חשבתי דרכי · Chushavti Deruchai — ראש השנה (2026-09-07)

לתוכן
לתוכן
לתוכן
חשבתי דרכי
ראש השנה
הזכיה בדין היא כתחיית המתים -מכח האמונה שבורא העולם יעשה לנו נס [ב']
בתודעה הנכונה ,שקצבת החיים שניתנת לנו לשנה הבאה דין ר"ה על העולם הבא – כי השנה הבאה היא
היא בעצם תחיית המתים .אנחנו כבר סיימנו את חיינו, כתחיית המתים
בימים אלו אנו מסיימים והולכים את הקיצבה שניתנה
המשך מהשיעור בשבוע הקודם
לנו ,וכעת כשאנו מקווים מאוד לקבל קצבת חיים חדשה,
להיכתב עוד פעם בספר החיים .החיים האלה הם חיים הראשונים דנו מהו עיקר הדין של ראש השנה ,אחר
חדשים ,אחרי שהחיים הקודמים נגמרו ,זה לא המשך ,זאת שישנם שתי יצירות באדם ,כדאיתא בדברי חז"ל שמביא
קצבה חדשה .אלו חיים חדשים" .כיון שעמדתם לפני בדין, רש"י על הפסוק "וייצר" בשני יודי"ן ,יצירה לעולם הזה
מעלה אני עליכם כאילו נעשיתם בריאה חדשה" ,הבריאה ויצירה לעולם הבא [ולשון רש"י שם לתחיית המתים] ,האדם
הקודמת ,הבריאה של השנה הקודמת כלתה והלכה לה, נוצר כדי לחיות פה ,והאדם נוצר עם יצירה לעולם הבא
היא איננה .עכשיו אנו מקווים ליעשות בריאה חדשה. "וחיי עולם נטע בתוכנו" ,האם הדין הוא על החיים לעולם
הזה או על החיים לעולם הבא או כפי שעל שניהם האדם
עתה נתבונן בדברי המשנה בפרק חלק ,וכך שנינו שם
נידון ,לשון תוס' (ר"ה ט"ז ע"ב) "וכל זה דקרי הכא גבי רשעים
"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם
מיתה וגבי צדיקים חיים כלומר לחיי העולם הבא" ,וברמב"ם
צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר נטעי מעשי ידי להתפאר,
(עיי"ש הל' תשובה פ"ג ה"ג) אינו מבדיל ביניהם והמשמעות היא
ואלו שאין להם חלק לעולם הבא וכו' האומר אין תחיית
שספרי חיים וספרי מתים כוללים בתוכם את כל מה שכלול
המתים מן התורה" ,היינו מי שלא מאמין בתחיית המתים.
ב"וייצר ה' אלקים את האדם" ,מדובר על חיים ,גם חיי שעה,
יש כאן נקודת חידוש שצריך לעיין ולתת לב אליה .דאיתא
וגם חיי עולם .כל החיים .רשעים בחייהם קרוים מתים ואילו
התם בגמרא "וכל כך למה ,תנא הוא כפר בתחיית המתים
צדיקים גם במיתתם קרוים חיים .מי שכתוב בספר החיים
לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים" ,נאמר לנו כאן
הרי שהוא כתוב לחיים ,ובחיים ,מדובר גם לחיי שעה וגם
ש"אין להם חלק לעולם הבא" הכוונה היא לתחיית המתים
לחיי עולם .מדובר פה על שני יצירות ,יצירה בעלמא דאתי
ולכן מאחר והוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו
ויצירה פה בעולם.
חלק בתחיית המתים ,ובלשון המשנה אין להם חלק לעולם
הבא .והיינו שתחיית המתים הוא הוא העולם הבא .והמכוון כיון שהמדובר הוא גם על יצירה לעולם הזה ,וגם יצירה
בזה כי "העולם הבא" הוא העולם שמגיע אחרי החיים לחיי עולם .צריך להבין ,כפי שנראה מתוך הדברים ,ומפורש
שחיינו- ,העולם שבא .-הרמב"ם מפרש זאת [בסוף פ"ח מה' בזה בדברי רבותינו וכן כתוב בדברי האר”י ז”ל ,קצבת החיים
תשובה] "זה שקראו אותו חכמים העולם הבא ,לא מפני שאדם מקבל היא היקף של שנה אחת ולא יותר .זה נקרא
שאינו מצוי עתה ,וזה העולם אובד ,ואחר כך יבוא אותו היקף שלם של חיים .וכביכול דן בורא העולם בכל שנה
העולם .אין הדבר כן אלא הרי הוא מצוי ועומד ,שנאמר מחדש על כל החשבונות ועל כל ההשפעות שיהיו לאדם ,אנו
אשר צפנת ליראיך פעלת וגו'" ,פירוש שזה נסתר ולא גלוי, נמצאים עתה בימים האחרונים של השנה ,אולם התודעה
אבל זה קיים .כלשון הפסוק פעלת לחסים בך היינו שכבר שלנו אינה קולטת שחיינו הולכים ואוזלים .אנחנו צריכים
פעלת וצפנת ,זה כבר נמצא" .ולא קראוהו העולם הבא אלא לקבל קצבת חיים חדשה ,כי ולא כן הרי שאנו סיימנו .קצבת
מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה שאנו החיים שניתנה לנו נגמרה ואיננה ,ואנו עתה בסוף ימינו .כל
קיימין בו בגוף ונפש וזה הוא הנמצא לכל אדם בראשונה". שנה היא היקף שלם של חיים שלמים ,מראש השנה אחד
בדרך כלל ,בשפה הרגילה כנגד "הזה" עומד "ההוא" ,וכנגד לראש השנה שני ,קיבלנו מה שהוקצב לנו ,וזה מסתיים,
העולם הזה היינו צריכים לקרוא לעולם הבא העולם ההוא, ואנחנו מחכים לקצבת חיים חדשה .אכן אנחנו מתפללים,
"הזה" הוא הנוכח .ו"ההוא" זה הלא נוכח ,אולם "העולם ומנסים להשתדל שנכתב בספר חיים ,אבל איננו חיים
אוסף | 11 לעילוי נשמת האשה בלה בת ר' מנחם הלל לוין ע"ה
לתוכן
בהם חלק למי שחלילה אינו שייך אליהם ,וכפי שלמדנו שמי הבא" אינו הצד שכנגד "העולם הזה" .בזה התקשה הרמב"ם
שלא מאמין בתחיית המתים אין לו חלק בתחיית המתים. מדוע קראוהו חכמים העולם הבא ,ויישובו של הרמב"ם,
מי שרוצה להיעשות בריאה חדשה ,חייב להבין שהדבר הזה שהעולם הבא מגיע אחרי שאנו חיים פה ,אנו חיים שם את
מגיע לנו מכח "חיי עולם נטע בתוכנו". אותם החיים שחיינו פה .זה נקרא העולם הבא .עולם שמגיע
כך גזרה חכמתו יתברך ,כך קבע הקב”ה בבריאת העולם אחרי החיים שחיינו פה .את העולם הבא קונים בעולם הזה.
ובעיקר בבריאת האדם ,שלעולם הבא זוכה מי שמאמין בו, בעולם הזה קונים אותו ,ובעולם הבא זוכים בו .לכן מובן
מי שמאמין יקבל ומי שלא מאמין לא יקבל ,למי שמאמין, שהעולם הבא ,חייב להיות אחרי העולם הזה.
אז כביכול בורא העולם הוא נאמן .כך אנו הרי אנו אומרים עתה נבא להבין ,ככל שביכולתנו ,מה מונח בשורש הדבר,
בברכת תחיית המתים "ומקיים אמונתו לישני עפר" "ונאמן שכביכול בורא העולם מתעסק בבריאתנו שלנו כאשר כל
אתה להחיות מתים" ,וזוהי כוונת הדברים ,כביכול בורא באי עולם עוברין לפניו כבני מרון ,וכל מי שמוכרע "כן יברא"
העולם מקיים אמונתו ,כל תחיית המתים באה מכח קיום נכתב בספר החיים וזוכה בחייו בדין .החיים האלה יש להם
אמונתו ,וכלפי מי שלא מאמין הרי שאין למי לקיים את טעם של עולם הבא ,אלו חיים שבאים אחרי שחיינו שנה,
אמונתו ,את זה מקבלים רק המאמינים. וכעת אנו מסיימים אותה ,ועומדים לסיים את החיים שחיינו
אנו מסיימים את הברכה השניה של שמונה עשרה "ברוך בה ,ואנחנו עתידים לקבל ,ומקווים שנקבל ,את החיים
אתה ה' מחיה המתים" ,ברכה זו ברך יצחק אבינו כשנעקד שמגיעים אחרי השנה הזאת .זה מה שהכריח את רבותינו
על גבי המזבח ופרחה נשמתו ,וכשנתגלה הדיבור לאברהם הראשונים לומר שבראש השנה דנים על חיי העולם הבא.
"אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" חזרה נשמתו כי אם דנים מתוך החיים של השנה הקודמת על מה שיבוא
לגופו והוא עמד ובירך "ברוך אתה ה' מחיה המתים" ,זוהי בשנה הבאה .זה משא ומתן ,זה דין ,על חיי העולם הבא.
ברכתו של יצחק אבינו ,והנה ידוע ,ומפורש כן בגמרא בכמה באופן ,שכשם שיצירת אדם הראשון הייתה "וייצר"
מקומות ,ואנו אף אומרים זאת בתפילה ,כי אנו זוכים בדין בשני יודי"ן ,כך יצירת כל אדם ואדם בראש השנה ,היא
רק מכח יצחק" ,תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם "וייצר" בשני יודי"ן ,יצירה בעולם הזה ,ויצירה לעולם הבא.
עקידת יצחק בן אברהם ,ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם והיצירה הזאת ,היא בעצם החיים שאנו זוכים בהם ,אנו
עצמכם לפני" [ר"ה ט"ז ע"א]" ,ועקדת יצחק לזרעו היום זוכים בהם לחיות בהם בעולם הזה ,אבל הנידון הוא חיים
ברחמים תזכור ...ברוך אתה ה' זוכר הברית" ,כך כביכול שבאים אחרי חיים .והיינו ,שאנו נידונים על חיים שזכינו
עולה זכרוננו לפניו לטובה .יצחק הביא לנו את תחיית בהם מכח החיים שחיינו .מכח אותם החיים שחיינו בשנה
המתים ,ועמידתנו בדין היא מכח תחיית המתים שהביא לנו הקודמת ,על זה אנו נידונים .ומכח החיים האלה ,אנו זוכים
יצחק .אותה תחיית המתים שיצחק זכה בה ,ומכוחו אנו בחיים שבאים אחריהם .זאת תחייה שבאה אחרי החיים פה
חיים .ואיתא בתיקוני זוהר כי יצחק אותיות "קץ – חי" ,היינו בעולם ,ולמרות שלנו נראה בטעות שאנו ממשיכים לחיות
שחייו הם חיים שיונקים מאחרי הקץ ,אותו הקץ שנאמר אין הדבר כן ואיננו ממשיכים לחיות .אם אנו עומדים בדין,
עליו לדניאל (דניאל י"ב י"ג) "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד אנו נעשינו בריאה חדשה .ופירושה של בריאה חדשה הוא
לגרלך לקץ הימין" ,יצחק חי מאותו קץ הימין ,כבר פה .הוא בריאה שאינה ממשיכה את הבריאה הקודמת לה ,אין בה
היה בעצמו הקץ חי .ובתחיית המתים יוכל לזכות בזה רק מי קיום המשך של הבריאה הקודמת .אלא זאת בריאה חדשה.
שמאמין .כך נקבעו הדברים .החיים האלה ניתנים רק למי
שמאמין בהם ,ולמי שמאמין בהם ,אז כביכול בורא העולם זכיה בתחיית המתים היא רק למאמין בה
נאמן להחיות מתים. והנה ,בורא העולם קבע ,שבחיי העולם הבא ,זוכה מי
הדבר ברור כי תחיית המתים היא נס ופלא שאין גדול שמאמין בחיי העולם הבא ,ומי שאינו מאמין בחיי העולם
ממנו ,אבל למאמין ,אשר הוא בטוח שהנס הזה יבוא הוא הבא לא זוכה בהם .כלומר ,במילים אחרות ,מי שאין לו חלק
באמת יבוא ,כי אנו מובטחים ,שבורא העולם נאמן להחיות לעולם הבא באמת ,לא נעשה בריאה חדשה .ובאמת אלו הם
מתים ,זהו המקום היחידי שבו שאנו מוצאים נס ,שאנו דברי התוס' שעל זה אנו נידונים בראש השנה וממילא מי
יכולים להיות בטוחים בו. שאין לו חלק בזה ,אינו נידון להיכתב בספר החיים ,ואחר
שעניין הספר כולל את כל החיים ,מי שלא מאמין ,אין לו
בראש השנה אנו נעשים בריאה חדשה וזוכים חלק בתחיית המתים ובעולם הבא ,והוא לא יקבל אותם.
לחיים חדשים אנחנו צריכים ועתידים בעזרת ה' לקבל כעת את מה
אנו עומדים לפני יום הדין ,ומקוים ומייחלים לזכות בדין, שנקרא להיות בריאה חדשה .זה הדין של ראש השנה,
פירוש הדבר לזכות בדין הוא להיעשות בריאה חדשה ,והיינו שעושה אותנו ל"ועשיתם" ,נעשינו בריאה חדשה .החיים
לזכות לנס שנקרא תחיית המתים .רמז לדבר ,שהזכייה בדין האלה שאנו עתידים לזכות בהם ,הם חיים של תחיה שאין
| 12אוסף
לתוכן
לתוכן
לתוכן
נס ,אבל זהו נס שאנו יכולים להיות בטוחים בו ,כי בורא היא מעין תחיית המתים ,ולא רק מעין תחיית המתים אלא
העולם נאמן להחיות מתים .אותה זכות של יצחק ,היא זאת תחיית המתים כפשוטה ,כי הנה ,בכל מקום שמזכירים
שעומדת לנו לזכות בדין ,ולהתחבר לתחיית המתים. את תחיית המתים אנו אומרים את שבחו של בורא העולם
באופן של "אין דומה לך" ,כך הוא בברכת מחיה המתים
זהו הדבר היחידי שבו האמונה יוצרת את המציאות .מי
"מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך" ,וכן בפיוט בתפילת
שלא מאמין בביאת המשיח ,גם הוא יחיה כשהמשיח יבוא, יוצר בשבת "ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים" ,זהו
הוא יקבל את העונש שמגיע לו ,אבל לא שמענו שמי שלא השבח בדבר שאין דומה לו כלל בעולם הזה ,כי ישנם דברים
מאמין בביאת המשיח אז הוא לא יהיה .אולם כאן בתחיית שיש דוגמתם בעולם הזה ,כדאיתא בשבת ל' ע"ב דדרש
המתים ,אנו מקבלים אותה רק משום שבורא העולם "מקיים ר"ג עתידה אישה שתלד בכל יום ,והיינו בעולם הבא ,ולגלג
אמונתו לישני עפר ...ונאמן אתה להחיות מתים" .ולכן מי עליו אותו תלמיד ואמר "אין כל חדש תחת השמש" ואמר
שאינו מאמין בה ,הרי שכפי שאומרת הגמרא בסנהדרין (צ' לו רבן גמליאל בא ואראך דוגמתו בעולם הזה בתרנגולת
ע"א) "תנא הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק היולדת בכל יום .אם יש דוגמא לדבר בעולם הזה זה מקטין
בתחיית המתים" ,זהו הדבר שעלינו לזכור .בראש השנה את הדבר ,הוא כבר לא חדש כי יש דוגמא לזה עתה .אולם
איננו זוכים להמשך חיים .לא אלו הם החיים שאנו מצפים לתחיית המתים ,אין דומה לזה כאן בעולם הזה ,ואדרבה
להם ,להיכתב בספר החיים היינו לזכות מחדש ,היינו כי כאן הכל הוא להיפך ,בסדר החיים בעולם הזה החיים
מתים והמתים לא חיים .ואין זה דומה להיווצרות של דברים
להיעשות בריאה חדשה ,להיכתב מחדש בספר החיים של
טבעיים שנולדים ונראה כי הם יצורים חדשים ,אבל אין
השנה הבאה .הספר של השנה שמסתיימת הוא כבר בדפים
מתים שחוזרים וחיים .לכן נאמר השבח של תחיית המתים
האחרונים ,אולם הספר של השנה הבאה צריך להיכתב
בלשון "אין דומה לך" "ומי דומה לך" .והנה ,שבח זה אנו
כספר בפני עצמו ולא כהמשך ,וכל מי שנכתב לחיים ,נכתב משבחים עוד פעם אחת בתפילה ,בסיום תפילת שופרות
להיות בריאה חדשה ,לחיים חדשים ולא לחיי המשך .כל אנו אומרים "כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה
שנה היא מחזור חיים עם ספר משלו. ואין דומה לך" וחותמים "שומע קול תרועת עמו ישראל
המבין יתבונן בדברים ,ויראה מדוע אנחנו ,ה"גוי גדול" ברחמים" ,זאת השמיעה שהיא המזכה אותנו בדין.
שמחים לקראת המשפט .יש עניין נפלא בשמחה שיש לנו זאת אומרת ,שהזכיה שלנו בדין בראש השנה ,ענינה
לקראת המשפט .כי הנה כבר בארנו שעניינה של השמחה סוג אחר של חיים .נעשיתם בריאה חדשה .אלו חיים מסוג
הוא תמיד כשאנחנו יוצאים קצת מהגבולות הצרים .זכר אחר ,שאינם המשך של חיינו בשנה הקודמת .הדבר הזה
לדבר ,במה שמצינו מושג של "טפח שוחק" ,טפח שמח, נקבע בעצם טבעם של דברים ,ביום שבורא העולם מעמיד
זהו טפח שמעט גדול יותר .כאשר אנו מצומצמים בתוך אותנו בדין ונותן לנו את האפשרות לזכות בדין ,הוא "מאזין
גבולות צרים אנו כטפח עצב ,אולם כאשר אנו מתחילים תרועה ואין דומה לך" ,וכך נזכה בדין ,על ידי שנשמע את
קול השופר ,אשר כפי שמפורש בפסוקים רבים ובפיוטים
לצאת למרחב ,הרי שעם תחילת פסיעה קטנה אל הבלי
של שופרות ,תחיית המתים עצמה תבוא על ידי השופר .זהו
גבול ,אנו מתחברים לבלי גבול ,וזאת היא השמחה .אדם
אותו השופר של אילו של יצחק ,ובכוחו אנו זוכים ,כדאיתא
שמח כאשר הוא יוצא במשהו מהגבולות הצרים של הקיום בר"ה (ט"ז ע"א) "אמר רבי אבהו ,למה תוקעין בשופר של
והוא מתחבר לבלי גבול .כך שמח האדם כשנולד לו צאצא איל ,אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל ,כדי
או כשהוא נושא אשה ומציאותו מתרחבת וגדילה ,וכך היא שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ,ומעלה אני עליכם
השמחה כשהאדם זוכה לאיזו הארה וגם בזה מציאותו כאילו עקדתם עצמכם לפני" ,הכוונה בזה ש"מעלה אני
גדלה ומתרחבת ,זאת השמחה .מעתה ,השמחה שאנו עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני" שאתם יכולים לעמוד
שמחים ביום הדין ,זו השמחה בזה שמכוחו של יום הדין ולברך "ברוך אתה ה' מחיה המתים" ,ברכתו של יצחק,
אנו עוברים להיות עולם מלא. זאת הברכה שאנו כולנו צריכים לברך אותה בראש השנה,
ומכוחה אנו זוכים בדין.
אין כאומה זו שיודעת אופיה של אלוקיה .בורא העולם
הוא מלך חפץ בחיים ,חיים ברצונו ,וכלשון הפסוק שאנו מכח האמונה בנס אנו זוכים בדין לחיים חדשים
אומרים בסוף נעילה שבו נשבע בורא העולם "חי אני נאום למדנו ,יום זה של ראש השנה הוא יום דין ,ספרי חיים
ה' כי לא אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה", וספרי מתים פתוחים לפניו ,אבל כיון שהובטחנו ,אז כביכול
בורא העולם אומר לנו בזה אני חפץ .אני חפץ בחיים .ה' בורא העולם נאמן להחיות מתים ,כביכול בורא העולם
יעזרנו שנזכה כולנו להיכתב בספרם של צדיקים ,בספר מקיים אמונתו .והיינו שזאת האפשרות האחת והיחידה
החיים. לזכות בדין ,להיעשות בריאה חדשה .הדבר הזה הוא כולו
אוסף | 13
