gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ל‬‫ש‬‫ו‬‫ר‬‫י‬ ‫ף‬‫ד‬‫ב‬ ‫מה‬ ‫לע''נ הרה''ג רבי יחזקאל שרגא בן‬ ‫בס"ד‬ ‫י‬‫מ‬ ‫רבי צבי יעקב צוויבל זצוק''ל‬ ‫הערות והנצחות טל' ‪ 0548449853‬או מייל‬ ‫‪MABADAF12@GMAIL.COM‬‬ ‫גליון ‪ 201‬ראש השנה תשפ''ז‬ ‫ירושלמי יבמות מה‪-‬נא‬ ‫כהן שבא על גרושה והוליד בת והבת ילדה בת מישראל‪,‬‬ ‫דף מה יבמה בת כהן שנפלה לשני יבמים שאחד מהם כשר והשני פסול גם ר' יוחנן מודה‬ ‫דף מז נחלקו ר' חיננא ור' מנא אם כשירה או פסולה‪ ,‬והמכשיר הקשה למי שפסל שבת‬ ‫שכיון שהיא זקוקה גם לפסול היא נפסלה‪ ,‬ור' חייה בר אדא שאל את ר' מנא מה הדין אם‬ ‫חלל פסולה רק מכהן ולא מישראל‪ ,‬ור' יעקב בר אידי אמר בשם ריב''ל שהיה מעשה‬ ‫הכשר עשה בה מאמר‪ ,‬אמר ר' מנא שר' יוחנן סובר שאוכלת ולר''ל אינה אוכלת‪.‬‬ ‫שערערו על משפחה אחת ברודוס ורבי שלח את ר' רומנוס לבדוק אותה ובדקו ומצאו‬ ‫הלכה ב משנה פצוע דכה הוא שנפצעה אפילו אחת מהביצים‪ ,‬וכרות שפכה היינו שנכרת‬ ‫שהסבתא התגיירה לפני גיל שלש ורבי הכשיר אותה לכהונה ואמר רב הושעיא שהוא‬ ‫הגיד‪ ,‬ואם נשאר בעטרה אפילו כחוט כשר‪ ,‬פצוע דכה וכרת שפכה מותרים בגיורת או‬ ‫הכשיר כדעת ר''ש‪ ,‬ור' זירא אמר שלכו''ע היא כשירה כמו שאמר ר' אדא בר אחוה ור'‬ ‫שפחה משוחררת ואסורים רק לבא בקהל שכתוב לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל‬ ‫יהודה אמר בשם רב ור' אבהו אמר בשם ר' יוחנן שולד בוגרת מכהן גדול כשר שהוא בלאו‬ ‫ה'‪ .‬גמרא אין לומר שפצוע דכא הינו בעינו שכתוב שפכה במקום ששופך ואין לומר שהעין‬ ‫שבא מכח עשה והוא אשה בבתוליה יקח ולא בוגרת וכן הפסוק כי אם בתולה מעמיו יקח‬ ‫היא בצד החוטם ששופך שכתוב דכא שבא בין ירכותיו כמו שאמר ר' חגיי לפני ר' יוסי‬ ‫אשה ולא גיורת ולאו הבא מכלל עשה הוא כעשה והקשה ר' הושעיא שמצרי שני הוא לאו‬ ‫שאין דבר שנמוך באדם בישיבה מלבד ביציו‪ ,‬ור' יוסי בן ר' בון מוכיח מהפסוק שבכל‬ ‫הבא מכלל עשה והוא תירץ שיש לחלק בין עשה של ישראל שנאסר בכל ולכן נעשתה‬ ‫הפסולים שהתורה מזכירה מוזכר דורות מלבד בפצוע דכא וכרות שפכה‪.‬‬ ‫חללה בביאתו לעשה של כהנים שאסור רק לכהנים ומותר ללויים וישראלים ולא נעשתה‬ ‫לא רק בנפצעו ביציו הוא פסול אלא אפילו נימוקה או יבשה ואפילו חסרה‪.‬‬ ‫חללה בביאתו‪.‬‬ ‫ר' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקה אמר ששמע בכרם ביבנה שמי שאין לו אלא ביצה אחת‬ ‫הלכה ג משנה עמוני ומואבי אסורים לעולם ונקבותיהן מותרות מיד מצרי ואדומי מותרים‬ ‫אינו מוליד והוא כסריס חמה שכשר‪ ,‬ור' יוסי אמר שמעתי שההלכה כר' ישמעאל בן ר'‬ ‫אחר שלשה דורות בין זכרים בין נקבות ור''ש מתיר מצריות מק''ו שאם עמוני שאסורים‬ ‫יוחנן בן ברוקה ואיני יודע מהיכן שמעתי‪ ,‬אמר ר' אימי שר' יוסי לא שמע מאדם שאינו‬ ‫לעולם נקבותיהן מותרות מיד מצרי שאסורים רק עד ג' דורות ודאי נתיר את הנקבות מיד‪,‬‬ ‫גדול‪ ,‬שמואל אמר שאם יבא לפניו אדם שיש לו רק ביצה אחת הא מכשיר אותו ור' חונה‬ ‫ואמרו לו אם זה הלכה נקבל ממך אך אם למדת מק''ו יש לפרוך אותו אמר להם שזה‬ ‫אמר שהוא סבר כר' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקה ואמר ר' יודן בן ר' חנין שדוקא‬ ‫מהלכה‪ ,‬ממזרים ונתינים אסורים לעולם בין זכרים בין נקבות‪ .‬גמרא בפסוק נאמר לא יבא‬ ‫כשנשארה הביצה של ימין‪ ,‬וכשבא מקרה כזה לפני ר' אימי הוא אמר בתי הוא מותר לך אך‬ ‫עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ואין לומר שגם במצרי נדרוש ולא מצרית שיש לומר‬ ‫דעי שאינו מוליד ור' זירא קילס את ר' אימי שהוא העמיד הדברים על בוריים‪.‬‬ ‫שהתורה אומרת על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים וזה שייך רק בזכרים אך קשה‬ ‫יש מי ששנה שפצוע בידי אדם פסול ובידי שמים כשר שלומדים מממזר שהפסול שלו בא‬ ‫שהיה גם לנשים לקדם לקראת נשים אלא יש ללמוד מההמשך ועל דבר אשר שכר עליך‬ ‫בידי אדם כך פצוע דכא דוקא כשבא בידי אדם‪ ,‬ויש מי ששנה שבין בידי אדם בין בידי‬ ‫את בלעם ואשר יעץ מי דרכו לשכור או ליעץ האיש ולא האשה‪.‬‬ ‫שמים פסול‪ ,‬ואמר ר' מנא שהוא למד את זה מהפסוק לא יבא פצוע דכא לעולם והתורה לא‬ ‫נאמר בפסוק ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אותם חושים ואת בערא נשיו שחרים‬ ‫חילקה ממה הוא נפצע‪ ,‬ור' יוסי בן ר' בון אמר שגם מי שפסל בידי שמים למד מממזר‬ ‫זה בועז שהיה משוחרר מהעוונות הוליד בשדה מואב שנשא את רות מן שלחו אותם שהוא‬ ‫שנפסל ביצירתו בידי שמים כך פצוע דכא הוא גם כשהוא נפצע בידי שמים‪ ,‬ורצו לומר שר'‬ ‫משבט יהודה שנאמר עליו ואת יהודה שלח לפניו‪ ,‬חושים ואת בערא נשיו ולכאורה איך‬ ‫ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקה שהכשיר סריס חמה סבר שפצוע דכא בידי שמים כשר ומי‬ ‫שייך שאדם הוליד את נשיו אלא שעל ידו התחדשה ההלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא‬ ‫שסבר שגם בידי שמים פסול סבר כרבנן‪ ,‬ור' אחא בר פפי אמר לפני ר' זירא שגם מי‬ ‫מואבית‪.‬‬ ‫שהכשיר בידי שמים יכול לסבור כרבנן שאם עלה בו שחין והוא חיכך בו או שחתך בו‬ ‫בספר שמואל כתוב ושמו יתרא הישראלי ובדברי הימים כתוב יתרא הישמעאלי ור' שמואל‬ ‫ונפצעו ביציו זה מחמת שמים ובכל זאת הוא פסול ור' ישמעאל חלק רק בביצה אחת שכך‬ ‫בר יצחק אמר שאמנם הוא ישראלי אלא שבא לב''ד של ישי ומצאו יושב ודורש את הפסוק‬ ‫הוא נברא‪.‬‬ ‫פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ ויתרא התגייר וישי נתן לו את בתו‪ ,‬ורבנן ביארו את הפסוק‬ ‫שנינו במשנה שאם נשאר בעטרה כחוט כשר‪ ,‬ואמר ר' יוסי בשם ר' חנינה שמדובר שנשאר‬ ‫שהוא חגר מתניו כישמעאלי ונעץ את חרבו בב''ד ואמר או נהרוג או נהרג או נקיים את‬ ‫בעטרה העליונה ור' חייה אמר בשם ר' חנינה שנשאר אפילו בעטרה התחתונה‪ ,‬וריב''ל‬ ‫דברי שמואל שכל מי שיעבור על הלכה זו אני הורגו בחרב זו עמוני ולא עמונית מואבי ולא‬ ‫אמר שנשאר בעטרה התחתונה ובבבל אמרו שאם נשאר כמרזב כשר‪ ,‬ור' הילא אמר בשם‬ ‫מואבית‪ ,‬ור' שמואל בר נחמן אמר שלא למדו מהלכה אלא מהפסוק ותשב נעמי ורות‬ ‫ר' יוחנן שאם נשאר כקולמוס כשר ואם נשאר כקולמוס הפוך שהחוד כלפי הגוף פסול אם‬ ‫המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב זו היא ששבה משדה מואב לקהל ה' ואחרים דרשו‬ ‫נקב בו נקב מבפנים כשר ואם ניקב בחוץ כשר‪ ,‬וביאר ר' בא בשם ר' יהודה שבפנים הכוונה‬ ‫את זה מהפסוק ותעזבי אביך ואמך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום שבועז אמר‬ ‫מהעטרה ולפנים ובחוץ היינו מהעטרה כלפי חוץ וניקב בפנים פסול כי הוא שופך ואם‬ ‫לה היום התחדשה הלכה זו ואם היית מגיעה אתמול או שלשום לא היו מקבלים אותך‬ ‫נסתם כשר כי הוא מוליד וזהו פסול שחוזר להכשרו‪ ,‬ושנו בברייתא שאין בין פצוע דכא‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫לכרות שפכה אלא שזה מסור לרופאים שפצוע דכא יכול לחזור להכשרו אך כרות שפכה‬ ‫ר' זכיי שנה לפני ר' יוחנן שבת גר עמוני כשרה לכהונה ובת גיורת עמונית פסולה אמר לו‬ ‫אינו חוזר להכשרו‪ ,‬ואמר ר' יעקב בר אחא בשם רב יהודה שבניקב יביא נמלה שתנשוך‬ ‫ר' יוחנן בבלי עברת שלושה נהרות והתבדת שאין חילוק ובין בת גר עמוני ובין בת גיורת‬ ‫בנקב ונדבק ראשה לנקב ואז קוצץ את ראשה וכך נסתם הנקב‪.‬‬ ‫עמונית כשרה‪ ,‬ור' יוסי אמר בשם ר' יוחנן שיש לחדש שכשאמה מישראל לא נאמר שכמו‬ ‫ר' חלקיה אמר בשם ר' סימון בשם ריב''ל שפצוע דכא ישראל מותר בגיורת ושפחה‬ ‫שהאם התחללה מהעמוני כך התחללה בתה‪ ,‬ואמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן שהיא כשרה גם‬ ‫משוחררת אך פצוע דכא כהן אסור בהן ובקידושין שנינו שהאסורים לבא בקהל מותרים‬ ‫לכהן גדול שכתוב בפסוק בתולה מעמיו יקח שהיא עשויה משני עממים שהזכרים אסורים‬ ‫לבא זה בזה ור' יהודה אוסר ואמר ר' ירמיה כלל שפצוע דכא ישראל מותר בממזרת ור'‬ ‫והנקיבות מותרות‪ ,‬ור' חגיי אמר בשם ר' פדת שר''ל לא אמר כך אלא בת גר עמוני פסולה‬ ‫יוסי אומר שרק פסול משפחה מותר בממזרת ולא פסול בגופו והוא הוכיח מדברי ריב'ל‬ ‫שהיא באה מטיפה פסולה‪.‬‬ ‫שפצוע דכא כהן אסור בגיורת ושפחה משוחררת רואים שגם כשיש פסול בגופו אינו מותר‬ ‫ר' יוחנן אמר שאם באו שני עממין יחד כגון עמוני עם מצרית קודם גירות אסורים איסור‬ ‫בפסולות לכהן‪ ,‬וכן ישראל פצוע דכא אינו מותר בפסולות לו‪ ,‬ולר' יהודה שאסר לפסולים‬ ‫עולם ונקבותיהם מותרות מיד ואם התגיירו הזכרים אסורים איסור עולם והנקבות מותרות‬ ‫לישא פסולות א''כ גם ממזר יהיה אסור בממזרת ויש להוכיח ממה שאמר ר' אימי שר' יעקב‬ ‫אחר ג' דורות‪,‬‬ ‫גבליא אמר לפני ר' יוחנן ור' יצחק בר טבליי אמר לפני ר''ל‪,‬‬ ‫דף מח ור' חזקיה אמר בשם ר' אחא שמוכח כן ממה ששנינו מנין אתה אומר שאם אחד‬ ‫דף מו שלר' יהודה ממזר לא ישא ממזרת כדי שיכלו ממזרים מהעולם‪ ,‬ולפ''ז נאמר‬ ‫מכל משפחות הארצות בא על אחת מהכנענים וילדה ממנו בן שמותר לקנותו לעבד שכתוב‬ ‫שעמוני לא ישא עמונית כדי שיכלו עמונים מהעולם‪ ,‬אמר ר' יוסי בן ר' בון שאם ר' יהודה‬ ‫וממשפחתם אשר עמכם או כנעני שבא על אחת ממשפחות הארצות וילדה ממנו בן אסור‬ ‫סובר שהאיסור של ממזרים להנשא הוא מדרבנן א''כ היינו גוזרים גם בעמוני אך ר' יהודה‬ ‫לקנותו לעבד שכתוב אשר הולידו בארצכם ולא מהגרים שבארץ שהבן מתיחס אחר אביו‪.‬‬ ‫סובר שגרים נחשבים קהל א''כ אינם יכולים לבא זה בזה שהרי עמונית הוא קהל ה' אצלו‬ ‫שמואל בר אבא מסתפק אם יש דורות בעבד דהיינו שגר עבד עמוני נשא שפחה מצרית‬ ‫וכן מצרית נחשבת קהל ה' וא''כ אינו יכול לשאתה‪ ,‬ור' מתניה אומר שיכולים לשחרר עבורו‬ ‫והתגיירו אחר שלושה דורות שאם נאמר שמועיל דורות לעבדים הנקבות מותרות מיד‬ ‫שפחה‪ ,‬אך לפ''ז נאמר שמצרי לא ישא מצרית ויש ללמוד ממה ששנה ר' אבהו לפני ר'‬ ‫שעברו ג' דורות והזכרים אסורים שהולכים אחר הפגום או שנאמר שאין יחוס לעבד וגם‬ ‫יוחנן שר' יהודה אמר שלר''ע היה תלמיד בנימין שהיה גר מצרי והוא אמר אני גר מצרי‬ ‫הזכרים מותרים שהוא מתיחס רק אחר השפחה‪.‬‬ ‫נשוי לגיורת מצרית ובני ישא גיורת מצרית ובן בני כשר לבא בקהל אמר לו ר''ע שאתה‬ ‫שנינו במשנה שאמרו לר''ש אם הלכה נקבל אך יש פירכא לק''ו‪ ,‬ואמר ר' אבהו בשם ר'‬ ‫צריך להשיא בנך לבת מצרי ויהיו ג' דורות מכל צד ואז בן בנך יוכשר לבא בקהל‪.‬‬ ‫יוסי בן ר' חנינה שהפירכה היא שאדם אסור בבת בנו או בת בתו עד שלוש דורות בין זכרים‬ ‫רב יהודה אמר בשם רב שהלכה כר''א לאסור ודאי ממזר בספק ממזר וחכמים מתירים ודאי‬ ‫בין נקיבות‪ ,‬והקשה ר''ל איך משיבים מעריות שהוא דבר שיש בו ממזרות על דבר שאין בו‬ ‫בספק כמו שאמר ר' ירמיה שם רב שואל בר רב יצחק שנאמר לא יבא ממזר בקהל ה' ודוקא‬ ‫ממזרות‪ ,‬ור' חגיי אמר בשם ר' אבהו בלשון אחר איך משיבים מדבר שיש בו כרת על דבר‬ ‫בקהל ודאי לא יבא אך יבא קהל ספק‪.‬‬ ‫שאין בו כרת‪.‬‬ ‫שנינו לעיל שאם יבם את אשת אחיו והנולד ספק אם הוא בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון‬ ‫ר''ש אמר שהוא אומר מהלכה והוא הוכיח מהפסוק בנים ולא בנות‪ ,‬ואמר ר' יעקב בר אחא‬ ‫יוציא והולד כשר וחייבים אשם תלוי ושנו בברייתא שהראשון ראוי להיות כהן גדול והשני‬ ‫בשם ר' יאשיה שלר''ש ממזר מותר בדור אחד עשר שכתוב גם דור עשירי לא יבא ואחד‬ ‫הוא ממזר מספק ור''א בן יעקב אמר שממזר מספק לא נאסר והוא מודה בספק כותי או‬ ‫עשר יבא והוא לא דרש עשירי עשירי מעמוני שאסור לעולם‪ ,‬ור''א בן ר''ש שנה שבדור‬ ‫ספק חלל כמו ששנינו עשרה יוחסין עלו מבבל ולר''א בן יעקב יש למנות שמונה שהוא לא‬ ‫אחד עשר בממזר זכרים אסורים ונקיבות מותרות ואמר ר' שמואל בן ר' יוסי בן ר' בון‬ ‫אסר ודאי בספק בשתוקי או בדוקי‪ ,‬ולר''ג ור''א שהתירו שתוקי שיש חזקה לאם יש למנות‬ ‫שר''ש סבר כר''מ שלומדים גזירה שוה כאילו כתוב אצל המלמד כך עשירי לא יבא לומדים‬ ‫תשעה‪ ,‬ולחכמים שאסרו בספק מנו עשרה‪.‬‬ ‫מהמלמד שהוא עמוני ורק זכרים אסורים ונקיבות מותרות‪ ,‬אך קשה שא''כ נתיר ממזרת‬ ‫ר' חיננא אמר שהמשנה של עשרה יוחסין לא כר' יהודה שסובר שנאמר בפסוקים ארבעה‬ ‫מיד יש לומר שעד דור עשירי כתוב האיסור בממזר עצמו ואין חילוק בין זכר לנקיבות אך‬ ‫קהלים לאסור את הפסולים בארבעה קהלים כהנים לויים ישראלים וגרים‪ ,‬והקשו הרי יש‬ ‫אחר דור עשירי אסור רק כמו עמוני וא''כ נקיבות מותרות‪.‬‬ ‫קהל נוסף בפצוע דכא וכרות שפכה‪ ,‬יש לומר שהוא לא נמנה עם השאר שזה פסול הגוף‪,‬‬ ‫שאלו את ר''א אם דור אחד עשר בממזר מותר אמר להם ר''א הביאו לי דור שלישי ואטהר‬ ‫אך קשה שכתוב עוד קהל בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה' יש לומר‬ ‫אותו שהוא סובר שממזר אינו חי ור''א סבר כדברי ר' חנינה שאחת לששים או שבעים שנה‬ ‫שזה לא בכלל השאר שזה בעשה ורבנן מנו רק ג' קהלים שנאמר בהם לא יבא וקהל גרים‬ ‫הקב''ה מביא דבר בעולם שהוא מכלה את הממזרים ונוטל עמהם כשרים כדי שלא‬ ‫לא נחשבים קהל‪.‬‬ ‫יתפרסמו חטאיהם‪ ,‬וכן אמר ר' לוי בשם ר''ל שנמר במקום אשר תשחט העולה תשחט‬ ‫מעשה שר' הושעיא הגדול ור' יהודה הנשיא ישבו ור' יוחנן רץ ולחש באזני ר' הושעיא‬ ‫החטאת לפני ה' כדי שלא יתפרסמו החוטאים אם היה מקום שחיטה רק לחטאות‪ ,‬וכמו‬ ‫האם פצוע דכא כהן מותר בבת גרים אמר לו ר' יהודה מה אמר לך ר' יוחנן אמר לו שהוא‬ ‫שכתוב וגם הוא חכם ויבא רע ולא מסתבר שחכמה תביא רע והיה צריך לסיים שהחכמה‬ ‫שאל שאלה שנגר בן נגר לא יכול לה שהוא לא שאל על גיורת שהיא כזונה אצלו ולא על‬ ‫מביאה טוב אלא שגם הרע שהקב''ה מביא בעולם הוא מביא אותה בחכמה‪ ,‬וכן מה שכתוב‬ ‫בת ישראל שעשתה חללה אלא על בת גרים והרי היא כישראלית ויש לומר שהשאלה היא‬ ‫בהמשך ואת דבריו לא הסיר והיינו דבר כמו שכתוב וקם על בית מרעים ועל עזרת פועלי‬ ‫לר' יהוה שבת גר זכר כבת חלל זכר‪.‬‬ ‫חלל‪ ,‬ישראל שנשא ישראלית ואחיו ממזר ממזר שנשא ממזרת ואחיו ישראל הן מותרות‬ ‫און‪ ,‬שהקב''ה מביא דבר גם על טובים כדי לקום על בית מרעים ולעזור לפועלי און‪ ,‬וכדברי‬ ‫לבעליהן ואסורות ליבמיהן‪ .‬גמרא ר' ניחא בר סבא שאל את ר' יונה מדוע המשנה שנתה כן‬ ‫ר''ל שמקום שחיטת העולה כמו החטאת שלא לפרסם את החטאים‪.‬‬ ‫שנשא הרי גם אם קידש ומדוע שנו אלמנה הרי גם אם היתה בתולה היא אלמנה שאסורה‬ ‫רב הונא אמר שממזר אינו חי יותר משלושים יום ור' זירא עלה לא''י ושמע קול שומרים‬ ‫לכהן גדול‪ ,‬ועוד מדוע שנו רק אלו הרי יש עוד רבות שמותרות לבעל ואסורות ליבם‪ ,‬כגון‬ ‫לפלוני ממזר ולפלונית ממזרת אמר להם וכי הלכו דברי רב הונא שממזר אינו חי יותר‬ ‫צרת סוטה שמותרת לבעל ואסור ליבם‪ ,‬אח שבא על אחות חלוצתו היא מותרת לבעל‬ ‫משלושים יום אמר לו ר' יעקב בר אחא הייתי עמך כשרב הונא אמר את זה בשם רב והוא‬ ‫ואסורה ליבם‪ ,‬א''כ זה ראיה לדברי ר' יונה שגם כשרבי עשה כללים הם לא מוחלטים אלו‬ ‫אמר שדוקא כשאינו מפורסם שלא יתערב בישראל אך אם הוא מפורסם הוא חי יותר‬ ‫ותו לא אלא יש מקרים נוספים‪.‬‬ ‫משלושים יום‪.‬‬ ‫שנינו שכשר שנשא כשרה ואחיו חלל מותרת לבעל ולא ליבם‪ ,‬ויש להקשות שר' יוסי בן ר'‬ ‫ר' יסא אמר בשם ר' יוחנן שגם לעתיד לבא הקב''ה אינו נזקק לטהר אלא את שבט לוי כמו‬ ‫בון אמר בשם רב שגר ועבד משוחרר וחלל מותרים לכהנת‪ ,‬ויש לגרוס במשנה שהחלל‬ ‫שכתוב וישב מצרף ומטהר כסף וטיהר את בני לוי וזקק אותם‪ ,‬ואמר ר' זירא כמו אדם‬ ‫נשא כשרה ואחיו כשר‪ ,‬והטעם של רב הוא שכשירות לא הוזהרו להנשא לפסולים ורק‬ ‫ששותה בכוס נקי‪ ,‬ואמר ר' הושעיא מכי מפני שאנו לויים נפסיד ויפרסמו את הפסולים בנו‬ ‫פסולות אסורות בכשרים ומה שלמדו מהפסוק לא יקחו שהאיסור הוא גם לנשים היינו‬ ‫אמר ר' חנינה בן ר' אבהו שלעתיד לבא הקב''ה עושה עמהם צדקה כמו שכתבו והיו לה'‬ ‫בפסולות לכשרים אך פסולים אינן אסורים בכשרות‪.‬‬ ‫מגישי מנחה בצדקה‪.‬‬ ‫הלכה ב משנה אלו מותרות ליבמיהם ואסורות לבעליהן‪ :‬כהן גדול שקידש אלמנה ואחי‬ ‫ר' יוחנן אמר שמשפחה שהשתקע בה פסול לא מדקדקים אחריה ואמר ר''ל ששנינו כך‬ ‫כהן הדיוט כשר שנשא חללה ואחיו חלל ישראל שנשא ממזרת ואחיו ממזר ממזר שנשא‬ ‫שהיתה משפחת בית הצריפה בעבר הירדן ובן ציון ריחק אותם בזרוע והיתה משפחה‬ ‫ישראלית ואחיו ישראל הן מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן‪ .‬גמרא דוקא כהן גדול‬ ‫אחרת שבן ציון קירב אותם בזרוע וחכמים לא רצו לפרסם אותם אך מסרו את הסוד הזה‬ ‫שקידש אך אם נשאה הוא עשה אותה חללה והיא אסורה לאחיו‪.‬‬ ‫לבניהם ותלמידיהם פעמיים בשבוע‪ ,‬ור' יוחנן אמר בשבועה שאיני מכירם וגדולי הדור‬ ‫יש נוספות שאסורות לבעל ומותרות ליבם מחזיר גרושתו אחר שנשאת אסורה לבעל‬ ‫השתקעו בהם וריב''ל אמר שלפשחור בן אימר הכהן היו חמשת אלפי עבדים וכולם נטמעו‬ ‫ומותרת ליבם הבא על אחות חלוצו אסורה לבעל ומותרת ליבם‪ ,‬פצוע דכא שנשא כשרה‬ ‫בכהונה גדולה והן העזי פנים שבכהונה‪ ,‬ואמר ר''א שעיקר המיוחסים הם עזי פנים‬ ‫ואחיו כשר אסורה לבעל ומותרת ליבם‪ ,‬וגם מכאן מוכח כדברי ר' יונה שהכללים של רבים‬ ‫שבכהנים כמו שכתוב ועמך כמריבי כהן‪.‬‬ ‫אינם מוחלטים‪.‬‬ ‫ר' אבהו אמר שהיו י''ג עיירות שהשתקעו בהם כותים בימי השמד והעיר עירו במושהן היא‬ ‫הלכה ג משנה האסורות לבעל וליבם‪ :‬כהן גדול שנשא אלמנה ואחיו כהן גדול או כהן‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫הדיוט כשר שנשא חללה ואחיו כשר ישראל שנשא ממזרת ואחיו כשר ממזר שנשא‬ ‫הלכה ד משנה ר' יהושע אמר ששמע שסריס חולץ וחולצים לאשתו והוא שמע שאינו חולץ‬ ‫ישראלית ואחיו ממזר ושאר הנשים מותרות לבעליהן וליבמיהן‪ .‬גמרא יש נשים נוספות‬ ‫ולא חוצים לאשתו ואינו יודע לפרש את החילוק‪ ,‬אמר ר''ע אני אפרש‪,‬‬ ‫שאסורות לבעל וליבם כגון סוטה שאסורה לבעל וליבם פצוע דכא שנשא כשרה ויש לו אח‬ ‫דף מט שסריס אדם שהסתרס אחר לידתו חולץ וחולצים לאשתו כי היתה לו שעת הכושר‬ ‫פצוע דכא וזה כדברי ר' יונה שהכלל של רבי אינו מוחלט‪.‬‬ ‫וסריס חמה אינו חולץ ולא חולצים לאשתו שלא היתה לו שעת הכושר ור''א אומר שסריס‬ ‫הלכה ד משנה שניות מדברי סופרים כשהיא שניה לבעל ולא ליבם אסורה לבעל ומותרת‬ ‫חמה חולץ וחולצים לאשתו שיש לו רפואה אך סריס אדם אינו חולץ ולא חולצים לאשתו‬ ‫ליבם ואם היא שניה ליבם ולא לבעל היא אסורה ליבם ומותרת לבעל ואם היא שניה‬ ‫כיון שאין לו רפואה‪ ,‬ור' יהושע בן בתירה העיד על בן מגוסת שהיה בירושלים והוא היה‬ ‫לשניהם היא אסורה לשניהם ואין להן כתובה ופירות ומזונות ובלאות והולד כשר אך כופים‬ ‫סריס אדם וייבמו את אשתו כדברי ר''ע‪ .‬הלכה ה משנה סריס אינו חולץ ואינו מייבם‬ ‫אותו להוציא‪ ,‬ואלמנה לכהן גדול‪,‬‬ ‫ואיילונית אינה חולצת ואינה מתייבמת וסריס שחלץ ליבמתו לא פסל אותה מכהונה אך אם‬ ‫דף נא וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר יש‬ ‫בעל אותה הוא פסל אותה כי זה בעילת זנות‪ ,‬וכן איילונית שחלצו לה האחים לא פסלו‬ ‫להן כתובה‪ .‬גמרא יש להסתפק בשניה לבעל ולא ליבם אם יש לה כתובה שהרי היא מותרת‬ ‫אותה אך אם בעלו אותה היא נפסלה שזה בעילת זנות‪ .‬גמרא ר' חייה אמר שר' יוחנן מפרש‬ ‫לו או שכל יבמה כתובתה על נכסי בעלה הראשון וזו אין לה מבעלה הראשון א''כ לא יהיה‬ ‫שסריס חמה הוא שלא ראתה אותו השמש אפילו שעה אחת בכשרות‪ ,‬ואם הושיט ידו לרחם‬ ‫לה כתובה‪ ,‬וכן יש להסתפק בשניה ליבם ולא לבעל אם לא יהיה לה כתובה שהרי היא‬ ‫אמו וסרסו בפנים לכו''ע הוא אסור לבא בקהל ולא חולץ ולא מייבם ויש בו חומרא של‬ ‫אסורה לו או שנאמר שכיון שכתובת יבמה על נכסי בעלה הראשון א''כ גם לה יהיה מבעלה‬ ‫סריס אדם וסריס חמה כמו המחלוקת של ר''ע ור''א‪.‬‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫יש להקשות בדעת ר''א שכאן הוא שנה שסריס חמה חולץ וחולצין לאשתו ואילו בנדה‬ ‫שנינו במשנה שאין לשניה פירות ביאר ר' ירמיה שפירות נכסי מילוג שלה הולכים לבעלה‬ ‫שנינו שלב''ה סריס חמה לא חולץ ולא מייבם ונחלקו שם ב''ש וב''ה שלב''ה סריס נעשה‬ ‫שקנסו רק אותה‪ ,‬ור' יוסי מצידון שנה לפני ר' ירמיה ששנינו שהוא זכאי במציאתה ובמעשה‬ ‫כגדול בן כ' ולב''ש בן י''ח‪ ,‬ור''א אמר שסריס זכר כב''ה בן כ' ונקיבה כב''ש בת י''ח א''כ‬ ‫ידיה ובהפרת נדריה ומה ששנינו שאינה מקבלת פירות היינו שאם הבעל אכל פירות שלא‬ ‫הוא מסכים לב''ה שאינו חולץ ואמר ר' איניא שר''א אמר רק לענין עונשין שזכר כב''ה‬ ‫כדין כגון שכלה הקרן היא לא מקבלת אותם‪ ,‬ואמר ר' יוסה שר' הילא היה רגיל לומר שיש‬ ‫ונקבה כב'ש אך לענין חליצה הוא סובר שהוא חולץ‪.‬‬ ‫לשנות במשנה שבעלה יורש ונטמא לה‪ ,‬אך קשה ששנינו שהכהן נטמא לאשתו הכשרה‬ ‫ר' חייה אמר בשם ר' יוחנן שיש שלושה דיעות במשנה אך חכמים סוברים שאין חילוק ובין‬ ‫ולא לפסולה ולא מצאנו חילוק בין פסולה מדאורייתא או מדרבנן‪.‬‬ ‫סריס אדם בין סריס חמה לא חולץ ולא מייבם ולא חולצין ולא מייבמים את אשתו‪ ,‬ומה‬ ‫ר' אבון שאל את ר' מנא אם עבדי שניה אוכלים בתרומה אמר ר' מנא שתוק שלא קנסו‬ ‫ששנינו במשנה שסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה זה כדעת חכמים הללו‪.‬‬ ‫אותה מלאכול ומדוע שעבדיה לא יאכלו‪.‬‬ ‫אנדרוגינוס דינו כסריס שאם חלץ ליבמתו לא פסלה ואם בעלה פסלה שהיא בעילת זנות‬ ‫שנינו בגיטין שגט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול ואמר שמואל שלמרות שהוא פסול‬ ‫ואיילונית שחלצו לה האחים לא פסלוה ואם בעלוה פסלוה שהיא בעילת זנות‪.‬‬ ‫הוא פוסל לכהונה‪ ,‬עוד אמר שמואל שיכריזו לקרובים שהגט פסול פוסל‪ ,‬עוד אמר שמואל‬ ‫הלכה ו משנה אם סריס חמה כהן נשא בת ישראל היא אוכלת בתרומה ור' יוסי ור''ש‬ ‫שמעשים להוציא רק בפסולים כגון אלמנה לכהן גדול וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט ואמנם‬ ‫אומרים שגם אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה‪ ,‬ור' יהודה אומר‬ ‫שמענו כאן שגם שניות כופים להוציא אך שמואל דיבר על המשנה שמי שנשא פסולה ידיר‬ ‫שטומטום שנקרע ונמצא זכר אינו חולץ שהוא כסריס ואנדרוגינוס נושא ואינו נישא ור''א‬ ‫את אשתו כדי שיוכל לעבוד וכופים אותו להוציא אך מי שהדיר את אשתו מלהנות לו עד‬ ‫אומר שחייבים עליו סקילה כזכר‪ .‬גמרא שנו בברייתא שסריס חמה כהן מאכיל את אשתו‬ ‫שלושים יום יעמיד פרנס ויותר מכך יוציא ויתן כתובה ועל זה אמר שמואל שמוציא אך לא‬ ‫אפילו בחזה ושוק ור' יוחנן סובר שאינו מאכילה בחזה ושוק ואמר ר''ל שיש כמה ק''ו‬ ‫כופים אותו לכך‪.‬‬ ‫בדבר שחזה ושוק פחות חמור מתרומה ושאל ר' יוסי בן ר' חנינה הרי קדשים חמור‬ ‫יש להקשות מדוע רק בשניה קנסו שלא תקבל כתובה ואילו בפסולות מדאורייתא לא קנסו‪,‬‬ ‫מתרומה‪ ,‬אמר לו ר''ל פתח פיך וקבל את הק''ו ואמר ר' מנא אמר שר''ל צחק עמו וודאי‬ ‫ויש לומר שדברי תורה אינם צריכים חיזוק לכן לא קנסו אותה ואילו דברי סופרים צריכים‬ ‫שחזה ושוק קל מתרומה כמו שאמר ר' אבון שר''ל אמר שאם הוא מאכיל בתרומה תרומה‬ ‫חיזוק לכן בשניה קנסו אותה בכתובתה‪ ,‬ויש שאמרו טעם אחר שאלמנה לכהן גדול יש לה‬ ‫שאינה ראויה לישראל בכל מקום חזה ושוק שהיו ראויים לישראל שרק משחטאו נלקח‬ ‫כבר קנס אחר שהיא פסולה ובניה פסולים אין סיבה לקנוס גם בכתובה אך שניה אין קנס‬ ‫מהם וניתן לכהנים ואף כשיזכו לא יחזירו להם כמו שכתוב ואתן אותם לאהרן ולבניו חק‬ ‫של פסול לכן קנסו בכתובה והנ''מ בין הטעמים היא במחזיר גרושתו אחר שנישאת שזה‬ ‫עולם כמו ששאר מתנות אינן חוזרות לישראל כך חזה ושוק לא יחזור לישראל‪.‬‬ ‫דברי תורה ולטעם הראשון לא קנסו בדברי תורה אך לטעם שכבר יש קנס באשה זו התורה‬ ‫ר' יעקב בר אחא אמר שמועה זו לענין בת ישראל שנשאה כהן שאמר ר' יוחנן שאינה אוכלת‬ ‫לא קנסה שהיא לא נפסלה וגם לא בניה א''כ נקנוס בכתובה‪.‬‬ ‫בחזה ושוק ואמר ר''ל שיש ק''ו בדבר ואמר ר' יוסי בן ר' חנינה שזה לא ק''ו שהרי חזה‬ ‫ר' יעקב בר אחא אמר שר' זירא ור' הילא אמרו שר' יוחנן ור''ל נחלקו במזונותיה שר' יוחנן‬ ‫ושוק חמור יותר ואמר ר''ל פתח פיך וקבל ואמר ר' מנא שר''ל צחק עמו ואמר ר' אבון‬ ‫סבר שיש לה מזונות ור''א אמר הרי כופים אותו להוציא ואיך יהיה לה מזונות‪ ,‬ורצו לומר‬ ‫שהוא אמר לו דבר שיש ללמוד ק''ו שחזה ושוק היה ראוי לישראל אלא משחטאו ניטל‬ ‫שנחלקו בתנאי כתובה ולכו''ע בחייו אין לה מזונות שאם קנסו ביורשיה כל שכן שקנסו בה‬ ‫מהם וניתן לכהנים וגם כשיזכו זה לא יחזור להם כמו שכתוב ואתן אותם לאהרן ולבניו‬ ‫והסובר שנחלקו במזונות אך לענין מזון הבנות ודאי יש לה שרק בה קנסו ולא ביורשיה‪.‬‬ ‫לחק עולם כמו שמתנה לא חוזרת כך חה ושוק לא יחזור לישראל‪.‬‬ ‫הלכה ה משנה בת ישראל שמאורסת לכהן או שהיא מעוברת מכהן או שמורת יבם לכהן‬ ‫ר' יהודה אמר שטומטום שנקרע ונמצא זכר אינו חולץ כסריס ויש להסתפק אם חכמים‬ ‫ובת כהן לישראל אינה אוכלת בתרומה ובת ישראל שמאורסת ללוי או מעוברת מלוי או‬ ‫חולקים עליו‪ ,‬ויש להוכיח ממה שאמר ר' יוסי בן ר' הילא שמייבמים את אשתו א''כ חששו‬ ‫שומרת יבם ללוי ובת לוי לישראל אינה אוכלת במעשר ובת לוי שמאורסת לכהן או מעוברת‬ ‫לקידושיו של הספק ואם התקדש חוששים לקידושין ואם נבעל הוא נפסל מתרומה כנשים‬ ‫מכהן או שומרת יבם לכהן ובת כהן ללוי לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר‪ .‬גמרא בת‬ ‫ור' ניחא בן ר' סבא וכן ר' יונה בשם רב המנונא אמרו שגם אם בא עליו מינו נאסר בביאה‬ ‫ישראל שמאורסת לכהן אינה אוכלת שכתוב כל טהור בביתך יאכלנו‪ ,‬והיא לא נקראת‬ ‫בין לפניו בין לאחריו והקשו שממה נפשך אם זכר הוא זכר לא נפסל מזכר ואם היא נקבה‬ ‫בביתך‪.‬‬ ‫נקבה לא נפסלת מנקבה ויש לומר שיש בו צד זכר וצד נקבה וצד זכרות של אחד פוסל צד‬ ‫מעוברת מכהן אינה אוכלת שכתוב ויליד בית ואין כאן יליד בית‪ ,‬ושומרת יבם לכהן אינה‬ ‫נקבות של השני‪ ,‬והוא מאכיל את נשיו שהן קנויות לו מצד זכרות שלו אך אינו מאכיל את‬ ‫אוכלת שכתוב כל טהור בביתך והיא לא בביתך‪ ,‬ובת כהן שמאורסת לישראל אינה אוכלת‬ ‫עבדיו כיון שהוא פסול מצד הנקבות שלו‪.‬‬ ‫שכתוב כי תהיה לאיש זר ויש בה הויה לזר‪ ,‬ושומרת יבם לישראל לומדים מהפסוק ושבה‬ ‫ר' סימון אמר בשם ריב''ל שר''א מחייב סקילה גם בצד נקבות של האנדרוגינוס‪ ,‬ואמר ר'‬ ‫אל בית אביה כנעוריה למעט שומרת יבם‪ ,‬ומעוברת לישראל לומדים מהפסוק כנעוריה‬ ‫יעקב בר זבדי שריב''ל חזר בו‪,‬‬ ‫למעט מעוברת‪.‬‬ ‫דף נ שנאמר בפסוק ואת זכר לא תשכב משכבי אשה והפסוק מדבר גם על זכר שיש לו‬ ‫בת ישראל המאורסת ללוי אינה אוכלת במעשר שכתוב אתם וביתכם והיא לא בביתו‪,‬‬ ‫שתי משכבות כאשה והיינו אנדרגינוס‪.‬‬ ‫והמעוברת מלוי אינה אוכלת שכתוב יליד בית ואין כאן יליד בית‪ ,‬והקשה ר' יוסי הרי יליד‬ ‫רבי אמר שהוא בקש לעמוד על דעתו של ר''א בן שמוע ולא עמד על כך כיון שחברו עליו‬ ‫בית נאמר בכהן‪ ,‬אך יש ללמוד שכמו בכהן ילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל כך בלוי‪.‬‬ ‫החבורה שאולי דבריו לא יתפרשו כראוי או שסברו שלא כדאי ללמוד ממנו והנ''מ בין‬ ‫שומרת יבם ללוי לומדים מהפסוק אתם וביתכם והיא לא בביתו‪ ,‬בת לוי המאורסת לישראל‬ ‫הטעמים במקום שהוא פירש את דבריו כראוי אך אם לא כדאי ללמוד ממנו זה גם במקום‬ ‫לומדים מהפסוק ובת כהן כי תהיה ולמרות שהפסוק מדבר על בת כהן אמר ר' יוסי‬ ‫שהוא פירש את דבריו‪ ,‬והנ''מ באנדרוגינוס שאם הוא כזכר לגמרי הוא יורש ומעיד ומנחתו‬ ‫שלומדים מהמלה בת אחת בת כהן ואחת בת לוי‪.‬‬ ‫קריבה כליל אם הוא כהן ושל כהנת אינה קריבה אלא נקמצת‪ ,‬וכן אם מזמנים עליו כזכר‪.‬‬ ‫בת כהן שנשאת לישראל שהתאלמנה והיא חוזרת לבית אביה אוכלת אם היא כנעוריה ובת‬ ‫ישראל שנשאת לכהן חוזרת ואינה אוכלת כשאין לה זרע‪.‬‬ ‫פרק יש מותרות‬ ‫הלכה א משנה יש נשים שמותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן ויש מותרות ליבמיהן‬ ‫ואסורות לבעליהן ויש מותרות לאלו ולאלו ויש אסורות לאלו ולאלו‪ ,‬אלו מותרות לבעליהן‬ ‫ולא ליבמיהן‪ :‬כהן הדיוט שנשא אלמנה ואחיו כהן גדול‪ ,‬כשר שנשא כשרה ויש לו אח‬