gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבחנים משנה ברורה · Mivchanim Mishnah Berurah — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: מבחנים משנה ברורה · Mivchanim Mishnah Berurah

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

מבחנים משנה ברורה · Mivchanim Mishnah Berurah — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מבחן ‪ 234‬סוכות‬ ‫מבחן ‪ 233‬האזינו‬ ‫סימנים תל"ח תל"ט ת"מ‬ ‫סימנים תל"ה תל"ו תל"ז‬ ‫קטן שנכנס לבית בדוק‪ ,‬עם ככר בפיו‪ ,‬ומצא שם פירורין‪ ,‬האם למעשה חייב שוב בדיקה?‬ ‫המבער חמץ בפסח‪ ,‬באיזה אופן יברך (להלכה)?‬ ‫א' פטור‪ ,‬ואם לא ביטל וכבר עבר זמן הביטול יש להחמיר לחזור ולבדוק‪.‬‬ ‫א' רק אם לא ביער ולא ביטל לפני פסח‪.‬‬ ‫ב' אם מצא פירורים כדי כל הככר‪ ,‬פטור‪ .‬ואם פחות מכדי כל הככר‪ ,‬חייב‪.‬‬ ‫ב' גם אם ביטל לפני פסח‪.‬‬ ‫ג' בכל אופן חייב שמא הכניס עוד ככר‪.‬‬ ‫ג' גם אם בדק וביטל כדין לפני פסח ומצא חמץ בפסח‪.‬‬ ‫כזית חמץ בבור‪ ,‬האם חייב לבערו?‬ ‫היוצא בשיירא תוך ל' יום ויחזור רק אחרי פסח‪ ,‬האם צריך לבדוק ולברך?‬ ‫א' אם הטמינו בבור על דעת להשאיר‪ ,‬חייב‪ .‬ואם נפל מאליו‪ ,‬מבטלו בליבו ודיו‪.‬‬ ‫א' יבדוק ויברך‪.‬‬ ‫ב' חייב לבערו ולא מספיק ביטול‪.‬‬ ‫ב' א"צ לבדוק‪ ,‬ואם בודק לא יברך‪.‬‬ ‫ג' אפילו אם עבר זמן הביטול הרי הוא כמבוער‪.‬‬ ‫ג' צריך לבדוק אבל לא יברך‪.‬‬ ‫הניח ט' ככרות חמץ‪ ,‬ומצא י'‪ ,‬האם חייב בבדיקה?‬ ‫מי שיצא מביתו לפני פסח בלא בדיקה‪ ,‬ומבטל כשמגיע פסח‪ ,‬האם מברך על הביטול?‬ ‫א' חייב בבדיקה אחר ט' ככרות‪.‬‬ ‫א' כן‪.‬‬ ‫ב' אם הם קשורים‪ ,‬חייב אחר ט'‪ ,‬ואם אינם קשורים‪ ,‬חייב בבדיקה רק אחר א'‪.‬‬ ‫ב' לא‪.‬‬ ‫ג' אם ביטל‪ ,‬פטור‪ .‬ואם לא ביטל‪ ,‬חייב‪.‬‬ ‫ג' המברך לא הפסיד‪.‬‬ ‫הניח חמץ בזוית זו ומצאו בזוית אחרת‪ ,‬האם צריך בדיקה‪ ,‬או שאפשר לתלות שזהו החמץ שהניח?‬ ‫ישראל ששכר דירה ויוצא ממנה לפני פסח ונכנס ישראל אחר תחתיו‪ ,‬האם צריך לבדוק?‬ ‫א' ביטל‪ ,‬פטור‪ .‬לא ביטל‪ ,‬חייב‪.‬‬ ‫א' לא‪.‬‬ ‫ב' חייב‪ ,‬שמא חמץ אחר הוא ועכבר או קטן לקחו את החמץ שהניח‪.‬‬ ‫ב' אם לא יכנס לבית אחר צריך לבדוק‪.‬‬ ‫ג' פטור‪ ,‬שתולים שזהו אותו חתיכה‪.‬‬ ‫ג' אם המשכיר ישראל א"צ לבדוק‪ ,‬אבל במשכיר נכרי צריך לבדוק‪.‬‬ ‫חמץ של גוי ברשות ישראל‪ ,‬מתי צריך לעשות מחיצה ומתי סגי בכפיית כלי?‬ ‫השוכר בית בי"ד‪ ,‬ואינו ידוע אם הוא בדוק‪ ,‬מה מוטל עליו לעשות?‬ ‫א' אם קיבל אחריות‪ ,‬צריך לעשות מחיצה‪ .‬ואם לא קיבל אחריות‪ ,‬כופה עליו את הכלי‪.‬‬ ‫א' לבטל החמץ ודיו‪.‬‬ ‫ב' אם הכניסו ברשות ישראל‪ ,‬מחיצה‪ .‬ואם הכניס שלא ברשות‪ ,‬כפיית כלי‪.‬‬ ‫ב' לברר אם הבעלים בדק‪ ,‬וכשאינו יכול לברר‪ ,‬יבדוק ויבטל‪.‬‬ ‫ג' אם יש אפשרות לעשות מחיצה‪ ,‬כגון בעיו"ט או בחוה"מ‪ ,‬יעשה מחיצה‪ .‬ואם אין אפשרות‪ ,‬כגון ביו"ט‪ ,‬כפיית כלי‪.‬‬ ‫ג' לברר אם הבעלים בדק‪ ,‬וכשאינו יכול לברר‪ ,‬יבטל החמץ ודיו‪.‬‬ ‫גוי שנכנס לבית ישראל עם חמץ לאוכלו שם‪ ,‬מה דינו?‬ ‫המשכיר בית לחבירו ואמר לו שהוא בדוק‪ ,‬ונמצא שאינו בדוק‪ ,‬האם זה מקח טעות?‬ ‫א' יכולים לאכול על שולחן אחד‪ ,‬אם יש הפסק מפה‪.‬‬ ‫א' לא‪.‬‬ ‫ב' אסורים לאכול על שולחן אחד‪ ,‬אפילו בהפסק מפה‪.‬‬ ‫ב' כן‪.‬‬ ‫ג' אסור לאכול על שולחנו של היהודי‪ ,‬אפילו אם היהודי אינו אוכל שם‪.‬‬ ‫ג' רק במקום שבודקים בשכר הוי מקח טעות‪.‬‬ ‫ישראל שהפקיד חמץ אצל ישראל‪ ,‬מי עובר עליו בבל יראה?‬ ‫האם אשה וקטן שיש בו דעת נאמנים על בדיקת חמץ?‬ ‫א' המפקיד‪.‬‬ ‫א' אשה נאמנת‪ ,‬וקטן לא נאמן‪.‬‬ ‫ב' הנפקד‪.‬‬ ‫ב' שניהם נאמנים אף שאין בידו לבטל‪.‬‬ ‫ג' המפקיד והנפקד‪.‬‬ ‫ג' שניהם נאמנים רק קודם שעה שישית שיכול לבטל‪.‬‬ ‫דבר בעיתו בית‬ ‫דבר בעיתו‬ ‫אחרית דבר‬ ‫בעת' עד‬ ‫פרק ב'‬ ‫הלשון שער‬ ‫'ובפרטהתורה‬ ‫שמירת‬ ‫ישראל פ"ד‬ ‫פרק א'‬ ‫בעת הזה'‬ ‫עדהתורה‬ ‫'ובפרט‬ ‫פ"דסוף‬ ‫הלשוןפ"ג‬ ‫שער‬ ‫שכתב' עד‬ ‫מתחילת‬ ‫מה‬ ‫שמירת‬ ‫ישראל'וידוע‬ ‫שער בית פ"ח‬ ‫כיצד מבאר החפץ חיים (שער התורה פרק ב') את הפסוק "ולך ד' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו"?‬ ‫לענין מה נמשלה התורה למים?‬ ‫א' שבאמת גם כאשר האדם עושה מצוה לא מגיע לו שכר‪ ,‬ואין זה אלא חסד ד'‪.‬‬ ‫א' שהיא חיים לעולם‪ ,‬ומטהרת את האדם אם משעבד כל גופו ואבריו לתורה בלא חציצה‪.‬‬ ‫ב' שהקב"ה מחשיב שהאדם מקיים את העולם בתורתו ובמצוותיו‪ ,‬אף שהקב"ה בכוחו מחדש את העולם‪.‬‬ ‫ב' שהיא משיבה נפשו של אדם‪ ,‬והיא בחינם‪.‬‬ ‫ג' החסד הוא שלמרות שהאדם פגם דיבורו בחטאי הדיבור‪ ,‬ע"י התשובה חזר כח הדיבור והוא מקבל שכר למפרע‪.‬‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫מה זוכה מי שעוסק בתורה שלא לשמה (זוהר)?‬ ‫מה המקור שהאדם נברא לעמל תורה ולא לעמל שיחה?‬ ‫א' אינו זוכה כלל‪.‬‬ ‫א' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך‪.‬‬ ‫ב' זוכה לשכר טוב בעולם הזה ואין דנים אותו בעולם הבא‪.‬‬ ‫ב' ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם‪.‬‬ ‫ג' אינו נענש על כך בעולם הזה‪ ,‬וזוכה לשכר טוב בעולם הבא‪.‬‬ ‫ג' והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך‪.‬‬ ‫מבחן ‪ 236‬בראשית‬ ‫מבחן ‪ 235‬שמחת תורה‬ ‫מסימן תמ"ב ס"ה עד תמ"ג ס"ס ב'‬ ‫מסימן תמ"א עד תמ"ב סוף סעיף ד'‬ ‫אם יש חמץ בסדק שאינו יכול לחטט אחריו‪ ,‬מה דינו?‬ ‫א' יבטלו‪.‬‬ ‫גוי שהלוה את ישראל על חמצו‪ ,‬ומשכן הלוה ביד הגוי את החמץ‪ ,‬ואמר לו 'אם לא אפרע לך עד זמן פלוני‪ ,‬מעכשיו יהא‬ ‫ב' יטיח עליו טיט‪.‬‬ ‫שלך'‪ ,‬האם החמץ מותר אחר הפסח?‬ ‫ג' פחות מכזית‪ ,‬יבטל‪ .‬כזית‪ ,‬יטיח עליו טיט‪.‬‬ ‫א' מותר בהנאה אף אם פרע‪.‬‬ ‫ב' אם לא פרע‪ ,‬מותר בהנאה‪ .‬ואם פרע‪ ,‬אסור בהנאה‪.‬‬ ‫בצק שבסדקי עריבה ויש כזית במקום אחד‪ ,‬האם חייב לבער?‬ ‫ג' בטלו‪ ,‬מותר בהנאה‪ .‬ואם לא בטלו‪ ,‬אסור בהנאה‪.‬‬ ‫א' צריך לבער‪.‬‬ ‫ישראל שהלוה לגוי על החמץ‪ ,‬ומשכן החמץ ביד המלוה‪ ,‬ואמר הלוה למלוה 'אם לא אפרע לך יהא שלך'‪ ,‬ולא אמר לו‬ ‫ב' אין צריך לבער‪.‬‬ ‫ב' אם עשוי לחזק או לסתום‪ ,‬אי"צ לבער‪ .‬ואם לאו‪ ,‬צריך לבער‪.‬‬ ‫'מעכשיו'‪ ,‬האם החמץ מותר בהנאה אחר הפסח?‬ ‫א' מותר בהנאה אם אין אחריותו עליו‪.‬‬ ‫ב' אסור בהנאה‪.‬‬ ‫שני חצאי זיתים בבית‪ ,‬ואינם דבוקים בבית‪ ,‬האם צריך לבער?‬ ‫ג' אם פרע‪ ,‬מותר בהנאה‪ .‬ואם לא פרע‪ ,‬אסור בהנאה‪.‬‬ ‫א' אם יש חוט עב שניטלים עמו‪ ,‬צריך לבער‪.‬‬ ‫ב' אם ביטל אי"צ לבער‪ ,‬ואם לא ביטל צריך לבער‪.‬‬ ‫תערובת חמץ‪ ,‬מין בשאינו מינו‪ ,‬מתי צריך לבערו?‬ ‫ג' אפילו אם ביטל צריך לבער‪.‬‬ ‫א' מחלוקת‪ .‬י"א רק אם יש בו כזית בכדי אכילת פרס‪ .‬וי"א כל שיש בכלי כזית‪ ,‬אף שאינו בכדי אכילת בפרס‪.‬‬ ‫ב' כל שיש בכלי כזית‪ ,‬אף שאין בו כזית בכדי אכילת פרס‪ ,‬צריך לבערו‪.‬‬ ‫חתיכת חמץ שאפשר לשבת עליו‪ ,‬מתי אי"צ לבערו?‬ ‫ג' עד שישים צריך לבערו‪ .‬יותר משישים אין צריך לבערו‪.‬‬ ‫א' ייחדו לישיבה קודם הפסח‪ ,‬או טח בטיט‪.‬‬ ‫ב' ייחדו לישיבה קודם הפסח‪ ,‬וטח בטיט‪.‬‬ ‫תבשיל שנתבשל לפני פסח בכלי חמץ בן יומו‪ ,‬מה דינו?‬ ‫ג' ייחדו לישיבה אפילו בפסח‪ ,‬וטח בטיט‪.‬‬ ‫א' מותר להשהותו אפילו כשאין בו שישים‪ ,‬ובלבד שיעבירו לכלי שאינו חמץ ויצניעו‪.‬‬ ‫ב' אם אין בו שישים חייב לבערו‪ ,‬ואם יש בו שישים א"צ לבערו או להצניעו‪.‬‬ ‫האם מותר לכתוב בפסח בדיו העשוי מחמץ?‬ ‫ג' אם אין שישים יעבירו לכלי שאינו חמץ ויצניעו‪ ,‬ואם יש בו שישים חייב לבערו‪.‬‬ ‫א' מותר‪.‬‬ ‫פת שעיפשה ונפסלה מאכילת כלב‪ ,‬האם חייב לבער?‬ ‫ב' אם נעשה לפני זמן הביעור‪ ,‬מותר‪ .‬ואם לאחר זמן הביעור‪ ,‬אסור‪.‬‬ ‫א' אינו חייב‪.‬‬ ‫ג' מותר‪ ,‬אא"כ יש חשש שמא ישכח ויכניס הקולמוס לפיו שלא בכוונה שאז אסור‪.‬‬ ‫ב' חייב לבער מפני שראוי לחמע בו עיסות אחרות‪.‬‬ ‫ג' אם נתעפשה קודם זמן איסור‪ ,‬אינו חייב לבער‪ .‬ואם נתעפשה אחר זמן איסורו‪ ,‬חייב לבער‪.‬‬ ‫עריבות מנסרים גדולים שלשין בהם חמץ כל השנה‪ ,‬מה יעשה עמם בפסח?‬ ‫א' אם אין בהם כזית יכול להגעילם‪ ,‬ואם לאו יצניעם עד אחר הפסח‪.‬‬ ‫באיזה אופן אפשר להקל לכו"ע בדיבוק ניירות בחלון עם חמץ?‬ ‫ב' אין להגעילם‪ ,‬אבל יכול להצניעם עד אחר הפסח‪.‬‬ ‫א' בכל אופן מותר לקיים לכו"ע‪ ,‬ובלבד שאין חשש שיפול על השולחן שאוכלים שם‪.‬‬ ‫ג' אין להגעילם‪ ,‬ואין להצניעם‪ ,‬אלא יתנם לגוי או יטוח בטיט‪.‬‬ ‫ב' אם יעשם קודם ל' יום‪ ,‬או פחות מכזית‪ ,‬או בלילה רכה‪.‬‬ ‫ג' לפי דעה אחת‪ ,‬אין להקל בכל אופן‪.‬‬ ‫אם יש להם מת לקבור בי"ד שחרית‪ ,‬מה יקדימו‪ ,‬קבורת המת או אכילת חמץ לפני זמן האיסור?‬ ‫דבר שנתערב בו כלשהו חמץ גמור לפני פסח‪ ,‬ונתבטל‪ ,‬ואינו מאכל אדם‪ ,‬האם מותר באכילה בפסח?‬ ‫א' בכל אופן קבורת המת קודמת‪.‬‬ ‫א' אסור באכילה‪.‬‬ ‫ב' יאכלו ואח"כ יקברו‪.‬‬ ‫ב' מחלוקת‪ ,‬יש אוסרים באכילה ויש מתירים‪ .‬ויש מחלקים בין לח בלח לבין יבש ביבש‪.‬‬ ‫ג' אם יש זמן יקברו ואח"כ יאכלו‪ ,‬ואם הזמן דחוק יאכלו ואח"כ יקברו‪.‬‬ ‫ג' מותר באכילה‪.‬‬ ‫שמירת הלשון שער התורה מתחילת פ"ד עד 'ובפרט שמקלקל'‬ ‫'ואחשבה'‬ ‫התורהעד‬ ‫פרק ג'‬ ‫הקדמה‬ ‫הלשון‬ ‫וח"חשער‬ ‫שמירת דבר‬ ‫דבר בעיתו אחרית‬ ‫האם מלאכי מעלה והצדיקים שבגן עדן עוסקים בתורה?‬ ‫מנין שהתורה מגינה מן היסורים?‬ ‫א' כן‪.‬‬ ‫א' דכתיב "ובני רשף יגביהו עוף"‪.‬‬ ‫ב' המלאכים לא והצדיקים כן‪.‬‬ ‫ב' דכתיב "לך עמי בא בחדריך וכו' "‪.‬‬ ‫ג' הצדיקים כן‪ ,‬וגם חלק מהמלאכים‪.‬‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫על מי שנאמר 'כאילו מתחייב בנפשו'?‬ ‫מה הכונה 'לקבוע עיתים לתורה'?‬ ‫א' על מי שאינו קובע עיתים לתורה‪.‬‬ ‫א' שבכל יום האדם יקדיש לפחות שעה אחת לעסק התורה‪.‬‬ ‫ב' על מי שאינו לומד תורה בכל כוחו‪.‬‬ ‫ב' לקבוע זמן מסוים לעסק התורה‪ ,‬ולא לשנות לזמן אחר אפילו במקום הפסד‪.‬‬ ‫ג' על השוכח דבר אחד ממשנתו‪.‬‬ ‫ג' שבזמן שהאדם לומד‪ ,‬יקבע בנפשו שלא יפסיק בשום אופן באמצע הלימוד לדברים בטלים‪.‬‬