gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ימים נוראים‬ ‫‪246‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫מה שאנו מתפללים "המלך" טרם בא הש"ץ להתיבה‪ ,‬יש להטעים במה לשלם אף מאומה ומבקשים אנחנו מאתו שימחול לנו‪ .‬וזה נקרא‬ ‫ע"פ מה שכתב הבית דודא על פסוקב "יונתי בחגוי הסלע הראיני את 'צדקה'‪ .‬אך אם נפעול גם את זאת‪ ,‬הלא בצדק יאמר הקב"ה מה אקוף‬ ‫מראיך השמיעני את קולך"‪ ,‬כי כשהאדם שיש לו לבקש איזה בקשה ואלוה להם יותר‪ ,‬די שמחלתי הישנות‪ ,‬ולכן אמנע הקאנטעה מהם‪.‬‬ ‫ואם אנחנו באים לבקש עוד שיזכרנו לחיים‪ ,‬ויוסיף עוד להלות‬ ‫מהמלך‪ ,‬אם אינו מלובש כראוי‪ ,‬ופניו מלוכלכים בטיט‪ ,‬אם יַ ְראה מיד‬ ‫פניו לפני המלך‪ ,‬בודאי ידחפהו הלאה‪ ,‬ויאטם אזנו משמֹע בקשתו‪ ,‬ואיך ולהקפות לנו‪ ,‬מה איפוא אנו מבקשים כי אם חסד‪ .‬והנה לא פדה ה'‬ ‫יעשה‪ .‬העצה שיעמוד מאחורי הדלת והמזוזה וישמיע בקשתו‪ ,‬אולי יחנן הרבה ממנו‪ ,‬היינו אם יארע לצדיק שבשנה אחת נטרד מעט והתחובב‬ ‫לקולו‪ .‬משא"כ אם לבוש מחלצות‪ ,‬בתחילה יֵ ָראה לפניו ואח"כ ישמיע גם הוא בחובות‪ ,‬חושב השי"ת הלא הרבה סחרתי עמו הרבה הרווחתי‬ ‫ממנו‪ ,‬אשובה לסחור עמו עוד‪ ,‬וישוב לעשות מצות‪ ,‬ויהיה רווח ממנו‬ ‫בקשתו‪.‬‬ ‫וזהו שאמר "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה"‪ ,‬אבל מי יתן שיוכל כאשר היה לפנים‪ .‬אך אנחנו עניים ואביונים‪ ,‬אשר מעולם לא הרוויח ה'‬ ‫מאתנו‪ ,‬מששנו כלינו ולא נמצא בהם מאומה‪ ,‬והאיך נעיז פנינו לבקש‬ ‫להיות "הראיני את מראיך" תחילה‪ ,‬ואח"כ "השמיעני את קולך"‪.‬‬ ‫דבר מה‪.‬‬ ‫והנה אנחנו מלאים כל השנה טיט‬ ‫וזהו שאמר 'חננו ועננו'‪ ,‬ר"ל רק‬ ‫וחלאה‪ ,‬מוכים ומעונים מכף רגל עד ראש‬ ‫חנינה אנו מבקשים‪ ,‬כי אין שום חשבון‬ ‫אין בו מתום‪ ,‬לכן משמיעים אנחנו את‬ ‫להראות שהצדק הוא שתעננו 'כי אין בנו‬ ‫קולינו תחלה בקראינו "המלך" טרם באנו‬ ‫מעשים' ולא הרווח ממנו מאומה‪.‬‬ ‫אל התיבה‪ .‬כי באמת איך נקשה ערפינו‬ ‫ג‬ ‫או יאמר‪ ,‬כי אע"פ שאין בנו מעשים‪,‬‬ ‫ונעיז פנינו לעמוד לפני מלכינו‪ ,‬הן קי"ל‬ ‫ולא הרווח ממנו מאומה בשם פעם‪ ,‬עכ"ז‬ ‫ואף‬ ‫אין אדם מעיז פניו בפני בע"ח‪,‬‬ ‫אנו מבקשים 'עשה עמנו צדקה' ר"ל‬ ‫במודה‬ ‫שזה אמרו רק בכופר הכל‪ ,‬ולא‬ ‫מחילה על עבר‪' ,‬וחסד' ר"ל היינו הקפה‬ ‫כת"י הגאון המקובל רבי יוסף הכהן זצ"ל‪ ,‬מחו"ר תוניס‬ ‫אבל‬ ‫חובתינו‪.‬‬ ‫במקצת‪ ,‬ואנן הא מודין על‬ ‫חדשה על להבא‪ ,‬שיתן לנו חיים שנוכל‬ ‫בצע‬ ‫מה‬ ‫כי‬ ‫כאן‪,‬‬ ‫ההודאה יותר העזה הוא‬ ‫לעשות מצות‪.‬‬ ‫לו‬ ‫ואין‬ ‫לו‪,‬‬ ‫שחייב‬ ‫אם בא הלוה ומודה‬ ‫אם‬ ‫כי‬ ‫ערכו‪,‬‬ ‫מך‬ ‫והפסידות‬ ‫מהזיקות‬ ‫לא‬ ‫כי‬ ‫יודעין‬ ‫במה לפרוע‪ ,‬והכל‬ ‫הגאון רבי אברהם רבינוביץ זצ"לו‪.‬‬ ‫באשר בזבז נכסיו בתאוותיו‪ ,‬ואם היה התנהג כראוי לאדם ישר‪ ,‬היה‬ ‫טובו בידו לשלם את נושיו‪ ,‬הלא אז ירגז ויתקצף המלוה מאוד‪.‬‬ ‫···‬ ‫בהפטרה ליום שני של ר"ה‪" :‬כה אמר ה' מנעי קולך‬ ‫הננו אומר[ים] 'אבינו מלכינו חננו ועננו כי אין בנו מעשים עשה‬ ‫מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם ה'‬ ‫עמנו צדקה וחסד והושיענו'‪ ,‬מהו הענין של 'צדקה'‪ ,‬ומהו 'חסד'‪.‬‬ ‫ושבו מארץ אויב" (ירמיה לא‪ ,‬טו)‪.‬‬ ‫והנראה כי אם לוה איש מ"מד או לקח סחורה בהקפה‪ ,‬ובבא עת‬ ‫הפרעון וקצרה ידו לפרוע‪ ,‬ובא אל הנושה ומתחנן לו למחול אותו והוא‬ ‫דקשה‪ ,‬דמה השיב לה הקב"ה "כי יש שכר לפעולתך"‪.‬‬ ‫מוחל לו‪ ,‬זה נקרא בשם צדקה‪ .‬כי צדקה עשה שמחל לו‪ ,‬ולא העיקו‬ ‫אמנם‪ ,‬איתא בגמ'ז דהפועל יכול לחזור [בו] בחצי היום‪ ,‬ויטול שכר‬ ‫לשלם‪ .‬אבל אם זה החונן הוסיף עוד לעשות‪ ,‬אשר מלבד שלא זכר לו‬ ‫את הישנות עוד הוסיף לו הלואה חדשה שנית מ"מ או הקיף לו שנית‪ ,‬חצי היום‪ ,‬והקבלן אינו יכול לחזור בחצי היום‪ ,‬ואם חזר אבד כל שכרוח‪.‬‬ ‫זה נקרא בשם "חסד"‪ ,‬כי אין לך חסד גדול ממנו‪ ,‬כי לבד מה שמחל וידוע‪ ,‬שבשעה שישראל קבלו את התורה נקראים קבלנין‪ ,‬ואם כן אינם‬ ‫לו הישנות‪ ,‬עוד הושיט לו שנית ידו‪ .‬בעת אשר כבר ראה ונוכח‪ ,‬כי לא יכולים לחזור‪ ,‬ועכשיו שחזרו בהם אבדו כל שכרן‪.‬‬ ‫ובזה היתה בוכה רחל על בניה‪ ,‬דבשעה שראתה אותם שחזרו‬ ‫איש בטוח הוא‪ .‬בשגם גם בפעם א' לא שלם לו כאיש אמונים‪ ,‬אך בכל‬ ‫זאת יקרה פעם שיעשה הסוחר גם זה‪ .‬היינו באם שעמד עם האיש הזה בתורה אמרה אין להם עוד תקנה מאחר שאבדו כל שכרן‪ ,‬ולכן השיבה‬ ‫שנים רבות בברית המסחר‪ ,‬וכבר פדה ממנו מדהבה רבה‪ ,‬וכמה וכמה הקב"ה‪ ,‬אל תיראי רחל "מנעי קולך מבכי כי יש שכר לפעולתך" חייך‬ ‫הרויח ממנו‪ ,‬הוא חושב שהנכון לעשות אתו צדקה וחסד‪ .‬משא"כ במי שאיני דן אותם אלא כפועל‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הגאון המקובל רבי יוסף הכהן זצ"ל‪,‬‬ ‫שלא לוה או שלא הקיף רק זה פעם ראשונה‪.‬‬ ‫ט‬ ‫מחו"ר תוניס ‪.‬‬ ‫אתנו‬ ‫ואין‬ ‫מראש‪,‬‬ ‫למעלה‬ ‫כן בבואינו לפני השי"ת‪ ,‬והחובות רבו‬ ‫והתגורר בשיקאגו‪ ,‬והיה רב בית הכנסת 'אוהבי שלום' בעיר‪ ,‬שם התרכזו‬ ‫א‪ .‬להגאון ר' דוד טעביל זצ"ל בעל נחלת דוד‪ ,‬דרוש ד דף כה ע"א‪ .‬ב‪ .‬שיר‬ ‫יוצאי העיר שילעל‪ .‬מעט מזעיר מתורתו נדפס בתשובות חכמי דורו‪ .‬נפטר‬ ‫השירים ב‪ ,‬יד‪ .‬ג‪ .‬כתובות דף יח ע"א‪ .‬ד‪ = .‬מעות מדודות‪ .‬ה‪= .‬החשבון‪ .‬ו‪.‬‬ ‫בשנת תרנ"ד‪ .‬מתוך חיבורו זכרון אברהם‪ .‬ז‪ .‬בבא מציעא דף עז ע"א‪ .‬ח‪.‬‬ ‫הגאון רבי אברהם בן הג"ר שלמה זלמן זצ"ל נכד מהר"א מווילנא מח"ס מעלות‬ ‫עיין שו"ע חו"מ סימן שלג‪ .‬ט‪ .‬הג"ר יוסף הכהן זצ"ל‪ ,‬מגדולי חכמי ורבני‬ ‫התורה – אחי הגר"א זצ"ל‪ ,‬בשנת תקפ"ה לערך נולד בעיר ניישטאדט (הנקראת‬ ‫תוניס וראש המקובלים בעירו בראשית שנות הת"ק‪ ,‬נשא ונתן בקבלה עם‬ ‫גם עיר חדש) שם היה אביו רב העיר באותה עת‪ .‬משנת תרכ"ה כיהן ברבנות‬ ‫רבינו הרש"ש זיע"א‪ ,‬והוא החכם השואל לרבינו הרש"ש בתשובותיו הידועות‬ ‫העיר שילעל הסמוכה לפוניבז'‪ .‬באחרית ימיו בשנת תר"ן היגר לארה"ב‬ ‫‪www.shuvi.co.il‬‬ ‫ע"כ נ"ל לחדש יותר‪ ,‬דכיון דהוי מהלכה למשה מסיני‪ ,‬י"ל דכך הוא‬ ‫ההלכה דביו"ט שרי מעביר ד' אמות ברה"ר‪ ,‬כדאיתא (קידושין דף לט‬ ‫בעניין תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת‬ ‫ע"א) גבי ערלה‪ ,‬רק נאמר ספיקה מותר ודאה אסור‪.‬‬ ‫סימן תקפח (בשו"ע או"ח סעי' ה)‪ :‬יו"ט של ראש השנה שחל להיות‬ ‫מיהו יש להקשות על הגאון הנ"ל‪ ,‬שכתב לתרץ לב"ש דלית להו‬ ‫בשבת‪ ,‬אין תוקעין בשופר‪.‬‬ ‫מתוך דיהא אסור תקיעה ביו"ט שמא יעבירנו‪ ,‬ותירץ דכמו דאין דנין‬ ‫יא‬ ‫י‬ ‫והקשה המג"א בשם מהר"ם פדוואה ‪ ,‬אמאי לא אמר משום שמא ק"ו מהלכה כן לא ילפינן כל י"ג מידות מהלכה‪ .‬וקשה‪ ,‬לפמש"כ‬ ‫יתקן כלי שיר‪ .‬ותירץ‪ ,‬דא"כ לא יתקעו לעולם‪ ,‬דאיסור זה שייך גם ביום השטמ"ק (ב"ק דף יח ע"ביז)‪ ,‬דר"ע פליג וס"ל דנין ק"ו מהלכה‪ ,‬וא"כ‬ ‫הא ר"ע סבר כב"ש דלא אמרינן מתוך כמו דאיתא פסחים (דף היח)‪,‬‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫יב‬ ‫והקשה הגאון מוהר"י ז"ל בחידושיו להלכות יו"ט ‪ ,‬דמ"מ קשה ויקשה כנ"ל‪.‬‬ ‫אמנם ראיתי לגאון אחד‪ ,‬שכתב שהתוס' לא ס"ל כהשטמ"ק‪ ,‬כנראה‬ ‫לבית שמאי‪ ,‬דהא לבית שמאי לא ס"ל מתוך גבי יו"ט‪ ,‬ויש איסור העברה‬ ‫מדברי התוס' ראש השנה (דף ט ע"א‬ ‫ביו"ט‪ ,‬וא"כ גם הטעם דשמא יעבירנו‬ ‫ד"ה ור"י) וכן מתוס' חולין (דף יא ד"ה‬ ‫לא שייך לב"ש‪ ,‬דא"כ ביו"ט נמי לא‬ ‫יט‬ ‫מנא כו') ועיי"ש במהרש"א ‪( .‬ואף‬ ‫יתקעו‪ .‬ותירץ‪ ,‬עפ"י מה שחידש שם‪,‬‬ ‫שלכאורה נראה מתוס' זבחים דף טז‬ ‫דאין איסור העברת ד' אמות שייך‬ ‫כ‬ ‫ביו"ט‪ ,‬דילפינן מלאכת יו"ט בבנין אב‬ ‫ע"א דס"ל כן‪ ,‬דיליף בזר דעבודתו‬ ‫מחולל ק"ו מיושב‪ ,‬והקשו בתוס'‬ ‫משבת‪ ,‬וא"כ לפי מה דקי"ליג מעביר‬ ‫מה ליושב שכן אסור בעזרה כדאמר‬ ‫ד' אמות בשבת הלכה למשה מסיני‪,‬‬ ‫כא‬ ‫(יומא דף כה ) אין ישיבה בעזרה‬ ‫וקיי"ליד ג"כ דאין למדין כל י"ג מידות‬ ‫אלא למלכי בית דוד‪ .‬וראיתי כתוב‬ ‫מהלכה‪ ,‬וא"כ אין ללמוד יו"ט משבת‪,‬‬ ‫לתרץ‪ ,‬דלא קשה מידי דהלא התוס'‬ ‫עכת"ד שם‪.‬‬ ‫כתבו בסוטה (דף כחכב) דאין למדין‬ ‫אבל עדיין קשה‪ ,‬ממה שהביאו‬ ‫ק"ו מהלכה‪ ,‬והוא הדין דאין עושין‬ ‫התוס' (שבת דף ה ע"ב ד"ה בשלמא)‪,‬‬ ‫יוכיח מהלכה‪ ,‬וכיון דישיבה בעזרה‬ ‫דלבן עזאי אינו חייב מעביר ד' אמות‬ ‫כג‬ ‫הלכה כמ"ש רש"י (סנהדרין דף קא )‪.‬‬ ‫ברה"ר‪ ,‬ומשני בקופץ‪ .‬ולדידיה‪ ,‬ודאי‬ ‫ולפי"ז‪ ,‬אי אפשר לומר מה ליושב‬ ‫לא שייך לומר שמא יעבירנו ד' אמות‪,‬‬ ‫שאסור בעזרה‪ ,‬ואם נאמר דהתוס'‬ ‫דאין דרכו של אדם לקפוץ‪ ,‬וע"כ צ"ל‬ ‫ס"ל כהשיטה מקובצת‪ ,‬הוי מקשה‬ ‫לדידיה שמא יעבירנו מרה"י לרה"ר‪.‬‬ ‫כת"י הגאון רבי אשר ליפמן זרחי זצ"ל‪,‬‬ ‫ולפי"ז‪ ,‬הדרא קושיא לדוכתיה לבית‬ ‫שפיר‪ ,‬דאכתי קשה לר"ע מנא לן דזר‬ ‫רב הקהילה בלואיסוויל ניו יורק‬ ‫מחולל‪ ,‬דלדידיה יש לומר מה ליושב‬ ‫שמאי אליבא דבן עזאי‪.‬‬ ‫שכן אסור בעזרה)‪ .‬אבל על השטמ"ק‪ ,‬קשה קושית הגאון מהר"י‪.‬‬ ‫הקטן‬ ‫את‬ ‫מוציאין‬ ‫דאין‬ ‫ס"ל‬ ‫דב"ש‬ ‫הא‬ ‫נימא‬ ‫עזאי‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬דלבן‬ ‫ונראה לי לישב‪ ,‬דהשיטמ"ק ס"ל כמו שמפרש הראב"ד ז"לכד‪ ,‬הא‬ ‫למ"ד‬ ‫וכמו‬ ‫מתוך‪,‬‬ ‫אמרינן‬ ‫התורה‬ ‫מן‬ ‫אבל‬ ‫דרבנן‪,‬‬ ‫דלית ליה מתוך היינו‬ ‫דאמר (פסחים דף ה) דר"ע לית ליה מתוך‪ ,‬אין ר"ל דבכל מקום לא‬ ‫הואיל‪,‬‬ ‫מטעם‬ ‫לשבת‬ ‫מיו"ט‬ ‫דאופין‬ ‫ע"ב)‪,‬‬ ‫מו‬ ‫דף‬ ‫(פסחים‬ ‫דאמרינן הואיל‬ ‫ס"ל‪ ,‬אלא כאן גבי ביעור חמץ לא אמרינן מתוך‪ ,‬משום דיליף מנותר‬ ‫מדרבנן‪.‬‬ ‫תבשילין‬ ‫עירוב‬ ‫ומ"מ צריך‬ ‫טו‬ ‫אך לדעת הגאון מהר"י הנ"ל‪ ,‬תקשה מתניתין פ"ק דמגילה ‪ ,‬דחשיב דאין שורפין ביו"ט‪ ,‬כן ראיתי בט"ז (סימן תמוכה) שהביא בשם הראב"ד‬ ‫אין בין שבת ליו"ט אלא אוכל נפש בלבד‪ .‬והו"ל למחשב מעביר ד' אמות בתמים דעיםכו‪.‬‬ ‫ודע‪ ,‬דמש"כ בשם גאון אחד דהתוס' בר"ה לא ס"ל כן‪ ,‬הוא ממה‬ ‫ברשות הרבים‪ .‬ויש לומר‪ ,‬דלא חשיב רק מה דשרי לכתחילה‪ ,‬וראיה‬ ‫מדלא חשיב עונשם שזה איסור זדונו בסקילה כו'‪ ,‬וכמ"ש רש"י שם‪ .‬שהקשו שם על הא דאמרינן קראי למה לי‪ ,‬ולמה לא משני שם דגם‬ ‫לר"ע צריך קראי‪ ,‬ואע"ג די"ל הלכה‪ ,‬דהא אין דנין ק"ו מהלכה ולא נדע‬ ‫ולפי"ז יש לומר‪ ,‬דגם במעביר יש איסור דרבנן‪.‬‬ ‫טז‬ ‫לשבת ויו"ט‪ ,‬ואם איתא למש"כ השטמ"ק לא קשה מידי‪.‬‬ ‫אלא שלכאורה יש לסתור דבריו‪ ,‬ממש"כ הר"ן פרק כלל גדול‬ ‫להקשות‪ ,‬למה לא חשיב מעביר באבות מלאכות‪ .‬ותירץ‪ ,‬דמעביר תולדה‬ ‫הגאון רבי אשר ליפמן זרחי זצ"ל‪,‬‬ ‫דהוצאה היא‪ .‬וא"כ לא שייך סברתו דאין למדין בבנין אב‪ ,‬כיון דילפינן‬ ‫רב הקהילה בלואיסוויל ניו ‪ -‬יורקכז‪.‬‬ ‫האב לחייב ביו"ט‪ ,‬א"כ שוב חייב ממילא בתולדה‪.‬‬ ‫וואלאזין‪ ,‬נסמך להוראה מהגאון האמיתי רבינו יצחק אלחנן זצ"ל מקאוונא‪,‬‬ ‫לחכמי תוניס‪ .‬רובי תורתו משוקעות בהגהות על ספרי רבינו מהרח"ו כדוגמת‬ ‫מהגאון רבי יצחק מאיר זצ"ל האבד"ק סלאבאדקא‪ ,‬מרבו הרה"ג ר חיים סגל‬ ‫הסה"ק עץ חיים והספר שער רוה"ק‪ ,‬וחותם בשמו אי"ה ‪ /‬יוה"ך‪ .‬טרח רבות‬ ‫האבד"ק יאנאווא‪ ,‬ומהגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל רב הכולל בניוארק‪ .‬בשנת‬ ‫בהשגת והעתקת כתבי יד בקבלה למען תעמוד לפניו תורה מדוקדקת‪ .‬נותר‬ ‫תרנ"ג נתקבל לרב בעיר ברוקלין אצל ניוארק הבירה‪ ,‬בשנת תרנ"ד בעיר דעס‬ ‫ממנו בכ"י ספר צנצנת המן שו"ת שנשא ונתן עם חכמי דורו בתורת רבינו‬ ‫מאינעס‪ ,‬ובשנת תרס"ג בעיר לואיסוויל הנ"ל‪ .‬הרב הנכבד הזה תופס מקום‬ ‫האריז"ל‪ ,‬חלק מחידושיו על הספה"ק עץ חיים נדפס בספר יד יוסף‪ .‬חידו"ת‬ ‫חשוב בין הרבנים החרדים אשר באמעריקא‪ ,‬נדפסו מאיתו הרבה חידושי‬ ‫זה רואה אור מתוך קונטרס בכתי"ק‪ .‬י‪ .‬ס"ק ד‪ .‬יא‪ .‬בהגהותיו על הרמב"ם‬ ‫תורה בהמאסף‪ ,‬וגם נסדרו מאיתו ערכין שונים בספרי אוצר ישראל היו"ל‬ ‫פ"ב מהלכות שופר ה"ו‪ .‬יב‪ .‬מהר"י איבשיץ זצ"ל בספר בינה לעתים פ"א‬ ‫בנויארק‪ ,‬ובכתובים יש בידו מסודרים לדפוס ס' אשל האזרחי וכתבי האזרחי‬ ‫מהלכות יו"ט ה"ד ד"ה ובחידושים‪ .‬יג‪ .‬שבת דף צו ע"ב‪ .‬יד‪ .‬רש"י שבת‬ ‫מעין ענציקלאפעדיא על מצות התורה‪ ,‬ודרושים וגם הטפה לילדים‪( .‬ע"כ‬ ‫דף קלב ע"ב ד"ה עקיבא‪ .‬טו‪ .‬דף ז ע"ב‪ .‬טז‪ .‬שבת דף לא ע"ב מדפי הרי"ף‬ ‫מס' אהלי שם בערכו)‪ .‬נלב"ע בכ' סיון תרצ"ב נספד ע"י הגאון ר"א סילבר‬ ‫ד"ה והמוציא‪ .‬יז‪ .‬ד"ה עוד כתבו‪ .‬יח‪ .‬ע"א‪ .‬יט‪ .‬על דברי התוס'‪ .‬כ‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬הג"ר אפריים אפשטיין זצ"ל‪ ,‬הג"ר שמואל כ"ץ זצ"ל‪ .‬עוד נספד ע"י‬ ‫ד"ה מיושב‪ .‬כא‪ .‬ע"א‪ .‬כב‪ .‬ע"א ד"ה אינו‪ .‬כג‪ .‬ע"ב ד"ה גמירי‪ .‬כד‪.‬‬ ‫הג"ר אברהם שמלצשטיין זצ"ל ונדפס בספרו מצבה חיה דף מט‪ .‬מתוך שרידי‬ ‫תמים דעים סימן קכ‪ .‬כה‪ .‬ראה ס"ק ג‪ .‬כו‪ .‬תוספת בשולי הגיליון‪ :‬ויעויין‬ ‫תשובותיו כתי"ק‪ .‬מאמר זה נדפס לראשונה בהמאסף שנה י"ז חוברת ב' סימן‬ ‫פמ"ג בא"א‪ .‬כז‪ .‬נולד תרכ"ד בעיר קאוונא להורים ישרים ונכבדים [אביו‬ ‫כח‪ ,‬ובא כאן בתוספת דברים‪.‬‬ ‫רבי שמואל הלל]‪ ,‬למד בישיבות עיר מולדתו אח"ז הסתופף ג' שנים בישיבת‬ ‫עשרת ימי תשובה‬ ‫אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו‬ ‫ביאורים ופירושים בבקשת 'אבינו מלכנו'‬ ‫לא ידעתי השב‪ ,‬למה הקדימו המאוחר ושינו הסדר מכאן לסדר‬ ‫אבינו מלכנו‬ ‫אבינו מלכנו של נעילה וערבית יום הכיפורים‪.‬‬ ‫אמרנו 'אבינו' וג"כ 'מלכנו'‪ ,‬יהיה לע"ד להורות‪ ,‬כי שאלתנו באלו‬ ‫עיין בקיצור של"הלו שיש לומר בנשימה אחת‪ ,‬אבל תיבת 'רוע'‬ ‫הימים היא על הדרך שאנחנו אומרים בהיום הרת עולם 'אם כבנים אם‬ ‫צריכה להיות סמוכה ל'גזר דיננו'‪.‬‬ ‫כעבדים'‪ .‬אם כבנים ‪ -‬אבינו‪ ,‬אם כעבדים ‪ -‬מלכנו‪.‬‬ ‫אבינו מלכנו סלח ומחל לכל עונותינו‪.‬‬ ‫אבינו מלכנו חטאנו לפניך‬ ‫'מחל וסלח' כן צ"ל‪ ,‬וכן לקמן אמרינן 'בספר מחילה וסליחה'‪.‬‬ ‫רצוננו בזה להתודות אליו יתברך וגם להתנצל‪ ,‬שלא עשינו ח"ו‬ ‫אבינו מלכנו החזירנו בתשובה שלמה לפניך‪.‬‬ ‫כאותם שנאמר בהםכח "הוי המעמיקים לסתיר עצה"‪ ,‬אלא יודעים אנחנו‬ ‫ואחרי הסליחה אנו מבקשים שיחזירנו בתשובה‪ ,‬ושתהיה שלימה‪,‬‬ ‫שחטאנו לפניך‪ ,‬לע"ד‪.‬‬ ‫באמרנו מה שלא תסלח להיות צריך תשובה סייענו‪ ,‬וזהו אמרו 'החזירנו'‬ ‫או יאמר‪ ,‬מפני שאין עבירה שהקב"ה נפרע ממנה כמו העבודה‬ ‫ר"ל שתהיה בכל לב בלי עיכוב היצר הרע‪ ,‬לע"ד‪.‬‬ ‫זרה שנאמר בהכט "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"‪ ,‬לכן מתוודים‬ ‫פירוש 'החזירנו' ‪ -‬בחסדך‪' ,‬לפניך' כצדיקים גמורים ע"י התשובה‬ ‫אנחנו על העון החמור ההוא‪ ,‬בפרט בהיותנו בעונות עובדי עבודה זרה‬ ‫השלימה לפניך‪ ,‬ושנהיה כמו השבים מאהבה שהזדונות מתהפכות‬ ‫בטהרהל‪.‬‬ ‫לזכיות‪ .‬או ירצה‪ֶ ,‬היה בעזרנו למען לא יוכל לנו היצה"ר‪ ,‬ותן לנו כח‬ ‫לעמוד נגדו‪ .‬וכן על דרך זה מובן בתפילת י"ח ברכת 'החזירנו בתשובה'‪,‬‬ ‫ואומרים 'חטאנו לפניך'‪ ,‬ר"ל 'אל פניך'‪ ,‬כמו שנאמר "על פני" כנ"ל‪,‬‬ ‫ודו"ק‪.‬‬ ‫וזה בעת שאמרנו בימי יחזקאללא "נהיה כגויים"‪.‬‬ ‫אבינו מלכנו שלח רפואה שלמה לחולי עמך‬ ‫ואח"כ אומרים אנחנו‪ ,‬שאין לנו מלך אף בהיותינו בגלות ובתוך‬ ‫ירמוז בזה‪ ,‬לאותה ש[אמרו]לז שהקב"ה מוציא חמה מנרתיקה‬ ‫הצרות‪' ,‬אין לנו מלך אלא אתה' כמו שאמר שם יחזקאל (כלב) "חי אני‬ ‫צדיקים מתרפאים בה‪ .‬והנה אחר ששאלנו שיתמוך אותנו לשוב‪ ,‬תהיה‬ ‫אם לא ביד חזקה וגו' אמלוך עליכם" בית ישראל‪ ,‬כי לו לבדו אנחנו‬ ‫זאת שאלתינו‪ ,‬בהיותינו בעלי תשובה וחשיבות יותר מצדיקים גמוריםלח‪,‬‬ ‫עובדים ובלי שיתוף ח"ו כבן נח‪ ,‬וכמאמר הנביאלג "ועבדוהו לבדו"‪.‬‬ ‫שישלח הרפואה הנ"ל לטוב לנו‪ ,‬לע"ד‪.‬‬ ‫האר"י זלה"הלד לא היה אומר 'חטאנו' 'מחה' 'מחל' בראש השנה‪.‬‬ ‫הגאון המקובל רבי אברהם סגרי זצ"ל‪,‬‬ ‫ובב"י סימן תקפ"דלה‪ ,‬כתב דדווקא מה שיש בו הודאת חטא הוא שאין‬ ‫אב"ד קסאלי ‪ -‬איטליהלט‪.‬‬ ‫אומרים אותו‪.‬‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫למחרת הלכו חכמי ישראל לבקר את סינייור‬ ‫"אמת מה נהדר" ‪ -‬תיעוד מרתק על‬ ‫רב חזן כפי המנהג‪ ,‬אף על פי שעדיין לא היה‬ ‫תפילתו של הרא"ש שרעבי ביום‬ ‫רבה של ירושלים ת"ו‪ ,‬יען היה אז הסינייור רב‬ ‫עייאש‪ .‬אפילו הכי‪ ,‬הלכו לבקרו‪ ,‬יען היה אדם‬ ‫הכיפורים‬ ‫גדול בתורה; ושאלוהו היכן אמר תפילת יום‬ ‫כאשר בא מוה"ר הגאון הגדול הרב יוסף‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שהרי היה יחידמד של ביהכ"נ הגדול‪.‬‬ ‫רפאל חזן ז"ל לירושליםמ בזמן מוה"ר הגאון יעקב‬ ‫ענה להם‪" :‬הלכתי לקהל חסידים והיה לי נחת‬ ‫משה עייאש ז"למא‪ ,‬סמוך לראש השנה ובבוא ליל‬ ‫רוח גדול לשמוע את החזן‪ ,‬אשר דמה בעיני ממש‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬הלך בלילה וביום למחרתו אל קהל‬ ‫מב‬ ‫כאילו הייתי בבית המקדש וראיתי את הכהן‬ ‫חסידים יכב"ץ; והיה החזן החסיד הרא"ש ז"ל‬ ‫הגדול עושה את העבודה‪ .‬אשריו‪ ,‬אשרי חלקו!"‪.‬‬ ‫הוא הרא"ש הנ"ל‪ ,‬ומוה"ר היר"חמג אמר התפילות‬ ‫חיבור מעשיות בלאדינו‬ ‫והיה לו נחת רוח גדול ונשקו על מצחו ויצא שבע‬ ‫כת"י חיבורי מעשיות בלאדינו‬ ‫רצון מאוד מבית הכנסת והלך לביתו‪.‬‬ ‫‪ -‬הג"ר רחמים ניניו זצ"למה‪.‬‬ ‫‪ -‬הג"ר רחמים ניניו זצ"ל‬ ‫כמו כן תפילות לזמנים שונים שחיבר והגהות על כתבי רבינו האריז"ל‪ .‬באחרית‬ ‫כח‪ .‬ישעיה כט‪ ,‬טו‪ .‬כט‪ .‬שמות כ‪ ,‬ג‪ .‬ל‪ .‬היינו ישראל הדרים בחו"ל‪ ,‬ע"ז דף ח‬ ‫ימיו עזב את עיר רבנותו קסאלי והתגורר בטורינו שם נלב"ע ליל ו' ניסן תקכ"ד‪.‬‬ ‫ע"א‪ .‬לא‪ .‬כ‪ ,‬לב‪ .‬לב‪ .‬פסוק לג‪ .‬לג‪ .‬שמואל א' ז‪ ,‬ג‪ .‬לד‪ .‬שעה"כ עניין ר"ה‬ ‫מתוך הגהותיו כת"י בגליונות מחזור לימים נוראים ע"פ הדרת קדש (ונציאה‬ ‫דף צ ע"א‪ .‬לה‪ .‬ד"ה ואין‪ .‬לו‪ .‬ל"מ‪ ,‬אך כ"כ הט"ז סוס"י תרכב‪ .‬לז‪ .‬נדרים דף‬ ‫ש"ס)‪ .‬מ‪ .‬אודות שנת עלייתו לא"י ושנת בואו לעיה"ק ירושת"ו ראה בספר‬ ‫ח ע"ב‪ .‬לח‪ .‬כדאיתא בברכות דף לד ע"ב‪ .‬לט‪ .‬הגאון המקובל רבי אברהם‬ ‫המעלות לשלמה בערכו ובספר תולדות חכמי ירושלים ח"ג פ"ו אות ה דף‬ ‫סגרי נולד לאביו אביו רבי יהודה זצ"ל‪ ,‬בצעירותו למד במנטובה לפני הגאון‬ ‫‪ .291‬מא‪ .‬בן הגאון רבי יהודה עייאש זצ"ל‪ ,‬שימש ברבנות בכמה קהילות‬ ‫רבי יהודה בריאל זצ"ל‪ ,‬היה תלמיד חבר להגאון המקובל רבי בנימין הכהן זצ"ל‪.‬‬ ‫באטליה כשחזר לירושלים עמד בראש ישיבת "חיים וחסד" בירושלים ובשנת‬ ‫כבר בשנת תנ"ז כיהן ברבנות העיר קסאלי מונפיראטו – איטליה‪ ,‬שם היה אב"ד‬ ‫תקס"ו נבחר לשמש כראשון לציון בירושלים‪ .‬נפטר בכ"ו טבת תקע"ז‪ .‬מב‪= .‬ר'‬ ‫העיר וראש הישיבה‪ .‬מגאוני ומפורסמי דורו היה והתכתב עם רבים מחכמי‬ ‫רפאל אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי‪ .‬מג‪= .‬הרב יוסף רפאל חזן‪ .‬מד‪.‬‬ ‫איטליה ביניהם הגאון המקובל רבי יוסף אירגס זצ"ל‪ ,‬ועוד‪ .‬נתבקש ע"י חכמי‬ ‫=מתפלל קבוע‪ .‬מה‪ .‬מתוך ספר מעשיות כ"י בלאדינו‪ ,‬אודות חכמי ומקובלי‬ ‫איטליה לתהות על קנקנו של הרמח"ל‪ .‬מקצת מתורתו זורחת בכתבי חכמי דורו‬ ‫ירושלים בדורות האחרונים‪ ,‬חובר בידי הגאון רבי רחמים שאלתיאל יעקב ניניו‬ ‫כדוגמת‪ :‬ספר פחד יצחק‪ ,‬שו"ת שמש צדקה‪ ,‬שו"ת מכתם לדוד (למהרד"פ)‪,‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬מחכמי ירושלים‪ ,‬מח"ס חן וכבוד (ירושלים תרמ"ד) וספר שמש ומגן (שם‬ ‫ראשית ביכורי קציר‪ ,‬ועוד‪ .‬חיבורים שונים במקצועות התורה שרדו עד לימינו‪,‬‬ ‫תרנ"ג)‪ .‬נכד הגאון המקובל רבי יעקב ניניו זצ"ל מח"ס אמת ליעקב‪.‬‬ ‫מהם‪ :‬אנשי אמנה – שו"ת‪ ,‬אברהם בכל – דרשות‪ ,‬חיי אברהם – חידושים שונים‪.‬‬ ‫על הפר ומגריל במזרחו של מזבח‪ ,‬זורק הדם ומקטיר בקדש הקדשים‪,‬‬ ‫סדר עבודת יום הכפורים‬ ‫ומוסר השעיר למוליכו‪ ,‬ומוציא אמורי פר ושעיר הנשרפין ומוסרן‬ ‫מ"ג הזיות היה מזה כהן גדול ביום הנורא הזה‪.‬‬ ‫לשריפה‪ ,‬מקדש ופושט בגדי לבן וטובל‪ ,‬ולובש בגדי זהב ומקדש‪,‬‬ ‫ומקריב שעיר חטאת של מוסף היום שהוא שעיר החיצון והוא נאכל‬ ‫מדם הפר‪ ,‬לפני ולפנים נגד הכפורת אחת למעלה ושבע למטה‪.‬‬ ‫לערב‪ ,‬ואילו ואיל העם והם עולות‪ ,‬ומקטיר אימורי פר ושעיר הנשרפין‪,‬‬ ‫מדם השעיר שחבירו נשלח לעזאזל‪ ,‬ג"כ כזאת אחת למעלה ושבע‬ ‫ומקריב תמיד של בין הערבים‪ ,‬ואח"כ מקדש ופושט בגדי זהב וטובל‪,‬‬ ‫למטה‪ .‬ואח"כ בהיכל על הפרוכת מדם הפר שמונה‪ ,‬ומדם השעיר ג"כ‬ ‫מו‬ ‫ולובש בגדי לבן ומקדש ומוציא כף ומחתה‪( ,‬ובזה פליג רש"י ז"ל‬ ‫שמונה אחת למטה ושבע למעלה‪ .‬ואחרי כן עירה דם הפר לתוך דם‬ ‫ואומר דכף ומחתה מפסיק בין אילו ואיל העם לתמיד של בין הערבים)‪.‬‬ ‫השעיר‪ ,‬והזה ד' על מזבח הזהב בהיכל‪ .‬והיה ד' פעמים ח' הוא ל"ב‪ ,‬וד'‬ ‫ומקדש ופושט בגדי לבן וטובל‪ ,‬ולובש בגדי הזהב ומקדש‪ ,‬ומקטיר‬ ‫הוא ל"ו‪ ,‬ואח"כ על טהרו של מזבח ז'‪ ,‬הן המה המ"ג הזיות‪.‬‬ ‫קטורת של בין הערבים ומטיב את הנרות‪ ,‬ומקדש ופושט את בגדי הזהב‬ ‫י"ה‬ ‫ולובש בגדי חול‪.‬‬ ‫ט"ו בהמות היו קריבין באותו היום‪ ,‬לבד שעיר המשתלח‪.‬‬ ‫ד'‬ ‫והן המה‪ :‬שני תמידין תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים כבכל‬ ‫ארבעה פעמים היה נכנס כהן גדול לבית קדשי הקדשים‪.‬‬ ‫יום‪ ,‬שבעה כבשים ופר ואיל כולן עולות כבראש השנה‪ ,‬המה עשתי‬ ‫להקטיר קטורת‪ ,‬ולהזות דם הפר על הכפורת‪ ,‬יצא ושחט את השעיר‬ ‫עשר‪ .‬שעיר הנעשה בחוץ הנאכל לערב‪ ,‬קרבן בקר לחטאת‪ ,‬שעיר פנימי‬ ‫ונכנס להזות דם השעיר‪ ,‬ואח"כ נכנס להוציא הכף ומחתה‪ .‬זהו שיטת‬ ‫ואיל העם‪.‬‬ ‫הרמב"ם ז"למז‪.‬‬ ‫י'‬ ‫ולהרא"ש ז"למח הוא כך‪ :‬א‪ .‬תמיד השחר וודוי פר הגרלה‪ .‬ב‪ .‬וודוי‬ ‫עשרה פעמים מזכיר כהן גדול את השם‪.‬‬ ‫פרו על משפחתו‪ ,‬שחיטת פרו‪ ,‬הקטרה‪ ,‬הזאת דם הפר בקדש הקדשים‪.‬‬ ‫בכל ג' וודויים מזכיר שלשה שלשה פעמים‪ ,‬ואחד גבי ההגרלה‪ .‬שני‬ ‫ג‪ .‬שחיטת שעיר פנימי‪ ,‬הזאת דמו בקדש הקדשים‪ ,‬הזאת דם פר על‬ ‫וודויים על הפר‪ ,‬אחד על עצמו‪ ,‬ואחד על שאר הכהנים‪ ,‬וודוי שלישי על‬ ‫הפרוכת‪ ,‬הזאת דם שעיר ג"כ‪ ,‬ערוי דם שניהם על ד' קרנות מזבח הזהב‪,‬‬ ‫עוונות כל ישראל על ראש שעיר המשתלח‪.‬‬ ‫וז' על טהרו‪ ,‬שפיכת שיריים על יסוד מערבי של מזבח החיצון‪ ,‬וודוי‬ ‫שעיר המשתלח ושילוחו‪ ,‬הוצאות אימורי פר ושעיר‪ ,‬קריאת התורה‪.‬‬ ‫ה' י'‬ ‫ד'‪ .‬אילו‪ .‬ה‪ .‬ואיל העם ואימוריהם‪ ,‬ושעיר‪ ,‬הוצאת כף ומחתה‪ .‬ששי‪.‬‬ ‫חמש טבילות ועשרה קדושין היה טובל ומקדש כהן גדול בו ביום‪.‬‬ ‫פר העולה‪ .‬י"ג‪ .‬ז' כבשים‪ .‬י"ד‪ .‬שעיר הנעשה בחוץ‪ .‬טו‪ .‬ותמיד הערב‬ ‫בהפשיטו בבוקר בגדי חול שעליו‪ ,‬טובל ללבוש בגדי זהב‪ ,‬ומקדש‬ ‫לר' אליעזר‪.‬‬ ‫ידיו ורגליו‪ .‬שוחט את התמיד ומקטיר קטורת שחרית‪ ,‬ומטיב את הנרות‬ ‫ולר' עקיבא‪ ,‬פר וז' כבשים עם תמיד של שחר ואח"כ עבודת היום‬ ‫למר כדאית ליה לגבי בין הערבים‪ ,‬ומקטיר אברי התמיד עם החביתין‬ ‫ואחר כך שעיר הנעשה בחוץ אילו ואיל העם ואימורי פר ושעיר הוצאת‬ ‫והנסכים‪ ,‬ומקריב מוסף היום פר ושבעה כבשים‪ .‬ובזה איכא מאן דאמר‪,‬‬ ‫כף ומחתה ותמיד הערב‪.‬‬ ‫מקצתן היו קריבין עם תמיד של בין הערבים‪.‬‬ ‫יזכנו ד' לראות הבית בבנינו וכהן גדול בעבודתו‪.‬‬ ‫ומקדש ופושט בגדי הזהב וטובל‪ ,‬ולובש בגדי לבן ומקדש‪ ,‬ומתודה‬ ‫[מנין הי"ג מדות]‬ ‫הבעל קרבן נתנאל בשם‬ ‫נב‬ ‫נא‬ ‫לפי פירוש מגילת‬ ‫מט‬ ‫מנין השמות‬ ‫נג‬ ‫האר"י לוריא ז"ל‬ ‫ההג"ה בתוספות‬ ‫נ‬ ‫לר"ת ז"ל‬ ‫ספר חסידים‬ ‫סתרים ורבינו נסים ז"ל‬ ‫מי"ג מדות‬ ‫רחום‬ ‫אל‬ ‫ד' ד'‬ ‫ד' ד'‬ ‫ד'‬ ‫א‬ ‫וחנון‬ ‫רחום‬ ‫אל‬ ‫אל‬ ‫ד'‬ ‫ב‬ ‫ארך אפים‬ ‫וחנון‬ ‫רחום‬ ‫רחום‬ ‫אל‬ ‫ג‬ ‫ורב חסד‬ ‫ארך‬ ‫וחנון‬ ‫וחנון‬ ‫רחום‬ ‫ד‬ ‫ואמת‬ ‫אפים‬ ‫ארך‬ ‫ארך אפים‬ ‫וחנון‬ ‫ה‬ ‫נוצר חסד לאלפים‬ ‫ורב חסד‬ ‫אפים‬ ‫ורב חסד‬ ‫ארך אפים‬ ‫ו‬ ‫נושא עון‬ ‫ואמת‬ ‫ורב חסד‬ ‫ואמת‬ ‫ורב חסד‬ ‫ז‬ ‫ופשע‬ ‫נוצר חסד‬ ‫ואמת‬ ‫נוצר חסד‬ ‫ואמת‬ ‫ח‬ ‫וחטאה‬ ‫לאלפים‬ ‫נוצר חסד‬ ‫לאלפים‬ ‫נוצר חסד לאלפים‬ ‫ט‬ ‫ונקה‬ ‫נושא עון‬ ‫נושא עון‬ ‫נושא עון‬ ‫נושא עון‬ ‫י‬ ‫וסלחת לעוונינו‬ ‫ופשע‬ ‫ופשע‬ ‫ופשע‬ ‫ופשע‬ ‫יא‬ ‫ולחטאתינו‬ ‫וחטאה‬ ‫וחטאה‬ ‫וחטאה‬ ‫וחטאה‬ ‫יב‬ ‫ונחלתנו‬ ‫ונקה‬ ‫ונקה‬ ‫ונקה‬ ‫ונקה‬ ‫יג‬ ‫הגאון רבי שמואל יעקב בראמזאהן זצ"ל‪ ,‬רבני העיר רייגראד ‪ -‬רוסיהנד‪.‬‬ ‫ביאורים למגלת רות דרוש לפרשת זכור ומגלת אסתר נדפס בווארשא שנת‬ ‫מו‪ .‬יומא דף לב ע"ב ד"ה לא משכחת‪ .‬מז‪ .‬פ"ד מהלכות עבודת יום‬ ‫תרס"ג‪ .‬בכתב ידו נותר חיבור רב הכמות והאיכות בשם 'מנחת הבקר' שקרא ע"ש‬ ‫הכיפורים‪ .‬מח‪ .‬שלהי יומא‪ ,‬הלכות סדר עבודת יום הכיפורים‪ .‬מט‪ .‬ר"ה דף יז‬ ‫ביתו רבקה גיטל שנפטרה בסוולאק בכ"ח חשוון תר"מ‪ ,‬הכולל ביאורים לסדר‬ ‫ע"ב תוס' ד"ה י"ג מדות‪ .‬נ‪ .‬תוס' שם‪ .‬נא‪ .‬שם‪ .‬נב‪ .‬שער הכוונות דרוש ו לויעבור‪.‬‬ ‫זרעים חלק ממועד‪ ,‬קדשים‪ ,‬טהרות‪ ,‬מסכתות קטנות‪ .‬חיבור נוסף בשם 'ווים‬ ‫נג‪ .‬קרבן נתנאל סוף פ"א דראש השנה אות ג בשם ספר חסידים סי' רן‪ .‬נד‪ .‬הגאון‬ ‫לעמודים' ביאורים לרמב"ם‪ ,‬רי"ף לש"ס הלק"ט להרא"ש‪ ,‬ונו"כ השו"ע‪ .‬החיבור‬ ‫רבי שמואל יעקב ב"ר צבי הירש בראמזאהן זצ"ל נכד הגאון רבי משה חריף זצ"ל‬ ‫שרד בספריית ביהמ"ד לרבנים‪ .‬כתבים נוספים ממנו הכוללים ביאור לחובת‬ ‫אב"ד ראגזני‪ .‬הגרש"י מחכמי העיר רייגראד שבפולין הרוסית היה‪ ,‬וכפי הנראה‬ ‫הלבבות ודרושים נחמדים‪ ,‬לא ידוע מקומם‪ .‬לפנינו חלק מחיבורו הגדול הכולל‬ ‫החזיק במשרה תורנית בעיר‪ .‬קורות ימיו ותהלוכותיו נסתרו מידיעתינו‪ ,‬אך מנגד‬ ‫דרושים וביאורים עה"ת‪ ,‬ביאורים למגילות שה"ש ורות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫חיבוריו הם אלו שהותירו לו זכרון ושם בעולם‪ .‬חיבורו שמשא דשמואל הכולל‬ ‫‪Published by the Institute for Publishing Books‬‬ ‫‪To receive the newsletter by email:‬‬ ‫'‪and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi‬‬ ‫‪1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel‬‬ ‫‪To our website: www.shuvi.co.il‬‬