מבחנים משנה ברורה · Mivchanim Mishnah Berurah — ראש השנה (2026-09-07)

מבחן 234סוכות מבחן 233האזינו
סימנים תל"ח תל"ט ת"מ סימנים תל"ה תל"ו תל"ז
קטן שנכנס לבית בדוק ,עם ככר בפיו ,ומצא שם פירורין ,האם למעשה חייב שוב בדיקה? המבער חמץ בפסח ,באיזה אופן יברך (להלכה)?
א' פטור ,ואם לא ביטל וכבר עבר זמן הביטול יש להחמיר לחזור ולבדוק. א' רק אם לא ביער ולא ביטל לפני פסח.
ב' אם מצא פירורים כדי כל הככר ,פטור .ואם פחות מכדי כל הככר ,חייב. ב' גם אם ביטל לפני פסח.
ג' בכל אופן חייב שמא הכניס עוד ככר. ג' גם אם בדק וביטל כדין לפני פסח ומצא חמץ בפסח.
כזית חמץ בבור ,האם חייב לבערו? היוצא בשיירא תוך ל' יום ויחזור רק אחרי פסח ,האם צריך לבדוק ולברך?
א' אם הטמינו בבור על דעת להשאיר ,חייב .ואם נפל מאליו ,מבטלו בליבו ודיו. א' יבדוק ויברך.
ב' חייב לבערו ולא מספיק ביטול. ב' א"צ לבדוק ,ואם בודק לא יברך.
ג' אפילו אם עבר זמן הביטול הרי הוא כמבוער. ג' צריך לבדוק אבל לא יברך.
הניח ט' ככרות חמץ ,ומצא י' ,האם חייב בבדיקה? מי שיצא מביתו לפני פסח בלא בדיקה ,ומבטל כשמגיע פסח ,האם מברך על הביטול?
א' חייב בבדיקה אחר ט' ככרות. א' כן.
ב' אם הם קשורים ,חייב אחר ט' ,ואם אינם קשורים ,חייב בבדיקה רק אחר א'. ב' לא.
ג' אם ביטל ,פטור .ואם לא ביטל ,חייב. ג' המברך לא הפסיד.
הניח חמץ בזוית זו ומצאו בזוית אחרת ,האם צריך בדיקה ,או שאפשר לתלות שזהו החמץ שהניח? ישראל ששכר דירה ויוצא ממנה לפני פסח ונכנס ישראל אחר תחתיו ,האם צריך לבדוק?
א' ביטל ,פטור .לא ביטל ,חייב. א' לא.
ב' חייב ,שמא חמץ אחר הוא ועכבר או קטן לקחו את החמץ שהניח. ב' אם לא יכנס לבית אחר צריך לבדוק.
ג' פטור ,שתולים שזהו אותו חתיכה. ג' אם המשכיר ישראל א"צ לבדוק ,אבל במשכיר נכרי צריך לבדוק.
חמץ של גוי ברשות ישראל ,מתי צריך לעשות מחיצה ומתי סגי בכפיית כלי? השוכר בית בי"ד ,ואינו ידוע אם הוא בדוק ,מה מוטל עליו לעשות?
א' אם קיבל אחריות ,צריך לעשות מחיצה .ואם לא קיבל אחריות ,כופה עליו את הכלי. א' לבטל החמץ ודיו.
ב' אם הכניסו ברשות ישראל ,מחיצה .ואם הכניס שלא ברשות ,כפיית כלי. ב' לברר אם הבעלים בדק ,וכשאינו יכול לברר ,יבדוק ויבטל.
ג' אם יש אפשרות לעשות מחיצה ,כגון בעיו"ט או בחוה"מ ,יעשה מחיצה .ואם אין אפשרות ,כגון ביו"ט ,כפיית כלי. ג' לברר אם הבעלים בדק ,וכשאינו יכול לברר ,יבטל החמץ ודיו.
גוי שנכנס לבית ישראל עם חמץ לאוכלו שם ,מה דינו? המשכיר בית לחבירו ואמר לו שהוא בדוק ,ונמצא שאינו בדוק ,האם זה מקח טעות?
א' יכולים לאכול על שולחן אחד ,אם יש הפסק מפה. א' לא.
ב' אסורים לאכול על שולחן אחד ,אפילו בהפסק מפה. ב' כן.
ג' אסור לאכול על שולחנו של היהודי ,אפילו אם היהודי אינו אוכל שם. ג' רק במקום שבודקים בשכר הוי מקח טעות.
ישראל שהפקיד חמץ אצל ישראל ,מי עובר עליו בבל יראה? האם אשה וקטן שיש בו דעת נאמנים על בדיקת חמץ?
א' המפקיד. א' אשה נאמנת ,וקטן לא נאמן.
ב' הנפקד. ב' שניהם נאמנים אף שאין בידו לבטל.
ג' המפקיד והנפקד. ג' שניהם נאמנים רק קודם שעה שישית שיכול לבטל.
דבר בעיתו בית
דבר בעיתו
אחרית דבר בעת' עד
פרק ב' הלשון שער
'ובפרטהתורה שמירת
ישראל פ"ד פרק א'
בעת הזה' עדהתורה
'ובפרט
פ"דסוף הלשוןפ"ג
שער
שכתב' עד מתחילת
מה
שמירת
ישראל'וידוע
שער בית פ"ח
כיצד מבאר החפץ חיים (שער התורה פרק ב') את הפסוק "ולך ד' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו"? לענין מה נמשלה התורה למים?
א' שבאמת גם כאשר האדם עושה מצוה לא מגיע לו שכר ,ואין זה אלא חסד ד'. א' שהיא חיים לעולם ,ומטהרת את האדם אם משעבד כל גופו ואבריו לתורה בלא חציצה.
ב' שהקב"ה מחשיב שהאדם מקיים את העולם בתורתו ובמצוותיו ,אף שהקב"ה בכוחו מחדש את העולם. ב' שהיא משיבה נפשו של אדם ,והיא בחינם.
ג' החסד הוא שלמרות שהאדם פגם דיבורו בחטאי הדיבור ,ע"י התשובה חזר כח הדיבור והוא מקבל שכר למפרע. ג' שתי התשובות נכונות.
מה זוכה מי שעוסק בתורה שלא לשמה (זוהר)? מה המקור שהאדם נברא לעמל תורה ולא לעמל שיחה?
א' אינו זוכה כלל. א' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך.
ב' זוכה לשכר טוב בעולם הזה ואין דנים אותו בעולם הבא. ב' ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם.
ג' אינו נענש על כך בעולם הזה ,וזוכה לשכר טוב בעולם הבא. ג' והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך.
מבחן 236בראשית מבחן 235שמחת תורה
מסימן תמ"ב ס"ה עד תמ"ג ס"ס ב' מסימן תמ"א עד תמ"ב סוף סעיף ד'
אם יש חמץ בסדק שאינו יכול לחטט אחריו ,מה דינו?
א' יבטלו. גוי שהלוה את ישראל על חמצו ,ומשכן הלוה ביד הגוי את החמץ ,ואמר לו 'אם לא אפרע לך עד זמן פלוני ,מעכשיו יהא
ב' יטיח עליו טיט. שלך' ,האם החמץ מותר אחר הפסח?
ג' פחות מכזית ,יבטל .כזית ,יטיח עליו טיט. א' מותר בהנאה אף אם פרע.
ב' אם לא פרע ,מותר בהנאה .ואם פרע ,אסור בהנאה.
בצק שבסדקי עריבה ויש כזית במקום אחד ,האם חייב לבער? ג' בטלו ,מותר בהנאה .ואם לא בטלו ,אסור בהנאה.
א' צריך לבער.
ישראל שהלוה לגוי על החמץ ,ומשכן החמץ ביד המלוה ,ואמר הלוה למלוה 'אם לא אפרע לך יהא שלך' ,ולא אמר לו
ב' אין צריך לבער.
ב' אם עשוי לחזק או לסתום ,אי"צ לבער .ואם לאו ,צריך לבער.
'מעכשיו' ,האם החמץ מותר בהנאה אחר הפסח?
א' מותר בהנאה אם אין אחריותו עליו.
ב' אסור בהנאה.
שני חצאי זיתים בבית ,ואינם דבוקים בבית ,האם צריך לבער?
ג' אם פרע ,מותר בהנאה .ואם לא פרע ,אסור בהנאה.
א' אם יש חוט עב שניטלים עמו ,צריך לבער.
ב' אם ביטל אי"צ לבער ,ואם לא ביטל צריך לבער. תערובת חמץ ,מין בשאינו מינו ,מתי צריך לבערו?
ג' אפילו אם ביטל צריך לבער. א' מחלוקת .י"א רק אם יש בו כזית בכדי אכילת פרס .וי"א כל שיש בכלי כזית ,אף שאינו בכדי אכילת בפרס.
ב' כל שיש בכלי כזית ,אף שאין בו כזית בכדי אכילת פרס ,צריך לבערו.
חתיכת חמץ שאפשר לשבת עליו ,מתי אי"צ לבערו? ג' עד שישים צריך לבערו .יותר משישים אין צריך לבערו.
א' ייחדו לישיבה קודם הפסח ,או טח בטיט.
ב' ייחדו לישיבה קודם הפסח ,וטח בטיט. תבשיל שנתבשל לפני פסח בכלי חמץ בן יומו ,מה דינו?
ג' ייחדו לישיבה אפילו בפסח ,וטח בטיט. א' מותר להשהותו אפילו כשאין בו שישים ,ובלבד שיעבירו לכלי שאינו חמץ ויצניעו.
ב' אם אין בו שישים חייב לבערו ,ואם יש בו שישים א"צ לבערו או להצניעו.
האם מותר לכתוב בפסח בדיו העשוי מחמץ? ג' אם אין שישים יעבירו לכלי שאינו חמץ ויצניעו ,ואם יש בו שישים חייב לבערו.
א' מותר. פת שעיפשה ונפסלה מאכילת כלב ,האם חייב לבער?
ב' אם נעשה לפני זמן הביעור ,מותר .ואם לאחר זמן הביעור ,אסור. א' אינו חייב.
ג' מותר ,אא"כ יש חשש שמא ישכח ויכניס הקולמוס לפיו שלא בכוונה שאז אסור. ב' חייב לבער מפני שראוי לחמע בו עיסות אחרות.
ג' אם נתעפשה קודם זמן איסור ,אינו חייב לבער .ואם נתעפשה אחר זמן איסורו ,חייב לבער.
עריבות מנסרים גדולים שלשין בהם חמץ כל השנה ,מה יעשה עמם בפסח?
א' אם אין בהם כזית יכול להגעילם ,ואם לאו יצניעם עד אחר הפסח. באיזה אופן אפשר להקל לכו"ע בדיבוק ניירות בחלון עם חמץ?
ב' אין להגעילם ,אבל יכול להצניעם עד אחר הפסח. א' בכל אופן מותר לקיים לכו"ע ,ובלבד שאין חשש שיפול על השולחן שאוכלים שם.
ג' אין להגעילם ,ואין להצניעם ,אלא יתנם לגוי או יטוח בטיט. ב' אם יעשם קודם ל' יום ,או פחות מכזית ,או בלילה רכה.
ג' לפי דעה אחת ,אין להקל בכל אופן.
אם יש להם מת לקבור בי"ד שחרית ,מה יקדימו ,קבורת המת או אכילת חמץ לפני זמן האיסור? דבר שנתערב בו כלשהו חמץ גמור לפני פסח ,ונתבטל ,ואינו מאכל אדם ,האם מותר באכילה בפסח?
א' בכל אופן קבורת המת קודמת.
א' אסור באכילה.
ב' יאכלו ואח"כ יקברו.
ב' מחלוקת ,יש אוסרים באכילה ויש מתירים .ויש מחלקים בין לח בלח לבין יבש ביבש.
ג' אם יש זמן יקברו ואח"כ יאכלו ,ואם הזמן דחוק יאכלו ואח"כ יקברו.
ג' מותר באכילה.
שמירת הלשון שער התורה מתחילת פ"ד עד 'ובפרט שמקלקל' 'ואחשבה' התורהעד
פרק ג' הקדמה הלשון
וח"חשער שמירת דבר
דבר בעיתו אחרית
האם מלאכי מעלה והצדיקים שבגן עדן עוסקים בתורה? מנין שהתורה מגינה מן היסורים?
א' כן. א' דכתיב "ובני רשף יגביהו עוף".
ב' המלאכים לא והצדיקים כן. ב' דכתיב "לך עמי בא בחדריך וכו' ".
ג' הצדיקים כן ,וגם חלק מהמלאכים. ג' שתי התשובות נכונות.
על מי שנאמר 'כאילו מתחייב בנפשו'? מה הכונה 'לקבוע עיתים לתורה'?
א' על מי שאינו קובע עיתים לתורה. א' שבכל יום האדם יקדיש לפחות שעה אחת לעסק התורה.
ב' על מי שאינו לומד תורה בכל כוחו. ב' לקבוע זמן מסוים לעסק התורה ,ולא לשנות לזמן אחר אפילו במקום הפסד.
ג' על השוכח דבר אחד ממשנתו. ג' שבזמן שהאדם לומד ,יקבע בנפשו שלא יפסיק בשום אופן באמצע הלימוד לדברים בטלים.
