מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — ראש השנה (2026-09-07)

לשורי ףדב מה
לע''נ הרה''ג רבי יחזקאל שרגא בן בס"ד
ימ
רבי צבי יעקב צוויבל זצוק''ל
הערות והנצחות טל' 0548449853או מייל
MABADAF12@GMAIL.COM
גליון 201ראש השנה תשפ''ז ירושלמי יבמות מה-נא
כהן שבא על גרושה והוליד בת והבת ילדה בת מישראל, דף מה יבמה בת כהן שנפלה לשני יבמים שאחד מהם כשר והשני פסול גם ר' יוחנן מודה
דף מז נחלקו ר' חיננא ור' מנא אם כשירה או פסולה ,והמכשיר הקשה למי שפסל שבת שכיון שהיא זקוקה גם לפסול היא נפסלה ,ור' חייה בר אדא שאל את ר' מנא מה הדין אם
חלל פסולה רק מכהן ולא מישראל ,ור' יעקב בר אידי אמר בשם ריב''ל שהיה מעשה הכשר עשה בה מאמר ,אמר ר' מנא שר' יוחנן סובר שאוכלת ולר''ל אינה אוכלת.
שערערו על משפחה אחת ברודוס ורבי שלח את ר' רומנוס לבדוק אותה ובדקו ומצאו הלכה ב משנה פצוע דכה הוא שנפצעה אפילו אחת מהביצים ,וכרות שפכה היינו שנכרת
שהסבתא התגיירה לפני גיל שלש ורבי הכשיר אותה לכהונה ואמר רב הושעיא שהוא הגיד ,ואם נשאר בעטרה אפילו כחוט כשר ,פצוע דכה וכרת שפכה מותרים בגיורת או
הכשיר כדעת ר''ש ,ור' זירא אמר שלכו''ע היא כשירה כמו שאמר ר' אדא בר אחוה ור' שפחה משוחררת ואסורים רק לבא בקהל שכתוב לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל
יהודה אמר בשם רב ור' אבהו אמר בשם ר' יוחנן שולד בוגרת מכהן גדול כשר שהוא בלאו ה' .גמרא אין לומר שפצוע דכא הינו בעינו שכתוב שפכה במקום ששופך ואין לומר שהעין
שבא מכח עשה והוא אשה בבתוליה יקח ולא בוגרת וכן הפסוק כי אם בתולה מעמיו יקח היא בצד החוטם ששופך שכתוב דכא שבא בין ירכותיו כמו שאמר ר' חגיי לפני ר' יוסי
אשה ולא גיורת ולאו הבא מכלל עשה הוא כעשה והקשה ר' הושעיא שמצרי שני הוא לאו שאין דבר שנמוך באדם בישיבה מלבד ביציו ,ור' יוסי בן ר' בון מוכיח מהפסוק שבכל
הבא מכלל עשה והוא תירץ שיש לחלק בין עשה של ישראל שנאסר בכל ולכן נעשתה הפסולים שהתורה מזכירה מוזכר דורות מלבד בפצוע דכא וכרות שפכה.
חללה בביאתו לעשה של כהנים שאסור רק לכהנים ומותר ללויים וישראלים ולא נעשתה לא רק בנפצעו ביציו הוא פסול אלא אפילו נימוקה או יבשה ואפילו חסרה.
חללה בביאתו. ר' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקה אמר ששמע בכרם ביבנה שמי שאין לו אלא ביצה אחת
הלכה ג משנה עמוני ומואבי אסורים לעולם ונקבותיהן מותרות מיד מצרי ואדומי מותרים אינו מוליד והוא כסריס חמה שכשר ,ור' יוסי אמר שמעתי שההלכה כר' ישמעאל בן ר'
אחר שלשה דורות בין זכרים בין נקבות ור''ש מתיר מצריות מק''ו שאם עמוני שאסורים יוחנן בן ברוקה ואיני יודע מהיכן שמעתי ,אמר ר' אימי שר' יוסי לא שמע מאדם שאינו
לעולם נקבותיהן מותרות מיד מצרי שאסורים רק עד ג' דורות ודאי נתיר את הנקבות מיד, גדול ,שמואל אמר שאם יבא לפניו אדם שיש לו רק ביצה אחת הא מכשיר אותו ור' חונה
ואמרו לו אם זה הלכה נקבל ממך אך אם למדת מק''ו יש לפרוך אותו אמר להם שזה אמר שהוא סבר כר' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקה ואמר ר' יודן בן ר' חנין שדוקא
מהלכה ,ממזרים ונתינים אסורים לעולם בין זכרים בין נקבות .גמרא בפסוק נאמר לא יבא כשנשארה הביצה של ימין ,וכשבא מקרה כזה לפני ר' אימי הוא אמר בתי הוא מותר לך אך
עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ואין לומר שגם במצרי נדרוש ולא מצרית שיש לומר דעי שאינו מוליד ור' זירא קילס את ר' אימי שהוא העמיד הדברים על בוריים.
שהתורה אומרת על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים וזה שייך רק בזכרים אך קשה יש מי ששנה שפצוע בידי אדם פסול ובידי שמים כשר שלומדים מממזר שהפסול שלו בא
שהיה גם לנשים לקדם לקראת נשים אלא יש ללמוד מההמשך ועל דבר אשר שכר עליך בידי אדם כך פצוע דכא דוקא כשבא בידי אדם ,ויש מי ששנה שבין בידי אדם בין בידי
את בלעם ואשר יעץ מי דרכו לשכור או ליעץ האיש ולא האשה. שמים פסול ,ואמר ר' מנא שהוא למד את זה מהפסוק לא יבא פצוע דכא לעולם והתורה לא
נאמר בפסוק ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אותם חושים ואת בערא נשיו שחרים חילקה ממה הוא נפצע ,ור' יוסי בן ר' בון אמר שגם מי שפסל בידי שמים למד מממזר
זה בועז שהיה משוחרר מהעוונות הוליד בשדה מואב שנשא את רות מן שלחו אותם שהוא שנפסל ביצירתו בידי שמים כך פצוע דכא הוא גם כשהוא נפצע בידי שמים ,ורצו לומר שר'
משבט יהודה שנאמר עליו ואת יהודה שלח לפניו ,חושים ואת בערא נשיו ולכאורה איך ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקה שהכשיר סריס חמה סבר שפצוע דכא בידי שמים כשר ומי
שייך שאדם הוליד את נשיו אלא שעל ידו התחדשה ההלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא שסבר שגם בידי שמים פסול סבר כרבנן ,ור' אחא בר פפי אמר לפני ר' זירא שגם מי
מואבית. שהכשיר בידי שמים יכול לסבור כרבנן שאם עלה בו שחין והוא חיכך בו או שחתך בו
בספר שמואל כתוב ושמו יתרא הישראלי ובדברי הימים כתוב יתרא הישמעאלי ור' שמואל ונפצעו ביציו זה מחמת שמים ובכל זאת הוא פסול ור' ישמעאל חלק רק בביצה אחת שכך
בר יצחק אמר שאמנם הוא ישראלי אלא שבא לב''ד של ישי ומצאו יושב ודורש את הפסוק הוא נברא.
פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ ויתרא התגייר וישי נתן לו את בתו ,ורבנן ביארו את הפסוק שנינו במשנה שאם נשאר בעטרה כחוט כשר ,ואמר ר' יוסי בשם ר' חנינה שמדובר שנשאר
שהוא חגר מתניו כישמעאלי ונעץ את חרבו בב''ד ואמר או נהרוג או נהרג או נקיים את בעטרה העליונה ור' חייה אמר בשם ר' חנינה שנשאר אפילו בעטרה התחתונה ,וריב''ל
דברי שמואל שכל מי שיעבור על הלכה זו אני הורגו בחרב זו עמוני ולא עמונית מואבי ולא אמר שנשאר בעטרה התחתונה ובבבל אמרו שאם נשאר כמרזב כשר ,ור' הילא אמר בשם
מואבית ,ור' שמואל בר נחמן אמר שלא למדו מהלכה אלא מהפסוק ותשב נעמי ורות ר' יוחנן שאם נשאר כקולמוס כשר ואם נשאר כקולמוס הפוך שהחוד כלפי הגוף פסול אם
המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב זו היא ששבה משדה מואב לקהל ה' ואחרים דרשו נקב בו נקב מבפנים כשר ואם ניקב בחוץ כשר ,וביאר ר' בא בשם ר' יהודה שבפנים הכוונה
את זה מהפסוק ותעזבי אביך ואמך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום שבועז אמר מהעטרה ולפנים ובחוץ היינו מהעטרה כלפי חוץ וניקב בפנים פסול כי הוא שופך ואם
לה היום התחדשה הלכה זו ואם היית מגיעה אתמול או שלשום לא היו מקבלים אותך נסתם כשר כי הוא מוליד וזהו פסול שחוזר להכשרו ,ושנו בברייתא שאין בין פצוע דכא
לישראל. לכרות שפכה אלא שזה מסור לרופאים שפצוע דכא יכול לחזור להכשרו אך כרות שפכה
ר' זכיי שנה לפני ר' יוחנן שבת גר עמוני כשרה לכהונה ובת גיורת עמונית פסולה אמר לו אינו חוזר להכשרו ,ואמר ר' יעקב בר אחא בשם רב יהודה שבניקב יביא נמלה שתנשוך
ר' יוחנן בבלי עברת שלושה נהרות והתבדת שאין חילוק ובין בת גר עמוני ובין בת גיורת בנקב ונדבק ראשה לנקב ואז קוצץ את ראשה וכך נסתם הנקב.
עמונית כשרה ,ור' יוסי אמר בשם ר' יוחנן שיש לחדש שכשאמה מישראל לא נאמר שכמו ר' חלקיה אמר בשם ר' סימון בשם ריב''ל שפצוע דכא ישראל מותר בגיורת ושפחה
שהאם התחללה מהעמוני כך התחללה בתה ,ואמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן שהיא כשרה גם משוחררת אך פצוע דכא כהן אסור בהן ובקידושין שנינו שהאסורים לבא בקהל מותרים
לכהן גדול שכתוב בפסוק בתולה מעמיו יקח שהיא עשויה משני עממים שהזכרים אסורים לבא זה בזה ור' יהודה אוסר ואמר ר' ירמיה כלל שפצוע דכא ישראל מותר בממזרת ור'
והנקיבות מותרות ,ור' חגיי אמר בשם ר' פדת שר''ל לא אמר כך אלא בת גר עמוני פסולה יוסי אומר שרק פסול משפחה מותר בממזרת ולא פסול בגופו והוא הוכיח מדברי ריב'ל
שהיא באה מטיפה פסולה. שפצוע דכא כהן אסור בגיורת ושפחה משוחררת רואים שגם כשיש פסול בגופו אינו מותר
ר' יוחנן אמר שאם באו שני עממין יחד כגון עמוני עם מצרית קודם גירות אסורים איסור בפסולות לכהן ,וכן ישראל פצוע דכא אינו מותר בפסולות לו ,ולר' יהודה שאסר לפסולים
עולם ונקבותיהם מותרות מיד ואם התגיירו הזכרים אסורים איסור עולם והנקבות מותרות לישא פסולות א''כ גם ממזר יהיה אסור בממזרת ויש להוכיח ממה שאמר ר' אימי שר' יעקב
אחר ג' דורות, גבליא אמר לפני ר' יוחנן ור' יצחק בר טבליי אמר לפני ר''ל,
דף מח ור' חזקיה אמר בשם ר' אחא שמוכח כן ממה ששנינו מנין אתה אומר שאם אחד דף מו שלר' יהודה ממזר לא ישא ממזרת כדי שיכלו ממזרים מהעולם ,ולפ''ז נאמר
מכל משפחות הארצות בא על אחת מהכנענים וילדה ממנו בן שמותר לקנותו לעבד שכתוב שעמוני לא ישא עמונית כדי שיכלו עמונים מהעולם ,אמר ר' יוסי בן ר' בון שאם ר' יהודה
וממשפחתם אשר עמכם או כנעני שבא על אחת ממשפחות הארצות וילדה ממנו בן אסור סובר שהאיסור של ממזרים להנשא הוא מדרבנן א''כ היינו גוזרים גם בעמוני אך ר' יהודה
לקנותו לעבד שכתוב אשר הולידו בארצכם ולא מהגרים שבארץ שהבן מתיחס אחר אביו. סובר שגרים נחשבים קהל א''כ אינם יכולים לבא זה בזה שהרי עמונית הוא קהל ה' אצלו
שמואל בר אבא מסתפק אם יש דורות בעבד דהיינו שגר עבד עמוני נשא שפחה מצרית וכן מצרית נחשבת קהל ה' וא''כ אינו יכול לשאתה ,ור' מתניה אומר שיכולים לשחרר עבורו
והתגיירו אחר שלושה דורות שאם נאמר שמועיל דורות לעבדים הנקבות מותרות מיד שפחה ,אך לפ''ז נאמר שמצרי לא ישא מצרית ויש ללמוד ממה ששנה ר' אבהו לפני ר'
שעברו ג' דורות והזכרים אסורים שהולכים אחר הפגום או שנאמר שאין יחוס לעבד וגם יוחנן שר' יהודה אמר שלר''ע היה תלמיד בנימין שהיה גר מצרי והוא אמר אני גר מצרי
הזכרים מותרים שהוא מתיחס רק אחר השפחה. נשוי לגיורת מצרית ובני ישא גיורת מצרית ובן בני כשר לבא בקהל אמר לו ר''ע שאתה
שנינו במשנה שאמרו לר''ש אם הלכה נקבל אך יש פירכא לק''ו ,ואמר ר' אבהו בשם ר' צריך להשיא בנך לבת מצרי ויהיו ג' דורות מכל צד ואז בן בנך יוכשר לבא בקהל.
יוסי בן ר' חנינה שהפירכה היא שאדם אסור בבת בנו או בת בתו עד שלוש דורות בין זכרים רב יהודה אמר בשם רב שהלכה כר''א לאסור ודאי ממזר בספק ממזר וחכמים מתירים ודאי
בין נקיבות ,והקשה ר''ל איך משיבים מעריות שהוא דבר שיש בו ממזרות על דבר שאין בו בספק כמו שאמר ר' ירמיה שם רב שואל בר רב יצחק שנאמר לא יבא ממזר בקהל ה' ודוקא
ממזרות ,ור' חגיי אמר בשם ר' אבהו בלשון אחר איך משיבים מדבר שיש בו כרת על דבר בקהל ודאי לא יבא אך יבא קהל ספק.
שאין בו כרת. שנינו לעיל שאם יבם את אשת אחיו והנולד ספק אם הוא בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון
ר''ש אמר שהוא אומר מהלכה והוא הוכיח מהפסוק בנים ולא בנות ,ואמר ר' יעקב בר אחא יוציא והולד כשר וחייבים אשם תלוי ושנו בברייתא שהראשון ראוי להיות כהן גדול והשני
בשם ר' יאשיה שלר''ש ממזר מותר בדור אחד עשר שכתוב גם דור עשירי לא יבא ואחד הוא ממזר מספק ור''א בן יעקב אמר שממזר מספק לא נאסר והוא מודה בספק כותי או
עשר יבא והוא לא דרש עשירי עשירי מעמוני שאסור לעולם ,ור''א בן ר''ש שנה שבדור ספק חלל כמו ששנינו עשרה יוחסין עלו מבבל ולר''א בן יעקב יש למנות שמונה שהוא לא
אחד עשר בממזר זכרים אסורים ונקיבות מותרות ואמר ר' שמואל בן ר' יוסי בן ר' בון אסר ודאי בספק בשתוקי או בדוקי ,ולר''ג ור''א שהתירו שתוקי שיש חזקה לאם יש למנות
שר''ש סבר כר''מ שלומדים גזירה שוה כאילו כתוב אצל המלמד כך עשירי לא יבא לומדים תשעה ,ולחכמים שאסרו בספק מנו עשרה.
מהמלמד שהוא עמוני ורק זכרים אסורים ונקיבות מותרות ,אך קשה שא''כ נתיר ממזרת ר' חיננא אמר שהמשנה של עשרה יוחסין לא כר' יהודה שסובר שנאמר בפסוקים ארבעה
מיד יש לומר שעד דור עשירי כתוב האיסור בממזר עצמו ואין חילוק בין זכר לנקיבות אך קהלים לאסור את הפסולים בארבעה קהלים כהנים לויים ישראלים וגרים ,והקשו הרי יש
אחר דור עשירי אסור רק כמו עמוני וא''כ נקיבות מותרות. קהל נוסף בפצוע דכא וכרות שפכה ,יש לומר שהוא לא נמנה עם השאר שזה פסול הגוף,
שאלו את ר''א אם דור אחד עשר בממזר מותר אמר להם ר''א הביאו לי דור שלישי ואטהר אך קשה שכתוב עוד קהל בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה' יש לומר
אותו שהוא סובר שממזר אינו חי ור''א סבר כדברי ר' חנינה שאחת לששים או שבעים שנה שזה לא בכלל השאר שזה בעשה ורבנן מנו רק ג' קהלים שנאמר בהם לא יבא וקהל גרים
הקב''ה מביא דבר בעולם שהוא מכלה את הממזרים ונוטל עמהם כשרים כדי שלא לא נחשבים קהל.
יתפרסמו חטאיהם ,וכן אמר ר' לוי בשם ר''ל שנמר במקום אשר תשחט העולה תשחט מעשה שר' הושעיא הגדול ור' יהודה הנשיא ישבו ור' יוחנן רץ ולחש באזני ר' הושעיא
החטאת לפני ה' כדי שלא יתפרסמו החוטאים אם היה מקום שחיטה רק לחטאות ,וכמו האם פצוע דכא כהן מותר בבת גרים אמר לו ר' יהודה מה אמר לך ר' יוחנן אמר לו שהוא
שכתוב וגם הוא חכם ויבא רע ולא מסתבר שחכמה תביא רע והיה צריך לסיים שהחכמה שאל שאלה שנגר בן נגר לא יכול לה שהוא לא שאל על גיורת שהיא כזונה אצלו ולא על
מביאה טוב אלא שגם הרע שהקב''ה מביא בעולם הוא מביא אותה בחכמה ,וכן מה שכתוב בת ישראל שעשתה חללה אלא על בת גרים והרי היא כישראלית ויש לומר שהשאלה היא
בהמשך ואת דבריו לא הסיר והיינו דבר כמו שכתוב וקם על בית מרעים ועל עזרת פועלי לר' יהוה שבת גר זכר כבת חלל זכר.
חלל ,ישראל שנשא ישראלית ואחיו ממזר ממזר שנשא ממזרת ואחיו ישראל הן מותרות און ,שהקב''ה מביא דבר גם על טובים כדי לקום על בית מרעים ולעזור לפועלי און ,וכדברי
לבעליהן ואסורות ליבמיהן .גמרא ר' ניחא בר סבא שאל את ר' יונה מדוע המשנה שנתה כן ר''ל שמקום שחיטת העולה כמו החטאת שלא לפרסם את החטאים.
שנשא הרי גם אם קידש ומדוע שנו אלמנה הרי גם אם היתה בתולה היא אלמנה שאסורה רב הונא אמר שממזר אינו חי יותר משלושים יום ור' זירא עלה לא''י ושמע קול שומרים
לכהן גדול ,ועוד מדוע שנו רק אלו הרי יש עוד רבות שמותרות לבעל ואסורות ליבם ,כגון לפלוני ממזר ולפלונית ממזרת אמר להם וכי הלכו דברי רב הונא שממזר אינו חי יותר
צרת סוטה שמותרת לבעל ואסור ליבם ,אח שבא על אחות חלוצתו היא מותרת לבעל משלושים יום אמר לו ר' יעקב בר אחא הייתי עמך כשרב הונא אמר את זה בשם רב והוא
ואסורה ליבם ,א''כ זה ראיה לדברי ר' יונה שגם כשרבי עשה כללים הם לא מוחלטים אלו אמר שדוקא כשאינו מפורסם שלא יתערב בישראל אך אם הוא מפורסם הוא חי יותר
ותו לא אלא יש מקרים נוספים. משלושים יום.
שנינו שכשר שנשא כשרה ואחיו חלל מותרת לבעל ולא ליבם ,ויש להקשות שר' יוסי בן ר' ר' יסא אמר בשם ר' יוחנן שגם לעתיד לבא הקב''ה אינו נזקק לטהר אלא את שבט לוי כמו
בון אמר בשם רב שגר ועבד משוחרר וחלל מותרים לכהנת ,ויש לגרוס במשנה שהחלל שכתוב וישב מצרף ומטהר כסף וטיהר את בני לוי וזקק אותם ,ואמר ר' זירא כמו אדם
נשא כשרה ואחיו כשר ,והטעם של רב הוא שכשירות לא הוזהרו להנשא לפסולים ורק ששותה בכוס נקי ,ואמר ר' הושעיא מכי מפני שאנו לויים נפסיד ויפרסמו את הפסולים בנו
פסולות אסורות בכשרים ומה שלמדו מהפסוק לא יקחו שהאיסור הוא גם לנשים היינו אמר ר' חנינה בן ר' אבהו שלעתיד לבא הקב''ה עושה עמהם צדקה כמו שכתבו והיו לה'
בפסולות לכשרים אך פסולים אינן אסורים בכשרות. מגישי מנחה בצדקה.
הלכה ב משנה אלו מותרות ליבמיהם ואסורות לבעליהן :כהן גדול שקידש אלמנה ואחי ר' יוחנן אמר שמשפחה שהשתקע בה פסול לא מדקדקים אחריה ואמר ר''ל ששנינו כך
כהן הדיוט כשר שנשא חללה ואחיו חלל ישראל שנשא ממזרת ואחיו ממזר ממזר שנשא שהיתה משפחת בית הצריפה בעבר הירדן ובן ציון ריחק אותם בזרוע והיתה משפחה
ישראלית ואחיו ישראל הן מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן .גמרא דוקא כהן גדול אחרת שבן ציון קירב אותם בזרוע וחכמים לא רצו לפרסם אותם אך מסרו את הסוד הזה
שקידש אך אם נשאה הוא עשה אותה חללה והיא אסורה לאחיו. לבניהם ותלמידיהם פעמיים בשבוע ,ור' יוחנן אמר בשבועה שאיני מכירם וגדולי הדור
יש נוספות שאסורות לבעל ומותרות ליבם מחזיר גרושתו אחר שנשאת אסורה לבעל השתקעו בהם וריב''ל אמר שלפשחור בן אימר הכהן היו חמשת אלפי עבדים וכולם נטמעו
ומותרת ליבם הבא על אחות חלוצו אסורה לבעל ומותרת ליבם ,פצוע דכא שנשא כשרה בכהונה גדולה והן העזי פנים שבכהונה ,ואמר ר''א שעיקר המיוחסים הם עזי פנים
ואחיו כשר אסורה לבעל ומותרת ליבם ,וגם מכאן מוכח כדברי ר' יונה שהכללים של רבים שבכהנים כמו שכתוב ועמך כמריבי כהן.
אינם מוחלטים. ר' אבהו אמר שהיו י''ג עיירות שהשתקעו בהם כותים בימי השמד והעיר עירו במושהן היא
הלכה ג משנה האסורות לבעל וליבם :כהן גדול שנשא אלמנה ואחיו כהן גדול או כהן מהם.
הדיוט כשר שנשא חללה ואחיו כשר ישראל שנשא ממזרת ואחיו כשר ממזר שנשא הלכה ד משנה ר' יהושע אמר ששמע שסריס חולץ וחולצים לאשתו והוא שמע שאינו חולץ
ישראלית ואחיו ממזר ושאר הנשים מותרות לבעליהן וליבמיהן .גמרא יש נשים נוספות ולא חוצים לאשתו ואינו יודע לפרש את החילוק ,אמר ר''ע אני אפרש,
שאסורות לבעל וליבם כגון סוטה שאסורה לבעל וליבם פצוע דכא שנשא כשרה ויש לו אח דף מט שסריס אדם שהסתרס אחר לידתו חולץ וחולצים לאשתו כי היתה לו שעת הכושר
פצוע דכא וזה כדברי ר' יונה שהכלל של רבי אינו מוחלט. וסריס חמה אינו חולץ ולא חולצים לאשתו שלא היתה לו שעת הכושר ור''א אומר שסריס
הלכה ד משנה שניות מדברי סופרים כשהיא שניה לבעל ולא ליבם אסורה לבעל ומותרת חמה חולץ וחולצים לאשתו שיש לו רפואה אך סריס אדם אינו חולץ ולא חולצים לאשתו
ליבם ואם היא שניה ליבם ולא לבעל היא אסורה ליבם ומותרת לבעל ואם היא שניה כיון שאין לו רפואה ,ור' יהושע בן בתירה העיד על בן מגוסת שהיה בירושלים והוא היה
לשניהם היא אסורה לשניהם ואין להן כתובה ופירות ומזונות ובלאות והולד כשר אך כופים סריס אדם וייבמו את אשתו כדברי ר''ע .הלכה ה משנה סריס אינו חולץ ואינו מייבם
אותו להוציא ,ואלמנה לכהן גדול, ואיילונית אינה חולצת ואינה מתייבמת וסריס שחלץ ליבמתו לא פסל אותה מכהונה אך אם
דף נא וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר יש בעל אותה הוא פסל אותה כי זה בעילת זנות ,וכן איילונית שחלצו לה האחים לא פסלו
להן כתובה .גמרא יש להסתפק בשניה לבעל ולא ליבם אם יש לה כתובה שהרי היא מותרת אותה אך אם בעלו אותה היא נפסלה שזה בעילת זנות .גמרא ר' חייה אמר שר' יוחנן מפרש
לו או שכל יבמה כתובתה על נכסי בעלה הראשון וזו אין לה מבעלה הראשון א''כ לא יהיה שסריס חמה הוא שלא ראתה אותו השמש אפילו שעה אחת בכשרות ,ואם הושיט ידו לרחם
לה כתובה ,וכן יש להסתפק בשניה ליבם ולא לבעל אם לא יהיה לה כתובה שהרי היא אמו וסרסו בפנים לכו''ע הוא אסור לבא בקהל ולא חולץ ולא מייבם ויש בו חומרא של
אסורה לו או שנאמר שכיון שכתובת יבמה על נכסי בעלה הראשון א''כ גם לה יהיה מבעלה סריס אדם וסריס חמה כמו המחלוקת של ר''ע ור''א.
הראשון. יש להקשות בדעת ר''א שכאן הוא שנה שסריס חמה חולץ וחולצין לאשתו ואילו בנדה
שנינו במשנה שאין לשניה פירות ביאר ר' ירמיה שפירות נכסי מילוג שלה הולכים לבעלה שנינו שלב''ה סריס חמה לא חולץ ולא מייבם ונחלקו שם ב''ש וב''ה שלב''ה סריס נעשה
שקנסו רק אותה ,ור' יוסי מצידון שנה לפני ר' ירמיה ששנינו שהוא זכאי במציאתה ובמעשה כגדול בן כ' ולב''ש בן י''ח ,ור''א אמר שסריס זכר כב''ה בן כ' ונקיבה כב''ש בת י''ח א''כ
ידיה ובהפרת נדריה ומה ששנינו שאינה מקבלת פירות היינו שאם הבעל אכל פירות שלא הוא מסכים לב''ה שאינו חולץ ואמר ר' איניא שר''א אמר רק לענין עונשין שזכר כב''ה
כדין כגון שכלה הקרן היא לא מקבלת אותם ,ואמר ר' יוסה שר' הילא היה רגיל לומר שיש ונקבה כב'ש אך לענין חליצה הוא סובר שהוא חולץ.
לשנות במשנה שבעלה יורש ונטמא לה ,אך קשה ששנינו שהכהן נטמא לאשתו הכשרה ר' חייה אמר בשם ר' יוחנן שיש שלושה דיעות במשנה אך חכמים סוברים שאין חילוק ובין
ולא לפסולה ולא מצאנו חילוק בין פסולה מדאורייתא או מדרבנן. סריס אדם בין סריס חמה לא חולץ ולא מייבם ולא חולצין ולא מייבמים את אשתו ,ומה
ר' אבון שאל את ר' מנא אם עבדי שניה אוכלים בתרומה אמר ר' מנא שתוק שלא קנסו ששנינו במשנה שסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה זה כדעת חכמים הללו.
אותה מלאכול ומדוע שעבדיה לא יאכלו. אנדרוגינוס דינו כסריס שאם חלץ ליבמתו לא פסלה ואם בעלה פסלה שהיא בעילת זנות
שנינו בגיטין שגט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול ואמר שמואל שלמרות שהוא פסול ואיילונית שחלצו לה האחים לא פסלוה ואם בעלוה פסלוה שהיא בעילת זנות.
הוא פוסל לכהונה ,עוד אמר שמואל שיכריזו לקרובים שהגט פסול פוסל ,עוד אמר שמואל הלכה ו משנה אם סריס חמה כהן נשא בת ישראל היא אוכלת בתרומה ור' יוסי ור''ש
שמעשים להוציא רק בפסולים כגון אלמנה לכהן גדול וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט ואמנם אומרים שגם אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה ,ור' יהודה אומר
שמענו כאן שגם שניות כופים להוציא אך שמואל דיבר על המשנה שמי שנשא פסולה ידיר שטומטום שנקרע ונמצא זכר אינו חולץ שהוא כסריס ואנדרוגינוס נושא ואינו נישא ור''א
את אשתו כדי שיוכל לעבוד וכופים אותו להוציא אך מי שהדיר את אשתו מלהנות לו עד אומר שחייבים עליו סקילה כזכר .גמרא שנו בברייתא שסריס חמה כהן מאכיל את אשתו
שלושים יום יעמיד פרנס ויותר מכך יוציא ויתן כתובה ועל זה אמר שמואל שמוציא אך לא אפילו בחזה ושוק ור' יוחנן סובר שאינו מאכילה בחזה ושוק ואמר ר''ל שיש כמה ק''ו
כופים אותו לכך. בדבר שחזה ושוק פחות חמור מתרומה ושאל ר' יוסי בן ר' חנינה הרי קדשים חמור
יש להקשות מדוע רק בשניה קנסו שלא תקבל כתובה ואילו בפסולות מדאורייתא לא קנסו, מתרומה ,אמר לו ר''ל פתח פיך וקבל את הק''ו ואמר ר' מנא אמר שר''ל צחק עמו וודאי
ויש לומר שדברי תורה אינם צריכים חיזוק לכן לא קנסו אותה ואילו דברי סופרים צריכים שחזה ושוק קל מתרומה כמו שאמר ר' אבון שר''ל אמר שאם הוא מאכיל בתרומה תרומה
חיזוק לכן בשניה קנסו אותה בכתובתה ,ויש שאמרו טעם אחר שאלמנה לכהן גדול יש לה שאינה ראויה לישראל בכל מקום חזה ושוק שהיו ראויים לישראל שרק משחטאו נלקח
כבר קנס אחר שהיא פסולה ובניה פסולים אין סיבה לקנוס גם בכתובה אך שניה אין קנס מהם וניתן לכהנים ואף כשיזכו לא יחזירו להם כמו שכתוב ואתן אותם לאהרן ולבניו חק
של פסול לכן קנסו בכתובה והנ''מ בין הטעמים היא במחזיר גרושתו אחר שנישאת שזה עולם כמו ששאר מתנות אינן חוזרות לישראל כך חזה ושוק לא יחזור לישראל.
דברי תורה ולטעם הראשון לא קנסו בדברי תורה אך לטעם שכבר יש קנס באשה זו התורה ר' יעקב בר אחא אמר שמועה זו לענין בת ישראל שנשאה כהן שאמר ר' יוחנן שאינה אוכלת
לא קנסה שהיא לא נפסלה וגם לא בניה א''כ נקנוס בכתובה. בחזה ושוק ואמר ר''ל שיש ק''ו בדבר ואמר ר' יוסי בן ר' חנינה שזה לא ק''ו שהרי חזה
ר' יעקב בר אחא אמר שר' זירא ור' הילא אמרו שר' יוחנן ור''ל נחלקו במזונותיה שר' יוחנן ושוק חמור יותר ואמר ר''ל פתח פיך וקבל ואמר ר' מנא שר''ל צחק עמו ואמר ר' אבון
סבר שיש לה מזונות ור''א אמר הרי כופים אותו להוציא ואיך יהיה לה מזונות ,ורצו לומר שהוא אמר לו דבר שיש ללמוד ק''ו שחזה ושוק היה ראוי לישראל אלא משחטאו ניטל
שנחלקו בתנאי כתובה ולכו''ע בחייו אין לה מזונות שאם קנסו ביורשיה כל שכן שקנסו בה מהם וניתן לכהנים וגם כשיזכו זה לא יחזור להם כמו שכתוב ואתן אותם לאהרן ולבניו
והסובר שנחלקו במזונות אך לענין מזון הבנות ודאי יש לה שרק בה קנסו ולא ביורשיה. לחק עולם כמו שמתנה לא חוזרת כך חה ושוק לא יחזור לישראל.
הלכה ה משנה בת ישראל שמאורסת לכהן או שהיא מעוברת מכהן או שמורת יבם לכהן ר' יהודה אמר שטומטום שנקרע ונמצא זכר אינו חולץ כסריס ויש להסתפק אם חכמים
ובת כהן לישראל אינה אוכלת בתרומה ובת ישראל שמאורסת ללוי או מעוברת מלוי או חולקים עליו ,ויש להוכיח ממה שאמר ר' יוסי בן ר' הילא שמייבמים את אשתו א''כ חששו
שומרת יבם ללוי ובת לוי לישראל אינה אוכלת במעשר ובת לוי שמאורסת לכהן או מעוברת לקידושיו של הספק ואם התקדש חוששים לקידושין ואם נבעל הוא נפסל מתרומה כנשים
מכהן או שומרת יבם לכהן ובת כהן ללוי לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר .גמרא בת ור' ניחא בן ר' סבא וכן ר' יונה בשם רב המנונא אמרו שגם אם בא עליו מינו נאסר בביאה
ישראל שמאורסת לכהן אינה אוכלת שכתוב כל טהור בביתך יאכלנו ,והיא לא נקראת בין לפניו בין לאחריו והקשו שממה נפשך אם זכר הוא זכר לא נפסל מזכר ואם היא נקבה
בביתך. נקבה לא נפסלת מנקבה ויש לומר שיש בו צד זכר וצד נקבה וצד זכרות של אחד פוסל צד
מעוברת מכהן אינה אוכלת שכתוב ויליד בית ואין כאן יליד בית ,ושומרת יבם לכהן אינה נקבות של השני ,והוא מאכיל את נשיו שהן קנויות לו מצד זכרות שלו אך אינו מאכיל את
אוכלת שכתוב כל טהור בביתך והיא לא בביתך ,ובת כהן שמאורסת לישראל אינה אוכלת עבדיו כיון שהוא פסול מצד הנקבות שלו.
שכתוב כי תהיה לאיש זר ויש בה הויה לזר ,ושומרת יבם לישראל לומדים מהפסוק ושבה ר' סימון אמר בשם ריב''ל שר''א מחייב סקילה גם בצד נקבות של האנדרוגינוס ,ואמר ר'
אל בית אביה כנעוריה למעט שומרת יבם ,ומעוברת לישראל לומדים מהפסוק כנעוריה יעקב בר זבדי שריב''ל חזר בו,
למעט מעוברת. דף נ שנאמר בפסוק ואת זכר לא תשכב משכבי אשה והפסוק מדבר גם על זכר שיש לו
בת ישראל המאורסת ללוי אינה אוכלת במעשר שכתוב אתם וביתכם והיא לא בביתו, שתי משכבות כאשה והיינו אנדרגינוס.
והמעוברת מלוי אינה אוכלת שכתוב יליד בית ואין כאן יליד בית ,והקשה ר' יוסי הרי יליד רבי אמר שהוא בקש לעמוד על דעתו של ר''א בן שמוע ולא עמד על כך כיון שחברו עליו
בית נאמר בכהן ,אך יש ללמוד שכמו בכהן ילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל כך בלוי. החבורה שאולי דבריו לא יתפרשו כראוי או שסברו שלא כדאי ללמוד ממנו והנ''מ בין
שומרת יבם ללוי לומדים מהפסוק אתם וביתכם והיא לא בביתו ,בת לוי המאורסת לישראל הטעמים במקום שהוא פירש את דבריו כראוי אך אם לא כדאי ללמוד ממנו זה גם במקום
לומדים מהפסוק ובת כהן כי תהיה ולמרות שהפסוק מדבר על בת כהן אמר ר' יוסי שהוא פירש את דבריו ,והנ''מ באנדרוגינוס שאם הוא כזכר לגמרי הוא יורש ומעיד ומנחתו
שלומדים מהמלה בת אחת בת כהן ואחת בת לוי. קריבה כליל אם הוא כהן ושל כהנת אינה קריבה אלא נקמצת ,וכן אם מזמנים עליו כזכר.
בת כהן שנשאת לישראל שהתאלמנה והיא חוזרת לבית אביה אוכלת אם היא כנעוריה ובת
ישראל שנשאת לכהן חוזרת ואינה אוכלת כשאין לה זרע. פרק יש מותרות
הלכה א משנה יש נשים שמותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן ויש מותרות ליבמיהן
ואסורות לבעליהן ויש מותרות לאלו ולאלו ויש אסורות לאלו ולאלו ,אלו מותרות לבעליהן
ולא ליבמיהן :כהן הדיוט שנשא אלמנה ואחיו כהן גדול ,כשר שנשא כשרה ויש לו אח
