ ~˜ ‚€~ƒŠ‚‪(€‰ •–’) ~– ~"Ž˜ ~ƒŒ‰ ,‬‬ ‫"—”–‡ˆ ŠŠ‰˜ ‹ ‰ƒŠ‹ Š‚‰ŠŠ –‡‹‪~Šƒ ,‬‬ ‫—‚‡ƒ˜ ‹ ‡—–~Š €Šƒ˜ Œ”–‡‹‪ƒ—‡— ˜‡– ƒ˜–‰ƒ ˜ ~ ‚ƒ€~ ‹Šƒ‰ ƒ”•˜Ž ,‬‬ ‫Š‚‡ƒ˜ —ƒŽ‚ ƒŽ’– Œ ‚‰ŠŠ"‪.‬‬ ‫€Œ‡Šƒ˜ ‡‹ „‚ ‹ „‚‪.Œ„‚ ‹ƒ• ‹Š~€ƒ ‚"•‚ ‹~‡”ƒ‚— ‚‡‚ ƒ„ƒ ,‬‬ ‫Œ—‚ ~‡—‬ ‫‰"• ‚~Œƒ"– Œ~ƒ„'–ƒ – –‡ Œ—‚ ‡ ‡~Š ~’—†‡‡ „”"Š ‚ƒ‡‘ Š ‰ˆ )’–ƒ ~–‬ ‫Œ—‚ – •– ( —„ƒ ‰ƒƒŽ˜ ‚˜’‡Š‚ —˜‡•Žƒ –‰˜ ‚ ƒ— "Œ‡ ——‚ އ‡‹ Š~ƒ˜‡Žƒ‬ ‫Žƒƒ‬ ‫"–• ~ ƒ˜ ‚–ƒ‚ Š‚”Š ‚‪"...‬‬ ‫ƒ€~Š ~ƒ˜‹ Œƒ˜ Š ‡–ƒ˜ ‚ƒ~ ‡€~Š ~ƒ˜Žƒ •–ƒ"‪‹‡–”Œ ˜ƒŠ€— ‹—‰ :–ŒƒŠ‰ .‬‬ ‫—‬ ‫˜—–‡ ˜–’"‚ Ž – ‚–‰‬ ‫‡— ‚•"‚ ~˜ ‚•“ ƒŠŒ–ƒ˜ —Ž€„– Š‡‚‹ Š‚‡ƒ˜ ~– Œ~ƒ˜ —Ž‚ €Šƒ˜‪ŠŠ€ ,‬‬ ‫"Šƒƒ ‚•‚‡Š‚" ’ƒŽ‡„'‪ƒƒ‚ Ž‰˜‚ ‹ .‬‬ ‫‚~ ƒ˜ —‚‡˜‚ ‡Ž‡‚‹ €~Š‹ •ƒ‹ ‚„Œ‪‚Šƒ~€Š ˜‰ ‚‰„Ž— ƒŽ~ ‹‡—•Œ ˆ‰ ,‬‬ ‫‚ — Ї—‡˜ƒ ‚–~—ƒŽ‚ ‡•— ‚€~"‬ ‫•–ƒ‪‹‡Š•Œ ‚„— "Š~–—‡ Љ ‹‡– " ‹‡Œ‡‡Œ ‰Šƒ .ƒŽ˜Šƒ~€ ‚"•‚ —‡ ‡— ,‬‬ ‫‚€–‡"— ‰‚ŽŒ „”"Š Š—Œƒ– Š –ƒ ‚~ ƒ˜‬ ‫~Žƒ Š‡Žƒ Š ‡ƒ˜ ~ ƒ˜ ƒŒŒ‡Š~ Š‚‡ƒ˜ –~ƒ‡‹ Š‚ —˜ ‚€~ƒŠ‚‪.‬‬ ‫ƒŠ‚‡ŒŽ Œ’‡–ƒ Šƒ˜ ‰‡ "‡— „‚ –ƒ‚‬ ‫Š ‚’ƒ• "Š ‹ ~‡–‡‹ ~‰Š ~‡—" )˜‚‡Š‡‹  ‪‚„ :(:‚ ~Œƒ‡) Š"„ ƒ—– (‚‰-‬‬ ‫†ƒ‚ Š‚”Š ‚"‪.‬‬ ‫‡‚ƒ— —‡– Šƒ Œ ‰Ž€ ‰Š ‡—–~Š‪‹—Š :Š"”„ “‡Š~ƒŒ— ‹‡‡ ‡– ƒ~€‚ ‚Œ˜ƒ .‬‬ ‫ƒ~‰ Œ‚Šˆ ‚—Ž‚ ‚ —‚ މ ƒ ~Ž—‡‬ ‫Œ‚ ”–‡ˆ ‡‚ƒ— ‰Œƒ˜ ‰‚ €ƒŠ‚ —Š Œ ‰Ž€ ‰Š ‡—–~Š?‬ ‫‚ƒƒ Š–~ƒ˜  ‰Œ‚ ”• ‚– ‰—‡•—‬ ‫~Š~ ‡~– –‡ ‡‡‹‪–ƒ~‡ ˆ‰ ~Š~ ,˜ƒŒ‰ "Š~–—‡ Љ €Ž‰" ‚Žƒƒ‰‚ ‡~ :‬‬ ‫Š—Œƒ– Š ‚~ ƒ˜‪ ƒ~Œ‚ ‰ •– ‡‰ .‬‬ ‫—Š –‡‹‪.ƒ˜–„  ‹€ ‰ƒ –‚‚ ˜‡˜ ˜Š  ƒŽ‡– ‚—Œ ˜~ ‚ƒƒ‡Š ‡–‚ —ƒ‚‡ :‬‬ ‫‡‰Šƒ АŒƒ ‰Ž€ ‰Žƒ’‡‡‚ —Š –‡ƒŽ‡‹ Œ~Ž—‡‬ ‫ƒ‚‡‚ „‚ Š’–• „Œ •”– —Š –€‡‹ ’ƒ–‡‹‪ƒ –‚‚ ˜‡˜ ˜Œ • –Œ‚ ‰— .‬‬ ‫‚”~ —‚—˜ƒŠŠ‚  ƒ”ƒ˜ ‚‡– ƒ‚˜‰ƒƒŽ‚‬ ‫ŠŒ Ž‚ —Š ‡—–~Š Š~ ‚‡‚ –‪,‹‡–‚ ˜ƒ‰„ ‰Œ –‡ Š~–—‡Š –‡— Œ‚ ‚Ž‚ƒ .‬‬ ‫Š„–ƒ ‚– ˜‡ ‚Œ – —Š ‚‡‚ƒ‡‹‪‡"ƒ ,‬‬ ‫ƒ‚‡‡Žƒ —‰Š ‡ ‡ „‰‚ ŠŒ Œ‰ ‚‰ŠŠ‪‡–‚— "Š~–—‡ Љ €Ž‰" —ƒ–‡’‚ ƒ‚„ .‬‬ ‫‚~ ƒ˜ ‡Ž‡‚‹ ‚”Ї ƒ Š€ƒ– Š‡‚‹‪.‬‬ ‫˜ ˜‡˜ ‚‚– Š~ ‚‡‚ Œ‪,ŠŠ‰‚ Œ ,†Œ ƒŠ‡’~ ,‹‡• –˜Œ –—~‰— ~”ŒŽ .‬‬ ‫‚– Œ’ƒŽ‡„'‬ ‫”–‡ˆ „‰ƒ‡ƒ˜ "‰Ž€ ‰Š ‡—–~Š" ‰‡ —‚Œ ‡– —‹‪...‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪11‬‬ ‫Šƒƒ˜– ƒŠ‚–ƒƒ‡ ‪...‬‬ ‫ƒŠ‬ ‫‡‡– Š Œƒ˜‡ƒ‪Š Œ‡ƒ –˜ƒƒ‡ ,‬‬ ‫‡’– ‚€–~‡"Š —†‡‡ŽŒ „”"Š Š ŒŠ˜ ‚ƒ‡˜ƒ–‪~‚ :‬‬ ‫~‘ ŠŒ‡ —‚–‚ Š‚‰‡ƒ!‬ ‫ŒŠƒ•‚ ‚„Œ‡ ~˜ ‚€~ƒ –‡ ~‡– „ŠŒ ŒŠ”– „”"Š Šƒ~ Š‚‡ƒ˜‬ ‫ŽŠŒ Œ‚’ƒ•‪‡Ž’Š ‹‰Šƒ‰ ‹ƒ‡‚ ‹‡”Ž ‹˜~" :‬‬ ‫–~— ‡—‡‚ ‡—‡˜ƒ‪–‡”‚ ~ƒ‚— –†”˜ ƒ˜ƒŒ — —— „"~– ˆ~ .‬‬ ‫‚' ~Šƒ•‡‰‹" )’–• ‰†‪(†-‬‬ ‫Œ•Š Œ—–‚ Вއ €‡ƒ ‚Œƒ€– ‡ƒ˜– – ‚€~ƒ –‡ Œ—‚ Œ–‰‡‬ ‫ƒ‰˜ –—"‡ )Š‚Š ‡(‪"‹‡”Ž ‹˜~" ˜—–’ ‚‰ŒŽ ‚ŒŠ :‬‬ ‫~’—†‡‡ „”"Š‪‹‚‡Ž— ‰~ƒ .ƒŒ ~ƒ‡ ~ƒ‚ ‹€— ‡”‚ ?‚— ‚Œ .‬‬ ‫Š•ŠŠƒ˜? Š’‡ —‹ ‡—–~Š ‚ƒ–‡•ƒ ’އ‚‹ ƒ~Œ–ƒ Œ‡ ‡‰ƒŠ АŒƒ‬ ‫‚€‡ƒ Š‚–‡“ ˜ƒ–‚ ‡—‡‚‪.‬‬ ‫~Šƒ‪‹˜‰‚ ‚–‚ ,‹ƒ‡‚ ‹‡”Ž ‹˜~ ‹‡‡’Œ ‚—Œ Ї ˜‚ .‬‬ ‫ƒ~ƒŠ‹ ~„ –~ƒ ——‡†˜ ‚ЇŒƒ —Š‚‹ —ƒŽƒ˜ „ƒ Œ„ƒ ƒ~‡Ž‹ ‡‰ƒŠ‡‹‬ ‫ŠŒ•ƒ‹ ƒŠ~ —‚ ~˜‰‹ ‰Š‡‚ ƒ‚–‡ ~˜‹ •‡‡Œ‡‹ Вއƒ‪‡‰ .Š"‰ .‬‬ ‫Š˜’• ‡  ~ƒ˜ƒ Œ•ƒ‹‪.•”ƒŠŠ ˆŠ‚ƒ „ƒ ŒŠ„ –‡~ ‡– ‹• .‬‬ ‫Š ‰‪‹‡’~ ˆ–~ ,ƒŽ ƒ ‹ƒ – Š-~ ,‚"•‚ Š— ƒ‡˜ƒŒƒ ƒ‡‰– ˆ‰ ,‬‬ ‫ƒƒ’ƒ —Š – ‚–ƒƒ‡ Œ‰ˆ‪–’ ~ƒ‚ "Š„~‚ ~" ƒ–’ ‚Ž‚ ‡‰ ,‬‬ ‫ƒ– ‪•"Œ–‚ ‚„ ‡Ž –ƒ~‡ ˆ‡–~‚— ƒŒ‰ƒ .—’ƒ ƒƒ ~—ƒŽ ,‬‬ ‫‡ƒ —Š ‰Š ƒŠ‹ ‚˜ƒ–‚‪–Іƒ• –‚~ ‡– ƒ~€‚ ƒŒ‰ ˜ Š ‚‰„ ‰ƒ ,‬‬ ‫’–ƒ ˜ƒŒ– ƒ–‚ )’"~( ‡‡"—‪ƒ‡‰–Œ ƒŒŠŠ ‹~‚ А ,‰"~ .‬‬ ‫„”"Š —‰Š ˜ƒ–˜ Ї‡•ƒƒ ŒŒŽƒ‪.‬‬ ‫ƒŒƒ˜‡ƒ —Š ‚•"‚‪˜‰Š‚ƒ" ‹‡•ƒ’‚Œ Š"„ ƒ—–— ƒŒ‰ ,‬‬ ‫–‡ ~‚– Ї‡‬ ‫–‰‡ƒ" ƒ"Ё•‚ ƒ" Œ‚ ‚ƒ~ – ƒ‹ ƒ‰ƒ' ~‘ ~˜‚‪Šƒ ~ƒ‚ ‚Œ .‬‬ ‫–‬ ‫ƒŒ~–‡ˆ ~’ƒ ŠŒ‰‡‡ƒ‪–‡‡ƒ ƒ– Š— ƒ‡˜ƒ– Šƒ‡ ‹~‚ ‰ ,‬‬ ‫"Š–~ƒ˜ ~‡ˆ ~‹ Œƒ€Š Šƒƒ˜–"‪...‬‬ ‫~‬ ‫Š Œƒ˜‡ƒ ‚‡‡Žƒ "—Š~ ‡•• ŠŒƒ Œ‚ ŠŒ”–‡‹ ~ƒ˜ƒ‪~Š~ ,‬‬ ‫ŒŽ‡ Œƒ˜‡ƒ ƒ‚ƒŠˆ Šƒ"‪.(:„‡ ‚"– ‡"—– ƒ—Љ) ,‬‬ ‫Œ—‚ —‚‡‚ ‹ ‚€‚"” –‡ ~‡‡„‡• —– „”"Š —‚€‡ Ї–ƒ—Ї‹‬ ‫Ї—‡˜ –ƒ‪~Ž– Š~•„ ‡ ‡– ƒ~€‚ ‚‡—‡‚ —~– ƒ˜ƒ~ ‚~–—‰ .‬‬ ‫‡ƒ‡‹ –‡ „"Š €Œ–~ )–~— ‚—Ž‚ ‡„‪А ‚–‚— (.‬‬ ‫„”"Š ’‡Ž‚ Œ‡ ~˜ Œ•ƒŒƒ ‰ƒ˜Š ‚Œ„– ƒŽ˜Žƒ Š–‡ ~‡‡„‡•‪.‬‬ ‫‚Œ‡ƒ˜ Œ”‡Š‚ Œ ‚Œƒƒ˜ ƒŒ~–‡‰‚ ‡‡‹‪‹— –’ƒŒ— ‡’‰ .‬‬ ‫‹‬ ‫Š – ‚ƒŽ~ –‡‚ – ‡‚ƒ—  Šƒ‡‪– ‚~–ƒ ,‚Š — ,‬‬ ‫‡— –‡ ~‡‡„‡• Š Œ•ƒŒƒ —Š ‚– –Ž~ Œ—ˆ ~–‚ ‡Œ‡‹‪.‬‬ ‫’’~ —Œ Š‚˜Š• Œ ‚ƒŠ‹‪.‹‡‰‡–‰˜ ‡‰‚Š ‚ƒƒ‡” ‰Š ,‬‬ ‫ƒŠ~ –‡‚‹ „ ~˜ ‚Œ•ƒ‹ ƒ– Š—˜ Œ•ƒ‹ ~ –‪ƒ˜ƒ~ Š~— .‬‬ ‫Šƒ‘ Ž–’~ – ‚ƒŽ~ ƒ—~Šƒ‚ƒ Œ‚ –~‡˜ —Œ‡‹? ƒ‚—‡‪:‬‬ ‫‚– –Ž~‪ƒŒ ?‹‰‡Ž‡  ~”ƒŒ ‡Œƒ•Œ ‡~ ‹ƒŠ‰ ,•‡„‡‡~ ‡–" :‬‬ ‫މƒ —Ž€„–‚ Š‡ Œ‡˜‚‪–— ƒƒ‡‰Œ ‚"•‚ –Œ~— ~Š~ ,‬‬ ‫‚Љ˜‹ ŠŒ•ƒ‹ ~ –"?‬ ‫‚ƒŽ~ Œ‡– Š Œ‡ƒ˜‡ƒ ~‘ ~Žƒ Š~ ށ•• ~ –‡ƒ‪.‬‬ ‫‚—‡ –‡ ~‡‡„‡•‪~Š ?‹‰Œƒ•Œ ˜~ ƒ’˜~— ‹‰˜ А ‚А ‡‰ƒ :‬‬ ‫–‡‹ ~Šƒ އ˜ Š‚‡ ~˜ Œ‚ ——~Šƒ ‚˜ŠŒ‡‡‹ ~˜‬ ‫Š‚ Š ˜‡ А—ƒ˜ ~˜ ‚– ‚„‚! ‰Š Œ‚ —–”‡˜‡ ‚ƒ~ Š–~ƒ˜‬ ‫–‹ )Œ€‡Š‚ ‰„‪‚Š~— ‹˜Žƒƒ‰ "?‹‡Œ‡ ˜‰–~‚ ‚Œ" (:‬‬ ‫~‡ˆ  ~‹ Œƒ€Š Šƒƒ˜– Š ‚Œ•ƒ‹ —Šƒ )‚މ( ƒŠ˜˜ƒ Š~ –‪.‬‬ ‫‚‡˜‚‪((. ‰ •"ƒŒ) Š„Œ ~Š~ ‹‡‡ƒŠ˜ ˜ƒ‰„ ~Š ‹‡‡ ‡–‚— ,‬‬ ‫Š~ – —–~‡˜‡ ‡Ž‡‪‹Š— Š ‹˜–˜‡ƒ ”‡‰ ,‹‡Œ‡ ‚–~ ˆ—Œ ,‬‬ ‫‹‬‫ƒ~"‰‪‹‡‡ ‚ ˜ƒŽ— ˜”• ˜~ ˜ƒŽ—Š ‹‡Š€ƒŒ ‹‡– ƒŠ~ ,‬‬ ‫Š Œ•ƒŒ‰‹‪˜—Š –‰ ‡Ž~ Šƒ‰‡ƒ ,ƒŒŠŠ ‡˜‡”–— ˜~ ‡˜ŒŠ ,‬‬ ‫‹‬ ‫ƒŠ‚~–‡‰‹? ƒ˜—ƒ˜ƒ‪‹‡–‚ ˜ƒ‰„ ~Š~ ‚„ ‡~ ‰~— ,‬‬ ‫‡ ‡ –~ƒ‬ ‫Œ•ƒ‹ ~ –"‪.‬‬ ‫—Œ– Š ‡ƒ‡‹ ‚–€‡Š‡‹‪‹‚— ‹‡–ƒ ˜ƒ‡ ‡– ƒŒ‰ ,‬‬ ‫‹‬ ‫Вއ‹ Œ—ƒ–˜ ‚‡ ‚˜Šƒ‡‡‹ ‡•–‹ ‚–‚ Š ‚Œ‡ƒ˜‪.‬‬ ‫˜‪.‬‬ ‫"—Œ ‚ ƒ‡’ƒ• —‚€˜‡ ŠŒ‚ „ƒ"‪...‬‬ ‫ƒ~Œ˜ ‰~—– ‡˜ƒŽ ~‹ €ƒŠ ƒƒ˜‡ƒ ‰Š’‡ —Œ‡~‪,‬‬ ‫‡ ’ƒ“ Љ’– ƒƒŽƒ˜‡ƒ ƒŠŒ† Œ ƒƒ˜‡ƒ "‡ ‚–‚ Š‬ ‫‚”‡• –‡ „–~ –’ƒŠ „”"Š‪‚–ƒ” ƒ‡˜ƒ‡Œ А –‡Œ ‚‡‚ ,‬‬ ‫‚Œ‡ƒ˜‪•ƒ’‚ ˜~ (˜"‚ ƒ–’) ‹‡‡ “’ ‚ –~‡— ‡’‰ƒ .‬‬ ‫Ž’Š~‚‪‹’ Љ ‚— ˆ‰ƒ ,‹‡’ƒ–‡ ƒ ˜ƒŠŠ• ƒ€Ž‰  ~ ‡–˜‚ ‹’ .‬‬ ‫"‰‡ ˜—‚ –ˆ Œ—~˜ Œ~ƒŒ‚" )–‡‹ ‰–‡( ƒ’‡–— –—"‡‪:‬‬ ‫—’€—ƒ‪.ƒŠ ‡—‚ ~Šƒ ƒ‡’ƒ–‡ ˜~ ‚‡Œƒ Ї• ~–„ ‡– ƒŠ‡~ƒ .‬‬ ‫"Œ~ƒŒ‚" – ƒ —Š ‰Šƒ‹‪–˜ƒ‡ ~Š‚ :‹‡‡ “’ ‚ ‚Œ˜ƒ .‬‬ ‫ЇŒ‡‹ ޕА ~ƒ˜ƒ Œ€‘ Š”–‚ €ƒŠ‚‪‚‡‚ ƒ”Š Š Šƒ‰‡ ‚‡‚— ‡Œƒ ,‬‬ ‫‚‡‚ ”–‡ˆ ‚‰˜ƒ Š„–„ Š ƒ €ƒŠ —Š ‰Œ‚ ~Š’‡‹‪ƒŠ‡~ƒ ,‬‬ ‫–‡ „–~ –’ƒŠ‪‚–„ —•Š ‰ Š —‡~‚ ƒ˜ƒ~ ˆŠ‚ ‚–‡– ˜‡Š .‬‬ ‫‰~ Œ—Œ —–• Š " ƒ —Š ‰Šƒ‹" Š~ ˜ƒ~ Аƒ†‬ ‫Œ‚– —~ƒ˜ƒ ‚‡‚ Œ—’‡Š €‡ƒ’‡ƒ‪‡– ƒŠ•‡ ˆ‡~ ƒ~Œ —— ~ƒ‚ .‬‬ ‫ƒ†ƒ‪?ƒ†ƒ †ƒŠ –—’~ ‹ƒŠ‰ ,Šƒ€ ƒ А Š~ ,‬‬ ‫„–~ ~ –‡ ‰Š Œ‚ —ƒŠŠ Šƒ‪‚ Œ— ƒŠ‡•ƒ ‚–„ ‡– ƒ‡Ž‰‚ .‬‬ ‫~Š~ ‡~– ‚ " ‚•‹ –‡ –—"‡ )’–—˜ Œ—’†‡‹(‬ ‫ƒ– ’އ‹ ‡’ƒ˜ ‰~‡Šƒ ‚‡‚ ‡‡ƒ ŒŽƒ–‡ƒ‪ƒ‡ А ‚‡  ƒ‡—ƒ‚ .‬‬ ‫Аއ‡ ‚—˜ ‚ƒ† —~Œ– ‚•"‚‪,‡Š ‡‡ ‚˜~ ‚Œ‰ ,‬‬ ‫ƒ‡•— Œ~—˜ƒ —˜‰‡ ‰ƒ •’‚ ƒŒ€Žƒ˜ Š~ƒ– ‪.‚˜— ˆ‰ƒ ,‬‬ ‫ƒ‚–‡ Ž’—ˆ ƒŠ‚ ~”Ї ‰Š ЇЂ ƒŠ‡Š‚ ƒŽƒ˜Ž˜ ‡ ƒ —ƒ‬ ‫‡Ž˜‡‡‹ ˜‡Ž‚ ‚Š‚ ~˜ ”–˜ƒ ’އ –‡ „–~ ƒ‡•— ~˜ „–˜ƒ‪–‚ƒ ,‬‬ ‫ƒŒ˜ ‡‡˜ Вއ ƒ~އ Œ „‡–‚ Šˆ‪.‰" .—‚ƒ Šƒ† ‚˜~ ‘~ ,‬‬ ‫‚€‡— Šƒ ~˜ ŒŠƒ~ ‚„–‚‪‚„ ~Š‚ :‚˜~‡Š’ ƒ˜—~ ‚‡‚ ,~”‡— – ~Š .‬‬ ‫ƒ‡ƒ‡‹ –‡ ‚–Œ"‹ )’"„ Œ‚Љƒ˜ ƒ˜ ‚"„( Аއ‬ ‫‚~‡— Š~ ’• ŒŠ•ŠŠ ƒŠ€‘ ~ƒ˜ˆ‪?ƒ‡Ž’ АŒ ƒ—–€Œ ‚‡‚ ‹~ Љ ‡–‚ ,‬‬ ‫Ž•‡Œ‚ ƒŽ†‡–‚ —‰˜ —‹‪–‡Œ ˜ƒ‡‚Š ‹~Š ƒŠ ‡ƒ~–" :‬‬ ‫‚—‡ Š‚‪,‚ƒƒŽ‚ ˜‡Œ ‡Œ” А ƒ ‡Ž~— ‹‡Ž— ‚Œ‰ –‰" :‬‬ ‫Š Œ‡ƒ˜‡ƒ Š ‰Š –‡ ‚ƒŠ‹‪‹‡Ž‡Œ‚ Š”~ Љ‚— ,‬‬ ‫—‡—ƒƒ ~”Ї ‚— ƒ‚€Žƒ˜‪ƒ„ ‚‡ŒŠ ‡˜€‚— ‡Š •ƒ’‡ƒ ‚ Œ— ‹ƒ‡‚ .‬‬ ‫–‡ ‚Š ƒ‚~‡‪‰ Аƒ ."‹‚‡Š ‹ƒ•ŽŠ ‡~‰ Ž‡~ƒ ,‬‬ ‫ƒŠ‰ ‚”Š ˜‡ Š‚—‡ †ƒ‚ ˜ ˜ –‚"‪‹‡–’‚ ‡Œ‰ ‡—Œ .‬‬ ‫”‡ƒƒ˜‚ ‚˜ƒ–‚ "Š~ ˜‡•ƒ‹ ƒŠ~ ˜‡†ƒ– ~˜ އ Œˆ"‪.‬‬ ‫Œ˜‚ – ~ƒŒ– ‚ " ‪˜ƒƒ ‚ Љ— ˜ƒ–ƒ‚Š ƒ˜‰‚ ~ -‬‬ ‫˜‬ ‫—ƒŒ –’˜ƒ ƒ~‡Žƒ Œ—‡‪...‬‬ ‫~‘ ‚€ƒŠ‡‹ ‡ƒ˜– —‚~‹ Žƒ—‚  –ƒ‪˜Ž‡  ‹‚ ,‬‬ ‫’‹ – ‚€‚"” –‡ „•‡‚ƒ ƒ ‚‰‚ •ƒ• —Ї†"~ ) —ƒ—Ž‚‬ ‫" ƒ —Š ‰Šƒ‹" АƒŒ˜ ‚ ƒƒ˜ ‚”ƒŒ‡‹ —~‹ ‡‡‬ ‫Š–’ƒ"—( Š‚•Š Ž‡‡ ‚Љ˜‡ Œƒ‡‹‪––ƒƒ ˜– ~ –— ‹~ ‚‡‚ƒ .‬‬ ‫Š‚—‡"˜‪–Œ~— ‚Œ ~ƒ‚ƒ ,Š‚ Š— ƒŠƒ‰ ‚„‚ ‹Šƒ‚ ‡‰ ,‬‬ ‫Š ‰ˆ –‚ ”‡ƒ–‡˜‪‡€‚Š ƒ ‡– —•˜‚ ,‚–‚ ˜†•—‚Š .‬‬ ‫‚‰˜ƒ "‰‡ ˜—‚ –ˆ Œ—~˜ Œ~ƒŒ‚"‪‚˜~— ƒ ‚ ƒŽ‡‡‚ ,‬‬ ‫Š~  Œ˜‡ ‚‚ƒ–~‚ Œ–‰„ ƒŠ‚‡– —‡†˜ƒ ƒ‚ƒ~ ސނ Љˆ‪.‬‬ ‫Žƒ—‚ ƒ ‚ƒ~ " ƒ —Š ‰Šƒ‹" АƒŒ˜ ‚ ƒ ‚Ž• —~˜‚‬ ‫‡‡ Ї‪~Š ‚˜~ ‘~ ,‹‡Œ – ˆŒ €‚Ž˜Œ ‡Ž~ ‰"’~ƒ ,‬‬ ‫‰—‚€‡ Ї˜ ‚‚ƒ–~‚ އ”ƒ Вއƒ —Šƒ—‚ ~–‰‡‹ ”‡–‡‹ ƒ‚ Šƒ‬ ‫˜ƒ~ ~Š ‡˜ƒ —Š –ˆ Аƒ† ƒ†ƒ‪."‰ .‬‬ ‫Š‚†‡ ƒ †Žƒ˜‡‚‹‪‹‚—‰ ,‚‰ƒ–~ ‚— ˆ—Œ ,ƒ‰Œ ~Š ’ƒ~ ,‬‬ ‫Œ‡~‡‹ –~‡ƒ˜ Œ—" ƒ’ƒ•‡‹ Š‚ƒ‰‡ —‚ƒ~ †ƒ‚ ‚Љ‚‪Љ .‬‬ ‫ƒ‚‡‚ ‚€~ƒ –‡ ‡• އ‡Œ „”"Š ~ƒŒ– )–‰‡ Œƒ–(‬ ‫~ƒ˜‚ ˜ ‡— –‡ ƒ ‰—‚ƒ~ ŒЇ€ ƒ—ƒ˜•‪.‬‬ ‫—‹ ‚ ’“ ‡‡‹‪ƒŽŒ” ‡‰Ž ‚Š’—‚ ƒŽ‡˜€– ƒŽ Ž~ ˆ‡~ :‬‬ ‫Š•–~˜ ‡Œ‡ ‚‡ ‚Œ—Œ—‡‹ ƒ~‡‹‪‚—• ƒŽ‡Œ‡ ‡–‚ƒ ,‬‬ ‫‰—‡”~ Œ—‹ ~Œ– –‡ ƒ ŠŒŠƒƒ‚ƒ‪"—‚Œ ‹‚‡˜ƒ‡~– Љ ˜~ :‬‬ ‫Œ~ƒ Š—ƒ ˜—ƒ‚ Š —Š‹‪ЉЗ ~‡‚ ‚”‡‚ ~Š~ .‬‬ ‫ƒ’ƒ•‡‹ ‰– ‡—˜‡‪‚–ƒ~‰Š— ˜ ~ ‚‡~–Š ‹Šƒ~ƒ .—ŒŒ ‹‚ ‡~ƒ ,‬‬ ‫‚’ ƒ˜ ‡—˜Š ‰Š ~  Š‚‡– Š Œ‡ƒ˜‡ƒ‪‹ ‡‡’˜‚Š .‬‬ ‫‚‡~ Ž€ Œ‚ —‚•Š˜‡‪...ŠŠ‰ ƒ ‡‡˜‚ ~Š ‹‚ ‚‡Š~ ~•ƒƒ ,‬‬ ‫–‡ƒ ƒŠ~‚ƒ ‰Š ~‹‪Љ А –‡‡ ‚"•‚ ‚„ ˜ƒ‰„ƒ ,‬‬ ‫~‡˜Šƒ˜~‬ ‫’—‡Žƒ‪.‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪12‬‬ ‫"ŠŠŒ  ƒ– Š— ‡‘ Œ€Œ" —Š ŒŒƒ"‪...‬‬ ‫ŠŠŒ †ƒ †‹ ƒŠŽƒ˜ ‬ ‫‬ ‫‡‚ƒ‡  ˜ƒ–‚ —~‡ƒ Ž˜Š• Ї˜ ƒŠŒƒ ‚€‡ ~Š ‚ „ƒ ~‡—‬ ‫—‡‚‡ƒ ‚–‡‹ –ƒ–‡‹ ƒ–‚ƒ†‡‹‬ ‫Š‚˜‡‡“ Œƒ އƒ —ƒ‪,ƒŽ‡~ ˜Œ—Ž –ƒ ˜ƒ‡ƒ‰„ ˜ƒ–‚Š ƒŽ‡”– :‬‬ ‫’‡ ‚˜ŠŒ‡‡‹ !‬ ‫ƒŠ‚ Œ —˜Žƒ –‡ƒ Š‚•‡‹ €Œ" Š‚Šƒƒ~ƒ˜ А‡Šƒ‡ Ž—Œ˜ƒ‪‹~‚ ,‬‬ ‫„‚ ‚– ‚މƒ ‚†ƒ ƒ‚Œƒ‡Š А—ƒ˜?‬ ‫ŽŠŒ Œ‚’ƒ•‪‚Œ‡— Š~–—‡ ‡Ž ˜~ ‚ŒŠƒ" :‬‬ ‫‚—‡ Šƒ ‚ „ƒ ~‡—‪‹‡•‚Š ˜Œ‚ ˜Œ—ŽŠ ‚Šƒ€ ˜ƒ‰„ ƒ„— ˜Œ~ ‚ :‬‬ ‫’‡‚‹" )’–• Š~‪(†‡-‬‬ ‫•– €Œ" Š —Œƒ А‡Šƒ‡ Ž—Œ˜ƒ‪˜ƒ–‚Š ‚˜~ —’ Œ ‹~ Š~ ,‬‬ ‫ƒ–—ƒ „"Š‪ ƒ‡ŒŠ˜Š ˜ƒŽ—Š ‹~ ‡‡ — ‡ŽŒ :‬‬ ‫‰Œ‚ —‡ƒ˜– „‰ƒ‡ƒ˜ ƒ– Ž—Œ˜ ~‡ˆ‪ƒ† ƒ‡– ˆŠ ‡”~ ‚Ž‚ ,‬‬ ‫—‡ŠŒŽƒ? —Ž~Œ– "ƒŠŒ‚ ~˜ އ ‡—–~Š" ƒŒŽ‡  —˜‚~‬ ‫‡ƒ˜–‪:‬‬ ‫ƒ–‚ ’‡‚‹? —Ž~Œ– "—‡Œ‚ ’‡‚‹" )‡–ƒ‡ ށ‪˜‰ƒ (:‬‬ ‫‚–Œ"‹ )’" Œ˜ŠŒƒ ˜ƒ–‚ ‚"(‪ƒŽ‡‚ ~Šƒ Œ‡Š— –‚" :‬‬ ‫"˜‡•  ƒ– Š— ЇŒƒ ‚˜ƒ–‚‪,ƒ˜‡~ ƒŒŠŠ Œ„ ƒ˜‡~ •˜ .‬‬ ‫‚˜ŠŒ‡‡‹ ‰–~ƒ‡‪‚˜‡‚— ‡Ž’Œ ƒ~ ,~‡€ƒ‚ •Œƒ ‡Ž’Œ ,‬‬ ‫ƒЇŒƒ ‚„‚ —˜ŠŒ Œƒ ˜Ž‚ ~ƒ˜ƒ ƒ˜Œ‡ƒ Š –€Š‡ƒ‪„"‡ƒ ,‬‬ ‫˜‹ •”–‚‪‚Žƒ—ƒ –„ƒ ~Š~ ,„€–‡ ~Šƒ ‹‚‡Š ƒ‰‡ ~Š ,‬‬ ‫˜Œ‡ ~˜ ‚ ƒ– ‚„‚ ƒ˜—‚ ~ƒ˜ƒ  ˜ƒ–‚‪~—‡ ~ƒ‚ –—~‰ƒ .‬‬ ‫‚– ~’‡Šƒ ‰Œ‚ ’Œ‡‹  —‡‡Žƒ ƒŒ• ‚‚Љ‚‪.‬‬ ‫~‡—‚‪‘ƒ  ˆ‰ƒ ,‚–ƒ˜ ‡Žƒ ‹‡Œ‰ ‡‡ŒŠ˜ ƒ‡‚‡ ƒ‡Ž ‹€ ‡–‚ ,‬‬ ‫‰Š ‚ƒ–ƒ˜‪.‬‬ ‫Š €ƒŠ ‚ ‡ƒ —‡— ŠŠŒ ˜ƒ–‚ Š˜ŠŒ‡‡‹‪ƒ~€‚ ˜‰ ,‬‬ ‫–‡ ‡‚ƒŽ˜ ~‡‡—‡“ „”"Š )˜’~–˜ ‡‚ƒŽ˜( ~˜ ‚–‡‹‬ ‫ƒ‚ƒ‡‘ ‚ „ƒ ~‡—‪‹‡ƒŒ –’ŒŠ ‡‡˜ "Œ€ –• ˜Œ•‚— ƒ :‬‬ ‫‚~‡‹‪~Šƒ ƒŒ”Š ŒŠ‡— , •– ƒ—‡ –—~ ~"Ž —‡" :‬‬ ‫—Š އ ~‹‪˜ƒ‡‚Š ƒ˜ƒ~ ‚Ž˜ƒ —Š –ƒ  ‹ ŒŠ˜— ‡‡ А ‡–‚ ,‬‬ ‫ŠŠŒ ~ –‡‹‪˜Œ –Ž —‡~ ˜Šƒ˜ ‡‰ƒŽ~ ‡Œ ,ƒ–Œƒ~ .‬‬ ‫ ˜ƒ–‚‪–ƒ ˜ƒ‡ƒ‰„‚ ƒ–˜‡ ˆ‰ƒ , ”ŽŠ ‹‡‡Š’‰ Š’‰ ˜ƒ‡ƒ‰„‚ ƒ–˜‡ ,‬‬ ‫—Š~ •އ˜‡ Ї ”Œ‡ ‚†ƒ ƒ‚—ŠŒƒ˜  ~—– ~ŒŠ~‬ ‫Ž—Œ˜ ~‡‰‹ ‡ƒ˜– Œ€Œ" ‪.‬‬ ‫Œ—‚ ~‡—‬ ‫‰’‡ Ž ˜ ƒ~„ ~ŠŒ Š~ –‡‹‪ƒ‡Œ‡ ,‹~‚ –Œ~‡ ‚‰ ‹~ƒ .‬‬ ‫ƒ—Žƒ˜‡ƒ ‡”~ƒ ƒ‡—‰ ‚˜ƒ–‚‪‹ŠƒŠ ‹~‚ ŒŠ‡ ~Š ‡‰ ,‬‬ ‫‹‬ ‫Š~ –‡‹"‪...‬‬ ‫Œ‡–ƒ˜ ƒŠŽƒ˜ ~‡ •“‪...‬‬ ‫"~ˆ ‚ ‡ƒ Œƒ†Š Š‡ˆ ŠŠŒ ˜ƒ–‚ Š~ –‡‹ ‰’‡‬ ‫‚€~ƒ –‡  ”‡ƒ ~~ —~ƒŠ „”"Š ‚‡ Š ”Œƒ ‰‡ Œƒ€Š‬ ‫—ЇŒƒ˜ˆ‪‚‡~–ƒ .˜‡— ‚Œ Љ '‚ ˆŽŽ — ‚Œ Љƒ ,‬‬ ‫Š•ƒ– ‘ €Œ–~ –€‪ƒ‡ƒ—‡ ƒ ,ƒ˜†‡Š• ,ƒ˜‡’˜ ˜ƒ–‡‚Œ ‰~ƒ .‬‬ ‫Љˆ‪–‚ Š”~ ‹‚ ˜~ Ї‚•‚Š ‚"•‚ ˆ–”ƒ‚— ‚„Œ ,‬‬ ‫‚‚‡Œƒ €‹ €~ƒŽ‡‹ ƒ‡Šƒ‡‡‹‪‹‡‡ŒŠ˜ ŒŠŠ ƒ~ƒ ˜~„ Љ ‹ƒ .‬‬ ‫‡Ž‡‪‹‚ ‹€— ‹‚Š ˜ƒ–ƒ‚Šƒ ..."‡˜ƒ~ ƒŒŠ‡"— ‡‰ ˜~„ƒ ,‬‬ ‫‚ŽŒ‡ˆ ”Œƒ Š–Œ˜‹ ƒ•Ї†˜‹ —Š ‚ސ–‡‹ ‚”‡–‡‹ ~‘ —Š‬ ‫ƒ~˜ އ‚‹ ‡ŠŒƒ ‚‡‡Žƒ ‚˜ŠŒ‡‡‹‪."‰ .‬‬ ‫‚ Š— ƒ‚Ž —Š ‡ƒ˜– —‡Ž‡‚‹‪ŒŠŒ ƒŽ‡~— А –†”‚ ‘~ƒ .‬‬ ‫ƒ‰˜ ‚ ˜‹ ƒ’– )‚•Œ‚ Š—ƒ"˜ ˜‹ ƒ’– ‡ƒ"(‬ ‫ސ–‡‹ ”‡–‡‹ ‡ƒ˜–‪‹‡Ž— ‹ƒŒ‡ŠŠ –˜ƒ‡ ˜‡~ ‡ ‡Ž‚Š ‡‰ ,‬‬ ‫„‚"Š‪˜ƒ–‚ ŒŠ ƒ—’Ž ˜ŒŠ—‚ †ŒŠ ‹~Š ƒ†" :‬‬ ‫‚~ƒ˜‪.‬‬ ‫‰ƒ ‚'‪‹~ƒ ...ƒ‡ƒ‡ƒ ƒ‡ ˜ƒ–‚Šƒ ƒ‡–ƒŒ ˜~ †ŒŠ ,‬‬ ‫ƒ‚‡‚ –€‡Š ŠƒŒ–‪˜~ ‡˜†~‚— А –‰— —•~  €Š ‚А~—‰" :‬‬ ‫‡~Œ–‪ˆ‡~ƒ ,ƒ‡Š~ –•˜‚Š ‡Ž~ “’ ƒ '‚ ‡—’Ž ‚•— ,‬‬ ‫‚•” ƒ– ‚˜ŠŒ‡‡‹"‪‹‡Ž— ˆ—Œ ˜ƒ~–Š –‡Ž ‚‡‚ ~Š ‰ А .‬‬ ‫~—‚ „~˜ ŠŒ† ЇŒƒ‡‪?‡– —’Ž ‹‡Š—‚Š ‡‰ ,‬‬ ‫‚‡~ˆ ‡ƒ— –‡  ”‡ƒ ‹ —–‚ ސ–‡‹‪‡Œ ˜ƒ— –~ ˆ—Œ ,‬‬ ‫‚˜—ƒ‚ Š ‰ˆ –‡ „"Š‪,‡˜ƒ–Œ ‡˜ŒŠ ‚–‚" :‬‬ ‫‡ƒ‹ ‡ƒŒƒ‪.“• ‡~ ˜ƒŽŠƒ ˜ƒ~Š ~Š ‹‚Š –‡Œƒ ,‬‬ ‫ƒ‡ƒ˜– Œ –‡‪– '‚Œ ~Š’‡‚ ."‹Šƒ‰Œ –˜ƒ‡ ‡‡ŒŠ˜Œƒ ,‬‬ ‫‚ƒ~ ‚‡‚ Œƒ–‡ ”Œƒ Š–Œ˜ ‚˜ŠŒ‡‡‹ އ Œ— —–‚‪‚‡‚ƒ ,‬‬ ‫ŠŒŠ~ƒ˜ Šˆ —ŠŒƒ˜ Ž’—ˆ‪?ƒŒ— ƒ‰Š ˜– ‚— ‚Œ ,‬‬ ‫Œ˜ ‡Š Œ‹ Œ‚˜ Š‚‪‹€–˜Œ .‚Žƒ—~–Š ‹‡ŠŒ‚ ˜~ ~ƒ‚ ‚~ƒ– ƒŠ‡~‰ ,‬‬ ‫~˜‚ ƒ—‚ ~˜ ~—– ”ƒƒ‡˜ А—ƒ˜‪‹‚ ˜~ ˜ ŒŠŠ ,‬‬ ‫‰Š Œ‡Š‚‪.‚˜ƒŠŠ‰ ‚Š~—‚ ˜~ –‡Œƒ –„ƒ .†’—Œ Љ –‡Œ .‬‬ ‫ƒ‚' ‡—‚ ~˜ —Šƒ‪ˆŽƒ”– ‚—‡ ~ƒ‚ƒ ˆŽƒ”–‰ ƒŽƒ”– ‚— .‬‬ ‫Œƒƒ~ —‰ƒŠ‹ Œ‡Ž‡‹‪А ‹‡—ƒ ˆ‰ƒ .‚Š ˜‚Œ Ї ˜Œ ,ƒ~Š ‹~ƒ ,‬‬ ‫‰–”ƒŽƒ ŠŒŠ~ Ž’—ˆ Œ‡‡˜ ‚—ŠŒƒ˜‪Œ„ ˆŠ •‡’‡ƒ ,‬‬ ‫€‡ ƒ—‡‹‪.‹‡—ƒ‡ ‡Œ—‚Š ‡Š ,‬‬ ‫Œƒ† Š‚—‡€ ‚—€ƒ˜ –ƒ˜ ƒŽ—€ƒ˜ ƒ ‡ƒ˜– Œ‰’‡ ‡‰ƒŠ˜‬ ‫—‰Šˆ‪"...‬‬ ‫‚‡‚ ˜ŠŒ‡ —އ‚ ~˜ ‰ƒ ƒ‪–ƒŠ —•‡ .– ‚А‚ƒ Ё˜—‚ ,‬‬ ‫Ї—‡‚ ~ –˜ –Œ‚ –ƒ އ˜ ’ ƒ˜‚ †Ž‚ —~‡Žƒ Œ‡ ~˜ ‚—‡ƒ–‪.‬‬ ‫‚ ’“ ‡‡‹ ‚Ž ‚ ’‹ ~˜ ˜ŠŒ‡ƒ ‚€–‡"— ‰‚ŽŒ „”"Š‬ ‫‚‡‚ Œƒ• Œ‡ —‡Šƒ‪•– ‡˜ ‚Ž—‚" :ƒ‡”  ‡– ƒ˜ƒ~ ƒ ...‬‬ ‫Œ‚ ”–‡‰‚ Š‚‡ƒ˜ –‰ƒ Š‡ ~Œƒ˜‪‹‰‡Š" :ƒŠ –Œ~ ˆ‰ƒ ,‬‬ ‫•”˜‪‚А —‡ ˜ƒ‡•ƒ ˜ƒŽŠ ˆ‰ƒ !"–˜ƒ‡ ‡˜ ‚~‚ ‚Ž— ,‬‬ ‫Ё˜‪?‘‡ ‚Œ :˜•ƒŽ‚ ‚Š~—‚ ‡Ž’ ‹‡Œƒ ‹~ ‡‰ ,‬‬ ‫—‡ƒ–ƒ —Š –‡  ”‡ƒ —— —އ‹ –”ƒ’ƒ˜‪‹‰ ‡ŒŠ˜Š ‚—Ž—  ,‬‬ ‫‚~‹ Š—•ƒ Š Š‡‚ ”Œ‡˜ ˜ƒ–‚‪,–ƒ‚ ƒ~€ ˜~”Š ,‬‬ ‫Œƒ’Š€‪...‬‬ ‫~ƒ —Œ~ މƒ ‡ƒ˜– Š‚Œ‡ ˜ŠŒ‡‡‹ ‚–‚‪‚„— ‘~ ,‬‬ ‫˜•ƒ’ ‚Š‡‚ ‚”Œ‡˜?!‬ ‫‡€‡Šƒ ŒŠ‰‹‬ ‫‚˜—ƒ‚ ‚‡~ —”–‡‰‡‹ Š —ƒ ‡•– ‰‡” ‡˜–‚‬ ‫‰ƒ —Œ‡‹‪ƒƒ~ ,‹ƒ” ƒ~€ ‡Š ‡Ž~ Ё€~—‰ ‹~‚ :‬‬ ‫‚Œ‰‡– –ƒŒŒƒ˜‚ —Š ˜ƒ–‚ ‡‰ƒŠ Š–ƒŒ‹ ~ –‡‹‪...‬‬ ‫—‡€Šƒ Œ~ƒ˜ Œ~ƒ˜ އ ˜ƒ–‚ Œƒ’Š€‡‹‪‚„— ˜ƒ–ŒŠ ,‬‬ ‫~  ‚~–€ƒŽ‡‹ ——‹ Šƒ ‰Œ†–‚ Š „• ŠƒŒ‡ ˜ƒ–‚ ‡•— Œ‚€–"~‬ ‫‡•’ ~ƒ˜‡ ~‡—‡˜ ƒ‡€–ƒ‹ —Š~ ~€Š ‰Š ‰ˆ €~ƒŽƒ˜?‬ ‫€ƒŠ—Œ‡† „”"Š —‡—’‡ Š ‚€–‡"— ~Ї—‡ „”"Š Šƒ~ Љ‡Žƒ —Š‬ ‫‚Š~ –ƒ– —‰ƒ —Œ‡‹ Œ˜–‚ ‡ƒ˜– ‰—‡‚‡ƒ Œ~ƒ˜‬ ‫‚~‡–€ƒ Љƒ ƒŠƒ Žƒ‰ ƒ˜ƒ‪.‚–ƒ˜ ‡ŒƒŠ •„ Š ‡‰ ,‬‬ ‫˜" ƒŠ~ –• ~އ Ё‡‪ƒ‰ ŒŠ ‡–•‚Š ˆ‡–”ƒ .‬‬ ‫‚€‡ ‚– ~Ї—‡‪?"‚–ƒ˜ ‡ŒƒŠ •„ Š" ~–•Ž ‚Œ ‹‡ƒ‡ ‹˜~" :‬‬ ‫—Œ‡‹‪˜‚~ ~ƒ‚ ‚„ ƒŽŠ ‡˜‰Œ— ‡ ‡‚ ‹–ƒ€‚ƒ ,‬‬ ‫„‚ Š• ˜  ƒ– —•”˜ •—‚ Šƒ ‚ЇŒƒ‪ƒ˜‡~ ŒŠ‡— "˜ ƒŠ ~‡‚Šƒ ,‬‬ ‫‚—‡"˜‪" ‚ "‰ .‬‬ ‫ƒ‡–ƒŒ‹ ~ƒ˜ƒ‪†‡Œ—Šƒ€ –‚ ‹‡•‚ ‰~ƒ "!‚–ƒ˜‚ ƒŒ‡Š •ƒ„‡ ƒ‚„ ,‬‬ ‫Ž—~Š ‚€–~‡"Š —†‡‡ŽŒ „”"Š‪‹ €ƒ‚ŽŠ ‡Š”‚ ˆ~‡‚ :‬‬ ‫‹ Žƒ •– Œ‡ƒ ˜ ƒ– ~–‰‡‹ —ŠƒŒ‡‹ ‹  ƒ–‡‹ Š—‡‹‬ ‫‚˜ŠŒ‡‡‹ Œ—ˆ ‰Š —Žƒ˜‡ƒ ‰–~— ‡—‡‚ —Š~ ‚‡‘‬ ‫—Ž„••‡‹ Š–ƒŒŒƒ˜ „ƒ‪.‬‬ ‫˜ŠŒ‡ ‰‡—–ƒŽ‡ Š ’އ ‚‡ŽƒŽ‡ ƒ‚ Š—‪~Š †Œ‰— – ,‬‬ ‫‰—Ž‰Ž Žƒ Š– ~Ї—‡ ƒ‡’– Šƒ —’Ž‚ ŠŽ‡‡ ‹ Š‚•Œ˜ ‚•–‬ ‫Œ”ƒ‡ ‡—‡ƒ˜ —Š~ ‡˜’Šƒ ‡ƒ˜– Œ‚‰‡—–ƒŽ‡ ƒ‚Œ–‡•?!‬ ‫‚„ƒ‪‡‰ ,‚–ƒ˜ ‡Ž ‹‚— ‹‡‡ŽŠ •– ‚Ž’˜" :‡—‡Š~ –‚ ƒŠ –Œ~ ,‬‬ ‫ƒ‚—‡‪–— ~–Œ€‚ ‡– ‡Ž‡ €ŽŠ ƒŒ ‡Œ˜" :‬‬ ‫‚‹ —Œ‰‡–‡‹ ŒŠ˜ ŠƒŒ‡ ˜ƒ–‚ ‰Œ‚ ”–‡ˆ Š–ƒŒŒ‹‪‹ ‡‡Ž ‰— .‬‬ ‫‡ƒ Ž  „‰~‡ ‚‡‚ •† ˜ŠŒ‡‡ƒ —Š ‚ŠŠ ‚„• ƒ‰Š‬ ‫—~‡Ž‹ އ ˜ƒ–‚ Š~ ‡—‰‡Šƒ Š‚‡ Œ‚ €ƒŠ ‚ —‡ƒ˜ ƒ‚–ƒŒŒƒ˜ —Š‬ ‫‚˜ƒ–‚ —‡‡Žƒ ‚‡~ ŒŒŽƒ‪Љ А —ƒ ‡Ž~ ‡Œ˜ƒ .‬‬ ‫‚˜ƒ–‚"‪.‬‬ ‫˜ŠŒ‡‪ Ž ƒ‡ – ‚‡‚‡ ~ƒ‚ ‡Šƒ~ ,–˜ƒ‡ —Š ‚ ƒŠƒ ,‬‬ ‫‚ŠŒƒ˜ ŒŠ‡‹‬ ‫„‰~‡ —Š ‚ƒ– ‚~‪"!...‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪13‬‬ ‫‪˜ƒŠ†Œ‚ ‡Žƒ‡Š‡Œƒ ,•ƒ’ ‡˜Š‚ ‹‡‡ ‚ “ Š ˜ƒ–ŒŠ (4‬‬ ‫~Ž Žƒ ‪.‹Šƒ‚ƒ -‬‬ ‫‚–ƒ”ƒ˜‪‹‡~”ƒ‡ ‹‚ ƒ ‡ƒ— Œ„ ƒ•Š €ƒ„‚ ‡Ž А ‚ƒ ,‬‬ ‫Љ~ƒ–‚ ~‡ •—– ‡ —އ ‚Œƒ—€‡‹‪˜ƒ‡ Š ‹‡Š˜—Œ ƒŽ Ž~ .‬‬ ‫Œ‚‡˜ ƒŒ—ƒ ‡‹ ŠŠ~ ‚’–‚‪‡–Œ€Š •˜Ž˜‚Š —‡ —ƒ  ‹’ .‬‬ ‫‡‡‹ ‡‚ƒ‡‡‹ †‚ƒ–‡‹‪!–ƒŒ—‡ ‹—‚— - ‹Šƒ‚ƒ ,‬‬ ‫Œ ‡‡ ‚—€–‚‪ˆƒ–‰ ˜ƒ‡‚Š ‡‡ ~Š ‚„) ˜ƒ ƒ‰ ‘‡Š ‚Šƒ ˜~”Š ,‬‬ ‫~Š Œ”‡~ƒ˜ ~‡ŽŽƒ ‡‰ƒŠ‡‹ Š‚˜Š‹ Œ‚Œ” ƒŠ‹‪‡˜—Œƒ ,‬‬ ‫‚ƒ”~‚ €ƒŠ‚(‬ ‫‡ƒ˜‪‡’‡• „~ ˜ƒ–‡—‡ ~Š ‹~ ƒŽŒŒ ‹‡’—ƒŒ ƒŽ~ ,˜‡—~– .‬‬ ‫‪А‚ ƒ—~–‚ ‹ƒ•Œ :˜ƒŒ‡•‚ – ˜~ ‡Œ†‚Š —‡ (5‬‬ ‫)‰’‡ —‰– ‚~–‡‰ƒ Žƒ—~ ‰Œ‡ ‚Œƒ–(‪~Š ƒŽ Ž~ ,˜‡Ž— .‬‬ ‫ƒ~—˜ƒ‪.ƒ—~–‚ ~Šƒ ‡Ž—‚ ‹ƒ•Œ .‰ .‹‡Š‡‚ ‡Ž—‚ ‹ƒ•Œ .‬‬ ‫Œ˜ŠŒ‡‹ Œ‚Œ” ƒŠ‹‪‹Šƒ ƒ•‡˜ ‹‡”’ †Š ‚ ƒŽ Ž~ ,‬‬ ‫Œ•ƒ‹ ‚—Ї—‡ ‪‡—‡Œ .˜ –ƒŒ‚ ‚ ’—Œ‚ - ‡‡–‚ .‹‡–ƒ‚‚ -‬‬ ‫‪˜‰Šƒ‚ ƒ„‚ ‚’‡~—‚ '‹Šƒ ˜–‚ ‹ƒ‡‚'Š ‹‡–•˜Œ ƒŽ~— Љ‰ƒ -‬‬ ‫‪.‹‡– -‬‬ ‫ƒŒ˜”Œ˜‪"...Šƒ’ Љ ‡ƒ ...ˆ‡—Œ Љ А ˆ ’ ˜ ‰ƒ' :‬‬ ‫‪–—~‰ ‹€ .‘ƒ‚  ‡Ž—‚ ‹  ~ ‹‡‡˜‡Œ~ ˜ƒ‡‚Š ‚ƒ (6‬‬ ‫~„ ƒŠ‹ ƒ ~Žƒ ‡‡‹ ‰‡ƒ‹‪.‹‡Ž˜ ˜Œ ~Š— ‹‡Žƒ‡Š‡Œ ‹Ž—‡ ,‬‬ ‫‚‚Љ‚ Œ˜‡–‚ Š—Žƒ˜ Œ’އ ‚—Šƒ‹ ƒ‰ƒ'‪Љ Š’ Šƒ•—Š —‡ ,‬‬ ‫Š‚˜ ˜? „‚ ‰–ƒˆ ƒŠ‪˜€—‚ ,‘‰ Š— ‚•—‚ ,˜ƒ‡– ~ ,‬‬ ‫Œ‡Š‚ —Š~ Š –ƒ€ Œ ‚~Œ˜ Œ– Š”ƒ–ˆ‪.‬‬ ‫Œ€ƒ–‡‹‪?‹‚Š €ƒ~Š ?‹‡Š‡ Ё€Š ! ‰ —‡ ‡ŒŠ - ˜ƒŽŠ ,Œ„ ,‬‬ ‫‪,˜‡ ‹ƒŠ— –ƒ˜‡ƒ Љ :‹ƒŠ‰ ‡’˜ ~Šƒ .•ƒ” ~Šƒ ‹‰ ‚‡‚ (7‬‬ ‫Š Žˆ ~ƒ˜‹? Š‚—•‡ ‚‹ Š‡Šƒ˜ ‰‡Œ‡‹? Œ‚ ’˜~ƒ‹! —‚—‹‬ ‫ƒ’ƒ —Š – Œ—˜Š‹ Œ~ƒ!‬ ‫‡—Œƒ–‪˜~ ’†Šƒ ˆ‡—Œ‚Š ‡‰ ,˜‡ ˜Œ•‚ А ‹‡–˜ƒƒŒ ‹‡—Ž~ ,‬‬ ‫‪~Š~ ,ˆƒ‰‡ Š— €–Š ‡˜Œ‚Š ‡~ –ƒ˜‡ƒƒ‚ А Š•‚Š ‡‰ (8‬‬ ‫‚~Žƒ‰‡ƒ˜ —Š‚‹‪- ‹‡Ž˜ ˜Œ ‰— ‚Š~ƒ ,ƒŽ .‚Œ—Š ˜ƒ‡†‡~ƒ€~ .‬‬ ‫Š‚ Ї† Œ–~— ~ƒ’ –ƒ–‪†‡Š Œ ‡Ž~ƒ ,‡Š ‡~‰ ‚„— ‡Œ ‡Ž~ :‬‬ ‫‰Œ‚ „Œ Œ „‡•‚ ‚ ˜ƒŽ‚ ŒŒ?‬ ‫Œ–~— Šƒƒ˜– ‰Š Œ•–‚ —‡˜’˜ ‪ЕРˆ’ƒ‚ –ƒ˜‡ƒ‚ ƒ„ ‚–ƒ” .‬‬ ‫ƒ~‡Šƒ ~”ŠŽƒ ‚•Œ˜ ‡˜ ‚ƒ~ ‡ƒ ‚ ‡‡‹‪,˜Šƒ„Š ‚އ˜Ž Š— ˜‡ .‬‬ ‫‡ ‡˜‪.‬‬ ‫‡˜ —Š •ƒ—‚ —‰Š‪ˆ‡—ŒŒƒ "˜—ƒ•Œ ˜~ ‡–‚" А ˜˜—ƒŒ ƒŠƒ‰-‬‬ ‫‪ƒ‡ ,˜Šƒ„‚ ˜~ Œ—Š ‚–ƒ˜‚ Œ ‚ƒƒ”Œ‚ ˜~ ƒ‰—Š ~Š (9‬‬ ‫"ƒ—Œ ~˜ ~—˜ƒ" ‪...?ƒŒ” ˜~ Œ—ƒ ƒ˜‰ ~Š— Š ‹˜Œ— -‬‬ ‫—‡•– Œƒ†Š Š ‚Š‪.‬‬ ‫~‡ŽŽƒ Œ˜ŠŒ‡‹ Œ‰Š ‚~˜€–‡‹ ‚‰–ƒ‰‡‹ ‚•Œ˜ ‡˜‪~Š~ ,‬‬ ‫‪˜ƒ ’ ~Šƒ ,‡Ž—‚ Š— ˜ƒ‡Š†ŽŒ‚ƒ ‡’ƒ~‚ ˜~ "ƒŒŠŠ" —‡ (10‬‬ ‫—~Žƒ އ€—‡‹ ~Ї‚‹ ‹ ~ŒƒŽ‚ ƒ† ƒ ƒ–~ ƒŠ‹‪‚‡‡ ‹ .‬‬ ‫‚—•‚ Œ~—– ЇŒƒ ƒ€‡~ Œƒ–‚ —"‪˜~ ‹‡–‡‰Œ –—~‰ .‬‬ ‫—~‹ ŽŠˆ –ˆ ‚˜ƒ–‚‪!‚‡˜ƒ‰– Љ ‹€ ƒŽ‡Š ƒŠƒ ‡ ,‬‬ ‫€Žƒ ‚ —‡‚ ƒ–ˆ ’‡Šƒ˜ –€—ƒ˜‡ƒ —Š ‚„ƒŠ˜‪˜~ ‹‡‡Œ†Œ ,‬‬ ‫~ˆ ‚–‰ƒ˜ ~‰ ˜Šƒ‡ƒ˜ ˜Ž~‡ —Š "ƒ‚Љ˜ –‰‡ƒ"‪Љ‰ƒ ,‬‬ ‫‚Œ‡ ƒ’ƒŠ‡‹ Š’‡ƒ  ‡‡ ‚‡ƒ‹ ‡ƒ‹‪.‬‬ ‫—~Ž Žƒ Œ˜– •‡‹ ‡ƒ˜– Œ‚—•’ƒ˜ ‚ƒŠ‹ ‚€ƒŠ ‰ˆ ~Ž Žƒ –~ƒ‡‡‹‬ ‫‪‚– ‚ ,˜‡-‹ƒŠ— ƒ‰„ƒ ƒ‡•—‚— ‹‡—Ž~ ‹ – ˜‚Š (11‬‬ ‫‡ƒ˜– —˜—–‚ Š‡Žƒ –‰‚‪.‬‬ ‫‡Œ‹ Œ—’‡‚ Œ~ƒ Іƒ‚!‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪ƒ‡Š~Œ ƒŒ‰— ,‚ƒƒŠ—ƒ €ƒ– А –ƒŒ—Š ‹‡”Œ~‚  ~ (12‬‬ ‫‰– Вއ —އ‹ ‰˜Žƒ ŒŠ Œ‚ „ƒ‪‚‡€Œ— ‚Š~— ˜ƒƒ~ ,‬‬ ‫Œ‚ƒ‚ ~ ‡ƒ —Šƒ‹ ‡˜‪‚އ— ,‹‡~‡– ‹‡‡ А –ƒŒ—Š ~ƒ‚ ,‬‬ ‫Š~ƒ„ŽŽƒ Œ‚”‡ƒ– ’‹ ~ – ’‹‪~‡‚ ˆ~ ,‚‡Š ƒŽ—‚ ƒŽŒ„ .‬‬ ‫Œ’•˜ ƒ‰ƒ'‪.‬‬ ‫ŒŒ—‡‰‚ Š‚€‡‪...‬‬ ‫‪.‘˜ƒ—Œ ƒŒ‡Š ˜ƒ”Œ~ €ƒ„‚  ‹ ‡Ž ƒ– –ƒ‡ ‹ƒ„‡Š (13‬‬ ‫ƒ‰ˆ —ƒ~Ї‹‪˜ƒ‡Œ‚ •ƒ„‡ Š ‹‡Šƒ’ ,'˜Œ~ ˜‚~' ƒ‰Œ ,‹˜~ :‬‬ ‫‚†ƒƒ˜ •– ‚”‡ƒ–‪‡’Љ ‹€ ‹ƒ ˜ ƒ˜ƒ~ ƒŠ’˜ ~Š— ƒŒ .‬‬ ‫‪‚ЇŒ‚  ,–Œƒ~ €ƒ„‚ — ‚Œ ЉР‡—•‚РЀ–˜‚Š (14‬‬ ‫‚‡˜ ’އŒ‚?‬ ‫‚~ –ƒŽ‚‪.‬‬ ‫‚~Œ˜ އ˜Ž˜ Š‚‡~Œ–‪ˆ‰ ‹—Š •ƒ‡ .Š~–—‡ ŒŠ~ ~Š :‬‬ ‫‪‚’‚Œ ~‡”ƒ‚РЀƒŒ ˜ƒ‡‚Š .˜Œ~‚ А ˜ƒƒ‚РЀ–˜‚Š (15‬‬ ‫Œƒ–‡‹ •ƒ–‡‹ ƒ‚–‰ƒ˜ —Œ†–˜‹ Š‚—–ƒ˜ ~‚‚ ƒ~ ƒ‚ —Šƒ‹‬ ‫~˜ ‚Œ‡Š‚ "†‡˜‡"‬ ‫ƒ–ƒ˜ ‰Š ‡˜‪...‹‡‰ƒ’‚ ‹‡–•Œ А ‹‡Œƒ— ‡‡ ˆ~ .Š~–—‡-‬‬ ‫‪!‹ƒ‡ ‹ƒ‡‚ ‡‡  –˜ƒƒŠ ‰ƒŒ ‡Ž~ :–ƒ– ’ƒ~ —~–Œ †‡Š ‚Š (16‬‬ ‫Š’‡‰ˆ Ž”‡€ –‚ —Š ”ƒ˜‪˜ Ž ‚ƒƒ–‡ ‹‚ „ ~‡— ‡Œ— ‚„-‬‬ ‫~ƒ’ „‚ ‚ƒƒ‡˜ƒ– Œ—˜Š †‡ƒ˜  ‡‡‹‪ƒ‡‡ŽŠ ˆ’ƒ‚ ~Šƒ ,‬‬ ‫‡˜ƒ‪! •Š ‘ƒ‡ƒ ‹‰ Œ—‡ƒ ˜ƒ‡˜‡”Œ˜ ‹‡~ƒŒ ‹‡–‚ .‬‬ ‫•—‚ ‰Š ’‹ Œ —‪.‬‬ ‫‪ƒ‡˜ƒ‡‡Š ‘ƒŽ— ,•ƒ’ –Š Œ”‡‚Š ‚ ’—Œ ЉР‚ƒ (1‬‬ ‫‪— ŽŠ ˆ‡–” ~Š ~ƒ‚ .~‡Ž  ~Šƒ ,~‡Ž ƒŽŽ‡~ ˜Šƒ„‚ (17‬‬ ‫‚Љ‚ €‹ ŒŽƒ‚  ‰Œ˜ ‚ ‡‡‹‪˜—— —~–Œ ‹‰ƒŒ –—~‰ .‬‬ ‫—‚ ‡‡‹ А‡ƒ ~‡Ž‹ ~’—–‡‡‹ ‪.—ƒ–‡’ ˜~„ ƒŒ—Š ƒ‡Š ~Š~ -‬‬ ‫‚”ƒ–ˆ ‚Œ‰ƒ˜ ‡‡ƒ Š‚‰–‡ ’•ƒ˜ ƒ ‡Šƒ•‡ ƒ˜ —‚‹‬ ‫‪˜ƒ–ŒŠ ,"˜–„ƒ" Š— ‚ŽŽ‡~ ˜‡ ‚—~‚ Š— ‚ŒŒ ‹ŠƒŠ (18‬‬ ‫Œ˜•—‡‹ Ї‡— ‡Ž‡‚‹‪.‬‬ ‫—‚‡~ ƒ—‚ ~˜ ‚ƒƒ˜ ‚•—ƒ˜ —Š ƒ„–˜‪...‬‬ ‫‪.‚ ’—Œ‚ ‡Ž‡‡Ž ‹‡– ƒ~ ‹‡ƒ–• "–Š" ‡~ (2‬‬ ‫‪‚–—Œ‚ ‚Œ ƒ~ ,АŠ —‡ ‡˜– ŒŒ ‚„‡~ ‚Ž—Œ ~Š (19‬‬ ‫‪˜Ž‡  ‹‚ ‡~ƒ—‡Ž Љ ‚Šƒ’‚ ˜‡Ž–ƒŒ‚ ‚’•—‚‚ ‡’Š (3‬‬ ‫—Šƒ‪.‡Œ”‚ ƒŽƒ †‡ ˜~ –‡~‚Šƒ ˆƒŒ˜Šƒ ƒŠ ‚ƒ .‬‬ ‫"•‡ƒ—‡ Š ˜Ž~‡"‪€–‚Œ Š ‚ ‚–ƒ˜‚ ˜’•—‚ ‡’ А Š~ ,‬‬ ‫‪.Šƒ• ˜Œ–‚ ~ŠŠ - ˜ Ž –Š .‡Œ˜ Š~ .‡Œ˜ (20‬‬ ‫ƒ Ž~Œ–ƒ ‚Œ‡Š‡‹ "‚–‡ ~˜‪ˆŠ‡~ƒ ‚˜Œ .–ƒ„ ˆ– ‡~ "...‬‬ ‫—Ž„‰‚ ‰ƒŠŽƒ Љ˜‡‚ ƒ ˜‡Œ‚ †ƒ‚‪!Œ~ƒ Œ~ ‚ Œ—ƒ ‚‰– ,‬‬ ‫‡— Š‚—•‡ ~˜ ‰Š ‚‰ƒ ƒ˜‪˜‡‡Ž “–Œ‚ƒ Œ„‚ ,‚‡€–Ž~‚ ,‬‬ ‫‚—ƒ˜’ƒ˜‪.‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪14‬‬ ‫בס"ד‬ ‫כניסת השבת‪18:33 :‬‬ ‫יציאת השבת‪19:22 :‬‬ ‫רבנו תם‪20:08 :‬‬ ‫ע"פ אופק ת"א‬ ‫א' תשרי התשפ"ו‬ ‫הטוב והמטיב לכל‪ ,‬ובבטחון בך אנו מבקשים ומאמינים‬ ‫הנה הגיעו היומיים הגדולים והחשובים‪ ,‬אשר הם‬ ‫שתטיב לנו השנה‪.‬‬ ‫מחליטים וקובעים את כל אשר יארע עם האדם בכל‬ ‫משך השנה‪ ,‬ובפרט השנה בשנה מעוברת‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כתב בספר 'שפתי חן'‪" :‬וזו הסיבה שהרשעים‬ ‫החושבים בדרך כלל מחשבות על עבירות‪ ,‬הרי שהם‬ ‫יהודי שהגיע אל מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל במשך‬ ‫נכתבים לאלתר לדבר לא טוב – לפי שמכניס בליבו‬ ‫השנה וביקש ברכה לצאת מהחובות ולהצליח בעסקים‪,‬‬ ‫אימת מות ממצבו‪ .‬לא כן הצדיקים‪ ,‬הגם שהם רועדים‬ ‫אמר לו הרב כי ישנם יומיים שבהם יש להשתדל בכל‬ ‫מאימת ה'‪ ,‬עם כל זה הם בוטחים בחסדו‪ ,‬ומתחזקים‬ ‫הכח בפרנסה‪ ,‬והם שני ימי ראש השנה‪ .‬כל שאר השנה‬ ‫לשוב אליו‪ .‬ומחשבה זו גורמת להם להתפלל בשמחה‪,‬‬ ‫זה כבר התוצאה של היומיים הללו‪.‬‬ ‫ומזכה אותם בכתיבה לחיים טובים"‪.‬‬ ‫יש להתחנן לבורא עולם ו'לשכנע' אותו‪" :‬למענך‬ ‫מביאה אותם להתפלל בשמחה וביטחון‪ ,‬ונכתבים‬ ‫אלוקים חיים" – רבונו של עולם‪ ,‬בבקשה‪ ,‬תן לי בריאות‪,‬‬ ‫לאלתר לחיים‪ ,‬לפי שחקוק במחשבת הכתיבה לטובה"‪.‬‬ ‫כדי שאוכל לחנך את ילדיי בדרכך‪ ,‬בדרך תורנית של‬ ‫תורה ומצוות‪ ...‬בבקשה‪ ,‬תן לי שפע פרנסה ובלי חובות‪,‬‬ ‫כדי שאוכל למעט בעבודה‪ ,‬ולהתחיל ללמוד דף היומי‬ ‫בגמרא ‪ /‬להצטרף לשיעור בהלכה‪ .‬זו הזעקה של‪:‬‬ ‫"זוכרנו לחיים‪ ...‬למענך אלוקים חיים"‪.‬‬ ‫בורא עולם מבקש שנרצה להשתנות ו'נשכנע' אותו‪.‬‬ ‫יהודי חייב להבין שכעת ה' מחלק לכולם חיים חדשים‪,‬‬ ‫ללא קשר לכל מה שהיה לך עד כה‪ .‬כעת תבקש מחדש‬ ‫על הבריאות שלך‪ ,‬על אשתך והילדים‪ ,‬על הבית‬ ‫והעבודה – כי מה שהיה‪ ,‬נגמר בסוף השנה שעברה‪,‬‬ ‫וכעת ה' כותב הכל מחדש!‪ .‬עלינו לבוא בהכנעה כמו‬ ‫השופר הכפוף‪ ,‬ולבקש מתוך ביטחון בך שתזכה אותי‬ ‫לכל טוב‪ ,‬הגם שע"פ מעשיי איני ראוי‪.‬‬ ‫אמר המגיד ממעזריט'ש‪" :‬העולם טועים לחשוב שעיקר‬ ‫ממשיך ה'שפתי חן' ומספר‪" :‬ומובא מעשה נורא על‬ ‫המשפט נעשה בשמיים‪ ,‬אך באמת לא כן הוא‪ .‬אלא‪,‬‬ ‫האדמו"ר מקאמרנא זצ"ל )מגילת סתרים ח(‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫עיקר המשפט נעשה בראשו ומחשבתו של האדם‬ ‫"בשנת התר"ז )לפני ‪ 180‬שנה בדיוק(‪ ,‬ליל א' של ראש השנה‪,‬‬ ‫בבטחון בבוראו‪ ,‬שאם חושב מחשבות טובות שיזכה‬ ‫חלמתי חלום ארוך‪ ,‬וראיתי שיש עליי דינים )קיטרוגים‬ ‫לשנה טובה כיוון שבוטח בבוראו‪ ,‬כן יזכה שיהא לו"‪.‬‬ ‫קשים(‪ ,‬ואחר כך ראיתי בחלום שאני הולך על שערות‬ ‫אין אדם בעולם שיכול לומר שע"פ דין מגיע לו משהו‪,‬‬ ‫– המשך בעמוד ‪- 3‬‬ ‫ראשי‪ ,‬ואמרתי בליבי‪...‬‬ ‫אלא הכל זה רק המלכה של בורא עולם‪ ,‬שאתה המלך‬ ‫לעילוי‪-‬נשמת‪ :‬הרב עובדיה יוסף בן גורג'יה‪ ,‬הרב שמעון בן בחריה‪.‬‬ ‫לרפואה‪ ,‬פרנסה והצלחה‪ :‬מ"א צ‪.‬ב‪.‬מ‪ .‬מנשה ואורה אחיאל‪ .‬א"ה‬ ‫מ"ס צדוק בן נור ומרים בת גליה‪ .‬גבריאל בן סמינה‪ .‬שרית שרה‬ ‫הדר בת נחמה‪ .‬אורטל חנה בת הדסה וב"ב‪ .‬פנינה בת שושנה‬ ‫בת מריאן‪ .‬שרית שרה בת ויקטוריה‪ .‬גלילי הכהן בן כוכבה‪ .‬תקווה‬ ‫וב"ב‪ .‬אושרית בת פנינה וב"ב‪ .‬משה שמואל בן זלדה‪ .‬מוריה בת‬ ‫בת פנינה‪ .‬סופיה שרה בת רוזה‪ .‬אבלין עדינה בת פרחה‪ .‬ר' אברהם‬ ‫רויטל‪ .‬גאולה בת דבורה‪ .‬שרה חיה רפאלה בת רחל‪ .‬יאיר חיים בן‬ ‫בן ר' סעדיה‪ .‬עמרון אורי בן יוסף‪ .‬סאן אמנון בן שרה הי"ד‪ ,‬משה‬ ‫ענבל שרה‪ .‬רוויה בת ולרי‪.‬‬ ‫כהן בן נזהת ויוסף‪ .‬יעקב בן שמחה‪ .‬טליה מרים בת דינה וחיים‪.‬‬ ‫חסיבה בת רינה‪ .‬יוסף בן נג'יה‪ ,‬יחזקאל בן ג'ורגיי‪ ,‬פרחה בת טובה‪,‬‬ ‫זשב"ק‪ :‬שולמית בת איריס‪ .‬יסכה בת מזל‪ .‬אליס בת פרידה‪ .‬בת‪-‬‬ ‫אירית בת צדיקה‪ ,‬תקוה בת פנינה‪ .‬אבי אמרה פקדו בן אבבה‬ ‫חן בת גילה רוחמה‪ .‬הדר בת נחמה‪ .‬זיווג הגון‪ :‬אביאל בן רויטל‪.‬‬ ‫וצהייתו‪.‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ (1‬מספרים על 'בעל התניא' כי מיד אחר‬ ‫שאלה‪ :‬מתי אוכל להתחיל להכין את השולחן ליום טוב השני של‬ ‫מנחה של ערב ראש השנה‪ ,‬עד אחר ערבית‬ ‫ראש השנה? והאם ניתן להתקלח בעיצומה של השבת לחג השני?‬ ‫בליל ב' של ראש השנה‪ ,‬לא משה ידו מתוך‬ ‫ה'תהלים' בכל זמן פנוי‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬אסור להכין משבת ליום טוב‪ ,‬ולכן אסור לסדר השולחנות‬ ‫בשבת לצורך סעודת יום טוב‪ ,‬כולל הכנת הצלחות‪ ,‬סכו"ם‪ ,‬חלות‬ ‫‪ (2‬עוד אמר 'בעל התניא' לתלמידיו שיקפידו‬ ‫או לשטוף כלים‪ ,‬אלא יעשה הכל מערב שבת או לאחר אמירת‬ ‫על דיבוריהם בראש השנה‪ .‬שאם אדם שותק‬ ‫'ברוך המבדיל בין קודש לחול'‪ .‬ובמקום צורך‪ ,‬שלא יספיקו להכין‬ ‫למטה בעולם הזה – גם המקטרגים בשמיים‬ ‫את השולחן מצאת הכוכבים‪ ,‬מותר להכין מבין השמשות‪.‬‬ ‫שותקים ולא מקטרגים‪.‬‬ ‫יזהרו הנשים להדליק נר שבת יום טוב שני‪ ,‬אחר צאת הכוכבים‬ ‫‪ (3‬בעל ה'צמח צדק' היה אומר ש'קבלה טובה'‬ ‫בלבד‪ ,‬שהרי לפני כן הוא עדיין שבת )והנוהגת להחמיר כרבנו תם‪,‬‬ ‫שמקבל האדם על עצמו בימים הקדושים‬ ‫אשריה ואשרי חלקה‪ ,‬ותחכה(‪ ,‬ולפני שתדליק תאמר‪" :‬ברוך‬ ‫האלו הוא 'המלבוש החדש‪ ,‬לנפש החדשה‪,‬‬ ‫המבדיל בין קודש לחול"‪ ,‬ואז תוכל לברך על הנר ולהדליק ע"י‬ ‫לשנה החדשה'‪ .‬הוסיף ה'חידושי הרי"ם" כי‬ ‫העברה מאש לאש‪.‬‬ ‫"אם קובע עצמו לאיזה דבר מצווה‪ -‬בקביעות‬ ‫איתנה שאפילו כל רוחות שבעולם לא יזיזוהו‪,‬‬ ‫מותר להתקלח במים צוננים בשבת‪ ,‬אף כשכוונתו להתקלח לצורך‬ ‫כבר נחשב לו כמי שיש בידו רק מחצה עוונות‬ ‫יום טוב‪ ,‬ואין בזה הכנה משום שנהנה מהמקלחת בעיצומה של‬ ‫ומחצה זכויות‪ .‬נמצא שבעוד דבר טוב אחד‬ ‫השבת‪ .‬אך יזהר שלא לסחוט המגבת והשערות וכן שלא להסתרק‬ ‫כבר נעשה כרוב זכויות ומטה הכף לזכות"‪.‬‬ ‫בשבת‪ ,‬ולכן טוב להתקלח עם סבון נוזלי ולהיזהר לא לחפוף או‬ ‫לסחוט שערות ראשו‪ .‬ובמוצאי שבת השנה‪ ,‬שהוא ליל יום טוב‪,‬‬ ‫‪ (4‬אמר רבי נחמן מברסלב‪" :‬וצריכין להיות‬ ‫מותר להתקלח אף במים חמים שהוחמו בדוד שמש‪ ,‬אלא שיזהר‬ ‫שמח בראש השנה"‪ ,‬וכן‪" :‬בראש השנה צריכין‬ ‫שבסחיטה ובסירוק‪.‬‬ ‫להיות חכם שיחשוב רק מחשבות טובות‬ ‫שייטיב השם יתברך עמנו" )שיחות הר"ן(‪.‬‬ ‫במוצאי שבת הקרוב‪ ,‬עושים יקנה"ז – ברכת היין‪ ,‬קידוש‪ ,‬נר‪,‬‬ ‫הבדלה ושהחיינו‪ .‬ומנהג הספרדים לעשות זאת בעמידה‪.‬‬ ‫ל‬ ‫על כן העדיף לסבול ולהיות בבית הקברות‪ ,‬ובלבד שלא‬ ‫אנו נמצאים ביומיים הכי גורלים וחשובים בשנה – ימי‬ ‫יפגע באשתו ויצא עליה שם רע‪.‬‬ ‫ראש השנה‪ .‬חז"ל אומרים לנו )עירובין מג( כי "גופא –‬ ‫בתר רישא גריר" – כל הגוף כולו נגרר אחר הראש‪ .‬אם‬ ‫בשמיים התפעלו מכך שלא השיב לאשתו ומנע מריבה‬ ‫הראש מרגיש טוב – כל הגוף מרגיש כך‪ ,‬ואם חלילה אדם‬ ‫בראש השנה‪ ,‬והחליטו לשלם לו שכר רב‪ .‬בזמן שהותו‬ ‫סובל מכאבים ולחץ בראש – כל הגוף אינו יכול לתפקד‪.‬‬ ‫בבית הקברות הוא שומע שתי נשמות שמגלות כי הם‬ ‫ומדוע? לפי שהראש הוא מלך המשפיע על כל האיברים‪.‬‬ ‫רואות בשמיים שכל מי שישקיע בתאריך מסוים בתבואה‬ ‫– ירוויח‪ .‬באותה שנה כל העולם הפסיד‪ ,‬ורק הוא שעשה‬ ‫על כן‪ ,‬כל התנהגות‪ ,‬תחושה ודיבור בראש השנה‬ ‫כעצת הנשמות – הרוויח והתעשר עושר רב‪ .‬כך עשה‬ ‫משפיעים מאד על כל ההתנהגות וההרגשה במשך השנה‪.‬‬ ‫כמה שנים‪.‬‬ ‫הגמרא בברכות )יח( מספרת על חסיד אחד שנתן לעני‬ ‫מלמדת אותנו כאן הגמרא על מעלתו ומעשהו הנאצל‬ ‫מטבע דינר‪ ,‬שעות ספורות לפני ראש השנה‪ .‬הדבר לא‬ ‫של אותו חסיד שעשה הכל כדי שלא להיות בצער‬ ‫מצא חן בעיני אשתו‪ ,‬שהחלה להקניט אותו‪" .‬אתה לא‬ ‫ובמריבה בראש השנה‪ .‬הוא היה מוכן להקריב בשביל‬ ‫מתבייש!?‪ ...‬מה אתה מפזר לי את כל הכספים בבית‪ ,‬הרי‬ ‫השלום‪ ,‬עד כדי שהייה של יומיים בבית הקברות!‪.‬‬ ‫כעת תקופת החגים‪ ,‬ואני צריכה גם לערוך קניות"‪ ,‬כך‬ ‫לא נעים כלל לשהות במקום שכזה‪ ,‬אך בשביל השלום‬ ‫החלה לצעוק עליו והאווירה בבית נעשתה עכורה‪.‬‬ ‫בבית‪ ,‬ובעיקר ביום הגדול של ראש השנה – שווה הכל‪.‬‬ ‫הבעל שהרגיש כי המתח בבית גדל‪ ,‬החליט הוא לברוח‬ ‫מהמחלוקת ומהניסיון‪ .‬הוא שתק ולא הגיב‪ ,‬ויצא מהבית‬ ‫ומה משלם הקב"ה על כך?‪ ...‬שזכה להתעשר בעושר רב‪,‬‬ ‫אל‪ ...‬בית הקברות!‪.‬‬ ‫לפי שכל המביא שלום לביתו – זוכה להתעשר‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫"השם גבולך שלום – חלב חיטים ישביעך"‪.‬‬ ‫המהרש"א הקדוש מגלה כי הוא בחר דוקא במקום זה‬ ‫שאין אנשים‪ ,‬כי אם ילך לבית של חברו‪ ,‬ישאלוהו מדוע‬ ‫השלום‪ ,‬ובפרט בראש השנה‪ ,‬מביא ברכה לשנים רבות!‬ ‫הוא אינו בביתו‪ ,‬ובכך יצא שם רע על אשתו‪,‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪16‬‬ ‫יהיה בעניין רוחני – יזכה אותו אדם‬ ‫בה'‪ ,‬שאנו מאמינים בו ובוטחים בו‬ ‫כי בוודאי אלו השערות מרמזים על‬ ‫בישועה ברוחניות‪ .‬ואם יספר סיפור‬ ‫שכך יהיה"‪ .‬ובכח האמונה והביטחון‬ ‫דינים קשים" )חז"ל אמרו כי חלום של‬ ‫שלי בעניין גשמיות – ישיג ישועה‬ ‫נזכה לרחמי ה'‪.‬‬ ‫ראש השנה יש בו הרבה מן האמת(‪.‬‬ ‫בגשמיות"‪.‬‬ ‫מה עושה יהודי אחר 'סימנים'‬ ‫וכעת למתנה הבאה לכבוד החג )מובאת‬ ‫כאלו?‪ ...‬הוא נלחץ‪ ,‬הוא חושש‪ ,‬הוא‬ ‫המשיך הבעש"ט הקדוש ואמר‬ ‫ב'ילקוט יוסף' ימים נוראים עמ' קפט(‪ :‬כתב בספר‬ ‫מפחד‪ .‬ומה עשה האדמו"ר? שימו‬ ‫לתלמידיו‪" :‬והנה‪ ,‬כשהתפללתי‬ ‫'ישועות ישראל'‪" :‬פעם אחת ראו‬ ‫לב להמשך דבריו‪" :‬התעוררתי‬ ‫ובכיתי לה' על כך‪ ,‬שאזכה גם אני‬ ‫תלמידיו של הבעל שם טוב הקדוש‬ ‫בבוקר ראש השנה‪ ,‬ומסרתי נפשי‬ ‫לברכה כמו שזכה אליהו הנביא‪,‬‬ ‫את רבם כשהוא בוכה בכי גדול‪.‬‬ ‫להתפלל בשמחה רבה ומתוך ביטחון‬ ‫שמעתי קול מהשמיים שמכריז‬ ‫הם הביטו מהצד בחרדה‪ ,‬שכן מי‬ ‫בה'‪ ,‬כשאני מתעלם מהחלום המנסה‬ ‫ואומר‪" :‬רבנו ישראל התקבלה‬ ‫יודע מה רואה הצדיק שהולך‬ ‫להבעית את ליבי‪.‬‬ ‫בקשתך‪ ,‬וכי כל יהודי או יהודיה‬ ‫להתרחש בעולם‪ .‬אלא‪ ,‬שלאחר כמה‬ ‫שיאמין ש'ישראל בן שרה' )הבעש"ט‬ ‫דקות‪ ,‬נרגע הצדיק מעצבו‪ ,‬והחל‬ ‫והנה‪ ,‬כשהגיעה הקריאה בתורה‬ ‫הקדוש( כל מעשיו היו לתועלת עם‬ ‫ועשו הגבהה‪ ,‬הבטתי בספר‪ ,‬ועיני‬ ‫ישראל ויספר מעשה בשמך‪ :‬אם יספר‬ ‫צדה את הפסוק )במדבר כז‪ ,‬יג(‪" :‬וראית‬ ‫זאת בתחילת השבוע – יזכה שכל‬ ‫אותה ונאספת אל עמיך" )פסוק האמור‬ ‫אותו שבוע יהיה לישועה ולרווחה‪.‬‬ ‫להטיל אימה בליבו של הרב(‪ ,‬ולא השגחתי‬ ‫ואם יספר זאת בתחילת החודש –‬ ‫בזה כלל‪ ,‬אלא התפללתי אחר כך‬ ‫יצליח כל אותו החודש‪ .‬ואם יספר‬ ‫תפילת מוסף באור צח!"‪ .‬הצדיק לא‬ ‫זאת בראשית השנה – ישיג שנה טובה‬ ‫נתן מחשבה רעה ליהכנס לליבו‪.‬‬ ‫ומבורכת"‪ .‬סיים הבעש"ט הקדוש‬ ‫וחתם‪" :‬לכן עצרתי את בכיי‬ ‫ומסיים הצדיק וכותב‪" :‬ובלילה השני‬ ‫ונתמלאתי בשמחה רבה ועצומה‪,‬‬ ‫של ראש השנה‪ ,‬ראיתי בחלומי כתר‬ ‫בראותי כי גם כאשר אהיה בעולם‬ ‫עליון המשרה עליי אוירה כי נמתקו‬ ‫העליון‪ ,‬יוושעו בני ישראל בזכותי"‪.‬‬ ‫המקטרגים"‪.‬‬ ‫והוסרו‬ ‫הדינים‬ ‫לא משנה מה יעבור עליי בראש‬ ‫לספר סיפור של הבעש"ט בראש‬ ‫השנה‪ :‬יעמידו אותי בניסיונות בבית‪,‬‬ ‫השנה )ואף סיפור זה שהבאנו הינו‬ ‫בבית הכנסת יציקו לי עם המזגן –‬ ‫מעשה(‪ ,‬והצדיק ערב בשמיים שיזכו‬ ‫אני שמח ובוטח בה' שייטיב עימי‪ ,‬ה'‬ ‫לשנה טובה ומבורכת ב"ה‪.‬‬ ‫הוא בטחוני‪ ,‬והוא יכתוב אותי‬ ‫לשמוח שמחה גדולה עד למאד‪.‬‬ ‫לטובה‪ ,‬למרות מעשיי‪ ,‬בכח הבטחון‪.‬‬ ‫אמר הרה"ג‪ ,‬ר' בניהו שמואלי‬ ‫שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת 'המקובלים' כי‬ ‫בחרדת קודש ניגשו התלמידים אל‬ ‫ממשיך ה'שפתי חן' ואומר‪" :‬ומטעם‬ ‫רבו‪ ,‬הרב יהודה צדקה זצ"ל אמר‬ ‫הצדיק ושאלוהו לפשר הדבר‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬יהא אדם רגיל לומר בראש השנה‬ ‫להם כי הערובה להצלחה במשפט של‬ ‫חייך הבעש"ט ואמר להם‪" :‬אגלה‬ ‫אחר תפילת שחרית כמה פעמים‪:‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬הוא לחפש במה אתה לא‬ ‫לכם סוד גדול‪ :‬אליהו הנביא ואני‬ ‫"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"‬ ‫בסדר‪ ,‬לעשות חשבון נפש ולקבל על‬ ‫זוכים בכל יום ללמוד אצל הנביא‬ ‫)כל מה שעושה ה' הוא‪ ,‬לטובה הוא עושה(‪.‬‬ ‫עצמך להשתנות בדבר אחד קטן‪ ,‬ולא‬ ‫'אחיה השילוני'‪ .‬והנה‪ ,‬אליהו הנביא‬ ‫וכן‪" :‬גם זו לטובה"‪ .‬וכוונת העניין‪,‬‬ ‫גדול מידי‪ .‬ודבר זה יליץ עליו זכות‬ ‫זכה שבכל פעם שמזכירים את שמו‬ ‫שעל ידי אמירות אלו יהא ליבו בטוח‬ ‫רבה ביום הדין‪ ,‬ויזכהו לשכר אין קץ‬ ‫כאן בעולם‪ ,‬מיד מוסיפים ואומרים‪:‬‬ ‫בוודאי שיזכהו ה' ברחמיו לכתיבה‬ ‫בעולם הבא‪.‬‬ ‫"זכור לטוב" – "אליהו הנביא זכור‬ ‫טובה‪ .‬ובזה אף יגרום שאם חס‬ ‫לטוב"‪ .‬ואולם‪ ,‬פתחתי כעת בבכי‬ ‫ושלום נגזר להיפך – יתהפך דינו ע"י‬ ‫את המעשה הבא סיפר מגיד‬ ‫אמירה זו בחזרה לטובה ולברכה"‪.‬‬ ‫המישרים הרב דוד קלצקין שליט"א‪:‬‬ ‫גדול לה' יתברך שגם לי תהיה זכות‬ ‫"היה זה בשנת התשע"ח )לפני ‪9‬‬ ‫שאשאיר כאן בעולם הזה‪ ,‬ולכן‪,‬‬ ‫כתב הרב הצדיק‪ ,‬ר' שלמה קלוגר‬ ‫שנים(‪ ,‬בלשכתו של יהודי נכבד‪ ,‬בורר‬ ‫התחננתי לפני ה' יתברך ואמרתי לו‪:‬‬ ‫זצ"ל )'חכמת שלמה'( שזה הטעם‬ ‫מפורסם‪ ,‬העוסק בפתרון סכסוכים‬ ‫"אנא ה'‪ ,‬עשה כי כאשר יספר יהודי‬ ‫שהורונו חז"ל לאכול סימנים בראש‬ ‫ומחלוקות בין בני משפחה ושותפים‬ ‫או יהודיה איזה מעשה שאירע עימי‪,‬‬ ‫השנה ולומר 'יהי רצון'‪ ,‬שאין זה כדי‬ ‫לעסק‪ ,‬על סכומים של מיליונים‪.‬‬ ‫שהרי כל המעשיות היו מעוררים‬ ‫להתפלל שנזכה לשנה טובה‪ ,‬אלא‬ ‫‪ -‬המשך בעמוד ‪– 4‬‬ ‫לחיזוק ביראת שמיים‪ :‬אם הסיפור‬ ‫הטעם לכך שנזכה לביטחון ואמונה‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪17‬‬ ‫דין שייצג את המיליונר שהפסיד ‪10‬‬ ‫סימן ברכה‪ .‬ולכן‪ ,‬הוא קיבל על עצמו‬ ‫במקצוע כזה‪ ,‬שמו הטוב של הבורר‪,‬‬ ‫מיליון בבוררות‪ .‬הבורר מיד התנצל‬ ‫בקבלה לעשות רצון ה'‪ ,‬ולא לעבוד‬ ‫הוא הערך החשוב ביותר‪ ,‬וכל טענה‬ ‫והסביר כי אירעה לו תקלה ביום‬ ‫בשום פנים ואופן אחר חצות יום‬ ‫עליו‪ ,‬יכולה לסכן לו את כל הקריירה‪.‬‬ ‫שישי‪ ,‬וכי כעת הוא ידפיס את הפסק‬ ‫ביום שישי‪ .‬כבר כמה פעמים שהיה‬ ‫וישלח לשני הצדדים‪ .‬אולם‪ ,‬עורך‬ ‫לו ניסיון בכך‪ ,‬אך ניסיון כמו זה‪ ,‬שלא‬ ‫והנה‪ ,‬בים בהיר‪ ,‬הגיעו אליו למשרד‬ ‫הדין ניסה לעצור את שטף דיבורו‬ ‫לפרסם פסק – זה ניסיון באמת גדול‪,‬‬ ‫שני אנשי עסקים‪ ,‬מיליונרים ידועים‪,‬‬ ‫ואמר לו‪" :‬התקשרתי לספר לך‬ ‫ודבר שיכול לפגוע מאד בשמו הטוב‪.‬‬ ‫כאשר כל אחד מהם מלווה בעורך דין‬ ‫שהמיליונר הזה נפטר בשבת‬ ‫הרי הוא יכול להביא איש מקצוע‬ ‫בכיר עקב ויכוח ממוני שיש ביניהם‪.‬‬ ‫האחרונה מדום לב!"‪ .‬הוא היה יהודי‬ ‫לטפל במדפסת תוך כמה דקות‪ ,‬או‬ ‫הסכום עליו הם רבים הינו ‪ 10‬מיליון‬ ‫צעיר שלא סבל מדברים מסוימים‪.‬‬ ‫לקנות חדשה‪ ,‬אך שעת חצות כבר‬ ‫דולר!‪ .‬הם הגיעו לדיונים ארוכים‪,‬‬ ‫הגיעה וקבלה זו קבלה‪.‬‬ ‫ולאחר שעבר הבורר על כל החומר‬ ‫באותו רגע הרגיש הבורר רעד בכל‬ ‫בדקדוק רב‪ ,‬הוא הורה כי עד יום‬ ‫גופו‪ ,‬והבין את הנס העצם שאירע לו‪.‬‬ ‫שישי הקרוב הוא יפסוק את הדין‪.‬‬ ‫אם היה מתעכב במשרד ומוציא את‬ ‫אצל אנשי עסקים‪ ,‬ובפרט במצבים‬ ‫הפסק ביום שישי ושולח אותו‬ ‫של בוררות‪ ,‬עמידה בזמנים היא‬ ‫לצדדים‪ ,‬ואח"כ היה מקבל הנתבע‬ ‫הוכחה מספר אחת על רצינות‬ ‫את הדום לב‪ ,‬ברור וידוע כי בני‬ ‫ומקצוענות‪ ,‬ולכן הבורר עשה הכל‬ ‫משפחתו של הנפטר היו תובעים את‬ ‫בכדי לעמוד ביעד‪.‬‬ ‫הבורר ומאשימים אותו שהמקרה‬ ‫הזה אירע בעקבות הפסק שלו‪,‬‬ ‫והנה‪ ,‬באותו יום שישי בבוקר‪ ,‬ישב‬ ‫שחייבו לשלם סכום רב‪ ,‬וליבו לא‬ ‫הבורר במשרדו‪ ,‬ועבר על הפסק שוב‬ ‫עמד בכך‪ .‬ובמצב כזה‪ ,‬הגם אם היה‬ ‫ושוב‪ ,‬כשהוא מלטש אותו בצורה‬ ‫זוכה במשפט שכזה‪ ,‬הרי ששמו הטוב‬ ‫מקצועית ויפה‪ .‬הוא הרגיש סיפוק‬ ‫היה נמחק לחלוטין‪ ,‬והוא היה מאבד‬ ‫ושמחה כי הצליח להכריע בצורה‬ ‫את מקור פרנסתו‪ .‬בזכות הקבלה‬ ‫מוצלחת ומקצועית‪ ,‬וכל שנותר כעת‬ ‫'הקטנה' שלא לעבוד אחר חצות יום‬ ‫הוא רק לשלוח את מסמך הפסיקה‬ ‫שישי – זכה להמשיך להרוויח במקור‬ ‫להדפסה בכמה עותקים‪ ,‬ומכאן‬ ‫הכנסתו המבורך‪ .‬שעת ניסיון היא‬ ‫יהפוך הפסק להכרעה ממשית‬ ‫דבר גדול שמשלמים עליה הרבה‬ ‫התחוללה בו מלחמה פנימית‪ :‬האם‬ ‫שתחייב את המיליונר הנתבע בסכום‬ ‫בשמיים‪) .‬הרב אשר קולבסקי שליט"א‪ ,‬קונטרס 'הביטחון שלך'(‬ ‫להית נאמן לקבלה לכבוד ה'‬ ‫של ‪ 10‬מיליון דולרים‪.‬‬ ‫ולהסתכן בפגיעה בשמו‪ ,‬או 'לעגל'‬ ‫"דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬קראוהו בהיותו‬ ‫פינות ולא לעמוד בקבלה הפעם‪,‬‬ ‫אלא‪ ,‬שלפתע‪ ,‬אירעה תקלה‬ ‫קרוב" – אלו עשרה ימים שבין ראש‬ ‫ולהמשיך להיות בעל שם מכובד‪.‬‬ ‫במדפסת‪ ,‬והיא לא הדפיסה‪ .‬הוא‬ ‫השנה ליום הכיפורים‪ .‬שגם אם לא‬ ‫זכית לנצל את חודש אלול כראוי‪,‬‬ ‫ניסה לפתוח את המדפסת ולסדר‬ ‫עד שלבסוף החליט – אני עם ה'!‪.‬‬ ‫אותה לבד‪ ,‬אך ללא הצלחה‪.‬‬ ‫ולא הספקת לעשות חשבון נפש‬ ‫לא אדפיס את הפסק היום‪ .‬אדחה‬ ‫ולהתחזק בדבר אחד שאתה נופל לו‪,‬‬ ‫הוא הבטיח להדפיס ולפרסם היום‬ ‫אותו לראשונה‪ ,‬ליום ראשון‪ ,‬ויהי מה‪.‬‬ ‫את הפסק‪ ,‬אך יש לו בעיה אחת‪:‬‬ ‫כעת ה' קרוב יותר מכל השנה‪,‬‬ ‫הוא יצא מהמשרד בהרגשת סיפוק‪,‬‬ ‫והתשובה והצעקה יפה ומתקבלת‬ ‫השעה היתה עוד רגע חצות יום‪ ,‬והוא‬ ‫שהלך עם בורא עולם‪ ,‬המנהל את‬ ‫למד לאחרונה את דברי השו"ע‬ ‫מיד!‪ .‬כל החיים שלנו תלויים בדבר‪,‬‬ ‫הכל לבדו‪.‬‬ ‫וה' ברחמיו נותן לנו עוד הארכה‬ ‫)רנא'( כי אסור לעשות מלאכה ביום‬ ‫לתקן ולשוב בתשובה‪ ,‬רגע לפני‬ ‫והנה‪ ,‬ביום ראשון בבוקר קיבל‬ ‫שישי מזמן המנחה ולמעלה‪ ,‬וכל‬ ‫שהפתקים נשלחים!‪.‬‬ ‫הבורר טלפון בהול‪ .‬היה זה העורך‪-‬‬ ‫העושה מלאכה מזמן זה – אינו רואה‬ ‫אדם יוצא י"ח תקיעת‬ ‫שופר דוקא אם השופר לא שלו‪ ,‬אך אם‬ ‫העלון מוקדש לרפואה והצלחה‪ :‬בנימין בן‬ ‫כעת זו ההדמנות לזכות לזכות בזיכוי הרבים‬ ‫אלחנן יחיאל‪ ,‬שלמה בן אלה‪ ,‬אלונה בת‬ ‫השופר שלו – לא יצא י"ח?‬ ‫בעלון לשנה שלימה‪ .‬תורמים חד פעמית לזיכוי‬ ‫פלינה‪ ,‬רימה בת רינה‪ .‬זיווג הגון‪ :‬רות לאה‬ ‫הרבים‪ ,‬וכל עשרות אלפי העלונים השנה‪,‬‬ ‫בת עליזה‪ ,‬מאירה ועדי בני ברוריה‪.‬‬ ‫נזקפים לזכותכם! ‪0506-425-002‬‬ ‫לע"נ‪ :‬מברוקה בת בובה‪ ,‬ניסים בן סניורה‪.‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪18‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪19‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪20‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪21‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪22‬‬ ‫בס''ד‪ .‬לבקשת הצטרפות‪ ,‬שליחת סיפורים ותגובות‪:‬‬ ‫מרדכי הכהן מלאכי‪ ,‬ביתר עילית‬ ‫‪ * 5834817@gmail.co m‬תא קולי ‪ * 073-2490589‬לפניות בפקס ‪ * 02-5003608‬לקבלת הגיליון בפקס ‪ 02-3132641‬קוד גיליון ‪0026‬‬ ‫לאווירה החדשה שמנהלת את הבית‪.‬‬ ‫לדפוס‪ .‬עוד שעתיים כבר היה מאוחר‬ ‫הערה ‪ – 660‬עם חיוך מהשמים‬ ‫כמובן שהענקתי לה אישור בחפץ לב‪ ,‬מתוך בטחון‬ ‫מדי‪ .‬מיהרתי לחזור אל המעמד‪ ,‬ואחרי‬ ‫הבטחתי שבוע שעבר שכאשר‬ ‫שגם המעצב – חתני המוכשר ר' שמשון שיחי' –‬ ‫בקשת מחילה ביקשתי ממנו לשבץ את‬ ‫בוודאי לא מתנגד להוסיף לעצמו עוד זכויות של‬ ‫החוברות "בטחון מהו" יגיעו מבית‬ ‫הדברים במקומם הראוי‪ .‬בהערה למטה‬ ‫הדפוס‪ ,‬אספר סיפור השגחה שקרה לי‬ ‫חיזוק יהודים בימים אלו‪.‬‬ ‫]הערה מס' ‪ [660‬רשמתי‪" :‬שמעתי בהשגחה‬ ‫בדרך להדפסה‪ .‬ובכן‪ ,‬הרגע קיבלתי‬ ‫אלא שאז חלפה בי כמו מכת חשמל‬ ‫פרטית מופלאה בעת הורדת המהדורה‬ ‫הודעה מדפוס "גלובל פרינט"‬ ‫פתאומית‪ :‬ערכתי חישוב זריז‪ :‬את פנים‬ ‫לדפוס‪ ,‬מהרב חיים מאיר הגר‪ ,‬ששמע‬ ‫שהחוברות מוכנות‪ ,‬והגיע הזמן לקיים‬ ‫החוברת קיבלתי מהמעמד ושלחתי‬ ‫מפי הגאון רב שמשון פינקוס זצ"ל"‪.‬‬ ‫את ההבטחה‪.‬‬ ‫לדפוס‪ .‬את הכריכה קיבלתי‬ ‫אלא שבכך עדיין לא תם האירוע‪ .‬חוברת שעוסקת‬ ‫מהגרפיקאי ר' מוטי נאה שיחי'‪ ,‬ואף‬ ‫בהשגחה פרטית חייבת שכל צעד וצעד בדרך‪ ,‬יהיה‬ ‫עבדתי מול המעמד על תיקונים‬ ‫אותה העברתי לדפוס‪ .‬אבל העמודים‬ ‫חתום בחותם של השגחה פרטית גלויה ומתוקה‪...‬‬ ‫אחרונים לקראת סגירת המהדורה‬ ‫הפנימיים המיוחדים – שעליהם בדיוק‬ ‫החדשה שכוללת כמה הוספות‬ ‫כשהדפוס עצר מלכת‬ ‫דיברה הגברת כרגע – נפלו בין‬ ‫חשובות‪ ,‬ואחרי עמל רב קיבלתי לידי‬ ‫הכיסאות! הם לא נכללו לא בקבצי‬ ‫כשמדפיסים חוברת‪ ,‬קיימות מגבלות‬ ‫את הגירסה האחרונה המיועדת‬ ‫הפנים ולא בקבצי הכריכה! יש להם‬ ‫טכניות נוקשות לגבי מספר העמודים‪.‬‬ ‫לשליחה לדפוס‪ .‬בשעה מאוחרת בלילה‬ ‫חשיבות רבה‪ ,‬והטלפון האחרון יוכיח‪...‬‬ ‫החוברת במהדורה הקודמת כללה ‪72‬‬ ‫עייף ומותש אך מונע על ידי סיפוק‬ ‫השקעתי מאמץ כדי שהם יוכלו לקבל‬ ‫עמודים‪ ,‬וכדי לשמור על המסגרת מבלי‬ ‫וחדוות עשייה‪ ,‬יצאתי לתפילת ערבית‬ ‫את המקום הראוי להם בחוברת‪,‬‬ ‫להפוך אותה לעבה מידי‪ ,‬השתמשתי‬ ‫בשטיבלאך "קארו" בביתר‪ .‬מיד‬ ‫ועכשיו הם בחוץ‪ ,‬כבר יום ראשון בבוקר‬ ‫בפתרונות יצירתיים כדי להכניס את כל‬ ‫כשסיימתי‪ ,‬ניגש אלי ידיד ותיק‪" :‬אני‬ ‫– וסביר מאוד שהחוברות כבר מוכנות‪.‬‬ ‫ההוספות והתיקונים הנדרשים‪ .‬ניצלתי‬ ‫חייב לך חוב ישן‪ .‬לפני זמן רב נטלתי‬ ‫לשם כך את שני העמודים הפנימיים‬ ‫ממך בהקפה חוברת "בטחון מהו" ולא‬ ‫טלפון בהול לידידי ר' יוסל'ה מ"גלובל‬ ‫של הכריכה‪ ,‬בתחילתה של החוברת‬ ‫שילמתי עליה‪ .‬ברצוני לפרוע את החוב‬ ‫פרינט" הבהיר עד כמה המצב הוא‬ ‫ובסופה‪ .‬בעמוד הראשון הכנסתי תחת‬ ‫כעת"‪.‬‬ ‫בהגדרה של "כהרף עין"‪ .‬התשובה‬ ‫עיצוב נאה את הפסוק בירמיהו המכריז‬ ‫היתה חדה‪" :‬זהו רגע האפס‪ .‬החוברת‬ ‫בעוצמה‪" :‬כה אמר ה'‪ ...‬ברוך הגבר אשר‬ ‫קיבלתי ממנו את התשלום ואמרתי לו‬ ‫עצמה כבר מודפסת‪ ,‬והכריכה עומדת‬ ‫יבטח בה' והיה ה' מבטחו‪ ,‬והיה כשתול‬ ‫כבדרך אגב‪" :‬הגעת בדיוק בזמן‪ ,‬בשעות‬ ‫ברגעים אלו ממש להיכנס להדפסה! "‪.‬‬ ‫על מים ועל יובל ישלח שרשיו" ובעמוד‬ ‫הקרובות אני עומד לשלוח את‬ ‫האחרון שיבצתי את "שיר האמונה‬ ‫המהדורה החדשה לדפוס‪ ,‬וכל שקל‬ ‫לא נזקקתי למילה אחת נוספת‪ .‬יוסל'ה‪,‬‬ ‫חשוב כרגע"‪.‬‬ ‫והביטחון" המרטיט והספוג יראת‬ ‫במסירות אופיינית למי שספרים הם‬ ‫שמים טהורה מהרה"ח ר' אהרון יוסף‬ ‫בן שיחי נדרך‪" :‬רגע‪ ,‬אתה מדפיס‬ ‫בשבילו לא רק "ביזנעס"‪ ,‬עצר את‬ ‫לוריא זצ"ל‪ .‬בדרך זו התגברתי על‬ ‫מהדורה חדשה? עלי להזכירך‪ ,‬כי‬ ‫מערך ההדפסה ברגע האחרון‪ ,‬והצליח‬ ‫מצוקת המקום‪.‬‬ ‫באחת השבתות נפגשנו והשמעתי‬ ‫להשחיל את העמודים האבודים פנימה‬ ‫בדיוק במקום‪ ,‬בחלקה הפנימי של‬ ‫ביום חמישי תמה המלאכה‪ ,‬ושלחתי את‬ ‫בפניך הערה בשם הגאון ר' שמשון‬ ‫הכריכה‪.‬‬ ‫החומר להדפסה‪ ,‬בהדגשה על כך‬ ‫פינקוס זצ"ל‪ ,‬ואמרת לי שההערה היא‬ ‫שהרבה ממתינים לזה‪ ,‬ואני מבקש‬ ‫בעלת משמעות‪ ,‬ותשמח לשלב את‬ ‫רק קטני אמונה מאד מאד ‪ -‬יכולים‬ ‫ההערה הזו בחוברת"‪.‬‬ ‫לקבל את החוברות בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫לתלות דבר כזה במקריות גרידא‪ .‬מאז‬ ‫ואז הגיע יום ראשון בבוקר‪ .‬בשעה‬ ‫ואז הוא חזר בפני על הדברים‪ ,‬את‬ ‫שהחוברת הופצה עם העיצוב הזה לפני‬ ‫‪10:00‬מצלצל הטלפון‪ .‬על הקו גברת‬ ‫השאלה שהוא הפנה להרב פינקוס זצ"ל‬ ‫כשלוש שנים‪ ,‬קיבלתי למעלה מאלף‬ ‫מדרום הארץ‪ .‬היא פתחה את השיחה‬ ‫בקשר לשיטת מרן החזון איש בביטחון‪,‬‬ ‫טלפונים‪ ,‬לא גוזמא! אבל ‪ ---‬איש מעולם‬ ‫בתודות על ההשפעה העצומה שנודעה‬ ‫והתשובה המאלפת שקיבל‪ .‬לבי החסיר‬ ‫לא פנה אלי בבקשות סביב הפסוק הזה‬ ‫לה ולמשפחתה מהלימוד בחוברת‪ ,‬ואז‬ ‫פעימה‪ .‬ההערה הנפלאה הזו חשובה‬ ‫שבמהדורה הקודמת הופיע בעמוד‬ ‫היא מבקשת רשות לצלם ולהגדיל את‬ ‫בעיני מאוד‪ ,‬ומפליא ביותר לראות כיצד‬ ‫האחרון‪ .‬בדיוק עכשיו‪ ,‬בדקה ה‪- 90-‬‬ ‫העמוד המעוצב שבו מופיע הפסוק‬ ‫הקב"ה שולח אותו אלי בתזמון מושלם‪,‬‬ ‫בין ההדפסה של גוף החוברת ‪-‬‬ ‫"ברוך הגבר אשר יבטח בד'" כדי לתלות‬ ‫בדקה ה‪ ,90-‬כשהקובץ כבר מוכן‬ ‫להדפסה של הכריכה‪ ,‬נשלחה מישהי‬ ‫אותו במרכז הבית‪ ,‬כתזכורת קבועה‬ ‫להדפסה ורגע לפני שאני שולח אותו‬ ‫מהיכנשהו להתקשר ולהתעניין בזה!‬ ‫סדר פרסום הסיפורים נקבע אך ורק על פי הרגשת הלב בעת חתימת הגיליון‪ .‬עדיפות ניתנת לסיפורים מוקלדים הכוללים פרטים אמיתיים ומלאים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪23‬‬ ‫ראש השנה פ"ז ~ עמ' ‪~ 2‬‬ ‫לחלוטין מגלוטן‪ ,‬ולכן חשוב שיצא‬ ‫כשהגעתי לבר מצווה‪ ,‬ניגש אלי ידידי‬ ‫כמה עגמת נפש אבינו שבשמים מנע‬ ‫כשהוא שבע ולא יזדקק לדאוג לאוכל‬ ‫רבי אפרים ואמר‪" :‬אני עורך היום‬ ‫ממני ברוב חמלתו ואהבתו!‬ ‫באמצע הדרך‪ .‬רעייתי נאלצה אז‬ ‫שמחת שבע ברכות במשפחה‪ .‬אני‬ ‫נקודות המכירה בהם ניתן להשיג את הקונטרס‬ ‫לצאת מהבית‪ ,‬והיא השאירה פתק‬ ‫יודע שאתה מוכשר לשמח בחריזת‬ ‫''בטחון מהו''‬ ‫לבת שלי שתכין ארוחת צהרים‪ ,‬דבר‬ ‫חרוזים גראמען‪ ,‬ואשמח מאוד אם‬ ‫ששינה את חייהם של אלפים‪.‬‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫שהיא רגילה בו‪.‬‬ ‫תוכל להקדיש חצי שעה כדי לשדרג‬ ‫ירושלים – רמת שלמה – ‪02-5710468‬‬ ‫''ספרים ווינקל''‪ ,‬רח' עלי הכהן ‪ ,15‬פתוח רצוף‪.‬‬ ‫את השמחה שלי"‪.‬‬ ‫אלא שהיא שכחה לציין בפתק‬ ‫''גירסא'' רח' חפץ חיים מול ביהכנ''ס זכרון משה‪.‬‬ ‫קרית בעלזא ‪ -‬בית מסחר ספרים שבביהמ''ד הגדול‬ ‫שהאוכל צריך להיות מוכן בשעה ‪.12‬‬ ‫הבטתי חפוזות בשעון ואמרתי לו‪:‬‬ ‫''ספרי הישיבה'' ליד מיר ‪ -‬החל מר''ח חשון בע''ה‬ ‫הגיע הזמן שבני היה צריך לצאת‪,‬‬ ‫"העניין לא בא בחשבון‪ .‬אני מלמד‬ ‫ביתר – רח' קדושת לוי ‪ 100/5‬טל ‪02-5834817‬‬ ‫וראה שאין ארוחת צהרים מוכנה‪.‬‬ ‫תשב"ר‪ ,‬ובשעה ‪ 22:15‬אני אמור‬ ‫ביתר ‪'' -‬קודש'' רח' מהרי''ץ‪.‬‬ ‫בית שמש – ‪05331-66336‬‬ ‫בלית ברירה הוא נטל עמו שקית‬ ‫להיות במיטה"‪.‬‬ ‫בני ברק – רח' בעש''ט ‪ 13‬ק''ב בארון חשמל‬ ‫במבה ויצא לדרך‪ .‬בדרך לתחנה‬ ‫מודיעין עילית – ‪0527624484‬‬ ‫הוא הפציר בי מאוד‪ .‬ונזכרתי ב‪500-‬‬ ‫מרכזית הוא דיבר עם בת אחרת שלי‬ ‫אשדוד – רח' ר' ינאי ‪088668630 58/1‬‬ ‫השקלים של הגננת‪ .‬אמנם לא מקובל‬ ‫וסיפר לה שיצא עם במבה בלבד‪ .‬היא‬ ‫חיפה – ‪0548463391‬‬ ‫לשלם עבור חריזת חרוזים אירוע כזה‬ ‫מיד אמרה "אתה חייב לקנות משהו‬ ‫קרית גת ‪0534142709‬‬ ‫יותר מ‪ 200-‬שקלים‪ ,‬אבל גם זה‬ ‫לאכול! אתה בזמן של ערב חתונה‬ ‫עמנואל – ‪0556727655‬‬ ‫משהו‪ ,‬והשתדלות כלשהי צריך‬ ‫וחייב לשמור על בריאותך‪ .‬אסור‬ ‫לונדון – ‪447983418827‬‬ ‫לעשות כדי לעמוד במחויבות לגננת‬ ‫שתיסע ככה! " הוא קיבל את הדברים‬ ‫מחיר החוברת – ‪ 20‬ש''ח‬ ‫מחר בבוקר‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬נעניתי‬ ‫והבטיח להתאמץ למצוא משהו‬ ‫והתלוויתי אליו לשמחת השבע‬ ‫לאכול‪ .‬הוא הגיע לתחנה מרכזית‬ ‫עשר כדי ‪‬תעשר‬ ‫ברכות‪.‬‬ ‫ונותרו כחמש דקות עד להגעת‬ ‫כתוצאה מהקריאה הקבועה בגיליון‬ ‫האוטובוס‪ .‬הוא החל לרוץ בין‬ ‫במשך חצי שעה שימחתי את הציבור‬ ‫"בטחוני בצורי" בשנים האחרונות ‪-‬‬ ‫החנויות לחפש דבר מה לאכול‪ ,‬אלא‬ ‫כאשר חנן אותי השם יתברך‪ ,‬ופניתי‬ ‫הדברים חלחלו אל‬ ‫הר"ר‬ ‫שכל החנויות היו עם הכשרים שלא‬ ‫לצאת‪ .‬בעל השמחה ניגש אלי‬ ‫מקובלים עלינו‪ .‬הוא חיפש וחיפש‬ ‫והחליק לידי מספר שטרות‪ .‬היו שם‬ ‫לבי‪ ,‬ולמרות הקושי‬ ‫אליהו סגל‬ ‫הכלכלי התחלתי‬ ‫ביתר‬ ‫כמעט התייאש ופתאום! הוא מצא‬ ‫אלף ש"ח טבין ותקילין!‬ ‫להקפיד על מעשר‬ ‫מקום אחד עם הכשר מעולה‪ .‬חנות‬ ‫ניסיתי להתנגד‪ ,‬שכן זה אינו סכום‬ ‫כספים בדקדוק‪ .‬אני נוהג שכשצריך‬ ‫של עוגות ומאפים‪ .‬אוי וויי! זה הכל‬ ‫מקובל עבור טרחה כזו‪ ,‬אך הוא פסק‬ ‫להפריש מעשר אני אפילו לווה כסף‬ ‫גלוטן שאסור לו! מתוך יאוש הוא‬ ‫את פסוקו בחדות‪" :‬זה מה שעלה‬ ‫ונותן לנזקקים‪ ,‬שכן הלוואה שלוויתי‬ ‫שאל את המוכר "אולי יש לכם איזו‬ ‫במחשבתי לתת‪ ,‬קח ולך! "‪.‬‬ ‫אני בוודאות אחזיר בס"ד‪ ,‬ואילו‬ ‫עוגה ללא גלוטן? " ומיד המוכר הגיש‬ ‫יצירת "חוב" בחשבון המעשר היא‬ ‫לידו עוגה ריחנית ארוזה יפה ואמר‬ ‫יצאתי משם בצעדי ריקוד‪ ,‬מתקשה‬ ‫ענין שעלול להצטבר לסכום גדול‪,‬‬ ‫לו‪" :‬בשמחה‪ ,‬הנה קח! עוגה חמה‬ ‫להאמין למה שקרה הרגע‪.‬‬ ‫שיש חשש שלא אוכל לעמוד בו‬ ‫וטרייה‪ ,‬קח בחינם! " "מה?! " שאל‬ ‫זה עתה רוקנתי את ארנקי‪ ,‬נתתי‬ ‫למעשה‪.‬‬ ‫בני‪ .‬ענו לו – מישהו הזמין במיוחד את‬ ‫העוגה הזו‪ ,‬והתוצאה לא מצאה חן‬ ‫מעשר בסך ‪ 500‬ש"ח מתוך אמונת‬ ‫השבוע חישבתי את חשבון‬ ‫בעיניו‪ .‬אין לי מה לעשות בזה‪ ,‬שיהיה‬ ‫אומן איתנה ש"כל השומע לי אינו‬ ‫המעשרות‪ ,‬ובשורת הסיכום היה עלי‬ ‫לך בתאבון! "‪.‬‬ ‫מפסיד"‪ ,‬ואין אדם מעני מן הצדקה ‪-‬‬ ‫להפריש ‪ 500‬ש"ח‪ .‬בארנקי היו‬ ‫אלא להיפך ‪ -‬המעשר מתעשר‪ ,‬והנה‬ ‫באותה שעה בדיוק ‪ 500‬ש"ח‪ .‬אולם‬ ‫בני רץ לאוטובוס שלו עם העוגה‬ ‫אני חוזר הביתה באופן לגמרי בלתי‬ ‫רעייתי ביקשה ‪ 500‬ש"ח כדי לשלם‬ ‫החמה ובקושי הספיק להכנס‪,‬‬ ‫צפוי עם אלף שקלים ביד‪ ,‬ממון כשר‬ ‫לגננת למחרת בבוקר‪" .‬עם סיפורים אי‬ ‫בעצירה הראשונה הוא אכל את‬ ‫שהרווחתי ביושר‪.‬‬ ‫אפשר לשלם לגננת"‪...‬‬ ‫העוגה הטריה‪ ,‬מתוך שמחה והודאה‬ ‫לה'!‬ ‫משביע לכל חי‪ ,‬גם ל‪ ‬גלוטן‬ ‫אני עמדתי על כך שתשלום המעשר‬ ‫חייב להתבצע מיד‪ ,‬ועד מחר בבוקר‬ ‫הציפור ניקרה את הקוגל‬ ‫סיפור שאירע עם בני שיחי' החתן‪,‬‬ ‫השם יעזור‪ .‬הבטחתי לרעייתי‬ ‫כשבועיים לפני החתונה‪ .‬הוא נזקק‬ ‫מנהגי מדי יום שישי‪ ,‬סמוך לכניסת‬ ‫שאשתדל להשיג ‪ 500‬שקלים‬ ‫לנסוע מחוץ לעיר‬ ‫הר"ר‬ ‫השבת‪ ,‬לחלק‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫הר"ר‬ ‫למשך היום‪ ,‬ולכן‪,‬‬ ‫ג‪ .‬פקשר‬ ‫למשפחות את‬ ‫עודפי המאכלים‬ ‫פעקעטע‬ ‫ברוך‬ ‫לילה קודם ביקש‬ ‫ירושלים‬ ‫יצאתי מהבית לשמחת בר מצווה‪.‬‬ ‫ירושלים‬ ‫ממני להכין ארוחת‬ ‫בדרך הענקתי את כספי המעשר למי‬ ‫שנותרו בחנויות‪.‬‬ ‫צהרים שתהיה מוכנה כבר ב – ‪12‬‬ ‫שהיה אמור לקבל אותם‪ ,‬וכיסי נותר‬ ‫בערב שבת פרשת "כי תצא"‪ ,‬זמן קצר‬ ‫בצהרים לכל המאוחר‪ .‬עליו להימנע‬ ‫ריק‪.‬‬ ‫לפני היכנס השבת‪ ,‬התקשר אלי‬ ‫כ"ה אלול תשפ"ו כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק תוכן לפרסום‪ ,‬ללא קבלת אישור מפורש‪ ,‬למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה‪.‬‬ ‫׉‬ ‫בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד‪ ,‬ללא כל תוספת‪ .‬בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר‪.‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪24‬‬ ‫ראש השנה פ"ז ~ עמ' ‪~ 3‬‬ ‫השותפים שמחו מאוד על ההצעה‬ ‫שניהם מוקירי תורה אמיתיים‪,‬‬ ‫אברך ושאל אם יש באפשרותי‬ ‫שאמורה לחסוך להם ‪ 400,000‬דולר‪,‬‬ ‫הרוחשים רגש חם ועמוק כלפי בני‬ ‫להעביר לו סלטים לשבת‪ ,‬מאחר‬ ‫לא עניין של מה בכך‪.‬‬ ‫התורה הממיתים עצמם באהלה של‬ ‫שמתארחים בביתו אורחים‪ .‬השיבותי‬ ‫תורה‪ .‬לפני זמן מה‪ ,‬כאשר נדיבי עם‬ ‫לו כי יש ברשותי מאכלים עבורו‪,‬‬ ‫אבל באותה שעה ממש‪ ,‬היה להם‬ ‫נטלו יוזמה והכפילו את המלגות של‬ ‫ותיאמנו להיפגש בסמוך למקווה‪.‬‬ ‫משהו "חשוב הרבה יותר"! אחד‬ ‫לומדי התורה ב"בית מדרש גבוה"‬ ‫השותפים‪ ,‬נקרא לו ראובן‪ ,‬ישב אז‬ ‫כשהגעתי למקום מסרתי לו את‬ ‫בלייקווד‪ ,‬החליטו השנים שאל להם‬ ‫באסיפה מכרעת עם בעלי יכולת‪ ,‬כדי‬ ‫הסלטים שביקש‪ ,‬והוספתי כי יש בידי‬ ‫לבני התורה החסידיים להשתרך‬ ‫לרתום אותם להפוך ל"זבולונים"‬ ‫גם חצי סיר של קוגל תפוחי אדמה‪.‬‬ ‫מאחור‪...‬‬ ‫וליטול על שכמם החזקת בן תורה‪.‬‬ ‫האברך סירב בנימוס וציין כי רעייתו‬ ‫שני השותפים הללו נרתמו למיזם‬ ‫כבר הכינה קוגל ואין לו צורך בכך‪,‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬השותף השני‪ ,‬נקרא לו‬ ‫כביר במלוא מובן המילה‪ ,‬ודאגו‬ ‫אולם אני התעקשתי שיקח את‬ ‫שמעון‪ ,‬ישב עם עורך הדין שלהם‬ ‫להכפיל את המילגות עבור קרוב‬ ‫המאכל עמו‪ ,‬שכן השעה היתה‬ ‫והסדיר את פרטי העסקה‪ .‬הוא‬ ‫לאלף יושבי אוהל בשיכון סקווירא‬ ‫מאוחרת‪ ,‬ולא חפצתי לטרוח בחיפוש‬ ‫מתקשר לראובן ‪ -‬שבאותו זמן ישב‬ ‫כ"י‪ .‬מובן מאליו שאין לאל ידם של‬ ‫נמענים נוספים‪" .‬אצלך מתארחים‬ ‫עם הזבולונים ‪ -‬ומבשר לו את‬ ‫שני השותפים לשאת בתקציב עתק‬ ‫אורחים‪ ,‬ובוודאי יימצא לזה דורש"‪,‬‬ ‫הבשורה המשמחת‪ ,‬שהצליחו לקבל‬ ‫כזה על כתפיהם הצרות‪ ,‬והם הרימו‬ ‫אמרתי לו‪.‬‬ ‫הנחה מופלגת עד ל‪ 3.1-‬מיליון‪ ,‬אבל‬ ‫קמפיין לצרף בעלי יכולת נוספים‬ ‫חייבים לשלוח את הכסף עכשיו‬ ‫חלפו דקות אחדות בלבד‪ ,‬והנה‬ ‫שיסייעו בדבר‪ .‬וכך‪ ,‬בעצם ימים אלו‬ ‫לאלתר!‬ ‫האברך התקשר אלי שוב כשהוא‬ ‫שבהם התרחש סיפורנו‪ ,‬שניהם היו‬ ‫נרגש כולו‪:‬‬ ‫אומר לו ראובן‪" :‬תן לי בדיוק עשר‬ ‫בעיצומו של ניהול פרויקט ענק של‬ ‫דקות‪ ,‬כי אני חייב לסיים כאן עם‬ ‫"יששכר וזבולון"‪ ,‬במטרה להסדיר‬ ‫"שמע נא מה אירע עתה"‪ ,‬סיפר לי‪.‬‬ ‫האנשים בנוגע לענייני "יששכר‬ ‫שכל בן תורה בעיירה יקבל "זבולון"‬ ‫"מיד לאחר שלקחתי ממך את‬ ‫וזבולון"…‬ ‫אישי שישלם לו משכורת כפולה‪ ,‬וכך‬ ‫המאכלים ואת הקוגל‪ ,‬התקשרה אלי‬ ‫המיזם יוכל בעזרת השם להחזיק‬ ‫רעייתי וסיפרה בדמעות כי ציפור‬ ‫שמעון נחרד‪ ,‬שכן עורך הדין שלהם‬ ‫מעמד לאורך שנים רבות‪.‬‬ ‫חדרה לביתנו ונגסה בקוגל שהכינה‪,‬‬ ‫כבר נחפז לצאת מהמשרד‪ ,‬והוא‬ ‫עד שנאלצה להשליכו לאשפה‪.‬‬ ‫חשש להפסיד את הפשרה הנוצצת‪...‬‬ ‫עקבתי וראיתי מקרוב כיצד שני‬ ‫בסיעתא דשמיא מופלאה‪ ,‬יכולתי‬ ‫חייבים להעביר את הכסף לפלורידה‬ ‫היהודים הללו הפקירו את מטה‬ ‫לבשר לה בו במקום כי אבינו‬ ‫בהעברה בנקאית עכשיו ‪ -‬והעסקה‬ ‫העסקים הפרטי שלהם‪ ,‬מקום בו‬ ‫שבשמים דאג לנו מראש והקדים‬ ‫סגורה! זה דרש העברה בנקאית‬ ‫עובדים מדי יום עשרות עובדים‬ ‫רפואה למכה‪ ,‬הענין כבר מסודר על‬ ‫מיידית לפלורידה כדי לסגור את‬ ‫בלעה"ר‪ ,‬וכל המטה סובב כעת כמעט‬ ‫הצד הטוב ביותר"‪.‬‬ ‫העניין סופית‪ ,‬וכל עיכוב עלול היה‬ ‫אך ורק סביב מיזם ה"יששכר וזבולון"‬ ‫לבטל את ההצעה‪ ,‬אבל שמעון‬ ‫לכבוד התורה‪.‬‬ ‫‪ 3.1‬מליון דולר בזכות התורה‬ ‫התגבר ואמר‪" :‬ראובן‪ ,‬הצדק עימך!‬ ‫אבל הקב"ה לא נשאר חייב‪ ...‬בשבוע‬ ‫לכבוד הרה"ג וחסיד ר' מרדכי מלאכי שליט"א‬ ‫התורה הקדושה חשובה יותר! סיים‬ ‫של פרשת כי תבוא‪ ,‬השניים היו‬ ‫מו"ל גליונות הנפלאים "בטחוני בצורי" ששמעו‬ ‫קודם את האסיפה עם ה"זבולונים"‪,‬‬ ‫נתונים במקביל גם בעיצומה של‬ ‫הולך בכל קצווי תבל ורבים נהנים ממנו חיזוק‬ ‫ונסדיר את העניין מיד לאחר מכן"…‬ ‫ותושיה בכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫עסקת ענק שהצריכה הסדרה‪ .‬היה‬ ‫בינתיים סיכם שמעון את כל פרטי‬ ‫להם מלווה מסוים למימון עסקאות‪,‬‬ ‫שמי צבי אייזנברג נכדו של המחנך והמלחין‬ ‫העסקה עם עורך הדין והכין את‬ ‫מפלורידה‬ ‫לא‪-‬חרדי‬ ‫יהודי‬ ‫החסידי האמריקאי הידוע‪ ,‬הרה"ח ר' ברוך‬ ‫ההעברה הבנקאית‪ .‬הכל כבר היה‬ ‫שבארה"ב‪ ,‬שהם חבו לו סכומי כסף‬ ‫אייזנברג ז"ל‪ ,‬וברצוני‬ ‫הר"ר‬ ‫מוכן לביצוע‪ ,‬רק המתינו שהשותף‬ ‫גדולים‪ ,‬ובאותו שבוע הגיע מועד‬ ‫לשתף את קוראי הגליון‬ ‫בסיפור פלאי שזכיתי‬ ‫צבי אייזנברג‬ ‫יתפנה לעבור על זה ויחתום‪...‬‬ ‫הפירעון של הלוואה ע"ס ‪ 3.5‬מיליון‬ ‫שיכון סקווירא – ארה''ב‬ ‫להיות עד לו בעצמי‬ ‫דולר‪ .‬הם ניהלו עמו מו"מ על גובה‬ ‫בינתיים הרהר שמעון לעצמו‪" :‬כל‬ ‫בערב שבת פרשת כי תבוא‪ :‬כיצד ניצלו ‪3.1‬‬ ‫הריביות‪ ,‬וביקשו להפחית את הסכום‬ ‫מיליון דולר כמעט לאחר הרגע האחרון‪ ,‬בזכות‬ ‫עוד אני יושב וממתין שראובן יסיים‬ ‫עם האברכים‪ ,‬אני יכול להספיק‬ ‫ל‪ 3.4-‬מיליון דולר‪ .‬בבוקרו של יום‬ ‫התורה הקדושה‪.‬‬ ‫לפעול משהו בינתיים" וכבר היה מעשה במשולח‬ ‫שישי‪ ,‬הגיעה במייל הודעה מאותו‬ ‫ימחלו נא לי הקוראים הנכבדים על שפתי‬ ‫פלוני ששאל את מארחו האמריקאי בעיצומה של ארוחה חלבית‬ ‫מלווה בה הוא מודיע כי הוא מוכן‬ ‫עשירה‪ ,‬״ האם גם אצלכם המנהג להמתין ‪ 6‬שעות אחרי גבינה‬ ‫העילגת‪ ,‬שכן אני בן חו"ל‪ .‬ואני מקווה שהדברים‬ ‫קשה״‪ ,‬והמארח עונה לו בחיוך‪ :‬״הה‪ ,‬לאו דווקא‪ ,‬מיר טוען‬ ‫להתפשר על סכום נמוך במיוחד של‬ ‫יהיו ראויים לעלות על שולחן מלאכי"ם‪.‬‬ ‫געווענדליך עפעס צווישן ‪ -‬אנו נוהגים לעשות משהו בינתיים״‪...‬‬ ‫‪ 3.1‬מיליון דולר בלבד! אך זאת בתנאי‬ ‫קודם למעשה‪ ,‬שהסכום כולו יועבר‬ ‫יש לי הזכות להיות מקורב מאוד‬ ‫שמעון עשה חשבון של סוחר ממולח‪:‬‬ ‫לשני "בעלי בתים חשובים"‪ ,‬שותפים‬ ‫אליו באופן מיידי בתשלום אחד‪ ,‬ללא‬ ‫אם המלווה כל כך נואש לכסף עד‬ ‫עסקיים משיכון סקווירא בארה"ב‪.‬‬ ‫פריסת תשלומים מתמשכת‪...‬‬ ‫שהוא מוכן להפחית ‪ 400‬אלף דולר‪,‬‬ ‫כ"ה אלול תשפ"ו כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק תוכן לפרסום‪ ,‬ללא קבלת אישור מפורש‪ ,‬למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה‪.‬‬ ‫׉‬ ‫בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד‪ ,‬ללא כל תוספת‪ .‬בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר‪.‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪25‬‬ ‫ראש השנה פ"ז ~ עמ' ‪~ 4‬‬ ‫הדובדבן שבקצפת הגיע בהמשך‪,‬‬ ‫הרביעי והחמישי ‪ -‬ללא גוזמה ‪ -‬התקשרו לספר על‬ ‫אולי ניתן ללחוץ עליו עוד קצת‪...‬‬ ‫הגעתי לאשדוד סיימתי לטפל בענייני‪ ,‬והיה עלי‬ ‫השפעות גלויות של פרנסה שראו בעינם‪ ,‬כבר היה‬ ‫אולם‪ ,‬הוא התבייש לספר לעורך הדין‬ ‫להמתין להמשך כשעה‪.‬‬ ‫לי קצת יותר קשה להחזיק מעמד עם ה"שיטה"‬ ‫שלי‪ ,‬שאני לא מאמין בשום סיפורים של היום‪...‬‬ ‫שלהם "חסידישע מעשה" שכזה ‪-‬‬ ‫נכנסתי לבית ועד לחכמים של הרה"צ ר' יצחק משה‬ ‫שדווקא עכשיו‪ ,‬כשההעברה כבר‬ ‫ארלנגר נגשתי לשתות משהו‪ ,‬והנה לפני שוב שלט‬ ‫עד יום שישי האחרון‪ ,‬כשהדברים טפחו לי על‬ ‫הוכנה כדי להפקיד את כל הסכום‪,‬‬ ‫המעיד כי פינת הקפה נתרמה לעי"נ אביכם‪ ,‬ר' יעקב‬ ‫הפנים!!! כשזכיתי לראות במו עיני כיצד משמים‬ ‫שמרו עלי מנזק כה נורא בזכות התורה‪ ,‬נאלצתי‬ ‫הוא מנסה להוריד עוד במחיר‪ ,‬לכן‪,‬‬ ‫ב"ר אהרן דוד הכהן!‬ ‫הוא חייג בעצמו לפלורידה ושאל את‬ ‫מאז ‪ -‬חזרת הש"ץ יש לה משמעות אחרת!‬ ‫להודות ולהכיר בכך‪ :‬כן‪ ,‬אפשר לראות זאת גם בעיני‬ ‫אני נעמד שמו"ע מיד עם החזן ולא יכול להתחיל‬ ‫בשר‪ ...‬כשהאוהח"ק אומר "בוודאי שתצליח"‪ ,‬אין‬ ‫המלווה אם אפשר להתפשר על סכום‬ ‫באמצע‪ ,‬כי עלי להספיק חזרת הש"ץ‪ ,‬זה נהיה ממש‬ ‫הכוונה רק שצריך להאמין בכך‪ ,‬אלא שלפעמים‬ ‫נמוך עוד יותר‪.‬‬ ‫חלק מהתפילה‪ ,‬מוירעדיג מוירעדיג מוירעדיג!‬ ‫אפשר גם לראות זאת‪ ...‬אינני יודע אם תמיד רואים‬ ‫זכותכם מאוד גדולה‪ ,‬ייש"כ גדול על הכל‪ ,‬היה‬ ‫זאת מיד – אבל זאת הפעם זכינו לכך!‬ ‫אלא שפליאתו הרבה‪ ,‬המלווה‬ ‫ברכה וכוח"ט‬ ‫שמעבר לקו כלל לא הבין על איזו‬ ‫הכותב והחותם בברכת כתיבה וחתימה טובה‪,‬‬ ‫פשרה הוא מדבר‪ ...‬בקיצור‪ ,‬התברר‬ ‫יוס'ל יעקבזון ירושלים‬ ‫צבי אייזנברג‪ ,‬עד ראייה!‬ ‫שמדובר בעוקץ‪ ,‬הונאה )ƒ ( איומה‬ ‫ברוך שכיוונת‬ ‫ונוראה!‬ ‫יש לך זכות שהעלון שלך הוא בבחינת‬ ‫בעקבות הנכתב‪ - ,‬תוצאות בשטח‪:‬‬ ‫"דבר בעיתו מה טוב" כתוב באמרי פנחס‬ ‫נוכלים אפלים פרצו לאימייל של אותו‬ ‫אין די מילים להודות על ה"בטחוני בצורי"‪ ,‬זה‬ ‫שר' פנחס מקאריץ ביקש לתקן את הטלית‬ ‫באמת באמת עזר לי המון בחיים‪ ,‬בהרבה נקודות‬ ‫מלווה‪ ,‬עקבו אחרי מהלך השיחה‪ ,‬והם‬ ‫שלו דווקא לפני ר"ה‬ ‫ופינות שאני מוצא את עצמי‪ .‬הייתי עם בן בבי"ח‬ ‫אלו שכתבו את הודעת הפשרה‬ ‫כחצי שנה והיה שם אוסף גליונות בשם "מאוחדים"‬ ‫המזוייפת‪ .‬הם רצו שהכסף יישלח‬ ‫וביניהם הגליון המדהים הזה‪ .‬מאוד התחברתי לזה‬ ‫במהירות לחשבון הבנק של הנוכלים‪,‬‬ ‫ועם הזמן הבנתי שאינני יחיד ושיש רבים רבים‬ ‫בעוד שהמלווה עצמו לא ידע דבר‬ ‫שהתחזקו מזה‪ ,‬וע"כ יישר כח גדול‪.‬‬ ‫וחצי דבר על הסדר הפשרה‪ .‬ההעברה‬ ‫לפני כמה שבועות הייתי צריך להיות במשרד‬ ‫הבנקאית שהם הכינו ‪ -‬היתה מוכנה‬ ‫מסויים בשעות הצהרים‪ .‬היה שם פקס‪ ,‬ומיד ניצלתי‬ ‫להישלח ישירות לחשבונם של‬ ‫את ההזדמנות להדפיס את הגליון‪ ,‬וכבכל עת לא‬ ‫הנוכלים‪ ,‬ללא יכולת להשיבה!‬ ‫יכולתי להתאפק‪ ,‬ועל המקום קראתי את הגליון‬ ‫מו"ח מוהרה"צ ר' מתתיהו טווערסקי‬ ‫מתחילתו ועד סופו‪ ,‬בעודו בכפו יבלענה‪ .‬היה כתוב‬ ‫אילו ראובן השותף היה מפסיק את‬ ‫שליט"א קנה לביהמ"ד טלית חדשה לחזן‪,‬‬ ‫שם בעניין חזרת הש"ץ וזה הזכיר לי תקופה‬ ‫האסיפה עם הזבולונים‪ ,‬כדי לבוא‬ ‫באומרו‪ :‬מי מביא טלית לבית הכנסת? על‬ ‫מסויימת בחיים‪.‬‬ ‫ולאשר את ההעברה‪ ,‬בדרך הטבע ‪3.1‬‬ ‫הרוב‪ ,‬מי שיש לו חור בטליתו והוא חס‬ ‫הייתי פעם בביכ"נ מסויים‪ ,‬וראיתי בחזרת הש"ץ‬ ‫מיליון דולר היו אובדים בתהום‬ ‫עליה לזורקה לגניזה‪ ...‬הוא תורם אותה‬ ‫במנחה יהודי מבוגר בעלעבאטישער מתיישב‬ ‫הנשייה!‬ ‫לביהכנ"ס עבור החזן והכהנים‪...‬‬ ‫ומאזין לחזרת הש"ץ עם האצבע בסידור מילה‬ ‫במילה‪ ,‬זה הדהים אותי ותפס אותי מאוד‪,‬‬ ‫אין אנו יודעים חשבונות שמים‪ ,‬אך‬ ‫ונמצא דבר שכיח שהחזן שהוא השליח של‬ ‫והתחזקתי למשך תקופה בעניין‪ ,‬וזה באמת האיר‬ ‫הציבור להעלות את תפילתם‪ ,‬דווקא הוא‬ ‫לי‪.‬‬ ‫במציאות הפשוטה והנראית לעינים‬ ‫הולך עם טלית קרועה‪ ,‬הייתכן?! לכן‪ ,‬הוא‬ ‫הרגשתי שאני מתפלל שמונה עשרה שוב‪ ,‬ולפעמים‬ ‫ראו כולם איך שהעיכוב למען התורה‬ ‫קנה עבור ביהכנ"ס טלית חדשה עם נרתיק‬ ‫הרבה יותר טוב ויותר נעים מבראשונה‪ .‬אין‬ ‫הקדושה באותן עשר דקות גורליות‪,‬‬ ‫המיוחד לה בדרך כבוד‪ ,‬אשרי לו‪.‬‬ ‫באפשרותי לבטא במילים את ההרגשים וההתעלות‬ ‫הוא שהציל להם ‪ 3.1‬מיליון דולר‬ ‫יוחנן רבינוביץ ‪ -‬ביתר‬ ‫שחוויתי בתקופה זו‪ :‬להאזין היטב לחזן‪ ,‬לענות אמן‬ ‫מאובדן וודאי!‬ ‫בכוונה‪ ,‬מויראדיק‪ ,‬כל מילה‪ .‬זה תרם לי הרבה יותר‬ ‫הסיפור עם היהודי שבא להודות ב"קבר רחל" הזכיר‬ ‫מהתפילה‪ .‬זה הרבה יותר נעים מאשר להתפלל‬ ‫כאן מגיעה תוספת חשובה‪ ,‬שראובן אמר לי‬ ‫לי מעשה ששאלו לו לגאון רבי נח חפץ ז"ל מדמויות‬ ‫ההוד של עיה"ק צפת שעסק הרבה בקירוב רחוקים‬ ‫שמו"ע יותר ארוך! ומאז היה לי ממש תענוג להאזין‬ ‫אז‪:‬‬ ‫ולכוון בחזרת הש"ץ‪ .‬הרגשתי שזה ממש חלק‬ ‫לאבינו שבשמים‪ ,‬מה ה" ַפּלָ צוּת של אלול" אצלו?‪...‬‬ ‫כבר שנים ארוכות ש"משולחים" מכל הסוגים‬ ‫מהתפילה וזה נתן לי הרגשה נפלאה של השראה‬ ‫ה'פּלָ צוּת' הוא "הכרת הטוב"‪ ,‬להודות‬ ‫והשיב "אצלי ַ‬ ‫דופקים על דלתי‪ ...‬כל גבאי הצדקה מבטיחים‬ ‫בקשר עם הבורא ית'‪.‬‬ ‫לאבא שבשמים"‪ ...‬וכשעלה להתפלל בערב ראש‬ ‫סגולות שונות עם "סיפורים מוחשיים" ו"ישועות‬ ‫במשך הזמן זה נחלש ונפסק כדרכו של עולם‪,‬‬ ‫השנה על ציון הרשב"י במירון‪ ,‬עמד שם יהודי סקרן‬ ‫גלויות"‪ ...‬אבל אני לא כל כך מתפעל מזה‪ ...‬אני‬ ‫שהיטה אוזניו לדיבוריו של ר' נח אצל הציון‪ ,‬ושמע‬ ‫וכשקראתי את הגליון הנ"ל התעוררתי ותפסתי את‬ ‫עצמי שעלי לשוב ולהתחזק בכך‪.‬‬ ‫תמיד אומר‪" :‬די היינטיגע מעשיות ‪ -‬לא מדברים‬ ‫אותו לוחש פעמים הרבה‪:‬‬ ‫אלי! " אני לא מתפעל מכל הסיפורים הללו‪.‬‬ ‫אהר! "‪...‬‬ ‫אטע! ִסי גִ ווֶ עהן ַא זִ יס יָ ְ‬ ‫"ט ֶ‬ ‫ַ‬ ‫באותו יום היה עלי לנסוע מירושלים לאשדוד‪.‬‬ ‫אבא היתה זו שנה מתוקה!‬ ‫רציתי להתפלל לפני הנסיעה‪ ,‬ולכן התפללתי באזור‬ ‫בוודאי שיהודי יר"ש צריך להאמין בכוח התורה‬ ‫תחנת האוטובוס שם יש ביכנ"ס בית ישראל‪.‬‬ ‫ובכוח הצדקה‪ ,‬אבל אין לזה קשר לסיפורים של‬ ‫וכבר התפרסמה בשנים האחרונות סגולה‪ ,‬לומר בערב‬ ‫כשסיימתי מנחה נגשתי לשולחן לידי ופתחתי‬ ‫ימינו‪ .‬איני יודע אם אפשר להאמין לסיפורים של‬ ‫ר"ה את פרשת הביכורים שבפרשת כי תבוא‪ ,‬וכוחה‬ ‫היום‪ ...‬עכשיו‪ ,‬כשאנחנו כבר כמה שבועות בתוך‬ ‫של סגולה זו יפה לעוררנו‪ ,‬שמלבד אמירת "תכלה שנה‬ ‫סידור כדי להאזין לחזרת הש"ץ ובדף הראשון אני‬ ‫וקללותיה"‪ ,‬נודה לה' על כל הטוב שהנחילנו בשנה‬ ‫רואה שהסידור נתרם לעי"נ ר' יעקב ב"ר אהרן דוד‬ ‫הפרויקט של "יששכר וזבולון"‪ ,‬התחלתי לשמוע‬ ‫יתהּ ַחיִּ ים וְ שׂ ַֹבע וְ ָשׁלוֹם‬ ‫וּת ִהי ַא ֲח ִר ָ‬ ‫שעברה! ְ‬ ‫מלאכי ע"ה וזה הבריק לי כברק‪ ...‬זה עתה קראתי‬ ‫בעצמי מכמה "זבולונים" שהם ראו במו עינם‬ ‫ַכּ ָשּׁנִ ים ַהטּוֹבוֹת לִ ְב ָר ָכה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫מאמר של ר' מרדכי מלאכי על חיזוק בחזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫ישועות מופלאות‪ .‬כפי שכותב האור החיים הקדוש‬ ‫ואני בא לקיים את הדברים פעם ראשונה ולהתחזק‬ ‫)וזאת הברכה(‪" :‬שמח זבולון ‪ -‬כי בוודאי שתצליח"‪.‬‬ ‫טוֹבה ִתּ ָכּ ֵתבוּ ְו ֵת ָח ֵתמוּ!‬ ‫ָ‬ ‫ְל ָשׁ ָנה‬ ‫‪ -‬ומיד עולה לעילוי נשמתו של אביו יפה כח הבן‪,‬‬ ‫כשהזבולון הראשון התקשר אלי לשתף בישועה‪,‬‬ ‫והכל מכח האב‪...‬‬ ‫עוד חייכתי לעצמי‪ ...‬אבל כשהשני‪ ,‬השלישי‪,‬‬ ‫כ"ה אלול תשפ"ו כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק תוכן לפרסום‪ ,‬ללא קבלת אישור מפורש‪ ,‬למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה‪.‬‬ ‫׉‬ ‫בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד‪ ,‬ללא כל תוספת‪ .‬בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר‪.‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪26‬‬ ËÓÔ×äÚÙãÐÐãÌÏÙ×äÔÌãØÔãäÔÙÏÎÔÍÙ×ä ÐÔåÐäãÎÙ i  “ ‘‡‹Ž„ i ˜— ˜Œ‚ ˜ƒ’˜ƒ—‚ íõ ûìîù íï ìðé öîò óíé íòìîíò öÿûê éòíĂ í÷õ𠗒Ž ˜ƒ–‡Œ Š— ƒ–ƒ’‡ õôîé íï öé íăêúõ óõîí íòí éõ îíĂ÷Ă öûý õô íõîìë íĂé õîìë ì îû öîòô éîíĂ ìòìò òõ āýòú íòõû íòõîôúă ăé ăĀāîý íăòí îìôî ðòõÿí éõĂ íòí íõĂ ìòĀýăí øòùòòĂ íôõ÷ ăòùêāí í÷Ăî íăòí öò÷Ăé öăé íāĀ íï öòìîíòí öôõõëê ăĀûîÿ íăòíî öòêāû öû îùăðăíĂ ăîùôú÷ ăîòìîíò öòĂù éòÿîíõ êõ í÷Ă öë éòí õõôê íõ Āòÿí ìîé÷ íïí āêìí îôî öòāýôõ ăāìîð íăòòí éòí öòòêāûí öòāýôí÷ òùê íðýĂ÷ê ăîìõòí õô÷ āăîò ăîðù ì÷û÷ê éòíĂ óôî ăòêāûê öòõò÷ ăāêì÷ íòòêāû íĂòéõ ăĂýðă÷ ìòëíõ āîúé íòí íõõî íăîé öòõÿù÷ îòí íðýĂ÷í ăîûùôîĂ÷í ăé öòĂù øăîé öû āĂĀ ăāÿîò íăòí íùîĂ òùé í÷õ íăêúí ăé ăõéîĂ éòí ìðé öîò íõò÷ éõ øòìûĂ íõé ăéî öòôāì éõ öòôāìê íéòÿî÷ íăòí òõ í÷ íòìîíò òùéĂ ăā÷îé ăé í÷õ öëî øõîô÷ øăîé ăûùôĂ÷ íăòí òêāûí öíòõûê ăé êîïûõ îăòôúí ăîÿāîă÷ ăîòĂîĀí òăĂ íõ íùîû íăêú öòìîíòõî ăî÷îÿû ăîðõÿí íéîā íăòí øôéî êîïûõ íòìîíòí íõĂ é÷é õû íõ ăāýú÷ éòíî ăðéô ˜~ ‚Š€Œ ‚‡‡–‚ ‚Š‡‚ ІІŒ‚ ˜Œ~‚ ‡ƒŠ‡€ óî÷ù ì÷û÷ê éòí øôõ íòìîíò í÷éî āðé÷î íðāêĂ ‹‡‡ƒ‚‡‚ ‚‡—–ƒ— éõ íā÷éî íû÷Ă íìõòí íòìîíò íõ ăòéāîĀ éòí øôõî öìé íýòðê ĂðāăíĂ öòíì÷ āîýòú û÷Ăă îòĂôû íÿîā òùé íòìîíò òùé öéî íõéô öòòðê ăîòðõ íÿîā ăā÷îéî øîôòă õòëê íìõò îòõé ăĂëù êîðāê óõîí òìāð íõ āîïûòĂ òìāð îăîéõ íăùý éòí øôõî íòìîíòô ăîòðõ éîí òêāû òõĂ éêé íòìîíò òõĂ é÷é û÷Ăă íõ êāí öòðéõ ìò öòõòûýí øîëāéõ āîýòúí ăé íùýí éîí ăĂĀê÷ òùéî ðîāêõ íÿîā òùé òê öòõõûă÷ îăðýĂ÷î íðýĂ÷õ íăîé āòêûí ìò÷ øîëāéí òõòûý÷ þòõëòñĂ íăîé íùýí éîíĂ øêî÷ô "ăôõõ íõîôò òùé ò÷õ òìòëă øîāăý íõ îéÿ÷òĂ ìû íòõû íā÷Ă öòòăùêĂ ăòìāð ìòðòí øîëāéí ïé íòíĂ öòðéõ ìò öòõòûýí øîëāéõ Ăòëíõ þā āĂò íăî÷õûí÷ û÷Ă òêāûí íòêé ûîêĀ ïéî íìõòí öû ððîĂ øîëāéí îõéô öòāĀ÷ê õýñ÷Ă íāñĂ÷í ăêí ăé òõ îýñð îùûîñê íāñĂ÷ê íùîõă öìîĀ ăîêîñ öòùĂ í÷ô îāîĂéõ āîýòúí āāêăí øòéĂ îùûñ öòõòûýí øîëāéê õòêĀ÷ê Ăýðõ íõòðăí öû öò ăê÷ öîò òĂĀ ăòê÷ í÷ò÷ă íòìîíò íùăðăí íõ îéÿ÷ öí íĀòā÷éõ íăîé úòñíõ÷ éõé úîù÷ āýôõ òéîêă öé íõ ðòñêí éîí øêî÷ô éîí òêāû āîðê þ÷éõ î÷òôúíĂ íĀòā÷éê āé÷ñéú òìòúðê íðýĂ÷ îõ íùò÷éí íăî÷ò÷ăê éòí íôõ÷ î÷ô òòðă ăé òõĂ ăðă÷ éîíĂ ìðé õô íõîìë íòûê íăòí óé íăîé íðýĂ î÷ô éõé íôõ÷ î÷ô íăòòð éõĂ Āā éõ öĂ óé āîêûõ öòùăîù éõ ăîõîêëí āêû÷ê íāĂû íùî÷Ă õòëõ íùĂ òāðé ăõëîú÷ íăòí éõ éòí êîïûõ óé íýîāð þîðõ ăéÿõ ìõòõ öòāĂýé÷Ă öòāîíí õĂ í÷òăð òõê éõ õêé îăîé íÿāò íï òõîéĂ íêĂð éòí ăê íõ íìõîù òõêî é÷éí ăéï ò÷ ûìîò éõ ìðé üé øéôîî þāéõ õòëõ íûòëí íăìõòĂô öîòõ öîò÷ òāïôé íĂûù éîí øéôî îā÷é öí āêì ăîĂûõ õôîù éõ íõĂ í÷òăðí í÷ÿû ăîðîôê ðîāêõ íñòõðíî þ÷îé íõêĀ öòòăùĂ ‚•‡–Œ~Š ‚ –‚‚ ”Œ íêā÷õ õêé āýôí÷ í÷ÿû ăé þõðõ íðòõÿí éòí íòĂîăêî íùî÷ăõ íúùôù øòùòòĂ íôõ÷ ăòùêāí üì íðăý éòí þõðõ íðòõÿí éõ íăìõò ăé āûÿí ìāĂ÷ê ăîìêîûí ăðé ăé ìðĂõ íðòõÿí í÷îÿû éòíĂ ûìò éîíĂ òõê÷ òìîíò öû íùăðăíî Ăìð é÷éí õĂ íăðýĂ÷ öĂ ăé íõ íăõòë éòíí öòùýí éõ ăîêòú òùò÷ õô÷ òêāûí òêāûõ íéîĂù öûý íăòí éîíî íòāîë÷ öîĀ÷ ăé íõ íā÷éî òêāûõ íéĂùĂ òùýõ îõĂ é÷éõ íăîé éòêí éîíî íìõòí ăé õìëõ íÿā é÷éí öîòô òāí òô öîõô íïí ûìò÷ê øòé öÿûê öò ăê í÷é ăé íāòôí éõĂ íìõòí íýòðê ăāāîëă÷ íăòíĂ íðýĂ÷ öĂ íõ Ăòî ăòùĂê íùăðăí āêô íìõòí õĂ éõî òêāû øîôòăê íì÷õ āêì õôõ íòêāûô íõìë íòìîíòí  ‫ דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬- ‫טועמיה‬ 27 ăòùêāêî öòõòûýí øîëāéê íìĂð āĂò íāñĂ÷í öòùýí óô õô éîí íăðýĂ÷ öĂ öëî éòí ò÷ ûìă óòéî āðé íôõ÷ ăòùêāí ăé íéõôî ûòëí íāñĂ÷í øôéî øòùòòĂ ñð÷ î÷ô í Āîòìê íï ăðé íăîé ăé éîÿ÷õ þîýù òăòòíĂ āðé÷î āíîúí ăòêê öòõòûýí÷ í÷ôî øòùòòĂ íĂéòòăí éõ øòùòĂ ăòùêāí õêé ăðĂ ă÷òāûê íù÷ï íāñĂ÷í é÷éí õĂ í÷òăðí ă÷é÷ô öîĂā ăîðýĂ÷õ āĂĀăíõ íõòðă÷ íăòí éòí íăòĂîăê íù÷ïíí êăôê õôăú÷ òùé íāòĀðõ òăîé ăê öôõ Ăò øăîé ăõéîĂ íăòí øîýõñêî öĂ îăîé òõûê „ƒŒ˜ „ ‡ ‹ƒ” ƒƒ‰Œ ‚•Ž— ‚—‡˜Œ‚ ‚–‡• ‚ íñîĂý íăòí íõĂ íòëñāñúéí òêāûõ íéîĂù íăòíĂ ï ò āĂé÷ āðé éõ éîí íāòĀðí óòāéă ìāðù òùùéî éîíî íðýĂ÷ê îõÿé Ăðāăí éõ íïĂ ò÷õ íā÷é éòí Ăêòòăé òùé ăîāòĀðê íòíò òùé öîÿê òăìāðù ïî÷ăê óòĂ÷÷î òìò÷ Ăëāă÷ éõ éîí íõéĂ ăéïô û÷îĂ Ăõð òùéĂ îéāòĂô ïéî öîõôõ ðô òõ íòíò éõî òā÷ëõ íăòí öõÿéĂ íðýĂ÷í íõ îùûò öé õêé íéõí íÿîā éõ òùéĂ öòõò÷ òù÷÷ îéòÿîòî òăîé îÿðõò öí öăêîëă ðñê öíòòðê āîðĂ öăô îíïĂ āðé÷ íòĂāýí øòé òõ ā÷éĂ ì îû íïòé íòí øôéî āêĂò òùé óôî ìòëíõ ăîðýí íāĀ÷êî êîñí íāĀ÷ê íûîëā óô õô íòíă éõ òăñõðí òùé õêé öĂ óăîé îāêĂò öí öÿ íăéĂ êÿ÷ ăé ăõêõê÷ ăé í÷ āĂĀí í÷ íõ îā÷éò öí ðñê êîñ öîôðăê öíòõû ìîêûò òùé óé öîÿõ óòĂ÷÷ òùéĂ ăòùêāí ûêîôí āûîê êùëí Ăéā õû öôðí òāêìôî ð÷í ĀðĂò òùé òăā÷éî õôîé öû íāòĀðõ òăéê òăéêò ăāëîê÷ íĂé íùîû òĂòõĂí øîýõñê ýîíî ăāĂĀă÷ õôîé òùé îõéô ĀðĂ÷ íùîû éòí íăòê òêëõ íõéĂĂí ăé ăû÷îĂ éòíĂô í÷ÿûõ ăòùêāí ăā÷îé îôî îùðùé éõ íï ïëîā íïôê  þòîîìùú òăéêí õòëāă öíõ òăòĂûĂ î÷õð éõ öí îāĀð òăéêĂô Āòăê íï ăé òă÷Ă íòòăĂ òăéêí òêòĂĀă óô íõ íā÷éî íòõé íûúù éòí ïéî éòí ăéï òĂû÷ í÷ òăîé øòòùû÷ éõ öë íïî ăîāòĀð ăĂé éõ òùé íÿîā òùé āĀîðõ òăā÷é ïéî öòòăûĂíûĂ òăîé íðýĂ÷í÷ ăõêîúĂ íìõò øéô Ăò òêòĂĀă óăòê ïòê õôîé éõ íăéî òăì íăé öõíê íòí éîí õîôéõ öû êĂîò òùé óôî õîôéõ āòăí êāí òõ îõ òăā÷é ïî÷ăê õĂ í÷òăð îùõ íòíă öé íăîé õòÿíõ öòêòòð ăòêāûí öòêîñ öòĂùé Ăò íĀòā÷éõ íăîé ðòāêíõ õôîù é÷é íýõ úòùô÷ õîôòêô óòāôí÷ óăîð öíòõé òõĂ êëí ìāîòî ăî÷òëõ í÷ô öëîõ íòăĂê øô î÷ô íìòÿí Āāîïî êõí ø÷ öòéÿîòí öòāêì íăîé þ÷éõ öò÷òôú÷Ă íõ íā÷éî íûùôăĂí íĂé íăîé êõí õé öòúùôù îõòðăí òăîé Ăòõðíõ îðòõÿò éõ öíĂ îùòêí ăêí íòûê òõ Ăò õêé āîïûõ íÿîā ìîé÷ òùé òêòĂĀă íāòĀð ăîûĂ Ă÷ð ê îĀýăúíî ăîāòĀðí ăé Āòúýíõ ìîé÷ éòí íāêû õû ûìò îíĂ÷Ă ìðý÷ ăìûîā òõĂ òăýòòï òùé üéĂ íùéîăê òõé îéê öí í÷ÿû íāòĀðê óô÷ îõ ûìîò éîí öé òðôîùí íõûê ăêîëă÷ ăĂĂîð òùé öòÿîā öăé í÷ øòê÷ éõ òùé öíõ òăêĂíî òùé í÷ ăûìîò ăé öîăðõ éîêă éòíĂ öõîûê êÿ÷ øòé øîôù íï öò÷òîú÷ öòāêìõ öòðéõ ìò õĂ øòì óāîû õû íăîé íìò÷ûíî íăòé íāêì í÷é íăòé ððîĂò íòõû öòāêì÷ öăéĂ íìõòí õĂ é÷éí óô õĂêî üéĂ òìô ăéïôô íûÿí íûòÿí ăêí ïéî êÿ÷í ăā÷îð îùõ ìòëă ïé òëíõ îõòðăí öíî í÷ăðî òòùýê íêÿòòăí òă÷ ăā÷îé éõ éòí öîăðõ íéîêê íòõû íõûò éõ ìðé "öîòí í÷Ă í÷ "íāë éòí íýòé "éòí íýòé éòí ìāĂ÷õ ăîò÷îéăýê ìðé öîò éîêă éòí íéê éòí éõ òùé ûìîò éõ òùé õô ăòĂéā öíõ òăā÷é ïé ì îûí òìòìò òõ ā÷îé öîĀ÷í÷ ðāêăî ăîāòí÷ê öîăðă āîăê Āîð òý õû íăîé āòô÷ òăòòí öëî íăîé āòô÷ ăòùêāí òõé íéê öòõòûýí õÿé ì îûô êìùă÷ òăòòí òùé ăîõëõ ăîĂā òõ øòéî øîòúòð òõĂ ăîðîĀõõ Ăò øòì óāîû öòòûîêĂ ìāĂ÷õ Āăîā÷ íòíă íăé îòĂôû íôõ÷ öòõîôò éõ öí Āîð òý õûĂ îùòêí öíĂô öîõô öíòõû íĂéíî āðé÷ öòāíÿí āðé ûêāé ìû āĀîêê āĂû÷ òăîé āñāñõ îĀòúýí ûìò÷ òù÷÷ éòÿîíõ ăîòíõ óòāÿ íăé óô õĂê ûăýê ûòëíõ íāî÷é ăéïí ~Љ •’Œ ‚—Ž— –•ƒ ‚ ‹ ‡†Œ–‚ —€’Œ‚ Ăýù õòÿíõ õòêĂê öòĂîû éõ í÷ òă÷ôúí øêî÷ô øôî÷ ‚„ ‡~”‚ †’—Œ‚ ˜‡ ìû āĀîêí÷ öîò õô ìāĂ÷ê íõ íôð÷ òăòòí õéāĂò÷ éêÿê òìòĀýăêî öòéîõò÷ê òăăāòĂ öòòăùĂ îāêû òõû íõôăúí éõ íûòýîí éòí øôé öò÷òí ìðéê êāûí íìéýòăùòéí ò÷ò õĂ ö÷îÿòûê íï íòí øòÿĀ òăòòí öû öîĀ÷í÷ íðāê ìò÷î í÷ăð íõò÷ íāêì éõ úî÷û íòí íïûê òéêÿí ñýĂ÷í ăòê m íùîĂéāí õûĂ ă÷éí þāéõ þîðõ íìõòí ăé îúòñí íïí ó÷ú÷í ïé îõòðăíĂ öòêāí öòõêð÷í ăñòýĂ ăìîêûê ăé öë óòāÿ é÷éí õĂ í÷òăðí Āòýú÷ éõ Āîð òý øôîú÷î āûîú ìîé÷ íòí öîĀ÷í öíòùî÷íê ö÷îĀăíõ íôõ÷ ăòùêāíĂ òăûìò éõ ïé éêéí õĂ í÷òăðí îûòëíĂôî öíõ ăîùòă÷÷ îòí öòõêð÷í ăîðýĂ÷ ó÷ú÷í õû òêāûí éêéí õĂ í÷òăðí ăé í÷ăð ăîúù÷ îòí ăîðýĂ÷í öòõêð÷í öû öòúîêîñîéí éîíĂ óô õû õõôê öòòĀ íòí éõĂ ì îû öĂê í÷ăðî òìô āăîòê íĀïð íāò÷Ă óòāÿ íòí ûāýăíõî õõîăĂíõ í÷òăðí õû íăòí òõĂ í÷òăðíî í÷òăðí ăé ă÷òé õû òéāðéĂ øòÿĀí òăòíí òùéî āìëõ îêāĀăò éõ öíĂ íăîé úòñíõ îðòõÿí íïí ó÷ú÷í öû óôî é÷éí õĂ ñýĂ÷í ăòê øòùêõ úùôíõ íÿāĂ ìðé õô íāò÷Ăí éòíî íìõòí øôòí ăāĀîð íāñĂ÷í öòòăùê þāéõ þîðõ úîêîñîéí ëíù øôî õêð÷í ăé íîîòõĂ āñîĂí îõòýé ìāĂ÷ õĂ ó÷ú÷í õû íýòòòîï éêéí ă÷òăðĂ íõë÷  ‫ דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬- ‫טועמיה‬ 28 ăîĂûõ òăõîôò í÷ îù òõ ā÷îé éîí ïé òăîé āĀð îíĂ òăòòí òāîĂòé ăé óòāÿ íòí öòõêð÷í ăé ûòúíĂ òăÿõéù òăìîêû üĀîă÷ øôõî āĀîðô òăìêû ïé ăéï úùôíõ öíõ āĂé÷î öíòăî÷Ă ăé öĂîā öíòõû õôăú÷ óăîé āîĀðõ õêð÷í ûêĂ āéê éõô÷ õêð÷ îûòúí ìðé öîò õôê āîïûõ ăĂ÷ăĂí óìòĀýă üĀîăê îõ òăā÷é õêð÷í òìò ëíùí óõí îìòõî āñîĂ õĂ òîîòõ öû ûòëí õéāĂò÷ í÷Ăù õòÿíõ éêĂ òìîíòõ Āòÿíõî òêāûõ óðîô êôāí÷ íéòÿòí÷ îăîé îāāë óôî ăòùîāðé ăîāîĂĀ îòí õòêĂê óìòĀýă ăé ăõÿù öé øô õûî öòêāûí òìò÷ òôāìô òùé ñýĂ÷í ăòêõ íúòùôí ìû òăāñĂ÷í úāñùòéíĂ ăā÷îé ăéï öòìîíò ìëù öòêāûõ āîïûõ āôî÷ íïí āîðêí ò÷ÿûõ ā÷îé òùéî āñîĂí õû õôăú÷ òùé óòé ïé òìîíòí úāñùòéí÷ óõ êîĂð āăîò òêāûí õîĀí öòõò÷ í÷ô āêòì āñîĂí øôòí÷ āôîï éõ òùéî òõ öòìîíòí õĂ úāñùòéí ăé ăāĂăĂ óòõû óî÷úõ õôîò øòòùû÷î øôòí÷ òăāôï éõî òõ āôî÷ ìîé÷ íòí êîĂ îõĂ òăăù éõ øôõ êðāă÷ Āîðÿê òă÷òòú öòõêð÷í õĂ éõî í÷õ òăùêí éõî êõê öòāîýāý òõ íĂû íïí õîĀí õõûă÷ éõ òìîíò ðĀõ ì÷õăî øòêăĂ òìô úùôíõ óõ ïéĂ āĀîðí éîí íïí āñîĂí øî÷òúéí òõ õýù öîéăý öòĀòìÿê éõ ñāýêî òêāûí õĂ úāñùòéí õòêĂê îòðéê ăîòíõ íëāìê íõûîí éîí āĀîð÷ íùíî òăîé āĀð öòìîíò õòêĂê öìîé÷ õôê Ăýù öòāúî÷Ă ăîòùĀìÿî ìîé÷ õêð÷ íòí õêð÷íî ăîòíî ûêĂ āéê éõô ìĀý÷ øíùí éîí öòāêì íõéô íĂûă éõ āăîòĂ òõ ðòñêă āñîĂ õĂ òîîòõê íĀýăúí éõ íāñĂ÷í óô õĂê āòôê āú÷í ăé öòùýí éîí øôéĂ íîîĀ÷ òùé îĂéāê āĂý ăé òăùêí ïéî ìĀý÷í õĂ îòîîòõê éõé āñîï íòí íï öéí òîéāô íĂû éîí öé øì éõ òùé òăîêā éîíĂ ăîĂòă÷í ăîāòĀðê òăāôïù ñîĂý øñêí òāîýāý ìĀý÷ ăé āúòò éîí ìðé āêì āîāêĂ í÷ õêé í øîÿā òăāôïù òêāû îăîé õĂ öòúāñùòéí õòêĂê òăîé āĀð öòõûîý éõ āîāêí āú÷í ăé îõ āòêûíõ õòêĂê éõôí òăîé ûòùôíõ õòêĂê öîÿê éĀîîì ăîāòĀðõ òăù÷ïîíĂ í òìêîûê öò÷ðõùî öòêāûí õĂ úāñùòéí õòêĂê í û øòùòòĂ ăòùêāê íāñĂ÷í ăîõõûăíê òăāôïù ˜ƒŒ‡ ‡Œƒ ‚‡ ‡ ‡Œ õéāĂò õõô ăõÿí õû öĂýù ăé îāú÷Ă öòõòûýêî Ăûāê ò÷ ăî÷ò ò÷î íòðò ò÷ öõîûí ăé øì í êĀí öîĀòă éõ êîăô íāîăêî öòĂùé óùðõ òôāì øòé öù÷é íïí þòĀí îùòéā íõòĀúê ò÷î íĀòùðê òê íýë÷ê ò÷êî ûòëí āĀýí îùòé öòĀòìÿí õĂ ö÷ì õêé āîñòă éõî ûêĀù íï õôî îõé øòû÷ ăîìòāð÷ ăîé÷ëîì òùò÷ õô óò÷÷îĀă÷êî éùĂé í óòéùĂ÷ Āîúýí ăé öòòĀõ ø÷ïí āêô õêé öò÷Ă ăîùîêĂð öòûìîò îùé øòé íùĂí Ăéāê öé îõî ðĀõ îăîé ì÷õõ êòòð òùéĂ òăĂëāí ññîĀăé ìû íĂ÷ ăāîăê Āõð öìéõ îõ øòé ø ê÷āí îùõ ā÷é îõ òăā÷é êîĂ ăéï íĂûò éõ éîí íï õõëê öíê øòé öòúòù öõîôĂ îùòāĀ÷î îùòāêì õôê øò÷éùĂ úùôòíõ õîôò éõ íăé îùðòõÿò íîÿ÷í íĂûò āĂé öõîû õĂ îëíù÷î ûêñ "í÷õ "ăā÷îé ăéï í÷ òõ ā÷îé éîí îĂùîû îùăòāôò îéõ öéî îāôĂ óăé òăòòûê îíĂ÷ íïòé ĂòĂ òõ íéāù  îõ òăā÷é îêîā íùĂí Ăéāõ ûòë÷ öìé öòāêìí ăîòðñĂ éõôí ăòê ìĀý÷ òùé íòûê íïòé ïëāăíõ õòðăí éîí øô õû òĀîõéí òîîòÿí õû ăāêû í÷õ îõ öòā÷îé ăîêîð óăé ĂòĂ āðé÷ ăîòùòÿê îõ íùîû òùéî ûêĂ āéêê íõòýă íêîĂăê öòĀîúû îùé îõé öò÷òê ăéïõî Ăùûòă óāñÿă íăé ìĀý÷ íăéĂ òăîé øòòùû÷ éõ íòûê öé öëî ûëý õôî íûā õô îùòõû÷ í āòúòĂ íĀûÿî ïëāă÷ éîíî öòñāýí õô ăé ĀîìêùĂ ìû øéô øòă÷íõ îï íýĀĂí öò÷ðāí ăìò÷ê îùăîé øîìò ăîêîð îùòêîā êôû÷ íăé òõ÷āîù íăé ìòëă öòñāý íïòé øòê÷ éõ òùé ăòùîÿòð ìîé÷ éòí õû íúë íôòāìê òăôāìĂ í÷ þîðĂ ă÷éíî ìĀý÷ øéô ‹‡–ƒ‡‚ ˜ƒŒ—Œƒ ‡‚ •Œƒ āðé÷ þîðê āéĂíõ öòûù íòí éõ î÷ÿû îõ îìîêô õû íéā îùòêā íĂ÷ îùòăîêā îùõ öòā÷îé íùí ăîðýĂ÷ éõ÷ îòí ñýĂ÷í ăòê øòùêõ êòêú÷Ă ìû öăûì ăé íĂòõðí ăîõõĀí ăĂāýĂ óòé öíòùý ăé Ăò õîôòêô òõî ïëāăíõ óòĂ÷÷ éîí  îôî öòõêð÷ öíõ ā÷é íïê ìî÷ûõ õôîò ò÷ îā÷é öíĂ óô òìô ìîûî ăîìĂð îòýõô íõë÷ òùé öõîûí ăîùõêúí õô øăîù îùòé í êĀí ăòăîûñ éòí öôõĂ íùêíí íĂ÷ îõ Āāîï öòùîýõñ öòā÷ öòô÷ú÷ê òñòéõ Āìîê ăîìĂð ăé ì÷õòĂ õòêĂê îé í÷Āùô îé Ăùîûô öìéõ øòāîúò îõ íùîû òùéî þÿîýă÷ ñîĂý éîíî öòïòëā÷ öòñýĂ÷ îòíò îòêîíé îòìõòĂ íÿîā óô õô í êĀí éõ ðĀõí îõĂ ăîĀûÿí îê òăõõûăíĂ íûĂ ûêā òāðé ăîĂòìéê óîăê îùăòé øôîĂ éîí òāí îăîé îôòõ÷òî îòõé öòêîāĀ îõéĂ òìòõĂ öòùòÿĀí÷ í÷ôî öò÷Ăí êõ ìû îûòëí Ăîðõ õîôò îùòé ăîêîð öìéõ Ăò öéĂ éõé îùòăîé÷îñ öíõ úùôíõ îõ øăîù éõ íăé í÷õ āîýòúí í÷ òăîé í êĀí îăîé Ăòùû÷ óô õĂê îê Āêìăíõî í āîé ăé úùôòĂ êîñ òăā÷é ïé íêòú öîĂ òõ íòí éõ ă÷éê éāîêê Āêìíõ õîôò êîĂî íĀùă÷ öìéí Ăùîûí òìò õûî óõĂ āîýòúí í÷ òõ ā÷îé éîí öîÿû úûôêî úùôù éîí óāêûõ îôî öîòí öòêÿù öăé íĂ÷ öíõ ā÷îé Āïð òõû õôăúă îõ òăā÷é òê óõĂ ăîìĂðí āĂý í÷ m Ăùîû āîăê íéê éõ ăîõõĀí ăĂāý õô ăòāêê óăîé āòôíõ āî÷é òùé øôòí÷ éõ òõ ā÷é òê āôïù íăé éõĂ òìô āí÷ óê āîïðă éõò÷÷î óô óõ ûòë÷ óô ăòĂû ăê íìõòí õĂ āîýòúê āĀîðí ăòòí íăé îõ òăā÷é îòõé āêðăíõ õôîăĂ òìô óê āîïðă éõ óô óõ íāĀò óô õû îê öĀîù òùéĂ øòêí éîí íòêé÷ íðĀõùĂ òêāûí  ‫ דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬- ‫טועמיה‬ 29 òõ øòé òõôõô ìòăûî òõ øòé üúô õêé òõ Ăò íāòì îê Āêìăî îùăòé ăāô éîíĂ ăòāê āĂĀăă óôêî āăîò õôî õõîôõ ý÷āñ òăîé ðĀîõ íòí éîí öûý òìò÷ øòāîúòî Ăùîû óāñÿă éõ ïéî ðĀòĂ òăÿā ìðé öîò òõ ăéÿîò íăòí í÷Ăùí öûý ‚ •‚ ‹ ˜ƒ’˜ƒ—‚ƒ ˜‡–‚ •ƒ„‡ ‰ ‚‰ŠŒ‚‚ úîêîñîéê ûúîù òùé öîòí õôîé éõ òõ ā÷îé éîíî òăîé íùĂí Ăéāõ íùîîôí öîòí êîăôĂ öîĀ÷ õô ûîìòô íăé ā÷îé éîí ïéî "íāĀ í÷ òõÿé éõ "êôāí íýòé íõîô íéòāêí õô íùĂí Ăéāê íĂ÷ öíõ ā÷îé éîí "Ăîāòý í÷ öõíê òăòòí òõĂ éõ êôāí ûìîò íĀòúý÷ ñîĂý éòíĂ éîí öòāêìí Ăîāòý ăòùîìòù òăõéĂ îăîé òõ íùĀ éîí òõĂ ìîì õĂ éîí òõ ā÷îé íôð÷ éòí í÷îòĀ÷ ăõñêă÷ õîôòêôî íăûîùă÷ "êôā øòòðéõ íùîĀ ìîìí òă÷÷ í÷ øòêăî íìîĀýă óĂ÷í āîêû í êĀí ăûāôíõ ìò÷ă òăòéā óõĂ öòòùòûí õû òõ ā÷îé éîí ïéî òìô ăîòîôõ÷ òùýõ îā÷é í êĀí ā÷îé óõĂ ăîû÷Ă÷í āýúõ íÿîā òùé ïé êôā íïô òõ Ăò óòé éõýă÷ íăéĂ öôòõû òùîôòõ÷ăĂ òùé ìðé üéõ òăāýú éõĂ í÷ āîýòúí õô ăé óõ Ă÷÷÷ íăé íùĂí Ăéāê òăîé óòõ÷÷ íăéĂô îòĂôû āêîû òùé òô ûìîò éõ ìðé üé íõð÷ê íõîð éõõ òăîé õêĀ÷ íăéĂô óăé òăāôĂ ăòāêí ăé òõîô óõ ûìă õêé íāòĂù òõ øòé øôõî òëîõîòê õîýòñ éòíî ðôî íòëāùé ăõêĀ÷ íõîô íéòāêí õô ïé öòéùă òõ íòí éõ êôā āí÷ ăôõõ õëîú÷ éõ òùé øôõ āúîò÷ íòíă óô óõĂ ăîõûăíí òýõî êîĂ ìĀýăõ íõòðă÷ öòõîýòñõ ûúîù òăòòí øòòìû òõ øòé íāòìĂ î÷ô òõĂ÷ Ă÷÷÷ íăéĂôî óê òîõă õôí òô íìîĀýă í÷āî ăîôòé öðòā ìò÷é öìé éîíĂ òõĂ ìîìĂ ìû ò÷ÿû ăîðîôê òùé üéî öòéāêùõ ûòýĂ÷ òùé óăîôïê óõĂ Āõðí ăé āðé îíĂ÷ öîòíî ìêõê Ăî÷òĂõ îñîé òõ íùĀ òõû éõõ óăîé õêĀ÷ òùé ăòāêê òõĂ Āõðí ăé Ă÷÷÷ îăîé ðĀõ ăé óõ ðăîý òùé āêûí ăîêîð ăé óõ Āðî÷ öòéùă òùé îíĂ÷ òõ íāîĀĂ òăêĂð óāêéí òõ āýòú Āêìù íăé óò÷ëý õô÷ óăîé íĀù÷ Ăéāí ăéî êõí í÷î øôú÷í òùéî āòĂû éîíí í÷ ûìîò ò÷ øòò÷ì÷ íõò÷í øêî÷ õôê òð ñîĂý óùíî òăāîăêî òê íïòéê ò÷ÿû÷ óô õô òăĂòòêăí óîýí Āîòìê "āāêă÷ öû Āúûăă õé íùĂí Ăéāê êîÿû íòíă õé øôõ î ð îíî÷ô ăîòíõ ăîÿāõ òăòòð Ăýîñ÷î øò÷îì÷ ñāú òăîé óòõ÷÷ íăé óòé m ìðé āêìê Āúûăă öòéñð éîí íùĂ òùýõ öòòðí øòê îùòé āêô íïí óāêéí öîòô óõ ĀîĀï òùé Ăìð÷ õôí ăé õòðă÷ òùé āîôïă āăîò õé m îù÷÷ òăðĀõ āú÷í ăé õêé íõð÷í÷ āñýù òõ öîāëă íăé íêíé ăòāê òăāô óăé Āāî óăé òô òô ìðé üé öû üõðăíõ íÿāă õéî ìðé üéê éùĀă ăîôï õô āăîò ìĀýăă íõîô íéòāêí āăîò ûòýĂíõ òùĂí õÿé Ăðāă÷ í÷ ûìîò éõ íăé āýúê óăîé êîăôé óô òìò õûî óìò õû öõîûí öîòĀ ‚”ƒ– ‚— ‚Œ ‚”ƒ– ‡Ž~ ˜ƒ‡ƒ‰ŠŒ‚ ˜ƒ òõê í ăêāòĀî ăîòð öòāî÷ë öòĀòìÿ õĂ øāýúê öòòðí üúîù āú÷ ìî÷õõ öòÿîā îùé íïí āîýòúí÷ òăîêā þā÷ óõ øòé Ăòìé íăé öé õêé íùĂí õô üîú ā÷îé  öôòõû òùîôòõ÷ăĂ òìô ăîòîôõ÷ òùýõ îā÷é ò÷î êāðê ò÷ é÷ÿê ò÷î êûāê ò÷ āîôïă ûòĀĂíõ óĂ÷ê ăîòîôõ÷í ăìîêû íï í÷ ûìîò íăé í êĀí öòòðõ öāòôïíõ îìĀýò îê ăîòāêî āîôïă  íõòĀúê øôĂí õĂ éĂìí öé öë ó÷ÿûõ ìòëă "íùĂí Ăéā õòêĂêî óăîé öìĀõ òìô øòìê òùýõ Āìÿò ò÷î ăî÷õî Ăòî øòñîõðõ éòāê éîí íõîð éõ éîí āăîò Āîāò ă÷éê "ìêõ íïăé íĂûă éõĂ í÷õ ïé íéòāêí ăé öìĀăĂ öë ïé íÿā í óôî ăîòí m øòé òõî îñîé îõ Ăòî íāòì îõ ˜‰ ƒ€Œƒ ˜‡—’† ‚~Ž• éõ òùé îòĂôû ïé òõ éòêí éõ éîí ăûô öéî íÿîā òùé òõ āýòúĂ öòíì÷ āîýòúê öòòúõ íÿîā òùé òăîêā éîíĂ øò÷é÷ òùé òô òõ éòêí éõ éîíĂ í÷ ăé íÿîā ìðò ì÷îõ òăòòí ā÷é óô Āāê òùêê êîĂð õõîô÷ óāêé îíï òăõêĀ éõĂ í÷î òăêîñ ăé íÿîāî òăîé āòô÷ éîí ăòùîÿòð íāĀîò êôāê ëíîù íòíĂ āòûÿ óāêé öû òăêîñõ îùòéĂ ø÷òú õîìë āòêë î÷ô ñéõ óõîí øîòõûí øîāòĂûí÷ íéāù íòí òôí ă÷éê éòíĂ ăîéòÿ÷í õû ăîĀîă÷ ăîêĂð÷ ò÷ÿûõ òăā÷é ìîé÷ îê òăéùĀĂ ă÷éí üûăú÷í õôî øý éîí îùõ Āîă÷ îõîô õô éîíĂ í êĀí õû íĀîă÷ íāòì öëĂ òéìîîê êôā íïô îõ Ăò āòûÿ õòëê öé õîíòùõ õòõô õñêă÷ òùé íôõ÷íí ăìîêûê êîĂð îăĂé ðñê íù÷î öòòăé÷ õõôê òāí îõ Ăò ăðîîā÷ íĀîă÷î íêîñ íùĂ îùõ íòíă óāêăò îăāïûêî òĀîõéí øîôù øôú÷ òùéî Ăìîð òìò÷ Āăû ăāîôĂ÷ ăõêĀ÷  ´¿¸²¸²¸¿ Á» »ŵ»¯¸É´Æ¸¸º²Ç½¾°¼ ´¶¿» ¯´½È°Ç³ ³  °Å¿É   ¯·¸»È°Ç³¸Ç´Á¸È¾¸¿Á° »·»É´¿Ã»¾É¸¿É´¶Å¿³»´   '%LRFNQHTRɰ´Éº°» ¸¸¸½°¾´»Á³É»°Æ»´ɴǯ³´É´ÇÁ³» ¾´È»³»´Æ°É´ÈDz³´¼¸Ç´Á¸È³ɯÁ´½È»¾É¸¿     ‫ דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬- ‫טועמיה‬ 30 ‫ר' יחיאל שפרינצלס בעיצומה של תפילת שמונה‪-‬עשרה של ערב ראש השנה‪ .‬אינו דומה ה'סלח לנו' של כל ימות השנה ל'סלח לנו' שאחרי הסליחות של ערב‬ ‫ראש‪ -‬השנה‪ ,‬בבחינת תפילה זכה בזעיר אנפין‪ .‬זה לא מכבר סיים בתחושות רוממות את אמירת הסליחות‪ ,‬שהתחילה עוד באמצע הלילה‪" .‬אזכרה נגינתי בלילה‪...‬‬ ‫אה‪ ,‬מה תפילה זכה היא השחרית שאחרי הסליחות‪.‬‬ ‫ובסליחות‪ ,‬מחשבות רבות על השנה שחלפה לה‪" .‬תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה ‪ - - -‬חיים ארוכים תכתבנו מלטנו מכל רעות בזאת השנה"‪ ...‬ר'‬ ‫יחיאל חושב בנפשו על תלאות השנה שחלפה‪ .‬כמה תלאות! אוי‪ ,‬הידע איש דרכי ה'? איזו שנה נוראה חלפה עליו ועל הקרובים לו‪ .‬כל מיני גזירות מימין ומשמאל‪.‬‬ ‫ואנו אנה עינינו? על בוראנו סלה‪ ,‬שלא יבוא במשפט עימנו‪ .‬מרובים צרכי עמך ודעתם קצרה‪ ,‬שיראה בענינו ויכתוב את שנתנו לשנה טובה ומתוקה‪ ,‬תחל שנה‬ ‫וברכותיה‪.‬‬ ‫עכשיו עומד הוא ומתייחד עם קונו בתפילת שמו"ע‪" .‬סלח לנו ‪ - -‬רפאנו ‪ "- - -‬אוי‪ ,‬שיגמרו ויכלו כל המחלות‪" ...‬ברך עלינו את השנה הזאת‪ "...‬הרהור פתע‬ ‫חלף מהר בליבו‪ :‬השנה הזאת? תכלה שנה‪ .‬אנו כבר מתפללים על השנה הבאה‪ .‬מה כבר נשאר להשנה? הרהר בלא משים‪ .‬כלום‪ .‬זהו‪ .‬מה שהיה היה‪ .‬ברך עלינו‬ ‫את השנה הבאה‪ ...‬בהינף יד הסיר את טרדת הרהוריו והתפלל לשנה הבאה לקידוש שם שמים‪ .‬תקע בשופר גדול‪...‬‬ ‫ערב ראש השנה ‪11:34‬‬ ‫עשרה ילדים כ"י לר' יחיאל בביתו שבחיפה‪ ,‬בניו כשתילי זיתים סביב לשולחנו‪ ,‬וההכנות לחג בקדחתנות רבה‪ .‬סירים על האש‪ ,‬ריחות מבושמים‪ .‬הכרתי כבר‬ ‫מוכן? רימון חתוך יפה במרכז השולחן‪ ,‬תרי"ג גרעינים פזורים לו כנגד תרי"ג מצוות‪ .‬שירבו זכויותינו כרימון‪ .‬בצק מתוק תופח אצל החלון‪ ,‬ראש הדג נחתך מאצל‬ ‫זנבו‪ ,‬מחתיך רישא‪ ,‬שנהיה לראש‪ .‬הילדים סביב רצים הלוך ושוב‪ ,‬ספק עוזרים ספק חוזרים‪ .‬חלוקת התפקידים סדורה אצל ר' יחיאל מימים וימימה‪ ,‬והוא עם אשת‬ ‫החיל אשר לו‪ ,‬עומדים ומפקדים על כל העניינים למען יכנס החג ברוגע ובשלווה‪.‬‬ ‫לפתע דפיקות נמרצות אצל הדלת‪ .‬דפיקות חזקות היו‪ ,‬יש שיאמרו שהיתה בהן תקיפות רבה‪ .‬ר' יחיאל התמהמה מלפתוח‪ ,‬חשש‪ .‬מה זה הדפיקות הללו?‬ ‫ופנה לקיים בנפשו מציץ מן החרכים‪ ,‬לראות מי הבא‪ .‬האיש שמאחורי הדלת מנע ממנו את הטרחה וקרא בקול‪" :‬משטרה!" ודפק‪ .‬הפעם כולם הודו‪ ,‬היו אלו‬ ‫דפיקות תקיפות ממש‪ .‬לר' יחיאל רווח משהו‪ .‬נו‪ ,‬זה לא מחבל‪ ,‬והתקיפות על שום מה? כנראה חלה טעות‪ .‬פתח אפוא את הדלת לרווחה בקריאת 'ברוכים הבאים'‪,‬‬ ‫ובחיוך רחב שנהג דרך קבע להעניק לבאים בצל קורתו‪.‬‬ ‫העומדים מולו לא נתנו לו להחליט מה האוירה‪ .‬השוטר שאל בקור‪" :‬אתה יחיאל שפרינצלס?" הנהן בראשו‪ .‬מזמן לא קרא לו איש זר ככה‪ ,‬יחיאל‪ .‬אין דרך‬ ‫ארץ‪ ,‬הרהר ולא יסף‪" .‬זהו רחוב הדב ‪ 12‬א?" שמע אותם מאשרים בעצמם‪ ,‬ואומרים לו‪" :‬אם כן הושט שתי ידיך"‪ .‬ר' יחיאל לא מן הנמהרים היה‪" .‬מה אתם רוצים?"‬ ‫שאל‪ ,‬הפעם ביבושת‪" .‬את שתי ידיך"‪ ,‬אמרו ברורות‪ ,‬והוסיפו הסבר קצר‪" :‬אתה עצור"‪ .‬במהירות אף הוציאו מחיקם כתב מעצר בחתימת בית המשפט‪ .‬ר' יחיאל‬ ‫הסתכל נכחו ביעף‪ .‬כן‪ ,‬שמו מופיע מפורש ‪ -‬יחיאל שפרינצלס‪ .‬מה זה?‬ ‫האנשים מולו‪ ,‬כך מסתבר‪ ,‬היו כמזדרזים במלאכתם‪ .‬עוד לפני שהספיק לדעת מי ומה‪ ,‬אם לומר שלום או לברך בשנה טובה‪ ,‬מצא את עצמו ישוב בתוך תא‬ ‫קטן‪ ,‬כנראה בגבו של רכב כל שהוא‪ ,‬והתא סגור מכל אבריו‪ ,‬חשוך משהו‪ ,‬והרכב נוסע‪ .‬אין פקקים‪ ,‬חשב במרירות‪ .‬הרכב נסע מהר‪ ,‬בשתיקה מתמשכת‪ .‬הנסיעה‬ ‫ממשיכה‪ ,‬נטלו ממנו את חפציו‪ .‬מה השעה? חשב לעצמו‪ ,‬בטח כבר חצות‪ .‬אפשר לטעום דבר מה‪ .‬לא היה שם מה לטעום זולת עטיפות קטנות של סוכריות בטעם‬ ‫מנטה שמצץ ברעש השוטר שלצידו‪ .‬אי אפשר אפילו לבקש קצת שקט‪.‬‬ ‫הרבה זמן נסעו‪ ,‬מי יודע כמה‪ .‬פתאום האוטו נעצר בלי חריקה‪ ,‬בנחת‪ ,‬והדלתות נפתחו‪ .‬ר' יחיאל מצא עצמו עם חבריו החדשים בתוך חניה גדולה‪ .‬הביט‬ ‫סביב‪ ,‬המקום גדול‪ ,‬רק רואים חניה ועוד חניה‪ .‬מן החניה הוכנס לבנין המיושן‪ ,‬ומשם אל חדר קטן ושלט לו ‪ -‬תא מעצר מספר ‪ .312‬נאמר לו אתה עכשיו מספר‬ ‫‪ 713312‬זהו‪ ,‬עכשיו הוא כבר גם לא יחיאל‪ ,‬הוא 'עצור מספר'‪ .‬שלא יקראו לי ר'‪ ,‬חשב במרירות‪ ,‬שיקראו לי יחיאל‪ ,‬אבל שיקראו לי‪ .‬אבל כלום‪ .‬הוא הוכנס בשקט‬ ‫תקיף לתא‪ .‬כולם שותקים‪ ,‬לא אומרים מילה‪ .‬התא מחניק‪ ,‬ועוד גרוע מכך‪ .‬למי יאמר? הביט סביב‪ ,‬הרצפה לבנה‪ ,‬הקירות גם הם‪ .‬גם התקרה‪ .‬הדלת לבנה‪ .‬מה‬ ‫השעה? עוד מעט ייכנס היום הקדוש‪ ,‬מה לו פה? מה יעשה כאן? מה מעשיו כאן?‬ ‫ערב ראש השנה ‪13:24‬‬ ‫שקשוק מפתחות קטע את ההרהורים המרים‪ .‬הדלת נפתחה‪" .‬בא"‪ ,‬ציוה הצעיר‪ .‬הוא יכול להיות הנכד שלי‪ ,‬חשב בתוגה‪ ,‬ללא הועיל‪ .‬הוא יכול להיות נכדו‪,‬‬ ‫אבל עכשיו הוא הממונה עליו‪ ,‬וכוס המים לה הוא כל כך ייחל תלויה במצב רוחו של זה‪ .‬הצעיר נראה קצת גבוה‪ ,‬אבל גילו‪ ,‬כך נראה‪ ,‬מאד צעיר‪ ,‬ועכשיו הוא הולך‬ ‫אחריו‪ .‬המסדרון ארוך‪ ,‬מלא חדרים וכפתורים‪" .‬כאן"‪ ,‬החווה בידו על דלת אחת והכניסו שם‪ .‬על הדלת רשום‪ :‬חדר חקירות ‪ 12‬רב פקד שילו שמשוני"‪.‬‬ ‫'אין עוד מלבדו' חשב מהר מהר‪ ,‬ואימץ לעצמו סיסמה יפה וקליטה‪" :‬רב פקד? יש רק אחד"‪...‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪31‬‬ ‫"שב"‪ ,‬אמר הצעיר‪ .‬ר' יחיאל התיישב‪ .‬כסא עץ פשוט‪ .‬פשוטי כלי עץ היו שם‪ ,‬אם לא נביא בחשבון את הקלסר עב הכרס שעמו נכנס עכשיו מישהו‪ ,‬חוקר או‬ ‫רב פקד או שניהם גם יחד‪ .‬האיש שנכנס פנה לענין בלי הקדמות‪" .‬איפה זה שוכב עכשיו?"‬ ‫ר' יחיאל חשב שהוא בחלום בלהות‪ .‬מה? הוא מואשם ברצח? "מי שוכב?" שאל‪ .‬האיש כעס‪ ,‬דפק על השולחן‪" .‬הכסף"‪ ,‬צעק‪" .‬אל תהיה תמים! אתה מעלת‬ ‫ב‪ 35-‬מיליון שקלים ועכשיו פתאום אתה עושה פנים תמימות ושואל 'מה?' תגיד איפה זה!"‬ ‫ר' יחיאל לא התאפק ופרץ בצחוק‪ .‬הצחיקה אותו המחשבה כי אי מי יסבור אי פעם שייתכן שיש לו מיליון‪ ,‬לא אחד – אלא שלושים וחמישה כאלו‪ .‬הוא‪,‬‬ ‫שהנכס היחיד שיש לו אלו הערבים ששילמו עליו כבר ארבע פעמים לגמ"ח‪ ,‬יש לו מיליון? ועוד שלושים וחמישה?‬ ‫מצחיק‪ ,‬אז צוחקים‪ .‬אם זה לא היה ערב יום הדין זו היתה ממש בדיחה מוצלחת‪ .‬אבל עכשיו ערב ראש השנה‪ ,‬הוא מייחל לביתו‪ ,‬והוורידים של ההדור היושב‬ ‫מולו מאיימים להתפקע ולהטביע אותו‪ .‬האיש דפק שוב על השולחן‪ ,‬הפעם יותר חזק‪" .‬תשמע‪ ,‬אם זה מצחיק אותך אני אלמד אותך מי אני‪ .‬אתה משקר‪ ,‬יש לנו‬ ‫את כל הנתונים‪ ,‬כל ההוכחות הנדרשות‪ .‬אתה עוד צוחק? חכה‪ ,‬חכה"‪ ,‬אמר‪ ,‬וקם בזעף‪ .‬דפק שוב והורה‪" :‬זרוק אותו חזרה לחור לכמה ימים‪ ,‬שיישבר"‪.‬‬ ‫זה באמת שובר‪ .‬למה הרגזתי אותו‪ ,‬חשב לעצמו עודו נזרק אל ה'חור'‪ ,‬שזהו תא המעצר הקטן‪ .‬עכשיו כמה ימים פה? נו‪ ,‬נו‪ ,‬חברה טובה‪ .‬אולי יש לי כאן‬ ‫מנין של יצורי עולם‪ ,‬ה' ישמור‪ .‬ר' יחיאל נתיישב ביאוש על הרצפה‪ ,‬נזכר בילדיו‪ ,‬במשפחתו‪ ,‬שבטח דואגים‪ .‬לא מבינים מה אירע‪ .‬עיניו החלו זולגות דמעות‪ .‬מה‬ ‫זה? על מה זה ומי זה? לב נשבר ונדכה אלו' לא תבזה‪ .‬החל ר' יחיאל מחשב דרכיו‪ .‬את החג נעשה כאן‪ ,‬עכשיו אני צריך לבקש מהם להכניס לי מחזור‪ ,‬מעט מיץ‬ ‫ענבים וחלה‪ ,‬ואולי אפילו בגדי שבת‪ .‬איך אבקש‪ .‬איזה יאוש מר‪ .‬ומיד חשב‪ :‬א‪-‬ל אמונה ואין עוול‪ .‬אתפלל תפילת המנחה בה נענה אליהו‪ ,‬ונחשב דרכי‪ ,‬ומה'‬ ‫מצעדי גבר כוננו‪.‬‬ ‫לאט לאט התחיל מנחה‪ ,‬קרבנות קודם‪ ,‬אח"כ קטורת וגם אשרי‪ .‬פותח את ידיך‪ .‬לתפילת העמידה נעמד אצל אחד הקירות הלבנים‪" .‬מתיר אסורים‪ "...‬ליבו‬ ‫רתח‪" .‬סלח לנו‪ ...‬ברך עלינו את השנה הזאת"‪.‬‬ ‫"הזאת‪ "...‬הרהור פתע פתאום חלף מהר בליבו‪ .‬עוד לא כלתה שנה‪ .‬עוד 'השנה הזאת'‪ .‬לא נכנס החג‪ .‬יברך ה' אלוקינו עלינו את 'השנה הזאת' בדבר ישועה‬ ‫ורחמים‪ ,‬טרם תכלה שנה וקללותיה‪ .‬יברך ה' את סופה בברכת רחמים‪ .‬ברוך הנותן תשועה‪ .‬נזכר פתאום במחשבות הבל שחישבו לתפוס מקום בליבו אך זה לפני‬ ‫מספר שעות‪ .‬כן‪ ,‬אמר לעצמו‪' .‬השנה הזאת'‪ ...‬גם בשעה האחרונה השנה יכולה להתהפך לגמרי‪ .‬בדמעות מלב רותח ביקש "ברך עלינו ה' אלוקינו את השנה הזאת"‪.‬‬ ‫ערב ראש השנה ‪14:34‬‬ ‫הדלת נפתחה‪ ,‬המנעול סב על צירו בנחת‪ .‬ממול איש הדור‪" .‬שלום‪ ,‬אני עורך דין יואב גלגל‪ .‬ברוכים הבאים בצל קורתנו"‪ ,‬ניסה להיות נחמד לרגע‪" .‬תפקידי‬ ‫להגן על זכויותיך"‪ ,‬אמר באדיבות‪ .‬חיוך מעושה ועייף חשף לובן שיניים מחלב‪.‬‬ ‫טוב חיוך מעושה מכעסנות אמיתית‪ ,‬חשב ר' יחיאל בליאות‪" .‬בא נאמת נתונים דבר ראשון"‪ ,‬אמר עורך הדין‪" .‬אתה יחיאל שפרינצלס?" כן‪ ,‬הודה‪ .‬וחשב‬ ‫שהאחרון שהגה כך את שמו בלי ר'‪ ,‬זה נגמר כאן‪ .‬ומה עכשיו? "אתה גר במספר ‪12‬כניסה א'?"‬ ‫"כן"‪ ,‬אישר ר' יחיאל‪" .‬יפה"‪ ,‬אמר העורך דין‪" .‬אני מכיר שם שכנים שלך"‪ ,‬אמר‪ ,‬ניסה להתחבר קצת‪" .‬משפחת גלגל‪ ,‬בני דודים שלי‪ .‬מכיר?" ר' יחיאל נסחף‬ ‫איתו מבלי משים‪" .‬אין אצלנו משפחת גלגל"‪ ,‬אמר בבטחון גמור‪" .‬ינקלביץ‪ ,‬אבוטבול‪ ,‬מסאיוף ופנצ'ר‪ ,‬אבל אין גלגל‪ .‬לא אצלנו"‪ .‬העורך דין החליט להתווכח‪ ,‬ללא‬ ‫הועיל‪ .‬היהודי מתעקש‪ .‬אין גלגל‪ ,‬אין‪ .‬והעורך דין ציין לעצמו שמדובר בעקשן ושקרן ששווה בדיקה‪.‬‬ ‫"הנוף אצלכם יפה במיוחד‪ .‬הים‪ .‬אדי הים ממש משכרים"‪...‬‬ ‫"הים??" התפלא ר' יחיאל‪" .‬אצלנו לא רואים את הים‪ ,‬ודאי שלא מרגישים את אדיו‪ .‬הוא בכלל בצד השני לגמרי‪ .‬אתה לא באמת מכיר את האיזור"‪ ,‬חרץ את‬ ‫גורלו של עורך הדין‪ ,‬ובליבו סימן לעצמו‪ :‬זה שקרן‪.‬‬ ‫לעורך הדין הממולח והמנוסה נדלקה נורה אדומה‪" .‬תגיד איפה הינך מתגורר?" שאל בחשד ובבהלת פתע‪" .‬ברחוב הדב ‪ 12‬א"‪ ,‬ענה ר' יחיאל ישירות‪ .‬לעורך‬ ‫הדין היה מבט של סימן שאלה‪ ,‬הוא הביט בדפים שבידו ובר' יחיאל חליפות‪ ,‬ראשו עולה ויורד‪" .‬רחוב הדב‪ "...‬אמר לעצמו‪ ,‬וזינק החוצה מותיר את הדלת פתוחה‬ ‫למחצה‪.‬‬ ‫כעבור ח"י רגעים קטנים חזר ועימו פמליא של שוטרים‪ ,‬גם רב פקד אחד ואולי הוא סתם חוקר‪ ,‬מסתכלים עליו ועל הדפים וגם הם שואלים‪" :‬היכן אתה‬ ‫מתגורר?" והוא עונה עוד פעם מונוטונית "רחוב הדב ‪12‬א'" וכולם שותקים בפנים שואלות‪ ,‬ורק אחד לא נכלם שאל בקול‪" :‬לא ברחוב הַלֵב ‪ 12‬א'?"‪...‬‬ ‫ערב ראש השנה ‪15:34‬‬ ‫ר' יחיאל ישב בתוך ניידת שיטור הדורה‪ ,‬חלונות ווילונות לה‪ ,‬היא שטה במהירות‪ .‬על הכביש היו פקקים‪ ,‬הם הגיעו בזמן טרם החג‪ ,‬אף הספיק להתארגן‬ ‫ולאסוף את ילדיו ולומר להם שיר שבח והודיה למברך השנים שברך לי את השעות האחרונות של השנה וסובב לי כה הרבה בכה קצת זמן‪ .‬ואם זה מה שיכול‬ ‫לקרות בארבע שעות‪ ,‬מי יודע מהו דין של שנה‪ .‬לא‪-‬ל עורך דין‪...‬‬ ‫)ממשנתה של תורה ראש השנה תשע"ו( ‬ ‫)הפותח בכל יום – כ"ט אלול ה'תשע"ט(‬ ‫****‬ ‫****‬ ‫"הסימנים"‬ ‫"שנה טובה ומתוקה" נשמע קולו של הצדיק יהודה פתיה זצוק"ל זיע"א‪ ,‬כשנכנס לביתו בערב ראש השנה אחר תפילת ערבית‪ .‬פניו היו מאירות‪,‬‬ ‫סיפור ב'‪:‬‬ ‫וניכרה על פניו הרצינות של היום הקדוש‪ .‬אך כל זה לא מנע ממנו לחייך ולאחל בשמחה לרבנית החשובה ולבני ביתו ברכת "שנה טובה ומתוקה"‪.‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪32‬‬ ‫הגלימה אותה לבש הבהיקה למול הנרות שעמדו על השולחן ושיקפו לו הוד מלכותי לדמותו המאירה‪ .‬ר' יהודה התקרב אל השולחן כדי לקדש על היין‪,‬‬ ‫בדרכו אל השולחן נתקלה רגלו בלא כוונה בשידה שעליה מונחת היתה מנורת הנפט שהאירה את החדר‪.‬‬ ‫בדרך כלל היתה המנורה תלויה על הקיר‪ ,‬אך משום מה העבירה הרבנית את המנורה והעמידה אותה על השידה‪ ,‬השידה שהיתה רעועה התנועעה ויחד עימה‬ ‫מנורת הנפט‪ ,‬ועד שר' יהודה ניסה להבין מה קרה ומנורת הנפט נטתה על צידה‪ ,‬האור כבה מיד והמנורה התגלגלה ארצה והתנפצה למרגלותיו של ר' יהודה‪.‬‬ ‫חשיכה נפלה על החדר‪ .‬רק שני נרות קטנים שהדליקה הרבנית לכבוד החג‪ ,‬האירו באור קלוש‪ .‬שלולית נפט התפשטה על הרצפה והכתימה את גלימתו‬ ‫הצחורה של ר' יהודה בכתם צהוב מכוער‪.‬‬ ‫ר' יהודה לא כעס‪ ,‬לא העיר ולא התאונן מדוע העבירו את המנורה למקום אחר‪...‬‬ ‫הוא רק חייך חיוך גדול ואמר "לא קרה כלום‪ ...‬נסתדר ככה‪ .‬יש מספיק אור‪ .‬וביום טוב מותר גם להדליק נרות נוספים‪."...‬‬ ‫"והבגד?" "יש לי עוד בגד‪."...‬‬ ‫בקול שמחה והתלהבות פנימית קידש ר' יהודה על היין‪.‬‬ ‫לאחר נטילת ידיים יצאה הרבנית אל המטבח להביא את ה"סימנים" שהכינה ברוב עמל לראש השנה‪ :‬הכרתי‪ ,‬והסילקא‪ ,‬הרוביא‪ ,‬והקרא‪ ,‬ובמיוחד ראש של‬ ‫דג גדול – שהם סימנים לשנה טובה‪.‬‬ ‫בכל שנה ושנה היה ר' יהודה מתפלל על הסימנים בכוונות גדולות כשדמעות זולגות מעיניו‪ ,‬לשנה שירבו זכויותינו ושיסתלקו שונאינו‪ ...‬ושנהיה לראש ולא‬ ‫לזנב‪"...‬‬ ‫והנה נכנסה הרבנית אל החדר נושאת בידיה מגש גדול שעליו מסודרים הסימנים והדג במרכז‪ ...‬בזהירות צעדה הרבנית בחדר האפל למחצה לעבר מקומו‬ ‫של ר' יהודה להניח לפניו את המגש‪...‬‬ ‫אך לפתע‪ ,‬מעדה הרבנית‪ ...‬היא החליקה על שלולית הנפט שנשפכה מהמנורה המנופצת על הרצפה‪ .‬הרבנית מיהרה לקום‪ ,‬אבל‪ ...‬אויה‪ ,‬חשכו עיניה‪ ..‬הדג‬ ‫וכל הסימנים שימים רבים עמלה על בישולם ועל הכנתם‪ ,‬גלשו מהמגש שאחזה לתוך‪ ...‬שלולית הנפט‪ .‬הרבנית פכרה את ידיה‪ ,‬כל עמלה הלך לטמיון‪...‬‬ ‫אבל לא זו היתה דאגתה העיקרית‪" ...‬בעלי היקר" פנתה אל ר' יהודה‪" ,‬מה יהיה? איזו שנה תהיה לנו? בבית יש חושך ואפלה‪ ,‬הבגד הלבן שלך התלכלך‪ ,‬אין‬ ‫לנו "סימנים" לאכול‪ ,‬לא קרא‪ ,‬ולא כרתי‪ ,‬ולא ראש של דג‪ ...‬מי יודע אחרי "סימנים" שראינו היום‪ ,‬איזו שנה שחורה תהיה לנו?!"‬ ‫מיהר ר' יהודה להרגיע את אשתו ואמר לה "אל תדאגי אשתי היקרה‪ ,‬אדרבה‪ ,‬ה"סימן" הכי חשוב הוא שלמרות כל אשר אירע לנו אנחנו לא כועסים‪ ,‬לא‬ ‫עצובים‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬מתאמצים לשמוח ולבטוח ב"רבון כל המעשים" שהכל לטובה‪ ,‬הקב"ה שלח לנו נסיון כה גדול הלילה‪ ,‬ואנו הצלחנו לעמוד בו! אין ספק שזה‬ ‫הסימן החשוב ביותר מכל הסימנים שהיו לנו בראש השנה הזה‪".‬‬ ‫מתוך שמחה עילאית נטל חתיכת חלה‪ ,‬ובכוונה גדולה אמר "יהי רצון שירבו זכויותינו‪ ...‬יהי רצון‪ ...‬שנהיה לראש ולא לזנב‪"...‬‬ ‫"מעולם לא היתה לי שנה כה טובה ומבורכת‬ ‫לימים סיפר ר' יהודה את שאירע לו בראש השנה ההוא‪ ,‬וכך אמר‪:‬‬ ‫כאותה שנה!"‪.‬‬ ‫***‬ ‫***‬ ‫***‬ ‫"אתה יודע רזי עולם"‬ ‫בתפלות ימים נוראים אנו אומרים‪:‬‬ ‫"אַ ָתּה יוֹדֵ עַ ָרזֵי ע ֹולָם‪ ,‬וְ ַתעֲ לוּמוֹת ִס ְת ֵרי כָּל חָ י"‪.‬‬ ‫סיפור ג'‪" :‬פִּינְיֶע העגלון"‪ ,‬כך כינוהו אנשי העייריה‪ ,‬יהודי חסיד ותמים‪ ,‬בעל משפחה עם ילדים ועוללים רכים‪ ,‬שעל צווארו מוטלת החובה לדאוג יום יום‬ ‫לכלכלם ולזונם‪ ,‬ובנוסף ביגוד‪ ,‬נעליים‪ ,‬ועוד הוצאות למיניהם‪ .‬קשה היא עבודתו של פִּינְיֶע‪ ,‬כל בוקר מוקדם פוקד הוא את מנין "הותיקין"‪ ,‬בגמר התפילה מוסיף‬ ‫הוא מספר פרקי תהילים‪ ,‬ניגש אל ארון הקודש‪ ,‬ומתחת לפרוכת מתפלל הוא תפילה קצרה לבורא העולם‪ ,‬שימציא לו פרנסתו ברווח ובהיתר‪ ,‬ושלא יחזור בערב‬ ‫לביתו בידיים ריקות ח"ו‪ ,‬מתוך דרך ארץ וכבוד הוא מנשק לפרוכת ויוצא החוצה אל סוסו הכחוש‪ ,‬עולה על עגלתו הרעועה ומסתובב כ"פנוי להובלה"‪ ,‬אם להעברת‬ ‫משאות קלים גם כבדים‪ ,‬או להסעת אנשים מהכא להתם‪ ,‬או כל דבר שיש ביכולתו לעשות כדי שיכנסו כמה מטבעות לכיסו‪ ,‬הריהו מוכן ומזומן‪.‬‬ ‫מספר פעמים בשנה בתקופת ה"יריד" היה פִּינְיֶע רווה נחת‪ .‬אמנם העבודה היתה קשה ומרובה‪ ,‬כשעליו לקחת סחורות שנקנו ביריד ולהובילם לעיירה‬ ‫שהיתה מרחק של יום נסיעה‪ ,‬אך בסופו של יום הרי שהשתלשלו לידיו‪ ...‬עשרים רובלים‪ ,‬את המסלול הזה היה עושה יום יום כימי היריד‪ ,‬או אז יכול היה אף‬ ‫לחסוך מעט כסף בצד ליום פקודה‪ ,‬ואם ביום רגיל הרוויח כשלשה רובלים‪ ,‬הרי שעתה בימי היריד השתכר הרבה יותר‪.‬‬ ‫והנה הגיע ה"יריד"‪ .‬ידיו של פִּינְיֶע עמוסות עבודה‪ ,‬הוא כבר העמיס וקשר היטב את כל הסחורה לעגלה‪ ,‬והחל לצאת לכוון העיירה‪ .‬רוחו היתה טובה עליו‪,‬‬ ‫ובראשו חלפו מחשבתו‪ ,‬מה יעשה בכסף שירוויח‪ ...‬זוג נעליים לילדה‪ ,‬שכר לימוד לרבי של הילד‪ ,‬ואולי אף חבית זפת למשוח בה את גלגלי העגלה החלודים‪...‬‬ ‫לפתע בעודו מהרהר שמע קול חריקה משונה‪ ,‬קול לא מוכר‪ ,‬הוא כעגלון מיומן קפץ מיד מהעגלה‪ ,‬ונפל הישר לתוך הבוץ‪ .‬ליבו הלם בחוזקה‪ ,‬פניו החוירו‪,‬‬ ‫הוא הבין מיד את אשר אירע‪ ,‬הסוס והעגלה נכנסו לביצה‪ ,‬בקושי רב הצליח לחלץ את רגליו מתוך הבוץ‪ ,‬והביט מהצד בעינים קמות בעגלה השקועה‪ ,‬ובסוס‪,‬‬ ‫שכמעט עד ארכבותיו טובעים בבוץ‪ .‬חסר אונים עמד פִּינְיֶע‪ ,‬מה לעשות? הוא ניסה שנית ונכנס לתוך הביצה‪ .‬לפת בחוזקה את אופני העגלה‪ ,‬ובכל כוחו ניסה‬ ‫למושכה ולחלצה מהבוץ‪ ,‬אך זו היתה ברכה לבטלה‪ ,‬הוא ניסה מזווית אחרת אך כל מאמציו עלו בתוהו‪ .‬זיעה קרה שטפה את כל גופו‪ ,‬בגדיו דבקו לבשרו‪ .‬המתח‬ ‫והפחד ניכרו על פניו‪ ,‬מה יהיה על הסחורה היקרה? חשב בליבו‪ ,‬כיצד יחלצה מתוך הביצה? והרי חייבים הם להגיע אל יעדם‪ .‬הוא קיווה להרוויח מעט רובלים על‬ ‫ההובלה והנה עתה שוד ושבר‪ ,‬עוד יהיה עליו לשלם מי יודע איזה סכום עבור הנזק שיתחולל עוד רגע קט‪...‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪33‬‬ ‫הוא הרים עיניו לשמים ובכה‪" :‬רבש"ע‪ ,‬שלח לי עזרה מהר בטרם יהיה מאוחר"‪ ...‬רגעים ספורים שהיו נראים כנצח חלפו‪ ,‬והנה מרחוק בקצה השביל סמוך‬ ‫לאופק נראתה עגלה רתומה דוהרת‪ .‬ליבו פרפר משמחה‪ ,‬אולי מפה תצמח הישועה‪ ,‬הוא נעמד בצד השביל וסימן בתחנונים לעגלון המתקרב כי יעצור‪ .‬העגלה‬ ‫נעצרה‪ ,‬ובעל המרכבה הדור בגדים פנה אליו ושאלו‪" :‬מה קרה לך‪ ,‬ר' יהודי"? עוד בטרם הספיק פִּינְיֶע לפתוח פיו‪ ,‬המשיך בעל המרכבה וסיפר לפִּינְיֶע כי שלח‬ ‫את עגלונו לנפוש מספר ימים בביתו‪ ,‬והנה עתה עליו לסגור עיסקא ביריד‪ ,‬ובלית ברירה "נטלתי את המושבות והרסן ויצאתי לבדי לדרך"‪.‬‬ ‫פִּינְיֶע התאושש מעט והצביע אל עבר עגלתו השוקעת‪" .‬אני זקוק לעזרה דחופה" התחנן‪" ,‬יש פה סחורה יקרה מהיריד שעלי להובילה‪ ,‬חייב אני לחלץ את‬ ‫העגלה מהבוץ‪ ,‬לפני שתשקע‪ .‬אנא! עזור לי"! הגביר ירד מהעגלה וניגש אל עגלתו של פִּינְיֶע‪ ,‬נכנס לתוך הבוץ עם נעליו המבריקות ובגדיו המגוהצים‪ ,‬פִּינְיֶע‬ ‫הראה לו היכן להחזיק‪ .‬הוא תפס מהצד השני ויחדיו ניסו לדחוף ולחלץ את העגלה מהבוץ‪ ,‬אך כל המאמצים עלו בתוהו‪ ,‬העשיר בעל המרכבה לא היה רגיל כלל‬ ‫וכלל לעבודות מעין אלו‪ ,‬והוא אמר לפִּינְיֶע‪" :‬הבט‪ ,‬עשיתי מאמצים גדולים לנסות לעזור לך‪ ,‬גם בגדי ונעלי נרטבו והתלכלכו מהבוץ‪ ,‬רואה הינך שאין זו עבודתי‪,‬‬ ‫ולא זה ה'מקצוע' שלי‪ ,‬לוּ היה בשתי ידי כח רב‪ ,‬הייתי עוזר לך בשמחה‪ ,‬אבל אין כוחי בידי‪ .‬יודע אני לסגור עסקאות‪ ,‬לחתום על חוזים‪ ,‬יש ביכולתי לתת לך כסף‬ ‫לוּ היית נזקק‪ ,‬אבל לחלץ ולשחרר עגלה עם סוס מתוך הבוץ זה אינני יודע‪ ."...‬הוא צעד בהליכה איטית אל מרכבתו‪ ,‬הצליף בסוסים‪ ,‬והמשיך לדרכו‪ .‬ופִּינְיֶע‬ ‫האומלל נותר בודד במקומו‪ ,‬מביט על עגלת העשיר המתרחקת ועל עגלתו השוקעת והמתבוססת‪ ,‬חסר אונים ושבור לחלוטין עמד וראה בעיניים כלות את חורבנו‬ ‫האישי והעצום‪ ,‬כשאין ביכולתו להושיע ולעזור לעצמו במאומה‪.‬‬ ‫***‬ ‫באותם רגעים בהם עמד פִּינְיֶע לפני עגלתו השוקעת‪ ,‬אירע במרחק פרסאות ספורות לא הרחק משם סיפור עצוב‪ .‬באחת העיירות עמד לו בית מרזח אליו‬ ‫באו הערלים בתום יום עבודה מפרך לשתות ולהשתכר‪ .‬כך היו נוהגים בערבו של יום‪ ,‬שותים ומשקיעים את צרותיהם ויגונם בכוס המשקה החריף‪ ,‬אותו היה מוזג‬ ‫להם "מושקה" היהודי אשר שכר את בית המרזח מהפריץ‪ .‬מהבוקר עד הערב היה מושקה משרת את לקוחותיו‪ ,‬קשה מאד היתה העבודה‪ ,‬כל הזמן היה עליו למזוג‬ ‫ולהגיש לנגב ולנקות‪ ,‬ולהתמודד עם שיכורים‪ ...‬ועם כל זה‪ ,‬כסף רב לא הגיע אל כיסו‪ .‬הערלים היו מבטיחים לשלם‪ ,‬אך לך תאמין לגוי שיכור‪ ,‬וכך תפחו ועלו‬ ‫החובות שהיו חייבים לו‪ ,‬וככל שעלו הוצאות בית המרזח‪ ,‬כך ירדו ופחתו ההכנסות‪ .‬בסופו של חודש נשאר למוקשה בקושי רב כספים לכלכלת משפחתו‪ ,‬אך להניח‬ ‫בצד כסף על מנת לשלם לפריץ דמי חכירה "מאן דכר שמיה"?‬ ‫בשנתיים הראשונות כשפיגר בתשלומים‪ ,‬עוד הסכים הפריץ להמתין‪ ,‬וזאת לאחר תחנוניו הרבים של מוקשה לפריץ שיחוס עליו וירחם על ילדיו הרבים‪ .‬אך‬ ‫בשנה השלישית כבר עלתה חמתו של הפריץ על היהודון שלו המהתל בו‪" ,‬יהודי חוצפן ונבזה" צרח בזעם על מושקה המסכן‪ ,‬שעמד מולו חיור כסיד ורועד ומתחנן‬ ‫על נפשו‪" ,‬שלוש שנים אני ממתין לכסף שעליך לשלם לי‪ ,‬ואתה לועג עלי‪ ,‬משטה בי ומנצל את טוב ליבי! שנה שעברה התריתי בך שזו הארכה האחרונה‪ ,"...‬כך‬ ‫זעק וזעם הפריץ כשקצף לבן על שפתיו‪ .‬הוא קרא למשרתיו והורה להם לעצור מיד את מושקה ואשתו ולהוליכם לבית הסוהר אל הבור ‪ -‬בפקודתו! "עד שתשלם‬ ‫את חובך ועד לפרוטה האחרונה לא תראה אור יום" חתם הפריץ‪ .‬ועל בית המרזח נתן הוראה לאוטמו ולסוגרו על מנעול ובריח‪.‬‬ ‫ר' משה ‪ -‬מושקה צועד לאיטו‪ ,‬עיניו זולגות דמעות ופיו ממלמל פרקי תהילים‪ .‬הוא צעד לצד אשתו אשר כל עולמה חרב עליה‪ ,‬ויללותיה נשמעו היטב בכל‬ ‫הסביבה‪ ,‬היא זעקה‪" :‬מה יהיה עם ילדינו הפעוטים והרכים"? וכל אוזן ששמעה את זעקותיה ויבבותיה לא יכלה להישאר אדישה‪ ,‬ולא להוזיל דמעה‪ ,‬אפילו ראשי‬ ‫העצים שבצידי הדרכים נדו בחמלה בראשיהם לאומללים המובלים‪ ,‬אך עזרה לא יכלו להגיש‪ .‬לא הרחק ממקום הליכתם של שומרי הפריץ המלווים את האומללים‬ ‫אל הבור‪ ,‬עבר "יחזקאל הגברתן"‪ .‬הזעקות והיללות חדרו אל אוזניו‪ .‬הוא הבין שלא הרחק ממנו נמצאים יהודים בצרה‪ .‬ליבו נחמץ בקרבו‪ ,‬והוא החליט ללכת לעזור‬ ‫ולהושיט יד לאומללים‪.‬‬ ‫רגליו המוצקות פסעו במהירות אל עבר מקור הזעקות‪ ,‬השיירה התקרבה אל המקום בו עמד‪ ,‬ר' משה הבחין ביחזקאל הגברתן העומד בצד הדרך‪ ,‬קומתו‬ ‫היתה מוצקה‪ ,‬רגליו עומדות בבטחה על הקרקע‪ ,‬מתניו וכתפיו שיוו לו מראה נפילים אימתני‪ ,‬אף שומרי הפריץ נבהלו ממראהו והביטו בהשתאות בגברתן העומד‬ ‫בצד הדרך‪" .‬רבי יהודי!" קרא יחזקאל לר' משה בלשון הקודש‪ ,‬שלא יבינו השומרים הערלים את דבריו‪" ,‬מבין אני שמובל הינך אל הבור‪ ,‬לא ידועה לי הסיבה‪ ,‬אך‬ ‫ליבי לא נותן לי לראות יהודי בצרה ולעמוד בחיבוק ידיים‪ ,‬האם רצונך שאשתמש בכוחי‪ ,‬אניס את השומרים ואשחרר אותך ברגע‪"?...‬‬ ‫"יהודי ואח אוהב" השיב ר' משה לעומתו בקול חנוק‪" ,‬מעריך אני את כוחך הגדול והחזק ואת רוחב ליבך‪ ,‬אך מה אעשה אחר שתגבר על משרתי הפריץ‪ ,‬לאן‬ ‫אמלט עם אשתי‪ ,‬כשילדי הפעוטים נתונים לזעמו של הפריץ?"‪ ,‬קולו השתנק מדמעות שחנקו את גרונו‪ .‬השומרים הביטו בשניהם בתימהון‪ ,‬הם לא הבינו מאומה‬ ‫את אשר דיבר‪ ,‬הם פחדו מהגברתן האלמוני וקיוו לא להיתקל בו חזיתית‪ ,‬במראהו בלבד הפיל עליהם את אימתו‪ ,‬ואז קרא ר' משה לעברו‪" :‬אילו היה בידך מספיק‬ ‫כסף כדי לפדות אותי‪ ,‬היית יכול לחלצני ממצוקתי הקשה"‪ .‬יחזקאל נבוך היה למשמע דבריו המוצדקים והנבונים‪ ,‬הוא הבין שלא יוכל לעזור להם בכוחו הפלאי‪,‬‬ ‫נשך שפתיו בכאב‪ ,‬מתאפק מלבכות על צרת חבירו היהודי‪ ,‬וקרא לעברו‪" :‬לוּ היו בידי מספיק מצלצלים הייתי פודה אותך בכל ליבי‪ ,‬אך מה אעשה ורק כח רב בידי‬ ‫ולא ממון‪ "...‬ושניהם‪ ,‬האסיר והגברתן פרצו בבכי מרטיט וקורע לב שהתמזג עם יללותיה הנוראות של אשת ר' משה שלא פסקו‪.‬‬ ‫***‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪34‬‬ ‫ישב האדמו"ר הזקן בעל התניא בראש השולחן‪ ,‬כולו להבת אש‪ ,‬החבריא קדישא סביבו‪ ,‬גומעים בצמא כל הגה‪" ,‬דברי אלוקים חיים"‪ .‬והנה התלהטו פניו‬ ‫והאירו באור יקרות‪ ,‬עיניו נעצמו בדבקות עילאית‪ ,‬ומצחו הרם נחרש קמטים עמוקים‪ ,‬מתוך הדממה הוא פתח פיו והחל לספר לחסידיו את הסיפור עם "פִּינְיֶע‬ ‫העגלון"‪ ,‬על סוסו ועגלתו שטבעו בבוץ‪ ,‬ועל חורבנו האישי‪ .‬לאחר אתנחתא קלה המשיך בסיפור על "יחזקאל הגברתן"‪ ,‬ועל אי יכולתו להושיט עזרה כספית לר'‬ ‫משה המסכן‪ ,‬ואז שקע בהרהורים‪ ,‬זה היה מעמד של "חרדת קודש"‪ .‬בקשב רב שמעו החסידים את שני הסיפורים‪ ,‬והנה הרים רבינו הזקן את עיניו הדומעות ואמר‪:‬‬ ‫"ריבונו של עולם‪ ,‬הרי שני המקרים הללו אירעו במרחק של מספר פרסאות ספורות זה מזה‪ ,‬ובאותה שעה‪ .‬לוּ שלחת את "יחזקאל הגברתן" אל "פִּינְיֶע העגלון"‬ ‫שיעזור לו‪ ,‬הרי שהיה מחלץ את עגלתו מהבוץ‪ .‬ולא רק את עגלתו‪ ,‬אלא גם הסחורות היקרות שהוביל היו מגיעות ליעדם‪ ,‬והוא היה שב לביתו שמח וטוב לב‬ ‫כשבידיו עשרים רובלים כדי להביא טרף לילדיו הרכים‪ .‬ואילו ריבונו של עולם‪ ,‬המשיך האדמו"ר הזקן‪" ,‬היית שולח את הגביר העשיר בדרכו של ר' משה השבוי‬ ‫האומלל‪ ,‬היה יכול בכספו הרב לפדותו משביו‪ ,‬והיה עושה זאת בשמחה‪ ,‬וכך שני יהודים יקרים ותמימים היו נושעים מצרתם‪ ,‬אך לא כך עשית‪ ,"...‬ואז פרץ האדמו"ר‬ ‫הזקן בבכי קורע לב‪" ,‬את רזי התורה וסודותיה נתת בידינו‪ ,‬ואף רשות לגלותם וללמדם לאחרים‪ ,‬אך את רזי סדרי עולם והנהגתו רק הינך בלבד יודע‪."...‬‬ ‫"אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי"‪ ,‬רק אתה לבדך יודע‪ ,‬אנו מוגבלים בדעתינו להשכיל ולהבין‪ ,‬את מי לְ זַמֶ ן למקום בו צריך זימון‪ ...‬רזי עולם לפניך‬ ‫גלויים‪ ...‬כמה עלומה ועמוקה היא האמונה‪ ,"...‬בכה ובכה ולא הוסיף‪.‬‬ ‫רמז‪ :‬המלים "אתה יודע רזי עולם"‪) 1‬עם ד' המלים( = בגימטריא "בראש השנה"‪ ,‬לרמז שבראש השנה האלקים יושב על כסא הדין‪ ,‬והוא לבדו יודע את כל‬ ‫רזי העולם ותעלומות סתרי כל חי‪ ,‬למה העגלון שקע בבוץ‪ ,‬ולמה מושקה נלקח לבית הסוהר‪ ,‬ולמה לא יכלו לעזור להם‪ ,‬ואנחנו מאמינים בבורא יתברך שכל מעשיו‬ ‫הם לטובת הבריות‪.‬‬ ‫****‬ ‫****‬ ‫"מה פתח את שערי בית המדרש"‬ ‫המשגיח דליקווד הגאון הצדיק רבי נתן ווכטפויגל זצ"ל היה נוהג בכל שנה בימי האלול לספר את הסיפור המפעים הבא‪ :‬הסבא מקלם בשיחה‬ ‫סיפור ד'‪:‬‬ ‫באחד מימי האלול‪ ,‬סיפר על חלום נורא אותו הוא חלם כמה לילות קודם לכן‪ .‬המשפט הזה לכשעצמו מעורר סקרנות גדולה לדעת מה היו הגיוני ליבו הטהור של‬ ‫הסבא מקלם‪ ,‬ובפרט בימי האלול‪ ,‬שהרי אין אדם חולם בלילה אלא מהרהורי ליבו ביום‪ ,‬ניתן לעמוד כאן על הצצה למה שהעסיק את הסבא בימים קדושים אלו‪.‬‬ ‫בחלומו רואה הסבא את עצמו מסתובב ברחובות העיירה קלם בעיצומם של ימי האלול‪ ,‬והכרוז עובר ומכריז לכל בני העיירה להתאסף בבית המדרש‬ ‫לשמוע את דרשתו של האורח הדגול‪ ,‬שהוא לא אחר מאשר רבנו יונה גירונדי בעל השערי תשובה‪ ,‬שבא לשאת מאמריו לקראת ימי הרחמים והסליחות‪ .‬תוך דקות‬ ‫ספורות התמלאו רחובותיה של העיירה בכל מי שרק היה יכול‪ ,‬שאצו רצו לנצל את ההזדמנות הנדירה לבוא ולשמוע עוד פרק שכנראה לא נכתב בשערי תשובה‪.‬‬ ‫זיהיתי כמה מהממהרים‪ ,‬מספר הסבא בהתרגשות‪ ,‬וכיוונתי אף אני את רגלי לבית המדרש‪ ,‬לתפוס גם אני זיקוקין דינור מפיו הקדוש של אחד מגדולי‬ ‫הראשונים ש'צנח' לדור אחרון לאלפינו דעת ומוסר‪ .‬ככל שמתקרב אני להיכל בית המדרש גברה הצפיפות בדרכים המובילות אליו‪ ,‬וכשסוף סוף הגעתי אל פתח‬ ‫ההיכל נכונה לי אכזבה מרה‪ ,‬עמד שם שומר גדול ממדים וחסם את דרכי מלהיכנס פנימה‪.‬‬ ‫עמדתי שם כמה דקות וניסיתי להיות שם בפנים ולהאזין‪ ,‬והתחלתי לחלות את פניו של השומר שייתן לי להיכנס‪ ,‬הזכרתי לו את זכויותי הגדולות בהעמדת‬ ‫התלמוד תורה המפורסם ובהרבצת התורה‪ ,‬אך הוא לא התרגש מכך והמשיך לחסום את דרכי‪ ,‬המשכתי להעלות ולהזכיר את זכות אבותי הקדושים ואת מעשיהם‬ ‫הטובים וגם זה לא עזר‪ ,‬עמדתי שם כשאני מנסה לטכס עצה איך לגרום לשומר להניח לי להיכנס ולשמוע‪.‬‬ ‫לפתע עלה רעיון במוחי‪ ,‬פניתי אל השומר ואמרתי לו‪" :‬הלא אביו של ר' נחום ועלוול הנני‪ ,‬וכאביו בוודאי מגיעה לי הזכות להיכנס אל הקודש"‪ .‬כאילו רק‬ ‫אל המילים האלו חיכה השומר‪ ,‬הוא פינה בזריזות את המקום ונתן לי להיכנס אל בית המדרש‪ .‬בשלב זה הקצתי והנה חלום! אולי אם החלום היה ממשיך היום‬ ‫היו לנו עוד כמה פרקים בשערי תשובה‪ ,‬אבל כיון שהוא נגמר בזה‪ ,‬נשאר לסבא רק לברר אצל בנו מהי הזכות העצומה שגברה על זכויותיו של הסבא עצמו ועל‬ ‫זכות אבותיו‪ ,‬מהו הדבר בו מחזיק ר' נחום ועלוול שבוקע כל מחסום‪.‬‬ ‫ר' נחום ועלוול נקרא אל הקודש‪ ,‬הסבא סיפר לו את דבר החלום ופנה אליו‪" :‬אמור נא לי בני רחימאי‪ ,‬מהי לדעתך הזכות הגדולה שלך שגוברת על זכויותי‬ ‫וזכויות אבותי‪ ,‬מהו הדבר שבגללו זכיתי להיכנס בשערי התשובה?" ר' נחום ועלוול חכך בדעתו מספר רגעים‪ ,‬ואחר פנה אל אביו הצדיק וכה סיפר לו‪" .‬בחורף‬ ‫האחרון בעיצומם של השלגים הליטאים הסוערים נקרעו המגפיים היחידים שהיו לרגלי‪ ,‬לא שייך כמובן ללכת בשלג שנערם לגובה של מטר ויותר בלי מגפיים‬ ‫ראויים לשמם‪ ,‬ניגשתי לסנדלר היחיד שיש כאן בעיירה קלם‪ ,‬וביקשתי ממנו שיתקן את מגפי בעד כמה פרוטות אותם מצאתי בבית‪ .‬בעודי ממתין שמגפי יוחזרו‬ ‫לי‪ ,‬הבחנתי שעל המדף מולי מונחות מגפיים חדשות ומפוארות עם פרווה פנימית מחממת‪ ,‬תאווה לעיניים‪ ,‬נפשי חשקה מאד במגפיים הללו שיכולים לתת לי‬ ‫לעבור את החורף הקשה ביתר קלות‪ ,‬אבל המכשול בין הרצון למציאות היה כמובן הכסף‪ ,‬ממנו יש בביתי בצמצום גדול בלאו הכי‪.‬‬ ‫קיבלתי את מגפי הישנים מתוקנים‪ ,‬ובדרך לביתי חישבתי לעצמי שאם אחסוך כמה פרוטות כל שבוע הרי שתוך שבועות ספורים אוכל להגיע אל הסכום‬ ‫שעולים המגפיים החדשים‪ ,‬ולממש את רצוני לקנות את אשר חשקה נפשי‪ .‬שבועות ארוכים שחסכתי מפת לחמי ועשיתי מאמץ גדול מאד כדי להגיע אל היעד‪,‬‬ ‫ואכן בסייעתא דשמיא גדולה אחרי חודשיים היה בידי הסכום המיוחל‪ ,‬צררתי אותו במטפחת בד וצעדתי אל הסנדלר‪ ,‬בתקווה שהמגפיים הנחשקים עדיין עומדים‬ ‫שם על המדף‪ .‬לשמחתי כבר בכניסתי אל הסנדלר ראיתי את המגפיים‪ ,‬ורכשתי אותם בכל המעות שהיו בידי‪ ,‬חזרתי הביתה שמח‪ ,‬והודיתי להשי"ת על שברחמיו‬ ‫נתן לי את האפשרות לקנות מצרך שבשבילי הוא יקר המציאות‪ ,‬אבל נצרך מאד‪.‬‬ ‫‪ 1‬תתס"ג = אתה יודע רזי עולם = תתנ"ט‪ ,‬אתה יודע רזי עולם‪ ,‬ד' = בראש השנה = ‪863‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪35‬‬ ‫לא יצאו ימים מועטים‪ ,‬ועל דלת ביתי דופק הלך עני בלבוש מרופט‪ ,‬ומבקש כוס חמין ודבר מאכל להחיות את נפשו‪ ,‬כמובן שהכנסתי אותו תחת קורת‬ ‫ביתי‪ ,‬האכלתי והשקתי אותו במעט שהיה לי בבית‪ ,‬וכשביקשתי להציע לו מיטה למנוחה התעקש ההלך לצאת ולהמשיך בדרכו‪ ,‬בטענה שמשפחתו המתגוררת‬ ‫במרחק רב מחכה לו כבר תקופה ארוכה‪ .‬כשהבטתי על רגליו נדהמתי לראותם יחפות לחלוטין‪ ,‬ונתונות בזוג גרבים קרועות בלבד‪ ,‬רגליו היו פצועות ומלאות כתמי‬ ‫דם וסימנים כחולים של קור‪ ,‬לא יכולתי לדמיין אותו הולך כך יחף דרך ארוכה כל כך בשלג ובקור‪.‬‬ ‫נכנסתי לחדרי כשבדעתי לתת לו את המגפיים הישנות שאני כבר לא משתמש בהם‪ .‬מחשבה מהירה כבזק חלפה במוחי‪ ,‬כשהבנתי שמצווה נדירה הזדמנה‬ ‫לידי‪ ,‬ואם זו מצווה נדירה הרי שראוי להדר בה עד קצה גבול היכולת‪ ,‬בהחלטה של רגע נטלתי את המגפיים החדשים ומסרתי אותם במהירות להלך העני"‪ .‬את‬ ‫הסיפור הזה סיפר הסבא בעצמו בשיחתו בת"ת דקלם‪ ,‬ובסופו הוא האריך לבאר את הענין של בחסד ואמת יכופר עוון‪ ,‬אולי זה מסביר גם את סוד ההערה הנוראה‬ ‫שהייתה תלויה על דלת הת"ת בקלם בימי האלול‪ ,‬בכתב ידו הקדוש של מרן הסבא זצוק"ל‪ ,‬ועסקה בנושא זה בדיוק‪ ,‬כידוע‪.‬‬ ‫הרי לנו שלהכנס ל'שערי התשובה' צריך זכויות מיוחדות‪ ,‬ואין לנו זכות גדולה יותר מלהיטיב עם בן המלך‪ ,‬אין דרך יותר טובה להמשיך עלינו את השפע‬ ‫ממלכו של עולם יותר מלהתחסד עם בניו אהוביו‪ ,‬זו העצה הגדולה ביותר לזכות בדין‪.‬‬ ‫"בחסד ואמת יכופר עוון"‬ ‫****‬ ‫****‬ ‫השב תשיבם לאחיך )כב‪ ,‬א(‪ .‬רבי אברהם ועקנין ‪ ,‬מיקירי בני ירושלים‪ ,‬היה נוהג לקבץ תינוקות של בית רבן בשבת קודש אחר הצהרים‪ ,‬אל בית‬ ‫סיפור ה'‪:‬‬ ‫הכנסת‪ ,‬והיה אומר עמם פרקי תהלים‪ ,‬מחלק להם מיני מתיקה ומספר באזניהם סיפורי צדיקים ומדות נאצלות‪ .‬פעם סיפר לילדי החסד על איש עני אחד בן טובים‪,‬‬ ‫שמצא שרשרת זהב יקרה בבית הכנסת‪ .‬ביקש האיש לקיים מצות השבת אבידה‪ ,‬ותלה מודעות על דבר המציאה‪ ,‬אך במשך שנה תמימה לא הופיע אף אחד לדרוש‬ ‫אותה‪ .‬יום אחד‪ ,‬קרא אדם אחד את המודעה הישנה‪ ,‬ובא לדרוש את האבידה על פי סימניה‪ .‬שמע המוצא את הסימנים‪ ,‬וביקש ממנו להמתין מעט‪ ,‬עד שיבדוק‬ ‫אם הסימנים נכונים‪ .‬לאחר זמן קצר יצא ואישר כי אמנם הסימנים נכונים‪ ,‬אבל במקום להשיב לו את השרשרת מיד‪ ,‬ביקש מהמאבד להמתין מעט עד שובו‪.‬‬ ‫לאחר זמן מה שב לביתו עם מאכלים שונים‪ ,‬ואחריו השתרכו שמונה אנשים‪ ,‬אותם ליקט מרחובות העיר וביקש מהם להשתתף בסעודת מצוה‪ .‬אף אחד‬ ‫לא הבין לאיזו סעודה כוונתו‪ ,‬אולם כולם נטלו את ידיהם והסבו לסעודה‪ ,‬בלי להבין על מה ולמה‪ .‬לפתע קם בעל הבית‪ ,‬שלף מכיסו את שרשרת הזהב‪ ,‬ושאל שוב‬ ‫את המאבד על הסימנים שלו‪ ,‬והראה לכל המסובים כי הסימנים נכונים‪ .‬לאחר מכן עצם את עיניו‪ ,‬ואמר בהתרגשות לשם יחוד‪" ,‬הריני מוכן ומזומן לקיים מצות‬ ‫עשה מן התורה של השבת אבידה"‪ ,‬ומתוך שמחה עצומה של מצוה‪ ,‬נתן את האבידה בידיו של האורח‪.‬‬ ‫בסיפור נפלא זה‪ ,‬ביקש רבי אברהם ועקנין להשריש בקרב צעירי הצאן‪ ,‬את השמחה הגדולה שיש לחוש כאשר מקימים כל מצוה‪ ,‬ולא לעשותה בלי כוונה כמצות‬ ‫אנשים מלומדה‪.‬‬ ‫****‬ ‫****‬ ‫סיפור ו'‪ :‬השם תשיבם לאחיך )כב‪ ,‬א(‪ .‬סיפר הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל מעשה שאירע עמו בתוקפת השואה‪ .‬באחד הימים ראה יהודי עשיר שנשלח עם‬ ‫המוני בית ישראל להישרף על קידוש ה' בכבשונות ‪ .‬בראותו כי כלתה אליו הרעה פנה אל רבי חיים וגילה לו כי חסך סכום כסף גדול בבנק שבמדינת שוויץ‪ ,‬ומסר‬ ‫לו סימנים ומספרים שצריך לדעת כדי להוציא את הכסף מהחשבון בבנק‪ .‬הוא הוסיף וביקש ממנו שאם ינצל מצפרני הרשעים ויפגוש באחד מבניו או מיוצאי‬ ‫חלציו‪ ,‬ימסור להם פרטים א לו כדי שיקחו את שלהם ויתפרנסו בכבוד‪ .‬ואכן נטל רבי חיים קרייזווירט את הפרטים‪ ,‬אך שנים רבות לאחר המלחמה לא הצליח‬ ‫למצוא שם ושארית לאותו יהודי‪ ,‬ואף לאחר חיפושים שונים לא עלה בידו למצוא אחד מיורשיו‪.‬‬ ‫עברו יותר מעשרים שנה‪ .‬רבי חיים יושב בבית המדרש ועמל בתורה‪ ,‬והנה ביום מן הימים נכנס אורח עני מרוד‪ ,‬לבוש בבגדים קרועים ובלויים‪ ,‬והתיישב‬ ‫בקצה בית המדרש ושהה שם בעיר במשך כמה ימים‪ .‬במשך ימים אלו שמע רבי חיים את שמו ושם משפחתו‪ ,‬ולאחר בירור קצר נודע לו שהוא בנו של אותו יהודי‬ ‫שמסר לו את מספר חשבון הבנק שלו בשוויץ‪ .‬הבין רבי חיים שנזדמנה עתה לידו מצוה גדולה של השבת אבידה בשלימות‪ .‬הוא ניגש אל האיש וחקר אותו היטב‬ ‫בבדיקות שונות להיות בטוח שאכן הוא באמת בנו של אותו יהודי‪ ,‬ומשמצא כי אמת בפיך‪ ,‬מסר לו את הסימנים והמספרים שהיה צריך לדעת‪ ,‬והלה הצליח להוציא‬ ‫מהחשבון בבנק סכום כסף אדיר שהפקיד אביו שם שנים רבות קודם לכן‪.‬‬ ‫הוסיף רבי חיים שיש ללמוד מכאן מוסר השכל‪ ,‬שיכול אדם להסתובב עשרים שנה עני מרוד ואינו יודע עד כמה עשיר הוא‪ ,‬כך כל אדם מסתובב בעולם הזה‬ ‫כעני בדעת ומבזבז זמנו‪ ,‬ואינו מודע לאוצר הגדול הטמון בו‪ ,‬הכוחות‪ ,‬הכשרונות והיכולות שמסוגל להעפיל בהם לפסגות אם רק ינצלם כראוי‪.‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪36‬‬ ~‡„‡ŽŒ ŽŠ~‰‡ŒŒ އ–‹‡‡ ƒ—Œ—‡–ƒ—Œ—–„‚А  ƒ–’Š‚Œ•‚˜‰ˆ‰ƒƒ˜–ƒ˜‹‡•ƒŠ˜ƒ€Š’ƒŒ˜ƒƒ—‡ƒ˜ƒ‰– ‡†‚ ‹‰Ž Šƒ—Ї‹‡˜‡„‡Š‡˜—‰‹‡Ž‡Žƒ‹‡Ž‚އ„ ˜‹‰Ž‡ƒ ƒ—Œ—–„ ‚˜Ž—Œ ‹‰–„Œƒ’ƒ‡~Ёƒ‰‹€–—ƒ‹€ƒ†Љ‹‡~ŠŒ‹‡˜ „’—˜‚Ž—‚—~–*290 Œ–ƒ‡— ˜—˜ƒ–Œƒ—˜ƒ‡Š‰ €Žƒ ˜ƒ‰„ƒ ‹‡Žƒ”‡   ƒ‰ ‘‡ƒ‡ ~Š ’‰  ‹‡•‡„ŒŠ  ƒ‰ ‚ЇР˜~‚’˜‡—~‡‚˜ƒƒ”Œƒ‚–ƒ˜˜–Œƒ—‚އ~‡‡—‚ ‡‰ƒ‚ ĐĦđĒē Šƒ€‚’—‚˜~ƒŽŒŠƒ‰Š‡‚˜‡ŒŠ˜ƒ—–‚‡‚˜~Š˜—‚ ‹‡Œ‡‚Œ‚ ‹‡†–’ Š”„ ‹‚‡~ А ‚— ƒ—‡— ‚ ’—Œ‚ ˜ƒŽ ‚ƒ†‚ƒ–ƒ ˆ–‚ ˜ƒ‡Š‰ ‚–‡Ž ‚Š ŒŒ ‡˜Š ‚Ž— ‹‡–—Œ ‚АŒŠ ‡Ž’Š ‹‡Ž— ‚„Œ ˜€‚ƒŽ ˜‡ŒŠ—ƒ–‡‚ €ƒ ˜‡ ˜Žƒ‰— ˜––ƒ€˜Œ‚  ’ ĦĤčĎ ˜Ž˜Œ ƒ€–~Š ‡˜‡Ž’ ‚‡‡Š‰Š ‹–ƒ˜ ˜~‡”Œ ‚˜‡‡‚ ‡˜Š”‚Š ‚‡ ‡‚ ‹•ƒŒ ˜ƒ–Ž ‚•‡ŠŒ ~‡‚ ‚˜‡ ‹€ ˜—‚ –ƒ~ ˜~ –‡~‚Š ˆŠ‚Šƒ ‚ƒ—‹‡~˜Œ‹–ƒ˜~ƒ”ŒŠ˜ƒŽŠŠ”„–‚–‚Š— ‹‡‡ ~‡‚—–˜ƒƒ†‚˜ƒŒ—Ž‚–ƒ‘ƒŽ ~–Ž‚’‡ƒŒ‚˜Œ„ƒ‡Œƒ ‚ƒ‚‚‚‡€‚—‰‚ Œ—‚‚Šƒ€‚˜‡‡‚‚Œ‰‚މƒ‡‚‡‡ Š„~ƒ ‹‚Š–‡~Œ˜‡‡‚ƒŠˆŒŠƒˆŠ—‡ƒ—Ž—˜ƒ•ƒŽ‡˜‚Œ‰˜ŠŠ’˜Œ ‚АŒƒƒŒ‰—Œ‹~–ƒŒ‹‡~˜Œ‹–ƒ˜‡–ƒ~”ŒŽ‚~–Ž‚Љ‰— ƒ—‡‡‹‚‡~ƒƒ‹ƒ•‚‚Œ†ƒ˜—‚€ŽƒŒ‹Œ‡†Œ˜‡‡‚ƒŠ†Œ ‚‡Š‰‹ƒ–˜Š‡‡ŽƒŒƒƒ’ƒ€ ˜ƒ—Š˜Šƒ„‚‹‡†‡‚Š‚”–— ‡‰ ‹˜ƒ‰„Š ‘ƒŽ –Ž ‚•‡ŠŒ ‡Ž~ ‚–‚Œ ˆ‡Š~ ƒƒ—‡ƒ ‚Œ• ƒŽ„‰~˜‚ ‚‰ ~‡Š’‚Š ˜Œ~ƒ˜ ‚˜~–Ž ˜‡Žƒ—~–‚ ‚Œ~˜‚‚ Ħģĕďč ‚˜Œ„ƒ‡Œ˜ƒ–‹‡Ž—‚„ ’˜€‚ƒŽˆ‰‹˜Œ—Ž˜—‚–ƒ~˜~–‡~˜— ƒŒ‡˜ƒ–ƒŒ—‚˜ƒ‡Œƒ˜Œ‰‚˜~ˆ—Œ‡ŽƒŒŠ~‚‹–ƒ˜‚˜– ŒŠ—‰ ‡‰‚ ‰ƒ‚‚Šƒ Š—‹‡Œ—Œ—‰˜ƒŒ‚—€–˜‚~‡‚‰Š˜‡—‡~‚ ‹–ƒ˜Š–‡‚Ї˜—•‡˜ƒ‡ ЇЗ‚‡ ‡‚˜ƒŽŒ„‚‚ƒ„—‡˜‡ Š‚Ё‰‚‡—Œ˜~ ‚‚”ƒ– ‰— ƒ˜†Š ‚ ˜~ — Œ ˜~ Šƒ•—Š Ї~ƒ‡— ‡˜—• ˜~ ‡Œ‡ŽƒŽ~‚ ˜~”Š  ’ ˜€‚ƒŽ ‚˜‡ А ˜—‚ –ƒ~ ˜~ –‡~‚Š ĐĦĠĕČĥč Šƒ•—Š‹‡‰‚ƒ‡˜—•Š‚ސŽ‹–ƒ˜‚ƒ†ƒ—’‰‹‡‡ ˜Ž˜Œ–ƒŒ ‡–ƒŠ‚‡–ƒ€Œ‹ƒ•ŒŠˆƒŒ‚•”‡–— ‚‡Š˜—˜~–•Š ˜ŒƒŠ ‰—~~Š‹ŠƒŠ‹‡Œ‡‹˜ƒ~Š—‚– ‚ƒ ˜Œ‚˜~˜‡Ž— ~‡‚˜ƒŽŒ„‚‚˜ƒ~˜—˜ƒ–Ž˜ƒŽ‡‡ŽƒŒ‚‹‡—ŽŠ‡”‚Šƒ˜ƒ•Š Œ‚ ‚˜ƒ~‹ƒ–˜Š†‡Š ‚‹–ƒ˜‚—‡˜–—˜‚–—~‰‡˜ƒ~‚’’~—‚ Œ—‚ ˜—€ƒ’  ’ ‹‡‡ƒ—‰ ‡Ž’Š ˜—‚ ‡ŽƒŠ †‡ŒŒ –ƒ Š ‚Š ‚‡”Œ ˜~ƒŽ‡Ž’ŠƒŽ‡Š‡€‹–ƒ˜‚‹‡Ž~ƒ‡ŠƒŽ—€’Ž—‰‹‡Š‡Œ–~˜Š‡~ €‚˜†‡Œ‡Š‹‡•Šƒ˜ƒ–އޗ—‰˜‡– ˜–€˜ƒ•Š Œ‚˜ ~ ˜ƒ—Š†ƒ—’—’‡ —‚АŒƒƒŒ‰—Œ˜ƒ‡—‡~:‚‰–ŠƒŽƒ–‰„‹‰‡~ ‰—‘ƒŽ–Ž˜—•Œ €‚‚˜ƒ~ˆ~‹‡ŽƒŠ‚†‡ŒŒ‚Š‚‡”‚ ’ ˜ƒƒ‚Šƒ—ƒ‹ ŽŠ‡˜~‡‡ ˜~‚Ї”‚‰~‚Œƒ–˜‚‹‡ƒ‚‡Šƒ† ~„АŒ–ƒŒ~‚Š—ƒ˜—•˜~‹‡‡•Š~‡‚‚”’ ~„А˜‡ ‰ ‘˜—Œ –ƒ’‡ ‹‡Œ‡‚Œ ‹‡•–’ ‡Ž— ‰˜~ ‘˜—Š ‡‰ –•‡ ˆ~ ‘ƒŽ–Ž•‡Š‚Š:‚Š–—’~˜Œ—‡ŒЉŒƒ—‚—•‡—~†‡Š— –ƒ’‡ƒ‡‚–‡‡–—–„‡Š~–‚‹—•‡Ž‡–‡~Œ–‚ ˜ƒ~ƒ—˜ ˜ƒƒ†‚˜ƒŒ—Ž‚–ƒ ‹‡‡ ˜Ž˜Œ‡‹‡–‹–ƒ’— ‹ƒ‡—‚‡‚~„А€‚ŽŒ‚Š‚Ё–ƒ’‡‚А˜ƒŒ‡–‚ Ħĥģč •‚ ’—Œ‚~’ƒ–ƒ†‡˜— ~Š‚Œƒ–˜‚– ~Š—‚Žƒ—~–‚ Ħčĥč ˜ƒ„ Š Ž‰Ž ‡Œ~ ‡ƒ‚‡ —ƒ•‚ ‹ƒ‡Š ˜ƒ–Ž‚ ˜~ ƒŽ‡‰‚ ˜ƒ‡Œ €‡ ‡€Œƒ—ƒ‘Š ‘ƒŽƒ—€‡– ~”ŒŒ‹ƒ—~”ŒŽ~Šˆ~†‡‚‡˜ƒ~ ˜ƒŠ’˜‚ƒ†‡‚‹‚Š –‡~Œ†•‚ƒŠ‡‹ ‡—ƒ•‚˜ƒ ƒ—‚˜ƒŒ‡˜–—–—Šƒ ‹ƒ‡ƒ‚„‚‡‚˜‡ƒŽŠ”~˜—‹ƒ‡ ˜ƒ–Ž‚˜~‡‰Œƒ˜ƒŠ‡˜’‚˜~“”ƒ•~‡„‡–‚Œ–Œ•‰”‡‰ ‚ ’—Œ‚ ~’ƒ–Š ‡˜‡Ž’—‰  ~ ‹ƒ‡ ‹ƒ‡~ƒ ~–ƒŽ ‡˜—€–‚ ƒ— ‚Ž‚ƒ ‹Ž‡~ƒ~”‹‡~”ŒŽ‚‡ ~–ƒ‡‰Œ‡Ž~‚„–Ž–Œ~‹‡‡—‰ƒ ƒ–„ ‹‡Œ‚Љˆ~ƒ‡Œ‚– •Œƒ˜ƒ•‡Š˜ƒ’‡ ‡˜Ž’ƒ‚ ‚Ї˜’ƒ‡–‚ •Šˆ‰– ~‡ƒ~–‰—ƒ•‚‹ƒ‡‚˜~ˆƒ–Š‹‡Šƒ‰‡ ˜‡—‡Š— ƒŠŠ‚ ˜ƒ—€–‚‚ ƒ–„ —‰ ‚~‚ ˜— ‡†ƒŠ Š ‹‡Ž‡•˜ :Š˜‡ƒƒ”•Љ‹‡ ‡Ž‚‹‡ƒ‚‡‚–ƒ‡‰Œ‡Ž~‚„‚–Ž‚–Œ~ƒ ‹–ƒ˜‚‹•ƒŠ˜ƒŽŠƒŽ†Š ‚ƒ€‹‡–—‡—‹‡Ž’‚ŠƒŽŠ ˜‚ ‹Ž‡~— ƒ•‡Ž–’ƒ‚‡Œ‚ƒŒ ƒ•‡Ž–’~„‡Œ‚ƒ’ Š„‹–ƒ˜‚‹‰‡~ƒ˜—‘˜‡——‡’‰‹‡‚Œ–ƒ’‡ŠƒŽƒƒ˜‚ˆ‰ ‹Šƒ‚˜Œ ŠŒ‚Š‚”–’—ƒ•‚‹ƒ‡‚~ƒ‡—‰—ŠŠ‰‹‡ƒ‡ ‚‡Š‰ ‹ƒ–˜Š ‡˜†Š ‚—‰ ‡Šƒ ‡ŠŠ Š„ ~~ –Œ~ ‹‰Š ĤđėĒė' ƒŒ—˜~‘‡Š ‚‚•‡–Œ~А‡€‚ƒƒ˜ ’—ŒЉ˜~‡~Š‡‚Š –‡~Œ ‚†Š ‚‚˜~ЕБƒŽƒ—‡Š •Šƒ‡˜†Š ‚ƒ‰‡‚„‡~‚‡‚ ‚ŽŒ‹—‚~–ƒƒ•‡Ž–’Šƒ‡•ŠŽ‹’Šƒ~Œ• –˜Žƒ ƒ˜— ‡Š ƒŽ—‰ ƒ— ƒ˜ƒ~ –‡~— ˜~ ‹‰Š ‚Š€~ ˜‡’ƒ‚ ˆ~І‡•‹‡’ƒ†‹‡ƒ‚‡‚~–Ž‰Ž—‰˜Ž‰‚˜‡ƒ‡Šƒ˜‰— ‚‡‚‹‡‡‰–•‡’‡˜Š‡•˜ƒƒ”Œƒ‚–ƒ˜‡–Œƒ—‹Ž‡~‡‡‹‡Œ–˜Ž‚— ‹‡–ƒ’‡‰‚ ‹ƒ‡ ƒ‡—‰ ~Š‚ ƒŠ ƒ‡—‚ "‚„ ‚Œ Š~——‰ ˜ƒ˜‡Š†ƒ –ƒŒ‡Ž—”Œˆ~˜—ŠŠ ˜‡Š—‚‡Š‰‚—‚— Œ‚‹‚—•‡Š Š –‡~Œ –‰„Ž „~ ƒ~ ˜‡—‚Œ ‚ ‡Š ‹‡—•Œƒ Š ‡€ ‹‡—ƒŠ Š~–—‡‹€ƒŠ~–—‡Œ—’ŽЉЇ”‚Š‚ƒƒ”Œ‚–ƒ˜‚ƒ˜ƒ—’Ž˜Š”‚ ‡’Œ Œ—ƒ ˜ƒŠŠƒŒ ˜ƒ~’ ‹ †• Š‡ ‚‡‚ ˜ ‡~ƒ–‡‚‚ ŒŒ ~ƒ‚Š~–—‡:~† — ƒ‚‡Œ‚ƒŒ‹‡ƒ†‚‹‡ƒ‚‡‚–ƒ˜ƒ–Ž•‡ŠŒ—‡–‚Š—ƒ—• ‚Œƒ–˜‚ˆ‡Š‚˜ˆ‡—Œ‚ЇА—‡Š•’Žƒ‚–ƒ˜˜Šƒ~—Š ĕĦėĘĐ ‚ƒ—˜–ƒ„ ŠŠ–‡~ŒŠ—ƒ˜Œ—Ž˜~––ƒ—ƒ•‚‡ƒŠ‡€ƒ•‡Ž–’ ‹‰Š ‡˜ƒ‚— – ~Š ‹ƒ–˜Š ‰ƒŒ ‡Ž~— ‹‡‡ ˜Ž˜ŒŠ ‡˜ƒ‚ ‚Œ‡Š— ‹‡†ƒ†‡”ƒ˜ƒ–ƒ•Œƒ~‡‚‡˜†Š ‚Š˜ƒ”– Žƒ€Ž˜‚—‡˜ ’—Œ‡Ž Š—–Ž‚‹‚‡‚‡‚Œ "‡‡„‹Žƒ’І‰Š †‡Œ‡‡„†ƒƒ ĝČđđ" ‡˜†Š ‚Œ–ƒ„ ЇА‡‰‹‡” Š—‰Œ‡ŠƒŠ‡’‚ƒŠ„ ‡–Œ ˜ƒƒŒ ‡Ž• ˜~ ~†‡Š— ~„АŒ –ƒŒ~‚ •‰ Š~—  "~‚ ‡Ž ‹ –”ƒŽ— †•‡Š’Žƒ• ƒ˜ƒ~ ‡˜’˜‡—ƒ •ƒ’‚ –Š ƒ— ĕĦĤĒē ˜—–Љƒ•‡Š‡˜ƒ‡Ž•”‚‹‡—Ž‚‡‰‚—•ƒ’‡ƒ‚‚ƒ—˜‚ Š~–—‡Œ—’ŽЇ”‚Šˆ˜ƒƒ”Œƒ„‚–ƒ˜‚‡’А—‡Š•’–‚‡˜ ’—Œ ˜ƒƒ†‚˜ƒŒ—Ž‚–ƒ‘ƒŽ–Ž ˆ˜ƒ Œ‚„‡~‡Š‡”‚‹€–‚~—ƒŽ–˜‚Š˜ƒ‰„Љ‹‚Š‡~ƒ ƒŽ– –~Œ ‚ƒ†Š –‰„‡‡ ‹Šƒ‚ Љ— ƒ ƒ‰ ‡ ‡ Š— ƒ† ĐĥĞĚ ‚‡Š‰‚ƒ‚ƒ—˜ƒ—˜˜Œ–˜Ž‚—ŠŠ’˜˜€ŽŒƒ‹‡†–’‹˜ƒ~‘˜—Š ’ƒ„‚–‡‰„‡‡Ž—Š”˜ƒŽƒ–‰‡„‚‡‡Ž˜~Š•ƒ”„ƒ—Œ—–„‚ ‡Š–Œ~ ƒŠ•˜‚‡Š—˜ƒŠ‡’˜‚—‚~–Ž˜—–ƒŒ—Šˆ‡—Œ˜ˆŠ— ‹Šƒ‚ –‰„Š ЇƒŒ ~ƒ‚ •‡”‚— •‡” ‚‡‚‡ ‹Šƒ –‰„Š ƒ˜‰‚ ˜ƒ‡Š‰‚”‡‰ƒŽƒ—Š˜ƒ•‡˜Œ–~‡˜Š„‹‰‡~Š„‹–ƒ˜‚‹‰‡~ ‚‡‚‡~Š—–—’~‡~˜•’Œ‚ƒ—˜ƒ—‡~Š–ƒ‡”‚Љ‹~‘~— Š—•ƒ˜Œ‚ƒŒ†—ƒ Š˜—€Ž˜‚Š˜ƒ–‹‡Ž—‚„˜ƒŠ‡€–ƒŠ— ‚‡‚‡—‹‡ŠŠ’˜ŒƒŽ~ƒ˜ƒ‰„ƒ‚ŒŠ—‚ƒ—˜‚——‡ ‡‚„‡~‹‚‡Ž‡ ‡Ž Љ ‹ ‚Š ‹‡–‚ ˜—‚ ‡Š‰~Œ А €Ž˜‚Š ‚ ƒŽŒ‚ ‹ƒ‡ ‚ƒ—˜‚Šƒ€~Œƒ‡Ž‡–Œ~‰–ƒ‡”‚Љ˜~‚ƒ†Š–‰ƒ„‚•‚ ˜ƒ —˜ƒ˜ƒ–‡—˜ƒ–‡Œ„‚–‡—‡Š‡Š”Š˜ƒ•Ž’Œ˜ƒƒŠ‚ ’—Œ‚ ƒŽ– ‹‡†Œ ‹Šƒ‚ Š‰Šƒ ƒŠ ‡Š ƒŒ ‚ƒ—˜ ‚—— ‡ ‡ ƒŠ‡’~— ‚~–މ~‚‹ŠƒŠ—‹†ƒ—‹’—ƒ ŠƒŠ€–˜‚—‡Š— ĦđĕĘėĐ" ЉАƒŠ—‡—˜ƒ–‰~ƒ˜ƒŒ—ނЗ˜ƒ–‚ƒƒ‚„~‡„ –Œ‚— ‚‡Œ ˜Œ–˜Ž‚ ‚„‚ €Žƒ‚ А –˜ƒƒŠ ˜ƒŠ€ƒŒ ~Š ‚— ‚ƒƒŠ‚–‚–’—‰ƒ‚——‚ŒŠ—‚ƒ˜ƒ—˜–’–‰Š~–—‡ ˜— ‹‡–Œƒ— ‹‚ ‹ƒ‡‚ ƒ „~Œƒ ‚А Šƒ ‚‡Š †‡‚ Š Š ‚ƒƒŠŒ‚‹‚ƒƒŠŠ—ƒƒ –†’Ž: ‚Œ†‘ƒ”А‹‡€Ž˜Œƒ ƒ ‰ƒ˜ƒŠƒ€~ŠŠ’—‹‡‡’—Œ˜—‚€Žƒ—ŠŽ‚ƒŽ–‡– Ġ"Ğ ˜Š Ž–Œ~Ž—‹‡–”Œ‡Š‚Š ŽƒŠ‹‡Ž˜ƒŽ˜—‚˜~€ŽŒ‚ Ęė" ˜~„‰‚Ž—~•ƒƒ‡Šƒ~‚ƒ†Š‹Šƒ‚Љ˜~–‡‰„‚Ё‡ ‡ЉŠ— ‚‡ ‡˜‰ •‡‰ ~Š~ • ”‡‰ ~Šƒ ‹‚–~‰ ~Š :ˆ‡~ •‡ ˜—‚  ƒ‰Š •ƒ•„ ‚‰ Š~–—‡ ‹—‰ ˜~„‰ ˜Šƒ ˜— Š ‚–— ~‡„ƒ—Œ—–„‚ƒŽ–‚—•Œ ‡•˜— ‚Œ•ƒ‚Œ‡˜”–’ƒ ‚‰Š˜—‚˜~€ŽŠƒ„‰‚Ž—‚—‚ƒ”ƒ„‡Šƒ~‹‡Ž‡‚˜•˜Œ‚Š ‡Šƒ€ƒ‡Œƒ ˜‡ŠƒŽ‡‡‚‹‡–”Œ‡Š‚Рށ ~Š‚‡‚‡—‰˜‡‡ˆ‡~ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ˜~”ŠƒŽ‡˜ƒ ‚Ž—‚‡Šƒ~Š~–—‡Љ‹—Š‚˜—ƒ•ƒ‚ƒ‰‘‡ƒ‚Š ƒ‡‚‡ ‹~ ƒƒ "‡Šƒ€ƒ ‹‡–”Œ ƒŠ ƒ‡‚‡ ‹Šƒ‚ Љ ƒŠ ƒŽ˜‡‡ ƒŠ‡’~— ƒ•‡˜Œ‡˜—‚˜ƒ•‡˜Œƒ‹†€Žƒ—ŠŠ’˜‚Š˜ƒŠ€Œ‚ƒ˜ƒŠƒ€‚Œ ‹‡–”Œ‡Š‚Š Ž‚„‚‹Šƒ˜‡ŠŠƒ‰‡ˆ‡~˜—‚˜~ƒ€Ž‡—‚–‚ Š~–—‡‹Љ–ƒ‹‡Ž‡‚˜~ †—’˜‚Š‚Žƒ”–‚•‚Š— ‚˜‡Œ—~ƒ‚‡‡Ž‚~Š~" ~ЉР‹ƒŽ˜~—ƒ Šƒ‹ƒ†Šˆ–˜‡ƒ˜ƒŠƒŽ‡˜ƒ‡Š‰ƒ— ˜‡—‚‰„Ž ďēĕđ †—’˜˜— ‚”ƒ– ‚އ~ƒ ˜‰Œ ‡‚ ˜‡Œ ‹ŽŒ~ ˜ƒ‡–‚ ˜ƒ†Š ‡’—˜‡~ƒƒ‚—ƒ•‚˜—‚˜ƒ—’Ž‚ƒ˜ƒ ƒ–‚€Žƒ˜ƒŒ—Ž‚ Š‚•‡ƒ –‚ƒ„~˜‡~‰˜ƒ’‡Š•‚˜ƒ~ ˜Œ˜—‚‹ƒ‡ˆ~‚Žƒ”–‰ ‚ƒ—‡ƒ‚Šƒ~€˜Ž—‚•ƒ˜Œƒ‚ƒ†‚Ž—‚˜‰–ƒ‚˜—ƒ•‚–ƒ~ƒ‡„Œ ‹Šƒ‚Œ‹‡•‡„Œ‚ƒ˜——‹ƒ‡Š:˜—‚‹ƒ‡Š–‡—–ƒŒ„Œƒ‚„ƒ €” –‡‰~Š~–—‡˜‡ЉР˜~ –Œ—Œ‚ Љ –Œ~ ~Šƒ ˜—‚ ˜~ €ŽŒ‚ Љ –ŒƒŠ •‡‡ ‰Šƒ ˜˜Š Š€ƒŒ‚ ƒ’ƒ€ ˜~Ž‚ – ~ ˆ—ŒŽ ‚„‚ €Žƒ— ’~ ˜—‚ ‫ספיד ראש השנה תשפז‬hbzs3587@gmail.com ‫ דפוס‬- ‫טועמיה‬ ƒ—Œ—–„ ‚˜Ž—Œ ‫להצטרפות ולשליחת סיפורים‬ 37 čď ĞĥđĐĕ ěč ĘďĜĚ ęēĜĚ Ĝ"ĞĘ ęČđ čČ ďđčĕė ĦđđĢĚ ģđĒĕēĘđ ĕĜđĕĞĤĐđ ĕĦėĘĐĐ ĞďĕĐ ĦģĚĞĐĘ ĦĕĞđčĥ ĦĕĜĤđĦ ĐĚč ď"ĝč 'Ď ĐĜĥ | Ē"ĠĥĦ ĐĜĥĐ ĥČĤ 142 ĥđĤĕĠĐ ĥĜđĞĚ ĐČĤĕđ .ĥĜđĞĚ ńČĀ Ĥøĕý đČ ĐčĐČĚ ńČĀ Ĥøĕý ČĕĐ ęČĐ - Ėĥďģ ĦđĤčď đĜĕĤđĐ ĤČĥđ ęĕĚĥĐ 'ĕĚĤĎ ĕ"Ğ ČđĐ ĖđĤč ĥđďģĐ ĐĜĥĕĜĞĕ ČĚĥ ńČĀ Ĥøĕĥ ý ĞđčĥĐ ĦĥĤĠč ęČđ čČ ďđčĕė ĖĤčĦĕ Ę-ČĐč ēđĔč ĐčĐČĚ ČĤĕĐđ .Đ"čģĐ Ęĥ đĕēđĘĥ ĦđČčĢ 'đĎđ ęĕ üĜŁĀ ĘĞÿ čČĀ ęēý Ĥÿ Ŋø ŅĜĚý ēú Ĥÿ ęĕ üĜčĀ Ŋø ęČü ,ęĕďü čĀ Ğú Ŋÿ ęČü ęĕ üĜčĀ Ŋø ęČü čĢĚ ęĐĕĜĥ đĜĕĕĐď) .ďĝĠĐ Ęčģĕ ČĘĥ ęĕĚđĤĚ ĕĚĥĚ đĕĘĞ ēĕĎĥĕĥ (Đ"Ĥ ĦĘĕĠĦ ,ęĘđĞ ĦĤĐ ęđĕĐ) ĤđĚĥĕĥ đč ēĔđčĥ ,ĐčĐČĚ ĞĕĎĚĥ ,čČĚ ČĤđĚ ĐĜđĥ ĘčČ ,ČĤđĚ Ęĥ .ĔĠĥĚč ďĕĚĞĕ ęđĕĐ ,ęĘđĞ ĦĤĐ ęđĕĐ' :Đ"Ĥč ĔđĕĠč ęĕĤĚđČ đĜēĜČ (.ďčĞ Ęĥ ĥĜđĞĐ ČĤđĚĚ ,đĕĘĞ đČ ęĕĜčė ,ĐĥģčĐ Ęĥ ěĕĕĜĞĐ ģĚđĞ đĐĚ .'ęĕďčĞė ęČ ,ęĕĜčė ęČ ĐĜĐ' ĞĥĕĘČ ĤĚČĥ ĐĚ ĐĒđ ,ĐĜĥĐ ĥČĤ ĐĕĐ ęđĕ đĦđČĥ ČčđĚ ĤĐđĒčđ ĤĕčĝĚ ,'ěĦĜđĐĕ ĦčĐČ' đĤĠĝč ġĕĥčĕĕČ ěĦĜđĐĕ ĕčĤ ěđČĎĐ .ęĕďčĞė - đĦĘČĥđ ,ěĕďĐ ĦďĤē ČĕĐĥ ,'ĦČĒĐ ĦďĤēĐ Ęė ĦČ đĜĕĘČ ĦďĤē ĦđĚĚđĤĐ ĦČĤĕ đĒ ĘčČ ,ęĕĚĥ ČĤđĚč ęĕģĝđĞ ęĐĕĜĥĥ ĦČĒ ,ęĘđĞ Ęĥ đėĘĚ - ĖĘĚĐ ĘČ ĤčďĘ ĖĘ ĥĕĐ ,ĦČĤĕĕĦĚ ĦČ Đčĕĝ đĒĕČĚ ĕĜĠĚ ČđĐ ěĕĕĜĞĐ :čĦđė Ėėđ .ĥĜđĞĐ ĦČĤĕ đĒđ 'Đ ĦčĐČĚ ĐĞĕĎĚĥ ĐĜđđėĐ - ČčĢĐ ĤĥĘ đČ ,Ę"Ĝė ĐčĐČĚ ČĕĐ ĖĘĢČ ĐČĤĕĐ ęČ đĜĕĕĐ ĘėĥĐ ĦđĢĚ đĐĒđ ,ĐĚďČĐ ĘĞ đĦđĕĐ ĕĚĕ Ęė ČđĐ čČĐ ěĚ ěčĐ ČĤđĚĥ ČĕĐđ .ĥĜđĞĐ ĦČĤĕ ĐĒđ ,Đ"čģĐ Ęĥ đĕĦđČčĢ ęĐĥ ,ęĕĚĥĐ ĦđČčĢ ČĤč ĤĥČ ČĤđčĐ ěĚ ęďČĐ ĦČĤĕ ěĕĜĞ ěėđ .đĕčČ ĦčĐČ ĦđėĕČĚ ČđĐđ ĘČĤĥĕ ĖđĦč ĐĜđđėĐ .Ħčĥđĕ ĕėĜČ ĕĚĞ ĖđĦč :ĐĕĦĠĥ ģĦĚč ĐčĕĥĐ ěĚ ďčĞĐ ĦČĤĕ ĦČĒ ĦĚđĞĘđ .ĐčĐČĚ ĐČĤĕ ČĤģĜĐ đĐĒđ ěĕČĚ ĥĕ ĐčĐČĚ ČđĐ čČĐ ěĚ ěčĐ ČĤđĚđ ,ęđģĚĘ ęĕĜč đČĤģĜĥ ęĕčĕčēĐ ĦĜĚ ĘĞ ďčđĞđ ,ěđďČĐ Ęĥ đĕĤčďĚ Ĥđĝĕ ęČ đĐĥĕĜĞĕ ČĘĥ ČđĐ ěđďČĐ ĞĕĠđĚĥ ĕĠė ĞĥĕĘČ ĤĚČ Ē"Ğđ ,ĐčĐČĚ ĐČĤĕ ČĕĐ ęĎĥ ĐĤĚČđ .đčĤĚ ĝĤĠ ĘčģĘ .'Đ ĦėĤčĘ ĦđėĒĘ ĕďė ĦđĥĞĘ ĐėĕĤĢ ČĕĐ ĐĚ ,ęĕģđĝĠč ĐČĘĐ ĦČĤĕĘ ,ĐčĐČĚ ĦđĚĚđĤĐ ĦČĤĕ ěĕč ĘďčĐĐ ĘĞ ĤČčĦĐĥ ĐĚ ĕĠĘđ ČĤđĚ Ęėĥ ,ġĕĥčĕĕČ ěĦĜđĐĕ ĕčĤ ěđČĎĐ Ęĥ ĐĜčĐĘ ĘđďĎ ďđĝĕ đĐĒđ ęĕėĘĚ ĤĠĝč ģđĝĠĐ ĦČ ġĕĥčĕĕČ ěĦĜđĐĕ ĕčĤ ěđČĎĐ ĤĕčĝĚ ,ĥĜđĞĐ ČĤđĚ ČĘČ ,ĐďĤēđ ďēĠ Ęĥ ČĤđĚ ČĘ .ĐčĐČĚ ČĤđĚ ČđĐ ,ęČđ čČ ĕĒēĕĎĘ ĞĥĕĘČ ĕĤčď ĦČ ČĕčĚđ ,ĦĕĚĜđĥĐ ĐĥĕČĐ ĤđĠĕĝč ģĝđĞĐ đĜēĜČĥ ĘđďĎ ęďČ đČ čĤ ĕĠĘė ęĕĥĕĎĤĚ đĜēĜČĥ đĚė ,ĦđĚĚđĤ Ęĥ ĦČþ ŅĜĕ ýĘČý ŕø ďø ĤÿēĀ Đ ýōĐü ĐĕĀ þĘČý Č ĀĜ ĤĚČù ŖĘ ĤĚČā þ ň ÿđ :ĐĥĕČ ĐĦđČ ĦđďđČ đĐĒđ .đĕĘČ ďđčė ĦČĤĕ đĜĘ ĥĕ ĦČĒ Ęėčđ ,đĕĘČ ęĕĤčđēĚđ ęĕčĐđČ ďđČĚ ĤĻÿ ĘČþ ŖČ Ŝ þĘŌþ Đÿ ĘČþ Ŝ ĀĘ ĤŁþ ďÿ øĘ ĺýĕĐú Ŝ ĀĘ ĦŖĻĞú ÿĘ ĐĚþ ĦČāņĐÿ ĐďĀ ĤĀēú Đÿ Ęė đĜČ ,ęĕĜčė ęČ .ęĕďčĞė ęČ ,ęĕĜčė ęČ À ĔđĕĠč ĐĜđđėĐ ĐĒđ ,čČ ČĤđĚ ĦđĘĕĠė ĦČ ġĕĥčĕĕČ ěĦĜđĐĕ ĕčĤ ĤČčĚđ (Ď"ĕ ď"Ġ 'č ęĕėĘĚ) ČčĀ őĀ Đÿ đĜČ ĕĤĐ ,ęĕďčĞė ęČđ .ęĕĜč ĘĞ čČ ęēĤė ,ěĕďč ĐėĒĜĥ ĖĕĘĞ ęĕėĚđĝ ?ČčĢĐ Ĥĥ ĘČ ęĎđ ĖĘĚĐ ĘČ ęĎ ĐĜĠĦĥ ĐĚĘ ĕĤĐĥ ,ĞĥĕĘČ ĦĘČĥ .đĜĜēĦĥ ďĞ ĖĘĥ ,ČčĀ őĀ Đÿ ĤĻÿ ĘČþ ŖČ Ŝ þĘŌþ Đÿ ĘČþ Ŝ ĀĘ ĤŁþ ďÿ øĘ ĺýĕĐú ĞĥĕĘČ ĦĘČĥ ĦĜđđė ĦđėĘĐė ,ĦđĕđĢĚĐ ĦđėĘĐĐ ĦČ ďđĚĘĘ ĘČĤĥĕĚ ďēČđ ďēČ Ęė ĘĞ Đčđēĥ ęĥė ĦđėĘĐ ĦČ ěĜĥĘđ ďđĚĘĘ ęďČ Ęė ĘĞ Đčđē Ėė ,ďđĞđ ěđĥĘĐ ĦĤĕĚĥ ,Ħčĥ ,ĦđėĤč ęĕĕē ĖĤď đĜĕĤđĐ ,ďđČĚ ďĞ ČĕĐ ĐĤđĚēđ ,ěĚĒ Ęėč ĦĕďĕĚĦ ČĕĐ đĒ ĐđđĢĚĥ ,ęČĤđĚđ ęČđ čČ ďđčĕė ĎĐĜĚđ ĐėĘĐč ęČđ čČ ďđčĕė ĕĘčĚ ,ęĕčĤ ęĕĤčďč Ęĥėĕđ ,ěĚĕĕģĘ ĖČĕĐ Ğďĕ ěĕČĚ ,ĐĕĦđėĘĐ ĦČ ďĚĘĕ ČĘ ęČđ ,'ĐĜĥĐ ĕďĞđĚđ ĦđĦčĥč ęČđ čČ ďđčĕė ĦđėĘĐ ĝĤĔĜđģ' ĕ"ĠĞ .ĘĥėĜ ČđĐĥ ĦĞďĘ 'ęĕĘđďĎĐ ĦđĤđČĚĐ' ĝ"ēĚ ĕģĝďĜĘĤđģ ěđĥĚĥ ĕčĤ ěđČĎĐĘ ĥģĕčđ čĕđēĚĐ đĤčē Ččđ ,Ħčĕĕē ĐĜĕČ ěĕďĐ ĤģĕĞĚĥ ĦđĤĚĘ ĒČ ęČđ čČ ďđčĕėč ĐĜĥĐ ĥČĤ ĕĚĕĘ ĦđĞĎđĜĐ ĦđėĘĐ Ęĥ ČĦĕĕĤđČď čđĕē đĕĘĞ ĥĕ ĕė ,đĚČĘ ĞđģĦĘ ČđĐ čĕĕēÀ ĞđģĦĘ đĜĚĚ ĥĚĥĚĐ čČ :đĚđģĚč đĜč ĞģĦĕ ęČĐ ĞđģĦĘ ēĕĘĢĚ ČĘĥ čČ (ěĕĕĔĥĤčĘĕĒ ĕ"ĤĎĐ) .ęČđ čČ ďđčĕė ĤčďĐđ ĤĠđĥč ĞđģĦĘ ĐĚ ěĚĒ ĐĝĜĚđ ĦĝĜėĐ Ħĕčč ĞģđĦ ĘĞčė ęČĐ ,ĘČĥđ ĐĜĥĐ ĥČĤč đĜč ĦČ ĘđĚĘ ĖĕĤĢ ĐĕĐĥ ďēČč ĐĥĞĚ ęČĐ ĔčĘĦĚ ČđĐ ĖČ ,ĞđģĦĘ čĔĕĐ Ğďđĕ ěčĐ đĘĕČđ đďĕč ĐĘđĞ ČĘ ĐčĕĝĐ ĐĤđČėĘ) đĜĕčČ ģēĢĕ ęĥ ĘĞ đČ đĕčČ ęĥ ĘĞ ěčĘ ČđĤģĘ ĐČĤĜ ĦČĒ Ęėč ,ĐĒč ĥĕĕčĦĕ đĕčČ ČĚĥ ,đĕčČ ęđģĚč ĞđģĦĘ ĦďģĞ ĦĤėĒĐ ĘĘĎč ĐĕĐ đĜĕčČ ģēĢĕ Ęĥ đĚĥ ĦČ ĤĕėĒĐĘ ĦďēđĕĚĐ ĕ"ĤĎĐ). đėĤď ĦČ ĖĕĥĚĚĥ ěč đĘ ĥĕĥ ēĚĥ čČĐ ĕė ĞđģĦĘ ĐĘĞĕĥ ĦđčČĐ ĤČĥĚ ģēĢĕ ĐĜđĥ ĐĚ ,ěė ČĘ ęČĥ ,ĐĜĥĐ ĥČĤč ģēĢĕ (ěĕĕĔĥĤčĘĕĒ ĘĞ ČĤģĕĥ 1"ěĥďĐ ĦĚđĤĦ"Đ ĐĒ ĘĞ čĕĥĐđ (ĐĜĥĐ ĦđĚĕ ĤČĥĚđ ĦēČĚ ĦĥģčĚ ČĕĐ Ėė ĖĤđĢĘđ ĤĠđĥ ĦĞĕģĦ ĞđĚĥĘ ĐĢđĤĥ ČĚČ .Ę"ėĞ đĜĕčČ ģēĢĕ ďđčėč ęĕčĕĕē đĕčČđ ČđĐ ĕĤĐĥ đĜĕčČ ģēĢĕ ęĥ ĤČĥĕĐĘ ĦčĐ ĐėĕĤĢ ,ęĕďĘĕĐ ĘĞ ĤđĚĥĘ Ħĕčč čėĞĦĦĥ ĐĕĦđĜčĚ ďđčėč ĤĦđĕ čĕĕē ęďČĥ 2Č"ĚĤĐ ĕĤčď ĕĠĘĥ 'ĤēĥĐ ĦĘĕĕČ'č ĤĕĞĐđ ĦĞĕģĦ ĞđĚĥĘ ĐĒč ĐďĕĝĠĚ ČĕĐĥ đĘĕĠČ ęĕďĘĕĐ ĘĞ ĤđĚĥĘ đĕčČ ĥ"Ğ đĜčĘ ČđĤģĘ ĖĕĤĢ ĐĕĐ ĐĤđČėĘ .đĕčČ ĕčČ ďđčė ĤĥČĚ đĕčČ .ĤĠđĥ ĞđĚĥĘ ěĕďĐ ĤģĕĞĚ čđĕē ĦčĘ ěĕČ ĕė ,ĤĠđĥ .đďđčėč ĤĦđĕ čĕđēĚĥ ěđĕė ĦĞĕģĦč ěĕďč čĕđēĚĐ đĤčē ĦČ ďēČ ďĢĚ ęďČĘ ĥĕ ĤĥČė ęĘđČ Ęđėĕ ČđĐđ ,ěĕďĐ ĤģĕĞĚ ĦčĕđēĚ ĐĜĕČĥ ,đĚĕČ ĦČ ĕĜĥ ďĢĚđ ,ĤĠđĥ đĦčđĔč ĤĠđė đĘČė đĤĚČ đĤčē Ęĥ đĦčđĔč ĤĠđėĐ ĘĞ ęČđ" đĜĚĚ ĥģĕč đĤčē ęČ :ĦČĒė ČĕĐ ĐėĘĐĐ ,ęĐĚ ďēČĘ ģĤ ĞđģĦĘ ĥĕ ęĕĠĦđĥ ĐĥĘĥ ĕĤĐĥ ,đĚĕČđ đĕčČč ĥ"ė ,ęđģĚ Ęĥ ĐĒ ĘČĤĥĕ Ęė ęĕčĤĞĥ "ĦđčĤĞ" ěĕďĚ đĘ čĕĕēĦĐ Ĥčė ĕĤĐ ,ěđĥČĤ ę"ĤĐĚ) ."ĖĤčĦĕ đĘ ęČĤđĚđ ęďđčė ĐđđĥĐ ěėĘđ ,ęďČč ĘčČ .đĦđčĕĕēĦĐĚ đč ĤđĒēĘ Ęđėĕ ČĘ ěėĘđ ,ĐĒ Ęĥ đĕĦđđĢĚ ęđĕģĘ (Ď"Ę ĐđđĢĚ ,ĦđđĢĚĐ ĐĘČ ,ĒĕĎē ,ĤĠđĥč ĐĘ ĞģĦĕĥ ĐĘ ĤĚČ ČđĐđ ĐĜđĥČĤ Đĥģč đĚČĥ ĐĤģĚč ď"ė ğĕĞĝ Ě"Ĥ 'ĕĝ ď"đĕ Ğ"đĥ.2 ĐĘĕĚ ĕĜĕĜĞ ď"đĕ ģĘē ,đďĕĚĘĦĘ "Ĥĥđĕ ĔģĘ" ĤĠĝč ČčđĚ .1 ĦĚĥĜ ĕđĘĕĞĘ ĐĚĘĥ ĐČđĠĤĘ ČĚĕĕģ Ęĥ ĞĤĒĘ ĎđđĕĒĘ ď"ĝđ ĐēĘĢĐĘ čď ĞĥđĐĕ ěč ĘďĜĚ ęēĜĚ 142 ěđĕĘĎ // ĒÃĠĥĦ ĐĜĥĐ ĥČĤ ĐĤđčď ěč ęēĜĚ ęĥ ęđĘĕĞč ĐĕĠđĢ ěĥ ěĕĚĕĜč ĐĤĥ ěč ęĐĤčČ ‫ דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬- ‫טועמיה‬ 38 ď"ĝč ĦđčČ ĐĥĞĚ ęĕĕēĐĚ ĤđĠĕĝ čČ ďđčĕė ĦđėĒė ČčĢĐĚ ĤĤēđĥ ĤđĤēĥ ĤđčĞ ,'ďđď ĕďĝē'Đ ĘĞč ěĕĔĥĜĤđč ďđď ĕčĤ ĥĕďģĐ đĕĕēč ďēđĕĚ ģĤĠ ęĕĚĕė ęĕĞđďĕ đĕĐ ęĕĚĕ ęĦđČ .ĕĜĘđĠĐ ČčĢĘ đēģĘĜ ĤĥČ ęĕĤĕĞĢĐ ęĕĤđēčĐ ,ČĕĐĥ ĥĠĜ ęđĥ ĘĞ đēĝĠ ČĘ ĕĜĘđĠĐ ČčĢĐ ĕĥČĤ ,ęĕĤĕĞĢĐ ĤđčĞ ęĕĥģ ęĕėĤčČ ,ěĐĕĦđĚĕČ ģĕēĚ ęĕĜč đģĦĕĜ .ČčĢĘ ĦđĕĤĒėČč đĝĕĕĎ ęĘđė ĦČ .ČčĢč ĦĤĥĘ đēĤėđĐ ęĘđėĥ ďĞ ČđĥĜĚ Đĥģ ĐĕĐ čĢĚĐ ,ęĐĕĦčĚ ĤĥČ ęĕĤđēčĐĚ ęĕčĤ .ĞĕĥđĚ ĖČĘĚė 'ďđď ĕďĝē'Đ ĘĞč ĐĘĎĦĜ ĦĞ ĐĦđČč ,ĐĚĕĜĠ ĥďđģĘ đĝĜėĜ ĝđĕĎĐ ģĤĠč ěėĚ ĤēČĘĥ ęĕĜĥčđ ĦĞ ĐĦđČč đďĚĞ ĝĕĕĎĦĐĘ ,đ"ē ĔčĥĘ ĕĚđ ďĝēĘ ĕĚ ďēČ ĘėĘ ģĝĠ ČđĐđ đĦėĤč ĦČ đĥģĕč .ĤĤēĦĥĐĘđ ĕĜĘđĠĐ ČčĢĘ ęĕėĕĤĢ đĕĐ ĤĥČ ęĕĤđēčĐ Ęė đĤčĞ ĤĠđĥ ĦĞĕģĦ ĕĜĠĘ ĐĜĥĐ ĥČĤč ĤėĒĕĐĘđ ĥģčĘ ,ĥĤďĚĐ Ħĕčč đĕĜĠĘ Ėĝč ĐĜĥ ĐĦđČč ČčĢĐ ĝđĕĎĘ čĢĕĕĦĐĘ ČđĐ ,ĦĢģĚč ĕĜĤďđĚ ĐĕĐ ĤĥČ Ĥđēčč ĐĥĞĚđ .ęĘđė ĦČ ĖĤĕč ČđĐđ ,đĕĜĠĘ .ęĕģĐčđĚĐ ęĕďĕĝēĐĚ ĐĕĐ đĕčČ ęĘđČđ čđĥĔėđĝ ďĕĝē ĐĕĐ ČĘ đĚĢĞĘĥė ĤĦĝĜĐ čĤ ĤĕėĒĐĘ ęĕĤđēčĐ ěĕč ČđĐ ğČ ĤčĞ ĎđĐĜė ĤĠđĥ ĦĞĕģĦ ĕĜĠĘ ĐĜĥĐ ĥČĤč ĔĕčĐ ČĘ ĕčĤĐĥ ČĘČ ,đĒ ĐĜĥč ČčĢĐ ĝđĕĎĘ ďĚđĞ ČđĐ ĕė ĘĞ đĚĢĞ ĦČ ĝĜėĜ ĐčđĥĦ ĕĚĕ ĦĤĥĞčđ đĥĠĜĘ ČĤĕ ĤđēčĐ .ĐĚđČĚ đčĕĥĐ ČĘđ ĘĘė đĕĘČ ĕČĥđĜč čĤ ĐĥĞĚ đČ Ę"Ēē ĤĚČĚ ĝđĕĎ ěĕĕĜĞč đĚĢĞ ĦČ ĤĕėĒĐ čđĥđ ,đĕčČ ęĞ ĐĚĕĜĠ ĥďđģĐ ĘČ Ħđďĕēĕč ,ĐĜđĚĦč đĜĚĔĜ ęĕĤđĐ ďđčĕė ĦđđĢĚ ĕė čĔđĚ ,ĦĥđĤē Ħĕčč ĐĦČ ďčđĞ ĕĤĐđ :čĕĥĐđ đĕĜĕĞ ĦČ ęĕĤĐ ĕčĤĐ .ČčĢĐ !ęĕĝĤĠč đėĒĦ ĕĘđČđ ,đĜĘ đēĘĥđ đĘĎ ĕė đĤĚČĕ ěėĚ ĤēČĘ ěėĥ ČčĢĐ ĘČ ĦėĘĘ čĕĕē ĕĤĐ đĐĥĕĚ ,ČčĢč ďđčĞĦ .ČčĢĘ ĘĘė ĦėĘĘ ęĕĢđĤ ČĘ ęĕďđĐĕĐ horeinuorg@gmail.com ěĚ ĞĎĤĕĐĘ ĘĘė đĘėĕ ČĘĥ ďĞ ĕčĤĐ ĕĜĠĘ ęĕĚĐďĜė ďđĚĞĘ đĤĦđĜ ěčĐđ čČĐ 077-6021640 :ĝģĠč đČ ČĘ čđĥ ĘčČ ,đĚĢĞ ĦČ čđĥ ĤđēčĐ ĤĕėĒĐ Ħđģď ĤĠĝĚ ĤđčĞė .ĐčđĥĦĐ đĕĦđĘĞĚ Ęė ĦČ đĕĜĠč ĤĚđĘ ĘĕēĦĐđ ĕčĤĐ ĘČ čČĐ ĐĜĠ ĒČ .ĐčđĥĦ Ęė Ęčĕģ .ğĞĠĞ ďĕĜĐ ČĘ 'ďđď ĕďĝē'Đ ĘĞčĥ ČĘČ ,đĜč Ęĥ Đč ĤĐĒĜ ğČđ ,ęČđ čČ ďđčĕė ĦđĢĚ ĤĦđĕč ęĕĕģĚ đĜč ĕė čČĐ ĤĕėĒĐ ğđĝčĘ đĜĕČ đĤđčĞđ ,ęĕĤđĐĘ ěĦđĜ đĐĕĤĐ ,ĕčĤĐ ĘČ čČĐ ĤĚđČ đĠĝė Ęė ĦČ ,ďČĚ ĕčĤĐ ČĔčĦĐ ĒČ .ďčĘč ĦđĤđĎČ ęĕĤĥĞ Ęĥ Ėĝč ĐĞĕĝĜ ĕďė ęČ ĕė ĤĕČĥĚ ĔĕĕĤĠČč Čĕ ğĤČď ĤĞĐ ĐĤđĦ ěĞĜĤĞĘ ĕđđ ĕđĒČ ĒĕČ čČ ďđčĕė ČĒČ :ĥĕďĕČč ěĚ ĤĤēĦĥĐĘ ěė ĖĕĤĢ ČđĐ ,ĐĤđĦ ďđĚĕĘ đĚė ČđĐ čČ ďđčĕė ĐĒė) !ěĞĤĞđđ ĖĘĕđ ęĕčĢĜ ĦĥĤĠ ěđĕĘĕĎĘ 'ĤĦĝĜĐ čĤ' Ħďĕē ěđĤĦĠ Ĥčėĥ ďĞđ ĤđĦč ěđĤēČĐ ďĚĞđĐ ęĕĝĕĕĎĚĐ ĘČ ĤđēčĐ Čđčč ęĜĚČđ (ČčĢĐ đĜčĚ ĥģčĚđ ęĕČĤđĜ ęĕĚĕč ĐĘĠĦ ĘĞč đĕčČ ęČĥ ĐČĤĜ ČčĢĐĚ ĤĤēĦĥĐ ČđĐđ ,ęĕĝĕđĎĚ ĤĦđĐđ ĕď ęĐĘ ĐĕĐ ęĕĘĐĜĚĐ đĕĘČ đĞĕĎĐ ČđĐĥ ,ęĕĜđĎĕĜĐ ęĞ đĞĕĕĝĘ ĕďė đĚĞ ĘĘĠĦĐĘ Čđčĕĥ (164 ďđĚĞ ďđď Ħĕč ĦđėĘĚ) .ĘĘė ĝĕđĎ ČĘđ ďđčĕė ďđď ĖĤčĕđ) .ĥđĚĕĥ ĘĘėč ČđĐĥ ěė ĦđĥĞĘ čĕĕē ('ĝ ĦđČ ď"Ġ Č"đČ čČ ďđčĕė ĦĤĕĒĎč ,Đ"Ĥč đĕčČ ĘĢČ ĐĕĐ ČĘ 'ĕĞđ ,đĘĥ Ĥ"đĚďČ ĘĢČ ĘĘĠĦĐĘ ĐĢđĤ ěčĐ ęČ đĐĚ Ğ"Ęĕđ) ĕėďĤĚ ĕčĤ Ĥ"đĚďČĐ ĐĕĐ ĦēČ ęĞĠĥ ČĕčĚ 'ďđčĕėĐ ĦĜĥĚ' ĤĠĝč đĕďĕĝēĚ ďēČĘ ĐđđĕĢĥ Č"ē 'ěĤĐČ Ęĥ đĦĥđďģč' 'ĝč ĥČĤ ĕĚĕĘ ĖđĚĝ ġĕģĐ ĕĚĕč ĐČđĠĤĐ ĦđĜĕĕĞĚč Ę"đēč ĤĕĚĒČģĚ ĕģĝĤčĔ .(đĕĦđĘĠĦč đĞĕĕĝĘ đĕčČĘ ĞđĝĜĘđ ģ"ĐĢē čđĒĞĘ ,ęĕČĤđĜĐ ęĕĚĕč ęĎ ęĥ ĐĕĐĕĥ đĤđčĞ ġđēĜ ĕė đĘ đĤĚČ ęĕČĠđĤĐđ ,ĐĜĥĐ ĘčČ .ģĝĕĤĔ ĐĤĕĕĞč đĕčČ ĘĢČ ĦđĕĐĘ Ęėđĕ ČĘĥ ęĐĘ ĞđĚĥĘ ĐĢĤ ČĘ ČđĐđ 'ģĝĕĤĔĚ ďĕĎĚ'Đ đĕčČĘ čĦėĚ čĦė ,Ę"ĜĐ ġēĤĚč đĚĕĞ ĐĕĐĥ đĥĚĥĚ .ĘĤđĎč đĘĞĥ ĐĜđėĜ ęĕĤĦđĠĘ ēĘĥĦ ĐĞďđĐ đĘ čĦė ĒČđ .ęĕČĤđĜĐ ęĕĚĕĘ ĤČĥĕĐĘ ēĤėđĚ ČđĐĥ đĘ đĤĚČ ęĕČĠđĤĐĥ ,ęĕČĠđĤĐ ĕđđĕĢĚ ĦđĜĥĘ ČĘĥ čČ ďđčĕė ĦĤĕĒĎč čĦėĚ ĥđďģĐ 'ďĕĎĚ'Đ ĦđĕĐĘ ĤĒēđ ,ĐĥĞ Ėėđ .ĤđĠĕė ęđĕđ ĐĜĥĐ ĥČĤĘ ęĎ ęđģĚč ĤČĥĕĐĘ ČĘČ (đ"ė ĕėďĤĚ ĦĘđďĎ) .ĦđėđĝĐ ĕĚĕĘ ģĤ ģĝĕĤĔč đĕčČ ĦĢĕēĚč ĘĕĕĚč đĜĕĤđĐ ĦđĜđĕĘĕĎ ĦČ ĘčģĘ ěĦĕĜ ĥĕďĕČčđ ĦĕĘĎĜČč ęĎ ĥĕďĕČ / ĦĕĘĎĜČ À ĦđĠĤĔĢĐ đĜĘ đčĦė ęėĘĥ ĘĕĕĚĐ ĦčĕĦĘ Ğđčĥ ĕďĚ ěđĕĘĕĎĐ ĦČ đĘčģđ horeinuorg@gmail.com :đĕĥėĞ đĠĤĔĢĐ 142 ěđĕĘĎ // ĒÃĠĥĦ ĐĜĥĐ ĥČĤ ‫ דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬- ‫טועמיה‬ 39 ĐĒ ĤđďĚ ĤđčĞ 'đĜĕĤđĐ' ĕĢĞđĕĘ ĦđĘČĥ ĦđĜĠĐĘ ěĦĕĜ čĘ čĕĥĐđ .ĦēĔčđĚ Ħđĕďđĝ .ěđĕĘĕĎĐ čĎč ĐĞĕĠđĚĐ Ę"Čđď ĦčđĦėč Ęĥ ęĜēĘđĥĚ ĦđčđĥĦđ ĦđĘČĥ ęĕĘĠĔĚđ ęĕĕĜčĤ ęĕĢĞđĕ ĐĜĕČ ĕĤĐ ĦčĐ ěĕďĐ ĤģĕĞĚ đĜĜĕĕĜĞč ,ęĘđČ .'ęĕĚďđģ Ėĕĕē' ĕĤĐĥ ďđĚĞ) ęČđ čČ ďđčĕė ĦđėĘĐ ĘĞ 'čģĞĕ ĘĐČ' ĤĠĝč ęĕĥĜĥ ,ČĚĤĎ ěĚĒĐĥ ĐĥĞ ĦđđĢĚ Ęėė ,ĤĠđĥ ĦđđĢĚč Ħčĕĕē :ĐĘČĥ ČĕčĚ (ď"ĕĦ ,Ħčĕĕē ĕČďđđč ,ęČ ďđčĕė ĦđđĢĚč ĦČĒ ĦĚđĞĘđ ,ěĐĚ ĦđĤđĔĠ ďđČĚ ĦččēĚĥ, [ĦđđĢĚ ĘĕĎĘ ĐĞĕĎĐĥ] ĐĤđēčč ĐĥĞĚ ęđģĚ ĘėĚ ,ĐĤđčĞ ĤĦđđĦĥ ĐĜĚĚ Đĥģĕč ČĘ ęČĐĥ ęĎĐđ ĦđđĢĚ ĦČ ęĕĕģĘ ĦĘďĦĥĚ ĐĜĥĐ ĥČĤ ĕďĕĚđ ,ĦđđĢĚĐ ĦČ ęđĕģ Ėėč ĐĕĐĕ ,ĐĜđĢĤ ČĘĚĦ ĦčĐ ęČđ ,ĐĜđĢĤ đĐĒĥ ĤđĤč ĕĤĐ ĦĤĚđČ ĐĚĕČ ĦČ ĐĞĚĥ ęĕĚĕĐ ďēČč .ĤĠđĥ ĦĞĕģĦ ĦĞĕĚĥ ęĕĤđĔĠ ěĕďĐ ĤģĕĞĚĥ ĐđĢĚ ĘĞ ĤĦđđĘ ğĕďĞđ ,ęČ ďđčĕė ĦđđĢĚĘ ĞđĚĥĘđ ĦĝĜėĐ ĦĕčĘ ĞĕĎĐĘ ĐĢđĤ ĐĦĕĕĐ ďđČĚĥ ,ĐĦĤčēĘ ęďČĐĥ] 'Ħĕčđĕē' ČĕĐ ěđĤģĞčĥ ĐđđĢĚč ĦđėĒĘ ĕďė ,ĐĜĚĚ ĘĞ ĤđĚĥĘ ĕďė Ħĕčč ĤČĥĕĐĘ ĦĢĘČĜĥ ČĘČ ,ĤĠđĥĐ Ęđģ ĦČ .[Đč ĐđđĢĚ .ęĕĜĔģĐ ĐĕďĘĕ ĐĜĕČ ęČđ čČ ďđčĕė ĦđđĢĚ ĤģĕĞĥ ČīčĥĤĐ ĦĔĕĥ ęĜĚČđ ĐĕēČ ĘĞ ĦđčĤ ęĕĚĞĠ ĦĤĚđĥ ĐĘđďĎĐ ĦčĐĥ ĕĠ ĘĞ ğČ đĥĕčĘĚ đĐģĥĚđ đĘĕėČĚ ěđĎė ,đĕĤđĐĘ ĐČĜĐ đč ĥĕĥ Ĥčďč ČĘČ ğČ] Đĥģĕčđ ĐĕĘČ ĐĦĜĠ ČĘ ęČĐ ĦČĒ Ęėč ,ęĕĜĔģĐ ĐĕĦđĕēČđ đč ęĐĘ ěĕČĥ Ĥčď ĦđĥĞĘ đĕĤđĐ đĘ đĤĚČ ęČ ĘčČ ,đĘĕĞĜĚđ ĐČĤĜĐ Ęėėĥ ęđĥĚ ,ĐĜĥĐ ĥČĤč ęĐĕĘĞ ĤđĚĥĦĥ [ĒĚĤč ČĘ ęđģĚ ĐĕĐđ .ěčĐ đĕĘĞ ĐđđĔĢĜĥ ďđčė ĐĒ ěĕČ ,ęđĘė Ęĥ ĐČĜĐ ęČĐ ęđģĚ ĘėĚđ .ĦčĐ ĦČ ĤĞĢĕ ĐđđĢĚĐ ďĝĠĐĥ ĖėĘ ĦĞďđĚ .ęČ ďđčĕė ĦđđĢĚ ěČė ěĕČ đĒ ĐĔĕĥ ĕĠĘĥ ĤĚđĘ .ĤĠđĥ ĞđĚĥĘ ĐĢĠēĥ ĐĦĞď ĐĦĘĕĎ ĦĘĞđĦ đĕĤđĐĘ ěĕČĥ Ĥčďč Čģđđďĥ ĦĚēĚ ĦđēďĘ ĥĕ ,ęĘđČ ĦĕčĘ ĕĚĢĞč ĖĘČ ęČĐ ,ĎĐĜČĥ ĕđČĤ ďĢĕė :ĦĘČđĥ ĦčĐ ěČėđ ęČĘ ĥĕ đĜĜĕĕĜĞč ĖČ ,čĕĕē ěčĐ ěĕČĥ ČīčĥĤĐ Ĥčđĝ ,ĐČĜĐđ ĕĚĕČ ĦčđĔĘ ĤĦđđČ ČĚĥ đČ ,ĐĤģĕĐ ĐđđĢĚč ĦđėĒĘ ĕďė ĦĝĜėĐ ĦČ ČĘĚĦ ĦčĐĥ ĕČďđđčđ ,ĤĠđĥĐ ĦĞĕĚĥč ĐĘđďĎ ĦĘĞđĦ ?ĕĕĦđĕēČđ ĕĕēČ ĘĞ ĤđĚĥĘ Ħĕčč ĤČĥČđ ęđĕģ Ėėč ĥĕ ěėĘđ ,ĐđđĢĚĐ ĦČ ęĕĕģĘ ĘėđĦĥ ĎČďĦ ęČ ĐĜđĢĤ ĕďė ĐĕēČ ĘĞ ĤđĚĥĘ ğĕďĞĦ ĦčĐ :ęđėĕĝĘ .ęČ ďđčĕė Ęĥ :ęĥ čĕĥĚđ .ĤĠđĥ ĞđĚĥĘ ĖĘĦ ĐĚĕČĥ ,ĦđđĢĚĐ ĕĜĕĕĜĞč đĥĠĜ ĦđĚĕĘĥĘ ĎđČďĘ ĖĕĤĢ ęďČĥ đĜĕĢĚ ,ĐĥĞĚĘ ĦĠĤĔĢĚ ĐĜĕČ ĐĞĤ ĐčĥēĚ ĐĥĞĚĘ ĦĠĤĔĢĚ ĐčđĔ ĦĕĘČĤĥĕĐ ĐĚđČč ęĕĕģĐ ěđĢĤ ĥĕĥ ěđĕė .ěė đĜĕČ ęĘđĞĐ ĦđĚđČčđ ęĕĕēĐ ĤĠĝ ęēđĤ ęĥĠĜ ĤđĝĚĘđ čĘĐ ģĚđĞĚ Ħ"ĕĥĐ ěđĢĤ ĕĤēČ ĖĥĚĕĐĘ ,ęĕĚēĤĐ ĕĚĕč ĦđĤĤđĞĦĐ 'đėđ đĜĕĦđčČ đĥĞ ĤĥČė 'Ħĕ đĚĥ Ħĥđďģ ĘĞ ęďđČĚđ ."ĖĘ čĔĕĕ ĔĞĚĘđ ĖĕĚĕ ěđėĕĤČĕ ěĞĚĘ" ĦđėĒĘ Đĥģ ĦĞė ĕė ďĞ ĘČĤĥĕ ęĞ ĥĠĜč ĐĒ ěđĢĤ ĥĤĥđĐ Ėė ĕďė ďĞđ ģēĢĕđ ęĐĤčČ Ęĥ ěđĕĝĕĜĐ ĘđďĎ ė"ė ĐĚ ěĕčĐĘ đĜĤđď ěč ęďČĘ Ęĥ ĤĠđĥč ĕĜĠĘ đĞģĦ 1'ĚĎč đĜĕĜĥ ęĦďģĞ đĘĘĕČ Čė ĐďĕģĞĐ ĐĥĞĚĚ ė"ė ĦđĘĞĠĦĐĐ ĐĚđ ęĥĠĜ ĦČ ĤđĝĚĘ ģēĢĕ ĦďĕģĞ ęėĘ ĤđėĒČĥ ĕďė ĘĕČ ĕĜĜĠĘ ęėĚĢĞ ĥĠĜĐ ĦČ ĤđĝĚĘ ĕďđĐĕ Ęė Ęĥ ĞčĔč ĥĤĥđĚ Ĥčė ĐĒĥ ĕĤēČ đĘĕČė ęėĕĘĞ ĕĜČ ĐĘĞĚđ ęĐĤčČ ěč ĤđĝĚĘ ĘČĤĥĕ ęĞ Ęĥ ĐĒĐ ēėĐ Ęė ĦČđ .ĖĤčĦĕ đĜđĢĤ ĦđĥĞĘ ĕď ĐĤđČėĘĥ ,'ĚĎĐ ĕĤčďč ěĜđčĦĐĘ ĥĕđ .ĕĜĠĘ ęėĚĢĞ ęĦďģĞ ĤĥČ ĐďĕģĞĐ ĐĥĞĚĚ ĘČĤĥĕ ęĞ đĘčĕģ ĦđĤđďĐ Ęėč ęĥĠĜ ĐĥĞĚ ĤĥČ ĐĚĢĞ ĐďĕģĞĐ ĦČ đĜĘ ĤđėĒĕ Đ"čģĐĥ ĤĚđĘ ĐĕĐ Ĥčďė ęĕĚĥčĥ đĜĕčČ ěđĢĤ ĦđĥĞĘ ĐĚĕĜĠ ęčĕĘč ĥĤĦĥĜ ĒČĚ ĞđďĚđ ,ěĕďĐ ęđĕč ĦđčČ ĦđėĒ ĤĤđĞĘ đēđėč ĥĠĜ ĦđĤĕĝĚ Ęĥ ĐĒ đĕĤčďĚ ĤČđčĚĐđ .ĕĦĕĚČĐđ ĕĞčĔĐ ęĜđĢĤ đĐĒ ĕė ,đĕĘČĚ ēĤėđĚ ęėĚĢĞ ęĦďģĞ đĘĕČė ęėĕĘĞ ĕĜČ ĐĘĞĚĥ ĐĒĘ ė"Ď ęĕėĕĤĢ ĥĤĦĥĜ ĐďĕģĞĐ ĐĥĞĚč ģēĢĕđ ęĐĤčČ Ęĥ ĥĠĜĐ ĦđĤĕĝĚĥ ęĦďģĞ đĘĕČė' ĐĒ ěĕĜĞ ĦđĐĚ ěĕčĐĘ ĥĕ ěė ĘĞ ĤĦĕđ ?ĕĜĠĘ ĕďđĐĕ Ęėđ ,ďčĘč 'Đ ěđĢĤ ĦđĥĞĘ ĘČĤĥĕ ĥĕČ Ęė Ęĥ ĞčĔč đĜĦĞď ĘĞ ĐĘĞ ČĘđ đĜĕĚĢĞ ďđģĞĘ đĜĥģčĦĜ ČĘ ČĘĐđ 'ęėĚĢĞ ěđĢĤ ĦđĥĞĘ ģĤđ ĖČ ČđĐ ĕĚĕĜĠĐđ ĕĦĕĚČĐ đĜđĢĤ ęĥ ČđĐ ĤĥČč đĜĚĢĞ đĜďģĞ đĘĕČėĥ ĐĒč ĥĕ ĦđėĒ ďđĚĕĘ ĐĒĕČ ė"Čđ ,ěė ĦđĥĞĘ ĘČĤĥĕ ęĞ Ęĥ đēđėĥ 3ěĕĒđĘČđđĚ ē"ĤĎĐ čĦė ĐĒ ěĕĞėđ .ĦĚČč 'Đ Ęđėĕčėĥ đĒ ĦđėĒ ČĕĢĚĐĘ ĖĕĤĢ ĐĚĘđ ěđėĜ đĜĕČ ĐĤđČėĘĥ ĐĚ ĞčđĜ ĘėĐ ĦđĤđďĐ Ęė ĖĥĚč 'Ħĕ đĚĥ Ħĥđďģ ĘĞ ęĥĠĜ ĤđĝĚĘ ?đĜĕĘČ Ħėĕĕĥ ĐĜĕČ .ĐďĕģĞĐ ĐĥĞĚč đĥĠĜ ĦđĤĕĝĚč ęĐĤčČ Ęĥ đēđėĚ Đ"čģĐ ĘėĦĝĐ Ę"Ēē đĤĚČ Ę"Ē 2ĤđČ ĕčėđėč ĤĒČĘč ĕ"ĤĎĐ čĦė ĐĥĞĚ ĦČ ĐďĕģĞĐ ěĚĒč ģēĢĕ ĘĢČ đĜĕĢĚĥ ęĕĤĚđČ Ę"Ēē ĦđčČ ĦđėĒ ĕĘđĘ ĕė ČĢĚĜ ěĜđčĦĜ ĤĥČė ĕė .ęĘđĞĐ ČĤčđ ĦđčČč ČčČ đĕčČĘ ģēĢĕ ĤĚČ :ĤĒĞĕĘČ ĕčĤď ĕģĤĠč .ČĤđĜ 'čČ ďđčĕėÄ Đ"Ğ đĜĕčĤ ĐĥĚ ďĚĞ ĘĎĞč ĘČĤĥĕ đČĔēĥė .čĤē ęĘđĞĐ ĐĕĐ ĘĘēĚ ĕĦČĢĚĜđ ĖĦđČ ĔĞčČ ČĘĥ ĕĘĎĤ ĕĦĥđ ĕďĕ ĕĦĥ ĕĘ Ĥđĥģ ĦČ Đ"Ĥč ęĕĤĕėĒĚ đĜČĥ ęĞĠ Ęė ěėđ 'đėđ ęĐĤčČĘ ĤđėĒ ĤĚČđ Åđėđ ēčĒĚĐ ĕčĎ ĘĞ đďģĞđ đĕĘĎĤ ĕĦĥđ đĕďĕ ĕĦĥ Ĥĥģđ .čČ ďđčė ĕďĕ ĘĞ ģĤđ ęĘđĞč čĤē 'ĕĐ đ"ē ĕĒČ ĐďĕģĞĐ ĐĕĐ ĕĘđĘđ ,ĐďĕģĞĐ čČ ďđčĕėĘ ęĎ ďđĝĕĐ ēĜđĚ ĕďđĐĕ Ęė Ęĥ đĥĠĜčĥ ė"Č ČĢĚĜ .ęĘđĞĘ ęđĕģ ĥĕ ęĕĥđďģĐ ĦđčČĐ ĐĦđČĥ ,đĜĦđčČĚ đĜĘ ČĕĐ ĐĥđĤĕĥ ĐĚ ,ĥĚĚ ĥĠĜ ĦđĤĕĝĚč ęđĕčđ ,Ĥđď Ęėč ĦĤčđĞĐ ČĕĐ ĐďĕģĞĐ ĦđėĒ ģĤĥ đĕĤčď ĤģĕĞčđ ĥĠĜĐ ĦđĤĕĝĚ ĐĥĞĚĚ ģĘēė ĐĜĥĐ ĥČĤč ęĕĤĕėĒĚ đĜČ ĦđėĒ ĐČĤĜ ĐĕĐ ęĘđĞĐ čĤē 'ĕĐ đ"ē ĕĒČ ĐďĕģĞĐ ĐĕĐ ĕĘđĘ ČĤđĜĐ ěĕďĐ ĤĠĝč čĦėĕĐĘ ,ĦđčČ ĦđėĒ ęĕĥģčĚ đĜČ ĐĦđėĒčđ ,ĐďĕģĞĐ Ęĥ ĘČĤĥĕ ęĞ ĘĞ ěĎĐĘ ĐďĕģĞĐ Ęĥ Đēđėč ĞđďĚ ĐĒč ĖĠđĜ ğĕĝđĐĘ .ęĕĕēĐ ĐčĥēĚ ĘČĤĥĕčĥ ĐĚėē ĖĥĚĐ ĕĤčď ęďģĐč ,ĦđĤđďĐ Ęėč 142 ěđĕĘĎ // ĒÃĠĥĦ ĐĜĥĐ ĥČĤ 'Ď Đ"Ġ ĦđčČ ęĕĕē ēđĤč .3 Ē"ĝ ĤĚČĚ č"ē .2 Ē"Ĕ Đ"Ĥ .1 ‫ דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬- ‫טועמיה‬ 40 ‫\‬ ‫בכל עניני העלון‬ ‫לע"נ אאמו"ר‬ ‫נתנאל רוזנבליט‬ ‫הג"ר מנחם מנדל‬ ‫‪0556764501‬‬ ‫בן רבי יחיאל מיכל זצ"ל‬ ‫ראש השנה‬ ‫‪ner4499@gmail.com‬‬ ‫גליון ‪ 952‬תשפ"ז‬ ‫©‬ ‫@> פעם בראש השנה לפני התקיעות אמר הרה"ק רבי שמואל‬ ‫ציוונו ה' לתקוע בשופר בראש השנה‪ ,‬כדי להמשיך עלינו ההנהגה‬ ‫אבא מזיכלין‪ :‬כתוב בתהילים "והוא יפדה את ישראל מכל‬ ‫ברחמים ולא בתוקף הדין‪ ,‬ולערבב הקטיגור שלא יקטרג‪) .‬דרך ה' עיי"ש(‬ ‫עוונותיו"‪ .‬לכאורה היה צריך לומר 'עוונותיהם'?‬ ‫כאשר חל ראש השנה בשבת‪ ,‬גזרו חז"ל שלא יתקעו בשופר‪,‬‬ ‫אך הענין הוא שבעת שישראל עושים תשובה הקב"ה מתחרט‬ ‫שמא יהיה מי שיעביר אותו ברשות הרבים‪) .‬ר"ה כט‪ :‬או"ח תקפ"ח(‬ ‫על מה שברא את יצר הרע‪ ,‬ותולה את עוונות ישראל בו בעצמו‪,‬‬ ‫תמיהה גדולה יש בגזירה זו‪ ,‬סכנת חיים‪ .‬לכאורה אנו מפסידים‬ ‫כביכול שהוא הגורם להם‪ ,‬לכן נאמר "מכל עוונותיו"!‬ ‫את התועלת העצומה של השופר בגלל חשש רחוק זה?!‬ ‫)"להב אש" הובא במדור "יתרון דעת" בעלון "עלים לתרופה"(‬ ‫ה"משך חכמה" כתב ביאור עצום ליישב זאת‪ :‬תקיעת שופר‬ ‫מזכירה את עקדת יצחק‪ ,‬מכניסה לפני הקב"ה את זכות‬ ‫ישראל‪ ,‬מה שנחלו מיצחק למסור עצמם למכה ולחרפה עבור‬ ‫קבלת שבת ראש השנה שחל בשבת ‪ -‬הגאון רבי שריה דבליצקי‪:‬‬ ‫שמו‪ .‬זו היא זכות העקדה‪ ,‬שבניו עוקדים כל תאוותיהם‬ ‫בקדיש יתום שאומרים אחרי "מזמור שיר ליום השבת"‬ ‫והרגשותיהם והנאות החיים על מוקד אהבת ה' ותורתו‪.‬‬ ‫אומרים כבר "לעילא ולעילא"‪ ,‬אף שעדיין לא אמרו "ברכו" של‬ ‫ערבית‪ ,‬אפילו שלא שקעה חמה‪ ,‬מכל מקום קבלת שבת היא‬ ‫לכן‪ ,‬אחרי שידוע לנו תועלת מצות השופר‪ ,‬שאם יתבטל אף‬ ‫)קיצור הלכות מועדים(‬ ‫גם קבלת חג ראש השנה‪.‬‬ ‫באונס הסכנה גדולה‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬עם כל זה אמרו ישראל 'פן‬ ‫יבולע חלילה למצות שבת‪ ,‬המעידה על קדושת שמו יתברך‪,‬‬ ‫יעבור עלינו מה שיעבור‪ ,‬יקטרג עלינו שטן ולא יכנס זכרוננו‬ ‫לטובה‪ ,‬העיקר שלא יבולע לשבת קודש!' כיון שכן‪ ,‬זה עצמו‬ ‫מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן הורה לבנו הגאון רבי שרגא‪,‬‬ ‫מה שאין אנו תוקעים בראש השנה‪ ,‬זה גופו עקדה רוחנית‬ ‫כשהיה אבל על אמו‪ ,‬הרבנית תמר‪ ,‬שלא יהיה שליח ציבור‬ ‫עצומה ומועילה לרצות ה' אותנו‪ ,‬כמו שמרצה זכרון השופר!‬ ‫בראש השנה ויום כיפור בשום אופן‪ ,‬ולא יועיל בזה מחילת‬ ‫)פר' אמור(‬ ‫זה עצמו הזכות הגדולה העומדת לנו ליום הדין!‬ ‫‬ ‫הציבור‪ ,‬כיון שיש על האבל 'דינים' ואין זה טוב לציבור‪ ,‬ואפילו‬ ‫עד "ישתבח" אמר לו שלא יגש לפני העמוד‪") .‬כאיל תערוג" מועדים(‬ ‫להתעורר מהנהגת ה' יתברך וממאורעות השנה החולפת‬ ‫בהרבה מקומות נהגו שאין האבל עובר לפני התיבה כל היום‬ ‫אחד מתלמידיו של הגאון רבי פסח אליהו פאלק סיפר כי בכל‬ ‫בעשרת ימי תשובה‪) .‬מט"א תקפ"א כ"ג( לפי שעל האבל ‪ ...‬וחלילה‬ ‫השנים בהם התארח בסעודת ראש השנה אצל רבו‪ ,‬היה רבי פסח‬ ‫לעורר דינים בימים אלו‪) .‬שו"ת "דברי מלכיאל" ה' פ"ט ועיין משנ"ב תקפ"א ז'(‬ ‫אליהו מעורר את בני הבית בהזכרת מאורעות שונים וקשים שחוו‬ ‫החת"ס הנהיג בקהילת מטרסדורף שאבל לא יעבור לפני‬ ‫במשך השנה האחרונה וכן היה מזכיר צדיקים שנפטרו בשנה זו‪.‬‬ ‫)פסקי חת"ס(‬ ‫התיבה מימי הסליחות עד אחר שמחת תורה‪.‬‬ ‫הוא עורר את בני הבית כי הכל נגזר בראש השנה בשנה שעברה‪...‬‬ ‫רבינו ה"שפע חיים" הורה והקפיד שאבל לא יגש לפני העמוד‬ ‫"אילו היינו יודעים מה גוזרים עלינו באותה שעה היינו נוהגים‬ ‫בערב ראש השנה‪ ,‬עשרת ימי תשובה ובין יום כיפור לסוכות‪.‬‬ ‫אחרת בתפילתנו‪ ,‬ויפה שעה אחת קודם! כעת התפילה שלנו‬ ‫)"הליכות חיים" ימי הסליחות ‪ -‬הגרא"ש שמרלר‪ ,‬חדב"נ האדמו"ר מזויעהל ועוד עיי"ש בארוכה(‬ ‫)"תוכו רצוף אהבה"(‬ ‫יכולה להכריע מה יעבור עלינו בשנה הקרובה"‪.‬‬ ‫‬ ‫‪h‬‬ ‫אמר מרן הרב שטיינמן‪ ,‬שבזמננו שהרבה מעם ישראל אינם‬ ‫שומרי תורה ומצוות‪ ,‬כל יחיד ויחיד שמתפלל הרי הוא כשליח‬ ‫אדמו"ר רבי ירוחם ממיר‬ ‫ציבור שמתפלל עבורם ‪ -‬עבור רבים‪ ,‬על אלו שלא מתפללים‬ ‫ראש השנה הוא יום הזכרון‪ .‬כל הסוד של ראש השנה הוא‬ ‫ואחריותו גדולה יותר‪ ,‬שעל ידי תפילתו משפיע טובה לכלל‬ ‫"שיעלה זכרונכם לפני לטובה"‪ ,‬כל הזכרה לרעה היא סכנה‪ ,‬לכן‬ ‫)"כאיל תערוג" מועדים(‬ ‫ישראל אף לרחוקים!‬ ‫מצינו בהלכה שאסור להזכיר בראש השנה את המילה "חטא"‪.‬‬ ‫לכן אין אומרים וידוי בראש השנה‪ ,‬אף שהוידוי הוא מעיקרי‬ ‫‘‬ ‫סיפר הגאון ר' ישראל ברגר‪ :‬באחת הפעמים‪ ,‬ביושבי כזנב‬ ‫התשובה‪ ,‬כדי לא להזכיר חטאים‪.‬‬ ‫סוד גדול טמון בהזכרת עוון‪ ,‬וסובב הקב"ה שלא תהיה חלילה‬ ‫הזכרת עוון‪ ,‬כי הזכרת עוון היא סכנה גדולה‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לאריות בבית הדין עם הגאונים רבי נסים קרליץ ורבי יעקב‬ ‫מובא במדרש‪ :‬כתוב "ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח‬ ‫אדלשטיין‪ ,‬היה זה בעשרת ימי תשובה‪ ,‬על אף שבדרך כלל‬ ‫מזכיר עוון"‪ .‬וכתוב "שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים ‪...‬‬ ‫הנהגתו של רבינו נסים היתה מאד נינוחה‪ ,‬כשהגיעו ימים אלו‬ ‫ובשתים יכסה רגליו"‪ ,‬שלא יראו פני השכינה‪ ,‬שהרי "כף‬ ‫היה מתח גדול באויר‪ ,‬הרגישו הנה מגיע יום המשפט‪ .‬אולם‬ ‫רגליהם ככף רגל עגל" והם ישראל "עשו להם עגל מסכה"‪.‬‬ ‫בית הדין המשיך לתפקד‪ ,‬הרי עולם כמנהגו נוהג‪.‬‬ ‫כל השופרות כשרים חוץ משל פרה ‪ ...‬מפני שהוא קרן עגל"‪.‬‬ ‫בסוף היום עסקנו בענין קבלת אישה לגיור‪ ,‬שכבר הופיעה‬ ‫)אמור כ"ז ג' עיי"ש( כל כך מסתעף היסוד של הזכרת עוון עד שמסוכן‬ ‫כמה פעמים לפנינו‪ .‬לאחר שהוכחה רצינותה ועמדה היטב‬ ‫להזכיר שם עגל‪ ,‬להעיף מבט על רגליהם ככף רגל עגל ‪ -‬סכנה‪.‬‬ ‫במבחנים ובדרישות בית הדין הוחלט לגיירה‪.‬‬ ‫אין אוכלים אגוז בראש השנה‪ ,‬מפני שאגוז בגימטריא חטא‪.‬‬ ‫אחרי שראיתי את המתח בו שרוי רבינו‪ ,‬שאלתיו‪ ,‬אכן החלטנו‬ ‫מזה יוצאת הערה נוראה‪ :‬אחרי שהסוד של הזכרת עוון הוא כה‬ ‫לקבלה‪ ,‬אבל ניתן לדחות את ביצוע הגיור אחר יום הכיפורים‪.‬‬ ‫מקיף עד שאין להזכיר אפילו גימטריא של חטא מחמת הסכנה‬ ‫פנה אלי רבי נסים ואמר‪" :‬ישראל וואס זאג‪-‬סטו?!" כמתמיה‪,‬‬ ‫הכרוכה בזה ‪ -‬מי יוכל להתבונן איזו הזכרת עוון הוא עוון עצמו!‬ ‫מה עלה בדעתך דבר שכזה‪ ,‬הלא הגמרא אומרת )קידושין מ‪(:‬‬ ‫כמה חייב אדם לחגור שארית כוחו‪ ,‬שלכל הפחות בראש‬ ‫העולם נידון אחר רובו‪ ,‬עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את‬ ‫השנה לא יהיה לו שום מכשול עוון‪ ,‬לא במעשים ולא במידות‪,‬‬ ‫עצמו ואת כל העולם לכף זכות‪.‬‬ ‫עד כמה שאפשר להטמין ולכסות כאילו אין אצלו שום חטא‪,‬‬ ‫מי יודע אם הגיורת הזו שיש לה דין של תינוק שנולד לא תטה‬ ‫שום מידה רעה‪ .‬המבין יבין עד כמה ענין זה בנפשו ממש!‬ ‫)"וימת עבד ה'"(‬ ‫את העולם לכף זכות‪ ,‬אם כן אין לדחות זאת!"‬ ‫)מאמרי המשגיח מועדים ק"א(==‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪41‬‬ ‫סיפר הרה"ח רבי שאול כהנא‪ ,‬שהיה שו"ב מומחה וירא אלוקים ובעל תפילה מיוחד‪:‬‬ ‫"היום הרת עולם אם כבנים אם כעבדים" ‪ -‬זה הענין צריך לומר אותו‬ ‫היה זה בעת מלחמת העולם השניה‪ ,‬רבבות פליטים מילאו את‬ ‫בכובד ראש והכנעה‪ ,‬שיכמרו רחמי ה' עליו ויהפך בזכותו‪ .‬ונהגו לומר‬ ‫רומניה ובירתה בוקרשט‪ ,‬ביניהם ה"אמרי חיים" מויז'ניץ והרבי‬ ‫אותו בנחת ובזמרה‪ ,‬כדי שיתמתקו הדברים בפיו ויכוון בהם‪") .‬סדר היום"(‬ ‫מפאשקאן‪ .‬ביום א' של ראש השנה‪ ,‬לאחר שסיימו את התפילה‬ ‫אצל רבו‪ ,‬הרבי מפאשקאן‪ ,‬הלך ר' שאול לביתו‪ .‬בדרכו עבר דרך‬ ‫אנו אומרים בלשון זו לא בגלל שאנו מסתפקים כיצד אנו‬ ‫בית מדרשו של ה"אמרי חיים"‪ ,‬נכנס להתברך‪ ,‬אך מיד ראה‬ ‫נקראים ‪ -‬בנים או עבדים‪ .‬אלא נקראו ישראל 'בנים' למקום‬ ‫שהעבודה עדיין בעיצומה‪ ...‬ה"אמרי חיים" עבר לפני התיבה‬ ‫מצד הנשמה‪ ,‬חלק אלוק ממעל‪ ,‬ונקראו 'עבדים' מצד הגוף‪.‬‬ ‫בתפילת מוסף‪ .‬התפילה נסתיימה כמעט עם רדת היום‪...‬‬ ‫זהו מה שאנו אומרים‪" :‬אם כבנים" ‪ -‬לגבי מה שהנשמה‬ ‫כשניגש ר' שאול לומר "גוט יום טוב" אמר לרבי ה"אמרי חיים"‪:‬‬ ‫נידונית‪ ,‬אנו מבקשים "רחמנו כרחם אב על בנים"‪ .‬ו"אם‬ ‫"הנה אצל מורי ורבי מפאשקאן שייך היה ללכת הביתה לקדש‬ ‫כעבדים" ‪ -‬כלפי מה שהגוף נידון אנו מבקשים שתחון אותנו‪,‬‬ ‫ולאכול סעודת היום ולחזור לבית המדרש ולומר תהלים‪ ,‬ואילו‬ ‫)הגאון רבי זליג ראובן בנגיס ‪" -‬לפלגות ראובן"(‬ ‫כדרך אדון לעבדו‪.‬‬ ‫כאן בקושי נשאר זמן ללכת במהירות ולקדש‪ ,‬לאכול דבר מה‬ ‫ולחזור תיכף לתפילת ערבית של ליל שני של ראש השנה‪"...‬‬ ‫השיבו ה"אמרי חיים"‪" :‬וכי מה רציתם ר' שאול שאשים‬ ‫מחשבותי ורעיוני ב"על חטא"‪ ,‬הלא בוודאי צריכים להכניס‬ ‫‬ ‫חסיד אחד בקוצק התלהב בתפילתו וקרא "אוי טאטע‪-‬אבי‬ ‫ולהשקיע כל זה בעבודה של "מלכויות זכרונות ושופרות!"‬ ‫אבי"‪ .‬חסיד שני שעמד לידו הפליט מפיו "ודלמא לאו אביו‬ ‫ר' שאול יצא‪ ,‬הלך במהירות לביתו‪ ,‬ערך את סעודתו בחפזון‬ ‫הוא‪ "...‬שבזמן שאינם עושים רצונו של מקום נקראים עבדים‪...‬‬ ‫וחזר לבית המדרש של רבו‪ .‬אחרי ערבית‪ ,‬באמירת "גוט יום‬ ‫חלשה דעתו של אותו חסיד ונכנס אל השרף מקוצק וסיפר לו‬ ‫טוב" לאדמו"ר סיפר לו את מה ששוחח עם ה"אמרי חיים"‪.‬‬ ‫הדברים‪ .‬אמר לו הרבי‪" :‬צועקים הרבה 'אבי‪ ,‬אבי' עד שנעשה‬ ‫אמר הרבי מפאשקאן‪" :‬האם כך הוא אומר?! האם ב"על‬ ‫)"דף על הדף" חולין יא‪(:‬‬ ‫ממש אבי!"‬ ‫חטא" אין מה לחשוב?!" סתם דבריו ולא פירש‪.‬‬ ‫בלכתו הביתה נכנס ר' שאול שוב לבית המדרש של ה"אמרי‬ ‫חיים" ומסר לו את דברי הרבי מפאשקאן‪ .‬אמר לו ה"אמרי‬ ‫מעט מתוך הספר יקר המציאות "שער המלך" על הימים הנוראים‪,‬‬ ‫חיים" לר' שאול בחביבות‪" :‬עתה גרמת לי עבודה קשה‪ ,‬כעת‬ ‫פותח שער לדופקי בתשובה‪ ,‬ממוהר"ר רבי מרדכי אב"ד וילקאטש‪,‬‬ ‫הנני מוכרח לפגוש את הרבי ולברר ממנו מה נתכוון"‪.‬‬ ‫ספר מוסרי כתוב בסגנון מיוחד‪ ,‬נדפס לראשונה בשנת תקכ"ב‬ ‫אכן באחד מימי עשרת ימי תשובה נפגשו שניהם‪ .‬פנה ה"אמרי‬ ‫כל אחד מהקהל יחשוב בלבו ויתפלל בעד התוקע שיהא קול‬ ‫חיים" לרבי מפאשקאן ושאלו לפשר דבריו‪.‬‬ ‫ה' בכח‪ ,‬שיתן לו ה' כח ולא יפסיק קולו‪ ,‬ובשומעו שאין הקול‬ ‫השיבו הרבי‪" :‬כוונתי היתה פשוטה מאד‪ .‬לפעמים נכנס אלי‬ ‫פשוט ובעל התוקע מתאמץ ואינו מצליח וקולי קולות יחדלון‪,‬‬ ‫יהודי עם "קויטל" והוא מצרף "פדיון נפש" בסכום הגון‪ .‬אני‬ ‫שהוא סימן שהשטן עומד ומשטין והחיצונים עומדים ‪...‬‬ ‫מתבונן שאין באפשרותו לתת נתינה כל כך גדולה והאמת‬ ‫וסותם את קול השופר‪ ,‬לכן ידאגו ויבכו כל העם על זה ויאמרו‬ ‫שאסור היה לי לקחת ממנו את כספו‪ ,‬אבל מה אעשה ואינני‬ ‫"ויהי נועם" עד סופו שהיא סגולה נפלאה‪.‬‬ ‫יכול לומר זאת מפורשות כי אז הוא ידמה שסירובי לקחת את‬ ‫לא כמו רבים מבני עמינו שאינם מרגישים בזה‪ ,‬וכשבעל‬ ‫כספו הוא בגלל שהרבי מתייאש ממני ואינו רואה תקווה טובה‬ ‫התוקע מוציא איזה קול משונה‪ ,‬עושים חוכא ואיטלולא‪,‬‬ ‫של מצבי‪ ...‬לכן מוכרח אני לקחת ממנו את נתינתו והכסף‬ ‫נוהגים קלות ראש‪ ...‬וכל העם רואים את הקולות אשר הם‬ ‫מתערב בכספי הבית ומוציאים אותו לצורכי מזון וכלכלת‬ ‫מקילים ואין מוחים בהם‪ ,‬ועל ידי זה השטן מרקד ביניהם‬ ‫הבית‪ .‬לאחר מכן גם אני אוכל מהמאכלים הללו‪ .‬כאן אני עומד‬ ‫ועושה מהחוכא תוכחה ומקטרג עליהם לעשות בהם כרצונו‪,‬‬ ‫ושואל‪ ,‬וכי האמת אין מה להתעכב ולהרהר "על חטא שחטאנו‬ ‫ואומר אין זה 'שופר' כי אם 'קרן'‪ ,‬כי קרן אור פניהם מגודל‬ ‫)"באר בשדה" גליון פקודי תשפ"ה(‬ ‫לפניך במאכל ובמשתה?!‪"...‬‬ ‫השפע שהשפיע עליהם ה' ונרפים הם‪ ,‬ומתעורר עליהם הדין‪,‬‬ ‫שיהא משונה קרן בחצר המזיק והם מועדים ולא תמימים‪.‬‬ ‫‪a‬‬ ‫חיוב להזהיר את העם מעוון זה‪ ,‬כי מצוי הוא שאין בעל התוקע‬ ‫תוקע בקול‪ ,‬לפעמים מאימת הציבור‪ ,‬שופר שאינו מתוקן‪,‬‬ ‫מעשה היה אצל ה"אמרי ברוך" מויז'ניץ‪ ,‬בראש השנה שחל‬ ‫להיות בימים חמישי ושישי‪ ,‬בליל שבת קודש הורגשה עליו‬ ‫לפעמים מחמת שאינו הגון‪ ,‬לפעמים אין הקהל זכאי‪ ,‬לכן יתנו‬ ‫חולשה מעבודת הימים הקדושים‪ ,‬ביקשו ממנו אנשי שלומו‬ ‫קולם בבכי ואז קול ה' על המים‪ ,‬קול הבכי‪ ,‬בזה יתקנו השופר‪.‬‬ ‫שיקדש על היין בביתו‪.‬‬ ‫ואם יגערו בהם שלא יעשו שחוק מבעל התוקע‪ ,‬בכל זאת הם‬ ‫אמר להם‪" :‬רבי שיש אצלו חילוק והבדל אם הוא מקדש על‬ ‫לא יביטו ולא יראו‪ ,‬יקרצו בעיניהם זה לזה‪ ,‬אזי ידעו שבוודאי‬ ‫היין בפני שלשה אנשים או בפני שלשת אלפים איש‪ ,‬חבל‬ ‫ילקו השנה ואלו הם הלוקים‪ ,‬כי נשתנה ונעשה מן 'קול' 'לקו'‪,‬‬ ‫)"זכרון יהודה"(‬ ‫להוציא הוצאות לנסוע אליו!"‬ ‫כי על כך לקו‪ ...‬מי חכם יתבונן כי עת לבכות ולא לשחוק‪) ...‬ר"ה(‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪42‬‬ 866 ‫א' תשרי תשפ"ז | ראש השנה | גליון‬ ‫ מדורגי בית וגן ירושלים‬,48 ‫ רח' יוסף חכמי‬,"‫שע"י ביה"כ "בית לוי‬ –‚–Œ~Œ 0585664447 | 0586666447 ‫ חלק ג' < לרכישת הספר חייגו‬- ‫נערך מספרו החדש של הרב שליט"א פניני בית לוי‬ ‫הכנה ליום הדין‬ ‡ nŽ~– l rr ‚˜ p ~• p o ̌‡ nŽ~‡ l n¸ q‡ jƒ‡¹n ‚‹Ì‡ q j·ƒ‡ rŽ’r jЁsŒl q‡‡»‚ n j¾°‚ p p”Ì– jƒ»Ž r· ‡Œo j‡ Ò°p Œp j· йo Ëq °j ‚n  r ~p Š rÀ°p  r»Â qÀ ~–Ìà r ‚q jƒ ŠÌ r¸‚q ‹Ì¾‚r ‚ r޲r ‚q °~ Җp ¹Ї p n ˜j ‚q jŠ»‡ qАÓ r ˜Ì~҇ j nŠŒj ‚q jŠÓ j·–‡ nÀ‚q jŠ‚ p”Ì–Ӈ pŽ’r jЁŒÌ‡ o nŽ~Ó l Ëj ~n ҇–n r”‚ r·Èr qŠ̖•˜Ì‡ r ‚j nŠ jƒ‹¹o •q ˜j ‚n jŠ̌ j”˜ q ~‡ p n‰‚r jŠ˜Ì ‡ nŠÄj ‚q jƒ‹‡Œn l –q ‚r ‚ r·Èr ‚Š q °̘»‰ p jŠŒ˜ q ~‚ p pÁ q€ j‡‡»‚ n j‡Š rÀ°‚ p p”Ì–‚ r·Èr ‚‚ q r޲r ‚°~s q – j·‚°r r l  p€ pŽ jÀ‹‡ n‡»~–»‹‡ j nŠÌ j¸»ŽŒo j”˜ q ~‹‡ p °‡ n n¸–j Œ»Ž q j qŽ~l °‚ p Âr qÀ r ~– p r¹–s r À j„ nŠ ƒ‡ rŽ’r jЁsŒl qŠ‚ r·Èr ‚‡ q oŽ’j nŠ‹‡ n rÇ nŽ˜Ì‡‚j nŠа p r‡ jސn ‚Š r rÀ‚ p„‚ r·Èr ‚Š q °–Ì~ p ‚˜r ~p jƒ ~Ô jƒ»Ž˜Ì~–s r ”l qŠÌ– l ~q ‚ r q€–p ‚ r ‚ q Äp qއ nƒŠÌ r¸ oÀ‹ q¸~»‚° p –q ‚– r p” o¾‚° q o‡‚ p„ ̘»‰ jŠŒq ‡»Á n¸ ˜~p ’q ²p ‚q ˜~p –Ì~‚r ˜~p Š o·•q jŠ ƒ°r j‰q ‹‡ n‰Ì„ »Ž j qŽ~l ‚ oÂn ‡ n¸‚q jŠ»  ‚‡ oŽ ’ j nЁs Œ  l qŠ‹‡ n‡»~ –»Ž j j qŽ~ l °‚ p ° r r¸ – j ‚ q j·ŠÌ r¸ ‚‹Ì¾q qŠ‡ ¹ n ‚‹Ì‡ q jŠ oŽ rÀ ‚ n jŠ»Ž rŠ˜˜o rŠ ‡¹n ‚‹Ì‡ q j·~Ì rŠŠÌ‰ r‡ŠÌ r¸‚~ q †Ìo ‚‹ q q¸˜Ì±l qŠŠÌ‰ r‡ r ~Š p rÀ‚ p„ jƒ‹ rŠÌ r·Җq r·˜j n‡ ŠÌ‰ r‡~»‚‚Œ–s q „l qŠ‚ p”Ì–ŠÌ‰ r‡ j nÀ°“ p Ì‡– o o r –̘ j·‡q n¸Œ q –q ‚– r p” o¾‚Š q rŠ jÀҖp p j· ‚ p”Ì–‡ nއ~o jƒ˜ÌŽÌƒ‡ l ˜‡n ±n – r rr ‚p Œ‡ o Ën j r‰°‹ r rŠÌ~–Ì·‡ o n¸‚q jŠ»‚ r·Èr ‚‡ q oŽ’j nЁsŒl qŠ ‚Ër ~˜ q Œp ~k p·‹~‚ n ~p –j nް’p pŽÌ·°j p  q q‡ j·‚±p l qŽ~Ì·̊–ŒÌ~~»‚"‹ o r ~r rŠ“o q‡ jŠ ‹˜Ì~–sr À j„ nŠ АÌ·˜ q –p p„ j€ nކ»°Æ‹Ì‡~Ô‚ r p„~–Ìà r ‚q jƒŠÌ r¸‚‡ q ¹n ‚‹Ì‡ q j·‚ r·Èr ‚‡ q oŽ’j nЁsŒl qЇ»~–r ‹ p‰‡•Ô o ~k  ‚ ‡ oŽ’j nŠ ‹ p‰ jÁ tÀ ‹Ì¾‚q ‹‡ n rÇ nŽ ‹Ëp ~ q ˜†p –p ’r Œ»j ‚°‡ r n¸j Œq ‚–ÌË r ‚q  o‰ rŠ – p” o¾‚q °‡ p Œn ~l Œ‹ q r ~r ‚° r ’p pŽÌ·°j p ˜Ì±l qŠ‹‡ nЇ n ˜j Œ‹ q ‚º o rÁ tÀ‚ r޲r ‚Š q rÀ‹r ~r ‚r  »‰ jƒӖj o€ jƒ‹ p‰‡°o jŽ‹ p‰Æj †Š q ~o –r ±j n‡°‡~Šs n À ‹ p‰‡–o †sj ° jƒ‹ p‰‡ oŽ•j n„‹ p‰‡†o j°‹ n p‰‡°~ o –r ‹r ~r ‚r °p  o‰Ër n¾°p ‚Ær –j Ët ˜Ì¹•t jŽ ‚Âr qÀ ‹‡~n j”ÌŒ ‹‚o °p  q€–p j» ̘ r̆ jŠ ˜Œp ~k p· –q ‚r ‚ p„‡~o j· ‚ pðq Œj ~Ô ~»‚ –°p ~l q· Š~o –r ±j n‡ ‹q Š rÀ ˜~p ‚ p”Ì– ‚ r·Èr ‚q »Š rÁ‚q ‹‡~n †r l ‚q °p –q ‚r – p” o¾‚q ̊ –ŒÌ~ o ‚ r޲r ‚q Ò°p Œp j· ‚p r· аq j‰ nŽ ҇ nŠŒj Œ»‚ q r·Èr ‚Š»Œs q Œl qŠ r‰»Œ‡»‚ n j¾°‚ p p„‹ p”̊•‡ p Æn j Œ q rnjq :‫תוֹרָה מַדְג ִּישׁ ָה וּמְפ ָ ֶרטֶת‬ ּ ַ ‫ ה‬҇–n r” Ò rÀ ‹˜r j ‚ r»°˜j n· ‹‚‡p oАl –s„ l qŠ –°r ’j ~p ‡~n s~Œj ‹‡–»Œ n l ‚ r·Èr qŠ q ‡ n‰Ì‚ jЁ r¾ q·»‚²p Œ‹ q ~Ì n rŠ҇–n r” r ~Š p rÀ° p r»Â qÀ̘Ì~ ‫ֹם‬ ‫ו‬ ּ ‫ַי‬ ‫ה‬ ‫ִים‬ ‫ב‬ ּ ָ ‫ִצ‬ ‫נ‬ ‫ֶם‬ ‫ת‬ ּ ַ ‫א‬ " ŠÌ‰ r‡ ‚ Ë r ~q ҇ ~ o ‚ – r Æ r qÀ ‡ o€» ‡ oއ Œ n Š r‰ jƒ ‹‡ ’»¸ n  n Š ° p ‹‡ ° n  r m –s l qŠ – o·q Œ‹ j ˜r ~Ô‡ j nŽ~‹l rŠÌ~–Ì o jЁ‡ n¸‚q jŠ‚ r̆‚ rŠ r·•‹ q Ó n Ëj ~‡ n nŽ~l ,‫ֶם‬ ‫כ‬ ‫ֵי‬ ‫ק‬ ֹ ‫ל‬-ֱ ‫א‬ '‫ה‬ ‫י‬ֵ ‫ְנ‬ ‫פ‬ ִ ‫ל‬ ‫ֶם‬ ‫כ‬ ּ ְ ‫ֻל‬ ּ ‫כ‬ ~Ô‡»~ –~Ô‚ r Ë r ~‹ q  r ~ r ‚˜ r ~°p ~ o r‡ Œ j – q ‚– r p” o¾ ‚"‡ q ¹ n ‚‹Ì‡ q j·s Œ l qŠ ˜Ì±l qŠ‚ p”Ì–‡ nŽ~l ‫ֶם‬ ‫כ‬ ‫ֵי‬ ‫ט‬ ְ ‫ב‬ ִ ׁ‫ש‬ ‫ֶם‬ ‫כ‬ ‫ֵי‬ ׁ‫ָאש‬ ‫ר‬  – q ‚– r p” o¾ ‚Š q °ÌÀ p – j ¹˜~sq „ ‡~ qÀ q„‚ p‡ ‚j Ën ~Ô – r jÀ ‹‚o jƒ •sŒr –Ì jŠ »Š’j rŽ ‹‚o °p ‹‡ n°Ì j ‹‡°n rŽ~l ‹‡Œn r ’j nŠ ,‫ֶם‬ ‫כ‬ ‫ֵי‬ ‫ר‬ ְ ‫ט‬ ֹ ׁ‫ְש‬ ‫ו‬ ‫ֶם‬ ‫כ‬ ‫י‬ ֵ ‫ְנ‬ ‫ק‬ ִ ‫ז‬ ‚Œr r jŠÂn qŠ~ o”ˇ o nÀ–q ‚– r p” o¾‚~»‚‹ q r ~r ‚Š r °– p ˜Ì‡ o j·ŠÌ r¸‚ q o‡Ì~‚r †»°Æ– r r¹‡ r nŠ j·»ÁŒ n ‚so À‚•́ q r”‡ n·–– q ŒÌ~»Ã o Âp Œ˜~n o” rŠ‹‡ nŠÌ‰ j‡ ‫ טַפְּכ ֶם‬,‫~ כֹּל אִישׁ י ְִׂש ָראֵל‬Ԑ–q ‚– r p” o¾‚Š q rŠ jÀ‹ rŠÌ r·°»~ o‡‡~˜Ì o ˇ o °~ o –Ó r p j‡s~Ó p j‡s~Аq ‚ r·Èr ‚q ̊ –ŒÌ~ o ‚Œ»• r Ëj »ÃÂp Œn ‡~o °p ‹Ì•Œr jŠ Š’q rðp °Ì o °p ‡Œn ‫ הַקָּב ָּ"ה‬."'ּ‫‚ נ ְשׁ ֵיכ ֶם וְגֵרְך ו ְכו‬Âr qÀ°˜ ָ p q q rŠ‹‡ n‰‡–n j”»Ž j qŽ~‹ l r ~r ‚˜ r ~Ї p Æn q¾° p †s q •°j n‡~Ô jƒ q »Ž r‡ ‹˜r j Š’ÌŽ o ~Ô ~»‚ ‡•‡n o jŠ Š’ÌŽ o ~»‚ Š’ÌŽ o ‡»‚ n j¾°p jÀ°p Ó jŠ q Ëo ‫’“ רוֹצ ֶה אֶת כ ָּל ע ַם י ְִׂש ָראֵל‬o r ~»‚‹‚p rÁ°‚ p r–j Èn q»‹‡n °r –Š j ° p ˜r r»°˜j n·“’o r ‚ r·Èr ‚q °p q o‡Ì° rÁ qŠ oŠ»Œ‡±‚ n r·Èr ‚Š q °‹ p n‡q r¾ qŠ‹‡ nŠ’ÌŽ„ j ~‹ r q¸‚½r Œq jŠ ‫ לֹא מְשׁ ַנ ֶּה‬,‫ב ַ ּאֲשׁ ֶר הוּא‬ ˜Ì Æ~Ô‹‡ r •‡n ¹n qǂŠ q °‚ p r–j Èn q· ˜¹q •t jÌ• n Ëq nŽ~Ô‹Ì•ŒŠ r rÀŒ“ n •‡ o ~ o ˜Ì– q oЇ l ¹n j€‚»Á n ’n ~l °‹ p r ~r ...‫ָב‬ ּ ‫ַצ‬ ‫מ‬ ‫ֶה‬ ‫ז‬‫ֵי‬ ‫א‬ ּ ְ ‫ב‬ ‹n ‡¹n ‚q ‹Ì‡ jŠ ‡q n¸Œq ‚ r޲r ‚q ˜ÌŒ j‡ Ò°p Œp j·  qr  ‚ Ò»– r·°p ‹r ~r ‚ r»°Ëj ‚‡ q oŽ’j n·ŒÌ o °– p r¹Ó r jŠ‡~Ò o rÀ‡’n jŠŠ~o –r ±j n‡°–sp ° jƒ˜Œp ~k ‚r ° o‡•‡–o ‡q n¸Œ~Ô~»‚ q °• p p p” j·°‡ n¸–j Œ»˜ÌŠ q r·•q jƒ‹‡ n̆‹‡±n l Œq ˜~±o rŠ‚ r”–~Õ r °Ò p pŠÂp ‚»‚ q r¾•n j„ n А˜ q –p Æp q Âj °˜Ì‰ p –r j·˜ p‰Äp Œq j·‚» r j‡~–r Œr j¸° o‡ ~Ô ‚ r̆ jŠ ̘Ì~ » rŠ ‚ p”Ì– ‡~¹q qƒ ‚ r·Èr ‚q ‹ rŠÌ ~–Ì· o ‡ oŽ’j nŠ sŒl qÁ ‚Œq ‹n ̊ ‚–r r„ ‚Ì r l sl q¾°p °r –r  o· »ÃÂp Œn ˜~ o” rŠ ‡˜n r °p ̰j •r  q »– j· ‚~r –r ‡ nÀ ‚²r ~n ‡¹n ‚‹Ì‡ q j·»~Ì r¾°‹ p ‚p rŠ‚ pÀ q Œ»‹‡ j •Ìn –j ‚‹‡ r °n rŽ~l ‚˜ r ~± p Æo q Œ‚ j r·Èr ‚Ò q rÀŒ˜Ì n Ær ‹‡–»Œ n l ‹‡–n r¹‚ j ±p l q‡ jƒ‚~‡r –n j·‚˜ q –‡q n” j‡˜~Š p •o jŠ•q j¾° p o·Š~o –r ±j n‡‹˜ q ~Ї p °n j‰ q‡ jƒ ~»‚ jƒ–˜Ì‡ o j·‚ r̽‚‚ q r޲r ‚˜ q ~‹ p ‚p rŠ•‡ nސl ‚q jŠ‚ p”Ì–‚ r·Èr ‚‚ q r̆‚ rް»° r Èj q‡ nƒ ~–r Œr j¸‚q ˜–p ŒÌ~ p ƒ‡ rАr °p ‚²p qŽŒj ‹ rŠÌ rŠ  pŠ p‡ ~‡ n‚o jƒ Ëo q ˜j ‚n ~»‚ ‘ÌÄ q jŠ –˜Ì‡ o j· ‚ p”Ì– jƒ°r r ‡q n¸Œ~»‚ q °‹ p rŠÌ~–Ì o jŠ̖•~»‚ r °‚ p °r r¸–j ‚‹ q n ‡q n¸ q‡‹r ~r ‚r °‚ p p”Ì– ‚˜r j‡‚~Ôº r rÁ tÀ‚~‡r –n j·‚Š q rÀ˜~p jƒ‹ rŠÌ‚Š r rÀ˜~Š p •o jŠÈn °‹ p r ~ r p·‚ r‡‚r °‡ p –n j ‚p jŽq j· ‹r ~r ° p q€–p j»sq Œ°j nŠ‚ p”Ì–‚ r·Èr ‚q ²‚ p Œ‚ q p„‚ rŽÌ– l ~q ‚‚ r r޲r q·‚ r‡‚r ²‚ p Œ˜ q ~p q sÀ°j nŠ  q~Ô~»‚ r °˜ p q ~‚ q –r r„‚Ì r l Аq sq Œ°j nŠ‚ p”Ì–~Ô– r jÀ‚ r·Èr ‚– q rr ‚p Œo q sÀ°j nŠ‚ p”Ì– jƒ~–Ì· o ‚˜»Š q j q¸˜~–‡ p nÀŒq ‹°Šr p r jŠ~Ì r‡~»‚°‹ p –q r¸‚ r·Èr ‚̘Ì~°‡ q nސl ‚q jІ‡ nŠ j ‚‚ p r·Èr ‚q °‹Ì¾ p ‚q ‡q n¸‚n ÌÁ °˜Ì– p ol ‚r °‡ n¸–j ‚~»‚ n jƒ–‡Än ‚˜ q ~‚ p Œr Âj n °~o ‚° r ~ƒ‡ o Ër j Ë»•‡ q nЁj ‚n jƒ–‡Ò̘ n jŠ̘Ì~»‡ nŽ j‰‚n ~–r j nŽ‹ rŠÌ‚‡ r –o ‚"‹ l rŠÌ‚Š r °Ì‡ p –r ‚o ‚~»‚‚ q r޲r ‚°~s q – ‹~n ‚‚ q rŠ~o ²j ‚˜ q pŠ~p °j nŽ ~Ô jƒŒq °~ԁ r r ~‘ p ~Ò q ~ q ‡˜Ì~‡ n nЇ nǢ‡ q nŽÌŠÆ‚ j –r r„‚Ì r l •q r”‚ rÁ n ˘~s j „  ~ j·~–r j nð‡ p Œ"‹ n rŠÌ‚˜ r ~‡q –n j·‹Ì‡~»‚‡–o °j ˜n j· ~°‹‡ p °n –j ’r Œj »¹ q ŒлРq ~k p·‚‰ j· ‚˜r jŠ rÀ°‡ p n‚o °p jÀЇÌ‚~Ô n jЁ qr °˜Ì– p r„˜ÌÌl ‚Š r r‰ jŠ~–r •~»‚̘Ì~Ї r nǂn Ї n°j n·~Ô‹r ~r ‚Ї r n°j n·~–r j nŽ‹ rŠÌ‚r °~‡ p ‚‚ n r»°Ëj ‚ q o‰ rŠ‹r ~r ‚~»‚‡ r –o °j ˜n j·  qŠÈr n‡‹~̘Ì~Ї n nÇ q¾°̊– p Œq ~r °ƒ‡ p n~˜‡ r o j·Œq rÁ°•» p Ær q·– qÀ j„ nŽ~»‚‚r –r ‚ƒ‡ r rŠ~o ‹r ~r ‚r °ÌÁ p °‡ p •n ’j Ëq ‚˜ q ~‹ p ³o q‡ j‡‹r ~r ‚r °‡ p o jÀ~ rÁ~‹‡ p n‰~r jŠÂq ‚Ї q n°j n·~Ô jƒ˜Ì¾ q ‚q ̊s• j·Ër j Œq °r jƒӇ•Ô p ~k ‚q Ër j°q jƒ‚ pÁ~o ‚‹‡ r –n r¹j ‚Šs q ÀÓ»~ r”Œ»Ó j jŠ– qÇ q·‚–r r” jŠ ‹ rŠÌ‚Š r °˜~s p ¼‚‚ q ~r rŠ’j Ât ‚‚ q ~‡r –n j·‚Š q rÀ‹ rŠÌ‚‚ r pƒ°~Ô‹ r r ~‡ r nŠ j·̌ j”˜ q ~–‡ p nÀ q‡ ˜~‹ p ³o q‡ jІ‡ nŠ j ‚~»‚‚ p r·Èr qŠ»°Ë˜Ì– r rǂÓ q ˜Ì~»~ j j”Œj n¾°p jÀ ‚ r·Èr ‚q jƒ‚~‡r –n j·‚– q p„ oŽ~»‚°‚ p pƒ°~»‚ r °‹ p ŒÌ– r Œ~»‚ j °°‡ p n¸–j q‡‹r ~r ‚r °‡ p o jÀ•–~‡ q ‚n ̊ –Œq ~r jƒ Š rŠ j‰ n· ̘Ì~ –‡ nÀŒq ~Ô ~»‚°p ˜Ì–Œj qŠ  ‚ qŠ ‚ rŽ’»r ‚ p„ ~ rЇÂo ŒÌÁ n °˜‡ p nŠ j‰Ëq ‚‚ q Œr q Ì‡‹ o r ~r ‚‹ r ~‹ n rŠÌ˜–q ‚‹Ì¾ l ‚‹‡ q –n ŒÌ~ j o‰ rŠÌ·“’o r ‫המשך‬ ‹ rŠÌ‚˜ r –‡q n”‡ n· r‡ jސ° n o‡ << 3 ‫בעמוד‬ ~»‚̘Ì~Ї nnj‚ q r·Èr ‚‹ q ~• n p ÌË o ~˜Ì± n l qŠ‚ p”Ì–~»‚°p º‡Œ»’ o jŠ~–r ’j ‹ q p”p j·~»‚~Ô‹~n jƒÌ·•–‡ q Œn ~l q‡ jƒ̘Ì~sl q‡ “ ’ o r ~»‚‡ nÀ‚ r r޲ r ‚°~s q – jj·‚ r r· È r ‚‡ q oŽ ’ j n·s Œ  l qŠ‹‡ nŠÌ‰ j j‡»Ž j qŽ ~ l o‰ rŠ r ‫נרות‬ ‫לקת נרו‬ ‫הדלקת‬ ‫הדלק‬ ‫ההד‬ –ƒ‚†‚ƒ—ƒ•‚Šƒ•Œ‚Š—ƒ˜Œ—އƒŠ‡Š—•ƒŒƒŠ‚ ‫עע"פ לוח "אור‬ Š•ƒ”„‚ЇŒ €‚‡‡†‹‡Œ –‡– ‫החחיים" לפפי‬ 20:11 19:24 18:15 ‚”Ž˜‚‚ –’˜‚Ž—ƒ—˜‡Ž–‚– ˜—~ŽŠ‰ƒ ‫זמני יררושלים‬ ‫ דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬- ‫טועמיה‬ 43 ‫‡’ƒ–Š—˜‬ ‫מנגינה עתיקה שחיברה לבבות‬ ‫•˜~ƒ˜‡—–ƒ˜’Œ‡‹ ‡‡ƒ~˜‚Œ‰‡–‚‡†‰ŠŽŒ—ƒ‰Š‡Š˜‰Š—ƒŒ~ƒ‰Š‬ ‫‡‚„‚˜ށŒƒ˜ƒ’‡‚ŒŠ Œ‚˜‚—˜––‚—•†Š~ –‚—ƒ~‚‚~‡ƒŒ‚‬ ‫‰˜‹Ї‚~އŠ~•ƒŽ‚~˜‚‚”€‚‚„~˜ ‪–Ž‚•:‬‬ ‫~ Œ‚އ”ƒŠ‡‹‚‡‚‡‚ƒ‡Œƒƒ–—~‡–˜’ƒŠ‡—‚ŒŠ Œ‚‚ Š‚‰—‚‡‚‬ ‫~ˆƒ–‚–ƒ’~‚‡‚‚––ƒ–ƒŽ‚‡–‚ƒ~ ‡‡ŠŒ”ƒ~Œ‡Šƒ˜ŠŠŽƒ‡•‡–ƒƒŽ‡‚‬ ‫†ƒŽ†Š–’ƒ~˜‚Ž’—~ƒŽ‡–‡†‚’ŠƒŽ‡˜Ž —˜ƒ‰˜‚ Ї†ŠŽƒ˜‬ ‫Š‚‡~Šƒ‰Š‡‹‡”Ї Љƒ—~˜Šƒ—Š‚—Œ˜‰ —˜ƒ•‘Аƒ‚—~‡ƒ‬ ‫ƒŠ‚—Ї‹~˜ ƒ•ЇŒƒ‡ƒ‰‡Š‚’ƒˆŠ–ƒ’~Œ‚ŒŽ‡~ˆ‚’•˜ЇŒƒ‡‚–’ƒ~‚‬ ‫Žƒ˜– ‡Š~އ˜Š˜~–~˜‚”–ƒ‚‡€ƒ—–‚~~ƒ˜‹‡Œ‡‹•—‡‹—އ‹—Š‬ ‫—Šƒ•‚ŒŠ Œ‚‚‡˜‚–•‚„‡–‚—‰~‡ƒ‚ƒ~‚‡‚~”‡–—‚ƒ’–Œ–‡‡˜ƒ‬ ‫’–‡‚Œ‚Ž€–ƒŒ’€—Œ†Š†Š~ˆ‚’—ƒ†Œ˜‰ —Š„‚Œ–Š‚‰‡–ƒ‚‬ ‫ƒŽƒ‡ ‡ƒ‚ƒ~‡Šƒ‰ƒ ƒ˜‡ƒ‚‡ƒŒƒ˜Ž‡ƒŽ –Аƒ‚Œ‡‡€˜Œ Žƒ˜‚ƒ‚ƒ~‡Šƒ‬ ‫—~‡ƒŒƒ~‡ˆ‡”Ї ‚~Š—ƒŠ ƒ—‰‡ŽƒŒ Œƒ „–~Їƒ~‡ˆ‡”Ї ‚Š—ƒ‬ ‫–‡‡˜ƒ ƒŽƒ —ƒŠ ƒ ŠŒ—–’ƒ˜ –‰ƒ˜ ‚Œƒƒ˜ ‚‡† „‰– ~˜ އ Œ—’ ˜ƒ ‚ƒ–‡ƒ‬ ‫ƒŠ —~‚˜~‰•‹"‬ ‫–‡‡˜ƒ Žƒ ‚‡ ‡ ƒ‚‡•– ‪ƒ–’Ž €– ƒ˜ƒ~ Љ‚ ˆ 10  ‚‡‚—‰ –’Ž ƒŽŒŒ :‬‬ ‫–‰‡‚‹‚‹ސ•ƒŠ•ƒ—˜‚ ƒ‚ƒ~Žƒ˜–ƒŠ‹‬ ‫‰˜ Œ—‚ Š Š—•‹ ~˜ ‡‡ƒ —~‘ ˜ ‡Š‚ Š—ƒ ŠŠ‡Œƒ‡ ‚–’ƒ~‚ ‚ƒ~ ‚˜•Š‬ ‫ŠŠ‡Œƒ‡‹ ~ƒŽ‡–‡†‚ ‡ƒ•–˜‡˜ ƒ Œ‚–‚ Ž—Š  Ї˜ ƒŠ‡‹ ’‡‰‡~†–‡ •–ƒ‬ ‫Š‚˜Œ ƒ˜Œ•”ƒ‹‚€‡ƒŠ‡˜‚ ƒŠ‡‹€‡Š‚‰‡‚Œ•ƒ‹‚ƒŒ‚އ”ƒŠ‡‚ŒŠ Œ‚‬ ‫‚ŒŽ‡‹Š—•‹~˜ ‡‡‚‹‚‚–ƒ‡‹ƒ‚ƒ~–~‚—Ї ƒ˜Š‡‡Š‚‹Š‚˜Œƒ‹‬ ‫~‡Œ‡‚ŒŠ Œ‚ƒŠ‚—˜•‹‬ ‫‡ƒ”~ƒ’Œ‡ƒ ‚‡‚ސ–”‡–‰‪‚‡‚~ƒ‚ƒŠ˜~‚——15‬‬ ‫דווקא הנער הזה‬ ‫ސ– ’ƒŠŽ‡ —Š’‡ ‚Œƒ’‡ ˜‡• ‚–’ƒ~‡ —Šƒ ‪˜‡ ––ƒ€˜‚ :‬‬ ‫תפס את תשומת לבו‬ ‫ƒƒ–—~ƒŒ—ˆ—އ‹ށŒ‰~Š—‹ƒŽ‡”ŠŽŒ~‡Œ‡‚ŒŠ Œ‚‬ ‫במיוחד‪ .‬אולי בשל‬ ‫‰˜ ‚ƒ~ ~ƒ—’„ ‡˜ ‚ ƒŠ‡‹ •ƒ˜ Œ”ƒ ‚Ž’—‡ ‚•—‚‬ ‫ƒŠŒ–‚‚”–Š~Ž–~‚‰‡‡—ƒ–”ƒŠ‚˜–’~‚ƒ~‰‚—ƒ–‬ ‫סיפורו האישי כמי‬ ‫Ž’—ƒ Œ–ƒ•˜ ‚ƒ~ — ƒŒŒŠŒŠ ‰Š ‚˜ ‰‡ Š~ Žƒ˜– Šƒ ~‡—‬ ‫ששרד בתנאים לא‬ ‫ƒŠ‹ƒŠ‰~‡Šƒ˜•ƒƒ‚Š—ƒŠ ‡‡‹Žƒ–ŒŠ‡‡‹‬ ‫תנאים‪ ,‬אולי בגין‬ ‫ƒƒƒ•~‚ސ–‚„‚˜’~˜˜—ƒŒ˜ŠƒŒ‡ƒ ~ƒŠ‡—Š‡’ƒ–ƒ‬ ‫ƒ~„ –€ —Š ‚–•‚ ‚ Ї† ‚–ƒ’~ ‰‡ ‡„Œ‡ ~˜ ‚ސ– ŠŠ‡˜ƒ‬ ‫גילו התואם להפליא‬ ‫‚~‡—‡ ‰Œ‡ ——– ˜Ž~‡‹ Š~ ˜Ž~‡‹ ~ƒŠ‡ €‡ €‡Šƒ ‚˜ƒ~‹‬ ‫– —˜ ƒ~„ ‡ƒ”‡~ Š’ƒŠ ˜ƒ‰Ž‡˜ Œ–€—˜ Œ‡ƒ  —І ‬ ‫שנשלח‬ ‫לגילו של בנו‬ ‫Š‚’Ї~ Š€‡Šƒ —Š Žƒ —Ž—Š  ŠŒ—–’ƒ˜ ~ƒŠ‡ €ŠŠ —‚ƒ~ ‬ ‫˜Œ‡~˜ŠŽƒƒ~‰–‚—˜‚•–ƒ‚‚€‡‚ސ–Ї˜‬ ‫למשרפות‪ ,‬אולי בגלל‬ ‫~ƒ˜ƒŒ ƒ„‪“Œ~ŠƒŠ†‡Š ‚~’ƒ–‚ˆ‰ƒ~ˆ‰~—–ƒƒ„ƒ Œ:‬‬ ‫~‡ƒ ƒŠ~ – —‰‡ƒ Œ~‰Š ƒŒ—•‚ ‚ƒ—‡ƒ Š”‡ƒ ƒ’˜ ‬ ‫שהוא בן אותו מחוז –‬ ‫~˜‚”Š˜–‡~ƒ˜ƒ—Š‚ސ–‚„‚А—ƒ˜‚‰ŠŠŒŽ˜Š‚ƒ—‡ƒ‬ ‫ސ‡Œ‚˜‡•‚•ƒŠŽ–€— —‡–‚—‡–‡‹~—–Š—ŠŒ‚ ‰—Œƒ‬ ‫מחוז וורשא‬ ‫ƒŒ‡‡ƒ ‚–‚– ~ƒŠ‡~Œ˜Љ—‡–‡~‚ސ–~~Œ“~ƒ˜ƒŠ‬ ‫‚ސ–~˜~–‚Œ‡Š‡‹‚ŠŠƒ~ƒ˜‚ސ‡Œ‚—‚–†‡†‚~˜Їƒ‬ ‫˜ ˜އ—ސ•Š•‡ƒ—‚—‹ ‚„•—Š–€ —‰‡‚ƒ~‬ ‫‡Œ‡•‹„Šƒ‚Š~‚ƒ~„ƒ‰–‚‡†‰‡‰—‚‡‚‡Š‚‡‚~‡ƒ‬ ‫Œ˜ ––ŒŒ—‚Œ —‚Š~Œ“—‚ƒ~€‡Šƒ—ŠŽƒƒŒ~ƒ˜ƒ‬ ‫~‡„ƒ–‚ Š‚Š‚Šƒ‹–~—ƒ‰Œ‰ƒ˜•ƒ–Ž ƒ~ƒŠ‡ƒ~ƒŠ‡„‚~Œ˜އ ‪˜~‹‡ƒƒ˜‚˜~‚އ€ŽŒ‚˜~‹‡Š‡Œ‚˜~†‡‚–‰ƒ„~ƒ‚‚„‚–‡—‚˜~––ƒ—Œ €–Š— :‬‬ ‫ƒŒ‡‚‘~˜‚Œ —‚‚Œƒ„–‚‚„ƒ ‚Š~އŽ–” ‡‡‚Ž~”‡‹Ž—Š ŒŒŽ‡‚‡‡—– ‚†ƒŽ‡‹‚‹Ž –†ƒ„‰–ƒŽƒƒ˜‚”’ƒƒŠƒ‬ ‫Œƒ˜ƒŠƒ˜„ƒƒ‡ƒ˜‡Ž‡ƒ—Š‚ƒ‚~–~—‡‚‹Œ˜Žƒ‡‹–ƒ‚‹ŒŒ—‡‰‡‹‬ ‫ŠŒ—–’ƒ˜Œ‚‚‡‰ƒ‡—Žƒ˜– ‡‡‹"‪’ƒ~Œ’~:‬‬ ‫ƒ‰Š„~˜‚Œ —‚‚„ƒŠ~Ž˜Ž‚ŠƒŒŽƒ ~ƒ˜ƒЇЂ‚˜‚’ˆŠŒ—‰ƒŒŽ‚ ~ƒ˜‚ސ‡Œ‚‰ƒ—˜—„‰ƒ–‚Зއ‚‹Œ—އ‹•ŒƒŽ‡ƒ˜ƒ•ƒŠ‹‚ƒŠˆƒ€ƒ–‚ŒŽ€‡Ž‚‬ ‫Š —ƒ~ƒŠ‡‡—€–‡—Š~Œ˜‚–‚ƒ–—Š’˜ƒ‚ –‡~ƒ˜ƒ‰Š‰ˆ‰—•–އ—Œ— ‚ƒŠ‰˜ƒŒ‚•˜~˜‚•—–‡Ž‡‚‹Їƒ˜–Œ„‚‚‹Š~‚‡ƒ„•ƒ•‡‹‚‚ƒ‰ ‚‚‡˜‚‬ ‫–~—ƒŽƒ˜Ž–~ƒ—Œ‡‹Ž„‰–‰‡ŠŽƒ‚‡‚‰˜‹Ї‚•†Œ˜ ˜„–ƒƒ‚—Œ~Ї˜ ~‹ –ƒ–‚ ‚ ƒ˜‰˜‚~ƒ‚Œ˜Ž’Ї‹„‚Š„‚ ‡ƒ•Ї‹€ƒ~‚‚˜–€—ƒ˜‬ ‫–”ƒŽ‡Š‚‡ƒ˜–€ƒ ‪ƒ‡~А‚ŠƒƒŽА~‚Š—˜ ~‚Œ‡ŽŠ—‚˜–„‚‡Œ‚††ƒ–‹’ƒ€Љƒ —‡‹~•ƒŠƒ‹‡Šƒ ‚˜‡Š~ƒŠŒ†ƒ—’–˜ƒ‡‚Œ –‚–‚:‬‬ ‫ŠŽ–‰˜‹‪ˆ’‚†ƒ—’–Ž‚˜ƒ‡ƒ~Š˜ƒŠ Œƒ~Š‡†ƒŠ Š~‡–‚–Ž‚€–ƒ˜ƒ~Œ  ‡—’ŽŠ‚ ƒŽŒ‚˜~‡—‚Šƒ€–‡‚ŠЉƒ~:ƒ~Š‹~ƒ‡Ž~ƒ‚—Œ‡:‬‬ ‫‚ І‚Ž ƒ—‚„ƒ‚”Ї А”ƒ‹‡Ž‡ƒЉŒ‚—ƒ˜ƒƒ˜ƒ—˜ƒ•–Œƒ•Œ˜ –‡~‰~ ‚~‹Œ—‚—Œ”~~˜~‡ƒ~Œ”ƒ˜‚ސ‡Œ‚‚Œ–€—˜‪ƒ‡Š~ƒ—:‬‬ ‫‰–‚˜‡‡”‡˜‚ ƒŠ‡‹‚ƒ~•–~ŠŽ–Ё‡•‚ƒ‡•—ŒŒŽƒЂއ‘~˜„–ƒƒ ‰ƒ ƒ˜‡ƒƒ‚ƒ~‚–‡~Š Šƒ†‡‬ ‫‚—Œ~Ї˜~АЂ–ƒ’~‚˜Š‘‚‰˜‹‚‡‚—‹€ƒŠ–ƒ–‚‡–~‡ƒŒ•ƒ‹ ‚–€‚„‚ƒސ‡Œ‚Œ–€—˜‰ƒ—˜ƒŒ–‡~‚~˜‰Š‚‡ƒ˜‚ƒ~‚–€‚ƒ–Š‬ ‫Š’•~‡Œ•ƒ‹Ё‡ƒŽ‡‹Œ˜–—Žƒ—–~˜~‡Œ‡‚ŒŠ Œ‚ƒ‚Ž‚‚ƒ~‰~‪˜ƒ–˜ƒ‡ƒƒŒ˜‚‹‡–ƒƒŽ~‚Ž—‚˜ƒŒ‡Љˆ—Œ‚–’ƒ—‚Šƒ•Œ—‡‚ƒŽŠƒ‰ ”‡Ž:‬‬ ‫ƒŽ‡ƒŽƒ˜•—‡‹˜ ƒ—ƒ˜Š~†ƒƒ˜–‡‹—Š~‚ƒŠ‰‡‹‰Œƒ—–”‡Žƒ‚Œ˜ €ƒ~‚‬ ‫Вއƒ‬ ‫•ƒ˜~–ƒ‰ƒ˜ Š’ƒ—‚˜~ƒ——‚~‪~~Œ•ƒ ‡–‚ƒ•Ž‚Š‚ŽŒŒƒ’І‚Š—ŒŠŒ‚Œ‚ ‡—˜‡~ƒ’–‚•‡Љ‹ ‹‡Šƒ ‚˜‡˜ƒƒ”Љ—‰ƒŽƒ’АŒ~’ƒ–‚:‬‬ ‫ŒŽ‚ Š‚‡ Œ‚ €–‹ Šƒ ŠŒ–ƒŠ˜ –€—‡˜ ‰‚ „•‚ ‚ƒ~ ‚˜•—‚ Ё– ƒ‰‰Š ——Œ‡‹Œƒ‡ŠЉˆ—~ŽƒŒ˜•—‡‹Š‚‡Š ‹‹‚‡”–‚ƒŒŠ‡ŽƒŠƒŠ‡‹Š‚‡‰—Š‬ ‫—‰ƒ ƒ˜‡ƒ—ƒ~Їƒ‪ƒŽ–•˜Œƒ’‚‚Œ—Ž‚Š~Š˜Œ‡—‡Š‹‡ƒ–†ƒ—ƒƒ— ‡~ƒ’–‚˜ƒƒ”‚—‡Œ‡‡–ƒ‹‡†’—Œ‡–‡–—ƒ‡’Œƒ~”‡:‬‬ ‫‚—ЇŒ‹Љ‡‡–‡‚ƒ‡‡‚~ ˜‚ސ–‚Œ†ƒ’Љ~‰Š‰ˆ‚–‚„Œ‚ސ–—Š~ ƒ~„ Œ€‡ –€ ~  –€ —Š ˜•‡˜ —ƒ’– ‚Žƒ—~˜  ƒ‚ ~˜ ‚•—– ‚ƒ”Œ˜‡‬ ‫–ƒ–ŠŒ‚‚ƒ~ ƒŠ‚‰Š‰ˆ‚–‚Œ Šƒ˜‚ސ–—~‡—Š~‡Œ‡‚‹އŒ—’ ˜ƒ —‡އ‡—–~ŠŠ~‡‚‹——Œ‡‹‚Œ—‡Š‚ŒŠ‡Žƒ–€~ ~˜‰Š‚‰‡ƒ‡‡‹‬ ‫‚Œ‡‡‹ŠЇŽƒ„ƒ‚‡~ƒ˜‚ސ‡Œ‚‚Œ~’—–˜ŠŽƒŠ—Žƒ˜~˜–‰ŽƒŠ †~~˜‬ ‫‪˜ƒ–‡ŒƒŠ’‡†—~’ƒ–‚Š—ƒŽ~ƒ‚~ƒ‚:‬‬ ‫ЇŽƒŠ„‰ˆ~˜Ž’—Žƒ„‚ƒ‰ƒ ƒ—Š‚—ƒ’–‪˜~‘‡”Œ‚‡˜Œ”ƒ ‰ƒ˜ƒ~˜~ƒ—‡:‬‬ ‫‰—‚–ƒ’~‚ ŠŠ‚˜~ƒ——•–~Š‚ސ–ƒ ‡•~ƒ˜ƒ ƒ‹ ‚Š~~˜‚އ‡•‡–‡ ‡Ž‡ŽƒŒƒ˜ƒ~˜ЇŽƒ–”ƒ†ƒƒ‰‡ƒ’‡‹Š‚˜•–Š•‚~Œ˜‰‰Š—ŽŽ”Š‬ ‫Œ Œ‡Ž‡ ‪ƒŽ˜ƒ~~‡‡—‡ƒ”–ˆ’‚Œ˜Œ~ŠŠƒ Š‚‰„Žˆ‰‚ƒ—˜ƒ—ŠƒŠŠ‚‹‡€–‚˜~ ˆ~˜‡†~˜‚~–Ž‚А•’–˜Œ“•‡~˜ƒ—€–˜‚~–•:‬‬ ‫ƒƒ•~‰—‡ƒ ‪‚Ž—‚ЉŠƒŽ˜ƒ~‚ƒƒŠ˜—˜—€–ƒŒ‹‡•ƒŠ~˜–‡•ˆƒ˜Œ‹‡Œ——~~Š—ƒ•‡ Š Š~ Šƒ• •”ƒ ~’ƒ–‚ ˜~ ƒ‡ŠŒ ‘‚ ƒ’–ƒ ˜~ –Ž‚ ‚—•‚ :‬‬ ‫˜’–Ї‡’ƒ–‡‹ ‪–’ƒ—‚Šƒ•ƒ‹ –˜—~‡‚˜—‚‚Šƒ‰‡˜—‚Ž—‚—~–Š —‚Ž—‚ƒ†А‚ ‹˜†Š ‚—~Š~˜~„‡~‚~ƒ—ƒ ‰Ž‡˜ ’—Œ‡ŽЉ  ƒƒ”:‬‬ ‫Š‚˜’†–ŒŒŽ‡‰ŠŒ ‡–‚ƒ–‡‡ƒއŒ—’ ˜‡Ž’†–ƒ‰ƒŠ‹‚—‹‡•ƒ‹Œ‹~˜‚‰– —‡Š‚ŠŒ–ƒŒ‡‹‡ƒ‹ –~—‚—Ž‚ƒ~‡‡†‚–~˜ЇŽƒŠ‚˜•–Š•‚ ‚–‬ ‫~—–•ƒŠ•‡—Ї†~‬ ‫‬ ‫АŽ‬ ‫‬ ‫АŽ‬ ‫‬ ‫АŽ‬ ‫‬ ‫АŽ‬ ‫‬ ‫АŽ‬ ‫‬ ‫АŽ‬ ‫‬ ‫АŽ‬ ‫–’~Š’ƒ~‚‬ ‫‚–އ˜ ‡‚‬ ‫‡—–~Š‬ ‫– Š˜—ƒ—Ž‚‬ ‫‡” •—‹†ƒ‬ ‫—~ƒŠ ‡‬ ‫‚–~—–‬ ‫–ƒ„‚‬ ‫ЇЇ~˜‬ ‫ ‡‚‬ ‫—–‚‬ ‫Œ–‡‹‬ ‫‬ ‫Œ–‡‹‬ ‫‚‬ ‫„Š‬ ‫„Š‬ ‫„Š‬ ‫ƒŠ‡•‚‚‬ ‫„Š‬ ‫„Š‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪44‬‬ –‚–Œ~Œˆ—Œ‚ ~»‚‹~̘Ì~Š n ~q °r jƒ r rа» rÁ° p •r r„‹‹ n r ~ƒ‡ r rŠ~° o q¸ nŽ҇ nаj Ëq ‚˜ q ~~s p –•j nŠ‹ o¾Än °p Œq °‚r r·Èr ‚‹‡ q –»Œ n l ‹‡–n r¹‚ j pÁ~‚ o r·Èr qŠ‚ p„˜~– p ŒÌŠ̊–» q ~‚ r r‡‚r ~Ô‚ p¼°– p Œq ~r jƒ̊–‡ n·j ‚~»‚"˜Ì‡ n •n Ë‚j p¼‚Œ‡ q »‚ n j¾‚̊–q Œq ~‹Ì¾ r ‚˜Ì‡ q •n ː j Œq °r ‹‡ n‰~r jŠÂq ‚»~ q r·‚ r»°ËŠ j °p ˜q Æ̊ p q s˒j nŠ‚ r”–r oÀŠsÀ‚˜Ì– q Œj qŠ jƒ˜~s„ ‫המשך‬ << 1 ‫מעמוד‬ “ qÀ‚°sp Œ‡ nŽ~̊– l Œq ~r jƒ˜Ì‡•n Ë‹‡ j °Ô n °̊ j •q Ë~»‚ r jƒ‹‡ nÀj ‚‡ n »‚ n j¾‚ q Œq j„‚ o·–j ‚q q •ÌŠ o »Á~o rÀ ‹‡–»· n ¹n – o·q Âj °p ‡Œn ‚ r»°˜j n· –s„ l qŠ ̊ ˜˜o rŠ –»~r °p »–Œj ~r jƒ »ÃÂp Œ n –q ’j nŽ jƒ˜Ì‡•n ˜j n·ӘÌ~˜ÌÀ j q„ jЇ˜~ n r·  ˜q Æp ‚q ˜~p »Œj r ‹‚o ° oސr ‚o jŠ ̊ ‡q n¸Œq –s„ l qŠ ̊ ‡q n¸Œq ~Ô ‚ r·Èr qŠ  r¾Œ‚ n ’r jÁq ˜j ‚n jƒ˜~s„‚r Œj °ÌË r °j ~‚ n r‡‚r ²‚ p ŒŠ q rÀ˜~ÌË p °j ~n jŠ–Æo n jƒ̘‡ o jŠ– q„ r ‡»‚ n j¾‚q Ì rÀ‚~ q Äo nÀ˜ q Ë‚ q –‡r ˜n l ̊–˜q r jƒ‚ r·Èr ‚˜~s q „ ‚~r –‚ r r»°˜j nŠ̊–‡~n °j ‚‚ n r·Èr ‚q °p ‡ nŠ–Æo q Ë̊‚ j –r Œj ~~‡ r ‚n jƒº rŠ‚–r È‚ r Œº q ˜Ì~Š r ~q °~»‚º r ˜Ì~–‡ r n ‚o jƒ‹ n‡Œq ‚‡r pАÒ r ’q °r ‡’o jŠ~‹ q n‡ qа»– r j‡̘Ì~~‡ q n‚‚ o r·Èr ‚˜Ì¾ q nް‚ j Âr q‰ j»‚ r»°˜j n·–s„ l qŠ‚ p‡‚j n‡ŠÌ‰ r‡º rÀ–j ¹q °p ‡ nŽ~ l ˜‡r ~n –‡ r Œ˜ n ~‡p nŒ~Ô‚ o Ër ~‚ q –r Œj ~r jƒ‚–‡r nƒ j ‚~‡ p ‚n jƒ»°–Æo ~»‚‚ n r‡‚‚ r ŒÌ p ‚ r»°˜j n·– q„ r ‚²p qŽŒ‹ j rŠÌ r·‚ r·Èr ‚° q o‡ r¾¹° q o‡ jƒ‡¹° n o‡–Œq ~r jƒŠ qÇ nŽ~»‚‹²r Œ– n †p ŒÌЇ p •n • pŠ o ‚ r‡‚~»‚“ r qÀ‚°sp Œ ̊»~–j Èr °‹ p rŠÌÌ j‡•‡¹n q”~ r·~‡ q nŠ‚ r‡‚€ r –»· j °j –p ’j n·‡Ën j qŠÌŽ ‹ rŠÌ‚r Œ~ o r” r‡~»‚‚Œr oа‚ j r»°˜j n·Š~o –r ±j n‡‹˜ q ~–‡ p n„ k ‚p jƒ‚–r r„‚Ì r l ‚Š r rÀ˜~ p –q ‚r ‹‡°Ô n °Ò j °p Œp j·‡ n„ rÀ–j Âp ‚˜ q p pŽ jÀ‚˜‡ q o j·q •ÌË o ‚Š q q q·‚ r‡‚r jƒ–’̏‹ o ˜q l ‚Š q °‚ p rÁ‚n Èj ‚q Œo –Ì‚†‚ r r»°ËŠ j q q· ‹ o –q j‡ ‚Җp ¹p ‚q Œ‡ o ˜‡n †n ‡ r nŽ~" l p  o q¸ŒӇ n pŠ~ o –q r‡‡ nÁ°~ p r·~q °‡ p nЁ‡ n¸‚q jŠ‚ p”Ì–‚Ër ~‚ q rްr ‚Œ˜q ~‚ p ~r –~»‚‹ r ~° n sp Ȃq q »–Аq q·‚ r‡‚Ò r pŠÂp ‚»‚ q r¾•n j„ n “‡°n j· j‡~ q ˜r rŽÌ‚ j‡‡ n·–Š q ~̰ o –Œq ~~»‚r jƒ‚‡r n~Š r °‚ p rްr j‡‚ rŽ»ŒË̊‚ j ~‡r n‚~‡o ‚‹‡ n nް– r ±p ‡ p oŽ’j nŠ–†q ’j nއ nÁ°~ p r·~q jƒ “‡°n j· j‡~q ˜r rŽÌ‚ j‡ ‡ n·–q ‚ pŽÌ "–»ÆÄn ‚q ‘̏ ˜~p ̊ »~–j ‚p ~Ô ‚Âr rŠ ÌÁ°p  o·‚q ‹n ‚–r Èr ²p °r –Ì~•‡ r ¹n q”‚ p‡‚j n‡‚²p qŽŒ‹ j ~˜Ì~ n –j nŠŠÌ‰ r‡Ò pŠÂp ‚‚ q r¾•n j„ n °Ї p ‚n jŒÌ‡ q j –° q q¹˜Ì–j l q‡ j· ‹‡–n r¹j ‚˜ q ~Š p o·•~»‚Šn r~s l ~Œ‚ j °r j¸–q ˜j ‚ÌË n °j ~̊ n •q Ër °‡ p »‚ n j¾‚‚ q r‡‚‚ r p„ o‰~r °p ‚ r»°ËŠ j q q·а‚ p rАl Âq ‚‡ q nÀ"‚Âr rŠ‚ r»°ËŠ j q q·‚ p‡‚j n‡~»‚‹~˜Ì~ n –j nŠŠÌ‰ r‡~ÔŠ r~l °’p pŽ Ì·°j p ˜Ì±l qŠ Ї n ˜j ‚n ~»‚ "‹ n‡Œq ²r ‚q Œo ̊‡ n°j n· –q r‡ ~»‚ ‚Âr rŠ ‚°r •r ‚–»” r j· ‹Ì•Œr j·p  o q€ j·~ r”Œj nŽ~»‚̘Ì~˜Ì~–j nŠŠÌ‰ r‡~Ô•‡¹n qǂq jƒ•‡¹n qǂq Œ– o ˜Ì‡‚ o o·–j ‚‚ q rŠÌ j¸ ƒ‡r rЇ nƒÌ˰j ~‹ n  n q q‡‚ r»°˜j n·– q„ r ‘ÌÄ q jŠ» ˜~p q s˒j nŠŠÌ‰ r‡~ÔŠ rŠ j‰ n·–q ‚– r p” o¾‚Òq rÀ‹~‹ n °r jŠ oŽ rÀ‚n jŠ‹‡ n‰Ì„~Ô‹‡•‡n ¹n q”»Á’n ~l °p –°p •‹»°̊‡ p ~o °‡ p »‚ n j‡" o‰Ër n‡҇~‡ o •n j j o‡ jŽ•‹‡ q n¾ q ‡ n·–‡ q oŽ’j nŠ‚ p¼‚‚ q –p •j Ân ‚˜ q ~»~‡ p n‚o ‹r ~" r –q ‚– r p” o¾‚ŠÌ• q j·sq Œ°j nЇ˜n Ƈ p Œ‚ n r»°˜j nŠ‹‡ n‡»~–~Ô»Ž j j qŽ~l °»Ž p rЁ‡ n¸‚q jŠ»‚Æp ‚q ҇ nаj ˁ‡ q n¸‚q jŠÒ qŠ‚~»‚ r °‡ p •n j j o‡ jŽ•‹‡ q n¾ q ‡ n·–– q Œq ~"‹ r n‡Œq ²r ‚ q Œƒ‡ n rŠ~»~Ì o r¾°‚ p pÀ j„ n‡˜¹r qŠ »– q r¸~ԁ r ~‘ p ~‚ q ±r ~»‚ r ²‚ p ŒŠ q rÀ‡–o l ~‚ q r·Èr ‚Š q °̕‡p o jЁ r ~ p q€–p j·–o •r ˜j ‚n jŠŠÌ‰ r‡ –o •r ˜j Œ‡ n nŽ~‡ l qŠ~o Ër j–q •r ˜j ‚‚ n Ër ~‚ q r·Èr ‚– q Œq ~‚ r r·Èr qŠ–o •r ˜j ‚º n ˜»‰ r j„ n»‚ rƒ j”Œ‚ n ±r ~»‚ r ŠÌ r¸‚‹Ì¾ q ‚‚ q p„‡°‡ n Œn l ‚Š q r‰‡‚o qŠ oŽ rÀ‚n jŠ‚ r‰ r„ jƒ‚ r»°ËŠ j q q jŠҒq ‚~»‚ r jƒ‚²p qŽÂj Œ– n ˜Ì‡ o »Ž j qŽ~‚ l r޲r ‚°~s q – а˜»‚ p Âq ‚˜~s q „ ‚ r»°˜j n·ӘÌ~–‡ j n„ l q¾°»‚ p °‡ p ŒÓ n jŠ qаj ~p jƒӇ pŠ~o ˜Ì€r ’j nА‡q n¸‚q jŠŠÌ‰ r‡‹r ~Ì· r °‚ p r޲r ‚°~s q – ‚ pÀ j„ nŽ „~r jƒ »Ž rÁ°p ˜»‚Âq ‚q Š rÀ ˜~p »Ž rŠ –‡~n r‡ jƒ »Ž˜Ì~ r Š o·•q j‡ ‡~¹q qƒ ‚ r·Èr ‚q jƒ ‚ r·Èr qŠ –o •r ˜j nŽ °~s– j·˜ q ~‹ q q Ƙ̃ q j”Œ»‚ n –ÌË r Œ‡ n –o Œj q€ jŠ•Ër tŽŒ‚ j r‡‚r jƒ‚‡r –ÌŠ n ’j n·‡ q °‡ p »‚ n j‡А– q Ær t Œj »Ž˜Ì~Š r ~q j€ n‡ ‚˜–q j„p j·‚ r·Èr ‚q °p jƒ˜Ì̆˜Ì–̱ j n·‚~r oŠŒ˜ j p‰–sp Œ»‚ j r̆‚ rްr jŠ‚„ j· ~»‚‹‡»‚ n j‡˜Ì–±j ‚ q ~r –‹ r °‹ r r¾‚‘Ì q А q oŽÌ·˜j ‚n jƒ²o q jŠ˜p Æp –j Ân qŠ~ r” r‡~»‚‚ r޲r ‚q Œo ~r jƒŒo ~‹‡ r Œn rŠÌ˜ qÁ~t j¸ ‚~r –»‚ r °‡ p Œ‹ n ‚‡p oŠ~ l –o •r ˜j ‚~»‚‚n ½r Œq jЁ–q r‡ jƒ‚ r޲r ‚°~s q – j·‹°‹‡ r ±Ì‹ n ‚‚ o Œ‚ q ‚r Ër ‚‡†‹‚–~–‚˜‰–ƒŒƒ‚ƒ†‚Ž—ƒ‹ƒŠ—˜—˜‰– ‡–o l ~‹‡ q nÀj ‚~»‚‘ n –o †r j” n¾°҇ p nаj Ë‹‡ q ±Ì‹ n ‚o °̊– p Œq ~r jƒ–Ì„ l Œ»‚ q Ær nÀ̊˜q rŽ̘Ì~ ‹‡Œ‡‚˜‡– ~ ֹ ‫המלחמה האחרונה )נ"ו( – וּב ְ ִקרְבּו ֹי ָש ִׂים אָרְבּו‬ “Œ~Œ’~ƒ˜ƒ ‚ ~Š˜ƒ‡ƒ‰ŠŒ‚˜Šƒ’ƒ’˜~–~˜Œ‹‡–Œ~Œ‚Œ‰–‰‹‡‰Šƒ‚ƒŽ~ƒŠƒŠŒ‚ ~Žƒ‚ – –Œ~  ‹— —–Œ‚ –Œƒ~ ~‡‚ƒ ‹‡Žƒƒ‡‚ ƒŠ’ ‚ ˜’ƒŽ ˆ– —‡ Š~ ‹ƒ‡‚ƒŒ‚Š—ƒ—Š‚˜ƒ•ЕР‡Œƒ–’˜‡––‚Š˜ƒƒ~ƒŽ–‡Š~–—‡˜~  ‚އŒ‡–ƒ‹‡•ƒ ‡ƒŒ‡Ž‚—–‚˜ƒ‰ŠŒŠƒ‡˜ƒ‰ŠŒ‚Œ•‹‡–‚—ƒŠ— ƒŠ~—Ž—˜ƒŠ~—‚˜ ~Š~–—‡‹˜~~Š‡Žƒƒ‡‚‹ƒ‰ ˜‚˜ƒƒ~–Ž‚„ ˜€—€—Œ‚އŒ ƒ~Œ˜ ˜ƒ’Œ‚’— ƒ—Šƒ ‹‡Žƒ‡‰–~ƒ‹‡Œƒ—‡– ‡‡•Ž’ƒ  ‚–Š‹‡– ‚‹‡ƒ‚‡Š—‹‡Žƒ‡Š‡Œƒ–~—Ž˜ƒ‡ƒŠ€‚Љ—‰˜‡‡”‡‰‚˜ƒ– ‡~˜ƒ‡ƒ‰„ƒ‡ƒƒ‡—‚‡”’‡”ŽŒ~‚–‡—‚Љ—‚ƒŒ˜ƒ–’˜‡˜ƒ–˜ ƒŠ‡~ƒ‹‡Œ—‡~–‡ƒ–~—Ž‹—‚—ƒ‡•А‹˜ƒŒƒ‹‡Œ—‡~–‡ƒ‡‚‹˜ƒ‡  ‹ƒŽŠƒ‰˜‡†‡ŽŠ‚˜ƒ–˜‚Ž—‡‹ƒ‡‚Œ–’އƒ‚‡ƒ‡Žƒƒ‡–˜ƒ‡ ƒ‚‡˜˜Œ~ŠƒŠƒŒ˜—‚ƒŠƒ‰Š~–—‡‹†Œ‰ƒ‡Š—‚~–ƒŽ‚˜ƒŠ€ ‹‡– ‚„˜~‚„‹‡‚ƒ~˜ ~‚’— ~ "†‡Š’ƒ‡–—Š~–—‡Š—‹‚‡~Žƒ—Œ–~—Ž‚‡‚~Š“–’Œƒ–‡  ˆŠ‰ƒŠŒ‡ƒ‚‡ƒŠ•ƒ”‡ƒ€‚ƒŠ˜ƒƒ –ˆŠƒ‚‚‡‚‡ƒ‚‡—‰ ˜‡—~– —–Œ‚–Œƒ~ Š• ƒŒ—‰‡—‡Š—‚–‚Ž‚”ƒŽ‚ƒ—˜‚ ~ƒ‚‹Š”Š˜ƒƒ ˜—‚Š–”ށ‰ƒŽƒ˜ƒ~‡Œ‡‹~ƒ˜ƒ~‹‡~Žƒ— ˜–Œƒ~ ‚˜‡‚— ‚‡˜ƒ–‡„€ ‚ ƒ ‚Š• ‚˜‡‚— ƒ‡ ƒ„   „† ‚– ~ƒ‚‚–~~Š~~Žƒ—~Š~ƒ‚‡ƒ€‚–—~‰‹ŽŒ~—~Š“ƒ’•‡ Š~–—‡‡•Š~•Š ‹‰Š‡~—–ƒ—‚–•Аƒ˜‰Š~–—‡Š ‚ŠƒŠ‚†ŒŠˆ–‚ƒ˜ƒ~‘˜—Œƒ˜ƒ~• Œ‡ƒ‚‡‚Š—–  ‚‡€ƒŠƒŽ‰† €—ƒŒ‚— ‡~ƒ ‹‡ƒ‡ ‹˜~ "‚Š•ƒ ‚ —ƒ–‡’‚ ‚Œ ‚•‡–Œ~‚–ƒ•‚ŒŒŠƒ~”‚–‡ Œ˜ƒ–‡–ƒ‡Œ—‚–Š Š—ŒŠ“Œ~Œ‹ƒŒ‡Ž‡Œ˜ƒŠ‡‡‹ƒŒ‡•ŒŠ‹~‚˜~~‡‚Šƒ˜ƒ‚Œ ‚†•—‚~ƒ—"‚ŒŠЁ€~Š‹‡ƒ‚‡‚–’Œƒ‡– ~‚Ž—80 –‚Ž‚Œ‹‡Œ˜‡~—˜–„˜ƒ—‚˜~˜ƒ•—‚Š‹‡‰‡–”ƒ‡‚– ‡Œ‡ ~‡Œ~Ž‡ŽŠ‡”‚ ‡Š˜‡—~– ƒŽ‡~•‡ŠŠ’˜‚‚„Аƒ ‫שהיתה‬ ,‫יון‬ ‫"זו‬ ‡•Žˆ–‹‡ –ƒƒ‡‚‹‡Œ‚‹€ƒ‚–‚˜ƒŠ‡‰Œƒ‡‚~Š‹‡‡‡‚˜ƒ’‰ –˜ƒ‡‚—•‚~”ƒ˜‚‚ƒƒ ~‡‡А˜ƒŠŠƒ˜‚‡‰‡ ~‡Œ‹ƒ•ƒ— ‫קלה וחדה‬ –—’~—ƒ~–‹‡Œ‡Š‡Š˜~–•Ž—˜‡Š€˜ƒ~‡”Œ‚„~˜ƒ”~‚ Šƒ€— ‡Œ—€‚ ‘ƒ€‚ ƒ‡~ ƒ— ‡Œ –—~Œ –˜ƒ‡ ‚Œ—Ž‚ ƒ‡~ ‫ שהיתה‬,‫Š—–€~˜‚Š‡‰ˆ—‡• ƒŒƒ†ƒŠ‡ƒ—އŠ‡‡‹ƒ‰‰‚‡‰’‡Šƒ~˜ בגזירותיה‬ ~‰‚––Œ ƒ€–ƒ‚‚Œ–˜ƒ‡ƒ~‡† Œ‚ :‫אומרת לישראל‬ ˜•’Œ~Š˜ƒŒ‰ƒ‚Šƒ€‚ –†ƒ„‚˜‡‚‡‡Š~‹‡Œ‚˜•’~ Š—‹‡‡Ž‡‚–‚ƒ†А–ƒŒ—ŠƒŽ˜‡~Œ ~ЉА‚ƒ —ŒŠŽƒ‡˜ƒŠ€Œ ‫השור‬ ‫קרן‬ ‫על‬ ‫כתבו‬ ˜ƒ~—Œƒ’‡Š ‚ƒ˜ƒ~ƒ‚‡ƒŠ–‚‘‡Š ‚‹‡‡Š‚˜~ƒ‹‡Œ‡ƒ’Š ‹‡‚‘ƒ Šƒ‡Ž•Š‹‡Š‡‚˜ ‡•Š‹‡–ƒ‚‚А‚–˜ƒ‡– ~‚Ž—‡Š‡‚ ‫חלק‬ ‫לכם‬ ‫שאין‬ ‹ƒŒ‡•Œ ‚~”ƒ˜‚ ˜ƒ‡†Œƒ†ƒ~ ˜ƒ~—Œ ƒ’‡Š ‚ ˜ƒ~ƒ ˜ƒ‡Ž‡ ‹‡Ž‰‚ŠŒ ŽŒ‡‚Š ‘‡ ‹‡Ž€ƒŒ ~Š ‹‡–‡—‰Œ —Œ˜—‚Š ‹‚Š ˜˜Š "‫להי ישראל‬-‫בא‬ “Œ~Œ‹ƒŒ‡Ž‡Œ˜ƒŠ‡‡ ˜‡Ž~Š—‹‡–•ƒ‹‡— Ž‹—~–Š‡Ž‰‚Š–—~Œ‹‡‡˜‡‡˜ƒŒƒ•ŒŠ ƒŒƒŒ~”ƒ‡‚–‚ŽŒ‚Œ‰ Š—’—ƒŠ‡•‹‡Œ‰ ƒ‡‚‹‡Žƒƒ‡‚ ‹‡Ž’ˆ~˜‚ƒ~‚ƒ˜–•Œ‚‚– ‚Œ–‚„‡‚Š‚‡Ž—‚‚ƒ•Ž‚ƒŒ‰ƒ‡‚˜~ ‹‡‡Ž‡‚˜ƒŒŠ”Œ†Š•Ž‚~ƒ–~ƒ‚—‚ŒЉ†•Ї€Œ•ƒŽ‡˜ƒ–Œ~‚–Šƒ—Œ˜—‚ „~˜ƒ~ —–Š– ˜˜Š~ƒ–‰—Œ• –‚–Œƒ~‡Š–~‚‡~˜‡Ž˜–ƒ~~‡‚ –•А‹‡˜ƒ‰‡‚‹ƒ‡•—Ž˜~‚Ї’‚ƒ˜ƒŠ‡‡ƒ‡˜ƒ‰ŠŒ‚–„€’~Ї€Œ–‰ ˜‡‡–‚˜ƒ‰ŠŒ‚ ƒ˜‡Žˆ‡—ŒŽ‚‡~~‚–Œ~Œ ˜ƒ•"–ƒ—‚–•А•ƒ• Š •ƒŠŒ„‚Œ‰Š~–—‡‡•Š~•Š ‹‚Š‡~—–ƒ—‚ Љ˜Œ–•‚Œ‚˜ƒ—•ƒŽ‡˜‚‡•Œ–~Š~•„ ‡ ––Œƒ~"˜Šƒ˜‚‚Œ˜ƒƒ ƒ‡‚‡ƒ†‹–‡Œ–‚ Ї€Œ16Ї€‚’‡‰‚˜~‡†•Œ14Ї€‚–ƒŒƒ––ƒ‰Ё€ƒŠ•• Ž—†’—Œ Ї‡Œ ƒŠ—Š˜‡Ž‹‡Œƒ•‹‡–Œ~Œ˜—•ƒ˜ƒŠ~—Š otubon1@gmail.com ~‡—‚–‡„€ƒ‡ ƒŽ‚‡€ƒŠƒŽ‰†‚‹‰Š‡–‚”–Œ‡”Œ–‰18Ї€ƒ‘•—Œ‚˜~ 956363„~ƒ7ƒ—‡•‚03-6171111ƒ€‡‡ ƒ—Š‚Šƒ•‹‡–ƒ‡—‚˜‡Œ—Š ‫ דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬- ‫טועמיה‬ 45 ‫גליון‬ ‫‪»Á‬‬ ‫קי"ט‬ ‫מרם מקובל אני מרבותי‬ ‫כך‬ ‫אתי למה אין אות פ"א‬ ‫מצ‬ ‫תשרי‬ ‫יש‬ ‫" )ף( בברכת המזון לפי שכל‬ ‫תשפ"ז‬ ‫המזון מ א‪-‬ל שכל הזהיר בברכת‬ ‫סופית ירך ברכת המזון בכוונה‪ ,‬אין‬ ‫כל ימיו זונותיו מצויין לו בכבוד‬ ‫גליון‬ ‫מי שבבו לא חרון אף ולא שצף ולא‬ ‫שולט ולא אנף ולא אגף ומזונותיו‬ ‫)ספר החינוך מצוה תל(‬ ‫לו ברווח ובכבוד על ימיו"‪.‬‬ ‫קצף‪,‬‬ ‫כ‬ ‫מצויין‬ ‫ותבב העטרת זקנים אדם‬ ‫המברך‬ ‫היטב" או"ח הלכות ברכת‬ ‫דוק רכת המזון מתוך הכתב‬ ‫בדק‬ ‫)באר מזון סימן קפ"ה אות א' ‪-‬‬ ‫רות ר ובכוונה מסלק מעצמו‬ ‫צ‬ ‫ה ספר הרוקח סימן שלז(‬ ‫בות ואסונות ל"ע‪.‬‬ ‫מטרתו לעורר את גודל מעלת אמירת ברכת המזון בכוונה‬ ‫הקבלה לשנה החדשה שעושה רעש בשמים!‬ ‫רעיון חשוב ונחוץ שהמציא לנו אחד מהקוראים החשובים שיחי׳‬ ‫לקראת ימי הרחמים והרצון‬ ‫המזון מתוך סידור! אני מבטיח לכם שאם נקבל‬ ‫אני רגיל לספר את מה ששמעתי ממרן בעל‬ ‫זאת על עצמנו זה יעשה רעש גדול בשמים!‬ ‫ה״אבי עזרי״ זצ״ל בהיותי אברך צעיר לימים‪.‬‬ ‫יכריזו עלינו בשמים ׳פלוני עשה תשובה׳!‬ ‫היה זה בתאריך כ״ז באלול תשמ״ט‪ ,‬ימים‬ ‫׳פלונית עשתה תשובה׳! אם נבוא לראש השנה‬ ‫ספורים לפני ראש השנה‪ ,‬וכך הוא אמר‪:‬‬ ‫עם קבלה קטנה זו – זוהי ׳תשובה׳!"‬ ‫״הנה קרב ובא יום ראש השנה‪ ,‬יום הדין‪,‬‬ ‫שבודאי זה מחייב אותנו‪ ,‬ביתר שאת וביתר עוז‬ ‫״הנביא אומר‪ :‬״קחו עמכם דברים ושוב אל ה׳"‬ ‫להתעורר ולעשות תשובה‪.‬‬ ‫– סיים מרן זצ״ל את דבריו – ״עלינו לקחת עמנו‬ ‫״אבל איך עושים תשובה?"‪ ,‬שאג מרן‪ ,‬״תשמעו‬ ‫דבר אחד קטן וללכת אתו הביתה‪ ...‬וללכת אתו‬ ‫ממנו! תשמעו עצה מאדם זקן! לאדם זקן יש‬ ‫״עד הסוף‪ "...‬ולבוא אתו בראש השנה‪ ...‬תשמעו‬ ‫ניסיון!"‬ ‫ממני עצה‪ :‬״קחו עמכם דברים״‪ ,‬קחו עמכם את‬ ‫היינו בטוחים שהוא הולך להגדיל משהו כמו‪:‬‬ ‫הקבלה הזו‪ ,‬ואיתה תלכו הביתה‪"...‬‬ ‫שכל אחד יקבל על עצמו שמשעה תשע בבוקר‬ ‫עוד אחת בצהרים הוא לומד בלי לדבר דברים‬ ‫יש שהמליצו על כך את הפסוק במגילת אסתר‬ ‫בטלים‪...‬‬ ‫)ט׳ כה(‪ :‬״אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה״‬ ‫אבל הצדיק הפתיע‪ :‬״נקבל על עצמנו לברך‬ ‫– כאשר מתפללים ״עם הספר״ מתוך הסידור‪,‬‬ ‫ברכת המזון בכוונה! ואיך נעשה את זה? הרי‬ ‫הדבר מועיל ל״ישוב מחשבתו הרעה״ –‬ ‫לפעמים‪ ,‬בעת הברכה‪ ,‬אנחנו עייפים‪ ,‬הראש לא‬ ‫מרוכז‪ ,‬המח לא צלול‪ ...‬מה נעשה?‬ ‫לבטל את כל המחשבות הטורדות את‬ ‫הכוונה הראויה‪.‬‬ ‫״נברך ברכת המזון מתוך סידור!"‪ ,‬אמר מרן‪,‬‬ ‫״זה יעזור מאוד לכוונה! לכו הביתה‪ ,‬תגידו לנשים‬ ‫]מתוך ספר ״דורש טוב״[‬ ‫ולילדים שלכם שמהיום והלאה מברכים ברכת‬ ‫ŠŒ‡—‡—‡’ƒ–‡‹ƒƒ˜Œ~Œ–‡‹ƒ–‡˜ƒ–‚€ƒŠŒŠ˜~Œ‡–˜–‰˜‚Œ„ƒ‰ƒƒŽ‚‬ ‫~ƒŠ‚–ƒ˜ƒ‚~–ƒ˜~’—–Š’Žƒ˜ŠŒ‡‡Š‪AlHamuzoin@gmail.com‬‬ ‫•Œ–Ž~~ƒ–Ž~‬ ‫˜‰•‬ ‫Ž˜ŽА‡Šƒ‡‡Ž—Œ˜‬ ‫Ž•‬ ‫‡„Ž•‬ ‫•‬‫„Ž‬ ‫ŒŠ„‡„‬ ‫‡ ŒŠ‬ ‫ŒŠ‬ ‫’Œ~~„ ‬ ‫’ŒŒ~‬‫Ї’Œ‬ ‫~А„– ŠŠ‡‬ ‫~ŠŠ‬ ‫––~‬ ‫Šˆ ‬ ‫ЇŒŠˆ‬‫‡~Ї‡Œ‬ ‫– ~‬‫–‡ –‬ ‫ƒ  ‚––‬ ‫‡ŒŽƒ‬ ‫‡ŒŽƒ‬ ‫Œ–‡ŒŒŽ‬ ‫‡ Œ–‬ ‫‡Œ–‬ ‫Œ–‬ ‫‘„‡‬ ‫ƒ‘‘„‬ ‫– ‡ƒƒ‬ ‫‡ƒ‬ ‫Š–‬ ‫ŽŠ ‬ ‫Ž‬ ‫‚–‡ – ŒŒŽ ‹‹ŒŒŒŽ‬ ‫ƒ—  ‚‚–‡‬‫ŒŒŒ„ƒ—‬ ‫‡Œ‬ ‫Š„‡ ‬ ‫‬ ‫ˆ–– ‡ ‡~~ŠŠ ŒŒ‡‰‰Š „‬ ‫Š„‬ ‫–ƒˆ ‬ ‫‚–‡ – –‬ ‫–‬ ‫‚–‬ ‫—“‬ ‫‡“‬ ‫~—‬‫Œ–~~~‬‫Œ–~‬ ‫– ‡” ••„„‡ Œ–‬ ‫––‬ ‫–‬ ‫––‬ ‫–‬ ‫‬ ‫—‰–‬ ‫‬ ‫—‰–‬‫Ž‡•  –––‡ ‡‡—‰–‬ ‫ŠŽ‬ ‫ ŒŒƒƒŠ‬ ‫‘ „„‡„‡ ‬ ‫ƒ‘‘‬ ‫–‡‡‡ƒƒ‬ ‫–‡ƒ‬ ‫––‬ ‫– ‬‫–‬ ‫Ёƒƒ ‬ ‫‬ ‫—–~~Š ‬ ‫—––~‬ ‫–‡ ‡—–‬ ‫–‡‬ ‫–‬ ‫‡—†ƒ  –‬ ‫–‬ ‫‡—†ƒ‬ ‫ƒ‬ ‫—†‬ ‫~–‡‡—‬ ‫—‬ ‫Œ~~––‬ ‫Œ~–‬ ‫Œ‬ ‫‡ Œ‬ ‫~„‡‬ ‫~„‬ ‫~—~‬ ‫—~‬‫~—‬ ‫~—‬‫–‚ ~‬ ‫—–‚‬ ‫‡” ••‬ ‫‡Šƒ‡ƒ‡ ‡”‬ ‫–‡ Š‬ ‫Š‬ ‫–‬ ‫Œ†~‚‚—‬ ‫Œ†~‬ ‫†~‬ ‫ Œ†‬ ‫„‡ ‬ ‫‡–Š„„‡„‡‬ ‫”‡‡–––ŠŠ‬ ‫‡””‬ ‫”‬ ‫–‰‰‡‡‬ ‫–‡Œ ‰‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫— ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‹’‡‡‡‡‡—‬ ‫‡—‬ ‫—ƒŠ‹‹’‬ ‫—ƒŠ‹’‬‫Œ—ƒŠ‬‫‡‡‹  ––‡‡ŒŒ‬ ‫‡‡‹‹‬ ‫“ ‡‡‹‬‫Š‚‚ ’“‬ ‫Š‚‬ ‫„„‡‡‬ ‫„~‬ ‫~––‡‚ „„~~‬ ‫– ~‬ ‫–––‬ ‫Œ~~‡––‬ ‫~Š Œ~‬ ‫—–~Š‬‫‡—–‬ ‫Š ––‡ ‡—‬ ‫–Š‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫ŒŒ–‬‫Œ‬ ‫€~ „‡„‡‬ ‫’‡‡€€~‬ ‫—ŒŒ ‚  ’’‡‡‬ ‫’‡‡‬ ‫—Œ‬ ‫–‡‡ŽŽ ŒŒ  —‬ ‫–‬ ‫”ŠŠ‬‫„„”‬‫„~‬ ‫ŒŽ ‹„~‬ ‫„~‬ ‫––Œ‬ ‫ŠŒ‚‚‬ ‫–—ŠŠŒ‬ ‫–—Š‬ ‫Ї„––—‬ ‫~ŠŠ‡„„‬ ‫‡„‬ ‫~‬ ‫‡ ~‬ ‫–‡‬ ‫–‡‬ ‫—~“  ‬ ‫—~‬ ‫Œ—‬ ‫—‚ „‡„‡Œ‬ ‫ƒ‘Œ—‚‬ ‫‰‡ ‡‡ƒƒƒ‘‘Œ‬ ‫‘Œ‬ ‫Œ–‰‡‬ ‫– Œ–‬ ‫–‬ ‫‹ –‬ ‫—Šƒ‹‹‬ ‫–‡ —ŠŠƒ‬‫‡– –‬ ‫‡†‡–‬ ‫‡†‡‬ ‫–‡‡†‬ ‫‡†‬ ‫Œ• –‬ ‫Œ•‬‫‡ Œ‬ ‫‚„„‡‬ ‫‚„‬ ‫—‚‬‫‡œ ––ŒŒ—‬ ‫—‡‡œ‬ ‫‡ ––œ ‡—‬‫‚–‡‬ ‫‚‚–‬ ‫~Š’’‡‡‚‚„„””Š‬‫~Š‬‫–‚ ~‬ ‫—–‚‚‬ ‫–‡ ‡‡”” ••ƒ—–‬ ‫—–‬ ‫Š–‬ ‫–’~Š ‬ ‫~Š ––’‬ ‫—–~Š‬‫‡—––‬ ‫–‡ ‡• ‡‡‡‹‹ ‡—‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪46‬‬ ‚ €—‚© ㊒‘‰˜‹’Š”‹‘žœ’‘’‹’‹ˆ†‰‹þ’‹‰ˆ ˆ‹Š–žŽ—˜ž‡Ÿ˜”ŸŸ ‹Š‡‹þžŽ—˜ž’˜—–‹Ÿ†Š”Ÿ ®ƒ‡—Œ© ‹‡‡Ÿ†Š‹’Š–蕏˜š–†ž‡ĎŸę‹‡‡ – ”‡ž’†‡Š’ • Ť–”Ũ Ŭ ū† ŨŠ Ŧ†ž ť‘ũ‹ŸŬ ŧŠĚýďýŠ˜†˜œ”†‡‡Đ•–”‹†ŠžšŸž‡•–—žˆ ²¡ °¬œŸš±œ¡°¬¡© ’쩏˜Ÿ‡žŸ‹‰Š‡žŠ’œ†—–‘–ŠžŽ—˜ž‹˜ˆŠ‡‹þŸę ㋔˜†‡ŠŸŸęŠ‹‡‡ †‹–š’ŸˆŠ‹  Ŧ”ũ˜žŠ ŧ †Ũ Ŭ’ Ŧ†ŠŦŒ’ ŧ˜ŠŦŒ“ ŦŠŨ’• ť†þŠŦŒ Ŧ†ŠŦŒŬ‹˜ŽŠ ŠŤ Š‹ ¥¡˜°¯œ¡ª²£°ª¦ČŸČ±¨± ʋ–‡’ˆ’Ÿ‘ę þ ‹š “–š ž‡—‡‹ Š”Ÿ‡ ‹’‡ ‡žŠ æô æðćÛ âó Ûôæôû Ûæòĉæâ ĈÛ ë ßó ’ ŧ˜ •‰ŨŨ  • ŦŠ Ũ‡ Ŭ‹ž Ќ Ũ Š‹ • Ť–”Ũ Ŭ ū† ŨŠ  Ŧ† ž ť‘ũ‹Ÿ Ű Ŭ ŧŠ ă싑‹ ’ ŧ˜ ũ‹‰Ũ ũ‹ Ŭ‡ žťŒ‹ũ   Ť ‡ŧŬ ŧŠ ’ ŧ˜‡ŧŬ “†Ť þŠŨ–‹ũ Ŭ Š ŧ Ŭ ŧŠ ùÛ áû áýøàÿ Ûă ßûóĈã ë Ćãæ âðæôóãÿæ ßöĉæÛ “‹ þ‹‰‡ ’Ž– ‹’ †‡ŠŸ ‹‡‡Š  †‹ ăęŠŨ–‹ũ Ŭ Š ŧ Ŭ ŧŠ  ‡Š –š’†Ÿˆ–þŸ‰‹ ž‰Š‡‹”‹”” þ“’˜‹š‹žŒ•‰ď㌘Іž”ˆ‡Š’•–”‹”‹ ž‘Œ– –†‹ ˜ˆ” Š–ŸŠ Ÿ†ž ™žŸę‡І’”Š’‹‰ˆ ‡Љ”˜“Ÿ þ“’˜‹šŠ“Ї‹žŒ‹† ‰‡˜ž†‰•š‹†‡ ’ ŠŠŸ ŠˆŸŠŠ ‡Ž‡ ýŠ–Ÿ–𒠐‹ ’†‹‡‡Š ’‹‘ ’‘ †šŸ‹þ‡‹Ž‹ 㠏‡Š ïĈãä ÿß Ûôüćû§ ã ïà ‡‹Ÿ’‹œž –Ÿ‰˜‹Š–—š‹ ‡Š’˜‡’Œ†‹ Š—šŠ‡ Š–ŸŠ Ÿ†ž ’Ÿ ‡‹Ž “‹‡ Š–Š‹ ’ ŧ˜‡ť ŧŬ – К Ť’Ŭ‹–”ť ލžŬŧ ‹— Ť– Š‘ ŧŠ“”Ť ލž ŧ ť— Ť– Š‘ ŧ”Ě Š’ ž”† ‹œ” †” ‰ ‹Š” 㓠‘†’”’ ‰”˜—‹––†þ‡’—ž‡‰—‘ Ŭ’ Ŭ’  ˜‰’˜þ•–—š”‘ý ‡Š’˜‡’“’˜‹šŠ  ‡‡ ‹’ ‡‡‹ —Š þŠž‹ Š  †ž –š’Ÿ Ŭ‹– ť Ũ Ťš Š Ŭ‹˜”Ť ŸŠ ů ŧŠŠŨ Ťš Š  ť˜”Ť ŸŠ ů ŧ”þ“”Ť ލžŧ ŨŠ ž”†‰•’˜”Ÿ”†þ‹–ž‘Ÿ’˜‹–’™—‹ Ÿ þŠ–ŸŠ Ÿ†ž’ •”‹†’ Š–Ÿ †’Ÿ ž‹‡ žŽ—˜ž‡Ÿ ’‹‰ˆŠ Ÿž‰”Š Ŭ‹˜”Ť ŸŠ ů ŧŠŠŨ Ũ˜ М ť˜”Ť ŸŠ ů ŧ”þŠŨ Ŭ’ Ťš Š  ŧ˜”ũť ‹Ÿť ů – К Ť’ ’‘ 㘏ˆŠ Š–ŸŠ Ÿ†ž ‡ž˜  ‹ Ÿ’ Ÿ‡‹ þ‹Ÿš–‡ †ž‡ ‘ ’‘ ŠŠ Š Ũ˜”Š ‰ Ť ť— Ť– Š‘ ŧ”þŠŨ Ũ˜ М ŧ˜”ũť ‹Ÿť ů – К Ť’Ŭ‹– ť ŢŨ ˜œŧ Š Ÿ‹Š’‘†‡‹‘’†–žŽ‰† ˜‰†ý‹Š’ “ —” ‹–‘ŠŠ’Ÿ›’Š ŠŦœŬ žŧ Š ”Ť ŦŠ ’”ť Ŧ – К Ť’Ŭ‹– ť ‹ũ ˜”Š ‰ŬŤ ‹— Ť– Š‘ ŧŠ ă싑‹ ăă㏇žŠ’Ÿ‡‹ŽŠŸęŠ•”Ž˜” “ Š Š’ •–”‹”  ‡Š ’˜‡  žŒ •‰‹ –† ㉍‹”Š ˜ˆžŠ ˜ˆ”‹ ‹‡ ‹ž˜ˆ‹ þ‹’ ‹”‘—Š †’ •‡‹”‘ “†‡ˆŠ ŠŸŨ ů ŨŬ ŧ‡Ŭ‹ŠŨ–Ŭ Ť ŬŠ Ŭ‹ Ŭ‡žŠ ŧŠ Š‹Ŭ‹’ ŠŬ‰ ŧ Ŭ ŸŠ ů ŠĒă Ť Š ‹ũ ˜ Ũ”‰Š ‡Ŭ Ť þ ‡Š ’˜‡ ‹‡ žŒ‹ þ† ‰‡˜ ’Œ‰ •š‹†‡ •‡’Š ’ŽŠ  † †œ‹” ĀŸę“ ‹Ÿ•†Š’š Š˜œ”†‡Š ˜Ÿ ‹Ũ–šŨ Š’Ŭ‹ž‘ŬŤ Ќ ŧŠ㆟Ũũ Ť– Š‹“ž’ě Ũ ť†Ŧ’”ť Ŧ – К Ť’ ‹ ‹† Ÿ‡‹’‹ ’ ‹–‘ŠŸ Ŧ ů Ť‡ũ‹Ž“ũŸŢŤ ˜ ŧ”Ŭ‹ŠžũŨ ‹ Ŭ ‹Ũ–šŨ Š’Ŭ‹˜”Ť ŸŠ ů ŧŠ œ” †” ‰ ‹Š” ㋊‹—š‹ “’˜‹š ’‹Œ†‹ ’Ÿ“  †  ‹ Ÿ’ Šœž †‹Š Ÿ˜ ” ž‹‡Š † “ Ũ˜žŧŠ ŒŠŦŬ ŧ Ť‹“ Ũ Ũ‡ ފ ŧ†žũ Ŭ‘ ЌŤþžŨš Ũ˜ť– Š‘ũ‹Ÿů ’ ‹ žœ‡‰ † ˜‰†  œž – ý‹Š’ ž”† –† Š–Š 㠏†’˜ ŠŸˆžŠ‡ “‹  ‹’š ˜œ”†‡ Š ˜ †‹‹‰ ŸęŠ þ“‘ ‰‹‡˜ ž‘Ÿ” ‹ š Ÿ ‰‘ þ‹‘žˆ†” ăę‡ũ˜Ţ ŧ  žŤ ť†Ÿ‰ Š ů ŧ‡†ũ †ũ Ŭ’ŸŦ ů ă쓏‘†’”’ Š”‹‰Ĝ ‡‹Ÿ þ“˜šž†“˜š‹’“‡ž—”Ÿ‹ ‹†ž‘‹Ā•‰Š ’•–‰‡˜‰† ˜‰†ýŠ’ž”†‰•’˜”Ÿ”† ‹ŠŸ” ’ ž”‹† ˜ˆž ž† •”‹’“Ÿˆ”†’“†ŸŽ’Š‹þ ‡Š‹ ’†ކ’‡‹’‡–ˆ Š ㆏ˆ‹—Š‡ŽŠ“Ÿ•˜ˆ žšŸ† ‰‡˜ ăă㉏ ‹’Ÿ‡‹”œ˜ ‹‹‘‡†‹Š’‹ŽžŠþŠŸ”Š ĀĖ“–‹– ЇžŠĒ‹Š–—šĚú’ĖŒĖŸžŸžš‹ ’˜ ‡‹Šœ “ ‘ ’ ŸĜ þ ‡Š‹ ”Ї‹Žě —‹‘Ĝ‹”œ˜’ˆ‹Œ”’ŠœžŸ‘‹ž˜œ’“’‹† žŸ†‘þŠ–ŸŠŸ†ž‰†‡ž†–‰‰†”‹†Š’˜“žš—‡‹Œ”ž•†‘” •–”þ†’š ”–†ă쒋‹žŸŠ ’˜Š’‹‰ˆŠ ‡Š’‘Š’š–Ÿ‰˜ ‹’‡ž‹—”Š‹ ‹˜‹– ‡‡ —Š ‹ ‰‹‡˜‡ “’˜‹šŠ ‹– ‹† ž‘‹ŸŠ “’‹˜ ’Ÿ ‹‘’”  ‡Š ’˜‡ ’ŽŠ žŠ Ą“ ‘Š ‹’ ›œ ‡ž Ÿęăă㊏ Ÿ†’‹ Šž‡ þŠž‡Ÿ–‹ ŠŒ˜ŠŽ‡’‹‡›ž†Š ’˜ ’‘Š  † “‰”˜”‹ þŠ‘†’”Š ž‘Ÿ •‹‡Ÿ  ‘ž˜’ þž‡  ’‘ —” –† ĀĄŠ—‡‘ ž‡˜ ’‹’ŠžŠ”‹œžŸ“ž‹—”Š“Ÿ”Ÿ”Š‹þž‡˜’‘’šŸŠ’’Š 㒝Ÿ”Š þŸ””‹ “‹’‘ І‹ž †’‹ 㓊–˜Іž”’‹”Љ–ŠŒŠŠŽ‡Š Ÿ”‡  ‡Š ’˜‡ ’œ† “’˜‹šŠ  ‰‹‡˜‡ “––‹‡ ”Ÿ‘ Š–Š‹ “†Š” ‰† ‰‹˜ ˜ š’ ‹’Š‹þ‰œŠ•”“’‘–‰”˜Ÿžž‹—Šž‹‡Š †‹—š ŠžŠ”‰˜  †‹Ÿ˜†’‹“’˜‹š“Ї‹žŒ“”˜š’Ÿžž‡ ”þ š’‹Š–ŸŠ ’˜“ ‘’ŸĜ’ž˜”’Ÿ ‹ ’† ‹Ÿž†’’‡–ˆ Š’Œ˜ŠŸ’˜ ‹œž”– ‹‘”‹‡ ‹‘Š’ ‹ę ›š ‹–†‹  ‡Š ’˜‡ ‹‡ žŒŸ –Ÿ ‰œ” ‹† þ•‰‘ “ ‰‹‡˜  ’‹‘†’ž‡‘þ쒋‹žŸŠ’‘ ㋏’‹’˜  †‹‡’’‹˜’‹þ‡žŠ’Ÿ‹ ‡ 㓏’˜‹šŠ ‰‹‡˜‡  ‰ž‹Š þŸ‰† ž†ŸŠ’ þ’‹‰ˆŠ‰—šŠŠ‹•ˆ’‡Š’‘’˜‹’Šž‡ŽŠŸ“Ÿ”Ÿ”Љ† ’˜ þŠŒ  † ŠŒ —š’ žšŸ • –Ÿ þ‹Œ †ˆ‹—” ‹–† •‰”’ ‘ ’˜‹  ‰ž–‹ ’ŽŠ  † žŠ” ŸŽ˜š ≒†‹‹ˆ ‹Ž—†Š •Ę˜š–†ž‡ ý‹’˜ ˜œ‹ Œ ‹‡ Š‘Š ŠŨ–Ŭ Ť ŬŠ Ŭ‹ Ŭ‡žŠ ŧŠ Š‹ Ŭ‹’ ŠŬ‰ ŧ Ŭ ŸŠ ů ŠĜ Ť †ę‰‘ þ“–‹– ‡‹ —‹š‡ “‡ž”Ÿ ‰ ăčĀ™‹Ž  ‹‘”Ą œžŸęĎý•˜š†‹Ž—˜‹‹ •Šþ“‰‰œŠ–Ÿ”†‹Š—‹šŠ‹ă솟Ũũ Ť– Š‹“ž’ě Ũ ť†ŦŠ ’ Ŧ”ť– К Ť’ŠŸŨ ů ŨŬ ŧ‡Ŭ‹ ’Ÿž‹†Š‰œŠ’˜ ‹†ž’ Š” ‹†ž’Šœ‹Š†œŠ’‹‰ˆŠŠ’‹”ЇŸˆžŠŸŸ‹‰Š‡žŠ •Š‹þ‹ ‰‹‡˜’‹’†‡‹Ÿ–Ÿ ‡Š’˜‡ †“—š”“’˜‹šŠ‹–† Ā–˜‡‹Šœ“ ‘’ŽŠ ˜”ŸŸ‘‹þ“Ÿ”Ÿ”Š’Ÿ“Š ‹ž˜ˆ‹–Œ‹†’‹˜ˆŠŠ–Š‹þ“ŸŠž ㋔Ÿž‡ ‹’œ†‡‹Ÿ–Ÿ‰‘’‹‘‡‘‹– ‹†—š” ‡Š’˜‡ ž “† Ą‹Ÿ‘˜ “Ÿ‹˜ Š” 㕑—”Šž‹‡Š †™‘ ‹–𒆋ž’Š‹‹œþž‡‹‰”ŠŠ”‡ þ“‰‰œŠ –Ÿ “—š ” •‘  ˜‰ ’˜Ÿ þ•’ ˜”Ÿ” † †Š†‹  ‹˜ŸŠ”‘–š’˜‰‹ Š þ‹–‹œž’‹’†Ÿ‹Š”–š ‡Š’†‹‰‹”˜—–‘–‹þ‹‰‡‡žŠ‹’Ž– þŠ Ÿ”‡‹’‘†”‡“ž‹‡˜žŽ‹“’˜‹š’‹Š’‡Š ‡Š’˜‡ŠŸ —‡‘’ š—”  Š ’‹† þŸę Ž˜”  ‹ Ÿ’ Šœž 읞Ĝ ’‘Š —‡Ÿ ’œ– Š‹ ž‹‡Š Š–˜  ˜‰’˜“’˜‹šŠ‹’†‹㍋‹ž‡“Š ‹–‹Œ”‹“ —–žš †œ”Ї‹ Ą‹Ÿ‘˜’‡†þ’ŽŠ † Šž‹‡ŸŠ’‹‘ ‡Šþ†‹ŠŸę‹’•†Ÿž†’‹’Œ”˜‹ž’Š ˜‹ ‰‹‡˜– Ї‹Ž’ ‹–’˜ І‡Š Š–Ÿ‡‹ þ† žšŸ † ‰‡˜ ‹‰‡˜Ÿ ‰‹†” ŠšŸ” ‹––† Ā ‹–”†– ‹‘”™Ž‹‰‹˜†‹Š‹þŠ‘‹šŸ‹ þ“‰‰œŠ–Ÿ‹‰“œž ”‘‡‹Ē㞠‹ ‡‹Ÿ”‹Ї‹ŽЉ‹‡˜ ‹–’‹‘ •”‹†‡ “ˆ‹  ‰‘‹’”  ‹ Ÿ’’• †þ‡žŠž”†þ衊˜‡ŠŠ”ĎĄ“˜’‡†žšě‰Œ†—†‹‹ 㓏—‹š‡‹‡‹Ž‹œž‡þ“’˜‹šŠ•Š‹ ‡Š’˜‡•Š ㊞‰ Š ‹†‡ ‰ “†œ”– ĀŸę  ‹ŧ ˜Ū‹ŸŞŭ  ‹ŧ ‡ŧ‹Ž ‹ŧ žţŒ ŞˆŪ‹ûŠ Ŧ‡ŧ‹ŽŠ Ŧ—Ŧ–žťŞ šŪ‹û“ŧ‹’ŸŦ ŭ Ş‹ŠŦ‘žŦ ‡“Ţ Ū Ş Ū ťž Ťš ţ—‡ė ŪŞ  ˆ†‰‡ “š Ÿ” “’‹‘ šŸ–’‘ŠþŸę“‹Ÿ‹–’•†ž‡‘†’Šþ‹Ÿš–ž”‡ž‹‡ŠŠ‘‡ “ŢŪ ť Ş’’ ţ†žŦ ŸŞŧ Ţ  ‡ Ūţ Ŧ ”ŞŪ ť˜’Ŧ‘ Ş‹Ū‹–ťŞ – ІûŤŦ –šŦ Ş’‡ ţ ‘Ŧ Ū Ţ– Ş‹žţ‘ŒŪ Ŧ ޖû ‹ŧ ” ŦŤ– Ş‹ •‹˜ž •† ‰† ™†’ ’‡† Ā›ž†Š’˜žˆ–‹ Ā•”†ďĖ“ŧ‹’ŸŦ ŭ Ş’Ū‹“ އŧ‹Ž ŠŒ˜ˆž‡ ‹Ÿ˜’žŸš†Š” ý†‰›’†Œ†ž‰ž†šþЇ‡‹ž‡‡žŠž”†Ą‘ž”† ˜‹‰” * * * ‰”˜Š–š‡“Ÿþ‰‰œ•‹ž†’†Ÿˆ–‹ž‡‰‘‹ăčĀ’‘ŠŸ’‡Ÿ‡Ď Šęž‡ ŠŸŠ ˆ‹žŽŠ † Š’Ž‡Ÿ ŸęŠ  Ÿ  ’‡’‹˜”‹Ÿ–†˜ š’ă ăă㋒†‘Ÿ  ‹‡—–’ ‹‰‡ Іž–‘ þŸę ’Ÿ •Ž ‹‡‡ †‡‹” ’˜ ’Ė‹œŒ žŽ—˜ž” Š˜Ÿ ‡ž ĖŠžŠ Š’˜ –‹ Š’˜ žŸ†‘ ’Ž ’‡Ÿ‡ ’ ŸĜ ž‘‹” Š ŸŸ ž‹‡’ ‹’ ˆŒ”‹  —‹‘ †œ‹Š ‹‡‡Š  †  š ‡žŠ ‰‹†” ‹ŒŸ ž‹‰Š ‰œ ’‹‰ˆ” Š”‘‹ Š”‘ ‹Š þŠˆŠ–ŠŠ —‘ ‹Š” †’š ” –† þ쟉 ㋠†–Š’ ㋠ˆŠ–ŠއŸ † Ąž‡‹‰Š “ˆ’†‹ŠþŠ’‹ ŸŠŠ‘Ÿ —‹‘’‰‹†””Ÿ“” Šž‹‡Š ’‹‰ˆ”û’Ė‹œŒŒ–†œ”Ė“ž‡‰ĖŠ’˜‡•ž”ŠŠ“Š”‰† ‹ † †‡Š “†Š” ‰† þŠžŠ —‹‘Š  † ‡ž’ ŽŸ‹Š ™‘ ‹ þ †  ‡‡ Š’‹‘ Š ‹† ‹’˜’‡’‹Œ‹‹‰‰‹˜‹‰‹†”‹‡” žŸ†þž‹‰Šž‹†”‹‰œ 㕔‹†’ ž‹‡Š ‹—ˆ  † ăčĀ †‰‹˜Ďý—Ę–††–ýž”†Ÿ‹‡”‹‡‹ ㊈Š–ŠŠ †  † ”Ÿ’ Šœž ž‹‡Š –š’ •‰˜  ˜‘ ‹–† “‰”‹˜ †’Š ýž”†‹ þ‡ŽŠ ‡žŠ ‹‡ Ž‡Š ’œ† Š˜‹Ÿ  Ÿ‡‡ Šžˆ–‹Š ž˜”  †” ‰‹Š ˜ˆŠ “˜š  ‹–’‹ ›ž†‡ ž†Ÿ–Ÿ ‹‡† •ě˜Œ†’‡ēžš‹Ÿ’ Ÿž‰”Š  ‡’ Š”–š —–‘– ЇРþ ‹˜ Š þ‰‹†”Š‘‹‡—Šžœ“˜ŠŸ’˜Ž‹‹‡ŠŠž‡‹‰”Šþ‡žž˜Œ–†œŠ 㕔‹†”  ‰‹” Š– ” ‹’ 㙗‘–ŠŠŸ”Š•”‰‹˜’ˆ‹Œ”†•‘”ž†’‹þ“š—‹”Š ’š ’‹ Š˜‹Ÿ’Ÿž”†þŸ‹””•”Œ† š‡“ž‡‰Š•–‹‡ ŠŸž†’ †‡† ’Ÿ ’ŽŠŸ ž‘Œ †‹Š Ÿ”‡‹‰’˜‹‰”˜Š‡žŠþž‹‡Š“˜‰‡‡žŠ†‹š†‹†œ ýŠ–ŸŠŸ†ž‹‘ †“‘žœ‹Œ‘Ÿ ㊒š Š’‘ ㏇žŠ’†ŸĒĄ•‹ž†ŠŠ–ŸŠŸ†ž‡ Š•‘Š †‹ŠŒ†þ‹’‡‹•ŒІž–‹’Ÿ  ˜ ’‘ Ÿ”‡Ÿ‘ þЇ‹Ž’ ‹‡‡’  † Ÿ‹‰Š ‰œŠ šŠ ‘‡‹ Ÿ†ž’•‘†˜ˆŠ’†‹Š’‰ Ÿ”Š–Ÿ’‘‡‘™†ŸþŸ†Š’œ– Š Ÿ‰쒎Ĝ‹’Š– 㠋†ž‹–Š ‹’š ‡Ÿ†ž‰‡‹‘‡ž‹‡Š‰”˜Š’š Š †’‹ þ“Ÿ Š”‘  ”” ‹‘ž‰ Š‘ž† Š Š–ŸŠ þŒ–†œ’ Š–ŸŠ ’†‡Š’˜œŠ†‹Š‹Ÿ‘˜‹ þŸ†Š š” ŠŸ˜”Š  ‹’Ÿ’ ŸŠ ’‘  † ‡ž ž˜Œ–†œŠ ˜‹”Ÿ‘ ㌖†œ‰˜˜ˆŠ’š—Š ’Ž ’ ŠŠŸ ’ŽŠ  † ‹ž‘І’•‰˜Ÿþ‹’œ†‹‡ŸŸ‹–‡’Š–š‹þ‰‹†”‘”’˜š Š ㏇žŠ’†ŸĒĄŠ–ŸŠŸ†ž‡ Š•‘“†•‘Š ㊖ŸŠŸ†ž’œ‹– 㐑 ’‘ “Š‡† ‹‡ž” ˜‹‰” ‹–‡Š †’‹ ’쩏˜Ÿ ěž  † ‹†ž‘ ĀžŽ—˜ž‡ď Š–† ˆŠ ž†Ÿ ‹–”‘— ‹†ž‹ “’Ÿ‹” ‰œ ‹ŠŒ þ‡žŠ ž”† č“ † “†‹žĎ Āž† ŽŠ˜Œ ’Ÿ ‹–‹Ÿ‡‘” Ž˜” “Š–š’ Š’ˆ‹ 㒆žŸ  † ˆŠ–Š’ †‹Š ㏇žŠŸ‡þ“Ÿ †žŸŠ”’‘Ž‹žŽ‹žš‡’†–žš—  ’  㟉 ‰† ‹ž‹‡˜ 㒎Š †Š”Ÿ‡ •‹‹‘ Šþž‹‡‹ ‹†“˜‡žŠ—˜ ŠŸ슉‹‡˜ĜŠ ‹†‡Ÿþ“’‹˜ þŠ–ŸŠŸ†ž–š’Ÿ“”‡“‘ž‰‡‹ ‹Š‡Ÿþžš—‹Ÿ†Š š .Ď.ĥ:ĐĥĞĚĐ ĘĞč ’Ÿ •‰  ‡‡ ™žŸ ŠŸ ˆ‹žŽ ’އ’  ‹ž”ŽŠ ‹ ‹–‹‹‘‡ þŠœ’ˆ‡Ÿ Œ–†œ ‰˜ ˜ˆŠ’ š—Š’ ’‘‹ †’ ž‡‘Ÿ ‹ ‹†ž‘‹ ž‹‡ ‹ ‹† ’˜ ‹”ž  † žž‹˜Ÿ † ’‰ † ‹ž˜ †‡‹ þŠ’˜” žž‡’Ÿ‡Šžˆ–‹Š‘‘‹ ‡‹”˜“‘ž‰‡’˜ ”•‰˜†‹ŠŸ‘ óöñĈóûĈćôăøĀðüøðćóĉïĉôúõûþøÿôāýó ‹ ‹† ’އ Š ™‘ ‹ þ“‡‹ž” “”ž Š’˜”’ ‹žž‹˜ Š þ•‘—” ㊖ŸŠŸ†ž‡ ‹Š’’‘‹•‘Š ĀûïôýĀóöýĈ ćûïöôûĈûþýõôýĉø÷ćă 㒆žŸ’Š˜‹ŸŠІ‡‹þŠŸˆ‹žŽ 앎‡žĜ˜ˆŠŠ–‹ž†’Ÿ‹’‹ž”†þ ‹’ŠŠ”‘‡’†ŸŸž†’ ĀĆăð R\ZLQHV#JPDLOFRPûôï ŸęŠ‹‡‡’‘ †‡ž˜”ŸЇ—Š“ˆ‹Œ‹ ‰‹‡‘‡“ž‹†Š’‘ †“’‡”“Ÿ‹þЇ‹žŠžŽ—˜žŠž˜’ _ïðóòôýāðùĈýó_ š ‫ דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬- ‫טועמיה‬ 47 952  ©¦§¡¤š 쓏‹Ž—Ĝ “˜ ˜‹—–’ “ˆ žœ ŠŠ “˜š’ “˜š”  ‹”‹” ’‘” ’†žŸ –‹”† ”‹’Ÿ” ’‡”Ÿ  ‹‰‹—šž ‡ˆ ’˜ “œ˜  ‹‡‡ž ’Ÿ “–˜ ’†žŸ ‹‡‡’‡ž’‹‰†’•‹‹‘ ”‘‡Ÿþ“ŠŸ ž˜ ’† “’‡‹Š’ ‰‘ þ˜‹‰Š ’—‹Š žŠ–‡ 㓒‹˜‡’†žŸ ‡Š† ‹‡žŠ’‰‘þ‹‰ ,[ʝ—–‰ˆę “‹‘Ď ʈœ–†‰ę  ”—ž‹š”Š ž—Š Š‹‹œþžŽ—˜ž’’쩏˜Ÿ‡ž’†‡‹Ÿ†–˜— ‰† “Ÿ “ Š Š’‹‰ˆ ’”– ž˜ Š ‹Š‡Ÿ  ‹’Ÿ‡ ‹’ ž”† ‹ þŸ†Š ’˜ ‡ž ž˜Œ–†œŠ 㓏œ˜Š’Ÿž ‹‡“’‹‰ˆŠ“‰žŠ •‰Š“‹‡‹ œ”‡‹”˜ ‹Š’ ‘ŒŸ ‹Š‡Ÿ Š”‘ ďę˜ “’Š Đ ĘžĖŸ‡” ’‹ę žš—‡ Іž‹Ď  † ž‹‡˜ ’‹˜š’ †‹Š žœ žŠ þŠ–ŸŠ Ÿ†ž‰ ˆœ–‰‡ Œ† ‹ ‹Š‡ þ•‹’˜ ž —‡ ’˜šŸ “––˜ 㐠˜‹Ÿ ăčŸę˜ þžŽ—˜ž‡‡žŠ’†™‘ ˜—–‹Ÿ†ŠŠ–˜–•‘†‹ •‹˜”’ “–‹‡ ěž ‡žŠ ‡Ÿ žŸ†‘ Š–ŸŠ Ÿ”Ї ž‡‰Š’Ÿ‹ ‹’Ÿ †ž”†‹† šŠ †ŸˆŠ ‹—˜‹˜‰‹–ž‡‘Ÿž†þŠŒ‹Š‹‡ž’Ÿ‹Ÿ‰ þ’˜Ž‹‹Š  † ‡žŠ ‹–”” ’Ž– Ē ㌖†œ” “ žŒŸ‹ þě’ěž” Ĝ  ž” Šž‡ˆŠ ’œ† “’‹‰ˆŠ ŠŒ žŠ Œ–†œ” ‡žŠ ’Ÿ  ‹’Ÿ ‹Œ “†Ÿ ž”†‹ ý‹†‹‡‡™‘ ’‹‰ˆŠ‹‡ž‹’ž”†㉋†”žŸ˜ Š‹ †’ Šž‹ ‹ û•‰  ‡ ‡† •‰Š š” ž‹ž‡ —š ŠžŒˆŠ  žŒˆ–Ÿ‘ ‘ þŠ–”†– ˜‰ ý•‡˜’ “–‹‡ ‹Œ  ‹’Ÿ ‹’† ’ŸŸ‘ †‰‹‹‡‹ ý†Š “”Ÿ‡ ’‘” ŠŒ ž ‹Š  ‹†œ” †Š žŠ Š’˜”’ þ‹ ˜‹Ÿ  † ‹ž‹‡˜ ’‹˜š’ ‹‘Š  † ‹‡ ž‰Š  †œ‹Š –š‡ ‰”‹˜ ‘ “‹Ÿ •†‹ þ‹’‹‘ “’‹˜Š І‡ŠžŠ”‰˜‹þ‹’žœ–Š’‘‡Š”Ÿ‡‹‘ž‡‹ Š’š ‹‘‡ “ž‡ Ē 㒘‹šŠ ’† •‹’˜  žŒˆ 㓒Ÿ”Š’‹‰ˆŠ‹ ˜‹Ÿ þ ‹–”†– ‹‘‡‹ ‹˜”‰‡Ÿš–‹‡’‡ž”  ”† û ‹–”žŠ ‰”’ŸŠ‹‘’‹‰ˆŠ”‘û‰”’’  † ˜‹ž’‹ þ ‹†œ” Š ‹† ’‘ ’˜”  ‹’˜ Š’ “‹‡ ‹‘Œ’Ę ‹‡‹Ž ‹œ˜ę‹–†“Ÿ‡”žŸ†‘‹ ’˜Šž˜Š’‘ †‹šŠ’‹þ“žŒˆžŒˆ’ŠžŒˆŠ “˜‡ŽŠ’‹“ž’Šœ‹˜Šœ˜†Š‹ŒžŠû•‰Š Šš •‡žėúČú†– ‡Ÿč’†‹Ÿžš‡ŸĖ”‘û’†žŸ  ‹”‡Đ‹ ”‡’˜†‡Šžš‡’ęŒ“ž”‹†‰‹—ŠŒ‹ ”ž‹“”ž’• –‹ęûž”‹†‡ž‡’†’”ˆ ‹– ‹‡† ‹Š Š” –š” þœ ‡ž ž”†Ě ýď㉗  ‹ž‡Š’˜“ž”Š’‘ďȍûˆ“ž‡‰čʐ‡žŠ‹ ’Ÿ • ’š ’ Š‹† ” ŠĖ‡ŠŸ –š” Ē “ž‹˜ ’˜“ž”‹–†Ÿ’‘‹û“”ŸŠ•”‹’˜•”ž” ’Ÿ• ’š Š’Ÿ”–Š”’þœ‡žž”†㓏‰œ ĀĖ“”ŸŠ•”‹’˜•”ž”•† ‹ž‡Š І‹‡ Š šŠ”ŠŒěž ˜Ĝ Š”Ē ěž ˜ě‘ “‰œ •‰‹–’‹šŠ’û•‰Š“‹‡†‰‹‹‡Š‘Œ–‘‡‹  ‘šŠ” “‰œ ’Ÿ • ’𠐑 þ“‹”’ “‹”” Ā•”†û“”ž’  ‹–Œˆž  ‰”” †‹Š ‹ž‡ Ÿ‹‰Š ’Ÿ ‹ ‹‰” ˜—”’†œ‹þž‘–‡‹ ‹’‰ ŸŠ † ‹—–’Ž’Šþ‹ ‡ * ăę ‹–”ž ‰”’ ŠŒ† †‹œ”’ Š‹‹ ‡ þ ‹–”‰Œ”  ‹ž‹— ž† ž‹ ’ ŠžŒˆŠ ’‘ † Š’Ž‡‹ Š‘šŠŸ †‡’‰ †”‹˜” Š’š Š”š’ŠŠ’ ž”†žŸ†’‘þŠŒ‹Š“—þ‘š’ Ž˜”Ї›‡’’‘‹Ÿþ ’œ‹” ž—”Š”Œ‹†ŠŸ ㋠‡ ’‘’‘’ ‹˜” †—Ÿš”“–‹‡ʞ‡žŠĖŠžŠ’˜žš‹—”†ž‹–ŠŸ˜” Š ŠŸ ‹†œ”‡’ŸŠ–ŸŠŸ†ž‰’˜Ž‹‹‡ †žŸ š’† “˜ ‰ †‡‹ Š’‹˜ ŠŠ ‹ ‹ž˜œ‡Ÿ û’Ė‹œŒ  ‹’š ’˜’‡†þ’Ÿ ‹˜”‰Š†’‡Š˜ŸŠ ‹†‡‡ þ‰‹†” ‹”œ˜ ž —” ŠŠ ‹ ‹’ˆ Š “žŽ‡Ÿ ˜‹‰‘Ď ’œ‡ “†ž‹–Š “”‡  ‹—’ þ“ˆŠ–”‹ “–‡ž ’†žŸ ĀĀĀ ž‡‰Š Š†’Š’†‘Ÿ ‹˜”‰‡“–‹– ‹ •‡ “Ÿ ’˜‹š ŠŠ‹ ăăă잍‹—Ĝ ’Ÿ Іž”‡ Š—‘ ”‹ Ā’Ė‹œŒ ʕ’‡‹’” ŠŒ‹ĘŠ Ÿ‹‰Š ‡žŠ ’œ† Ÿ‰‹Š •БАžœ–ŸŠ””þ“žš—‡ †Œ‹‘‹Šž‡‘žŸ†‘‹  ‹ž  ‹”Ÿ– •‹ ‡  ‹ž‹œ–‹  ‹’‹‰ˆ “ž‹—Š þ—ě‡˜žŠ’Ÿʏ‡žŠęŠ’˜”’Ÿ•’‹š‡†ž–ŠŠŸĒ Š’š ‹ž˜’ þ“–š’‹ –š’ “ž‹š‘Š “‹‡ ’‹‰ˆ •†‘ •†‹ þ†”ž †žˆ†’ † ”˜ †ž‡” Š’˜ŠŸ ‹ž’˜‡•‡’Ÿ‡‹’ ‹†”˜‡ž†‘‹’œ‡‹—Ÿ˜‹‰‘ “ŸˆŠ  žœ˜ ’˜ “‘ž‰ ž‡‹˜  ’š ‰ˆ–‘  ‰‹” ă蓋”Š ㊏ ‹’’ˆ‹•’‹š ’‹ˆš’†‰‡’”þŸ‰‹Š †”˜Ž ‹–Š‹ Ē ăďýˆ– †”‹Đ ‹’ žœ “’‹˜ŠŸ Š˜Ÿ‡ Š‘ž‡†’Іž†’‹‹‡‰ˆ‡‹’Œ”þ‹ ‡Œ‘†‹‹ž˜œ’“ž‡ ’ŠŠ ’‘ •‡ “–‹‡ žęžŠ ž‡˜ Š–ŸŠ Ÿ†ž †œ‹”‡ Š˜Œ  ˜œ‡  ˜‹‡Š ŠžŸ Š’š ’‘Ÿ “‹Ÿ” †’ Ї ‹—˜’ Š—–Ÿ Š”Œ‹ ’‘ þ‹’”˜‡ Š’œŠ †’‹  ‘ž‡’‡’þ‹‰‡蟚–•‹‰šĎ•Ꚋ‹† šŠ“˜’‹‰ˆŠ †—‘ ‰˜ Š’‹˜‹  ˜‹‡ þ‡’ ‡†‘‹ ž˜œ ‹ ”  ”–š ㉗šŠž†‰—šŠ’–‹‰Š˜ˆ–ŸŠ”’‘‡‹þŠšŠ ’˜ ㊟‰ŠŠ–ŸŠ †ž’Ÿ‰‹Š “’‹˜ŠŸŠ”’ ‰ˆ‹–”Š’š Š ‹†Ÿ‘‹’š†‹‰‹‡‘Š  † ‡Ÿ žŸ†‘ þž‘–‡ “Ÿ ‹ ‹Š‡  ‹’’Š  †‡ 㓏”Ÿˆ’ ˜Š ‹†‡žœ ‹ ˜ šŠ’ † þ’˜Ž‹‹‡ ‹ Ÿ‡ ’‘‘ ‹‘ž‡ ŠŒ‹Š Š‘‹‡‹ ‡Ÿ‹ ŠŠ þ’Œ”Š    ‡Ÿ ‡†‹‰Š ‹‡œ” Š’ˆ”‹ž”‹†ŠŠŸ˜‹‰‘þ“’”Š”‘‹’ž”†‹™—‹Š ž ‹Š”‹œ˜Š’š Љˆ–‘‰”˜Š’ž‘ŠŠ•”‘š’‹ šŸ‹ þŠ’’Š ‹ ‹† ’‘  ’ –š’  ‹Ÿˆž–  ‹’š ‡ Š”‘ˆŠ–”‘þŠ–ŸŠŸ†ž‡“”Ÿ‡žŒˆ–ŸŠ”“”˜š’ 㓏ž‹š‘Š“‹‡’‹‰ˆ•БВŸ þ“”ŸŠ •” ‹’˜ ‹”žŸ ‹‡‡’ ”˜”” “–‹– ˜‰ ý‹’ ž”† Š‘‹ þ萑 ’˜ ‹’’š Ÿ ‰‘Ď “‰œ ööö ‰”‹˜Šž‡‰’•†•‘ŸĒ㊏š’˜ŠžŒˆŠ †‹šŠ’ Š—–žšŠ •–˜‡ ŠŸ Š–Ÿ ’ ŠŠ Š–ŸŠŸ þŠ–”†– ŠŸ‰ŠŠ–ŸŠ‹–’˜—‹žš‡û“–ŸŠ ‹š’ Š“˜ ž˜Ÿď㎖”ę‡Đ‡ŠŒŠžš‡’ęŒŸę”‘þŠ’š Š–š‡ “‹—” ‡’Ÿ‡ þ’Ÿ ’˜Ž‹‹‡ •†‘ –† І‹žŸ š‘ Ÿ‰‹ ‰ž‡†–І‹‡–û“‹’Ÿ’‹– †ž’І‡Š •‡•‰žŒˆ“‰‹•‡“‰†’Š˜œŠš‹þ‹’˜––†’ ‹˜”‰ ㊔‹†”‰‡ž†Ÿ†’‹š—‘’‘ †‰—š Іž–‘ œĖŠˆŠ‹–‡žĖ‘ †û“–ŸŠ ‘ž‡‡ŠŒ‡“‰’ ăď㌎ŠęžĐ•‰žŒˆž†’ ‰‘þŠ’ ЇŸ”‡ŠŸ˜”™‹—ŠŒ‡ ‹†•‘”––Š‹  ‹”’‘‡‹– ‹‡ –ž†”‹‹–‘ž‰Šž‹”û†ĖŽ’Ÿ ’‘ †ž‡‘Šœ”ŸŸˆžŠž‹‡‡ ž”’™‘ Š–Š‹ “”’‹˜ž‹œ‡• †•‹Ž‡Œ‹‡‰”‹˜‹•‘‹”ŠŠ Ÿ  ‹Žžš‡‰†‹‰†’‘“˜’‹˜‡†Ÿ‹–‹ûŠ’‹‘Š–ŸŠ •–˜‡ •Š‹ ž—”Š ––˜‡ •Š þ‹ ‹’‰ ŸŠ  ‹‹žŸš† ‹–š’ ‹’ˆ–Ÿ ˜‹‰‘ Ē ý‹ž‡ ’‹š ’†‹ û†‹Š ‹ž‡ ‰”ŠŒž‰Š–ž‹‰”‡Ÿ†‹‹’‡Žžš‡‹û ‹’’‘‡‹ ‹”˜š‰˜‹Š‹þ‹œš †Œž‹†’Š‹㊟‡Š‹Š’š Š Š–‘Ÿ ‹’ˆ‡ þ‹Ÿ‰ ‹ž‡ ŠŒ‹ ŠšœŸ  ‹”‹’˜ ’‘  –‡žŠŸ‰‹‡‹ ž‡”‹”˜‹ †‹Ā‹ ‡Ÿ‡ ‡Ÿ ‹ žŒ˜’˜‹Ž‡‹‹”—‹ ‹Š‡þ‹ž‹ˆ”ž˜’†ŠžŒ‡ ㋟†ž’ž–ž‰  –‘‹ŸŠŠŸ‹‰Š û‹ĖŠ“‡‹ŸŠ“–‡žŠ‹–‡‹û†ĖŽ’  –‰œŠ ㋠’š Š’‡ –Ÿ‹ěŠ“˜”  † Šž˜Ÿ þŠŠ ‹‰‡ ‘ Ē ‡žŠ ž”† žŸ†‘ •‘†‹ ’˜žŸ†’‘’‹ûŸ‰‹Š†Ÿ”‡‹‰‡“˜—”Š ‹’Ÿ ’Ÿ ‹’† ˜ˆŠ ‹”œ˜ “‹ ‹ ‹†‡ ‰‹˜ Š–Š‹ ‹’Š“”Ÿ‰‹ž‹‡˜‘Мž†Š’š–†’‹Ÿ‰ž‡‰” û“–”†–Š“†ž‹Š’’‘’‹ûŸ‰‹Š ‘†’”Š‘†’”Š ’Ęž”  ž”  ”—ž‹š”Š ŠžŸ˜Š Šž‡ˆŠ  †” Š ‹†‡—˜†‹Šþž‹†“ˆ‹—–‹“’š‹–‹ž—”—˜ ú‹“Š’˜Ɗû’†žŸ ‡’‘’‹ ‹ ”‘‹‹ ‹žŸ’˜Š˜”ŸŸþ†Ÿž†‹‹”ŠĖ˜•‹—ˆž˜‡ ’‘‹–œ™—‹–Ÿ‰‹ž†’‹þ“–‹Ÿž—”––˜‡ ˜ Ė“ އŧ‹Ž“ŢŪ ť Ş’ž ţ Ū ’ ť† Ş’Ū‹” ţ Ŧ ţ Ş‹Ū‹‡ ţ ‘Ŧ Ū ŪŢ Š Ŧ‡ŧ‹ŽŠŦ–ŸŦ ŭ Ş’ė Š—˜’ 쏟†ž ’Š–”Ĝ ž‹ ‡ ‹—˜Š’ Šœš‹ þЇžŠ ‰˜ ‹š—‘ ’‘ ’Œ† Ž†ēŽ† þ Ž—†ž‰ Š’š–‡ ‹—˜ * Š–’‹š‡ž’‘‡“‡ž–˜ ‹ž˜Š’‹Š㓏š˜‹—”Š Ÿ‹‰Š‹‡ž‹–‘ŠŸš‘‹‰‡Ÿ””Š–‹ž†ŠŽ‹žš š’†  ž‘”‡ “’‹˜ ‡‹ “—˜ Š’Š–‹ þŠ’‹‰ˆŠ Ÿ† І’‹‹‹ž‡’š–†’•‡‹”‘†‹Š‹þŠ–ŸŠ ’ ‡ ú†žŽ”ˆ‡ďŒĖšŸ 㓊Š “”‡ ž ‹‡ –‹ žœ” ŠŠŸ þ“œ˜  ‹‡‡ž‹ –‡‹‹”œ˜Œ‹þ‹‹žŠž”Ÿ‹‡ž ‰‹šžþŠ’’ Ȉû†“ž‡‰čƊ Ŧ‡ Њ ť† Ş’“ŧ‹Ū ťŠ“Ť‘ Ş †ŠŤ Ť Ū‹œť ”Ş ޑŧ– Ŧ†ę ’˜ ‰”˜Ÿ þ‹ —˜Š ŠŒ‹  ” ’ ‹Ÿˆ– ž † ’˜ Ē ČŽû†—“’Š čʉ ť˜ Ŧ’Ŧ ”Ş ŸŠ Ţ ŭ žŦ ”ťŞŪ Œ І•ţ‘ę Ū ‘ Іž–‘‹ þ“”Ÿ •‹œž ‹ŠŒ †‰‹‹‡Ÿ þ ˜Š ’‘ ‹ ‡ Āž ‹‡“Š‹‡ˆ“Œ‹†‡“—˜‡‹ ‹š ‹Ÿ 㠘‘“ž‹‡˜Ї‹ŽŠЉ”ІŠ ㊔ž‰‡’‘Š’Š–‹þ ‹–”†–‡‹‰š ’‰”—–‘–†‹Š –‡ †’‘†Š’™žŽ‹‰‡ž ‹–†’žŸ†‘þ‹’žœ‡Š‹ ƒ”Œ‚Ї‡ŒŠ ƒŠ—Š~Ž Š~ƒ Ї‡ŒƒŠ‚˜Š•Š • §§¤ªœ²®¬œ¤¥¡¦°²œ †‡‡”–~‡Šƒ~‚ Š”‚ƒ‚‰–Š˜ƒ Œ—ŠƒŠ‚˜~ ‡”Ž‚Š˜‡Ž   ! $#!#¡#ň ! !  ¡ ž$ # #!#  #! #!# ! !$ !   shivti11@gmail.com*І‹‡Š—ƒ–‡ƒ‚‡—‡ –* ˜‡‡˜—˜Š‡‚•‡Šƒ‡ ‚’‚Š“ƒ• ƒ’Š˜ƒ–‡—‡‹€–—’~ Ї‡ŒƒŠ‚˜~ƒŠ•‡‹‡Ž‡‡ŽƒŒ‚‹‡–‚‡ƒ‰‡„Š‘˜ƒ—˜ƒ‡‚Šƒˆ‡–ƒ€Œ–ƒ„~ƒŠ‚˜~“‡’‚Šƒ‡’‚ŠŒ„ƒŒˆŽ‚ˆŒ”Š‚ƒ†•‡„ ˜Š~–•‡‡ƒ‚‡ $Q\RQH,QWHUH໨HGLQUHFHLYLQJ7LY+DNHKLODZHHNO\LQ+HEUHZRU(QJOLVKVKRXOG(PDLO6KHOGRQ#KSLQVQHW Or | ]HOLJN#JPDLOFRPRUWH[W › ‫ דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬- ‫טועמיה‬ 48 ‫זכרון אברהם‬ ‫בברכת השנים‬ ‫‬ ‫הטובות לברכה‬ ‫ראש השנה‬ ‫תכתבו ותחתמו‬ ‫לאלתר לחיים‬ ‫תשפ"ז‬ ‫טובים ארוכים‬ ‫גליון ‪977‬‬ ‫‪972‬‬ ‫ון‬ ‫ולשלום‬ ‫סגולה לקבלת התפילה לבקש על כבוד השי"ת‬ ‫התשובה מזכה גם לזרעו אחריו‬ ‫אם כוונת האדם הוא לצאת בדימוס בר"ה בשביל כבוד שמים‬ ‫ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך‪ :‬כתב ה'שפת אמת' פי'‬ ‫וכו' הכל עבדיך מוכרחים להסכים על כבודו יתברך ולא יקטרגו‬ ‫כי השב בתשובה יזכה גם לזרעו אחריו להסיר ערלת לבבם‪,‬‬ ‫כאילו רוצים לגרום שלא כרצונו ח"ו‪ ,‬וזה שמו את שמי על בני‬ ‫והקדמונים )ע"י בעה"ט( נתנו רמז בפסוק זה את לבבך ואת לבב‬ ‫ישראל‪ ,‬שיברכו אותם ויבקשו רחמים בשביל כבוד שמו‬ ‫ר"ת אלול הוא כנ"ל‪ ,‬כי בזמן זה היו בני ישראל בעלי תשובה בעת‬ ‫יתברך‪ ,‬ואני הוא אפילו מידת דין יסכים עם מידת הרחמים וכו'‬ ‫שקיבל משה רבינו ע"ה לוחות שניות ומצד זכות זה יכולין ג"כ‬ ‫)ספה"ק פר' נשא(‬ ‫שלא יקטרגו כלל‪.‬‬ ‫להשיג התורה וזה אלו הימים הם ימי רצון גם לנו זרעם אחריהם‬ ‫שופר מעקר את כל הכיעור‬ ‫)יגדיל תורה(‬ ‫בזכות התשובה שעשו אבותינו כנ"ל‪.‬‬ ‫שופר ראשי תיבות‪ :‬ש'ורש פ'ורה ר'אש ו'לענה )עפ"י דברים‬ ‫השופר מראה שאין אנו יודעים מה נאמר ומה נדבר‬ ‫כ"ט י"ז(‪ ,‬שופר נעמט ארויס אללע געמיינע שרשים )‪-‬שופר‬ ‫ענין תקיעת שופר‪ :‬הוא להורות שאין אומר ואין דברים אלא‬ ‫מוציא כל השרשים המכוערים(‪ ,‬שעל ידי השופר של ר"ה‬ ‫קול הברה בעלמא ומראים אנו להקב"ה שבעוונותינו הרבים‬ ‫)שיח שרפי קודש(‬ ‫נעקרים כל השרשים הרעים שבישראל‪.‬‬ ‫אין אנו יודעים על מה לבקש והאיך לבקש‪ ,‬והימים חולפים‬ ‫ואוזלים ואין אנו יודעים כדת מה לעשות וככל שהזמנים‬ ‫אנו רוצים שאב הרחמן היא לבדו ידין אותנו‬ ‫נוקפים אנו נופלים מתדרדרים מדחי אל דחי הי תורה והי‬ ‫אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך כל חי‪ :‬יבואר על‬ ‫מצוות‪ ,‬ללא יראת השם וללא אמונת השם ומי יודע מה יעלה‬ ‫דרך משל‪ ,‬בעבד המלך אשר חטא נגד המלך ויבקש המלך‬ ‫בסופנו‪ ,‬ועל כן אנו מבקשים מהשם יתברך ומתחננים מלפניו‬ ‫להעביר את חטאתו ויצו המלך אותו לאמר אתה בעצמך‬ ‫הלא אין אנו יודעים את הדרך בה נבקש ובה נדרוש את טובתנו‬ ‫תשפוט ותדין אותך ואיך שיהיה משפטך על פי הדין כן יקום‬ ‫ורק זאת אנו יודעים להוציא קול בעלמא ללא שום טעם‬ ‫ויתמרמר העבד על נפשו ויצעק צעקה גדולה ומרה שלא יעשה‬ ‫ופירוש ואתה ברחמיך הרבים ובחסדיך הגדולים תדאג לכל‬ ‫לו כן‪ ,‬כי ידע בנפשו שבודאי יתחייב ע"פ הדין שידין את עצמו‬ ‫מחסורנו להרחבת הדעת ולתענוג דקדושה כדי שנוכל לעבדך‬ ‫והוא אינו יכול לעשות לפנים משורת הדין‪ ,‬ויבקש את המלך‬ ‫באמת ובלבב שלם‪) .‬כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א מצאנז(‬ ‫ויתחנן לו שהוא ידין אותו כי מלך חנון ורחום הוא וכל יכול‬ ‫ובידו למחול את חטאתו לעשות לפנים משורת הדין‪ ,‬כמו"כ‬ ‫ע"י האמת דן בחסד‬ ‫אנחנו מבקשים 'אל תבוא במשפט עמנו'‪ ,‬ר"ל שגם אנחנו נהיה‬ ‫ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת‪ :‬כי כשהקב"ה דן את‬ ‫ג"כ שופטים אותנו 'כי לא יצדק וכו'‪ ,‬פירוש כי ידענו שע"פ הדין‬ ‫עולמו בחסד אזי יש קיום וזה 'באמת' כי אמת היא דבר הקיום‬ ‫אנחנו חייבים ואין בידנו לעשות לפנים משורת הדין‪ ,‬רק אתה‬ ‫אבל ח"ו כשהקב"ה דן את וכו' אז הצדיקים שבדור יש להם כח‬ ‫בעצמך תשפוט ותדין אותנו‪ ,‬כי רחום וחנון אתה ומרבה לסלוח‬ ‫לבטל זה‪ ,‬מי שמושל בי צדיק ונמצא כביכול אינו מתקיים וכו'‬ ‫וכל יכול לעשות עמנו חסד לפנים משורת הדין ולמחול על‬ ‫אבל כשהקב"ה דן את עולמו בחסד אז יש לו קיום ואין מי‬ ‫)קדושת לוי(‬ ‫חטאתינו ופשעינו ברחמיך המרובים‪.‬‬ ‫שיבטל וזהו 'ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת'‪ ,‬כיון שכונן‬ ‫)קדושת לוי(‬ ‫בחסד כסאך‪ ,‬אז הוא 'באמת'‪.‬‬ ‫במוצאי ר"ה סיפר הבעש"ט הק' איך מתנהג בשמים‬ ‫א' דר"ה יתפלל על הנשמה ובב' על צרכי הגוף‬ ‫פעם אחת עמדתי לפניו במוצאי ר"ה‪ ,‬וסיפר האיך מתנהג שם‪,‬‬ ‫הדרך הנכון לקבל לכל אדם‪ ,‬להתפלל ביום ראשון דר"ה עיקר‬ ‫וסיפר שעומדים שם לפני המלך המשפט אבות העולם‪,‬‬ ‫על תיקון הנשמה ועל עסקי עבודת השם יתברך שזה פנימיות‬ ‫ומסופק אני אם אמר כל השבעה רועים עם אברהם יצחק‬ ‫העולמות‪ ,‬וביום השני להתפלל על צרכיו בני חיי ומזוני‬ ‫ויעקב‪ ,‬ומגישים הזכויות של ישראל‪ ,‬וגם משה רבינו ע"ה עומד‬ ‫)עבודת ישראל(‬ ‫ולהשפיע לכל ישראל‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬והוא כמו סרסור פונה אנה ואנה ומכניס הזכויות‪ ,‬ורואה‬ ‫בחכמה ובמחוג שלא יבואו המקטרגים והעוונות ח"ו‪ ,‬זה תוכן‬ ‫עיקר תפילתו בראש השנה על השכינה ועל בנין הבית‬ ‫דבריו‪ ,‬אע"פ שהוא בשינוי לשונו הטהור מעט‪ ,‬ואח"כ שאל‬ ‫אף שבאמת צריך האדם להתפלל בר"ה ויוה"כ על בני חיי ומזוני‬ ‫אותי אם מעשה יפה הוא מה שספרתי‪.‬‬ ‫וכו' אבל כל זה צריך להיות בבחינת סוף וטפל ועיקר התפילה‬ ‫)דגל מחנה אפרים‪-‬ליקוטים(‬ ‫צריך להיות בר"ה ויוה"כ דווקא על בנין ביהמ"ק שיבנה ב"ב ועל‬ ‫גלות השכינה ובל יהיה מחשבתו על עצמו ח"ו‪ ,‬ואם יאמר האדם‬ ‫בער"ה בעת רד היום היה אצלו חסיד מופלג אחד‪ ,‬א"ל בזה"ל‬ ‫מה לי ולבנין ביהמ"ק‪ ,‬דע מה שאמרו חז"ל כל דור שלא נבנה‬ ‫דע כי ברגע זו עדיין יכולין לתקן את כל השנה ע"י תשובה‬ ‫בימיו כאילו נחרב בימיו והרי אנו כאילו המחריבים את ביהמ"ק‪,‬‬ ‫אמיתית מתוך עומק הלב כי יום אחד בשנה חשוב שנה )מס'‬ ‫לכן צריך אדם לשים עיקר מחשבתו ותפילתו על בנין ביהמ"ד‬ ‫(‬ ‫יהודה(‬ ‫) ק‬ ‫)לקוטי‬ ‫ב‪ ,(:‬ק‬ ‫ומקצת היום ככולו‪.‬‬ ‫ר"ה דףף (‬ ‫)אוהב ישראל(‬ ‫שיבנה ב"ב ואז יתגלה מלכותו בעולם‪.‬‬ ‫לע"נ איש החסד‬ ‫העלון נדבת‬ ‫העלון נדבת‬ ‫העלון נדבת‬ ‫קוראים נכבדים נהנתם‪ ,‬החכמתם?‬ ‫ההעלון מוקדש לזכות‬ ‫משמח אלוקים‬ ‫הר"ר שלמה‬ ‫העלון נדבת‬ ‫הר"ר שמואל‬ ‫הר"ר נתן וימר‬ ‫להוי ידוע כי הוצאות ההדפסה‬ ‫רבי אריה חיים בן סלימה‬ ‫הר"ר שלמה‬ ‫הי"ו לזכות‬ ‫עולים ממון רב‪ ,‬נא טלו חלק‬ ‫ואנשים הר"ר‬ ‫זלמן בלומנטל‬ ‫טרייטל הי"ו‬ ‫וימר הי"ו‬ ‫בהפצת העלון הנכבד הזה‪ ,‬קחו‬ ‫שולמית ‬ ‫מנחם מענדל‬ ‫הי"ו לזכות‬ ‫לזכות להיכתב‬ ‫להיכתב‬ ‫שיחי' ובני ביתו להצלחה‬ ‫ז"ל בן יבלחט"א‬ ‫להיכתב‬ ‫לזכות להיכתב‬ ‫לאלתר לחיים‬ ‫לאלתר‬ ‫חלק בהפצת תורה ויראת שמים‪,‬‬ ‫לאלתר לחיים‬ ‫וסייעתא דשמיא בכל‬ ‫הר"ר בן ציון‬ ‫לאלתר לחיים‬ ‫טובים‬ ‫לחיים טובים‬ ‫ותתברכו בכל הברכות האמורות‬ ‫העניינים‬ ‫גבריאל הי"ו לוק‬ ‫טובים ולשלום‬ ‫טובים ולשלום‬ ‫ולשלום‬ ‫ולשלום‬ ‫בתורה‪ ,‬לתרומות וכל ענייני הגליון‬ ‫ניתן לפנות בטל' ‪054-8559959‬‬ ‫אורי בן אפרת‬ ‫רפואת אור‬ ‫ולר‬ ‫ולרפואת‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪49‬‬ ‫להיות מלצר‬ ‫לי להבין‪ ,‬מה זאת הבקשה הזאת!? תזכור אותנו לחיים‪ ,‬מלך‬ ‫מסופר על ר' ישראל סלנטר‪ :‬שעזב את הישיבה‪ ,‬והלך לאסוף‬ ‫חפץ בחיים… למענך! לא בשבילי‪ .‬כביכול‪ ,‬אם היית שואל‬ ‫נשמות לה' ולתורתו‪ .‬הוא נסע לשליחות בצרפת‪ ,‬בתקופת‬ ‫ההשכלה הנוראה‪ ,‬כדי לנסות ולמנוע מסטודנטים יהודים אותי‪ ,‬הייתי אומר רבון העולמים‪ ,‬תחת המצבה יותר נחמד‪ .‬תן‬ ‫לי שקט‪ ,‬ציפורים מצייצות מעל הראש… אבל מה‪ ,‬ריבונו של‬ ‫מלהתבולל‪ ...‬באחד המקומות בצרפת‪ ,‬כתוב שהוא נכנס‬ ‫עולם‪ ,‬אשאיר אותך לבד?! אז בשבילך‪ ,‬תשאיר אותי בחיים!‬ ‫למסעדה כדי להיפגש עם מישהו‪ .‬המסעדה הייתה כשרה…‬ ‫שמעתם פעם נוסח כזה? איזה מין בקשה זאת!?‬ ‫ניגש אליו המלצר ושאל אותו מה הוא יהיה מעוניין להזמין…‬ ‫לומר לכם דבר‬ ‫ובסגולתה‪,‬‬ ‫חפץ בה‬ ‫רוצה‬ ‫והוא‬ ‫שלואני‬‫רבותי‪,‬‬‫העלייה‪ :‬היא‬ ‫משמועתי‪ ,‬סלנטר‬ ‫אמר ר' ישראל‬ ‫תורה‪ ,‬כסף‬ ‫דקות עם‬ ‫שמחת‬ ‫נרשליל כמה‬ ‫חוזר אחרי‬ ‫המלצר‬ ‫הכנסת‬ ‫מבתי‬ ‫בבקשה‪.‬‬‫בשנהתהברבים‬ ‫שנה כוס‬ ‫בשבילי‬ ‫מדי‬ ‫מה‬ ‫את‬ ‫להם‬ ‫)סיפר‬ ‫מלצר…‬ ‫ופגשתי‬ ‫בפריז‬ ‫הייתי‬ ‫אחד…‬ ‫המלצר‬ ‫חזר‬ ‫…‬ ‫חשבון‬ ‫ביקש‬ ‫סלנטר‬ ‫ישראל‬ ‫ור'‬ ‫וסוכר‪.‬‬ ‫כוס תה‬ ‫עת נעמד הגבאי והולם בבימה ומתחיל במכירת העליות‪ .‬מצד שני אולי בכל זאת‪ ...‬הרי ר' יוסף ממתין "כל כך הרבה‬ ‫שארע במסעדה…( ואמר‪ ,‬למדתי מהמלצר הזה שני יסודות‪,‬‬ ‫לאחר כמה דקות עם החשבון "‪ 10‬פרנק…"‪ .‬עשר פרנק?! זו‬ ‫חתן שנים" לישועה‪ ,‬אולי נכון לוותר לו?!‬ ‫תורה‪,‬לשאול‬ ‫חתןאפשר‬ ‫העילאיות‪,‬‬ ‫המלצר‪.‬‬ ‫לזכותזה בזכויות‬ ‫החשבון! קבע‬ ‫חפצים!? לא‪,‬‬ ‫הכל טעות‬ ‫לא‬ ‫שבשבילם היה שווה לנסוע עד פריז בשביל לשמוע את‬ ‫נכון‪.‬‬ ‫שהוכרע‬ ‫עד‬ ‫ליבו‪,‬‬ ‫בעומק‬ ‫הקרב‬ ‫התחולל‬ ‫ארוכות‬ ‫דקות‬ ‫אותך שאלה? כן מה עולה כאן עשר פרנק?! הכוס מים אולי הרעיון! לימד אותי המלצר‪ ,‬שעשר פרנק של כוס תה כוללים‬ ‫הינה‬ ‫המבוקשות‬ ‫העליות‬ ‫אחת‬ ‫הלאה‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫מפטיר‬ ‫בראשית‪,‬‬ ‫הנערים‪,‬‬ ‫מהמסעדה‬ ‫'בעליית כל‬ ‫פרקט‪ .‬יצאתי‬ ‫ולחש לו‬ ‫ורצפת‬‫בלאט‪,‬‬ ‫תזמורת‬‫וילונות‪,‬הגבאי‬ ‫שכירות‪,‬פנה אל‬‫לזרע ר' יצחק‬ ‫אוליסגולה‬ ‫פרנק אחד‬ ‫שהיא‬ ‫בידינוחדש‬ ‫מסורת‬ ‫אג'‪ .‬כוס‬ ‫אשר‪0.10‬‬ ‫הנערים'‪ ,‬אולי‬ ‫השקיק תה‬ ‫אג'‪.‬כל‬ ‫'עליית‬‫‪10‬‬ ‫טוב‪,‬נהיה‬ ‫הרי‬ ‫'שהכול‬ ‫וברכתי שומע‬ ‫חשב שאינו‬ ‫הגבאי מים‬ ‫לקחתי כוס‬ ‫הביתה…ר' יוסף'‪,‬‬‫והלכתיאת ידידי‬ ‫כל זה בקושי שתי פרנק‪ .‬מה עולה כאן עוד ‪ 8‬פרנק!? תכבד‬ ‫קיימא‪.‬‬ ‫עולה…‬ ‫של‬ ‫במרוץמברך‬ ‫אחר‬ ‫כשאני‬ ‫למדתי‪,‬‬ ‫מול זה‬ ‫השניים זה‬‫מהמלצר‬ ‫מאז עולם‪,‬‬ ‫התמודדו‬ ‫רב של‬ ‫ריבונו‬ ‫עבר 'זמן‬‫בדברו‪.‬‬ ‫אולי‬ ‫הרב‬ ‫כבוד‬ ‫התה…‬ ‫על‬ ‫רק‬ ‫וכך גם היה בבית הכנסת באחת מערי הצפון‪ ,‬כאשר בשמחת לא‬ ‫משלם‬ ‫לא‬ ‫אתה‬ ‫כאן‬ ‫הרב‪,‬‬ ‫כבוד‬ ‫המים‬ ‫שבכוס‪.‬‬ ‫המים‬ ‫על‬ ‫רק‬ ‫מברך‬ ‫לא‬ ‫אני‬ ‫בדברו'‪,‬‬ ‫נהיה‬ ‫'שהכול‬ ‫יודע כמה עולה שכירות במרכז פריז??? ‪ 10,000‬פרנק! יוצא‬ ‫תורה תש"פ‪ ,‬הלם הגבאי על הבימה‪ ,‬וביקש למכור את העלייה המסוגלת‪ ,‬עד שר' יצחק זכה והעליה שלו‪ ,‬האומנם?‬ ‫שניהם רצו שנמצאים בכוס‪ ,‬זה רק אחוז קטן מהברכה‪ ,‬כי על הכוס תה‬ ‫בסדר‬ ‫שכל כוס תה שאתה שותה‪ ,‬יש עוד ‪ 2‬פרנק שכירות…‬ ‫כבוד הרב‪ ,‬אתה עכשיו הוא מוותר‪.‬‬ ‫עליית כל הנערים‪ ,‬שניים התמודדו על העלייה‪,‬‬ ‫במסעדה שילמתי פחות מפרנק אחד‪ .‬שילמתי עשר פרנק על‬ ‫עוד ‪ 2‬פרנק שכירות … הבנתי … מה עוד?‬ ‫'כן!‬ ‫אישר‬ ‫אמיץ‬ ‫ובקול‬ ‫לספק‪,‬‬ ‫מקום‬ ‫הותיר‬ ‫לא‬ ‫יצחק‬ ‫ר'‬ ‫אבל‬ ‫כמה‬ ‫ומנגן‬ ‫מזה‬ ‫אדם‬ ‫נשוי‬ ‫בן‬ ‫יושב‬ ‫יוסף‬ ‫בסוףבשם ר'‬ ‫המסעדה‬ ‫אברך‬ ‫שעה…‬ ‫מאודם‪.‬חציהאחד‬ ‫בכלכאן כבר‬ ‫יושב‬ ‫בה‬ ‫הווילונות‪ ,‬על הפרקט‪ ,‬על הנוף‪ ,‬על התזמורת… יצאתי‬ ‫אשלם‬ ‫מים‪ ,‬אני‬ ‫שלי‪,‬‬‫היאכוס‬‫לוקח‬‫אניייה‬ ‫עולם‪,‬העל‬‫לסגולה‪ .‬נכון‬ ‫שיהיה–לוריבונו של‬ ‫ואמרתי‬ ‫יוסף‪,‬‬ ‫למרפסת‬‫המבוששת תן לר'‬ ‫לישועהבלילה‪ .‬אתה‬ ‫הואועד עשר‬ ‫בבוקר‬‫ממתין‬‫מעשר‬ ‫לילדים‪,‬‬ ‫זכהמתחיל‬ ‫שנים וטרם‬ ‫פסנתר‪ .‬הוא‬ ‫על‬ ‫למה!? כי‬ ‫מוותר‬ ‫תן לו‪.‬‬‫אתה –יודע‬ ‫העלייה‬ ‫בדברו'‪.‬‬ ‫אבל את‬ ‫בגינה‪,‬נהיה‬‫'שהכול‬ ‫מהלברך עליה‬ ‫שהתחייבתי‬ ‫עומד‬ ‫כל‬ ‫חפץ‬ ‫עולה‬ ‫אך‬ ‫לא‬ ‫בנות‪,‬‬ ‫שזה‬ ‫לכמה‬ ‫חושב‬ ‫ה‬ ‫הוא‬ ‫את‬ ‫אב‬ ‫ברקע…‬ ‫יצחק‪,‬‬‫שירים‬ ‫ר'‬ ‫לו‬ ‫ניצב‬ ‫משמיע‬ ‫מנגד‬ ‫והוא‬ ‫מלבוא‪.‬‬ ‫שותה‪,‬‬ ‫בישועתו!'היום‬ ‫יזכה מנגנים כל‬ ‫אולי אני על העלייה הנכספת‪ ,‬כדי שר' יוסף‬ ‫יפורים' ‪ .‬הן‬ ‫'צ‬ ‫להם‬ ‫קוראים‬ ‫מנגנים‪,‬‬ ‫יש‬ ‫בחוץ‬ ‫שמחה‪ ,‬ועוד‪,‬‬ ‫לערוךמוזיקה!‬ ‫פרנק אחד‬‫לא זכה‬ ‫שכבר שנים‬ ‫שותה‪ ,‬זה‬ ‫עודשאתה‬ ‫ומהתה‬‫בבנים‪,‬כוס‬ ‫כסף?! כל‬ ‫הוא‬ ‫וכל הלילה‪ .‬הסתכלתי איזה נוף יפה עשית בעולם‪) .‬השמים‬ ‫לקחתי‬ ‫כסף‪.‬‬ ‫עולה‬ ‫גם‪,‬‬ ‫אני‬ ‫לבד…‬ ‫המים‬ ‫את‬ ‫חיממת‬ ‫לא‬ ‫'כל הנערים' יזכה אותו‪.‬‬ ‫אתה‬ ‫את‬ ‫את המים‪ ,‬הרתחתי אותם‪ ,‬והגשתי לך‪ .‬על כל שקית תה‪ ,‬ואכן בשעת הקראת העליות הופתע ר' יוסף לשמוע‬ ‫ר' נקראו בשם 'וילון'(‪ ,‬איזה וילון יפה יש בשמים! ריבונו של‬ ‫ובה‬ ‫רצפהביקש‬ ‫בעלייהישאותה‬ ‫רגע לפני שהחלה המכירה‪ ,‬ביקש רב הקהילה לשוחח עם‬ ‫מתחתי‬ ‫לתורה ידיות‪.‬‬ ‫עלהלו שתי‬ ‫כיסא‪ .‬יש‬‫בשמו‪ ,‬הוא‬ ‫יושב על‬ ‫קורא‬ ‫הגבאיאני‬‫להתמודד עולם‪,‬‬ ‫פרנק אחד משכורת בשבילי! בסדר גמור‪ .‬מה עם עוד ‪ 5‬פרנק‬ ‫יצחק‪ .‬ראה נא אמר לו בנועם אין ספק שהנך רשאי‬ ‫כשאני מברך 'שהכול נהיה בדברו' הכול נמצא‬ ‫בכל ליבו‪.‬‬ ‫חשקחול‪.‬‬ ‫תעבוד ולא‬ ‫הנותרים!? שבוע שעבר החליפו כאן את הווילונות‪ .‬אתה יודע‬ ‫במכרז וגם לרכוש את העלייה‪ ,‬ובעזרת השם הסגולה‬ ‫סיפורנו‬ ‫עמדעוד דבר‪,‬‬ ‫למדתי‬ ‫אבלשנה‬ ‫יאומן‪–.‬תוך‬ ‫לאסלנטר‬ ‫ישראל‬ ‫בהמשך‪,‬ר' הוא‬‫הזאת! אמר‬ ‫שקרה‬ ‫בברכה‬‫כמה עולים הווילונות האלה?! כל שנה‪-‬שנתיים מחליפים ומה‬ ‫ותזכה בבן זכר עוד השנה‪ ,‬אולם מנגד הלא ניצב עמנו כאן ר'‬ ‫שלנו‬ ‫קני‬ ‫מעס‬ ‫הבקשה‬ ‫מור זאת‬ ‫יוסף הי"ו‪,‬‬ ‫נתנאלככה‪,‬‬ ‫משלם! אם‬ ‫לנו הרב‬ ‫שמספרלא‬ ‫בעולם הזה‬ ‫אותם… כל כוס תה‪ ,‬זה יוצא חצי פרנק וילונות! בקיצור‪ ,‬למבחן‪,‬‬ ‫שמלצר כפי‬ ‫כברהזה‪ ,‬אמר‬ ‫בראשית‬ ‫העולם‬‫לחבוק בת‬‫לנו חיים!‬ ‫הבנים‪,‬תןזכה‬ ‫לחיים …‬ ‫חשוך‬‫יוסףזכרנו‬‫השנה–‬‫הקהילה‪ :‬ר'‬‫שנים לראש‬ ‫כבר… אמר‬ ‫הפסיד(‬ ‫מתייסרים‬ ‫)כמעטתויצא שהוא‬ ‫שהוא ורעיי‬‫חמדשאמר…‬ ‫אמר מה‬‫המלצראברך‬ ‫יוסף‪,‬‬ ‫הנאה בעולם‬ ‫לתורה‬ ‫לאחרכלשעלה‬ ‫יקר‪ .‬על‬ ‫משנה‬‫פחותמאוד‬ ‫תשפ"א‪ ,‬מלון‬‫סלנטר‪ ,‬הוא‬ ‫תשרי‬ ‫ישראל‬ ‫חודש‬ ‫לו? ר'‬ ‫כוסות‬‫תוותר‬ ‫אולי כמה‬ ‫שאלה‪.‬‬ ‫קיימא‪.‬‬ ‫בזרע של‬ ‫לשאול אותך‬ ‫לזכות לי‬ ‫סלנטר יש‬ ‫וציפייה‬ ‫ישראל‬ ‫בהמתנה‬ ‫לו ר'‬ ‫כוכבים‪ .‬כל‬ ‫מחמישה‬ ‫ולזכות הזה‬ ‫כוסות‪ .‬ואתה‬ ‫עשרלתורה‬ ‫ולעלות‬‫לזכותבערך‬‫וגםממ…‬ ‫להתמודד‪ ,‬אמ‬ ‫שותה כאן ביום?‬ ‫תה אתה‬ ‫רשאי אתה‬ ‫נכון‬ ‫הסגולה‬ ‫בזכות‬ ‫יותרמתוקה‪,‬‬ ‫זכההזה הוא‬ ‫בתינוקת‬ ‫העולם‬ ‫הנערים'‪,‬‬‫משלמים‪ ,‬כי‬ ‫בעליית 'כל‬ ‫שאני‬ ‫כמה‬ ‫לשתות‬ ‫יכול‬ ‫אני‬ ‫לא‪.‬‬ ‫דבר‬ ‫שום‬ ‫ה?‬ ‫ז‬ ‫על‬ ‫משלם‬ ‫כמובן‪.‬שנהנה האדם בעולם הזה‪ ,‬ללא צורך‪ ,‬יורד לו משכרו‬ ‫הנאה‬ ‫להתברך בסגולה‪ .‬ובכל זאת‪...‬‬ ‫והותיר את ר' יצחק שקוע במחשבות‪ ,‬לעולם הבא‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬אם ככה‪ ,‬מה הטעם? אתה נהנה‬ ‫ישראל‬ ‫ר'‬ ‫אותו‬ ‫שאל‬ ‫!‬ ‫רוצה‬ ‫שאני‬ ‫דבריו‪,‬כן‪ ,‬כמה‬ ‫ולאכול? גם‬ ‫סיים את‬ ‫רוצה!‬‫הרב‬ ‫בליל‬ ‫ערך‬ ‫האצילי‪,‬‬ ‫המוותר‬ ‫יצחק‬ ‫ר'‬ ‫הכל‪:‬‬ ‫לא‬ ‫עוד‬ ‫זה‬ ‫אבל‬ ‫מצד אחד הרב מדבר דברי טעם‪ ,‬לחברו אין כלל ילדים והוא כאן בעולם הזה‪ ,‬ומאבד זכויות!? התשובה פשוטה‪ :‬יש רק‬ ‫ומלצרים‬ ‫מלצר‪,‬‬ ‫שאני‬ ‫בגלל‬ ‫?‬ ‫משלם‬ ‫לא‬ ‫אתה‬ ‫ולמה‬ ‫סלנטר‬ ‫לזוג‬ ‫כפולאדם‬ ‫משלם!‬ ‫שלוםלאזכר‬ ‫בשבת‪,‬מלצר‪,‬‬ ‫שלך –‬ ‫שחל‬ ‫הזכויות‬‫תשפ"א‬ ‫להצלת‬ ‫אחתתורה‬ ‫שמחת‬ ‫שני דרך‬ ‫לא משלמים פה! אמר לו ר' ישראל סלנטר יוצא‪ ,‬שבעשר‬ ‫חזר‬ ‫בקרוב‪ ,‬מצד‬ ‫הפגישה‪,‬‬ ‫ויוושעלאחר‬‫והלוואישלך…!‬ ‫את האוכל‬ ‫הנודעת‪,‬‬ ‫משלם גם‬ ‫בסגולה‬ ‫פרנק אני‬ ‫חפץ‬ ‫כמובן!זה‬ ‫משלם‪ .‬ומי‬ ‫הויתור‬ ‫בזכותלא‬‫הזה‪ ,‬הוא‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫בעולם‬ ‫לפקודת‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כאן‬ ‫שנולדו לו‬ ‫תאומים‬ ‫שמשרת את‬ ‫חפץ‬ ‫הנוראים‪.‬הוא‬ ‫לוויתורים‪.‬‬ ‫עניין‬ ‫לחשוב אדם שלא‬ ‫'זיכוי הרבים'‪.‬‬ ‫שעושה‬ ‫במבטאדם‬ ‫מלצר' הוא‬ ‫כינס ר'‬ ‫הימים‬ ‫כאןערב‬‫איןהיה‬‫מכרז‪ ,‬זה‬ ‫היאלביתו‪,‬‬ ‫סלנטר‬‫עליות‬ ‫ישראל‬‫מכירת‬ ‫ר'‬ ‫שהמוותר‬ ‫עלולים‬ ‫ראשוני‬ ‫'מלצר?'‬ ‫וללמדנו ' בא‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫רבותי‪,‬‬ ‫מאוד‬ ‫‪:‬‬‫להם‬ ‫מצפה‬ ‫ואמר‬ ‫בסגולה‪ ,‬גם הוא‬ ‫הישיבה‪,‬‬ ‫תלמידי‬ ‫סלנטרעניין‬ ‫את‬ ‫ישראל יש לו‬ ‫בעליה‪,‬‬ ‫אדם כזה‬ ‫שאינו‬ ‫הרבים! רק‬ ‫משהו‪.‬אתאבל לא‬ ‫מאבדלזכות‬ ‫הוא דואג‬ ‫למצוות שלו‪.‬‬ ‫הזדמנות‪,‬‬ ‫רקמחמיץ‬ ‫דואג‬ ‫מפסיד‪,‬‬ ‫כל‬ ‫הרבים‪,‬‬ ‫את‬ ‫לזכות‬ ‫עליו‬ ‫יקבל‬ ‫אחד‬ ‫כל‬ ‫אם‬ ‫…!'‬ ‫'מלצר‬ ‫נקרא‬ ‫יזכה‪',‬זכרנו‬ ‫למה‬ ‫תהיה‪:‬‬ ‫ראשומיהשנה‬ ‫שיזכה‬ ‫כדין בליל‬ ‫וכהלכה‬ ‫שנבקש‬ ‫המכירה‬ ‫הראשונה‬ ‫הבקשהתתנהל‬ ‫בבנים‪,‬‬ ‫לוותר?!מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוקים מפסיד הוא רק מרוויח לא תמיד הוא נוכח בכך מיד‪ ,‬אבל‬ ‫לחיים‬ ‫אחד כמה שהוא יכול… אזי יוכל הוא להנאות חינם מכל‬ ‫האברכים‬ ‫פרשת השבוע מלמדת אותנו‪ ,‬וסיפורם של שני‬ ‫מנעמי העולם הזה‪ .‬ככי מלצר לא משלם…!‬ ‫תרשורר' מנעמ‬ ‫החלה‪,‬רבותי‪,‬‬ ‫התמודדו‬ ‫התלמידים‪:‬‬ ‫רה‬ ‫סלנטר את‬ ‫וכשהמכ‬ ‫וכשהמכירה‬ ‫ישראללבסוף‬ ‫ר' נניצח‬ ‫צח‬ ‫שאלהזה‬ ‫הקול‬ ‫חיים'‪.‬‬ ‫ואכן‬ ‫אלינו‪..‬‬ ‫ק אלינו‬ ‫זועק‬ ‫זוע‬ ‫ועלהה‬ ‫ס ועל‬ ‫המחירר טיפ‬ ‫טיפס‬ ‫בראש‪ ..‬המחי‬‫ש בראש‬ ‫ראש‬‫זה‪ ,,‬רא‬‫מולל זה‬‫יצחק‪ ,,‬זזהה מו‬ ‫ור'' יצחק‬‫יוסףף ור‬ ‫יוס‬ ‫רגעע‬ ‫נדבתג‬ ‫אר‬ ‫היא‬ ‫העלוןי‬ ‫תה‬ ‫הזאת‬ ‫ת הזא‬ ‫ההזדמנות‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫העלון נדבת‬‫ד‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫הזדמנות‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫נ‬‫מ‬ ‫ד‬ ‫ז‬‫ה‬ ‫העלון נדבת הר"ר‬‫לנו‬ ‫ו‬ ‫נ‬‫ל‬ ‫יש‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫אם‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫יקרים‪,‬‬ ‫ם‪,‬‬ ‫ם‬ ‫י‬‫ר‬ ‫העלון נדבת‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫אחים‬ ‫ם‬ ‫י‬‫ח‬ ‫א‬ ‫מהמרוץ‪ ,‬זכה לו‬ ‫מהמרוץ‬ ‫נדבתלפרושהעלון נדבת‬ ‫החליט‬ ‫השנים העלון‬ ‫חשוך‬ ‫נדבת‬ ‫ר' יוסףהעלון‬ ‫בסוף‬ ‫ולבסוף‬ ‫נדבת‬ ‫ולב‬ ‫העלון‬ ‫העלון נדבת‬ ‫מוכיח‬ ‫ר"ר יחזקאל‬ ‫הוויתור‬ ‫ה‬ ‫נכספת‪ ,‬כי‬ ‫יצחק‬ ‫החתן‬ ‫לישועה‬ ‫לזכותמרדכי פולק‬ ‫ניתן חיים‬ ‫הר"רבו‬ ‫יחזקאל‬ ‫ישראליקר ערך‪,‬‬ ‫הר"ר שלמה‬ ‫דייטשנמכרה‬ ‫הנערים'‬ ‫הר"ר מנחם‬ ‫הרב דוד‬ ‫הר"ר צבי‬ ‫'עליית כל דוד‬ ‫זלמנוביץבפאתוס‪,‬‬ ‫יצחקהי"והכריז הגבאי‬ ‫ר'‬ ‫הרשקוביץ‬ ‫הר"ר‬ ‫רייך הי"ו‬ ‫פרנקל הי"ו‬ ‫הי"ו לזכות אביו‬ ‫מנדל ליפשיץ‬ ‫בלומנברג‬ ‫יותר‬ ‫קשהלהיכתב‬ ‫שהוויתור לזכות‬ ‫לזכות להיכתב‬ ‫יוד‪ ,‬וככל‬ ‫לזכותעל קוצוהרבשל‬ ‫ישראל‬ ‫עומדים‬‫שלא הי"ו‬ ‫גולדשטיין הי"ו‬ ‫ת‬ ‫לזכו‬ ‫הי"ו‬ ‫מב"ב‬ ‫הי"ו‬ ‫שליט"א‬ ‫להיכתב‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות להיכתב‬ ‫שערי‬ ‫לפתוח‬ ‫לאלתר לחיים‬ ‫טובים‬ ‫יותר‬ ‫טובים‬ ‫יפה‬ ‫לאלתר לחיים‬ ‫כוחו‬ ‫כך‬ ‫להיכתב‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫שהמוותר צודקלרפו"ש ו‬ ‫לאלתר לחיים‬ ‫להיכתב‬ ‫לאלתר לחיים‬ ‫ככל‬ ‫לאלתר לחיים‬ ‫להיכתב‬ ‫לאלתר לחיים‬ ‫לזכות להיכתב‬ ‫לאלתר לחיים‬ ‫לזכות להיכתב‬ ‫לאלתר לחיים‬ ‫לאלתר לחיים‬ ‫טובים‬ ‫ולשלום‬ ‫טובים‬ ‫ך הטבע!ולשלום‬ ‫מדרך‬ ‫ולשלוםלמעלהולשלום‬ ‫וישועה‪,,‬‬ ‫ולשלוםברכהטובים‬ ‫ק‬ ‫ולהעניק‬ ‫שמיםטובים‬ ‫טובים ולשלום‬ ‫טובים ולשלום‬ ‫טובים ולשלום‬ ‫ולשלום‬ ‫נא להתפלל‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫קו הגעשמאק‬ ‫העלון מוקדש לע"נ‬ ‫ללע"נ איש החסד והחינוך‬ ‫לרפואת‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות רפאל בן הדר‬ ‫חיזוק‪ ,‬ואמונה‬ ‫האישה החשובה‬ ‫הבלתי נשכח הרה"ח ר'‬ ‫זקני הרה"ג יצחק‬ ‫אורן בן פרח‬ ‫להצלחה בכל העניינים‬ ‫מתעדכן בתדירות‬ ‫בעלת החסד‬ ‫חיים שרגא פאוויל ב"ר‬ ‫בן צילה שליט"א‬ ‫ודליה בת פרח‬ ‫ולע"נ אברהם דוד חי ז"ל בן‬ ‫גבוהה עם דרשות‪,‬‬ ‫הדגולה מרת חיה‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫מיכאל שר זצ"ל‬ ‫להצלחה בכל‬ ‫יבלחט"א יקותיאל יהודה‬ ‫סיפורים‪ ,‬וניגונים‬ ‫בתוך שאר חולי‬ ‫העניינים ברוחניות‬ ‫קראוז בת אלקה‬ ‫נלב"ע ז' אייר תשע"ב‬ ‫נלב"ע י"ב תמוז תשפ"ד ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪077-3249316‬‬ ‫ע"ה ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ישראל‬ ‫וגשמיות‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪50‬‬ ‫¼ ‪»Ò¼  Ò‬‬ ‫‚”‡•‚‰‚~ŠŒ~‡ˆ˜Œ‚Š‡Š‰ˆ—Š~~‚Š‚„‰‡–~˜‬ ‫ ‬ ‫”Œ‚ВއƒŠ‚‡’•–‡—ƒ‚ƒ– Œ‡‹—‚–‡~‹‚‡~–ƒ”‚‬ ‫‚~‡—˜~‡—ŠŽƒ~˜‚„Œ‚Œƒ€Š—Š–~—‚—Ž‚— ŠŠ‚‡ƒ˜‬ ‫АŒƒ•–˜ƒ‰‡—„‰ƒ˜ƒ˜ŒƒŠ‚‚‡˜‚”–‡‰‚Šƒ~~Їƒ‬ ‫˜‹ ƒ’–  „‡ –—ƒ˜‡ƒ ‘ —ކ‬ ‫—˜ ‰’‡ —Œ — Œ– ‚‬ ‫ƒŠ•—ŒŒŽƒ—‡˜’ŠŠŠ‡‚Š„‰ƒ˜’–‡†‬ ‫ ‚ ~ŒŽ‹ —‚„Œ‚Œƒ€Š‡ƒ˜–Š˜’‡Š˜~ƒ˜Šއ‹‚ƒ~‬ ‫Š‰ˆ~ƒŒ–‚ ˜–‡‹—~‡~’—–Š~ƒŒ–‹ŒЇŠ‚~Œ‡‬ ‫–~—‚—Ž‚— ŠŠ‚‡ƒ˜—˜—˜˜’‡Š˜‚ŒŽ ‚—˜–ƒƒ~‬ ‫–ƒƒ‡—~„Œ˜ƒ–––”ƒ‚Š‡ƒ „ƒ‚• ‘’  ƒŠ‰~„ —‚ƒ~‚•ƒ—~Œ–‹‬ ‫‚ƒ~„ŒމƒŠ˜’‡Š‚Šއ‹‰‡•—˜އ‹”–‡ˆ‚˜ƒ––ƒ˜‬ ‫‚‡ƒ˜ƒŠŠ‡‚‰‚‚‡ƒއ‹—~‡Ž‹Œ‚ƒ€Ž‡‹‰‡ƒŠ ’އƒ’Ž ‬ ‫–”ƒ‚Š‡ƒއ ‡‡‹ƒŒ„ƒŽ‡Œ„АЇƒ˜Š‡~‬ ‫—Š~ —ƒ –”ƒŽƒ —Š Œ•ƒ‹ Љ —‚ Ž‚ А”Œ‚ —~‡ ~’—–‬ ‫‰ˆŒƒ‡‘ƒŒ —‚ ˜—˜’‡Š˜‚—РނЂ‡’•„–—Š‬ ‫Š•—ŒŠ‡‚‰‚—‡˜’ŠŠŠ‡‚—˜„‰‚Šއ‹†ƒ‡‹‰‡~ŒŽ‹‬ ‫•‡‡Œ~ ‚‡˜‚ —‚ €ƒŠ‡˜ „ƒ —Š ˜’‡Š˜ ‚ŒŽ ‚ –~— ‚—Ž‚‬ ‫‚ƒ~”‡•€ƒŠƒ•ƒ—Š‡ƒ—„‰ƒ˜˜’‡Š˜‚•–˜ƒ˜ŒƒŠ‚‬ ‫— Š—˜‰’‡—~‰„‰˜‚Š‚‡’•„‰–ƒŽƒŠŠ‚—Œƒ~Š‬ ‫~Š ~‡ Šƒ Œ„Š ƒ‚”Š ‚ Š€‡ އ‹ †ƒ‡‹ ƒŒ‚ƒ€Ž‡‹ ‰’‡ —‚‡~‬ ‫‚އ~‰‡~’—–—‚‡‚„‚–~—‚—Ž‚— Š—˜ƒ‡‚‰‡~„‬ ‫–”˜‚Š‚‡’•‬ ‫‚ƒ~‚˜–”ƒ‬ ‫ƒ‚Ž‚Ё–‰ƒ—Š‚ ˜Š€ƒŠ€ƒŠ˜‚„Œ‚ސ–—Š–~—‬ ‫‡ƒ‡‹ –‡ „Š –‰ƒ˜ ƒ  АƒŠ‹ ‡‚~ ~‹ „‚‡– ˜’‡Š˜‬ ‫‚ŒŽ ‚—‚–‡~Ї‚ƒŠ~ސނ~Š~˜’‡Š˜‚ŒŽ ‚ƒŒ˜‚Žƒ‰Š ‚—Ž‚— ŠŠ‚‡ƒ˜—˜Žƒ‰ŠŠ‚ƒ‡‘ƒŠƒŒ–—ЉŠ~~‚ Ž‚‬ ‫ŠƒŒ–Š’‡–‡‚ ˜АƒŠ‹‡‚~~‹„‚‡–˜’‡Š˜‚ŒŽ ‚ Š‚„‰‡–~˜”Œ‚ВއŠ‡‚‰‚‰‡‚‡‚„‚~ –‡—‰–‡‡Œƒ‬ ‫—Š –~— ‚—Ž‚ — Š Š‚‡ƒ˜ —˜ —‚–‡ Ž‚ Š~ ŽŽ˜‚ ~Š~ Š‚Œ‡ Œ—’† —Œ‡‹ ‰Š ‡”ƒ–‡ ƒŠŒ‡‹ ‰’‡ —~Žƒ Œ•—‡‹‬ ‫˜’‡Š‚ ƒ”•Žƒ Œ—’† ‚ŒŠˆ ‚Œ—’† —‡ƒ”‡~Žƒ ”‡•‡‹‬ ‫˜’‡Š˜‚ŒŽ ‚—Š–~—‚—Ž‚—˜‬ ‫Œ—’†ƒŽ‡‰˜ƒŽ‡ ˜‹’–‹—Š”‡•‡‹€Œƒ–‡‹Š~Š˜–Š ‡‡‹‬ ‫†ƒ‡‹ƒŠ—Šƒ‹‬ ‫  ‬ ‫ŒŒ‡Š~ ‚‡Ž‚ Ž‚ —~‡Ž‚ ”–‡‰‚ ~˜ ‚–‰‚ —Š ‚”‡• ‰‡‬ ‫Š‚’ƒ• —Œƒ~Š~~‡€ ƒ Ž‚‚‡~Œ–˜ŠŠ‚–•—’˜‡‚‬ ‫ސƒ˜ ƒ•ƒŠ‚ Š~ ‡—Œ ƒ‡ —‚ Š‡ Š—‡‰ƒ–‚ Œ‡– ‚ ˜ Š‚‡ƒƒ——‚–‡—‚„ƒ‰Š~ Œ‡—–~АƒŠ‚ƒŒ˜Š‚Ё–€˜‬ ‫”‡•€Œƒ–Љ–~—‚—Ž‚— ŠŠ‚‡ƒ˜—˜˜’‡Š˜‚ŒŽ ‚‬ ‫‡ƒ—Ž’Š~ŠŒ‚ —~ƒ˜‚ƒƒ•~Š—‡‰ƒ–‚"‬ ‫‰‡Š‡‚‰‚–~‚— Ž‚ސŒ˜Š‚˜’ŠŠ˜ƒˆ~–~Œƒ˜‡ƒƒ„‚ ‡‰ƒŠ ‰Š ~  Ё– ‹ ‚—‡˜ ƒŠ’ƒŠ ~”Šƒ ‰Š Œ—~Šƒ˜ Šƒ‬ ‫Œ—ƒ‹—‡•—‚Š‚ƒ‡‘„‰ƒ˜Š•Š˜˜’‡Š˜‚Š‡‡„‰ƒ˜ƒ—Š Іƒ‚€‹Ї~Œ”ƒ˜‚”‡•‡‹‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪51‬‬ ‫ ‬ ‫ˆ™ „› ‹™‪œªŒ  ±” „¡°‬‬ ‫‬ ‫  ‬ ‫‪LLL‬‬ ‫„?Š ‚•ƒ—‡‹ •–ƒ ~˜ Œ”ƒƒ˜ ˜•‡˜ —ƒ’– –~— ‚—Ž‚ — Š —˜ €„‡–‚ ‚‡•–‡˜—Š‚—˜Љ‰— Š–~—‚—Ž‚—˜~‡”–‡ˆ~˜˜•‡˜‚—ƒ’–‰‡‬ ‫—Œ~‡‡–Žƒ‚€„‡–‚Š~Žƒ˜Œ‰ˆ—‚˜•‡‚”Œ‚‚‡~ŒŠ~‰‚~ƒ–‚~Š~ Аƒ––~˜‚~‹Š˜—ƒ‚—˜‰Š‡˜‚Šƒ~Š•–˜~Šƒ•‡‹‰‡‚—˜”Œ‚Œ•–˜‬ ‫Œ‚ ———Œ~~‹—~‡Žƒ‡ƒŠ˜•ƒ‰‚Љ‚‡• ~˜‚—ƒ’–ƒ‡Šˆ~”Š•‡Š•—‬ ‫~ƒ˜ƒŠƒ–~‰ŠƒŠŒ‡‹‬ ‫—‡ŠŒ~ƒ˜ƒƒ˜ƒˆ‰‡‰ˆ‡‡–~˜‚—ƒ’––—ƒ˜‚–‡‹Š‰•ƒ „?Š<—‬ ‫ƒ~Š˜—‚‡‘=‬ ‫‬ ‫ƒ‚Ž‚‡ƒ€ƒŠŒŠ˜˜•‡˜—ƒ’–—Œƒ––~˜‚~‹Š‚–‚ƒ–‡˜—ƒ‚‰–‡‬ ‫‡˜‡–‚Œ‰ˆŽƒ‰ŠŠƒŒ–Ё–‡‚–Œ?‹—‚—ƒ’–~Аƒ––~˜‚~‹Œ—Ž˜ƒ>ƒ–ƒ‬ ‫‚–Œ?‹ ‚Š=˜—ƒ‚’?€‚? ?~>’—˜•‡˜—ƒ’––~—‚—Ž‚€„‡–˜‚‰˜ƒ–Œ„‬ ‫‡—ƒ‰ŠƒŒ–ƒ–ƒ‡—‡Ž‡‹Œ—Ž˜‰‹ƒŽ–Œ‡‹‚•‡”ƒŒ˜–Œ˜‰‹ƒ ’—ƒŒ—‡‰‹ ‡—‡Ž‡‹Œ—Ž˜‰‹ƒŽ–Œ‡‹‚•‡”ƒŒ˜–Œ˜‰‹?‰‡‚—‡Ž‚~‡Ž‚†ƒ‚Š~‹ƒŠ‡ƒ‬ ‫ƒ „–ƒ˜—ƒ‚ƒ„‰–ƒƒ–~‰‹?~?‰~‡ˆ‡—ƒ‚~‹ƒ‡˜ƒ––˜—ƒ‚–~—‚—Ž‚ Š‚˜ƒ–– ~Š —˜ •ƒ— Œ”‡Žƒ —‚—‡Ž‚ Œ—ƒ ˜ ƒ—‡Ž‚ —˜ ˜Žƒ€ ‰‡ €‹‬ ‫— Š—˜Ї˜•‡˜‚—ƒ’–"‚Š~‚‡ƒ”–‡‰‡‹Ї˜ŠŽƒ–~ –Аƒ––~ƒ˜Žƒ‬ ‫‰—‚~‹ ‡— —˜ ‚ƒ~ Œ•‡‡‹ Œ”ƒ‚ ƒ~‡ ”ƒ–ˆ Аƒ––ƒ Œ ‚—‡Ž‚ ƒ„‚ Œ—ƒ‹‬ ‫Š˜—ƒ‚~‹‡†Šƒ~˜˜•‡˜‚—ƒ’–—˜‬ ‫——˜‚ƒ~•–ƒŠ‚—‡?˜€‹‰—‚ƒ~‡—‬ ‫~ŒŽ‹‰–ŽƒŒ’–‡‹‚•ƒ—‡‹‰‡—?˜–~—‡˜‡ƒ˜—=˜=ƒ˜=—ƒ——˜‬ ‫Š‰~ƒ „?Šƒ•ƒ—~‡˜ƒ•‡‹—ƒ’––~—‚—Ž‚— Š—˜Š~Œ—ƒ‹‬ ‫•ƒ—‰Š~‡—‡—–~ŠŒ˜•–‡ƒ˜–Š‚—‡?˜ƒ„ƒ‚‡‚˜—ƒ‚‚~Œ‡˜‡˜‰‡˜—ƒ‚‚‡~‬ ‫ŒŠ—ƒ‚—‚ƒ „–‚ƒŠ~ ƒ„–‡‹"ƒƒ~‡Š~‰Œƒ—‡— ƒ—‡‹—‚‰ƒƒŽ‚Š „ƒ–Š~ ~‡ƒ–~~Š~•–ƒ‚ƒ=—ƒ~Š˜—‚=—˜ „ƒ–Š‚—‡?˜ƒ~Š˜—‚‡–ƒ˜‬ ‫—‚‡ƒВއ‰‰‡Š‰ˆ‰–~Œ–‚€~ƒ–‡—ŠŒ‚„ŠŒ~ƒ‡–~ˆ„”ƒ•?Š—„‚Š~‬ ‫ƒ„‚‡‰‡„‚ƒ‡•–ƒ—Š—ƒ’–Аƒ––~˜‚~‹Š˜—ƒ‚~Š—˜•ƒ—‡—~˜‬ ‫‡˜‰‰‡Œ‚‡—‚–—Œ‡•–~—ŽƒŠ–—‡˜–—‡‹ƒŽ—‚Š˜—ƒ‚ƒ‰‡‬ ‫‚‰ ЉŠ‡‚ƒ‡Š‚˜•–Š‚—‡?˜‬ ‫ƒ„–‚ƒ~ŠŒ•ƒŒƒ‚–~—ƒ—~„Š~—‚ƒŠ~‰Šƒ‹"~Š~˜—ƒ‚‚‰ƒƒŽ‚——‡‹‬ ‫ƒ‚Ž‚Ё–‡‚€–—?„~ƒ‡–~ˆ—‡•–‚˜—ƒ‚‚ƒ~‚ „–‚ƒ‚‚˜•–ƒ˜Š‚—‡?˜‬ ‫ƒŒ˜•–‡‹Š‚—‡?˜ƒ„‚‡•–‚˜—ƒ‚‬ ‫Œ˜‚ އ ƒŽ—‰‡Š ~˜ ‰ƒ ‚ ‚€ƒŠ‡ —Š —˜ •ƒ— —˜ ƒ ˜—ƒ ‡Ž‡ ƒ‡ Žƒ‡‘‰’˜ƒ–ƒ’– Š—ƒ‚˜’‡Š‚?ƒ‚ „‡–Žƒ˜—ƒ‚—ЇŒ‚Вއˆ>—~ŽƒŒ•—‡‹‬ ‫‡—–~Š ~ƒ˜ ‚‡~ АƒŠ‹ ——˜ •ƒ— ‰Š ~  Œ˜•– Šƒ–~ƒ ‰‡ „ƒ‚‡ ‚Œ†–‚ Š „ƒ–Вއƒ‡˜–ˆƒƒ•~ƒŠ~Š‚‡‰—‚‡‡ŽƒВއ‰ƒ„‚‚‡•–‬ ‫‪ £¤„ ¦²‬‬ ‫¡„ ”‪‹ ª ±‬‬ ‫‪    m‬‬ ‫     ‬ ‫–‡’ƒ˜ƒƒ—Ž‡Žƒ˜ƒƒ‚˜ ‡ŠƒŠ–ƒ’ƒƒŠ–˜Š ‡‡ƒ‬ ‫‚=‰ƒ‰Œ‡•=‬ ‫ ‬ ‫ސނ ƒ~Œ– ‚– Œ†—‡ —‡ƒ‡‘ Šƒ ’–† Š ‡˜‚–‡‹ސ˜‡•‰~Œ—ƒ?˜=‡˜—–‡‹<‬ ‫‚€‚?• –‡ Œ–‹ Šƒ‹ „‡? Š =‡˜ —–‡‹<‬ ‫?€˜ƒŠƒ˜‚Œ – ‪:‬‬ ‫—ƒ ~ƒƒ˜ ‚˜—ƒ‚ ‚~–ƒ‰‚ ‚„~˜ —‚ƒ~‬ ‫‡~?” ‰?ƒ ~ŠƒŠ  ‚‡‚ €~ƒ –‡‘ ƒŒ ƒ Œ~‬ ‫„ƒ‰– ‰‡ ˜ —‚˜—ƒ‚ ‚€‡‚ Œ‚=‡˜ —–‡‹= ‚€‚?•–‡Œ–‹Šƒ‹„‡?Š=‡˜—–‡‹<‬ ‫‰’‡ —~’—– Š–~ƒ˜ ’–‡ƒ —‚ƒ~ ŒŠ~ ƒ€ƒ—‬ ‫~Š ~‡ƒ ‚=‰ƒ‰ Œ‡•= ‚˜ ‡Š ~‡ƒ А‡‡ ‚‬ ‫Ž˜ŒŽ‚Š–‡– ƒ†~ŒŽ‹Œ˜—Š‚Š—‹‬ ‫ –‡’ƒ˜ƒ•‡~ƒ˜‬ ‫Œ—ˆ—ƒ‡‡‹ƒ‰Š~ƒ˜ƒ‚„Œ‡‡ƒŠŒ–•~˜‬ ‫Š ‚–‚ ŒŒ‡ ‚~–“ ƒ„‡ ’އ‹ —‡– ‬ ‫’–ƒ —ƒ?˜ =‡˜ —–‡‹< ~ƒ?  ‡= —‡?„  ‡—Ž‚‬ ‫‚˜—ƒ‚ ‚„~˜ ƒŒ–ƒ Œ•ƒ˜ ‚‡ƒ —މ˜‚‬ ‫‚˜—ƒ‚Ž˜•‘‚=‰ƒ‰Œ‡•=‰~‡–~—„‡‹ —‰‰Šƒ˜ —Ž˜‡‡‹ ‡Œ‡‹ ‚ƒ”–ˆ А„ƒ ~˜ ‚‡–‬ ‫˜—ƒ‚ ‚Œƒ’އ˜ Š‚€‚?• –‡ ‡• Œ‚–Œ‡Šƒ‬ ‫ —‚‡‚ Œƒ‰–  Š•—ƒ– ~˜ –~—ƒ Œ†’ ˜ Š ƒ–Љ‚‡–~ƒ‡’~Šƒ‬ ‫„‡? Š =‰ƒ‰ Œ‡•< Ž‡ ”‡“ Œ–”‚ ƒ–‡‬ ‫ ‚‡‰ €Š‚ ƒ”’˜‹ ƒ„ƒ˜ –ƒ ‹ ˜ŠŒ‬ ‫Œ–‹ ‰ƒ˜ Šƒ ˜—ƒ‚ ~–ƒ‰‚ —~ƒ–‰‚ ~–‬ ‫ŒŽ˜Š‚•ŠŒ‰~‡ƒ‬ ‫—–‚ Œƒ‡‹ €ƒŠ‡‹ Œƒ’– —~  ŒŽ‰‡‬ ‫‚ƒ~‚~‚‬ ‫‚=‡˜—–‡‹=‚€‡’‹Š•–Œƒ•—ƒ—Š    ‬ ‫‚€‚?•€~?†—‡„‡? ƒ‡ ‚–‡‹ ‚„‰‡–ƒ • –‡’ƒ˜ƒ ‚€ƒŠ‚ —Š –‡ Œ–‹ Šƒ‹ ‚=‡˜ —–‡‹= ‚‡˜‚ –‰ƒ Š—•ƒ Š ЇŒƒƒ‬ ‫~˜ ‚˜—ƒ‚ ‚„~˜ —‰˜ ‚=‡˜ —–‡‹= ~Š ‚‡ƒ‰Œ‚~‡Ž—‡Š~ŒŠ‡—Š~‡‰ŠƒŠƒŠ~˜ Š‡Šƒ˜‰‡Œ‡‹ƒ–•Š’Žƒ˜~ƒ–‚ƒ•–Š‚Š‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪52‬‬ ‫~‡Ž‹Œ‡†‡‡‹–‰‹~އŒ‚–‚–—ƒƒ—ƒ‡Ž‡ ~Š~‰Š„Œ—Œ„•‡Ž‡˜Œ˜‡—˜Š‡‚?‬ ‫‡”ƒ‡Œ‡†˜ƒ~ ‚Š‡Šƒ˜•Œƒ„‡Ž’—Œ˜ƒ—‡‬ ‫Ї ”Œ‡ ‚–‡ ‰ŠŠ €ƒŠ Ž•ƒ† ‡‡Žƒ —–‡‹‬ ‫‚‡–ƒ’•ƒŠ ŠƒŽƒ˜‡˜ƒƒ•–~ƒ•ƒŠ ƒ”’‚‬ ‫„‚~Œ–Š—ƒ~Їƒ‬ ‫‚‡ƒ”~‡‹ Œ ‚Š Ž‰Ž‡‹ ~Š ‚Š ƒ~‹ ‚–‡‹‬ ‫?Œƒ ŠŠŒƒ ˜ƒ–‚ –‡Žƒ ‚•ƒ‹ ‚Œ‚–>‹ —‡•‬ ‫—~އ Œ—Œ‡ ‰~ ~„އ ‚–‡‹ ~‡Ž‹ ƒ—‡‹ >~‹ ‰—‡ƒ —˜ ‚–—‚ ‚Ž~Œ–˜ ‚—‰‹‬ ‫ŠŒ‰Š‚ЇЂƒ‰ƒƒƒ•—‡Ž‚?‬ ‫–ƒ—‹Œ—Œ—~‡Ž‹‡ƒ”~‡‹Œ‚ŠƒŠ‰ˆ~‡Ž‹ ƒ•– ‰—~އ ƒ Š~ ‰Š‰ˆ ‰‹ ƒ~˜‹ ƒ‬ ‫‰—Œƒ‚=‡˜—–‡‹=~˜~—–‚‹ƒ–‡‹‚–‬ ‫Ž‰Ž‡‹~Š‚Š~ƒ—Œ~Œ Œ˜—~‡Š—ƒŒ‡‹ Š~ ‰~Šƒ †’—‡‹ ‹ ‰Š „‚ ~‘ ~  Š~ Œ‡‬ ‫ŠƒŒ~ƒƒ~Œ–>‰—‡ƒŽƒЇ‚‰ƒƒŽ‚Œƒ•–~ƒ‬ ‫ƒ~‡Žƒ —ƒŒ Ї Œ‚ ‡‚‡‚ ~‹ ~€‡ ~˜ ‚–—‚‬ ‫—ЇŠ‰ŠŠƒ‡•–‬ ‫Š’Šˆ „‚ =Œ~–Œ~–~?—< Š’‡ —‚ƒ~ Œ– Œ~ƒ‬ ‫~ –‡‚”–‡‹—~„~އ~‚‡‚‚–‚‡ƒ˜– ‰‹Œ~„‬ ‫ЇŒ‡‹ ‰~—– ‡•—˜‡ Œ–~—‡ ‚•‚‡Š‚ —‡ƒ‡’ƒ‬ ‫Œ~ƒƒŠ‰ޗއ˜˜‡˜Œ?–’Œ‡‡‹‰Œƒ‡–•–•‬ ‫‚ƒ•–‰‡˜‡Œ˜‡‡—˜‡ƒ˜–ƒ~‡Šƒ~˜‹Œ‡‬ ‫Ї Š Œ—‰ƒ–˜‡ ‚ ƒ—‡˜ Œ‰‡ƒ —~‡Ž‚ Œ’•˜‬ ‫~Œ‹?‬ ‫~–”ƒ˜˜‚‡ƒ‡ƒ˜–†’—‡‹‰ˆ—~‡—ƒ‹Œ”‡~ƒ˜‬ ‫~˜”–‰‡ƒŠ~ŽŽƒЇƒ ƒ~˜•—˜‡’—†˜‡~˜‬ ‫—‚”‡ƒ–‡‡~˜‚–—‚?‬ ‫Œƒ’–—~ƒ˜‹‡Œ‡‹‚‡‚~?‰’–~ƒ‡’~Šƒ‬ ‫’‡•ƒ˜‡ ‰‡ ‚Š~ „‚ƒ ƒ~‡ —–‡‡ ~Š‚ ‡”~ƒ Œ‬ ‫‚€‚?•–‡‡ƒ~Š”‡–~†‚„‡?Š=‡˜‚‡ƒ”–<‪.‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‚Šƒ~‹€‹„‚Š~Ž‰ŽŠŠ‹Š‰– ˆ— – ‪ L‬‬ ‫’‹ ‰—Ž’€— ‚=‡˜ —–‡‹= Œ ƒ† ‹ ‚=‡˜‬ ‫‰ˆ‚‡‚ƒ–—ƒŒƒ‰‡ —–˜•‡’ƒ˜—~‬ ‫Š‚‹Š—–ƒ‡—Š‚‹Š~‬ ‫‚‡ƒ”–= Œ~ƒ‡’~Šƒ ‡’– Šƒ ‚=‡˜ —–‡‹= Š‬ ‫‚–‡’ƒ˜‚–ƒ˜—‚ƒ~ƒ–‡–ƒƒ‡•—ŒŒŽƒ ~‹~‡Š‚—ƒŒŠ–ƒŒ–€‡—~„~’‡Šƒ‚–‡‹ ~Їƒ’‹–~—‚•‚Šƒ~Œ–Šƒ—~‡Žƒ‡‰ƒŠ‡ƒ˜–‬ ‫—‡ƒ~‡Š†ƒƒŠ‚ Ї‘~˜ƒ~˜‚–Žƒ˜‡–ƒ‰‡ ‚‡ƒ”~‡‹Œ‚Š‚‹–•‰•ƒŠ•ƒ–~Œ–ƒ~‡Ž‹ Ё–Ž€~Ž—‡‹ƒŠŽ•ƒ—Œ‹Š’—‡‹——ƒ‬ ‫‚=‡˜—–‡‹= ’“Œ~Š‡ŠˆŠ‚˜€ƒ––~ƒ‡’~Šƒ ƒ—‡‹Š‡ƒ—ƒ‹–ƒ—‹ƒ‰Œƒ—~Œ–‡—‡‚‚އ~ —~Š ~ƒ˜ƒ ‚=‡˜ —–‡‹= ~‹ ‰ Œ‚ ~އ ‡‰ƒŠ‬ ‫—‚ƒ~‡‡—ƒ•†Œ~ƒ—‹‡ƒ‰ŠŠ—˜Š‚˜ƒ–‚ ƒ‡ ?‚—ŒŠ‚‹‚„‚>ƒ~‡Š‹—ƒŒƒŒ–€‡— Ё–" ‚–‡ „‚ƒ ˜’•‡ƒ —Š ‚– Š‚ƒ‰‡  ƒŠ‡‡–‬ ‫~˜‚‹Š‡Šˆ–‰‡†ƒ‡‹"~Œ–Šƒ–~—‚•‚Š‬ ‫ƒŠ‰~ˆŠŒƒ˜–‚ƒ~Ё–~Ї‚‹‬ ‫ƒŠ‚ƒ‚‚– ˜‚˜‚—•†ƒ† ‬ ‫>– – „~Š „~€ Ž~– „~‰ ƒƒ~ —†‡‡† ~‡‬ ‫’–‡‹? &‰ŠƒŒ– —‡€‡ –• Œ‚ —‰˜ƒ ’–‡‹‬ ‫ƒ~‰ ‚=‡˜ ‚‡ƒ”–= ‚‰‡‹ Š‚˜ Š‘ ‹ ‚=‡˜   ‬ ‫—–‡‹=ƒ‰ƒ–˜•ƒ’‚‚€‡‚=‡˜‚‡ƒ”–=Ёƒ– Š ’‡ –‡ƒ ‚‰ƒ~‡‹ ~Œ–˜‡ Š’–— –ˆ ‚•ƒŒ‡‹–ˆ–ƒ—ƒ~€‚‪$‬‬ ‫ ƒ† ƒ~‡Šƒ ‚=‡˜ —–‡‹= – Š~ƒ‡’~Šƒ ” ƒ˜ ~˜ –‡ ‚Œ–— ˜Ž~ ‡ ~Ї‚ƒ ’‡?„ >‰‡ƒ‬ ‫–—‚‚~‚’˜ ƒ~Œ–~ –‡‚’Š’ƒŠ‰—~‬ ‫—~ƒŽ€~–‡‬ ‫—~Œ–ƒ‡—–~Šސ—‚ƒŽ—ŒŒ‡~Œ–Š‚‹‚•?‚‬ ‫ŠƒŒ–~˜ Š•‚˜ƒ‰ ‚ƒ‚Œƒ–‬ ‫ ‬ ‫ƒ‡• ƒЇ˜–ƒŒ‚?ƒŽŠ~ƒ‰Š ‰Œ‡ŠŒŠ‚‡~˜‬ ‫>–~—‡‚•‚‡Š‚‡•—ƒŒŒŽ‡ŠƒŒ–<Ž~–„~‰ƒƒ~‬ ‫‚—‡‡‰ƒ˜Š~ƒ˜ƒŒŒ—Š•Š˜‚˜ƒ–‚‬ ‫—†‡‡†Žƒ~—†‡‡†~~‡ƒƒ~„‡‡€—’†~‡„‬ ‫€‹ ~ –‡ —– А‡‡–‚ ‚•†Ž‚ ƒ‚އ ˜‬ ‫~ƒ‡’~Šƒ ‚Œ—‡ˆ ŠŽ‚ƒ€ ˜•‡’ƒ˜ƒ ƒ –‡’ƒ˜ƒ ~ŒŽ‹~Œ˜‰ŠŠ‡—–~Š•‡Šƒ~˜‚˜ƒ–‚~Š‬ ‫~ƒ’—˜~—†‡‡†~~‡ƒƒ~‚~†€Œ~‰†‬ ‫ЇŠ—~˜’އ‹Š~‡—‰’‡—‚‡‚Žƒ—–‡‹ ”–‡ˆŠ„‚˜Ž~‡—‡‚‡ƒŒ˜•Ї‹Š‚Šƒ—‡‚‡ƒ‬ ‫~ ˜ƒŽ‚Œ‡†˜–ƒƒ˜~‡•‡‡Œ ‡”ƒ˜= &—’˜‬ ‫‰ŒŽ‚‡€˜•‡‘‚ŒŒ‡~˜‚˜Š˜‡Š‚Ї—ƒ‹ –‡‚˜ƒ–‚Ž‰Ž‡‹~ЂЗ‡‚‡‚Šއ‡—–~Š‬ ‫‚~‡‡— ˜–€ƒ‹ ‚Œ‡Š‚ =—†‡‡†< ‚‡~ €‹ Ё–‬ ‫’—–ƒ˜ƒŒ—ƒ‹‰ˆ€‹—‹‚‡ƒŠƒ‰Œ‚Œ˜Ž€‡‹ Š —ƒŒ Š Œ~„‡ Š Œ‡ Š ’˜ƒ  ‰~ƒŠ‹‬ ‫—‰˜ƒ ’–‡‹ ƒ€‹ Ё– —ƒŒ Š „‚ ~Œ–‬ ‫ƒ•ЇŽƒŒ”ƒ˜‡ˆƒ‡ Š‡ŽƒŠ~‚‚ƒŠ‡–~‚‬ ‫Œއ‚•‚‡Š‚ƒŒ–~—‡‚‬ ‫‰~ ƒŒ ‡‚ƒ‡ —’ƒ˜  ~˜ Žƒ˜ƒ —˜ ƒ‰~‬ ‫~˜—Œˆ‬ ‫ƒŒ‡‚ƒ‡—–ˆ ˜ƒŽ‚ЇŒ ‡”ƒ˜‪?$‬‬ ‫‡•– ‚‡‚ Œ’ƒ–‹ ‰Œƒ‰‡  —– ƒŠ~ ˜‬ ‫Œ’އ~‡—–—ƒ˜‡ƒ‚~–ƒ‰ƒ˜‚‡‚Œ–‚Ї‡– Љ ”‡ƒƒ‚ ‚•?‚ Šއ ‡—–~Š —‡Žƒ Œ—‰‬ ‫Š‚—–~˜ ‚—‰‡Ž‚ ƒ‡”†–‰ƒ Š˜–ƒ‹ Œ„‚ ƒ‰‘ ‪1 1‬‬ ‫~˜—ƒŒ‡ƒ—†Œƒ–~ŠŠŒ–‚‚”–Š~‬ ‫—‡‹ ƒŒ‰Š ~‡— ~—– ‡Žƒ ?Šƒ> ˜• ƒ ~˜ ~’—–Š–~ƒ˜’–ƒ—ƒ?˜=‡˜—–‡‹< ~ƒ? ‡=‬ ‫‚ƒ‡Šƒ–‡ƒŠ‚–‡‰‹–ˆ‚‡—–‚ƒ‡ƒ‡’ƒƒ‬ ‫˜–ƒŒ˜‡ƒŠ‡‡„‚‡˜––~‹~‰‡—Š‚‹Š—– —†?„ —Ž—~АЇ‡–~ —‡—‡–ƒ~‡Ž—‡‬ ‫—Žƒ~~ƒ˜ƒŠ–‡ƒ‬ ‫Š~ ŒŠ‡ —‚ƒ~ Œƒ‰‡  ~ƒ˜‹ ƒ~ƒŒ– Š‚‹ –‡‬ ‫~ƒŠ~‬ ‫Œƒ–‰–ƒŽƒ˜~ˆ‚–—‡‹‚ŠŠƒ~‡Ž‹—ƒŒ‡‹‬ ‫‡ƒ‚ ~‡Œ–˜ƒ —~Œ– ‰~ Š –—˜ƒ =—˜‬ ‫Šƒ ƒŽ’—ƒ —~Š˜ƒ Œ‚ ‡—‚ Œ‚‹ ‰ƒ˜ Šƒ‬ ‫  ‬ ‫—ƒ‚=‰‡Љ~ƒ–‚‚‡~Œ‡ƒ˜–˜ƒŠŠ~”ƒ–ˆ—‚–‡‬ ‫‚=‡˜—–‡‹=‰‡‚Ž‚~‡˜~Œ–— Œ––‚‬ ‫–—ƒ˜‬ ‫Œƒ–‬ ‫—‚‡‚‬ ‫—–‡‹=‬ ‫‚=‡˜‬ ‫Š‬ ‫Œƒ’–‬ ‫—ŠŒ~ —˜ ‚€ƒŠ ”–‡ˆ ‚– Ё–ƒ— Вއ‬ ‫‚•‚Аއ‡Ž‡ƒ‚Љƒ˜ €‚’ ‚ŒŒ—Œ—ƒ~ —˜‚€ƒŠƒ—˜—ƒ‚Œ—ˆ~–—ƒ˜˜ ‡Š‚ ’?~?„ >—Žƒ ‰Œ‡‹—Š—‚–‡‹އ˜Ž‚‚˜ƒ–‚‬ ‫~Š—˜—ƒ‚‚Š~~‡Žƒ‚€‡‹Ё–ƒ—‚Љƒ˜ –‡’Š’ƒŠƒ–ƒ—ƒ~ –‰ˆ‡‡‹–‡Œƒ– ~—Œ‡‹ƒŒ–?‬ ‫‡ƒ‹‚‰‡’ƒ–‡‹ƒ €‚ƒ‰ƒ˜~?‰ŠŒ‚”–‡ˆ‚Œ–~ ƒ˜ƒ‰ ‚ Šƒ˜ƒ Š ‚ƒ‰ ŠŒƒ– ~˜ ‚–—‚‬ ‫ƒ‚‰ƒƒŽ‚„‚?~—>˜ ‡Š‚”–‡‰‡‹ŠƒŒ––‡‬ ‫‚˜†‘†Š‡˜ƒƒ‰‡‚‚~˜’އƒƒ‰ˆ‚‡‚ƒ–—‬ ‫~˜–~Ё–ƒ—–‡‹—˜—ƒ‚"‬ ‫Œƒ–ƒ˜ƒ‰ ‚‚˜Š‚ƒ˜ƒ~—•ƒ—Ž€ƒ–‡‬ ‫—ƒ˜~–ƒ‰ƒ˜‬ ‫‡–‚~ˆ~‹–ƒ~‡‹—‡‡ƒŒ‡‹‚‹ƒ–‹‬ ‫~‡ „‚ ~Š~ —‚–އ‹ ~‡ Š‚‹ Š Œ‚ Š „ƒ–‬ ‫”–‡‰‡‹ŠŽ‚ƒ€‚‹ ‡Ž˜?Œ‡‹>—ŒŽ‡ ‡‹Œ•ƒ‹‬ ‫‚”‡ƒ–—Š~—ŒƒŠ•ƒŠƒ‰~Œƒ–ƒ€‹‚‡ƒ–‡‹‬ ‫˜—ƒ‚ ‡ƒ‹ ‚‰‡’ƒ–‡‹ —‚–‡ ‚‹ ƒ•‡‹‬ ‫˜ŠŒƒ‹‰Š‡Œƒ˜‚—ނВ‡‰ˆ‚Œ‚ƒ–—‡‹ ‰‡ ‚–—‚ ŽŒ–‚ Вއ •–‡~˜ ‚˜ƒ–‚ ‡ƒ‹ €ƒ‚ƒ‚ƒŠ‰‡‹ŠŒ•ƒ‹ŽŒƒˆ ˜Ž‡˜„ ƒ‚–”–‡ˆ‬ ‫–‡‹ —˜ —ƒ‚ >~ƒ‡–ƒƒ~–†~‡„~ˆ ‚—˜ ‚Љƒ ‚ ƒ”‚ ƒ—ƒ •‡ƒ— ~‰Šƒ Ї˜‹ Ё–~˜‹ ‡Ž˜=˜ ŽƒŽ‡‹‡––—<‬ ‫~ ‡–‚? &—’˜ ‚~‡‡— ‡— ‚˜†~ƒ˜ ‰„ƒ Š~‰ƒŠ ƒ˜ —˜ ƒ~’‡Šƒ ‚’‡•ƒ Ї—ƒ ƒ~„‬ ‫~Š ~‹ €‹ ‚‚Ž‚€‚ –ˆ ‚Œ‡‹ ~‡Ž‚ ƒ„–˜‬ ‫—‚Œ– –‡‹ Œ‡ƒ˜–‡‹ ƒ– ‡–‚ ‰‡ Š „–ƒ Ї˜ ‚Œ–— Š•–~˜ ‡ƒ‹ ‚–—‚ Ї‬ ‫Š‚‹‡Ž‚€‚–”Œƒ ‡Ž˜?Œ–>—‚ƒ~‚’•–‬ ‫Š ‡ƒ–‡ƒ ‚‡ƒ”~‡‹ ІЂ ƒŽƒ’Ї‹ Š ~„އ‹ —‚Œ–~~˜–~‡ ‡”~˜‹ƒƒ~‹‬ ‫ЉŠ Ž‚–‡Œ† ƒ‡Ž‡ Š‚‹А—ƒ˜‰~ƒƒ˜Ž’—‹‬ ‫–Šƒ˜‪‚ƒ—˜–ƒ„ Š‚ŒАƒŠ—‡~ЇŒŒ$‬‬ ‫‰——~Šƒ~ƒ˜ƒ’‹ŠŒ‚‚ƒ~~ƒŒ–~˜‚–—‚ ‚•Šƒ•Š˜ ƒ‰—‹ —•‡Š˜‡ —‰– Š ‚–‡—‚ ‰ˆ‬ ‫ƒƒ•~Вއ•–‡~˜‚˜ƒ–‚‰—‰ƒŠ‹–‡‹ƒŠŒ‚ ~އ Œ•Š —‰– Š ‚’–‡—‚ ’ ‡‹ ‰  ‰˜?‬ ‫‬ ‫Š~‡–ƒ——˜~ –‡‚”‚–‡‹—‚—‰ƒŠ‹‰– ‚Ž Œ‡‹‬ ‫–ˆ” ƒ˜~Œ–’‹‚€‚?•Š=‡˜—–‡‹<‬ ‫~‰Šƒ ƒ‡—Žƒ Š—ƒ ƒ‰ˆ ‡—Œƒ Š•ƒŠƒ ƒ‡•—‡ƒ‬ ‫Ё–‡ƒ ‚—‡ –ˆ ” ƒ˜ Š ’‡ Œ~Œ– „?Š   ‬ ‫„‡?‬ ‫Œƒ‡ ‚˜’•˜‡ ƒŽ”†–˜‡ Œƒ –‡‡ ~‡Ž‹ ‚‡ƒ •އ‹€ƒ >„•އ‹‚~–“‰Š„Œ—Œ„•‡Ž‡ ‚–‚?•–‡—–—Šƒ‹ŒŠ„~„‡? ‡~?”‰?„~ŠƒŠ‬ ‫Ž‰Ž‡‹ ~ƒ„ —ƒŒ˜ ƒ–‡‹ Œއ ‚•‚‡Š‚ ˜Œ‡†–’˜Š‡‚~Š„•އ˜ƒ–‚~‡Ž‰ ~Œ– ’‹ Š~– ‚‰˜ƒ ˜‚Ї‹ ‰ ‡ >‚=‚ƒ—‡‚‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪53‬‬ ‫Œ– Œ‡‹Š‡ƒŒ‚—Œ‡‹‬ ‫‰‡ƒ‚‡‚‚–‚?•ŒŠ„~’ƒŠ‡—ƒƒ˜•–‚~–“ƒ‚ŒƒŽ‡‡‚ƒ‡‹Ž‚–ƒŠ ”–•—ƒŒ‰Š•”ƒƒ‡˜ŠŠ‚˜–ˆŒ’‡ƒƒŠ‚‡ƒƒ—Œ–‰ƒ˜’‡‚ƒ‬ ‫’‹—~Šƒ~ƒ˜ƒŒ‚ƒƒƒ—Š‚–‡"‰‡”‚ƒ~„ƒ‰‚А—ƒ˜Ž’Š~ƒ˜€ƒŠƒ˜‰~Šƒ"ƒ‚—‡>’—ƒ†Œ~~~Ї‡‚ƒ‡ƒ—ƒ’ˆВއ‡~˜Œ”ƒ•˜ƒ~އ‬ ‫Œ•—‡Ё‡ƒ–‡ƒ‚‰ƒ~‡‹ƒŒ˜ ‡ŠŠ– ‹Š‡ƒŒƒŒ•‚Š~އŒ– ‹Š‡ƒ‰‡‰ˆ——Œ‡‹~ƒŒ–‡‹~‹—–ƒ‹‡Šƒ~—‚‰Š‰ˆŒ– ‹Š‚‡‚ƒ‡‬ ‫‚„‚Š~•Šƒ ƒŒ–—‚•?‚—‚ƒ~~=ŠŒŠ~– Œ‡‹‡– ‹Š‡ƒ?"‬ ‫Š’‡‚–ƒ‚Ž’Š~~Œ–˜‡Š’–—–‡ „?Š —˜•Ž~ ?‰Š‚Œ– ‹Š‚–‡ƒ˜Œ– Œ‡Š‡ƒŒ‚—Œ‡‹>—’—†ƒ˜‚‰ƒƒŽ‚Љˆ—‰ŠŒ‡—Œ– ‹‬ ‫Š‚–‡ƒ˜„ƒ‰‚—Œ– Œ‡‹Š‡ƒŒ‚—Œ‡‹~ŠЁ–‰ƒ—Š‚–‚?•ŒŠ„~‡˜~–—‰ŠŒ‡—–ƒ”‚Аƒ––– Œ‡‹Š~‡—Œ‡—–~Š”–‡ˆ•ƒ‹Š– ‹‬ ‫Š‡ƒ”Œƒƒ~„‡˜ƒ––ƒŒ‚—Œ‡‹Œ‡˜‚– Œ‡‹Š’‡•Šƒ ƒŒ–—~‹‡Šƒ~—‚—–ƒ‹Œ– ‹Š‡ƒŠ~ ˜‰Œ‚ƒ‰Œ‚—‚•?‚”–‡ˆŠ– ‹‬ ‫Š‡ƒŒ‚—Œ‡‹‬ ‫Œ˜‚Ž’–—‬ ‫?‰Š‚Œ– ‹Š‚–‡ƒ˜>€ƒ–‹‰ˆ—?Œ– Œ‡‹Š‡ƒŒ‚—Œ‡‹?Š‡ƒ‚‡‡ŽƒŠ‚~‡——”–‡ˆ– Œ‡‹‰‡~‹~Ž ŽƒŒ– Œ‡‹~Їƒ~„‡€‹Œ‚—Œ‡‹‬ ‫Œ˜ƒ––‡‹Š‡ƒ– Œ‡‹Œ‡˜•Šƒ ƒŒ–„ƒ‚‡~’ƒ~€ƒŠ‚Œ‡ƒ ˜—‡—ЉŠ~ ƒ~ Œ~‡˜ŽƒŠ‚ƒ—‡~˜ –‡ƒƒŒ‰‡–‡ƒŠ‡‡—‡˜ƒ––‚ƒ~”Œƒ‬ ‫Œ‡˜‚– Œ‡‹Š‡‚‹—~„€‹Œ‚—Œ‡‹‡˜ƒ––ƒŠ‡‚‹Œ‡˜‚– Œ‡‹‬ ‫Œƒ—‡~ƒ˜Žƒ~?‰ŠŒ‚”–‡ˆƒ—?‚ŒŠˆ‡ŽŽƒ ƒ—‡‹ƒ~‡‰ˆ–ƒ˜~Š‰ŠŠ‡—–~Š‬ ‫‚ŒŠˆ ‡ŽŽƒ ‡ƒ‹ •–~Žƒ? —‚–‡ ‡— ‰~ ˜‡–‚‬ ‫‡ƒ‹•–~Žƒ?"‬ ‫’ƒ•‰‡~Žƒ’ƒŽ‡‹~Š‚•?‚—‹‚ƒ‡?‚—‚ƒ~‬ ‫‚ƒŠˆ ‚ŒŠ~ˆ Œ‡‰~Š ƒŒ‡~ —•‡‹ €ƒŠ‡‹ —Š‬ ‫Œ‡˜‚– Œ‡‹ƒ‚ ƒŒŒ—‡‰‡‹˜ƒ~–=‚ŒŠˆ<‬ ‫€‹ „~˜ ‡~– •—ƒ Š ’‡ Œ—Š Š ‡ ~  Šƒ˜ Ž—–‡‹ —Š އ ‡—–~Š ~—– Œ~Šƒ Š~‬ ‫—Š‡ƒ Ž~Œ– Œ—Ї ‰†   >ŒŠˆ Œ—’† ‡Œ‡‬ ‫—Žƒ ~Š –ƒ ‰‡ Š•— ŒŒŽƒ Š‚‡’• – Œ”~ ‚—† ~”Š ~ƒŒƒ˜ ‚ƒŠ‹ ‰‡ Š‚‹ ~‡ Š‬ ‫~–“?ƒ~‡~’—–ŠƒЁƒƒŠ—’ƒ†– Œ‡‹ƒ "‬ ‫‡—ƒ‚ ƒ– Œ‡‹ —Вއ ƒ~ƒ ~Š ‚–‡ ‚ƒ~ ’ƒŽ‚‬ ‫Ž—– ƒ‚‹ ˜Œ‡ Œ–ƒ”‡‹ ŒŒ—‡‚‹ ƒ‰ˆ ‡ƒ”~‡‹‬ ‫ƒŒ•— Œ‚—‡?˜ —~‰ ˜ƒ~ ‡—ƒ˜ƒ Œ‚–‚‬ ‫‚‡–’‚•ƒ—Š’‡Œ—ŠŠ~—‚‡‚ŒŠŒ‬ ‫އ‡—–~Š„‰~‡‹‡‬ ‫~˜ Žƒ ‡  ŠŒƒ Œ•–~ Œ—Ž‚ ƒ˜ŠŒƒ ‰Š‬ ‫‰‡ ——‚ —‚–‡ ‡–‰ƒ ‡—ƒ‚ ~‰ ˜˜•‡‡‹‬ ‫–‰˜ƒ ƒŠ~ ‡˜‡‡— ‚–‡ ЇЂ Œ‰ˆ —˜’‡Š˜ƒ „~˜ ‡„•~ƒ˜‹–‡Žƒ ‹—–ƒ~‡‹Œ‰ˆ‬ ‫~ƒ˜‹—ƒ˜~—–‚‡‚ŠƒŒ‹Žƒ‚˜Ž‚€Œƒ‬ ‫Š~‚˜•Š‚‬ ‫‚~‰ŒŠŒЉŠ–—~‹‚Š~ŠŒ~ƒŠ~‬ ‫‰Œ‚ ‡ ƒ —ƒ ~”Š ‚•?‚ Š Ž—– ‡ƒ‹‬ ‫‚˜Ž‚€ ‰–~ƒ‡ ‚‡‚ ŒŽ‡—ƒ ƒŒ‰‚ƒ ‰‡ —‡ŠŒ‬ ‫‚‡Љ”‹‚–—~˜‹‡ƒ—‡‹‰~ƒ~ƒŒ–‡‹‬ ‫ —• – ƒ‚˜Œ‚ €ƒŠ‚ Œ—‡‡Œƒ ŠŠŒƒ „‚ƒ—~ƒŒ–‚ ‡Š‚—‡?˜?‚=‚ƒ—‡‚>~Ž~‬ ‫˜‚Ї‹‹ŠŽ—–‚ƒ~€ƒ’~ƒŒЉ‹Š„‰ƒ˜‬ ‫ƒ‚ЉƒŠ‡˜‹ „–‚~Š‚˜Ž‚€~Їƒ‰~~‚‚ ‚= ˜‡~ Ї ~˜ ‚‡—ƒ‚ ”Œˆ ‰‡ —?‚ŒŠˆ‬ ‫€ƒŠ‚Вއƒ Šƒ˜‡ƒ‹‡‬ ‫‡ŽŽƒ‡ƒ‹•–~Žƒ?‰‡—‚–‡ ‚ŒŠˆ ‡ƒ‰ŠŠŽƒ˜‬ ‫ƒ ‡‚‰– ‹~Šއ‹‬ ‫Ї‡† ƒ—~„‰‚Š‚‡ƒƒ—‰—~އŒ•—ŒŒŽƒ‬ ‫˜ ŽƒŽ‡‹‡––—‬ ‫‰ˆŽ—Ž‚‚––‡ƒ‹‡ƒŒƒ—‰ƒ–‰Œ‚‡Œ‡‹ ƒŠ~‡˜‡‡— ЇЂŒ‰ˆ—˜’‡Š˜ƒŠ~‚˜•Š‚‬ ‫’Ž‚ ‚ ~Š ‚~ ‚‡ƒ˜‹ ‡˜‹ ƒ~Œ– Šƒ >~~‬ ‫ƒŠ —‡ƒ˜ƒƒ€ƒŠ˜ƒ—ŠŠŽ—–~Œ–’‹‬ ‫•—‚ ŒŒˆ ‚—˜Š Ž~ ~”Š ‚ŒŠŒ —Ї —‡’‡• ŠŽ—–ƒŽ‰‚‬ ‫‚–‚?•ŒŠ„~Œ—ŠŠ€‡–€ƒŠ——‚ƒ˜‬ ‫Š‚‰ƒ˜ ‡ ‰Š‰ˆ? &Œ•ƒŠ —Œ—‚ „‚ ‚‡‚ ~”Š Œ‡Žƒ’˜ ‹—Š‚‡Œ‡‹‚Žƒ–~‡‹ƒŠ‰Š~ ‬ ‫އ—ƒ~‡ Œ’ƒ~–˜ ŠŽƒ ‚ ˜ ƒ~  Œ•–ƒ‡ƒ‬ ‫‚–‚?•Œ‚–?—ŒŠ„~„‡?”Œƒ‹~‡ƒ‪$‬‬ ‫Ž—– •–ƒ ‡ƒƒ ‰‡ ~‡ ‡‡ƒ Œ—‡‹ Šƒ~‬ ‫‚Ž‡‡‹ ‚€‡ Š ˜ƒŽ‚ ‰—‚ƒ~ Šƒ— €‡‹‬ ‫Їƒ‹‚‡‰’‡—~Žƒ~ƒŒ–‡‹Žƒ ~ƒ˜‚˜’‡Šƒ˜‬ ‫ƒ‚Ž‚ ‡Œ‡ ‚– Œ‡‹ ƒ‚–”ƒ Œ˜Ž‚€ ŒŽƒ ~‡Žƒ‬ ‫—ЇŒ‡‚Š‡ ƒ˜?‰Š‡‹ƒ‰–—‡‹’•ŽƒŠ˜‡ˆ> •–ƒ‡‹ƒŒŠƒ‰Š‰‡‹‬ ‫——Œ‡‹  ‡ƒ˜ ƒŒƒ Š ƒƒŽƒ˜ Œƒ ƒ~„ ~Žƒ‬ ‫>~˜‡˜‡ Š ŽŽˆ Š •–ƒ ƒŒƒ–˜  •— – Œ‡‹ ‰——~Šƒ~˜‚Ž‡ŒƒŠ~‚˜Š—‡’‚Љƒ‬ ‫Œ’”‡–‡‹ ƒ ƒŒ•—‡‹ ŒŒŽƒ ?‚—‹>  ˜‬ ‫‰Ž‡’˜ ?‚–‡ЉŠ~ ~—–Ž—Œ‚~’ƒ‡—‬ ‫‚Ž‚€˜ ‚– Œ‡‹ ‚€Šƒ‡‡‹ ‚–Œƒ„‡‹ —‹ ‚ƒ‡?‚‬ ‫‚—Œ ‚"Ž‚ ‰Œ‚>~‹‚‡‡˜‡Šƒ—‡’‚‚‡ƒ‬ ‫ŠŽ—–ƒŽ‰‚‡Œ‡‹~Šƒƒ‰‡ƒ‚•?‚Œ —‡‬ ‫‚•ƒ— —~Š˜‡Žƒ ƒ•—˜‡Žƒ ?‚ƒ—‡‚> ‚ƒ—‡Žƒ‬ ‫ƒ—‡‹—~އ˜‹~ƒ– —‡–ƒŠ~‚‡ƒŒ—€‡ ‡‹‬ ‫Œ~Šƒ˜Ž—–‡‹Š”•‹Œ—’†‬ ‫Ž~„~˜—˜–‹?‚ŒŠˆ>—˜‚‡‰~—–‬ ‫‡Š‚‡~Ї~ƒ‰ŠƒŒ•ƒ‹‰—‡ƒ‰—–~‚‚Œ ƒ˜‬ ‫‡‚‡‚ ‡Ž˜=‚ŒŠˆ‚Œ—’†<€‹~„Ž„‰‚—?‡ŽŽƒ‬ ‫”‡–ƒ˜ƒ‚‡‚‚–‚?•ŒŠ„~–~—‚—Ž‚~”Š ~˜ ‚€‡‹ ‚•–ƒ‡‹ —Ї Œ‡ އ€— ~Ї ƒŒ– ‹‬ ‫‡ƒ‹ •–~Žƒ? ‡˜Ž‚€ ŒŽƒ ‰~ ƒ‡Ž‚ ŠŽƒ ЉŠ‬ ‫–ƒ ‚ ƒ„‚ ‚•= ŒŠƒЇ „‡? ƒ—Œ —‹ ~Ž—‡‹‬ ‫Š‡ ƒ€‹ ’ƒ†– ~ƒ˜‡ ‹ Œ˜Ž‚ ‡’‚ ‰ŒŽ‚€ Š‡‬ ‫•—ƒ˜‡ŽƒƒŒ—~Šƒ˜‡Žƒ‰– ‹~Šއ‹‬ ‫Œ–‡‹‡Ž‹Š‡”Œ‹Œ–‡–ƒ˜ŠŒ‚—†– ƒ‬ ‫˜‡‹ —ƒ‡‹‬ ‫ƒ‚€‡ƒ ŠŠƒЇ Š –~— ‚—Ž‚ ~Š ‚‹ ‡ƒ‡‹‬ ‫„‚‚‡–‚–‚?•ŒŠ„~€‹~˜‚†‹—~Žƒ‬ ‫”Œ‹—~‡Š‚‹—ƒ‹„‰ƒ‡ƒ˜ƒŒ—‡‹†ƒ‡‹‰‡ Š „‚ ~Œ– ‚–‚?• ŒŠ„~ —‰ˆ ‚‹ ‚–‡‹‬ ‫Œ•—‡‹‡Œ‡‚– Œ‡‹ƒ‚–”ƒ~˜‰Š•—ƒ˜‡Žƒ‬ ‫‰Š‚—Ž‚‚‡ƒƒ•‡‹Š‚Œ ‡‚ƒŠ‚‰Š‰Š‚Ї ~”Š‚•?‚——ƒŒƒŒ•–ƒƒ•~~˜Š‡‚=Š‬ ‫‚•Œ˜ ?~‡Žƒ ŒŠ‰‡Žƒ> ƒ‰‡ ŠŒ‚ ~Žƒ ’ƒŽ‡‹‬ ‫Š‚—‡?˜ƒƒ•~˜ƒ~–„‚"~Š~Š’‡‚~Œƒ–‬ ‫—‡‚‡‚ Š‚‹ „Œ Аƒ• ˜ƒ–‚ ƒ˜’‡Š‚ ‰–~ƒ‡ Ž—–=‚Œ€‡‡‹~Їƒ‹”–ƒ˜‡‚‹‰‡~ —Œ€‡‬ ‫~Žƒ Œ•—‡‹ Œ~‡Žƒ ——Œ‡‹ —~˜‚ ‚–‡ €‹‬ ‫~?‰Œ‚‚ƒ‡Š‚Ž‡˜‹Љ~Їƒ‹‚‡‰—‚‹ ‹Вއƒ‡˜–ˆ‹‚–€—‚—Š€~ƒ‚ƒ€ƒŠ‚<Œ‡†‬ ‫‡ƒ—‡‹‰~ƒ~ƒŒ–‡‹•”˜’–•‡˜‚Ї‹Ї—ƒ‹‬ ‫~‡Žƒ ƒ€‹ ŒŠ‰‡Žƒ ~‹ ‰ ~Ž~ ˜– ‹ ŒŠ‰‡Žƒ‬ ‫~–‡‡†•‡‡†=~ƒŒ–Šƒ‚•?‚<~އ–ƒ~‚—~˜‚‬ ‫—‡•– –ƒ €„– ‡ŽŽƒ —‡—Š  –’ƒ~‚ —ЇŒ‚‬ ‫˜‰Š‡˜ƒ˜ƒŠ˜‬ ‫Œ˜–Ёˆ~?‰~‡Žˆ”–‡ˆ~ƒ˜‡ƒƒ•~=‬ ‫ЉŠ ƒŠ‡Œˆ‰˜Žƒ’–Š‡ ‚ƒŒ ‡Š‚ƒ‰‬ ‫’Ž‚ ~Ї‚‹ ‚–‚?• ŒŠ„~ ƒ—‡– ~˜ ~ƒ„Ž‹‬ ‫‚Š~‚‬ ‫~Œ–ƒ ~’– Љ‹ Œ‚ •ƒ–‚ ‰—‡ƒ —Œ‡‹ ~Š Œ‡ —~ ˜’‡Š‚ ƒ˜ ŽƒŽ‡‹ ‹ Š Ž—–‬ ‫ŒŒŠ ‚ŒŠ~ˆ Œ‡‰~Š Œ‡~ Вއ ‰~ ‚‰ƒ =Œ‡†„‡‡’•Š”–ƒ˜<~ƒŒ–‚—‡?˜<Š‡ƒ~އ”–‡ˆ‬ ‫‚ŒŠˆ‡ŽŽƒ‬ ‫—•‡‹ —Š Œ—‡‹ †ƒ‡‹ ƒŠƒŒ˜ƒ ~ ‚—† Š– ‹‰‡~‹~އŠ~~~€ŠƒŠ~‡‚‡‚Œ‡—‡~€‬ ‫’‹~ –˜—~Š‚–‚?•Œ‚–?—ŒŠ„~„‡?Š‬ ‫ƒŒ‡~Œ—‡‹†ƒ‡‹—Š~ƒŒƒ˜‚ƒŠ‹—€‹‚‹ Šƒ=‬ ‫‚’ƒ•‚Ž„‰–—~‹~ŽƒŒ•—‡‹?‚=‚ƒ—‡‚>ƒ=‬ ‫יו"ל ע"י מכון 'משמיע ישועה' | להנצחות ולקבלת הגיליון ניתן לפנות לכתובת‪ | mashmiayeshuah@gmail.com :‬כתיבה ועריכה‪ :‬יוסף מאיר האס‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪54‬‬ ‫‪6:22‬‬ ‫‪7 :28‬‬ ‫‪8:04‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫לאחד הבתים וביקש לאכול‪ .‬אמר להם‪ :‬לא אכלתי שלושה ימים‪,‬‬ ‫ואני תפילתי לך ה '‪ -‬שפתי צדיק יביעון רצון‬ ‫אנא הביאו לי פרוסת לחם‪ .‬מיד הביאו לו‪ .‬התחיל לאכול מעט‬ ‫רבותינו ז''ל תקנו בעשרת ימי תשובה להוסיף בתפילה כמה‬ ‫ואמר‪ :‬הלחם יבש מידי‪ ,‬אם אפשר הביאו לי איזו עגבניה להרטיב‬ ‫בקשות‪ ,‬ואלו הן‪'' :‬זכרנו לחיים‪ ,''...‬כתבנו בספר חיים''‪,‬‬ ‫את הלחם‪ ,‬שלא אחנק בגרוני‪ .‬נענו בני הבית לבקשתו והביאו לו‬ ‫''וכתוב לחיים טובים‪'' .''...‬ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה‬ ‫גם עגבניה‪ .‬לאחר מכן אמר‪ :‬שלושה ימים לא שתיתי‪ ,‬אולי תוכלו‬ ‫טובה וישועה ונחמה וגזרות טובות‪ ,‬נזכר ונכתב לפניך אנחנו‬ ‫להביא לי בבקשה כוס קפה‪ .‬ריחמו עליו ונתנו לו את מבוקשו‪.‬‬ ‫וכל עמך ישראל לחיים טובים ולשלום''‪.‬‬ ‫נמצא שאכל‪ ,‬שתה ושבע אבל אם מתחלה היה מבקש לשתות‬ ‫רבנו מאיר מרוטנבורג )אחד מראשונים רבו של הרא"ש(‬ ‫קפה‪ ,‬היו אומרים לו‪ :‬חפש מקום אחר כך מרצים עם ישראל את‬ ‫מבאר למה תקנו חז''ל ארבע בקשות‪ ,‬הלוא היה מספיק‬ ‫הקב''ה‪ ,‬ובקשותיהם עולות לרצון לפני ה'‪ ,‬כפי שאמר הקב''ה‬ ‫לתקן את הבקשה האחרונה שבה כלולים כל הבקשות‬ ‫לישראל‪'' :‬השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה'' ‪-‬‬ ‫וההטבות? אלא משל למה הדבר דומה?‬ ‫חושקני בכם לשמוע את קולכם בבקשותיכם ותחינתכם אלי‪.‬‬ ‫סוחר יהלומים אחד היה צריך לנסוע לצורך עבודתו לחוץ‬ ‫לדבר עם בורא עולם‬ ‫לארץ‪ ,‬והיה לו בן קטן פיקח שרצה להצטרף עמו‪ .‬אמר לו‬ ‫מכאן נלמד אנו לעצמנו‪ ,‬כמה חשובה ומקובלת ורצויה תפילתנו‬ ‫אביו‪ :‬לא תוכל להצטרף אלי‪ ,‬אולם אם אשמע מאמא‬ ‫ושיח שפתותינו לפני ה' יתברך‪ .‬ולא רק בשעת התפלה ממש‪ ,‬אלא‬ ‫שהתנהגת יפה‪ ,‬אביא לך שעון זהב במתנה‪ .‬שמח הבן על‬ ‫בכל זמן שאנו נדבר עם בורא עולם‪ ,‬תמיד הקו פתוח‪ ,‬ובורא עולם‬ ‫ההבטחה ונפרד מאביו לשלום‪ .‬אכן בימים הראשונים התנהג‬ ‫מאזין לנו‪ .‬ואדרבה כמה שנבקש ממנו יותר‪ ,‬הוא ישמח בנו יותר‪.‬‬ ‫הבן למופת‪ ,‬אך לאחר כמה ימים חזר לסורו והיה מפריע‬ ‫משה רבנו התפלל כמנין ואתחנן ‪ ,‬יש בקשות ומשאלות שקוצב‬ ‫לאמו‪ ,‬לא מכין שעורי בית‪ ,‬לא אוכל בזמן וכו'‪ .‬כשחזר האב‬ ‫להן הקב''ה מספר תפילות מסוים‪ ,‬אשר על ידן תתמלא אותה‬ ‫מחו''ל היה הבן עדיין בבית הספר‪ ,‬וספרה האם לאב על‬ ‫משאלה‪ .‬ופעמים שהאדם מבקש פעם ופעמיים ורואה כי לא נענה‬ ‫התנהגותו של הילד‪ .‬אמר האב‪ ,‬בודאי שלא יקבל הילד את‬ ‫ומתייאש‪ ,‬ואינו יודע שאילו היה מבקש עוד פעם אחת היה נענה‪.‬‬ ‫השעון‪ .‬והנה כשהגיע הבן‪ ,‬היה האב באמצע סעודתו והחל‬ ‫ומי לנו גדול ממשה רבנו שהתפלל לבורא עולם חמש מאות וחמש‬ ‫לספר את כל מסעותיו היכן בקר והיכן טייל‪ ,‬והאם מקשיבה‪,‬‬ ‫עשרה תפלות‪ ,‬כדי שיכנס לארץ ישראל‪ ,‬עד שאמר לו הקב''ה 'רב‬ ‫נהנית ומתפעלת‪ .‬תוך כדי הדברים אמר הבן לאביו‪ :‬אבא‪,‬‬ ‫לך‪ ,‬אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה'‪ .‬אמר לו‪ :‬אילו היית מתפלל‬ ‫האם זוכר אתה שלפני נסיעתך הבטחת לי שתביא לי שעון‬ ‫עוד תפלה אחת‪ ,‬היית נענה‪ ,‬אך אין רצוני שתכנס לארץ ישראל‪,‬‬ ‫זהב? יודע אני שבודאי לא מגיע לי לקבלו‪ ,‬אך אני רוצה‬ ‫לכן 'רב לך'‪.‬‬ ‫לבקש ממך רק לראות את השעון‪ ,‬כי מעולם לא ראיתי שעון‬ ‫כוחה של תפילה ‪-‬קרוב ה'‪ ...‬לכל אשר יקראוהו באמת במיוחד‬ ‫זהב‪ .‬הסתכל האב על אשתו‪ ,‬חייך והראה לבן את השעון‪.‬‬ ‫בדברים רוחניים כתב ה'ספר חסידים'‪ ":‬אם שואל אדם דבר‬ ‫אמר הבן‪ :‬אבא‪ ,‬כמה יפה השעון‪ .‬אני רוצה למדוד אותו‬ ‫שהוא שבח לבוראו‪,‬כגון‪ :‬על לימוד תורה‪ ,‬או דבר אחר מחפצי‬ ‫לראות אם הוא מתאים לי‪ .‬הסכים האב גם לזאת‪ ,‬והילד ענד‬ ‫שמים‪ ,‬ושופך את נפשו עליו‪ ,‬הקב"ה שומע תפילתו אע"פ שאין‬ ‫את השעון על ידו‪ .‬כראות הבן כי טוב לב אביו‪ ,‬אזר אומץ‬ ‫בידו מעשים טובים ‪,‬וכ"ש אם הוא גדול‬ ‫ואמר‪ :‬אבי היקר‪ ,‬קנית שעון כל כך יפה‪ ,‬והוא ממש ממש‬ ‫מסופר על הרב דסלר בגיל צעיר במיוחד‪ ,‬התקבל רבי אליהו‬ ‫מתאים לי‪ ,‬בדיוק בשבילי‪ .‬אנא ממך‪ ,‬תן לי אותו במתנה‪.‬‬ ‫אליעזר דסלר לישיבתו של רבי שמחה זיסל זיו מקלם‪ .‬במשך‬ ‫חייך האב ונתן לו‪.‬‬ ‫שעות רבות ישב הנער הצעיר בפאתי בית המדרש ועסק בתורה‬ ‫ובודאי‪ ,‬אם מתחלה היה הבן מבקש מאביו את השעון‪ ,‬פשוט‬ ‫ברציפות ובהתמדה‪ .‬לימים סיפר לתלמידיו כי במשך ארבעה עשר‬ ‫שלא היה נותן לו‪ .‬אך ידע הבן לפייס את אביו לאט לאט‪,‬‬ ‫שנות לימודיו בקלם סיים את הש"ס ‪ 14‬פעמים‪ ,‬ואת "שולחן ערוך"‬ ‫בתחילה בקש מאביו רק להראות לו‪ ,‬ולבסוף בקש גם שיתן‬ ‫יורה דעה ‪ 28‬פעמים‪ .‬לאחר נישואיו עבר הרב דסלר להתגורר‬ ‫לו‪ .‬זה שאומר דוד המלך ע''ה בספר התהלים‪'' :‬הראנו ה'‬ ‫באנגליה‪ ,‬שם יסד "כולל"‪ ,‬בו שקדו על תלמודם חבורת תלמידי‬ ‫חסדך‪ ,‬וישעך תתן לנו''‪ .‬תחילה ביקש ''הראנו'' אבל אחר כך‬ ‫חכמים‪ .‬את ההוצאות הכספיות הכרוכות בהחזקת ה"כולל"‪ ,‬נטל‬ ‫הרב דסלר על עצמו‪ ,‬למרות שמלאכת הכספים היתה רחוקה ממנו‬ ‫הוסיף ''תתן לנו''‪ .‬ולפי זה מובנת השאלה אודות ההוספות‬ ‫כרחוק מזרח ממערב‪ .‬ביישן ושקט היה מטבעו‪ ,‬ודיבורו שקט ומדוד‪,‬‬ ‫בתפילה‪ ,‬שעם ישראל יודעים לפייס את בוראם‪ .‬בתחילה אין‬ ‫אך למרות זאת‪ ,‬מן השמים סייעו בידו במלאכה זו‪ ,‬ולעיתים אף‬ ‫אנו מעיזים לבקש הרבה‪ ,‬כי יודעים אנו שלא מגיע לנו כלום‪.‬‬ ‫בדרכים מופלאות‪ .‬וכפי שקרה פעם אחת בה קופת ה"כולל" היתה‬ ‫מבקשים אנו‪'' :‬זכרנו לחיים''‪ ,‬רבונו של עולם רק 'תזכור'‬ ‫ריקה לחלוטין‪ ,‬והתעורר הצורך לגיס בדחיפות סכום כסף גדול‬ ‫אותנו לחיים‪ .‬לאחר מכן מוסיפים 'כתבנו' בספר חיים‪ ,‬אחר‬ ‫במיוחד‪ .‬אך דא עקא‪ ,‬כל מאמצי הרב דסלר להשיג את אותו סכום‬ ‫שכבר זכרת אותנו לחיים‪ ,‬תכתוב זאת‪ .‬ואחר שכבר כתבת‪,‬‬ ‫לא עלו יפה‪ .‬הנדיבים הקבועים התחמקו באמתלאות שונות‪ ,‬וממון‬ ‫אנו אומרים‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬מה שווים חיים לבד‪ ,‬אם אינם‬ ‫אין‪ .‬עמד הרב דסלר מחוץ לביתו‪ ,‬והתפלל לה' שישלח לו ישועה‪.‬‬ ‫חיים טובים‪ ,‬לכך מבקשים וכתוב 'לחיים טובים'‪ .‬ועל זה‬ ‫לפתע נצנץ בראשו שמו של עשיר יהודי שטרם שוחח עימו‪ .‬אולי אותו‬ ‫מודים אנו ומברכים 'הטוב שמך ולך נאה להודות'‪ ,‬תודה‬ ‫עשי ר יחלצו מהמיצר וישלים לו את החסר בקופה? הוא מיהר לתא‬ ‫רבה שכתבתנו לחיים טובים‪ ,‬כי אנו בטוחים שבורא עולם‬ ‫הציבורי הקרוב וטילפן אל ביתו של הנדיב‪ .‬מה רבה היתה אכזבתו‬ ‫שומע ומקבל תפילת עמו ישראל‪ .‬ולבסוף אנו אוזרים אומץ‬ ‫כשנוכח לדעת כי בני שיחו מעבר לקו הינם ילדיו הצעירים של‬ ‫ומבקשים‪ :‬רבון העולמים‪ ,‬ברחמיך המרובים כבר כתבתנו‬ ‫העשיר‪" .‬אבא אינו בבית כעת"‪ ,‬כך אמרו‪" ,‬איננו יודעים לאן הלך‬ ‫לחיים טובים‪ ,‬אנא ממך תוסיף עוד כמה מילים‪ ,‬תגמור את‬ ‫ומתי ישוב"‪ .‬השיחה נותקה‪ .‬הרב דסלר עמד בתא הטלפון כשהוא‬ ‫השורה‪'' :‬ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וישועה‬ ‫אובד עצות וחסר אונים‪ .‬מאין יבוא עזרו? למי יפנה‪ ,‬למי ילך? לפתע‬ ‫ונחמה וגזרות טובות‪ ,‬נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך‬ ‫פרץ הרב בבכי מר וכואב‪ .‬בדמעות שליש הרים את עיניו כלפי מעלה‬ ‫ישראל לחיים טובים ולשלום!''‬ ‫ונשא תפילה מעומק ליבו לבורא עולם‪ :‬אנא ה' הושיעה נא‪ ,‬אנא ה'‬ ‫שגיאות מי יבין‬ ‫הצליחה נא‪ ,‬עשה למען מקום תורה שלא יימוט חלילה‪ .‬עוד הוא‬ ‫כיוצא בזה ביקש דוד המלך מהקב''ה‪'' :‬שגיאות מי יבין‪,‬‬ ‫מסיים את תפילתו ויוצא מתא הטלפון‪ ,‬רואה הוא למרבה הפתעתו‬ ‫מנסתרות נקני‪ ,‬גם מזדים חשוך עבדך‪ ...‬ונקתי מפשע רב''‪.‬‬ ‫את אותו נדיב שניסה זה עתה להשיגו בטלפון‪ ,‬צועד מעדנות ברחובה‬ ‫בתחלה ביקש מה' שימחל לו רק על השגיאות‪ ,‬שאלו הם‬ ‫של עיר‪ .‬מששמע אותו עשיר את המצב הקשה אליו נקלע ה"כולל"‪,‬‬ ‫העברות שנעשו בטעות בשוגג‪ ,‬אמר לו הקב''ה מחלתי לך‪.‬‬ ‫שלף על אתא את ארנקו מכיסו‪ ,‬הוציא ממנו את מלוא הסכום‬ ‫אח''כ הוסיף 'מנסתרות נקני' ‪ -‬עברות שלא בשוגג‪ ,‬אך אמנם‬ ‫הנדרש והעניקו לרב דסלר‪ .‬מעשה מופלא זה נהג לספר הרב דסלר‬ ‫התביישתי ועשיתים בסתר‪ ,‬גם עליהם תמחל לי‪ ,‬אמר לו ה'‬ ‫לתלמידיו כשרצה להמחיש להם עד כמה צדקו דברי סב אמו‪ ,‬הלא‬ ‫מחלתי‪ .‬לאחר מכן ביקש‪' ,‬גם מזדים חשוך עבדך'‪ ,‬עברות‬ ‫הוא רבי ישראל סלנטר‪ ,‬שהתבטא כי יהודי המתפלל ומבקש עזרה מן‬ ‫שבמזיד שלא עשיתים בסתר אלא בגלוי גם עליהם תמחל לי‪.‬‬ ‫השמים בעניינים רוחניים ודברים שבקדושה‪ ,‬מובטח לו כי תפילתו‬ ‫ובאחרונה אמר 'ונקתי מפשע רב'‪ ,‬דהיינו אפילו עברות‬ ‫לא תשוב ריקם‪.‬‬ ‫שעשיתי במזיד להכעיס‪ ,‬גם עליהם תמחל לי‪ ,‬ואמר לו‬ ‫הקב''ה לדוד‪ ,‬מחלתי לך‪ .‬ואומר המדרש‪ ,‬משל לעני שהיה‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪55‬‬ ‫רעב מאוד וניגש‬ ‫כיסוי הראש שהציל‬ ‫סיפורים מחזקים‬ ‫סיפרה הרבנית רוז‪" :‬פגשתי אשה בנתיבות ‪ -‬דיברתי איתה בעצמי ‪ -‬היא‬ ‫סיפרה לי שהיא חזרה בתשובה ביחד עם בעלה והילדים‪ ,‬אבל כיסוי ראש‬ ‫האטובוס עצר במקום שאף פעם אינו עוצר כיון שנוסעת התפללה להקב"ה‬ ‫היא לא שמה‪ .‬כל הבגדים צנועים אבל כיסוי ראש לא היה לה אומץ‪" :‬היא‬ ‫מספר יהודי ת"ח ‪ :‬הסיפור המובא כאן‪ .‬הוא אירע לפני כעשרים שנה‬ ‫תראה זקינה"‪" ...‬יצחקו ממנה"‪ ...‬הילדים בקשו ממנה‪" :‬אמא‪ ,‬תשימי‬ ‫באוטובוס קו מס' ‪ 922‬היוצא פעם ביום ב ‪ 8:00‬בבוקר מאשקלון דרך אשדוד‬ ‫כיסוי ראש"‪" .‬לא‪ ,‬אין לי חשק‪'."...‬אולי כשיהיה בר מצוה לילד אני אשים‬ ‫לחיפה‪ .‬הייתי מהנוסעים הקבועים כשיעד הנסיעה שלי היה בר אילן ברמת גן‪,‬‬ ‫כיסוי ראש לכבוד הבר מצוה ואני אשאר עם זה'‪ .‬בעלה קנה לה‪ ,‬מטפחות‪,‬‬ ‫ומשם המשכתי לבני ברק‪.‬איך שהוא התיידדתי עם הנהג‪ ,‬שמו‪ ,‬שהיה מסיע‬ ‫כיסויים‪ ,‬ברטים‪ ...‬היא לא מוכנה לנסות‪ ,‬קשה לה‪ .‬יום אחד הייתה לה‬ ‫קבוע את האוטובוס בקו זה‪ .‬יום אחד‪ ,‬לאחר שעליתי‪ ,‬איחלתי לנהג בוקר טוב‬ ‫הזדמנות‪ .‬בעלה עם שתי הילדים נסעו נסיעה ארוכה לחפש שם בצפון‬ ‫ידידותי‪ ,‬ושאלתי לשלומו‪ .‬תוך כדי שיחה הגיע מירכתי האוטובוס חייל‪ ,‬ניגש‬ ‫איזושהי דירה‪ .‬היא חשבה לעצ מה‪' :‬אני לבד בבית‪ ,‬אין מי שילחיץ אותי‪...‬‬ ‫אל הנהג ובפיו בעיה‪ :‬הוא היה צריך לרדת בתחנה מרכזית של אשדוד‪ ,‬בכדי‬ ‫בואי ננסה אולי יש כיסויים כן יפים'‪ .‬היא נעמדה ליד הראי וניסתה;‬ ‫להמשיך לירושלים‪ ,‬אך מרוב עייפות נרדם‪ .‬וכשהתעורר הבחין שהאוטובוס‬ ‫ברטים‪ ,‬קסקטים‪ ,‬מטפחות‪ ,‬צעיפים‪,‬קישורים‪ ...‬פה ושם עד שמצאה כיסוי‬ ‫כבר ביציאה מאשדוד‪" .‬אני נוסע הרבה בקו זה‪ ,‬אך דבר כזה עוד לא קרה לי‬ ‫שהייתה נראית בו נחמדה וצעירה‪' .‬יופי מצאתי!'‪ .‬אחר כך היא חשבה‪' :‬רגע‪,‬‬ ‫מעולם" אמר‪ ,‬ושאל מה עליו לעשות? "נו‪ ,‬מה רצית? שאחזיר את האוטובוס‬ ‫אולי זה מפריע‪ ,‬מגרד‪ ,‬מעצבן‪ ...‬אני אשאר עם זה קצת זמן‪ ,‬אעשה כלים‪...‬‬ ‫בחזרה? או שאקח אותך עם כולם לירושלים?" שאל הנהג בחיוך‪.‬‬ ‫אשטוף את הרצפה ואם זה יפריע לי אני אוריד את זה'‪ .‬היא עשתה את‬ ‫אמרתי להם שישנה אפשרות לעצור בתחנה הקרובה "ניר גלים"‪ .‬אמנם אין‬ ‫עבודות הבית ושכחה את הכיסוי ראש‪ ,‬כך המשיכה עם זה עד הצהריים‪.‬‬ ‫שם עצירה לאיסוף נוסעים‪ ,‬אך אם ירד שם‪ ,‬האוטובוס לירושלים אמור להגיע‬ ‫ואז‪ ...‬נפרצה הדלת‪ ,‬בעלה חוזר עם הילדים כשהם מבוהלים‪ ,‬רועדים‬ ‫תוך זמן קצר‪ ,‬ואיתו הוא יוכל להמשיך לירושלים‪ .‬הרעיון מצא חן בעיני‬ ‫וחיוורים‪ ...‬הילדים אמרו בהתל הבות‪" :‬אמא‪ ,‬מה את עם מטפחת‪ !?...‬הצלת‬ ‫הנהג‪ ,‬ובניר גלים עצר את האוטובוס בכדי להוריד את החייל‪ .‬והנה מיד כשירד‬ ‫אותנו! הכל בזכותך! הכל בזכותך‪" "!...‬מה קרה?" –‬ ‫החייל‪ ,‬נגשה אישה מבוגרת מעדות המזרח שעמדה שם בתחנה‪ ,‬ופנתה אל‬ ‫היא נלחצה‪ .‬בעלה סיפר‪" :‬אל תשאלי מה קרה לנו‪ ,‬בדרך שנסענו עברה‬ ‫הנהג בשאלה תמימה‪ :‬האם הוא מגיע לחיפה? "כן" השיב הנהג‪ .‬היא החלה‬ ‫לצידינו משאית שהייתה ריקה‪ ,‬היא נסעה במהירות עצומה מעל למותר‬ ‫לנשק אצבעותיה‪ ,‬הרימה עיניה למרומים‪ ,‬ושיבחה לבורא עולם על החסד‬ ‫ונצמדה אלינו‪ ,‬מההדף של כוח המשאית הרכב עף לצדדים והתהפך לגמרי‪...‬‬ ‫ששלח לה אוטובוס לחיפה‪ .‬הנהג שקצרה רוחו אמר לה‪" :‬גברתי‪ ,‬כאן זה לא‬ ‫פתאום אנחנו מוצאים שהרכב עם הגלגלים למעלה והתקרה למטה ואנחנו‬ ‫בית כנסת"‪ .‬הוא ביקש שתעלה כי הוא רוצה להמשיך בנסיעה‪ .‬היא עלתה על‬ ‫מהופכים בתוכו‪ .‬בדקנו שהכל בסדר איתנו‪ ,‬אנחנו נושמים‪ ,‬נוגעים בידיים‬ ‫גרם מדרגות האוטובוס‪ ,‬בידה החזיקה בשני סלים כבדים‪ .‬האוטובוס החל‬ ‫וברגליים‪ ...‬ראינו שהכל בסדר‪ ,‬לא נפגענו פיזית! הצצנו מהחלונות לראות‬ ‫לנסוע‪ ,‬וכך היא סיפרה‪ :‬לפניך עברו שלושה אוטובוסים‪ .‬כולם אמרו לי שאין‬ ‫היכן אנחנו נמצאים ולחרדתינו גילינו שאנו נמצאים ממש קרוב לכפר ערבי‬ ‫פה שום אוטובוס לחיפה‪ .‬עלי לנסוע לתל אביב‪ ,‬ומשם להמשיך עם אוטובוס‬ ‫מסוכן! ‪ -‬רק חסר לנו שיבואו לכאן ערבים‪ ...‬הם יכולים לבצע בנו לינץ'‬ ‫אחר לחיפה‪ .‬עניתי להם שאין לי כח להיסחב עם הסלים לתל אביב ואח"כ‬ ‫ולהרוג אותנו‪.‬‬ ‫לתחנה לחיפה‪ .‬שלחתי אותם ונסעו‪ ,‬ואני התפללתי לבורא עולם "אנא שלח לי‬ ‫תוך כדי כך לפתע מגיחים ‪ 4‬ערבים‪ ,‬שתיים מצד אחד של האוטו ושתיים‬ ‫אוטובוס לחיפה"! והנה אתה הגעת לפה ישיר לחיפה‪ ,‬ישתבח שמו לעד‪.‬‬ ‫מהצד השני והם מתקרבים אלינו‪ ...‬התחלתי לומר 'שמע ישראל' זהו הגיע‬ ‫שאלתי את הנהג אם הוא עצר פעם בתחנה זו של "ניר גלים"? הוא ענה לי‪:‬‬ ‫הסוף‪ ...‬הערבים הגיעו אלינו ולפתע הם פונים אלינו ואומרים‪" :‬הלו‪ ,‬אתם‬ ‫"לא‪ ,‬מזה ‪ 13‬שנה אני נוסע על קו זה‪ ,‬וזו פעם ראשונה שעצרתי פה!‬ ‫רוצים שנהפוך אתכם?" "כן תהפכו"‪ - .‬ארבעת הערבים תפסו ברכב בשני‬ ‫באחת ההזדמנויות כשסיפרתי מעשה זה לפני ראש הישיבה הגאון ר' דב צבי‬ ‫הצדדים והפכו אותו‪ ,‬והלכו‪ .‬טוב‪ ,‬מה עושים עכשיו? אנחנו תקועים רציני‪,‬‬ ‫קרלינשטיין שליט"א‪ ,‬תפס בידי ואמר לי "מצוה לפרסם!" ובהעלותי סיפור זה‬ ‫מי יודע מה מצב הרכב‪ ?...‬ניסיתי להתניע את הרכב ולהפעיל את ההגה‬ ‫על הכתב קיימתי בעצמי מצווה לשמוע בקול חכמים!‪.‬‬ ‫והברקסים‪ ,‬ו‪ ...‬הכל עובד! אחורה פנה קדימה צעד‪ ...‬חוזרים הביתה!‬ ‫לזכות לחיים לכוון בזכרנו לחיים‬ ‫במהירות האפשרית! בדרך אנו מדברים בינינו‪ ,‬איך ה' אוהב אותנו‪ ,‬כמה‬ ‫באחד משעורי המוסר המלהיבים בחודש אלול‪ ,‬פתח ר' חיים שמואלביץ זי"ע‬ ‫ניסים גלויים; הרי כשהרכב התהפך כבר אז יכולנו למות‪ ...‬וגם בפעם שניה‬ ‫את פיו בזעקה וקרא "עולם השקר‪ ,‬עולם השקר!‪ ,‬אני חייב להסיר את הלוט‬ ‫כשבאו הערבים‪ ,‬יכלו לרצוח אותנו! וגם הרכב ‪ -‬בחסדי ה' ‪ -‬פועל אחרי כל‬ ‫ולגלות את האמת‪ .‬הסכיתו ושמעו את אשר אירע לי‪ :‬אמש השתתפתי לצערי‬ ‫ההתהפכות הזאת‪ ...‬איך זה יתכן??!! מה עשינו שכל כך ה' שמר עלינו??? ‪-‬‬ ‫בהלווית אברך צעיר לימים שהותיר אחריו אלמנה ויתומים‪ ,‬מאחורי צעדו שני‬ ‫אך שנכנסנו וראינו אותך עם המטפחת ‪ -‬הבנו הכל! את הצלת אותנו!!!"‪.‬‬ ‫אברכים‪ ,‬לפתע קלטו אזני כיצד שואל האברך אחד את רעהו‪" ,‬הידוע לך ממה‬ ‫זה סיפור אמיתי שסיפרה לי אותה אשה בעצמה‪ .‬אמרתי לה‪" :‬זה נכון‪,‬‬ ‫הסתלק אותו נפטר שהיה צעיר לימים? האם לקה במחלה חשוכת מרפא‬ ‫באמת את זאת שהצלת אותם! ‪ -‬כך כתוב בחז"ל‪ :‬שכשהאשה צנועה היא‬ ‫ל"ע?" "לא" השיב השני‪" ,‬הוא לקה בדלקת ריאות חזקה וזלזל בטיפול‬ ‫מכפרת על כל בני ביתה מכל מיני צרות וסכנות‪."!!!...‬‬ ‫ה רפואי‪ ,‬כתוצאה מזה העניין הסתבך‪ ,‬מצבו הדרדר עד שהגיע לקריסת‬ ‫בזה כלולים כל הברכות‬ ‫מערכות‪ ,‬הגוף לא עמד בזה והוא נפטר"‪.‬כאן הרים ר' חיים את קולו "שקר‬ ‫אבא אחד‪ ,‬ניגש עם בתו הקטנה אל הרבי הקדוש מקרעטשניף‪ ,‬וביקש שיברך‬ ‫וכזב‪ ,‬הבל הבלים! האמת היא שהיה חסר קצת יותר כוונה‪ ,‬בקשה‪ ,‬והכנעה‬ ‫את בתו הקטנה‪ .‬הרבי נענה ואמר‪" :‬יהי רצון שלא תלך בפאה נוכרית!"‬ ‫ב"זכרנו לחיים" בר"ה של שנה שעברה‪ ,‬הכול תלוי ביום הדין רק שם נגזרים‬ ‫האבא נדהם ואמר‪" :‬רבי! רק זו הברכה?!" ענה לו הרבי‪" :‬בזה כלולים כל‬ ‫ה חיים‪ ,‬לא בזלזול בטיפול הרפואי!" כך זעק ר' חיים מעמקי ליבו‪" ,‬כמה‬ ‫הברכות!!!"‪ .‬לקבל קבלה כמה שפחות זמן לשים פאה‬ ‫נורא ואיום הוא יום הדין!"‬ ‫להפסיד ‪ 2000$‬כדי לחנך לשמור את העיניים‬ ‫כחה של תפילה‬ ‫כדי להבין מה כוחו של ראיה אחת לא כשרה‪ ,‬נספר כאן מעשה מופלא על‬ ‫מעשה שאירע בילדה בת שלש שנסגר על אצבעות ידה הימנית דלת ברזל‪ ,‬מיד‬ ‫הגאון רבי שמואל וואזנר זצ"ל‪ ,‬בעל 'שבט הלוי'‪ ,‬כפי שמסופר בספר 'ברכי‬ ‫הריצו אותה להדסה עין כרם‪ ,‬שם נאמר להם שהצוות מעולם לא נתקל במצב‬ ‫נפשי'‪ .‬יהודי חשוב באמריקה‪ ,‬שבנו הגיע למצוות‪ ,‬רצה להעניק לילדו מתנה‬ ‫כ"כ קשה‪ .‬היד התנפחה כבלון‪ ,‬הצילומים הראו על כמה שברים‪ ,‬חייבים‬ ‫גדולה ויקרה לכבוד הבר מצוה‪ ,‬והודיע לו שלקראת יום ה"בר מצוה" שלו‬ ‫לנתח‪ ,‬בעיה נוספת שהעצבים נקרעו‪ ,‬ואז כבר אין מה לעשות‪ ,‬בכל אופן לנתח‬ ‫הם ייסעו לארץ ישראל‪ ,‬לבית מדרשו של הרב וואזנר‪ ,‬ושם יניח לו הגאון את‬ ‫צריך כדי שהאצבעות ישארו על הידים‪ ,‬אך הילדה לא תוכל להשתמש עם‬ ‫התפילין בפעם הראשונה בחייו‪ .‬הילד התרגש מאד מהמתנה הרוחנית‬ ‫שלוש אצבעותיה האמצעיות שביד ימין לעולם‪ .‬אין סיכוי! ההורים קיבלו‬ ‫שיועדה לו‪ ,‬והכין את עצמו היטב לקראת הטיסה ארצה‪ .‬האבא סיפר לילדו‬ ‫המלצה קלושה על ניתוח מסובך שניתן לעשות‪ ,‬אך בשלב זה שהיד כה נפוחה‬ ‫שהרב וואזנר ביקש ממנו‪ ,‬שמספר ימים לפני שהם מתכוננים לצאת‬ ‫לא ניתן לעשות מאומה‪.‬בוקר אחד קמה האמא והכריזה שהיא נוסעת למירון‪,‬‬ ‫מאמריקה‪ ,‬שיתקשר אליו שנית כדי לוודא שהכל בסדר‪ ,‬ושלא יגיעו לחינם‪.‬‬ ‫נסעה האם למירון ושם בכתה שלוש שעות כמו שאמא בוכה על ילדה בת שלוש‬ ‫האבא רכש כבר את הכרטיסים שעלו לו כ‪ 2000 -‬דולרים טבין ותקילין‪.‬‬ ‫שזה המצב שלה‪ ,‬היא חזרה הביתה בשעה ‪ 23:00‬בלילה‪ ,‬כשנכנסה הביתה‬ ‫והנה כשבוע ימים לפני הטיסה המדוברת‪ ,‬מתקשר האב אל הרב וואזנר‪,‬‬ ‫והנה היא רואה את הבת הקטנה עומדת ומחזיקה בידה הימנית את בקבוק‬ ‫ולתדהמתו הוא שומע את הגאון האדיר בעל 'שבט הלוי' אומר לו‪' :‬החלטתי‬ ‫השתיה שלה‪ .‬מרוב תדהיה הקימה צעקות וקראה לבעלה שיבוא מהר לראות‬ ‫שלא כדאי לכם לבוא אלי לבני ברק'! 'מה קרה לפתע?' – שאל האב ההמום‪:‬‬ ‫שהילדה מתפקדת עם היד הפגועה‪ ,‬בעלה ניסה להרגיעה ואמר לה שזה אולי‬ ‫'הרי הילד כבר מתכונן לכך נפשית זמן רב'? והגר"ש וואזנר מסביר ומנמק‬ ‫היד השניה‪ ,‬ומרוב עיפות היא לא הבחינה טוב‪ ,‬אך לא! האמא לא טעתה‪,‬‬ ‫את החלטתו‪ :‬נכון אמנם שיש עניין שבפעם הראשונה שהילד מניח תפילין‪,‬‬ ‫הילדה עשתה עם היד שלום‪ ,‬וההורים עמדו מסביבה ובכו כמו שני ילדים‬ ‫הוא יעשה זאת על ידי רב‪ ,‬אבל האם חשבת – אבא יקר – כמה דברים לא‬ ‫קטנים‪.‬כך זה כשהקב"ה מראה שהתפילה מתקבלת‪.‬למחרת היה לילדה תור‬ ‫טובים עלול הילד שלך לראות במהלך הנסיעה הארוכה שתעשה איתו‬ ‫אצל רופא מנתח‪ ,‬לאחר שעבר על כל המסמכים ובדק את הילדה‪ ,‬טען חד‬ ‫מאמריקה עד לארץ ישראל? וכי הצר שווה בנזק המלך'??? האב ההמום‬ ‫משמעית שזייפו פה מסמכים‪ ,‬זה לא צילומה של הילדה הזו‪...‬‬ ‫ניסה להסביר‪ ,‬שהילד בר המצוה עלול להתאכזב מכך בצורה קשה‪ ,‬וכו'‪,‬‬ ‫כעבור כשנה נשאלה הילדה באיזה יד נסגר עליה דלת הברזל והיא הרימה את‬ ‫אבל כמובן שכל התירוצים והאמתלאות לא הועילו במאומה‪' .‬שום דבר‬ ‫שתי הידיים ואמרה "אני לא זוכרת באיזה יד כי לא נשאר לי שום סימן‪"...‬‬ ‫שבעולם אינו שווה שיקריבו עליו את הנזק שעלול להיות לילד מראיית‬ ‫עומדים אנו לפני ימים נוראים‪ ,‬התפילה היא אחד המרכיבים החשובים ביותר‪,‬‬ ‫דברים אסורים'‪ ,‬פסק הגאון‪ .‬והאב המשיך לשאול‪' :‬ומה אעשה עם שני‬ ‫ר"ה כולו תפילה‪ ,‬עשי"ת מרבים בתפילות יו"כ כולו תפילה‪,‬‬ ‫הכרטיסים שכבר קניתי במחיר של ‪ 2000‬דולרים'? עכשיו צריכים לשים‬ ‫הרשב"א מתגלה בחלום‬ ‫אוזניים כאפרכסת‪ ,‬כדי לשמוע מה השיב לו הגאון בעל "שבט הלוי"‪" :‬לך‬ ‫סיפר מרן הרה"ג יצחק זלברשטיין שליט"א יהודי אחד היה מגיע לשיעור בדף‬ ‫ותקנה מסגרת גדולה ויפה‪ ,‬אמר הרב‪ ,‬ותשים בתוכה את שני הכרטיסים‪,‬‬ ‫היומי בחורף ובקיץ‪ ,‬השרב לא הניאו והגשמים לא עיכבוהו‪ ,‬יום יום היה‬ ‫ובראש המסגרת תכתוב באותיות קידוש לבנה – הקרבנו את שני הכרטיסים‬ ‫מופיע בתמידות שאין דומה לה‪.‬ויהי היום‪ ,‬ולא היה באפשרותו להגיע לשיעור‪,‬‬ ‫הללו שמחירם היה ‪ 2000‬דולרים‪ ,‬על מנת שהבן לא יראה דברים אסורים"!‬ ‫על כן ישב ולמד לבד בביתו‪ ,‬עד שהגיע לרש"י מוקשה‪ ,‬חשב לתרצו ולמצוא‬ ‫השומר עיניו זוכה לזכור את התורה הקדושה בבקיאות עצומה‬ ‫פתרון‪ ...‬עד שנר דם וישן‪ .‬והנה בחלומו‪ ,‬נגלה אליו איש נשוא פנים‪ ,‬מראהו‬ ‫הרב שמעון שקאפ כותב סגולה לזכירה היא שמירת העיניים ורמז לדבר‬ ‫כמלאך אלוקים‪ ,‬ויאמר לו‪ :‬נכון‪ ,‬שהיה קשה לך ברש"י מסויים? בוא נשב‬ ‫שאנו אומרים בקריאת שמע לא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אזי זוכה‬ ‫בצוותא ונלמד את הרש"י הזה‪ .‬ישבו ולמדו עד שהבין‪ ,‬בטרם נפרד האיש‬ ‫להמשך הפסוק הבא אחריו וזכרתם את כל מצוות ה' ‪,‬בספר בפקודיך‬ ‫מעמו‪ ,‬שאלו היהודי בחלום‪" :‬מה שמך?" ויאמר לו‪ :‬רשב"א!למחרת בבוקר‬ ‫אשיחה )ח"ב עמוד ת"ל( ישנו אברך בארה"ב שזוכר הרבה גופי תורה בעל פה‬ ‫ניגש היהודי ל פי תומו למגיד השיעור ויספר לו את כל המעשה‪ ,‬ויאמר לו את‬ ‫כיון שהוא שומר מאד מאד על עליו והולך ברחוב כמו סומא ‪-‬סוגר את עיניו‬ ‫הפירוש על רש"י שמסרו לו בחלום‪ .‬הרב נתרגש ותפעם רוחו‪ ,‬ניגש לארון‬ ‫ויש מישהו שמוליכו כשהולך ברחוב משום שמירת העיניים כל הלומד תורה‬ ‫הספרים‪ ,‬לקח את ספר חידושי הרשב"א ומצא את אותו פירוש בדיוק כפי‬ ‫ורוצה לזוכרה שיקפיד מאד בשמירת העיניים‬ ‫שהסביר הזקן נשוא הפנים ליהודי‪.‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪56‬‬ ‫לשוחט לא יניחנו לשחוט עד שיבדוק הסכין תחלה כראוי‪ ,‬ויחזור ויבדוק‬ ‫בן איש חי והליכות עולם פ' נצבים וילך דיני רה"ש ויוה"כ‬ ‫אותה אחר שחיטה‪ ,‬ויזמין בעל הבית אפר כירה בידו כדי שישחוט לתוכו‬ ‫והנחת העפר תחלה היא התחלת המצוה של כסוי הדם‪ ,‬לכן טוב שיניח בעל‬ ‫]יח[ מן ראש השנה עד יום הכיפורים אומרים המלך הקדוש‪ ,‬ואם אמר האל‬ ‫הבית את העפר בידו‪ ,‬ונהגו שבעל הבית מברך על כסוי הדם‪ ,‬והברכה היא על‬ ‫הקדוש או שהוא מסופק חוזר לראש התפלה‪ ,‬ואם אמר האל הקדוש ותכף‪,‬‬ ‫נזכר וסיים המלך הקדוש וכך היתה אמירתו האל הקדוש המלך הקדוש יצא‪,‬‬ ‫כסוי הדם בעפר‪ ,‬ומאחר שיש הרבה עופות לשחוט יברך בעל הבית על‬ ‫ואם השליח ציבור טעה בחזרה גם כן חוזר לראש וחוזר ואומר קדושה]ה"ע‬ ‫הראשונה ואחד מבני הבית על השניה והשלישית וכן על דרך זה‪ ,‬וכן השוחט‬ ‫שליח ציבור שטעה ואמר האל הקדוש חוזר רק לתחילת ברכת אתה קדוש[‪,‬‬ ‫יכסה גם הוא לבסוף‪ ,‬ואין כאן מרבים בברכות כיון שכל אחד מברך על‬ ‫וכן בברכה מעין שבע נמי הדין כן ואף על פי שיש חולקין בברכה מעין שבע לא‬ ‫שחיטה בפני עצמו ודם חדש וצריך שתהיה תאורה טובה לשחיטה‪:‬‬ ‫אמרינן סב"ל נגד סברת רבינו האר"י ז"ל דסבר ברכה מעין שבע היא במקום‬ ‫]ה[ עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו‪ ,‬ועל כן‬ ‫חזרה‪]:‬ה"ע אם טעה וסיים הברכה אינו חוזר ואם לא סיים חוזר ומתקן‬ ‫כל אדם צריך לבקש מחילה מחבירו בערב יום הכיפורים או קודם בעי"ת‪,‬‬ ‫טעותו[‬ ‫וטוב שההחזן יכריז קודם כל נדרי לומר רבותי תמחלו זה לזה ויאמרו הקהל‬ ‫]יט[ בברכת השיבה אומר המלך המשפט‪ ,‬ואם טעה ואמר מלך אוהב צדקה‬ ‫ומשפט כיון דזכר מלך אינו חוזר‪ ,‬ואף על גב דמר"ן סבירא ליה חוזר קיימא‬ ‫מחלנו‪ ,‬כדי שיתעורר אותה שעה סנגורייא למעלה על ישראל דבר בעתו מה‬ ‫לן סב"ל אפילו כנגד סברת מר"ן ז"ל ‪]:‬ה"ע טעה ולא אמר המלך המשפט‬ ‫טוב‪ ,‬וכן הנהגתי בבגדד‬ ‫חוזר אפילו הגיע לא‪-‬לוק י נצור ואם סיים תפילתו יחזור על התפילה ויתנה‬ ‫]ו[ כל אדם ינשק ידי אביו ואמו בערב יום הכיפורים לעת ערב קודם שילך‬ ‫שאם אני חייב זה לחובה ואם לו התפילה תהה נדבה וראוי שגם האשכנזים‬ ‫לבית הכנסת ויבקש מהם מחילה‪ ,‬ודבר זה הוא חיוב גדול על כל אדם‪ ,‬ומי‬ ‫יעשו כך[‬ ‫שאינו עושה כן נקרא חוטא ומזלזל בכבוד אביו ואמו‪ ,‬דאם בין אדם לחבירו‬ ‫]ך[ אם סיים הברכה ולא אמר זכרינו ומי כמוך אינו חוזר‪ ,‬ואפילו אמר ברוך‬ ‫חייבו חז"ל לבקש מחילה קודם יום הכיפורים כל שכן מאביו ואמו שאין אדם‬ ‫אתה ה' ונזכר אינו רשאי לסיים למדני חוקיך כדי לומר זכרנו ומי כמוך‪,‬‬ ‫דז כרנו כיון שהיא בקשת רחמים אם לא אמרה במקומה יאמר אותה בשומע‬ ‫ניצול מחטא זה בכל יום‪ ,‬ואם הבן שוטה ולא ביקש הם יתנו לו מחילה‪,‬‬ ‫תפלה ובשבת ובראש השנה יאמר אותה קודם שיעקור רגליו‪ ,‬משאין כן מי‬ ‫שיאמרו בפיהם אנכי מוחל לבני פ' על כל מה שחטא לי מחילה גמורה‪ ,‬וכן‬ ‫כמוך אין לה תשלומין בשומע תפילה או לאחר אלוקי נצור דאינה בקשת‬ ‫הבעל יתן מחילה לא שתו על אשר בזבזה מן הבית שלא כרצונו‪ ,‬וכן כל תלמיד‬ ‫רחמים‪ ,‬וכן באמירת וכתוב וכו' ובספר וכו' דאם שכח אינו חוזר‪ ,‬אך יאמר‬ ‫שיש לו רב בעיר ילך אצלו קודם יום הכיפורים ויבקש ממנו מחילה‪:‬‬ ‫אותה קודם שיעקור רגליו דהם בקשת רחמים‬ ‫]ז‪,‬ח[ יזהרו בטבילה בערב יום הכיפורים‪ ,‬ומי שאנוס ואינו יכול לטבול במקוה‬ ‫]כא[ במוסף של ראש השנה ושבת שובה ויום הכיפורים יאמרו מי כמוך אב‬ ‫יעשה תשעה קבין כמו שכתבנו לעיל פרשת נצבים‪ ,‬וגם הנשים יטבילו בערב‬ ‫הרחמים‪ ,‬וכן הוא הדין במנחה של שבת שובה‪ ,‬וגם אם חלו ראש השנה ויום‬ ‫יום הכיפורים בשביל טהרה ‪ ,‬וכן יעשו בערב יום הכיפורים האנשים והנשים‪,‬‬ ‫הכיפורים בשבת יאמר במנחה אב הרחמים‪ ,‬וכשאומר במוסף ראש השנה‬ ‫פסוק ה' צבאו‪-‬ת יגן עליהם‪ ,‬יעשה תנועה של סוף פסוק כי זהו פסוק בזכריה‬ ‫ועיין מטה אפרים שכתב אפילו נערים ובתולות שהם בני מצוה יש להם‬ ‫וסיומו זה‪ ,‬אבל מה שכתוב אחרי זה ה' צבאו‪-‬ת יגן עליכם וכו' זהו בקשה‪,‬‬ ‫לטבול‪ ,‬וידקדקו בחציצה‪ ,‬ויעשו הטבילה אחר קציצת צפרנים וסריקת שער‬ ‫וכשאומר ואתם הדבקים וכו' כשיגיע לאות תי"ו של תכתבינו ידלג תיבת‬ ‫]ט[ הנשים מדליקין נרות כמו ליל שבת‪ ,‬ומברכים להדליק נר של יום‬ ‫היום דאין להחזיק עצמו כצדיקים גמורים שנכתבים בראש השנה ‪ ,‬ויזהר‬ ‫הכפורים‪ ,‬ו מנהג בגדד שהנשים מברכים שהחיינו בנרות יום טוב ויום‬ ‫לומר תכתבינו ברחמיך לחיים טובים בשביל הר"ת שלא תהיה תל"ט‪ ,‬וכן‬ ‫הכיפורים‪] ,‬ה"ע לא יברכו שהחיינו בהדלקה אלא יכוונו לצאת בבית הכנסת‬ ‫באות פ"ה יאמר היום תפקדינו ברחמיך לחיים טובים‪:‬‬ ‫מהשליח ציבור ואם רוצות לברך יש להם על מה לסמוך ואם ברכו בהדלקה‬ ‫]כב[ כשאומר זכרנו לחיים יכוין להמשיך חיים לנשמה‪ ,‬וכשאומר כתבינו‬ ‫נאסרות בחמש הענויים מיד[ ואם חל בשבת מברכים להדליק נר של שבת‬ ‫בספר חיים יכוין להמשיך חיים לגוף‪ ,‬ויכוין ראש זכרינו ז' והסוף מ' מספר‬ ‫הוי"ה אהי"ה שהם חו"ב‪ ,‬וכשאומר זוכר יצוריו ברחמים לחיים יכוין זה על‬ ‫ויום הכיפורים‪ ,‬וכיון שהדליקו ]ה"ע וברכו שהחיינו [חל עליהם קדושת יום‬ ‫הנשמות שזוכר אותם ברחמיו להחזירם לחיים להחיותם בעולם הזה בסוד‬ ‫הכיפורים ואסורים במלאכה ובכל חמש עינויים‪]:‬ה"ע יש להדליק ואחר כך‬ ‫חזרתם בגלגול ומזה יתאמת אצלינו ענין תחית המתים‪ ,‬וכשאומר היום הרת‬ ‫לברך והיוצאים ביד רמ"א ישארו במנהגם[‬ ‫עולם אם כבנים אם כעבדים כתב רבינו הרש"ש ז"ל כשאומר כן כל עצמותיו‬ ‫]יא[ תוסיף מחול על הקודש‪ ,‬ובליל שבת הקבלה היא באמירת בואי כלה‬ ‫יאחזמו רעד לכי יפקוד הקב"ה אם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה‬ ‫ומזמור שיר ליום השבת‪ ,‬אך בליל כפור חל התוספת בברכת שהחיינו‪ ,‬ואם‬ ‫מוראי‪ ,‬ולכן יאמרו זה במתון ושברון לב‪ ,‬ולכן המנהג שגם בחזרה אומרים‬ ‫קבל התוספת בפירוש בפיו חל מעת קבלתו‪ ,‬והמנהג שזה האוחז ספר כל נדרי‬ ‫זה בציבור בקול רם מלבד השליח ציבור‪:‬‬ ‫]כג[ בנוסח יה"ר של תהלים כתוב ונזכה ונחיה ע' שנה ואם בגבורות שמונים‬ ‫הוא יברך שהחינו בקול רם ויכוין להוציא הציבור ידי הציבור ידי חותם‬ ‫שנה ואיך יאמר כן הזקן ששנו יותר משמונים ועוד אפי' שלא הגיע עדיין‬ ‫בברכתו והשומעין יכוונו גם כן לצאת בברכתו‪ ,‬ואם יש אדם שאינו שומע‬ ‫לשבעים למה ישראל דבר קצוב ושמא הקב"ה נתן לו חיים יותר על כן לא‬ ‫הברכה היטב יברך לעצמו בשעה שזה מברך‪ ,‬והמברך יאמר תחלה שני פעמים‬ ‫יאמר זה הנוסח‪ ,‬אלא יאמר כך ונזכה לחיים ארוכים טובים ומתוקנים‬ ‫אור זרוע לצדיק בקול רם‪ ,‬והציבור יאמרו עמו בלחש‪ ,‬ואחר כך יאמר ברשות‬ ‫ובנוסח זה ודאי יש סוד שבו מברכים כהן גדול במוצאי כפור בצאתו לשלום‬ ‫מורי ורבותי והקהל משיבים שמים‪ ,‬כלומר ברשות שמים ופרשתי דרך רמז‬ ‫מן הקודש‪:‬‬ ‫בר"ת שמים‪ ,‬שומע משמיע יחדיו מכוונים‪:‬‬ ‫]כד[ בעשרת ימי תשובה אין עושין הפסקה של תענית דאין נכון להתענות‬ ‫בלילה גם כן‪ ,‬מפני שבימים אלו עיקר התקון נע ולולי שאנחנו מוכרחים‬ ‫זוהר הקדוש ‪-‬מעלת התשובה‬ ‫להתענות ביום בעבור תקון עונותינו לא היינו מתענים גם ביום‪ ,‬ועתה שאנחנו‬ ‫עוֹמד לִ פְ נֵי הַ ְתּשׁוּבָ ה‪ ,‬וְ ֶאת הַ כֹּל הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא‬ ‫שָׁ נִינוּ‪ֵ ,‬אין דָּ בָ ר בָּ עוֹ ָלם שֶׁ ֵ‬ ‫מתענים ביום אנחנו סומכים להשלים התיקון על ידי אכילה ושתיה שבלילה‪,‬‬ ‫ְמ ַקבֵּ ל ַו ַדּאי‪ .‬וְ ִאם שָׁ ב בִּ ְתשׁוּבָ ה‪ ,‬הֲ ֵרי ְמזֻמָּ ן כְּ נֶגְ דּוֹ א ַֹרח ַחיִּים‪ .‬וְ ַאף עַ ל גַּב שֶׁ ָפּגַם‬ ‫ולכן כתוב בספר תורה לשמה שצריך לאכול פת בכל לילה בעשרת ימי תורה‬ ‫מַ ה שֶּׁ ָפּגַם ‪ -‬הַ כֹּל ִנ ְת ָקן וְ הַ כֹּל חוֹזֵר עַ ל ִתּקּוּנוֹ‪ ,‬שֶׁ הֲ ֵרי אֲ פִ לּוּ בְּ מַ ה שֶּׁ יֵּשׁ בּוֹ ְשׁבוּעָ ה‪,‬‬ ‫כדי לברך ברכת המזון‪:‬‬ ‫]כה[ כלה שהיא ובעלה סומכים על שלחן חמיה וחמותה‪ ,‬ולכך בכל השנה‬ ‫)לפני הקדוש ברוך הוא נקרא בו כי ה' צבאות יעץ ומי יפר‪ .‬זהו סוד סתום‪.‬‬ ‫כולה חמותה תוציא חלה מן העיסה ותברך‪ ,‬הנה בעשרת ימי תשובה תשתדל‬ ‫ועוד‪ ,‬כאשר הקדושברוך הוא נשבע שבועה‪ ,‬לא נשבע אלא אם לא יעשה‬ ‫ליקח הכלה מעות מבעלה ותקנה בו קמח שיעור חלה‪ ,‬כדי שתקיים היא‬ ‫תשובה‪ ,‬שהרי אין דבר שעומד בפני התשובה‪ ,‬ועל הכל מכפר הקדוש ברוך הוא‬ ‫בעצמה הפרשת חלה בברכה לפחות פעם אחת בשנה‪:‬‬ ‫כאשר עושים תשובה שלמה ( ַה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא ְמ ַקבֵּ ל‪ ,‬שֶׁ כָּ תוּב חַ י אֲ נִ י נְ אֻ ם ה'‬ ‫פרשת וילך ]א[ מצוה לאכול בערב יום הכיפורים ולהרבות בסעודה‪],‬ה"ע גם‬ ‫כִּ י ִאם ִי ְהיֶה ָכּנְ יָהוּ וְ גוֹ'‪ .‬וְ כָתוּב כִּ ְתבוּ ֶאת ָה ִאישׁ הַ זֶּה ע ֲִר ִירי וְ גוֹ'‪ .‬וְ ַאחַ ר שֶׁ שָּׁ ב‬ ‫הנשים חייבות [ וכתבו המקובלים ז"ל שצריך לאכול שיעור שני ימים אם‬ ‫וּבנֵי ְי ָכנְ יָה ַא ִסּר ְבּנוֹ וְ גוֹ'‪ִ .‬מכָּאן שֶׁ ְתּשׁוּבָ ה ְמשַׁ בֶּ ֶרת כַּ מָּ ה גְ זֵרת‬ ‫בִּ ְתשׁוּבָ ה כָּתוּב‪ְ ,‬‬ ‫יוכל האדם לאכול כל כך‪ ,‬כדי לתקן באכילה מה שצריך ליום זה וליום‬ ‫וְ ִדינִ ים וְ כַמָּ ה שַׁ ְל ְשׁ ָלאוֹת בַּ ְרזֶל‪ ,‬וְ ֵאין ִמי שֶׁ עוֹמֵ ד לִפְ נֵי הַ ְתּשׁוּבָ ה‪ .‬וְ עַ ל זֶה כָּתוּב‪,‬‬ ‫הכיפורים הקדוש‪ ,‬והאדם יעשה כל מעשיו לשם שמים והשי"ת לא ימנע טוב‬ ‫להולכים בתמים‪ ,‬מצוה לאכול דגים בערב יום הכיפורים בשחרית דוקא‬ ‫)ישעיהסו( וְ יָצְ אוּ וְ ָראוּ בְּ פִ גְ ֵרי ָהאֲ נ ִָשׁים הַ פּ ְֹשׁעִ ים בִּ י‪ .‬אֲ שֶׁ ר ָפּ ְשׁעוּ בִּ י ל ֹא כָתוּב‪,‬‬ ‫]ב[ בסיבוב תרנגול לכפרות יכוין לשם חת"ך בר"ת זה חליפתך תמורת‬ ‫ֶאלָּא הַ פּ ְֹשׁעִ ים בִּ י‪ .‬שֶׁ לּ ֹא רוֹצִ ים לָשׁוּב וּל ְִה ְתנַחֵ ם עַ ל מַ ה שֶּׁ עָ שׂוּ‪ .‬אֲ בָ ל כֵּיוָ ן‬ ‫כפרתך‪ ,‬והוא יוצא מס"ת פותח את ידיך‪ ,‬ולנקבה יאמר חליפתך תמורתך‬ ‫אוֹתם‪ָ .‬לכֵ ן הָ ָאדָ ם הַ זֶּה‪ַ ,‬אף עַ ל גַּב שֶׁ ָפּשַׁ ע בּוֹ‬ ‫שֶׁ ִה ְתנַחֲ מוּ‪ַ ,‬ה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא ְמ ַקבֵּ ל ָ‬ ‫כפרתך בציר"י תחת לתי"ו‪ ,‬ועושין בהם כנגד ד' מיתות בית דין לכפר על‬ ‫וּ ָפגַם בְּ מָ קוֹם שֶׁ לּ ֹא צָ ִרי וְ שָׁ ב ְל ָפנָיו ‪ְ -‬מ ַקבֵּ ל אוֹתוֹ וְ חָ ס עָ לָיו‪ ,‬שֶׁ הֲ ֵרי ַה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‬ ‫האדם‪ ,‬ולכן צריך האדם להרהר בתשובה באותה שעה‪ ,‬וכפי הסוד ענין‬ ‫וּמ ְתמַ ֵלּא ַרחֲ ִמים עַ ל ָכּל מַ עֲשָׂ יו‪ ,‬כְּ מוֹ שֶׁ נֶּאֱ ַמר )תהלים‬ ‫הוּא הוּא מָ לֵא ַרחֲ ִמים‪ִ ,‬‬ ‫שחיטה זו היא מתקן הגבורה לכן זמן הראוי יותר לדבר זה הוא באשמורת‬ ‫קמה( וְ ַרחֲ מָ יו עַ ל כָּל מַ עֲשָׂ יו‪ .‬אֲ פִ לּוּ עַ ל בְּ הֵ מוֹת וְ עוֹפוֹת מַ גִּ יעִ ים ַרחֲ מָ יו‪ִ .‬אם‬ ‫סמוך לעלות השחר שהוא עת רצון‪ ,‬ובבגדד נוהגים מחמת ריבוי הכפרות‬ ‫יּוֹדעִ ים וּמַ כִּ ִירים ְל ַשׁבֵּ חַ ִרבּוֹנָם‬ ‫ֲעלֵיהֶ ם מַ גִּ יעִ ים ַרחֲ מָ יו‪ ,‬כָּל שֶׁ כֵּ ן עַ ל בְּ נֵי ָאדָ ם שֶׁ ְ‬ ‫לשחוט מתחילת הלילה עד ד' שעות מהבוקר ובטוחים בה' שהכל יקובל‬ ‫ויעלה לרצון לפניו כאלו נעשה הכל כראוי‪]:‬ה"ע היום מחמת המכשולות‬ ‫שׁוֹרים ֲעלֵיהֶ ם‪ .‬וְ עַ ל ֶזה ָאמַ ר ָדּוִ ד‪) ,‬שם קיט( ַרחֲ ֶמי‬ ‫שֶׁ ַרחֲ מָ יו מַ גִּ יעִ ים ֲעלֵיהֶ ם וְ ִ‬ ‫שקרו הורו מגדולי האחרונים להקדים את שחיטת הכפרות מספר ימים‬ ‫יקים‬‫ַרבִּ ים ה' כְּ ִמ ְשׁפָּ טֶ י חַ יֵּנִ י‪ִ .‬אם עַ ל ְרשָׁ עִ ים מַ גִּ יעִ ים ַרחֲ מָ יו‪ ,‬כָּל שֶׁ ֵכּן עַ ל צַ ִדּ ִ‬ ‫לפני יום הכיפורים [ ]ג[ כל בעל הבית שיבא השוחט לביתו לשוחט לא‬ ‫יניחנו לשחוט עד שיבדוק‬ ‫אמרי חז"ל‪ :‬כתב הבעל שם טוב דברים לראש השנה ויום כיפור אות כד ‪ ,‬אף על גב דאמר בזוהר )תיקוני זוהר תיקון ו'( צווחין הב פרנסה‪ ,‬זה היה בשנים ההם שפרנסה‬ ‫היה בשופי‪ ,‬מה שאין כן עתה‪ ,‬שעל ידי מניעת פרנסה אי אפשר לעבוד אותו יתברך שמו‪ ,‬ולהחזיק בנינו לתלמוד תורה‪ ,‬על כן תינוקות של בית רבן‪ ,‬התפללו עבור אבותיכם‬ ‫ואמותיכם שיזכו לגדל אתכם לתורה ולחופה ולמעשים טובים‪) :‬כתר שם טוב ח"ב דף י"ב ע"א( **** וכך אמר הקב"ה למשה‪ ,‬משה‪ ,‬אין אתה יכול לעמוד על כל מידותי‪,‬‬ ‫אלא הריני אודיעך מקצת מידותי‪ ,‬כשאני רואה בני אדם‪ ,‬אף על פי שאין בהם תהילה ושבח של תורה ומעשים טובים‪ ,‬אלא בשביל שהן עומדין וודין ומשבחין "ומרבים‬ ‫תחנונים לפני" אני נזקק להם וכופל להם מזונותיהן‪) ...‬תנא דבי אליהו(‪ ***.‬בתנחומא מובא "אמר להם הקב"ה לישראל הוו זהירין בתפילה שאין מידה אחרת יפה הימנה‪,‬‬ ‫והיא גדולה מכל הקורבנות‪ ,‬ואפילו אין אדם כדאי להענות בתפילתו ולעשות חסד עמו‪ ,‬כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו‪*** .‬כתוב במדרש תהלים‬ ‫מזמור קב דבר אחר פנה אל תפלת הערער‪ .‬אמר ר' יצחק כלפי הדורות אמרו‪ ,‬שאין להם לא נביא ולא כהן מורה צדק‪ ,‬ולא בית המקדש שיכפר עליהם אלא תפלה אחת‬ ‫נשתיירה להן שהם מתפללין בראש השנה וביום הכפורים‪ ,‬אל תבזה אותה מהם‪ ,‬שנאמר )כי( ולא בזה את תפלתם‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪57‬‬ ‫נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה‬ ‫שואל ומשיב ‪ /‬הרב יהורם חדד שליט"א‬ ‫שאלה‪ :‬מעשר ראשון האם אפשר לתת לכהן במקום ללוי ואיזה מעשר כהן יכול לקבל היום תשובה‪ :‬כתב שולחן ערוך יורה דעה הלכות תרומות‬ ‫ומעשרות סימן שלא סעיף יט‪ ...‬ואחר כך מפריש מן השאר אחד מעשרה‪ ,‬והוא נקרא מעשר ראשון לו ונותנו ללוי ‪.‬והרמ"א כותב וי"א אף לכהן )טור(‪.‬‬ ‫אם כן מבואר משולחן ערוך שיש לתת מעשר ראשון רק ללוי ואילו הרמ"א מתיר לתת גם לכהן וכתב הש"ך שטעם הב"י שאף שעזרא קנס שמעשר‬ ‫ראשון ינתן גם לכהנים כיון שלא עלו עימו לארץ ישראל דעת הב"י בדעת הרמב"ם ופסקו להלכה שרק לדורו קנס ועכשיו בטל הקנס אבל דעת הרמ"א‬ ‫שגם כוהנים יכולים לקבל מעשר ראשון משום שסובר שהקנס שקנס עזרא את הלוויים הוא לכל הדורות ומה שאפשר לתת לכהן הוא שמן של תרומה‬ ‫תרומה טמא שלא יבואו לאוכלו ויכול להשתמש בו להדלקת נרות ויכול ביחד עם ישראל להשתמש לאורו כמבואר בסעיף לעיל‬ ‫בעזה"י‬‫ויש לרשום עליו שמן‬ ‫א לא שיש להקפיד שהשמן תרומה יהיה טמא‪ ,‬וכן אין להשתמש בו ביום טוב שחל בערב שבת שאין שורפים קודשים )תרומה טמאה ( ביום טוב עיין‬ ‫מסכת שבת דף כז לגבי שמן שריפה ורמב"ם הלכות יום טוב פרק ג' הלכה ה' כתב בדרך אמונה קונטרסים קונ' הלכ' תרו"מ שנדפס ע"פ מרן החזו"א‬ ‫)כ רך ג( דין הנתינה[ כיון שאין לכהנים ולוויים שלנו העולים על פי עצמם אף דין כהני ולויי חזקה‪ ,‬אין מצות נתינה לכהן ולוי נוהגת כעת‪) ,‬דהיינו אין‬ ‫צורך לתת היום מעשר ראשון לעני ( אמנם החיוב של נתינת מעשר עני לעני קיים גם היום‪ ..‬אבל דעת מרן הרב עובדיה שגם היום יש חיוב לתת ללוי‬ ‫מעשר ראשון ‪.‬אמנם לגבי אתרוג מדין לכם חשש החזון איש למעשר ראשון ‪,‬וכן נתן בעצמו מעשר ראשון אבל לא כהוראה לרבים‬ ‫והנה ביום מן הימים היו ואחר כך נזכר שעשה לא כראוי‪.‬‬ ‫לקבל קבלה קבועה ואפילו קטנה ליום‬ ‫הוריד את הנעל הגדולה על מנת לנעול ימין קודם‪ ,‬ובינתיים‬ ‫התעכב‪ .‬מפקדו‪ ,‬שראה כך‪ ,‬צריכים כל החיילים לצאת לאיזה‬ ‫אנו נכנסים ליום הדין ולעשרת ימי תשובה שהם הימים‬ ‫עניין מבצעי‪ ,‬וגם החייל הנ"ל היה אמור לצאת עם חבריו‬ ‫הקובעים לכל השנה ובשעת הנעילה נחתמים סופית מה יהיה‬ ‫מהג'יפ אל המסוק‪ ,‬ובגלל המהירות והלחץ ‪ -‬הוא נעל בשמאל‬ ‫אתנו בשנה זו ]בהושענא רבא נמסרים הפתקים ועדיין אפשר‬ ‫קודם‪ ,‬כעס עליו מאוד‪ ,‬והחליט להעניש אותו‪" .‬עכשיו לא‬ ‫לבטל עד שמחת תורה [ אומרת הגמרא במסכת ראש השנה‬ ‫תבוא אתנו למסוק‪ ,‬ובהמשך אדאג שישפטו אותך"‪ ,‬אמר לו‬ ‫דף טז כל שנה שרשה בתחילתה מעשרת בסופה ופירש רש"י‬ ‫בכעס‪ .‬בינתיים חבריו של החייל עלו על המסוק‪ ,‬והוא נצטער‬ ‫שם "שרשה בתחלתה‪ -".‬שישראל עושין עצמן רשין בראש‬ ‫צער גדול‪ .‬אך אחרי זמן קצר שמע בחדשות על האסון הנורא‬ ‫השנה לדבר תחנונים ותפלה כעניין שנאמר תחנונים ידבר רש‬ ‫של שני המסוקים בשאר ישוב‪ ,‬ואז הבין שבזכות המצווה הזו‬ ‫)משלי יח(‪:‬סופה מעשרת‪.‬‬ ‫של נעילת ימין לפני שמאל הוא ניצל ממוות בטוח‪ .‬עד כאן‪.‬‬ ‫בעשרה ימים אלו זה הזמן לבקש כיון שזה הזמן שהקב"ה‬ ‫וכן מסופר על אשה שבאה לרב העיר נתיבות הרה"ג פינחס‬ ‫קרוב אלינו כמו שכתוב דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו‬ ‫כהן שליט"א ואמרה לו שהיא רוצה קבלה בזמן שהיא בחו"ל‬ ‫קרוב אומרת הגמרא ראש השנה דף יח מתי ה' יתברך מצוי‬ ‫אמר לה הרב תקפידי על נטילת ידיים תמיד‪ ,‬יום אחד היא‬ ‫וקרוב אלינו ושומע גם לתפילת יחיד אלו עשרה ימים מראש‬ ‫טיילה בהודו ליד צמחיה עבותה עם עוד כמה אנשים וכולם‬ ‫השנה ועד כיפור ולכן אנו בעשרת ימי תשובה אומרים‬ ‫נגעו בצמחיה שהיתה שם‪ ,‬כשישבו לאכול כולם אכלו ללא‬ ‫בתפילה המלך הקדוש במקום הא‪-‬ל הקדוש והמלך המשפט‬ ‫נטילת ידיים ואילו היא קמה ליטול ידיים לאחר שאכלו לאחר‬ ‫כיון שאז הקב"ה קרוב אלינו יותר ונראת יותר מלכותו עלינו‬ ‫זמן מה ה"י מתו כולם והיא ניצלה התברר שהיה בקרבתם‬ ‫]לגבי צבור אומרת הגמרא שם נאמר הפסוק מי כה' א‪-‬לוקינו‬ ‫פטריה רעילה והם נגעו בה בידיים וכשאכלו מגע היד באוכל‬ ‫בכל קוראנו אליו בכל זמן אבל יחיד הוא כדלעיל בעשרת ימי‬ ‫העביר את הפטרייה הרעילה לאוכל ולכן מתו ואילו היא‬ ‫תשובה[ ולכן נפסק בשולחן ערוך שבימים אלו יש להחמיר‬ ‫שהקפידה לטול ידיים ‪,‬הסירה את שיירי הפטריה הרעילה‬ ‫יותר מהרגיל ולכן גם מי שמקל לאכול לחם שנאפה במאפיה‬ ‫מידיה וכך ניצלה בזכות הקבלה לטול ידיים תמיד ניצלה‬ ‫של גויים במקום שנהגו להקל כותב השו"ע בעשרת ימי‬ ‫ממוות ומה אם קבלה קטנה כך‪ ,‬קבלה גדולה על אחת כמה‬ ‫תשובה שצריך להחמיר ולהימנע מלאוכלו וטעם הדבר כפי‬ ‫וכמה‬ ‫שמגיע לנו אורח חשוב אנו מסדרים ומייפים את הבית יותר‬ ‫עדיף לקבל קבלות קטנות כיון שאז עומדים בהם עדיף קבלה‬ ‫מהרגיל ומכינים מאכלים מיוחדים כן בנמשל כיון שהקב"ה‬ ‫קטנה וקבועה מאשר קבלה גדולה שלאחר זמן מזניחים אותה‬ ‫יותר קרוב אלינו אנו צריכים להראות את עצמנו יותר נקיים‬ ‫לגמרי כיון שקשה לקיימא אין קבלה יותר טובה מאשר‬ ‫ברוחניות שלנו‬ ‫צניעות אפילו דבר קטן כותב הרב אוירבאך זצוק"ל כל‬ ‫ארובות השמים נפתחים ‪.‬הרש''ש הקדוש תיקן סידור תפילה‬ ‫החומרות והידורים לא ישתוו להידור אחד קטן בצניעות החפץ‬ ‫עם כוונות מיוחדות על פי הקבלה‪, .‬לעשרת ימי תשובה תיקן‬ ‫חיים אמר שכל הוספת הידור בצניעות )אפילו יותר מההלכה(‬ ‫הרש''ש כוונות מיוחדות‪ ,‬שונות לגמרי מן הכוונות הרגילות‬ ‫מוסיף יותר השראת השכינה ושמירה והגנה מכל הצרות‬ ‫של כל ימות השנה‪ .‬זאת מכיון שבימים אלו יש אתנו הנהגה‬ ‫והקטרוגים‪ .‬גם כתב החפץ חיים שכל ההשפעות וההצלחות‬ ‫אחרת לגמרי‪ :‬כל יום ויום השפע היורד עלינו‪ ,‬כלשונו‪ ,‬הוא‬ ‫בגשמיות וברוחניות ובפרנסה היא בזכות הצניעות‪.‬‬ ‫''כמים הנובעים טיפין טיפין''‪ ,‬אך באותם ימים נפתחים‬ ‫מובא בשם הגר"א שהיה אומר שהמדרגה הגדולה ביותר‬ ‫''ארובות השמים'' ‪ -‬שפע אין קץ!‬ ‫לנשים היא הצניעות ובזה נמדד צדקתה ע"כ‪ .‬וכך היה החזון‪-‬‬ ‫ולכן כדאי לנצל ימים אלו‪ ,‬להרבות בתפילה ולהשתדל לקום‬ ‫איש אומר שהיראת שמים של האשה ניכרת ונמדדת לפי גודל‬ ‫לסליחות‪ ,‬יום יום‪] .‬סה"כ ששה ימים בעשי"ת[ ולפחות‬ ‫זהירותה והידורה בצניעות‪ .‬הרה"ק מקאליב אמר שכל חתיכת‬ ‫בעשרה ימים אלו להתחזק יותר מהרגיל כדי שנזכה לשנה‬ ‫בד שמוסיפים לצניעות מוסיפין בבית דין של מעלה להכריע את‬ ‫טובה ולהקים שכינתא מעפרא‪ .‬כותב הרש"ש שמי שמקבל‬ ‫הכף לזכות‪ .‬עוד מובא בשם הגר"א שכמו שמצווה לאנשים‬ ‫אפילו קבלה קטנה אבל קבועה מובטח לו שיכתב לחיים‬ ‫לשים כל יגיעתם בתורה הקדושה כמו כן מצוה לנשים לשים‬ ‫‪ .‬כוחה של כל קבלה אפילו קטנה אבל עקבית‬ ‫יגיעתם בצניעות‪.‬‬ ‫כפי שמסופר מעשה בזמנינו בחייל ששירת בשטחים‪ ,‬והנה‬ ‫בעל הפלא יועץ כתב )בספרו חסד לאלפים על שו"ע או"ח ס"ג ד'(‬ ‫ביום שישי אחר הצהרים ניסה לעצור טרמפים כדי לנסוע‬ ‫כמעט כל שכר האשה וכל עונשה לעולם‪-‬הבא תלוי בצניעות‪ .‬ם‬ ‫הביתה לקראת השבת‪ .‬עצר לידו רכב‪ ,‬יצא ממנו יהודי ירא‬ ‫ְנשָׁ מוֹת שֶׁ ל ַתּנּ ִָאים‪ ,‬וְ ָאמַ ר הַ בַּ עַ ל‪-‬שֵׁ ם‪-‬טוֹב שֶׁ ִלּ ְנשָׁ מוֹת ֵאלּוּ זָ כוּ‬ ‫שמים שגר באזור‪ ,‬ואמר לו 'אל תעמוד פה‪ .‬עוד מעט חושך‬ ‫ישׁא‬‫מּוֹתיהֶ ן בִּ גְ לַל ַהצְּ נִ יעוּת שֶׁ בָּ הֶ ן‪ .‬וּכְ שֶׁ ָר ָאה ז ֹאת הַ סַּ בָּ א ַק ִדּ ָ‬ ‫ִא ֵ‬ ‫וזה מסוכן‪ ,‬בוא אליי לביתי לשבת'‪' .‬אבל אני לא שומר שבת'‪,‬‬ ‫מַ הַ ְרשָׁ "א ַא ֶלּפַ נ ְְדּ ִרי נִעְ נַע ְבּר ֹאשׁוֹ וְ ָאמַ ר‪ :‬הֵ ן ֵהן‪ ,‬ל ֹא אוּכַל ְל ָת ֵאר‬ ‫אמר הבחור‪' .‬זה בסדר!'‪ ,‬ענה‪' ,‬אין בעיה‪ .‬קודם כל תמנע‬ ‫יסטַ ְמבּוּל‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫ְל גֹּדֶ ל ַהצְּ נִיעוּת אֲ שֶׁ ר אֲ נִ י זוֹ ֵכר שֶׁ הָ יָה שָׁ ם ְבּ ִא ְ‬ ‫עצמך מהס כנה‪ ,‬ובוא אליי‪ .‬אני לא אכפה עליך שום דבר‪,‬‬ ‫ירי הַ לְּבָ נוֹן כְּ מוֹ ר' ַחיִּים ָפּלָ אגִ 'י וּבְ נוֹ ר'‬ ‫וְ ָל ֵכן צָ ְמחוּ שָׁ ם ַא ִדּ ֵ‬ ‫תעשה מה שאתה רוצה'‪ .‬וכך החייל בא אליהם לשבת‪ ,‬נתנו לו‬ ‫ַאבְ ָרהָ ם זַ צַ "ל‪ .‬רואים לאיזה ילדים זוכים בזכות צניעות‬ ‫חדר‪ ,‬ואכל ושתה עמם‪ ,‬וגם שמע קצת שירה ודברי תורה מבני‬ ‫והעיקר אלו ילדנו כפי שאנו אומרים בהגדה "את עמלנו אלו‬ ‫הבית‪ .‬ביום ראשון בא החייל להיפרד מבעל הבית והודה לו‬ ‫הבנים" לאיש‪ -‬הקבלה הטובה ביותר היא לימוד תורה שנאמר‬ ‫על השבת הנפלאה‪ .‬אמר לו בעל הבית 'תשמע‪ ,‬אתה משרת‬ ‫כל חפצך לא ישוו בה אפילו חפצי שמים שום מצווה לא‬ ‫באזור מסוכן‪ ,‬וכדאי שתקבל עליך איזו מצווה שתגן עליך‪.‬‬ ‫משתווה ללימוד תורה מצווה משולה לנר ואילו תורה לאור‬ ‫אני אציע לך מצווה קלה מאוד‪ :‬כשאתה נועל נעלים תנעל‬ ‫וכפי שאנו אומרים בתפילה ותלמוד תורה כנגד כולם ולכן‬ ‫קודם כל את נעל ימין ותקשור את של שמאל‪ ,‬ואחר כך של‬ ‫הקבלה הטובה היא לקבוע עיתים לתורה או להוסיף בלימוד‬ ‫ימין‪ .‬וכשאתה מוריד את הנעלים תוריד את נעל שמאל ואחר‬ ‫התורה בפרט ללמוד שתי הלכות ביום הלכות לשון הרע שאמר‬ ‫כך של ימין'‪ .‬החייל אמר לו שהוא מקבל עליו את הדבר‪ ,‬וזה‬ ‫הרב סגל שאין אחד שלא ראה ישועה בלימוד שתי הלכות לשון‬ ‫לא נרא ה לו קשה בכלל‪ ,‬שהרי גם ככה הוא נועל נעליים‪ ,‬אזי‬ ‫הרע ליום ]יש לומר לפני כן בלי נדר ולא לקבל בנדר שלא יכשל בעוון נדרים[‬ ‫מה אכפת לי לנעול ימין קודם וכו'‪ .‬וכך החל החייל לעשות‪.‬‬ ‫מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויצלח את התורמים היקרים ובני ביתם‪ :‬חדד אשר‪ ,‬דוד ושרה חניה‪ ,‬צבן יגאל וציפורה‪ ,‬יצחק‬ ‫העלון מוקדש להצלחת להצלחת‬ ‫ויוכבד ת חדד‪ ,‬גד חדד‪ ,‬ישראל וקרין חניה‪ ,‬ציפורה חדד ומשפחתה‪ ,‬חי ואביבה חדד‪ ,‬משה טרבלסי ורעיתו ‪ ,‬זבולון וברברה חדד‪ ,‬משה חיים בן אביבה‪ ,‬עמי ושושנה כהן‪ ,‬אליהו ורות נחמה חדד‪ ,‬רפי ואביבה זגדון‪,‬‬ ‫יסכה ויעקב שמסיאן‪ ,‬שמואל ונורית חדד‪ ,‬כהן שמעון ומרים‪ ,‬מיכאל ואליס חדד‪ ,‬עמוס רזיאל ואוריה חדד‪ ,‬יצחק וכוכבה חדד‪ ,‬כהן יואל ורעייתו‪ ,‬כהן עוזיאל ורעייתו‪ ,‬יהונתן ושילת חדד‪ ,‬הדס ודניאל פראנג'י‪,‬‬ ‫משפחת יהונתן בן בת שבע וב"ב‪ :‬שה'‬ ‫יוסף ומינה חדד‪ ,‬הרב אסף נתן ורעיתו‪ ,‬בת שבע חדד וכל משפחתה‪ ,‬אברהם וסיגלית מסס‪ ,‬ר' יעקב צבאן‪ ,‬דוד ואילנה ביתן‪ ,‬ר' יעקב אזוביב‪ ,‬כהן רחמים וסוזי‪ ,‬בר רבקה ובן‪ ,‬מזושן יונתן‪ ,‬לרפואה שלמה‪ :‬שרה‬ ‫יתברך יצלחם במאד מאד ויתקיים‬ ‫בת טיטה‪ ,‬יוסף בן טיטה ‪ ,‬לזיווג הגון‪ :‬מוריה רחל בת בת שבע‪ ,,‬רבקה בת רות‪ ,‬עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה‪ .‬זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס‪] .‬כולל יום‪ ,‬כולל ליל‬ ‫בהם הפסוקים וכל אשר יעשה יצליח‬ ‫שישי‪ ,‬כולל ערב ‪,‬כוללי בין הזמנים ועוד[ ולעלון השבועי‪.‬ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא‪-‬ל מעליהם כל גזירות קשות‬ ‫ורעות ויגזור עליהם הא‪-‬ל גזירות טובות וברכות מרובות‪ ,‬וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה‪ ,‬לחיים טובים ומוצלחים‪ ,‬ויסיר כל מחלה וכל דבר רע ונהיה תמיד שמחים ומאושרים אכי"ר‪.‬‬ ‫‪,‬ימלא ה' כל משאלותך‪ ,‬ובאו עליך כל‬ ‫לע"נ‪ :‬יורם בן זילו‪ ,‬רחל בת מזלה‪ ,‬אליהו בין מבירכה‪ ,‬דוד רחמים בן ירדנה לקבלת העלון במייל‪ 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :‬כל הזכיות שמורות ‪,‬לצורך זיכוי הרבים הכל מותר‬ ‫הברכות האלה והשגוך‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪58‬‬ ‫גליון מס' ‪251‬‬ ‫ד""ת מוקדשים לעילוי נשמת מו"א ר' יפת בן יצחק ז"ל הכ"מ‪.‬‬ ‫שבת ראש השנה תשפ"ז‬ ‫עניין של חינוך‬ ‫שלְ חָ ן ְמלָכִ ים‬ ‫ּ ְפנִ ינִ ים ִמ ּ ׁ ֻ‬ ‫אֲ נִי עָ ֵרב!‬ ‫ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה – הוּא הָ ר ֹאשׁ שֶׁ ל הַ שָּׁ נָה וְ הַ כֹּל‬ ‫"סגֻלּוֹת י ְָקרוֹת לְר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה""‬ ‫ְ‬ ‫יּוֹתיו‬‫פּוֹקד ֶאת כָּל בְּ ִר ָ‬ ‫נִגְ ָרר ַאחֲ ָריו‪ ,‬וּבוֹ ה' ֵ‬ ‫דוֹשׁים ֵאלּוּ זוֹכֶה ְלסָ נֵגוֹר‬ ‫‪ .1‬בַּ עַ ל "הַ צֶּ מַ ח צֶ דֶ ק" אוֹמֵ ר שֶׁ ַקּבָּ לָה טוֹבָ ה שֶׁ ָאדָ ם ְמ ַקבֵּ ל עַ ל עַ צְ מוֹ בְּ י ִָמים ְק ִ‬ ‫מֵ חָ דָ שׁ‪ .‬הַ גְּ מָ ָרא )ר"ה יָא( ְמ ַגלָּה לָנוּ כִּ י‬ ‫עָ צוּם לְיוֹם הַ ִדּין‪.‬‬ ‫ֲצוּמים‪:‬‬ ‫יוֹמַ יִם ֵאלּוּ ִהנָּם זְ מַ נֵּי מַ פְ ֵתּחַ ע ִ‬ ‫אוֹתיּוֹת‬ ‫‪ .2‬בְּ שֵׁ ם הָ אֲ ִר"י מוּבָ א בְּ שַׁ עַ ר הַ ַכּוָּנוֹת שֶׁ ִמּי שֶׁ בָּ א לוֹ בְּ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה מַ ְחשָׁ בָ ה מַ ְד ִאיגָה יְדַ ְמיֵן ְשׁ ֵתּי ִ‬ ‫"בְּ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה נִפְ ְקדוּ שָׂ ָרה‪ָ ,‬רחֵ ל וְ חַ נָּה‬ ‫טּאוֹתיך "וּכְ שֵׁ ם שֶׁ הֶ עָ נָן חוֹלֵף ָכּ י ְִס ַתּלְּקוּ ִממֶּ נּוּ‬ ‫ֶ‬ ‫יתי ָכ עָב פְּ שָׁ עֶ יך וְ כֶעָ נָן חַ‬ ‫ע‪ ,‬ב‪ ,‬שֶׁ כָּתוּב‪" :‬ומָ ִח ִ‬ ‫הַ מַּ חֲ שָׁ בוֹת הַ ְדּאוּגוֹת‪.‬‬ ‫)אחֲ ֵרי עֶ ְשׂרוֹת שָׁ נִים שֶׁ ל ע ֲָקרוֹת(‪ .‬בְּ ר ֹאשׁ‬ ‫ַ‬ ‫)אחַ ר ‪21‬‬ ‫סוּרים ַ‬ ‫הַ שָּׁ נָה יָצָ א יוֹסֵ ף ִמבֵּ ית הָ אֲ ִ‬ ‫יאת הַ פְ טָ ַרת חַ נָּה בְּ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ְסגֻלָּה ַא ִדּי ָרה לִפְ ִקידַ ת ע ֲָקרוּת )יָדוּעַ כִּ י חַ נָּה וְ שָׂ ָרה נִפְ ְקדוּ בְּ ר ֹאשׁ‬ ‫‪ְ .3‬ק ִר ַ‬ ‫הַ שָּׁ נָה( ‪.‬‬ ‫שָׁ נָה לְל ֹא ִתּ ְקוָה(‪ .‬בְּ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה בָּ ְטלָה‬ ‫)אחַ ר ‪ 122‬שָׁ נָה‬ ‫עֲבוֹדָ ה מֵ אֲ בוֹ ֵתינוּ בְּ ִמצְ ַריִם ַ‬ ‫ִשׂ ָר ֵאל( וּ ְל ַכוֵּן חת"ך‬ ‫)סגֻלּוֹת י ְ‬ ‫‪ְ .4‬סגֻלָּה ְלפ ְַרנָסָ ה טוֹבָ ה ל ְִקנוֹת סַ כִּ ין חַ דָּ ה וּלְחַ דֵּ ד אוֹתוֹ בְּ עֶ ֶרב ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ְ‬ ‫ִסּוּרים מָ ִרים("‪ְ .‬ראוּ‬ ‫שֶׁ ל ִשׁעְ בּוּד ָקשֶׁ ה וְ י ִ‬ ‫אוֹמ ִרים ְל – מֵ הָ אֲ ִר"י( ‪.‬‬ ‫)מדֻבָּ ר עַ ל סַ כִּ ין חַ דָּ ה בְּ ִלי ִשׁ ַנּיִם וְ ל ְִקנוֹת בַּ ְמּ ִחיר הָ ִראשׁוֹן שֶׁ ְ‬ ‫ְ‬ ‫כַּמָּ ה ִרוּוּחַ וִ ישׁוּעָ ה זָכוּ בַּ יּוֹם הַ גָּדוֹל הַ זֶּה‪,‬‬ ‫שׁ שֶׁ פַע ְלכָל הַ שָּׁ ָנה‪.‬‬ ‫‪ .5‬בִּ ְרכַּת הַ מָּ זוֹן הָ ִראשׁוֹנָה שֶׁ ל הַ שָּׁ נָה הַ חֲ דָ שָׁ ה לוֹמַ ר בְּ ַכ ָוּנָה וּבְ ִשׂ ְמחָ ה וְ ִת ְמ ֹ‬ ‫וּמַ דּוּעַ ? שָׂ מוּ לֵב ל ְִדבְ ֵרי ָר ִשׁ"י הַ ָקּדוֹשׁ‪" :‬בָּ א‬ ‫‪ .6‬ל ֹא לִישֹׁן עַ ד חֲ צוֹת יוֹם שֶׁ כָּתוּב‪ :‬שֶׁ ִמּי שֶׁ יָּשֵׁ ן בְּ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה )הַ ַכּ ָוּנָה לַחֲ צִ י יוֹם הָ ִראשׁוֹן( יָשֵׁ ן מַ זָּלוֹ חָ ס‬ ‫זִ כְ רוֹנָם לְטוֹבָ ה‪ ,‬וְ נִגְ זַר ֲעלֵיהֶ ן )שָׂ ָרה‪ָ ,‬רחֵ ל‬ ‫וְ שָׁ לוֹם ‪.‬‬ ‫וְ חַ נָּה( הֵ ָריוֹן"‪ .‬כְּ לוֹמַ ר‪ ,‬ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה נ ְִק ָרא‬ ‫ִשׁ ְמ ֵרנוּ ְמצָ ֵרינוּ וְ י ְַר ִחיב גְּ בוּלֵנוּ בְּ שֶׁ ַפע‬ ‫"תּ ֲע ֹר ְלפָ נַי שֻׁ לְחָ ן ֶנגֶד צ ְֹר ָרי" ‪ .‬וָהּ' י ְ‬ ‫‪ַ .7‬ל ֲע ֹר שֻׁ לְ חָ ן מֻ ְקדָּ ם וְ לוֹמַ ר ַ‬ ‫יוֹם הַ זִּ כָּרוֹן‪ ,‬לְפִ י שֶׁ עוֹלֶה זִ כְ רוֹנוֹ שֶׁ ל כָּל ֶאחָ ד‬ ‫בּוֹרא י ְִתבָּ ַר ‪ ,‬וְ ִאם עוֹלֶה זִ כְ רוֹנוֹ שֶׁ ל‬ ‫לִפְ נֵי הַ ֵ‬ ‫‪ְ .8‬סגֻלָּה נִפְ ל ָָאה בְּ שֵׁ ם ַרבִּ י חַ יִּים ָפלָאגִ 'י – דָּ בָ ר גָּדוֹל ל ְִמ ִחילַת עֲווֹנוֹת‪ ,‬ל ְִקר ֹא בְּ עֶ ֶרב ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה בְּ פ ָָרשַׁ ת‬ ‫סוּקים(‬ ‫פָּרשָׁ ה עַ ד פָּסוּק י"ב ) ֲע ִליַּת שֵׁ נִי( בְּ לִי פָּסוּק י"ב ) ‪ 11‬פְּ ִ‬ ‫"כִּ י ָתּבוֹא" ִמ ְתּ ִחלַּת הַ ָ‬ ‫הָ ָאדָ ם לְטוֹבָ ה – הוּא יָכוֹל ל ְִהוָּשַׁ ע וּל ְַקבֵּ ל‬ ‫חַ יִּים חֲ דָ ִשׁים‪ַ ,‬אחַ ר עֶ ְשׂרוֹת וּמֵ אוֹת שָׁ נִים‬ ‫ְעוֹרר עָ לֵינוּ זְ כוּת ָאבוֹת‪.‬‬ ‫‪ .9‬בַּ יּוֹם הַ שֵּׁ נִי שֶׁ ל ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ל ְִקר ֹא פּ ָָרשַׁ ת "הָ ע ֲִקידָ ה" ַפּעֲמַ יִם ל ֵ‬ ‫ִשׂ ָר ֵאל בְּ ִמצְ ַריִם‪,‬‬‫שֶׁ הָ יָה שָׁ רוּי בְּ סֵ בֶ ל כְּ מוֹ י ְ‬ ‫‪ִ . 10‬ל ְטבֹּל בַּ ִמּ ְקוֶה בְּ עֶ ֶרב ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה‪.‬‬ ‫הָ ִאמָּ הוֹת הָ ע ֲָקרוּת וְ יוֹסֵ ף בַּ בּוֹר‪ .‬כֵּיצַ ד זוֹכִ ים‬ ‫יאה(‪.‬‬ ‫ָשׁים ֶאת הַ ְקּ ִר ָ‬ ‫‪ . 11‬ל ְִקר ֹא סֵ פֶר ְתּ ִהלִּים ַפּעֲמַ יִם בְּ גִ ימַ ְט ִריָּא "כְּ פָר" )נ ִָתּן לְחַ לֵּק ְלכַמָּ ה אֲ נ ִ‬ ‫לְהַ עֲלוֹת ֶאת זִ כְ רוֹנֵנוּ לְטוֹבָ ה לִפְ נֵי ה'? כֵּיצַ ד‬ ‫גּוֹר ִמים לָה' ל ְַרחֲ ִמים גְּ דוֹלִים עָ לֵינוּ בִּ זְ מַ ן‬ ‫ְ‬ ‫ָמוּטים ִמכֶּסֶ ף טָ הוֹר וּלְהַ ְדלִיק בָּ הֶ ם ֶאת נֵרוֹת הַ חַ ג ‪.‬‬ ‫‪ְ . 12‬סגֻלָּה מֵ הָ ַרב מוּצָ פִ י – ל ְִקנוֹת פּ ִ‬ ‫כּוֹתב הַ גָּאוֹן הַ צַּ ִדּיק‪ ,‬בַּ עַ ל הַ 'מָ אוֹר‬ ‫הַ ִמּ ְשׁפָּט? ֵ‬ ‫‪ַ . 13‬לעֲשׂוֹת הַ פְ ָרשַׁ ת חָ לָה בַּ בּ ֶֹקר מֻ ְקדָּ ם‪ִ ,‬מפְּ נֵי שֶׁ חָ נָה ִאמֵּ נוּ ִקל ְְקלָה עַ סָּ תוֹ שֶׁ ל עוֹלָם )הַ ַכּ ָוּנָה ל ָָאדָ ם‬ ‫וְ שֶׁ מֶ שׁ' ִ)ר ְמזֵי ר"ה ד"ה ָא ְמרוּ ְל ָפנַי(‪:‬‬ ‫הָ ִראשׁוֹן שֶׁ הָ יָה חַ לַּת ו שֶׁ ל עוֹלָם( וּבָ זֶה ַא ְתּ ְמ ַכפּ ֶֶרת עַ ל חֵ ְטא חַ וָּה וְ עַ ל הַ חֲ טָ ִאים שֶׁ ָלּ )הֵ חֵ לָּה שֶׁ ל ר ֹאשׁ‬ ‫"וְ ַא ְשׁ ֵרי הָ ָאדָ ם הַ זּוֹכֶה ל ְַקדֵּ שׁ וּלְטַ הֵ ר עַ צְ מוֹ‬ ‫הַ שָּׁ נָה ְסגֻלָּה שֶׁ ִתּ ְהיֶה ֲעגֻלָּה וְ ל ֹא ְקלוּעָ ה ל ְִרמֹז שֶׁ ִתּ ְהיֶה שָׁ נָה חֲ ל ָָקה( ‪.‬‬ ‫בוֹתיו בְּ כָל מֹחַ ' )‪ (48‬שָׁ עוֹת שֶׁ ל ר ֹאשׁ‬ ‫וּמַ ְח ְשׁ ָ‬ ‫לְה ָכּנֵס לְר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ְמ ֻפיּ ִָסים עִ ם הַ חֲ בֵ ִרים וּבְ נֵי הַ ִמּ ְשׁפָּחָ ה‪ ,‬לִכְ תֹּב ִאגְּ רוֹת בְּ ָרכָה ל ְֵאלֶּה שֶׁ ַרבְ ֶתּם‬ ‫‪ִ . 14‬‬ ‫וּדבֵ קוּת ה'‬ ‫שׁ ְקדֻשָּׁ ה ְ‬ ‫הַ שָּׁ נָה – שֶׁ בְּ זֶה י ְִמ ֹ‬ ‫וּמסֻ כְ סָ כִ ים עִ ם בְּ נֵי הַ ִמּ ְשׁפָּחָ ה ‪.‬‬ ‫ִא ָתּם‪ ,‬כְּ כָל שֶׁ זֶּה נ ִָתּן‪ .‬ל ֹא לָבוֹא לְר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ְמ ֻפלָּגִ ים ְ‬ ‫ִשׁ ַתּדֵּ ל ל ְִהיוֹת ְמחֻ בָּ ר‬ ‫ְלכָל הַ שָּׁ נָה"‪ָ .‬אדָ ם שֶׁ יּ ְ‬ ‫אוֹתנוּ בַּ שָּׁ מַ יִם ְלכַף זְ כוּת ‪.‬‬ ‫‪ . 15‬לָדוּן ֶאת ִמי שֶׁ ַרבֵּ נוּ ִאתּוֹ ְלכַף זְ כוּת וְ ָכ יָדוּנוּ ָ‬ ‫וְ דָ בוּק לָה' בְּ כָל הַ יּוֹמַ יִם שֶׁ ל ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה‪:‬‬ ‫ירה שֶׁ ַתּעֲלֶה ָלנוּ‬ ‫‪ . 16‬ל ֹא לִכְ עֹס בְּ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה בְּ שׁוּם ָפּנִים ָואֹפֶ ן‪ַ ,‬א ְדּ ַרבָּ א ל ְִהיוֹת בְּ ִשׂ ְמחָ ה‪ְ ,‬סגֻלָּה ַא ִדּ ָ‬ ‫בַּ ְתּפִ לּוֹת‪ ,‬בְּ הֶ ָא ַרת ָפּנִים לַשֵּׁ נִי‪ ,‬בְּ נִצּוּל הַ זְּ מַ ן‪,‬‬ ‫יוֹתר‪.‬‬ ‫שָׁ נָה ְמב ֶֹרכֶת בְּ ֵ‬ ‫וּבְ עִ ָקּר בִּ לְהַ ְמלִי ֶאת ה' עָ לָיו ע"י שֶׁ ְמּהַ ְרהֵ ר‬ ‫‪ַ . 17‬כּמּוּבָ ן‪ ,‬ל ְַקיֵּם ֶאת ִמצְ ווֹת "הַ ִסּימָ נִים" ְסגֻלָּה לְשָׁ נָה ְמב ֶֹרכֶת‪.‬‬ ‫בִּ ְתשׁוּבָ ה ַלעֲשׂוֹת ְרצוֹנוֹ י ְִתבָּ ַר )בְּ עִ ָקּר בִּ זְ מַ ן‬ ‫ְתּ ִקיעַ ת שׁוֹפָר(– זוֹכֶה שֶׂ ה' י ְִהיֶה דָּ בוּק בּוֹ כָּל‬ ‫גוּרכֶם בִּ כְ דֵ י שֶׁ גַּם לָהֶ ם י ְִהיֶה חַ ג‬ ‫מ בָּ ֲע ִניִּים בְּ ֵאזוֹר ְמ ְ‬ ‫‪ . 18‬חָ שׁוּב ֵ‬ ‫לָתת צְ דָ ָקה בְּ עֶ ֶרב ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה וְ ל ְִת ֹ‬ ‫דּוֹאג לְשַׂ מֵּ חַ ֶאת הָ ֲע ִנ ִיּים‪ ,‬גַּם ה' י ְִתבָּ ַר י ְִד ַאג לְשַׂ מֵּ חַ אוֹתוֹ וְ ֶאת בְּ נֵי בֵּ יתוֹ‪.‬‬ ‫שָׂ מֵ חַ ‪ִ .‬מי שֶׁ ֵ‬ ‫הַ שָּׁ נָה‪ ,‬וְ יַצְ לִיחַ בְּ כָל מַ עֲשֵׂ ה יָדָ יו!‪ .‬ל ֹא ל ְִחנָּם‬ ‫כּ ַָתב ַרבֵּ נוּ ָה ָרשָׁ "שׁ )הַ ְקדָּ מָ ה לְסֵ פֶר 'נְהַ ר‬ ‫"פּוֹתחַ ֶאת יָדֶ י "‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫‪ . 19‬עַ ל פִּ י הַ ְמּקֻ בָּ לִים מֻ ְמלָץ שֶׁ יּ ְִהיֶה עַ ל הַ שֻּׁ לְחָ ן ‪ַ 2‬תּ ִ‬ ‫פּוּחים אֲ ד ִֻמּים וּ ְל ַכוֵּן פָּסוּק‬ ‫"אדָ ם שֶׁ יּ ְַקבֵּ ל עָ לָיו בְּ יוֹם הַ ִדּין‬ ‫שָׁ לוֹם'(‪ָ :‬‬ ‫וְ לוֹמַ ר ָתפוּח‪ ,‬פָתוּח‪ָ ,‬כּ י ְִתפַּח ְמ ֻמנֵּינוּ וְ יִפְ ַתּח מַ ָזּלֵנוּ‪ָ ,‬אמֵ ן‪.‬‬ ‫אֲ פִ לּוּ ַקבָּ לָה ַאחַ ת ְקטַ נָּה‪ ,‬אֲ נִי עָ ֵרב לוֹ‪,‬‬ ‫'תּפּוּחַ '‪" :‬כְּ ַתפּוּחַ בַּ עֲצֵ י הַ יַּעַ ר‬ ‫‪ְ . 20‬סגֻלָּה ְל ַזוֵּג – מוּבָ א בְּ שֵׁ ם מָ ָרן הָ ַרב עוֹבַ ְדיָה יוֹסֵ ף זצ"ל‪ :‬הֶ חָ ָתן מֻ גְ דָּ ר כְּ ַ‬ ‫שֶׁ הַ ַקּבָּ לָה הַ זּ ֹאת ִתּ ְהיֶה לוֹ לְמֵ לִיץ יֹשֶׁ ר"‪ .‬אֲ נִי‬ ‫יאת הַ זִּ וּוּג‪.‬‬ ‫וּמכַוְּ נִים ל ְִמצִ ַ‬ ‫'דּבַ שׁ' בְּ גִ ימַ ְט ִריָּא ִאשָּׁ ה‪ .‬טוֹבְ לִים ֶאת הַ ַתּפּוּחַ בִּ ְדבַ שׁ ְ‬ ‫דּוֹדי בֵּ ין הַ בָּ נִים"‪ְ .‬‬ ‫כֵּן ִ‬ ‫עָ ֵרב! וּ ְלוַאי וְ נִזְ כֶּה! )טוֹב לַחֲ סוֹת בָּ הּ'(‬ ‫ִשׁ ַניִם‪ ,‬חֵ צִ י לָהּ וָחֵ צִ י לְבַ ֲע ָלהּ‬‫לוֹקחַ ת ַתּפּוּחַ ֶאחָ ד‪ ,‬חוֹצָ ה אוֹתוֹ ל ְ‬ ‫‪ . 21‬וְ כֵן ְסגֻלָּה ְלז ֶַרע שֶׁ ל ְקיָמָ א‪ :‬הָ ִאשָּׁ ה ַ‬ ‫"דּבַ שׁ"‪ .‬הָ ִאשָּׁ ה‬ ‫"אשָּׁ ה" בְּ גִ ימַ ְט ִריָּא ְ‬ ‫"תּפּוּחַ " – גִּ ימַ ְט ִר ָיּא "פְּ רוּ ְוּרבוּ"‪ִ ,‬‬ ‫וּמ ַכ ֶוּנֶת עַ ל ְיל ִָדים וְ זֶה הַ סּוֹד‪ַ :‬‬ ‫ְ‬ ‫פָּק ְדנָה כָּל הָ ע ֲָקרוּת‪ָ ,‬אמֵ ן‪.‬‬ ‫)תּפּוּחַ ( בִּ ְדבַ שׁ וּמַ זָּל טוֹב‪ַ ,‬וי ְִהי ָרצוֹן שֶׁ ִתּ ֵ‬ ‫טוֹבֶ לֶת ֶאת "הַ פְּ רוֹ ְוּרבוּ" ַ‬ ‫‪ . 22‬בְּ שֵׁ ם הֶ חָ ָת"ם סוֹפֵר‪ ,‬שֶׁ ִמּי שֶׁ יָּכוֹל ל ְִקנוֹת ֶאת ֲע ִליַּת הַ מַּ פְ ִטיר שֶׁ ל ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ַתּ ְשׁ ֶרה עָ לָיו הַ ְשּׁכִ ינָה‬ ‫בברכת שבת שלום מערכת לב ארי‬ ‫כָּל הַ שָּׁ נָה‪.‬‬ ‫לע"נ הבחור אריה ז"ל בן דוד וזהבה הי"ו‬ ‫שליט"א‬ ‫דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪59‬הפרשה מפי הרב אריה יוסף טועמיה ‪-‬‬ ‫מערכת שיעורי לב ארי – שיעורים שבועיים לאור‬ ‫שהָ ָיה‪...‬‬ ‫שה ׁ ֶ‬ ‫ַמ ֲע ֵׂ‬ ‫הבכי הנפלא\ ִספּוּר עַ ל מרן רבי רפאל יעקב דוד‬ ‫הילולת מרן‬ ‫וילובסקי )הרידב"ז( זצ"ל זיע"א‪) .‬מלוקט בשינוי לשון קלים מתוך‬ ‫רבי רפאל יעקב‬ ‫נוֹתיו הָ ַאחֲ רוֹנוֹת בָּ עִ יר צְ פַת‪ .‬בְּ ַאחַ ד הַ יּ ִָמים הָ יָה יוֹם הַ זִּ כָּ רוֹן‬ ‫גּוֹרר בִּ ְשׁ ָ‬ ‫ַרבֵּ נוּ ִה ְת ֵ‬ ‫דוד וילובסקי‬ ‫לִתפִ לַּת ִמנְחָ ה‪ָ ,‬ר ָאה כִּ י עֲדַ יִן ִה ְק ִדּים וְ יֵשׁ לוֹ לְהַ ְמ ִתּין עַד‬ ‫ל ְָאבִ יו‪ .‬בְּ בוֹאוֹ לביה"כ ְ‬ ‫זצ"ל זיע"א‬ ‫זְ מַ ן הַ ְתּפִ לָּה‪ .‬עָ מַ ד‪ֵ ,‬אפוֹא‪ ,‬וְ ִה ְמ ִתּין וְ ִה ְרהֵ ר לְעַ צְ מוֹ‪ ,‬כְּ שֶׁ הוּא ִנ ְשׁעַ ן עַ ל הַ ְסּטֶ נְדֶּ ר‪,‬‬ ‫ישׁית‪ .‬הָ יָה שָׁ ם ֶאחָ ד הַ ִמּ ְת ַפּלְּלִים‬ ‫אֲ בָ ל תּוֹ כְּ דֵ י ִה ְרהוּר‪ -‬הֵ חֵ ל ְלפ ֶַתע לִבְ כּוֹת חֲ ִר ִ‬ ‫)א' תשרי תרע"ד(‬ ‫ידבָ "ז וְ שָׁ ַאל אוֹתוֹ‪ ,‬כְּ דֶ ֶר ַאנְשֵׁ י צְ פַת הַ חֲ ִריפִ ים‬ ‫שֶׁ ִהבְ ִחין בַּ דָּ בָ ר‪ .‬הוּא ִנגַּשׁ ל ִָר ְ‬ ‫ירת‬ ‫יתם‪ ,‬כִּ י הַ יּוֹם הוּא יוֹם הַ זִּ כָּ רוֹן לִפְ ִט ַ‬ ‫וְ הַ ְמּמֻ לּ ִָחים‪" :‬מֵ בִ ין אֲ נִי ֶאת הַ בֶּ כִ י שֶׁ בְּ כִ ֶ‬ ‫אֲ בִ יכֶם‪ .‬אֲ בָ ל הֲ ל ֹא הוּא נִפְ טַ ר כְּ שֶׁ כְּ בָ ר הָ יָה בֶּ ן ְשׁמוֹנִים וָמַ עְ לָה‪ ,‬וְ גַם עָ בְ רוּ כְּ בָ ר‬ ‫כַּר ֶתּם דַּ וְ ָקא עַ כְ שָׁ ו‬ ‫לְמַ עְ לָה מֵ ֲח ִמ ִשּׁים שָׁ נָה מֵ ָאז הָ ַל לְעוֹלָמוֹ‪ ,‬מָ ה ֵאפוֹא‪ִ ,‬נזְ ְ‬ ‫פָאל ַי ֲעקֹב דָּ וִ ד וִ ילוֹבְ ְס ִקי‬ ‫הָ ַרב ְר ֵ‬ ‫"א ָתּה צוֹדֵ ק‪ ,‬אֲ בָ ל אֲ סַ פֵּר ְל בְּ מָ ה ִנזְ כַּ ְר ִתּי‪,‬‬ ‫ידבָ "ז וְ ָאמַ ר‪ַ :‬‬ ‫לִ בְ כּוֹת?"‪ .‬הֵ ִשׁיב הָ ִר ְ‬ ‫ידב''ז וְ 'הָ ַרב‬‫זצ"ל הַ יָּדוּעַ בַּ כִּ נּוּי ִר ְ‬ ‫אוֹתי ָאבִ י ִל ְלמֹד ֵאצֶ ל‬ ‫ִ‬ ‫ִיתי יֶלֶד‪ ,‬שָׁ לַח‬ ‫יתי‪ .‬כַּאֲ שֶׁ ר הָ י ִ‬ ‫כְּ דֵ י שֶׁ ָתּבִ ין מַ דּוּעַ בָּ כִ ִ‬ ‫יוֹתר‪ ,‬כִּ י הוּא ָתּ ִמיד ָאמַ ר‪ַ ' :‬י ֲעקֹב דָּ וִ ד נ ְִתבָּ ֵר בְּ ר ֹאשׁ טוֹב‬ ‫הַ ְמּל ְַמּ ִדים הַ ְמּ ֻעלִּים בְּ ֵ‬ ‫ִמ ְסּלוֹצְ ק'‪ :‬נוֹלַד בְּ ‪-‬ל' ְשׁבָ ט‬ ‫יִהיֶה‬ ‫לְאמָּ א‪ַ ' :‬י ֲעקֹב דָּ וִ ד יִ צְ מַ ח וְ ְ‬ ‫וּבְ הַ ְרבֵּ ה כִּ שָּׁ רוֹן'‪ ,‬וּפַעַ ם ַאחַ ת ַאף שָׁ מַ עְ ִתּי שֶׁ ָאמַ ר ִ‬ ‫ה'תר"ה ל ְָאבִ יו‪ :‬ר' זְ ֵאב זצ"ל‪.‬‬ ‫יוֹתר'‪ .‬וְ ָא ְמנָם‬ ‫לַמדָ ן גָּדוֹל‪ ,‬וְ ָלכֵן אֲ נ ְַחנוּ מֻ כְ ָר ִחים ל ַָקחַ ת לוֹ ֶאת הַ ְמּלַמֵּ ד הַ טּוֹב בְּ ֵ‬ ‫ְ‬ ‫)מחוֹז גְּ ר ְֹדנָה(‪.‬‬ ‫קוֹרבִ ין ְ‬ ‫בְּ ְ‬ ‫הָ יָה בָּ עִ יר ְמלַמֵּ ד מֻ כְ שָׁ ר ְמאוֹד‪ֶ ,‬אלָּא שֶׁ הוּא בִּ ֵקּשׁ ֶאת ְשׂכָרוֹ‪ :‬רוּבָּ ל שָׁ לֵם לְ כָל‬ ‫ידבָ "ז לְסַ פֵּר‪" ,‬הָ יָה בְּ ִמ ְקצוֹעוֹ‬ ‫"אבִ י"‪ִ ,‬ה ְמ ִשׁי הָ ִר ְ‬ ‫חֹדֶ שׁ‪ ,‬וְ זֶה הָ יָה הַ ְרבֵּ ה כֶּסֶ ף"‪ָ .‬‬ ‫עוֹד בִּ ְצעִ ירוּתוֹ נוֹדַ ע כְּ עִ לּוּי‪ .‬בִּ ְהיוֹתוֹ‬ ‫נּוּרים‪ִ ,‬מזֶּה ִה ְתפּ ְַרנֵס‪ ,‬אֲ בָ ל בְּ דֹחַ ק גָּדוֹל וּבַ ֲענִיּוּת ַרבָּ ה‪ ,‬אֲ בָ ל ל ְַמרוֹת ז ֹאת‪,‬‬ ‫בּוֹנֶה ַתּ ִ‬ ‫בְּ גִ יל עֶ ְשׂ ִרים וְ שָׁ שׁ נִבְ חַ ר לְשַׁ מֵּ שׁ‬ ‫לַמּלַמֵּ ד‪ -‬ל ֹא הָ י ְָתה ֶאצְ לוֹ שׁוּם ְשׁ ֵא ָלה‪ ,‬מֻ כְ ָר ִחים‬ ‫כַּאֲ שֶׁ ר ָנגַע הַ דָּ בָ ר בִּ ְשׂכַ ר לִמּוּד ְ‬ ‫כְּ ַרב בְּ ַאזְ בָּ לִין‪ .‬בִּ ְשׁנַת הַ 'תרל"א‬ ‫דּוֹרשׁ‪ָ .‬כּ ִה ְתחַ ל ְִתּי לִלְ מֹד ֶאצְ לוֹ‬ ‫יוֹתר‪ ,‬כַּמָּ ה שֶׁ הוּא ֵ‬ ‫לְשַׁ לֵּם ל ְִמ ד‪ ,‬שֶׁ הוּא הַ טּוֹב בְּ ֵ‬ ‫ִשׁמֵּ שׁ כְּ דַ ְרשָׁ ן וְ ַרב בְּ וִ י ְלנָה‪ .‬בִּ ְשׁנַת‬ ‫בִּ ְת ִחלַּת הַ זְּ מַ ן וְ שָׁ ַק ְד ִתּי עַ ל לִמּוּדַ י בְּ הַ צְ לָחָ ה‪ .‬חָ לְפוּ ְשׁלוֹשָׁ ה חֳ דָ ִשׁים מֵ ָאז ִה ְת ִחילוּ‬ ‫ִמּוּדים‪ ,‬אֲ בָ ל ָאבִ י ל ֹא ִשׁלֵּם ל ְַמּלַמֵּ ד כָּל אוֹתוֹ הַ זְּ מַ ן‪ ,‬כִּ י ל ֹא מָ צָ א ִמ ְניָן ל ַָקחַ ת‪.‬‬ ‫הַ לּ ִ‬ ‫הַ 'תרמ"ג ִשׁמֵּ שׁ כְּ ַרב בְּ פּוֹלוֹצְ ק‪.‬‬ ‫אוֹתי‬ ‫ִ‬ ‫הַ ְמּלַמֵּ ד ִה ְמ ִתּין עַ ד ָאז בְּ סַ בְ לָנוּת‪ ,‬אֲ בָ ל כַּאֲ שֶׁ ר עָ בַ ר זְ מַ ן כֹּה ָא ֹר ‪ ,‬שָׁ לַח‬ ‫בִּ ְשׁנַת הַ 'תרמ"ז הֵ חֵ ל ְלשַׁ מֵּ שׁ כְּ ַרב‬ ‫יוֹתר‬ ‫לְתּי שׁוּם ַתּ ְשׁלוּם‪ֵ ,‬‬ ‫'ה ְמ ַתּנ ְִתּי ְשׁלוֹשָׁ ה חֳ דָ ִשׁים‪ ,‬וְ ל ֹא ִקבַּ ִ‬ ‫הַ בַּ י ְָתה עִ ם פּ ֶֶתק‪ִ :‬‬ ‫ישׁק‪ .‬בִּ ְשׁנַת ה'תר"נ הֵ חֵ ל‬ ‫בְּ וִ ילְקוֹבִ ְ‬ ‫לִשׁ חַ לִי ֶאת הַ מַּ גִּ יעַ לִי‪ַ ,‬אחֶ ֶרת ל ֹא אוּכַל‬ ‫הוֹאילוּ בְּ טוּבְ כֶם ְ‬ ‫ֵאי ֶננִּי יָכוֹל לְהַ ְמ ִתּין‪ִ .‬‬ ‫לְשַׁ מֵּ שׁ בָּ ַרב בִּ ְסלוֹצְ ק וְ יִסֵּ ד שָׁ ם‬ ‫פָּרצָ ה בִּ כְ יָה בַּ בַּ יִת‪ֵ ,‬אין כֶּסֶ ף‬ ‫פֶּתק‪ְ ,‬‬ ‫אתי ֶאת הַ ֶ‬ ‫לְהַ חֲ זִ יק עוֹד ֶאת הַ ֶיּלֶד'‪ .‬כַּאֲ שֶׁ ר הֵ בֵ ִ‬ ‫לְשַׁ לֵּם ל ְַמּ ַלמֵּ ד‪ ,‬אֲ בָ ל ַי ֲעקֹב דָּ וִ ד הֲ ל ֹא צָ ִרי ִל ְלמֹד ֵאצֶ ל ְמלַמֵּ ד טוֹב! מָ ה בְּ כָל ז ֹאת‬ ‫ְי ִשׁיבָ ה‪ִ .‬מ ְשּׁנַת הַ 'תרנ"ט וְ עַ ד ל ְִשׁנַת‬ ‫יְתה‪,‬‬ ‫פֶּתק הַ בַּ ָ‬ ‫אוֹתי עִ ם הַ ֶ‬ ‫עָ שָׂ ה ָאבִ י? ִהנֵּה‪ ,‬בְּ ִדיּוּק בְּ אוֹתוֹ בּ ֶֹקר שֶׁ הַ ְמּלַמֵּ ד שָׁ לַח ִ‬ ‫ֶאת פֵּ רוּשׁוֹ עַ ל‬ ‫הַ 'תרס"ב עָ ַר‬ ‫הוּא שָׁ מַ ע בְּ בֵ ית‪-‬הַ כְּ נֶסֶ ת שֶׁ גְּ בִ יר ֶאחָ ד הֵ ִקים בֵּ ית חַ ְתנוּת לִ בְ נוֹ‪ ,‬וְ הָ יָה צָ ִרי לִ בְ נוֹת‬ ‫לְמי‪ .‬בִּ ְשׁנַת‬ ‫הַ ַתּלְמוּד הַ ְיּרוּשַׁ ִ‬ ‫לוֹ ַתּנּוּר‪ֶ ,‬אלָּא שֶׁ בֵּ ית‪-‬הַ חֲ רֹשֶׁ ת לִלְבֵ נִים ִהפְ ִסיקוּ ִמ ִסּבָּ ה כָּ לְשֶׁ ִהי לִפְ עֹל וְ ל ֹא נ ְִמצְ אוּ‬ ‫לְא ְרהָ "ב בְּ מַ טָּ ָרה‬ ‫הַ 'תרס"ג עָ בַ ר ַ‬ ‫לְבֵ נִים עֲבוּר הַ ַתּנּוּר‪ .‬הַ גְּ בִ יר‪ֶ ,‬שׁלּ ְַמרוֹת ז ֹאת ָרצָ ה לִ בְ נוֹת ֶאת הַ ַתּנּוּר בְּ בֵ ית‪-‬בְּ נוֹ‪,‬‬ ‫לְחַ זֵּק ֶאת הַ יַּהֲ דוּת וְ ִה ְתמַ נָּה לְ ַרב‬ ‫הוֹדיעַ ָכּ אוֹתוֹ בַּ עַ ל‪ְ -‬מלָאכָה שֶׁ יָּבִ יא לוֹ לְבֵ נִים‪ -‬הוּא יְשַׁ לֵּם לוֹ גַּם בִּ ְשׁבִ יל‬ ‫ִ‬ ‫וּת ִקלִּין‪ִ .‬אם כֵּן‪ָ ,‬אמַ ר‬ ‫הַ לְּבָ נִים וְ גַם הֲ ָקמַ ת הַ ַתּנּוּר סַ שֶׁ ל ִשׁשָּׁ ה רוּבָּ לִים‪ ,‬טָ בִ ין ְ‬ ‫יקגוֹ‪ .‬בִּ ְשׁנַת התרס"ה עָ לָ ה‬ ‫בְּ ִשׁ ָ‬ ‫ָאבִ י ל ְִא ִמּי‪" :‬יוֹדַ עַ ת ֶאת מָ ה? ִאם ֵאין ֶאפְ שָׁ רוּת לְהַ ִשּׂיג לְבֵ נִים‪ְ ,‬נפ ֵָרק ֶאת הַ ַתּנּוּר‬ ‫ל ְֶא ֶרץ ִי ְשׂ ָר ֵאל וּמֻ נָּה ְל ַרבָּ הּ שֶׁ ל‬ ‫שֶׁ לָּנוּ וְ י ְִהיוּ לִי ִמזֶּה לְבָ נִים‪ ,‬וְ ָאז ֵא ֵל לְאוֹתוֹ גְּ בִ יר וְ ֶאבְ נֶה לוֹ ֶאת הַ ַתּנּוּר בִּ ְשׁבִ יל‬ ‫'תּוֹרת ֶא ֶרץ‬‫ַ‬ ‫צְ פַת‪ .‬יִסֵּ ד ֶאת ְי ִשׁיבַ ת‬ ‫לִמלַמֵּ ד‪ָ .‬אמַ ר וְ עָ שָׂ ה‪ .‬הוּא‬ ‫וּמזֶּה נוּכַל לְשַׁ לֵּם ְ‬ ‫בְּ נוֹ‪ָ ,‬כּ י ְִהיוּ לָנוּ ִשׁשָּׁ ה רוּבָּ לִים‪ִ ,‬‬ ‫ִי ְשׂ ָר ֵאל'‪ .‬זִ כְ רוֹנוֹ הָ יָה נִפְ לָא‪ ,‬וְ יָדַ ע‬ ‫פּ ֵֵרק ֶאת הַ ַתּנּוּר בַּ בַּ יִת‪ ,‬הָ ַל ֶאל הַ גְּ בִ יר וּבָ נָה ִמן הַ לְּבֵ ִנים ַתּנּוּר חָ דָ שׁ בְּ בֵ ית‪-‬בְּ נוֹ‬ ‫וְ ִקבֵּ ל ֶאת שֵׁ שֶׁ ת הָ רוּבָּ לִים‪ .‬בְּ ִשׂ ְמחָ ה ַרבָּ ה חָ זַר הַ בַּ י ְָתה‪ָ ,‬ק ָרא וְ ָאמַ ר לִי‪ַ ' :‬י ֲעקֹב‬ ‫כַּמָּ ה מַ סֶּ כְ תּוֹת בְּ שָׁ "ס בְּ עַ ל פֶּה‪.‬‬ ‫וֹתם ל ְַמּלַמֵּ ד שֶׁ ְלּ ‪ְ ,‬שׁלוֹשָׁ ה בִּ ְשׁבִ יל ְשׁ שֶׁ ת‬ ‫דָּ וִ ד‪ַ ,‬קח ְל ִשׁשָּׁ ה רוּבָּ לִים וְ ֵתן א ָ‬ ‫בָּ ִקי בְּ ַתלְמוּד בָּ בְ לִי וִ ירוּשַׁ ל ְִמי וְ רֹב‬ ‫לִשׁ שֶׁ ת הֶ חֳ דָ ִשׁים הַ בָּ ִאים ֶשׁל הַ זְּ מַ ן‪ֵ .‬ל נָא‬ ‫הֶ חֳ דָ ִשׁים שֶׁ עָ בְ רוּ‪ ,‬וְ עוֹד ְשׁלוֹשָׁ ה‪ְ -‬‬ ‫פּוֹס ִקים‪ .‬הַ ְתמָ דָ תוֹ הָ י ְָתה‬ ‫הַ ְ‬ ‫ידבָ "ז‪" ,‬כָּל בְּ נֵי‬ ‫הוֹסיף הָ ִר ְ‬ ‫ִ‬ ‫ֵאלָיו וְ ִת ְת ַאמֵּ ץ לִלְ מֹד הֵ יטֵ ב‪" .‬אֲ נ ְַחנוּ בַּ בַּ יִת"‪,‬‬ ‫עֲצוּמָ ה‪ִ .‬ה ְק ִדּישׁ רֹב יָמָ יו ל ְַתלְמוּד‬ ‫לָדים‪ֻ -‬כּלָּנוּ ָקפָאנוּ ִמקֹּר בְּ מֶ שֶׁ כָּ ל אוֹתוֹ‬ ‫הַ ִמּ ְשׁפָּחָ ה‪ ,‬הָ ַאבָּ א‪ ,‬וְ הָ ִאמָּ א וְ כָל הַ ְיּ ִ‬ ‫ְירוּשַׁ ל ְִמי‪ -‬בְּ ֶשׁל ַאהֲ בָ תוֹ הָ עַ ָזּה‬ ‫טוּטים‪ ,‬בְּ ק ִֹשׁי ַרב ָי ֹכלְנוּ לִישֹׁן מֵ רֹב‬ ‫לְה ְתכּ ְַרבֵּ ל בְּ תוֹ ְסמַ ְר ִ‬ ‫לַחנוּ ִ‬ ‫הַ ח ֶֹרף‪ ,‬בְּ ק ִֹשׁי ִהצְ ְ‬ ‫יוֹתר‪.‬‬ ‫קֹר‪ ,‬אֲ בָ ל הַ כֹּל בִּ ְשׁבִ יל שֶׁ ַיּ ֲעקֹב ָדּוִ ד יוּכַל לָ ֶלכֶת ִל ְלמֹד ֵאצֶ ל הַ ְמּלַמֵּ ד הַ טּוֹב בְּ ֵ‬ ‫ל ְֶא ֶרץ ִי ְשׂ ָר ֵאל‪ַ .‬רבֵּ נוּ נלב"ע בְּ ‪-‬א'‬ ‫יִשׂ ָר ֵאל"‪" .‬לָמָּ ה‪ֵ ,‬אפוֹא‪,‬‬ ‫תּוֹרה לַ יֶּלֶ ד בְּ ְ‬ ‫כָּז ֹאת הָ י ְָתה ְמ ִסירוּת‪-‬הַ נֶּפֶשׁ כְּ דֵ י לְהַ נ ְִחיל ָ‬ ‫ִתּ ְשׁ ֵרי הַ 'תרע"ד צִ יּוּנוֹ בִּ צְ פַת‪ַ .‬רבֵּ נוּ‬ ‫אתי ִמן הַ בַּ יִת‬ ‫ידבָ "ז ֶאת ִספּוּרוֹ‪" ,‬כִּ י ִהנֵּה עַ כְ שָׁ ו‪ ,‬בְּ טֶ ֶרם צֵ ִ‬ ‫יתי?"‪ִ ,‬סיֵּם הָ ִר ְ‬ ‫בָּ כִ ִ‬ ‫חַ י וּפָעַ ל כְּ ‪ 68 -‬שָׁ נִים‪.‬‬ ‫ל ְַתּפִ לָּה‪ ,‬חַ ְשׁ ִתּי ְקצָ ת קֹר בְּ גוּפִ י‪ ,‬וּכְ בָ ר ִמהַ ְר ִתּי לַחֲ שֹׁב ְל ַעצְ ִמי‪ ,‬שֶׁ אוּלַי כְּ דַ אי‬ ‫לָדים‬ ‫הוֹרי וְ כָל הַ יְּ ִ‬ ‫וּלְה ְתפַּלֵּ ל בַּ בַּ יִת‪ .‬וְ ִהנֵּה‪ָ ,‬אז הֲ ֵרי יָכְ לוּ ַ‬ ‫ל ְִהמָּ נַע ִמ ָלּצֵ את הַ חוּצָ ה ִ‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪ .‬וזכותו תגן עלינו‬ ‫יא‬‫תּוֹרה שֶׁ לִּי‪ ,‬וְ עַ כְ שָׁ ו הֵ ַ‬ ‫ימים כָּל ְתּקוּ ַפת הַ ח ֶֹרף בִּ ְשׁבִ יל ַתּלְמוּד ָ‬ ‫ל ְִסבֹּל קֹר ֵא ִ‬ ‫אמן!‪.‬‬ ‫עָ ל ְָתה בִּ י מַ ְחשָׁ בָ ה ל ְִהשָּׁ ֵאר בַּ בַּ יִת בִּ גְ לַל ְמעַ ט קֹר‪ .‬עַ ל זֶה הָ יָה הַ בֶּ כִ י שֶׁ לִּי!"‪.‬‬ ‫‪ornm123@gmail.com‬ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס‬ ‫רשימת תפוצה‪:‬‬ ‫יו"ל ע"י מערכת שיעורי לב ארי – להצטרפות ל‪60‬‬ ‫ְכוּת עָ לֵינוּ‬ ‫ָגּלָה כְּ בוֹד מַ ל ְ‬ ‫וּמשּׁוּם כָּ בָּ ַרח‬ ‫רוּסים‪ ,‬וּבִ ְקּשׁוּ לְ תוֹפְ שׂוֹ‪ִ ,‬‬ ‫מַ עֲשֶׂ ה בַּ ֵקּיסָ ר הַ צָּ ְרפ ִָתי שֶׁ נְּצָ חוּהוּ ָה ִ‬ ‫יְהוּדי‪ ,‬וּבִ ֵקּשׁ‬ ‫ִ‬ ‫לְאן שֶׁ הוֹלִיכוּהוּ ַרגְ לָיו‪ ,‬בְּ ֶא ְמצַ ע הַ דֶּ ֶר ‪ ,‬נִכְ נַס לְבֵ יתוֹ שֶׁ ל חַ יָּט‬ ‫ָ‬ ‫ְהוּדי‪ ,‬וְ הֶ ְחבִּ יא ֶאת הַ ֵקּיסָ ר בְּ ִמטָּ תוֹ‪ ,‬וּבִ ְשׂ ִמיכוֹת‬ ‫הֵ ימֶ נּוּ לְהַ ְחבִּ יאוֹ‪ ,‬עָ שָׂ ה כֵּן הַ יּ ִ‬ ‫רוֹדפִ ים ְלבֵ ית הַ חַ יָּט עָ ְרכוּ ִחפּוּשׂ ַא ל ֹא‬ ‫כִּ סָּ הוּ בְּ ִשׁכְ בָ ה עַ ל גַּבֵּ י ִשׁכְ בָ ה‪ ,‬נִכְ נְ סוּ הָ ְ‬ ‫לַיְּהוּדי כִּ י הוּא‬ ‫ִ‬ ‫רוּסים‪ ,‬יָצָ א הַ ֵקּיסָ ר ִממַּ חֲ בוֹאוֹ ‪ ,‬וְ גִ לָּה‬ ‫ְמצָ אוּהוּ‪ִ .‬משֶּׁ נִּ ְס ַתּלְּקוּ הָ ִ‬ ‫ל ֹא ַאחֵ ר מֵ אֲ ֶשׁר הַ ֵקּיסָ ר עַ צְ מוֹ‪ ,‬וְ ִאפְ שֵׁ ר לוֹ לְבַ ֵקּשׁ הֵ ימֶ נּוּ ְשׁ שָׁ ה ְדּבָ ִרים בַּ זְּ כוּת‬ ‫שֶׁ ִהצִּ יל ֶאת חַ יָּיו‪ ,‬חָ ַשׁב הַ חַ יָּט לְתֻ מּוֹ‪ ,‬וּלְפִ י ֹענִי ַדּעְ תּוֹ מָ ה יְבַ ֵקּשׁ‪ ,‬וְ הֶ ְחלִיט לְבַ ֵקּשׁ‬ ‫יְּת ְקּנוּ לוֹ ֶאת גַּג בֵּ יתוֹ הַ דּוֹלֵף בַּ ח ֶֹרף בִּ ימוֹת הַ גְּ שָׁ ִמים כִּ י הֲ ֵרי זֶה עִ ַקּר‬ ‫ְתּ ִחלָּה שֶׁ ַ‬ ‫נִשׁ ְמעָ ה צַ ע ֲַקת הַ ֵקּיסָ ר‬ ‫הַ הַ פְ ָרעָ ה ֶא ְצלוֹ‪" ...‬וְ כִ י זֶה ְמבַ ְקּ ִשׁים ִמ ֵקּיסָ ר?!" ְ‬ ‫"בַּ ָקּשָׁ ה פְּ עוּטָ ה וְ חַ ְס ַרת עֵ ֶר כָּזוֹ?!" ִה ְרהֵ ר הַ חַ יָּט בְּ דַ עְ תּוֹ מָ ה יְבַ ֵקּשׁ‪ ,‬עַ ד‬ ‫וּמ ַקפֵּ חַ ֶאת‬ ‫שֶׁ הֶ חֱ לִיט לְבַ ֵקּשׁ בַּ ָקּשָׁ ה ְשׁ ִניָּה‪ :‬לְסַ לֵּ ק ֶאת ְשׁכֵנוֹ הַ חַ יָּט הַ ִמּ ְתחָ ֶרה בּוֹ ְ‬ ‫ַפּ ְרנָסָ תוֹ‪ ...‬שׁוּב הֵ ִרים הַ ֵקּיסָ ר ֶאת קוֹלוֹ עָ לָיו וְ ִה ְת ַכּעֵ ס עַ ל שֶׁ ִה ְתחַ צֵּ ף לְ בַ ֵקּשׁ‬ ‫יּוֹאיל‬ ‫יְתה ַאחֶ ֶרת ִמזּוֹ שֶׁ ִ‬ ‫ִישׁית שֶׁ ל הַ חַ יָּט ל ֹא הָ ָ‬‫זוֹט ָר ָתא כָּזוֹ‪ .‬בַּ ָקּשָׁ תוֹ ַה ְשּׁל ִ‬ ‫ִמלּ ְָתא ְ‬ ‫רוּסים ִחפּוּשׂ ְליַד הַ ִמּטָּ ה בָּ הּ‬ ‫הַ ֵקּיסָ ר ל ְָת ֵאר לוֹ ֵאי ִה ְרגִּ ישׁ בְּ ָשׁעָ ה שֶׁ עָ ְרכוּ הָ ִ‬ ‫ִה ְס ַתּ ֵתּר‪...‬‬ ‫"מחֻ צָּ ף שֶׁ כָּמוֹ ! ְמ ַז ְלזֵל‬ ‫עַ כְ שָׁ ו כְּ בָ ר ָפּ ְקעָ ה סַ בְ לָנוּתוֹ שֶׁ ל הַ ֵקּיסָ ר‪ ,‬וְ הֵ חֵ ל נוֹזֵ ף בּוֹ ְ‬ ‫לִתלוּתוֹ וּכְ בָ ר עָ מַ ד עַ ל‬ ‫יסר ְ‬ ‫ַא ָתּה בִּ כְ בוֹד הַ מֶּ ֶל ‪ ,‬וַהֲ ֵרי בֶּ ן מָ וֶת ַא ָתּה!" וּפ ַָקד הַ ֵקּ ָ‬ ‫ִשׁמַ ט הַ כִּ סֵּ א וּ ְלפ ֶַתע עָ צַ ר‬ ‫הַ כִּ סֵּ א וְ הַ חֶ בֶ ל ְתּ ִליָּה ִנכְ ַר בְּ צַ וָּארוֹ וְ עוֹד ֶרגַע ָקט נ ְ‬ ‫הַ מֶּ לֶ ֶאת טֶ ֶקס הַ ְתּלִ יָּה וּפ ַָקד הַ ֵקּיסָ ר לְשַׁ ְח ְררוֹ‪ ,‬וְ ָאז ָפּנָה ֶאל הַ חַ יָּט בְּ ָא ְמרוֹ‬ ‫רוֹדפִ ים לִידֵ י וְ סַ ָכּנַת מָ וֶת‬ ‫ַשׁ ִתּי ְבּשָׁ עָ ה שֶׁ עָ ְמדוּ הָ ְ‬ ‫"מֵ עַ ָתּה ָתּבִ ין מֶ ה הָ י ְָתה ִה ְרגּ ְ‬ ‫ִשׂבִ יעוּת ְרצוֹ ְנ כִּ י ל ֹא ָי ֹכל ְִתּי ל ְָת ֵאר בְּ ִמלִּים ֶאת‬ ‫ִרחֲ פָה עֲלֵי – בַּ ָקּ ָשׁ ְת מֻ לּ ְָאה ל ְ‬ ‫ַסּוֹת בִּ ְתחוּשָׁ ה זוֹ"‪...‬‬ ‫ַשׁ ִתּי וְ הֻ כְ ַר ְח ִתּי ְלנ ְ‬ ‫ִה ְרגּ ְ‬ ‫הַ ְרבֵּ ה ִמן הַ מּוּסָ ר טָ מוּן בְּ ִספּוּר זֶה אוֹמֵ ר הַ גָּאוֹן ַרבִּ י ַי ֲעקֹב נַיְ מָ אן זצ"ל ר ֹאשׁ‬ ‫לִידא פֶּלֶ וִ י ְלנָא‪ ,‬נִצָּ ִבים ָאנוּ לִפְ נֵי הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא בְּ י ִָמים ֵאלּוּ‪ ,‬יְמֵ י‬ ‫ְשׁיבַ ת ָ‬ ‫י ִ‬ ‫פַּרנָסָ ה‪ ,‬חַ יִּים‬ ‫נוֹתנִים ָאנוּ ִדּין ְק ִדימָ ה? ְ‬ ‫הָ ַרחֲ ִמים וְ הַ ְסּ ִליחוֹת‪ ,‬ל ְֵאיזֶה בַּ ָקּשׁוֹת ְ‬ ‫חוּתי עֵ ֶר ְמבַ ְקּ ִשׁים ָאנוּ מֵ ַהמֶּ לֶ הַ גָּדוֹל‪ ,‬מֶ לֶ מַ לְ כֵי‬ ‫טוֹבִ ים‪ְ ,‬דּבָ ִרים ְקטַ נִּים פִּ ֵ‬ ‫לְה ְתגַּלּוֹת כְּ בוֹד‬ ‫הַ ְמּלָכִ ים‪ ,‬וְ כִ י זוֹ הַ דֶּ ֶר ? עִ ַקּר ְשׁ ִאיפ ֵָתנוּ צְ ִריכָה ל ְִהיוֹת מָ ַתי נִזְ כֶּה ִ‬ ‫ְכוּת עָ לֵינוּ ְמהֵ ָרה וְ הוֹ ַפע וְ הַ נָּשָׂ א עָ לֵינוּ לְ עֵ ינֵי כָּל חַ י"‬‫מַ לְכוּתוֹ " ָגּלָה כְּ בוֹד מַ ל ְ‬ ‫ִאלּוּ הָ יִינוּ ְמבַ ְקּ ִשׁים ֶאת הַ בַּ ָקּשָׁ ה הָ עִ ָקּ ִרית ִממֵּ ילָא הָ יִינוּ זוֹכִ ים גַּם בִּ ְשׁ ַאר‬ ‫ַשׁ ִמיִּים‪ ,‬כְּ דָ מוֹ ת ְר ִאיָּה ֶאפְ שָׁ ר לְהָ בִ יא ִמן הַ הֲ לָכָה הַ נִּ פְ סֶ ֶקת‬ ‫הַ ִהצְ טָ ְרכוּיוֹת הַ גּ ְ‬ ‫בְּ ִאם שָׁ ַכח "זָכַ ְרנוּ לַחַ יִּים" ֵאינוֹ חוֹזֵר לְר ֹאשׁ הַ ְתּפִ לָּה וְ ִאלּוּ ִאם שָׁ כַח "וּבְ כֵן ֵתּן‬ ‫זּוֹהי עִ ַקּר הַ ְתּפִ לָּה בַּ יּ ִָמים‬ ‫פּ ְַח ְדּ " עָ לָיו ַל ְחזֹר לְ ר ֹאשׁ הַ ְתּפִ לָּ ה‪ִ ,‬משּׁוּם שֶׁ ִ‬ ‫נּוֹר ִאים‪.‬‬ ‫הַ ָ‬ ‫ד""ת מוקדשים לעילוי נשמת מו"א ר' יפת בן יצחק ז"ל הכ"מ‪.‬‬ ‫‪ornm123@gmail.com‬ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס‬ ‫רשימת תפוצה‪:‬‬ ‫יו"ל ע"י מערכת שיעורי לב ארי – להצטרפות ל‪61‬‬ ‫‬ ‫œ¦‪71 '«¨ ©Ÿ£‬‬ ‫‪"®³´ - žª³ž ³š²‬‬ ‫›‪ .¨"¥ž ¦" ±¡°£ ©› ´®£ '² š"Ÿ¨ ´¨³ª £Ÿ¦£¬¦ §£³±Ÿ¨ ž²Ÿ´ž £²‬‬ ‫‪§£ªŸ³ ´Ÿ²Ÿ±¨¨ Ÿ¢±¦ª ´Ÿ¦Ÿœ«ž £¥ ²£ž›ª‬‬ ‫Ÿž›‪©£šŸ §£›¥ªž §£ª££¬¨¦ §£³œŸ¨ §£²‬‬ ‫€ƒŠƒ˜ ƒ— ~ŠƒŠ‬ ‫ž¨¬‪¦¦¥ §´Ÿ´£¨š Ÿš\Ÿ §ª¥Ÿ´ ¦¬ ´£š²¡š ´¥²‬‬ ‫)‪(¡"¦¢‬‬ ‫€ƒŠ˜ Ž’Š~ƒ˜ Š –~— ‚—Ž‚‬ ‫‪‚Ž—‚ —~– – ~˜ ‡‰ ˜—–’ ƒ—~– ˜‡‡Š ˜–‡Œ~ .1‬‬ ‫‡„‚– ‚~‹ Š•–ƒ~ – –~— ‚—Ž‚  ƒŒ— Œ’ƒ•‪'ˆ–• –—~ –€‚ƒ'  '~ƒ˜ ‡‰ ‚‡‚ƒ' :‬‬ ‫]–‡‹ ‰ƒ‪Љ ‚„ ‹~Œ ‡˜‡€ –Œƒ~ƒ ‡•– „ƒ–‰ –‡Œ ‚"•‚ ƒ„ ‚—–’ ~–ƒ•‚ Љƒ .[~‡-~ ,‬‬ ‫‚ ƒƒ˜‪‡ ЉРƒŒ ƒ–’ Š"„ ‡'€~Š’ ‹‡‡ ƒŽ– ƒ~€‚ ˜‰ ˆ‰) .‰" .ƒ‡˜~† А Š ƒŒƒ ,‬‬ ‫)‡‪‘ƒ‡ –‚ Šƒ•Œ‚ ‡– •‡˜‚ ‰" ~ƒ ,‹ƒ‡ ‰ƒ ‚"– – ЇŠ ‚–ƒ˜‚ ƒŒ‡Š — ( ,‬‬ ‫Œƒ–ƒˆ Œ—~ŠƒŽ‡•‡ „"Š ’–ƒ Ž’— ‡ƒ‘ )Œƒ‡ –€Š "€ "( —‚‡~ –‡ ‚Œ•ƒŠ ‚ ‡‬ ‫–Žƒ ƒ —‡–‡–ƒ „"Š —‰˜ ‚Ž"Š(‬ ‫‪‚Ž–’Š ‚Šƒ€ ‚Ž—‚ —~– – ‡‰ ˜‡‡Ž• .2‬‬ ‫‰˜ ’– €ƒŠƒ˜ ‡—–~Š )~ƒ˜ '( —‰˜ ——Œ Œ’‡ ~Ž—‡‹ Ž~ŒŽ‡‹ ——Œƒ Œ’‡ƒ ‚•ƒ—‬ ‫—Š ‚–‚"• Œ‚–‡"~ Œ„‡‡†—ƒ „‡"‪— ‡‰ ‚Ž—‚ —~– –  ~ Љ ƒŠ ‚Ž•‡— –Œ~— ,‬‬ ‫ƒ‡— ‡„Žƒ‪—‡ ( Š— '–’) Š~‡ ‡ ‚—Œ –’ ~ƒ‚ ‰ƒ .‚Ž—‚ Љ А ‚Ž–’РЀƒŒ ~ƒ‚ƒ ,‬‬ ‫•Š‚ Œ‚–‚"• ŒŠƒЇ Š‚‡ƒ˜ –~— ‚—Ž‚ ‰‡ƒ ‰‡  ƒ Š• —~‡ ƒ ’€‡Œƒ˜‪Љ ~ƒ‚ƒ ,‬‬ ‫„‚‪.('‰ ˜ƒ~ ~"’•˜ Œ‡) ‚–ƒ˜ Š~–—‡ €‚ŽŒ –’ ,‬‬ ‫‪‚Ž—‚ —~– – —’Ž ƒ‡’ .3‬‬ ‫Œƒ–Žƒ ‚– ‡‡‹ ƒ‡†~Š „Š‚"‚ ‚‡‚ Žƒ‚€ ‰Š – –~— ‚—Ž‚ А—ƒ˜ ’‡ƒ ~ƒ’ „‚‪– ,‬‬ ‫–~— ‚—Ž‚ ‚‡‚ ŒƒŽ‚ ‚•" ’–ƒ†ƒ˜ ŒŽ‡ Ё ƒ‚‡‚ —ƒŒ–‹‪‚—ƒ ‚‡‚ ‹‡–ƒ’‰‚ ‹ƒ‡ –ƒ ,‬‬ ‫‚’‡ƒ ƒ—ƒŒ–‹‪‰ .ƒ˜Ž— ‹‡Š—Œ— ‡~ƒ ‚„ ’ƒ~ ‚„ ƒ‡’ ‚—ƒ‚ƒ ,‹•Š Œ ˜ƒ‰ƒ –ƒ ,‬‬ ‫¦¬"‪ Ÿ"£ž ž›ž Ÿ Ÿ ©› ¦" ž£²š ²Ÿ¡›ž ª‬‬ ‫‬ ‫‪š"¢£¦³‬‬ ‫דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫¦šŸ‪ ­«Ÿ£ ž£²š ›²ž £®¨ ž³²®ž ²‬טועמיה ‪-‬‬ ‫¨¬‪62 §££¬Ÿ›³ §£²Ÿ¬£³ – £²š ›¦ £²Ÿ¬£³ ´¥²‬‬ ‫‬ ‫‚‡~ ƒ‰˜ ‚– ‚Œ•ƒŠ –‡ ——ƒ  Œ—‚ ’–‡‡~ƒ „"Š ’–ƒ —Œ ——ƒ ) "€ –ƒ—‬ ‫‰ƒ˜‪(" €"Š• ,‬‬ ‫‰ƒƒŽƒ˜ ‚†‡Š‚ – –~— ‚—Ž‚‬ ‫‪.4‬‬ ‫‰˜ ‚–  ~‡— ‡ )—"~ Ž”‡‹ ~ƒ˜ €'( ƒ„‚ Š—ƒŽƒ "Љ †‡Š‚ –~—ƒŽ‚‪Ї— ‚ ‡ƒ‰‡ ,‬‬ ‫†‚–‚‪†ƒ—’Š ˜‡‡–ƒ .‹‡  ‚–ƒ€‚ƒ ‡‚ •˜ŒŠ ˜‡—‡Š—ƒ .‰‚ ƒ•‡˜Š ‚ ‡ƒ‰‡ ‚‡Ž—ƒ .‬‬ ‫ŒŠ‡ƒ €‡ ‚ ƒŠ‪˜—ƒ• ˜–~‚ ƒ‡Š ЕР˜‡—‡Œ ƒ .‚‡˜ƒŠŠ•ƒ ‚Ž— ‚Љ˜ ‰ ‹€ ‚„ ‡ƒ‰‡ƒ ,‬‬ ‫‡ƒ‹ ‚„‰–ƒ‪('‚ •–’) ŠƒŠ~ ‹‡Œ‡ ˜Œ ƒ ."‚Ž—‚ —~– – .‚‡˜ƒ‰–ƒ ‚Ž— Š ˜ ‚„ ‡ƒ‰‡ƒ ,‬‬ ‫‰˜ ‰‡ ‡•– †‡Š‚ „ƒ ”–‡‰‚ Š‚‡ƒ˜ ~ – —‚ Œ‡—‡˜ —~„ Œ˜ ‡Š Š‚˜Žƒ”“ •ƒ—˜ ‚‡ƒ‹‬ ‫ƒ‡˜ƒ‘ ‚~–˜ •ƒ—‚ Ž’— –ƒ ƒŽ—Œ‚‪.‬‬ ‫~‰‡Š˜ Œ”‚ ‡ƒ‹ –~— ‚—Ž‚‬ ‫‪.5‬‬ ‫‚€~ƒ –‡ ‡‡‹ ’~Š~€‡ „”"Š ’– ‡‡‹ Š–~— Š ‚€‚ —Š ’ ~ƒ˜ ‡' ‰˜ Š~‰ƒŠ‬ ‫–"‚ Œ‚Œ”‚ —Ž~’‚ Š’ ƒ‰˜ ƒ– „‚ ŠŒ˜‡ ŒŒ‚ —‰˜ „ƒ‚"• ˜”ƒ‚ )•’"€ " "—‬ ‫( —„‰ƒ˜ ‚Œ”‚ އ”ƒŠ‡‹ Œ ‚‡ ƒ‡ƒ”~‡‹ „‰~‡ ‡Œƒ ‡Œ‡ –~— ‚—Ž‚ ƒŠ‰ –~ƒ‡ ƒŽ‰ƒ‬ ‫Š~‰ƒŠ Œ”˜ Œ”ƒ‚ ˜ƒˆ ‚ƒ‚ Š„‰–ƒ Вއ ‚' ‰‡ —‡‚‡‚ ŠŒ€ ƒ”‡Ž‚ ‡Žƒ Š‚ƒ—‡‬ ‫Œ—ƒ’†‡ Ž’—‡Žƒ ƒŠ‚ƒ”‡~ Š~ƒ– Œ—’†‡Žƒ "—‪.‬‬ ‫€ƒŠ˜ ~‰‡Š˜ ‚–‡~‚ –~— ‚—Ž‚‬ ‫‪.6‬‬ ‫‰˜ ‚€~ƒ –‡ ‡‡‹ ’~Š€'‡ ’–ƒ Œƒ ЉР‡ )‡Œ ‡" ~ƒ˜ ‰"‚( ƒ„‚ Š—ƒŽƒ‪€‚ƒŽ ‡Ž~ƒ :‬‬ ‫Š~‰ƒŠ –‡~‚ ~ – ‰Š ‚'‡‚‡ –”ƒ'‪ƒŽ‡Š~€Š –‚Œƒ ƒŽ‡– ‚‡–ƒ ,ƒŽ‡‡Ž ~Ž ‚~– :–Œƒ~ ‡Ž~ƒ ,‬‬ ‫€~ƒŠ‚ —ЇŒ‚ ƒ•–ƒ‚ ŠŒ —Œˆ‪˜ƒ‡˜ ‡—~– ‡ŒŽ ‡ƒ‰Šƒ) .Œ~ ,ˆ˜–ƒ˜ –ƒ~Œ ƒŽ‡Ž‡ –~‚ƒ ,‬‬ ‫–~‚ Ž~ Ž‡‡Žƒ‪˜~ ‚–‡~Œ ‹ƒ—Œ ‚~‡– Šƒ‰~Š ‹‡€‚ƒŽ ˜‰ ƒЉ‚ƒ .("Ž– —ƒ•‚ ‹— ,‬‬ ‫‚‡Ž‡‹‪~—Œ‰ ƒ‡Š ‚‡‚˜ ~Šƒ ‚Š• ƒ˜Ž— ‚‡‚˜— —–‡’ €" „‡– ‘ ~˜ƒ– ~ —Œ –’ƒ ,‬‬ ‫‰ Œ–ƒ ‚”–ƒ˜‪.‬‬ ‫~Œ‡–˜ ’‡ƒ† ~ƒ ƒŠ‹‬ ‫‪.7‬‬ ‫‰˜ ’– Œ†‚ Œ—‚ )Œƒ ‚ƒ‚ ‡˜ ‚‰Ž˜‪‚„ƒ (~"Š Œ‡ ‚–Œ„ ‡•ƒ’ƒ ˜ƒ‰– ,‬‬ ‫Š—ƒŽƒ‪Љ ƒ˜‰ ‡˜~”Œƒ .‚ŠƒŒƒ ‚~Ž –‡— ~ƒ‚ƒ ,‹Šƒ ƒ~ –ƒ‡” ‡Š—‚ Ї ˜Œ ˆ‰ – ~ƒ" :‬‬ ‫Œ‡ —Œ‰ƒƒ ˜ ‚˜ Š˜ ~ƒ ƒŠ‹‪,ƒ~€ ~–‡–— –ƒ ƒ~€ ‡~‚ –ƒ ‡ ‚ ~ƒ‡ ‡– ˜‰ ,‬‬ ‫– ~އ – —˜’Š˜ƒ Ž—Œ˜‪—~– – €’ƒ †— ƒŠ ‡~ƒ ,ƒ˜Š’˜ А €–†•Œ †— ‡~ƒ ,‬‬ ‫‚—Ž‚ ƒ‡ƒ‹ ‚‰’ƒ–‡‹ ˜’Š˜ƒ‪.ƒ˜~ ‹‡Š—Œ –‚ –”‡ ‘~ ‹‡–Œƒ~ —‡ƒ ,ƒ‡Ž’Š ‹‡Š’ƒŽ ƒ‡‡ƒ~ƒ ,‬‬ ‫ƒŠ‡ƒ ~Œ– —ŠŒ‚ ‚ŒŠˆ "‚ )Œ—Ї †„‪" ƒ˜‡~ ‹‡Š—‡ ƒ‡‡ƒ~ ‹€ —‡~ ‡‰– '‚ ˜ƒ”– („ ,‬‬ ‫‰~ Š—ƒŽƒ‪.‬‬ ‫‬ ‫‪ornm123@gmail.com‬ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס‬ ‫‪:ž°Ÿ®´ ´¨£³²‬‬ ‫‪63¦ ´Ÿ®²¢°ž¦ – £²š ›¦ £²Ÿ¬£³ ´¥²¬¨ £"¬ ¦"Ÿ£‬‬ ‫‬ ‫‰ƒƒŽ‚ ~Œ‡–˜ "'~‡‚' Œ•ƒ‹ ‰ƒƒ" Œƒ‘ —Š –~— ‚—Ž‚ ƒ‡ƒ‚"‰‬ ‫‪.8‬‬ ‫~Œ– ‚Œ˜‡•‪‚Ž—‚ —~– Š— ‘ƒŒ –˜‰ ˜—ƒ• ‡€Œ—‰ ~‡‚ƒ ‡˜Œ—— ‚Šƒ€ ‚Ž—‡ :‬‬ ‫ƒ‡ƒ‚"‰ ŠŒ‡Š‚ "~‡‚ Œ•ƒ‹ ‰ƒƒ" – Š•— ~ ˜ Œ—Šƒ—˜ ‚•—ƒ˜‪‹‡Ž ,—ƒ•‚ ƒ–Š ˜ƒ‰„Š :‬‬ ‫”‡•‡‹ ~ƒ —‡–ƒ˜ Œƒ’Š€˜‪‚~–ƒ ,ƒ‡˜’— ~‡”ƒ‚Š ~Š ‹ŽŒ~] ‹Ž‡ ˜Ž˜Œ ˜ƒ–”ƒ~Œ ƒ‚„ƒ .‬‬ ‫’– ’–‡ “ ‡‡‹ )—– ˜’Šƒ˜ –"‚ ’"„( —‰˜ "Œ”~˜‡ ‰˜ƒ ‡ƒ– —Š Œƒ–‡ „"Š )‚~–"‡(‬ ‫—‡—~Š ~‹ –~— ‚—Ž‚ ƒ‡ƒ‹ ‚‰’ƒ–‡‹ Œƒ‘ "~‡‚" Œ•ƒ‹ ‰ƒƒ‪,–ƒ‡” ‡Š—‚ –Œ~‡—‰ ,‬‬ ‫Š•— ~  Œ—Š—‚ –‡‹‪˜€—‚ ƒ~ ,‹‡Œ‰ ƒ ‹‡•‡” ‹‡Ž ƒ~ ,ˆ˜ƒŠ €Š’ƒŒ –—ƒ ƒ~ ,‬‬ ‫–ƒ ‚•ƒ—‪‡’”ƒŒ ƒ‡”  ‡– ƒ~€‚Š (ˆŠ‡~ƒ €"‡— Œ") ƒ‡” –’ƒ— –’ ˜‰— ‚Œ ‚~–ƒ .‬‬ ‫—Ї†"~ —‚‡~ ‚–‡‹ ‚Ž"Š ƒƒ‪ƒ‰Ž ‚„ ‡~— ‚~–˜ –ƒŒ~‚ ЉŒƒ ƒ‡– ‘ƒ ˜‰ƒ ,‬‬ ‫ŠƒŒ– ‚˜’Š‚ —‹ ƒŠ—ƒ˜ ‚’• •—ƒ˜ —ƒŽƒ˜‪ŒŠ ‹‰ Šƒ•Œ‚) Š"„ ‡~ –ƒŒŒ ‡˜Œ—ƒ ,‬‬ ‫Œƒ”’‡ „”"Š( —~‡ Š•— ’‡–ƒ— ~Š~ Œ —‚ )ƒ‡ —‹ ƒ –‡ƒ ‚Ž’Š~‡‹(‪.‬‬ ‫‪‰"‚ƒ‡ƒ ‚Ž—‚ —~– – ƒ– Š ‚~ƒŠ‚ ˜Š‡ Œ .9‬‬ ‫~Œ– ‚Œ•ƒŠ –‡ ŠŒ Œƒ”’‡ „”"Š‪‡’Љ ƒ‡˜ƒƒ ‡–†— ˜~ƒ –‚ ƒŽ‡ –„€ ˜~ ƒ–•Š ‚”ƒ–‚ :‬‬ ‫ŒŠ‚‪(˜ƒ†ƒ–’ ‚Œ‰ ƒŠ‡’~) ‘‰ ‹ƒ‰ ƒ– Š ‚ƒƒŠ‡ ‹‡–ƒ’‡‰‚ ‹ƒ‡ –ƒ ‚Ž—‚ —~– – ,‬‬ ‫—†–‪ˆ‡Ž’ŠŒ ƒ”– ‡‚‡' :ˆ‰ –Œ~‡ƒ ‹‡–• –— ‹‡Ž—Š ƒŽ–•‡ ,–†—‚ ˜~ Šƒ†‡ ‰Œ – ~Šƒ ,‬‬ ‫‚' ~Šƒ•‡ ƒ~Šƒ•‡ ~ƒ˜‡‡ ‰—‹ —~އ Œ Š˜‡ Š –‡ ~˜ ƒƒ ƒ•–˜‡ ~˜ —†– ‚ ƒ‪‚˜~ ‰ ,‬‬ ‫– Œ‡ˆ ‚–‡‹ ˜•– ~˜ —†–‡ ƒƒ˜‡‡ ƒ~˜ –ƒ €„– ‡Žˆ ŒŠ‡‡ ƒŒŠ ‰Š Œˆ ‡˜ ‡—–~Š‪,‬‬ ‫~Œ ‰ ‡‚‡ –”ƒ'‪.(‚Ї— ‰—Œ ƒŠ‚ ˆƒ˜Œ) .‬‬ ‫‪!‡‚ ‹ƒ‡Š ˜ƒ‰„Š  ƒ‰ —‡— ˜ƒŠ• ' .10‬‬ ‫Œ– ‚€–~‡"Š —†‡‡ŽŒ „”"Š )–Žƒ ~‚–ƒ ‡‚ƒ‚ Ї‡  –' Ž ”‡ „”"Š( Ž˜ ‡”‚ Ž’Š~‚‬ ‫‰‡” އ˜ Š„‰ƒ˜ ‡ ƒ‚ƒ~ "‡ —‚~‹ ‡•Š Š ”Œƒ ŠŠ~ ށ– ‡Œ‡‹ ~Šƒ ƒŠ’ ƒ˜ ‬ ‫Œƒ”~‡ ‡ƒ‹ ‚‰‡’ƒ– ‰Š‚Š‪:‬‬ ‫"‚ŽŽƒ ЕРŠ ”ŒŽƒ ŠŠ~ ށ– Œ‡ƒ‹ „‚  Œƒ”~‡ ‡ƒ‹ ‚‰‡’ƒ–‪ЉŒ • –˜‚РЁ˜—‚Š (~ :‬‬ ‫~‡ƒ–‡ Š—ƒ ‚–‪ƒ—Š –ƒ‡~ —— ƒ —‡— – ˜‡Œ— ƒ~ –ƒ‡ Š— ˆ–ƒ” ƒŽ‡Ž’Š ~ƒ‡ ‹~ƒ ,‬‬ ‫‚– – Š~ މ–‡ Ё Š‚•Š  —ށƒ• ~˜ ‚– ‚‡† ’– ’“ ‡‡‹ ~ƒ Ž—~Š – ’ƒ•‬ ‫‚Љƒ˜ Š—ƒ‚"– )‡˜ ‚‚ƒ–~‚‪(089155088 :‬‬ ‫( Ž—˜Š —‚Ž‚€ƒ˜‡Žƒ ‡  АŒ‡˜‡Žƒ Œއ ‡—–~Š ˜‚‡‚ Вއ‹ Œ—ƒ–˜ ‚‡ Œ˜ƒˆ ƒ‡˜ƒ–‬ ‫ƒ‚–‚ Š ‚Œ‡ƒ˜‬ ‫ƒŠ ‰ˆ ~Žƒ Š ‚ ˜ƒ‹‪...:‬‬ ‫)ƒŒ– ‚€–" •އ•‡ „”"Š ~Œ– '‰‡ ˜‡Œ‚ Š •Šƒ˜ ~Šƒ – „ƒ ”‚ Ž’Š~‚ Š„‰ƒ˜ Їƒ‹‬ ‫‚‡‪"ƒŒ˜ ‡ ‹Šƒ‰— ‡~‰—ƒ -‬‬ ‫‬ ‫‪ornm123@gmail.com‬ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס‬ ‫‪:ž°Ÿ®´ ´¨£³²‬‬ ‫‪64¦ ´Ÿ®²¢°ž¦ – £²š ›¦ £²Ÿ¬£³ ´¥²¬¨ £"¬ ¦"Ÿ£‬‬  ""‚rŽ—r z u q‚ —~s z –Šj ˜ sƒ–•jr ‡ ˜ sƒŠtu €" j p z ‚ r sƒ† ‚ rŠru •uq — ‹‡—zn sƒ•j ‹‡Œrn ‡u j sƒŒ”j q Аq Šo u •q Œj ‹r r~— p z –Œo sƒ~ "•p p” Œq ”u p q‚" Аq qu .1 .‡u n q‚ ‹ sƒ‡Šj ‹ƒu ”r – sƒ€oŽr Šj ‚ p‰ sƒ„ ƒu Šu o~ ‚r€‡~n j Œq ‚ r—r z j Œq ‚rŽ—r z u q‚ —~s p z ‡Œnu — z –u j sƒŠ ~ru — p z ˜ sƒŽƒu r ‰qu q‚ –q —q z u j ~ rƒu Œ ‡"–n l~ r‚ ‹— o z u j .2 ‹— o z ‰j ƒu " ˆ‡˜ƒ p ~s †u q rސr p‰ jƒ ˆ‡p —r z ’j u r r‰ ‡˜‡ n n Œƒ" r :ƒu ˜‰ru — p z , , ˜ sƒu ‡˜n sƒ~ ‡˜o u —zj o‡Œj jq ‡ r z Œq u q‚ ƒu Žu Œp u Œn ƒu •Šuj ˜q u nj ‡ ˆj ‰ru ‘ oŠ sƒ rސr p‚— .˜ sƒ€ƒu ~u j q‚ ˜ sƒ—l pz q •n ’j Šn ‚–‡r u n q~ ‚Štru €j ‚rŽ—r z u q‚ —~s ‚rŽu q ‡‰un q ƒu r‡) ˜ƒu –•r l ˜‡ z –u j ‚rŽu q ˜–q r†’j q‚ ˜ q~‡–n •j .3 . (‚rŽ—r z u q‚ —~s z –u j ƒu •j ’j nŽ ‚–r —r{ jƒ j ‚rŽ—r z u q‚ —~s ˜ sƒŠtu €) z – –p p u j sƒ˜ sƒ~ u o q Šj ƒu ‚u r q ‡‰un q ˜ sƒŽ•j Šn ‚ r sƒ† ‚rr Ž–j q’Šj ‚Štru €j .4 z –n r‚ –‡ n Œju qu ˜ sƒŽ•j Šn jƒ ‹n‡Žqu —zn ‡Šn u j ‚u r q ‡‰u n q Аq –ru t Œ)  sƒ—~ j ˆ"˜ oƒu q‰Šj ƒu (Š o~–r —n {j ‡ . (‡"–n l~ r‚Œo – ˆr Šj ‹‡–n Œj sƒ~— pz p z ˆsj —z Œj ˜n jƒ ‚ r Œj —{n j ƒu ‚rŽƒu r q‰u j –Œq sƒŠ ‚—r z lr q‚ ‚rŽ—r z u q‚ Š—  q’— z –n r‚  sƒ„Œr u q‚ ˜‰qu –j u n .5 p z ‚rŽ sƒ—~ .‚rŽ—r z u q‚ Š r‰Šj ‹ sƒ‡ ‡”ln qŠ ‚rŽƒu r ‰qu q‚) ‚rŽ—r z u q‚ —~s o z u ‡— z –u j —r p z ‡Œnu — p z :ƒu ˜‰ru — p z ‹ sƒ‡ ˜ sƒ”l q s—‡ z Šn ~sŠ .6 . ‹ sƒŠ—r z jƒ  r sƒŠru„Œq —ro z ‡ ( sƒ—~ z –n r‚ ƒu އ–o r”Œj ƒu Ž–o Œj —n t z ‡qŽ r’Šj ˆsj – l˜" zj ‡ '‚u rƒ . "‡–r –sj ” p€Žp  r Šj — q u –Œq sƒŠ jƒ ‹u r •j tŒ  r Šj — t z ˆsj – l qŠ .7 p z u j ƒu Ž oŠƒu €u j ‡ n –qj ‡ jƒ  q’— –p p u j ~s–•j Šn ,˜ sƒŽ sƒƒ l ˜ qЇ n Œj Šn Š sƒr€u – ru r – ‡' n€~ rŠ r’ ‹‡nu ‡ q ‡u n –q ‹— o z u j ‚ r~ rŠ’j nŽ ‚Štru €j .8 o z ˜qu‡Šn l) "‡ •ƒu ’r u q ‚—r z –r ’r u q‚ ˜Šqu n ˜uj Œn "~ sƒ˜r u ‡‰" ‡Šn u j (‡ nŽ— un ˜—q z –r r’u j ‚rŽ—r z u q‚ —~s z – (‹‡•n ƒu ’j u 11 ) "‡ •ƒu ’r u r •n l r‚" ˜—q z –r ’r u ~s–•j Šn ‚rŽ—r z u q‚ —~s ˜ƒu ‰ j„ ƒu އ oАr ––o sƒŠj ‹n‡Œq l’q u "‚‡ z – Š— o z u q‚ ‹ sƒu ‡qu .9 p z ‡ nŽ— .˜ sƒ r~ .‚rŽ—r z u q‚ —~s z – –p p u j ‚pƒ•j Œnu qu Šsu †j Šn . 10 ˜ p~ ‹‡—r uj ~ru‡–n †j Œ‡ zn Ž l~ ‚Œr u q‰Šj •Šo u q Šj ˜r u nŽ) "– r’‰" q n€u j ‹n‡Œq l’q u ‹‡Šun ‚n ˜uj – p’ o ~s–•j Šn . 11 .(‚ r~‡–n •u j q‚ ˜ sƒ–oŽ ˜ p~ ‹ p‚ru •‡Šn j q‚Šj ƒu – sƒ‚ r† ‘ p‰p u Œn ‹‡†n ƒu Œ’r u ˜ sƒŽ•j Šn – ‡’n r”ƒu Œ –q r‚Œo ‚Štru €j . 12 . € q q‚ p z sƒ˜r u q ‚ rŠ•j Šj •n ƒu ŽŒo u ~n ‚rŽ r — ‹ rŠ sƒ Š— p z ‡oŽ’j u Œn ,‹u r •j tŒ –•sp u qu ‚ rŠ r ˜—q z –r ’j q‚ ˜ sƒ—{ l qŠ . 13 Аq jƒ ‚ƒu r q ~†j o Аq ˜–p ’p u q‰Œj ˜uj q~ ‚p„ rƒu (‹ rŠ sƒ Š— p z ƒ ˜Šqu q ‚r‡ r‚— p z  sƒ—~ z –n r‚ ‹r r~ rŠ ‚rŽƒu r ‰qu q‚)  ‫ספיד ראש השנה תשפז‬ornm123@gmail.com ‫ דפוס‬- ‫טועמיה‬ :ž°Ÿ®´ ´¨£³² 65¦ ´Ÿ®²¢°ž¦ – £²š ›¦ £²Ÿ¬£³ ´¥²¬¨ £"¬ ¦"Ÿ£  p z ‚Štru €j ‚rŽ—r z u q‚ —~s „sŒ–j Šn ‚r ƒu Š•j ~sŠ jƒ ‚Štru € l ‚p‡‚j ˜un — p z ‚Šru o o‚) ˆj Šru — z – Š— p z ‹‡~n r†l q‚ . (‚•r rŠl ‚rŽ—r z ‚p‡‚j ˜un — pz ‚ r‰–r u j ˜ sƒ–€u j ~n ˜ s u ‰j Šn ,‚ r ’r u —zj Œnu q‚ ‡oŽj ƒu ‹‡–n ol q‚ ‹n ‹‡rn u ‡ t’Œj ‚rŽ—r z u q‚ —~s z –Šj oމru ‚n Šj . 14 ‹‡‰n r ‰j tŒj ƒu ‹‡ n€Šru t’Œj ‚rŽ—r z u q‚ —~s z –Šj ~ sƒ rŠ ~sŠ .˜r u nŽ ‚pu„— p z Š r‰‰uj ,‹˜r u ~n ‹˜p u j –q — p z ‚Šp u o~Šj . ‚ r ’r u —zj Œnu q‚ ‡oŽu j ‹n . ˜ƒu ‰ j„ ‘ q‰Šj ‹n‡Œq —r z u qu ƒu Ž˜r sƒ~ ƒu Žƒu r‡ ˆj r‰ jƒ ˜ƒu ‰ j„ ‘ q‰Šj sƒ˜u ~n ƒu Žo u –q — p z ‡Œn ˜ p~ ƒu  rŠ . 15 ‚Štru €j ,‚ r Œj —{n u j ˜ sƒ‡‚j Šn ~ru –q u j q~ , p’s~ rƒ ‹‡ nŽ’r u ‹ƒu —z u j ‚rŽ—r z u q‚ —~s z –u j s‰j Šn ~sŠ . 16 .–˜o sƒ‡u j ˜ p‰–sp Œj ‚rŽ—r z ƒu Ž rŠ ‚ pŠ l˜q u — p z ‚–‡r u n q~ .˜ p‰–sp Œj ‚rŽ—r z Šj ‚Štru €j "‹‡ nŽŒ‡ r un q‚" ˜ sƒƒ”j Œn ˜ p~ ‹ou‡•q Šj , rƒu Œu ‰qu . 17 ‹q€u —p z ‡o ‰j u n ‹ p‰–j ƒu €Œj – sƒ„ o~u j ‹‡nu ‡ nŽ lru ˆsj Œ˜j Šn jƒ ‚rŽ—r z u q‚ —~ z s– –p p u j ‚•r r ”j ˜˜o rŠ ƒu —z r . 18 sƒ˜ sƒ~ q Œo u —q { Šj € q~nj ‡ ˆj –q ru ˜nj ‡ '‚ ‹q€u ,‹‡nu ‡ nŽ l r‚ ˜ p~ q Œo u —q { Šj € o~ sƒu — p z ‡Œn . q Œo —r{ € q ‚p‡‚nj ‡ ‹ p‚ rŠ . sƒ˜‡o u ‡oŽu j ˜ p~ jƒ •ƒu ’r u oƒu q‰Šj ƒu ‹‡Œnu t l~ ‹‡ n ƒu ’u ˜q u 2  r Šj — t z u q‚ Аq ‚p‡‚j ‡nu —p z “ rŠŒj tŒ ‹‡Šn ru t•Œju q‚ ‡’n u Аq . 19 .Œo r~ ,ƒu Ž oŠru„Œq ˜q u ’nj ‡ jƒ ƒu އoŽu tŒŒj ’q u ˜nj ‡ ˆj ‰ru , ƒu ˜ r’ , ƒu ’˜r –Œq sƒŠ jƒ ,"ˆ‡ r rp ‡ ˜ p~ q ˜o sƒ’" u :' q ƒu ’u ˜' q u ‰uj –u r j€ tŒ ˜r r p‚ :Š"”„ ‘ o sƒ‡ ‚r‡j q sƒ –q r‚ –r Œr ‹— o z u j ~ rƒu Œ – €oƒu „q Šj ‚Štru €j . 20 ˜ p~ ‹‡Šn j sƒ† .‚—r z u ~n ~ru‡–n †j Œ‡ u j ."‹‡ nŽru q‚ ‡o u ‡n sƒu ‰o u –qq u ‡ q‚ ‡ o” lqu q ƒu ’u ˜q ‰" q n€u j '—z q' uj .€ƒu ƒu u „n q‚ ˜ q~‡”n Œj Šn ‹‡ nŽƒu j q‰Œj ƒu —z qj u n q ƒu ’u ˜q u q‚ ‡”n o ,‹n‡Žq —zj Šn sƒ˜ sƒ~ ‚ r” sƒ , r p~ q ƒu ’u ˜q u ˜ q •q sƒŠ ‚—r z u ~n r‚ :~Œrr ‡•j Š— p z –pq „Šj ‚Štru €j  o‰ jƒ . 21 j u ~ru‡–n †j Œ‡ ,"ƒu –j ƒu ƒu –’" q €u n – " q ƒu ’u ˜" q u : sƒu q‚ ‚p„ jƒ ‹‡n rŠj‡ Аq ˜pŽƒu p q‰Œj ƒu ‚u rŠ l qŠj ‡”n o rƒ ‚u rŠ q u "ƒu –j ƒu sƒ–’j u q‚" ˜ p~ ˜ pŠ p sƒ† ‚—r z u ~n r‚ ."—z q" Šru„Œq ƒu —z qj u n ( q ƒu ’u ˜) u j ~ru‡–n †j Œ‡ q n€u j "‚—r z u ~" n .Œo r~ ,˜ƒu –•r l r‚ Љru ‚rށj •o ’r u ˜un — p z  sƒ”–r ‡‚jn ‡ qƒ , sƒ† ‚rŽ—r z u q‚ —~s p z –‡†n ’j Œq u q‚ ˜qu‡Šn l ˜ p~ ˜ sƒŽ•j Šn Š sƒ‰ru‡— z – Š— p z ‡Œnu — p z ,– o’ sƒ ‹"˜r r p‚ ‹— o z u j . 22 .‚rŽ—r z u q‚ Љru ‚rއ‰n —zj u q‚ ƒ‡ rАr ‚–p —zj ˜q u  ‫ספיד ראש השנה תשפז‬ornm123@gmail.com ‫ דפוס‬- ‫טועמיה‬ :ž°Ÿ®´ ´¨£³² 66¦ ´Ÿ®²¢°ž¦ – £²š ›¦ £²Ÿ¬£³ ´¥²¬¨ £"¬ ¦"Ÿ£ ‫נא לא לעיין בשעת התפילה וקריה"ת!‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫לע"נ‬ ‫נתנאל בן‬ ‫ציפורה‬ ‫ושלמה‬ ‫גליון‬ ‫רפאל בן‬ ‫אסתר‬ ‫‪655‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫*****************************************************************************************************************************************************************************************************************************‬ ‫אצלנו קוראים לזה 'בר מצוה' כי בגיל הזה הוא מתחייב‬ ‫ֶיך‪ִ .‬מ ְּל ָפנֶי ָך‬ ‫יקם ִמ ְּלפנ ָ‬ ‫ָ‬ ‫יבנ ּו ֵר ָ‬ ‫‪..‬נָ א ַאל ְּת ׁ ִש ֵ‬ ‫במצוות‪ ,‬ועושים לו לכבוד זה מסיבה גדולה‪ .‬שכרנו אולם‪,‬‬ ‫הזמנו אורחים‪ ,‬אבל העיקר שהבן נעשה בן שלוש‪-‬עשרה"‪.‬‬ ‫יבנ ּו‪) ...‬סליחות(‬ ‫יקם ַאל ְּת ׁ ִש ֵ‬ ‫ַמ ְל ֵּכנ ּו ֵר ָ‬ ‫אומר לו המלך‪" :‬אני מבין שהמסיבה הזאת שתעשו לו בגיל‬ ‫לכאורה קשה‪ ,‬הלוא כבר ביקשנו 'דלתיך דפקנו רחום וחנון‬ ‫שלוש‪-‬עשרה איננה מסיבת יום הולדת רגילה‪ ,‬זה מין טקס‬ ‫נא אל תשיבנו ריקם מלפניך'‪ ,‬אם כן למה חוזרים ואומרים‬ ‫דתי‪ ,‬לא?"‪.‬‬ ‫'מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו'?‪.‬‬ ‫"נכון"‪ ,‬משיב היהודי‪" ,‬זו אינה מסיבת יום הולדת"‪.‬‬ ‫היה יהודי אחד בשם הרב לוי‪ ,‬יהודי מרוקאי שגר בצרפת‪.‬‬ ‫"אם כך"‪ ,‬אומר לו המלך‪" ,‬השאלה היא האם מותר לי לתת‬ ‫כל שנה הוא היה נוסע למרוקו וקוטף אתרוגים‪ ,‬מגיע לארץ‬ ‫לך מתנה למסיבה הזו‪ ,‬או כיון שזה משהו דתי ואני לא יהודי‬ ‫ומחלקם לגדולי הדור‪ .‬לפני כמה שנים הגיע למרן ראש‬ ‫אולי אסור לך לקבל ממני?"‪.‬‬ ‫הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל‪ ,‬הביא לו אתרוג ואמר‪:‬‬ ‫"ברצוני לספר לרב סיפור"‪ ,‬וכך סיפר‪" :‬יש לי חבר בצרפת‪,‬‬ ‫אמר היהודי‪" :‬לא‪ ,‬זה בסדר‪ ,‬אדרבה ואדרבה‪."...‬‬ ‫עשיר גדול‪ .‬היהודי הזה מתגורר בבנין של עשירים‪ ,‬ואחד‬ ‫הדיירים באותו בנין הינו גוי מבוגר‪ ,‬עשיר גדול‪ ,‬אריסטוקרט‬ ‫המלך כתב צ'ק ונתן לו‪.‬‬ ‫מכובד‪.‬‬ ‫נטל היהודי את הצ'ק בידו וכשהביט בו החלה ידו לרעוד‪:‬‬ ‫יום אחד התברר ליהודי הזה שהגוי הזה הוא חמיו של מלך‬ ‫הצ'ק היה על סך ‪ 40‬אלף יורו ‪ 200 -‬אלף שקלים מתנה לבר‬ ‫מרוקו ‪ -‬בתו התחתנה עם מלך מרוקו‪ ,‬לא פחות ולא יותר!‪.‬‬ ‫מצוה!!!‪.‬‬ ‫אותו יהודי התרגש מאוד‪ .‬הוא פנה אל שכנו ושאל‪" :‬הם‬ ‫המלך רואה שידו רועדת‪ .‬נענה ואמר בחיוך‪" :‬אני יודע שזה‬ ‫באים לכאן לפעמים?"‪ ,‬והלה השיבו‪" :‬כן"‪.‬‬ ‫הרבה כסף‪ ,‬וגם אם הייתי נותן לך ארבעת אלפים יורו היית‬ ‫‪" -‬וכשהם באים הם מתארחים כאן בבנין?"‪.‬‬ ‫מרוצה מאוד‪ .‬אך ראה נא‪ ,‬אני מלך מרוקו‪ .‬איני נותן מתנות‬ ‫בכל יום‪ ,‬אבל אם אני נותן ‪ -‬אני נותן מתנה שלא תבייש את‬ ‫‪" -‬כן"‪.‬‬ ‫מלך מרוקו‪ ,‬לא שתשמח את המקבל‪ .‬מלך לא יכול לתת‬ ‫פחות מזה‪ ,‬אחרת זהו בזיון למלוכה שלו!"‪.‬‬ ‫‪" -‬במטותא ממך‪ ,‬כשיהיו המלך ורעייתו בביתך אוכל לשבת‬ ‫ולדבר עמו מעט? בחיים לא ראיתי מלך‪ ,‬מאוד הייתי רוצה‬ ‫"לפי זה"‪ ,‬סיים היהודי ואמר למרן הגראי"ל‪" ,‬הבנתי מהי‬ ‫לראות מלך ולשוחח עמו!"‪.‬‬ ‫התוספת 'מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו כי אתה שומע‬ ‫תפילה' ‪ -‬מבקשים אנו‪ :‬ריבונו של עולם‪' ,‬דלתיך דפקנו‬ ‫"בסדר"‪ ,‬הסכים השכן‪.‬‬ ‫רחום וחנון‪ ,‬נא אל תשיבנו ריקם מלפניך'‪ .‬אבל לא 'ריקם'‬ ‫ואכן‪ ,‬בפעם הבאה שהגיעו הבת ובעלה‪ ,‬מלך מרוקו‪ ,‬קרא‬ ‫במושגים שלנו‪ ,‬אלא 'מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו'‪ .‬אתה‬ ‫אביה לשכנו היהודי‪.‬‬ ‫אינך מלך מרוקו אלא המלך של כל העולם‪ ,‬תן לנו אפוא לפי‬ ‫]מתוך 'דורש טוב' אלול‪-‬ר"ה[‬ ‫המושגים שלך!"‪.‬‬ ‫התיישב איתם השכן היהודי‪ .‬מלך מרוקו אינו עושה צרות‬ ‫ליהודים‪ ,‬זו מלכות של חסד‪ .‬שואל אותו המלך‪" :‬כמה ילדים‬ ‫טו ָבה ּו ְמת ּו ָקה‬ ‫‪ֶ ׁ ...‬ש ְּת ַח ֵ ּד ׁש ָעלֵ ינ ּו ׁ ָשנָ ה ֹ‬ ‫יש לך? בני כמה הם?"‪ ,‬והיהודי מתחיל לספר לו‪" :‬הגדול בן‬ ‫שבע־עשרה‪ ,‬הקטן עוד חודש בר‪-‬מצוה‪."...‬‬ ‫ליל התקדש החג בביתו נאוה קודש של הצדיק המקובל רבי‬ ‫סלמאן מוצפי זצוק"ל‪ .‬הכל מוכן ומזומן לקבלת יום הדין‬ ‫המלך עוצר אותו ושואל‪" :‬עוד חודש מה?‪."...‬‬ ‫בחרדת קודש‪ ,‬הבית נקי ומצוחצח‪ ,‬המפות הלבנות‬ ‫היהודי קלט שהוא מדבר עם גוי שאינו יודע מה זה בר‪-‬‬ ‫מצווה‪ ,‬ואמר‪" :‬הקטן יהיה בעוד חודש בן שלוש‪-‬עשרה‪,‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪67‬‬ ‫סעודת החג של אותו ליל ראש השנה התנהלה מכאן ואילך‬ ‫והצחורות בוהקות ביופיין‪ ,‬בני הבית כולם לובשים לבן‬ ‫בפחד גדול מצד בני הבית‪ .‬המאכלים הוגשו בזהירות רבה‪,‬‬ ‫לכבוד יום טוב‪ ,‬והבית כולו אומר מקודש מקודש!‪.‬‬ ‫והכל התלחשו שמשהו לא טוב קורה כאן‪ ...‬האווירה היתה‬ ‫דאוגה ומתוחה; הסימנים ה'שחורים' הללו היו תכופים‬ ‫הנה חוזר הצדיק מבית התפילה‪ ,‬פניו הקדושות מאירות‬ ‫וברורים יותר מדי‪ .‬והרי על זה הלילה‪ ,‬ליל ראש השנה‪,‬‬ ‫וזורחות בנוגה אור עליון‪ .‬הוא מברך בנחת את בני הבית‬ ‫אמרו להדיא בגמרא )כריתות ו‪ .‬הוריות יב‪ (.‬ש'סימנא מילתא'‪,‬‬ ‫בברכת 'שנה טובה' לכל אחד ואחת בפרטות‪ .‬לאחר מכן‬ ‫ואם כן "מי יודע איזו שנה מחכה לנו‪ ,‬ירחם ה'‪ ...‬יש להרבות‬ ‫הוא מורה בנינוחות לזוגתו הרבנית הצדקנית לגשת להדליק‬ ‫בתפילות ובתחינות!"‪ ,‬שחו כולם בדאגה רבה‪.‬‬ ‫את הנרות לכבודו של יום‪.‬‬ ‫כולם חוץ מן הרב הצדיק עצמו‪ .‬הוא נותר שלֵ ו ורגוע‪ ,‬ולא‬ ‫אך אוי! אך סיימה הרבנית את מצוות ההדלקה‪ ,‬פתאום כבו‬ ‫שת לבו כלל למקרים המשונים שהתרחשו בביתו‪ .‬נראה‬ ‫להם לפתע כל הנרות בבת אחת! כאילו יד נעלמת סטרה‬ ‫היה כמי שהעניין אינו נוגע ללבו כלום! כשנשאל על‪-‬ידי בני‬ ‫להם לכבותם בכוונה! הרבנית נבהלה על נפשה‪ ,‬כמו כל‬ ‫הבית על כך‪ ,‬ביטל הכל במחי יד ואמר‪" :‬מה כבר קרה כאן?‬ ‫שאר בני הבית; מעולם לא קרה להם כזאת! אך משהביטו‬ ‫לא קרה כלום! ברוך ה' יש עוד יין ותפוח ודבש! וניתן‬ ‫בפני הרב הוא לא נראה מודאג כלל‪ ,‬רק חייך קלות באומרו‪:‬‬ ‫להדליק שוב את הנר‪."...‬‬ ‫"ובכן‪ ,‬אם כבה הנר מדליקים שוב‪."...‬‬ ‫חלפה עברה לה שנה שלמה לחיים ולשלום‪ ,‬ברוך ה' ללא‬ ‫לאחר שסיימה הרבנית את סדר ההדלקה השני שנעשה‬ ‫שום תקלה ודופי‪ ,‬ושוב חג ראש השנה בפתח!‪ .‬בסעודת‬ ‫ברוב תפילות ותחינות בדמעות רותחות‪ ,‬נפנה הרב הצדיק‬ ‫החג של ליל ראש השנה הבא הפתיע הרב את בניו ובני‬ ‫לקדש על היין‪ .‬הוא נטל את בקבוק היין לידו ויצק אל תוך‬ ‫ביתו בשאלתו‪" :‬האם זוכרים אתם את סעודת ליל ראש‬ ‫הגביע‪ ,‬עד שעלה בו היין על גדותיו‪ .‬לאחר מכן מזג היין‬ ‫השנה של השנה שעברה?"‪.‬‬ ‫במים בשלוש פעמים כידוע ליודעי ח"ן‪.‬‬ ‫עננה של עצב ותוגה עברה על פני המסובים‪" :‬אוי‪ ,‬אל‬ ‫המשפחה כולה עמדה סביב השולחן בהשקט וביראת כבוד‪,‬‬ ‫תזכיר לנו אותה"‪ ,‬ביקשו‪" ,‬זו הייתה פשוט סעודה שחורה!"‪.‬‬ ‫מוכנים ומזומנים לצאת ידי חובת קידוש היום‪ .‬הרב הקדוש‬ ‫נטל לידיו את הגביע המלא‪ ,‬ולרגע קט עצם את עיניו בהכנה‬ ‫אך הרב לא נתן להעביר את הנושא; בפקחותו היתמם‬ ‫רבה לקראת מצות הקידוש‪.‬‬ ‫ושאל‪" :‬למה שחור? הבה נא נתבונן כיצד עברה עלינו‬ ‫השנה החולפת ‪ -‬הנה‪ ,‬ברוך ה' כולנו היינו בקו הבריאות‪,‬‬ ‫אך אבוי! לפתע פתאום נשמט הגביע מידו‪ ,‬התהפך על‬ ‫פרנסתנו היתה מצויה בשפע‪ ,‬תודה לה' יתברך‪ ,‬ואף‬ ‫השולחן החגיגי‪ ,‬והיין כולו נשפך על המפה הלבנה‬ ‫הצלחנו לשלם את כל משכורות האברכים שבישיבה מדי‬ ‫והבוהקת! כאילו יד נעלמת דחפה את הגביע והפכה אותו‬ ‫חודש בחודשו ללא שום מניעות! מה אם כן היה שחור‬ ‫בכוונה!‪.‬‬ ‫בשנה זו?"‪.‬‬ ‫בני המשפחה נבהלו מאוד‪ ,‬לבם נמס ונמוג‪ :‬מעולם לא קרה‬ ‫"דעו נא‪ ,‬בנים יקרים"‪ ,‬המשיך הרב‪" ,‬כל אלה החסדים‬ ‫בביתם מקרה שכזה! אך בהביטם בפני הרב הוא שוב נראה‬ ‫הגדולים נעשו עמנו בעקבות מה שקיבלתי הכל באמונה‬ ‫נינוח ומרוצה‪ ,‬כמי שלא קרה כאן זה עתה ולא כלום‪ ...‬בחיוך‬ ‫ובתמימות! לא נתתי בשום אופן לדאגה ולעצבות לחדור‬ ‫צופן סוד פנה לבני הבית באומרו‪" :‬ובכן‪ ,‬אם התלכלכה‬ ‫ולכרסם בלבי ולקלקל את בטחוני האיתן בצור עולמים ברוך‬ ‫המפה מחליפים אותה במפה אחרת‪."...‬‬ ‫הוא; בכל תקרית שהתרחשה‪ ,‬אמרתי בלב שלם שבוודאי‬ ‫לאחר שהוחלפה המפה ונערך השולחן החגיגי מחדש‪,‬‬ ‫מכוון הדבר! זה גופא היה פה הנסיון! השטן רצה להכניס‬ ‫קידש הרב על היין בדחילו ורחימו‪ ,‬בצע על הפת ונפנה‬ ‫אותנו לעצבות ולכעס ולעורר ספקות באמונה ובבטחון‪,‬‬ ‫לקיים את מנהג ישראל קודש בטיבול תפוח מתוק בדבש‪.‬‬ ‫חלילה‪ .‬אך מאחר שבחסדי ה' יתברך התגברתי נגדו‬ ‫הוא נטל בידו את התפוח היפה והעסיסי והטבילו בדבש‪.‬‬ ‫וקיבלתי הכל באהבה ובתמימות ולא הרהרתי אחר מידותיו‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬ללא שום תלונה ומענה כלפי מעלה ‪ -‬בזכות זה‬ ‫אך אויה! אך נגע קצה התפוח בדבש התהפכה פתאום‬ ‫]מתוך 'טיב המעשיות'[‬ ‫התהפך עלינו הכל לטובה!"‪.‬‬ ‫קערית הדבש על פיה וכל תכולתה נשפכה ונגרה ארצה!‬ ‫כאילו יד נעלמת העיפה את הקערית בכוונה תחילה‪...‬‬ ‫ַהי ֹּום יַעֲ ִמיד ּ ַב ִּמ ׁ ְש ּ ָפט‪...‬‬ ‫בני הבית נחרדו לנוכח התקלה השלישית הרצופה שבלילה‬ ‫הקדוש והנורא‪ .‬לבם פרפר מפחד‪ ,‬מה קורה כאן? אך שוב‬ ‫סח הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א‪ :‬צריך לדעת‬ ‫– הרב עצמו לא נראה מודאג כלל‪ ,‬שלוותו הקבועה לא סרה‬ ‫שאסור להתמלא חרדה ומתח בימים הנוראים‪ .‬תשובה‬ ‫ממנו‪ ,‬ובקול רגוע ומרגיע אמר‪" :‬ובכן‪ ,‬אם התרוקנה קערית‬ ‫עושים רק מתוך שמחה‪ .‬אמנם אנחנו יודעים שבר"ה אנחנו‬ ‫הדבש יש לחזור ולמלאה שוב‪."...‬‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪68‬‬ ‫המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל כתב פעם‬ ‫חותמים חוזה לשנה החדשה‪ ,‬אבל הכל מתוך שמחה וטוב‬ ‫לבחור בסוף ימי בין הזמנים של אב‪" :‬הנה הימים‬ ‫לבב‪.‬‬ ‫המאושרים ממשמשים ובאים"‪...‬‬ ‫ולמרות שכשרואים את כל הצרות שהיו בשנה האחרונה‪ ,‬הן‬ ‫הנביא אומר‪" :‬דרשו ה' בהימצאו‪ ,‬קראוהו בהיותו קרוב"‪,‬‬ ‫לכלל והן לפרט‪ ,‬ההרגשה הטבעית היא פחד גדול‬ ‫הקב"ה קרוב אלינו‪ ,‬הוא נמצא כאן ועכשיו‪ ,‬הפסוק הזה‬ ‫מהבאות‪ ....‬אבל איך אנו אומרים? "אבינו מלכנו"‪ .‬אסור לנו‬ ‫מכיל בקרבו אושר עצום‪ .‬לחץ לא‪-‬חיובי מקשה על בן תורה‬ ‫לשכוח את זה‪ .‬המלך הרם והנישא‪ ,‬השופט‪ ,‬שיושב על כס‬ ‫להבין את השמחה הזו‪ .‬חבל‪ ,‬חבל שאין הם מרגישים את‬ ‫המשפט ‪ -‬הוא אבא שלנו‪ .‬איתו אנו הולכים לחתום על חוזה‬ ‫התחושה הנפלאה הזו‪ ,‬שהמלך הגדול‪ ,‬מלך מלכי המלכים‪,‬‬ ‫לשנה החדשה‪ .‬צריך לשוב בתשובה‪ ,‬אבל לדעת שמדובר‬ ‫שבידו כל המפתחות לכל הבקשות והרצונות‪ ,‬המלך הזה‬ ‫באבא שלנו‪ ,‬לעשות זאת מתוך שמחה ולקבל קבלות‬ ‫שהוא גם אבא שלנו ‪ -‬נמצא עתה הרבה יותר קרוב אלינו‪,‬‬ ‫טובות‪ ,‬וכשיש שמחה‪ ,‬הלב פתוח ומקבל יותר‪.‬‬ ‫ויש בידנו אפשרות לבקש כל מה שנרצה‪ .‬בשל קרבתו‬ ‫היקרה בימים אלה הוא גם ימלא בקלות רבה יותר את‬ ‫חלילה לאבד את התקווה‪ .‬נזכור את דברי הצל"ח בפסחים‪,‬‬ ‫בקשותינו‪ .‬היש לנו ימים מאושרים ושמחים יותר מאלה‬ ‫האומר על הפסוק 'שמע ישראל‪ ,‬ה' אלוקינו ה' אחד'‪ ,‬שיש‬ ‫שאנו עומדים עתה בעיצומם?!‪.‬‬ ‫פעמים שאדם רואה את מידת הרחמים ‪ -‬ה'‪ ,‬ויש שאדם‬ ‫נפגש דווקא במידת הדין ‪' -‬אלוקינו'‪ ,‬אבל אחרי הכול ‪' -‬ה'‬ ‫בעבר‪ ,‬החרדה שפיעמה בלבבות לא גזלה את השמחה‬ ‫אחד'!‪.‬‬ ‫והאושר על עצם היותם של ימים אלו ימי רחמים וסליחה‪.‬‬ ‫המוח של היהודי ידע לעשות את ההפרדה בין השמחה ובין‬ ‫זה אותו אבא‪ ,‬שפעם מלטף ומחבק את בנו‪ ,‬ופעם ‪ -‬בראותו‬ ‫היראה‪ .‬אולם בדורותינו החלושים איבדנו את ההבחנה הזו‪.‬‬ ‫שהילד זקוק לחינוך יסודי יותר ‪ -‬מכה אותו‪ .‬אבל זה אותו‬ ‫אנחנו לא מסוגלים להגיע בקלות לדרגת האלול של קלם או‬ ‫אבא‪ ,‬העושה בנו כחומר ביד היוצר‪ .‬הוא זה המעלה עינויינו‬ ‫נובהרדוק‪...‬‬ ‫מערב‪ ,‬והוא גם יביא סליחתנו מבוקר‪ .‬הוא יעלה ארוכה ללב‬ ‫שבור‪ ,‬והוא יתבע את האדם על כל מעשה ומעשה‪.‬‬ ‫השלב הראשון בימי התשובה הוא השמחה על הזכות‬ ‫שניתנה לנו‪ .‬רק מי שכבר איתן בשמחה פנימית זו‪ ,‬הוא זה‬ ‫אם מדובר באב‪ ,‬ואבא טוב כל כך‪ ,‬הרי ברור שכוונתו‬ ‫שיכול להתחיל לחשוב על הצד השני ‪ -‬של החרדה מאימת‬ ‫לטובה‪ ,‬ורק לטובה‪ .‬אם כך דבר אחד צריך לסלק מאתנו‬ ‫הדין ‪ -‬בלי שמחשבות אלו תפגענה באושר הפנימי ובשמחה‬ ‫בכל מחיר‪ :‬את העצב המיותר‪ .‬מי שמגיע בהרגשה של‬ ‫הגדולה של הימים הנוראים‪] .‬מתוך 'מרוה לצמא'‪-‬אלול ע"ה[‬ ‫מתח אל הימים הנוראים ‪ -‬לא עשה ולא כלום‪ .‬לא לכך‬ ‫התכוונו גדולי המוסר בעוררם על סגולות הימים הנוראים‪,‬‬ ‫ּו ְת ׁש ּו ָבה‪ַ ...‬מעֲ ִב ִירין ֶאת ר ַֹע ַה ְ ּגז ֵָרה‬ ‫ולא זו הדרך בחר ה'‪ ,‬הרוצה בתשובת רשעים ומושיט ידו‬ ‫לכל מי שרוצה להתקרב‪.‬‬ ‫מרן ה'חפץ חיים' המשיל משל נפלא על ענין התשובה‬ ‫כשמספרים על גדולי המוסר‪ ,‬שבהיכנסם לימי חודש אלול‬ ‫בימים הקדושים הללו‪ :‬בכפר קטן חי לו חנווני שהתפרנס‬ ‫היו לובשים ארשת של חרדה‪ ,‬אין בכך אפילו קורטוב של‬ ‫מחנותו הקטנה שסיפקה את צרכיהם של בני כפרו‪ .‬בכדי‬ ‫השוואה ל'מתח' המקובל במחוזותינו‪ .‬החרדה של גדולי‬ ‫לקנות את סחורתו היה הולך החנווני לעיירה הסמוכה אל‬ ‫המוסר‪ ,‬רבי ישראל סלנטר ורבי איצל'ה פטרבורגר‪,‬‬ ‫חנותו של הסיטונאי ולוקח ממנו את הסחורה הדרושה‪.‬‬ ‫העלתה אותם לדרגות עליונות ונישאות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫ובעניין התשלום‪ ,‬לעיתים היה משלם מיד ולעיתים בהקפה‪.‬‬ ‫המתח שלנו בימים הנוראים ‪ -‬לא רק אינו מעלה‪ ,‬אלא עוד‬ ‫חלפו הימים ונתמעטו עסקיו של החנווני וחוב גדול נותר לו‬ ‫מוריד את האדם לשאול תחתיות‪ .‬לכן ברור שלא זו הדרך‪.‬‬ ‫לסיטונאי‪ .‬בבושת פניו חדל החנווני לבקר בחנותו של‬ ‫גם בבית דין של מטה‪ ,‬אם אדם ייכנע למתח שלו‪ ,‬הוא לא‬ ‫הסיטונאי ואם קרה ופגשו ברחוב היה בורח מפניו והולך‬ ‫יוכל לפעול בשיקול דעת להשיג לעצמו פרקליטים טובים‪,‬‬ ‫לכיוון אחר‪ .‬פעם אחת לא הספיק החנווני לנוס מפני‬ ‫שכן בהיעדר יישוב הדעת הוא איננו אדם‪.‬‬ ‫הסיטונאי ברחוב ופגשו פנים אל פנים‪ .‬מיד קרא לעברו‬ ‫הבה נשאל את עצמנו‪ :‬וכי הקדוש ברוך הוא רוצה שהאדם‬ ‫הסיטונאי ושאלו‪" :‬מדוע לך לברוח מפני כמפני אויב? איזו‬ ‫יאבד את עשתונותיו‪ ,‬וייכנס למתח ולחרדה‪ ,‬שבדורנו אין‬ ‫רעה גרמתי לך?!"‪.‬‬ ‫בהם כל תועלת?‪ .‬הקב"ה דורש מאתנו כוח רצון ותשוקה‬ ‫ענה לו החנווני‪" :‬בושתי וגם נכלמתי מפניך‪ ,‬חובות גדולים‬ ‫להתקרב אליו‪ ,‬לא יותר מזה‪.‬‬ ‫לי אליך ואין בידי לפורעם"‪.‬‬ ‫גם מי שמסוגל לעבוד את בוראו היום באימה וביראה‪ ,‬אין‬ ‫אמר לו הסיטונאי‪" :‬אדרבה‪ ,‬דווקא משום כך עלינו להיפגש‬ ‫הכוונה שהוא לחוץ ומתוח‪ .‬מי שלחוץ איננו אדם‪ ,‬ולפני‬ ‫זה עם זה ולשוחח על חובותיך אלי ונתייעץ יחדיו כיצד‬ ‫שעושים תשובה‪ ,‬צריך קודם כל להיות בגדר 'אדם'‪...‬‬ ‫לסדר את העניין בכדי שתוכל להתחיל שוב מחדש לקחת‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪69‬‬ ‫‪ּ ...‬ו ְצ ָד ָקה ַמעֲ ִב ִירין ֶאת ר ַֹע ַה ְ ּגז ֵָרה‬ ‫סחורה בהקפה‪ ,‬למוכרה ולהרויח‪ ,‬וכך תוכל קמעא קמעא‬ ‫לשלם על חובותיך גם מהעבר‪ .‬לברוח ממני ‪ -‬זו בוודאי לא‬ ‫כשאדם נותן צדקה או גומל חסד הרגשתו היא שהוא הוא‬ ‫הדרך!"‪.‬‬ ‫הנותן‪ ,‬אבל האמת היא שהוא בעיקר המקבל‪ ,‬כי הצדקה‬ ‫וזהו גם הנמשל‪ :‬הקב“ה כביכול פונה אל עם ישראל ואומר‬ ‫בכוחה להעביר את רוע הגזירה ולהיטיב עם הנותן‪ .‬פעמים‬ ‫להם‪ ,‬לברוח מפני זו לא הדרך‪ ,‬אדרבה‪" ,‬שובו אלי ואשובה‬ ‫שניתן לראות זאת בחוש‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬ ‫אליכם"‪ ,‬עסקו בתשובה ובתורה ומצוות וכך אמחל לכם על‬ ‫מספר בעל המעשה‪" :‬היה זה לפני כשמונה שנים‪ .‬בערב‬ ‫]מתוך 'פניני בית לוי'[‬ ‫כל עוונותיכם‪...‬‬ ‫סוכות )תש"פ( החלטתי שזהו הזמן המתאים ביותר לשלוח‬ ‫מתנה לרב הקהילה שלנו‪ .‬לאחרונה היה איזה עניין מורכב‬ ‫‪ּ ...‬ו ְת ִפ ּ ָלה‪ַ ...‬מעֲ ִב ִירין ֶאת ר ַֹע ַה ְ ּגז ֵָרה‬ ‫שהרב השקיע בו שעות רבות והתמסר בכל כוחו ומוחו‬ ‫לעניין‪ ,‬לכן רציתי להביע הכרת הטוב בשם הקהילה‪.‬‬ ‫בספר 'ערבי נחל' הביא מעשה על אחד מתלמידי האר"י‬ ‫הקדוש זי"ע ]ובספר 'היכל הברכה' הביא מעשה זה והזכיר שמו של אותו‬ ‫קיבלתי לכך רשות מהגבאי שהסכים לרעיון בחפץ לב מתוך‬ ‫הנחה שחברי הקהילה ישמחו בוודאי להשתתף במתנה‪.‬‬ ‫תלמיד ‪ -‬רבי יוסף מערבי זצ"ל[ שביום ראש השנה בא אליו אליהו‬ ‫הנביא ז"ל ואמר לו‪" :‬למען השם‪ ,‬תתחזק להרבות בתפילה‬ ‫ברור שבזמן לחוץ זה אין זמן לאיסוף כספים‪ ,‬ולכן הצעתי‬ ‫ותחנונים‪ ,‬כי גברו מאד המקטרגים עד שמיכאל השר הגדול‬ ‫שיקנו את המתנה באמצעות כרטיס האשראי שלי‪ .‬נוות‬ ‫המזכיר זכותן של ישראל נשתתק ותש כוחו ואין בפיו מה‬ ‫ביתי לקחה על עצמה לקנות את המתנה‪ ,‬ואני יצאתי לתור‬ ‫לדבר"‪.‬‬ ‫אחר ארבעה מינים מהודרים‪.‬‬ ‫שאלו התלמיד‪" :‬הרי באותה שנה למדו תורה הרבה‪ ,‬ואיה‬ ‫בהיותי בשוק ארבעת המינים התקשרו אליי מהבית לומר‬ ‫זכות התורה?"‪.‬‬ ‫שהמתנה נמצאה בחנות ממש ברגע האחרון וביקשו ממני‬ ‫למסור את פרטי כרטיס האשראי‪ .‬זה לא היה לי קל ‪ -‬בדיוק‬ ‫השיב לו אליהו‪" :‬על זה בעצמו הקטרוג כיון שלמדו שלא‬ ‫מצאתי אתרוג מהודר כלבבי וחששתי שמא הוא יחמוק‬ ‫כהוגן ]עיי"ש[‪.‬‬ ‫ממני‪ .‬אבל כיון שהזמן היה לחוץ‪ ,‬יצאתי מהשוק והקראתי‬ ‫חזר ושאלו‪" :‬ומה אברהם אומר על דבר זה‪ ,‬הלא הוא אבי‬ ‫את כל פרטיו של הכרטיס‪ .‬המתנה נקנתה ונשלחה ליעדה‪.‬‬ ‫ישראל ולמה אינו בא לשם‪ ,‬הלא לא ישיבוהו ריקם"‪.‬‬ ‫בתחילת החורף החלטתי להתפטר מכרטיס האשראי‬ ‫השיב לו‪" :‬אברהם אומר שהוא בוש ונכלם ללכת ולבקש על‬ ‫שמתגהץ פעם אחר פעם ללא חשבון ומגדיל לי את המינוס‬ ‫נפשם‪."...‬‬ ‫בבנק‪ ...‬השלכתיו לפח‪ ,‬ובבית הודעתי שמהיום קונים רק‬ ‫במזומן‪ .‬עד ז' בניסן באותה שנה הסתדרתי מצוין בלי‬ ‫כששמע הרב את דבריו נכנס לפחד ורעדה‪ ,‬וצעק בקול מר‪:‬‬ ‫הכרטיס‪ ,‬אבל באותו יום הוכרחתי להשתמש בו‪ .‬באין‬ ‫"עם ה' חזקו ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו‪ ,‬שובו‬ ‫חנויות פתוחות ‪ -‬בעקבות המצב )קורונה( ‪ -‬האמצעי היחיד‬ ‫והשיבו מכל פשעיכם‪ ,‬מי יודע ישוב וניחם ה' על הרעה‪ ,‬כי‬ ‫לתשלום הוא כרטיס אשראי‪ ,‬ואני ‪ -‬אנה אני בא? את‬ ‫יצא הקצף מלפניו כי רבו וגם חזקו ידי המקטרגים ולא נשאר‬ ‫הכרטיס השלכתי‪ ,‬המספר נשכח‪ ,‬ואין לי דרך לשלם על‬ ‫עוד מענה בפי המליץ שלנו"‪.‬‬ ‫מוצרים נחוצים ביותר לפסח‪ .‬ביקשתי מפקיד הבנק לשחזר‬ ‫כיון שכל כך צעק בדברי כיבושים שיקבלו תשובה על עצמם‪,‬‬ ‫את מספר הכרטיס‪ ,‬אך ללא הועיל‪ .‬גם בדרכים נוספות‬ ‫הגיעו הדברים לידי כך שבא אליו אליהו ז"ל ואמר לו‬ ‫נחלתי כישלון‪ ,‬וחיכיתי לישועת ה'‪.‬‬ ‫שנתלבש אברהם אבינו ע"ה בכוח התשובה של אותו בית‬ ‫בינתיים המשיכו לנקות את הבית‪ .‬הגיעו למטבח‪ ,‬והנה‪,‬‬ ‫הכנסת‪ ,‬ובא לפני הקב"ה להרחיק דינם של ישראל עד יום‬ ‫בארון הכלים‪ ,‬בין המתכונים‪ ,‬מופיע דף נייר ועליו מספר‬ ‫הכיפורים כדי שבתוך כך ישובו מדרכם הרעה‪ .‬מיד אחר‬ ‫הכרטיס‪ .4580... ,‬מתברר שהיה זה הדף שאשתי כתבה‬ ‫ר"ה כתב הרב ההוא לכל מקומות הקרובים שיעמדו על‬ ‫לפני חצי שנה‪ ,‬בשעה שעזבתי את האתרוג בשוק ויצאתי‬ ‫נפשם לשוב בכל מה שאפשר‪ ,‬וסיפר להם את כל הדברים‪.‬‬ ‫להקריא לה את המספר עבור מתנה לרב‪...‬‬ ‫והדברים מרעידים כל לב עד היכן גדול כוחה של תפילה‪,‬‬ ‫אני חשבתי שאני קונה מתנה לרב‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬בפעולה זו‬ ‫שבאותה שעה קשה לישראל‪ ,‬שמיכאל שר ישראל כבר לא‬ ‫קניתי לעצמי בשר לחג הפסח‪ ...‬בשעתו תהיתי מדוע עליי‬ ‫היה בכוחו להמליץ טוב‪ ,‬אברהם אבינו אבי ישראל מתבייש‬ ‫למסור מספר באמצע חיפוש אתרוגים‪ ,‬ולא ידעתי כי בזה‬ ‫ללכת לבקש על בניו‪ ,‬אך עדיין תפילה יכולה לבטל כל‬ ‫שולח לי בורא עולם את לחמי חצי שנה אחר כך‪."...‬‬ ‫הדינים ולהשבית כל מקטרגים וכמו שאמר אליהו הנביא‬ ‫'למען השם‪ ,‬התחזקו להרבות בתפילה ותחנונים'‪.‬‬ ‫]מתוך 'השגחה פרטית'[‬ ‫]מתוך 'באר הפרשה'[‬ ‫טועמיה ‪ -‬דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬ ‫‪ 70‬ל‪parperet100@gmail.com :‬‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לשלוח בקשה‬              ၰၰၧၧၧၰၰ ၠ  ၪ ΗΗၯၯ  ϳϵϲ Ζၷၳ ၷၳ ၵၧၰၸ ၧၰၸ ၧၰ ၧ Ηၻႂႄ ၻႂ ႂႄ  ၨ Ηၪၥၶ ၥၶႂ ၥၶႂ  ၭႁၧၸ ၭႁၧၸ ၸၥ ႁၢ ႁၢၤၤ ၭႂၳ ႂၳၥ ၳၥ ၭၭႁႁၧၸ ၸၥ ႁၢ ႁၢၤၤ ¨¢ ‹™ ³žÞ± ¦ ‹ ³ž©Ž¤ ˆ  ³ ŽÞ܍  ¦ž¢ †Þ Ž©ÜŽ  ڙ± ¥ Ž Ž©ÜŽ  ¥ Ž ڌ †ç  Ž«â±ñ† ¨ž± †¤ ŠŸ  Ž«â±ñ† ¦ž¢ ³ž§Ú‹  Žéç Ž©ÜŽ  ڙ± †¥ ¢Š©Ü‹ ¦žå Þ¦¢«Š °† žñ  Ž©ÜŽ ڙ± ¥Ú Œ ™¦ž¢ †Þ ± Ž­žÚ †Þ¦¢ Š«°† žñ ™â³ž§Ü‹ ¥Žç§â¨ Š ž±Žç Šã ¦ž¢Ž©ÜŽ ڙ± ¨¢àŠ ¦ž¢ ³ ŽÞڍ †Þ ¦ž¢¦ž°§† ŠÞ † ž± †¤ ŠŸ³žè Š­ñ† Þ¦¢±Š §† ž™ †ž Ž©ÜŽ ڙ±¥ÚŒ  Ž«â±ñ¨ ¦žå ž«±† Ÿ †¥° Ž ¯Š† ¢ ³œ °‹ ˆ« ž± § ‡™ŒêÚ Œ ¨ž±Žç Šã ¦ž¢ ±Ž žñ Þ™±Ž °† ©Š ¦¢±âÚ Œ ž­ Žªžñ ¥Žç ³ Œ™³žè Š­ñ† ¥Ž¤ †Þ¦¢ Š­¢ªŠ ž§â Š î† Ú³  Ž«â±ñ† ❠ŽšÒ¢ ŠÞ±±  §Ò Ÿ¡Ž©ÜŽ ڙ±  ™±Ž ާ †ß Þ™ Žšâ§±ç †Ÿñ¦¢ Š §Š ˆ ± †Þ  ¨ž±Žç Šã ¦ž¢ †ž¥ ‹™±Ž ۊ† ¢ †ž³ ŽÞ܍ Ú ‹à° §† ¦ ‹³ž ¨‹¤ †ž³ ŽÞڍ †¥ ¢© Ž­ †¥â«°† ñ™âÌâ± Š ŽÞڏžœîŽ ± §Ò¥Š¢Ñ¥Ú± Œ Ž­žÚ †Þ¨¢«Š °† žñ ާޥ  Žš¢³Š †ç °â³ Ž §â †  Žšž¡ Ž©ÚŽ ¦¢ Š¥ ˆ ѧ† ⱏ¯°Š† ¢ Žê¢±Š Þ † ³Œ¤±Œ ˆ«§ Œ¥ ˆ« §â¦ Ž±Ž †šÑ¨ ŒÞ° Ž ¯Š† ¢³œ °‹ ˆ«¦Œ¤¥Ž ±ç †Ÿ Œ™Ú¢ Œ ‹œ †ç¥Š¢Ñ¥Ú± Œ Ž­žÚ †Þ ®±Ò Œ Ž¢ ‹š ˆ ±¥Ž  ¤ †Þ¨ž¥ Ž« Œ¢ ‹¯¢ Š­§¥Ž † ¤ †¥³ Œœ Œ ¢§ † œŽ žñ  Žšž¡§¢Ž ³Š ˆ ž  ¢© Ž­ †¥¦Œ¤§† †¯ «¦ñŒ œ† ° ˆ«â虊 †ç¦Œ¤¢‹¥ ˆ«¢©Š ˆ™  ¦Œ¤¢³‹ ž ì† Ú† §¢‹ Š ©š† Š¥ †ž¦Œ¤¥Ž œ § ˆ«ñ¦¢  ފ ± Ž¢âç ŠŸ¥Ú Œ žã ³â¤ †ã ÚŒ ³ Œ™™Î †ž Œã  ¦Ü‹ ³ Œ™™°Ž †žà  ±Ž žñ ±Ž ˆ ŽÞ «âà §¨¢ Šš Ž †¥ڋ¢  ¢ ‹œ †ç" ¨¢àŠ ¦ž¢ ž™ Ž©ÜŽ ڙ±   ¦ Œ ŽÞ¦¢ Š¥Žß±† §â©ÒÚ³  Œ ž§Ü‹    šâÚ±‹ Ÿ ž  œ Ž Œ™¡ ± Ž †ì¥ «³ « à¨ ñ‹ Š¥ڋ ¢ ¨Ž ¢ †© Š« Ž° Œ§ « ³ Œ™¨¢ Šš Ž †¥ ³±ŒŒ ç †Ÿ §° Ž †¯Š¢ ³œ ‹° ˆ« ¦¢§Š Ž« †ìÚڋ  œ¢ Ž °Š ˆ« Ž ³Ú ±Ž Žì™â †žš âÚ Žž ˜u r — qz juŠ r —‚  pz rŽ— r uz ‚ q —~s z – jŠ˜ƒŽs r‰ l‚ ڙ± ¥Ú Œ š¦ž¢¥Ú Œ ±Ž žñ ³Ñ¢±Š °† ŠÞ©Ž ž ڙ±Š Ž Ž©ÜŽ ڙ± †Þ   ¥Œ¤ ™̱Œ ¯ †¥Ú ‹™âê Œé§°¢ РХœ†  †¥³©§¥ † «³ž«ÚŽ  ¥Ú±‹ Œ ©¨¢ Ф Ž †¥™  ڙ ±   ³ ¤ Œ Œë §  ™ ± Ž Ž§† ß Þâ± §Ò † Žå Щ܆  Žœ¢°Š ˆ« Ž³Ú ±Ž Žì™¢Š ÚŽ Œ ©ÜŽ   › Ž Œ³ž±‹©³°Ž ¥œ†  †¥â¢©Š Úš ‹ ž¡¦ž¢ †ÞÚ Œ­Œ© ¬Ñ †ž° Ž ¯Š† ¢³œ °‹ ˆ«±¢ Šç †Ÿ  †¥¢ ‹œ †ç¥Š¢Ñ¥Ú± Œ Ž­žÚ †Þ « °³† Š¥ ž¤Ž©ÜŽ  ³è Š­ñ† ¦ Œœ° ³ ŽÞڍ †Þ Ž©ÜŽ  ڙ± ¥ Ž ڌ Ž©ÜŽ Þ ³  ŽÞڍ ³¥ ŽÞ° š  « °³† Š¥ Ž¥ ˆ« §  ±Ž Žì ¥ÚŒ œ š †è§Š ¦¢±Š ڋ †ç ³ž± Ž­žÜ  ¥Žçڌ ¢ Šì ¥ « ¨¢°¢ РХœ† § Œé Þ¦¢±Š §† ž™¨¢ ‹™ †ž³ ŽÞÚ³  ¥ ŽÞ°  †Þ¦¢ Š ³† žì³¢ Šš±† « ¦ Œœ°± §ž¥⛠ˆŽ©œ± Ž­ª¢‹ † © †Þ³žèŠ °† ŠÞÚ Œ ³¢Ú¢ РХ܆ ¥Š¢Ñ¥Ú± Œ Ž­žÚ †Þ ±  Ñ †žŽê ¡°³ † ž Ò¡âå Šì ¨‹ç§± Š  Ñ †¥± §ž¥¦¢àŠ ± Ž­ë† ›  †©§â Š  ° Ž †¯Š¢³œ °‹ ˆ«š¢ Ššªš † ‹šžëÚ Œ ¨ž¯±¢ Ž ±‹ ˆ«Ú³  ‹« ¡âå Šì ³ Œ™³ž«¢°Š ñ†  ̎ç ±  Ñ †ž ¬ ŽªÒ †¥ ³¢ñŠŠ ß  ¥ «   ‹í©§† ¥  ±ž§ †Ÿ§Š ¦¢±Š §† ž™ ̎ç  ± ™ Ìâ± Ž«¨ Ž †¥ Ü ¢±‹ †šœŠ †çÛ ŒšŒç ¥Úڙ Œ ±¥¤ ‡™Œ¥⛠ˆŽ©³  ¢«¢ Š šŠ ±† Ž †ž ³± žñ ¦¢ Š©â© ˆ ³ †Þ  ޫީ †¤  †šâ Ž© Žâ¤ †Þ ³¢ Šš±† « ³è Š­ñ † ¦¢ Š¥ †è ì³† §Š ¥Ú Œ ž¥¢ ‹™±¢ Šç †Ÿ  †¥â šŽ©ŸŽ †¥™Î †žڙ± †¥Ž¢† Šêڌ  ¨ ާ¢ªŠ †¥ ›­°³¦¢Šå    ¦¢œŠ ˆ«žé  ± §ž¥ †ž± ŽŽê ¥ Œ™³Œ¤¥Œ ¥Ž ⛠ˆŽ© ¦ÚŽ ™ ާ±† Žš³Ž ç³¢Ú¢ Š §Š ˆ ° Ž ¯Š† ¢ ± §™¢ÚâàîŠ ¦ Œœ°³ ŽÞڍ †ÞŽ©ÜŽ ڙ±¥ Ž ڌ †ç¦Œ¤¢‹¥ ˆ«¦ž¥ÚŽ  ›  «âà § ±â± Ž †ÞŽ©Ú† §Š ÚŽ °† Š †ž ¦³™ Ž Žä  ¥Žç¦Ž¢³ž¥¯§† ŠÞÌ¢ Š¥Ú† ³ †ž ±Žç †Ÿ ŠêçÚâఊ †¥ڍߢŠ ̎ç±  Ñ †ž¥Š¢  ³ÚŒ ‹™¦Œ¤¢‹¥ ˆ«¦ž¥ÚŽ Ž è Š ñ† ± ‹ë¢³†  Š œ¢ Ž °Š ˆ« Ž³ «Ú† ŠÞÚ™Ž Œ è Œ™"¦Žå ¥ Œ™™Î †ž± ŽŽê ¥ Œ™¦¢ Ф †¥ž   ¢  Ú¢™¨ Š ŒÞ š Ú±Ž œ† éŠ Þ™ Žšâéç ± ŽŽ© †çž¥ Œ§œŠê † ڌ «± Ž ± Œ¯‹å  ‹§â©¢ ŠšÒ¦ Ž±Ž †šÑ ¦¢ Š› Žœ †ç ³žÞ± †¥â³ž± †­ Š¥¦¢ Š›àŽ ¥¤ ‡™Œ¥ ¦¢›Š ˆž© ڋ¢ ¦  ¢ Š›àŽ ³¥¢ Ф ˆ™œ ¢ Šç Ž«¢ÚŠ ž ± §Ò †žž±™ Žâ ¯œ «¦Š¢ é â«¢ ŠßŠ †ž± ŽŽê Þ¦ Ž±Ž †šÑ̍¥ ŽÚŒ ³ ŽÞÚ¥Ž  ¤ †š Šçž› Ž©† §¥ Š ¡ †šŠ¢ ™Î³ ŽÞڍ †Þ¥ Ž ÚŽ Œ ©ÜŽ  †ž¦¢ Ыީ§Š† © ڋ¢ †ž ± ŽŽê Þ Ì¢ Š¥Ú† ñ ¦¢ÛŠ ž« ± ŽŽ© ž³ž™ ±Œ¤Ÿ‹ †¥â  Ú Œ­Ž© œ « ¦Š¢ § ♠Žš   ¦¢Šå    â±± Œ­ ‹ª †Þ¢ ›Š ™Ž¥ Ž­¦¢Šå  ¢ ŠÞ± ¦¢›Š ॏ Ž ¤ ‡™Œ¥  ¬ Žªâ§³è Š­ñ¥ † Úá Œ Ž™¢ÛŠ †Þ³™ ‹¯§Š© † Žœ¢°Š ˆ«Ž¥Ž©ž ± ˆ Ñ Ž  ³±Œ ç †ŸñŠ  †ž ¦¢àŠ ± Ž­ë† › ©† §³ Š ŽÞڍ †ÞŽ©ÜŽ ڙ± ¥ Ž ڌ †ç ͳ† °Ž œ† ¯Š  ³±¢ §Š ˆ™  ³â § ±î «Š ™â  ³ž¢â¤ †¥ § ¨‹çڌ ³  ž ± Ž­žÚ †ž ³ž©ž± †¤ ŠŸ³ž¢â¤ †¥§ ކ ž±§Ò † †¥™ÏÚ¦¢ Œ Šã© †çچ ™ Žâ©¢ ‹ Ñ›  †©§â Š Ž †©§Š †Þͳ† °Ž œ† ¯Š ± §ž¥ ♠ŽÞ ³ž©ž± †¤ ŠŸ †ž± Ž­žÚ †Þ ™â Ìâ± ŽÞ ڏžœîŽ  ³ Œ™ Ì¢ Š¥§†  †¥¦žå  ¨±Ž ާ ¦Ž› Ž †©§Š †çâÛ ˆ«¢¦ž° ާ¥Ž¤ †ž¦¢àŠ ± Ž­ë† ³žœ ‹« ‹§ Žéç› ©† §¨‹ Š ¤ †ž ¨ šâ¢ñŽ « ‹§â ±ç †Ÿñ Š ž«±† Ÿ †¥¦žå ° Ž ¯Š† ¢³ œ°‹ ˆ« ž Ž¤±Ž †Þ ³ §¢³Š ˆ ¥   ¯°³Ìâ± Ž«¨ Ž †¥ Ú  Žœ¢°Š ˆ« Ž³Ú ±Ž Žìš¢ Ššª³ † Œš ŒšžªŽ©ÜŽ ڙ±³â §¥Žç «âà §š ‹¡¢ ‹ Ú ‹™ Ž¢±‹ ž™§³ † 籆 Šš †¥›  ³ž±‹© †ÞÚ ‹éñ چ Š †¥®Ž¥§† §  ¥Ž àŽ †š ±‹© ž Ìâ± ŽÞڏžœîŽ  ¨¢ ‹ÞŽ¢ ŽÚŒ ¦¢«Š †­ §  ¢ÛŠ âॠ« ⩎¥ ¦¢±Š †ì ª§¥Ž † ŸŽ   ™ Ž¡¢ Š¥Ú¬† ‹ªž¢¦ Ž±Ž †šÑš± Ž±ž§¨ž™Žß  °âš Ž ˆ™™ÎŒãÚ¢ Œ Šì¥ «¬Ñ ¢³Š ŽÞ± ™ñŽ °† ª¢ Š †­ †Þœ¢ Ž °Š ˆ« Ž ÛŒ ˆ« § ±  Ñ †¥ â©¢ ŠšÒ ¦ Ž±Ž †šÑ †¥ ™â Ú Œœ °¨¢ ‹Þ¥¢àŠ š† é Ìâ± ŽÞ ³Š¢ Þ Þ ÜŽ ™Š Žœ¢ Šßñ³  ŽÞ܍ ³™ ‹¯žåڌ †ç Ÿ  «âœŽ¢ †ž¢â¥Žß ™âÌâ± ŽÞڏžœîŽ  †¥â©¢ ŠšÒ¦ Ž±Ž †šÑ± §Ò  â±§Ò †  §­ ̱Œ ¯ †¥šž¡¦ž¢ †ÞÚ Œ­Œ©¥Œ¤™ ³Œ¤™Œ¥§³ † åۊ ˆ« Þ¦¢±Š ñŽ §ŸÒ †ž Ú Œœ ° †¥ ¥ž§³† Œ™¨‹çڝ Œ œ¢ Ž °Š ˆ« Ž¢â⠊¯³ «Ú† ŠÞÍ †¥± §ž¥ ާ¢ Š¥Ž¢ ŽÚÍ¢Œ Œ © Ž­ †¥  œž« †ž ±‹© †¥±‹ê§Š ±‹ê ³°Ž ¥œ† ¨‹¤ †žÚâàîŠ  ¢ Š¥ ± ‹§ž™ ñŽ ™ žÚŽ †¤ « †ž  «±Ž Ÿ Í †¥ ™±‹  ¢ ° Ž ¯Š† ¢ †š ¢ Šç ¢ Š¥ ñŽ ±† §Ò ¨¢ ‹™ †ž ¨ Ž †¥ Ü  ³ Œ™ ± ‹à ª †¥ ™Î ¦ß šž¡ ¦ž¢ †¥ ¨¢ Ф Ž †¥ ¨¢ ‹™ ³ ŽÞڍ †Þ â©¢ ŠšÒ¦ Ž±Ž †šÑ¬¢ªŠ ž †žš¢ÚŠ Ž †¥ ާÍ †¥Ž¢ Ž™Î †ž Ž¥ž « †¥❎¥«‡ Œ †ž ¦¢àŠ °†  †¥¥ ‹àñ چ Š †¥ڋ¢³¢Ú¢ РХڝ † œâ« Ž ª¢ † ±‹ ˆ Ѧ¢ Š¥‹ç ³ Œ™¬¡Ú† Š¥  ±ÚŽ †­ Œ™ Ž¥Ž¤ †ç¦ Žà°† §¦‹å ª †¥â³¢Ú¢ РХڝ † œâ« Ž ª³ † ¥¢ Ф ˆ™  ™Žè Œ™ Ž§â™§¢ † ñŠ ±† Þà™Î¨‹ Š ¤¢ Šì¥ «¬Ñ †ž™Ž¥ †­ §¡ Žìچ §œ Š ž«± §ž¥   Ž¥ž œ†ß Ž ©† §Š ³ ŽÞÚ¥  ڝ Œ Ž †©§¥‹ Š è ì³† Š †¥¦¢§¢ Š àŠ °† §ڋ¢ †ž « ާ Ú † Œ™™ÎÚ ± ‹ ‹ †¤¢ Š© ˆ™ ž ± § ‡™Œ ê Ú¦‹ Œ è ™ Š †žÚ ± ‹ ‹ †ç¢ § Š ¯ † «³ Œ™¢³¢ Š ۊ Ž« šž¡¦ž¢ †ž ³ ŽÞڍ  ¥ Ú±‹ Œ © °¢ Š¥œ†  †¥ ¢ÜŠ Ú¦ Š ž¢ †Þ±‹ê ¥ «Ž¤±Ž †Þ ¡  ¦ ž å Þ¢ © ŽÞ³ Œ™¨âœ ñ Ž ڌ †ç Ú¢ Œ Š© ˆ™Ú î ‹ š §¨‹ † ¤ ¥ Ž †ž ž¢ Šì ñ  †­ Œ™™Î¦‹ 虊 †¤â  šž¡¦ž¢¥Ú±‹ Œ ©°¢ Š¥œ†  †¥Ž¤±Ž †Þ  ³ ŽÞÚ¢  ‹™ ޝž§ ¢ Š©Ú¥¢‹ ‹ ¥ †Þ     ¢ © ŽÞ¥ «³ ž Ú °³Ž ž © Ž« ¡¬Ñ¨ † ž ± ˆ Þ¨ « ¡Š † ¢ › ±‹ ¡† °  é†  Ú³ Œ ž ± § † ¥ Œ 㠍 ¦žå Þœ¢§Š ñÌ¢ Ž Š¥Ú† ñ ± Œœ ‹ª± §ž¥›©† Š¥± ‹³ž¢¨ž¤Ž©Ì¢ Š¥Ú† ñ ± Œœ ‹ª ¢   ±  †Þ ¦ ž å  ± ‹§Ò‹ ¢ ± Ú Œ ˆ™ ± § ‡™Œ ê Ú Œ ❌ Ÿ †ž ž¢ ±Ž Žš œ † Š¥ « § Ú † ñŠ ¥Ñ  ¦¢àŠ ± Ž­ë† › ©† §Š †¥ ³ ŽÞڍ †Þ¥ Ž Ú¬ÑŽ Œ ©ÜŽ ڙ± ¥Ú¨ Œ žÚ™±Š Ž ڙ±™â ¦Ž¥ž «³± ˆ¦žå ™â ¦  ž å  ŽèéŠ Þ° Œ§«Ž †ž  Œ™±‹Ž ¢ ¢ Щ܋ ¦žå Þâ걌 §™ † ¢¨žÚ™±Š Ž¦žå ÞÌ¢ Š¥Ú† ñ ± Œœ ‹ª± §Ò™ÏÚ¢ Œ §â Š ¢‹ › â± ¡† ° Š †¥« § ڊ† ¢ ™Ï Ú̎Œ ¤ †¥¦¢ Šç ª † ™âÌâ± Š ŽÞڏžœîŽ ¨‹¤Ò †žŽ©ÜŽ  ¦¢±âà Š ëŠ ³ Œ™¥ ‹¡ †¥ ¡ †¥±âªÒšâ± ‹«¨¢ ‹™¦™¬ Š Žªâ§³ è Š­ñ± †  Ñ †¥  ™âÌâ± ŽÞڏ ž œ î Ž  ž ¥« Þ Ú † ©Š †ž¢ Š¥« š Ü Ž ¦ Š Ž±Ž †šÑž¥± §Ò¨ Ž¡ÝŽ    ¦¢œŠ ˆ«žé ³± žñ  ¦Žèç ³ž±žà ¥Ž¤ †ÞŽ©ÜŽ ڙ± †Þ›±‹ ¡† ° é† ³ Œ™« §ÚІ ¢™Ïڌ ¢ ‹™ ޝž§™âÚŒ Ž©ÜŽ ڙ± ¥Ú¢Š© Œ Ú¥¢‹ ‹ ¥ †Þâê Œ«¢œŠ ž³ †ž³±¢ §Š ˆ™™ ¢ ¥ ‹é ª †¥ ¢ ‹œ †ç ³™Ÿ †ž ¢«¢ Š ŠšÜ†  Ú Œœ  ³è Š ³† ŠÞ ™â ¨¢àŠ  ¦ž¢ ¨‹¤¥Ž †ž œ¢ Ž §Š ˆ« Ž ³è Š­³† ŠÞ âê Œ«¢œŠ ž³ †ž ¦¢±Š §† ž™ ³¢ Šš±† « ³è Š­³† ŠÞ  ³ ŽÞڍ ¦¢±¢Š Šç†Ÿ §Ž©ÜŽ ڙ±¥Ž¤ †Þڝ Œ ŽÞëŠ ¬ÑžŸ †ž Ž«âšÜ† ³ Œ™±¢ Šç †Ÿ  †¥â   ¡¯°³¨ ާ¢ªŠ Ìâ± Ž«¨ Ž †¥ Ú¨±Ž ާ ±  Ñ †¥ ¥ ‹™±Ž ۊ† ¢ ¦ « ⤎Ÿ Ꭵ ÒŽ¥ †­ é   Ž«âšÜ†  ³ Œ™ šâÚ Žž šâÚ ± Œœ ‹ª ³ ŽÞڍ ¢ ‹™ ޝž§ ™âÚŒ Ž©ÜŽ  ڙ± ¥ÚŒ ¢ Š©Ú‹ ¥¢‹¥ †Þ Ÿ   ©°¢š ¢  ° Ž ¯Š† ¢³œ °‹ ˆ«¥žœŽß ¨ž¢ ŽëêŠ  ±©‹  Úâàа ¨Š¢¢ ⩆¢ à † Ÿ©°¢  ³žš ‹ñ¢Ú™ ‹ ±¢ Ž Š­ †¥™âÚâàîŠ  š ‹³ŽçŠ †¥ ¥ ‹™±Ž ۊ† ¢ âç †ŸŠ¢ Ú Œ­Œê  ³â±¢ªŠ §† ³â¤ †Ÿ ŠÞڌ ¨ž¯±Ž ¢†Š ¢¨™Žç§Š   ™¬¢«Š ª›«³¨ † ާ¢ªÌâ± Š Ž«¨ Ž †¥ Ú  ¦¢§Š ێ †Þ™Î †¥ ¨ §†ŸŽ¥àŽ †š  ¦¢°¢ Š àŠ ¯¥Ú¨ Œ ±Ž †­ªŠ †ÞŽ©ÜŽ ڙ± †Þ    ‫ דפוס ספיד ראש השנה תשפז‬- ‫טועמיה‬ 71    J  J ¦¢©Š Žì³Ú Œ š †ÞÍ¢Œ¥ ‹™â© †šÚ ¨â© ˆ ³ †Þ¦¢±Š §† ž™ÚŒ Œ Ÿ  ާ¢ Š«±† ±âš Š ˆ« Þ  ⩎¥¨¢ ‹™â©¢‹¥ Ž«¥‹è ì³Š† åÚ¢ Œ §¨¢ Š ‹™Ú¨ Œ Žž¢‹ç â©¢³‹ ž± ޝ³ ‹« †Þ¥™̱‹ ˆ ڍ †¥  ‚Žu r q Œ‹‡ o s  ‚Šur ’n ˜ju ‚‹ n Œj ƒŠ q q †q ‚Œr l†r     ާ¢©Š †­Ž Š © Ž ڌ †¤ââ©Ú‹ †­©° Œ§« ‹§Í¢Œ© Žì± ‹ ڍ †©â© † © ˆ™ ž³±Œ Œ ѝ±Ž ±‹ †Þ žé™ŽŠ ê  ‹§✧ކ èÚŽ Œ è Š­ñ³ † ž¤ †¥¦¢ Š ™Š Žšâ§ ™¥³ž¤±Ž †Þ  ™±Ž ާ†ß Þ Ꭵ ± §Ò  ާ¢ Š«±† Š ±âš ˆ« Þ Žè Š­ñ† ¦ « ¡ á Ž§ †« ¡ †ž  ާ°Ž ³™Ÿ ¨™Žç§Š žÞ Š¥ ¨‹â¤ å† ÚŒ Ì¢±Š Žíڌ ¥‹è ì³† 鍊 ¥ ¨™Žç§Š ™¢ ŠšŽê  ¥ ‹™â§Ú† ¥ÚŒ ¢©Š ˆ™œŽå§± Š Ž¡ ާ¦ Œ¢±‹ ˆ Ѩ¢ ‹™Ú¦¢ Œ §Š Ž«±¨¢ † ‹™Ì‹å  ™âÌâ± ŽÞڏžœîŽ  ž³Žè Š­³† ŠÞž¥ž° á¢ ŠÞ†›  †¥±âªÒÚ¨™Ž Œ ç§ž¢ Š ³Ž Ž­Û† ŠÞ̏ñ † å Ú¥‹ Œ è ì³† 鍊 ¥  Ž«¢›Š †©™Î †ž¨Ž© Ž« ŒÞ¨Ž© Ž«³ «¢ Š›†© ¥ÚÒ Œ ޝžñ¦ ‹¦¢§Š Ž«±† Žᜎ °† žì  ¥‹è ì³† Š †¥±âªÒ±žç܊ ŒÚ¨™Žç§Š Ž©¢Š© †ì ³© Žâç ³†Ž ¢ Ž žŸ °ŽŽ Ÿ ˆ ³âÚ †ß©³† Š †ž Ìâç Š ™Žè Œ™ ™œ¢ Ž ±†ß ‹ Žè Š­ñ³ † ž¤ †¥Š ‹§³žÞ±¨‹  ¤¥Ž †žŽè Š­ñ† ³™ÛŽ ‹ ¥ Ì¢ ‹™¦¢œŠ §† ž¥Žê  ‹§ ¥ç ³Ž ۆ Ž«¨‹¤¥Ž †ž¦ « ä ¥Žç¦«¦ Š «± †çÒ ŽÞŽê  ³è Š­ñŒ† ¢† ñŠ ڌ ¨¢ †© Š« †Þ ³ Œœ Œ ¢§† ±Ž à†Ž ›  ¥ŽŸ Ž ⩎¥ âèŠß œž« Žê Œé§Š œ§ †¥ Š¥ ±ÚŽ †­ Œ™  ³ «›ž ©Ú Œ­Œê ³ž±¢°Š †ÞÒŽ¥ñ† Œ¢† ñŠ Ú¢ Œ ‹œ †ç Žê  žŸ ᱎ † ª šž¡ ¢ Šç  ާ ˆ« Ž¡  ™¥ ¢‹¥Ú† §Š Ú± œ† §Š Žê  ³è Š­ñ† ³ž¢† Š¥ Žè Š­ñ†  ¥¢«Š žñ šâ³Žç ¢­  œ ± ާ ˆ™ §  ¦¢±Š îŽ «Š Ž ± Œ­ ‹ª †šâ ›â⠊Ÿ Ž¢ ŽÚŒ ¨ ‹Þ Žê Œé§Š ™ ޝޢ †ž ³