תמצית מוסר · Tamtzis Mussar — ראש השנה (2026-09-07)

תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
תמצית ספרי מוסר
ענייני תשובה
חובות הלבבות ,שערי תשובה,
ארחות צדיקים ,תומר דבורה,
נפש החיים ,ספרי חפץ חיים
1
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
2
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
סיכום בהיר ומתומצת בשפה ברורה של עניני
מצות התשובה המבוארים בספרים חובות
הלבבות (שער התשובה ושער חשבון הנפש) ,שערי
תשובה ,ארחות צדיקים (שער התשובה) ,תומר
דבורה (שער א') ,נפש החיים (שער א' פרקים ט"ז עד
כ"א) ,וליקוט מספרי החפץ חיים.
לימוד הסיכום מועיל לקבל בזמן קצר מבט כולל
ומקיף על מצות התשובה והדרך לקיומה.
לפרטים0527692282 -
3
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
חובות הלבבות
שער התשובה
חובת תיקון החטאים ע"י תשובה ,וביאור דרכי התשובה
כיון שהמציאות היא שהאדם עלול לחטוא ,הקב"ה נתן לאדם את הדרך לתקן את החטא ולשוב אליו .ובשער זה יבואר אלו דברים חייב האדם לדעת כדי
שיוכל לשוב בתשובה ,מהם דרכי התשובה (חרטה ,עזיבת החטא ,בקשת מחילה ,וקבלה לעתיד ,ובכל אחד מאלו ה' פרטים) ,אלו דברים מביאים את
האדם לעשות תשובה ,ואלו דברים מרחיקים אותו מן התשובה .בסיום השער מבואר מהי דרגתו של בעל תשובה ,וכן מבואר שכל אדם יכול לחזור
בתשובה (וגם בעבירות שקשה יותר לחזור מהם בתשובה ,אם האדם עושה מה שבכוחו יש לו סייעתא דשמיא מיוחדת להשלים את התשובה) ,ושעל
האדם להתעורר ולשוב בתשובה לפני שיהיה מאוחר.
ההכרח לשוב בתשובה -הנה האדם מורכב מכוחות מנוגדים ,וזה גורם שלפעמים מעשיו טובים ולפעמים רעים ,וגם התורה מזכירה
שיצר לב האדם רע מנעוריו וכדו' ,ונמצא שיש לאדם חטאים ,והבורא ברחמיו ובאהבתו לאדם נתן לאדם אפשרות לשוב בתשובה,
ולתקן את מה שקלקל ולהשלים את מה שחיסר ,ולא עוד אלא ששלח את הנביאים לזרז וללמד על התשובה ,והבטיח לקבל את
התשובה אף אם האדם חטא זמן רב .ובאמת אף רוב הצדיקים הם בעלי תשובה ,וצדיקים שלא חטאו כלל אינם מצויים בכל דור .ולכן
קבעו רבותינו בתחילת התפילה ברכת "הרוצה בתשובה" ו"המרבה לסלוח"( .פתיחה).
ענין התשובה הוא שאדם שהחסיר מקיום המצוות או ע"י שעשה עבירות ,מתקן את מה שקלקל ושב לעבודת ד' .ודרך התשובה
תתבאר להלן בפרק ד' .ואמנם בתחילה צריך החוטא להמנע מעשית עבירות ולעשות מעשים הפוכים ממעשה העבירה ,עד שיגיע
למצב הרצוי ,כפי שברפואת הגוף צריך בתחילה לתקן את הקלקול עד שיהיה בריא( .פרק א').
ג' סוגים של תשובה -א' חרטה בלבד ,שאינה מונעת את האדם מעשית העבירה כשמגיע הנסיון לידו ,ודבר זה אינו נחשב תשובה.
ב' מי שמנסה לעמוד כנגד יצרו ,ועדיין הוא חוטא לפעמים ,ודבר זה אינו תשובה שלימה ,ואין העבירות מתכפרות עד שהאדם יפרוש
מהעבירות לגמרי .ג' מי שעשה את כל תנאי התשובה ,והגביר שכלו על תאוותו ,ועושה תמיד חשבון הנפש ,והוא ירא ובוש מהבורא,
וזוכר תמיד את עוונותיו ומבקש עליהם מחילה .ותשובה זו היא סיבה למחילת עוונות( .פרק ב').
ז' דברים שהחוטא חייב לדעת כדי שיוכל לשוב בתשובה -א' שידע בודאות שהוא חטא .ב' שידע את גנות החטא שעשה .ג' שידע
שמגיע לו עונש .ד' שידע ששום חטא לא נשכח ואין ויתור על החטא .ה' שידע שע"י תשובה הוא יכול לתקן את החטא .ו' שיזכור
שהחטאים סותרים את חובת הכרת הטוב לבורא ,ויחשב הפסד המצוה בעוה"ז כנגד שכרה בעוה"ב ,ושכר העבירה בעוה"ז כנגד ההפסד
בעוה"ב .ז' שיהיה מוכן לסבול את הצער בעזיבת המעשים הרעים ,ויחליט החלטה ברורה לשוב בתשובה( .פרק ג').
ד' עיקרי התשובה -א' החרטה ,שזה מראה שהמעשה מגונה בעיניו .ב' עזיבת החטא ,שזה מראה שהוא מאמין בשכר ועונש .ג' בקשת
מחילה ,שזה מראה שהוא נכנע לבורא .ד' קבלה לעתיד ,שזה מראה שהוא יודע כמה החטא חמור .ואנו רואים שגם אדם החוטא
לחבירו ,הדברים הנ"ל הם סיבה שהוא יסכים לסלוח לו( .פרק ד').
ה' פרטים בכל אחד מד' עיקרי התשובה -החרטה כוללת פחד מעונש ,לב נשבר והכנעה ,עשית מעשים המראים שהוא מתחרט,
בכי וצעקה ,תוכחה עצמית .עזיבת החטא כוללת פרישה מדברים האסורים ,פרישה מדברים המותרים העלולים לגרום לדברים אסורים,
פרישה מעבירות מחמת פחד מעונש הבורא אף כשיש לאדם אפשרות לחטוא ,פרישה מעבירות מחמת בושה מהבורא ,שיגיע למצב
שלא יהיה לו חשק לחטוא .בקשת המחילה כוללת וידוי והכרה שהחטאים אינם קטנים ,זכירה תמידית של החטאים ,תענית ביום
ותפילה בלילה בהיות מחשבותיו פנויות ,רבוי תפילה למחילת עוונות ,לסייע לאחרים שלא לחטוא ולשוב בתשובה .קבלה לעתיד
כוללת הכרה שההנאה מהעבירות או הצער מחמת המצוות בעוה"ז הם דבר זמני וחלש ואילו ההנאה מהמצוות או הצער מהעבירות
4
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
בעוה"ב הם דבר נצחי וחזק ואמיתי ,וכן יזכור שיום מותו יבוא והבורא יענישו על חטאיו ,ויזכור את הימים שהוא חטא לבורא שהיטיב
לו ,ויחזיר מה שגזל וימנע מעבירות נוספות ,ויוכיח את עצמו על שחטא כנגד ד' הגדול .והמקיים כ' דברים אלו ,קיים את עיקרי התשובה
בשלימות( .פרק ה').
ד' דברים המביאים את האדם לתשובה -א' הכרה עצמית בגדולת ד' ורוממותו והטבתו ,ובחובת קיום המצוות .וכיון שבאופן זה
האדם מרצונו שב בתשובה ,ראוי שהקב"ה יסלח לו על עוונותיו ויקרבהו לעבודתו .ב' בכל הדורות והמקומות הקב"ה מעורר את האדם
לשוב בתשובה ,שהרי גם אחרי סיום תקופת הנביאים יש בכל הדורות ובכל הארצות צדיקים המעוררים את בני האדם לעבודת ד' .ג'
התבוננות בעונש החמור שבא על בעלי עבירה .ד' אדם שקיבל בעצמו עונש וחוזר בתשובה כדי להנצל מהעונש .ומעלות התשובה
וקבלתה לפני הבורא ,כפי הסדר הזה( .פרק ו').
מפסידי התשובה -א' אדם שהורגל והוסכם אצלו לעבור עבירה מסוימת ,עד שנעשית לו כהתר ,אינו יכול לעשות עליה תשובה .והנה
באמת גם עבירה קטנה אם עוברים עליה פעמים רבות היא חמורה ,מפני שזה מראה שהוא מזלזל בדבר ד' ואזהרותיו .וכן ע"י רבוי הפעמים היא
נעשית גדולה ,כחוט המורכב מהרבה חוטים דקים וחלשים שהוא חזק מאד .וכן אפי' דבר קטן הוא חמור מאד בעצם הדבר שאדם מוכן לעבור על
רצון ד' .ועל האדם לזכור שגם אם בני האדם לא יודעים על העבירה ,וגם אם הוא עצמו שכח ממנה ,הקב"ה יודע וזוכר הכל .ומאידך גם עבירה
גדולה ע"י תשובה היא מתקטנת והולכת עד שנמחקת לגמרי .ב' אדם שעבר אותה עבירה שכבר שב עליה בתשובה .ג' אדם שרוצה
לעשות עבירות ולהנות מכך ,ומתכנן לחזור אח"כ בתשובה ,אין מספיקין בידו לעשות תשובה .ועל האדם להרבות לעצמו זכויות כשהוא
מסוגל לכך ,ולא לדחות דבר זה לעתיד ,כי מי יודע מה ילך יום .ד' אדם שעושה תשובה רק על חלק מעוונותיו ,כגון רק מעבירות שבין אדם
למקום .ואמרו חז"ל שהמתוודה על עבירה ואינו חוזר בו ,הרי הוא כטובל ושרץ בידו ,ולא עלתה לו תשובה .וכן הוזכרו בפרקים הקודמים
עוד הרבה ממפסידי התשובה( .פרק ז').
האם בעל תשובה נמצא במדרגה של צדיק שלא חטא -מי שחטא בכך שלא קיים מצוות עשה שאין עליהם חיוב כרת ,ע"י חרטה
וידוי עזיבת החטא וקבלה לעתיד הרי הוא שוה לצדיק שלא חטא .ומי שעבר על מצוות לא תעשה שאין בהם כרת ,ועשה תשובה
שלימה ,ותמיד הוא זוכר את חטאו ומבקש מחילה ומתבייש ומפחד ונכנע לבורא ,ומשתדל שלא לחטוא יותר ,ואינו מתגאה במעשיו
הטובים ,הרי הוא בדרגה יותר גבוהה מצדיק שלא חטא ,מפני שהוא יותר שמור מגאוה ,והגאוה והחניפות גרועים יותר מעבירה .ומי
שעבר על לא תעשה שיש בו חיוב מיתה או כרת כגון חילול ד' ,ושב בתשובה ,אינו נמחל לו אלא ע"י תשובה יסורים ומיתה ,וודאי
שהוא בדרגה פחותה ממי שלא חטא( .פרק ח').
מאיזה עבירות קשה לשוב בתשובה -עבירות שבין אדם למקום (כגון כפירה והרהורי עבירה וחובות הלבבות ומעשי איסור שאין
בהם נזק לבני אדם) ,אפשר לשוב עליהם בתשובה כל זמן שהאדם חי והוא בהכרה ,ע"י שיתקן מעשיו מכאן ולהבא לשם שמים .אבל
עבירות שבין אדם לחבירו ,לפעמים אין האדם יכול לתקן מה שקלקל לחבירו .ודברים נוספים שקשה לשוב עליהם בתשובה הם
עבירות שהאדם הורגל בהם ,או דברים שאינו יכול לתקן את מה שעשה ,כגון רציחה ואפי' בגרמא ,או מוסר שגרם לאבד ממון חבירו,
או הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר ,או המרגיל עצמו לשקר או לדבר לשון הרע או להתלוצץ מבני אדם ,או מסית ומדיח ,או הנמנע
מלהחזיר אחרים בתשובה כדי שלא יפסיד ממון וכדו' .אמנם גם בעבירות אלו ,אם האדם עוסק בתשובה ככל שביכולתו ,הקב"ה מיקל
עליו לחזור בתשובה ,ומסייע לו לתקן מה שקלקל( ,כגון שיכרת הזרע הפסול ,או שיהיה לו ממון להחזיר למי שלקח ממנו ,והקב"ה
יסבב שיוכל לבקש מחילה ,ואם אינו יודע ממי גזל יביאו הקב"ה להוציא ממון לתועלת הרבים וגם מי שגזל אותו יהנה מזה ,וכדו'),
ונמצא שמי שבאמת רוצה לשוב בתשובה ,לא תהיה לו שום מניעה מלעשות זאת ,והקב"ה יראה לו את הדרך לכך( .פרקים ט' י').
התעוררות לשוב בתשובה -לאחר שהתברר בפרקים הקודמים למה ואיך עושים תשובה ,נמצא שאין לאדם הסבר מדוע אינו עושה
תשובה ,וממילא על האדם לחשוב איך לשוב בתשובה ,ולא להתעצל ולא להשתהות מלעשות זאת (שהרי רק המזרזים עצמם לעבודת
הבורא זוכים לטוב) ,וירחם על נפשו (שהיא הדבר החשוב ביותר שניתן לאדם) ,וירומם את נשמתו ,ויעשה זאת לפני שיהיה מאוחר,
ויתבייש מבוראו על שנהג כלפיו באופן שלא היה נוהג אפי' כלפי בני אדם ,ויזכור שאין אדם יודע יום מותו (שהרי בכל חודש מתים
5
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
הרבה בני אדם ,ואף אחד לא יודע מי זה יהיה) ,ויקיים כל מה שהוא מבין בשכלו שהוא חייב בעבודת הבורא (דאל"כ נמצא שמה שיש
לו יותר שכל ,יגרום שתהיה עליו יותר תביעה) ,ויזכור שהקב"ה מעורר אותו ללכת בדרך הישרה ולחזור בתשובה .וגם מי שחטא רוב
ימיו יכול לשוב בתשובה ,והקב"ה מוחל לו על כל מעשיו הרעים .ונזכה להיות בין המזדרזים לשוב בתשובה בלב שלם ,אמן( .פרק י').
שער חשבון הנפש
באלו דברים יתבונן האדם ויגיע לקיום המצוות ושלימות הנפש
בכח המחשבה וההתבוננות להשפיע על האדם מבפנים ולשנות את שאיפותיו רצונותיו ומעשיו ,ובשער זה מובאים ל' אופנים שונים שעל האדם להתבונן
בהם תמיד במחשבה עמוקה ,ויבחן את עצמו האם הוא מקיים חובותיו לבוראו ,ומחשבות אלו מביאות את האדם לקיום המצוות כראוי ולשלימות הנפש
ולמעלות עליונות.
חשבון הנפש הוא אחד מתנאי התשובה ,והוא מעורר את הנפש לדברים שעל ידם הנפש מגיעה לשלימותה בעולם הזה ובעולם הבא.
חשבון הנפש הכונה שהאדם יושב וחושב בינו לבין עצמו האם הוא מקיים את חובותיו לבוראו כראוי.
חובת חשבון זה מוזכרת בתורה ובנביאים ובכתובים( .פרק א').
חשבון הנפש אינו שוה בכל אדם ,מפני שחובת עבודת ד' אינה שוה בכל אדם ,אלא היא תלויה במידת הכרתו כשרון שכלו וזכות
הבנתו ,וכן היא תלויה במידת הכרתו את טובות הבורא עליו ,ועל האדם לדקדק מאד בבירור מה הוא חייב בעבודת ד' ,ויעשה מה
שביכולתו ,והמצוות שאין ביכולתו לעשותם צריך לדעת אותם ולרצות לעשותם ,ואז הקב"ה ידון אותו לזכות ,ולא יזלזל במילוי חובותיו
לבוראו פן יהיה אבוד ביום הדין הגדול( .פרק ב').
שלושים אופנים של חשבון הנפש
א"א למנות את כל האופנים של חשבון הנפש ,ולהלן יבוארו ל' אופנים מתוכם ,ועל ידם יבין האדם חובותיו ,אם יתנם אל ליבו ויקבל
על עצמו לחשוב בהם ולזכור אותם תמיד.
א'-ד' התבוננות בחובת האדם לבוראו על בריאת גופו ושכלו ועל נתינת התורה -על האדם להתבונן בגודל טובות הבורא עליו
שבראו בטובו יש מאין ללא שהיתה לו זכות קודמת כדי להברא ,וברא את גופו בתכלית השלימות ,וסיפק לו את צרכיו לפני ואחרי
לידתו ,ונתן לו שכל מבין ומידות טובות ,ונתן את התורה שהיא מאירה את עיניו כיצד לקיים את רצון הבורא ולזכות על ידי זה לאושר
בעולם הזה ובעולם הבא .ויתבונן כמה היה חייב אילו אדם היה מיטיב לו מעט מטובות אלו ,כ"ש שהבורא היטיב לו טובות אלו בצורה
חזקה יותר ממה שאדם היה יכול לעשות.
ה' התבוננות בחובת האדם ללמוד את התורה כראוי -על האדם להתבונן מדוע הוא מתעכב מללמוד כראוי את התורה ולעיין
בעומקם של הדברים הכתובים בה ,ויתבונן שחובה זו גדולה יותר ממה שהאדם היה משקיע בקריאת מכתב מאת המלך.
ו' התבוננות בחובת האדם שלא להמרות רצון בוראו -כאשר האדם מרגיש רצון לעשות דבר כנגד רצון הקב"ה ,עליו להתבונן שכל
העולם כולו כולל יסודות העולם ואברי האדם עצמו פועלים באופן שבו בראם הבורא ,ואילו לא היו פועלים כך לא היה לו קיום ,וא"כ
איך הוא מהין להשתמש באותם כוחות כנגד רצון בוראו ,ואינו חושש שגם כוחות אלו יפסיקו לפעול כראוי כדי שלא לסייע לו להמרות
רצון בוראו.
ז' התבוננות בחובת האדם להיות "עבד השם" כראוי -כבר נתבאר בשער עבודת האלוקים פרק ה' מהם חובות האדם לבוראו כחובת
עבד לאדונו ,ועל האדם להתבונן אם הוא מקיים חובות אלו כראוי בהתאם לטובות הרבות שהקב"ה מיטיב בכל עת לגופו ולשכלו ,וד'
משגיח עליו בכל עת ורואה את כל מעשיו הגלויים והנסתרים האם הוא משתמש במה שהוא נתן לו כפי שצווה ,ומעלת ישראל שזכו
להיות עבדי הבורא גדולה משאר האומות שלא זכו לכך.
6
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
ח' התבוננות בחובת האמונה השלימה וכוונת המעשים רק לשם שמים -על האדם להתבונן האם הוא מאמין בד' (קדמותו ,שלילת
הגשמות ,שהוא ראשון והוא אחרון ,יחודו ואחדותו ,והוא בורא ומנהיג יחיד לעולם) ,והאם הוא מכוין בעבודת ד' רק לשם שמים ולא
כדי להרויח כבוד וכדומה מבני אדם ,ולא כדי לקבל שכר בעוה"ז או בעוה"ב ,שהרי אם יש לו כוונות נוספות אין זו עבודה שלימה,
והקב"ה יודע כל מה שבלב האדם.
ט' התבוננות בחובת קיום מצוות האברים והלבבות בשלימות -יש בעבודת השם ג' סוגי מצוות :א' חובות הלבבות ,ונתבאר עניינם
בספר זה .ב' חובות האברים כמצות סוכה וציצית ושבת וכדומה ,שאינו מזיק שליבו יהיה טרוד בדברים אחרים בזמן עשייתם ,אלא
שבתחילת המעשה צריך לכוון בהם לשם מצות השם .ג' חובות האברים והלבבות יחד ,כגון תפילה לימוד התורה הודאה ושבח לקב"ה
וכדומה .ועל האדם להתבונן האם הוא מקיים כל אחד מסוגי חובות אלו בצורה הטובה ביותר .והיינו שבקיום חובות הלבבות יהיה כל
ליבו תפוס בעבודת ד' ,ובקיום חובות האברים והלבבות יחד כמו תפילה ושבח לבורא ,עליו להכין גופו בנקיות ולהיות במקום ללא ריח
רע ,ולא להתעסק בשום פעולה אחרת אפילו אם זה מצוה ,ולפנות מחשבתו מכל מחשבה אחרת ,ולדעת מה הוא אומר ולמי הוא מדבר
ומה הוא מבקש ,ואמירת תיבות התפילה ללא כוונה הרי זה כקליפה בלא פרי וכשולח בני ביתו לקבל את אדונו והוא עצמו לא בא ואין
התפילה מתקבלת באופן זה ,ומטרת התפילה היא כלות הנפש וכניעתה אל האלוקים ,והכרת רוממותו ,ונתינת שבח והודאה לשמו,
והשלכת כל יהבו עליו .ואנשי כנסת הגדולה תיקנו נוסח מסודר לתפילה לבטא את הרגשי הלב ,מפני שקשה לאדם לרכז מחשבתו
בזה ללא מילים ,ועל האדם להיות מרוכז כולו בתוכן התפילה .וכאשר האדם עושה מצוה ממצוות האברים עליו לעשותה מתוך רצון
לקיים מצות הבורא ולרוממו ולהודות לו ולשבחו ולירא מלפניו ,ויזכור שזו מצות המלך ,ואז יעשה את המצוה בחריצות וזריזות.
י' התבוננות בחובת האדם שחיצוניותו ופנימיותו יהיו כראוי לעבודת השם -על האדם להתבונן שהקב"ה מסתכל תמיד על מעשיו
ועל פנימיותו ,ושזה מחייב אותו שדברים אלו יהיו כראוי ,ושעליו לקשט את מעשיו ומחשבותיו לפחות כפי שהיה מתקשט לפני מלך
בשר ודם ,וכאשר האדם יחשוב על זה תמיד הוא ירגיש את המצאות הבורא איתו וזה יביא אותו להוסיף בעבודת ד' ,והקב"ה יעזור לו
להתעלות למדרגה העליונה ממעלות הצדיקים ,ויראה בלי עין וישמע בלי אוזן וכו' ,וישמח בכל מצב שהקב"ה זימן לו ,וימאס בכל מה
שהקב"ה מואס.
י"א התבוננות האם קיים עד עתה חובותיו לבוראו -על האדם לדעת שהקב"ה נתן לו כוחות כדי להשתמש בהם לעבודת השם,
ועליו להתבונן בכל יום האם ניצלם כראוי.
י"ב התבוננות שעליו לשים עיקר מגמתו לענייניו הרוחניים ,ולא לעניינים גשמיים -באופן הרגיל עיקר שאיפת האדם היא להוסיף
על קנייניו הגשמיים ,והאדם מתמסר לדברים אלו אף כשיש בדבר קושי ,ולמרות שלא ברור שהוא יצליח בהשתדלותו בזה ,וגוף האדם
קיים זמן קצר בלבד ,והאדם לא יכול להבטיח את בריאותו ,והכל בידי שמים ,ובאמת על האדם להשתדל לפרנסה רק לצרכים החיוניים
שלו ,כי העושר מביא לידי מותרות ,והעוני מפסיד לאדם מוסר ותורה .ומאידך על האדם להפנות את כוחותיו ומרצו לדאוג לענייניו
הרוחניים ,מפני שהנשמה חשובה יותר מהגוף בכמה דברים ,ודברים אלו עומדים לאדם גם אחרי מותו ,והאדם יתבע אם לא השתדל
בענייניו הרוחניים כפי הכרתו.
י"ג התבוננות שעל האדם לעבוד את בוראו בהתאם לרמת הבנתו ויכולתו -על האדם להתבונן שככל שהבנתו ויכולתו גדולים
יותר ,הוא מחויב יותר בעבודת השם ,כיון שהכוחות המיוחדים שיש לו ניתנו לו לצורך עבודת השם ,ואם לא ינצל את כל כוחותיו הוא
יתבע על כך ,ואם הוא משתמש בכוחותיו למותרות העולם הזה ,זה יגרום שיהיה לו פחות כח לעבודת השם ,ולא יתרץ את עצמו שאילו
היה עשיר או חכם יותר היה עובד את השם יותר ,כיון שמחשבה זו היא טעות גדולה ואינה פוטרת את האדם מקיום חובותיו ,ואין
לדחות למחר מה שאפשר לעשות היום ,פן מחר לא יוכל לעשות זאת או שלא יחיה.
י"ד התבוננות שעל האדם לאהוב את בוראו ולהתמסר לעבודתו -על האדם להתבונן שכפי שהוא אוהב מי שאוהב אותו כדכתיב
"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" ,ובמיוחד אם אותו אוהב גם מסייע לו בפועל ,שאז גם הוא אוהב אותו מאד ומשתדל בטובתו
בכל כוחו ,ק"ו שיש להרגיש כך כלפי הבורא שאוהב אותנו ומיטיב לנו ,וכבר את אבותינו אהב וכרת עמם ברית ,ועלינו לאהוב את
7
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
הבורא ולהדבק בעבודתו ,אלא שהיצר הרע מסתיר זאת מאתנו ,ובמשך הזמן השפעת היצר הרע מתחזקת יותר ויותר ,ועלינו להתבונן
בהנ"ל ולסלק השפעת היצר הרע.
ט"ו התבוננות שעל האדם להכין לעצמו צידה לעולם הבא -על האדם להתבונן שכמו שדרך האדם להכין לעצמו צידה לעתיד,
ובמיוחד אם הוא יוצא לדרך רחוקה ,כך האדם צריך להכין עצמו לעולם הבא ,וליום הדין הגדול שאין מפלט ממנו.
ט"ז התבוננות שהאדם עלול למות באופן פתאומי -על האדם להתבונן שיום מותו הולך ומתקרב ,והאדם עלול למות בכל יום או
שעה ובכל גיל ,וממילא עליו לתקן את עצמו כדי להיות מוכן לתת דין וחשבון על מעשיו.
י"ז התבוננות במעלת הפרישה מחברת בני אדם -על האדם להתבונן שכאשר הוא נמצא בחברת בני אדם הוא עלול לחטוא בדברים
בטלים ובלשון הרע ושקר ושבועת שקר ושבועת שוא ובגאוה ובליצנות על בני אדם ,וחברת בני האדם מפסידה לאדם יראת שמים
וממון ואת כח שיקול הדעת והבנת השכל ,ומביאה את האדם לידי צביעות כדי למצוא חן בעיני אחרים ,וכן החברה מחייבת אותו
להזהיר את חביריו מפני הרע ולצוותם על הטוב ,ונמצא שרוב העבירות אינם יכולות להעשות אלא בחברת בני אדם ,ואילו ההתבודדות
מצילה את האדם מכל הנ"ל ,אמנם חברת החכמים הצדיקים היא כמו התבודדות ויש לה מעלות רבות יותר מההתבודדות.
י"ח התבוננות שאין מקום לגאוה -כאשר האדם רואה שהוא מתגאה ,עליו להתבונן כמה הוא קטן לעומת שאר הבריאה (כמבואר
בשער הכניעה) ,ומאידך יתבונן כמה הקב"ה גידל את האדם והמשילו על הבריאה ,ולימד אותו כיצד להשתמש בבריאה ,ונתן לו את
הזכות לשבח ולהודות ולהתפלל אליו ועוד הרבה טובות ,והטובות אינם מגיעות לאדם ,והקב"ה אינו צריך למעשי האדם ,וממילא כיצד
ישתמש האדם בטובות אלו כדי להתגאות כאילו הכל שלו ,ואחד הצדיקים היה אומר בסיום תפילתו שהוא מתפלל לפני הקב"ה למרות
גדולת הבורא וקטנותו הוא ,רק מפני שהקב"ה רומם אותו ונתן לו את הזכות להתפלל ולהשפיל עצמו לפני הבורא ,ולא בא לגלות
לקב"ה מה הוא צריך כי הקב"ה יודע זאת בלעדיו ,אלא כדי להרגיש כמה הוא צריך את הקב"ה ,ומה שהקב"ה יבחר עבורו הוא הטוב
ביותר שיכול להיות לו.
י"ט התבוננות שהקב"ה מציל אותו מהצרות הראויות לבוא עליו בגלל עוונותיו -על האדם להתבונן כמה הקב"ה מציל אותו
מצרות רבות ,למרות שלפי עוונותיו היו הצרות ראויות לבוא עליו ,וכמה עליו להודות לבורא על כך ,ולשוב בתשובה ולהדבק בעבודת
הבורא כדי שלא יגיע אליו הצרות ,כי החטאים הם הסיבה לצרות.
כ' התבוננות בענין הממון שבידו -על האדם להתבונן איך הגיע הממון לידו ,ולמה הוא מוציא אותו ,והאם הוא עושה בו מה שהוא
חייב לקב"ה או לבני אדם ,ויזכור שהממון הוא פקדון בידו ,ואם הבורא ירצה הוא יפקיד אותו ביד אחר (ועי"ז הוא יודה לקב"ה על
הממון ,ולא יפחד מלהפסידו ,ויוציאו למה שצריך ,ולא יקנא באלו שיש להם יותר ,ולא יזלזל בעניים ,ויקנה על ידו מידות טובות).
כ"א התבוננות האם הוא עושה מה שיכולתו להתעלות בעבודת השם -על האדם להתבונן מה הוא מסוגל לעשות בעבודת ד',
ולהתרגל ולהתמיד בה ,ולהתעלות עוד ועוד ,ויתפלל לעלות למדרגות גבוהות ,ואז הקב"ה יעזרהו להשיג מעלות שאין בכוחו להשיג.
וגם בחכמות הטבע הדרך היא לקנותם בהדרגה ,וכשהוא מתמסר להבינם הקב"ה מסייע לו להשיג יותר ממה שבכוחו .והנה מטרת
מצוות האברים הוא לעורר ולקיים את מצוות הלבבות ,שהם היסוד והשורש ,ורק כאשר האדם פורש מנטיותיו הטבעיות אפשר להשיג
את מצוות הלבבות ,ורק אז הקב"ה מסייע לו להגיע לדרגות גבוהות שאינם בכוחו.
כ"ב התבוננות האם הוא עושה מספיק למען הזולת ואוהב אותו -על האדם להתבונן שהעולם נברא בצורה שאחד צריך לעזרת
השני ,ועליו לאהוב אחרים ולסייע להם כמ"ש "ואהבת לרעך כמוך" ,ובאופן זה בני האדם יגיעו ליותר ממה שהם צריכים ,אבל אם כל
אחד חושב על עצמו ורוצה יותר ממה שהבורא נותן לו ,הוא משיג ע"י טירחה פחות מכדי צרכו ,ועל האדם לקנות חברים נאמנים
ואוהבים שיעזרו לו ,וגם הוא יהיה נאמן ואוהב להם ,ויגלה סודו רק לאדם נאמן.
8
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
כ"ג התבוננות בנפלאות הבורא חכמתו יכולתו הנהגתו רחמיו והשגחתו -על האדם להתבונן בגודל נפלאות הבורא בעולם המראים
על חכמתו יכולתו הנהגתו רחמיו והשגחתו ,ואף בדברים שהאדם הורגל בהם עליו להתבונן בהם ולהתפעל מהם.
כ"ד התבוננות מחודשת בתורה ובתפילה בדברים הידועים לו מילדותו -על האדם להתבונן בתורה ובחכמה ובתפילות שידועים
לו מילדותו בצורה שטחית ,ולהעמיק בהם מחדש כאילו לא ידע אותם מעולם ,ולא יתגאה לחשוב שהוא כבר הבין אותם כראוי.
כ"ה התבוננות שהעיקר יהיו אצלו העולם הבא ולא העולם הזה -על האדם להתבונן שעליו להוציא מליבו אהבת העולם הזה,
ולהגביר בליבו את אהבת העולם הבא (ששני אהבות אלו אינם יכולים להמצא באדם יחד) ,ויתבונן באחריתו ,וידאג לנשמתו ע"י מוסר
וחכמה יותר מיכולתו (אבל חכמה שאינה מביאה לעבודת ד' וידיעת חכמתו ויכולתו אין לעיין בה) ,ולמידות טובות ומניעת תאוות
בהמיות ,וידאג גם לגופו למאכלים טובים וערבים ומשקאות המתאימים לגוף ורחיצה במים פושרים ושאר צרכי הגוף ,ולא יבדיל עצמו
מצרכי הגוף.
כ"ו התבוננות האם הוא ירא שמים -על האדם להתבונן האם הוא ירא מהקב"ה כמו שהוא ירא ממלך בשר ודם ,ויזכור שהקב"ה
גזירותיו נצחיות והוא רואה הכל ותמיד הוא יכול להעניש ,משא"כ מלך בשר ודם.
כ"ז התבוננות האם הוא מקבל רע ויסורים בשמחה -על האדם להתבונן כאשר מגיעה על גופו או ממונו או שאר ענייניו איזה דבר
רע ,האם הוא מקבל בשמחה את גזירת הבורא או לא ,וידע כי מעלת אברהם בעומדו בעשרה נסיונות הוא קבלתם בשמחה ,והטענה
על אבותינו במדבר היתה מה שלא קיבלו את הנסיונות בשמחה .והנה פעמים האדם סובל לצורך עבודת ד' ופעמים כדי שלא יחטא,
ופעמים בגלל פגעי העולם שזה לכפרת עוונות או כדי להעמידו בנסיון ולהרבות שכרו כשיעמוד בו ,ועל האדם לדעת שהכל לטובתו
ולקבל זאת בשמחה.
כ"ח התבוננות שכל מה שיש לו זה מאת ד' והקב"ה יכול לקחת זאת ממנו -על האדם להתבונן שכל מה שיש לו הוא של ד' ,והוא
מוכן לתת הכל לד' ,וממילא אין לו להצטער אם ד' לוקח זאת ממנו ,ויסמוך על ד' שהכל לטובתו.
כ"ט התבוננות שהעיקר באדם זה הנפש -על האדם להתבונן שהעיקר באדם זה הנפש ,ולפעמים אדם אחד שקול כאלף אחרים
בגלל יתרון נפשו ,וקשה מאד להרפא מחולי הנפש כשהיצר הרע גובר עליה ,וישתדל תמיד לתקן נפשו.
ל' התבוננות שהאדם הוא כמו גר בעולם הזה -על האדם להתבונן שהוא בעולם הזה כמו גר ,והקב"ה לימדו מה לעשות בעולם ואם
יעשה כך יקבל שכר ,ואם יעבור על דבריו יקבל עונש ,ואינו יודע מתי יצא מהעולם ,ויתנהג כמו גר בהכנעה ושפלות ,ויאהב את שאר
הגרים בעולם ,ויסתפק במה שקיבל וישמח בו ויודה לקב"ה עליו ,ויסבול את מאורעות העולם באורך רוח ,וידע שבכל מקרה הוא יקבל
מה שנגזר עליו ואינו תלוי באחרים אלא רק בקב"ה ,ויעבוד רק את הקב"ה ורק התורה תהיה לנגד עיניו ,ואז יגיע אל נעימות העולם
הבא.
כאשר האדם יתבונן תמיד בל' חשבונות אלו ,וירחיב את הדברים ויתעמק בהם ,הוא יקבל את האור הטמון בהם ויגלה בהם סודות
נעלמים ויתקן עצמו ויגיע אל השכר הגדול מהקב"ה( .פרק ג').
התועלת בל' החשבונות הנ"ל -התבוננות תמידית בחשבונות הנ"ל ,הבנת תוכנם ועומקם ,וקבלת קיומם ,מזככת את הנפש ,מסירה
מהאדם את היצר הרע ,ומביאה את האדם לאמונה ולכל המידות הטובות והמעלות הטהורות ,ושכלו יאיר ויתחדש לו כח עליון חדש
ומופלא ויתקיים בו "חכמת אדם תאיר פניו" ,ויגלה סודות עמוקים בחכמת הבורא ויכולתו ויופי העולם העליון ,ויהיה בשמחה תמידית
בעולם הזה ובעולם הבא ,ויקבל כח אלוקי "רוח ד' רוח חכמה ובינה רוח עצה ותבונה רוח דעת ויראת ד' "( .פרק ד').
מתי האדם חייב להתבונן בחשבונות הנ"ל -חובת האדם להתבונן בחשבונות הנ"ל כפי כוחו והכרתו היא תמידית בכל שניה ,כדי
שלא לשכוח את הבורא יתברך ,ואפילו פעולה קלה היא חשובה מאד (וכן עבירה קלה היא חמורה) ,אבל לא יחשוב שהוא עשה מספיק,
כי כל מה שיעשה זה קצת לעומת מה שהוא חייב אפילו על טובה קטנה מטובות הבורא עליו( .פרק ה').
9
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
המעשים שהאדם עושה כתוצאה מהחשבונות הנ"ל תלוי כמה השפיעו החשבונות על נפש האדם ,שאם שכל האדם זך והוא עשה
את החשבונות לשם שמים הקב"ה רוצה בו ויעזרהו לקיים מצוותיו וידריך אותו ויאיר את שכלו ויטהרו ,ומחשבתו תהיה רגועה מדאגות
העולם ,וישמח בידיעת השם ,וידבק בעבודתו וביראתו ,ויקיים חובות האברים והלבבות בלא טורח ועמל אלא בחריצות ובהתמסרות
ובזריזות .ויהי רצון שנזכה לזה ,אמן.
10
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
שערי תשובה
שער ראשון
כמה עניינים בתשובה -התשובה היא מטובות השי"ת לברואיו .הקב"ה לימד והזהיר לשוב בתשובה .התשובה מועילה גם על הרבה
עבירות ,ומועילה גם אם האדם חוזר בתשובה בגלל הצרות שיש לו .הקב"ה עוזר לשבים יותר מטבעם להשיג מעלת אהבתו.
איחור התשובה -החוטא שלא שב בתשובה יכבד עונשו מאד .ואיחור התשובה מצוי רק בעמי הארץ .ורעת המתאחר מן התשובה
רבה כי כאשר יחטא שוב יתבע יותר כי כבר יודע שהיצר אורב לו ,וגם מפני שהחטא נעשה לו כהתר ובזה מחשבת חטא מצטרפת
למעשה.
מי שאינו נזהר מחטא ידוע אפי' מחטא קל הוא מומר לדבר אחד.
העובר על עבירה אחת כמה פעמים כעובר על עבירות חלוקות.
עיקרי התשובה
יש מדרגות רבות בתשובה ,כל תשובה מועילה לסליחה ,והתשובה השלימה היא כמו שיבואר להלן.
א' חרטה.
ב' עזיבת החטא וגמירות דעת שלא יחטא עוד.
ג' היגון ,וצריך יגון יותר מהפסד כל עשרו ,ומדרגות התשובה לפי גודל היגון המגיע מהנשמה העליונה ,וזה פועל יותר מיסורי הגוף.
ד' הצער במעשה -יצטער ע"י מעשים כצום או בכי.
ה' דאגה מהעונש העתיד לבוא עליו ,וכן ידאג אולי אינו עושה תשובה כראוי ,ופן יתגבר יצרו.
(לעיכובא בתשובה צריך חרטה וידוי ועזיבת החטא).
ו' הבושה מבני אדם ,וכ"ש מפני ד' יתברך שזו המדרגה העליונה.
ז' הכניעה -מידת הענווה ,שידע כמה שפל הוא החוטא ,וידע שכל מה שעושה זה קצת כנגד מה שהוא חייב לעשות ,ותועלת נוספת
בהכנעה שהרי הגאוה גורמת לעבירות ,ואף היא עצמה עבירה.
ח' הכנעה במעשה -כמענה רך קול נמוך שחות העין ומלבושים פשוטים ,ומעשים אלו יעוררו את הלב להכנעה.
ט' שבירת התאוה הגשמית -יפרוש מתענוגים המותרים ,כי התאוה גורמת להמשך אחרי החומר ולא אחרי השכל ,והיא שורש
פעולות האדם ,וסיבת החטאים ,ועל כן כשילך אחרי שכלו ולא אחר תאוותו יוכשרו מעשיו.
י' יטיב פעליו בדבר שחטא בו -שבאותו אבר שחטא יעשה מצוות.
י"א חפוש דרכיו -כדי שידע על מה להתוודות ,וידע כמה עוונות יש לו ויוסיף להכנע ,וידע לעשות גדרים שלא לחטוא עוד.
י"ב ידיעת גודל העונש בכל חטא.
י"ג שהעבירות הקלות יהיו בעיניו כחמורות -א' מפני גדולת הקב"ה .ב' מפני שבקלות נכשל יותר .ג' מפני שנעשים לו כהתר והרי
הוא כפורק עול .ד' מפני שיכול להגיע מקלה לחמורה.
י"ד הוידוי.
11
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
ט"ו התפילה שיתכפרו עוונותיו ,ועל ידי זה יתעוררו מצוותיו ,עוד יתפלל שירצה בו ד' כי אפשר שיתכפרו עוונותיו ולא ירצה בו ד' ,וכן
יתפלל שיעזרהו ד' בתשובה.
ט"ז תיקון המעוות מה שיכול לתקן ,שבבין אדם לחבירו השבת הגזילה או בקשת המחילה מחבירו מעכבת התשובה ,וראוי לתקן
המעוות קודם הוידוי.
י"ז חסד ואמת אחר התשובה יועילו להצילו מן היסורים ,וקידוש ד' יועיל לסלוח לו על עוון חילול ד'.
י"ח חטאתו לנגדו תמיד.
י"ט עזיבת החטא בהיותו בתוקף תאוותו ואם לא נזדמן לו יוסיף יראה שיהיה בה כח לעמוד בנסיון כזה.
כ' להשיב רבים מעוון באשר תשיג ידו.
ר"י מונה כ"ד דברים המעכבים את התשובה ,והיינו שהנכשל באחד מהם תמיד יותר קשה לו לעשות תשובה וצריך להחזק יותר
בדרכי התשובה.
שער שני
ששה סיבות המעוררות את האדם לתשובה ,והדרך להתעורר מהם כראוי
האדם צריך לעורר את עצמו לתשובה ע"י זכירת ד' יתברך ,ואז התשובה היא מן הנפש החשובה.
א' צרות -אם יגיעו לאדם צרות ,עליו להשיב אל נפשו שהחטאים הם שגרמו לצרות ולשוב בתשובה ,ומחסדי ד' לקבל גם תשובה
כזו ,ואם האדם שיש לו צרות לא חוזר בתשובה נענש יותר ,ואם תולה את הצרות במקרה זה חמור עוד יותר ,ואם האדם לא מוצא עוון
עליו לפשפש במעשיו .ומענין הצרות המעוררות לתשובה זו התעוררות שיש לאדם ביום המות ,וגם תשובה זו מקובלת ,אבל אינה כמו
השב מהתעוררות עצמית.
התועלת ביסורים ודרך הנהגת האדם בהם -ביסורים יש ב' תועליות -א' לכפר העוון ,ב' להזכירו לשוב בתשובה ,וכאשר שב בתשובה
מחמת היסורים יש לו לשמוח בהם שהרי הועילו לו ,ויבטח בד' שיהיה החושך סיבת האורה ,ויתענה עם התשובה והתפילה ,ואם אין
לו חטאים הרי הם יסורים של אהבה להגדיל שכרו.
ב' ימי הזקנה -כאשר כח האדם מתמעט וקיצו קרב זה מעורר אותו לתשובה ,ואם לא התעורר יכפל עונשו ,ותמוה איך יתכן שאינו
מתעורר לתשובה.
ידיעת החטאים -יש החושבים שאין להם חטאים ,אבל האמת שאין מי שאין לו חטאים ,ומי שחושב שאין לו חטאים הרי הוא רחוק
מן התשובה ,ופעמים הסיבה שהוא חושב כך מחוסר ידיעת חובתו ,והצדיקים מצטערים תמיד על חטאיהם ,ועל חסרון בעשית הטוב
שגם על זה האדם נתבע .ומי שעיקר מחשבותיו על עסקי גופו ולא על שלימות נפשו הרי הוא במדרגה התחתונה.
הנהגת האדם בימי הזקנה -ככל שהאדם מתקרב אל קיצו עליו להמעיט בעסקי העולם ולעסוק בתיקון נפשו ,ואין להתעצל מהעסק
בימי זקנתו כי יתכן שיצליח יותר בימים אלו ,ולא ימאס בימים אלו ויגיע לידי קוצר הנפש ,ואז לא יאבד את הזמן ההוא ,והצדיקים
מתגברים יותר בימים אלו.
ג' מוסר החכמים -שמיעת מוסר החכמים מתוך כוונה לקיים כל דבריהם מביאה את האדם לתשובה ,ובקבלה זו מקבל שכר
מלכתחילה כאילו עשה כבר כל מה שילמדוהו ,וזהו ענין מעשיו מרובים מחכמתו ,והשומע מוסר החכמים ולא שב בתשובה כפל עוונו,
ואין לו תקוה לשוב בתשובה.
שמיעת האוזן -כח השמיעה באדם נכבד הוא מכח הראיה ,שהרי בכוח שמועה טובה לדשן עצם ,וחובת האדם להשתמש במה שנתן
לו הקב"ה לעבודתו ,וא"כ בשמיעת האוזן חובה להשתמש לשמיעת דברי החכמים ,ובזה מתקן ע"י אבר אחד את כל נפשו.
ד' המוסרים שבתורה -ע"י קריאת המוסרים שתורה נביאים וכתובים יבוא לתשובה ,ואם קרא ולא שב יכבד עונשו.
12
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
ה' עשרת ימי תשובה -הם ימי משפט ,וצריך לייחד זמן בימים אלו לתשובה ,וביוה"כ הוא מצות עשה להתעורר לתשובה ,וכן יוסיף
בתפילה כי הם ימי רצון.
ו' בכל עת ישוב שמא ימות היום וצריך להשיב רוחו בטהרה ,ועל האדם לשער איך ירגיש ביום המות ואיך יתודה ביום ההוא ,וככה
יעשה כל הימים ,ויעשה מצוות חדשות פן ימות ויחסר מהם ,ויכין צידה לנפשו.
האדם שאינו מרגיש צורך להכין צידה לנפשו לאחר מותו הרי הוא כבהמה שאינה מרגישה שעומדים לשחוט אותה.
הרשעים מתים בכל יום כי משחיתים את נפשם בכל עת ,ולעת"ל יהיו אפר תחת רגלי הצדיקים.
תאוה -מי שהוא בעל תאוה להנאות העולם קשה עליו המות ,ומי שמשתמש בעולם לעבודת הבורא הרי המיתה היא חיים שאין להם
הפסק ,ונפש הרשע בעל התאוה תרד במותו למטה אל מקום תאותה ,ותעלה למטה רק למשפט ,אבל רוח הצדיק עולה למעלה.
העולם הזה דירת עראי -גם אם העולם הזה היה ארוך מ"מ הרי העולם הבא הוא בלי סוף ,וכ"ש שהעולם הזה הוא קצר מאד ,ועל
האדם להמשיל בליבו את העולם הזה לצל עוף הפורח שעובר ברגע ,ועל כן יש לאדם להשתמש בעולם הזה רק לצורך העולם הבא,
וסיבה נוספת לכך כי יתכן שימות ונמצא שטרח לאחרים ,ושלמה המלך שנתן הכסף בירושלים כאבנים אמר שהעולם הזה הבל הבלים,
ושצריך רק יראת שמים וקיום המצוות ,ועל האדם לזכור שהקב"ה שלחו לעולם לקיום המצוות.
זכירת יום המות -מי שאינו זוכר תמיד יום המות חושב תמיד שיש לו זמן.
חיי העוה"ז עדיפים על חיי העוה"ב שרק בהם יכול לקנות מעלות ,אבל לענין השגת תענוגות העוה"ב עדיף.
הסתכל בג' דברים וכו' -דע מאין באת -ותשנא הגאוה ,ולאן אתה הולך -ותתעסק בעולם הזה רק כהכנה לעוה"ב ,ולפני מי וכו' -יראת
שמים.
אם אין אני לי מי לי -גם כאשר האדם שומע מוסר אם לא יעורר את עצמו לא ישפיעו עליו המוסרים.
וכשאני לעצמי מה אני -גם כאשר האדם משתדל בתיקון נפשו כמה שיכול השגתו קצרה ודלה.
ואם לא עכשיו אימתי -ט' סיבות למה לא לדחות לאח"כ את תיקון הנפש ועסק התורה -א' טרדות העולם אינם פוסקות ,ב' תמיד
ירצה עוד עולם הזה ולא יתפנה לתיקון נפשו ,ג' הזמן קצר והמלאכה מרובה ,ד' בינתיים יכשל בעבירות ,ה' היצר מתחזק ואח"כ יקשה
יותר ,ו' אולי ימות ,ז' התשובה תקשה עליו כשיהיו העוונות ישנים ,ח' שכר התשובה כשיחלש כח היצר קטן מתשובה בעוד היצר חזק,
ט' בימי הזקנה חסר כח ההרגשות וקשה לחדש דברים.
שער שלישי
הצורך בידיעת חומר כל עבירה -בעל תשובה אחרי שיודע במה חטא עליו לדעת חומר כל עבירה כדי שידע גודל חטאו ,וכפי ידיעת
חומר החטא ירע לו יותר והתשובה טובה יותר ,וגם יכלם יותר בבקשו מחילה ,וידע גודל הטובה במחילת העוון ,ואם חושב שהחטא
אינו חמור כ"כ ע"ז עצמו יש תביעה ,וסיבה נוספת ללמד חומר העוון כדי שלא יטעו לחשוב על איסורים שהם רק מידת חסידות ,וידעו
שגם בחטאים קלים יכולים לאבד נפשם.
עתה נבאר מעלות חומר המצות ואזהרות וחלוק העונשים:
א' דברי סופרים
החיוב לקיים דברי סופרים הוא מדברי תורה ,ואמנם ד"ס חמורים פחות מד"ת כיון שלא נכתבו מפורש בתורה.
ואמנם יש דברים שאמרו עליהם "כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה" ,מה שלא נאמר על מצוות עשה ולא תעשה ,והחומר בזה
הוא א' כי כשחוטא בד"ת הוא מתחרט ,אבל כשעובר על ד"ס כשאינם חשובים בעיניו הרי ביטל אחד מדברי התורה ,ב' כי הוא רחוק
מתשובה כי חטא זה קל בעיניו ויחטא פעמים רבות.
חביבים ד"ס יותר מיינה של תורה -הביאור בזה כי יראת השם היא יסוד המצוות ,ובזה ירצה הבורא את ברואיו ,ושכר היראה כנגד
מצוות רבות ,ותקנות חז"ל הם יסוד לדרך היראה להרחיק מן העבירה.
13
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
חומר נוסף בדברי סופרים כי החוטא בדבר שאין לו תאוה לזה הרי אף בחטא קל יותר הרי זה רוע לב ופריקת עול וחייבים מיתה.
והעובר על ד"ס והוא פורש מן הציבור יורד לגיהנום ונדון שם לדורי דורות.
העובר על ד"ס ענוש מכת מרדות כפי שיראו הבי"ד לעונשו אף לפחות מארבעים או להוסיף.
ב' מצוות עשה
יסוד השכר ושורש הגמול הוא על קיום עשה ,ואמנם מי שנזדמן לו לעבור על לא תעשה וכבש יצרו מפני האיסור שכרו כעושה מצוה,
ויסוד שכר זה מפני מצות עשה של יראה שכבש יצרו ביראת אלוקים.
הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאי אתה יודע מתן שכרם של מצוות -על לאוים יש חילוקי עונשים אבל על עשין לא נודע החילוק
בשכרם ,כי רצה ד' שיעשה האדם את כל המצוות ולא רק אלו ששכרם מרובה כדי שתהיה משכורתו שלימה.
העוסק בתורה בלבד דומה למי שאין לו אלוק -אע"פ שת"ת כנגד כולם.
שילוח הקן אין בה טורח או הוצאות ממון ואפ"ה תחית המתים תלויה בה וכ"ש מצוות חמורות.
עונש ביטול עשה-
אם יזהירו אדם לעשות מצוה ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו.
מי שלא הניח תפילין מעולם נקרא פושעי ישראל בגופן וענשם חמור מהעובר פעם אחת על חייבי כריתות ומיתות בי"ד.
המיקל במצות עשה כגון המבזה חולו של מועד אע"פ שיש בידו תורה ומע"ט אין לו חלק לעוה"ב.
קיום מצות עשה נקרא יראת שמים כמו הזהירות בלא תעשה ,והנמנע מעשית הטוב הפר יראת שמים.
יש מצוות עשה חמורות שאין ההמון נזהרים בהם והם הזכרת שם שמים לבטלה ,גמ"ח בין לעניים בין לעשירים בגופו ובממונו וחובת
האדם לטרוח בגמ"ח ,ולפנים משורת הדין פעמים שהיא מן החמורות.
הנמנע מעשות מצוות אף בלא מעשה גם בזה יש אבדון והפסד לנפש ,כמו שמצינו בחומר ביטול תורה ,וכן מצינו שסדום נשחתו מפני
ביטול הצדקות ,והאנשים שאינם עורכים מחשבות להתבונן ביראה עונשם גדול.
לפי גודל המצוה יגדל עונש מי שיחדל לעשותה אף בלא שעשה מעשה.
המעלות העליונות נמסרו במצות עשה -והם הבחירה ,תלמוד תורה ,הליכה בדרכיו ,בטחון ,התבוננות בגדולת ד' ,זכרון והתבוננות
בחסדי ד' ,קדושה ,עבודה ,יראה ,אהבה ,דביקות ,לכל אחד מהמעלות כמה מדרגות ,והם מטרת בריאת האדם.
ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם -שחובת האדם להיות נאמן לקב"ה כמו שעבד נאמן לאדונו ,שידאג שאחרים
ג"כ יעשו את המצוות.
לדון בערכאות היא מן החמורות ויש בזה דרכי מות.
המבטל מורא אב ואם עובר בארור.
מצות תפילין ומזוזה הם בכלל קבלת עול מלכות שמים ,והמבטלם שובר עול ומנתק מוסרות.
מצות ציצית אינו חייב להביא על עצמו את החיוב ,אמנם בעידן ריתחא יענש למה לא סיבב על עצמו את החיוב.
הירא ידקדק בקלה כבחמורה לגדולת המזהיר עליה.
ג' לאו הניתק לעשה
פעמים הוא חמור מאד כמו גזל שמקרב יום הפורענות ומקטרג בראש.
המצער אלמנה ויתום בכל סוג של צער חייב מיתה בידי שמים.
חומר המצער כל איש מישראל.
הנשך והריבית ענשו חמור מאד שאינו קם תחית המתים.
14
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
ד' לאו שאין בו מעשה
תלוים בלב או בלשון או בשמיעה או בראיה או בהמנעות ממעשה.
איסורים אלו נשכחים והאדם קרוב להכשל בהם יותר מאלו שיש בהם מעשה ,על כן באתי להזכירם בקצרה.
מן האזהרות התלויות בלב-
איסור לשכוח את ד' ,האדם חייב לקנות הנהגות הנובעות מזכירת ד'.
כל השוכח דבר אחד ממשנתו ,ע"י שבטל מן התורה ,עובר בב' לאוים.
אסור לאדם לתלות ההצלחה בעצמו.
אסור לנסות את הקב"ה אם יצליח דרכו בגלל המצוות ,והאיש הטוב לא ירפו ידיו אם לפעמים יפסיד ,ורק מצוות המעשרות מותר לבחון ,ואם לא רבה כספו בגלל
המעשרות ידע שגם זה לטובתו להטיבו לעוה"ב בשכר אמיתי במקום שכר העוה"ז.
אסור לירא מצרה קרובה אלא יבטח בישועת ד'.
חובה להאמין שלא יקרה לדיין רע בגלל שהוא דן דין צדק.
הוזהרנו להסיר מנפשנו מידת הגאוה ושלא יתגאה הגדול על הקטן ,והגאוה היא מהעבירות החמורות ,ואל יתהלל החכם בלתי בעבודת ד'.
אסור להיות צר עין אלא יהיה טוב עין ,וכן אסור להיות אכזרי אלא יהיה רחמן ,אבל לא ירחם על מחטיאי הרבים.
אסור ליקום או ליטור בליבו על דבר שבממון ,אבל על דרישת רעה מותר לשום הדברים על ליבו ,מ"מ אם יבקשו ממנו מחליה ימחל.
אסור לשנוא ,והשנאה מביאה לידי עבירות רבות ,שנאת חינם הביאה לחורבן בית שני.
אסור להרהר ביום אפי' אינו מהרהר לעשות שמא יבוא לידי טומאה בלילה.
אסור לחשוב לעשות עבירה.
אסור לקבל לשון הרע.
אסור לעשות תחבולות רשע כדי לקחת דבר השייך לאחר ,ואף מחשבה על זה אסורה ,ואסור להפציר בו למכור באופן שימכור בלי רצון ,ואפי' לבקש אסור אם
יודע שיתבייש לסרב.
מן האזהרות התלויות בלשון-
אסור להזכיר שם שמים או ללמוד תורה או להתפלל אם הוא ערום או שרואה אדם ערום ,או שאין המקום נקי ,או שאין ידיו נקיות ,והזהירות בזה היא מדרכי
יראת שמים.
יש אזהרות התלויות בלשון לוקה עליהם והם שבועת שוא שהיא חילול השם ,ואסור לומר שהוא מוכן לישבע אם אין בלבבו לישבע ,ואסור לישבע חינם אפי'
על אמת ,וכן אסור לסבב להשביע חבירו חינם ,כגון לתובעו יותר מחיובו כדי לחייבו שבועת מודה במקצת.
וכן לוקה המקלל חבירו בשם ,ואסור לקלל אפי' חרש שאינו שומע ,וכן המקלל עצמו בשם לוקה.
השותה רביעית שאינו מזוג או יותר מרביעית אפי' מזוג אסור בהוראה.
אסור לצער חבירו בדברים.
אסור לחזק ידי עוברי עבירה או להתחבר עמהם ,ואסור להתחבר לרשע אפי' בעסקי העולם ואפי' לדבר מצוה.
אסור להורות שלא כהלכה ,וצריך להיות מתון בהוראה כדי שלא יטעה ,ולא יורה מי שלא הגיע להוראה ,ואם הגיע להוראה צריך להורות.
צריך לתת עצה הוגנת ואסור לתת עצה שאינה הוגנת ,ומדרכי גמ"ח לחשוב מחשבות איך להשיא עצות הגונות.
אסור להוציא שם רע.
אסור לדיין להיות רך לאחד וקשה לאחר.
אסור לומר המתן לי ליד ע"ז פלונית.
אסור לומר כמה נאה גוי זה ,ואסור לתת להם מתנת חינם.
אסור להחזיק במחלוקת ,ומותר לדבר לשון הרע על בעלי המחלוקת ,ומי שאינו מחזיק במחלוקת על החוטאים נענש מפשעיהם ועובר בלאו ,וימסור נפשו על
קנאת השם.
אסור להשתעבד בחבירו ,וכן אסור לבקש דבר שיודע שיתביישו לסרב ,אבל אדם שאינו נוהג כשורה מותר.
המוציא שם שמים לבטלה הרי חילל השם.
בני אדם שאינם נזהרים בלשונם בכבוד תלמידי חכמים אפי' שלא בפניהם נעשים אפיקורסים ואין להם חלק לעולם הבא.
עוון הלשון חמור כמו שרואים שעונש מקלל אביו ואמו חמור מן המכה.
איסורי ראיה ושמיעה -אסור להסתכל באשת איש ובעריות ,ואסור לשמוע דברים בטלים ודברי נבלה.
15
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
איסורים התלוים בקפיצת יד והמנעות מעשיה שחייב בה-
אסור לקפוץ יד לאביון ,ואסור לימנע מלהלוות לו לפני שמיטה וכ"ש בשאר זמנים.
אסור ללוות ולא לשלם.
אסור להלין שכר שכיר.
אסור להלין מת על העץ.
אסור להתעלם מהצלת ממון חברינו ,ונכון שבכל עיר יהיו ממונים להצלה
אסור להמנע מלהוכיח ואם אינו מוכיח נענש על החטא ,ועל כן נכון לבחור ממונים להוכיח.
אסור לאחר מלשלם הנדרים והצדקות ,ונענש אף אם שכח.
ה' לאו שיש בו מעשה
לוקין עליו ,ומלקות במקום מיתה עומדת.
צריך להזהר למלוח הבשר כדין.
אסור להכות את חבירו.
אסור להשחית את הזקן.
אסור ללבוש שעטנז.
לפני עוור לא תתן מכשול -אסור להכות בנו גדול כי מכשילו להקלות אביו ,ואסור לתת כוס יין לנזיר ,ואסור להכשיל נכרי בדבר האסור לבן נח.
איסור השחתה -אסור לכרות עץ מאכל ,ואפי' לצורך מצור אם יש לו עצים אחרים אסור ,ואסור לפזר ממון לריק ואפי' פרוטה ,ואסור לסכן את הגוף או לסגפו
חינם בתעניות ,אבל המתענה על עוונותיו מותר והקב"ה ירפאהו.
ערלה אסורה אף בחו"ל ואסורה בהנאה ועל כן אסור לתתה לגוי אלא ישרוף אותה באש ,ונטע רבעי צריך פדיון ,וכן כלאי הכרם וגיד הנשה אסורים בהנאה.
אסור לגנוב אף ע"מ להחזיר.
אסור לנחש שדבר מסוים מורה שלא יצליח במה שעושה ,או ששעה מסוימת אינה יפה לדבר מסוים ,אלא יבטח בד'.
המשקר במידה כמקלקל את הדין.
אסור למלוה לעבור לפני הלווה אם אין לו מה לפרוע.
איסור ריבית הוא למלוה ללווה ולעדים.
אסור להטיל מום בבכור אף בזמן הזה.
אסור לחרוש או להנהיג שני מינים בעלי חיים מצומדים יחד.
פרדה אינה מותרת אלא במינה ואסורה בסוס וחמור.
אסור להשתחוות על רצפת אבנים חוץ מבית המקדש.
אסור לאכול דברים הנמאסים על הנפש.
אסור למסור בתו לביאה שלא לשם קידושין ,והמייחד פנויה לזנות עונשו גדול ,ואסור להשיא בתו לזקן.
נבילה אסורה באכילה ,וכל שלא נשחטה בכל דקדוקי שחיטה הרי היא נבילה.
אסור לקחת שוחד אפי' כדי לזכות הזכאי ולחייב החייב ,ומותר לקחת שכר בטלה ,ואפי' שוחד דברים אסור והמקבל שוחד אסור לדון דין זה.
אסור להוציא ביו"ט לצורך חול.
אסור להעביר שער בית השחי והערוה.
אסור להעמיד כלב רע או סולם רעוע בביתו.
בכור אסור בגיזה ועבודה ,ואם נתערב באלף כולם אסורות בהנאה.
אסור למחוק את השם.
אסור לעשות כדרכי האמורי כלחשים וקמעים.
חדש אסור מן התורה אף בחו"ל.
ע"כ מקצת מהדברים שהמכשול מצוי בהם ,וישמע חכם ויוסף לקח.
ו' מיתה בידי שמים
כרת חמור ממיתה בידי שמים שהוא וזרעו נכרת ,ומיתה חמורה שאף בעלי החיים שלו מתים.
16
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
האוכל טבל.
המענה אלמנה ויתום ,ואם היתום צועק ממהר עונשו יותר.
הגוזל את העני.
המוציא שם רע.
המשחק עם התינוקות ,מנאף ,דש מבפנים וזורה מבחוץ.
ת"ח שאינו נוהג בצניעות ,והטעם לפי שמרחיק אהבת הבריות מן התורה.
כל שיש לו ביהמ"ד בעירו ואינו הולך לשם.
החולק על ישיבתו של רבו ,והמורה הלכה בפני רבו.
הגוזל מתנות עניים ,והנודר לצדקה ואינו משלם ,והקופץ ידו מאביון.
ז' כרת
יש ב' סוגים של כרת ,יש כרת מהעוה"ז שהוא וזרעו נכרתים ,ויש שנכרת מהעוה"ז ומהעוה"ב ,ופעמים שמתעכב הכרת כמה דורות.
(עונש הרשעים מתעכב מפני ג' סיבות ,א' שמא יעשו תשובה ,ב' לשלם שכר המצוות בעוה"ז ולאבדם בעוה"ב ,ג' שמא יצאו מהם
בנים צדיקים).
וענין הכרת הוא קיצור השנים פחות מבן חמישים( ,ומיתה בידי שמים פחות משישים) ,ואמנם יש צדיקים שמתים כך ולא מפני העונש
אלא שכך נקצב להם.
הבא על הנידה מלבד הכרת לזרעו גם יהיה הבן עז פנים ,ואיסור נדה הוא עד הטבילה ואע"פ שספרה.
ח' ד' מיתות בי"ד
מונה הד' מיתות וסדר חומרתם והעבירות שעונשם מיתת בי"ד.
מיום שחרב ביהמ"ק אע"פ שבטלו ד' מיתות בי"ד ,דין ד' מיתות בי"ד לא בטלו ,ומת במיתה הדומה למיתה שחייב בבי"ד.
ויש לעורר על הרבה מלאכות שבת שנעלמו מעיני רבים.
ט' יהרג ואל יעבור
כל עבירות שבתורה אם אמרו לו עבור ואם לא נהרגך יעבור ואל יהרג ,חוץ מג' עבירות שיהרג ואל יעבור ואפי' בצינעא.
ואף אבק ג' עבירות עונשו חמור מכמה מצוות מכמה עבירות חמורות ,כגון האיסור להתרפאות בעצי אשירה אפי' בפיקוח נפש,
והאיסור לספר עם אשת איש שחשק בה אפי' ימות בלא זה ,ואבק הרתיחה הלבנת פנים ,ע"כ חייב להפיל עצמו לכבשן האש ואל
ילבין פני חבירו ברבים ,ודומה הוא לרציחה במה שהדם יורד מפניו ,ועוד שצער הכלימה מר ממות ,והמלבין פני חבירו יורד לגיהנום
ואינו עולה כמו בא על אשת איש ,ואין לו חלק לעוה"ב אע"פ שרוצח יש לו כי הוא רחוק מן התשובה לפי שאין החטא חמור בעיניו.
שקולה שבת כנגד כל המצוות.
י' אין לו חלק לעוה"ב
המחלל את השם אין לו חלק לעוה"ב ,שכיון שכוונת הבריאה היא לכבוד שמים והוא עשה הפך מכוונת הבריאה.
כתיב "והנפש אשר תעשה ביד רמה את ד' הוא מגדף ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה כי את דבר ד' בזה ואת מצוותו הפר הכרת תכרת
הנפש ההיא עוונה בה"-
עוונה בה היינו שאף אחר המיתה לא נתכפר והיינו שאין לו חלק לעוה"ב.
17
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
ביד רמה -לעשות בפרהסיא דבר שאיסורו ידוע ,או אף בסתר לפרוק מעליו עול ואפי' מצוה אחת אם אינו נזהר ממנה ואין נפשו מרה
לו על חטאו( ,ואם הוא לתאבון אין מורידים ואין מעלים ולהכעיס מורידין כאפיקורס ואין מעלין).
דבר ד' בזה -האומר אין תורה מן השמים ,המגלה פנים בתורה ,המבזה ת"ח ,והמבזה את המועדות.
המבזה ת"ח אין לו חלק לעוה"ב-
התועליות בכבוד ת"ח -א' שעי"ז דבריהם נשמעים ,ב' ותתרבה התורה כדי לנחול כבוד כמו הת"ח ,ג' וגם רבים יכירו מעלתה ויעסקו
בה לשמה ,ד' כבוד הת"ח מראה את חשיבות לימוד התורה כי לומדיה יורו דרכיה לבלתי תשכח ,וא"כ המכבדם מראה שקיום התורה
הוא העיקר.
ועל האדם לשום ליבו תמיד לכבד את ד' ולהודות לו ולשבח עבודתו ,ומעלות האדם נראות לפי מה שהוא משבח.
והמכבד את הרשעים יש בזה כמה מכשולות ,א' חילול התורה והעבודה ,ב' גורם לרבים להמשך אחריהם ולעשות כמעשיהם ,ג'
המתחברים להם יענשו עמם ,ד' הרשעים יבואו להשפיל את הצדיקים.
עוד יש בכלל כי דבר ד' בזה מי שמדבר ד"ת במבואות המטונפות ,ומי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק ,והקורא בספרי מינים.
ואת מצוותו הפר -המבטל מצות מילה.
האומר אין תחית המתים מן התורה אין לו חלק לעוה"ב ,וכן האומר אין תורה מן השמים.
האפיקורוס אין לו חלק לעוה"ב ,והאפיקורוס הוא מי שאינו נוהג מורא והדר בת"ח אע"פ שאינו מבזה אותם ,וטעם הדבר משום
שמראה שאין התורה מכובדת בעיניו ,ועוד שמבטל יראת החכמים וע"י היראה מהם דבריהם נשמעים להדריך את העם ,ובכלל
האפיקורוס האומר מה הועילו לנו הלומדים בלימודם( ,ועל כן יש ללמד תועלת התורה כדי שגם מי שלא לומד לא יהיה בכלל
האפיקורוס) ,עוד בכלל האפיקורס הקורא לרבו בשמו.
עיקר סיבת עונש אלו שאין להם חלק לעוה"ב הוא מפני חילול התורה ,ועוון החילול גדול מכל העבירות ,ואינו מתכפר בתשובה ויסורים,
ונפרעים ממנו מיד ,ואפי' הוא שוגג ,ומזה רואים כמה גדול החיוב לקדש שם שמים.
כת אויבי ד' אין להם חלק לעוה"ב ,ודבר זה שייך גם באנשים המקיימים את המצוות אם רע להם כשאחרים ג"כ שומרים ,וכ"ש אם
מונעים אחרים מלשמור ,וכן אלו שעיניהם צרה בכבוד ת"ח הם שונאי ד'.
כת המחבלים כרם ד' והיינו מחטיאי הרבים אין להם חלק לעוה"ב.
כת הנותנים חיתתם על הציבור אין להם חלק לעוה"ב ,והטעם א' אין התגאה והוא רימה ותולעה ,ב' במקום יראת שמים הטיל אימה
על הבריות ,ג' הוא מצער את הציבור ,ד' וגורם לציבור למכשולות ,ה' אין ראוי שאנשים יכנעו אלא מפני האדם אלא לשם שמים.
כת הפורשים מדרכי ציבור אין להם חלק לעוה"ב ,כי המתאספים חזק עבודת ד' מקדשים שם שמים והוא מחללו ,וגם מניא אחרים
ומחטיאם.
כת עוזבי ד' שאין להם יראת שמים ומקיימים המצוות מתוך ההרגל ולא מצטערים על חטאיהם ,אין להם חלק לעוה"ב.
ד' כיתות שאינם מקבלות פני שכינה
סדר החלקים בכל כת לפי חומרת הדברים.
כת לצים יש בזה ה' מינים-
א' איש הנותן דופי בבני אדם ,ושורש הענין הוא זדון וגאוה ,כי אינו נהנה לעצמו מלתת דופי באחרים ,ואם היה מכיר מומי עצמו לא היה מזלזל
באחרים.
ב' הלועג לבני אדם על חוסר הצלחתם ,ושורש הענין הוא רוב השלווה והתענוג.
ג' הלועג לדברים ופעולות טובות בלא לבזות בעליהם ,ושורש הענין הוא היות האדם חכם בעיניו עד שיתלוצץ לדעת זולתו,
ד' הקובע עצמו תמיד לדברים בטלים ,ומביא עצמו לידי חטא ,וגם מבטל תורה( ,ואיך לא שם ליבו על גודל ההפסד בקנית חיי עולם ,ועונש ביטול
תורה גדול מאד).
18
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
ה' המתלוצץ בדיבור אבל אינו בז בליבו.
יש ליזהר מליצנות גם בדרך עראי.
כת שקרים יש בזה ט' חלקים-
א' המזיק לחבירו ע"י השקר.
ב' המתעה את חבירו ואינו מזיקו ממש אלא גורם לנזק.
ג' הבא בשקר למנוע הטוב העתיד להגיע לחבירו ולקחתו לעצמו.
ד' המשקר בסיפור דברים שאין בזה תועלת עבורו ולא הפסד לחבירו ,וחלק זה התירוהו מפני השלום.
ה' האומר לחבירו שיטיב לו ואין כוונתו לקיים.
ו' המבטיח לחבירו שיטיב לו ונתכוון לקיים ולבסוף אינו מקיים ,ובמתנה מועטת אף בלא הבטחה או שהתהלל בזה בפני רבים צריך לקיים.
ז' הגונב דעת חבירו כאילו עשה עמו טובה.
ח' המשתבח במעלות שאינם נמצאות בו.
ט' המספר דברים ומשנה מעט מן הפרטים.
כת חנפים יש בה ט' חלקים-
א' המחניף לאיש רע ואומר לו לא עשית רע ,וחובת האדם למסור עצמו לסכנה ולא לעשות כך.
ב' המהלל רשע ואינו מצדיקו על רשעתו ,כי אין להזכיר צדקתו בלא רשעתו.
ג' המשבח הרשע בפניו.
ד' המתחבר לרשע.
ה' אדם שאנשים סומכים עליו שמשבח אדם אחר כגון קרובו ואומר עליו שהוא חכם והוא אינו חכם.
ו' מי שבידו למחות ואינו מוחה.
ז' מי שלא ניסה למחות בקשי עורף אולי ישמעו לדבריו.
השומע אנשים מדברים לשון הרע וכדו' ואינו מוחה בהם אף שיודע שלא ישמעו לדבריו ,והם חושבים שאף הוא כמוהם.
המכבד הרשעים מפני דרך שלום ,ואף שהותר לכבד העשירים אסור לכבד הרשעים ,אא"כ חושש מנזק.
כת מספרי לשון הרע-
המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר ,שכיון שמזיק לחבירו ואין לו שום תועלת בהכרח פרק עול שמים ,ועוד מפני שחושב שפיו ברשותו.
שקולה לשון הרע כנגד ג' עבירות ,מפני שבעל הלשון שונה באוולתו הרבה ,ותשובתו קשה כי הורגל בזה ,והחטא קל בעיניו ועל כן לא יחזור
בתשובה ,ואם חוזר לא יזכור ממי צריך לבקש מחילה וגם יתבייש לבקש מחילה ,ויבוא לדבר על הקב"ה.
אין התורה מגינה על בעלי לשון הרע ,ואינם ראוים לעסוק בתורה ,שלא אמרו אין עבירה מכבה תורה על הפורק עול האזהרה מעליו.
יש ו' חלקים בכת מספרי לשון הרע-
א' המספר שקר על חבירו ונכלל בזה גם בכת שקרים.
ואסור מן התורה לקבל לשון הרע ,והמקבל גם הוא בכלל המספר כי מחזק את הסיפור במה שהוא שומעו ,ומחזק את המספר להוסיף לספר עוד
לשון הרע ,והעניו לא יקבל לשון הרע כי הוא חפץ בכבוד הבריות וצר לו על בשתם וקלונם.
ב' המספר לשון הרע שהוא אמת.
המזכיר לחבירו מעשיו הרעים עובר על איסור אונאה ,ואם עושה כך בפני בני אדם הרי הוא מלבין פני חבירו ברבים ,ואם מספר לאחרים שלא בפני
המסופר הרי זה מכת מספרי לשון הרע ,כי אולי חזר בתשובה( ,ואין לספר אלא לחכם צנוע שירחיק מחברת החוטא עד שיחזור בתשובה) ,ואם
הוא ת"ח ראוי לחשוב שבאמת עשה תשובה.
המספר לשון הרע הרי הוא חוטא לחבירו וכן חוטא במה שבחר להרשיע חבירו.
19
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
המספר על אמת יש בו צד חמור משקר כי לפעמים הדברים מתקבלים יותר.
המספר בגנות ולא בשבח מראה על עצמו שהוא פסול כי הפסול מחפש לפסול אחרים.
מותר לספר לשון הרע על בעלי עבירה שאין יראת ד' עליהם כדי להבאיש על השומעים את המעשים הרעים ,אמנם מי שגם הוא חוטא לא יפרסם
אחר שחטא כי אין כוונתו לטובה ,וכן אין לפרסם חטא שחטא אדם במקרה.
העושה מעשה שאפשר לפרשו לחובה או לזכות אם הוא ירא אלוקים יש לדונו לזכות אפי' המעשה נוטה לחובה ,ואם הוא בינוני יש לדונו לכף
זכות כשהמעשה מסופק ,ואם המעשה נוטה לחובה יהיה בעיניו כספק ,וכל זה מדין בצדק תשפוט עמיתך ,וברשע יש להכריע מעשיו לחובה.
הרואה דבר גנות בחבירו אם זה גזילה יעיד אפי' הוא עד אחד כדי לחייבו שבועה ,וצריך שיוכיחנו תחילה ,אבל אם נכשל בערוה וכדו' לא יעיד אפי'
בשניים אלא רק יוכיחו ,ואם יודע שבי"ד יפרישוהו יעיד בשניים ,אבל לא יחידי כי לא יאמינוהו ,ויכול לגלות למי שיאמין לו כשניים.
ג' רכילות ,והמרכל מרבה שנאה בעולם ,ואע"פ שאסור להאמין לרכילות מ"מ השומע יחוש לדברים ,והמסכסך בין אחים ואוהבים קשה מכל חלקי
לשון הרע.
חייב אדם להסתיר סוד שסיפרו לו אע"פ שאין בפרסומו ענין רכילות.
ד' אבק לשון הרע ,והיינו לספר דבר שיסתובב ממנו שידברו לשון הרע ,ועל כן אין לספר אפי' שבח אם אולי יש בין השומעים שונא שמתוך כך
יבוא לספר בגנותו.
עוד בכלל אבק לשון הרע לספר דבר שאין בו גנות אבל משתמע מן הדברים גנות ,וכן לספר על חבירו שהוא מכניס אורחים אם בגלל זה יבואו
אנשים רקים ,וכן אדם הגורם שיחשדו בו שהוא מספר לשון הרע ,וכיון שאין לספר לשון הרע על החוטא בלא שיוכיחו ,והשומעים יכולים לחשוד
שבא לשמוח בקלונו ,ע"כ לא יספר אלא אם יודעים שהוכיחו.
ה' נבלות הפה ,והמנבל את פיו אפי' נגזר עליו גזר דין של ע' שנה לטובה נהפך עליו לרעה ,כי עזב הבושה והצניעות וחילל את קדושת ישראל,
והשומע נבלות הפה עונשו גדול.
ועל האדם להאריך בדיבורו כדי שלא להוציא מפיו לשון מגונה שזה גדר מפני נבלות הפה ,וכן יבחר בדיבורו לשון של כבוד כדרך נקיי הדעת ,מלבד
בלימוד לתלמיד שצריך לשנות בדרך קצרה.
ו' נרגן ,אדם שדרכו להתלונן תמיד ודן כל דבר לחובה.
שער רביעי
חילוקי הכפרה
חולי הנפש הוא המידות הרעות והחטאים ,וכמו בחולי הגוף יש דרגות שונות ברפואה ,כך בחולי הנפש פעמים מספיקה תשובה ויוה"כ
ופעמים צריך גם חטאת או יסורים או מיתה.
אם עבר מצות עשה ועשה תשובה מתכפר מיד .ואם עבר על לא תעשה תשובה תולה ויוה"כ מכפר .ועוון כרת ומיתת בי"ד תשובה
ויוה"כ תולים ויסורים ממרקים .וחילול ד' כולם תולים ומיתה ממרקת.
קרבן עולה מוסיף על כפרת מי שעבר על עשה ,ומכפרת על הרהורי הלב ,ואנו שבעוונותינו אין לנו קרבנות הרי העוסק בפרשת הקרבן
כאילו הקריבו.
עבר על לא תעשה ועשה תשובה ידאג לעוונו ויחכה ליוה"כ לכפרת העוון ,ועל כן קובעים סעודה בערב יוה"כ לשמחה על כפרת העוון,
וגם על שמחת מצות יוה"כ שא"א לעשות סעודה ביוה"כ עצמו כשאר יו"ט ,ועוד כדי לחזק עצמנו ליוה"כ לתפילה ותשובה.
מניעת יסורים ודרך קבלת היסורים -מי שעבר על כרת ומיתת בי"ד ועשה תשובה יעשה מצוות המגינות מפני היסורים ,כמו צדקה
המצילה ממות ,ואם אין לו ממון יגרום שאחרים יתנו וגדול המעשה יותר מן העושה ,ויעסוק בגמ"ח שהיא גדולה מן הצדקה ,וכנגד
כולם מצות תלמוד תורה שיוסיף יותר ממה שהיה רגיל ללמוד והתורה תגן עליו מן היסורים משני פנים א' כי ת"ת כנגד כולם ,ב' כי
העמל בתורה עולה במקום יסורים ,וגם צומות ותעניות ודמעות ומניעת תענוגים וצער על העוון עולה במקום יסורים.
20
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
ואם תהיה צרה לחוטא יצדיק עליו את הדין ויקבל המוסר באהבה ,ודבר זה יגן עליו מהיסורים הרבים( ,וכן מצינו בענין ההודאה על
הטובה שהיא סיבה להתמדת הטובה) ,וידע שאין היסורים לפי גודל עוונו אלא בחמלת ד' עליו ,כי על אויבי ד' תבוא הפורענות בבת
אחת ,עוד יש לצדיקים יסורי בחינה שיקבלום באהבה ויתקנו מעשיהם וירבה שכרם.
השוגג ענוש יענש וכ"ש הפושע שאינו נזהר מחטא ,וצריך לפחד מהחטא עד שיקריב חטאת ,ולא יהיה החטא קל בעיניו ,ואז ימחל לו
הקב"ה.
עוון חילול ד' לא מתכפר ביסורים ,אמנם יש לו רפואה ע"י שיקדש שם שמים ,וכן ע"י שיהגה ויגע תמיד בתורה.
"מכל חטאותיכם לפני ד' תטהרו" אין הכונה שיוה"כ מכפר כל העוונות ,אלא היא מצוה מיוחדת ביוה"כ לחזור בתשובה.
עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו ,ויחזיר לו הגזילה ,או יפייסו אם ציערו ,ואם לא מחל יבוא ג' פעמים
עם ג' בני אדם שונים ויבקש מחילה.
אימת מות מכפרת כמו מות.
עבירות שכבר התוודה עליהם -נחלקו חז"ל אם עבירות שהתודה עליהם יוה"כ זה חוזר ומתוודה עליהם יוה"כ אחר ,וטעם האומרים
שלא יחזור ויתוודה כיון שמראה שאינו בוטח בד' שיכפר ,ועוד שאם מזכיר רק העוונות הראשונים מראה בעצמו שאין לו חטאים
חדשים וזה חלי רע כי המשגיחים על נפשם רואים בה תמיד דברי עוונות ,וגם קיצור ממעלות היראה העבודה והתורה הוא עוון ,והרהור
עבירה ואבק לשון הרע מצויים מאד ,וכן חוסר כוונה בתפילה ,וטעם נוסף שלא יתוודה רק על הראשונות כי מראה שהוא מתפאר שלא
חטא עוד.
ומה שאמרו וחטאתי נגדי תמיד היינו שיזכרם בליבו ולא בפיו ,וגם יבקש מחילה עליהם ,וירא פן לא השלים חוק התשובה ,ומהיסורים
על העוונות שיש בהם כרת ,אבל לא יפרט העוונות הקודמים ,וגם יתבונן אם אין לו חטאים ששכח להתוודות עליהם.
סדר הוידוי חטאנו עווינו פשענו ,חטא היינו שגגה ופשיעה ,עוון היינו מזיד ,ופשיעה היינו מרידה ,וד' סולח גם למורדים בו.
21
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
ארחות צדיקים
שער התשובה
גודל מעלת התשובה -אמרו חז"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד ,ואמרו ז' דברים קדמו לעולם תורה ותשובה וכו' (כי עיקר
הבריאה היא בשביל האדם ,ולכן הקדים התורה שהיא קיום העולם ,ואח"כ התשובה מפני שלולא התשובה לא היה העולם קיים דור
אחד ,ואח"כ הזכיר גן עדן וגיהנום וכסא הכבוד שהם מקומות לשלם לאיש כמעשיו ,ואח"כ הזכיר בית המקדש ומשיח מפני שאז
תימלא הארץ דעה ולא יהיה יצר הרע ,וידעו כולם שעיקר בריאת האדם היא לעבודת הבורא ,ולכן הקדים אלו השבעה לעולם).
והתשובה היא טובה גדולה ,ואף מי שהרבה לחטוא יכול לשוב בתשובה ,והקב"ה עוזר לשבים למעלה מכוחם ,ובעל תשובה אינו מרוחק
מהקב"ה מפני החטאים ,אלא לפני שעשה תשובה הוא רחוק מד' והוא שנוא ומשוקץ ומתועב ,ואין תפילתו מתקבלת ,ועושה מצוות
וטורפים אותם בפניו ,וע"י התשובה הוא מודבק בשכינה ,והוא אהוב ונחמד לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם ,ושכרו הרבה לפי
שטעם טעם חטא ופרש ממנו ,ומעלתו גדולה ממי שלא חטא מפני כבישת היצר ,ומקבלים ממנו את המצוות בנחת ושמחה .והבטיחה
תורה שבסוף הגלות יעשו ישראל תשובה ומיד הם נגאלים .והתשובה מקרבת את האדם לשכינה.
למה יקדים האדם לשוב בבחרותו -א' מפני שעבודת התורה והיראה וכל המעלות שהאדם חייב בהם המה רבים מאד מאד ,ואילו
ימי האדם עוברים מהר כצילו של עוף הפורח ,ובאמת אף אם יעשה האדם ככל יכולתו ישיג רק מעט מן המעלות ,ואם ימתין שיסורו
ממנו הטרדות ,הנה טרדות העולם אינן פוסקות .ב' מפני שככל שיעבור הזמן ירצה עוד עולם הזה .ג' הזמן מתמעט ומלאכת התורה
ותיקון הנפש והשגת המעלות מרובה .ד' היצר הולך ומתגבר וכבר לא יוכל לשוב בתשובה .ה' אולי ימות לפני שיחזור בתשובה .ו'
בהמשך יהיו עוונותיו ישנים ,ולא ידאג כבתחילה .ז' כשהאדם בא בימים נחלש כח היצר ,והאדם לא מקבל שכר על התשובה בזמן זה
כמו בימי בחרותו .ולכן יקדים האדם לתקן נפשו.
ז' דברים הנצרכים לתשובה -א' שידע כל המצוות והעבירות ,ועי"ז ידע איזה מצוה חיסר ועל איזה עבירה עבר ,כי הרבה דברים אינם
ידועים (כגון חומר איסור דרבנן ,התרחקות מנשים ,תפילה בכוונה ,דיבור בבית הכנסת ,שחוק וקלות ראש ,צדקה ,שבועה וקללה,
הזכרת שם שמים ,וביטול תלמוד תורה כנגד כולם ,מידות רעות ,נטילת ידים ,נזיקין בין אדם לחבירו ,הלכות שבת) ,ומי שאינו בקי
במצוות נכשל הרבה .ב' שידע את רעת העבירות שעבר ,ולא יחשוב שזה לא כ"כ רע .ג' שידע ויאמין בגודל חומר העונשים .ד' שידע
שכל העבירות הגדולות והקטנות ,וכל ענייניו ,הכל כתוב בספר ואין בהם שכחה .ה' שידע שהתשובה היא רפואה שלימה לעבירות .ו'
שיכיר גודל טובות הבורא עליו ,וכמה חייב בעבודתו ,ויחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה .ז' יכין עצמו בכח גדול
לפרוש מהעבירות אף שכבר הורגל בהם .והקובע בליבו אלו הז' עניינים ,הרי הוא קרוב לדרך התשובה.
עשרים עיקרי התשובה -א' שיתחרט על מעשיו הרעים .ב' שיעזוב דרכיו הרעים ויגמור בליבו שלא לחזור עליהם .ג' יגון ואנחה בליבו
על החטאים .ד' יגון וצער במעשים כמו צום ובכי ומספד ובמלבושים ובמיעוט תענוגים ,והבכי מכפר על שהלך אחרי עיניו ,ומיעוט
התענוגים מכפר הקרבנות .ה' ידאג מעונש עוונותיו ,כי יש עוונות שהתשובה תולה ויסורים ממרקים ,וכן ידאג שלא לא יעשה תשובה
כראוי ,ושמא יתגבר יצרו עליו .ו' יתבייש על עוונותיו מהשי"ת .ז' ישפיל עצמו ויכנע בליבו ע"י הכרת הבורא ,וע"י ההכנעה יתקרב אל
ד' ,ולא יחזיק טובה לעצמו על כל המצוות שעשה ,כי זה קצת לעומת מה שהוא חייב לעשות ,ויעבוד את ד' בהצנע ,ולא יחפש כבוד
על מעשיו .ח' יעשה מעשים של הכנעה ,כמענה רך ומלבושים פשוטים ועינים שחות .ט' ישבור את התאוה ,ויתרחק ממותרות ,כי
התאוה גורמת לקלקול המעשים ,והיא שורש כל הפעולות ,וגם כי ע"י שהוא פורש מן המותר יפרוש ג"כ מן האסור .י' יתקן את מעשיו
22
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
באותו האבר שחטא בו( ,חטא בראיה אסורה ,יתנהג בשחות עיניים ,חטא בלשון הרע ,יעסוק בתורה ,וכדומה) .י"א יחפש דרכיו לידע
במה חטא ,כדי להזהר מלשוב ולחטוא ,ולידע כמה חטא ולהוסיף הכנעה ,וכדי לעשות גדרים שלא יחטא עוד .י"ב ידע חומר כל חטא,
ועי"ז ימרר ליבו בוידוי ויוסיף הכנעה .י"ג יהיו העבירות הקלות דומות בעיניו כחמורות ,משום גודל המזהיר עליהם ,ומשום שרבוי
הפעמים מחמיר את העבירה ,ומשום שהמתרגל בעבירה הרי הוא כפורק עול וכמומר לדבר אחד ,ומשום שכשחוטא בדבר קל ימשיך
לחטוא גם בדברים חמורים .י"ד הוידוי -יתוודה על חטאיו ,ועל חטאי אבותיו שנענש עליהם אם ממשיך בהם ,ובעת הוידוי יגמור
בלבבו שלא לחזור עליהם ,כדי שלא יהיה כטובל ושרץ בידו( .וענין גדול הוא הוידוי ,שכל המתוודה יש לו חלק לעוה"ב ,ועיקרו של
וידוי הוא לומר "אנא ד' ,חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך ,והרי ניחמתי ובושתי במעשי ,ולעולם איני חוזר לדבר זה" ,וכל
המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח ,וגם אמירת אבל אנחנו חטאנו היא עיקר הוידוי ,וטוב לפרש החטא שלו בתוך הוידוי,
כגון כשאומר אשמתי יאמר אכלתי דבר אסור ,וכן לכל הא' ב' ,ובסוף הוידוי יאמר סרתי ממצוותיך וכו') .ט"ו יתפלל לד' שיעזור לו
לשוב בתשובה .ט"ז יתקן את מה שקלקל כהשבת הגזילה וכדומה .י"ז ירדוף חסד ואמת ,וזה מועיל רק כששב בתשובה ,והמחזק ידי
אנשי האמת ומקדש את ד' נמחל לו עוון חילול ד' עם התשובה .י"ח יזכור תמיד את חטאיו .י"ט יעזוב את החטא כשבא לידו והוא
בתוקף תאוותו ,ואם לא נזדמן לידו הנסיון ,יוסיף יראה ,וזה מדרגה עליונה מן התשובה .כ' ישיב רבים מעוון כפי יכולתו .והנה יש
מדרגות רבות לתשובה ,וכפי מדרגת התשובה יזכה האדם לקירבת ד' ,ואין הנשמה טהורה בשלימות אא"כ יטהר האדם את ליבו.
דברים מעכבים את התשובה -יש באלו משום חומר העוון -המחטיא את הרבים או מונעם מעשות מצוה .המטה אחרים לדרך רעה.
הרואה את בנו יוצא לתרבות רעה ואינו מוחה בו ,וכן באחרים כשיכול למחות בהם .האומר אחטא ואשוב או אחטא ויוה"כ מכפר.
והדברים דלהלן נועלים דרכי התשובה בפני עושיהם -הפורש מן הציבור כשעושים תשובה .החולק על דברי חכמים .המלעיג על
המצוות .המבזה רבותיו .והשונא את התוכחות( ,וצריכים הקהל להעמיד אדם שיוכיחם על חטאיהם) .ויש דברים שא"א לחזור בתשובה
שלימה כי אינו יכול לתקן כראוי -המקלל את הרבים .החולק עם הגנב .המוצא אבידה ואינו מכריז עליה .האוכל מאכל עניים וכדו'
העוברים מעיר לעיר .המקבל שוחד להטות דין .ויש דברים שהם קלים בעיני האדם ולכן אינו חוזר בתשובה מהם -האוכל מסעודה
שאינה מספקת לבעליה .המשתמש בעבוטו של עני .המסתכל בעריות .המתכבד בקלון חבירו .החושד בכשרים בליבו .ויש עוונות
שקשה לפרוש מהם -רכילות ,לשון הרע ,בעל כעס ,בעל מחשבה רעה ,והמתחבר לרשע .ואלו הכ"ד דברים אע"פ שמעכבים את
התשובה אינם מונעים אותה ,ואם שב מהם הרי הוא בעל תשובה ויש לו חלק לעוה"ב.
ידיעת החטאים -הנה יש הרבה עוונות שאין האדם יודע שעבר עליהם ,כגון התובע אדם לדין כדי להקניטו ולהפסידו עבר על גזל,
והמשביע את חבירו שלא כדין יש לו עונש על זה ,וכהנה רבות ,וכן חסרון בכוונה בתפילה ובברכות ,וענייני המידות ,ועל כן הרוצה לשוב
בתשובה שלימה צריך ללמוד ספר מידות זה ויתבונן אם מקיימו כראוי ,וכן ילמד בספר המצוות כל מצוה וענינה ,וזה הדרך הגדול בדרכי
התשובה.
דרך תיקון החטאים -עבירות שבין אדם למקום יעשה בהם תשובה באותו ענין שעבר ,מצות עשה שלא קיים ישתדל לקיים ,ואם
עבר על לאו יתן אל ליבו שלא יעבור מעתה ואילך ,אולם במצוות שבין אדם לחבירו לפעמים קשה מאד לעשות תשובה ,כגון שאינו
יודע ממי גזל ,או שאין לו מה להחזיר ,או שבא על הערוה והוליד ממנה בן ,או שהורגל בשקר ולשון הרע ,או שהדיח אנשים אחרים
מדרך הישר ,או שהיה יכול להוכיח ולא הוכיח ,ואמנם אם האדם ילמד דרכי תשובה וימסור נפשו לקיימם ,הקב"ה יסייע בידו לעשות
תשובה גם באופנים אלו ,ואם גזל ואינו יודע ממי גזל יעשה בהם צרכי רבים ,ואין התשובה נמנעת מן החוטא אלא מפני רוע ליבו.
ובעבירות שבין אדם לחבירו אין מתכפר לו אם לא ביקש מחילה ,והמקניט את חבירו יביא ג' שורות של ג' בני אדם ויבקש מחילה,
וא"צ לבקש יותר מג' פעמים ,ואם מת יוליך י' בני אדם על קברו.
23
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
ישנם ד' סוגים של תשובה -א' השב מיראת ד' ואהבתו .ב' השב מחמת שמיעת תוכחה .ג' השב מחמת ראית אחרים נענשים .ד'
השב מחמת שהוא עצמו נענש .ואף שהתשובה מקובלת גם אם ישוב החוטא מחמת רוב צרותיו ,המשכיל ישוב מחמת הכרת ד'
ואהבתו.
ו' דברים מעוררים את האדם לתשובה :א' אדם שיש לו צרות ,עליו להבין שהחטאים גרמו לצרות וממילא הוא יחזור בתשובה,
ואע"פ שבני אדם לא מוחלים כשאדם מבקש מהם מחילה מחמת שהוא צריך שיעזרו לו בעת צרתו ,הקב"ה מתרצה בזה בחסדו ,אך
אם לא ישוב בעת צרתו ,עונשו כפול ,ואם אומר שהיסורים הם מקרה ,יש עליו קצף גדול שאינו מאמין שמחמת עוונותיו מתייסר.
ומטרת היסורים הם כדי לכפר עוונותיו ,וגם כדי להחזירו בתשובה ,ועל האדם לדעת שהצרות הם לטובתו ,ויתענה ויחפש במעשיו,
כמו שציבור חייבים להתענות כשיש להם צרה ,ואם לא מצא עוונות בידוע שזה יסורים של אהבה .ב' בימי הזקנה וחלישות הכח האדם
מתעורר לשוב בתשובה ,ומי שאינו שב בזמן זה עונשו כפול ,ואין זה אלא ממיעוט אמונה וידיעת החטאים ,והאנשים שעיקר עסקם
בעניני גופם והבלי העולם ,כמה תחתונה היא מדרגתם ,ובימי הזקנה יתנו לב לבקש תורה ומצוות .ג' ע"י מוסר החכמים אדם מתעורר
לתשובה ,והמקבל על עצמו לקיים כל התוכחות ,יש לו שכר בשעה קלה על כל מה שקיבל על עצמו לעשות ,וזהו ענין מעשיו מרובים
מחכמתו ,ומי אינו מתעורר מתוכחה עונשו כפול .ד' לימוד התורה והמוסרים מעורר לתשובה ,ויתן אל ליבו לקיים כל מה שילמד ,ומי
שלא יקיים מה שלמד פשעו גדול יותר .ה' בעשרת ימי תשובה יעורר את ליבו ויחרד ,ויחפש עצות איך להנצל מן המשפט ,ויקבע
עיתים לחפש דרכיו ולשוב בתשובה ,וימים אלו הם ימי רצון והתפילה נשמעת בהם ,וע"י התשובה יזכה לכפרת יוה"כ .ו' לעולם יראה
אדם את עצמו כאילו הוא נוטה למות ,שהרי אין האדם יודע את עיתו ,ויזכור שאחרי המיתה הוא צריך לתת דין וחשבון על מעשיו,
ויתודה על חטאיו בלב נשבר כאילו הוא עומד למות ,ויחדש מצוה בכל יום כאילו היום הוא מת שבזה הוא דומה כמי שקיים את כל
התורה.
סוגי התשובה -א' תשובה הבאה -שמגיע לידו נסיון דומה לראשון והוא נמנע מהעבירה ,וזו תשובה שלימה .ב' תשובת הגדר -שהוא
עושה גדרים כדי להמנע מהעבירה ,וע"ע בזה להלן .ג' תשובת המשקל -שהוא ממעט בהנאתו ומצטער כנגד מה שנהנה בעבירה .ד'
תשובת הכתוב -שהוא מקבל עליו צער כפי העונש האמור בתורה ,ומצינו בתלמוד שהיו רגילים בתענית אפי' על חטא קל מאד.
איך יגדור האדם את עצמו מהעבירה -מצינו בחסידים גמורים שהיו גודרים עצמם מעבירה ,ומצינו שאברהם היצר השלים עימו ולא
היה צריך להלחם בו ,אבל דוד שראה שהיצר קשה וצריך להלחם בו בכל יום ואינו יכול לו ,עמד עליו והרגו ,י"א שהרגו בתענית ,וי"א
שפרש מן האשה לגמרי ,וכל אחד צריך לגדור גדרים כפי שהוא מכיר את עצמו שיש לו איזה תאוה ,והראש לכל הגדרים שישמור עיניו
ממה שאינו שלו ,שעי"ז ליבו שמור ,ונמצא כולו שמור .והגדר המועיל הוא מיעוט התענוגים וההנאות באכילה ושתיה ,ויהנה רק מריח
טוב ומרחיצת חמין ,ומאכלו המועט יהיה מתוקן ומתובל יפה כדי שהמעט יועיל לו ,ויניח מעט מהשלמת תאוותו ,ולא ישתה יין כי אם
מזוג ,ואין צריך לומר שלא יאכל דבר המזיק לו ,שזו עצת היצר להסיתו לדרך המות ,וכן בכל ההנאות לא ימלא כל תאוותו ,כי אחרי
שהתרגל למלא תאוותו ,היצר מסיתו לעשות איסור קל ,ואח"כ איסור חמור ,אבל לא יענה את נפשו כי זה גורם שלא ילמד תורה כראוי,
והפסדו מרובה משכרו ,ויתענה לפי הצורך אא"כ זה יגרום לביטול תורה ומצוות .והתענית יש בה ב' טובות ,א' התענית מכפרת ,ב' עי"ז
נמנע מלעבור עבירה כדי שלא יצטרך להתענות ,וזה גדר גדול לכל העבירות שרגיל בהם ,שיקנוס את עצמו לתת צדקה או לצער גופו,
ועי"ז ימנע מהעבירות.
כח התשובה -העושה תשובה וחוזר לסורו לעולם יכול לעשות תשובה ,אך יש להחמיר בזה יותר מבתשובה הראשונה .מי שהיה רשע
כל ימיו ועשה תשובה ,הקב"ה מקבלו ,ולא עוד אלא שאם עשה תשובה מאהבה זדונות נעשים לו כזכויות ,ואם עשה תשובה מיראה
נעשים לו כשגגות .גם אותם שאין להם חלק לעוה"ב ונדונים בגיהנום לדורי דורות ,או המחטיאים את הרבים ,אם עשו תשובה נרצית
תשובתם ,וכדמצינו באחאב ומנשה.
24
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
כמה צריך האדם לצער עצמו לצורך התשובה -כל עבירה יש לה שיעור אחר של צומות וצער שצריך החוטא לצער עצמו( ,ומפרט
השיעור בענייני עריות ,רוצח ,משומד ,נשבע לשקר או מעל בחרם ,שחוק וקלות ראש בבית הכנסת ,גניבה וריבית ,מסירה ,רכילות,
הכה חבירו או ציערו ,חלול ד') ,והכל לפי ענין האיש כמה יכול לסבול בענין התשובה ,ומי שהוא חלוש והוא בעל תורה יש להקל עליו
במיני התעניות והצער ,יוסיף על לימודו ,ויעשה חסד ואמת וכו' ,ויתענה לכל הפחות יום אחד בשבוע ובאותו היום יפנה עצמו מכל דבר
וכו'.
חילול ד' הוא עוון גדול מאד ,ות"ח שמזלזל באיזה דבר שאין גופו עבירה הרי זה חילול ד' ,מפני שבני אדם לומדים ממנו ומזלזלים אף
בגופי העבירות ,וצריך האדם להזהר מאד בכל מעשיו שלא ילמדו ממנו להקל ולזלזל ,ואמרו חז"ל נח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר
ואל יחלל שם שמים בפרהסיא ,ואמרו אם אדם רואה שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירים אותו וילבש שחורים וכו' ,ואין
הכונה ח"ו שהותר לו לעבור שם העבירה ,אלא שע"י מעשים אלו לבו ישתבר וימנע מן החטא .ואמרו כל העובר עבירה בסתר ראוי לו
שלא בא לעולם ,וכאילו דוחק רגלי שכינה.
דרך בעלי תשובה להיות שפלים וענוים ביותר ,וככל שבושים במעשיהם זכותם מרובה ומעלתם מתגדלת( ,אך חטא גדול להזכיר לבעל
תשובה מעשיו הראשונים) ,ועל בעל תשובה לדרוש במעשים טובים ,ולהתרחק מהעוה"ז.
25
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
תומר דבורה
באלו דברים צריך האדם להיות דומה לבוראו
האדם נברא בתבנית אברים דומה לבוראו ,וממילא עליו להיות דומה לבוראו גם בפעולות ,שזה עיקר הצלם והדמות העליונה ,וכדי
שלא יאמרו שצורתו נאה אבל מעשיו מכוערים ,ועל כן ראוי לאדם להדמות אל פעולות הכתר שהם י"ג מידות עליונות של רחמים,
וכדלהלן:
מי קל כמוך -מי כהקב"ה שסובל את חטאי האדם עד שיחזור בתשובה ,למרות שבאותו רגע ממש שהאדם חוטא הקב"ה מחיה אותו,
ויכול באותו רגע להפסיק לתת לו כח וחיות ,וזה עלבון וסבלנות שא"א לתאר .ובדומה לזה צריך האדם לסבול עלבונות ,ולהמשיך
להיטיב גם למי שמעליבו.
נושא עון -הנה כשהאדם עושה עבירה נברא קטיגור ,והיה מן הדין שהקטיגור יגבה את חובו ויעניש את האדם מיד ,אבל הקב"ה נושא
ומחיה את הקטיגור ,על מנת שהאדם יוכל לחזור בתשובה ויתבטל הקטיגור ע"י סיגופיו ,או שהקב"ה יבטלהו ע"י יסורים ומיתה או
ע"י עונש הגיהנום ,וזה מידה גדולה יותר מהמידה הקודמת ,ומזה ילמד האדם כמה צריך להיות סבלן שיסבול אפילו את העוולה
שעושים לו גם בשעה שהעוולה קיימת.
עובר על פשע -הקב"ה בעצמו שלא ע"י שליח רוחץ את האדם מן העוונות ומוחל לו .ובדומה לזה יתקן האדם בעצמו מה שאדם אחר
קלקל .ומכאן יתבייש האדם לשוב לחטוא ,שהרי שהקב"ה בעצמו רוחץ לכלוך בגדיו.
לשארית נחלתו -הקב"ה מתנהג עם ישראל כאילו הם קרוביו ממש ,והוא מצטער בצערם .ובדומה לזה צריך האדם להרגיש את חבירו
כאילו הוא שאר בשרו ,ולרצות בטובתו כמו שהוא רוצה בטובת עצמו ,מפני שכל ישראל הם שאר בשר מפני שנשמותיהם כלולות
יחד( ,דמהאי טעמא אינו דומה מועטים העושים את המצוה למרובים ,וכל הנמנה מעשרה ראשונים בבית הכנסת מקבל שכר כולם,
וכל ישראל ערבים זה בזה).
לא החזיק לעד אפו -הקב"ה לא כועס לעד אלא מבטל את כעסו אף אם האדם לא חוזר בתשובה ,ואינו מעניש אלא מצפה מתי ישוב,
ומתנהג עם ישראל ברכות או בקשות כפי שטוב עבורם .ובדומה לזה צריך האדם לבטל את הכעס גם אם הוא מוצדק ,וגם כשהוא
רשאי להוכיח ביסורים את חבירו או את בניו( ,כדמצינו שמצות "עזוב תעזוב עמו" נוהגת ב"חמור שונאך" ופירשו חז"ל דאיירי שהוא
שונאו מפני שראהו עובר עבירה ,והוא יחיד שאינו יכול להעיד ,ואמרה התורה שמצוה לקרבו באהבה אולי ישוב בדרך זו).
כי חפץ חסד הוא -הקב"ה חפץ בגומלי חסדים .שבשעה שמידת הדין מקטרגת באים מלאכים הממונים לקבל את החסדים שבני
האדם עושים בעולם הזה ומראים את זה ,והקב"ה מרחם עליהם .וכן בזמן החורבן שנתחייבו ישראל כליה ,נותרה מהם שארית בזכות
החסד שעשו .ובדומה לזה צריך האדם לראות את הצדדים הטובים שיש למי שעושה לו רע ,וזה יספיק בשביל לעשות לו חסד ,וכ"ש
באשתו כמו שאמרו חז"ל דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא.
ישוב ירחמנו -הקב"ה אוהב את החוזרים בתשובה יותר מכפי שאהבם קודם ,כדמצינו שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים
גמורים יכולים לעמוד ,כיון שהם מתרחקים מהחטא יותר מאלו שלא חטאו .והענין בזה הוא כמו שאמרו חז"ל שהאות ה' יש לה פתח
למטה והיינו לצד של הרע ,אבל יש לה פתח נוסף למעלה כדי שהחוטא יוכל לחזור משם ,ולא יחזור החוטא מהפתח שלמטה מפני
שבזה הוא יוכל בקלות לחזור לחטא ,והיינו שהוא צריך להתרחק מן החטא יותר מן הצדיק ,ובגלל זה מדרגתו גבוהה יותר ממדרגת
הצדיק .ובדומה לזה צריך האדם לקרב את מי שחטא כנגדו וחזר בו ,יותר ממי שלא חטא כנגדו.
יכבוש עוונותינו -הקב"ה כובש את החטאים ולא נותן להם להכנס לפניו .דהנה המצוות נכנסים לפני ד' בעולם הרוחני ונבנה מהם בנין
ולבוש נכבד( ,ומטעם זה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ,שכל העולם הגשמי אינו כדאי למצוה אחת שעלתה לעולם הרוחני) ,אבל
26
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
תשלום העבירות הוא מחלק הגיהנום הפחות והנבזה ,ומטעם זה מי שעשה ארבעים מצוות ועשר עבירות ,לא אומרים שנשארו לו רק
שלושים מצוות ח"ו ,כיון שאינם משתוים זה לזה ,ואפילו צדיק גמור שעשה עבירה אחת נענש עליה ,ואח"כ מקבל שכר מצוותיו ,וזה
חסד גדול שלא לקזז שכר נצחי ועליון במקום עונש הגיהנום הנבזה .ובדומה לזה צריך האדם לזכור את הטובות שחבירו עשה לו
ולשכוח את הרעות ,ולא ינכה לו מהטובה בגלל הרעה.
ותשליך במצולות ים כל חטאותם -כאשר ישראל שבים בתשובה הקב"ה מעניש את הגוים (המכונים ים) על מה שהציקו לישראל,
ומעביר עליהם את חטאי ישראל ,והטעם להנהגה זו כענין "ונשא השעיר את כל עוונותם אל ארץ גזירה" ,שהשעיר שהוא הס"מ שקיבל
רשות להציק לישראל מקבל את עוונותיהם ,ולכן צריך לבטלו ממציאותו ,ומטעם זה בהמה שחטאו איתה נהרגת על שגרמה לעונש
של החוטא ,וכן צריך לקבור את האבן של הנסקלים והסיף של הנהרגים שהענישו את החוטא ,וזה מה שחלם נבוכדנצר שכל האומות
שיצירו לישראל יענשו ,מפני שהקב"ה מתנחם גם על העונש ותובע את המעניש ,וביותר שהקב"ה קצף מעט והם עזרו לרעה .ובדומה
לזה צריך האדם לקרב ולרחם על הרשעים אחרי שכבר קיבלו את עונשם ,ולעזור להם כאילו לא חטאו.
תתן אמת ליעקב -הקב"ה נותן לבינוניים (שאינם מתנהגים לפנים משורת הדין ,שהם נקראים יעקב) את המגיע להם לפי היושר
והאמת .ובדומה לזה צריך האדם לרחם על חבירו לפי היושר והאמת.
חסד לאברהם -הקב"ה מתנהג לפנים משורת הדין עם אנשים המתנהגים בעולם לפנים משורת הדין ,ובדומה לזה צריך האדם להתנהג
עם הטובים והחסידים לפנים משורת הדין ,ולהחשיבם ולחבבם ולהתחבר עמהם.
אשר נשבעת לאבותינו -הקב"ה מרחם גם על אלו שאינם הגונים מכח זכות אבות .ובדומה לזה צריך האדם שגם אם יפגע ברשעים
לא יתאכזר עליהם או יחרפם אלא ירחם עליהם ויכסה עלבונם ויתקנם כפי כוחו ,מצד שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
מימי קדם -הקב"ה מרחם על עם ישראל מכח האהבה הראשונה ,גם אם אין שום סיבה לרחם עלינו ,ותמה זכות אבות ,כדכתיב "זכרתי
לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך" ,ומידה זו כוללת כל המידות כולם .ובדומה לזה צריך האדם לרחם על כל אדם מצד שהיה זמן בקטנותו
שעדיין לא חטא ,ונמצא שאין אדם שאין ראוי להיטיב לו ולהתפלל על שלומו ולרחם עליו.
והמתנהג במידות רחמים אלו ,זוכה שהקב"ה מתנהג עימו במידות אלו ,ולכן יש לזוכרם תמיד ,ולהשתמש בכל מידה לפי הצורך.
27
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
נפש החיים
ענין הניתוק שגורם החטא ,ותיקונו ע"י התשובה -ענין התשובה הוא ע"י התקשרות בחינות הנפש רוח ונשמה ,שבחינה עליונה של
הנפש קשורה בבחינה תחתונה של הרוח ,ובחינה עליונה של הרוח קשורה לבחינה תחתונה של הנשמה ,שכל עולם מתקשר עם הבחינה
העליונה של העולם שתחתיו ,ובחינת הנשמה מתקשרת למעלה מעלה עד עצמות הקב"ה ,וזהו נפשו צרורה בצרור החיים את ד'
אלוקיך ,שגם בחינת הנפש תהא קשורה בו ית"ש ,שהכל קשור זה בזה עד למעלה .ההתקשרות למעלה תלויה לפי רוב העסק בתורה
ועבודה וטהרת הלב והאהבה ויראה .וענין הכרת הוא ניתוק ההתקשרות למעלה ,אמנם החלק העליון של הנפש הקשור לבחינת הרוח
שמעליו לא נכרת ,וע"י בחינת הרוח והיינו וידוי דברים יתעלו ויתחברו שאר ט' בחינות הנפש ,וכן אם פגם וקלקל דבורו ע"י עוונות
התלוים בדיבור שקלקל בחינת הרוח( ,כרת לא שייך ברוח אלא בנפש) יוכל לתקן ע"י הרהורי תשובה ,שהמחשבה היא בחינת הנשמה
שהיא העולם שמעל הרוח ,אבל בחינת הנשמה לא שייך בה פגם כלל ,וע"י חטא במחשבה מסתלקת הנשמה ממנו אך אינה נפגמת.
וזהו "רוח איש יכלכל מחלהו" ,שעוון ומחלת הנפש תתוקן ע"י הרוח" ,ורוח נכאה מי ישאנה" שקלקול הרוח "מי" בחינת הנשמה
שנקראת מי ישאנה .וכדי שיוכל האדם לתקן מעשיו קבע ההתקשרות הזאת .וכתיב "ויפח באפיו נשמת חיים" ואמרו דאתמר ביה
ויחלום והנה סולם ,ודאי איהי נשמת חיים .שהנשמה משתלשלת מהשמים לגוף כסולם ,ועולים ויורדים בו היינו לפי מעשיו מעלה
העולמות ממטה למעלה וממשיך עליו אורות ממעלה למטה ,ואח"כ והנה ד' ניצב עליו .וסדר התיקון ע"י התשובה הוא ,שאם פגם
בחינת הנפש ,אז ע"י וידוי אמיתי מעומק הלב גורם תוספת קדושה ממנו ית"ש לנשמה ומשם לרוח ומשם לנפש ע"י ההתקשרות
שביניהם ,ומכלה כוחות הרע ומתקשרים כבתחילה ,ואם קלקל הרוח בחטאי הדיבור או שאר עוונות התלויים בבחינת הרוח ,וביטול
תורה כנגד כולם ,הגביר כח רוח הטומאה ונפשו ג"כ אינה שלימה ,אז ע"י חרטה אמיתית והרהורי תשובה במחשבה שהיא משכן ניצוצי
הנשמה ,משפיע תוספת קדושה על שורש הנשמה ומשם לנשמה ומשם לרוח ושובר רוח הטומאה ומשם לנפש ,ואם חטא במחשבה
וסילק ניצוצי הנשמה ,אז ע"י עסק התורה בעומק תבונתו ,מוסיף קדושה על שורש נשמתו ומשם לנשמתו להשכיל בבינה יתירה,
ומשם וכו' כנ"ל .ולכן ע"י אמירת אמן יהא שמיה רבה בכל כוחו קורעין גזר דינו ,שכוונת השבח הוא שישפיע תוספת קדושה על שורש
נשמתו ומשם על נשמתו ורוחו ונפשו ,וזה כמו התשובה כנ"ל( .נפש החיים שער א' פרקים י"ז – כ').
28
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
ליקוט מספרי החפץ חיים אודות מצות התשובה
תשובה על איסור לשון הרע ורכילות -אם לא האמינוהו השומעים תשובתו היא חרטה וידוי וקבלה לעתיד ,אבל אם
האמינוהו ונתגנה חבירו ונגרם לו נזק או צער ,מלבד הנ"ל צריך גם לרצות את חבירו ,אף אם חבירו לא יודע מזה( ,והרבה
פעמים אינו יכול לזכור כל מי שדיבר עליו ,והוא כמעוות שאינו יכול לתקון) ,ואם עדיין לא הגיע נזק או צער לחבירו ,צ"ע
אם כבר עכשיו חייב לפייסו או רק אח"כ ,ויותר טוב שיראה לסובב שלא יגרם לו נזק או צער ,ע"י שילך לאותו אדם ויוציא
הדברים מליבו .ומי שהאמין ללשון הרע או רכילות ועדיין לא סיפר לאחרים ,תקנתו שיוציא הדברים מליבו ,ויקבל על עצמו
שלא להאמין יותר ,ויתוודה .חפץ חיים.
תשובה למי שנכשל בלשון הרע -מי שנכשל בלשון הרע פעמים רבות ,ואינו יודע את מי צריך לפייס ,וגם למדו ממנו
אחרים לחטוא בזה ,תשובתו היא ללמוד עניינים אלו ברבים מתוך ספרי הפוסקים וספרי ח"ח ושמירת הלשון ,ויתחזק לקיים
מה שילמד ,ואז ודאי ימחל לו הקב"ה על העבר ,ויסייעהו להמנע בעתיד מחטא זה( .כבוד שמים).
גודל הפגם שמגיע על ידי חטא הלשון -הנה בכל עבירה מגיע הקלקול בעולמות הקדושים לפי גודל נשמתו ,והסימן לזה
הוא מה שכהן משוח כשעובר עבירה צריך הזאה על מזבח הפנימי ,משא"כ בשאר כל אדם שצריך הזאה על מזבח החיצון,
וא"כ ממה שמצינו במצורע שצריך הזאה כנגד בית קדשי הקדשים אפי' באדם פשוט ,מבואר שעוון זה מגיע עד בית קודש
הקדשים ,וכמה צריך האדם להזדעזע מזה .והטעם הוא שכל מה שיש בעוה"ז יש מעין זה גם למעלה ,והחוטא מכניס טומאה
למעלה ,וע"י תיקון כאן למטה תוסר הטומאה למעלה .וכן מצינו שעבודה הראשונה של כהן גדול בקודש הקדשים הוא
הקטורת המכפרת על חטא הלשון ,ומבואר גודל הקלקול בזה שאינו מכפר אלא בקודש הקדשים ע"י האיש המקודש ביותר,
ועוד שהרי בלי הקטורת אסור לכהן גדול להכנס לפני ולפנים וחייב מיתה ,ונמצא שעוון זה מעכב את כל הכפרה של עבודת
פנים ,וא"כ תחילת התשובה של האדם צריכה להיות מחטא זה( .שמירת הלשון פרק ה').
ע"י מידת החסד יזכה האדם שתשובתו תתקבל ויצא זכאי בדין של מעלה -הנה חובתו של האדם או זכותו לעתיד לבוא,
תלוי אם יש לו רוב מצוות או רוב עוונות ,וכשהקב"ה דן את האדם ,אם ידון אותו במידת הדין א"כ ידקדקו בכל מצוה אם
עשאה בכל פרטיה ,ואם עשאה במחשבה ראויה באהבה ויראה ובשמחה וכו' ,וממילא יהיו העוונות רבים על המצוות ,וגם
אם עשה תשובה ימצאו שלא עשאה כראוי ,וא"כ אפי' אם יש לו רוב זכויות לא יצא זכאי אא"כ התחזק במצוות בכל כוחו
לעשותם עם כל פרטיהם .אבל אם הקב"ה ידון את האדם במידת הרחמים ,אף שודאי יש הבדל אם עשה המצוות כתיקונם
או לא ,מ"מ ימצאו לו זכות למה לא עשאם כתיקונם ,ומאידך יתלו שעשה את העוונות בשגגה וכדו' ,וגם התשובה תתקבל
אע"פ שאינה בשלימות ,וא"כ אפילו אם יש לו רוב עוונות יצא זכאי בדין .והדרך שיתנהגו עם האדם במידת החסד והרחמים
הוא ע"י שהאדם עצמו יתנהג כך ,שבזה הוא מעורר כנגדו למעלה את מידת הרחמים כמבואר בזוהר הקדוש ,אבל אם דרכו
שלא לוותר כלום משלו ,הוא מגביר למעלה את מידת הדין והקב"ה מתנהג עימו ג"כ במידה זו ,ולכן זירז השי"ת כ"כ על
מידת החסד ,כי על ידה יצאו זכאים בדין ,שזה רצונו יתברך .ואם האדם בחייו דבוק רק בתורה ולא בחסד ,מידת הצדק לא נותנת שיוותרו
לו לעתיד לבוא( .אהבת חסד חלק ב' פרק ג').
זהירות האדם בתורה תשובה ומעשים טובים בחייו ,ושלא יסמוך על אחרים -האדם צריך לרדוף בחייו אחר לימוד התורה
שהיא הגדולה מכל המצוות ,ויזהר שלא יחסר לו אפי' יום אחד מלימוד התורה (וילמד במקום שליבו חפץ) ,ואיתא בשו"ע שכל
איש ישראל חייב בתלמוד תורה ,בין עני בין עשיר וכו' ,ויקבע זמן ללימודו ביום ובלילה .וכן צריך האדם לרדוף אחר התשובה שגם זה
29
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
חביב ונחמד מאד לפני הקב"ה ,וכן צריך לחפש ולרדוף אחר מעשים טובים ,והתורה מביאה לידי תשובה ומעשים טובים,
וגם מי שאינו יכול ליישב דעתו לתורה או לתשובה ,מ"מ יחפש אחר מעשים טובים .ואל יסמוך האדם שבניו יעשו לעילוי
נשמתו אלא יעשה בעצמו ,כי גם בניו יהיו טרודים ויסמכו על בניהם אחריהם וכו' ,והלל אף שבניו בודאי היו קדושי עליון
אמר "אם אין אני לי מי לי" ,וכ"ש בזמננו שהדורות הולכין ומתדלדלין .וגם לא יחשוב האדם שסמוך לפטירתו יצוה לבניו
לעשות לעילוי נשמתו ,כי שמא ימות בפתאומיות ,וגם אם יצוה מי אמר שיקיימו צוואתו ,כי חמדת הממון מעבירה את
האדם מדעת קונו ודעת אביו ,והבן חושב שאביו כבר לא זקוק לו (ובאמת הוא זקוק לו ביותר) ,ולכן ישתמש בממונו בחייו
לצורך תורה או חסד ,וימנה אנשים נאמנים לטפל בענין ,ואם לא עשה כך עד שהוא חולה יצווה עכ"פ בפני עדים .וממונו של
האדם לא הולך עמו לאחר מותו ,ואף קרוביו לא מלוים אותו אלא עד הקבר ,ורק תורה תשובה ומעשים טובים וצדקה וחסד
שעשה האדם עם ממונו בחייו מלווים את האדם למעלה ויכולים להציל אותו מן הדין( .אהבת חסד חלק ג' פרק ד').
גודל החיוב להתעורר לתשובה ,ועל ידי זה תבוא הגאולה -איתא במדרש שהקב"ה מגיד מראשית אחרית ,ואמר שאם
ישראל יחטאו יפיץ אותם בעמים ,והגאולה תהיה מתוך צרה תשובה רחמים זכות אבות וקץ ,כמו שהיה בגאולה ממצרים,
והכונה בזה שכל החמשה דברים יסייעו לגאולה ,התשובה מביאה את הגאולה אף שלא בזמנה ,אבל כשהתשובה אינה
שלימה צריך גם את שאר הדברים ,וא"כ בדורנו שהקץ התקרב יותר ,ונתרבו הצרות והפיזור בקצות הארץ ,ונתקיימו הסימנים
שנאמרו בגמ' על חבלי משיח ,אנו יכולים לקוות שאף שאנו פחות קרובים לעבודת ד' מהדורות הקודמים ,מ"מ ע"י צירוף
הצרות וחבלי משיח ,נוכל לקוות שהגיע זמן הגאולה ,וא"כ עלינו להתעורר לתשובה ,גם בגלל שכשיש צרות חובה להתעורר
לתשובה ,וגם כדי להחיש את הגאולה( .חומת הדת פרק י"ג).
האדם צריך להתחזק בעבודת ד' בעולם הזה ,כי אח"כ לא יוכל להשלים מה שחיסר -כתיב "דרשו ד' בהמצאו קראוהו
בהיותו קרוב" ודרשו חז"ל פסוק זה על עשרת ימי תשובה ,אמנם "בהמצאו" בא לעורר עוד רעיון נשגב ,שצריך האדם לנצל
את הימים שהוא נמצא בעולם הזה ללמוד תורה (שבזה הוא מדבר ממש עם הקב"ה) ,ולקיים מצוות ,ולהודות לקב"ה בכל
עת שירצה אף בלשון נוכח "אתה" ,ולבקש על נפשו ,ולעלות לדרגות גבוהות ,ולשוב בתשובה ,כי כל זה לא יוכל האדם
לעשות בעולם העליון ,ואז יצטער על מה שהיה יכול לעשות ולא עשה ,וכמה צריך להיות חביב על האדם כל יום מימי חייו,
ולהזדרז לקנות לעצמו חיי נצח ,ביודעו שאח"כ לא יוכל לעשות מה שהוא עושה עכשיו ,ואף אם יזדמן לו עניינים שיוכל
להרויח בהם הרבה ,לא יבטל מלימודו בשביל זה ,כי על ידי זה יחסר לו מחלקו לנצח ,ובשעת הדין שואלים את האדם "קבעת
עיתים לתורה" והיינו שצריך לקבוע עיתים בכל יום ,ואם לא היה לו שהות ביום צריך להשלים בלילה .ומי שישים ליבו לכל
זה אשריו ,ובודאי יעבוד את ד' בשמחה ובטוב לבב( .פרק י"ז).
ז' מפני שנכשל כמה פעמים והתייאש מלתקן כיון שחושב שבכל מקרה נעשה רשע .וזה טעות כי כל מעשה נדון בפני
עצמו ,ולמה ירבה לו עבירות ,ובאמת טענה זו טען היצר בדורות הראשונים ,ויש על נבואה מיוחדת מיחזקאל "אם אחפוץ
במות הרשע ,כי אם בשובו מדרכו וחיה" ,וכל המתוודה ושב מקיים מצות עשה דאורייתא ,וכשעושה תשובה גמורה הרי הוא
כאילו לא חטא כלל ,ועיקר התשובה היא חרטה על העבר וקבלה לעתיד ,והעיקר שלא ישתהה מלשוב ,וכדי להתעורר
לתשובה יזכור שהוא עתיד לתת דין וחשבון על כל מעשיו ,ויהיו שם עדים על כל חטאיו ,וכמה תגדל אז צרתו .ויזכור האדם
שכל עבירה פוגמת בעולמות העליונים ,ועוון זה פוגם למעלה באופן מיוחד ,כי הוא עצם תמונת האדם ,ואחר מותו יבואו
מלאכי חבלה הדומים לפרות וידרסו על פאת זקנו( .תפארת אדם).
ענייני תשובה -הנה עיקר התשובה היא חרטה וקבלה לעתיד ,ובלא קבלה לעתיד אינה בכלל תשובה ,וגם אם קיבל לעתיד
חייב להתוודות ולהתחרט ,וכדי שיזכה האדם לעשות את כל המצוות עליו לשוב בתשובה קודם לכן ,אמנם היצר הרע אינו
מניח לאדם להתבונן על מעשיו ,ואף שיודע שבלי תשובה לא יצא זכאי הוא דוחה את הדבר עוד ועוד ,ויש לחשוש שאח"כ
תתחדש סיבה שלא יוכל לשוב ,וגם יש עונש על איחור התשובה ואין עצה אלא לעורר עצמו לתשובה ולהתבונן להסיר את
30
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
המפריעים לעבודת ד' ,ויקבע זמן ללימוד תורה וספרי יראה ,וטוב שישכים כל יום ויסדר איך יתנהג באותו יום ,ובכל ערב
שבת יתבונן אם עשה מה שסידר לעצמו ,ולא יתייאש אם מצא שלא עשה כראוי ,אלא יתבונן איך להבא יצליח יותר ,ויזכור
שאחרי המיתה כבר אינו יכול לתקן( .תורת הבית פרק י"ג).
זהירות מחילול השם -אמרו חז"ל "כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו" ,ולכן מוטל על האדם לדאוג שבכל מעשיו
יתרומם כבוד שמים ,ולא ח"ו להיפך .עוד אמרו חז"ל שמי שעבר על עשה מוחלים לו מיד ,ובלא תעשה תשובה תולה (להגן
מיסורים) ויוה"כ מכפר ,ובכריתות ומיתות בי"ד תשובה ויוה"כ תולים ויסורים ממרקים ,אבל בחילול ד' תשובה ויוה"כ ויסורים
ביחד רק תולים ,ומיתה ממרקת .וענין חילול ד' הוא בין בדברים שבין אדם למקום ובין בדברים שבין אדם לחבירו ,ולפי מה
שאותו אדם נחשב יותר בעיני בני אדם (אף שיודע שמעריכים אותו יותר ממה שהוא) כך אם הוא עושה איזה דבר שילמדו
ממנו לזלזל באיזה דבר מן התורה ,הוי חילול ד' .וצריך שהאדם יעשה מעשים שיאמרו עליו כמה נאים מעשיהם של לומדי
התורה ,ולא ח"ו להיפך .כמה פרטים בחילול ד' :א' האיסור הוא גם בפני נכרים .ב' אחד שוגג ואחד מזיד בחילול ד' .ג' אין
מקיפין (מעכבים מלהפרע) בחילול ד'( .ליקוטי אמרים פרק א').
זרוז לחכות ולהתכונן לביאת המשיח -הנה בזמננו נתקיימו כמעט כל הסימנים שנתנו חז"ל שיהיו לפני ביאת המשיח,
והחילול ד' גדול מאד ,ונראה שהגלות הוא בבחינת הריון ,וזמננו הוא זמן של חבלי לידה ,ולבסוף הזמן בודאי יבוא .אמנם
צריך כל אחד שיהיו אצלו לפחות בגדר ספק שמא יבוא בימיו ,ולהכין עצמו ליום בואו בתשובה ומעשים טובים ,ובתורה
וגמילות חסדים ,באופן שירצה שיבוא המשיח מיד( ,ולא שירצה עוד כמה ימים להכין עצמו) ,וידע שבימות המשיח אין לא
זכות ולא חובה ,ועליו לנצל את הזמן שעוד אפשר לתקן .וצריכים אנו לבטוח בקב"ה שהוא סובב את הצרות ובודאי בידו
לגואלנו ,ובאופן זה בודאי יבוא המשיח ולא יאחר( .פרק י"א ,ומההשמטה).
זרוז למהר לשוב בתשובה -הנה הברכות והקללות שאמורות בפרשת כי תבוא עתידים להתקיים בסוף הגלות ,ואז יכירו
ישראל שהכל בא עליהם מיד ד' ,וישובו בתשובה שלימה ,והודיע הכתוב שהתשובה "לא נפלאת היא ממך וכו' כי קרוב אליך
הדבר מאד" ,וא"כ כיון שבלאו הכי יהיה עלינו לשוב בתשובה ,למה לא נתחיל כבר עכשיו לשוב ,והרי נתבע על זה גופא
שאיחרנו את התשובה( ,כדמצינו שהגרים מעונים מפני שאיחרו להתגייר ,והיינו שאף שאין חיוב להתגייר מ"מ כיון שהוכיח
סופם שיש להם שכל ישר ,יש עליהם טענה למה לא הקדימו) ,וע"י איחור התשובה אנו מעכבים את השכינה להיות בגלות.
ועלינו להתחיל בתשובה בחרטה וידוי וקבלה על להבא ,והקב"ה יפתח לנו פתח כפתחו של אולם ,ומי שבניו אינם שומעים
בקולו ,יראה ללמד את בן חבירו ,ויחשב לו כאילו הם בניו ,וע"י התשובה הקב"ה יקבצנו לארץ ישראל ,ויביא אותנו שם
לאהבתו ויראתו ,ואז גם הבנים שלא הלכו בדרך התורה ישובו בתשובה ,ובנים יווכחו שאביהם צדק בתוכחתו ,ועל זה נאמר
"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם"( .פרק י"ב ,ומההשמטה).
זירוז לשוב בתשובה על חטא הלשון לפני ביאת המשיח בקרוב -האדם צריך לשוב בתשובה לפני ימות המשיח ,מפני
שבימות המשיח אין לא זכות ולא חובה ,ואם לא ישוב ,יתגלו אז לפני כולם העוונות והפשעים שעשה ,ויהיה לו בזיון גדול.
וא"כ בזמננו שימות המשיח ממשמשים ובאים ,שהרי נתקיימו כבר הסימנים שהזכירו חז"ל ,ודאי מוטל על האדם למהר
לשוב בתשובה ,דעכשיו ניכר שעושה כך לכבוד ד' ,משא"כ אחר כך .וכל אחד מכיר בעצמו כמה הוא לקוי בחטאי הלשון,
וודאי יש יכולת ביד האדם להזהר מחטאים אלו ,דאל"כ לא היה הקב"ה אוסרם באיסור גמור אלא בהנהגה טובה בעלמא,
ואם ישוב האדם בתשובה לפני ביאת המשיח לא יזכרו לו עוד עוונותיו ,אבל אם ימתין וכבר יבוא המשיח ,גם אם יתקבלו
טענותיו שחטא באונס ,מ"מ יפסיד הרבה ממה שלא חזר לפני כן בתשובה( .זכור למרים פרק ד').
חיזוק להמנע מלשון הרע -איתא בספרים הקדושים שיש ד' זמנים לתשובה :א' בכל יום לפני השינה( ,וזו התשובה
המעולה ,שעדיין לא נרשם הדבר למעלה) .ב' בערב שבת .ג' בערב ר"ח .ד' בערב יו"כ .ועל האדם לעשות השתדלות
והתחכמות להזהר מדיבורים אסורים ,וכדמצינו במעשה דעכן שטרחו בהטלת גורלות וכו' ולא גילה הקב"ה מי החוטא ,אף
31
תמצית ספרי מוסר ענייני תשובה
שהיה מצוה לפרסם מי החוטא .דוגמאות לדרך להמנע מלשון הרע -א' לפני שמדבר עם אנשים להתפלל לד' שישמרהו
מלשון הרע .ב' היה גאון אחד שהיה מבקש מהבאים אצלו לא לדבר על אנשים ,ואחר היה מבקש שלא לדבר דיבורי הבל .ג'
להדפיס פתקאות על זה ולהניחם על שלחנו .ויש לעורר שהדבר מצוי שאין שוה אצל האדם חומר איסור לשון הרע כשאר
איסורים ,ויש לשים לב לזה .עוד יש לעורר שמבואר ברמב"ן שאדם חייב ללמד את בניו את גודל הגנות של עוון לשון הרע,
ולכן התורה גילתה את חטאה של מרים ,אע"פ שאין ראוי לדבר בגנותם של צדיקים .עוד מביא הח"ח נוסח תפילה להמנע
מלשון הרע ושאר דיבורים אסורים( .שם כ"ה כ"ו כ"ז).
32
