gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫||||||||||||||||||||‬ ‫@@‬ ‫@‬ ‫)‬ ‫צבי ואתרעי בן ומסר לן אורייתא‬ ‫דש מ י א‬ ‫גליון‬ ‫ב ס י ע ת א‬ ‫@@@‬ ‫להבות‬ ‫אש‬ ‫צדיק כתמר יפרח כאר"ז בלבנון ישגה‬ ‫כי יש"ר דבר ה' וכל מעשהו באמונה‬ ‫תורות עובדות והנהגות מרבוה"ק זיע"א‬ ‫יו"ט ראש השנה‬ ‫תשפ"ו‬ ‫יו"ל ע"י מערכתתורת אשדחסידי‬ ‫קרעטשניף סיגעט‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א‬ ‫||||||||||||||||||||‬ ‫@@@‬ ‫)‬ ‫@‬ ‫@ @‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫מכון תורת אש‬ ‫להוצאת והפצת תורת רבוה"ק‬ ‫מקרעטשניף סיגעט‬ ‫יו"ט ראש השנה‬ ‫שנת ה'תשפ"ו‬ ‫גליון ש"ח ‪ -‬שנה ז'‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫להשיג את הגליון באימעיל‬ ‫נא לשלוח בקשה אל‬ ‫‪m@torasesh.com‬‬ ‫להארות הערות ותרומות נא להתקשר‬ ‫‪347.291.1133‬‬ ‫מי שיש לו חידושי תורה‪ ,‬כתבים או‬ ‫לא יצאו עדיין‬ ‫טעיפס מרבוה"ק זיע"א ש‬ ‫לאור נא לפנות למערכת‪ ,‬ותשוחח"ל‪.‬‬ ‫)‬ ‫מערכת קולקרעטשניף‬ ‫בחצרות קדשינו ובצל הקודש‪ ,‬דברות קודש‪,‬‬ ‫מהנעשה והנשמע‬ ‫הודעות‪ ,‬זמנים‪ ,‬ושמחות אנ״ש‪.‬‬ ‫חוץ לארץ‪605- 477-7455:‬‬ ‫‪077‬‬‫ארה״ק‪- 26- 12- 799:‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫ג‬ ‫אמרות אש‬ ‫מדרגה‪ ,‬שהוא מרגיש הרגשים והוא רואה‬ ‫לאחר הניגון זכרתי לך חסד נעוריך‪:‬‬ ‫שם הוי״ה כנגד עיניו‪ ,‬ועכשיו שוב אינו‬ ‫אכה אמר ה׳ זכרתי לך חסד נעוריך אהבת‬ ‫מרגיש מאומה‪ ,‬ואז הוא מתחיל להתייגע‬ ‫כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא‬ ‫ביגיעה גדולה‪ ,‬מאחר שכבר הרגיש הטעם‬ ‫זרועה )ירמיהו ב‪ ,‬ב( איתא במאור ושמש‬ ‫בעבודת ה׳ ואז הוא מתייגע הרבה עד‬ ‫שיש לאדם שלשה זמנים‪ ,‬קטנות וגדלות‬ ‫שהוא מתעלה‪ ,‬שהקטנות השני מביא‬ ‫ושוב קטנות‪ ,‬שבתחילה האדם הוא‬ ‫לידי גדלות‪ ,‬וגדלות זה יש לו קיום‪.‬‬ ‫בבחינת קטנות‪ ,‬ואז הוא מתחיל לעבוד‬ ‫ועבודה זו בשעת היגיעה‪ ,‬עבודה זו‬ ‫את השי״ת מתוך יגיעה‪ ,‬משום שהוא‬ ‫נחשבת עד מאד למעלה‪ ,‬כי מה שהאדם‬ ‫מבקש להתעלות‪ ,‬ואז נותנים לו מן‬ ‫עובד את השי״ת כשהוא מרגיש את‬ ‫השמים חיות בעבודת ה' שהוא מתחיל‬ ‫הטעם‪ ,‬הרי זה החיות הגדולה ביותר‬ ‫להרגיש טעם בתפילה ובשב״ק‪ ,‬וזהו‬ ‫בעולם‪ ,‬והרי זה עולם הבא בעולם הזה‪,‬‬ ‫הגדלות שלאחר הקטנות‪ ,‬אבל אין זה‬ ‫ואם עוד מוסי פים לו גם עולם הבא הרי זה‬ ‫גדלות אמיתית‪ ,‬אלא שנותנים לו רק‬ ‫חסד גדול‪ ,‬אבל בעיקר מחשיבים בשמים‬ ‫לטעום שידע כיצד נראה עבודת ה'‪ ,‬בבחי׳‬ ‫את העמל‪.‬‬ ‫טעמו וראו כי טוב ה׳‪ ,‬אך אח״כ נוטלים‬ ‫ממנו את הטעם הזה‪ ,‬כי התורה אמרה‬ ‫וזה הכוונה ׳כה אמר ה׳ זכרתי לך חסד‬ ‫׳ועבדתם׳ את ה׳ אלוקיכם )שמות כג‪ ,‬כה(‪,‬‬ ‫נעורייך וגו׳ לכתך אחרי במדבר בארץ לא‬ ‫כי התכלית הוא ׳העבודה׳‪ ,‬ואם רק יטעימו‬ ‫זרועה׳‪ ,‬שעבודה זו נחשבת בשמים‪,‬‬ ‫אותו כל הזמן בטעם וחיות ללא שום‬ ‫ההליכה במדבר בארץ לא זרועה‪ ,‬עבודה‬ ‫עבודה מצידו‪ ,‬אין בזה שום תכלית‪ ,‬ולכן‬ ‫זו יש לה חשיבות‪.‬‬ ‫נוטלים ממנו את הטעם והמדריגות ואז‬ ‫הוא שוב נופל‪ ,‬וזהו הקטנות שלאחר‬ ‫הגדלות‪ ,‬ולאחר הנפילה באים לידי שברון‬ ‫לאחר הניגון אחת שאלתי‪:‬‬ ‫גדול‪ ,‬מ׳דראפעט זיך אויף גראדע ווענט‪,‬‬ ‫אחת שאלתי מאת ה׳ אותה אבקש שבתי‬ ‫כיון שהוא דימה בלבו שיש לו כבר איזה‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫א שולה"ט נעילת החג ראש השנה תשס"ו‪.‬‬ ‫להבות אש‬ ‫ד‬ ‫בראש השנה עוברים לפני השי״ת‪,‬‬ ‫בבית ה׳ כל ימי חיי לחזות בנועם ה׳ ולבקר‬ ‫וכשעוברים לטובה הכוונה ששם נתעלים‬ ‫בהיכלו‪) ,‬תהילים כז‪ ,‬ד( נבאר עכשיו ענין‬ ‫כסדר‪ ,‬כי שם אין עומדים במקום אחד‪,‬‬ ‫אחד וכבר נתבאר מזה בחודש אלול‪,‬‬ ‫למעלה אין כלים וחפצים וכדומה‪ ,‬אלא‬ ‫׳אחת׳ מורה על עבודת יום הק׳‪ ,‬שאומרים‬ ‫שם הוא ענין של התעלות תמידית‪ ,‬וכשם‬ ‫בעבודה ׳אחת׳‪ ,‬תחילת העבודה הוא‬ ‫שאומרים כביכול על השי״ת שהוא הטוב‬ ‫באחת‪ ,‬אבל משם יש להתעלות ולבא‬ ‫והמטיב‪ ,‬הטוב אינו עומד על מקום א חד‪,‬‬ ‫לאחת ואחת‪ ,‬אחת ושתים אחת ושלש‬ ‫אלא הוא ׳מטיב׳‪ ,‬שמוסיף בהטבה כל‬ ‫וכו׳‪ ,‬ויש בזה סודות גדולים כמו שמבואר‬ ‫הזמן‪ ,‬כי הטוב מתעלה כל העת‪.‬‬ ‫בספה״ק‪ ,‬ובכל חודש אלול מבקשים על‬ ‫והנה חז״ל אמרו )ר"ה טז‪ (:‬שצדיקים‬ ‫זה לבא לידי ׳אחת׳‪ ,‬ועל ידי כן נכנסים עד‬ ‫נכתבים ונחתמין לאלתר לחיים טובים‪,‬‬ ‫לקודש הקדשים‪ ,‬כשם שנכנס הכהן גדול‬ ‫היינו שהצדיק אינו חושב שכבר יצא ידי‬ ‫בזמן שבית המקדש היה קיים‪.‬‬ ‫חובתו‪ ,‬אלא הוא מבקש להתעלות תמיד‬ ‫׳אחת שאלתי מאת ה׳ אותה אבקש שבתי‬ ‫עוד ועוד‪ ,‬אבל מי שאין הנהגתו כראוי‪,‬‬ ‫בבית ה׳ כל ימי חיי לחזות בנועם ה׳ ולבקר‬ ‫ולא עבר בראש השנה‪ ,‬א לא תלוי עד‬ ‫בהיכלו׳‪ ,‬כשם שביום הק׳ באים לידי‬ ‫יוה״כ‪ ,‬לכן נתנו לו את עשרת ימי תשובה‬ ‫שבתי בבית ה׳ לחזות בנועם ה׳ ולבקר‬ ‫לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫בהיכלו‪ ,‬על זה אנו מבקשים שנשאר כן‬ ‫בכל ימות השנה‪ ,‬שיהיה כן ׳בכל ימי חיי׳‪.‬‬ ‫והנה בראש השנה אומרים "הטוב ומטים‬ ‫לרעים ולטובים"‪ ,‬והכוונה הוא שהשי״ת‬ ‫ותפילה זו צריכים לבקש בחורי ישיבות‬ ‫'טוב ומטיב לרעים'‪ ,‬שגם הם יהיו 'טובים'‪,‬‬ ‫ואברכי כוללים‪ ,‬שיזכו לבא לידי כך ׳שבתי‬ ‫והיינו שמי שלא זכה להכתב ולהחתם עם‬ ‫בבית ה׳ כל ימי חיי׳‪ ,‬שיוכלו לשבת בין‬ ‫הצדיקים‪ ,‬הרי הם נכתבים באופן של‬ ‫כתלי בית המדרש‪ ,‬ששם זוכים שיהיה‬ ‫׳לרעים ולטובים׳‪ ,‬שיוכלו להיות גם הם‬ ‫׳לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו׳‪ ,‬כי מה‬ ‫טובים‪ ,‬שנותנים מן השמים זמן וכח לבא‬ ‫רואים ברחובות העיר‪ ,‬ברחובות רואים‬ ‫למדרגת טוב‪ ,‬שנזכה לשנה טובה‪ ,‬שנוכל‬ ‫רק ענינים שאינם תכלית החיים‪ ,‬ועל זה‬ ‫להיטיב במעשינו‪.‬‬ ‫יבקש שבתי בבית ה׳ כל ימי חיי׳‪ ,‬ועל ידי‬ ‫כן יזכה לבא לידי ׳לחזות בנועם ה׳ ולבקר‬ ‫הנה כל אחד עמד בראש השנה והתפלל‬ ‫בהיכלו׳‪.‬‬ ‫כראוי לפי מדרגתו‪ ,‬כל אחד במקום שהיה‬ ‫שם‪ ,‬ובני ישראל התפללו ונתנה תוקף‪,‬‬ ‫וכל אחד שמע את קריאת העקידה‪,‬‬ ‫שהשי״ת אמר לאברהם אבינו שיעלה‬ ‫לאחר ברכת לחיים‪:‬‬ ‫להר הבית לבית המקדש‪ ,‬׳אל המקום‬ ‫וכל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אמרות אש‬ ‫רק בראש השנה‪ ,‬שיש להאמין בדבר בכל‬ ‫אשר אמר לו האלקים׳‪ ,‬דיבור זה שומעים‬ ‫ימות השנה‪ ,‬השי״ת הוא טוב ומטיב בכל‬ ‫בראש השנה‪ ,‬וכל אחד מתעורר בענין‬ ‫ימות השנה‪.‬‬ ‫אחר בראש השנה‪ ,‬יש מי שמתעורר‬ ‫אלא שבראש השנה מתעורר לבו של‬ ‫כשאומרים ונתנה תוקף או כשאומרים‬ ‫האדם‪ ,‬שיש לו נקיות במוחו‪ ,‬שיוכל‬ ‫וכל מאמינים‪ ,‬והנה מי שאומר וכל‬ ‫להשיג מעט לעבודת את השי״ת‪ ,‬אבל כל‬ ‫מאמינים‪ ,‬גם אם בשעת מעשה ילך‬ ‫מה שאומרים בוכל מאמינים הרי זה נוגע‬ ‫ברחוב ויהיה ענין לא טוב כנג ד עינו‪,‬‬ ‫בכל ימות השנה‪.‬‬ ‫בודאי שיזהר וידע שמי שהביא לו מראה‬ ‫זה הרי הוא שונאו הגדול‪ ,‬אבל יש לראות‬ ‫שההתעוררות של וכל מאמינים לא יהיה‬ ‫וואס ס'איז דא ביי יעדן אידיש נפש‪ ,‬אז‬ ‫מען זאגט ראש השנה ביי וכל מאמינים‪,‬‬ ‫ווען מען קוועטש אים אויס‪ ,‬קומט ארויס‬ ‫וכל מאמינים שהוא א‪ -‬ל אמונה‪ ,‬האט‬ ‫זיין פנימיות‪ ,‬און אויף 'דעם' קוקט דער‬ ‫דער זיידע ז"ל געפרעגט‪ ,‬וואס מיינט דאס‬ ‫אייבערשטער כביכול‪ .‬אפילו ווען איינער‬ ‫אז דער אייבערשטער איז א‪ -‬ל 'אמונה'‪,‬‬ ‫איז נישט 'כסדר' געווען אין די מדריגה‪,‬‬ ‫האט דער זיידע ז"ל געזאגט‪ ,‬אז א איד‬ ‫אבער ווען עס קומט אהן אן ערנסטערער‬ ‫קומט אריין אין די הייליגע טעג‪ ,‬און זאגט‬ ‫זמן‪ ,‬למשל‪ ,‬ווען מען טוט אהן די הייליגע‬ ‫"רבונו של עולם‪ ,‬איך וועל שוין זיין‬ ‫תפילין‪ ,‬מען שטעלט זיך דאווענען‬ ‫בעסער דאס יאר‪ ,‬איך וועל שוין‬ ‫שמונה עשרה‪ ,‬צי מען מאכט אויף די‬ ‫אנדערשט לערנען‪ ,‬אנדערשט דאווענען‪,‬‬ ‫גמרא צו לערנען‪ ,‬אדער ווען עס קומט‬ ‫איך וועל מיך אפיר נעמען אין אלע‬ ‫דער הייליגער שבת‪ ,‬צי ווען עס קומט‬ ‫ענינים"‪ ,‬איז תיכף 'גלייבט' אים שוין דער‬ ‫חודש אלול די ימי הרחמים וה סליחות‬ ‫אייבערשטער‪ ,‬דאס איז טייטש וכל‬ ‫וכדומה‪ ,‬זעהט מען‪ ,‬אז ווען עס קומען די‬ ‫מאמינים שהוא א‪ -‬ל 'אמונה'‪ ,‬אז כביכול‬ ‫לעכטיגע זמנים‪ ,‬ווען מען גיבט פון הימל‬ ‫דער אייבערשטער גלייבט אים‪.‬‬ ‫א קוועטש‪ ,‬אז מען זאל זיך אביסל‬ ‫אויפוועקן‪ ,‬אין אזא צייט קומט ארויס‬ ‫דאס פנימיות‪ ,‬די נסתרות פון א איד קומט‬ ‫ראש השנה זאגט מען אין די תפילות‪:‬‬ ‫'דעמאלטס' ארויס‪ ,‬און מיט דעם רעכנט‬ ‫לצופה נסתרות ביום דין לקונה עבדיו‬ ‫זיך דער בורא כל עולמים‪.‬‬ ‫בדין‪ .‬די 'נסתרות'‪ ,‬דאס איז די 'פנימיות'‬ ‫להבות אש‬ ‫ו‬ ‫ליכטיגקייט גארנישט‪ ,‬און דאס הארץ‬ ‫לצופה נסתרות ביום דין‪ ,‬דעמאלטס ווען‬ ‫ציטערט נישט אין די גרויסע הייליגע‬ ‫די נסתרות קומען ארויס‪ ,‬אז כאטשיג‬ ‫זמנים‪ ,‬איז דאס נעבעך די קללה פון והיית‬ ‫דעמאלטס זאל מען איהם פון הימל זעהן‬ ‫ממשש בצהרים כאשר ימשש העור‬ ‫אביסל בעסער‪ ,‬ווען עס קומט דער‬ ‫באפילה‪ ,‬חס ושלום חס ושלום! אז מען‬ ‫הייליגער גרויסער זמן פון ראש השנה‪,‬‬ ‫זעהט נישט קיין ליכטיגקייט‪ ,‬זאל מען זיך‬ ‫וואס מען זעהט זיינע 'נסתרות'‪ ,‬זעהט‬ ‫כאטשיג לאזן פירן פון איינעם וואס זעהט‬ ‫מען דאך דעמאלטס‪ ,‬ווי עס ברענט אים‬ ‫יא‪ ,‬כדי מען זא ל נישט פאלן"‪.‬‬ ‫דאס הארץ אמת'דיג אויף אידישקייט‪ ,‬און‬ ‫אזוי איז לקונה עבדיו בדין‪ ,‬קויפט אים‬ ‫דער אייבערשטער אפ פאר אן 'עבד'‪ .‬אזוי‬ ‫מען בעט דעם אייבערשטן‪ ,‬אבינו מלכינו‬ ‫ווי למשל איינער וואס וויל נעמען אן‬ ‫מחה והעבר פשעינו וחטאתינו מנגד‬ ‫ארבייטער‪ ,‬פרובירט ער איהם אויס‪ ,‬צו‬ ‫עיניך‪ ,‬און נאכדעם בעט מען‪ ,‬מחוק‬ ‫ער קען איהם ארייננעמען פאר די‬ ‫ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו‪ .‬ווייל‬ ‫ארבייט‪ ,‬איז וואס טוט ער‪ ,‬מען שטעלט‬ ‫ווילאנג מען שטעלט נישט אוועק‪ ,‬די‬ ‫אים אוועק און מען פרובירט איהם אויס‪,‬‬ ‫פינסטערע ביטערע מחשבות און די‬ ‫און אז מען זעהט אז ער טויג‪ ,‬זאגט מען‬ ‫דיבורים שלא לצורך‪ ,‬זענען דאס רחמנא‬ ‫איהם "דו ביזט מיין מענטש‪ ,‬דו קענסט‬ ‫ליצלן מסכים המבדילים בינו לבין אבינו‬ ‫ביי מיר ארבייטן"‪.‬‬ ‫שבשמים‪ ,‬אז די תפילות זאלן נישט‬ ‫אזוי אויך‪ ,‬אז דער אייבערשטער העלפט‪,‬‬ ‫קענען זיין 'נקיות וישרות'‪ ,‬איז במילא‬ ‫קומט ארויס די אמת'דיגע פנימיות ביים‬ ‫חלילה וחלילה אז עס זענען דא מסכים‬ ‫יום הדין‪ ,‬זעהט מען דאך ביי וואס ער‬ ‫המבדילים‪ ,‬קען מען נישט שפירן ביים‬ ‫האלט 'באמת'‪ ,‬איז טאקע לקונה עבדיו‬ ‫דאווענען דעם דע לפני מי אתה עומד‬ ‫בדין‪ ,‬איז מען שוין זוכה בדין‪.‬‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫לקונה עבדיו בדין‪ ,‬אין דעם הייליגן טאג‪,‬‬ ‫עס איז ידוע דאס משל פון צדיקים‪ ,‬וואס‬ ‫קען מען זיך 'צוריק' אפקויפן‪ ,‬אז פון‬ ‫זיי האבן געזאגט אויפן שופר בלאזן‪ ,‬אז‬ ‫יעצט און ווייטער זאל מען קענען זיין‬ ‫אמאל האט א מלך פארשיקט זיין זון אין‬ ‫עובדי ה' באמת‪" .‬חלילה וחלילה‪ ,‬אז ווען‬ ‫די מרחקים‪ ,‬ווייל ער האט זיך‬ ‫ס'קומט אזא ליכטיגקייט אויף די וועלט‪,‬‬ ‫פארזינדיגט‪ ,‬נאך א לאנגע זמן איז דער‬ ‫און מען איז רחמנא ליצלן ממשש כעור‬ ‫קעניג געקומען אין יענעם שטאט‪ ,‬און‬ ‫באפילה‪ ,‬מען שפירט נישט קיין‬ ‫ז‬ ‫אמרות אש‬ ‫יחיד‪ ,‬ראה זעה! איך זאג עס פאר 'דיר'‬ ‫דאס קינד האט געהאט א מעגליכקייט‬ ‫פערזענליך‪ ,‬וואס גייט דיך אהן‪ ,‬וואס עס‬ ‫זיך צוריק צו באווייזן פארן קעניג‪ ,‬אבער‬ ‫טוט זיך אין די וועלט? דער שטן קומט‬ ‫דער קעניג האט אים שוין ני שט‬ ‫מיט פיתוים‪" ,‬עה‪ ,‬ס'איז שוין היינט נישט‬ ‫דערקענט‪ ,‬ווייל ער האט שוין מער נישט‬ ‫מער די צייטן פון אמאל‪ ,‬וואס האט דאס‬ ‫אויסגעזעהן ווי א בן מלך‪ ,‬האט דאס קינד‬ ‫מיט דיר"! זאגט דער פסוק 'ראה' זעה‪,‬‬ ‫אנגעהויבן צו שרייען און צו וויינען‪,‬‬ ‫ווייל פאר יעדעם איינעם איז דא‪ ,‬אן‬ ‫טאטע דערקען מיין 'קול'‪ ,‬איך בין דאך‬ ‫'עקסטערן' חשבון אין הימל‪.‬‬ ‫דיין זין! אזוי האט דער קעניג אים‬ ‫דערהערט‪ ,‬און איינגעזעהן טאקע אז דאס‬ ‫איז זיין זון‪.‬‬ ‫ביי ראש השנה זעהט מען‪ ,‬אז מען‬ ‫דאווענט און מען זאגט מלכות זכרונות‬ ‫שופרות‪ ,‬און מען בלאזט מאה תקיעות‪,‬‬ ‫די גאנצע מלכיות זכרונו ת שופרות‪ ,‬איז‬ ‫אבער ווען בעט מען זיך אויס א גוט‬ ‫דאך אלעס 'כדי שתמליכוני עליכם'‪ ,‬מען‬ ‫יאהר? דאס איז ביים טיש‪ ,‬ביים די סעודה‬ ‫זאל געדענקען 'ממליך' צו זיין דעם‬ ‫פון ראש השנה עסט מען עפל אין האניג‬ ‫אייבערשטן אין הארץ אריין‪ ,‬אזוי ווי עס‬ ‫און מען בעט אויס לשנה טובה ומתוקה‪,‬‬ ‫וועט זיין ביי די גאולה שלימה במהרה‬ ‫מען עסט מילגרוים און מען בעט אויס‬ ‫בימינו‪ .‬און אזוי ווי איך האב געזאגט‬ ‫שירבו זכיותינו וגו'‪ ,‬אלע ענינים וואס מען‬ ‫פאריגע וואך שבת‪ ,‬ראה אנכי נותן‬ ‫בעט זיך אויס‪ ,‬בעט מען אויס ביים טיש‪.‬‬ ‫לפניכם היום‪ ,‬עס שטייט 'ראה' א לשון‬ ‫להבות אש‬ ‫ח‬ ‫שולה"ט נעילת החג ראש השנה תשס"ב לפ"ק‬ ‫השופר של הר סיני‪ ,‬לפי שצריכים לבוא‬ ‫אחר לחיים‪ :‬מלכיות זכרונות שופרות‪,‬‬ ‫לידי תשובה שלימה אפשר לבוא רק על‬ ‫שופרות מתחילים עם הנוסח אתה נגלית‬ ‫ידי השופר של הר סיני‪ ,‬לימוד התורה‪.‬‬ ‫בענן כבודך ודברות קדשך בלהבות אש‪,‬‬ ‫חז"ל אמרו )תדב"א רבה יט( שלימוד‬ ‫בראש השנה אומרים‪ ,‬שפרו מעשיכם‬ ‫התורה צריך להיות באימה וביראה ברתת‬ ‫ובברית לא תופר‪ ,‬נאקתכם יאזין וכו'‪,‬‬ ‫ובזיע‪ ,‬כשם שהיה בקבלת התורה‪ ,‬יום‬ ‫שופרות מורה על ענין שפרו מעשיכם‪.‬‬ ‫אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב‪,‬‬ ‫והנה הרה"ק מבעלזא היה אומר‪ ,‬אבי הק'‬ ‫צריכים לזכור את היום‪.‬‬ ‫)המהרי"ד( היה אומר‪ ,‬תשובה‪ ,‬יש הרבה‬ ‫כשבאים לשופרות‪ ,‬והאדם רואה שכבר‬ ‫אופני תשוב ה‪ ,‬אבל תורה הוא התשובה‬ ‫עבר רוב היום‪ ,‬וכבר עומדים ברוב מוסף‪,‬‬ ‫המועלת ביותר‪ ,‬ואמרו חז"ל )חגיגה ט‪(:‬‬ ‫וביום ב' דר"ה רואה האדם שכבר עבר‬ ‫מעוות לא יוכל לתקון‪ ,‬זה מי שלא קרא‬ ‫כמעט כל הר"ה‪ ,‬תיכף נופל על האדם‬ ‫קריאת שמע בעונתה וכו'‪ ,‬זהו מעוות לא‬ ‫פחד גדול‪ ,‬ודברות קדשך בלהבות אש‪,‬‬ ‫יוכל לתקון‪ ,‬אבל בתורה‪ ,‬אם אחד לא למד‬ ‫עצם דבר זה יכו ל לבעור‪ ,‬כשהאדם נזכר‬ ‫היום תורה כדבעי‪ ,‬אמרו חז"ל )ויקרא‬ ‫שבעת מתן תורה היה ודברות קדשך‬ ‫רבה כה‪ ,‬א( היה לומד דף אחד‪ ,‬ילמוד שני‬ ‫בלהבות אש‪.‬‬ ‫דפין‪ ,‬ומהו התיקון בזה‪ ,‬אלא שדף אחד‬ ‫הרי הוא צריך ללמוד עבור יום זה‪ ,‬וכדי‬ ‫כשעומד האדם בשופרות‪ ,‬לאחר שכבר‬ ‫לתקן את היום שלא למד כדי שלא יהיה‬ ‫אמר מלכיות‪ ,‬אמרו לפניו מלכיות כדי‬ ‫מעוות לא יוכל לתקון לכן ילמוד שני‬ ‫שתמליכוני עליכם )ראש השנה לד‪,(:‬‬ ‫דפין‪ ,‬כדי לתקן היום שלא למד‪ ,‬וזהו‬ ‫זכרונות‪ ,‬שיעלה זכרוניכם לפני לרצון‪,‬‬ ‫הענין מה שתורה הוא התשובה המועילה‬ ‫כיצד יכול להיות תמליכוני עליכם‪,‬‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫ושיבוא זכרוניכם לפני לרצון‪ ,‬הרי זה‬ ‫נעשה על ידי שופרות‪ ,‬שהוא קבלת‬ ‫שפרו מעשיכם וברית לא תופר‪ ,‬צדיקים‬ ‫התורה‪ ,‬ועל ידי התורה אפשר לבוא לידי‬ ‫אמרו‪ ,‬שהטוב ביותר הוא אם האדם לא‬ ‫שתמליכוני עליכם‪ ,‬ושיבוא זכרוניכם‬ ‫היה חוטא כלל‪ ,‬הסדר האחרון של ראש‬ ‫לפני‪.‬‬ ‫השנה הוא שופרות‪ ,‬בשופרות מזכירים‬ ‫ט‬ ‫רשפי אש‬ ‫להעיר ג' פעמים‪ ,‬ויש לנו לבקש מהשי"ת‬ ‫על דבר זה צריך לבקש בראש השנה‪,‬‬ ‫שלבינו יהיה עם ה'‪.‬‬ ‫שנזכה לבוא לידי תמליכוני עליכם‪,‬‬ ‫בראש השנה יש להתחנן שהלב יהיה‬ ‫שנבוא לידי קבלת עול מלכות שמים‪,‬‬ ‫כסדר אצל השי"ת‪ ,‬שלא יעבור הראש‬ ‫זכרונות שנזכה לזכור כל מה שקיבלנו על‬ ‫השנה כמו להבדיל אצל אומות העולם‪,‬‬ ‫עצמינו בראש ה שנה‪ ,‬שלא נצטרך לעמוד‬ ‫בגמרא אמרו שהחילוק בין ישראל‬ ‫בערב ראש השנה הבעל"ט מלאים בושה‬ ‫לאומות העולם‪ ,‬כיצד עובר היום טוב‪.‬‬ ‫וכלימה‪ ,‬על מה שלא קיימנו כל הקבלות‬ ‫שקיבלנו בשנה האחרונה‪ ,‬אם משום שלא‬ ‫בראש השנה צריכים לידע שנהיה לראש‪,‬‬ ‫זכר האדם‪ ,‬ואם משום שעושה האדם‬ ‫צריכים לזכור שהוא ראש השנה‪ ,‬על‬ ‫עצמו כמי שאינו זוכר‪ ,‬ובזכרונות יבקש‬ ‫האדם לזכור דברות קדשיך מלהבות אש‪,‬‬ ‫שיזכור היטב כל מה שקיבל‪.‬‬ ‫שיבער באדם שיוכל להשכים ללמוד‬ ‫ולהתפלל‪ ,‬אם אין האדם לומד קודם‬ ‫הלשון הוא‪ ,‬שיבוא זכרוניכם "לפני"‪,‬‬ ‫התפילה‪ ,‬אין הוא יכול להרגיש‬ ‫שהזיכרון שלכם יהיה לפני‪ ,‬שתזכרו‬ ‫ההתלהבות בעת התפילה‪.‬‬ ‫כסדר מהשי"ת‪ ,‬וכל דבר שעושים יהיה‬ ‫באופן של לפני‪ ,‬ושיהיה הכל לפני ה'‪.‬‬ ‫ואומרים‪ ,‬ודברות קדשך בלהבות אש‪ ,‬זקני‬ ‫זקני הייטב לב אמר פעם‪ ,‬יוהך שיש בו כל‬ ‫הק' הרבי ר' מרדכי'לע אמר זה יתנו‪,‬‬ ‫טוב שבעולם‪ ,‬אבל אם הוא קר‪ ,‬אין לו‬ ‫השי"ת הראה למשה רבינו מטבע של אש‪,‬‬ ‫טעם‪ ,‬תפילה בלא התלהבות מתפלל גם‬ ‫ואמר לו בזה יתנו‪ ,‬שכאשר בני ישראל‬ ‫איש מאנשי המזרחי‪ ,‬ואפשר שגם אינו‬ ‫נותנים צדקה‪ ,‬יתנוהו מתוך א ש‪ ,‬וכמו כן‬ ‫אוכל קודם ה תפילה‪ ,‬אלא שהם רצים‬ ‫בעת קבלת התורה היה‪ ,‬ודברות קדשך‬ ‫לתפילה‪ ,‬ובלבד שכבר יוכל לאכול‪ ,‬ואם‬ ‫בלהבות אש‪.‬‬ ‫גם כוונת האדם שהוא מתפלל כדי שיוכל‬ ‫האדם בעת קומו בבוקר‪ ,‬אם היו אומרים‬ ‫לאכול‪ ,‬הרי הוא דומה לאדם הפשוט‬ ‫לו שביתו עולה באש‪ ,‬הרי ודאי שתיכף‬ ‫ביותר‪...‬‬ ‫היה קופץ ממיטתו‪ ,‬ואם כן יתבונן האדם‪,‬‬ ‫בימים ההם כשאמר הייטב לב את אמרו‪,‬‬ ‫ארון אפשר לקנות חדש‪ ,‬אבל אם נשמתו‬ ‫היו שם יהודים שידעו מסכתות בעל פה‪,‬‬ ‫נשרפת לא יוכל לקנות נשמה חדשה‪ ,‬על‬ ‫וזכו לראות את זקני הייטב לב‪ ,‬ואת‬ ‫האדם לידע‪ ,‬שאם אינו קם לפנות בוקר‬ ‫הרה"ק מצאנז‪ ,‬והרבה מהם עוד זכו‬ ‫ללמוד‪ ,‬בין בימי הנעורים בין בימים‬ ‫להכיר את הרה"ק מראפשיץ‪ ,‬יהודים‬ ‫האמצעיים ובין בימי הזקנה‪ ,‬הרי‬ ‫שעוד ראו את הצדיקים‪ ,‬ואז היו התפילות‬ ‫שהנשמה בוערת‪ ,‬והרי במקום שנמצא‬ ‫כראוי‪ ,‬ולכן לא היו צריכים לומר תורות‬ ‫לבו של האדם‪ ,‬אם הוא נשרף‪ ,‬אין צריכים‬ ‫להבות אש‬ ‫י‬ ‫בשני ימי ראש השנה‪ ,‬יש לו לזכור כל‬ ‫אלו‪ ,‬אבל אנו מה נאמר ומה נדבר‪.‬‬ ‫השנה התשובה לעבודת ה' ולתפילה‪ ,‬ויש‬ ‫להמשיך בעבודת עשרת ימי תשובה‬ ‫ויהי רצון שבראש השנה נפעל‪ ,‬שיזכו בני‬ ‫כראוי‪ ,‬כדי שיוכלו להיכנס ליום הק'‬ ‫ישראל להתפלל עם מח ולב‪ ,‬ושלא יצאו‬ ‫מזוככים באמת‪.‬‬ ‫מהראש השנה‪ ,‬באופן שמסתפקים במה‬ ‫שהיה טוב בראש השנה ושוב לא‬ ‫בטחוננו חזק‪ ,‬שבני ישראל פעלו בראש‬ ‫ממשיכים‪ ,‬יש לדעת שהראש השנה הוא‬ ‫השנה ישועות גדולות‪ ,‬לחיים‪.‬‬ ‫הראש על כל השנה הבעל"ט‪ ,‬סוחר‬ ‫ועושר אינו מי שסוחר רק יום אחד בשנה‬ ‫ותו לא מידי‪ ,‬סוחר ועושר עוסק‬ ‫לאחר הבדלה‪ :‬כל בני ישראל העומדים‬ ‫בפרקמ טיא כל השנה‪ ,‬ויש לו כל יום‬ ‫לחזור למקומות מושבותיהם‪ ,‬חזרו‬ ‫הצלחה‪.‬‬ ‫לבתיכם לשלום‪ ,‬ותשובו בשלום‪ ,‬ושנזכה‬ ‫בשנה הבעל"ט לחיות כולנו כאחד‪ ,‬גמר‬ ‫אין די בזה שאתם שומעים הדיבורים‬ ‫חתימה טובה בתוך הכלל ישראל‪.‬‬ ‫ממני‪ ,‬כל אחד מבני ישראל שהתעורר‬ ‫יא‬ ‫רזא דאמונה‬ ‫דא"ח בשולה"ט נעילת החג ראש השנה תש"פ לפ"ק‬ ‫שנאמר בפסוק )נחמיה ח ‪ ,‬י( "לכו אכלו‬ ‫יש לבאר מה שאומרים בנוסח התפילה‬ ‫משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות‬ ‫דשמונה עשרה של ראש השנה "ויגבה ה'‬ ‫לאין נכון לו כי קדוש היום לאדוננו ו אל‬ ‫צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש‬ ‫תעצבו"‪ ,‬שכיצד ישמחו ישראל ויאכלו‬ ‫בצדקה"‪ ,‬ולכאורה הוא תמוה מה ענין זה‬ ‫משמנים וישתו ממתקים‪ ,‬אם היום הוא‬ ‫לזה‪.‬‬ ‫קדוש לאדוננו‪ ,‬והוא יום הדין‪ ,‬והרי כל‬ ‫והנראה עפ"י מה שכתב הגה"ק החתם‬ ‫אחד ואחד שבעולם‪ ,‬לא יוכל לאכול כלום‬ ‫סופר זי"ע‪ ,‬כי הנה מנהג הקב"ה הוא היפך‬ ‫ביום דין שלו‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה כשהוא‬ ‫מנהג בשר ושם‪ ,‬כי בשר ודם כאשר ירצה‬ ‫דין לכל העולם כולו‪ ,‬ולכל עתיד האדם‪,‬‬ ‫להתקרב אל הקב"ה אל הרוחניות‪ ,‬הרי‬ ‫ומלאכים יחפזון וזוחלים ורועדים מיום‬ ‫עליו לפרוש מכל ענין גשמי שהוא‪ ,‬אבל‬ ‫הדין‪ ,‬וכיצד נשמח ונאכל‪.‬‬ ‫הקב"ה הוא להיפך‪ ,‬כי כאשר ירצה‬ ‫אבל לפי הנ''ל הוא מיושב מאד‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫להתקרב אל בני ישראל צריך הוא כביכול‬ ‫הוא היפך העולם כנ"ל‪ ,‬והקב"ה יורד‬ ‫לפרוש מן הרוחניות ולהתקרב אל כלל‬ ‫לכלל ישראל לראות מה הם צריכים ביום‬ ‫ישראל יותר ויותר‪.‬‬ ‫הדין‪ ,‬ממילא זהו גופא שמחה גדולה היא‬ ‫והנה הקב"ה צופה ומביט לכל מה‬ ‫לנו‪ ,‬ולפיכך נשמח ונאכל משמנים ונשתה‬ ‫שיצטרך האדם‪ ,‬אך כיצד יהיה זאת‪ ,‬על‬ ‫ממתקים דוקא מפני ש"היום הוא קדוש‬ ‫ידי מה שיגרמו ישראל חסד אחד עם‬ ‫לאדוננו"‪.‬‬ ‫חבירו‪ ,‬הרי הקב"ה יתקרב אלינו יותר‬ ‫ויותר‪ ,‬ויראה כל אחד מה הוא צריך‪.‬‬ ‫על מוצאי יוה"כ נאמר "שובו לכם‬ ‫וזהו שאומרים "ויגבה ה' צבאות במשפט"‪,‬‬ ‫לאהליכם ומלכיכם בראשיכם"‪ ,‬ואמר‬ ‫הא כיצד‪ ,‬על ידי "והאל הקדוש נקדש‬ ‫אאמו"ר זי"ע כי כשיגיע לו לאדם איזה‬ ‫בצדקה"‪ ,‬על ידי מה שיתנו ישראל צדקה‬ ‫תאוה באמצע השנה יחשוב כיצד היה‬ ‫ויעשו חסד אחד עם חבירו‪ ,‬על ידי זה‬ ‫נראה בראש השנה תחת הטלית ועשה‬ ‫יתקרב אלינו הקב"ה ויראה מה אנו‬ ‫תשובה‪ ,‬ולהיפך הוא גם כן‪ ,‬כשיבוא לאדם‬ ‫צריכים‪ ,‬ויגזור עלינו שנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫תאוה באמצע השנה יחשב בנפשו‪ ,‬וכי אם‬ ‫ובזה נתרץ מה שהקשו בספה"ק על מה‬ ‫להבות אש‬ ‫יב‬ ‫כמה פעמים דיברנו‪ ,‬ונחזור על זה שוב‬ ‫אכשל בתאוה זו כיצד אעיז פניי להתפלל‬ ‫ושוב‪ ,‬כי כאשר יקבל אדם איזה מתנה‬ ‫לפני הקב"ה בראש השנה‪ ,‬וזה גופא ימנע‬ ‫גדולה ודאי יש לו הכרת טוב גדולה מאוד‬ ‫ממנו מלהיכשל בתאוות העולם השפל‬ ‫לפני הנותן‪ ,‬על אחת כמה וכמה "נשמה‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫שנתת בי טהורה היא"‪ ,‬ודאי חייב לאדם‬ ‫להיות לו הכרת הטוב להקב"ה‪ ,‬להחזיר לו‬ ‫נשמה טהורה בראש השנה‪" .‬ואתה‬ ‫ענין ראש השנה הוא להיות מוח שליט על‬ ‫משמרה בקרבי" הרי הקב"ה נותן לנו‬ ‫הלב‪ ,‬זכינו להתפלל לפני הקב"ה‪ ,‬והוא‬ ‫שמירה עליונה‪ ,‬על הגוף והנשמה לחיות‬ ‫תכלית הנברא הוא לעשות נחת רוח‬ ‫כיהודי ולהקים דורות לפניו ית'‪ ,‬כשנוהג‬ ‫לבורא עולם‪ ,‬ועלינו לקחת זאת לכל‬ ‫הוא עצמו כיהודי הוא ובני ביתו הרי‬ ‫השנה כולה‪ ,‬הרי כולנו התפללנו בראש‬ ‫כשיעלה למעלה יראה כקאמפיוטער הכל‬ ‫השנה היטב‪ ,‬ואם חלילה אכשל במשך‬ ‫מוכן ומזומן לפניו כיצד התנהג בזה‬ ‫השנה כיצד אתפלל ואלמד תורה‪ ,‬והרי‬ ‫העולם‪ ,‬ומה עשה בכל רגע ושעה‪ .‬הקב"ה‬ ‫לכך נבראו ישראל‪" ,‬זה היום תחי לת‬ ‫רואה כיצד כל אחד נוהג בביתו‪ ,‬בת פילה‬ ‫מעשיך"‪ ,‬לעשות נחת רוח לבורא עולם‪.‬‬ ‫ולימוד תורה ולהתנהג אחד לשני‪ .‬והכל‬ ‫ודאי הוא קשה עד מאוד‪ ,‬כי יצרו של אדם‬ ‫הוא בתכלית הנרצה לעבוד את הקב"ה‬ ‫מתגבר עליו בכל יום‪ ,‬וברש''י כל שעות‬ ‫בלבב שלם‪ ,‬בקדושה וטהרה כדבעי‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬אך צריך לדעת המטרה למה הוא‬ ‫הולך‪ ,‬כאשר ידע האדם שאם ילך חמשה‬ ‫קילומטר ברגלו שהוא דבר קשה‪ ,‬אך שם‬ ‫יעזור השי"ת שבזכות אבותינו הק'‬ ‫ימצא כמה מיליון דאלער‪ ,‬ודאי ילך‬ ‫שהכניסו כוחות נשגבים בעבודת ה'‬ ‫בשמחה‪ ,‬וכך אם ידע המטרה ילך בקלות‪.‬‬ ‫ותפילות בכלל ישראל‪ ,‬והכל הוא למטרה‬ ‫אין דבר העומד בפני הרצון‪ ,‬אם יהיה לו‬ ‫אחת בלבד‪ ,‬להכניס יראת שמים ואמונה‬ ‫הרצון לעבוד את הקב"ה בקדושה וטהרה‬ ‫בלבבות ישראל‪ ,‬כדרך שהנחיל לנו‬ ‫"הבוחר בעמו ישראל באהבה"‪ ,‬שלא‬ ‫הבעש"ט הק' שלא היה לפניו‪ ,‬ענין אמונה‬ ‫לחיות כגוי ובהמה‪ ,‬וכיצד יהנה הקב"ה‬ ‫ואידישקייט‪ ,‬אשר פשוטי העם לא היה‬ ‫מאיתנו על ידי לימוד התורה הק'‬ ‫להם שום השגות מענין זה‪ ,‬כי אפשר‬ ‫והתפילה בקדושה וטהרה‪ ,‬בעבודה‬ ‫להיות למדן‪ ,‬ואפשר להיו ת הערליכע יוד‬ ‫וביראת שמים‪ ,‬כך נעשה נחת רוח לפניו‬ ‫ועובד ה' בשמחה‪ ,‬צריך שיהיה תורה אך‬ ‫ית'‪.‬‬ ‫צריך שיהיה בבחי' הקב"ה‪ ,‬בכל מקום‬ ‫שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה‬ ‫יג‬ ‫רזא דאמונה‬ ‫רוצה שנירא מלפניו‪ ,‬ולהמשיך עלינו‬ ‫מוצא ענוותנותו‪ ,‬להתנהג על דרך התורה‬ ‫קדושה‪ ,‬להיות אור המקיף לכל הגוף‬ ‫הק'‪.‬‬ ‫שלא יהיה שום פראבלעם שבעולם‪ ,‬בין‬ ‫ויזכו ישראל לבנות בתים לשם ולתהילה‪,‬‬ ‫בעניני רוחניות ובין בעניני גשמיות‪,‬‬ ‫לשמור על הגוף והנשמה‪ ,‬ממילא יש לו‬ ‫כמבואר בספה"ק התניא כי התורה הוא‬ ‫בית מלא שמחה‪ ,‬וסייעתא דשמיא בכ ל‬ ‫אור המקיף‪.‬‬ ‫עת רגע ושעה‪ ,‬ונזכה שיהיו דיבורינו‬ ‫ונזכה לשנה טובה ומתוקה‪ ,‬ובסייעתא‬ ‫נשמעים לעבודתו יתב"ש‪ .‬כמו שאמרתי‬ ‫דשמיא והצלחה‪ ,‬ברוחניות ובגשמיות‪,‬‬ ‫אתמול‪ ,‬כי אינני צדיק רק בן צדיק‪ ,‬ויתן‬ ‫בבריאות הגוף והנפש לכל אחד‪ ,‬ויזכה כל‬ ‫הקב"ה שנים טובות וארוכות באריכות‬ ‫אחד לגדל בניו לתורה ולחופה ולמעשים‬ ‫ימים מתוך בריאות השלימות‪ ,‬וביקשתי‬ ‫טובים‪ ,‬בדרך ישראל‪ ,‬בשמחת החיים‬ ‫שיתפלל עליי כי השנה זו היא שנה קשה‬ ‫ושלוות הנפש‪ ,‬ונזכה לפרנסה בריוח‬ ‫בבריאות הגוף‪ ,‬שאזכה ללמוד ולהתפלל‬ ‫בניקל ובנחת שיוכלו ללמוד ולהתפלל‬ ‫מתוך בריות גו פא‪.‬‬ ‫בלי שום מניעות שבעולם ובלי חובות‪,‬‬ ‫והקב"ה ודאי ישמע התפילה‪ ,‬כמו‬ ‫ולחלק מעות צדקה בהרחבה גדולה‪ ,‬בגוף‬ ‫שאומרים בתפילת שמונה עשרה "כי‬ ‫בריא ונשמה נקיה‪ ,‬וכל אחד בשמו הטוב‬ ‫אתה שומע תפילת כל פה"‪ ,‬הקב"ה שומע‬ ‫יבורך‪ ,‬יתברך בגמר חתימה טובה לאלתר‬ ‫כל תפילה‪ ,‬וממתין ומייחל לכל קאפיטל‬ ‫לחיים טובים ו לשלום‪ ,‬בפועל ממש‪.‬‬ ‫תהלים‪ ,‬ותפילה ותורה שלנו‪ ,‬כי הקב"ה‬