שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — ראש השנה (2026-09-07)

ימים נוראים
246
ראש השנה
מה שאנו מתפללים "המלך" טרם בא הש"ץ להתיבה ,יש להטעים במה לשלם אף מאומה ומבקשים אנחנו מאתו שימחול לנו .וזה נקרא
ע"פ מה שכתב הבית דודא על פסוקב "יונתי בחגוי הסלע הראיני את 'צדקה' .אך אם נפעול גם את זאת ,הלא בצדק יאמר הקב"ה מה אקוף
מראיך השמיעני את קולך" ,כי כשהאדם שיש לו לבקש איזה בקשה ואלוה להם יותר ,די שמחלתי הישנות ,ולכן אמנע הקאנטעה מהם.
ואם אנחנו באים לבקש עוד שיזכרנו לחיים ,ויוסיף עוד להלות מהמלך ,אם אינו מלובש כראוי ,ופניו מלוכלכים בטיט ,אם יַ ְראה מיד
פניו לפני המלך ,בודאי ידחפהו הלאה ,ויאטם אזנו משמֹע בקשתו ,ואיך ולהקפות לנו ,מה איפוא אנו מבקשים כי אם חסד .והנה לא פדה ה'
יעשה .העצה שיעמוד מאחורי הדלת והמזוזה וישמיע בקשתו ,אולי יחנן הרבה ממנו ,היינו אם יארע לצדיק שבשנה אחת נטרד מעט והתחובב
לקולו .משא"כ אם לבוש מחלצות ,בתחילה יֵ ָראה לפניו ואח"כ ישמיע גם הוא בחובות ,חושב השי"ת הלא הרבה סחרתי עמו הרבה הרווחתי
ממנו ,אשובה לסחור עמו עוד ,וישוב לעשות מצות ,ויהיה רווח ממנו בקשתו.
וזהו שאמר "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה" ,אבל מי יתן שיוכל כאשר היה לפנים .אך אנחנו עניים ואביונים ,אשר מעולם לא הרוויח ה'
מאתנו ,מששנו כלינו ולא נמצא בהם מאומה ,והאיך נעיז פנינו לבקש להיות "הראיני את מראיך" תחילה ,ואח"כ "השמיעני את קולך".
דבר מה. והנה אנחנו מלאים כל השנה טיט
וזהו שאמר 'חננו ועננו' ,ר"ל רק וחלאה ,מוכים ומעונים מכף רגל עד ראש
חנינה אנו מבקשים ,כי אין שום חשבון אין בו מתום ,לכן משמיעים אנחנו את
להראות שהצדק הוא שתעננו 'כי אין בנו קולינו תחלה בקראינו "המלך" טרם באנו
מעשים' ולא הרווח ממנו מאומה. אל התיבה .כי באמת איך נקשה ערפינו
ג
או יאמר ,כי אע"פ שאין בנו מעשים, ונעיז פנינו לעמוד לפני מלכינו ,הן קי"ל
ולא הרווח ממנו מאומה בשם פעם ,עכ"ז ואף אין אדם מעיז פניו בפני בע"ח,
אנו מבקשים 'עשה עמנו צדקה' ר"ל במודה שזה אמרו רק בכופר הכל ,ולא
מחילה על עבר' ,וחסד' ר"ל היינו הקפה כת"י הגאון המקובל רבי יוסף הכהן זצ"ל ,מחו"ר תוניס
אבל חובתינו. במקצת ,ואנן הא מודין על
חדשה על להבא ,שיתן לנו חיים שנוכל בצע מה כי כאן, ההודאה יותר העזה הוא
לעשות מצות. לו ואין לו, שחייב אם בא הלוה ומודה
אם כי ערכו, מך והפסידות מהזיקות לא כי יודעין במה לפרוע ,והכל
הגאון רבי אברהם רבינוביץ זצ"לו.
באשר בזבז נכסיו בתאוותיו ,ואם היה התנהג כראוי לאדם ישר ,היה
טובו בידו לשלם את נושיו ,הלא אז ירגז ויתקצף המלוה מאוד.
···
בהפטרה ליום שני של ר"ה" :כה אמר ה' מנעי קולך הננו אומר[ים] 'אבינו מלכינו חננו ועננו כי אין בנו מעשים עשה
מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם ה' עמנו צדקה וחסד והושיענו' ,מהו הענין של 'צדקה' ,ומהו 'חסד'.
ושבו מארץ אויב" (ירמיה לא ,טו). והנראה כי אם לוה איש מ"מד או לקח סחורה בהקפה ,ובבא עת
הפרעון וקצרה ידו לפרוע ,ובא אל הנושה ומתחנן לו למחול אותו והוא
דקשה ,דמה השיב לה הקב"ה "כי יש שכר לפעולתך".
מוחל לו ,זה נקרא בשם צדקה .כי צדקה עשה שמחל לו ,ולא העיקו
אמנם ,איתא בגמ'ז דהפועל יכול לחזור [בו] בחצי היום ,ויטול שכר לשלם .אבל אם זה החונן הוסיף עוד לעשות ,אשר מלבד שלא זכר לו
את הישנות עוד הוסיף לו הלואה חדשה שנית מ"מ או הקיף לו שנית ,חצי היום ,והקבלן אינו יכול לחזור בחצי היום ,ואם חזר אבד כל שכרוח.
זה נקרא בשם "חסד" ,כי אין לך חסד גדול ממנו ,כי לבד מה שמחל וידוע ,שבשעה שישראל קבלו את התורה נקראים קבלנין ,ואם כן אינם
לו הישנות ,עוד הושיט לו שנית ידו .בעת אשר כבר ראה ונוכח ,כי לא יכולים לחזור ,ועכשיו שחזרו בהם אבדו כל שכרן.
ובזה היתה בוכה רחל על בניה ,דבשעה שראתה אותם שחזרו איש בטוח הוא .בשגם גם בפעם א' לא שלם לו כאיש אמונים ,אך בכל
זאת יקרה פעם שיעשה הסוחר גם זה .היינו באם שעמד עם האיש הזה בתורה אמרה אין להם עוד תקנה מאחר שאבדו כל שכרן ,ולכן השיבה
שנים רבות בברית המסחר ,וכבר פדה ממנו מדהבה רבה ,וכמה וכמה הקב"ה ,אל תיראי רחל "מנעי קולך מבכי כי יש שכר לפעולתך" חייך
הרויח ממנו ,הוא חושב שהנכון לעשות אתו צדקה וחסד .משא"כ במי שאיני דן אותם אלא כפועל ,ע"כ.
הגאון המקובל רבי יוסף הכהן זצ"ל, שלא לוה או שלא הקיף רק זה פעם ראשונה.
ט
מחו"ר תוניס . אתנו ואין מראש, למעלה כן בבואינו לפני השי"ת ,והחובות רבו
והתגורר בשיקאגו ,והיה רב בית הכנסת 'אוהבי שלום' בעיר ,שם התרכזו א .להגאון ר' דוד טעביל זצ"ל בעל נחלת דוד ,דרוש ד דף כה ע"א .ב .שיר
יוצאי העיר שילעל .מעט מזעיר מתורתו נדפס בתשובות חכמי דורו .נפטר השירים ב ,יד .ג .כתובות דף יח ע"א .ד = .מעות מדודות .ה= .החשבון .ו.
בשנת תרנ"ד .מתוך חיבורו זכרון אברהם .ז .בבא מציעא דף עז ע"א .ח. הגאון רבי אברהם בן הג"ר שלמה זלמן זצ"ל נכד מהר"א מווילנא מח"ס מעלות
עיין שו"ע חו"מ סימן שלג .ט .הג"ר יוסף הכהן זצ"ל ,מגדולי חכמי ורבני התורה – אחי הגר"א זצ"ל ,בשנת תקפ"ה לערך נולד בעיר ניישטאדט (הנקראת
תוניס וראש המקובלים בעירו בראשית שנות הת"ק ,נשא ונתן בקבלה עם גם עיר חדש) שם היה אביו רב העיר באותה עת .משנת תרכ"ה כיהן ברבנות
רבינו הרש"ש זיע"א ,והוא החכם השואל לרבינו הרש"ש בתשובותיו הידועות העיר שילעל הסמוכה לפוניבז' .באחרית ימיו בשנת תר"ן היגר לארה"ב
www.shuvi.co.il
ע"כ נ"ל לחדש יותר ,דכיון דהוי מהלכה למשה מסיני ,י"ל דכך הוא
ההלכה דביו"ט שרי מעביר ד' אמות ברה"ר ,כדאיתא (קידושין דף לט בעניין תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת
ע"א) גבי ערלה ,רק נאמר ספיקה מותר ודאה אסור.
סימן תקפח (בשו"ע או"ח סעי' ה) :יו"ט של ראש השנה שחל להיות
מיהו יש להקשות על הגאון הנ"ל ,שכתב לתרץ לב"ש דלית להו בשבת ,אין תוקעין בשופר.
מתוך דיהא אסור תקיעה ביו"ט שמא יעבירנו ,ותירץ דכמו דאין דנין יא י
והקשה המג"א בשם מהר"ם פדוואה ,אמאי לא אמר משום שמא ק"ו מהלכה כן לא ילפינן כל י"ג מידות מהלכה .וקשה ,לפמש"כ
יתקן כלי שיר .ותירץ ,דא"כ לא יתקעו לעולם ,דאיסור זה שייך גם ביום השטמ"ק (ב"ק דף יח ע"ביז) ,דר"ע פליג וס"ל דנין ק"ו מהלכה ,וא"כ
הא ר"ע סבר כב"ש דלא אמרינן מתוך כמו דאיתא פסחים (דף היח), טוב.
יב
והקשה הגאון מוהר"י ז"ל בחידושיו להלכות יו"ט ,דמ"מ קשה ויקשה כנ"ל.
אמנם ראיתי לגאון אחד ,שכתב שהתוס' לא ס"ל כהשטמ"ק ,כנראה לבית שמאי ,דהא לבית שמאי לא ס"ל מתוך גבי יו"ט ,ויש איסור העברה
מדברי התוס' ראש השנה (דף ט ע"א ביו"ט ,וא"כ גם הטעם דשמא יעבירנו
ד"ה ור"י) וכן מתוס' חולין (דף יא ד"ה לא שייך לב"ש ,דא"כ ביו"ט נמי לא
יט
מנא כו') ועיי"ש במהרש"א ( .ואף יתקעו .ותירץ ,עפ"י מה שחידש שם,
שלכאורה נראה מתוס' זבחים דף טז דאין איסור העברת ד' אמות שייך
כ ביו"ט ,דילפינן מלאכת יו"ט בבנין אב
ע"א דס"ל כן ,דיליף בזר דעבודתו
מחולל ק"ו מיושב ,והקשו בתוס' משבת ,וא"כ לפי מה דקי"ליג מעביר
מה ליושב שכן אסור בעזרה כדאמר ד' אמות בשבת הלכה למשה מסיני,
כא
(יומא דף כה ) אין ישיבה בעזרה וקיי"ליד ג"כ דאין למדין כל י"ג מידות
אלא למלכי בית דוד .וראיתי כתוב מהלכה ,וא"כ אין ללמוד יו"ט משבת,
לתרץ ,דלא קשה מידי דהלא התוס' עכת"ד שם.
כתבו בסוטה (דף כחכב) דאין למדין אבל עדיין קשה ,ממה שהביאו
ק"ו מהלכה ,והוא הדין דאין עושין התוס' (שבת דף ה ע"ב ד"ה בשלמא),
יוכיח מהלכה ,וכיון דישיבה בעזרה דלבן עזאי אינו חייב מעביר ד' אמות
כג
הלכה כמ"ש רש"י (סנהדרין דף קא ). ברה"ר ,ומשני בקופץ .ולדידיה ,ודאי
ולפי"ז ,אי אפשר לומר מה ליושב לא שייך לומר שמא יעבירנו ד' אמות,
שאסור בעזרה ,ואם נאמר דהתוס' דאין דרכו של אדם לקפוץ ,וע"כ צ"ל
ס"ל כהשיטה מקובצת ,הוי מקשה לדידיה שמא יעבירנו מרה"י לרה"ר.
כת"י הגאון רבי אשר ליפמן זרחי זצ"ל, ולפי"ז ,הדרא קושיא לדוכתיה לבית
שפיר ,דאכתי קשה לר"ע מנא לן דזר רב הקהילה בלואיסוויל ניו יורק
מחולל ,דלדידיה יש לומר מה ליושב שמאי אליבא דבן עזאי.
שכן אסור בעזרה) .אבל על השטמ"ק ,קשה קושית הגאון מהר"י. הקטן את מוציאין דאין ס"ל דב"ש הא נימא עזאי ונראה לומר ,דלבן
ונראה לי לישב ,דהשיטמ"ק ס"ל כמו שמפרש הראב"ד ז"לכד ,הא למ"ד וכמו מתוך, אמרינן התורה מן אבל דרבנן, דלית ליה מתוך היינו
דאמר (פסחים דף ה) דר"ע לית ליה מתוך ,אין ר"ל דבכל מקום לא הואיל, מטעם לשבת מיו"ט דאופין ע"ב), מו דף (פסחים דאמרינן הואיל
ס"ל ,אלא כאן גבי ביעור חמץ לא אמרינן מתוך ,משום דיליף מנותר מדרבנן. תבשילין עירוב ומ"מ צריך
טו
אך לדעת הגאון מהר"י הנ"ל ,תקשה מתניתין פ"ק דמגילה ,דחשיב דאין שורפין ביו"ט ,כן ראיתי בט"ז (סימן תמוכה) שהביא בשם הראב"ד
אין בין שבת ליו"ט אלא אוכל נפש בלבד .והו"ל למחשב מעביר ד' אמות בתמים דעיםכו.
ודע ,דמש"כ בשם גאון אחד דהתוס' בר"ה לא ס"ל כן ,הוא ממה ברשות הרבים .ויש לומר ,דלא חשיב רק מה דשרי לכתחילה ,וראיה
מדלא חשיב עונשם שזה איסור זדונו בסקילה כו' ,וכמ"ש רש"י שם .שהקשו שם על הא דאמרינן קראי למה לי ,ולמה לא משני שם דגם
לר"ע צריך קראי ,ואע"ג די"ל הלכה ,דהא אין דנין ק"ו מהלכה ולא נדע ולפי"ז יש לומר ,דגם במעביר יש איסור דרבנן.
טז
לשבת ויו"ט ,ואם איתא למש"כ השטמ"ק לא קשה מידי. אלא שלכאורה יש לסתור דבריו ,ממש"כ הר"ן פרק כלל גדול
להקשות ,למה לא חשיב מעביר באבות מלאכות .ותירץ ,דמעביר תולדה
הגאון רבי אשר ליפמן זרחי זצ"ל, דהוצאה היא .וא"כ לא שייך סברתו דאין למדין בבנין אב ,כיון דילפינן
רב הקהילה בלואיסוויל ניו -יורקכז. האב לחייב ביו"ט ,א"כ שוב חייב ממילא בתולדה.
וואלאזין ,נסמך להוראה מהגאון האמיתי רבינו יצחק אלחנן זצ"ל מקאוונא, לחכמי תוניס .רובי תורתו משוקעות בהגהות על ספרי רבינו מהרח"ו כדוגמת
מהגאון רבי יצחק מאיר זצ"ל האבד"ק סלאבאדקא ,מרבו הרה"ג ר חיים סגל הסה"ק עץ חיים והספר שער רוה"ק ,וחותם בשמו אי"ה /יוה"ך .טרח רבות
האבד"ק יאנאווא ,ומהגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל רב הכולל בניוארק .בשנת בהשגת והעתקת כתבי יד בקבלה למען תעמוד לפניו תורה מדוקדקת .נותר
תרנ"ג נתקבל לרב בעיר ברוקלין אצל ניוארק הבירה ,בשנת תרנ"ד בעיר דעס ממנו בכ"י ספר צנצנת המן שו"ת שנשא ונתן עם חכמי דורו בתורת רבינו
מאינעס ,ובשנת תרס"ג בעיר לואיסוויל הנ"ל .הרב הנכבד הזה תופס מקום האריז"ל ,חלק מחידושיו על הספה"ק עץ חיים נדפס בספר יד יוסף .חידו"ת
חשוב בין הרבנים החרדים אשר באמעריקא ,נדפסו מאיתו הרבה חידושי זה רואה אור מתוך קונטרס בכתי"ק .י .ס"ק ד .יא .בהגהותיו על הרמב"ם
תורה בהמאסף ,וגם נסדרו מאיתו ערכין שונים בספרי אוצר ישראל היו"ל פ"ב מהלכות שופר ה"ו .יב .מהר"י איבשיץ זצ"ל בספר בינה לעתים פ"א
בנויארק ,ובכתובים יש בידו מסודרים לדפוס ס' אשל האזרחי וכתבי האזרחי מהלכות יו"ט ה"ד ד"ה ובחידושים .יג .שבת דף צו ע"ב .יד .רש"י שבת
מעין ענציקלאפעדיא על מצות התורה ,ודרושים וגם הטפה לילדים( .ע"כ דף קלב ע"ב ד"ה עקיבא .טו .דף ז ע"ב .טז .שבת דף לא ע"ב מדפי הרי"ף
מס' אהלי שם בערכו) .נלב"ע בכ' סיון תרצ"ב נספד ע"י הגאון ר"א סילבר ד"ה והמוציא .יז .ד"ה עוד כתבו .יח .ע"א .יט .על דברי התוס' .כ.
זצ"ל ,הג"ר אפריים אפשטיין זצ"ל ,הג"ר שמואל כ"ץ זצ"ל .עוד נספד ע"י ד"ה מיושב .כא .ע"א .כב .ע"א ד"ה אינו .כג .ע"ב ד"ה גמירי .כד.
הג"ר אברהם שמלצשטיין זצ"ל ונדפס בספרו מצבה חיה דף מט .מתוך שרידי תמים דעים סימן קכ .כה .ראה ס"ק ג .כו .תוספת בשולי הגיליון :ויעויין
תשובותיו כתי"ק .מאמר זה נדפס לראשונה בהמאסף שנה י"ז חוברת ב' סימן פמ"ג בא"א .כז .נולד תרכ"ד בעיר קאוונא להורים ישרים ונכבדים [אביו
כח ,ובא כאן בתוספת דברים. רבי שמואל הלל] ,למד בישיבות עיר מולדתו אח"ז הסתופף ג' שנים בישיבת
עשרת ימי תשובה
אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו ביאורים ופירושים בבקשת 'אבינו מלכנו'
לא ידעתי השב ,למה הקדימו המאוחר ושינו הסדר מכאן לסדר אבינו מלכנו
אבינו מלכנו של נעילה וערבית יום הכיפורים.
אמרנו 'אבינו' וג"כ 'מלכנו' ,יהיה לע"ד להורות ,כי שאלתנו באלו
עיין בקיצור של"הלו שיש לומר בנשימה אחת ,אבל תיבת 'רוע' הימים היא על הדרך שאנחנו אומרים בהיום הרת עולם 'אם כבנים אם
צריכה להיות סמוכה ל'גזר דיננו'. כעבדים' .אם כבנים -אבינו ,אם כעבדים -מלכנו.
אבינו מלכנו סלח ומחל לכל עונותינו. אבינו מלכנו חטאנו לפניך
'מחל וסלח' כן צ"ל ,וכן לקמן אמרינן 'בספר מחילה וסליחה'.
רצוננו בזה להתודות אליו יתברך וגם להתנצל ,שלא עשינו ח"ו
אבינו מלכנו החזירנו בתשובה שלמה לפניך. כאותם שנאמר בהםכח "הוי המעמיקים לסתיר עצה" ,אלא יודעים אנחנו
ואחרי הסליחה אנו מבקשים שיחזירנו בתשובה ,ושתהיה שלימה, שחטאנו לפניך ,לע"ד.
באמרנו מה שלא תסלח להיות צריך תשובה סייענו ,וזהו אמרו 'החזירנו'
או יאמר ,מפני שאין עבירה שהקב"ה נפרע ממנה כמו העבודה
ר"ל שתהיה בכל לב בלי עיכוב היצר הרע ,לע"ד.
זרה שנאמר בהכט "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ,לכן מתוודים
פירוש 'החזירנו' -בחסדך' ,לפניך' כצדיקים גמורים ע"י התשובה אנחנו על העון החמור ההוא ,בפרט בהיותנו בעונות עובדי עבודה זרה
השלימה לפניך ,ושנהיה כמו השבים מאהבה שהזדונות מתהפכות
בטהרהל.
לזכיות .או ירצהֶ ,היה בעזרנו למען לא יוכל לנו היצה"ר ,ותן לנו כח
לעמוד נגדו .וכן על דרך זה מובן בתפילת י"ח ברכת 'החזירנו בתשובה', ואומרים 'חטאנו לפניך' ,ר"ל 'אל פניך' ,כמו שנאמר "על פני" כנ"ל,
ודו"ק. וזה בעת שאמרנו בימי יחזקאללא "נהיה כגויים".
אבינו מלכנו שלח רפואה שלמה לחולי עמך ואח"כ אומרים אנחנו ,שאין לנו מלך אף בהיותינו בגלות ובתוך
ירמוז בזה ,לאותה ש[אמרו]לז שהקב"ה מוציא חמה מנרתיקה הצרות' ,אין לנו מלך אלא אתה' כמו שאמר שם יחזקאל (כלב) "חי אני
צדיקים מתרפאים בה .והנה אחר ששאלנו שיתמוך אותנו לשוב ,תהיה אם לא ביד חזקה וגו' אמלוך עליכם" בית ישראל ,כי לו לבדו אנחנו
זאת שאלתינו ,בהיותינו בעלי תשובה וחשיבות יותר מצדיקים גמוריםלח, עובדים ובלי שיתוף ח"ו כבן נח ,וכמאמר הנביאלג "ועבדוהו לבדו".
שישלח הרפואה הנ"ל לטוב לנו ,לע"ד. האר"י זלה"הלד לא היה אומר 'חטאנו' 'מחה' 'מחל' בראש השנה.
הגאון המקובל רבי אברהם סגרי זצ"ל, ובב"י סימן תקפ"דלה ,כתב דדווקא מה שיש בו הודאת חטא הוא שאין
אב"ד קסאלי -איטליהלט. אומרים אותו.
יום הכיפורים
למחרת הלכו חכמי ישראל לבקר את סינייור "אמת מה נהדר" -תיעוד מרתק על
רב חזן כפי המנהג ,אף על פי שעדיין לא היה תפילתו של הרא"ש שרעבי ביום
רבה של ירושלים ת"ו ,יען היה אז הסינייור רב
עייאש .אפילו הכי ,הלכו לבקרו ,יען היה אדם
הכיפורים
גדול בתורה; ושאלוהו היכן אמר תפילת יום כאשר בא מוה"ר הגאון הגדול הרב יוסף
הכיפורים ,שהרי היה יחידמד של ביהכ"נ הגדול. רפאל חזן ז"ל לירושליםמ בזמן מוה"ר הגאון יעקב
ענה להם" :הלכתי לקהל חסידים והיה לי נחת משה עייאש ז"למא ,סמוך לראש השנה ובבוא ליל
רוח גדול לשמוע את החזן ,אשר דמה בעיני ממש יום הכיפורים ,הלך בלילה וביום למחרתו אל קהל
מב
כאילו הייתי בבית המקדש וראיתי את הכהן חסידים יכב"ץ; והיה החזן החסיד הרא"ש ז"ל
הגדול עושה את העבודה .אשריו ,אשרי חלקו!". הוא הרא"ש הנ"ל ,ומוה"ר היר"חמג אמר התפילות
חיבור מעשיות בלאדינו והיה לו נחת רוח גדול ונשקו על מצחו ויצא שבע
כת"י חיבורי מעשיות בלאדינו
רצון מאוד מבית הכנסת והלך לביתו.
-הג"ר רחמים ניניו זצ"למה. -הג"ר רחמים ניניו זצ"ל
כמו כן תפילות לזמנים שונים שחיבר והגהות על כתבי רבינו האריז"ל .באחרית כח .ישעיה כט ,טו .כט .שמות כ ,ג .ל .היינו ישראל הדרים בחו"ל ,ע"ז דף ח
ימיו עזב את עיר רבנותו קסאלי והתגורר בטורינו שם נלב"ע ליל ו' ניסן תקכ"ד. ע"א .לא .כ ,לב .לב .פסוק לג .לג .שמואל א' ז ,ג .לד .שעה"כ עניין ר"ה
מתוך הגהותיו כת"י בגליונות מחזור לימים נוראים ע"פ הדרת קדש (ונציאה דף צ ע"א .לה .ד"ה ואין .לו .ל"מ ,אך כ"כ הט"ז סוס"י תרכב .לז .נדרים דף
ש"ס) .מ .אודות שנת עלייתו לא"י ושנת בואו לעיה"ק ירושת"ו ראה בספר ח ע"ב .לח .כדאיתא בברכות דף לד ע"ב .לט .הגאון המקובל רבי אברהם
המעלות לשלמה בערכו ובספר תולדות חכמי ירושלים ח"ג פ"ו אות ה דף סגרי נולד לאביו אביו רבי יהודה זצ"ל ,בצעירותו למד במנטובה לפני הגאון
.291מא .בן הגאון רבי יהודה עייאש זצ"ל ,שימש ברבנות בכמה קהילות רבי יהודה בריאל זצ"ל ,היה תלמיד חבר להגאון המקובל רבי בנימין הכהן זצ"ל.
באטליה כשחזר לירושלים עמד בראש ישיבת "חיים וחסד" בירושלים ובשנת כבר בשנת תנ"ז כיהן ברבנות העיר קסאלי מונפיראטו – איטליה ,שם היה אב"ד
תקס"ו נבחר לשמש כראשון לציון בירושלים .נפטר בכ"ו טבת תקע"ז .מב= .ר' העיר וראש הישיבה .מגאוני ומפורסמי דורו היה והתכתב עם רבים מחכמי
רפאל אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי .מג= .הרב יוסף רפאל חזן .מד. איטליה ביניהם הגאון המקובל רבי יוסף אירגס זצ"ל ,ועוד .נתבקש ע"י חכמי
=מתפלל קבוע .מה .מתוך ספר מעשיות כ"י בלאדינו ,אודות חכמי ומקובלי איטליה לתהות על קנקנו של הרמח"ל .מקצת מתורתו זורחת בכתבי חכמי דורו
ירושלים בדורות האחרונים ,חובר בידי הגאון רבי רחמים שאלתיאל יעקב ניניו כדוגמת :ספר פחד יצחק ,שו"ת שמש צדקה ,שו"ת מכתם לדוד (למהרד"פ),
זצ"ל ,מחכמי ירושלים ,מח"ס חן וכבוד (ירושלים תרמ"ד) וספר שמש ומגן (שם ראשית ביכורי קציר ,ועוד .חיבורים שונים במקצועות התורה שרדו עד לימינו,
תרנ"ג) .נכד הגאון המקובל רבי יעקב ניניו זצ"ל מח"ס אמת ליעקב. מהם :אנשי אמנה – שו"ת ,אברהם בכל – דרשות ,חיי אברהם – חידושים שונים.
על הפר ומגריל במזרחו של מזבח ,זורק הדם ומקטיר בקדש הקדשים, סדר עבודת יום הכפורים
ומוסר השעיר למוליכו ,ומוציא אמורי פר ושעיר הנשרפין ומוסרן
מ"ג הזיות היה מזה כהן גדול ביום הנורא הזה.
לשריפה ,מקדש ופושט בגדי לבן וטובל ,ולובש בגדי זהב ומקדש,
ומקריב שעיר חטאת של מוסף היום שהוא שעיר החיצון והוא נאכל מדם הפר ,לפני ולפנים נגד הכפורת אחת למעלה ושבע למטה.
לערב ,ואילו ואיל העם והם עולות ,ומקטיר אימורי פר ושעיר הנשרפין, מדם השעיר שחבירו נשלח לעזאזל ,ג"כ כזאת אחת למעלה ושבע
ומקריב תמיד של בין הערבים ,ואח"כ מקדש ופושט בגדי זהב וטובל, למטה .ואח"כ בהיכל על הפרוכת מדם הפר שמונה ,ומדם השעיר ג"כ
מו
ולובש בגדי לבן ומקדש ומוציא כף ומחתה( ,ובזה פליג רש"י ז"ל שמונה אחת למטה ושבע למעלה .ואחרי כן עירה דם הפר לתוך דם
ואומר דכף ומחתה מפסיק בין אילו ואיל העם לתמיד של בין הערבים). השעיר ,והזה ד' על מזבח הזהב בהיכל .והיה ד' פעמים ח' הוא ל"ב ,וד'
ומקדש ופושט בגדי לבן וטובל ,ולובש בגדי הזהב ומקדש ,ומקטיר הוא ל"ו ,ואח"כ על טהרו של מזבח ז' ,הן המה המ"ג הזיות.
קטורת של בין הערבים ומטיב את הנרות ,ומקדש ופושט את בגדי הזהב י"ה
ולובש בגדי חול. ט"ו בהמות היו קריבין באותו היום ,לבד שעיר המשתלח.
ד' והן המה :שני תמידין תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים כבכל
ארבעה פעמים היה נכנס כהן גדול לבית קדשי הקדשים. יום ,שבעה כבשים ופר ואיל כולן עולות כבראש השנה ,המה עשתי
להקטיר קטורת ,ולהזות דם הפר על הכפורת ,יצא ושחט את השעיר עשר .שעיר הנעשה בחוץ הנאכל לערב ,קרבן בקר לחטאת ,שעיר פנימי
ונכנס להזות דם השעיר ,ואח"כ נכנס להוציא הכף ומחתה .זהו שיטת ואיל העם.
הרמב"ם ז"למז. י'
ולהרא"ש ז"למח הוא כך :א .תמיד השחר וודוי פר הגרלה .ב .וודוי עשרה פעמים מזכיר כהן גדול את השם.
פרו על משפחתו ,שחיטת פרו ,הקטרה ,הזאת דם הפר בקדש הקדשים. בכל ג' וודויים מזכיר שלשה שלשה פעמים ,ואחד גבי ההגרלה .שני
ג .שחיטת שעיר פנימי ,הזאת דמו בקדש הקדשים ,הזאת דם פר על וודויים על הפר ,אחד על עצמו ,ואחד על שאר הכהנים ,וודוי שלישי על
הפרוכת ,הזאת דם שעיר ג"כ ,ערוי דם שניהם על ד' קרנות מזבח הזהב, עוונות כל ישראל על ראש שעיר המשתלח.
וז' על טהרו ,שפיכת שיריים על יסוד מערבי של מזבח החיצון ,וודוי
שעיר המשתלח ושילוחו ,הוצאות אימורי פר ושעיר ,קריאת התורה. ה' י'
ד' .אילו .ה .ואיל העם ואימוריהם ,ושעיר ,הוצאת כף ומחתה .ששי. חמש טבילות ועשרה קדושין היה טובל ומקדש כהן גדול בו ביום.
פר העולה .י"ג .ז' כבשים .י"ד .שעיר הנעשה בחוץ .טו .ותמיד הערב בהפשיטו בבוקר בגדי חול שעליו ,טובל ללבוש בגדי זהב ,ומקדש
לר' אליעזר. ידיו ורגליו .שוחט את התמיד ומקטיר קטורת שחרית ,ומטיב את הנרות
ולר' עקיבא ,פר וז' כבשים עם תמיד של שחר ואח"כ עבודת היום למר כדאית ליה לגבי בין הערבים ,ומקטיר אברי התמיד עם החביתין
ואחר כך שעיר הנעשה בחוץ אילו ואיל העם ואימורי פר ושעיר הוצאת והנסכים ,ומקריב מוסף היום פר ושבעה כבשים .ובזה איכא מאן דאמר,
כף ומחתה ותמיד הערב. מקצתן היו קריבין עם תמיד של בין הערבים.
יזכנו ד' לראות הבית בבנינו וכהן גדול בעבודתו. ומקדש ופושט בגדי הזהב וטובל ,ולובש בגדי לבן ומקדש ,ומתודה
[מנין הי"ג מדות]
הבעל קרבן נתנאל בשם נב נא לפי פירוש מגילת מט מנין השמות
נג האר"י לוריא ז"ל ההג"ה בתוספות נ לר"ת ז"ל
ספר חסידים סתרים ורבינו נסים ז"ל מי"ג מדות
רחום אל ד' ד' ד' ד' ד' א
וחנון רחום אל אל ד' ב
ארך אפים וחנון רחום רחום אל ג
ורב חסד ארך וחנון וחנון רחום ד
ואמת אפים ארך ארך אפים וחנון ה
נוצר חסד לאלפים ורב חסד אפים ורב חסד ארך אפים ו
נושא עון ואמת ורב חסד ואמת ורב חסד ז
ופשע נוצר חסד ואמת נוצר חסד ואמת ח
וחטאה לאלפים נוצר חסד לאלפים נוצר חסד לאלפים ט
ונקה נושא עון נושא עון נושא עון נושא עון י
וסלחת לעוונינו ופשע ופשע ופשע ופשע יא
ולחטאתינו וחטאה וחטאה וחטאה וחטאה יב
ונחלתנו ונקה ונקה ונקה ונקה יג
הגאון רבי שמואל יעקב בראמזאהן זצ"ל ,רבני העיר רייגראד -רוסיהנד.
ביאורים למגלת רות דרוש לפרשת זכור ומגלת אסתר נדפס בווארשא שנת מו .יומא דף לב ע"ב ד"ה לא משכחת .מז .פ"ד מהלכות עבודת יום
תרס"ג .בכתב ידו נותר חיבור רב הכמות והאיכות בשם 'מנחת הבקר' שקרא ע"ש הכיפורים .מח .שלהי יומא ,הלכות סדר עבודת יום הכיפורים .מט .ר"ה דף יז
ביתו רבקה גיטל שנפטרה בסוולאק בכ"ח חשוון תר"מ ,הכולל ביאורים לסדר ע"ב תוס' ד"ה י"ג מדות .נ .תוס' שם .נא .שם .נב .שער הכוונות דרוש ו לויעבור.
זרעים חלק ממועד ,קדשים ,טהרות ,מסכתות קטנות .חיבור נוסף בשם 'ווים נג .קרבן נתנאל סוף פ"א דראש השנה אות ג בשם ספר חסידים סי' רן .נד .הגאון
לעמודים' ביאורים לרמב"ם ,רי"ף לש"ס הלק"ט להרא"ש ,ונו"כ השו"ע .החיבור רבי שמואל יעקב ב"ר צבי הירש בראמזאהן זצ"ל נכד הגאון רבי משה חריף זצ"ל
שרד בספריית ביהמ"ד לרבנים .כתבים נוספים ממנו הכוללים ביאור לחובת אב"ד ראגזני .הגרש"י מחכמי העיר רייגראד שבפולין הרוסית היה ,וכפי הנראה
הלבבות ודרושים נחמדים ,לא ידוע מקומם .לפנינו חלק מחיבורו הגדול הכולל החזיק במשרה תורנית בעיר .קורות ימיו ותהלוכותיו נסתרו מידיעתינו ,אך מנגד
דרושים וביאורים עה"ת ,ביאורים למגילות שה"ש ורות ,ועוד. חיבוריו הם אלו שהותירו לו זכרון ושם בעולם .חיבורו שמשא דשמואל הכולל
Published by the Institute for Publishing Books To receive the newsletter by email:
'and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi
1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel To our website: www.shuvi.co.il
