gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תמצית מוסר · Tamtzis Mussar — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: תמצית מוסר · Tamtzis Mussar

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

תמצית מוסר · Tamtzis Mussar — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫תמצית ספרי מוסר‬ ‫ענייני תשובה‬ ‫חובות הלבבות‪ ,‬שערי תשובה‪,‬‬ ‫ארחות צדיקים‪ ,‬תומר דבורה‪,‬‬ ‫נפש החיים‪ ,‬ספרי חפץ חיים‬ ‫‪1‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫‪2‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫סיכום בהיר ומתומצת בשפה ברורה של עניני‬ ‫מצות התשובה המבוארים בספרים חובות‬ ‫הלבבות (שער התשובה ושער חשבון הנפש)‪ ,‬שערי‬ ‫תשובה‪ ,‬ארחות צדיקים (שער התשובה)‪ ,‬תומר‬ ‫דבורה (שער א')‪ ,‬נפש החיים (שער א' פרקים ט"ז עד‬ ‫כ"א)‪ ,‬וליקוט מספרי החפץ חיים‪.‬‬ ‫לימוד הסיכום מועיל לקבל בזמן קצר מבט כולל‬ ‫ומקיף על מצות התשובה והדרך לקיומה‪.‬‬ ‫לפרטים‪0527692282 -‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫חובות הלבבות‬ ‫שער התשובה‬ ‫חובת תיקון החטאים ע"י תשובה‪ ,‬וביאור דרכי התשובה‬ ‫כיון שהמציאות היא שהאדם עלול לחטוא‪ ,‬הקב"ה נתן לאדם את הדרך לתקן את החטא ולשוב אליו‪ .‬ובשער זה יבואר אלו דברים חייב האדם לדעת כדי‬ ‫שיוכל לשוב בתשובה‪ ,‬מהם דרכי התשובה (חרטה‪ ,‬עזיבת החטא‪ ,‬בקשת מחילה‪ ,‬וקבלה לעתיד‪ ,‬ובכל אחד מאלו ה' פרטים)‪ ,‬אלו דברים מביאים את‬ ‫האדם לעשות תשובה‪ ,‬ואלו דברים מרחיקים אותו מן התשובה‪ .‬בסיום השער מבואר מהי דרגתו של בעל תשובה‪ ,‬וכן מבואר שכל אדם יכול לחזור‬ ‫בתשובה (וגם בעבירות שקשה יותר לחזור מהם בתשובה‪ ,‬אם האדם עושה מה שבכוחו יש לו סייעתא דשמיא מיוחדת להשלים את התשובה)‪ ,‬ושעל‬ ‫האדם להתעורר ולשוב בתשובה לפני שיהיה מאוחר‪.‬‬ ‫ההכרח לשוב בתשובה‪ -‬הנה האדם מורכב מכוחות מנוגדים‪ ,‬וזה גורם שלפעמים מעשיו טובים ולפעמים רעים‪ ,‬וגם התורה מזכירה‬ ‫שיצר לב האדם רע מנעוריו וכדו'‪ ,‬ונמצא שיש לאדם חטאים‪ ,‬והבורא ברחמיו ובאהבתו לאדם נתן לאדם אפשרות לשוב בתשובה‪,‬‬ ‫ולתקן את מה שקלקל ולהשלים את מה שחיסר‪ ,‬ולא עוד אלא ששלח את הנביאים לזרז וללמד על התשובה‪ ,‬והבטיח לקבל את‬ ‫התשובה אף אם האדם חטא זמן רב‪ .‬ובאמת אף רוב הצדיקים הם בעלי תשובה‪ ,‬וצדיקים שלא חטאו כלל אינם מצויים בכל דור‪ .‬ולכן‬ ‫קבעו רבותינו בתחילת התפילה ברכת "הרוצה בתשובה" ו"המרבה לסלוח"‪( .‬פתיחה)‪.‬‬ ‫ענין התשובה הוא שאדם שהחסיר מקיום המצוות או ע"י שעשה עבירות‪ ,‬מתקן את מה שקלקל ושב לעבודת ד'‪ .‬ודרך התשובה‬ ‫תתבאר להלן בפרק ד'‪ .‬ואמנם בתחילה צריך החוטא להמנע מעשית עבירות ולעשות מעשים הפוכים ממעשה העבירה‪ ,‬עד שיגיע‬ ‫למצב הרצוי‪ ,‬כפי שברפואת הגוף צריך בתחילה לתקן את הקלקול עד שיהיה בריא‪( .‬פרק א')‪.‬‬ ‫ג' סוגים של תשובה‪ -‬א' חרטה בלבד‪ ,‬שאינה מונעת את האדם מעשית העבירה כשמגיע הנסיון לידו‪ ,‬ודבר זה אינו נחשב תשובה‪.‬‬ ‫ב' מי שמנסה לעמוד כנגד יצרו‪ ,‬ועדיין הוא חוטא לפעמים‪ ,‬ודבר זה אינו תשובה שלימה‪ ,‬ואין העבירות מתכפרות עד שהאדם יפרוש‬ ‫מהעבירות לגמרי‪ .‬ג' מי שעשה את כל תנאי התשובה‪ ,‬והגביר שכלו על תאוותו‪ ,‬ועושה תמיד חשבון הנפש‪ ,‬והוא ירא ובוש מהבורא‪,‬‬ ‫וזוכר תמיד את עוונותיו ומבקש עליהם מחילה‪ .‬ותשובה זו היא סיבה למחילת עוונות‪( .‬פרק ב')‪.‬‬ ‫ז' דברים שהחוטא חייב לדעת כדי שיוכל לשוב בתשובה‪ -‬א' שידע בודאות שהוא חטא‪ .‬ב' שידע את גנות החטא שעשה‪ .‬ג' שידע‬ ‫שמגיע לו עונש‪ .‬ד' שידע ששום חטא לא נשכח ואין ויתור על החטא‪ .‬ה' שידע שע"י תשובה הוא יכול לתקן את החטא‪ .‬ו' שיזכור‬ ‫שהחטאים סותרים את חובת הכרת הטוב לבורא‪ ,‬ויחשב הפסד המצוה בעוה"ז כנגד שכרה בעוה"ב‪ ,‬ושכר העבירה בעוה"ז כנגד ההפסד‬ ‫בעוה"ב‪ .‬ז' שיהיה מוכן לסבול את הצער בעזיבת המעשים הרעים‪ ,‬ויחליט החלטה ברורה לשוב בתשובה‪( .‬פרק ג')‪.‬‬ ‫ד' עיקרי התשובה‪ -‬א' החרטה‪ ,‬שזה מראה שהמעשה מגונה בעיניו‪ .‬ב' עזיבת החטא‪ ,‬שזה מראה שהוא מאמין בשכר ועונש‪ .‬ג' בקשת‬ ‫מחילה‪ ,‬שזה מראה שהוא נכנע לבורא‪ .‬ד' קבלה לעתיד‪ ,‬שזה מראה שהוא יודע כמה החטא חמור‪ .‬ואנו רואים שגם אדם החוטא‬ ‫לחבירו‪ ,‬הדברים הנ"ל הם סיבה שהוא יסכים לסלוח לו‪( .‬פרק ד')‪.‬‬ ‫ה' פרטים בכל אחד מד' עיקרי התשובה‪ -‬החרטה כוללת פחד מעונש‪ ,‬לב נשבר והכנעה‪ ,‬עשית מעשים המראים שהוא מתחרט‪,‬‬ ‫בכי וצעקה‪ ,‬תוכחה עצמית‪ .‬עזיבת החטא כוללת פרישה מדברים האסורים‪ ,‬פרישה מדברים המותרים העלולים לגרום לדברים אסורים‪,‬‬ ‫פרישה מעבירות מחמת פחד מעונש הבורא אף כשיש לאדם אפשרות לחטוא‪ ,‬פרישה מעבירות מחמת בושה מהבורא‪ ,‬שיגיע למצב‬ ‫שלא יהיה לו חשק לחטוא‪ .‬בקשת המחילה כוללת וידוי והכרה שהחטאים אינם קטנים‪ ,‬זכירה תמידית של החטאים‪ ,‬תענית ביום‬ ‫ותפילה בלילה בהיות מחשבותיו פנויות‪ ,‬רבוי תפילה למחילת עוונות‪ ,‬לסייע לאחרים שלא לחטוא ולשוב בתשובה‪ .‬קבלה לעתיד‬ ‫כוללת הכרה שההנאה מהעבירות או הצער מחמת המצוות בעוה"ז הם דבר זמני וחלש ואילו ההנאה מהמצוות או הצער מהעבירות‬ ‫‪4‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫בעוה"ב הם דבר נצחי וחזק ואמיתי‪ ,‬וכן יזכור שיום מותו יבוא והבורא יענישו על חטאיו‪ ,‬ויזכור את הימים שהוא חטא לבורא שהיטיב‬ ‫לו‪ ,‬ויחזיר מה שגזל וימנע מעבירות נוספות‪ ,‬ויוכיח את עצמו על שחטא כנגד ד' הגדול‪ .‬והמקיים כ' דברים אלו‪ ,‬קיים את עיקרי התשובה‬ ‫בשלימות‪( .‬פרק ה')‪.‬‬ ‫ד' דברים המביאים את האדם לתשובה‪ -‬א' הכרה עצמית בגדולת ד' ורוממותו והטבתו‪ ,‬ובחובת קיום המצוות‪ .‬וכיון שבאופן זה‬ ‫האדם מרצונו שב בתשובה‪ ,‬ראוי שהקב"ה יסלח לו על עוונותיו ויקרבהו לעבודתו‪ .‬ב' בכל הדורות והמקומות הקב"ה מעורר את האדם‬ ‫לשוב בתשובה‪ ,‬שהרי גם אחרי סיום תקופת הנביאים יש בכל הדורות ובכל הארצות צדיקים המעוררים את בני האדם לעבודת ד'‪ .‬ג'‬ ‫התבוננות בעונש החמור שבא על בעלי עבירה‪ .‬ד' אדם שקיבל בעצמו עונש וחוזר בתשובה כדי להנצל מהעונש‪ .‬ומעלות התשובה‬ ‫וקבלתה לפני הבורא‪ ,‬כפי הסדר הזה‪( .‬פרק ו')‪.‬‬ ‫מפסידי התשובה‪ -‬א' אדם שהורגל והוסכם אצלו לעבור עבירה מסוימת‪ ,‬עד שנעשית לו כהתר‪ ,‬אינו יכול לעשות עליה תשובה‪ .‬והנה‬ ‫באמת גם עבירה קטנה אם עוברים עליה פעמים רבות היא חמורה‪ ,‬מפני שזה מראה שהוא מזלזל בדבר ד' ואזהרותיו‪ .‬וכן ע"י רבוי הפעמים היא‬ ‫נעשית גדולה‪ ,‬כחוט המורכב מהרבה חוטים דקים וחלשים שהוא חזק מאד‪ .‬וכן אפי' דבר קטן הוא חמור מאד בעצם הדבר שאדם מוכן לעבור על‬ ‫רצון ד'‪ .‬ועל האדם לזכור שגם אם בני האדם לא יודעים על העבירה‪ ,‬וגם אם הוא עצמו שכח ממנה‪ ,‬הקב"ה יודע וזוכר הכל‪ .‬ומאידך גם עבירה‬ ‫גדולה ע"י תשובה היא מתקטנת והולכת עד שנמחקת לגמרי‪ .‬ב' אדם שעבר אותה עבירה שכבר שב עליה בתשובה‪ .‬ג' אדם שרוצה‬ ‫לעשות עבירות ולהנות מכך‪ ,‬ומתכנן לחזור אח"כ בתשובה‪ ,‬אין מספיקין בידו לעשות תשובה‪ .‬ועל האדם להרבות לעצמו זכויות כשהוא‬ ‫מסוגל לכך‪ ,‬ולא לדחות דבר זה לעתיד‪ ,‬כי מי יודע מה ילך יום‪ .‬ד' אדם שעושה תשובה רק על חלק מעוונותיו‪ ,‬כגון רק מעבירות שבין אדם‬ ‫למקום‪ .‬ואמרו חז"ל שהמתוודה על עבירה ואינו חוזר בו‪ ,‬הרי הוא כטובל ושרץ בידו‪ ,‬ולא עלתה לו תשובה‪ .‬וכן הוזכרו בפרקים הקודמים‬ ‫עוד הרבה ממפסידי התשובה‪( .‬פרק ז')‪.‬‬ ‫האם בעל תשובה נמצא במדרגה של צדיק שלא חטא‪ -‬מי שחטא בכך שלא קיים מצוות עשה שאין עליהם חיוב כרת‪ ,‬ע"י חרטה‬ ‫וידוי עזיבת החטא וקבלה לעתיד הרי הוא שוה לצדיק שלא חטא‪ .‬ומי שעבר על מצוות לא תעשה שאין בהם כרת‪ ,‬ועשה תשובה‬ ‫שלימה‪ ,‬ותמיד הוא זוכר את חטאו ומבקש מחילה ומתבייש ומפחד ונכנע לבורא‪ ,‬ומשתדל שלא לחטוא יותר‪ ,‬ואינו מתגאה במעשיו‬ ‫הטובים‪ ,‬הרי הוא בדרגה יותר גבוהה מצדיק שלא חטא‪ ,‬מפני שהוא יותר שמור מגאוה‪ ,‬והגאוה והחניפות גרועים יותר מעבירה‪ .‬ומי‬ ‫שעבר על לא תעשה שיש בו חיוב מיתה או כרת כגון חילול ד'‪ ,‬ושב בתשובה‪ ,‬אינו נמחל לו אלא ע"י תשובה יסורים ומיתה‪ ,‬וודאי‬ ‫שהוא בדרגה פחותה ממי שלא חטא‪( .‬פרק ח')‪.‬‬ ‫מאיזה עבירות קשה לשוב בתשובה‪ -‬עבירות שבין אדם למקום (כגון כפירה והרהורי עבירה וחובות הלבבות ומעשי איסור שאין‬ ‫בהם נזק לבני אדם)‪ ,‬אפשר לשוב עליהם בתשובה כל זמן שהאדם חי והוא בהכרה‪ ,‬ע"י שיתקן מעשיו מכאן ולהבא לשם שמים‪ .‬אבל‬ ‫עבירות שבין אדם לחבירו‪ ,‬לפעמים אין האדם יכול לתקן מה שקלקל לחבירו‪ .‬ודברים נוספים שקשה לשוב עליהם בתשובה הם‬ ‫עבירות שהאדם הורגל בהם‪ ,‬או דברים שאינו יכול לתקן את מה שעשה‪ ,‬כגון רציחה ואפי' בגרמא‪ ,‬או מוסר שגרם לאבד ממון חבירו‪,‬‬ ‫או הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר‪ ,‬או המרגיל עצמו לשקר או לדבר לשון הרע או להתלוצץ מבני אדם‪ ,‬או מסית ומדיח‪ ,‬או הנמנע‬ ‫מלהחזיר אחרים בתשובה כדי שלא יפסיד ממון וכדו'‪ .‬אמנם גם בעבירות אלו‪ ,‬אם האדם עוסק בתשובה ככל שביכולתו‪ ,‬הקב"ה מיקל‬ ‫עליו לחזור בתשובה‪ ,‬ומסייע לו לתקן מה שקלקל‪( ,‬כגון שיכרת הזרע הפסול‪ ,‬או שיהיה לו ממון להחזיר למי שלקח ממנו‪ ,‬והקב"ה‬ ‫יסבב שיוכל לבקש מחילה‪ ,‬ואם אינו יודע ממי גזל יביאו הקב"ה להוציא ממון לתועלת הרבים וגם מי שגזל אותו יהנה מזה‪ ,‬וכדו')‪,‬‬ ‫ונמצא שמי שבאמת רוצה לשוב בתשובה‪ ,‬לא תהיה לו שום מניעה מלעשות זאת‪ ,‬והקב"ה יראה לו את הדרך לכך‪( .‬פרקים ט' י')‪.‬‬ ‫התעוררות לשוב בתשובה‪ -‬לאחר שהתברר בפרקים הקודמים למה ואיך עושים תשובה‪ ,‬נמצא שאין לאדם הסבר מדוע אינו עושה‬ ‫תשובה‪ ,‬וממילא על האדם לחשוב איך לשוב בתשובה‪ ,‬ולא להתעצל ולא להשתהות מלעשות זאת (שהרי רק המזרזים עצמם לעבודת‬ ‫הבורא זוכים לטוב)‪ ,‬וירחם על נפשו (שהיא הדבר החשוב ביותר שניתן לאדם)‪ ,‬וירומם את נשמתו‪ ,‬ויעשה זאת לפני שיהיה מאוחר‪,‬‬ ‫ויתבייש מבוראו על שנהג כלפיו באופן שלא היה נוהג אפי' כלפי בני אדם‪ ,‬ויזכור שאין אדם יודע יום מותו (שהרי בכל חודש מתים‬ ‫‪5‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫הרבה בני אדם‪ ,‬ואף אחד לא יודע מי זה יהיה)‪ ,‬ויקיים כל מה שהוא מבין בשכלו שהוא חייב בעבודת הבורא (דאל"כ נמצא שמה שיש‬ ‫לו יותר שכל‪ ,‬יגרום שתהיה עליו יותר תביעה)‪ ,‬ויזכור שהקב"ה מעורר אותו ללכת בדרך הישרה ולחזור בתשובה‪ .‬וגם מי שחטא רוב‬ ‫ימיו יכול לשוב בתשובה‪ ,‬והקב"ה מוחל לו על כל מעשיו הרעים‪ .‬ונזכה להיות בין המזדרזים לשוב בתשובה בלב שלם‪ ,‬אמן‪( .‬פרק י')‪.‬‬ ‫שער חשבון הנפש‬ ‫באלו דברים יתבונן האדם ויגיע לקיום המצוות ושלימות הנפש‬ ‫בכח המחשבה וההתבוננות להשפיע על האדם מבפנים ולשנות את שאיפותיו רצונותיו ומעשיו‪ ,‬ובשער זה מובאים ל' אופנים שונים שעל האדם להתבונן‬ ‫בהם תמיד במחשבה עמוקה‪ ,‬ויבחן את עצמו האם הוא מקיים חובותיו לבוראו‪ ,‬ומחשבות אלו מביאות את האדם לקיום המצוות כראוי ולשלימות הנפש‬ ‫ולמעלות עליונות‪.‬‬ ‫חשבון הנפש הוא אחד מתנאי התשובה‪ ,‬והוא מעורר את הנפש לדברים שעל ידם הנפש מגיעה לשלימותה בעולם הזה ובעולם הבא‪.‬‬ ‫חשבון הנפש הכונה שהאדם יושב וחושב בינו לבין עצמו האם הוא מקיים את חובותיו לבוראו כראוי‪.‬‬ ‫חובת חשבון זה מוזכרת בתורה ובנביאים ובכתובים‪( .‬פרק א')‪.‬‬ ‫חשבון הנפש אינו שוה בכל אדם‪ ,‬מפני שחובת עבודת ד' אינה שוה בכל אדם‪ ,‬אלא היא תלויה במידת הכרתו כשרון שכלו וזכות‬ ‫הבנתו‪ ,‬וכן היא תלויה במידת הכרתו את טובות הבורא עליו‪ ,‬ועל האדם לדקדק מאד בבירור מה הוא חייב בעבודת ד'‪ ,‬ויעשה מה‬ ‫שביכולתו‪ ,‬והמצוות שאין ביכולתו לעשותם צריך לדעת אותם ולרצות לעשותם‪ ,‬ואז הקב"ה ידון אותו לזכות‪ ,‬ולא יזלזל במילוי חובותיו‬ ‫לבוראו פן יהיה אבוד ביום הדין הגדול‪( .‬פרק ב')‪.‬‬ ‫שלושים אופנים של חשבון הנפש‬ ‫א"א למנות את כל האופנים של חשבון הנפש‪ ,‬ולהלן יבוארו ל' אופנים מתוכם‪ ,‬ועל ידם יבין האדם חובותיו‪ ,‬אם יתנם אל ליבו ויקבל‬ ‫על עצמו לחשוב בהם ולזכור אותם תמיד‪.‬‬ ‫א'‪-‬ד' התבוננות בחובת האדם לבוראו על בריאת גופו ושכלו ועל נתינת התורה‪ -‬על האדם להתבונן בגודל טובות הבורא עליו‬ ‫שבראו בטובו יש מאין ללא שהיתה לו זכות קודמת כדי להברא‪ ,‬וברא את גופו בתכלית השלימות‪ ,‬וסיפק לו את צרכיו לפני ואחרי‬ ‫לידתו‪ ,‬ונתן לו שכל מבין ומידות טובות‪ ,‬ונתן את התורה שהיא מאירה את עיניו כיצד לקיים את רצון הבורא ולזכות על ידי זה לאושר‬ ‫בעולם הזה ובעולם הבא‪ .‬ויתבונן כמה היה חייב אילו אדם היה מיטיב לו מעט מטובות אלו‪ ,‬כ"ש שהבורא היטיב לו טובות אלו בצורה‬ ‫חזקה יותר ממה שאדם היה יכול לעשות‪.‬‬ ‫ה' התבוננות בחובת האדם ללמוד את התורה כראוי‪ -‬על האדם להתבונן מדוע הוא מתעכב מללמוד כראוי את התורה ולעיין‬ ‫בעומקם של הדברים הכתובים בה‪ ,‬ויתבונן שחובה זו גדולה יותר ממה שהאדם היה משקיע בקריאת מכתב מאת המלך‪.‬‬ ‫ו' התבוננות בחובת האדם שלא להמרות רצון בוראו‪ -‬כאשר האדם מרגיש רצון לעשות דבר כנגד רצון הקב"ה‪ ,‬עליו להתבונן שכל‬ ‫העולם כולו כולל יסודות העולם ואברי האדם עצמו פועלים באופן שבו בראם הבורא‪ ,‬ואילו לא היו פועלים כך לא היה לו קיום‪ ,‬וא"כ‬ ‫איך הוא מהין להשתמש באותם כוחות כנגד רצון בוראו‪ ,‬ואינו חושש שגם כוחות אלו יפסיקו לפעול כראוי כדי שלא לסייע לו להמרות‬ ‫רצון בוראו‪.‬‬ ‫ז' התבוננות בחובת האדם להיות "עבד השם" כראוי‪ -‬כבר נתבאר בשער עבודת האלוקים פרק ה' מהם חובות האדם לבוראו כחובת‬ ‫עבד לאדונו‪ ,‬ועל האדם להתבונן אם הוא מקיים חובות אלו כראוי בהתאם לטובות הרבות שהקב"ה מיטיב בכל עת לגופו ולשכלו‪ ,‬וד'‬ ‫משגיח עליו בכל עת ורואה את כל מעשיו הגלויים והנסתרים האם הוא משתמש במה שהוא נתן לו כפי שצווה‪ ,‬ומעלת ישראל שזכו‬ ‫להיות עבדי הבורא גדולה משאר האומות שלא זכו לכך‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫ח' התבוננות בחובת האמונה השלימה וכוונת המעשים רק לשם שמים‪ -‬על האדם להתבונן האם הוא מאמין בד' (קדמותו‪ ,‬שלילת‬ ‫הגשמות‪ ,‬שהוא ראשון והוא אחרון‪ ,‬יחודו ואחדותו‪ ,‬והוא בורא ומנהיג יחיד לעולם)‪ ,‬והאם הוא מכוין בעבודת ד' רק לשם שמים ולא‬ ‫כדי להרויח כבוד וכדומה מבני אדם‪ ,‬ולא כדי לקבל שכר בעוה"ז או בעוה"ב‪ ,‬שהרי אם יש לו כוונות נוספות אין זו עבודה שלימה‪,‬‬ ‫והקב"ה יודע כל מה שבלב האדם‪.‬‬ ‫ט' התבוננות בחובת קיום מצוות האברים והלבבות בשלימות‪ -‬יש בעבודת השם ג' סוגי מצוות‪ :‬א' חובות הלבבות‪ ,‬ונתבאר עניינם‬ ‫בספר זה‪ .‬ב' חובות האברים כמצות סוכה וציצית ושבת וכדומה‪ ,‬שאינו מזיק שליבו יהיה טרוד בדברים אחרים בזמן עשייתם‪ ,‬אלא‬ ‫שבתחילת המעשה צריך לכוון בהם לשם מצות השם‪ .‬ג' חובות האברים והלבבות יחד‪ ,‬כגון תפילה לימוד התורה הודאה ושבח לקב"ה‬ ‫וכדומה‪ .‬ועל האדם להתבונן האם הוא מקיים כל אחד מסוגי חובות אלו בצורה הטובה ביותר‪ .‬והיינו שבקיום חובות הלבבות יהיה כל‬ ‫ליבו תפוס בעבודת ד'‪ ,‬ובקיום חובות האברים והלבבות יחד כמו תפילה ושבח לבורא‪ ,‬עליו להכין גופו בנקיות ולהיות במקום ללא ריח‬ ‫רע‪ ,‬ולא להתעסק בשום פעולה אחרת אפילו אם זה מצוה‪ ,‬ולפנות מחשבתו מכל מחשבה אחרת‪ ,‬ולדעת מה הוא אומר ולמי הוא מדבר‬ ‫ומה הוא מבקש‪ ,‬ואמירת תיבות התפילה ללא כוונה הרי זה כקליפה בלא פרי וכשולח בני ביתו לקבל את אדונו והוא עצמו לא בא ואין‬ ‫התפילה מתקבלת באופן זה‪ ,‬ומטרת התפילה היא כלות הנפש וכניעתה אל האלוקים‪ ,‬והכרת רוממותו‪ ,‬ונתינת שבח והודאה לשמו‪,‬‬ ‫והשלכת כל יהבו עליו‪ .‬ואנשי כנסת הגדולה תיקנו נוסח מסודר לתפילה לבטא את הרגשי הלב‪ ,‬מפני שקשה לאדם לרכז מחשבתו‬ ‫בזה ללא מילים‪ ,‬ועל האדם להיות מרוכז כולו בתוכן התפילה‪ .‬וכאשר האדם עושה מצוה ממצוות האברים עליו לעשותה מתוך רצון‬ ‫לקיים מצות הבורא ולרוממו ולהודות לו ולשבחו ולירא מלפניו‪ ,‬ויזכור שזו מצות המלך‪ ,‬ואז יעשה את המצוה בחריצות וזריזות‪.‬‬ ‫י' התבוננות בחובת האדם שחיצוניותו ופנימיותו יהיו כראוי לעבודת השם‪ -‬על האדם להתבונן שהקב"ה מסתכל תמיד על מעשיו‬ ‫ועל פנימיותו‪ ,‬ושזה מחייב אותו שדברים אלו יהיו כראוי‪ ,‬ושעליו לקשט את מעשיו ומחשבותיו לפחות כפי שהיה מתקשט לפני מלך‬ ‫בשר ודם‪ ,‬וכאשר האדם יחשוב על זה תמיד הוא ירגיש את המצאות הבורא איתו וזה יביא אותו להוסיף בעבודת ד'‪ ,‬והקב"ה יעזור לו‬ ‫להתעלות למדרגה העליונה ממעלות הצדיקים‪ ,‬ויראה בלי עין וישמע בלי אוזן וכו'‪ ,‬וישמח בכל מצב שהקב"ה זימן לו‪ ,‬וימאס בכל מה‬ ‫שהקב"ה מואס‪.‬‬ ‫י"א התבוננות האם קיים עד עתה חובותיו לבוראו‪ -‬על האדם לדעת שהקב"ה נתן לו כוחות כדי להשתמש בהם לעבודת השם‪,‬‬ ‫ועליו להתבונן בכל יום האם ניצלם כראוי‪.‬‬ ‫י"ב התבוננות שעליו לשים עיקר מגמתו לענייניו הרוחניים‪ ,‬ולא לעניינים גשמיים‪ -‬באופן הרגיל עיקר שאיפת האדם היא להוסיף‬ ‫על קנייניו הגשמיים‪ ,‬והאדם מתמסר לדברים אלו אף כשיש בדבר קושי‪ ,‬ולמרות שלא ברור שהוא יצליח בהשתדלותו בזה‪ ,‬וגוף האדם‬ ‫קיים זמן קצר בלבד‪ ,‬והאדם לא יכול להבטיח את בריאותו‪ ,‬והכל בידי שמים‪ ,‬ובאמת על האדם להשתדל לפרנסה רק לצרכים החיוניים‬ ‫שלו‪ ,‬כי העושר מביא לידי מותרות‪ ,‬והעוני מפסיד לאדם מוסר ותורה‪ .‬ומאידך על האדם להפנות את כוחותיו ומרצו לדאוג לענייניו‬ ‫הרוחניים‪ ,‬מפני שהנשמה חשובה יותר מהגוף בכמה דברים‪ ,‬ודברים אלו עומדים לאדם גם אחרי מותו‪ ,‬והאדם יתבע אם לא השתדל‬ ‫בענייניו הרוחניים כפי הכרתו‪.‬‬ ‫י"ג התבוננות שעל האדם לעבוד את בוראו בהתאם לרמת הבנתו ויכולתו‪ -‬על האדם להתבונן שככל שהבנתו ויכולתו גדולים‬ ‫יותר‪ ,‬הוא מחויב יותר בעבודת השם‪ ,‬כיון שהכוחות המיוחדים שיש לו ניתנו לו לצורך עבודת השם‪ ,‬ואם לא ינצל את כל כוחותיו הוא‬ ‫יתבע על כך‪ ,‬ואם הוא משתמש בכוחותיו למותרות העולם הזה‪ ,‬זה יגרום שיהיה לו פחות כח לעבודת השם‪ ,‬ולא יתרץ את עצמו שאילו‬ ‫היה עשיר או חכם יותר היה עובד את השם יותר‪ ,‬כיון שמחשבה זו היא טעות גדולה ואינה פוטרת את האדם מקיום חובותיו‪ ,‬ואין‬ ‫לדחות למחר מה שאפשר לעשות היום‪ ,‬פן מחר לא יוכל לעשות זאת או שלא יחיה‪.‬‬ ‫י"ד התבוננות שעל האדם לאהוב את בוראו ולהתמסר לעבודתו‪ -‬על האדם להתבונן שכפי שהוא אוהב מי שאוהב אותו כדכתיב‬ ‫"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"‪ ,‬ובמיוחד אם אותו אוהב גם מסייע לו בפועל‪ ,‬שאז גם הוא אוהב אותו מאד ומשתדל בטובתו‬ ‫בכל כוחו‪ ,‬ק"ו שיש להרגיש כך כלפי הבורא שאוהב אותנו ומיטיב לנו‪ ,‬וכבר את אבותינו אהב וכרת עמם ברית‪ ,‬ועלינו לאהוב את‬ ‫‪7‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫הבורא ולהדבק בעבודתו‪ ,‬אלא שהיצר הרע מסתיר זאת מאתנו‪ ,‬ובמשך הזמן השפעת היצר הרע מתחזקת יותר ויותר‪ ,‬ועלינו להתבונן‬ ‫בהנ"ל ולסלק השפעת היצר הרע‪.‬‬ ‫ט"ו התבוננות שעל האדם להכין לעצמו צידה לעולם הבא‪ -‬על האדם להתבונן שכמו שדרך האדם להכין לעצמו צידה לעתיד‪,‬‬ ‫ובמיוחד אם הוא יוצא לדרך רחוקה‪ ,‬כך האדם צריך להכין עצמו לעולם הבא‪ ,‬וליום הדין הגדול שאין מפלט ממנו‪.‬‬ ‫ט"ז התבוננות שהאדם עלול למות באופן פתאומי‪ -‬על האדם להתבונן שיום מותו הולך ומתקרב‪ ,‬והאדם עלול למות בכל יום או‬ ‫שעה ובכל גיל‪ ,‬וממילא עליו לתקן את עצמו כדי להיות מוכן לתת דין וחשבון על מעשיו‪.‬‬ ‫י"ז התבוננות במעלת הפרישה מחברת בני אדם‪ -‬על האדם להתבונן שכאשר הוא נמצא בחברת בני אדם הוא עלול לחטוא בדברים‬ ‫בטלים ובלשון הרע ושקר ושבועת שקר ושבועת שוא ובגאוה ובליצנות על בני אדם‪ ,‬וחברת בני האדם מפסידה לאדם יראת שמים‬ ‫וממון ואת כח שיקול הדעת והבנת השכל‪ ,‬ומביאה את האדם לידי צביעות כדי למצוא חן בעיני אחרים‪ ,‬וכן החברה מחייבת אותו‬ ‫להזהיר את חביריו מפני הרע ולצוותם על הטוב‪ ,‬ונמצא שרוב העבירות אינם יכולות להעשות אלא בחברת בני אדם‪ ,‬ואילו ההתבודדות‬ ‫מצילה את האדם מכל הנ"ל‪ ,‬אמנם חברת החכמים הצדיקים היא כמו התבודדות ויש לה מעלות רבות יותר מההתבודדות‪.‬‬ ‫י"ח התבוננות שאין מקום לגאוה‪ -‬כאשר האדם רואה שהוא מתגאה‪ ,‬עליו להתבונן כמה הוא קטן לעומת שאר הבריאה (כמבואר‬ ‫בשער הכניעה)‪ ,‬ומאידך יתבונן כמה הקב"ה גידל את האדם והמשילו על הבריאה‪ ,‬ולימד אותו כיצד להשתמש בבריאה‪ ,‬ונתן לו את‬ ‫הזכות לשבח ולהודות ולהתפלל אליו ועוד הרבה טובות‪ ,‬והטובות אינם מגיעות לאדם‪ ,‬והקב"ה אינו צריך למעשי האדם‪ ,‬וממילא כיצד‬ ‫ישתמש האדם בטובות אלו כדי להתגאות כאילו הכל שלו‪ ,‬ואחד הצדיקים היה אומר בסיום תפילתו שהוא מתפלל לפני הקב"ה למרות‬ ‫גדולת הבורא וקטנותו הוא‪ ,‬רק מפני שהקב"ה רומם אותו ונתן לו את הזכות להתפלל ולהשפיל עצמו לפני הבורא‪ ,‬ולא בא לגלות‬ ‫לקב"ה מה הוא צריך כי הקב"ה יודע זאת בלעדיו‪ ,‬אלא כדי להרגיש כמה הוא צריך את הקב"ה‪ ,‬ומה שהקב"ה יבחר עבורו הוא הטוב‬ ‫ביותר שיכול להיות לו‪.‬‬ ‫י"ט התבוננות שהקב"ה מציל אותו מהצרות הראויות לבוא עליו בגלל עוונותיו‪ -‬על האדם להתבונן כמה הקב"ה מציל אותו‬ ‫מצרות רבות‪ ,‬למרות שלפי עוונותיו היו הצרות ראויות לבוא עליו‪ ,‬וכמה עליו להודות לבורא על כך‪ ,‬ולשוב בתשובה ולהדבק בעבודת‬ ‫הבורא כדי שלא יגיע אליו הצרות‪ ,‬כי החטאים הם הסיבה לצרות‪.‬‬ ‫כ' התבוננות בענין הממון שבידו‪ -‬על האדם להתבונן איך הגיע הממון לידו‪ ,‬ולמה הוא מוציא אותו‪ ,‬והאם הוא עושה בו מה שהוא‬ ‫חייב לקב"ה או לבני אדם‪ ,‬ויזכור שהממון הוא פקדון בידו‪ ,‬ואם הבורא ירצה הוא יפקיד אותו ביד אחר (ועי"ז הוא יודה לקב"ה על‬ ‫הממון‪ ,‬ולא יפחד מלהפסידו‪ ,‬ויוציאו למה שצריך‪ ,‬ולא יקנא באלו שיש להם יותר‪ ,‬ולא יזלזל בעניים‪ ,‬ויקנה על ידו מידות טובות)‪.‬‬ ‫כ"א התבוננות האם הוא עושה מה שיכולתו להתעלות בעבודת השם‪ -‬על האדם להתבונן מה הוא מסוגל לעשות בעבודת ד'‪,‬‬ ‫ולהתרגל ולהתמיד בה‪ ,‬ולהתעלות עוד ועוד‪ ,‬ויתפלל לעלות למדרגות גבוהות‪ ,‬ואז הקב"ה יעזרהו להשיג מעלות שאין בכוחו להשיג‪.‬‬ ‫וגם בחכמות הטבע הדרך היא לקנותם בהדרגה‪ ,‬וכשהוא מתמסר להבינם הקב"ה מסייע לו להשיג יותר ממה שבכוחו‪ .‬והנה מטרת‬ ‫מצוות האברים הוא לעורר ולקיים את מצוות הלבבות‪ ,‬שהם היסוד והשורש‪ ,‬ורק כאשר האדם פורש מנטיותיו הטבעיות אפשר להשיג‬ ‫את מצוות הלבבות‪ ,‬ורק אז הקב"ה מסייע לו להגיע לדרגות גבוהות שאינם בכוחו‪.‬‬ ‫כ"ב התבוננות האם הוא עושה מספיק למען הזולת ואוהב אותו‪ -‬על האדם להתבונן שהעולם נברא בצורה שאחד צריך לעזרת‬ ‫השני‪ ,‬ועליו לאהוב אחרים ולסייע להם כמ"ש "ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬ובאופן זה בני האדם יגיעו ליותר ממה שהם צריכים‪ ,‬אבל אם כל‬ ‫אחד חושב על עצמו ורוצה יותר ממה שהבורא נותן לו‪ ,‬הוא משיג ע"י טירחה פחות מכדי צרכו‪ ,‬ועל האדם לקנות חברים נאמנים‬ ‫ואוהבים שיעזרו לו‪ ,‬וגם הוא יהיה נאמן ואוהב להם‪ ,‬ויגלה סודו רק לאדם נאמן‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫כ"ג התבוננות בנפלאות הבורא חכמתו יכולתו הנהגתו רחמיו והשגחתו‪ -‬על האדם להתבונן בגודל נפלאות הבורא בעולם המראים‬ ‫על חכמתו יכולתו הנהגתו רחמיו והשגחתו‪ ,‬ואף בדברים שהאדם הורגל בהם עליו להתבונן בהם ולהתפעל מהם‪.‬‬ ‫כ"ד התבוננות מחודשת בתורה ובתפילה בדברים הידועים לו מילדותו‪ -‬על האדם להתבונן בתורה ובחכמה ובתפילות שידועים‬ ‫לו מילדותו בצורה שטחית‪ ,‬ולהעמיק בהם מחדש כאילו לא ידע אותם מעולם‪ ,‬ולא יתגאה לחשוב שהוא כבר הבין אותם כראוי‪.‬‬ ‫כ"ה התבוננות שהעיקר יהיו אצלו העולם הבא ולא העולם הזה‪ -‬על האדם להתבונן שעליו להוציא מליבו אהבת העולם הזה‪,‬‬ ‫ולהגביר בליבו את אהבת העולם הבא (ששני אהבות אלו אינם יכולים להמצא באדם יחד)‪ ,‬ויתבונן באחריתו‪ ,‬וידאג לנשמתו ע"י מוסר‬ ‫וחכמה יותר מיכולתו (אבל חכמה שאינה מביאה לעבודת ד' וידיעת חכמתו ויכולתו אין לעיין בה)‪ ,‬ולמידות טובות ומניעת תאוות‬ ‫בהמיות‪ ,‬וידאג גם לגופו למאכלים טובים וערבים ומשקאות המתאימים לגוף ורחיצה במים פושרים ושאר צרכי הגוף‪ ,‬ולא יבדיל עצמו‬ ‫מצרכי הגוף‪.‬‬ ‫כ"ו התבוננות האם הוא ירא שמים‪ -‬על האדם להתבונן האם הוא ירא מהקב"ה כמו שהוא ירא ממלך בשר ודם‪ ,‬ויזכור שהקב"ה‬ ‫גזירותיו נצחיות והוא רואה הכל ותמיד הוא יכול להעניש‪ ,‬משא"כ מלך בשר ודם‪.‬‬ ‫כ"ז התבוננות האם הוא מקבל רע ויסורים בשמחה‪ -‬על האדם להתבונן כאשר מגיעה על גופו או ממונו או שאר ענייניו איזה דבר‬ ‫רע‪ ,‬האם הוא מקבל בשמחה את גזירת הבורא או לא‪ ,‬וידע כי מעלת אברהם בעומדו בעשרה נסיונות הוא קבלתם בשמחה‪ ,‬והטענה‬ ‫על אבותינו במדבר היתה מה שלא קיבלו את הנסיונות בשמחה‪ .‬והנה פעמים האדם סובל לצורך עבודת ד' ופעמים כדי שלא יחטא‪,‬‬ ‫ופעמים בגלל פגעי העולם שזה לכפרת עוונות או כדי להעמידו בנסיון ולהרבות שכרו כשיעמוד בו‪ ,‬ועל האדם לדעת שהכל לטובתו‬ ‫ולקבל זאת בשמחה‪.‬‬ ‫כ"ח התבוננות שכל מה שיש לו זה מאת ד' והקב"ה יכול לקחת זאת ממנו‪ -‬על האדם להתבונן שכל מה שיש לו הוא של ד'‪ ,‬והוא‬ ‫מוכן לתת הכל לד'‪ ,‬וממילא אין לו להצטער אם ד' לוקח זאת ממנו‪ ,‬ויסמוך על ד' שהכל לטובתו‪.‬‬ ‫כ"ט התבוננות שהעיקר באדם זה הנפש‪ -‬על האדם להתבונן שהעיקר באדם זה הנפש‪ ,‬ולפעמים אדם אחד שקול כאלף אחרים‬ ‫בגלל יתרון נפשו‪ ,‬וקשה מאד להרפא מחולי הנפש כשהיצר הרע גובר עליה‪ ,‬וישתדל תמיד לתקן נפשו‪.‬‬ ‫ל' התבוננות שהאדם הוא כמו גר בעולם הזה‪ -‬על האדם להתבונן שהוא בעולם הזה כמו גר‪ ,‬והקב"ה לימדו מה לעשות בעולם ואם‬ ‫יעשה כך יקבל שכר‪ ,‬ואם יעבור על דבריו יקבל עונש‪ ,‬ואינו יודע מתי יצא מהעולם‪ ,‬ויתנהג כמו גר בהכנעה ושפלות‪ ,‬ויאהב את שאר‬ ‫הגרים בעולם‪ ,‬ויסתפק במה שקיבל וישמח בו ויודה לקב"ה עליו‪ ,‬ויסבול את מאורעות העולם באורך רוח‪ ,‬וידע שבכל מקרה הוא יקבל‬ ‫מה שנגזר עליו ואינו תלוי באחרים אלא רק בקב"ה‪ ,‬ויעבוד רק את הקב"ה ורק התורה תהיה לנגד עיניו‪ ,‬ואז יגיע אל נעימות העולם‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫כאשר האדם יתבונן תמיד בל' חשבונות אלו‪ ,‬וירחיב את הדברים ויתעמק בהם‪ ,‬הוא יקבל את האור הטמון בהם ויגלה בהם סודות‬ ‫נעלמים ויתקן עצמו ויגיע אל השכר הגדול מהקב"ה‪( .‬פרק ג')‪.‬‬ ‫התועלת בל' החשבונות הנ"ל‪ -‬התבוננות תמידית בחשבונות הנ"ל‪ ,‬הבנת תוכנם ועומקם‪ ,‬וקבלת קיומם‪ ,‬מזככת את הנפש‪ ,‬מסירה‬ ‫מהאדם את היצר הרע‪ ,‬ומביאה את האדם לאמונה ולכל המידות הטובות והמעלות הטהורות‪ ,‬ושכלו יאיר ויתחדש לו כח עליון חדש‬ ‫ומופלא ויתקיים בו "חכמת אדם תאיר פניו"‪ ,‬ויגלה סודות עמוקים בחכמת הבורא ויכולתו ויופי העולם העליון‪ ,‬ויהיה בשמחה תמידית‬ ‫בעולם הזה ובעולם הבא‪ ,‬ויקבל כח אלוקי "רוח ד' רוח חכמה ובינה רוח עצה ותבונה רוח דעת ויראת ד' "‪( .‬פרק ד')‪.‬‬ ‫מתי האדם חייב להתבונן בחשבונות הנ"ל‪ -‬חובת האדם להתבונן בחשבונות הנ"ל כפי כוחו והכרתו היא תמידית בכל שניה‪ ,‬כדי‬ ‫שלא לשכוח את הבורא יתברך‪ ,‬ואפילו פעולה קלה היא חשובה מאד (וכן עבירה קלה היא חמורה)‪ ,‬אבל לא יחשוב שהוא עשה מספיק‪,‬‬ ‫כי כל מה שיעשה זה קצת לעומת מה שהוא חייב אפילו על טובה קטנה מטובות הבורא עליו‪( .‬פרק ה')‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫המעשים שהאדם עושה כתוצאה מהחשבונות הנ"ל תלוי כמה השפיעו החשבונות על נפש האדם‪ ,‬שאם שכל האדם זך והוא עשה‬ ‫את החשבונות לשם שמים הקב"ה רוצה בו ויעזרהו לקיים מצוותיו וידריך אותו ויאיר את שכלו ויטהרו‪ ,‬ומחשבתו תהיה רגועה מדאגות‬ ‫העולם‪ ,‬וישמח בידיעת השם‪ ,‬וידבק בעבודתו וביראתו‪ ,‬ויקיים חובות האברים והלבבות בלא טורח ועמל אלא בחריצות ובהתמסרות‬ ‫ובזריזות‪ .‬ויהי רצון שנזכה לזה‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫שערי תשובה‬ ‫שער ראשון‬ ‫כמה עניינים בתשובה‪ -‬התשובה היא מטובות השי"ת לברואיו‪ .‬הקב"ה לימד והזהיר לשוב בתשובה‪ .‬התשובה מועילה גם על הרבה‬ ‫עבירות‪ ,‬ומועילה גם אם האדם חוזר בתשובה בגלל הצרות שיש לו‪ .‬הקב"ה עוזר לשבים יותר מטבעם להשיג מעלת אהבתו‪.‬‬ ‫איחור התשובה‪ -‬החוטא שלא שב בתשובה יכבד עונשו מאד‪ .‬ואיחור התשובה מצוי רק בעמי הארץ‪ .‬ורעת המתאחר מן התשובה‬ ‫רבה כי כאשר יחטא שוב יתבע יותר כי כבר יודע שהיצר אורב לו‪ ,‬וגם מפני שהחטא נעשה לו כהתר ובזה מחשבת חטא מצטרפת‬ ‫למעשה‪.‬‬ ‫מי שאינו נזהר מחטא ידוע אפי' מחטא קל הוא מומר לדבר אחד‪.‬‬ ‫העובר על עבירה אחת כמה פעמים כעובר על עבירות חלוקות‪.‬‬ ‫עיקרי התשובה‬ ‫יש מדרגות רבות בתשובה‪ ,‬כל תשובה מועילה לסליחה‪ ,‬והתשובה השלימה היא כמו שיבואר להלן‪.‬‬ ‫א' חרטה‪.‬‬ ‫ב' עזיבת החטא וגמירות דעת שלא יחטא עוד‪.‬‬ ‫ג' היגון‪ ,‬וצריך יגון יותר מהפסד כל עשרו‪ ,‬ומדרגות התשובה לפי גודל היגון המגיע מהנשמה העליונה‪ ,‬וזה פועל יותר מיסורי הגוף‪.‬‬ ‫ד' הצער במעשה‪ -‬יצטער ע"י מעשים כצום או בכי‪.‬‬ ‫ה' דאגה מהעונש העתיד לבוא עליו‪ ,‬וכן ידאג אולי אינו עושה תשובה כראוי‪ ,‬ופן יתגבר יצרו‪.‬‬ ‫(לעיכובא בתשובה צריך חרטה וידוי ועזיבת החטא)‪.‬‬ ‫ו' הבושה מבני אדם‪ ,‬וכ"ש מפני ד' יתברך שזו המדרגה העליונה‪.‬‬ ‫ז' הכניעה‪ -‬מידת הענווה‪ ,‬שידע כמה שפל הוא החוטא‪ ,‬וידע שכל מה שעושה זה קצת כנגד מה שהוא חייב לעשות‪ ,‬ותועלת נוספת‬ ‫בהכנעה שהרי הגאוה גורמת לעבירות‪ ,‬ואף היא עצמה עבירה‪.‬‬ ‫ח' הכנעה במעשה‪ -‬כמענה רך קול נמוך שחות העין ומלבושים פשוטים‪ ,‬ומעשים אלו יעוררו את הלב להכנעה‪.‬‬ ‫ט' שבירת התאוה הגשמית‪ -‬יפרוש מתענוגים המותרים‪ ,‬כי התאוה גורמת להמשך אחרי החומר ולא אחרי השכל‪ ,‬והיא שורש‬ ‫פעולות האדם‪ ,‬וסיבת החטאים‪ ,‬ועל כן כשילך אחרי שכלו ולא אחר תאוותו יוכשרו מעשיו‪.‬‬ ‫י' יטיב פעליו בדבר שחטא בו‪ -‬שבאותו אבר שחטא יעשה מצוות‪.‬‬ ‫י"א חפוש דרכיו‪ -‬כדי שידע על מה להתוודות‪ ,‬וידע כמה עוונות יש לו ויוסיף להכנע‪ ,‬וידע לעשות גדרים שלא לחטוא עוד‪.‬‬ ‫י"ב ידיעת גודל העונש בכל חטא‪.‬‬ ‫י"ג שהעבירות הקלות יהיו בעיניו כחמורות‪ -‬א' מפני גדולת הקב"ה‪ .‬ב' מפני שבקלות נכשל יותר‪ .‬ג' מפני שנעשים לו כהתר והרי‬ ‫הוא כפורק עול‪ .‬ד' מפני שיכול להגיע מקלה לחמורה‪.‬‬ ‫י"ד הוידוי‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫ט"ו התפילה שיתכפרו עוונותיו‪ ,‬ועל ידי זה יתעוררו מצוותיו‪ ,‬עוד יתפלל שירצה בו ד' כי אפשר שיתכפרו עוונותיו ולא ירצה בו ד'‪ ,‬וכן‬ ‫יתפלל שיעזרהו ד' בתשובה‪.‬‬ ‫ט"ז תיקון המעוות מה שיכול לתקן‪ ,‬שבבין אדם לחבירו השבת הגזילה או בקשת המחילה מחבירו מעכבת התשובה‪ ,‬וראוי לתקן‬ ‫המעוות קודם הוידוי‪.‬‬ ‫י"ז חסד ואמת אחר התשובה יועילו להצילו מן היסורים‪ ,‬וקידוש ד' יועיל לסלוח לו על עוון חילול ד'‪.‬‬ ‫י"ח חטאתו לנגדו תמיד‪.‬‬ ‫י"ט עזיבת החטא בהיותו בתוקף תאוותו ואם לא נזדמן לו יוסיף יראה שיהיה בה כח לעמוד בנסיון כזה‪.‬‬ ‫כ' להשיב רבים מעוון באשר תשיג ידו‪.‬‬ ‫ר"י מונה כ"ד דברים המעכבים את התשובה‪ ,‬והיינו שהנכשל באחד מהם תמיד יותר קשה לו לעשות תשובה וצריך להחזק יותר‬ ‫בדרכי התשובה‪.‬‬ ‫שער שני‬ ‫ששה סיבות המעוררות את האדם לתשובה‪ ,‬והדרך להתעורר מהם כראוי‬ ‫האדם צריך לעורר את עצמו לתשובה ע"י זכירת ד' יתברך‪ ,‬ואז התשובה היא מן הנפש החשובה‪.‬‬ ‫א' צרות‪ -‬אם יגיעו לאדם צרות‪ ,‬עליו להשיב אל נפשו שהחטאים הם שגרמו לצרות ולשוב בתשובה‪ ,‬ומחסדי ד' לקבל גם תשובה‬ ‫כזו‪ ,‬ואם האדם שיש לו צרות לא חוזר בתשובה נענש יותר‪ ,‬ואם תולה את הצרות במקרה זה חמור עוד יותר‪ ,‬ואם האדם לא מוצא עוון‬ ‫עליו לפשפש במעשיו‪ .‬ומענין הצרות המעוררות לתשובה זו התעוררות שיש לאדם ביום המות‪ ,‬וגם תשובה זו מקובלת‪ ,‬אבל אינה כמו‬ ‫השב מהתעוררות עצמית‪.‬‬ ‫התועלת ביסורים ודרך הנהגת האדם בהם‪ -‬ביסורים יש ב' תועליות‪ -‬א' לכפר העוון‪ ,‬ב' להזכירו לשוב בתשובה‪ ,‬וכאשר שב בתשובה‬ ‫מחמת היסורים יש לו לשמוח בהם שהרי הועילו לו‪ ,‬ויבטח בד' שיהיה החושך סיבת האורה‪ ,‬ויתענה עם התשובה והתפילה‪ ,‬ואם אין‬ ‫לו חטאים הרי הם יסורים של אהבה להגדיל שכרו‪.‬‬ ‫ב' ימי הזקנה‪ -‬כאשר כח האדם מתמעט וקיצו קרב זה מעורר אותו לתשובה‪ ,‬ואם לא התעורר יכפל עונשו‪ ,‬ותמוה איך יתכן שאינו‬ ‫מתעורר לתשובה‪.‬‬ ‫ידיעת החטאים‪ -‬יש החושבים שאין להם חטאים‪ ,‬אבל האמת שאין מי שאין לו חטאים‪ ,‬ומי שחושב שאין לו חטאים הרי הוא רחוק‬ ‫מן התשובה‪ ,‬ופעמים הסיבה שהוא חושב כך מחוסר ידיעת חובתו‪ ,‬והצדיקים מצטערים תמיד על חטאיהם‪ ,‬ועל חסרון בעשית הטוב‬ ‫שגם על זה האדם נתבע‪ .‬ומי שעיקר מחשבותיו על עסקי גופו ולא על שלימות נפשו הרי הוא במדרגה התחתונה‪.‬‬ ‫הנהגת האדם בימי הזקנה‪ -‬ככל שהאדם מתקרב אל קיצו עליו להמעיט בעסקי העולם ולעסוק בתיקון נפשו‪ ,‬ואין להתעצל מהעסק‬ ‫בימי זקנתו כי יתכן שיצליח יותר בימים אלו‪ ,‬ולא ימאס בימים אלו ויגיע לידי קוצר הנפש‪ ,‬ואז לא יאבד את הזמן ההוא‪ ,‬והצדיקים‬ ‫מתגברים יותר בימים אלו‪.‬‬ ‫ג' מוסר החכמים‪ -‬שמיעת מוסר החכמים מתוך כוונה לקיים כל דבריהם מביאה את האדם לתשובה‪ ,‬ובקבלה זו מקבל שכר‬ ‫מלכתחילה כאילו עשה כבר כל מה שילמדוהו‪ ,‬וזהו ענין מעשיו מרובים מחכמתו‪ ,‬והשומע מוסר החכמים ולא שב בתשובה כפל עוונו‪,‬‬ ‫ואין לו תקוה לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫שמיעת האוזן‪ -‬כח השמיעה באדם נכבד הוא מכח הראיה‪ ,‬שהרי בכוח שמועה טובה לדשן עצם‪ ,‬וחובת האדם להשתמש במה שנתן‬ ‫לו הקב"ה לעבודתו‪ ,‬וא"כ בשמיעת האוזן חובה להשתמש לשמיעת דברי החכמים‪ ,‬ובזה מתקן ע"י אבר אחד את כל נפשו‪.‬‬ ‫ד' המוסרים שבתורה‪ -‬ע"י קריאת המוסרים שתורה נביאים וכתובים יבוא לתשובה‪ ,‬ואם קרא ולא שב יכבד עונשו‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫ה' עשרת ימי תשובה‪ -‬הם ימי משפט‪ ,‬וצריך לייחד זמן בימים אלו לתשובה‪ ,‬וביוה"כ הוא מצות עשה להתעורר לתשובה‪ ,‬וכן יוסיף‬ ‫בתפילה כי הם ימי רצון‪.‬‬ ‫ו' בכל עת ישוב שמא ימות היום וצריך להשיב רוחו בטהרה‪ ,‬ועל האדם לשער איך ירגיש ביום המות ואיך יתודה ביום ההוא‪ ,‬וככה‬ ‫יעשה כל הימים‪ ,‬ויעשה מצוות חדשות פן ימות ויחסר מהם‪ ,‬ויכין צידה לנפשו‪.‬‬ ‫האדם שאינו מרגיש צורך להכין צידה לנפשו לאחר מותו הרי הוא כבהמה שאינה מרגישה שעומדים לשחוט אותה‪.‬‬ ‫הרשעים מתים בכל יום כי משחיתים את נפשם בכל עת‪ ,‬ולעת"ל יהיו אפר תחת רגלי הצדיקים‪.‬‬ ‫תאוה‪ -‬מי שהוא בעל תאוה להנאות העולם קשה עליו המות‪ ,‬ומי שמשתמש בעולם לעבודת הבורא הרי המיתה היא חיים שאין להם‬ ‫הפסק‪ ,‬ונפש הרשע בעל התאוה תרד במותו למטה אל מקום תאותה‪ ,‬ותעלה למטה רק למשפט‪ ,‬אבל רוח הצדיק עולה למעלה‪.‬‬ ‫העולם הזה דירת עראי‪ -‬גם אם העולם הזה היה ארוך מ"מ הרי העולם הבא הוא בלי סוף‪ ,‬וכ"ש שהעולם הזה הוא קצר מאד‪ ,‬ועל‬ ‫האדם להמשיל בליבו את העולם הזה לצל עוף הפורח שעובר ברגע‪ ,‬ועל כן יש לאדם להשתמש בעולם הזה רק לצורך העולם הבא‪,‬‬ ‫וסיבה נוספת לכך כי יתכן שימות ונמצא שטרח לאחרים‪ ,‬ושלמה המלך שנתן הכסף בירושלים כאבנים אמר שהעולם הזה הבל הבלים‪,‬‬ ‫ושצריך רק יראת שמים וקיום המצוות‪ ,‬ועל האדם לזכור שהקב"ה שלחו לעולם לקיום המצוות‪.‬‬ ‫זכירת יום המות‪ -‬מי שאינו זוכר תמיד יום המות חושב תמיד שיש לו זמן‪.‬‬ ‫חיי העוה"ז עדיפים על חיי העוה"ב שרק בהם יכול לקנות מעלות‪ ,‬אבל לענין השגת תענוגות העוה"ב עדיף‪.‬‬ ‫הסתכל בג' דברים וכו'‪ -‬דע מאין באת‪ -‬ותשנא הגאוה‪ ,‬ולאן אתה הולך‪ -‬ותתעסק בעולם הזה רק כהכנה לעוה"ב‪ ,‬ולפני מי וכו'‪ -‬יראת‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫אם אין אני לי מי לי‪ -‬גם כאשר האדם שומע מוסר אם לא יעורר את עצמו לא ישפיעו עליו המוסרים‪.‬‬ ‫וכשאני לעצמי מה אני‪ -‬גם כאשר האדם משתדל בתיקון נפשו כמה שיכול השגתו קצרה ודלה‪.‬‬ ‫ואם לא עכשיו אימתי‪ -‬ט' סיבות למה לא לדחות לאח"כ את תיקון הנפש ועסק התורה‪ -‬א' טרדות העולם אינם פוסקות‪ ,‬ב' תמיד‬ ‫ירצה עוד עולם הזה ולא יתפנה לתיקון נפשו‪ ,‬ג' הזמן קצר והמלאכה מרובה‪ ,‬ד' בינתיים יכשל בעבירות‪ ,‬ה' היצר מתחזק ואח"כ יקשה‬ ‫יותר‪ ,‬ו' אולי ימות‪ ,‬ז' התשובה תקשה עליו כשיהיו העוונות ישנים‪ ,‬ח' שכר התשובה כשיחלש כח היצר קטן מתשובה בעוד היצר חזק‪,‬‬ ‫ט' בימי הזקנה חסר כח ההרגשות וקשה לחדש דברים‪.‬‬ ‫שער שלישי‬ ‫הצורך בידיעת חומר כל עבירה‪ -‬בעל תשובה אחרי שיודע במה חטא עליו לדעת חומר כל עבירה כדי שידע גודל חטאו‪ ,‬וכפי ידיעת‬ ‫חומר החטא ירע לו יותר והתשובה טובה יותר‪ ,‬וגם יכלם יותר בבקשו מחילה‪ ,‬וידע גודל הטובה במחילת העוון‪ ,‬ואם חושב שהחטא‬ ‫אינו חמור כ"כ ע"ז עצמו יש תביעה‪ ,‬וסיבה נוספת ללמד חומר העוון כדי שלא יטעו לחשוב על איסורים שהם רק מידת חסידות‪ ,‬וידעו‬ ‫שגם בחטאים קלים יכולים לאבד נפשם‪.‬‬ ‫עתה נבאר מעלות חומר המצות ואזהרות וחלוק העונשים‪:‬‬ ‫א' דברי סופרים‬ ‫החיוב לקיים דברי סופרים הוא מדברי תורה‪ ,‬ואמנם ד"ס חמורים פחות מד"ת כיון שלא נכתבו מפורש בתורה‪.‬‬ ‫ואמנם יש דברים שאמרו עליהם "כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה"‪ ,‬מה שלא נאמר על מצוות עשה ולא תעשה‪ ,‬והחומר בזה‬ ‫הוא א' כי כשחוטא בד"ת הוא מתחרט‪ ,‬אבל כשעובר על ד"ס כשאינם חשובים בעיניו הרי ביטל אחד מדברי התורה‪ ,‬ב' כי הוא רחוק‬ ‫מתשובה כי חטא זה קל בעיניו ויחטא פעמים רבות‪.‬‬ ‫חביבים ד"ס יותר מיינה של תורה‪ -‬הביאור בזה כי יראת השם היא יסוד המצוות‪ ,‬ובזה ירצה הבורא את ברואיו‪ ,‬ושכר היראה כנגד‬ ‫מצוות רבות‪ ,‬ותקנות חז"ל הם יסוד לדרך היראה להרחיק מן העבירה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫חומר נוסף בדברי סופרים כי החוטא בדבר שאין לו תאוה לזה הרי אף בחטא קל יותר הרי זה רוע לב ופריקת עול וחייבים מיתה‪.‬‬ ‫והעובר על ד"ס והוא פורש מן הציבור יורד לגיהנום ונדון שם לדורי דורות‪.‬‬ ‫העובר על ד"ס ענוש מכת מרדות כפי שיראו הבי"ד לעונשו אף לפחות מארבעים או להוסיף‪.‬‬ ‫ב' מצוות עשה‬ ‫יסוד השכר ושורש הגמול הוא על קיום עשה‪ ,‬ואמנם מי שנזדמן לו לעבור על לא תעשה וכבש יצרו מפני האיסור שכרו כעושה מצוה‪,‬‬ ‫ויסוד שכר זה מפני מצות עשה של יראה שכבש יצרו ביראת אלוקים‪.‬‬ ‫הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאי אתה יודע מתן שכרם של מצוות‪ -‬על לאוים יש חילוקי עונשים אבל על עשין לא נודע החילוק‬ ‫בשכרם‪ ,‬כי רצה ד' שיעשה האדם את כל המצוות ולא רק אלו ששכרם מרובה כדי שתהיה משכורתו שלימה‪.‬‬ ‫העוסק בתורה בלבד דומה למי שאין לו אלוק‪ -‬אע"פ שת"ת כנגד כולם‪.‬‬ ‫שילוח הקן אין בה טורח או הוצאות ממון ואפ"ה תחית המתים תלויה בה וכ"ש מצוות חמורות‪.‬‬ ‫עונש ביטול עשה‪-‬‬ ‫אם יזהירו אדם לעשות מצוה ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו‪.‬‬ ‫מי שלא הניח תפילין מעולם נקרא פושעי ישראל בגופן וענשם חמור מהעובר פעם אחת על חייבי כריתות ומיתות בי"ד‪.‬‬ ‫המיקל במצות עשה כגון המבזה חולו של מועד אע"פ שיש בידו תורה ומע"ט אין לו חלק לעוה"ב‪.‬‬ ‫קיום מצות עשה נקרא יראת שמים כמו הזהירות בלא תעשה‪ ,‬והנמנע מעשית הטוב הפר יראת שמים‪.‬‬ ‫יש מצוות עשה חמורות שאין ההמון נזהרים בהם והם הזכרת שם שמים לבטלה‪ ,‬גמ"ח בין לעניים בין לעשירים בגופו ובממונו וחובת‬ ‫האדם לטרוח בגמ"ח‪ ,‬ולפנים משורת הדין פעמים שהיא מן החמורות‪.‬‬ ‫הנמנע מעשות מצוות אף בלא מעשה גם בזה יש אבדון והפסד לנפש‪ ,‬כמו שמצינו בחומר ביטול תורה‪ ,‬וכן מצינו שסדום נשחתו מפני‬ ‫ביטול הצדקות‪ ,‬והאנשים שאינם עורכים מחשבות להתבונן ביראה עונשם גדול‪.‬‬ ‫לפי גודל המצוה יגדל עונש מי שיחדל לעשותה אף בלא שעשה מעשה‪.‬‬ ‫המעלות העליונות נמסרו במצות עשה‪ -‬והם הבחירה‪ ,‬תלמוד תורה‪ ,‬הליכה בדרכיו‪ ,‬בטחון‪ ,‬התבוננות בגדולת ד'‪ ,‬זכרון והתבוננות‬ ‫בחסדי ד'‪ ,‬קדושה‪ ,‬עבודה‪ ,‬יראה‪ ,‬אהבה‪ ,‬דביקות‪ ,‬לכל אחד מהמעלות כמה מדרגות‪ ,‬והם מטרת בריאת האדם‪.‬‬ ‫ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם‪ -‬שחובת האדם להיות נאמן לקב"ה כמו שעבד נאמן לאדונו‪ ,‬שידאג שאחרים‬ ‫ג"כ יעשו את המצוות‪.‬‬ ‫לדון בערכאות היא מן החמורות ויש בזה דרכי מות‪.‬‬ ‫המבטל מורא אב ואם עובר בארור‪.‬‬ ‫מצות תפילין ומזוזה הם בכלל קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬והמבטלם שובר עול ומנתק מוסרות‪.‬‬ ‫מצות ציצית אינו חייב להביא על עצמו את החיוב‪ ,‬אמנם בעידן ריתחא יענש למה לא סיבב על עצמו את החיוב‪.‬‬ ‫הירא ידקדק בקלה כבחמורה לגדולת המזהיר עליה‪.‬‬ ‫ג' לאו הניתק לעשה‬ ‫פעמים הוא חמור מאד כמו גזל שמקרב יום הפורענות ומקטרג בראש‪.‬‬ ‫המצער אלמנה ויתום בכל סוג של צער חייב מיתה בידי שמים‪.‬‬ ‫חומר המצער כל איש מישראל‪.‬‬ ‫הנשך והריבית ענשו חמור מאד שאינו קם תחית המתים‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫ד' לאו שאין בו מעשה‬ ‫תלוים בלב או בלשון או בשמיעה או בראיה או בהמנעות ממעשה‪.‬‬ ‫איסורים אלו נשכחים והאדם קרוב להכשל בהם יותר מאלו שיש בהם מעשה‪ ,‬על כן באתי להזכירם בקצרה‪.‬‬ ‫מן האזהרות התלויות בלב‪-‬‬ ‫איסור לשכוח את ד'‪ ,‬האדם חייב לקנות הנהגות הנובעות מזכירת ד'‪.‬‬ ‫כל השוכח דבר אחד ממשנתו‪ ,‬ע"י שבטל מן התורה‪ ,‬עובר בב' לאוים‪.‬‬ ‫אסור לאדם לתלות ההצלחה בעצמו‪.‬‬ ‫אסור לנסות את הקב"ה אם יצליח דרכו בגלל המצוות‪ ,‬והאיש הטוב לא ירפו ידיו אם לפעמים יפסיד‪ ,‬ורק מצוות המעשרות מותר לבחון‪ ,‬ואם לא רבה כספו בגלל‬ ‫המעשרות ידע שגם זה לטובתו להטיבו לעוה"ב בשכר אמיתי במקום שכר העוה"ז‪.‬‬ ‫אסור לירא מצרה קרובה אלא יבטח בישועת ד'‪.‬‬ ‫חובה להאמין שלא יקרה לדיין רע בגלל שהוא דן דין צדק‪.‬‬ ‫הוזהרנו להסיר מנפשנו מידת הגאוה ושלא יתגאה הגדול על הקטן‪ ,‬והגאוה היא מהעבירות החמורות‪ ,‬ואל יתהלל החכם בלתי בעבודת ד'‪.‬‬ ‫אסור להיות צר עין אלא יהיה טוב עין‪ ,‬וכן אסור להיות אכזרי אלא יהיה רחמן‪ ,‬אבל לא ירחם על מחטיאי הרבים‪.‬‬ ‫אסור ליקום או ליטור בליבו על דבר שבממון‪ ,‬אבל על דרישת רעה מותר לשום הדברים על ליבו‪ ,‬מ"מ אם יבקשו ממנו מחליה ימחל‪.‬‬ ‫אסור לשנוא‪ ,‬והשנאה מביאה לידי עבירות רבות‪ ,‬שנאת חינם הביאה לחורבן בית שני‪.‬‬ ‫אסור להרהר ביום אפי' אינו מהרהר לעשות שמא יבוא לידי טומאה בלילה‪.‬‬ ‫אסור לחשוב לעשות עבירה‪.‬‬ ‫אסור לקבל לשון הרע‪.‬‬ ‫אסור לעשות תחבולות רשע כדי לקחת דבר השייך לאחר‪ ,‬ואף מחשבה על זה אסורה‪ ,‬ואסור להפציר בו למכור באופן שימכור בלי רצון‪ ,‬ואפי' לבקש אסור אם‬ ‫יודע שיתבייש לסרב‪.‬‬ ‫מן האזהרות התלויות בלשון‪-‬‬ ‫אסור להזכיר שם שמים או ללמוד תורה או להתפלל אם הוא ערום או שרואה אדם ערום‪ ,‬או שאין המקום נקי‪ ,‬או שאין ידיו נקיות‪ ,‬והזהירות בזה היא מדרכי‬ ‫יראת שמים‪.‬‬ ‫יש אזהרות התלויות בלשון לוקה עליהם והם שבועת שוא שהיא חילול השם‪ ,‬ואסור לומר שהוא מוכן לישבע אם אין בלבבו לישבע‪ ,‬ואסור לישבע חינם אפי'‬ ‫על אמת‪ ,‬וכן אסור לסבב להשביע חבירו חינם‪ ,‬כגון לתובעו יותר מחיובו כדי לחייבו שבועת מודה במקצת‪.‬‬ ‫וכן לוקה המקלל חבירו בשם‪ ,‬ואסור לקלל אפי' חרש שאינו שומע‪ ,‬וכן המקלל עצמו בשם לוקה‪.‬‬ ‫השותה רביעית שאינו מזוג או יותר מרביעית אפי' מזוג אסור בהוראה‪.‬‬ ‫אסור לצער חבירו בדברים‪.‬‬ ‫אסור לחזק ידי עוברי עבירה או להתחבר עמהם‪ ,‬ואסור להתחבר לרשע אפי' בעסקי העולם ואפי' לדבר מצוה‪.‬‬ ‫אסור להורות שלא כהלכה‪ ,‬וצריך להיות מתון בהוראה כדי שלא יטעה‪ ,‬ולא יורה מי שלא הגיע להוראה‪ ,‬ואם הגיע להוראה צריך להורות‪.‬‬ ‫צריך לתת עצה הוגנת ואסור לתת עצה שאינה הוגנת‪ ,‬ומדרכי גמ"ח לחשוב מחשבות איך להשיא עצות הגונות‪.‬‬ ‫אסור להוציא שם רע‪.‬‬ ‫אסור לדיין להיות רך לאחד וקשה לאחר‪.‬‬ ‫אסור לומר המתן לי ליד ע"ז פלונית‪.‬‬ ‫אסור לומר כמה נאה גוי זה‪ ,‬ואסור לתת להם מתנת חינם‪.‬‬ ‫אסור להחזיק במחלוקת‪ ,‬ומותר לדבר לשון הרע על בעלי המחלוקת‪ ,‬ומי שאינו מחזיק במחלוקת על החוטאים נענש מפשעיהם ועובר בלאו‪ ,‬וימסור נפשו על‬ ‫קנאת השם‪.‬‬ ‫אסור להשתעבד בחבירו‪ ,‬וכן אסור לבקש דבר שיודע שיתביישו לסרב‪ ,‬אבל אדם שאינו נוהג כשורה מותר‪.‬‬ ‫המוציא שם שמים לבטלה הרי חילל השם‪.‬‬ ‫בני אדם שאינם נזהרים בלשונם בכבוד תלמידי חכמים אפי' שלא בפניהם נעשים אפיקורסים ואין להם חלק לעולם הבא‪.‬‬ ‫עוון הלשון חמור כמו שרואים שעונש מקלל אביו ואמו חמור מן המכה‪.‬‬ ‫איסורי ראיה ושמיעה‪ -‬אסור להסתכל באשת איש ובעריות‪ ,‬ואסור לשמוע דברים בטלים ודברי נבלה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫איסורים התלוים בקפיצת יד והמנעות מעשיה שחייב בה‪-‬‬ ‫אסור לקפוץ יד לאביון‪ ,‬ואסור לימנע מלהלוות לו לפני שמיטה וכ"ש בשאר זמנים‪.‬‬ ‫אסור ללוות ולא לשלם‪.‬‬ ‫אסור להלין שכר שכיר‪.‬‬ ‫אסור להלין מת על העץ‪.‬‬ ‫אסור להתעלם מהצלת ממון חברינו‪ ,‬ונכון שבכל עיר יהיו ממונים להצלה‬ ‫אסור להמנע מלהוכיח ואם אינו מוכיח נענש על החטא‪ ,‬ועל כן נכון לבחור ממונים להוכיח‪.‬‬ ‫אסור לאחר מלשלם הנדרים והצדקות‪ ,‬ונענש אף אם שכח‪.‬‬ ‫ה' לאו שיש בו מעשה‬ ‫לוקין עליו‪ ,‬ומלקות במקום מיתה עומדת‪.‬‬ ‫צריך להזהר למלוח הבשר כדין‪.‬‬ ‫אסור להכות את חבירו‪.‬‬ ‫אסור להשחית את הזקן‪.‬‬ ‫אסור ללבוש שעטנז‪.‬‬ ‫לפני עוור לא תתן מכשול‪ -‬אסור להכות בנו גדול כי מכשילו להקלות אביו‪ ,‬ואסור לתת כוס יין לנזיר‪ ,‬ואסור להכשיל נכרי בדבר האסור לבן נח‪.‬‬ ‫איסור השחתה‪ -‬אסור לכרות עץ מאכל‪ ,‬ואפי' לצורך מצור אם יש לו עצים אחרים אסור‪ ,‬ואסור לפזר ממון לריק ואפי' פרוטה‪ ,‬ואסור לסכן את הגוף או לסגפו‬ ‫חינם בתעניות‪ ,‬אבל המתענה על עוונותיו מותר והקב"ה ירפאהו‪.‬‬ ‫ערלה אסורה אף בחו"ל ואסורה בהנאה ועל כן אסור לתתה לגוי אלא ישרוף אותה באש‪ ,‬ונטע רבעי צריך פדיון‪ ,‬וכן כלאי הכרם וגיד הנשה אסורים בהנאה‪.‬‬ ‫אסור לגנוב אף ע"מ להחזיר‪.‬‬ ‫אסור לנחש שדבר מסוים מורה שלא יצליח במה שעושה‪ ,‬או ששעה מסוימת אינה יפה לדבר מסוים‪ ,‬אלא יבטח בד'‪.‬‬ ‫המשקר במידה כמקלקל את הדין‪.‬‬ ‫אסור למלוה לעבור לפני הלווה אם אין לו מה לפרוע‪.‬‬ ‫איסור ריבית הוא למלוה ללווה ולעדים‪.‬‬ ‫אסור להטיל מום בבכור אף בזמן הזה‪.‬‬ ‫אסור לחרוש או להנהיג שני מינים בעלי חיים מצומדים יחד‪.‬‬ ‫פרדה אינה מותרת אלא במינה ואסורה בסוס וחמור‪.‬‬ ‫אסור להשתחוות על רצפת אבנים חוץ מבית המקדש‪.‬‬ ‫אסור לאכול דברים הנמאסים על הנפש‪.‬‬ ‫אסור למסור בתו לביאה שלא לשם קידושין‪ ,‬והמייחד פנויה לזנות עונשו גדול‪ ,‬ואסור להשיא בתו לזקן‪.‬‬ ‫נבילה אסורה באכילה‪ ,‬וכל שלא נשחטה בכל דקדוקי שחיטה הרי היא נבילה‪.‬‬ ‫אסור לקחת שוחד אפי' כדי לזכות הזכאי ולחייב החייב‪ ,‬ומותר לקחת שכר בטלה‪ ,‬ואפי' שוחד דברים אסור והמקבל שוחד אסור לדון דין זה‪.‬‬ ‫אסור להוציא ביו"ט לצורך חול‪.‬‬ ‫אסור להעביר שער בית השחי והערוה‪.‬‬ ‫אסור להעמיד כלב רע או סולם רעוע בביתו‪.‬‬ ‫בכור אסור בגיזה ועבודה‪ ,‬ואם נתערב באלף כולם אסורות בהנאה‪.‬‬ ‫אסור למחוק את השם‪.‬‬ ‫אסור לעשות כדרכי האמורי כלחשים וקמעים‪.‬‬ ‫חדש אסור מן התורה אף בחו"ל‪.‬‬ ‫ע"כ מקצת מהדברים שהמכשול מצוי בהם‪ ,‬וישמע חכם ויוסף לקח‪.‬‬ ‫ו' מיתה בידי שמים‬ ‫כרת חמור ממיתה בידי שמים שהוא וזרעו נכרת‪ ,‬ומיתה חמורה שאף בעלי החיים שלו מתים‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫האוכל טבל‪.‬‬ ‫המענה אלמנה ויתום‪ ,‬ואם היתום צועק ממהר עונשו יותר‪.‬‬ ‫הגוזל את העני‪.‬‬ ‫המוציא שם רע‪.‬‬ ‫המשחק עם התינוקות‪ ,‬מנאף‪ ,‬דש מבפנים וזורה מבחוץ‪.‬‬ ‫ת"ח שאינו נוהג בצניעות‪ ,‬והטעם לפי שמרחיק אהבת הבריות מן התורה‪.‬‬ ‫כל שיש לו ביהמ"ד בעירו ואינו הולך לשם‪.‬‬ ‫החולק על ישיבתו של רבו‪ ,‬והמורה הלכה בפני רבו‪.‬‬ ‫הגוזל מתנות עניים‪ ,‬והנודר לצדקה ואינו משלם‪ ,‬והקופץ ידו מאביון‪.‬‬ ‫ז' כרת‬ ‫יש ב' סוגים של כרת‪ ,‬יש כרת מהעוה"ז שהוא וזרעו נכרתים‪ ,‬ויש שנכרת מהעוה"ז ומהעוה"ב‪ ,‬ופעמים שמתעכב הכרת כמה דורות‪.‬‬ ‫(עונש הרשעים מתעכב מפני ג' סיבות‪ ,‬א' שמא יעשו תשובה‪ ,‬ב' לשלם שכר המצוות בעוה"ז ולאבדם בעוה"ב‪ ,‬ג' שמא יצאו מהם‬ ‫בנים צדיקים)‪.‬‬ ‫וענין הכרת הוא קיצור השנים פחות מבן חמישים‪( ,‬ומיתה בידי שמים פחות משישים)‪ ,‬ואמנם יש צדיקים שמתים כך ולא מפני העונש‬ ‫אלא שכך נקצב להם‪.‬‬ ‫הבא על הנידה מלבד הכרת לזרעו גם יהיה הבן עז פנים‪ ,‬ואיסור נדה הוא עד הטבילה ואע"פ שספרה‪.‬‬ ‫ח' ד' מיתות בי"ד‬ ‫מונה הד' מיתות וסדר חומרתם והעבירות שעונשם מיתת בי"ד‪.‬‬ ‫מיום שחרב ביהמ"ק אע"פ שבטלו ד' מיתות בי"ד‪ ,‬דין ד' מיתות בי"ד לא בטלו‪ ,‬ומת במיתה הדומה למיתה שחייב בבי"ד‪.‬‬ ‫ויש לעורר על הרבה מלאכות שבת שנעלמו מעיני רבים‪.‬‬ ‫ט' יהרג ואל יעבור‬ ‫כל עבירות שבתורה אם אמרו לו עבור ואם לא נהרגך יעבור ואל יהרג‪ ,‬חוץ מג' עבירות שיהרג ואל יעבור ואפי' בצינעא‪.‬‬ ‫ואף אבק ג' עבירות עונשו חמור מכמה מצוות מכמה עבירות חמורות‪ ,‬כגון האיסור להתרפאות בעצי אשירה אפי' בפיקוח נפש‪,‬‬ ‫והאיסור לספר עם אשת איש שחשק בה אפי' ימות בלא זה‪ ,‬ואבק הרתיחה הלבנת פנים‪ ,‬ע"כ חייב להפיל עצמו לכבשן האש ואל‬ ‫ילבין פני חבירו ברבים‪ ,‬ודומה הוא לרציחה במה שהדם יורד מפניו‪ ,‬ועוד שצער הכלימה מר ממות‪ ,‬והמלבין פני חבירו יורד לגיהנום‬ ‫ואינו עולה כמו בא על אשת איש‪ ,‬ואין לו חלק לעוה"ב אע"פ שרוצח יש לו כי הוא רחוק מן התשובה לפי שאין החטא חמור בעיניו‪.‬‬ ‫שקולה שבת כנגד כל המצוות‪.‬‬ ‫י' אין לו חלק לעוה"ב‬ ‫המחלל את השם אין לו חלק לעוה"ב‪ ,‬שכיון שכוונת הבריאה היא לכבוד שמים והוא עשה הפך מכוונת הבריאה‪.‬‬ ‫כתיב "והנפש אשר תעשה ביד רמה את ד' הוא מגדף ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה כי את דבר ד' בזה ואת מצוותו הפר הכרת תכרת‬ ‫הנפש ההיא עוונה בה"‪-‬‬ ‫עוונה בה היינו שאף אחר המיתה לא נתכפר והיינו שאין לו חלק לעוה"ב‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫ביד רמה‪ -‬לעשות בפרהסיא דבר שאיסורו ידוע‪ ,‬או אף בסתר לפרוק מעליו עול ואפי' מצוה אחת אם אינו נזהר ממנה ואין נפשו מרה‬ ‫לו על חטאו‪( ,‬ואם הוא לתאבון אין מורידים ואין מעלים ולהכעיס מורידין כאפיקורס ואין מעלין)‪.‬‬ ‫דבר ד' בזה‪ -‬האומר אין תורה מן השמים‪ ,‬המגלה פנים בתורה‪ ,‬המבזה ת"ח‪ ,‬והמבזה את המועדות‪.‬‬ ‫המבזה ת"ח אין לו חלק לעוה"ב‪-‬‬ ‫התועליות בכבוד ת"ח‪ -‬א' שעי"ז דבריהם נשמעים‪ ,‬ב' ותתרבה התורה כדי לנחול כבוד כמו הת"ח‪ ,‬ג' וגם רבים יכירו מעלתה ויעסקו‬ ‫בה לשמה‪ ,‬ד' כבוד הת"ח מראה את חשיבות לימוד התורה כי לומדיה יורו דרכיה לבלתי תשכח‪ ,‬וא"כ המכבדם מראה שקיום התורה‬ ‫הוא העיקר‪.‬‬ ‫ועל האדם לשום ליבו תמיד לכבד את ד' ולהודות לו ולשבח עבודתו‪ ,‬ומעלות האדם נראות לפי מה שהוא משבח‪.‬‬ ‫והמכבד את הרשעים יש בזה כמה מכשולות‪ ,‬א' חילול התורה והעבודה‪ ,‬ב' גורם לרבים להמשך אחריהם ולעשות כמעשיהם‪ ,‬ג'‬ ‫המתחברים להם יענשו עמם‪ ,‬ד' הרשעים יבואו להשפיל את הצדיקים‪.‬‬ ‫עוד יש בכלל כי דבר ד' בזה מי שמדבר ד"ת במבואות המטונפות‪ ,‬ומי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק‪ ,‬והקורא בספרי מינים‪.‬‬ ‫ואת מצוותו הפר‪ -‬המבטל מצות מילה‪.‬‬ ‫האומר אין תחית המתים מן התורה אין לו חלק לעוה"ב‪ ,‬וכן האומר אין תורה מן השמים‪.‬‬ ‫האפיקורוס אין לו חלק לעוה"ב‪ ,‬והאפיקורוס הוא מי שאינו נוהג מורא והדר בת"ח אע"פ שאינו מבזה אותם‪ ,‬וטעם הדבר משום‬ ‫שמראה שאין התורה מכובדת בעיניו‪ ,‬ועוד שמבטל יראת החכמים וע"י היראה מהם דבריהם נשמעים להדריך את העם‪ ,‬ובכלל‬ ‫האפיקורוס האומר מה הועילו לנו הלומדים בלימודם‪( ,‬ועל כן יש ללמד תועלת התורה כדי שגם מי שלא לומד לא יהיה בכלל‬ ‫האפיקורוס)‪ ,‬עוד בכלל האפיקורס הקורא לרבו בשמו‪.‬‬ ‫עיקר סיבת עונש אלו שאין להם חלק לעוה"ב הוא מפני חילול התורה‪ ,‬ועוון החילול גדול מכל העבירות‪ ,‬ואינו מתכפר בתשובה ויסורים‪,‬‬ ‫ונפרעים ממנו מיד‪ ,‬ואפי' הוא שוגג‪ ,‬ומזה רואים כמה גדול החיוב לקדש שם שמים‪.‬‬ ‫כת אויבי ד' אין להם חלק לעוה"ב‪ ,‬ודבר זה שייך גם באנשים המקיימים את המצוות אם רע להם כשאחרים ג"כ שומרים‪ ,‬וכ"ש אם‬ ‫מונעים אחרים מלשמור‪ ,‬וכן אלו שעיניהם צרה בכבוד ת"ח הם שונאי ד'‪.‬‬ ‫כת המחבלים כרם ד' והיינו מחטיאי הרבים אין להם חלק לעוה"ב‪.‬‬ ‫כת הנותנים חיתתם על הציבור אין להם חלק לעוה"ב‪ ,‬והטעם א' אין התגאה והוא רימה ותולעה‪ ,‬ב' במקום יראת שמים הטיל אימה‬ ‫על הבריות‪ ,‬ג' הוא מצער את הציבור‪ ,‬ד' וגורם לציבור למכשולות‪ ,‬ה' אין ראוי שאנשים יכנעו אלא מפני האדם אלא לשם שמים‪.‬‬ ‫כת הפורשים מדרכי ציבור אין להם חלק לעוה"ב‪ ,‬כי המתאספים חזק עבודת ד' מקדשים שם שמים והוא מחללו‪ ,‬וגם מניא אחרים‬ ‫ומחטיאם‪.‬‬ ‫כת עוזבי ד' שאין להם יראת שמים ומקיימים המצוות מתוך ההרגל ולא מצטערים על חטאיהם‪ ,‬אין להם חלק לעוה"ב‪.‬‬ ‫ד' כיתות שאינם מקבלות פני שכינה‬ ‫סדר החלקים בכל כת לפי חומרת הדברים‪.‬‬ ‫כת לצים יש בזה ה' מינים‪-‬‬ ‫א' איש הנותן דופי בבני אדם‪ ,‬ושורש הענין הוא זדון וגאוה‪ ,‬כי אינו נהנה לעצמו מלתת דופי באחרים‪ ,‬ואם היה מכיר מומי עצמו לא היה מזלזל‬ ‫באחרים‪.‬‬ ‫ב' הלועג לבני אדם על חוסר הצלחתם‪ ,‬ושורש הענין הוא רוב השלווה והתענוג‪.‬‬ ‫ג' הלועג לדברים ופעולות טובות בלא לבזות בעליהם‪ ,‬ושורש הענין הוא היות האדם חכם בעיניו עד שיתלוצץ לדעת זולתו‪,‬‬ ‫ד' הקובע עצמו תמיד לדברים בטלים‪ ,‬ומביא עצמו לידי חטא‪ ,‬וגם מבטל תורה‪( ,‬ואיך לא שם ליבו על גודל ההפסד בקנית חיי עולם‪ ,‬ועונש ביטול‬ ‫תורה גדול מאד)‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫ה' המתלוצץ בדיבור אבל אינו בז בליבו‪.‬‬ ‫יש ליזהר מליצנות גם בדרך עראי‪.‬‬ ‫כת שקרים יש בזה ט' חלקים‪-‬‬ ‫א' המזיק לחבירו ע"י השקר‪.‬‬ ‫ב' המתעה את חבירו ואינו מזיקו ממש אלא גורם לנזק‪.‬‬ ‫ג' הבא בשקר למנוע הטוב העתיד להגיע לחבירו ולקחתו לעצמו‪.‬‬ ‫ד' המשקר בסיפור דברים שאין בזה תועלת עבורו ולא הפסד לחבירו‪ ,‬וחלק זה התירוהו מפני השלום‪.‬‬ ‫ה' האומר לחבירו שיטיב לו ואין כוונתו לקיים‪.‬‬ ‫ו' המבטיח לחבירו שיטיב לו ונתכוון לקיים ולבסוף אינו מקיים‪ ,‬ובמתנה מועטת אף בלא הבטחה או שהתהלל בזה בפני רבים צריך לקיים‪.‬‬ ‫ז' הגונב דעת חבירו כאילו עשה עמו טובה‪.‬‬ ‫ח' המשתבח במעלות שאינם נמצאות בו‪.‬‬ ‫ט' המספר דברים ומשנה מעט מן הפרטים‪.‬‬ ‫כת חנפים יש בה ט' חלקים‪-‬‬ ‫א' המחניף לאיש רע ואומר לו לא עשית רע‪ ,‬וחובת האדם למסור עצמו לסכנה ולא לעשות כך‪.‬‬ ‫ב' המהלל רשע ואינו מצדיקו על רשעתו‪ ,‬כי אין להזכיר צדקתו בלא רשעתו‪.‬‬ ‫ג' המשבח הרשע בפניו‪.‬‬ ‫ד' המתחבר לרשע‪.‬‬ ‫ה' אדם שאנשים סומכים עליו שמשבח אדם אחר כגון קרובו ואומר עליו שהוא חכם והוא אינו חכם‪.‬‬ ‫ו' מי שבידו למחות ואינו מוחה‪.‬‬ ‫ז' מי שלא ניסה למחות בקשי עורף אולי ישמעו לדבריו‪.‬‬ ‫השומע אנשים מדברים לשון הרע וכדו' ואינו מוחה בהם אף שיודע שלא ישמעו לדבריו‪ ,‬והם חושבים שאף הוא כמוהם‪.‬‬ ‫המכבד הרשעים מפני דרך שלום‪ ,‬ואף שהותר לכבד העשירים אסור לכבד הרשעים‪ ,‬אא"כ חושש מנזק‪.‬‬ ‫כת מספרי לשון הרע‪-‬‬ ‫המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר‪ ,‬שכיון שמזיק לחבירו ואין לו שום תועלת בהכרח פרק עול שמים‪ ,‬ועוד מפני שחושב שפיו ברשותו‪.‬‬ ‫שקולה לשון הרע כנגד ג' עבירות‪ ,‬מפני שבעל הלשון שונה באוולתו הרבה‪ ,‬ותשובתו קשה כי הורגל בזה‪ ,‬והחטא קל בעיניו ועל כן לא יחזור‬ ‫בתשובה‪ ,‬ואם חוזר לא יזכור ממי צריך לבקש מחילה וגם יתבייש לבקש מחילה‪ ,‬ויבוא לדבר על הקב"ה‪.‬‬ ‫אין התורה מגינה על בעלי לשון הרע‪ ,‬ואינם ראוים לעסוק בתורה‪ ,‬שלא אמרו אין עבירה מכבה תורה על הפורק עול האזהרה מעליו‪.‬‬ ‫יש ו' חלקים בכת מספרי לשון הרע‪-‬‬ ‫א' המספר שקר על חבירו ונכלל בזה גם בכת שקרים‪.‬‬ ‫ואסור מן התורה לקבל לשון הרע‪ ,‬והמקבל גם הוא בכלל המספר כי מחזק את הסיפור במה שהוא שומעו‪ ,‬ומחזק את המספר להוסיף לספר עוד‬ ‫לשון הרע‪ ,‬והעניו לא יקבל לשון הרע כי הוא חפץ בכבוד הבריות וצר לו על בשתם וקלונם‪.‬‬ ‫ב' המספר לשון הרע שהוא אמת‪.‬‬ ‫המזכיר לחבירו מעשיו הרעים עובר על איסור אונאה‪ ,‬ואם עושה כך בפני בני אדם הרי הוא מלבין פני חבירו ברבים‪ ,‬ואם מספר לאחרים שלא בפני‬ ‫המסופר הרי זה מכת מספרי לשון הרע‪ ,‬כי אולי חזר בתשובה‪( ,‬ואין לספר אלא לחכם צנוע שירחיק מחברת החוטא עד שיחזור בתשובה)‪ ,‬ואם‬ ‫הוא ת"ח ראוי לחשוב שבאמת עשה תשובה‪.‬‬ ‫המספר לשון הרע הרי הוא חוטא לחבירו וכן חוטא במה שבחר להרשיע חבירו‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫המספר על אמת יש בו צד חמור משקר כי לפעמים הדברים מתקבלים יותר‪.‬‬ ‫המספר בגנות ולא בשבח מראה על עצמו שהוא פסול כי הפסול מחפש לפסול אחרים‪.‬‬ ‫מותר לספר לשון הרע על בעלי עבירה שאין יראת ד' עליהם כדי להבאיש על השומעים את המעשים הרעים‪ ,‬אמנם מי שגם הוא חוטא לא יפרסם‬ ‫אחר שחטא כי אין כוונתו לטובה‪ ,‬וכן אין לפרסם חטא שחטא אדם במקרה‪.‬‬ ‫העושה מעשה שאפשר לפרשו לחובה או לזכות אם הוא ירא אלוקים יש לדונו לזכות אפי' המעשה נוטה לחובה‪ ,‬ואם הוא בינוני יש לדונו לכף‬ ‫זכות כשהמעשה מסופק‪ ,‬ואם המעשה נוטה לחובה יהיה בעיניו כספק‪ ,‬וכל זה מדין בצדק תשפוט עמיתך‪ ,‬וברשע יש להכריע מעשיו לחובה‪.‬‬ ‫הרואה דבר גנות בחבירו אם זה גזילה יעיד אפי' הוא עד אחד כדי לחייבו שבועה‪ ,‬וצריך שיוכיחנו תחילה‪ ,‬אבל אם נכשל בערוה וכדו' לא יעיד אפי'‬ ‫בשניים אלא רק יוכיחו‪ ,‬ואם יודע שבי"ד יפרישוהו יעיד בשניים‪ ,‬אבל לא יחידי כי לא יאמינוהו‪ ,‬ויכול לגלות למי שיאמין לו כשניים‪.‬‬ ‫ג' רכילות‪ ,‬והמרכל מרבה שנאה בעולם‪ ,‬ואע"פ שאסור להאמין לרכילות מ"מ השומע יחוש לדברים‪ ,‬והמסכסך בין אחים ואוהבים קשה מכל חלקי‬ ‫לשון הרע‪.‬‬ ‫חייב אדם להסתיר סוד שסיפרו לו אע"פ שאין בפרסומו ענין רכילות‪.‬‬ ‫ד' אבק לשון הרע‪ ,‬והיינו לספר דבר שיסתובב ממנו שידברו לשון הרע‪ ,‬ועל כן אין לספר אפי' שבח אם אולי יש בין השומעים שונא שמתוך כך‬ ‫יבוא לספר בגנותו‪.‬‬ ‫עוד בכלל אבק לשון הרע לספר דבר שאין בו גנות אבל משתמע מן הדברים גנות‪ ,‬וכן לספר על חבירו שהוא מכניס אורחים אם בגלל זה יבואו‬ ‫אנשים רקים‪ ,‬וכן אדם הגורם שיחשדו בו שהוא מספר לשון הרע‪ ,‬וכיון שאין לספר לשון הרע על החוטא בלא שיוכיחו‪ ,‬והשומעים יכולים לחשוד‬ ‫שבא לשמוח בקלונו‪ ,‬ע"כ לא יספר אלא אם יודעים שהוכיחו‪.‬‬ ‫ה' נבלות הפה‪ ,‬והמנבל את פיו אפי' נגזר עליו גזר דין של ע' שנה לטובה נהפך עליו לרעה‪ ,‬כי עזב הבושה והצניעות וחילל את קדושת ישראל‪,‬‬ ‫והשומע נבלות הפה עונשו גדול‪.‬‬ ‫ועל האדם להאריך בדיבורו כדי שלא להוציא מפיו לשון מגונה שזה גדר מפני נבלות הפה‪ ,‬וכן יבחר בדיבורו לשון של כבוד כדרך נקיי הדעת‪ ,‬מלבד‬ ‫בלימוד לתלמיד שצריך לשנות בדרך קצרה‪.‬‬ ‫ו' נרגן‪ ,‬אדם שדרכו להתלונן תמיד ודן כל דבר לחובה‪.‬‬ ‫שער רביעי‬ ‫חילוקי הכפרה‬ ‫חולי הנפש הוא המידות הרעות והחטאים‪ ,‬וכמו בחולי הגוף יש דרגות שונות ברפואה‪ ,‬כך בחולי הנפש פעמים מספיקה תשובה ויוה"כ‬ ‫ופעמים צריך גם חטאת או יסורים או מיתה‪.‬‬ ‫אם עבר מצות עשה ועשה תשובה מתכפר מיד‪ .‬ואם עבר על לא תעשה תשובה תולה ויוה"כ מכפר‪ .‬ועוון כרת ומיתת בי"ד תשובה‬ ‫ויוה"כ תולים ויסורים ממרקים‪ .‬וחילול ד' כולם תולים ומיתה ממרקת‪.‬‬ ‫קרבן עולה מוסיף על כפרת מי שעבר על עשה‪ ,‬ומכפרת על הרהורי הלב‪ ,‬ואנו שבעוונותינו אין לנו קרבנות הרי העוסק בפרשת הקרבן‬ ‫כאילו הקריבו‪.‬‬ ‫עבר על לא תעשה ועשה תשובה ידאג לעוונו ויחכה ליוה"כ לכפרת העוון‪ ,‬ועל כן קובעים סעודה בערב יוה"כ לשמחה על כפרת העוון‪,‬‬ ‫וגם על שמחת מצות יוה"כ שא"א לעשות סעודה ביוה"כ עצמו כשאר יו"ט‪ ,‬ועוד כדי לחזק עצמנו ליוה"כ לתפילה ותשובה‪.‬‬ ‫מניעת יסורים ודרך קבלת היסורים‪ -‬מי שעבר על כרת ומיתת בי"ד ועשה תשובה יעשה מצוות המגינות מפני היסורים‪ ,‬כמו צדקה‬ ‫המצילה ממות‪ ,‬ואם אין לו ממון יגרום שאחרים יתנו וגדול המעשה יותר מן העושה‪ ,‬ויעסוק בגמ"ח שהיא גדולה מן הצדקה‪ ,‬וכנגד‬ ‫כולם מצות תלמוד תורה שיוסיף יותר ממה שהיה רגיל ללמוד והתורה תגן עליו מן היסורים משני פנים א' כי ת"ת כנגד כולם‪ ,‬ב' כי‬ ‫העמל בתורה עולה במקום יסורים‪ ,‬וגם צומות ותעניות ודמעות ומניעת תענוגים וצער על העוון עולה במקום יסורים‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫ואם תהיה צרה לחוטא יצדיק עליו את הדין ויקבל המוסר באהבה‪ ,‬ודבר זה יגן עליו מהיסורים הרבים‪( ,‬וכן מצינו בענין ההודאה על‬ ‫הטובה שהיא סיבה להתמדת הטובה)‪ ,‬וידע שאין היסורים לפי גודל עוונו אלא בחמלת ד' עליו‪ ,‬כי על אויבי ד' תבוא הפורענות בבת‬ ‫אחת‪ ,‬עוד יש לצדיקים יסורי בחינה שיקבלום באהבה ויתקנו מעשיהם וירבה שכרם‪.‬‬ ‫השוגג ענוש יענש וכ"ש הפושע שאינו נזהר מחטא‪ ,‬וצריך לפחד מהחטא עד שיקריב חטאת‪ ,‬ולא יהיה החטא קל בעיניו‪ ,‬ואז ימחל לו‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫עוון חילול ד' לא מתכפר ביסורים‪ ,‬אמנם יש לו רפואה ע"י שיקדש שם שמים‪ ,‬וכן ע"י שיהגה ויגע תמיד בתורה‪.‬‬ ‫"מכל חטאותיכם לפני ד' תטהרו" אין הכונה שיוה"כ מכפר כל העוונות‪ ,‬אלא היא מצוה מיוחדת ביוה"כ לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו‪ ,‬ויחזיר לו הגזילה‪ ,‬או יפייסו אם ציערו‪ ,‬ואם לא מחל יבוא ג' פעמים‬ ‫עם ג' בני אדם שונים ויבקש מחילה‪.‬‬ ‫אימת מות מכפרת כמו מות‪.‬‬ ‫עבירות שכבר התוודה עליהם‪ -‬נחלקו חז"ל אם עבירות שהתודה עליהם יוה"כ זה חוזר ומתוודה עליהם יוה"כ אחר‪ ,‬וטעם האומרים‬ ‫שלא יחזור ויתוודה כיון שמראה שאינו בוטח בד' שיכפר‪ ,‬ועוד שאם מזכיר רק העוונות הראשונים מראה בעצמו שאין לו חטאים‬ ‫חדשים וזה חלי רע כי המשגיחים על נפשם רואים בה תמיד דברי עוונות‪ ,‬וגם קיצור ממעלות היראה העבודה והתורה הוא עוון‪ ,‬והרהור‬ ‫עבירה ואבק לשון הרע מצויים מאד‪ ,‬וכן חוסר כוונה בתפילה‪ ,‬וטעם נוסף שלא יתוודה רק על הראשונות כי מראה שהוא מתפאר שלא‬ ‫חטא עוד‪.‬‬ ‫ומה שאמרו וחטאתי נגדי תמיד היינו שיזכרם בליבו ולא בפיו‪ ,‬וגם יבקש מחילה עליהם‪ ,‬וירא פן לא השלים חוק התשובה‪ ,‬ומהיסורים‬ ‫על העוונות שיש בהם כרת‪ ,‬אבל לא יפרט העוונות הקודמים‪ ,‬וגם יתבונן אם אין לו חטאים ששכח להתוודות עליהם‪.‬‬ ‫סדר הוידוי חטאנו עווינו פשענו‪ ,‬חטא היינו שגגה ופשיעה‪ ,‬עוון היינו מזיד‪ ,‬ופשיעה היינו מרידה‪ ,‬וד' סולח גם למורדים בו‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫ארחות צדיקים‬ ‫שער התשובה‬ ‫גודל מעלת התשובה‪ -‬אמרו חז"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬ואמרו ז' דברים קדמו לעולם תורה ותשובה וכו' (כי עיקר‬ ‫הבריאה היא בשביל האדם‪ ,‬ולכן הקדים התורה שהיא קיום העולם‪ ,‬ואח"כ התשובה מפני שלולא התשובה לא היה העולם קיים דור‬ ‫אחד‪ ,‬ואח"כ הזכיר גן עדן וגיהנום וכסא הכבוד שהם מקומות לשלם לאיש כמעשיו‪ ,‬ואח"כ הזכיר בית המקדש ומשיח מפני שאז‬ ‫תימלא הארץ דעה ולא יהיה יצר הרע‪ ,‬וידעו כולם שעיקר בריאת האדם היא לעבודת הבורא‪ ,‬ולכן הקדים אלו השבעה לעולם)‪.‬‬ ‫והתשובה היא טובה גדולה‪ ,‬ואף מי שהרבה לחטוא יכול לשוב בתשובה‪ ,‬והקב"ה עוזר לשבים למעלה מכוחם‪ ,‬ובעל תשובה אינו מרוחק‬ ‫מהקב"ה מפני החטאים‪ ,‬אלא לפני שעשה תשובה הוא רחוק מד' והוא שנוא ומשוקץ ומתועב‪ ,‬ואין תפילתו מתקבלת‪ ,‬ועושה מצוות‬ ‫וטורפים אותם בפניו‪ ,‬וע"י התשובה הוא מודבק בשכינה‪ ,‬והוא אהוב ונחמד לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם‪ ,‬ושכרו הרבה לפי‬ ‫שטעם טעם חטא ופרש ממנו‪ ,‬ומעלתו גדולה ממי שלא חטא מפני כבישת היצר‪ ,‬ומקבלים ממנו את המצוות בנחת ושמחה‪ .‬והבטיחה‬ ‫תורה שבסוף הגלות יעשו ישראל תשובה ומיד הם נגאלים‪ .‬והתשובה מקרבת את האדם לשכינה‪.‬‬ ‫למה יקדים האדם לשוב בבחרותו‪ -‬א' מפני שעבודת התורה והיראה וכל המעלות שהאדם חייב בהם המה רבים מאד מאד‪ ,‬ואילו‬ ‫ימי האדם עוברים מהר כצילו של עוף הפורח‪ ,‬ובאמת אף אם יעשה האדם ככל יכולתו ישיג רק מעט מן המעלות‪ ,‬ואם ימתין שיסורו‬ ‫ממנו הטרדות‪ ,‬הנה טרדות העולם אינן פוסקות‪ .‬ב' מפני שככל שיעבור הזמן ירצה עוד עולם הזה‪ .‬ג' הזמן מתמעט ומלאכת התורה‬ ‫ותיקון הנפש והשגת המעלות מרובה‪ .‬ד' היצר הולך ומתגבר וכבר לא יוכל לשוב בתשובה‪ .‬ה' אולי ימות לפני שיחזור בתשובה‪ .‬ו'‬ ‫בהמשך יהיו עוונותיו ישנים‪ ,‬ולא ידאג כבתחילה‪ .‬ז' כשהאדם בא בימים נחלש כח היצר‪ ,‬והאדם לא מקבל שכר על התשובה בזמן זה‬ ‫כמו בימי בחרותו‪ .‬ולכן יקדים האדם לתקן נפשו‪.‬‬ ‫ז' דברים הנצרכים לתשובה‪ -‬א' שידע כל המצוות והעבירות‪ ,‬ועי"ז ידע איזה מצוה חיסר ועל איזה עבירה עבר‪ ,‬כי הרבה דברים אינם‬ ‫ידועים (כגון חומר איסור דרבנן‪ ,‬התרחקות מנשים‪ ,‬תפילה בכוונה‪ ,‬דיבור בבית הכנסת‪ ,‬שחוק וקלות ראש‪ ,‬צדקה‪ ,‬שבועה וקללה‪,‬‬ ‫הזכרת שם שמים‪ ,‬וביטול תלמוד תורה כנגד כולם‪ ,‬מידות רעות‪ ,‬נטילת ידים‪ ,‬נזיקין בין אדם לחבירו‪ ,‬הלכות שבת)‪ ,‬ומי שאינו בקי‬ ‫במצוות נכשל הרבה‪ .‬ב' שידע את רעת העבירות שעבר‪ ,‬ולא יחשוב שזה לא כ"כ רע‪ .‬ג' שידע ויאמין בגודל חומר העונשים‪ .‬ד' שידע‬ ‫שכל העבירות הגדולות והקטנות‪ ,‬וכל ענייניו‪ ,‬הכל כתוב בספר ואין בהם שכחה‪ .‬ה' שידע שהתשובה היא רפואה שלימה לעבירות‪ .‬ו'‬ ‫שיכיר גודל טובות הבורא עליו‪ ,‬וכמה חייב בעבודתו‪ ,‬ויחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה‪ .‬ז' יכין עצמו בכח גדול‬ ‫לפרוש מהעבירות אף שכבר הורגל בהם‪ .‬והקובע בליבו אלו הז' עניינים‪ ,‬הרי הוא קרוב לדרך התשובה‪.‬‬ ‫עשרים עיקרי התשובה‪ -‬א' שיתחרט על מעשיו הרעים‪ .‬ב' שיעזוב דרכיו הרעים ויגמור בליבו שלא לחזור עליהם‪ .‬ג' יגון ואנחה בליבו‬ ‫על החטאים‪ .‬ד' יגון וצער במעשים כמו צום ובכי ומספד ובמלבושים ובמיעוט תענוגים‪ ,‬והבכי מכפר על שהלך אחרי עיניו‪ ,‬ומיעוט‬ ‫התענוגים מכפר הקרבנות‪ .‬ה' ידאג מעונש עוונותיו‪ ,‬כי יש עוונות שהתשובה תולה ויסורים ממרקים‪ ,‬וכן ידאג שלא לא יעשה תשובה‬ ‫כראוי‪ ,‬ושמא יתגבר יצרו עליו‪ .‬ו' יתבייש על עוונותיו מהשי"ת‪ .‬ז' ישפיל עצמו ויכנע בליבו ע"י הכרת הבורא‪ ,‬וע"י ההכנעה יתקרב אל‬ ‫ד'‪ ,‬ולא יחזיק טובה לעצמו על כל המצוות שעשה‪ ,‬כי זה קצת לעומת מה שהוא חייב לעשות‪ ,‬ויעבוד את ד' בהצנע‪ ,‬ולא יחפש כבוד‬ ‫על מעשיו‪ .‬ח' יעשה מעשים של הכנעה‪ ,‬כמענה רך ומלבושים פשוטים ועינים שחות‪ .‬ט' ישבור את התאוה‪ ,‬ויתרחק ממותרות‪ ,‬כי‬ ‫התאוה גורמת לקלקול המעשים‪ ,‬והיא שורש כל הפעולות‪ ,‬וגם כי ע"י שהוא פורש מן המותר יפרוש ג"כ מן האסור‪ .‬י' יתקן את מעשיו‬ ‫‪22‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫באותו האבר שחטא בו‪( ,‬חטא בראיה אסורה‪ ,‬יתנהג בשחות עיניים‪ ,‬חטא בלשון הרע‪ ,‬יעסוק בתורה‪ ,‬וכדומה)‪ .‬י"א יחפש דרכיו לידע‬ ‫במה חטא‪ ,‬כדי להזהר מלשוב ולחטוא‪ ,‬ולידע כמה חטא ולהוסיף הכנעה‪ ,‬וכדי לעשות גדרים שלא יחטא עוד‪ .‬י"ב ידע חומר כל חטא‪,‬‬ ‫ועי"ז ימרר ליבו בוידוי ויוסיף הכנעה‪ .‬י"ג יהיו העבירות הקלות דומות בעיניו כחמורות‪ ,‬משום גודל המזהיר עליהם‪ ,‬ומשום שרבוי‬ ‫הפעמים מחמיר את העבירה‪ ,‬ומשום שהמתרגל בעבירה הרי הוא כפורק עול וכמומר לדבר אחד‪ ,‬ומשום שכשחוטא בדבר קל ימשיך‬ ‫לחטוא גם בדברים חמורים‪ .‬י"ד הוידוי ‪ -‬יתוודה על חטאיו‪ ,‬ועל חטאי אבותיו שנענש עליהם אם ממשיך בהם‪ ,‬ובעת הוידוי יגמור‬ ‫בלבבו שלא לחזור עליהם‪ ,‬כדי שלא יהיה כטובל ושרץ בידו‪( .‬וענין גדול הוא הוידוי‪ ,‬שכל המתוודה יש לו חלק לעוה"ב‪ ,‬ועיקרו של‬ ‫וידוי הוא לומר "אנא ד'‪ ,‬חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך‪ ,‬והרי ניחמתי ובושתי במעשי‪ ,‬ולעולם איני חוזר לדבר זה"‪ ,‬וכל‬ ‫המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח‪ ,‬וגם אמירת אבל אנחנו חטאנו היא עיקר הוידוי‪ ,‬וטוב לפרש החטא שלו בתוך הוידוי‪,‬‬ ‫כגון כשאומר אשמתי יאמר אכלתי דבר אסור‪ ,‬וכן לכל הא' ב'‪ ,‬ובסוף הוידוי יאמר סרתי ממצוותיך וכו')‪ .‬ט"ו יתפלל לד' שיעזור לו‬ ‫לשוב בתשובה‪ .‬ט"ז יתקן את מה שקלקל כהשבת הגזילה וכדומה‪ .‬י"ז ירדוף חסד ואמת‪ ,‬וזה מועיל רק כששב בתשובה‪ ,‬והמחזק ידי‬ ‫אנשי האמת ומקדש את ד' נמחל לו עוון חילול ד' עם התשובה‪ .‬י"ח יזכור תמיד את חטאיו‪ .‬י"ט יעזוב את החטא כשבא לידו והוא‬ ‫בתוקף תאוותו‪ ,‬ואם לא נזדמן לידו הנסיון‪ ,‬יוסיף יראה‪ ,‬וזה מדרגה עליונה מן התשובה‪ .‬כ' ישיב רבים מעוון כפי יכולתו‪ .‬והנה יש‬ ‫מדרגות רבות לתשובה‪ ,‬וכפי מדרגת התשובה יזכה האדם לקירבת ד'‪ ,‬ואין הנשמה טהורה בשלימות אא"כ יטהר האדם את ליבו‪.‬‬ ‫דברים מעכבים את התשובה‪ -‬יש באלו משום חומר העוון‪ -‬המחטיא את הרבים או מונעם מעשות מצוה‪ .‬המטה אחרים לדרך רעה‪.‬‬ ‫הרואה את בנו יוצא לתרבות רעה ואינו מוחה בו‪ ,‬וכן באחרים כשיכול למחות בהם‪ .‬האומר אחטא ואשוב או אחטא ויוה"כ מכפר‪.‬‬ ‫והדברים דלהלן נועלים דרכי התשובה בפני עושיהם‪ -‬הפורש מן הציבור כשעושים תשובה‪ .‬החולק על דברי חכמים‪ .‬המלעיג על‬ ‫המצוות‪ .‬המבזה רבותיו‪ .‬והשונא את התוכחות‪( ,‬וצריכים הקהל להעמיד אדם שיוכיחם על חטאיהם)‪ .‬ויש דברים שא"א לחזור בתשובה‬ ‫שלימה כי אינו יכול לתקן כראוי‪ -‬המקלל את הרבים‪ .‬החולק עם הגנב‪ .‬המוצא אבידה ואינו מכריז עליה‪ .‬האוכל מאכל עניים וכדו'‬ ‫העוברים מעיר לעיר‪ .‬המקבל שוחד להטות דין‪ .‬ויש דברים שהם קלים בעיני האדם ולכן אינו חוזר בתשובה מהם‪ -‬האוכל מסעודה‬ ‫שאינה מספקת לבעליה‪ .‬המשתמש בעבוטו של עני‪ .‬המסתכל בעריות‪ .‬המתכבד בקלון חבירו‪ .‬החושד בכשרים בליבו‪ .‬ויש עוונות‬ ‫שקשה לפרוש מהם‪ -‬רכילות‪ ,‬לשון הרע‪ ,‬בעל כעס‪ ,‬בעל מחשבה רעה‪ ,‬והמתחבר לרשע‪ .‬ואלו הכ"ד דברים אע"פ שמעכבים את‬ ‫התשובה אינם מונעים אותה‪ ,‬ואם שב מהם הרי הוא בעל תשובה ויש לו חלק לעוה"ב‪.‬‬ ‫ידיעת החטאים‪ -‬הנה יש הרבה עוונות שאין האדם יודע שעבר עליהם‪ ,‬כגון התובע אדם לדין כדי להקניטו ולהפסידו עבר על גזל‪,‬‬ ‫והמשביע את חבירו שלא כדין יש לו עונש על זה‪ ,‬וכהנה רבות‪ ,‬וכן חסרון בכוונה בתפילה ובברכות‪ ,‬וענייני המידות‪ ,‬ועל כן הרוצה לשוב‬ ‫בתשובה שלימה צריך ללמוד ספר מידות זה ויתבונן אם מקיימו כראוי‪ ,‬וכן ילמד בספר המצוות כל מצוה וענינה‪ ,‬וזה הדרך הגדול בדרכי‬ ‫התשובה‪.‬‬ ‫דרך תיקון החטאים‪ -‬עבירות שבין אדם למקום יעשה בהם תשובה באותו ענין שעבר‪ ,‬מצות עשה שלא קיים ישתדל לקיים‪ ,‬ואם‬ ‫עבר על לאו יתן אל ליבו שלא יעבור מעתה ואילך‪ ,‬אולם במצוות שבין אדם לחבירו לפעמים קשה מאד לעשות תשובה‪ ,‬כגון שאינו‬ ‫יודע ממי גזל‪ ,‬או שאין לו מה להחזיר‪ ,‬או שבא על הערוה והוליד ממנה בן‪ ,‬או שהורגל בשקר ולשון הרע‪ ,‬או שהדיח אנשים אחרים‬ ‫מדרך הישר‪ ,‬או שהיה יכול להוכיח ולא הוכיח‪ ,‬ואמנם אם האדם ילמד דרכי תשובה וימסור נפשו לקיימם‪ ,‬הקב"ה יסייע בידו לעשות‬ ‫תשובה גם באופנים אלו‪ ,‬ואם גזל ואינו יודע ממי גזל יעשה בהם צרכי רבים‪ ,‬ואין התשובה נמנעת מן החוטא אלא מפני רוע ליבו‪.‬‬ ‫ובעבירות שבין אדם לחבירו אין מתכפר לו אם לא ביקש מחילה‪ ,‬והמקניט את חבירו יביא ג' שורות של ג' בני אדם ויבקש מחילה‪,‬‬ ‫וא"צ לבקש יותר מג' פעמים‪ ,‬ואם מת יוליך י' בני אדם על קברו‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫ישנם ד' סוגים של תשובה‪ -‬א' השב מיראת ד' ואהבתו‪ .‬ב' השב מחמת שמיעת תוכחה‪ .‬ג' השב מחמת ראית אחרים נענשים‪ .‬ד'‬ ‫השב מחמת שהוא עצמו נענש‪ .‬ואף שהתשובה מקובלת גם אם ישוב החוטא מחמת רוב צרותיו‪ ,‬המשכיל ישוב מחמת הכרת ד'‬ ‫ואהבתו‪.‬‬ ‫ו' דברים מעוררים את האדם לתשובה‪ :‬א' אדם שיש לו צרות‪ ,‬עליו להבין שהחטאים גרמו לצרות וממילא הוא יחזור בתשובה‪,‬‬ ‫ואע"פ שבני אדם לא מוחלים כשאדם מבקש מהם מחילה מחמת שהוא צריך שיעזרו לו בעת צרתו‪ ,‬הקב"ה מתרצה בזה בחסדו‪ ,‬אך‬ ‫אם לא ישוב בעת צרתו‪ ,‬עונשו כפול‪ ,‬ואם אומר שהיסורים הם מקרה‪ ,‬יש עליו קצף גדול שאינו מאמין שמחמת עוונותיו מתייסר‪.‬‬ ‫ומטרת היסורים הם כדי לכפר עוונותיו‪ ,‬וגם כדי להחזירו בתשובה‪ ,‬ועל האדם לדעת שהצרות הם לטובתו‪ ,‬ויתענה ויחפש במעשיו‪,‬‬ ‫כמו שציבור חייבים להתענות כשיש להם צרה‪ ,‬ואם לא מצא עוונות בידוע שזה יסורים של אהבה‪ .‬ב' בימי הזקנה וחלישות הכח האדם‬ ‫מתעורר לשוב בתשובה‪ ,‬ומי שאינו שב בזמן זה עונשו כפול‪ ,‬ואין זה אלא ממיעוט אמונה וידיעת החטאים‪ ,‬והאנשים שעיקר עסקם‬ ‫בעניני גופם והבלי העולם‪ ,‬כמה תחתונה היא מדרגתם‪ ,‬ובימי הזקנה יתנו לב לבקש תורה ומצוות‪ .‬ג' ע"י מוסר החכמים אדם מתעורר‬ ‫לתשובה‪ ,‬והמקבל על עצמו לקיים כל התוכחות‪ ,‬יש לו שכר בשעה קלה על כל מה שקיבל על עצמו לעשות‪ ,‬וזהו ענין מעשיו מרובים‬ ‫מחכמתו‪ ,‬ומי אינו מתעורר מתוכחה עונשו כפול‪ .‬ד' לימוד התורה והמוסרים מעורר לתשובה‪ ,‬ויתן אל ליבו לקיים כל מה שילמד‪ ,‬ומי‬ ‫שלא יקיים מה שלמד פשעו גדול יותר‪ .‬ה' בעשרת ימי תשובה יעורר את ליבו ויחרד‪ ,‬ויחפש עצות איך להנצל מן המשפט‪ ,‬ויקבע‬ ‫עיתים לחפש דרכיו ולשוב בתשובה‪ ,‬וימים אלו הם ימי רצון והתפילה נשמעת בהם‪ ,‬וע"י התשובה יזכה לכפרת יוה"כ‪ .‬ו' לעולם יראה‬ ‫אדם את עצמו כאילו הוא נוטה למות‪ ,‬שהרי אין האדם יודע את עיתו‪ ,‬ויזכור שאחרי המיתה הוא צריך לתת דין וחשבון על מעשיו‪,‬‬ ‫ויתודה על חטאיו בלב נשבר כאילו הוא עומד למות‪ ,‬ויחדש מצוה בכל יום כאילו היום הוא מת שבזה הוא דומה כמי שקיים את כל‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫סוגי התשובה‪ -‬א' תשובה הבאה‪ -‬שמגיע לידו נסיון דומה לראשון והוא נמנע מהעבירה‪ ,‬וזו תשובה שלימה‪ .‬ב' תשובת הגדר‪ -‬שהוא‬ ‫עושה גדרים כדי להמנע מהעבירה‪ ,‬וע"ע בזה להלן‪ .‬ג' תשובת המשקל‪ -‬שהוא ממעט בהנאתו ומצטער כנגד מה שנהנה בעבירה‪ .‬ד'‬ ‫תשובת הכתוב‪ -‬שהוא מקבל עליו צער כפי העונש האמור בתורה‪ ,‬ומצינו בתלמוד שהיו רגילים בתענית אפי' על חטא קל מאד‪.‬‬ ‫איך יגדור האדם את עצמו מהעבירה‪ -‬מצינו בחסידים גמורים שהיו גודרים עצמם מעבירה‪ ,‬ומצינו שאברהם היצר השלים עימו ולא‬ ‫היה צריך להלחם בו‪ ,‬אבל דוד שראה שהיצר קשה וצריך להלחם בו בכל יום ואינו יכול לו‪ ,‬עמד עליו והרגו‪ ,‬י"א שהרגו בתענית‪ ,‬וי"א‬ ‫שפרש מן האשה לגמרי‪ ,‬וכל אחד צריך לגדור גדרים כפי שהוא מכיר את עצמו שיש לו איזה תאוה‪ ,‬והראש לכל הגדרים שישמור עיניו‬ ‫ממה שאינו שלו‪ ,‬שעי"ז ליבו שמור‪ ,‬ונמצא כולו שמור‪ .‬והגדר המועיל הוא מיעוט התענוגים וההנאות באכילה ושתיה‪ ,‬ויהנה רק מריח‬ ‫טוב ומרחיצת חמין‪ ,‬ומאכלו המועט יהיה מתוקן ומתובל יפה כדי שהמעט יועיל לו‪ ,‬ויניח מעט מהשלמת תאוותו‪ ,‬ולא ישתה יין כי אם‬ ‫מזוג‪ ,‬ואין צריך לומר שלא יאכל דבר המזיק לו‪ ,‬שזו עצת היצר להסיתו לדרך המות‪ ,‬וכן בכל ההנאות לא ימלא כל תאוותו‪ ,‬כי אחרי‬ ‫שהתרגל למלא תאוותו‪ ,‬היצר מסיתו לעשות איסור קל‪ ,‬ואח"כ איסור חמור‪ ,‬אבל לא יענה את נפשו כי זה גורם שלא ילמד תורה כראוי‪,‬‬ ‫והפסדו מרובה משכרו‪ ,‬ויתענה לפי הצורך אא"כ זה יגרום לביטול תורה ומצוות‪ .‬והתענית יש בה ב' טובות‪ ,‬א' התענית מכפרת‪ ,‬ב' עי"ז‬ ‫נמנע מלעבור עבירה כדי שלא יצטרך להתענות‪ ,‬וזה גדר גדול לכל העבירות שרגיל בהם‪ ,‬שיקנוס את עצמו לתת צדקה או לצער גופו‪,‬‬ ‫ועי"ז ימנע מהעבירות‪.‬‬ ‫כח התשובה‪ -‬העושה תשובה וחוזר לסורו לעולם יכול לעשות תשובה‪ ,‬אך יש להחמיר בזה יותר מבתשובה הראשונה‪ .‬מי שהיה רשע‬ ‫כל ימיו ועשה תשובה‪ ,‬הקב"ה מקבלו‪ ,‬ולא עוד אלא שאם עשה תשובה מאהבה זדונות נעשים לו כזכויות‪ ,‬ואם עשה תשובה מיראה‬ ‫נעשים לו כשגגות‪ .‬גם אותם שאין להם חלק לעוה"ב ונדונים בגיהנום לדורי דורות‪ ,‬או המחטיאים את הרבים‪ ,‬אם עשו תשובה נרצית‬ ‫תשובתם‪ ,‬וכדמצינו באחאב ומנשה‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫כמה צריך האדם לצער עצמו לצורך התשובה‪ -‬כל עבירה יש לה שיעור אחר של צומות וצער שצריך החוטא לצער עצמו‪( ,‬ומפרט‬ ‫השיעור בענייני עריות‪ ,‬רוצח‪ ,‬משומד‪ ,‬נשבע לשקר או מעל בחרם‪ ,‬שחוק וקלות ראש בבית הכנסת‪ ,‬גניבה וריבית‪ ,‬מסירה‪ ,‬רכילות‪,‬‬ ‫הכה חבירו או ציערו‪ ,‬חלול ד')‪ ,‬והכל לפי ענין האיש כמה יכול לסבול בענין התשובה‪ ,‬ומי שהוא חלוש והוא בעל תורה יש להקל עליו‬ ‫במיני התעניות והצער‪ ,‬יוסיף על לימודו‪ ,‬ויעשה חסד ואמת וכו'‪ ,‬ויתענה לכל הפחות יום אחד בשבוע ובאותו היום יפנה עצמו מכל דבר‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫חילול ד' הוא עוון גדול מאד‪ ,‬ות"ח שמזלזל באיזה דבר שאין גופו עבירה הרי זה חילול ד'‪ ,‬מפני שבני אדם לומדים ממנו ומזלזלים אף‬ ‫בגופי העבירות‪ ,‬וצריך האדם להזהר מאד בכל מעשיו שלא ילמדו ממנו להקל ולזלזל‪ ,‬ואמרו חז"ל נח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר‬ ‫ואל יחלל שם שמים בפרהסיא‪ ,‬ואמרו אם אדם רואה שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירים אותו וילבש שחורים וכו'‪ ,‬ואין‬ ‫הכונה ח"ו שהותר לו לעבור שם העבירה‪ ,‬אלא שע"י מעשים אלו לבו ישתבר וימנע מן החטא‪ .‬ואמרו כל העובר עבירה בסתר ראוי לו‬ ‫שלא בא לעולם‪ ,‬וכאילו דוחק רגלי שכינה‪.‬‬ ‫דרך בעלי תשובה להיות שפלים וענוים ביותר‪ ,‬וככל שבושים במעשיהם זכותם מרובה ומעלתם מתגדלת‪( ,‬אך חטא גדול להזכיר לבעל‬ ‫תשובה מעשיו הראשונים)‪ ,‬ועל בעל תשובה לדרוש במעשים טובים‪ ,‬ולהתרחק מהעוה"ז‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫תומר דבורה‬ ‫באלו דברים צריך האדם להיות דומה לבוראו‬ ‫האדם נברא בתבנית אברים דומה לבוראו‪ ,‬וממילא עליו להיות דומה לבוראו גם בפעולות‪ ,‬שזה עיקר הצלם והדמות העליונה‪ ,‬וכדי‬ ‫שלא יאמרו שצורתו נאה אבל מעשיו מכוערים‪ ,‬ועל כן ראוי לאדם להדמות אל פעולות הכתר שהם י"ג מידות עליונות של רחמים‪,‬‬ ‫וכדלהלן‪:‬‬ ‫מי קל כמוך‪ -‬מי כהקב"ה שסובל את חטאי האדם עד שיחזור בתשובה‪ ,‬למרות שבאותו רגע ממש שהאדם חוטא הקב"ה מחיה אותו‪,‬‬ ‫ויכול באותו רגע להפסיק לתת לו כח וחיות‪ ,‬וזה עלבון וסבלנות שא"א לתאר‪ .‬ובדומה לזה צריך האדם לסבול עלבונות‪ ,‬ולהמשיך‬ ‫להיטיב גם למי שמעליבו‪.‬‬ ‫נושא עון‪ -‬הנה כשהאדם עושה עבירה נברא קטיגור‪ ,‬והיה מן הדין שהקטיגור יגבה את חובו ויעניש את האדם מיד‪ ,‬אבל הקב"ה נושא‬ ‫ומחיה את הקטיגור‪ ,‬על מנת שהאדם יוכל לחזור בתשובה ויתבטל הקטיגור ע"י סיגופיו‪ ,‬או שהקב"ה יבטלהו ע"י יסורים ומיתה או‬ ‫ע"י עונש הגיהנום‪ ,‬וזה מידה גדולה יותר מהמידה הקודמת‪ ,‬ומזה ילמד האדם כמה צריך להיות סבלן שיסבול אפילו את העוולה‬ ‫שעושים לו גם בשעה שהעוולה קיימת‪.‬‬ ‫עובר על פשע‪ -‬הקב"ה בעצמו שלא ע"י שליח רוחץ את האדם מן העוונות ומוחל לו‪ .‬ובדומה לזה יתקן האדם בעצמו מה שאדם אחר‬ ‫קלקל‪ .‬ומכאן יתבייש האדם לשוב לחטוא‪ ,‬שהרי שהקב"ה בעצמו רוחץ לכלוך בגדיו‪.‬‬ ‫לשארית נחלתו‪ -‬הקב"ה מתנהג עם ישראל כאילו הם קרוביו ממש‪ ,‬והוא מצטער בצערם‪ .‬ובדומה לזה צריך האדם להרגיש את חבירו‬ ‫כאילו הוא שאר בשרו‪ ,‬ולרצות בטובתו כמו שהוא רוצה בטובת עצמו‪ ,‬מפני שכל ישראל הם שאר בשר מפני שנשמותיהם כלולות‬ ‫יחד‪( ,‬דמהאי טעמא אינו דומה מועטים העושים את המצוה למרובים‪ ,‬וכל הנמנה מעשרה ראשונים בבית הכנסת מקבל שכר כולם‪,‬‬ ‫וכל ישראל ערבים זה בזה)‪.‬‬ ‫לא החזיק לעד אפו‪ -‬הקב"ה לא כועס לעד אלא מבטל את כעסו אף אם האדם לא חוזר בתשובה‪ ,‬ואינו מעניש אלא מצפה מתי ישוב‪,‬‬ ‫ומתנהג עם ישראל ברכות או בקשות כפי שטוב עבורם‪ .‬ובדומה לזה צריך האדם לבטל את הכעס גם אם הוא מוצדק‪ ,‬וגם כשהוא‬ ‫רשאי להוכיח ביסורים את חבירו או את בניו‪( ,‬כדמצינו שמצות "עזוב תעזוב עמו" נוהגת ב"חמור שונאך" ופירשו חז"ל דאיירי שהוא‬ ‫שונאו מפני שראהו עובר עבירה‪ ,‬והוא יחיד שאינו יכול להעיד‪ ,‬ואמרה התורה שמצוה לקרבו באהבה אולי ישוב בדרך זו)‪.‬‬ ‫כי חפץ חסד הוא‪ -‬הקב"ה חפץ בגומלי חסדים‪ .‬שבשעה שמידת הדין מקטרגת באים מלאכים הממונים לקבל את החסדים שבני‬ ‫האדם עושים בעולם הזה ומראים את זה‪ ,‬והקב"ה מרחם עליהם‪ .‬וכן בזמן החורבן שנתחייבו ישראל כליה‪ ,‬נותרה מהם שארית בזכות‬ ‫החסד שעשו‪ .‬ובדומה לזה צריך האדם לראות את הצדדים הטובים שיש למי שעושה לו רע‪ ,‬וזה יספיק בשביל לעשות לו חסד‪ ,‬וכ"ש‬ ‫באשתו כמו שאמרו חז"ל דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא‪.‬‬ ‫ישוב ירחמנו‪ -‬הקב"ה אוהב את החוזרים בתשובה יותר מכפי שאהבם קודם‪ ,‬כדמצינו שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים‬ ‫גמורים יכולים לעמוד‪ ,‬כיון שהם מתרחקים מהחטא יותר מאלו שלא חטאו‪ .‬והענין בזה הוא כמו שאמרו חז"ל שהאות ה' יש לה פתח‬ ‫למטה והיינו לצד של הרע‪ ,‬אבל יש לה פתח נוסף למעלה כדי שהחוטא יוכל לחזור משם‪ ,‬ולא יחזור החוטא מהפתח שלמטה מפני‬ ‫שבזה הוא יוכל בקלות לחזור לחטא‪ ,‬והיינו שהוא צריך להתרחק מן החטא יותר מן הצדיק‪ ,‬ובגלל זה מדרגתו גבוהה יותר ממדרגת‬ ‫הצדיק‪ .‬ובדומה לזה צריך האדם לקרב את מי שחטא כנגדו וחזר בו‪ ,‬יותר ממי שלא חטא כנגדו‪.‬‬ ‫יכבוש עוונותינו‪ -‬הקב"ה כובש את החטאים ולא נותן להם להכנס לפניו‪ .‬דהנה המצוות נכנסים לפני ד' בעולם הרוחני ונבנה מהם בנין‬ ‫ולבוש נכבד‪( ,‬ומטעם זה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא‪ ,‬שכל העולם הגשמי אינו כדאי למצוה אחת שעלתה לעולם הרוחני)‪ ,‬אבל‬ ‫‪26‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫תשלום העבירות הוא מחלק הגיהנום הפחות והנבזה‪ ,‬ומטעם זה מי שעשה ארבעים מצוות ועשר עבירות‪ ,‬לא אומרים שנשארו לו רק‬ ‫שלושים מצוות ח"ו‪ ,‬כיון שאינם משתוים זה לזה‪ ,‬ואפילו צדיק גמור שעשה עבירה אחת נענש עליה‪ ,‬ואח"כ מקבל שכר מצוותיו‪ ,‬וזה‬ ‫חסד גדול שלא לקזז שכר נצחי ועליון במקום עונש הגיהנום הנבזה‪ .‬ובדומה לזה צריך האדם לזכור את הטובות שחבירו עשה לו‬ ‫ולשכוח את הרעות‪ ,‬ולא ינכה לו מהטובה בגלל הרעה‪.‬‬ ‫ותשליך במצולות ים כל חטאותם‪ -‬כאשר ישראל שבים בתשובה הקב"ה מעניש את הגוים (המכונים ים) על מה שהציקו לישראל‪,‬‬ ‫ומעביר עליהם את חטאי ישראל‪ ,‬והטעם להנהגה זו כענין "ונשא השעיר את כל עוונותם אל ארץ גזירה"‪ ,‬שהשעיר שהוא הס"מ שקיבל‬ ‫רשות להציק לישראל מקבל את עוונותיהם‪ ,‬ולכן צריך לבטלו ממציאותו‪ ,‬ומטעם זה בהמה שחטאו איתה נהרגת על שגרמה לעונש‬ ‫של החוטא‪ ,‬וכן צריך לקבור את האבן של הנסקלים והסיף של הנהרגים שהענישו את החוטא‪ ,‬וזה מה שחלם נבוכדנצר שכל האומות‬ ‫שיצירו לישראל יענשו‪ ,‬מפני שהקב"ה מתנחם גם על העונש ותובע את המעניש‪ ,‬וביותר שהקב"ה קצף מעט והם עזרו לרעה‪ .‬ובדומה‬ ‫לזה צריך האדם לקרב ולרחם על הרשעים אחרי שכבר קיבלו את עונשם‪ ,‬ולעזור להם כאילו לא חטאו‪.‬‬ ‫תתן אמת ליעקב‪ -‬הקב"ה נותן לבינוניים (שאינם מתנהגים לפנים משורת הדין‪ ,‬שהם נקראים יעקב) את המגיע להם לפי היושר‬ ‫והאמת‪ .‬ובדומה לזה צריך האדם לרחם על חבירו לפי היושר והאמת‪.‬‬ ‫חסד לאברהם‪ -‬הקב"ה מתנהג לפנים משורת הדין עם אנשים המתנהגים בעולם לפנים משורת הדין‪ ,‬ובדומה לזה צריך האדם להתנהג‬ ‫עם הטובים והחסידים לפנים משורת הדין‪ ,‬ולהחשיבם ולחבבם ולהתחבר עמהם‪.‬‬ ‫אשר נשבעת לאבותינו‪ -‬הקב"ה מרחם גם על אלו שאינם הגונים מכח זכות אבות‪ .‬ובדומה לזה צריך האדם שגם אם יפגע ברשעים‬ ‫לא יתאכזר עליהם או יחרפם אלא ירחם עליהם ויכסה עלבונם ויתקנם כפי כוחו‪ ,‬מצד שהם בני אברהם יצחק ויעקב‪.‬‬ ‫מימי קדם‪ -‬הקב"ה מרחם על עם ישראל מכח האהבה הראשונה‪ ,‬גם אם אין שום סיבה לרחם עלינו‪ ,‬ותמה זכות אבות‪ ,‬כדכתיב "זכרתי‬ ‫לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך"‪ ,‬ומידה זו כוללת כל המידות כולם‪ .‬ובדומה לזה צריך האדם לרחם על כל אדם מצד שהיה זמן בקטנותו‬ ‫שעדיין לא חטא‪ ,‬ונמצא שאין אדם שאין ראוי להיטיב לו ולהתפלל על שלומו ולרחם עליו‪.‬‬ ‫והמתנהג במידות רחמים אלו‪ ,‬זוכה שהקב"ה מתנהג עימו במידות אלו‪ ,‬ולכן יש לזוכרם תמיד‪ ,‬ולהשתמש בכל מידה לפי הצורך‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫נפש החיים‬ ‫ענין הניתוק שגורם החטא‪ ,‬ותיקונו ע"י התשובה‪ -‬ענין התשובה הוא ע"י התקשרות בחינות הנפש רוח ונשמה‪ ,‬שבחינה עליונה של‬ ‫הנפש קשורה בבחינה תחתונה של הרוח‪ ,‬ובחינה עליונה של הרוח קשורה לבחינה תחתונה של הנשמה‪ ,‬שכל עולם מתקשר עם הבחינה‬ ‫העליונה של העולם שתחתיו‪ ,‬ובחינת הנשמה מתקשרת למעלה מעלה עד עצמות הקב"ה‪ ,‬וזהו נפשו צרורה בצרור החיים את ד'‬ ‫אלוקיך‪ ,‬שגם בחינת הנפש תהא קשורה בו ית"ש‪ ,‬שהכל קשור זה בזה עד למעלה‪ .‬ההתקשרות למעלה תלויה לפי רוב העסק בתורה‬ ‫ועבודה וטהרת הלב והאהבה ויראה‪ .‬וענין הכרת הוא ניתוק ההתקשרות למעלה‪ ,‬אמנם החלק העליון של הנפש הקשור לבחינת הרוח‬ ‫שמעליו לא נכרת‪ ,‬וע"י בחינת הרוח והיינו וידוי דברים יתעלו ויתחברו שאר ט' בחינות הנפש‪ ,‬וכן אם פגם וקלקל דבורו ע"י עוונות‬ ‫התלוים בדיבור שקלקל בחינת הרוח‪( ,‬כרת לא שייך ברוח אלא בנפש) יוכל לתקן ע"י הרהורי תשובה‪ ,‬שהמחשבה היא בחינת הנשמה‬ ‫שהיא העולם שמעל הרוח‪ ,‬אבל בחינת הנשמה לא שייך בה פגם כלל‪ ,‬וע"י חטא במחשבה מסתלקת הנשמה ממנו אך אינה נפגמת‪.‬‬ ‫וזהו "רוח איש יכלכל מחלהו"‪ ,‬שעוון ומחלת הנפש תתוקן ע"י הרוח‪" ,‬ורוח נכאה מי ישאנה" שקלקול הרוח "מי" בחינת הנשמה‬ ‫שנקראת מי ישאנה‪ .‬וכדי שיוכל האדם לתקן מעשיו קבע ההתקשרות הזאת‪ .‬וכתיב "ויפח באפיו נשמת חיים" ואמרו דאתמר ביה‬ ‫ויחלום והנה סולם‪ ,‬ודאי איהי נשמת חיים‪ .‬שהנשמה משתלשלת מהשמים לגוף כסולם‪ ,‬ועולים ויורדים בו היינו לפי מעשיו מעלה‬ ‫העולמות ממטה למעלה וממשיך עליו אורות ממעלה למטה‪ ,‬ואח"כ והנה ד' ניצב עליו‪ .‬וסדר התיקון ע"י התשובה הוא‪ ,‬שאם פגם‬ ‫בחינת הנפש‪ ,‬אז ע"י וידוי אמיתי מעומק הלב גורם תוספת קדושה ממנו ית"ש לנשמה ומשם לרוח ומשם לנפש ע"י ההתקשרות‬ ‫שביניהם‪ ,‬ומכלה כוחות הרע ומתקשרים כבתחילה‪ ,‬ואם קלקל הרוח בחטאי הדיבור או שאר עוונות התלויים בבחינת הרוח‪ ,‬וביטול‬ ‫תורה כנגד כולם‪ ,‬הגביר כח רוח הטומאה ונפשו ג"כ אינה שלימה‪ ,‬אז ע"י חרטה אמיתית והרהורי תשובה במחשבה שהיא משכן ניצוצי‬ ‫הנשמה‪ ,‬משפיע תוספת קדושה על שורש הנשמה ומשם לנשמה ומשם לרוח ושובר רוח הטומאה ומשם לנפש‪ ,‬ואם חטא במחשבה‬ ‫וסילק ניצוצי הנשמה‪ ,‬אז ע"י עסק התורה בעומק תבונתו‪ ,‬מוסיף קדושה על שורש נשמתו ומשם לנשמתו להשכיל בבינה יתירה‪,‬‬ ‫ומשם וכו' כנ"ל‪ .‬ולכן ע"י אמירת אמן יהא שמיה רבה בכל כוחו קורעין גזר דינו‪ ,‬שכוונת השבח הוא שישפיע תוספת קדושה על שורש‬ ‫נשמתו ומשם על נשמתו ורוחו ונפשו‪ ,‬וזה כמו התשובה כנ"ל‪( .‬נפש החיים שער א' פרקים י"ז – כ')‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫ליקוט מספרי החפץ חיים אודות מצות התשובה‬ ‫תשובה על איסור לשון הרע ורכילות‪ -‬אם לא האמינוהו השומעים תשובתו היא חרטה וידוי וקבלה לעתיד‪ ,‬אבל אם‬ ‫האמינוהו ונתגנה חבירו ונגרם לו נזק או צער‪ ,‬מלבד הנ"ל צריך גם לרצות את חבירו‪ ,‬אף אם חבירו לא יודע מזה‪( ,‬והרבה‬ ‫פעמים אינו יכול לזכור כל מי שדיבר עליו‪ ,‬והוא כמעוות שאינו יכול לתקון)‪ ,‬ואם עדיין לא הגיע נזק או צער לחבירו‪ ,‬צ"ע‬ ‫אם כבר עכשיו חייב לפייסו או רק אח"כ‪ ,‬ויותר טוב שיראה לסובב שלא יגרם לו נזק או צער‪ ,‬ע"י שילך לאותו אדם ויוציא‬ ‫הדברים מליבו‪ .‬ומי שהאמין ללשון הרע או רכילות ועדיין לא סיפר לאחרים‪ ,‬תקנתו שיוציא הדברים מליבו‪ ,‬ויקבל על עצמו‬ ‫שלא להאמין יותר‪ ,‬ויתוודה‪ .‬חפץ חיים‪.‬‬ ‫תשובה למי שנכשל בלשון הרע‪ -‬מי שנכשל בלשון הרע פעמים רבות‪ ,‬ואינו יודע את מי צריך לפייס‪ ,‬וגם למדו ממנו‬ ‫אחרים לחטוא בזה‪ ,‬תשובתו היא ללמוד עניינים אלו ברבים מתוך ספרי הפוסקים וספרי ח"ח ושמירת הלשון‪ ,‬ויתחזק לקיים‬ ‫מה שילמד‪ ,‬ואז ודאי ימחל לו הקב"ה על העבר‪ ,‬ויסייעהו להמנע בעתיד מחטא זה‪( .‬כבוד שמים)‪.‬‬ ‫גודל הפגם שמגיע על ידי חטא הלשון‪ -‬הנה בכל עבירה מגיע הקלקול בעולמות הקדושים לפי גודל נשמתו‪ ,‬והסימן לזה‬ ‫הוא מה שכהן משוח כשעובר עבירה צריך הזאה על מזבח הפנימי‪ ,‬משא"כ בשאר כל אדם שצריך הזאה על מזבח החיצון‪,‬‬ ‫וא"כ ממה שמצינו במצורע שצריך הזאה כנגד בית קדשי הקדשים אפי' באדם פשוט‪ ,‬מבואר שעוון זה מגיע עד בית קודש‬ ‫הקדשים‪ ,‬וכמה צריך האדם להזדעזע מזה‪ .‬והטעם הוא שכל מה שיש בעוה"ז יש מעין זה גם למעלה‪ ,‬והחוטא מכניס טומאה‬ ‫למעלה‪ ,‬וע"י תיקון כאן למטה תוסר הטומאה למעלה‪ .‬וכן מצינו שעבודה הראשונה של כהן גדול בקודש הקדשים הוא‬ ‫הקטורת המכפרת על חטא הלשון‪ ,‬ומבואר גודל הקלקול בזה שאינו מכפר אלא בקודש הקדשים ע"י האיש המקודש ביותר‪,‬‬ ‫ועוד שהרי בלי הקטורת אסור לכהן גדול להכנס לפני ולפנים וחייב מיתה‪ ,‬ונמצא שעוון זה מעכב את כל הכפרה של עבודת‬ ‫פנים‪ ,‬וא"כ תחילת התשובה של האדם צריכה להיות מחטא זה‪( .‬שמירת הלשון פרק ה')‪.‬‬ ‫ע"י מידת החסד יזכה האדם שתשובתו תתקבל ויצא זכאי בדין של מעלה‪ -‬הנה חובתו של האדם או זכותו לעתיד לבוא‪,‬‬ ‫תלוי אם יש לו רוב מצוות או רוב עוונות‪ ,‬וכשהקב"ה דן את האדם‪ ,‬אם ידון אותו במידת הדין א"כ ידקדקו בכל מצוה אם‬ ‫עשאה בכל פרטיה‪ ,‬ואם עשאה במחשבה ראויה באהבה ויראה ובשמחה וכו'‪ ,‬וממילא יהיו העוונות רבים על המצוות‪ ,‬וגם‬ ‫אם עשה תשובה ימצאו שלא עשאה כראוי‪ ,‬וא"כ אפי' אם יש לו רוב זכויות לא יצא זכאי אא"כ התחזק במצוות בכל כוחו‬ ‫לעשותם עם כל פרטיהם‪ .‬אבל אם הקב"ה ידון את האדם במידת הרחמים‪ ,‬אף שודאי יש הבדל אם עשה המצוות כתיקונם‬ ‫או לא‪ ,‬מ"מ ימצאו לו זכות למה לא עשאם כתיקונם‪ ,‬ומאידך יתלו שעשה את העוונות בשגגה וכדו'‪ ,‬וגם התשובה תתקבל‬ ‫אע"פ שאינה בשלימות‪ ,‬וא"כ אפילו אם יש לו רוב עוונות יצא זכאי בדין‪ .‬והדרך שיתנהגו עם האדם במידת החסד והרחמים‬ ‫הוא ע"י שהאדם עצמו יתנהג כך‪ ,‬שבזה הוא מעורר כנגדו למעלה את מידת הרחמים כמבואר בזוהר הקדוש‪ ,‬אבל אם דרכו‬ ‫שלא לוותר כלום משלו‪ ,‬הוא מגביר למעלה את מידת הדין והקב"ה מתנהג עימו ג"כ במידה זו‪ ,‬ולכן זירז השי"ת כ"כ על‬ ‫מידת החסד‪ ,‬כי על ידה יצאו זכאים בדין‪ ,‬שזה רצונו יתברך‪ .‬ואם האדם בחייו דבוק רק בתורה ולא בחסד‪ ,‬מידת הצדק לא נותנת שיוותרו‬ ‫לו לעתיד לבוא‪( .‬אהבת חסד חלק ב' פרק ג')‪.‬‬ ‫זהירות האדם בתורה תשובה ומעשים טובים בחייו‪ ,‬ושלא יסמוך על אחרים‪ -‬האדם צריך לרדוף בחייו אחר לימוד התורה‬ ‫שהיא הגדולה מכל המצוות‪ ,‬ויזהר שלא יחסר לו אפי' יום אחד מלימוד התורה (וילמד במקום שליבו חפץ)‪ ,‬ואיתא בשו"ע שכל‬ ‫איש ישראל חייב בתלמוד תורה‪ ,‬בין עני בין עשיר וכו'‪ ,‬ויקבע זמן ללימודו ביום ובלילה‪ .‬וכן צריך האדם לרדוף אחר התשובה שגם זה‬ ‫‪29‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫חביב ונחמד מאד לפני הקב"ה‪ ,‬וכן צריך לחפש ולרדוף אחר מעשים טובים‪ ,‬והתורה מביאה לידי תשובה ומעשים טובים‪,‬‬ ‫וגם מי שאינו יכול ליישב דעתו לתורה או לתשובה‪ ,‬מ"מ יחפש אחר מעשים טובים‪ .‬ואל יסמוך האדם שבניו יעשו לעילוי‬ ‫נשמתו אלא יעשה בעצמו‪ ,‬כי גם בניו יהיו טרודים ויסמכו על בניהם אחריהם וכו'‪ ,‬והלל אף שבניו בודאי היו קדושי עליון‬ ‫אמר "אם אין אני לי מי לי"‪ ,‬וכ"ש בזמננו שהדורות הולכין ומתדלדלין‪ .‬וגם לא יחשוב האדם שסמוך לפטירתו יצוה לבניו‬ ‫לעשות לעילוי נשמתו‪ ,‬כי שמא ימות בפתאומיות‪ ,‬וגם אם יצוה מי אמר שיקיימו צוואתו‪ ,‬כי חמדת הממון מעבירה את‬ ‫האדם מדעת קונו ודעת אביו‪ ,‬והבן חושב שאביו כבר לא זקוק לו (ובאמת הוא זקוק לו ביותר)‪ ,‬ולכן ישתמש בממונו בחייו‬ ‫לצורך תורה או חסד‪ ,‬וימנה אנשים נאמנים לטפל בענין‪ ,‬ואם לא עשה כך עד שהוא חולה יצווה עכ"פ בפני עדים‪ .‬וממונו של‬ ‫האדם לא הולך עמו לאחר מותו‪ ,‬ואף קרוביו לא מלוים אותו אלא עד הקבר‪ ,‬ורק תורה תשובה ומעשים טובים וצדקה וחסד‬ ‫שעשה האדם עם ממונו בחייו מלווים את האדם למעלה ויכולים להציל אותו מן הדין‪( .‬אהבת חסד חלק ג' פרק ד')‪.‬‬ ‫גודל החיוב להתעורר לתשובה‪ ,‬ועל ידי זה תבוא הגאולה‪ -‬איתא במדרש שהקב"ה מגיד מראשית אחרית‪ ,‬ואמר שאם‬ ‫ישראל יחטאו יפיץ אותם בעמים‪ ,‬והגאולה תהיה מתוך צרה תשובה רחמים זכות אבות וקץ‪ ,‬כמו שהיה בגאולה ממצרים‪,‬‬ ‫והכונה בזה שכל החמשה דברים יסייעו לגאולה‪ ,‬התשובה מביאה את הגאולה אף שלא בזמנה‪ ,‬אבל כשהתשובה אינה‬ ‫שלימה צריך גם את שאר הדברים‪ ,‬וא"כ בדורנו שהקץ התקרב יותר‪ ,‬ונתרבו הצרות והפיזור בקצות הארץ‪ ,‬ונתקיימו הסימנים‬ ‫שנאמרו בגמ' על חבלי משיח‪ ,‬אנו יכולים לקוות שאף שאנו פחות קרובים לעבודת ד' מהדורות הקודמים‪ ,‬מ"מ ע"י צירוף‬ ‫הצרות וחבלי משיח‪ ,‬נוכל לקוות שהגיע זמן הגאולה‪ ,‬וא"כ עלינו להתעורר לתשובה‪ ,‬גם בגלל שכשיש צרות חובה להתעורר‬ ‫לתשובה‪ ,‬וגם כדי להחיש את הגאולה‪( .‬חומת הדת פרק י"ג)‪.‬‬ ‫האדם צריך להתחזק בעבודת ד' בעולם הזה‪ ,‬כי אח"כ לא יוכל להשלים מה שחיסר‪ -‬כתיב "דרשו ד' בהמצאו קראוהו‬ ‫בהיותו קרוב" ודרשו חז"ל פסוק זה על עשרת ימי תשובה‪ ,‬אמנם "בהמצאו" בא לעורר עוד רעיון נשגב‪ ,‬שצריך האדם לנצל‬ ‫את הימים שהוא נמצא בעולם הזה ללמוד תורה (שבזה הוא מדבר ממש עם הקב"ה)‪ ,‬ולקיים מצוות‪ ,‬ולהודות לקב"ה בכל‬ ‫עת שירצה אף בלשון נוכח "אתה"‪ ,‬ולבקש על נפשו‪ ,‬ולעלות לדרגות גבוהות‪ ,‬ולשוב בתשובה‪ ,‬כי כל זה לא יוכל האדם‬ ‫לעשות בעולם העליון‪ ,‬ואז יצטער על מה שהיה יכול לעשות ולא עשה‪ ,‬וכמה צריך להיות חביב על האדם כל יום מימי חייו‪,‬‬ ‫ולהזדרז לקנות לעצמו חיי נצח‪ ,‬ביודעו שאח"כ לא יוכל לעשות מה שהוא עושה עכשיו‪ ,‬ואף אם יזדמן לו עניינים שיוכל‬ ‫להרויח בהם הרבה‪ ,‬לא יבטל מלימודו בשביל זה‪ ,‬כי על ידי זה יחסר לו מחלקו לנצח‪ ,‬ובשעת הדין שואלים את האדם "קבעת‬ ‫עיתים לתורה" והיינו שצריך לקבוע עיתים בכל יום‪ ,‬ואם לא היה לו שהות ביום צריך להשלים בלילה‪ .‬ומי שישים ליבו לכל‬ ‫זה אשריו‪ ,‬ובודאי יעבוד את ד' בשמחה ובטוב לבב‪( .‬פרק י"ז)‪.‬‬ ‫ז' מפני שנכשל כמה פעמים והתייאש מלתקן כיון שחושב שבכל מקרה נעשה רשע‪ .‬וזה טעות כי כל מעשה נדון בפני‬ ‫עצמו‪ ,‬ולמה ירבה לו עבירות‪ ,‬ובאמת טענה זו טען היצר בדורות הראשונים‪ ,‬ויש על נבואה מיוחדת מיחזקאל "אם אחפוץ‬ ‫במות הרשע‪ ,‬כי אם בשובו מדרכו וחיה"‪ ,‬וכל המתוודה ושב מקיים מצות עשה דאורייתא‪ ,‬וכשעושה תשובה גמורה הרי הוא‬ ‫כאילו לא חטא כלל‪ ,‬ועיקר התשובה היא חרטה על העבר וקבלה לעתיד‪ ,‬והעיקר שלא ישתהה מלשוב‪ ,‬וכדי להתעורר‬ ‫לתשובה יזכור שהוא עתיד לתת דין וחשבון על כל מעשיו‪ ,‬ויהיו שם עדים על כל חטאיו‪ ,‬וכמה תגדל אז צרתו‪ .‬ויזכור האדם‬ ‫שכל עבירה פוגמת בעולמות העליונים‪ ,‬ועוון זה פוגם למעלה באופן מיוחד‪ ,‬כי הוא עצם תמונת האדם‪ ,‬ואחר מותו יבואו‬ ‫מלאכי חבלה הדומים לפרות וידרסו על פאת זקנו‪( .‬תפארת אדם)‪.‬‬ ‫ענייני תשובה‪ -‬הנה עיקר התשובה היא חרטה וקבלה לעתיד‪ ,‬ובלא קבלה לעתיד אינה בכלל תשובה‪ ,‬וגם אם קיבל לעתיד‬ ‫חייב להתוודות ולהתחרט‪ ,‬וכדי שיזכה האדם לעשות את כל המצוות עליו לשוב בתשובה קודם לכן‪ ,‬אמנם היצר הרע אינו‬ ‫מניח לאדם להתבונן על מעשיו‪ ,‬ואף שיודע שבלי תשובה לא יצא זכאי הוא דוחה את הדבר עוד ועוד‪ ,‬ויש לחשוש שאח"כ‬ ‫תתחדש סיבה שלא יוכל לשוב‪ ,‬וגם יש עונש על איחור התשובה ואין עצה אלא לעורר עצמו לתשובה ולהתבונן להסיר את‬ ‫‪30‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫המפריעים לעבודת ד'‪ ,‬ויקבע זמן ללימוד תורה וספרי יראה‪ ,‬וטוב שישכים כל יום ויסדר איך יתנהג באותו יום‪ ,‬ובכל ערב‬ ‫שבת יתבונן אם עשה מה שסידר לעצמו‪ ,‬ולא יתייאש אם מצא שלא עשה כראוי‪ ,‬אלא יתבונן איך להבא יצליח יותר‪ ,‬ויזכור‬ ‫שאחרי המיתה כבר אינו יכול לתקן‪( .‬תורת הבית פרק י"ג)‪.‬‬ ‫זהירות מחילול השם‪ -‬אמרו חז"ל "כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו"‪ ,‬ולכן מוטל על האדם לדאוג שבכל מעשיו‬ ‫יתרומם כבוד שמים‪ ,‬ולא ח"ו להיפך‪ .‬עוד אמרו חז"ל שמי שעבר על עשה מוחלים לו מיד‪ ,‬ובלא תעשה תשובה תולה (להגן‬ ‫מיסורים) ויוה"כ מכפר‪ ,‬ובכריתות ומיתות בי"ד תשובה ויוה"כ תולים ויסורים ממרקים‪ ,‬אבל בחילול ד' תשובה ויוה"כ ויסורים‬ ‫ביחד רק תולים‪ ,‬ומיתה ממרקת‪ .‬וענין חילול ד' הוא בין בדברים שבין אדם למקום ובין בדברים שבין אדם לחבירו‪ ,‬ולפי מה‬ ‫שאותו אדם נחשב יותר בעיני בני אדם (אף שיודע שמעריכים אותו יותר ממה שהוא) כך אם הוא עושה איזה דבר שילמדו‬ ‫ממנו לזלזל באיזה דבר מן התורה‪ ,‬הוי חילול ד'‪ .‬וצריך שהאדם יעשה מעשים שיאמרו עליו כמה נאים מעשיהם של לומדי‬ ‫התורה‪ ,‬ולא ח"ו להיפך‪ .‬כמה פרטים בחילול ד'‪ :‬א' האיסור הוא גם בפני נכרים‪ .‬ב' אחד שוגג ואחד מזיד בחילול ד'‪ .‬ג' אין‬ ‫מקיפין (מעכבים מלהפרע) בחילול ד'‪( .‬ליקוטי אמרים פרק א')‪.‬‬ ‫זרוז לחכות ולהתכונן לביאת המשיח‪ -‬הנה בזמננו נתקיימו כמעט כל הסימנים שנתנו חז"ל שיהיו לפני ביאת המשיח‪,‬‬ ‫והחילול ד' גדול מאד‪ ,‬ונראה שהגלות הוא בבחינת הריון‪ ,‬וזמננו הוא זמן של חבלי לידה‪ ,‬ולבסוף הזמן בודאי יבוא‪ .‬אמנם‬ ‫צריך כל אחד שיהיו אצלו לפחות בגדר ספק שמא יבוא בימיו‪ ,‬ולהכין עצמו ליום בואו בתשובה ומעשים טובים‪ ,‬ובתורה‬ ‫וגמילות חסדים‪ ,‬באופן שירצה שיבוא המשיח מיד‪( ,‬ולא שירצה עוד כמה ימים להכין עצמו)‪ ,‬וידע שבימות המשיח אין לא‬ ‫זכות ולא חובה‪ ,‬ועליו לנצל את הזמן שעוד אפשר לתקן‪ .‬וצריכים אנו לבטוח בקב"ה שהוא סובב את הצרות ובודאי בידו‬ ‫לגואלנו‪ ,‬ובאופן זה בודאי יבוא המשיח ולא יאחר‪( .‬פרק י"א‪ ,‬ומההשמטה)‪.‬‬ ‫זרוז למהר לשוב בתשובה‪ -‬הנה הברכות והקללות שאמורות בפרשת כי תבוא עתידים להתקיים בסוף הגלות‪ ,‬ואז יכירו‬ ‫ישראל שהכל בא עליהם מיד ד'‪ ,‬וישובו בתשובה שלימה‪ ,‬והודיע הכתוב שהתשובה "לא נפלאת היא ממך וכו' כי קרוב אליך‬ ‫הדבר מאד"‪ ,‬וא"כ כיון שבלאו הכי יהיה עלינו לשוב בתשובה‪ ,‬למה לא נתחיל כבר עכשיו לשוב‪ ,‬והרי נתבע על זה גופא‬ ‫שאיחרנו את התשובה‪( ,‬כדמצינו שהגרים מעונים מפני שאיחרו להתגייר‪ ,‬והיינו שאף שאין חיוב להתגייר מ"מ כיון שהוכיח‬ ‫סופם שיש להם שכל ישר‪ ,‬יש עליהם טענה למה לא הקדימו)‪ ,‬וע"י איחור התשובה אנו מעכבים את השכינה להיות בגלות‪.‬‬ ‫ועלינו להתחיל בתשובה בחרטה וידוי וקבלה על להבא‪ ,‬והקב"ה יפתח לנו פתח כפתחו של אולם‪ ,‬ומי שבניו אינם שומעים‬ ‫בקולו‪ ,‬יראה ללמד את בן חבירו‪ ,‬ויחשב לו כאילו הם בניו‪ ,‬וע"י התשובה הקב"ה יקבצנו לארץ ישראל‪ ,‬ויביא אותנו שם‬ ‫לאהבתו ויראתו‪ ,‬ואז גם הבנים שלא הלכו בדרך התורה ישובו בתשובה‪ ,‬ובנים יווכחו שאביהם צדק בתוכחתו‪ ,‬ועל זה נאמר‬ ‫"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם"‪( .‬פרק י"ב‪ ,‬ומההשמטה)‪.‬‬ ‫זירוז לשוב בתשובה על חטא הלשון לפני ביאת המשיח בקרוב‪ -‬האדם צריך לשוב בתשובה לפני ימות המשיח‪ ,‬מפני‬ ‫שבימות המשיח אין לא זכות ולא חובה‪ ,‬ואם לא ישוב‪ ,‬יתגלו אז לפני כולם העוונות והפשעים שעשה‪ ,‬ויהיה לו בזיון גדול‪.‬‬ ‫וא"כ בזמננו שימות המשיח ממשמשים ובאים‪ ,‬שהרי נתקיימו כבר הסימנים שהזכירו חז"ל‪ ,‬ודאי מוטל על האדם למהר‬ ‫לשוב בתשובה‪ ,‬דעכשיו ניכר שעושה כך לכבוד ד'‪ ,‬משא"כ אחר כך‪ .‬וכל אחד מכיר בעצמו כמה הוא לקוי בחטאי הלשון‪,‬‬ ‫וודאי יש יכולת ביד האדם להזהר מחטאים אלו‪ ,‬דאל"כ לא היה הקב"ה אוסרם באיסור גמור אלא בהנהגה טובה בעלמא‪,‬‬ ‫ואם ישוב האדם בתשובה לפני ביאת המשיח לא יזכרו לו עוד עוונותיו‪ ,‬אבל אם ימתין וכבר יבוא המשיח‪ ,‬גם אם יתקבלו‬ ‫טענותיו שחטא באונס‪ ,‬מ"מ יפסיד הרבה ממה שלא חזר לפני כן בתשובה‪( .‬זכור למרים פרק ד')‪.‬‬ ‫חיזוק להמנע מלשון הרע‪ -‬איתא בספרים הקדושים שיש ד' זמנים לתשובה‪ :‬א' בכל יום לפני השינה‪( ,‬וזו התשובה‬ ‫המעולה‪ ,‬שעדיין לא נרשם הדבר למעלה)‪ .‬ב' בערב שבת‪ .‬ג' בערב ר"ח‪ .‬ד' בערב יו"כ‪ .‬ועל האדם לעשות השתדלות‬ ‫והתחכמות להזהר מדיבורים אסורים‪ ,‬וכדמצינו במעשה דעכן שטרחו בהטלת גורלות וכו' ולא גילה הקב"ה מי החוטא‪ ,‬אף‬ ‫‪31‬‬ ‫תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה‬ ‫שהיה מצוה לפרסם מי החוטא‪ .‬דוגמאות לדרך להמנע מלשון הרע‪ -‬א' לפני שמדבר עם אנשים להתפלל לד' שישמרהו‬ ‫מלשון הרע‪ .‬ב' היה גאון אחד שהיה מבקש מהבאים אצלו לא לדבר על אנשים‪ ,‬ואחר היה מבקש שלא לדבר דיבורי הבל‪ .‬ג'‬ ‫להדפיס פתקאות על זה ולהניחם על שלחנו‪ .‬ויש לעורר שהדבר מצוי שאין שוה אצל האדם חומר איסור לשון הרע כשאר‬ ‫איסורים‪ ,‬ויש לשים לב לזה‪ .‬עוד יש לעורר שמבואר ברמב"ן שאדם חייב ללמד את בניו את גודל הגנות של עוון לשון הרע‪,‬‬ ‫ולכן התורה גילתה את חטאה של מרים‪ ,‬אע"פ שאין ראוי לדבר בגנותם של צדיקים‪ .‬עוד מביא הח"ח נוסח תפילה להמנע‬ ‫מלשון הרע ושאר דיבורים אסורים‪( .‬שם כ"ה כ"ו כ"ז)‪.‬‬ ‫‪32‬‬