קובץ גליונות · Koivetz Gilyoines — ראש השנה (2026-09-07)

ק ובץ תקפ״ט ה 'תשפ"ז | שנה ארבע עשרה
*-.י קובץ גליונות
לראש השנה־האזיגו-ויומ כיפור
ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור
כינוס מרנן ורבנן גדו׳׳י
I במעון מרן פ וסקהד ור W
הגר ”משטרנב וך של יט"א 'f M
^ fe לחיזוק לימוד 'דףהיומי ,
משניות ' לקראת תח ילת -־&׳ > A
__ המח ז ור השנת י בר׳׳ה
מצורף:
מה נענה ביוס הדין? -
מהתרומה _
כשרדפו את עולם התורה
קי-ומנו• גי רזוךתנו• נכנסנו תחת האלונקה?
זה הזמן להצטרף
קרן עולםהתורה ע"ר580649028
בנק פאלי ( )52סניף -185רב שפע | חשבון 075685
. / QQH לקריאת גדולי ישראל ולהיות שותף
התרומותמוכרותלצורכי מ0לפי סעיף46
לפקודת מ0הכנ0ה * &״ J B3 * OOOI בהחזקת עולם התורה!
S i r
ניתן לשלם באשרא י במכש יר י קה יל ות ונדרים שבבת י הכנסת| להקדש ות ע״ג הק ובץ ניתן לפנות למס' k. gi l yonot @gmai l . com|053-3145900
י+מ
++מאחלמ_ל?ל כימ_ישדאל
|)|וכדגת_ש ס טו+בה לע יל ו י נשמת
הר״ר מא יר ב״ר אריה (לייב)
אנגלרד ז"ל
מוקיר רבנן ומכבדם
ואוהב את התורה במסירות רבה
׳כושנד־ג יוסף יעקב׳, קבע עיתים לתורה
לימוד פרקי משניות נלב ״ע כ״ ו בא ל ו ל תשס ״ח
לע ילו י נשמת ו ש ל הרב ר י וסף יעקב ב״ר
אר יה לייב ג ולדשט וף זצ״ל
לע יל ו י נשמת
כל פרק משנ י ות מ זכה בכרט יס הגרלה המבצע מרת יטה רינה ב״ר חיים הלוי
מ י ועד לבנ ים ובנות ולכל הג ילא ים יש לעדכ ן אנגלרד ע״ה
(במכש יר י האשרא י שבב יהכנ״ס או במ י יל נלב ״ע י "ט אל ול תשפ ״ ג
מערכת ”ק ובץ גליונות״) על הל ימ וד מד י שב וע
+תנצב״+ה
החל מצאת השבת ועד ליום ראש ו ן בצהר ים
8זוכים יקבלו כרטיס נטען לקנית ספרים
ב סו 40ע תז כי אחד מו ך, הודעה ובקשה
U נתרספ ו־ J k . נבקש מכל מ י שח י יב כספ ים
רשימת הזוכים: למערכת ש יסד יר את ח וב ות י ו
תפורסם אי״ה בגליון הבא
עד ל י ום כפ ור
יש ל ומר לפני הל ימ וד לע ילוי נשמת J1
ר׳ י וסף יעקב בן אר יה לייב ג ולדשט וף ז״ל הודעה
הקובץ לחג הסוכות
לתשלום על הקובץ ולתרומות
יופץ לפני יום כפור
במכשירי האשראי שבבתי הכנסת
&
יש לבחור בלחצן קופות נוספות, הודעה לגבאי בתי הכנסת והישיבות
חיפוש ,ולרשום קובץ גליונו ת
מעמדי שמחות בית
או דרך הטלפון נדרים פלוס
במסי 03-7630585שלוחה 48 6
השואבה והקפות שניות
א י״ה גם הש נה מע רכת ״ק ובץ גל י ונ ות״
קהילות תפ רסם רש ימה ש ל כלל המעמד ים
במס' 073-2757000שלוחה 4311 ש יתק י ימ ו בח ג הס וכ ות הבעל ״ט
או בהעברה בנקאית יש לשלוח את הפרטים:
בנק מרכנ תיל 17 -סניף 745מס' חשבון 71262 ע יר | שכ ונה ן כת ובת
ע"ש קובץ גליונו ת
שם ב ית הכנסת /יש יבה
להקדשות ע"ג הקובץ או לכל נושא אחר יום | שם הת זמ ורת
ניתן לפנות למס' 053-3145900
מיילk.gilyonot@ gm ail.com :
לפ י הסדר המפ ורט ,למ י יל :
כתובת המערכת :רבי יהודה הנשיא 52בני בר ק
k.gilyonot@gmail.com
החוג שנשכח שעלול לחסום את קבלת התפילות ביום הכיפורים
העצה הנפלאה
של מרן שר התורה ה ג ל ״ ח ק נ י ב ס ק י זצוק׳׳ל
הנוסח המדוייק שנתן מרן שר
התורה הגר׳׳ח קניבסקי זצוק׳׳ל
והקרן המיוחדת "למען נחדל" שהקים ב״ועד הרבנים״
לועד הרבנים והורה לפרסמו לציבור
לאמרו בעת העברת המעות ואמר:
לצרכי הרבים להשבת חובות אבודים
"הוא דבר ראוי שח"ו לא יעכבו את קבלת התפילות בימים הנוראים
ונכון לעשותו" "למען נחדל מעושק ידינו"
ערב יום כיפור
התשובה של מרן לא השתהתה לרגע :״כתוב לא גנבנו
הנני נותן סך: יעשה בהם צרכי רבים ,תן צדקה לועד הרבנים אבל מי יכול להעיד על עצמו שהוא נקי מכל נדנוד
ועד הרבנים של גזל?
מי יודע בוודאות שאף פעם לא שכח להחזיר חצי
ל״ועד הרבנים״ פעם בשנה ,לפחות ,נתעורר לטפל בחששות גזל
שלנו .אנחנו תורמים לועד הרבנים כל הזמן כל הזמן, שקל או שתי ביצים לשכנים ,ואף פעם לא השתמש
עבור צרכי הרבים אבל הפעם נכוון במיוחד כדי לנקות את עצמנו מגזל, בטעות בעט לא לו?
כפי שהורה מרן שר התורה הגר״ח קניבסקי זצוק״ל. כל מיני גזלים קטנים ,על חלקם אנו יודעים ועל
?:זדי 'שיתחלק בשוה בנין כל ערי חלקם רק הקב״ה יודע.
״כתוב :׳יעשה בהם צורכי רבים׳.״ ואין צורכי רבים
אי? ישראל ,וכפי וכרעת מרו חודש שלם אנו מתייגעים ,עשרה ימים אנו מרכזים
יותר מצדקה לועד הרבנים! זו פסיקה הלכתית של
הגר״ח קניבסקי זצוק״ל 'שבזה נקרא מרן הגר״ח קניבסקי זצוק״ל :״יעשה בהם צורכי את כל הכוח כדי להינצל בדין ולהיכנס לחיים טובים
״צרכי הרבים׳ /כי יראתי פן נלכדתי רבים -תן צדקה לועד הרבנים!״ ולשלום ,המתח גואה ואנו זועקים ומתחננים ופתאום-
בעוון גזל שלא מדעת אשר הוא שוד ושבר! הדרך חסומה .גזל מקטרג בראש.
רק כך נינצל מלהתגלגל שנית בעולם הזה -״עונש
מעכב את התפלות בעת הרצון של קשה מגיהינום.״ רק כך נסיר את הגזלים ונפתח את
שעת הנעילה: הדרך לתפילות שלנו ,לדמעות ,לצרורות התחנונים
צרכי רבים
יש לנו פתח.
השם_______________ : שמילאנו מראש חודש אלול.
הקדוש ברוך הוא ברחמיו הכין לנו דרך מפלט
שם האם______________ היום יפנה ,השמש יבוא ויפנה .קרניים אחרונות
מהגזלים השכוחים ,ושתל בתוכנו את ועד הרבנים.
ישרטטו רקיע ארגמני .הלבבות רוטטים ,השערים
וזכות ״צרכי הרבים״ שיספק בזכות הנה ננעלים .צרכי רבים שלנו בועד הרבנים יעלו, נערב יום כיפור תשע״ב יהודי בא לפני מרן
צדקתי ל״ועד הרבנים״ יעלה לכפר יחטאו את התפילות מספיחי גזל ויפלסו לנו דרך עד שר התורה הגר״ח קניבסקי זצוק״ל טרוד ודאוג:
את מה שפגמתי בממון אחרים לכסא הכבוד. ״האיך ינהג אם חושש מנדנוד גזל שאינו יודע
'שלא מדעת ,או 'שאיני יודע למי למי צריך להשיב .הבעיה מציקה אותו ולא
רק כך ,רק כך יש לנו סיכוי .זהו המפלט האחרון
להשיבו ,לפתוח שערי שמים
נותנת לו מנוח״
לתפלתנו ביום הכפורים וליותר
בשעת הנעילה:
■
שליטייאמ שה ש מעון גרליץ ע״י הגאון הגדול רבי
מקורבו ויד ימינו בעריכת ספריו של מרן הגד״ח קניבסקי זצוקייל
ו ע ד ה ר ב ני □
I I I לעניני צדקה בארה"ק
ספר הגיבורים
המצטרפים ללימוד ה׳דף היומי בהלכה׳ עם תחילת חלק ה׳ ב׳משנה ברורה׳ ,בי״ד אלול תשפ״ו
או המקבלים על עצמם להצטרף ללימוד ה׳עמוד היומי׳ עם תחילת מסכת סוכה ,בח׳ חשון תשפ״ז
יזכו לשלוח שמות למשלחת הרבנים לתפילה ולישועה על ציונו של מרנא ה׳חפץ חיים׳ זיע״א
הזכרת שמות :קו התוכן | *4992טופס ׳דרשו׳ בעמדות נדרים radin@dirshuglobal.o1g I
הצטרפו עכשיו לרבבות לומדי הדף היומי בהלכה ,הלומדים לחיות על פי ההלכה!
להצטרפות :מוקד ׳דרשו׳ 02-5609000או ב׳נדרים פלוס׳
רישום מהירוקל בכל תזכורת טלפונית לוח יומי למעקב קונטרס לימוד ומעטפת מלאה לפתיחת ] שיעורים יומיים במגוון 12001שיעורים יומיים] 6001מוקדי] שליחת שמות להזכרה
עמדות'נדרים פלוס' מידרשו ,מדי יום חינם אישי בפורמט כיס חינם [שיעורים חדשים] שפות ,חייגו [ *4992בכל רחבי הארץ] [בחינה בחודש] במעמד התפילה בראדין
■• K
׳4
'V־1״ v־׳ / , v J
־ ' ’ W*' s ^V ,J |
V ן 1 ״ •*v*, m
־ ■ fי׳■י ^1 \ ^1
✓ yי* \ V ( H f v
—V: 4
H ' \s ,A
W&r I ' 1־
ן■
Im'lfPS
*ft { ] • ׳י '■*
B A , mMWwmwmi.־. I £ v
7 י
Y .t.tt.Y התרומה שלכם תחסוך את הזעקה שלהם
t w t לבשורה טובה עוד השנה!
בוני עולם
B O N EI OLAM
תמיכה וסיוע למצפים לילדים
T :־ 1800.300.307
לייעוץ רפואי 03.949.1212 :ן להזמנת פיקוח הלכתי03.949.1219 :
כס"ד
המרחב הקולי התורני ברשו״ת
• s 1
פרקים כנושאים מרתקים המוגשים
כדרך של שוי׳ת המקיף הלכה ,השקפה ועוד...
עם גדולי הרכנים והמחנכים שליט׳יא
מה ניקח
איתנו לשנה
החדשה?
דברי תורה ,קכלות
ועצות מגדולי ישראל
(כפי סדר א׳ ,בי) עם הרבנים:
הגאון רב י הגאון רב י הגאון רב י הגאון רב י
אלחנ ן פרץ שא ול דב פלמ ן אל יה ו ז ילברמ ן נח ום ד יאמנט
גאב” ד בית דין ’ חוקת משפט׳ ר” מ כישיבת 'נווה ציון' רב בית הכנסת 'החורבה' משגיח כישיבת
ורב כרמת בית שמש טלז סטון ירושלים העתיקה ’ נתיבות עולם׳ כני ברק
הגאון רב י הגאון רב י הגאון רב י
יעקב שטרנש וס אל יה ו קלרמ ן צבי קאה ן
משגיח כישיבת ’ שערי שמועות' משגיח כישיבת ראש ישיבת
בית חלקיה ’ פוניבז” ,כני ברק ’ אמרי נועם׳ ירושלים
בפרקים הקודמים:
מתי יוצאים 8 סגולות 7 מה 6 הצצה 5
ידי חובת לקרא ת צריך לגלות לעולמו
תקיעת השנה החדשה במהלך פגישות הפנימי של
שופר? )חלק א'( שידוכים? בן ישיבה
■■ _. בכל שבוע פרק חדש!
B I I
02-53-2222-8ב ד
I --------- B
b iIR
rSsH
h IuIT
t .C
cOo . II
i l ---------
----
מדברים הלכה והשקפה מייל ל ה א ר ו ת info@birshut.co.il :
מיד המשגיח .הגאון הצדיק
יבי דן סגי שליט”א קורא לך:
היה ואהיה
עימיף ש מי
בתפילות הימים הנוראים,
בעיצומם של ימי הרחמים.
בזכות טהרת ישראל
במפעלי 'מרכז הסהרה'
*f a
\ ( f_ y V £f׳׳*י • .׳ ״ o r״
״/ (7.,
״־־ז^> /׳
^ p׳t C 1י־ע!
מרן המשג יח של יס"א יעתיר וישפוךש יח בתפיל ות יו הטה ור ות בעצם ימי הדין והרחמ ים
ראש השנה ,יום הכ יפ ור ים וה ושענא רבה עלש ותפ י ו למפעל ו הגד ול 'מרכז הסהרה '
בעד הת ורמ ים הש ותפ ים יעתירו בימי הדין והרחמ ים גם רבני 'מרכז הסהרה '
מרן רה״י הגאון הגד ול רבי שרגאשט י ינמ ן של יט"א
ומרן רה׳׳י הגאון הגד ול רבי י וסף משהשנ יא ורס ו ןשל יס"א
ן
נזכרים
בתפ ילת הצד יק ים להפקד
בדבר יש ועה ורחמ ים
> שותפים
בזכות סהרת ישראל
ש״ח1 תורמים 219
כמניין ״טהרה״
53 106 916 902 10 10,017
כנ 0י ס ה ר ה, מ קוו או ת תי קוני כ ש רו ת מ קוו או ת צוו תו ת בי קו רי
ימי עיון ו ל מי ד ה שנבנו ו שופצו ב שנ ת פ"ו ב פי קו ח רבנים ו פי קו ח פי קו ח
® 0 2 -6 -4 0 0 -4 0 0הטהוה
קרן המקוואות י
בערב ר״ה המונים מסיימים את ש״ס משניות
----- -----בלימוד של שנה בלבד!
בראש השנה מצטרפים ללימוד 'דף היומי משניות'
ובעוד שנה גם אתם תזכו לדעת ולסיים את הש״ס כולו!
^ ד,יומי נועדים שיעורים ב'דף היומי משניות' ניתן לשמוע
בקול הלשון וכן בקו 'דף היומי משניות'
נ ית ן להש י ג את המש נ י ות המב ואר ות 'דף ה י ומ י ':
לרכישה בחנויות הספרים המובחרות ברחבי הארץ
ן ^ ד ף ^ן ש ״ ס ^ן׳
שמספרו02-548-8313 :
המקבלים על עצמם להצטרף ללי מוד לקראת רא ש
השנה יוכלו לקבל מ שניו ת ללא תשלום בכניסה לבית
לבחינה על ההספק היומי וה שתתפות מרן הגר״ח קניבסקי זצ״ל .רח׳ רשב״ם 23בני ברק.
בהגרלות יומיות רבות .הכנסו למערכת
'שיח התורה' בקו דף היומי משניות. תלמודי תורה /ישיבות /כוללים
או במערכת נדרים פלוס ניתן לפנות בדוא״לs6240240@gmail.com :
&י ח אכורגיג-
מכו! להאדרת ספרי מרן רשכבה״ג
מין הגי״ח קניבסקי זצוק״ל
בס׳׳ד ,עלון מספר > 54ענייני חלומות > אלול תשפ׳׳ו
פנינים וניצוצי אור המתחדשים ובאים מפיו ומשולחנו של
&י ח אנז רנו *
רשכבה״ג מרן שר התורה רבינו חיים קניבסקי זצוק״ל
בפצותי שיח יריעה נרחבת על משנת מרנא ה׳חזון איש' בעניני חלומות | חזון שיח | עמוד 4
דבר המערכת סקירה מיוחדת של דברי תורה שהתעוררו להרב זצוק״ל בחלומותיו | בחלום אדבר בו | עמוד 6
בזמן אלול ,בו מתחדשים תשובות הרב זצוק״ל בכתי״ק לשאלות בעניני חלומות | משולחנו | עמוד 5
ומתחילים מחדש היכלי התורה
די בכל אתר ,ברכתינו שלוחה גזר בליל ראש השנה ,נלמד מהרואה חתול בחלום | שיח יצחק | עמוד 5
לאלפי הוגי תורתו ומשנתו
של הרב זצוק״ל ,שיזכו להגות
בתורה הקדושה במנוחת הדעת,
ויראו ברכה בעמל תורתם ,ונזכה תורת שיח
כולם לתשובה שלימה לקראת מתורת הרב זצוק״ל בעניני חלומות
ימי ירח האיתנים הבאים עלינו
לטובה ,אמן. בענין אם לחשוש מחלומות
בס״ד בגליון שלפניכם ערכנו, א .בירושלמי פ״ד דמע״ש ה״ו הרי שהי' מצטער על מעותיו
מדורים שונים ומגוונים אודות
של אביו נראה לו בחלום כך וכך הם ובמקום פלוני הם
נושא מרתק -שיש בו היבט
הלכתי וגם סגולי ' -חלומות'. (ומע״ש הם) ,אתא עובדא קומי רבנין אמרין דברי חלומות לא
נושא נרחב בהלכה ובאגדה, מעלין ולא מורידין ,ר' יונה בעי מצטער וחמי ואת אמרת
אשר מלבד הסוגיה המפורסמת הכין ,א״ר יוסי לא מסתברא דלא בההוא דלא מצטער וחמי
בתחילת פרק הרואה שבמסכת (שם שייך להקשות למה לא חוששין לחלום) ,ברם הכא כמה דבר נש
ברכות ,הרי שהחלומות הם הוי הוא חלים (במה שהוא חושב הוא חולם ולכן כאן שהצטער וחשב ע״ז
מעשים שבכל יום. לכן חלם כן ואין לחוש להחלום) ,א״ר אבין מאן דעבד יאות עבד
כר' יוסי ,נמצא מסקנת הירו' כר' יוסי לחלק בין מצטער
במדורים שלפניכם ,הגשנו את
משנתו של הרב זצוק״ל ,כפי ורואה שאז אין חוששין להחלום ובין אין חושב ע״ז וחלם
שקיבל ממרנא החזו״א זללה״ה שאז חוששין להחלום ,וכו'.
ומאביו מרן בעל קהילות יעקב המשך בעמוד 5
זללה״ה ,משנה סדורה מהם
חלומות שיש לתת להם משקל,
וסיפורי חלומות אישיים שלהם.
שיחת התלמידים
מעשי רב ,שביבים ,פנינים ועובדות ,שנמסרו לעלון 'שיח אמונה' על ידי תלמידו ומקורבו של הרב זצוק״ל,
במדור מיוחד 'בחלום אדבר בו',
הגאון רבי א ל י ה ו ב ו ר ר שליט״א ,ראש ישיבת 'כנסת מרדכי' חברון גאולה
סקרנו דברי תורה שחזה הרב
זצוק״ל בחלומו ,וסיפר אותם מביטים בו בהערצה גדולה. מבט של ילד מרחוב רשב״ם
למקורביו ,כמו גם מסכתות
שלמות שסיים בחלומו ,עד כדי אפילו כשהיינו כבני ארבע וחמש ,ידענו כולנו מי הוא בתור ילדים שגדלו ברחוב רשב״ם הייתה היכרות
שבאחת ההזדמנויות זכינו אף הרב זצוק״ל ,אף שהוא היה אז כבן ארבעים בלבד ,וגם מסוימת מרחוק עם הרב זצוק״ל ,ידענו כי דר ברחובנו
לשמוע אישור מפיו הקדוש ,כי הילדים ידעו כי הוא אדם מורם מעם .ומדובר ב שנים תלמיד חכם מופלג ומורם מעם .אף שדרכו של עולם,
יש לו גם סדרי לימוד ' -חובות'
בשינה. שבהן היה צעיר לימים יחסית ,ואביו הגדול -רבינו כשאנו מסתכלים על גדולי י שראל ותלמידי חכמים
מופלגים ,הרי זה כשהם כבר ב שנות השבעים לחייהם,
הגליון מכיל ,מחד ,ענייני הטבת
שאז הם מוכרים כאנשים גדולים ,אך כ ש מסתכלים
חלום ,חלומות שוא ידברון ועוד,
ומאידך פותח צוהר לעולמו כשלשים שנה אחורנית ,כשהיו אברכים ,לא הכל הכירו
של הרב זצוק״ל בעת אשר היה בגדלותם -מלבד אלו שהכירום מקרוב ממש .אולם אצל
בעולם אחר -וכפי שאמרו חז״ל הרב זצוק״ל אני יכול להעיד כי כבר בתור ילדים היינו
'חלום -אחד מששים בנבואה',
והרי זה כאלף עדים על דביקות
אמיתית בתורה ,שהרי 'אין
מראים לאדם אלא מהרהורי לבו'. עם פרוס השנה החדשה תשפ״ז ,ולקראת ירח האיתנים
מאמר מיוחד הוספנו במדור מכון שיח אמונה , ,ומערכת הגליון,
שיח אמונה ,ובו ביאור עמוק לצד מפעל שיח התורה׳ ורבבות הלומדים בו,
ונפלא בסוגיית החלומות של 'בר
מ א ח^ ם לנל ^ ת ^ ר א ל,
הדיא' בפרק הרואה שבמסכת
ברכות ,מבן הרב זצוק״ל ,הגרי״ש ש ה טו ג ה ו מ תו ק ה • ? 4
שליט״א.
יהי רצון ,ויפיקו תועלת רבה נ ת ע ה ו ח תי מ ה ט ע ה %
מדברי תורה אלו ,ותרבה הדעת,
אמן.
המערכת
המשך בעמוד 2
המשך מעמוד ------------------------ 1
שאל שאלות בלימוד על הדרשה. הסטייפלער זצוק"ל -היה עדיין בחיי
חיותו ,וכל 'ההילה' בשכונה ובשיכון
כשהייתי כבן שבע עשרה ,בשיעור ג' הייתה סביבו .הרב זצוק"ל היה אז
בישיבת פוניבז' לצעירים ,החל הקשר
בשנות הארבעים לחייו ,ועדיין ,למרות
הקרוב יותר .אבי מורי ז"ל ביק ש ממנו ריבוי תלמידי החכמים שהיו אז
ללמוד עמי ,ומאוחר יותר סיפר לי אבי בשכונה (דוגמת הגאון ר' גדליה נדל
שאמר לו שכיון שהיה הסנדק שלי, זצוק"ל והגאון ר' יהודה שפירא זצוק"ל
מוטלת על הסנדק אחריות ללמוד ועוד רבים) ,הסתכלו עליו כולם ביראת
עם הילד .הרב זצוק"ל ענה לו שאינו הכבוד ולא כפי שמסתכלים כיום על
יודע מקור לזה ולא ראה זאת בספרים. אברך בגיל ארבעים גם כשהוא תלמיד
ז בפעם הראשונה נמנע הרב זצוקי׳ל חכם מופלג.
והשיב שהוא עסוק ,ואז פנה אבי
לידידו הקרוב של הרב זצ''ל -הגאון ר' הסנדקאות הראשונה
flבערל ויינסרוב זצוקי׳ל שיבקש ממנו,
ן| ואז הסכים. יש לי עוד נקודה מעניינת מילדותי
הקשורה להרב זצוקי׳ל :אני זכיתי להיות
בתחילה הייתה הקביעות בכל יום. התינוק הראשון שנימול על ברכי הרב
הלימוד נערך בלילה ,בזמן שהגעתי, זצוק"ל .וכך היה המעשה כפי ש שמעתי
ללא שעה קבועה .לאחר מכן עברתי מאבי מורי ז"ל :אבי הלך לבקש ממרן
לישיבה בפתח תקווה ,ואז נפסקה הסטייפלער זצוק"ל שיהיה הסנדק
הקביעות היומית ועברנו ללמוד פעם שלי .הסטייפלער זצוק"ל כבר היה
בשבוע -כ שהייתי בשבת קודש בבני סנדק אצלנו במשפחה אצל אחי
ברק היינו לומדים בשבת ,וכשהייתי בורר שליט״א בהתיעצות אצל הרב זצ
המבוגר ממני ר' יעקב שליט"א ,ואמר
בפתח תקווה הייתי מגיע במוצאי שבת. הסטייפלער לאבי" :תיקח את בני" -
כך היה גם לאחר חתונתי כ שהתגוררתי היינו את הרב זצוק"ל.
בירושלים ,הייתי נוסע מירושלים
וסיפר לי ידידי הגאון רבי דוד חפץ
ללמוד עמו .זכיתי שהלימוד נמשך
שליט"א ששאל את הרב זצוק"ל ,הרי
מתחילת שנות תש"מ ועד למחלתו
כתוב בספרים שסנדקאות היא סגולה
בשנת תש"ס.
לעשירות ,והרב זצ"ל הרי שימש
צורת הלימוד כסנדק בחייו אלפי פעמים ,ואם כן איזו
סנדקאות היא שע שתה את העשירות?
עניין מיוחד היה בלימוד החברותא הרב זצוק"ל השיב לו" :מסתמא
שלנו :לא למדנו יחד את חובות הלימוד מהסנדקאות הראשונה" .והדברים
שלו כפי שהיה אצל שאר החברותות מסתברים ,שהסנדקאות הראשונה היא
שהיו מצטרפים להספקים שלו ,אלא שפועלת -ואחר כך נוסף עוד.
בפעמים הראשונות שאל אותי מה
לומדים בישיבה ,ועניתי כי לומדים וידוע מה שהתבטא מרן הסטייפלער
מסכ ת 'יבמות' ,ועל כן התחלנו יבמות. זצוק"ל שהע שירות שלו שקבל מזכות
iלימוד זה היה חריג אצלו ,וכנראה משום היותו סנדק פעמים רבות ,היא סדר ת
כך לא הסכים בתחילה ,לפי שהיה זה ספריו "קהילות יעקב" ,ואם כן אולי
לימוד שחרג מסדר יומו. יש לי חלק וזכות בכל אותם ספרים
של הרב זצוקי׳ל( ...ואולי אבי זצ"ל הוא
הלימוד היה לימוד על סדר הדפים. שזכה לכך ,שהרי אני הייתי תינוק ולא
הרב זצוק"ל היה קורא את הגמרא, פעלתי מאומה ,אלא אבי הוא שנתן
ורש"י לא קרא בקול .הייתה לי רשות והשתדל(.
לשאול ככל אוות נפשי ,ולפעמים
כשהפלגתי ב שאלות היה אומר לי: הלימוד בחברותא
"תהיה בריא ."...הוא היה מסביר בעל
כילד לא יצא לי לשוחח עמו רבות,
פה ,בסגנונו המורגל כפי שאמר את
מאחר שהייתי ביישן בטבעי .לאחי
השיעורים בירושלמי -קורא בפנים
הגדול הייתה קביעות להגיע אל הרב
ומפרש בקיצור נמרץ את הביאור
זצוק"ל ולשאול כדת וכדין ,אך כילד
התמציתי.
לא זכור לי ק שר אישי .אך בשבת הבר
בשנים ההן היה הבית רגוע בהרבה, מצווה שלי ,הייתה הפעם הראשונה
ולא נהרו המונים לברכות לפי שמרן ששוחחנו .הרב זצוק"ל בא וישב כל
הסטייפלער זצוק"ל היה בחייו .מכל הזמן ,והייתה לי דרשה ארוכה שנסדרה
מקום היו נכנסים אברכים לשאול במחברת שלמה ,והוא ישב והאזין כל
בלימוד ,והיו שהשתדלו לנסות שישיב הלימוד ,ולאחר מכן ^ ^
1M
ההרגשה היתה שהדברים עומדים להם בפלפול ולמדנות ...בדרך כלל
בפני עצמם -אך אין זה ק שור אליו, הרב זצוק״ל ידע להפ שיט את הדברים
הוא לא הכניס את עצמו לעניין. ונמנע מלהיכנס עמם לוויכוחים.
אתן לדוגמה לזה :אבי זצ״ל היה בעל כשרבו המבקרים וזה הטריד את רצף
מאפיית המצות .כ שאדם חשוב בא הלימוד ,היה אומר לי לעתים :״סגור
לאפות מצות ,הרי הוא ניגש בגינונים את הדלת עד שנסיים את הלימוד״.
מיוחדים להראות גודל המעמד -יגיד בתקופות מאוחרות יותר יצא שהלכנו
״לשם מצת מצווה״ עם איזה קימוץ ללמוד בבית בנו הגרי״ש שליט״א או
שפתיים ,עם איזה פסיעה מיוחדת, בבית חתנו הגרא״ד אפ שטיין שליט״א.
לא כמו כל אחד ,אפילו שהוא מכוון סדר הלימוד היה בקצב מהיר (עכ״פ
מאה אחוז לשם שמיים ,אבל יש שם -מבחינתי )...כ שיעור שני דפים בכל
משהו של הצגה -הוא חושב כיצד פעם .הרב זצוק״ל היה קורא ומתקדם,
יראו את מעשיו .לעומת זאת הרב ולעתים היה מ שלב מדר שים וסיפורים
זצוק״ל היה ניגש ואומר ״לשם מצת כדי לגוון .מצידי הוצרכתי להכין את
מצווה״ בפ שיטות גמורה כלאחר יד, הגמרא היטב קודם לכן.
ללא כל מחשבה איך יראו את זה
לאחר שסיימנו מסכ ת יבמות התחלנו
אחרים ,אלא עושה מה שמוטל עליו
מסכת ברכות על הסדר ,ולאחריה
לע שות בלא שום חשבונות.
מ שניות סדר זרעים עם פירוש הר״ש,
זכורני מעשה שהייתי עד לו :ב שנים בקצב של שני דפים של מ שניות בכל
קדמוניות ישב ת״ח אחד מארצות פעם.
הברית עם הרב זצוק״ל בחדרו ,היה
במקום פשטותו אתה מוצא
זה לאחר שיצא לאור ספר ״דרך
אמונה״ ,והלה החל להק שות למה
גדלותו
הוא לא חשש להעתיק ולע שות ספר ישנה נקודה יסודית שהיא לדעתי
כצורת ה'משנה ברורה' והאם אין בזה אחת החשובות בדמותו של הרב
חשש פגיעה וכו' וכו' .והרב זצוק״ל זצוק״ל :לכאורה אי אפ שר כלל לעמוד
טרח השיב לו ולפרט בהסברים על דמותו .הרב זצוק״ל היה תלמיד
שונים מדוע לא חשש -וכל זה k חכם עצום ,אך כיצד אירע שכאשר
בפ שיטות גמורה ללא שום גינונים הגיעו אליו רא שי י שיבות וגדולים
עד שזה היה נדמה בין שני ידידים גם כאלו שידועים כבעלי דעת -
ותיקים באווירה ביתית ...כשיצא עם הרב זצ׳׳ל באפיית מצות של אביו ר״ד בורר ז׳׳ל שעומדים תמיד על דעתם בעוז אך
אותו אדם ,נכנסה הרבנית ע״ה כשבאו להרב זצוק״ל -כולם ביטלו
ושאלה אותו מי היה זה ,לפי שהייתה דעתם מפניו לחלוטין בצורה שלא
בטוחה כי מדובר בידיד נפש ,והשיב מצאנו אף לא אצל גדו״י שנודעו
לה הרב זצוק״ל בתמימות :״סתם כלמדנים חריפים?
אברך מאמריקה שביק ש להחכים״... ונראה ההסבר בזה לעניות דעתי ,על
דהיינו שכל הזמן שהרב זצוק״ל פי דברי חז״ל שאמרו ״כל הבורח מן
ישב וטרח להסביר את מע שיו אף הכבוד -הכבוד רודף אחריו״ .ואין זה
לא ידע מיהו האדם ,ולא עניין אותו משהו ״סגולי״ אלא זהו דבר המובן:
הפחיתות כבוד בזה שגדול בי שראל כשהאדם רואה שמישהו מעניין אותו
צריך לתרץ את עצמו לפני אדם כיצד יסתכלו עליו ועושה ה שתדלויות
אלמוני. לזה מה שנקרא אצלנו ׳טריקים׳ -
באופן טבעי בנ״א נדחים מזה .זה לא
ותכונה זו של ביטול עצמי ניכרה מושך הערכה לאדם ,אפילו אם פועל
בכל הליכותיו :אינספור פעמים כשורה ,זה יוצר רתיעה ולא מרגי שים
שמעתי את הרב זצ״ל אומר לבנו שלמים עם האדם .אולם אצל הרב
הגרי״ש שליט״א :״כבר הגיעה השעה זצוק״ל היה זה יסוד אדיר שכמעט ולא
ללכת לכולל ,ר' ניסים יקפיד עלי אם נמצא בדומה לו :הוא היה כמי שתולה
לא אגיע...״ ,או שהיה מביט בשעון תמונה על הקיר -התמונה עומדת
וחושש שמא החזן ב'לדרמן' יתחיל בפני עצמה והוא עומד בצד ותולה
ולא עלה על דעתו כלל שממתינים אותה ,איננו חלק מהתמונה כלל .הרב
לו .היה מבוטל כולו בכל מהותו .מי זצוק״ל היה תולה את 'התמונה' עבור
יתן שנזכה לילך בדרכו ,ולדבוק ולו אנשים ,והוא לא היה חלק ממנה הוא
במעט מהליכותיו האציליות. הגר׳׳א בורר מציג להרב זצ״ל ספר תולדות זקנו רבי אליהו רוגולר זיע״א
בירך אנשים ,אמר יהיה כך יהיה כך...
חזון שיח
מרן החזו״א זללה״ה בעניני חלומות
ליקושים מ׳קונשרס הזכרונות׳ הנשמה שבאה בחלום לבקש תיקון
מהדורת ׳שיח אמונה׳ בהקדמה ל'קובץ אגרות' כותב הגר״ש גריינימן
זצ״ל :מצאנו רשום בכתי״ק זללה״ה בכתב
שלא להתענות על חלום רע, סתרים :מעשה באדם אחד שנפטר לפני
עשרות בשנים ובא אליו בחלום וז׳׳ל :׳׳...לא נתן
ונתינת צדקה לי לעזבו שאברכו .אמרתי לך לשלום ולא נח
כתב הרב זצוק״ל :על חלום רע אמר שלא דעתו .אמרתי יה״ר שתתקן את הנפש הזאת
להתענות ,רק ליתן י״ח גרוש לצדקה ,כן העידו תיקון גמור ותסלח את כל עוונותיו .תיכף נח
(וכאגרותיו ח״ב סי׳ קמ״ס כתב לומר הרכש״ע כשעת נ”כ.
דעתו ונשאר במנוחה״ .הנשמה הנ״ל שביקשה
ועי׳ מ״ב סוף סי׳ ר״כ וכסי׳ תקכ״ס סקי״ח כשם א”ר).
תיקון מרבינו ,ניסה פעם לפגוע באביו של
והוסיף הרב זצוק״ל (מעשה איש ח״א עמי קס), רבינו ,אב״ד קוסובה.
שהיה מי ששאל את החזו״א על חלום שחלם,
והשיבו החזו״א ,וכי סבור אתה שהנך כל כך הטבת חלום לאשה
חשוב ומהשמים מגלים לך דברים .וכן השיב מספר רבי עזריאל בר :אחותי חלמה בזמן
הרב זצוק״ל למי ששאלו על חלום שחלם, הריונה חלום רע .נגשתי להחזו״א ,ספרתי לו
שא״צ לצום על חלום רע מטעם זה ,אלא על כך ואמר :אין לה מה לדאוג .שתלך לבית-
לעשות הטבת חלום ,וכן נהג(אלא ד׳ אמות של הכנסת בשעת 'ברכת כהנים' ותגיד הרבונו של
הלכה עמ׳ שה) כשחלם חלום רע. עולם אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי
ומה שציין הרב זצוק״ל למ״ב בסי' ר״כ ,שם וכו' [המובא במסכת ברכות דף נ״ה ע״ב].
מבואר בשם הרשב״א ,שתענית חלום אינה
חובה אלא רשות ,ומה שציין לסי׳ תקכ״ט ,שם ׳אני מוחק אותך מהרשימה שלי׳
כתב המ״ב ,שהמנהג להתענות תענית חלום העיד הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצוק״ל
אף ביו״ט. בכתב ידו :מעשה שהיה באחד שחלם חלום
שבמשך ה' ימים יסתלק מן העולם .לאחר כמה
תענית חלום בזמן הזה ימים נחלה במחלת דלקת ריאות ,ושלח שליח
כתב הרב זצוק״ל :בענין תענית חלום בזמנינו, למסור להחזו״א זצללה״ה מהחלום ושנחלה.
שמעתי שמרן הי׳ מיקל בזה ,שאין אנו חשובין השליח לא מסר פרטי החלום ,רק אמר שחלם
כ״כ שיגלו לנו מן השמים(פרסים אין ידועים לי ,ועי׳ חלום שמדאיגו .תיכף הלך החזו״א לבקרו,
כאות הקודם .עי׳ ארחות רכנו ח״ג עמוד רי״ג ,וכמעשה איש והחולה סיפר כל פרטי החלום להחזו״א .כל
ח״א עמוד ק״ס). בוקר בשעה שבע ושלושים היה בא לבקרו,
במשך חמשה ימים .ביום החמישי אמר לו
בארחות רבעו (הוא בנדמ״ח הוא כחלק א עמ׳ ק״ל) החזו״א :אני מוחק אותך מהרשימה שלי .ואז
מבואר שם ,שהחזו״א לא שם לב לחלומות הפסיק לבקרו ,והחולה הבריא .כן סיפר לי
רעים ולא אמר תפילת רבש״ע ,ולא הטיב את בעל החלום.
החלום ,ומשום שסבר שהחלומות בזמננו אינם ע״פ מעשה איש
מראים שום דבר ,ובאים רק מהרהורי הלב.
ובספר מעשה איש אליו ציין הרב זצוק״ל,
מבואר שם לענין חלומות מייראים מבואר
שם ,שאמר החזו״א לבן ביתו ,שיש חלומות עדות מרן הגראי״ל שטיינמן זצוק״ל:
שתפקידם לעורר את האדם לתשובה. גילוי מהחזו״א בעת סידור ספריו
סיפר מרן הגראי״ל שטיינמן זצוק״ל ,שראה
חלום של נידוי במחברתו של הגר״ש גריינמן (שסידר וערך את ספר
שיעור יומי ק+בוע חזון איש לדפוס) שכתב שלאחר פטירת מרן ז״ל
ב+מסלול 'בדרכו 8 -דף' מי שחלם לו שנידו את פלוני ,אין פלוני צריך
לנהוג דיני נידוי ,אבל צריך התרה (ס' אהלי יצחק נסתפק על איזה הגה״ה אחת מכתב ידו של
וד במסכת נזיר ,נפתח בס” ד בישיו
•י מתומצת של 8דפי גמרא בכל יו
שעה בלבד להספק היומי של 8דף מר״י קץ ז״ל סי' ל' בשם מרן ז״ל). מרן ז״ל ולא ידע לאיזה מקום היא שייכת ,ומרן
מפיהגאוןהגדול ז״ל נתגלה אליו ואמר לו באיזה אופן לסדר
יויזא!זיע”•4שרייברסליט״א רבי ישראל בונים1בןחיה וטעם הדבר מבואר שם בשם החזו״א ,שכדי
בדרכו והנהגתו של מרן
ולקבוע את הדברים ,וכך עשה( .ואמר רבינו שלא
ניתן גם לשמוע א ת השיעוריכ
לחייבו לנהוג דיני נידוי צריך עדות ונאמנות, נתבאר במחברת שם אם היה הגילוי בהקיץ או בחלום ,אבל
מימים קודמים ב מערכת
הטלמסר של ישיח התורה‘ ולכן כשחלם אחר ואינו נאמן להעיד לו כן ,אין מ״מ חזינן מזה שמן השמים הסכימו שספר חזון איש יתקבל
03-3085000 מכאן ראיה שנתחייב נידוי מן השמים ,ומ״מ בצורה הראויה ,ונשלח מרן ז״ל בעצמו להורות איך לסדר את
הדבר ,ואיני יודע אם למחברים אחרים יש רשות מן השמים
כדי להגן מן היסורים הוא צריך להתיר את לכך .והוסיף רבינו לומר שבאמת כשמעיינים בספר חזון איש
נידויו. שם רואים שבלי אותה ההוספה לא היה מובן מה שנכתב).
ע״פ אעלה בתמר
1M j j
תגיד ליעקב
מרן רבנו הקהלות יעקב זללה"ה בעניני חלומות
ע''ז למו״ר (שליט״א) [זצוק''ל] ,ואמר לי שגם הוא רואה אותו הרבה פעמים חלם שספר תורה נשרף
בחלום ,ואמר לי מו''ר שהחלומות היום אינם כמו פעם שמגלים לו משהו
אחד חלם שס''ת נשרף ר''ל ,ואמר לו מו''ר (שליט״א) [זצוק״ל] ,אעפ״י שהיום
רק הם מהרהורים ביום ואפי' אם הרהר או חשב לפני כמה ימים או חודש זה
לא נוהגים להתענות ת''ח משום שהחלומות מהרהורי הלב מ''מ דבר כזה
נראה לו בחלום כעבור זמן ,והוסיף שהצדיקים היום מרוחקים מאתנו לאחר
לא חשב ועוד שזה מהחלומות שמבואר בהל' שבת שמתענים עליהם
פטירתם ואין להם פנאי אלינו כי הם נהנים מזיו השכינה ,ולא חושבים עלינו
ויעשה הטבת חלום ויתענה חצי יום היות והוא בחור ישיבה והתענית יפריעו
ורק לצדיק גדול הם מתגלים לפעמים ומגלים
מלמודו ויקבל עליו את התענית במחשבה יום לפני
לו בחלום ,וכל עוד שיש לנו זכות יש לנו הארה
זה ,החלום הי' בליל ד' ובא לשאול בליל ששי ואמר
מהצדיקים וכשאין לנו זכות הם מסתלקים
לו שיתענה ביום ב' כי בשבת לא ברור אם מותר
מאתנו גם לאחר פטירתם.
לקבל תענית ליום א' ,ונוסף לזה יתן צדקה ,למחרתr 1
השכים ונפל פסוק לתוך פיו נודע שבאותו לילה נפטר גאון אחד מעירו של .
החולם בחו״ל ורצה לתלות את החלום בזה ושאלו י .
לאחת מנכדותיו נולדה בת ,והציע לקרותה מו״ר אם למד אצלו ואמר שלא ולא תלה מו״ר בזה^ .
תמר ,כי באותו יום התעורר משנתו ונפל בפיו
1הפסוק ״צדיק כתמר יפרח״( .ראה כרכות נז ,כ: החלומות היום הם לא כמו פעם
"השכים ונפל פסוק לתוך פיו ,הרי זה נבואה קטנה").
ראיתי את מרן החזו״א זצוק״ל בחלום וספרתי
ע”פ ספר 'הסטייפלער' הרבזצוק׳׳ללומדבמיטתו
מילה בסלע
החלום שהציל
בתה הצעירה של הרבנית רשא לאה ע״ה -אמו של מרן החזו״א זללה״ה -היתה מרת פעשא מרים ע״ה שנולדה בערך בשנת תרנ״ח־תרנ״ט ,כשהיתה
פעשה מרים תינוקת ,אירע ושכבה עם אמה במטתה ,באמצע השינה היה נדמה לאמה כי יש אבן במטתה וביקשה לזורקו על הארץ ,תיכף נתגלתה לה
אמה ע''ה בחלום והזהירתה באמרה לה' :אל תזרקי את התינוקת הלזו כי יהיה לך הרבה נחת ממנה בעז״ה' ,תיכף נתעוררה ותמהה על המראה.
לאחר שנים משנישאה ,ומשילדה את הרב זצוק״ל -קל לנחש מיהו ה'נחת' אליו כיון בעל החלום!
(ע״פ ספר 'תולדות יעקב')
תורת שיח
המשך מעמוד ---------------------------------------------------------- 1
ד .ואולי י״ל בעוד אופן דבדרך כלל החלום אפי' אם הוא אמת הוא בא ב .ובעיקר קושיית הראשונים למה בהרבה מקומות חוששין לחלומות
בדרך משל וצריך לפותר חלומות שיפתרוהו ואין אתנו יודע עד מה בפתרון וכאן לא חששו ,כ' התשב״ץ בח״ב סי' קכ״ח דדבר זה ספק הוא אם לחוש
החלומות ,ולכן כשנידוהו בחלום אפי' אם נימא דלא נידוהו ממש עכ״פ זה לחלומות או לא שיש חלומות באין ע״י מלאך ויש שבאין ע״י שד ואותן
מראה שכועסין עליו מן השמים ולכן ראוי שיתירוהו י' בנ״א דהוי כמפייסין אין בהן ממש ,כדאמרי' בברכות נ״ה ב' ,וכיון שהוא ספק לענין איסורא
להקב״ה עבורו ,תדע שלא מצאתי שצריך לנהוג דיני נידוי עד שיתירוהו מחמרינן בספק ,אבל כל דבר שבממון יש לנו להעמיד הממון שנפל בו
[העירוני שהר״ן בנדרים שם מסתפק בזה] ולא אמרו אלא שצריך התרה הספק בחזקתו ,וע״ז אמרו באותו שהיה מצטער על מעות מע״ש שהניח
[ועי' בחי' הר״ן בסנהדרין שם שהוכיח מסוגיא זו דלא כהרשב״א שגם הנודר אביו שאין לו לסמוך על החלום ויונח הממון ההוא בחזקתו כאשר היה
בחלום צריך התרה] ,וכן תענית חלום בשבת שזה מראה שראוי לבא עליו קודם החלום ,דברי חלומות בכענין זה לא מעלין ולא מורידין להוציא
איזה פורענות או זה או דומה לזה ,ולכן ראוי להתענות לבטל הגזרה ,אבל הממון מחזקתו ,עכ״ל ,וכו'.
כאן אם נימא דהוא מע״ש הרי אתה נוקט החלום כפשוטו ולזה לא חיישי' ג .אמנם דעת הר״ן בתי' בתרא ודעת המאירי דמע״ש דינו כאיסורין ולא
שרוב החלומות אינן אלא משל ,ואם אינו מע״ש ממש תו לא ידעינן מה כממון וכ״נ דעת התו' ביבמות קט״ו ב' ד״ה ומי ועי' רש״י פסחים ז' א' ד״ה
הוא ולאיזה דבר כיון בעל החלומות ולכן אין מחזיקין אותו במע״ש וצ״ע. בהר שכתב דספק מעות מע״ש ספק חולין ספק איסורא לחומרא וע״ש
ערוך ע״פ ביאור ההלכה ,פ״ו מהל' מעשר שני ה״ו ,ד״ה אמרו בתוס' [וביאור מחלוקתם נראה דהראשונים הנ״ל ס״ל דיסוד מע״ש הוא
הממון שנעשה ממון גבוה ומזה מסתעף האיסור אח״כ ולכן בתחלה צריך
בענין חלומות שוא ידברון
לדון מצד הממון ואם אין כאן חיוב ממון ממילא אין כאן איסורין והחולקים
זקן א' שאל את אאמו״ר הכ״מ דשמואל אמר בברכות נ״ה ב' החלומות שוא ס״ל דיסוד מע״ש הוא האיסור וממילא נעשה ממון גבוה שו״ר מש״כ בזה
ידברון ,ולו הי' אח באמריקה והי' בריא וחלם לו לילה א' שהוא מת ,ואחר אאמו״ר זללה״ה בקה״י סנהדרין סי' ט״ז ע״ש] ,ולפ״ז צריך יישוב הקושיא
זמן הגיע לו מכתב שבאותו לילה שחלם מת ,הרי שהחלומות נכונים. הנ״ל ,ובתשו' שיבת ציון סי' נ״ב מחלק בין חלום דלשעבר לחלום דלהבא
והשיב לו אם אומרים על פלוני שהוא שקרן ,וכי הכונה שמימיו לא אמר דחלום דלהבא שמודיעים אותו שכך וכך יהי' לו הוי כעין נבואה קטנה
אמת ,ואם אמר שרוצה לאכול וכי אינו אמת ,אלא הכונה שא״א לסמוך וחוששין לו ,אבל חלום דלשעבר אין חוששין ,אמנם לכאו' נידוהו בחלום
עליו שהוא עלול הרבה לשקר ,וה״נ הכונה שא״א לסמוך על החלומות כי הוי נמי כחלום דלשעבר (ועי' בשיבת ציון מש״כ בזה) ,ובפי' רבנו יונתן בסנהדרין
הם עלולים לדבר שוא ,אבל אין הכונה שמעולם אין אומרים אמת. שם מחלק דלהחולם עצמו יש לו לחוש להחולם אבל לא לאחרים ,אבל
פניני רבינו הקה״י ח״א עמ' צ״ג ,והובא גם באגרות וכתבים -דרך אמונה ,ח״א סי' קצ״ה מדברי רבנו מבואר דגם להחולם עצמו אין לחוש.
V בחלום אדבר בו
סקירה מיוחדת של דברי תורה וספיקות שהתעוררו להרב זצוק״ל בחלומותיו ,וגילה באוזני מקורביו
חידוש בהלכות קידושין שהתעורר בחלום הגילוי בחלום :כיצד מתקשר הפסוק 'צעיר אנכי ונבזה'
פעם לאחר מנוחת הצהריים שח הרב זצוק״ל ,מעשה שראה בחלומו, לסיפא 'פקדיך לא שכחתי'
וסיפר אותו גם לרעייתו הרבנית ע״ה ,וזה היה דבר החלום :אשה רצתה באחד הימים סיפר הרב זצוק״ל שנתקשה בחלום על הפסוק בתהלים
להתחתן עם איזה איש ,ולא הסכים ,אז הבטיחה לו שאחר עשר שנים
(קי״ט קמ״א) צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי ,שלכאורה לא מובן
תתן לו מעיל עם עשר כפתורי זהב ,עברו עשר שנים ,וכל שנה ילדה לו
הרישא והסיפא של הפסוק ,וכי בגלל שהוא צעיר ונבזה לא שכח את
ילד ,שאל אותה בעלה היכן המעיל שהבטחת ,אמרה לו העשר ילדים
התורה ,ואילו היה מבוגר וחשוב היה שוכח?
אלו העשרה כפתורי זהב ,אמר לה הבעל את הבטחת כפתורי זהב ,ולא
קיימת ,החליט שרוצה לחנכה שתדע לעמוד בדיבורה ,הלך ונתן לה ונתבאר לו בחלום שרב היושב ופוסק הלכות אמנם מקיים בזה מצוה
גט [אבל חשב להחזירה] לאחר שגרשה נזכר שהוא כהן ,אז הלך לרבו רבה ,ומכל מקום הוא עצמו אינו יכול לחזור על תלמודו כי כל היום הוא
לשאול מה לעשות ,אמר לו רבו אתה יכול להשיבה ממ״נ ,אם בזה שילדה מופרע על ידי השואלים ,וזה מה שאמר דוד המלך 'צעיר אנכי ונבזה'
ילדים לא התקיים מה שהבטיחה כפתורי ובגלל זה העולם אינם מכירים אותי ,ואינם
זהב ,הקידושין לא קידושין דהא על תנאי באים לשאול אותי ,וממילא 'פקדיך לא
זה קדשה ,ואם נחשב שקיימה הבטחה ,אז שכחתי' כי יש לי זמן לחזור על תלמודי.
הגט אינו גט [א״ה .כי הוא על טעות] ,עד כאן (ע״פ ווי העמודים חלק י״ט עמ' ז' ואילך)
החלום .הרב זצוק״ל הפטיר כי 'כל זה בחלום
אמנם לדינא יש לעיין בכל זה'. הגילוי בחלום :מדוע אמר דוד
המלך 'משאת כפי מנחת ערב' ולא
ספק אם נרדם ,אם יכול לברך מנחת 'בוקר'?
ברכות השחר
חלום נוסף חלם הרב זצוק״ל בו נתבאר לו
באחת ההזדמנויות שאלו להרב זצוק״ל פשרו של פסוק אחר ,החלום היה על הפסוק
אם ישן הלילה ,והשיב’ :כן ,היום ברכתי הרב זצוק״ל בשיחה תורנית ממיטתו עם תלמידו הגרי״׳מ דרוק שליט״א
בתהלים (קמ״א ב') 'תכון תפלתי קטרת לפניך
ברכות השחר כיון שהלילה בחלום ראיתי
משאת כפי מנחת ערב' ,ובפשטות מנחת
את החזו״א וא״כ ודאי נרדמתי' ,הסובבים
הוסיפו לשאול האם שאל לחזו״א משהו? ערב הכוונה לתמיד של בין הערבים ,והרי גם
והרב זצוק״ל ענה ש'כן' ,וסיפר ששאלו אם בבוקר הקריבו קרבן ולמה לא אמר 'מנחת
יש לו ספק אם נרדם בלילה ,האם יכול לברך בוקר'?
ברכות השחר והשיב לו החזו״א (בחלום) ש'רק והרב זצוק״ל אמר שגילו לו בחלום לתרץ,
אם אתה יכול להשבע שישנת תברך ואם לא שמבואר במדרש (במדבר רבה פינחס פרשה כ״א
אל תברך' ,ועכ״פ -הפטיר הרב זצוק״ל -אם אות כ״א ,מדרש תנחומא פנחס סימן י״ב) 'אמר ר'
ראיתי את החזו״א בחלום מסתמא נרדמתי, יהודה בר סימון מעולם לא לן אדם בירושלים
ולשאלת הסובבים האם הוא רואה בחלום ובידו עון ,כיצד? תמיד של שחר היה מכפר
מדי פעם את החזו״א או את אבא (הסטייפלער), על עבירות שנעשו בלילה ,ותמיד של בין
השיב הרב זצוק״ל שאכן כן לעתים רחוקות. הערבים היה מכפר על עבירות שנעשו ביום,
ספק על חילול מעשר שני מכל מקום לא לן בירושלים אדם ובידו עון
הרב זצוק״ל בשיחה תורנית ממיטתו עם הגר״י מקלב שליט״א שנאמר 'צדק ילין בה' (ישעיה א' כ״א)'.
בש״ק בחוקתי תשס״ח כאשר הרב התעורר
ממנוחת הבוקר ,אמר שעכשיו חלם בשינה והרי עבירות של היום הם מרובים משל
ספק שהתעורר לו ,דהנה יש מקרים שמותר וכמבואר לילה ,שבלילה רוב האנשים ישנים
לעשר בשבת ,כגון האי עובדא שהחזו״א חשבון עשה בשבת (דף פ״ט ע״ב) שיצחק אבינו
התיר לעשר בשבת (ראה בדרך אמונה) שהיה נמצא חוטאים, להקב״ה שבלילה ישנים ואין
הכשר מעולה ומסתמא ודאי מעושר ,אלא שתמיד של בין הערבים כיפר על יותר
שבכל זאת לא רצה שיאכלו בלי לעשר שוב, עוונות מאשר תמיד שחר ולכן ביקש דוד
אך הספק הוא האם מותר גם לחלל את המלך שתפילתו תתקבל כמו התמיד של
המעשר שני ,דלכאורה זה יכול לעשות גם בין הערבים ,שבפועל הוא מכפר על עוונות
במוצאי שבת ,וא״כ יהא מוכח שיש איסור יותר מתמיד של שחר[ ,וכעין תירוץ זה תירץ
מיוחד על חילול מעשר שני בפני עצמו ,או הרב זצוק״ל עושה סיום מסכת במיטתו
החת״ס בדרשות ח״א עמוד י״ב].
דלמא אחר שהתירו כבר התירו זה נמי ,מפני (שם)
שכך גם יכול להגרם מכשול אולי ישכח לחלל ,אך רק הספק היה בחלום ספק על ברכה בחלום
ולא פתרונו.
קרה והרב שצוק״ל התעורר וסיפר שחלם חלום שאכל דבר שברכתו
חזן באמריקה שהוא בן א"י מזונות וטעה בברכה אחרונה ,שבמקום לברך ברכת מעין ג' על המחיה -
הירך ברכת הזן בלבד ,ונסתפק אם יצא ידי חובה ורצה לחפש ולא מצא,
הרב סיפר שחלם ,שיהודי בא לשאול ששכרו אותו להיות חזן באמריקה
וכך נתעורר ואינו יודע הדין זכור לו שמדובר מכך [והוסיף שב״ה שזה
אבל הבעיה מה יעשה עם יו״ט שני? שאמנם לגבי מלאכות הוא ינהג יו״ט
שני מפני מראית העין ,אבל מה יעשה עם תפלת יו״ט שני שהוא בן ארץ רק חלום] ,נכדו הגר״ג הוניגסברג שליט״א הראה לו בספרו 'שונה הלכות'
ישראל ואיך יתפלל תפלת יו״ט לפני העמוד ,והפטיר הרב זצוק״ל שזה פת סי' ר״ח שם כתב (ע״פ המ״ב) שבדיעבד יצא ,וכ״ז לענין תבשיל ,ולענין
באמת שאלה טובה. כיסנין הובא שם שהחזו״א נסתפק בזה. ^
m
רשימות התלמידים //עניני חלומות
פקו״נ אין צריך כפרה כלל ,כמבואר במ״ב (סימן דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין (סנהדרין ל' א') ,היה מטבע לשון שגור
של״ד סקע״ח) .תשובה :עי' תעני ת י"א א' תד"ה בפי הרב זצ״ל ,ויסודו ממה שקיבל ממרן החזו״א (קונטרס הזכרונות אות כ״ד)
אמר( .שהיושב בתענית הוה חוטא ,אבל מ״מ המצוה שהוא שבזמנינו יש להקל בתענית חלום שאין אנו חשובין כ״כ שיגלו לנו מן
עושה תענית גדול יותר מן העבירה ,ומ״מ יש קצת חטא מידי דהוה השמים.
אמתענה בשבת תענית חלום דקורעין גזר דינו ,ונפרעין ממנו תענית של שבת) .שאלה :עדיין
אמנם הרב שם סייג שבהוראה זו לא ברורים הפרטים ויש חלומות
לא הבנתי למה אם עושה מלאכה גמורה שיש בה כרת משום פקו״נ לא
שצריך לחשוש להם.
צריך שום כפרה ,ועל תענית בשבת שהיא ג״כ לצורך פקו״נ צריך כפרה.
תשובה :הי' לו להתפלל שלא יגיע לכך .שאלה :הרי גם בעושה מלאכה הוראה אחת ברורה היא ,שתענית חלום אינה נוהגת בזמנינו ,והחולם
לפקו״נ נאמר שהיה לו להתפלל שלא יגיע לידי כך .תשובה :כשעושה מהחלומות הרעים הנזכרים בשו״ע (סי' רפ״ח ס״ה) שיש להתענות עליהם,
מלאכה היא מלאכת היתר ,משא"כ בתענית שביטל עונג שבת וזה א"א יתן י״ח גרוש לצדקה [שהוא כ 127 -ש״ח שהוא שווי סלע כיום],
להשלים הו"ל להתפלל ע"ז .שאלה :לכאורה לפ״ז חולה שצריך לאכול וכמבואר במ״ב (סי' של״ד סק״פ) שזה שווי פחות שבכבשים בזמן המקדש.
ביוה״כ יצטרך כפרה על זאת ,שהרי ביטל מצות עינוי דיוה״כ ,ובמ״ב ועיי״ש במ״ב עוד פרטים[ .ובדעת נוטה וישב תשובה מ״ג ,כתב :לא
(סימן תרי״ח סק״ה) כתב שאין צריך כפרה דאונס רחמנא פטריה .תשובה: מעלין ולא מורידין בהלכה].
חולה מחוייב בזה משום ונשמרתם משא"כ בתענית חלום .והשיב הרב כתב הרב בדרך אמונה (בה״ל פ״ו ממעשר שניה״ו ד״ה אמרו) שבדרך כלל החלום
על מה שאומרים בזמירות שבת ,וזכינו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה אפי' אם הוא אמת ,הוא בא בדרך משל ,וצריך לפותר חלומות שיפתרוהו,
ומתוך מיעוט עוונות .שפעמים מוכרח לעשות עוון כגון שחלם חלום ואין אתנו יודע עד מה בפתרון החלומות ,ולכן כשנידוהו בחלום אפי' אם
רע ונפשו עגומה עליו וצריך להתענות בשבת (מוסף שב״ק מטות תשע״א). נאמר שלא נידוהו ממש ,עכ״פ זה _________________________
כתב הרב :זקן א׳ שאל •I מראה שכועסין עליו מן השמים,
את אאמו״ר הכ״מ ,דשמואל ולכן ראוי שיתירוהו י' בנ״א שהם
אמר בברכות נ״ה ב׳ החלומות כמפייסים להקב״ה עבורו ,וכן
חזיון
יזלליא »ט tב א • ד•rt
שוא ידברון ,ולו הי׳ אח תענית חלום בשבת שזה מראה
באמריקה והיה בריא ,וחלם לו חל«א ?ט tב א »חזי ת ך• • ▼ פורענות שראוי לבא עליו איזה
לילה א׳ שהוא מת ,ואחר זמן ליייז־???1 ׳א ראוי ולכן או זה או דומה לזה,
הגיע לו מכתב שבאותו לילה להתענות לבטל הגזרה ,אולם
ט ב א י 4 .א
שחלם מת ,הרי שהחלומות לחלום ברור כפשוטו אין לחוש
י ט ג א ?י' ה ו י
נכונים .והשיב לו ,אם אומרים שרוב החלומות אינן אלא משל.
על פלוני שהוא שקרן ,וכי הכונה * ׳*י ג :ל ע י»ו**י ה :ל *ט ב
~ו Iר י
ע י ג ע זי ק #י ן הרב טרח והעתיק את נוסח
שמימיו לא אמר אמת ,ואם אמר ההטבת חלום הנזכר בגמ (ברכות
שרוצה לאכול וכי אינו אמת, ל י ג ז ר י ע ל י ח סן
נ״ה ב') עבור רעייתו הרבנית ע״ה,
אלא הכונה שא״א לסמוך עליו ר לייזיי וכתב שם שזכר אומר חלמא
שהוא עלול לשקר ,וה״נ הכונה י ; היי י ז ב * טבא חזית ,ונקבה תאמר חלמא
שא״א לסמוך על החלומות כי כ 1ני« טבא חזאי .וכתב בעל 'תשובות
הם עלולים לדבר שוא ,אבל י ט ב א ל♦ הוי י T I הגר״ח' רבי אהרן גרנדש שליט״א
אין הכונה שמעולם אין אומרים שבשנים האחרונות אמר הרב
אמת( .מסי פניני רבינו הקהייי). זצ״ל שכל עת שחולם חלום אומר
בטעמא דקרא (בראשית מ • תפלה קצרה בעת שהכהנים
נוסח הטבת חולם שכתב הרב זצוקיל לרבנית עי׳ה בגב כריכת סידורה -מארכיון ׳אלא די אמות של הלכה׳
יב) כתב הרב פירוש נפלא בענין אומרים ויחנך ,ולא הרבש״ע
חלום שרי המשקים והאופים ,שאצל שר המשקים כתוב ויאמר יוסף הארוך ,ודי באמירה אחת.
ואילו אצל שר האופים כתוב ויען יוסף ,ומבואר בגמרא סוטה (ל״ב נמצא בסידורו של הרב זצוק״ל בברכת כהנים נוסח תפלה בכתב ידו
ב') שכל מקום שנאמר עניה הוא בקול רם ,וצריך טעם למה אצל שר
בזה״ל :ויהי ורצון שיהיו• כל חלומותי עלי לטובה ושלא ישלוט בי עין
המשקים ענה בקול נמוך ואצל שר האופים בקול רם .ופירש הרב ע״פ
הרע כי מזרעא דיוסף קאתעא.
הגמ' (ברכות נ״ה א') שבחלום רע מה שהאדם עצוב זה פתרונו וכן להיפך
בחלום טוב מה שהאדם שמח בו זהו פתרונו ,וכפי הנראה יוסף רצה נשאל הרב שנמסר בשם גאב״ד טעשיבין זצ״ל שעל חלומות יש לומר
לעשות להן טובה ובודאי כ שמפרסמים על אדם שיעלה לגדולה יש לו את דברי הגמ' (פסחים ק״י ב') כל דקפיד קפדי בהדיה ודלא קפיד לא קפדי
כבר שמחה גדולה ע״י הפרסום וכן כ שמפרסמים על אדם שהולך ליהרג בהדיה ומיהו למיחש מיבעי ,ודחה הרב ואמר 'זה לא שדים' (רשימות
בודאי יש לו כבר מיד צער גדול ע״י הבושה שכולם יודעים מזה ,ולכן הגר״א מן) .והנה בחיפוש בספרי האחרונים נמצא לכאורה כעי״ז בספר
לשר המשקים אמר בלחש כדי שלא ישמעו אנשים ולא תהא שמחתו דבש לפי (מערכה ג' אות יז) להרחיד״א וז״ל :ואגב אומר כי ידעתי מאדם
רבה כל כך שלא יתבטל עי״ז פתרון החלום ,אבל לשר האופים פרסם גדול שלא היה מקפיד בחלומות ואמר שראה ת״ח אחד שעל הרוב
בקול רם בפרהסיא כדי שירבה צערו ,ובזה יתבטל החלום. היה מתענה ת״ח בשבת ואמר לו בשבת א' שלא יתענה ושוב לא חלם.
אולם יש לדקדק שהרחיד״א לא נקט את לשון הגמ' שמתנסחת בלשון
הרב היה מספר לעיתים מחלומותיו לב״ב ,ואולי הטעם להנהגה זו היא כפולה לקולא ולחומרא ,גם לא כתב כן על כל אדם אלא רק על ת״ח
מה שאמרו בגמ' (הנ״ל) חלמא בישא עציבותיה מסתייה ,חלמא טבא ואדם גדול ,שיש מקום לומר שזכותו תגן עליו ,גם מצינו שכתב
חדוייה מסתייה. בשו״ת חיים שאל (ח״ב סי' י״ט) שאין כדאי לזלזל בחלומות ע״ש.
סח הרב שהחזו״א פעם התעורר משנתו וסיפר לו כי בחלומו רדפו בספר משנת פקו״נ להגרי״א לורנץ שליט״א (תשובות אות כ״ז) שאל •
אחריו סוסים אדומים ,ואמר הרב :לא ידעתי מדוע סיפר לי את הדבר, מהרב במש״כ המג״א (סימן קכ״ח סק״ע) דמתענין בשבת תענית חלום
אולי כדי שאפתור לו ,כי יש בגמרא (ברכות נ״ו ב') הרואה סוס וכו' אדום משום דתענית מבטלת החלום כאש לנעורת והוה כפקוח נפש.
בחלום ברדוף קשה. א״כ למה צריך לישב תענית לתעניתו ,והרי המחלל שבת משום
r משולחנו
פרסום ראשון :כתב יד קדשו של הרב זצוק״ל ,במענה לשאלות שעלו על שולחנו' ,מפיו אנו חיים'
שחביב אצלו ביותר -הלך לבית עולמו ,והיה שבעה שילכו לבית הכנסת ויאמרו את ה'רבונו של עולם'
וניחום אבלים וכו' ,השואל מוסיף כי לאותו בחור יש עוד
רבה של קהילה חרדית בדרום הארץ ,הריץ להרב זצוק״ל את השאלה
פרטים שהוא מפחד לאומרם.
הבאה :יש כמה פעמים שבאות נשים ואומרות שראו חלום רע ,לאו דוקא
הרב זצוק״ל שהבחין בפחד הגדול ,על לא דבר ,בחר להוסיף גם איזשהו מאלו המבוארים בשו״ע ,ואינו יודע אם נהגו בכלל לעשות הטבת חלום
משפט הרגעה ,וכתב בקצרה :אומרים שזה סימן לאריכות ימים ,ויתכן, לנשים ,והאם לעשות זאת בדרך של התרה בפני ג' ,כי הדבר נראה קצת
דעל אף שאין לזה מקור מפורש בחז״ל ,בחר הרב זצוק״ל לומר זאת כחוסר צניעות ,מה עליו לעשות?
לאותו עלם מפוחד.
הרב זצוק״ל השיב :טוב ליעצם שישמעו ב״כ [= ברכת כהנים] בביהכ״נ
ויאמרו הרבש״ע.
1 f L*p 0 ! n V
I H/*v
1־ זי' ״
לבחור אחר שחלם כעין החלום הזה ,והריץ מכתב ובו מפרט את החלום
וחששותיו ,השיב הרב זצוק״ל :תאמר את היה״ר בבר״כ ותן י״ח פרוטות 'אומרים שזה סימן לאריכות ימים'
לצדקה.
יהודי פנה אל הרב זצוק״ל ובפיו שטוחה בקשה :בחור בא אליו להתייעצות
אודות חלום שחוזר ונשנה ,אך אינו רוצה לכתוב את כל הפרטים ,כי
חושש הוא שהחלומות הולכין אחר הפה' ,רק תורף הדברים שמישהו
לחידודי
נבואה בלילה
כתב הרב זצוק״ל במבחן על הש״ס לבנו הגרי״ש שיבלחט״א:
במדרש כתוב שאין נבואה בלילה רק ביום איפה יש ע״ז סתירה בברכות?
תשובה :חלום אחד מששים לנבואה (דנ״ז ב')[ ,אך] אינו מוכרח ,והראיה
מתוד״ה לא (ד״ז ב') [שכתבו בתו״ד' :ומזה מיישב רשב״ם דבמקום אחד
משמע שהיה .לילה דכתיב וספור הככבי' (בראשי' טו) ובתר הכי כתי' ויהי
השמש לבוא משמע שהוא יום' וכו' ,ע״ש].
הרב זצוק״ל מקבל רימונים לפני ראש השנה ממקורבו הרב ישעיהו גראוכר היי׳ו
מדברי גאב״ד רמת אלחנן מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט״א שליבן מפי גיסו הרב זצ״ל
תשובה .גיסי הגר״ח קניבסקי (שליט״א) [זצוק״ל] השיב ,שלבני ספרד אין גזר בליל ראש השנה ,נלמד מהרואה חתול בחלום
ענין לאוכלו ,וכעין ראיה מהמבואר במסכת ברכות (דף נו ע״ב) 'הרואה חתול
שאלה .נאמר במשנ״ב (סימן תקפג סק״א) לגבי אכילת הסימנים' :והוא הדין
בחלום ,באתרא דקרו ליה 'שונרא' נעשית לו שירה נאה' ,שינרא' נעשה
מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רביה ,יאכל ,כל מדינה ומדינה כלשונה',
לו שינוי רע' ,עכ״ל הגמ' ,הרי דהלשון קובעת ,ואם כן מסתבר דבאותם
ויש להסתפק בנוגע לגזר שבלשון אשכנז אידיש קורים לו 'מערין' -לשון
מקומות דאין קוראים לגזר 'מערין' לא מהני ,וגם מי שלא נוהג לקרא לגזר
רביה ,אך לבני ספרד אין הגזר לשון רביה ,האם גם לבני ספרד יש ענין
'מערין' לא עשה כלום באכילתו ,כיון שאין זה לשונו.
לאוכלו ולומר עליו יה״ר שירבו זכויותינו ,או לא?
מעובד ע״פ חשוקי חמד ראש השנה י״ב ב'
ניתן להאזין לשאלות אקטואליות קצרות מתורת גאב״ד רמת אלחנן שליט״א שליבן מפי גיסו הרב זצ״ל ,בקו 04-3760582
מילה בסלע
סיפר הרב זצוק״ל :בפתח תקוה ישנתי בחדר עם הגאון רבי משה סולובייצ'יק זצ”ל ,לילה א' חלמתי את הגמ' בנדה [ל”א ,א'] דרש ר' יוסף מאי דכתיב אודך
ה' כי אנפת בי כו' לימים שמע שטבעה ספינתו של חבירו וכו'.
ספרתי זאת לר' משה ,ואמר לי :היום חשבתי לנסוע לירושלים ,אבל כיון שחלמת דבר זה -לא אסע.
לא למדתי אז מס' נדה ,וכיון שספרתי לו החלום אפשר סבר שהעניין שייך לו.
ע״פ דרך שיחה
m
שיח אמונה
הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט"א
בדף נ״ה ב' כ״ד פותרי חלומות היו בירושלים פעם אחת חלמתי חלום בענין בר הדיא מפשר חלמי,
והלכתי אצל כולם ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכולם נתקיימו בי, וכל החלומות הולכין אחר הפה
הרי שכפי שהוא פותר כך מתקיים ,אבל אין זה בשליטתו ,זה תלוי במזל
ברכות נ"ו א' .בר הדיא מפשר חלמי הוה מאן דיהיב ליה אגרא מפשר ליה
שלו מה הוא מרגיש באותו הרגע של הפתרון ,ואם בנבואה זה תלוי אם
למעליותא ומאן דלא יהיב ליה אגרא מפשר ליה לגריעותא ,אביי ורבא חזו
הוא רחמן או קפדן ,עאכו״כ שבפתרון חלום זה תלוי אם הפותר הוא כעת
חלמא אביי יהיב לי זוזא ורבא לא יהיב ליה וכו' לסוף אזל רבא לחודיה
בשמחה גדולה אז זה מיד נפתר לו למעליותא ,ואם בעצבות זה נפתר לו
לגביה ,וגם פתר לו לגריעותא ,וכו' ,לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא ,ואז
לגריעותא.
הוא פתר לו למעליותא וכו' ,הוה קאזיל בהדיא בארבא ,אמר בהדי גברא
וזה בעצם מה שחידש בר הדיא על דברי ר״א שכל החלומות הולכים אחר דמתרחיש ליה ניסא למה לי ,בהדי דקסליק נפל סיפרא מיניה ,אשכחיה
הפה ,דלר״א זה תלוי בפתרון ,ובר הדיא חידש שזה מתחלף לפי המצב רוח רבא וחזא דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכין אחר הפה ,אמר ,רשע בדידך
של הפותר ,ואצל בר הדיא הדבר היה תלוי אם שילמו לו זוזא או אם לא קיימא וצערתן כולי האי ,כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא וכו',
שילמו לו ,לכן הוא התחנן לההוא טורזינא שישלם לו ואז הכל ייפתר לטובה אזל יתיב אפתחא דריש טורזינא דמלכא (שומר אוצרהמלך) ,ריש טורזינא חזא
ותו לא מידי ,אבל כשהוא לא הסכים זה התפתח לרעה עד שנפל תכלא חלמא כו' א"ל הב לי זוזא ,לא יהב ליה ,ולא א"ל מידי כו' שמעי ביה מלכא
בכולהו שיראי דמלכא ,וטענת רבא היתה על בר הדיא ,אתה הלא ידעת כו'.
שהזוזא גורמת לך שמחה וכל הפתרון משתנה עי״ז ,למה לא הצעת לי והנה זה הבר הדיא יתכן שהיה אמורא מתלמידי רבי אמי ורב אסי ,בחולין
לשלם ,ואין לומר שאם החולם לא מבין מעצמו לשלם שוב כבר לא יועיל ק״ו א' מוזכר מימרא בשמו בשם רבי אמי הכהן ,וגם בגיטין ה' ב' הוא מוזכר
אם הוא ישלם ,דהלא חזינן שלההוא טורזינא בר הדיא כן הציע לו שישלם, אתא לקמיה דר' אמי ור' אסי ,ור' אמי ור' אסי כהני חשיבי דא״י מיכף הוו
א״כ רשע בדידך קיימא וצערתן כולי האי. כייפי ליה לרב הונא (גיטין נ״ט ב') ,ור״ה היה מתלמידי רב ,ורב יהודה גם היה
והנה באמת יש לתמוה ,דלכאורה מלשון הגמ' נראה דבשלש עשרה מתלמידי רב ושמואל ,כידוע בכל הש״ס ,ואמרי' בקידושין ע״ב ב' משמת
החלומות שאביי ורבא חלמו ולאביי הוא פתר למעליותא ולרבא לבישותא רב יהודה נולד רבא ,א״כ רבא היה בזמן בר הדיא ,וגם אם הבר הדיא המפשר
משמע שהם חלמו שניהם בלילה אחד ,מדאח״כ אמרי' לסוף אזל רבא חלמי אינו אותו אמורא בר הדיא ,צע״ג לכאורה איך מלאו לבו משום בצע
לחודי' ,משמע דהראשונים היו ביחד ,ומסתמא אביי סיפר לרבא שהוא כסף לפתור כ״כ לגריעותא ולהרוג את אשתו ובניו ובנותיו של רבא ,ותו
משלם לו ,וכפי הנראה רבא לא הסכים לשלם לו ,ולכאורה אביי סיפר לו דכשהשומר של האוצר של המלך רואה חלום והפתרון הוא שיפלו תולעים
מה הוא פתר לו ,ואולי הוא אפי' היה שם בחדר ,והוא רואה בעיניו שלאביי בבגדי המלך ,וכי משום שהשומר לא נותן לו כסף הוא מוכן למסור את
שמשלם לו הוא פותר לטובה ,ולו לרעה ,ולכאורה תימה גדול הרי רבא ידע נפשו ,והלא הוא יודע שהמלך יתאכזר עליו ,שיפתור לו לטובה אף שהוא
שכל החלומות הולכים אחר הפה כדכתבינן לעיל ,א״כ מה התחדש לרבא יפסיד זוזא ,ושלום על ישראל.
בזה שנפל הספר מחיקו והיה כתוב בו כל החלומות הולכים אחר הפה, עוד צ״ע לשם מה בר הדיא שמר בחיקו סיפרא שכתוב בו כל החלומות
למה הוא לא קילל אותו תיכף בחלום הראשון ,שפתר לו לבישותא ולאביי הולכים אחר הפה ,וכי הוא פחד שהוא ישכח שכל החלומות הולכים אחר
לטיבותא. הפה ,גם צ״ע אטו רבא לא ידע דכל החלומות הולכין אחר הפה והלא איהו
ונראה דרבא הוה סבירא ליה שמה שאמר רבי אלעזר כל החלומות הולכים גופי' קאמר לעיל נ״ה ב' על הא דקאמר ר״א שכל החלומות הולכין אחר
אחרי הפה ,הוא לומר שאם הפותר לא יוציא מפיו ,הו״ל כאיגרתא דלא הפה ,והוא דמפשר לי' מעין חלמי' ,א״כ ידע היטב לההיא מימרא ,א״כ מה
מתקריא ,ועוד שאם להפותר אין מזל מלידה של פותר חלומות ,אין בדבריו התחדש לו בספר שנפל מחיקו.
ממש ,וכ״ז כלול במשפט כל החלומות הולכין אחר אותו הפה של הפותר ונראה בס״ד לומר בכ״ז בדרך אפשר ,דהנה איתא בגמ' כאן בברכות נ״ז ב'
חלומות ,ואיך שהמזל שלו מרגיש לפתור לאותו החולם ,וזה משתנה מחולם חלום אחד מששים לנבואה ,כלומר דבחלום מראים לו להאדם את העתיד
לחולם ,דהא כבר כתבו התוס' דאי״ז תלוי בחכמה רק במזל ,כלומר דאדם לבא עליו ,כמובן אם החלום הוא ע״י מלאך ולא ע״י שד ,כדאי' בדף נ״ב
שאין לו את המזל של פותר חלומות אף אם הוא יכוין ויפתור מעין חלמא, ב' ,ובנבואה ידוע ,דהמתנבא יכול לפרש את הנבואה בהרבה אופנים ,ולא
לאו כלום הוא ,א״כ יש פה חלק שמימי ,ולכן לאביי הוא פותר לטיבותא להם הקב״ה כיוון ,ולהכי כששאל הקב״ה את ירמיה מה אתה רואה ,והשיב
ולרבא לבישותא כי כך הוא רואה במזל ,אבל אין כאן שום רשעות מצד סיר נפוח אני רואה ופניו מפני צפונה ,שיבח אותו הקב״ה היטבת לראות,
הפותר ,אולם כך חשב רבא עד שהוא ראה שנפל ממנו ספרו שכתוב שם כל כי זה היתה כוונתי ,וכדכתב אאמו״ר מרן הגאון הקדוש זללה״ה בטעמא
החלומות הולכין אחר הפה ,דלזה אין צריך לכתוב בספר ,דפשוט הוא אם דקרא בזכריה פ״ד ד' ה' ע״ש ,וזה היתה גדולת הנביא שהבין מיד הנמשל
באין אליו לפתור חלומות ,בודאי שהוא יוציא בפה והוא יאמר מה שהוא כדכתב הרמב״ם בפ״ז ביסה״ת ה״ג ,והנה גם בנבואה לכאורה הנביא יכול
מרגיש ,אבל כשראה שהוא החשיב את זה בספרו ולא זז ידו ממנו ,הבין קצת להתערב ,לפי תכונתו ,כדאי' במגילה י״ד ב' דיאשיה שביק ירמיהו
רבא שבר הדיא כתב את זה כדי לקרוא מתוכו ולזכור היטב שזה תלוי בו ושדר לגבה דחולדה מפני שהנשים רחמניות הן.
ובמצב רוח שלו ,והוא צריך לעשות מעשים כדי לשמוח ,כגון לקחת כספים, והנה בחלום הדבר מתחלק לשתים ,החולם ,והפותר ,אם הפותר לא פותר
ובלי זה על כרחו זה נפתר לרעה ,ויתכן שגם בכל פעם שהוא פתר חלום יתכן שלא יתקיים מידי מהחלום ,כדאמרי' בדף נ״ה א' חלמא דלא מפשר
ששילמו לו הוא היה לוקח את הספר וקורא בו כל החלומות הולכים וכו' כאגרתא דלא מקריא ,ופרש״י לא טוב ולא רע הוא שכל החלומות הולכין
עד שהיה בא אליו הפתרון ,וספר כזה צריך לשמור בחיקו כל הזמן ,ושמא אחר הפתרון ,והנה הפותר חלומות אם הוא נולד עם מזל של פותר חלומות
הוא היה לובשו כעין קמיע (בשבת דף ס״א) כדי שישפיע ויתקיימו דבריו ,וע״ז כדכתבו התוס' בדף נ״ה ב' ,אם הוא מפשר ליה מעין חלמיה ,מתקיים מה
הקפיד רבא מאד וא״ל רשע בדידך קיימא וכו'. שהוא פותר ,ולכאורה אף אם לא נגזר על האדם מראש כך ,וכדאמרי' התם
'קהילות יעקב'
לרגל יום היארצייט המ״א של מרן בעל ה׳קהילות יעקב' זיע״א ,התקיים שיעור לעילוי נשמתו ,לאחר תפילת וותיקין במנין שבבית הרב זצוק״ל,
ע״י נכדו הגרי״ש קניבסקי שליט״א
שיעור ביארצייט הסטייפלער אב תשפ״ו
ולהבחן בק ביעות מסגר ת 'שיח התורה' יחד עם מאות בני העלייה ,ובכך גם
שיעור יומי קבוע במסלול ׳בדרכו 8 -דף׳ ב׳שיח התורה׳
להכנס ל 107 -ההגרלות השבועיות.
מפי הגאון הגדול רבי ישראל בונים בן חיה רויזא שרייבר שליט״א
במקביל ,ניתן לשמוע ב'שיח התורה' שיעורים יומיים בהלכות שבת ,לפי לראשונה בעולם התורה :עם פ תי ח ת הלימוד ב מסכת נזיר ,נפתח בס״ד
סדר הלימוד של 'שיח ההלכה' ללימוד הלכות שבת בשנה אחת ,ובדרכו של ב'שיח התורה' שיעור יומי מתו מצת של 8דפי גמרא בכל יום ,לפי סדר
מרן זיע״א ,הנמסרים דבר יום ביומו ע"י הרה״ג רבי חיים אנגלרד שליט״א. לימוד הש״ס בכל שנה שנהג רשכבה״ג מרן שר התורה זצוק״ל ,בסדרי
'החובות' מערב פסח ועד ערב פסח.
כידוע ,מאז הס תלקותו של מרן זצוק״ל הקימו ב'שיח אמונה' את מפעל
'שיח התורה' לטובת נשמתו ,כשבמרכזם של סדרי הלימוד מתקיים סדר
הלימוד 'בדרכו 8 -דף' ,ב מסגר תו עמלים מאות בני עלייה ושוקדים בכל
יום על לימוד 8דפי גמרא ,ואף עומדים עליהם בכור המבחן.
לתועל ת הרבים ,נ ע תר הגאון הגדול רבי י שראל בונים [בן חיה רויזא]
שרייבר שליט״א למסור שיעור יומי קבוע בס״ד ,החל מת חיל ת מסכת נזיר
השבוע .השיעור מתקיים במשך כחצי שעה בלבד ,בהספק היומי של 8דף,
בדרכו והנהגתו של מרן זיע״א.
ניתן גם לשמוע את ה שיעורים ,וכן להאזין ל שיעורים מימים קודמים
ב מערכ ת הטלמסר של 'שיח התורה' , 03-3085000 ,שלוחה . 1לבק שת
רבים :ניתן לחזור למיקום האחרון ב שיעורי 8דף ,ע״י הקשה של שלוחה 1
הגרי״ב שרייבר שליט״א בשיחה תורנית עם הרב זצוק״ל ( שיעורים) ,ולאחר מכן .6
שומעי השיעורים והלומדים בסדר 'בדרכו 8 -דף' מוזמנים להוסיף חיזוק,
^ ^L
מהנעשה והמתחדש בעניני דיומא
מקרוב ומרחוק בין הזמנים כחיזוק להתמדה
בתקופה האחרונה זכו להכנס לבית הרב זצוק׳׳ל ,להבחן על תלמודם ולהתברך בברכה לכל ביומי דפגרי התקיימה בבית הרב זצוק״ל ישיבת בין הזמנים לאבות ובנים מידי יום ביומו
טוב ,גם תלמידי מכינה לישיבה על טהרת הקודש בית שמש ,וכן קבוצת תלמידי חו"ל שבאו לאחר מנין ותיקין למשך שעה בקביעו ת
לביקור בארץ הקודש ,כולם שווים לטובה ולברכה.
מכינה לישיבה על טהרת הקודש בית שמש ישיבת בין הזמנים בחודש אב לאבות ובנים בבית מרן זצוקל מידי יום ביומו לאחר מנין ותיקין למשך שעה
חיזוק לצעירי הצאן
תלמידי כי תו ת ז' בחיידר 'צאן קדשים' בית-שמש ,שע״י קהל 'מתמידים' בנ שיאות הגרב״מ
מינצברג שליט׳׳א עלו להיבחן אצל הגרי"ש קני בס קי שליט׳׳א על ג' פרקים' :המניח'' ,הפרה'
ו'החובל' שבמסכת בבא-קמ א ,ולאחמ"כ זכו לקבל את ברכתו ,לצידם נכנסו לאחרונה גם
תלמידי כיתה ה' מת״ת 'חזון איש' שבאחוזת ברכפלד מודיעין עילית.
חיידר 'צאן קדשים' בית-שמש שעי קהל ה'מתמידים'
כיתה ה' תת חזון איש ברכפלד
------------מכון ------------
הי רו ש ל מי שי עו רי ט ל מ ס ר ל ש מי ע ת סל03-30-777-00 :
מהגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט׳׳א
ולסדר י ומבחנ י ׳ש יח הת ורה ׳ פקס072-2606425 : אמונה' 'שיח
03-308-5000
או בעמדות 'נדרים פלוס'
פאג״י ,סניף , 188 פרטי הבנק: להאדרת ספרי מרן רשכבה׳׳ג
הגר׳׳ח קניבסקי זצוק׳׳ל
מ״ח 409-715781ע״ש 'שיח אמונה'
להערות והארות ,ולקבלת העלון בדוא׳׳לs e 30 7770 0@ g m a il.c o m :
r ן
!חדש ה ו ק!
ה rj 0ר י V
L ^_ 1
ז־ בר
058 -3 223074 RABINOVICH
ב ע ת1
מ ה
;
ט 1ב
ראש השנה
.יפפוי תשובות רבינו מרן הגר״ח קניב 0קי זצוקללה״ה
על ראש השנה
£ bns/tf•r/f.
■11 ׳ I l fm F f
נלקט מתוך עשרות אלסי תשובות
//sf/A שהשיב בכתב ידו
ן תשובות ונוסו על ידו בי” ג נסה
הגאון רכנו;הגרזך{ 5ן ^ ה ם ^י ן
' זצוק״ל I בתו 0ס ת מקורות וביאורי□
בעריכת תלמידי חכמי□ מוסלגי□
רבני ’ שיח אמונה’
ברא שות בנו הגרי״ש קניבסקי שליט״א
/_>Y
מגון כיהאדדת פשרי דפזכבה״׳ג
ניתן להשיג את הספר אי׳’ ה מיום חמישי בבית מרן זיע״א
מדן הגד״ח קניבפקי זצוק״כי או בחנויות הספרים המובחרות | לכמויות :מכון שיח אמונה 03-3077700
גליון | 1ר״ה ויוה״כ תשפ״ז
דברים אחדים
מרן הסבא מסלבודקא הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל ,שהקים עולה של תורה ומוסר -בהקמת ישיבת סלבודקא -חברון .הוא אשר התבטא עליו
מרן הגרא"מ שך זצ"ל שלמד בעצמו אצל הסבא ואמר כי כל התורה הקיימת היום בארץ ישראל ובאמריקה הינה תוצאה של סלבודקה אשר היתה אם
הישיבות לכל ראשי הישיבות בדור האחרון.
ומוסריו חדרו ללבבות התלמידים ,ולמרות שהוא זצ"ל לא כתב כמעט כלום מתורתו ,תלמידיו חרטו את הדברים על ליבם והעבירו בחרדה לדורות
הבאים בכל מקומות התורה ,הן בשיחות והנהגות הן בעריכת הספרים 'אור הצפן' ובאחרונה שיחות הסבא מסלבודקא [שיצא לאור ע"י בן תלמידו -
הגאון ר' יקותיאל כהן שליט׳׳א]
ובשנת המאה לפטירתו כ"ז שבט תרפ"ז -תשפ"ז ,ראינו במערכת 'קובץ גליונות' להביא אי"ה מידי שבוע בשבוע פנינים והנהגות מהסבא זצ"ל ,ששנה
זו היא זמן התבוננות בתורתו פעליו ובמעשה ידיו.
וכמובן שורש הדברים הם שיחות עמוקות ,אבל מטרתנו כדרך המוקבלת בקובץ גליונות ,שהוא ראש וראשון של העמדת גליונות השבועיים מתורת
רבותינו זצוק"ל ויבדלח"ט ,להעבירם בקצרה ובאופן קל ונגיש לתועלת.
נישא תחינה שנזכה להביא מידי שבוע ושבוע ומיד מועד במעדו מצפונות הסבא זצ"ל ,ויהיו הדברים לתועלת להולכים בדרכיו ובנתיבותיו.
נשמח לקבל חומר ורעיונות לגליון למייל המערכת.
מערכת "קובץ גליונות"
בסיום אותה שיחה אמר ואיך אפשר לעבור ימי דחקו לראות ופרצו ונפלו שם קרבנות כדי לראות א״א בלי להתפלל על זה בר״ה
הדין אך בשחוק על פניו ובאמירת א גוט מארגען, הכתרת המלך איזו מסירות נפש לראות הכתרה סיפר הרב עמנואל בש שליט"א שאמר לו הגה"צ
בהקדמת בוקר טוב ואופני קירוב לבבות ודברי וגם מי שיתקרב יראה רק יותר את החיילים ר' מאיר חדש זצ"ל שדיברו על האפשרות לעבור
עידוד לאלו הזקוקים לזה ,יכולים לעמוד בדין הקרובים ותו לא ,וא"כ איזה זכות מי שהצליח מסלבודקה לא"י והי' חודש אלול .כששמע זאת
של רה"ש ולזכות בדין היינו על ידי מדות טובות להכנס ומי שקבל כרטיס על הבימה ומי שקבל הסבא זצ"ל התבטא ,שאל יתכן לעשות צעד
להתייחס עם כל אחד ביחס של כבוד. ליד המלך ומי שזכה בעצמו לשים את העטרה כזה בלא שהתפללו ע"ז בר"ה ,וכך הוי( .אורחות
למלך כמה כבוד וזכות יש לו ,ומי שתוקע ומריע חסידך)
והוסיף הגרמי׳׳ל כי אפשר לייחס הדבר למאמר
למלך יחי המלך וזה הקב"ה קורא לנו בואו ילדים
חז"ל הנזכר שהשוו המלכת הכירו להמלכת
אמרו לפני מלכיות ובשופר ,ובזכיה הגדולה הזו אם כבנים אם כעבדים
הקב"ה כי מעלת המלכת חבירו גדולה ונשגבה
הקב"ה יכפר על כל הדינים שלנו והרי הקב"ה אדון אמר הסבא זצ"ל כי כאשר אנו אומרים בר"ה
היא ,ולזה כוון אדמו"ר הסבא זצוק"ל שעל ידה
העולם אשר מלך והוא לא צריך לזה אלא הוא נותן היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי
אפשר לזכות בדין בראש השנה והדברים נוראים.
כבוד לאדם עד כדי כך שהוא ימליך את הקב"ה. עולמים אם כבנים ואם כעבדים וכו' ,ומה עונים
עצה מה ניתן (קובץ שיחות מהגר"מ חדש זצ"ל) מן השמים לאלו שאינם נוהגים כבנים וכעבדים,
כאשר אומרים אם כבנים התביעה אם אב אני,
המשגיח הגר"מ חדש זצ"ל סיפר שבצעירותו הכח לעבור את הדין איה כבודי .וכאשר אומרים ואם כעבדים התביעה
כשלמד בסלבודקא ביקשו התלמידים מהסבא
סיפר רבינו הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל את שסיפר ואם אדונים אני איה מוראי וכו'( .מדרכי אברהם)
מסלבודקא הגרנ"צ פינקל זצ"ל עצה מה ניתן
הגאון ר' מאיר שפירא זצ"ל שעוד זכה לשמוע
לעשות כדי לצאת זכאים ביום הדין התשובה נותן כבוד לאדם
שיחות מהסבא מסלבודקה זצ"ל ,פעם בחודש
היתה המעביר על מידותיו שהרי אחז"ל במסכת
אלול דיבר הסבא כל השיחות על עומק חומר פעם אחת הסבא מסלבודקה דיבר על יום הדין
ר"ה דף יז המעביר על מידותיו ,מעבירין לו על כל
מעשה האדם כי הוא נורא מאד וכי איך שייך הוא דיבר תמיד על הדין של אדם הראשון והוא
פשעיו. סיפר על מעשה ברוסיה שכשהכתירו את הצאר
שנוכל לעמוד בדין של ראש השנה ,עד כדי כך
עבר ראש השנה הגיעו עשרת ימי תשובה .והנה הטיל רבינו הסבא ז"ל פחד על כל השומעים האחרון נקולאי וישרו שטח של קילומטרים
קרא להם הסבא מסלבודקא שוב העצה שיעצתי שקראו לאלול זה אלול השחור .בליל רה"ש והעמידו שומרים הרבה דויזיות שלא ירצו הקהל
לכם היא עצה קשה חושש אני שמא לא תצליחו היה נהוג שלא להגיד שיחה אולם באותו רה"ש להתקרב ,והקהל בכל זאת רצו להתקרב וכולם
לעמוד בה ,לכן אני מציע עצה אחרת עבדו על אמר ג"כ שיחה על אותם עניינים .וביתר חריפות התקשטו בכל הסמלים שלהם והקהל בכל אופן
יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
ולכן עוררו בברכת השחר את האדם להסתכלות עת צרה עין טובה שהרי טוב עין הוא יבורך .וביאר הגר"מ
שכלית כי המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשי חדש שלא שהסבא מסלבודקא חזר בו אלא
שמעתי מהרה"ג ר' יצחק סאלאוויציק שליט"א
בראשית הוא מחדש בכל יום כל הבריאה כולה ששמע מהגר"א קאטלר זי"ע בשם הסבא שהתוה דרך כיצד להגיע למדרגת המעביר על
ואת האדם ובלי התחדשות מעשי בראשית מידותיו דרך עין טובה האדם המסתכל על זולתו
מסלבודקא זי"ע דהנה נחלקו הרמב"ם והרמב׳׳ן
באדם עצמו הרי הוא כבול עץ .זאת ועוד כל הנאה בעין טובה ורואה את מעלותיו יצליח להתגבר
אם חובת התפילה מן התורה או מתקנת חכמים,
כשהיא לעצמה אינה מהנה את האדם כמו שהיא על המכשולים ביחסים שבין אדם לחברו ויגיע
אולם אף לדעת הרמב"ן דתפילה של כל יום הוי
מהנה בשעה שהמהנה הוא אדם חשוב ,אם אדם לבסוף לדרגת המעביר על מידותיו .והביאור בזה
מדרבנן מ"מ תפילה בעת צרה היא מן התורה
גדול ישמש איזה אדם מלבד ההנאה מהדבר הוא שמי שמסתכל תמיד בעין טובה על הזולת
לכו"ע וא"כ בימים הללו -ימים הנוראים שנמצאים
הוא שמח כשהוא יודע שמי ששמשו הוא נכבד על כל אחד ואחד יוכל להליץ עליו ולדונו תמיד
אנו בעת צרה שהלא בעת סכנה גדולה אנחנו ,הרי
מאד א"כ איזה הנאה יגיע לאדם בהתבוננו ,כי כל לכף זכות ,וממילא תמיד יסנגר על בני ישראל
נמצא שכל תפילתנו בימים האלו הוו מדאורייתא.
תנועה וכל פעולה אדם לא יוכל לעשות בלי עזר ועי"ז הקב"ה ידון אותו גם כן לכף זכות ויצליחו
[וכיסוד זה איתא להדיא בנימוקי יוסף בנדרים
ד' ומה ד' דורש מאיתנו שנרגיש ונדע זאת הוא בכל מעשיו.
(ב ,א בדה"ר) שכתב לגבי נדרי צדקה ביוהכ"פ
לא דורש מאיתנו לא עבדות ולא תשלומים כי אם
וז"ל ומה שנהגו לידור צדקות ושמן למאור ביום
דורש מאיתנו להרגיש את כל ההנאה שהוא נותן להתפללבקעלם
הכפורים יש לפרש דע"י שהוא יום הדין וספרי
לאדם במילואה ,ואז נבין כי ד' הוא מלך העולם חיים וספרי מתים פתוחים לפניו כשעת צרה דמי הסבא מסלבודקה היה נוהג לבוא לקלם להתפלל
מלך על האדם עצמו ומבלעדיו לא ירים איש את בבית התלמוד תורה בימים הנוראים במשך שנים
כדי שיעלה זכרוננו לפניו לטובה ע"כ הרי להדיא
ידו ואת רגלו זהו מלכויות שתמליכוני עליכם הרבה אפילו לאחר שכבר נודע בעולם בתור
שימים אלו הוו עת צרה וממילא כל תפילותינו הוו
תרגישו כי אני מלך עליכם ומה אז תתענגו מנועם מייסד ומנהל ישיבת סלבודקא ,קרה מקרה
כתפילה בעת צרה( .ביכורי אליעזר עמ' שיח)
גדלות האדם ,ותרגישו מה אני עושה עמכם שהסבא מקעלם רצה להעניש אותו בשביל אינה
לכשתמליכוני בפה תמליכוני גם בלב. ר״ה שחל בשבת ענין רוחני ,ולא הרשו אוהו להכנס שמה להתפלל
ולכאורה בזמן שר"ה חל בשבת ואין תוקעים וגם לא היה יכול לשוב לסלבודקה פן יהיה לבז,
איך עומדים לפני המלך
בשופר ,במה אנו מעלים זכרוננו לפני ה' לטובה? לכן נסע לעיירה קטנה הסמוכה והתפלל שם
שח תלמידו הג"ר אפרים סוקולובר זצ"ל רבה של ולא עוד אלא שאמרו חז"ל" :כל שנה שאין תוקעין באותה שנה .בכל זה לא נמנע בשנה שאחריה
רעננה ,בבית הכנסת המרכזי ברעננה נשא דברים לה בתחילתה מריעין לה בסופה" (שם טז) .אלא לשוב ולבקש רשות לבוא שם להתפלל (תנועת
לפני התקיעות וכך הוא אמר אנחנו זוכרים בתור שכבר פירש בה"ג" :לאו דמיקלע בשבתא אלא המוסר כרך ג)
ילדים כשהסתכלנו על אבא בראש השנה הרגשנו דאיתייליד אונסא" (תוס' שם) ,וטעמו של דבר כמו"כ בהמשך היה שולח הסבא את טובי הבחורים
שמשהו מתרחש כאן ראינו איך דמעות נוזלות כי בשבת אין זקוקים לתקיעת שופר ,שהרי להתפלל בימים נוראים בקעלם ,אפי' שזה גרם
מעיני האנשים על דפי המחזור אנחנו הילדים לא עצם יום השבת קודש קדשים הוא ,כפי שאומר שחלקם נשארו שם או עזבו את הישיבה.
הבנו מה זה אימת הדין אבל היה מספיק הבכיות הכתוב" :ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש
והיללות ששמענו גם מעזרת נשים ומצד שני אותו" ,ויום השבת הוא גם לזכרון מעשה בראשית חדות ה' היא מעוזכם
להלכה נפסק שאסור להתענות בר"ה ,והגר"א ויציאת מצרים וכבפנים דמי ,ואפשר להתרומם
מוסיף שאסור לבכות בר"ה הייתכן... כותב רבי העשיל רוזובסקי לאחיו מרן הגר"ש ,אני
בו למדריגות נעלות ולהגיע בו לאותן המעלות
נזכר שבר"ה פעם בסלבודקה האריכו בתפילה עד
וכאן חזר הרב סוקולובר על מה ששמע מרבו מרן שמגיעים על ידי תקיעת השופר ,שהיא בבחינת
השעה ארבע והרעיש הסבא מסלבודקה זצ''ל
הסבא מסלובודקא זצוק"ל הצורה והתוכן של לפני ולפנים ,ולזכות בזה שיבוא זכרוננו לפני ה'
אכלו ושתו חדות ד' מעוזכם'.
ר"ה הוא של חג והוא יום ההכתרה של מלך העולם לטובה( .אור הצפון)
וכל מי שכבוד מלכו של עולם יקר בעיניו חייב [ומוסיף ,ה'שמח בחור בילדותך' הוא חיסרון הרי
להשתתף בשמחה ביום הכתרתו ,אבל אם אנחנו שנרגיש מה המלך עושה איתנו בגלל ש'סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא'
מכירים בצורת החג האמיתית זוהי הסיבה להוריד מרן הסבא מסלובודקא זצוק"ל בשיחתו בעשי"ת אבל אם זה הולך יחד אז הרי זה אפי' מדריגה
דמעות מאין הפוגות היתכן שאדם יבוא לטקס תרס"ט פנה לתלמידי הישיבה ואמר :נתבונן ואולי גם תביעה אם אין את זה]....
הכתרת המלך עם פנים מלוכלכים ובגדים קרועים נא היטב מה היא המלאכה שד' דורש מאיתנו ובשיחה אחרת הרחיב בזה הסבא ,הימים נוראים
וריח רע נודף ואיך אנחנו ניגשים לפני בורא עולם שנמליכהו עלינו אם נתבונן היטב נראה כי הברכות עברו ובמקומם באו ימי שמחה ,זמן שמחתנו
ביום הכתרתו ואיך לא נבכה( .פני אפרים) שאנו מברכים אינן מס שהטיל ד' על כל הבא לכאורה הבדל גדול ביניהם מבכיה לשמחה אך
ליהנות מדבר שנהיה בדברו כי אם להיפך .אינן מי שמעמיק בדבר .ויודע כי הצורה של ראש
גודל חשיבות כל מעשה באים רק לעורר את ההרגש ואת ההנאה בבריאת השנה היא חדות ה' (נחמיה ח) שהיינו לא הבכיה
הסבא מסלבודקא ז"ל היה רגיל להדגיש ענין ד' ועל ידם יבוא האדם להסתכלות ,כי בכל והצעקה אלא התעלות השכל להשתלם ולהיות
זה של פגיעה בכבוד חבירו בענינים שבין אדם פרט ובכל תנועה ימצא מוקף מטוב חסדי ד' כי ראוי לצלם ה' ,אזי אין ר"ה יום של עצב אלא להפך
לחבירו וענין של הכח של פגיעה בכבוד אחרים הנאות העולם הם רק בשלמות .אבל אם בן אדם יום שמחה וגילו ברעדה שהיינו רק שמחה ושמחה
הוא אפי' בעכו"ם כדחזינן בקרא ותיבב אם סיסרא לא ירגיש צער החיסרון לא ירגיש גם את העונג שהוא הולך ומשתלם לא ההכאה על הלב העיקר
שופטים ה' כ"ח וכ' בערוך שעי"ז היתה תביעה שההנאה האדם נזר הבריאה לא הרגיש אף פעם רק לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה שהיינו
וקטרוג גדול בשמים שהוצרכנו לתקן ע"י המאה צער חיסרון חושיו כי ד' השלימו בחושיו מעודו. ההכרה עצמה( .שיחות הסבא ח"א עמ' רפב ,ושם
קולות של שופר בראש השנה עי' תוס' ר"ה ל"ג אבל חז"ל רצו שלא יחסר גם הנאה זו מהאדם מאריך לבאר עוד)
יו׳׳ל ע"י מערכת "קובץ גליונות" k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע"גהגליון053-3145900 :
בין בעלי הבתים רחוק מהישיבה רחוק מרבותי. ובשיחה אחרת הוסיף סגולה נוספת אמרו )ברכות ב' בד"ה שיעור ,הרי עד היכן הדברים מגיעים וזהו
ומה תעשה פונה שוב הסבא לעברו כשעיירת נד ,ב( כל המאריך בתפילתו מאריכין לו ימיו .עוד ענין גדול שיש ללמוד מפרשה זו(.תלמידו הגאון
מולדתך תשאר ללא תוקע בשופר .נענה הבחור אמרו )שם מז ,א( שהעונה אמן מאריכין לו חייו. ר' יעקב יצחק רודמן -ישורון חי"ז עמ' קע)
כלום לא תעצר עלייתי במשך החורף הבא ואולי
במשך השנה כולה ,הרי הכל באים אצל הישיבה קבלת עול תורה זכרנו לחיים
לקראת הימים הנוראים ואני אסע הימנה .הכל נדרשת העצה היא מה שהביא הר"ן בשם אמרו חז"ל" :בא' בתשרי נברא אדם הראשון ובו
יפה ומובן אמר הסבא ובכל זאת איך ימלאך לבך הירושלמי דלמה לא נאמר גבי עצרת קרבן חטאת ביום חטא ובו ביום עמד לדין ויצא בדימוס .אמר
שלא להתחשב עם הוריך ידידיך מכריך ועיירתך מפני שקבלת התורה מכפר ואם תהיה בעינינו הקדוש ברוך הוא לאדם :זה סימן לבניך ,כשם
להשאירם כולם ללא תקיעת שופר ח"ו .הבחור התורה כחדשה בכל יום נזכה ליום כיפור בראש שעמדת לפני בדין ביום הזה ויצאת בדימוס ,כן
בלב כבד אמנם נסע אל עבר עיירתו תקע בשופר השנה) .שיחות הסבא( עתידים בניך לעמוד לפני בדין ביום הזה ויוצאין
והתקיעה עלתה יפה. לפני בדימוס .אימתי? בחודש השביעי באחד
הטוב ומטיב לרעים ולטובים לחדש" {ויקר׳׳ר פ' כט(.
חזר התלמיד לסלבודקא ובא אצל רבו נתן לו
עבודתנו בראש השנה אמר הסבא היא לשמור
שלום ,ורבו החזיר לו קרירות שפה רפה ומרחק, ולכאורה לא מובן מהו הדימוס שיצא בו אדם
על לבנו שחלילה לא תעלה בו שום מחשבה רעה
לא ידע התלמיד את נפשו מדוע ועל מה מרחקו. הראשון ,הלא כאמור הביא אדם בחטאו עליו ועל
שנאה קנאה כל המחשבה צריכה להיות להיטיב
רבו רגיל היה להיות בין המקורבים ואילו ממתי כל העולם אסונות רבים וקללות נמרצות ,גורש
עם הבריות ,על הקב"ה אנחנו אומרים הטוב
שחזר אין פני הרבה הסבא כתמול שלשום .כך מגן העדן ,כל הבריאה התקוממה כנגדו ובכל
ומטיב לרעים ולטובים גם עלינו ללכת בדרכיו
עברו ימים שבועות ואולי חדשים ,כבר הגיעו מקום שהלך קראו נגדו" :אל תבואני רגל גאוה
ולהיטיב לכל הברואים בלי יוצא מן הכלל לראות
ימי עצם החורף ופעם בהזדמנות הרהיב התלמיד ויד רשעים אל תנדני" (תהלים לו וראה בר"ר טו
בכל אחד רק את הצד הטוב ולדון כל אחד לכף
עוז פנה אל רבו ברטט וביקש לדעת מדוע ולמה שהכתוב מכוון לאדם הראשון( ,והביא מיתה על
זכות) .אור הצפון ח"ג ע' סו(
הגיע לו על ככה לירד בדרגה להיות בלתי מקורב כל העולם ,והיאך אומרים חז"ל שיצא בדימוס
ולהרגיש קרירות מצד הרב ,מדוע מרחקני רבי, מלפני הקדוש ברוך הוא?
הכל יכול וכוללם יחד
מה ועל מה הגיע לי על ככה .נענהו הסבא מה וכי אולם כפי שהסברנו את הערך של רגע בחיים,
בכל טיפה מתהוית בכל רגע התחדשות הבריאה
אין מר יודע ,עדיין אינו מבין הלא נסע מר מכאן מובן הדבר ,כי הדימוס היה בזה שנשאר בחיים,
ומחיבור כולן ביחד מתהוה הגשם .וכן בכל פרט
לימים הנוראים ,איך זה יתכן לנסוע מכאן ,ועוד ואין אושר גדול יותר מעצם החיים שהם תכלית
ופרט שבבריאה ,כל גרגיר ,כל פירור וכל נקודה
בימים הנוראים .עמד הבחור נדהם ובחצי פה ניסה כל הבריאה .ואמנם תיקן אדם הראשון הרבה
זעירה הולכים ומתחדשים בכל רגע ,וכל אחד
לשאול הלא שאלתי וחזרתי ושאלתי ,וכל כך בחייו ,חזר בתשובה ויצאו ממנו דורות רבים
מהוה יצירה לכשעצמה ,והקב"ה בחכמתו הרבה
קשה היה לי הדבר ,וכי אין זכור הדבר כי על פי ונאמנים ,אבות העולם וחסידי ארץ ,ועוד שמסר
מצרף בכל רגע את אלפי אלפים ורבואי רבבות
מר הוא שנסעתי ,אילולי דבריו של רבנו הלא לא מחייו שבעים שנה לדוד נעים זמירות ישראל
הגרגירים והפירורים והטיפות ,ומרכיב בהם את
הייתי נוסע .והסבא בשלו מר נסע לימים הנוראים שממנו יצא משיח ישראל שיחזיר את כל
עצמי הבריאה שיש בכל אחד מהם משום יצירה
איך זה יתכן ואיך זה עוזבים את הישיבה לימים האנושיות למוטב ויתקן את העולם במלכות ש -י
חדשה ,וכל העצמים האלה ביחד מהווים את
הנוראים ,פנה התלמיד נזוף אל אכסנייתו תפוס ומלאה הארץ דעה את ה' ,ואכן יצא אדם אחרי
יצירת העולם בכלליותו .וזהו מה שאומר הפיטן:
במחשבותיו ועסוק בהבנת התמיהה הנוראה עד חטאו בדימוס רב בזמן שעמד בדין לפני הקדוש
״הכל יכול וכוללם יחד" )בפיוט "וכל מאמינים"
שהבין ,ונבין גם אנו. ברוך הוא.
בתפילת מוסף שבימים הנוראים( ,שמלבד שכל
שני הדברים אמת ,ודאי הוא שאין להשאיר עיירה חלק וכל פרט שיש בכל אחד מהם מהוים בריאה והנה כשם שאדם הראשון עמד בדין בו ביום
ללא בעל תקיעת שופר ,אין ספק כי יש להתחשב בפני עצמה ,הקדוש ברוך הוא מחברם וכוללם שנברא לאחר שחטא ,ודנו אם כדאי להמשיך
בקרובים בידידים בעיירת מולדתו ,ואעפ"כ גם לחטיבה אחת וליצירה אחת וכל אחד משלים קיומו של העולם בשבילו ,כך מעמידים לדין
לא יתכן פשוט לא יתכן לעזוב את הישיבה את את השני ,ומכולם יחד מתהוה הבריאה הגדולה בכל הדורות את בני האדם ביום שנברא העולם,
הרב את הסבא ובפרט לימים הנוראים פשוט לא והמופלאה הזאת ,והכל -בכל רגע ורגע ובשביל ודנים אם הם ראויים שיתקיים בשבילם ,וכשם
יתכן אם מוחשי הוא הדבר כי פשוט לא יתכן כל יחיד ויחיד) .אור הצפון ח"ב ע' נג( שאדם הראשון יצא בדימוס בזה שזכה לחיים
הרי אז פשוט לא נוסעים ,ואם תאמר הכיצד שכדאי בשבילם לקיים את העולם ,כך הבטיח
משאירים את כל הציבור הקדוש הזה ללא בעל התלמיד שנסע לביתו הקדוש ברוך הוא לבניו שיצאו בדימוס מלפניו
תקיעה .אמנם קושיה היא אך אם לא יתכן לנסוע שח מרן הגרב"מ אזרחי זצ"ל :מעשה שהיה בין ויזכו בחיים .ומשום כך אנו קובעים עיקר בקשתנו
מן הישיבה ומן הרב ,היה נמצא גם התירוץ אין תלמיד ישיבה לבין רבינו הסבא מסלבודקא בימי הדין לזכות לחיים ומיד בברכות הראשונות
אנו זקוקים למשש את הפתרון מיד ,אמנם אין וכך היה המעשה ,בא לו התלמיד לפני הסבא של שמונה עשרה ,אף שאסור להפסיק בהן
אנו יודעים אותו ,ובכל זאת ברור הוא כי הפתרון זצוקללה"ה ושאלה בפיו מה יעשה וכבר אלול בשום דבר ,התירו לנו להפסיק בבקשה זו ואנו
היה נמצא .מעשה טוב עשה התלמיד אך בכל היום הימים הנוראים בשער והנה בעיירתו אי מתפללים" :זכרנו לחיים וכו' וכתבנו בספר החיים"
זאת מתוך מעשה זה גם משמע ומוכח כי יתכן לו שם במעמקי ליטא ציבור קטן של מתפללים ואין וכדו' ,משום שאין לשער גודל ערכם של החיים,
לתלמיד להיות בימים הנוראים ללא ישיבה וללא ביניהם בעל תוקע מה עלי לעשות .מה השאלה כדברי הכתוב" :מי אשר יחובר אל כל החיים יש
הסבא מסלבודקה ועל זה הזעיף הסבא את פניו. הפטיר הסבא וכי עלתה על דעתך להשאיר את בטחון" )קהלת ט( ובהם אפשר לתקן הכל על ידי
)ברכת מרדכי פר לך לך( הציבור ללא תוקע ,אבל מה אעשה בימים הנוראים הבחירה בטוב ולזכות בדין( .אור הצפון(
יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
יום כיפור
תרפ״ו :״ניכר תמיד שינוי גדול בישיבה בימי על הסבא מסלבודקא רבי נתן צבי פינקל זצ"ל תוכחה ונשיקה
אלול והעיקר עושה רושם כעת לימוד המוסר. שבשנה הראשונה כשהגיע לארץ ישראל לעיר הגאון רבי חיים אלעזרי זצ"ל היה מתלמידי מרן
בר״ח אלול בא הרב רבי לייב חסמן שהיה רב חברון ביום הכיפורים ראה קודם תפילת נעילה הסבא מסלובודקא זצוק"ל ,בהזדמנות סיפר כי
בשטוצין ונתמנה בתור ״מנהל רוחני״ והתחיל שהציבור לא יספיקו ברכת כהנים ולקח לו פעם בחברון אחד הבחורים חלה מאד בעשי"ת
לומר שיחות בכל שבת אחרי סעודה ג׳ בישיבה. מנין בחורים והתפלל עמהם תפילת נעילה כדי והיה ספק אם יצום ביום הכיפורים ,לבסוף
בימים האחרונים לפני ראש השנה הוא אמר גם להספיק ברכת כהנים בטענה שכן היא ברכה הבריא אבל התפלל באכסנייתו ביום הכיפורים
ככל יום אחרי תפילת ערבית בביתו לפני חלק ישירה מהשי"ת וכו' ועי"ז גם המנין הכללי וצם כדין אחרי יוהכ"פ נכנס הבחור למרן אלטער
מבני הישיבה שהיו באים אצלו בבית. התחיל להזדרז כדי להספיק ברכת כהנים להתברך בגוט יאר ,ומרן האלטער הוכיחו על
ראש השנה תרפ״ז .התפילות היו כנהוג ארוכות בתפילת נעילה. שלא צם ביום הכיפורים ,וזה מוכיח שמהשמיים
ובכוונה ועשו רושם כביר .היו גם השנה הרבה וידוע שבפנקסי הקבלות שלו ,היה לפני יוה"כ, מעכבים אותו לחזור בתשובה ולצום ,התקבל
אורחים בישיבה מן ערים ומישיבות שונות שמקבל ע"ע לעלות לארץ ישראל. רושם כאילו הבחור הוא מאלו שדלתות שערי
בארץ שבאו כאן ל״ימים הנוראים״ .בכלל תשובה ננעלו בפניהם .ומרן האלטער' הוכיחו
אפשר להרגיש כישיבה את ה״דין״ וה״משפט״ והוא רחום במוצאי יוה׳׳כ שהבחירה ניטלה ממנו .הבחור ענה שהוא כן צם
בחוש. שמעתי בשם הסבא מסלבודקה זצ"ל שאמר ביום הכיפורים והתפלל בהתרגשות באכסנייתו,
למה בהמעריב שבמוצאי יום הכיפורים שהוא מרן האלטער נישקו ואמר לו אתה צדיק שזכית
לעמוד במבחן אם נתאזר בגבורה נתאחד כולנו
בא תיכף אחר נעילה מתחילים והוא רחום להבריא ולקיים את כל מצוות היום.
כאיש אחד ובלב אחד ,לקבוע את הסדרים
בקביעות חזקה שכל אחד ואחר יהיה אחראי יכפר עון הלא לא היה עדיין זמן לחטא ולמה
סליחה מאשתו
לשמירתם בדייקנות מפליאה ולתקן תקנה שוב מתפללים על הכפרת עוון שנתכפר כבר.
אלא שכתוב שם בתהילים מזמור ע"ח ל"ו לפני הסבא בעצמו היה מדקדק מאד בהנהגתו עם
קבועה מתחילת אלול עד אחרי יום הכיפורים
הפסוק של והוא רחום ויפתוהו בפיהם ובלשונם ביתו ,משתדל למנוע צער וטרחה ממנה מושיט
לא להיגרר בבטלה בשעות הסדרים רק בלימוד
יכזבו לו וגו' והוא רחום יכפר עון א"כ היכפר לה עזרה בעבודתה וחרף ואחרי הכל חשש תמיד
משא ומתן בהלכה וגם התבוננות מיוחדת
עוון בא על זה גופא של כל התפילות של יום שמא לא יצא ידי חובתו כלפיה .והיה מרבה
במוסר ובהכנה נפשית לימים הנוראים הקדושים
הכיפורים שחוששים שהיו רק בגדר ויפתוהו לבקש סליחת ממנה ,בעיקר היתה מזעזעת
ששערי הרחמים וסיעתא דשמיא פתוחים לכל
בפיהם ובלשונם יכזבו לו( .יברכך ה' ח"א עמ' פרידתו ממנה בערב יום הכפורים לפני עזבו את
הבא להיטהר ולהתקרב לעבודתו ית'.
תקצ) הבית בלכתו לישיבה עם כל יחסו האדיב ,חשש
יום הכיפורים תרפ״ז .הישיבה היתה מלאה מפה שמא לא נהג כשורה לפי ערכה וכבודה והיה
אל פה .לפני תפילת ״כל נדרי״ ,התחילה בקשת ימים נוראים בחברון עם הסבא מתחנן לפניה שתסלח לו ,ובמקרה שנדמה לו
מחילה וסליחה אחד מרעהו כנהוג .אחרי כן הלכו שהיא כאן מהססת מתוך בדיחותא ,היה נרעד
מאלול תרפ״ה נשתמרה עדות ביומנו של השוחט
להתברך אצל הסבא שליט״א (זצוק״ל) כנהוג כולו ולא זז משם ,למרות שחיכו בישיבה ,עד
רבי בנימין ברקאי זכרונו לברכה ,תלמיד הישיבה
בכל שנה ושנה ,אך הפעם הלכו כל בני הישיבה שהיתה מבטאה בפה מלא שהיא סולחת בכל
בחברון המספר כך :״ההכנה ליום הדין ניכרת
בטור למקום ישיבתו של הסבא (בכל שנה היו הלב( .תנועת המוסר)
כבר הרבה בישיבה ,לומדים בהתמדה גדולה וגם
הולכים כל אחד בביתו) כנראה מפני חלישותו
לומדים מוסר בהתלהבות .זו הפעם הראשונה
של הסבא שליט״׳א (זצוק״ל) היה קשה עליו עוד רגע אחד
שהיה לי ראש השנה כזה .הישיבה היתה מלאה
לקבל כל אחד ואחד בביתו. ידועים דברי הסבא מסלבודקה על הנאמר ביונה
תלמידי ישיבה המגיעים ליותר ממאה עשרים כן
הסבא בירך את כל אחד וגם הרבה לדבר ירבו .עוד נתקבצו ובאו אורחים בעלי בתים וגם פרק א שאוני והטילוני אל הים ,הקשה הסבא
בפרטיות יותר ארדות ענינים שונים עם כל אחד לשם מה אמר יונה שאוני ולא אמר הטילוני אל
בחורים מכל ערי הארץ שלמדו מקדם בישיבה
מה שיש לו עליו תביעות מוסריות. הים אלא על ידי כך רצה יונה להרויח עוד רגע קט
כנהוג בסלבודקא שכל מי שקרוב אל הישיבה
כדי שיוכל לשוב בתשובה ולהתבונן בגדלות ה'.
הגאון רבי ליב חסמן שליט״א אמר התעוררות ,גם ברוחו או שלמד בה מאז ,בא לימים הנוראים
(תורת אברהם)
למחר אמר התעוררות וככה עבר יום הכיפורים להתפלל בישיבה .האורחים הכניסו הרבה חיים
מתוך תשובה ותפילה. בישיבה.
בליל יוה׳׳כ
מוצאי יום הכיפורים בארץ ישראל נחשב כמעט הסבא שליט״א הגיד במשך ימי ראש השנה מסופר על הסבא מסלבודקה שהיה נשאר ער
ליום טוב גמור וגס בישיבה נהגו כן ,תיכף שיחות אחדות רבי ערך מענינא דיומא על בליל יום הכפורים עד שעה מאוחרת שקוע
אחרי תפילת מעריב יצאנו בריקודים וניגונים, נושאים עמוקים מאד וזה חיזק ועודד הרבה במחשבות איך ומה ידבר באמצע השנה עם כל
ההתלהבות גדלה כל כך עד שרבי יחזקאל ראש את רוח בני הישיבה וכל השומעים ועשה רושם אחד ואחד( .לב אליהו ח"ג עמ' שיא).
+מאורומ_ | 054-8487449
הישיבה היה מוכרח להפסיק את הרוקדים ולולא חזק״.
זאת מי יודע היו יכולים לרקוד עד חצות( .נחלת לאחר מכן הוא מספר על אלול השני שלו להספיק ברכת כהנים
בנימין) בישיבה והאחרון לחיי מרן הסבא זצוק״ל ,אלול סיפר הגאון רבי ישראל אהרן קופשיץ זצ"ל
יו״_ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
גיליון מס׳ 657רא ש ה שנה ץ
ת שפ״ז שנ ה חמ ש ע שר ה
מדור זה נכתב לעילוי נשמת
אבי מורי הרב ברוך מאיר ב״ר יעקב ישעיהו
ויסברג זצ"ל
ואמי מורתי מרת רבקה בת רבי פסח יעקב אנגל
זצ"ל תנצב"ה
fC׳
^בעל י אס ופ ות -שער י שמ ים פתח *c
האם יש עניין לקיים פתיחת הארון כשאין בו ס״ת האם יכול לעבור לפני המתפלל לפתוח הארון קדש
נשאל רבינו זצ"ל ,באחד החדרים שבבית כנס ת מ סויי ם ,יש ארון כתב המ שנה ברורה (סימן ק"ד סק"ט) אסור להאדם לזוז ממקומו
קוד ש שספר התורה אינו מונח בו בקביעות ,והסתפקו מה הדין אחר שמו"ע עד שיפסע הג׳ פסיעות וכתב העולת ת מיד (סק״ג)
כאשר ארון הקוד ש ריק ,האם כדאי לפותחו בא מיר ת אבינו מלכנו, לאחר שסיי ם התפלה קודם שאמר עושה שלום אין איסור א ם עקר
ושאר המקומות בתפילה בהם יש לפתוח א ת הארון ,או שמא כיוון רגליו למצוה קצת כגון שכיבדו או תו לפתיחת ארון הקוד ש בעת
שאין בו ספר תורה ,אין כל טעם בכך ,ומרן הגר׳׳י זילבר שטיין שאומרים אבינו מלכנו שהעולם חו שבים זה קצת למצוה ומ"מ
שליט׳׳א אמר דלכאורה יש לפתוח א ת ההיכל הריק ,שהרי אי׳ נראה דיש לומר קודם לכן יהיו לרצון וגו׳ ,ונ שאל רבינו זצ"ל ,האם
במסכת מגילה (כ"ה ב׳) שמוכרים בית הכנס ת מפני תיבה ,שהוא יכול לעבור לפני המתפלל לפתוח הארון ,והשיב רבינו ,יש ליזהר
ארון הקודש .ומבואר שלארון קודש יש ח שיבות יו תר מבית ללכת מן הצד( ,דעת נוטה ר׳׳ה סי׳ רס"ו).
הכנס ת ,וכמו שיש ענין להתפלל בבית כנ ס ת ,כך יש ענין להתפלל מה הטעם לפתיחת הארון בפיוטים מסוימים
לפני ארון קודש ,אפילו שאין בו ספר תורה .אבל עדיין לא מצאנו נשאל רבינו זצ׳׳ל ,מה טעם המנהג לפתוח הארון רק בפיוטים
שצריך לפותחו ,ואמר את הדברים לפני גיסו רבינו זצ׳׳ל ,וענה מסוי מי ם ב חזרת הש"ץ בר"ה ויוה׳׳כ ,ולמה לא י שאירוהו פתוח
רבינו ,שאינו רואה כל טעם בפתי חת הארון הריק( ,ח שוקי חמד במשך כל התפילה ,והשיב ,בפיוט חשוב נהגו לפתוח כדי לעורר
ב׳׳ב י׳׳ד א׳ ,והביא שם מהמבואר במסכת יומא נ"ג ב׳ מ שניטל הציבור להתכוין( ,דעת נוטה ר׳׳ה סי׳ רס׳׳ד והלכות ומנהגים לרבי
הארון אבן היתה שם מימות נבי אי ם ר א שוני ם ,ו שתיה היתה אפרים מבונא תל מיד הראבי׳׳ה דיני ר׳׳ה מובא ג׳׳כ שהוא כדי
נקראת .והק שה הרש"ש מדוע לא עשו ארון אחר בבית שני ,ואי שיכוונו ליבם לשמים כענין והביט אל נחש הנחו שת וחי כמפורש
מ שום דכתיב ונ ת ת אל הארון א ת העדות דמשמע דעיקרו אינו במ שנת ראוהו בית דין בר׳׳ה כ׳׳ט א׳ ומנהגי מהרי"ל תפילות ר׳׳ה
אלא לצורך העדות ,הלא גם בחשן כתיב ונ ת ת אל חשן המשפט אות ה׳ אי׳ שפתחו הארון כל חזרת הש"ץ מלבד בקדו שה ובברכת
את ה אורים ואפילו הכי לדעת הראב"ד לא היה בבית ה שני אורי ם כהנים ,וכנראה הטעם שלא יביטו בעת קדו שה בארון עי׳ משנ׳׳ב
ותו מי ם ,ומ"מ עשו חושן לת שלום ח׳ הבגדים ,ואולי מ שום דכפל סי׳ קכ׳׳ה סק׳׳ה דבעת עניי ת קדושה יהיו עיני ה ם נ שואות למרום,
השי"ת בצווי נ תינ ת העדות אליו בפר שת תרומה פסוק טז וכא ובברכת כהנים שלא יהיו כהנים א חוריה ם כלפי הס"ת (ועי׳ סו ט ה
משמע דלעכב שנה עלייהו ,עכ"ל .ובמנחת חינוך מצוה צ"ה או ת מ׳ א׳ שא חוריהם כלפי שכינה ועי׳ ערוה"ש סי מן קכ"ח סי"ח כמה
ט׳ כתב שעיקר ע שיית הארון הוא כדי שהלוחות יהיו מונ חים חביבים י שראל לפני הקב"ה שהרשה לכהנים לעמוד א חוריה ם
בתוכו כמבואר בפר שת תרומה ונ ת ת אל הארון א ת העדות, כלפי היכל בשביל ברכות י שראל וי"ל) ,ואם גבוה י׳׳ט אי"צ לסגור
ובמלכים א ,פ"ח ט ,כתוב ,אין בארון רק שני לוחות האבנים, לטעם זה כמש׳׳כ הרמב"ם בפאר הדור סי׳ ע׳׳ח א ם היו הספרים
שהארון היה ב שביל הלוחות שהדברות היו עליהם .ובבית רא שון גבוהים מן הארץ עשרה טפחים חלקו כבוד לעצמן ואין שום איסור
שנגנז הארון עם העדות בימי יא שיה ,לא עשו עוד ארון ,ובבית לכהנים שא חוריהם אל היכל הקוד ש ב שעת נ שיאת כפים עכ"ל,
שני לא היה ארון מפני שנגנזו הלוחות א ם כן לא היה מצוה לע שות (וכן עי׳ ט׳׳ז יו׳׳ד סי׳ רפ"ב סק׳׳א) ,וגם י"ל שאין פותחין בנ׳׳כ שלא
ארון ,ואם כן אין ענין לע שות ארון קודש ,א ם אין ספר תורה. יסי חו העם דעתם מן הברכה ,ועי׳ משנ׳׳ב סי׳ תרכ׳׳ג סק׳׳ז
א מנם בנידו"ד יש ס"ת רק שאינו קבוע בארון). שמנהגינו לפתוח הארון בכל תפיל ת נעילה).
אם להזיז הפרוכת כשהארון קודש נעול פתיחת ארון קדש שקוף שרואים הס״ת בחוץ
נשאל רבינו זצ"ל ,כ שדלתות הארון קוד ש נעולות ואין כעת נשאל רבינו זצ"ל ,בביהכנ׳׳ס שעשו ארון קדש עם דלתות שקופות
אפ שרות לפותחן ,האם יש ענין לכל הפחות להסיט הפרוכת שיראו שנראה הס"ת לחוץ ,ועל הדלתות נ תנו פרוכת ,האם סגי שיסיטו
הארון ,והשיב רבינו ,אין שום ענין בזה( ,דעת נוטה ר׳׳ה הערה הפרוכת בפיו טים שפותחים הארון ,ויהיו הס"ת נר אי ם לקהל מבלי
תנ׳׳א ,דאין בזה לא פתיחת שערי שמים ולא התעוררות הציבור). לפתוח הדלתות ,והשיב רבינו ,מסתבר דצריך לפתוח( ,דעת נוטה
עמידה בעת שפותחים הארון ר"ה סי׳ רס׳׳ה ,ועי׳ מטה אפרים סי מן תקצ"ב באלף למגן ס׳׳א
שנה אחת כ שי שבתי בביהכנ"ס לדרמן בעת שמאריך הש"ץ שכתוב בספרי ם טעם לפתיחת הארון קוד ש כדי לעורר רחמים
בפיוטים בי מי ם נור אי ם ,לפתע הרג שתי ביד המונחת עלי ע"ג עלינו ב שמים .ו שיפתחו לנו שערי שמים ל תפלו תינו .ואנו עו שין
הכתף ,וה שתוממתי לראות שרבנו הקדו ש זצ"ל בהדר כבודו בא ב ת ח תוני ם ו מר מזים בעליוני ם .ומה"ט נוהגין לומר בכל פעם בעת
ממקומו אלי ,וקרא לי ואמר ,אני יודע שאתה לומד ממני ,לכן פתיחת הארון אבינו מלכנו פתח שערי שמים לתפלותנו ע"ש,
רציתי לומר לך שמבואר במ שנה ברורה (עי׳ בסימן קמ"ו בשעה"צ ולטעם זה לא סגי בר איי ת הס"ת ,רק צריך לפתוח הארון ממש ,גם
סקי"ח) שאף שמדינא אי"צ עמידה כיון שהספר תור ה בר שות למש׳׳כ רבינו שפותחים לעורר הציבור עי׳ שו"ת צ"צ הקדמון סי׳
אחרת ,מ"מ המנהג לעמוד בעת שפתוח הארון לכבוד התורה [וכן נ׳ שע"י פתיחת הארון קודש ת תעורר הכוונה ,ועי׳ לבוש סי מן קל" ג
הביא בספרו אור חו ת יו שר סי מן ל׳ או ת ל"ד] ,ואני כ שיכולתי ס"א שפותחים הארון שהוא לנו במקום ביא ת מקדש לפני ולפנים,
יצ א תי לחוץ כ שבק שתי לישב ,וכעת שנחל שתי אני מיקל לעצמי וכמו שעושין בעלינו לשבח שאומרים או תו בכל יום ,ואין פותחין
לשבת ,ואל תלמד ממני בזה ,ונ שאל רבינו זצ"ל מי שקשה עליו הארון לא מירתו אלא ברא ש השנה וביום הכיפורים ,כדי להגדילו
לעמוד בכל חזרת הש"ץ בר׳׳ה האם יעדיף לעמוד רק בעת הפיוטים ולהודיע להם שהוא שבח גדול ביותר ,ויא מרוהו על ידי כן גם
שפותחים הארון ,וישב ב חזרת הש׳׳ץ ,והשיב רבינו ,גם אני נוהג בשאר י מות ה שנה בכונה יו תר גדולה).
כן( ,דעת נוטה ר׳׳ה סי׳ רס׳׳ז ,ובחזרת הש׳׳ץ היה מיקל לישב כל
השנה ,ולמש׳׳כ מג׳׳א בהקדמת סי׳ תקצ"א בר׳׳ה שמפסיקין
ניתן לתרום גם במכ שירי ״קהילות“!“נדלים פלוס“ בבתי הכנסת,
עורך :יצחק גולדשטוף
יש ללחוץ על לחצן ׳קופות נוספות' ובחיפוש'דברי שי"ח /או בטלפון:
ליצירתקשרig0533145900@gmail.eom S3 : נדרים פלוס 03-7630585שלוחה1584 -
. ftרבי יהודה הנשיא 52בני ברק 053-3145900 1 . קהילות 073-2757000שלוחה4310 -
מתוך ספר 'שביבי שיח' (העומד לצאת לאור בס״ד) בפיוטים בלא״ה א״א לצאת ב חזרת הש״ץ ועי' חזו״א או״ח סי'
קל׳ א ס''ה ,ועי' ת שובת רבינו בדעת נוטה ר''ה סי' תקצ״ז דראוי
שו״ת הגרש״א שטרן שליט״א עם רבינו זצ״ל לשמוע כל החזרה כשאפשר ,בפרט לדידן שא''א יוצרו ת ,ועי'
משנ״ב סי' תקפ״ט סקי״א ,ועי' אגרו״מ או"ח ח''ה סי' ל׳ ח ,דמש''כ
הט''ז יו''ד סי' רל״ב סקי״ג ,דמדינא אי"צ לעמוד רק נהגו לעמוד,
יל׳פ דהיינו דאין חיוב מ שורת הדין רק חיוב מצד המנהג ,ובלקט
עניני ימים נוראים יושר הל' יו''כ או ת ל״א הביא שהמנהג לעמוד כ שהארון קדש פתוח
בדין הזכיר ר״ח במקום יום הזכרון כל מי שיש בו דעת ,וכתב בערוך השולחן יו״ד סי מן רפ"ב סי"ג
שאלה :א מר ברא ש השנה ביעלה ויבוא ” א ת יו ם רא ש החודש העולם נוהגים לעמוד בשעה שפותחים האה"ק לאיזה תפלה כנהוג
הז ה” ,ה א ם מ הני בדיעבד או לאו. בי מים נור אי ם וכן ב שאר י מות ה שנה כ שפותחים האה"ק לאיזה
תשובה :לכאורה לא מהני^. תפלה ,וכיון שנהגו כן לכבוד התור ה ממילא דמי שאינו עומד הוי
כהעדר כבוד התורה ולכן בהכרח לעמוד ,אך אם הוא חלוש ברגליו
בעל תוקע אבל אם יברך שהחיינו ולא יח שדוהו מותר לישב ,וראה מש"כ בשו"ת הרשב״א ח"ג סי מן
שאלה :ה א ם אבל ר” ל ר שאי לברך שהחיינו על ת קי ע ת ה שופר ,או רפ״א דאע״פ שאין חיוב מדינא מ״מ כל שטוענין שיש בו כבוד ספר
שעדיף שאחר יברך ברכה זו ברבי ם. תור ה ר אי תי לחוש ,ולדעת החת״ס חו״מ סו״ס ע״ג יש חיוב עמידה
עיין שונה הלכות סי' תרע״א דין כ״ב וצ״עגט. מדינא ,בפרט כ שרואה הספר תור ה כמש״כ בשו״ת פנים מ אירות
ח״א סוף סי מן ע״ד) ,ור אי תי בספר מסור ת משה (ח״ג עניני ס״ת
או ת רל״ח עמוד ר״ע) שנהג בעל האגרות משה לעמוד בעת פתי חת
^ שלא הזכיר שבחו של יו ם ראש ה שנה יו ם הזכרון ,ו היינו דאף הארון קדש ,וביאר טעמו לפי שע״י פתי ח ת הארון נחשב שינוי
דבאמת הוא רא ש חדש מ''מ חיסר מעלת שבח רא ש ה שנה ,אבל במצב הרא שון של הספרי תורה ,ואינו נחשב כאילו הם מונ חים
כשזוכר ראש השנה בכלל מ א תיי ם מנה ,וגם בכסא ליום חגינו כ' כדמעיקרא במקומן .ונ שאל רבינו ,למה לא עדיף לעמוד בחזרת
להסתיר רא ש חדש עי ' ברא ש ה שנה (ח ' א ' ל''ד א') ועי ' רש״י מסכת הש''ץ שהוא מדינא ,והשיב דגם שם אינו חיוב( ,וכמש''כ בדעת
עירובין (ל''ט א' ד״ ה ולא הודו) דסברי רבנן דאין מזכירין של ראש נוטה תפילה סי' רצ״ג במש''כ הרמ״א סי' קכ''ד ס''ד דיש או מרי ם
חדש ברא ש השנה ,והגר''א באדרת אליהו פ' ברא שית (פ''א י''ד) כ' לעמוד ב חזרת הש''ץ דשומע כעונה היינו דיש ענין לעמוד ,וע''ש
ולכן אין מזכירין ראש חדש ברא ש השנה מפני שזכירה אחת עולה סי' רצ״ה דכ שאינו שומע כל החזרה אין ענין כלל לעמוד ,וכתב
לכאן ולכאן מפני שהחדש נכלל ב שנה ,וכן עי' משנ''ב (סי' תקפ״ב רבינו דבשעה״ד יש להקל לישב גם בחזרת הש''ץ וגם בעת שהארון
סקי״ח) ובלבוש (שם ס''ו) כתב דאין להזכיר ר''ח שיש להעלימו פתוח).
דכ' בכסא ליום חגנו וא''כ ה''ז מ שנה ממטבע ,ועי' בשע״ת (סי' פתיחת הארון בחדש תשיעי
תקפ''ב ס''ד) דאם חתם ברא ש ה שנה מקד ש י שראל והז מני ם לא רבינו זצ״ל היה מזרז לפתוח הארון בכל ימי חדש הת שיעי ,כסגולה
יצא .ולענין מי שחתם ברא ש חדש מקדש י שראל והז מנים ,השיב ללידה קלה ,ובס' א שיחה (עמוד שפ״ב) נ שאל רבינו ,מהיכן המקור
רבנו זצ״ל בס׳ שיח התורה (או״ח סי' תכ''ג) דיצא ,דראש חדש לפתיחת ארון הקוד ש בהוצאת ספר תור ה כסגולה ללידה קלה
איקרי מועד ,ועי' שם (סי' אלף רכ''ג) שהשיב דיתכן דלא יצא ,דלא והאם יש ענ ץ כמה פעמים לפתוח הארון קודש ,והשיב ,בעבודת
הזכיר מעלת ראש חדש. הקודש להרחיד״א ,עי' בעבודת הקדש (סי' ג' או ת צ) ובספרו לדוד
אמת (סי' ג' אות צ) ומובא בכה''ח (סי' קל״ד סי״ב) שיש נוהגים
12בשו״ת מהרי״ל (סי׳ קכ''ח) הביא משו״ת מהר''ם דאין אבל כ שנכנסה א שתו בחדש ת שיעי לעיבורה לעשות בחודש ההוא
מתפלל כש''ץ בשבת ויו''ט ומובא ברמ״א (יו''ד סי' שע''ו ס''ד), מצות פתי חת ההיכל והוא מנהג יפה ,וסבר רבינו שיש לנהוג כן
והט''ז (סי' תר״ ס סק''ב) הביא טעם שלא יתפלל כי מידת הדין כל החדש( ,דקדוקי מצות הנהגות ס״ת אות ס' והובא שם מס' מפי
מתוחה עליו .ובשוה''ל (שם) הביא מה שכתב במשנ''ב (סי' תרע''א האי ש עמוד ר''ל שמרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל סבר דסגי בפעם אחת
סקמ''ד) ובשעה״צ (סי' תקפ״א ס״ק י״א) שאין לאבל לברך שהחיינו בזה החדש ,ובס' כל מ שאלותיך עמוד תקפ״ט נ שאל רבינו ,האם
על נ״ח ,דעת שמחה היא לציבור ואין כדאי שאבל ידליקם ,ונרא ה יש מקור למה שאומרים שפתיחת ארון קודש של הס״ת סגולה
דעת א מיר ת שהחיינו הוא כעת א מיר ת הלל ,וי״ל דמטעם זה גם לפרנסה ,והשיב ,בחיד״א כתוב שזו סגולה למעוברת שתלד בנקל
בר''ה לא יאמר שהחיינו ,ואף שלעצמו מברך שהחיינו אין ראוי ויותר לא ידוע לי).
שיברך שהחיינו בביהכנ״ס כש''צ ,וכן לגבי מגילה כתב המשנ''ב לא תחמוד בקניית פתיחת הארון קדש 1
(סי' תרצ״ב סק''א) שלא יברך שהחיינו על המגילה ,והניח רבינו בס׳ נ ס ל שו שנים (עמוד נ״ט) הבאתי מספר שומר אמת עה״ת
בצ״ע דלגבי שופר לא כ׳ המשנ''ב דין זה ,ואפשר דיו״ט דרא ש (בארה של מרי ם פ' י תרו פ״כ י''ד) שנ שאל רבנו זצ״ל ב איסור לא
השנה ויוה''כ שאני דהוא כרגל לגבי אבילות ודוחה שבעה או תחמוד ,האם זה גם בדברי מצוה כגון שמרבה רעים על חבירו
שלושים עי' מו״ק (י״ט א') ובשו״ע (יו''ד סי' שצ״ט ס״ו) ,וא''כ אין שיתן לו מה שקנה פתי ח ת הארון או עלי' או הגבהה ונהנה רבינו
האבל בו בניהוג אבילות שימנע מ שהחיינו אבל בחנוכה נוהג טובא מה שאלה ,ואמר הרי כתוב רק א שת רעך ובית רעך ,ומ״מ
אבילות לכו״ע עי' משנ''ב (סי' תר''ע סקי״ב). נסתפק אולי זה נכלל בכתוב וכל אשר לרעך ,ואמר דצל״ע
במכילתא( ,ועי' במכילתא פר שת י תרו פר שה ח לא תח מוד בית
וכעת נדפס דעת נוטה דיני ראש ה שנה (סי' שפ״ו) ושם נ שאל רבינו רעך כלל ועבדו ואמתו שורו וחמורו פרט כלל ופרט אין בכלל אלא
האם בעל תוקע אבל לא יברך שהחיינו כמו בחנוכה ,והשיב, מה שבפרט וכשהוא אומר וכל אשר לרעך חוזר וכולל כלל הרא שון
כמדומה שיכול לברך ולא דמי לחנוכה ,והביאו שם מלוח א״י (י''ד הדי א מרת אלא חזר וכלל כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט אי
אדר) שהביא כן מהאדר''ת ,דכיון דגם הוא חייב בזה חובת יחיד אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפור ש בדבר שהוא קונ ה
שפיר מברך ,ולא דמי ל שהחיינו דחנוכה שהוא חובת ציבור ,וכ''כ ומקנה אף כלל בדבר שהוא קונ ה ומקנה עכ''ד ו היינו דבר שהוא
בשו״ת בית יצחק (יו''ד ח''ב סי' קנ״ח) ,א מנ ם המשנ''ב (סי' תרצ״א בר קנין ממון לאפוקי דבר שהוא מצוה גרידא ,ועי' ראה ישר עמוד
סק''א) ס''ל דגם במגילה שהוא חובת יחיד לא יברך ,רק נראה קי״ח דחומד מצוה שאינו עובר היינו דוקט בגוונא שליכא כלל
דשא''ה שהוא יו ם דין ,ובת שובה נוספ ת מובא (שם) שהשיב רבינו, חפצא של ממון רק יש בו הנאה וכבוד שחומד לקבל עלייה או ■I
אין אבלות ביו''ט ,ואף דגם בחנוכה אין אבלות (סי' תרצ״ו ס''ד) פתיחת הארון וכיו''ב דבזה שליכא ממון רק הנאה וכבוד אינו עובר
כאן הוא יו''ט מה״ת ,ועי' א״ר (סי' תקפ״ד ס''ט) דאבל לא יהיה אבל כשהוא חפץ של מצוה כאתרג לולב ושופר בודאי עובר אף
בעל תוקע וכן עי' הגהות חת״ס על המג''א (סי' תקפ״א סק''ד) שחפץ בדבר מחמת המצוה גרידא).
ובמט״א (סי' תקפ״א ס''ז) מיקל א ם הוחזק במצוה זו כמה שנים.
ניתן לתרום גם במכ שירי ״קהילות" ו״נדרים פלוס" בבתי הכנסת,
ליצירת קשרigo533145900@gmail.c0m :
יש ללחוץ על לחצן'קופות נוספות' ובחיפוש ׳דברי שי״ח; או בטלפון:
■tfJרבי יהודה הנשיא 52בני ברק נדרים פלוס 03-7630585שלוחה1586 -
S 077-2092005 053-3145900 0 ___________ סהילות 073-2757000שלוחה___________ 4310 -
״דבריהם הם זכרונם״
לעילוי נ שמת מרן רבינו
בס״ד
ירחמיאל גרשון ב׳׳ר צבי יהודה
זללה׳׳ה
ד ר כי ה חיזו ק
ארבעה צריכים חיזוק (ברכות לב - ):שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו (רש״י)
( 780 מש יח ות רשכבה״ ג מר ן ראש ה יש יבה הגר י״ג אדלשט י י ן זללה״ה • ראש השנה תשפ״ ז
וכך גם עסק התורה מעורר ,ומביא את האדם לחזור בתשובה אפילו שיחה שנאמרה בישיבת פוניבז' לצעירים
יותר מקרבנות ,וסיפר לי אחד שהוא לומד עם אנשים שאינם שומרי
תורה ומצוות ,והם רוצים ללמוד גמרא מתוך סקרנות שזה מאד מעניין לקראת ראש השנה ,כ״ב אלול תשע״ג.
אותם ונהנים ומרותקים לזה ,ובסוף הם מעצמם חוזרים בתשובה ,בלי
שדיבר אית ם כלל על חזרה בתשובה ,ולא ניסה להשפיע עליהם בדברים עסק התורה מביא לקרבת אלוקים
כלל ,רק עצם קדושת התורה משפיעה ומשנה את האדם ,שנעשה לאדם אנו עומדים כבר שבוע לפני ראש השנה ,ונתבונן מהו העיקר שבידינו
אחר ,ומביאה לחזור בתשובה. לעשות כדי לזכות בדין לכתיבה וחתימה טובה.
לכן באמת לפני ראש השנה זה העיקר ,כי כדי לזכות בדין צריך לחזור ידוע שהדבר הגדול ביותר זה עסק התורה ,שהוא יותר מכל המצוות,
בת שובה ,והדרך לתשובה היא על י די מה שיותר דבקות בתורה ,ויו תר וכמובן יש גם תרי׳׳ג מצוות ,שכל מצוה גם כן מקדשת ונותנת עולם
רציפות בתורה ,כמובן כל אחד לפי כוחו ,והאדם מוגבל בכוחותיו ,אבל הזה ועולם הבא ,אבל מה שהתורה נותנת ומשפיעה על האדם ,השכר
כמה כוחות שיש לו לפי הכוחות שלו להיות דבוק בתורה. והקדושה של התורה ,זה אין לשער! יותר מכל המצוות.
וראיתי גם בסידור הגר״א (אשי ישראל עמ׳ )7שמביא מהשל״ה בשם וסיפר לי אחד שרצה לקבל דרגה של אהבת השם ,שהלב ירגיש את
ספר קדמון עשר עצות לכוונה בתפילה ,וכתב שם כי ״הראשון והוא האהבה ,ונסע לירושלים לאחד שידע עליו שהוא צדיק ובעל מדרגה,
הגורם הגדול שבכולם תורה ,דע כי כשירבה האדם העסק בתורה שממנו אפשר לדעת איך משיגים את הדרגה של אהבת השם ,ושאל
ובמצוות ,הנה בסיבת זה ובאמצעיתו יקרב אל האלוקים ויתדבק אליו, אותו מה עושים וכיצד מגיעים לאהבת השם?
ותהיה יראתו ואהבתו תקועה בלבו ,ואז כשיקום להתפלל לא יקשה והשיב ויעץ לו שילמד ספר ׳שב שמעתתא׳ ,ולא הסביר לו מדוע ,רק
עליו כלל להתחנן ולכוון לב ,אבל יקל עליו מאד ,כי תיכף ומיד ימצא אמר שילמד שב שמעתתא ויקבל מזה אהבת השם .וסיפר לי שהוא אכן
השם יתברך במחשבתו כיון שהוא מוכן לכך״ ,עכ״ד. עשה כך ,והתחיל ללמוד שב שמעתתא ,ובאמת הרגיש שינוי גדול,
והיינו שהכוונה בתפילה זה דבר קשה ,לכוון ולהרגיש מה שהוא שהתפילה היא אחרת אצלו ,וכשהוא מתפלל הוא מרגיש שהלב יותר
אומר ,אבל מי שעוסק ודבוק בתורה לא קשה לו לכוון ,כי התורה קרוב ,ומרגיש יותר את האמונה!
מקדשת אותו ,וממילא הוא מרגיש את מה שאומר ,כי האמונה חזקה ובא אלי לשאול ,שהוא רוצה להמשיך ולחזק עוד את אהבת השם,
יותר ועל ידי זה התפילה יותר בכוונה ,ולא קשה לכוון! ושואל מה העצה לזה ,ואמרתי לו שיחשוב בעצמו מדוע לימוד ה׳שב
להתחזק בשלושת עמודי העולם שמעתתא׳ מביא לאהבת השם? והסיבה לכך פשוטה ,כי שב שמעתתא
זה ספר עמוק ,שיש בו דברים יפים ועמוקים וסברות כאלה ,שב
הקב״ה יעזור שנזכה כולנו להתחזק בתורה ,ובעבודה שבלב זו תפילה, שמעתתא -שבעה עניינים כלליים ששייכים לכל הש׳׳ס ,על חזקות
וגם במידות טובות בין אדם לחברו ,שזה גם כן חשוב מאד ,בבית עם ונאמנות ,ועדות וספיקות ,והם דברים עמוקים מאד שבשעה שלומדים
המשפחה ,ועם חברים ,להיות הכל בדרכי שלום ,שכל אחד עוזר לשני אותם צריכים להתרכז ריכוז מלא ,והראש מאד מרוכז ומרותק ,שאין
וחושב על השני ,וכל אחד דואג לשני ,כמו שכתוב (מיכה ו ,ח) ״ומה השם בו שום דבר אחר ,רק דברי התורה.
דורש ממך אהבת חסד״ ,השם דורש לא רק מעשה חסד ,אלא בעיקר
׳אהבת׳ חסד ,ומי שרוצה לעשות מעשה חסד ואינו יכול הרי הוא אנוס וזהו הטעם ,כי כ שהרא ש תפוס לגמרי בתורה ו אין בו שום דבר אחר,
ונחשב כאילו עשאה ,כמו שאמרו (קידושין מ ,א) שאם חשב לעשות זה מקד ש את האדם! וכ שהוא מתקד ש זה קרבת אלוקי ם ,וממילא הוא
מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה ,כיון שבלב שלו מרגי ש קרבת אלוקי ם .ואם כן אמרתי לו שלא דווקא שב שמעתתא,
הוא אוהב את החסד ורוצה לעשות חסד. אלא גם תוספות ואפילו רש״י ,א ם לומדים בריכוז מלא את כל
החשבונות ,עם המהרש׳׳א ומהר׳׳ם ומהרש׳׳ל ,וכן עוד ראשונים ,וכל
והדברים האלו הם שלושת עמודי העולם :תורה עבודה וגמילות מה שלומדים ,ומה ששומעים בשיעורים בישיבות ,שהם גם כן דברים
חסדים (אבות א ,ב) ,והם זכויות עצומות מאד ליום הדין ,וכל מי שרק
עמוקים עם הרבה הבנה וידיעות ,א ם לומדים וחוזרים על זה בריכוז
רוצה ובא ליטהר ,יש סייעתא דשמיא לזכות להצלחה בכל המעשים
מלא ,זה מוכרח להוסיף דרגה בקרבת אלוקים!
הטובים ,ולזכות לכתיבה וחתימה טובה!
ובאמת כן מפורש ברש״י על הפסוק (דברים ו ,ו) ”ואהבת את השם
אלוקיך וגו׳ והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך״,
”עצה קלה ופריה רב” ומביא רש״י מדברי הספרי ״ומהו האהבה? והיו הדברים האלה שמתוך
סיפר הגאון רבי ישראל בונם שרייבר שליט״א (בן חיה רויזא לרפו״ש) כך אתה מכיר בהקב״ה ומתדבק בדרכיו״ ,והיינו שהדרך להגיע לאהבת
השם היא על ידי לימוד התורה ,וכמו שנתבאר כי התורה מקדשת את
במשאות הספדיו על רבינו זללה״ה:
האדם ומביאה לאהבת השם.
סיפר לי חתני ,שלמד אצל רבינו בשיעור ב' בישיבה גדולה ,ובאלול
לפני ראש השנה בסוף השיעור האחרון הוא אמר קצת דברי חיזוק, עסק התורה מעורר ומביא לתשובה
והזכיר את מה שכולם אומרים ,שלא צריכים לקבל קבלות גדולות ,כי וזהו ביאור מה שכתב הנפש החיים בשער ד׳ והביא הרבה מאמרי
זה לא מחזיק מעמד ,רק דברים קטנים וקלים. חז״ל שתורה זה יותר מקרבנות ,וכמו שהקרבנות מכפרים ,התורה
ואמר לבחורים כי הוא רוצה להציע דוגמא לקבלה קטנה שאפשר מכפרת יותר .והענין בזה ,כי באמת יש להבין איך קרבן מכפר ,וכי יש
לקבל ,כלשון הרמח״ל עצה קלה ופריה רב ,ומה היא הקבלה הקטנה כפרה בלי תשובה ,הרי כתוב והתוודה ,וצריך וידוי עם תשובה ,ואם אינו
שהציע שאפשר לעמוד בה? לקבל על עצמו שלא להסיח דעת מדברי שב בתשובה לא שייך שקרבן יכפר ,וכבר נאמר (משלי כא ,כז) זבח
תורה ,זוהי קבלה קטנה ועצה קלה! רשעים תועבה .אלא הענין הוא שהקרבן מעורר לתשובה ,וכמו שביאר
והנה הוא לא התלוצץ איתם ,וכל מי שהכיר אותו ידע שהוא אדם הרמב״ן בתחילת פרשת ויקרא איך הקרבן מעורר ,שהחוטא בא לבית
מאד ריאלי ומפוכח ,ודיבר ברצינות שזו קבלה קטנה ועצה קלה, המקדש ורואה את הכהנים שעושים שחיטה וזריקת הדם שהוא הנפש,
ומדוע? כי כשאדם הולך ישר ,זוהי המחשבה הטבעית והנורמאלית ומבין שכל מה שעושים לקרבן היה ראוי לעשות לו מפני שחטא ,ומרגיש
שלו ,ובשביל לא לעשות את זה צריך להתעקם ,והאלוקים עשה את שגם הוא חייב למסור נפשו ,וממילא זה מעורר לתשובה*.
האדם ישר ,ורק צריך שלא לחפש 'חשבונות רבים' ואז ממילא זה
הישרו ת וזה הפשטו ת ,שלא לה סיח דע ת מתורה. * והוסיפו בזה :אע"פ שהווידוי והתשובה הם בשעת הסמיכה לפני ההקרבה,
מכל מקום כבר אז מכיר החוטא את ענין הקרבן וזה מעוררו לתשובה.
לתרו מות והנצחות 0527600485 - לקבלת ה שיחות במייל A527600485@gmail.com
עמוד 1 ניתן לתרום בעמדות 'קהילות' ו'נדרים פלוס' לפי החיפוש 'דרכי החיזוק' (קוד (710
התעוררות מיום הדין
נאמר בישיבה לקראת ראש השנה ,ליל כ״ח אלול תשס״ו
בשלמות ,ו'חטא' הוא לשון חיסרון ,כמו להחטיא את המטרה ,וכמו שכתוב
(מלכים א' א ,כא) ״והייתי אני ובני שלמה חטאים״ ופירש רש״י חסרים יום הדין מעורר לשינוי ההנהגה
ומנועין מן הגדולה ,וכשחסר בשלמות המעשה הטוב זה גם כן חטא ,כגון אנו עומדים כבר יומיים לפני ראש השנה ,וכולם מבינים שצריכים הכנה,
אם יש איזה נגיעה ,שעושים את המצוה מחמת נגיעה ולא לשם מצוה. כי מגיע יום הדין ,שהוא משפט ,עם חשבונות של שכר ועונש על המצוות
והעבירות ,וצריכים הכנה כדי לזכות בדין.
אי הכרת חומר החטא נובע מזלזול ובאמת הרי כולם יודעים מה אסור ומה מותר ,ואם יודעים שיש דין הרי
וכתב רבינו יונה שם ,כי אלו שהם זכאים בעיניהם ,הם 'חטאים להשם ממילא לא עושים דברים אסורים ,ורק עושים מצוות ומעשים טובים ,ואם
מאד' ,כי אם לא מרגישים את החטא זה חמור מאד ,ואף על פי שהם רק כן לכאורה אין בעיה בהכנה ליום הדין .אלא שבדרך הטבע לא שמים לב,
שוגגים ,גם השגגה הזו חמורה מאד ,כי למה הם שוגגים ומדוע אינם ומורים היתר ,מחמת נגיעות שיש לפעמים ,או עצלות ,או שכחה ,ועל ידי זה
מרגישים בחטאם? זהו 'מאשר הם בוזים לדבר עוונות' ,שאינם מפחדים מן נכשלים בקום ועשה ובשב ואל תעשה .אבל אם יודעים שיום הדין קרוב,
העבירה ,כי אם היראת שמים והפחד מהעבירה היו גדולים יותר ,הם לא הרי זה עצמו כבר מעורר! ל שים לב ולהתנהג ברצינות ,כמנהג בשר ודם
היו נכשלים ,כמו שאדם לא יעשה דבר שיש בו חשש סם המוות ,ורק מפני שיש לו משפט ,שחושב על זה כל הזמן ,האיך לזכות בדין.
שהם 'בוזים לדבר עוונות' ,שאינם נבהלים ואינם מפחדים כל כך מחטא,
לכן הם לא שמים לב ולא מרגישים שיש כאן חטא. האם בשנה שעברה יצאנו זכאים בדין?
ונמצא שעיקר חטאם הוא הזלזול בחומר החטא ,שאינם מכירים את אבל בדרך הטבע אדם חושב ,שהרי בכל שנה יש ראש השנה ויש דין ,ובכל
החומר שיש בחטא ,וכפי שביאר רבינו יונה בכמה מקומות כי הזלזול וקלות השנים הוא עבר את הדין בשלום ,שהרי השנה עברה עליו בטוב ,והוא חי
הראש בענייני התורה והמצוות זה חמור מאד. חיים טובים ,ואם כן כנראה שהוא יצא זכאי בדין ,וסבור כי כמו שהוא יצא
ורואים כן מפרשת התוכחה שנאמר בה (דברים כח ,מז) ״תחת אשר לא זכאי כל השנים ,כך גם השנה ייצא זכאי ,שהרי אינו גרוע עכשיו יותר ממה
עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב״ ,ומבואר כי הסיבה לכל שהיה פעם ,וכך נדמה לו על כל פנים לפי מחשבתו ,שאינו יותר גרוע,
התוכחה היא חסרון השמחה בעבודת השם ,והיינו שגם אם אדם עובד את וממילא כמו שיצא זכאי בשנה הקודמת כך גם יהיה בשנה הזו.
השם מתוך הרגשת העבדות ומתאמץ לעשות מצוות ,עדיין יש תביעה על והגה״צ רבי אליהו לופיאן זצ״ל דיבר על זה פעם בשיחה בישיבה כאן,
חסרון השמחה והטוב-לבב בעבודת השם .והחומר בחסרון השמחה הוא כי ואמר שזו טעות ,ומה שהשנה עברה בטוב אינו ראיה שיצא זכאי בדין (ויסוד
זה בא מתוך שלא מחשיבים את התורה והמצוות. דבריו ע״פ הראב״ד פ״ג מהלכות תשובה) ,מפני שיכול להיות שנקצב לאדם
ולפעמים אדם מדמה בנפשו כאילו שהוא עושה טובה להקב״ה בזה שהוא מאה ועשרים שנה לחיות ,ובשנים שעברו הוא נתחייב בדינו ,וכבר קיצרו לו
מתאמץ לקיים התורה והמצוות ,וכפי ששמעתי פעם מצעיר אחד שלמד מחייו שנה אחת או יותר ,ובכל שנה ח״ו מורידים לו קצת מהחיים שלו ,כי
בישיבה ואמר' :הן שלוש שנים תרמתי לישיבה ,ומעתה איני חייב לתרום רואים שהוא לא מנצל את החיים למה שצריך ,ולא מגיע לו לחיות כל כך
יותר' ,כך טעה וחשב כי הוא 'תרם' לישיבה במה ששמר על הסדרים ,וכאילו הרבה זמן ,מפני שבין כך הוא לא עושה את מה שהוא חייב.
שבשבילו זה לא חשוב כלל .כך זה כשלא מרגישים את החשיבות ,את גודל ולכן אפילו אם עברו הרבה שנים בלי קשיים ונדמה כאילו שהשנים היו
החיוב והזכות שיש במצוות ,והחומר שיש בעבירות .וגם חוסר השמחה
טובות ,אין מזה ראיה שהוא באמת זכאי ,כי שמא הוא חייב וכבר נתקצרו
בעבודת השם נובע מכך שלא מחשיבים את התורה והמצוות.
שנותיו ,והוא אינו יודע ואינו מרגיש בכך מפני שאינו יכול לדעת כמה שנים
וכתב רבינו יונה שאם לא מרגישים את חומר החטא ,התוצאה היא נגזרו עליו מתחילת יצירתו וכמה שנים הורידו ממה שנגזר עליו*.
כאדם חולה שאינו עוסק ברפואות לרפא את עצמו ,שעל ידי זה 'יכבד חוליו
תמיד עד אשר לא יוכל להירפא' ,כי כשמזניחים את המחלה היא מתחזקת האנשים שחושבים עצמם למושלמים
ומתגברת עד שקשה להירפא ממנה ,ונשאר בגוף מום שאינו עובר .וכך גם
בבריאות הנפש ,החטא הוא חולי הנפש ,ואם לא מכירים את חומר החטא, ברם יש עוד דבר שגורם שלא להתעורר ,כי האדם בטבעו משוחד ,וחושב
אזי מחלת הנפש נשרשת יותר ויותר עד שנעשה מום בנפש. שהוא צדיק ,כמו שכתוב (משלי כא ,ב) ״כל דרך איש ישר בעיניו״ ,ויש
הרבה אנשים כאלה ,שאינם מרגישים כלל שהם צריכים לתקן משהו ,וגם
אלא שיש חילוק בין חולי הנפש לחולי הגוף ,כי בחולי הגוף אם נפגע הגוף
הוא נשאר בעל מום ללא תקנה ,ולא כן בחולי הנפש ,שהניח לנו הקב״ה מי שמכיר בעצמו שהוא צריך תיקון בדברים מסוימים ,יש דברים אחרים
ברחמיו וחסדיו את דרך התשובה. שאינו מרגיש כלל שהוא לא מתוקן בהם.
ובשערי תשובה לרבינו יונה (ב ,ח) כתב שזוהי הבעיה הקשה ,להכיר את
אנשים ישרים מכירים חומר החטא מה שצריך לתקן .וכתב שם ״ויש אנשים רבים יימנע מהם אור התשובה ,כי
הם זכאים וטהורים בעיניהם ,ולא יתעשתו על תיקון מעשיהם ,כי ידמו
וממשיך רבינו יונה וכותב שם ,כי מצד שני ״הנה אנשים צדיקים וישרים בנפשם שהם מתוקנים ,והם חטאים להשם מאד ,הלא כתוב כי אדם אין
בלבותם ,שאגה להם כלביא תמיד במחשבותם ,וינהמו על חטאיהם כנהמת צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ,והאנשים ההם מאשר הם בוזים
ים ,ועל אשר קצור קצרה ידם מעבודת השם ,כי על זה יפשע גבר והרבה לדבר עוונות לא ירגישו ולא יבינו למו ,או הודע אליהם חטאתם ונשכחה
אשמה כמו על העבירות החמורות ,כענין שאמרו רבותינו ז״ל (ירושלמי מלבם אחרי כן ,והינם כמו החולה שאינו מרגיש בחוליו ,ולא יחשוב על
חגיגה א ,ז) ויתר הקב״ה על עבודה זרה ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים הרפואה ,ויכבד חוליו תמיד עד אשר לא יוכל להירפא״ ,עכ״ד.
ולא ויתר לעוון ביטול תורה״ ,ע״כ.
והיינו שיש אנשים שמחשיבים עצמם לצדיקים ,ואינם חושבים כלל
והיינו כי לעומת האנשים שאינם מכירים את חטאיהם ,יש אנשים
לעשות איזה השתדלות להיות יותר טובים ממה שהם ,כי הם סמוכים
אחרים צדיקים וישרים בלבותם ,ורבינו יונה לא מדבר באנשים שניכר
ובטוחים בעצמם שהם מתוקנים ומושלמים ,אך באמת 'הם חטאים להשם
עליהם הנהגה מיוחדת של צדיקים ,אלא אנשים פשוטים ,שרק בלבותם הם
מאד' ,ובזה גופא שהם חושבים מחשבות כאלה שאין להם מה לתקן ,זה
צדיקים וישרים ,ומכל מקום כיון שיש ישרות הרי זה מביא להכרת האמת,
מראה שהם חטאים להשם מאד! ואף על פי שאינם 'פושעים' במזיד אלא
שהם יודעים מה זה חומר החטא ,מה חשיבותה של מצוה ומה חומרתה של
עבירה ,וממילא מחשבותיהם תמיד 'שואגות' ואינם רגועות ,וינהמו על 'חטאים' ,דהיינו שוגגים ,אבל בשגגתם הם 'חטאים להשם מאד'.
חטאיהם 'כנהמת ים' ,יש רעש גדול במחשבות שלהם על החטאים ,והם ומביא רבינו יונה את הפסוק (קהלת ז ,כ) ״כי אדם אין צדיק בארץ אשר
דואגים ומפחדים מאד מזה. יעשה טוב ולא יחטא״ ,ובפשוטו היינו שאפילו צדיק לא יימלט שאינו נכשל
והזכיר רבינו יונה בדבריו 'על חטאיהם' ,דהיינו על השגגות שלהם ,כי הם באיזה חטא ,על כל פנים בשוגג ,ואין צדיק שלא עושה שום חטא .אמנם יש
תמיד מוצאים שגגות ,על ידי שעוסקים בספרי מוסר ,ומתברר להם דברים מפרשים (נפש החיים ש״א פ״ו בהג״ה) אשר יעשה טוב ולא יחטא -שגם
שלא ידעו קודם שהם חטא ,ואף על פי שזה שוגג ,הרי זה חטא ,כי השגגה כשהוא 'עושה טוב' זה לא בשלמות ,ויש חטא וחיסרון בטוב עצמו שאינו
היא בגלל שלא למד ,ושגגת תלמוד עולה זדון (אבות ד ,יג) ,ועל זה הם
* ובשיחה אחרת הוסיף רבעו :ובזה יש לפרש מה שאנו אומרים בראש שואגים ומצטערים במחשבותם! על מה שנכשלו בשוגג.
ומוסיף רבינו יונה שהם מצטערים לא רק על חטאים ושגגות בקום ועשה, השנה ״מי יחיה ומי ימות מי בקצו ומי לא בקצו" ,ומי לא בקצו היינו
אלא גם 'על אשר קצור קצרה ידם מעבודת השם״ ,והיינו חטאים בשב ואל כמו שנתבאר ,שמפחיתים משנותיו ,ומת לפני קצו.
עמוד 2
תעשה ,שלא עשו את מה שצריך לעשות ,והם מרגישים את חומרת החטא
גם בזה .וכאמור אנשים אלו יתכן שהם פשוטים בהנהגתם ,אבל הם גדולים
העצה מרבינו יונה -קבלת לימוד המוסר מאד בלבם ובפנימיותם ,כי מכיוון שהם 'ישרים בלבותם' הם יודעים את
מדי שנה לקראת הימים הנוראים ,היה רבינו חוזר ומזכיר את העצה האמת עד היכן מגיע חומר החטא.
מרבינו יונה לקבל על עצמו ללמוד מוסר בכל יום ,ובזה נעשה מעכשיו
בעל תשובה גמור .והביא שכן כתב מרן המשגיח הגה״צ רבי יחזקאל לימוד חומר החטא מראש השנה שחל בשבת
לווינשטיין זצ״ל (אור יחזקאל מכתבים קכ): וידוע שבעלי מוסר דיברו שרואים את חומר החטא מראש השנה שחל
לכב' ידידי ...אמרתי לשלוח לו תמורת מתנתו ,מזאת אשר בשבת ,שלא תוקעים בשופר ,גזירה שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות
מצאתי לעצמי להצלת נפשי בחסדי השי״ת. הרבים ויעבור על איסור הוצאה בשבת ,והרי החשש הוא רק שמא יעבירנו
הנה כאשר דרכי התשובה אין בידינו לאמר כי בנקל הוא להשיג בשוגג ,ולא במזיד ,ובשביל מה? בשביל התקיעות! ואם כן באמת הוא עוסק
אותם ביותר :ענין הקבלה על להבא למצוא דרך לעזיבת החטא, במצוה ,ורק יש חשש שישכח את האיסור שלא בכוונה ויעשה חטא בשוגג,
וביותר קבלה על הדברים אשר הוא מורגל רח"ל להיפוך ,ומצד ובשביל זה כל כלל ישראל לא תוקעים בשופר בראש השנה.
הדין צריך האדם לחשוב עצה וקבלה שמירת כל התורה כולה ומי ואף על פי שלא הרבה אנשים יכולים להיכשל בזה ,שהרי לא כל אחד
הוא האדם אשר בידו הוא להשיג קבלה של קיימא על כל הנ"ל. יודע לתקוע ,והחשש הוא רק על אדם יחיד או כמה יחידים שיכול להיות
וכאשר התבוננתי ברבינו יונה ז"ל שער התשובה בשער השני שייכשלו בשגגה של הוצאה בשבת ,בשביל זה כל ישראל לא תוקעים בשופר!
הדרך השלישי ...ראיתי אם יקבל אדם על עצמו לימוד המוסר והרי ידוע שתקיעת שופר בראש השנה זה המרצה ,וכמה תיקונים שזה
כיאות בכל יום ,הנה זה הוא העצה והקבלה הנכונה לפי פירושו, עושה בעולמות העליונים כמו שכתוב בספרים ,ואף על פי כן בגלל יחיד
כי דווקא בלימוד המוסר יתכן לקיים כל התורה על דרך לאט שיכול להיות שיחטא בשוגג חסר תקיעת שופר בכל כלל ישראל.
לאט ,יראה ויבין האמת לאמתו בעז"ה... ורואים מכאן שאיננו יודעים את חומר החטא ,עד כמה חמור חטא אפילו
ידידו הדשו"ט כל הימים יחזקאל לעוינשטיין בשוגג ,ועד כמה שזה עושה פגם בכל כלל ישראל ובכל העולמות ,חטא
שאדם אחד עובר בשוגג! ומספרים שכאשר הגר״י בלאזר דיבר על זה
ברבים ,היו השומעים בוכים ,מהכרת חומר החטא.
וכך אמר הגאון רבי חיים ברמן שליט״א (בן רעשא ריזל לרפו״ש)
בוועד 'דרכי החיזוק' בחודש אלול תשפ״ד: עבירות חמורות גם בשב ואל תעשה
רבינו ראש הישיבה דיבר כל השנים על לימוד המוסר ,ובמיוחד
בשנים האחרונות הרעיש את העולם עם זה ,והיה אומר כמו וזהו שכתב רבינו יונה כי הצדיקים והישרים דואגים 'על אשר קצור
שמביא המשגיח מדברי רבינו יונה ,שבקבלת לימוד המוסר כבר קצרה ידם מעבודת השם' ,והיינו לא רק על חטאים במעשה ,אלא אפילו
נקרא בעל תשובה ,שהפנה את עצמו לכיוון הנכון. בשב ואל תעשה' ,כי על זה יפשע גבר והרבה אשמה כמו על העבירות
החמורות' ,והיינו שיש עבירות שהם בשב ואל תעשה ,שלא עושים ,וזה
ואפילו שהוא עדיין רחוק משינוי המעשים והדרכים שלו ,אבל חמור כמו העבירות החמורות.
כיון שקיבל על עצמו בלב נאמן וכבר התחיל לעסוק בקביעות
במוסר ,הוא יכול ביום כיפור לעמוד לפני הקב"ה ולומר :הנה ורבינו יונה מזכיר שם שתי דוגמאות של עבירות בשב ואל תעשה שהם
התחלתי בקביעות ללמוד מוסר ואני מבטיח בלי נדר בשנה הבאה כמו העבירות החמורות ,הא' ביטול תורה ,כי תלמוד תורה כנגד כולם,
להמשיך עם זה ,בתקווה שלימוד המוסר ישנה אותי ,ובלי ספק וממילא גם ביטול תורה כנגד כולם ,וכן מפורש בחז״ל (עיין ספרי עקב ועוד)
שהוא מקיים את ה'תטהרו' בזה! שביטול תורה כנגד כולם ,למרות שזה רק בשב ואל תעשה ,זה חמור כמו
כל העבירות ,כנגד כולם!
לתועלת הרבים נעתיק כאן שוב את מה שכבר הבאנו בעבר מעדותו
של הגאון רבי עזרא רוטשילד שליט״א:
החיוב להוסיף יראה בעתים מזומנים
רבינו תמיד דיבר שהקבלה הראויה לראש השנה היא לימוד המוסר, ועוד דבר כתב רבינו יונה שם ,ומשמע שזה יותר חמור ״אף כי מלאו רע
ופעם נשלחתי לשאול מאחד שכבר בשנה שעברה קיבל על עצמו האנשים אשר עיקר מעשיהם ומחשבותיהם על חפצי גופם והבלי זמנם,
ללמוד מוסר ,וממשיך בקבלתו ולומד מוסר כל הזמן ,ורוצה לדעת איזו ובסוד היראה אל תבוא נפשם ,ולהשתונן כליותם עליה אל תחד כבודם
קבלה חדשה כדאי שיקבל לשנה הבאה. במשכיות לבבם וחדרם ומשכיתם לעתים מזומנים״ ,והיינו שיש אנשים
שהם 'מלאים רע' ,כי הם עוסקים בגשמיות ,ולא מחפשים להתעלות
וניגשתי אל רבינו ביום ראשון לאחר החבורה ושאלתי על כך ,והשיב: ולהוסיף יראת שמים ,אין להם 'עתים מזומנים' קבועים להוסיף יראת
תאמר לו שאינו צריך קבלה חדשה ,אלא העיקר הוא להמשיך בקבלה שמים ,כי הם לא מחשיבים את היראה ,ומחשבותם תפוסות בדברים
הזו ,ללמוד מוסר בקביעות ,ואם הוא עושה כן ,ממילא הוא כבר בדרך אחרים מענייני העולם הזה ,ולא בעניינים של יראת שמים.
הטובה ומתקדם וממשיך בעלייה כל הזמן! ואנשים כאלה נקראים 'מלאים רע' ,ומשמע שזה יותר גרוע אפילו
מביטול תורה .ובאמת ידוע ששאלו את רבי ישראל סלנטר ,מה יעשה אדם
לעבור לחיות ולהרגיש הרגשות כאלה של התפשטות הגשמיות ,שזה דבר שיש לו רק חצי שעה פנויה ביום ,האם עדיף שילמד בה גמרא או מוסר?
שהוא לכאורה למעלה מהשגותינו וכוחותינו ,זה העתים מזומנים הכי ואמר רבי ישראל שילמד מוסר ,כי על ידי לימוד המוסר יגלה וימצא שיש לו
טובים! אבל אנחנו איננו בדרגה הזו ,ורבינו יונה כבר כתב שצריכים עתים עוד חצי שעה ,כי לימוד המוסר פוקח עיוורים ,ועל ידי זה רואים ומבינים
מזומנים לספרי יראה ומוסר .אמנם מי שיכול ,מי שיש לו דרגה כזו של אחרת .ולכן חסרון יראת שמים זה הדבר הכי גרוע.
תפילה ,זה גם כן עתים מזומנים כמו ספרי מוסר. ורבינו יונה ממשיך שם ״וכמה הם במדרגה התחתונה״ ,היינו שזו מדרגה
תחתונה אפילו יותר מביטול תורה ,אם אין עתים מזומנים בקביעות
שנה שרשה בתחילתה -להרגיש עני בזכויות להוסיף יראת שמים .ואם כן הקביעות של לימוד מוסר אינה דבר חדש,
ובהתקרב יום הדין ,צריכים לחשוב מה הדרך כדי לקבל את השלמות, אלא זה כתוב כבר ברבינו יונה ,שאם לא עושים כן זה נקרא 'מלאו רע',
ולקבל את הדרגה הזו של ה'ישרים בלבותם' ,וצריכים סייעתא דשמיא לזה, ונמצאים 'במדרגה התחתונה' ,וזו גם כן דוגמא של 'קצור קצרה ידם' ,שזה
לזכות בדין שיוכלו להגיע למדרגות האלו. בשב ואל תעשה ,ואף על פי כן זה במדרגה התחתונה.
וכיצד זוכים בדין ,מצינו בגמרא (ר״ה טז ,ב) ״אמר רבי יצחק כל שנה גם התפילה מוסיפה יראת שמים
שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה״ ,אם השנה בתחילתה היא 'רשה' ,והיינו
שבתחילת השנה יש עניות ,אזי בסופה יש עשירות ,ומה זה העניות והנה מלבד העסק בספרי המוסר ,יש עוד 'עתים מזומנים' ליראת שמים,
והעשירות? רש״י מפרש שם ״שישראל עושים עצמם רשים בראש השנה בתפילות שלוש פעמים ביום ,וכמו שביאר בספר הכוזרי (ג ,ה) שהתפילה
לדבר תחנונים ותפילה״ ,עושים עצמם ,היינו שמשפיעים על עצמם ובאים היא מזון הנפש ,וכמו שהגוף צריך מזון לחזק את הגוף ,ובלי זה הוא יחלש,
לידי הכרה להרגיש שאנחנו עניים בזכויות ,וחסר לנו זכויות ,וממילא אנו כך גם הנפש צריכה חיזוק ,וחיזוק הנפש הוא על ידי תפילה ,שהתפילה
מבקשים נדבה ,כי כדי לזכות בדין צריך רחמים ותחנונים כעני שמבקש מטהרת את הנפש ,ומתפללים שלוש פעמים ביום ,שכל תפילה מחזקת את
נדבה ,ורש״י מביא את הפסוק 'תחנונים ידבר רש' ,כמו רש שמבקש בלשון הכוחות וטהרת הנפש עד התפילה הבאה ,ואחר כך צריכים עוד פעם לחדש
תחנונים ובלב נשבר ,כי הוא מרגיש את העניות שלו ,וזה משפיע עליו. את ההשפעה ,להשביע את הנפש ולחזק אותה עם עוד תפילה.
וזו לא מידת חסידות ,אלא הרגשת והכרת האמת! ומי שהוא בר דעת ואם התפילה היא במדרגה של תפילה ,וכמו שכתב בשולחן ערוך (או״ח
שכבר למד ספרי מוסר ,קיבל הבנה שהאמת היא שכל אדם הוא רש, צח ,א) שחסידים הראשונים היו מגיעים בתפילתם להתפשטות הגשמיות,
ומרגיש 'אני רש' ,וממילא אני מבקש תחנונים ,ועל זה אמרו כל שנה תפילה כזו היא המוסר הכי טוב! לעתים מזומנים ,שלוש פעמים ביום,
עמוד 3 העתירו ובקשו רחמים לרפואת הגאון השקדן רבי חיים בן רעשא ריזל ברמן שליט"א לרפו"ש בתושח"י
אפשר להצליח ,וכבר כתבו בכל הספרים כי דרך ההתקדמות היא לאט- שרשה בתחילתה ,שמי שניגש לראש השנה עם ההכרה הזו ,שצריך לקבל
לאט ,מדרגה אחר מדרגה ,וצריך להתקדם מאד בזהירות ,כי אי אפשר מתנת חינם וזה לא מגיע לו וחסר לו הרבה ,בזה זוכים בדין!
לקפוץ מדרגות שלא לפי טבע הנפש. ובאמת זה לא קשה כל כך ,להגיע לידי ההכרה הזו של רשים ,שאנו עניים
ובשערי תשובה לרבינו יונה (ב ,י) כתב שאם אדם מקבל על עצמו לשמוע בזכויות ,ועם חשבון הנפש שעושים על ידי התבוננות ולימוד המוסר ,אפשר
דברי תוכחה ,או ללמוד ספרי מוסר שזה גם כן אותו הדבר ,אם הוא כבר להבין ולראות שכך היא האמת.
עומד בדרך הזו ,שמקבל עליו לעסוק בזה בקביעות ולקיים את כל מה
שיידע ,אזי ׳צדק נפשו בשעה קלה׳ ,ויש לו כבר מעכשיו את השכר והזכויות ההשתדלות עם לימוד המוסר ותפילה
על כל העתיד ,כדי לזכות בדין. והבא ליטהר מסייעין אותו (יומא לח ,ב) ,אם יש השתדלות יש סייעתא
אמנם יש לזה גם תנאי ,כי היצר הרע הוא תקיף מאד ,וכבר אמרו חז״ל דשמיא ,וההשתדלות הראשונה היא ללמוד מוסר בקביעות וכמו שכתב
(קידושין ל ,ב) שאלמלא הקב״ה עוזרו אין יכול לו ,וצריך סייעתא דשמיא, רבינו יונה ׳לעתים מזומנים׳ ,ואז בודאי זה מוכרח להשפיע ,כי האדם
ובלי עזרת השם אי אפשר ,וכתבו הגר״א (מובא בקול אליהו סוכה) בטבעו מקבל השפעה מכל דבר שהוא רואה ,ולא מרגישים את ההשפעה
והמסילת ישרים (סוף פ״ב) כי אימתי הקב״ה עוזר לאדם? רק בזמן שעשה מיד ,אבל במשך הזמן מוכרחת להיות השפעה.
את כל מה שבכוחו ,ולא למעלה מכוחו ,אבל לפי כוחו ,אם הוא עושה כל מה וגם צריכים השתדלות בתפילה ,ושמעתי ממו״ר הגה״צ רא״א דסלר בשם
שהוא יכול בצורה נורמאלית לפי כוחו ,אזי יש סייעתא דשמיא ,אבל אם רבי ישראל סלנטר זצ״ל שאמר כי בדוק ומנוסה שתפילה על רוחניות
אינו עושה את כל מה שהוא יכול יש עליו טענה הפוכה ,שהוא מזלזל ואינו עוזרת ,ועם תפילה מקבלים סייעתא דשמיא! וגם הרי התפילה עצמה נותנת
משתדל ברצינות ,ומדוע אינו מנצל את כל כוחותיו ,וכיון שאינו מנצל את קרבת אלוקים ,וכשהאדם מתקרב הוא כבר אדם אחר לגמרי ,ומרגיש
הכוחות לא מגיע לו כוחות ,ואין לו סייעתא דשמיא. אחרת .ואם כן ההשתדלות היא על ידי תפילה ,ועל ידי לימוד המוסר ,וכן
אבל הדרך הזו היא דרך קלה ,דרך בטוחה ודרך שמחה ,כל מי שעוסק להתייעץ עם מי שיודע לייעץ האיך להתקדם.
בספרי מוסר הוא שמח בחלקו ,עם הצלחה בטוחה ,וזהו ודאי שכל מי והנה אם אדם עושה דברים קשים למעלה מכוחותיו הוא לא מצליח,
שיעסוק בזה יזכה לכתיבה וחתימה טובה! וצריך לעשות רק לפי כוחותיו ,ולא יותר מהכוחות ,כי יותר מהכוחות אי
חדש! ספר שמירת הלשון עם פניני חיזוק
היה מודיע ,ולא אמר להם אני צדיק ואינני מדבר לשון הרע ,אלא רק אחד הדברים שהיה רבינו מעורר תמידין כסדרן ,הוא ענין שמירת הלשון.
הודיע להם שאם ימשיכו לדבר לשון הרע הוא יהיה מוכרח ללכת ,ולא ואף לבאים אל הקודש פנימה להתברך בדבר ישועה ורחמים ,היה אומר כי
התבייש בזה ,ואף אחד לא זלזל בו שהוא צדיק יותר מדי ,אלא אדרבה העצה הטובה עבורם היא להתחזק בשמירת הלשון ,ולהימנע מכל ביקורת
העריכוהו על מידת האמת שבו.
על אחרים ,ובודאי זה זכות עצומה שיכולה להחיש ישועתם .וכן היה מחלק
לכל דבר יש עצות ודרכים להיגמל ,ואפשר להתחיל עם קבלה ליום אחד דף עם כמה עצות מעשיות ובראשם ענין זה.
שלא לדבר לשון הרע ,ואחרי שרואים שזה לא קשה ליום אחד ,מוסיפים
עוד יום ועוד יום ,וככל שעובר הזמן זה יותר קל ,כמו שאמרו (מובא בפרט בתקופות של בחירות ומערכות ציבוריות ,היה מעורר ביתר שאת
ברש׳׳י שמות יט ,ה) שכל ההתחלות קשות אבל אחר כך יערב לכם, לחיזוק בשמירת הלשון ,והיה קורא ומבקש שלא לדבר שום ביקורת! רק
אחרי שמתרגלים זה לא קשה אלא ערב ונעים מאד! לדון לכף זכות ,ובבחינת 'הוא היה אומר' ראינו תוקף צדקותו וחסידותו איך
שהיה הוא מופלג בזכות לבבו וטוהר לשונו המאירה שהתרחק כמטחווי
מה נכבד היום עם הופעתו לאור של הספר הקדוש שמירת הלשון קשת מכל נדנוד של גנאי וביקורת ,ונאה דורש נאה מקיים בגודל זהירותו
למרנא החפץ חיים זיע׳׳א מעוטר ומשובץ עם פניני חיזוק מאוצר המופלאה ,אשרי הדור שהיה שרוי בתוכו.
שיחות רבינו שנדפסו במהלך השנים בגיליוני דרכי החיזוק ,ונסדרו
ונערכו על ידי חבר תלמידים בראשות תלמידו מקורבו רבי שמעון גם לפני הימים הנוראים כמעט בכל שנה היה מעורר על ענין זה בראש
מרגליות שליט׳׳א .ספר זה מצטרף לקודמיו בסדרת ספרי המוסר עם הדברים הצריכים חיזוק ,והיה אומר כי זהו ה'סור מרע' הראשון ,להתחזק
פניני חיזוק ,שנתקבלו בחיבה רבה בהיכלי התורה.
בשמירת הלשון והמחשבה מכל ביקורת על זולתו.
פעמים רבות התבטא רבינו בחשיבות הלימוד בספרי החפץ חיים ,כי
ולדוגמא נעתיק ממה שדיבר בשיחה בישיבה ,אלול תשע״א:
הם שווים לכל נפש ומתאימים במיוחד לדורנו ,והיה אומר כי דברי
מרנא החפץ חיים משפיעים מכוח קדושתו ,וכמו שהוא נתבונן בענין לשון הרע ,וכי קשה לשתוקי האם אדם
עומד ומדבר את הדברים אלינו ,ובהזדמנות הביא את מוכרח לדבר? הרי זה שב ואל תעשה ,וכי התאווה כל
מה שכתב החפץ חיים בעצמו על דברי רבותינו כך גדולה בלשון הרע? זה לא נורא לשתוק קצת ,וכל
הראשונים ׳אשר דבריהם קדושים וטהורים ,בוערות אחד יכול להחליט על כמה שעות שבהם לא ידבר לשון
כמראה הלפידים ,ובודאי שמרו את עצמם ממידה
הרע ,ויכול להחליט שיום אחד אינו מדבר לשון הרע,
ואם באותו היום ייגש אליו מישהו לספר לשון הרע,
גרועה הזו עד תכליתה ,על כן דבריהם פועלים מאד
יענה ויאמר לו :היום החלטתי שלא לדבר ,וכי יש מה
בלב קוראיהם" ,ואמר שכל זה ניתן לומר גם על החפץ להתבייש בזה ,ומה בכך אם יאמרו עליו שהוא צדיק,
חיים בעצמו שלכך זכה שכל דבריו ומוסריו היוצאים מן וכי אסור להיות צדיק? ומה הבושה בזה?
הלב משפיעים מאד על לב קוראיהם.
וכבר הכרתי אדם שהלך לעולמו ,שבכל השמחות שהיו
באים ויושבים יחד ,אם היו מתחילים לדבר לשון הרע,
ניתן להשיג בישיבת פוניבז׳ ובחנויות הספרים המובחרות היה קם ואומר שאם לא יפסיקו לדבר לשון הרע הוא
בכל ענייני הספרים יש לפנות בטל052-764-8389 . עוזב את המקום ,ואפילו שהיה אדם חברותי מאד ,כך
S L, L, S L, L, S,
לעילוי נ שמת האשה הצדקנית לעילוי נ שמ ת הא שה הצדקני ת לעילוי נ שמת ר' יוסף בן מרדכי ומרים מנציוצבסקי ז"ל
ע׳ ה עישה עליזה בן שבת מרת ע"הרחל זלזניק מרת שהיה בא שנים רבות מכפר סבא לישיבה הק' ללמוד ולשמוע שיעורים
בת פרחה ז"ל בת הג"ר יעקב משה קורלנדסקי זצ"ל נפטר ה׳ תשרי תשע״ב ולא השאיר אחריו זש״ק
נלב״ע א׳ בתשרי תשע״ה -תנצב״ה נלב״ע א׳ דר״ה תשס״ו -תנצב״ה מבקשים לע שות חסד של א מ ת בלימוד ותפילה לעילוי נ שמתו
S r
בן הגאון הצדיק רבי מרדכי שמואל זצ"ל רבה של כפר חסידים
מראשוני תלמידי ישיבת פוניבז' ,תלמידם המובהק של מרנן הגאב״ד דפוניבז' והגרא״א דסלר זללה״ה ,עמל ויגע בתורה ובהרבצתה יומם ולילה
עמד על משמרתה ועל משמרת הרבנות ללא לאות ,קרא בקול גדול כי השם הוא האלוקים ,הניח את אבן היסוד להצלת ילדי ישראל בארץ הקודש
התנשא כארי ולחם מלחמות השם בגבורה ובחרוף נפש ,ורבים השיב מעוון נלב׳ע צום גדליה ת שנ׳ט
עמוד 4
ראש השנה
תשפ״ז
זו אוקימתא אלא הוא בכלל מה שאמרו שנתכוין לצאת ,הכוונה לצאת לפני ראש השנה
שהתחילה התקיעה.
ב .אמר רבינו שליט״א נראה שאין ליתן שופר פסול לקטן כדי להתלמד ,שהרי
שכח המלך הקדוש גליל ר״ה שחל גשגת
כלי אחר דומה לשופר ודאי לא התירו ,ומסתבר שההיתר הוא דוקא דרך חינוך
ידועים דברי החיי אדם [כלל כ״ד סק״י] בשם הגאון מהר״ר אבלי פאסוועלער
למצוה.
זצ״ל [הובא בשער הציון סי' תקפ״ב סק״ד] דאף ששכח המלך הקדוש צריך
ג .יל״ע אם מותר ליתן לקטנה לתקוע ,דשמא לא התירו אלא לקטן שמתרגל
לחזור ,מ״מ אם במעריב בליל ראש השנה שכח אינו כן ,ואם לא אמר המלך
במצוה גמורה ,אך יתכן לדון דדי במצוה של אינו מצווה ועושה( .ומצינו שיש
הקדוש אינו חוזר .וטעמו דהרי אשכחן בראש חודש דאע״פ דבשחרית אם שכח
חינוך למצוה שאינה חיובית ,שמחנכין קטן בנזירות אף שאין מצוה להיות נזיר
יעלה ויבא חוזר ,מכל מקום במעריב אינו חוזר ,מכיון שאין מקדשין את החודש
כמבואר בסוגיא בנזיר כ״ח -כ״ט ,מ״מ הוא קרוי חינוך כיון שצריך לדעת מה הדין
בלילה ,ולא חשיבא ראש חודש כולי האי .ואם כן הוא הדין נימא הכי לענין ראש
כשקיבל נזירות ,ואולי יש לדון גם בקטנה אף שפטורה ממצוות ,כיון שמנהגינו
השנה.
שנשים מברכות צריכה לדעת מה המעשה הכשר לברך עליו).
אך הוסיף רבינו שליט״א דקצת יש לדון בדברי התרגום בפרשת כי תצא שכלי והשעה״צ הקשה דממה נפשך אם לא הוי ראש השנה ,הוה ליה להתפלל תפילת
גבר לא יהיה על אשה היינו חרב ,ומבואר שאסור לאשה להשתמש בכלי שמונה עשרה של חול ,ואיהו הא התפלל ובכן תן פחדך .לכך ממה נפשך לא
שרגילות גברים להשתמש בו אף שאינה לובשת אותו ממש ,וא״כ יש לדון יצא ,דאם הוה חול לא התפלל תפילת י״ח של חול ,ואם הוה ראש השנה הא לא
שאשה לא תתקע ,משום ששופר הוא כלי שדרך אנשים בו ,ולא נשים ,אבל לא אמר המלך הקדוש .אמנם העיר רבינו שליט״א דמכל מקום אכתי משכחת לן
שמענו לחוש לזה. דדינא דמהר״א פאסוועלער ,בראש השנה שחל להיות בשבת ,ולא קאמר המלך
הקדוש ,דהא דלא התפלל י״ח ,לית לן בה ,דהא חייב להתפלל רק ז' דשבת ,ונהי
ד .שאלו האם מותר לטלטל שופר כדי לתקוע לחולה ויש ספק אם אכן יתקע,
דחתם מקדש ישראל והזמנים והוה תפילה דיום טוב שחל להיות בשבת ,מכל
ואמר רבינו שליט״א דמותר ,שהרי התירו מלאכה הואיל ומקלעי אורחים הרי
מקום איכללא ביה תפילת שבת [והיינו לצד שיצא בהתפלל בשבת בעלמא
הוא ספק (כמש״כ במשנ״ב סי' תקי״ח סק״י בשם הט״ז לגבי הוצאת סכינים).
תפילת יו״ט שחל בשבת (א״ה ,עי' משנ״ב סי' ק״ח סקל״ח)] ,ומשום הכי כיון
גיאור דגרי הירושלמי זכרון ומלכות דאין מקדשין החודש בלילה שפיר יצא וצ״ע .ויש לדון בזה עוד מטעם אחר
כדלהלן.
בירושלמי ר״ה פ״ד ה״ז ,אין מזכירין זכרון ומלכות ושופר של פורענות ,זכרון
דכתיב אותם זכר ה' וגו' .ובתורה אור הביא מתהלים פרק ט' פסוק י״ג ,כי דרש
שכח המלך הקדוש גליל שגת שוגה
דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים .ויותר נראה שהכוונה לירמיה פרק מ״ד
פסוק כ״א ,הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחוצות ירושלם אתם הנה הדין הוא דשכח המלך הקדוש צריך לחזור ולהתפלל ,ויש לדון מה הדין
ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר ה' ותעלה על לבו. באדם השוכח המלך הקדוש בליל שבת שובה ,והנה בפשוטו לא שנא שבת
משאר ימים וצריך לחזור ולהתפלל .אבל העירו לדון בזה עפי״ד הגרע״א [בגליון
הריגת נגל גראש השנה שו״ע סי' קי״ד] שכתב שמי ששכח לומר משיב הרוח ומוריד הגשם בליל שבת
אין מחזירים אותו שהרי אם התפלל מעין שבע יצא אף שאינו מזכיר גשם ואם
רבינו שליט״א העיר בהמבואר בשמואל א' פרק כ״ה וברש״י שם שדוד רצה
התפלל תפילה שלימה לא גרע [והביאו הביאוה״ל שם בס״ה].
להרוג את נבל בר״ה ,ואביגיל הגיעה אליו על החמור למנעו מלהרוג .ותמוה היאך
שרי להרוג בר״ה הא אסור משום נטילת נשמה .ויל״ע בדין מקלקל בחבורה. והנה בדין המלך הקדוש כתב המשנ״ב [סי' תקפ״ב סק״י] שי״א אם לא אמר
ועוד יל״ע אם הוא דומה לחייבי מיתות בית דין ,שאסור לענוש בשבת .אבל על במעין שבע המלך הקדוש יצא .ולכאו' לסברת הגרע״א לגבי משיב הרוח יש
מה שעברה אביגיל על מחמר אין להקשות [מלבד עיקר הנידון אם מחמר נוהג לדון שגם כאן אם התפלל תפילה שלימה לא גרע מאמר מעין שבע ולא הזכיר
ביו״ט] דהוה פיקו״נ ,וי״ל עוד באופ״א ואכמ״ל. המלך הקדוש ,אבל הראשונים והפוסקים לא חילקו בין שבת לחול וא״כ משמע
שצריך לחזור גם בליל שבת ,וצ״ב מ״ש ממה שחידש הגרע״א לגבי משיב הרוח.
ואמר רבינו שליט״א דיש לחלק שמוריד הגשם היא הזכרה ,וכיון שהזכרה זו
יום הכפורים אינה מעכבת במעין שבע בדין שלא תעכב גם בתפילה שלימה .אבל אמירת
המלך הקדוש אינה הזכרה אלא היא חלק ממטבע התפילה ,וכיון שקבעו מטבע
מצות אכילה גערג יום הכפורים הברכה לימים אלו המלך הקדוש לא יצא ,ואין לזה ראי' מהא דאינה מעכבת
רבינו שליט״א דן בכמה ספיקות במצות אכילה בערב יום הכפורים: בברכת מעין שבע .והורה לשוכח שיחזור ויתפלל( .ואם יוכל ללכת למקום שעוד
א' יש לדון אם קטן שהגדיל ביוה״כ יש לו מצות אכילה מדאורייתא בערב יוה״כ, לא התפללו ויהיה חזן למעין ז' ,יצא מידי ספק).
ואמר רבינו שליט״א דמסתבר שאין לו מצות אכילה בערב יוה״כ ,שהרי אכתי
אינו גדול (ויעוי' בתשו' רעק״א סו״ס ט״ז). כמה הערות גדיני תקיעת שופר
ב' אמר רבינו שליט״א דלכאו' אכילה של ערב יוה״כ אין צריך בה כדי אכילת פרס, א .העובר אחר בית הכנסת ושמע קול תקיעה יצא ,אמר רבינו שליט״א דצריך
שאם ענינה הכנה לצום יוה״כ ,מסתבר שאין צריך בה מעשה אכילה .ושיעור לומר שעבר והיה בדעתו שמא ישמע ויצא ,שאם לא אף שיכוין מיד לצאת
כזית שיאמר בה הוא שיעור כמה יאכל( .אבל אם שיעור כדי אכילת פרס נאמר הרי ברגע הראשון לא היתה דעתו וחסרה לו תחילת התקיעה ,ואינו יוצא .ואין
יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון. 3- 3145900 :
באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי .אמר להם ,שמא ממשפחת עלי אתם ,לכו להקל ,שמסברא צריך שיקיים המצוה בבת אחת ממש ,יש לדון לאידך גיסא
ועסקו בתורה ותחיו ,הלכו ועסקו בתורה וחיו ,והיו קורין אותן משפחת יוחנן שבדבר שאינו אכילה ולא נאמר שיעור כדי אכילת פרס צריך שיאכל בב״א).
על שמו.מבואר בגמרא ,שגם באופן שתשובה בזבח ובמנחה לא מהני ,אבל ג' אמר רבינו שליט״א דלכאו' יש לדון באכילה דערב יוה״כ הרי מצוה היא ויוציא
כפרה בדברי תורה מהני ,או בדברי תורה שיש עמהם גם גמילות חסדים .ולכן, את חברו בכל ברכת הנהנין ערב יוה״כ (כמבואר בגמ' בר״ה כ״ט א' שבמקום
מלבד החובה לקיים מצוות תשובה כהלכתה ,וכפי שרבינו יונה מפרט בספר שיש מצוה באכילה אף אדם שיצא כבר מוציא את חברו בברכת הנהנין) ,וודאי
שערי תשובה ,את כל דרגות התשובה ,צריך לדעת כי עסק התורה הוא הקירבה לא שמענו כן.
הגדולה ביותר ששייך בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא ,והרי אין לו לקדוש ברוך ד׳ עוד אמר לדון למש״כ המנחת חינוך [מצוה שי״ג] בדעת הרמב״ם שאסור
הוא בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד ,ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה להתענות בערב יוה״כ מדאו׳ ,א״כ צ״ע אם ניתן לומר שמצות אכילה בערב יוה״כ
שכינה שרויה כנגדו .וכבר הזכרנו בעבר ,מהכלי יקר בפרשת ויקרא פרק ו' פסוק תדחה איסור לא תעשה ,ואם אין לו אלא מאכלות אסורות יהיה מותר לו לאכלם
כ״א ,שכותב על תלמיד חכם שחטא ,שעצם עסקו בתורה היא כפרתו למרק כדי לקיים מצות אכילת ערב יוה״כ.
חטאו ,ומורק ושוטף מבית ומחוץ במי התורה.
וביאר רבינו שליט״א שהנדון בזה הוא דהנה בביצה ח׳ ב׳ אמרו שאם שחט חיה
מותר לכתוש עפר לכסות דמה דעשה דחי לא תעשה דמלאכה (ודחי לה דיו״ט
מכשול מצוי במוצאי יוה״כ
הוי עשה ולא תעשה) .ורש״י פירש הנדון אי אתי עשה דכיסוי הדם ודחי איסור
רבינו שליט״א רגיל לעורר תמיד על המכשול המצוי במוצאי יוה״כ ,שרבים
יו״ט ,אבל רבינו חננאל פירש דהיינו שידחה עשה של ושמחת בחגך את איסור
אוכלים מזונות בשיעור קביעות סעודה ועוברים תיכף על שני דרבנן (שמחסרים
מלאכת יו״ט .ואמר רבינו שליט״א דנראה מדבריו שרק באיסור מעין זה שאינו
נט״י והמוציא) ואחד דאורייתא (ברכת המזון). בגוף האכילה ,אבל במאכלות אסורות ,ודאי לא יתירו שיאכל נבילה כדי לקיים
שמחת יו״ט .אמנם לגבי המצוה של אכילה בערב יוה״כ ,את״ל שאכילת יוה״כ
קרבנות יום הכפורים היא מצות עשה שבכוחה לדחות איסורין ,יש לדון להתיר גם איסורי אכילה
(בשיעור שמעכב למצוה זו) ,שאם האכילה היא כדי שיהא לו כח להתענות יתכן
שישנה גם בדבר איסור ,ואמנם נאמרו בה עוד טעמים ,וצריך לדעת אם הדין
שחטו ומרק אחר שחיטה על ידו
נקבע לפי הטעמים .וצ״ע.
רבינו שליט״א הקשה לשי' רש״י [חולין ל' ב' ועוד] דשהיי' פוסלת במיעוט
בתרא ,איך מרק אחר ע״י הכה״ג והרי פוסל במיעוט בתרא .ואמר שלשי' חמישה עינויים
המהרש״ל [יש״ש חולין פ״ב סי' י״ג] שאף שלא בעינן כוונה לשחיטה ,מ״מ אם
רבינו שליט״א העיר דהנה אם חמישה עינויים מדאורייתא ,יל״ע אמאי כל אוכל
כיוון שלא יהא שחיטה אי״ז שחיטה והוי כנחירה בעלמא ,א״כ י״ל דכוון שלא
פחות מכשיעור אינו נאסר אפיי לר״ל דס״ל חצי שעור מותר מן התורה ,משום
יהא שחיטה ,ומ״מ בעי למרק כדי להוציא כל הדם ,ולהוציא את הדם מהני אף
עינוי .וביותר ,באוכל חצי שעור מבעוד יום ותוך כדי אכילת פרס אוכל בערב,
חיתוך בעלמא .ואמנם עצם ד' מהרש״ל ילה״ק עליהם מהא דמבו' דאמרו בגמ'
שבאכילתו של יוה״כ ביטל העינוי.
[חולין פ״ו ב'] לר' חייא דבעי דמא ליאניבא זיל נחור ,והרי יכל לכוון שלא לשם
שחיטה ולא יתחייב כיסוי .ואין כאן בל תשחית כיון דבעי להאי דם לצורך זה. וגם לר׳ יוחנן שחצי שיעור אסור מן התורה ,איכא נפקותא לענין איסור חל על
איסור ,שאם הוא איסור גמור מצד חמישה עינוים לא יחול עליו איסור אחר.
הוצאת כף ומחתה ועיי פרי מגדים סי' תרי״ב [מש״ז די] שכתב לדון כעי״ז דחצי שיעור ביוה״כ יש
רבינו שליט״א נסתפק האם הדין הוצאת כף ומחתה הוא רק מקודש הקדשים בו איסור גמור מן התורה משום ועיניתם .וצ״ע א״כ יאסר אפילו לריש לקיש.
או גם מההיכל ,והראה שכבר נסתפק בזה המקדש דוד [סו״ס כ״ד] .ואמר לדון והראה עוד למש״כ בזה הראבי״ה סי' תתס״א [הובא במרדכי בתענית ובב״י
להוכיח מהא דמבואר ברמב״ן במלחמות שדישון המזבח דרבנן ,ולפי דבריו סו״ס תקס״ז] דשאר צומות מותרים בטעימה ,וביוה״כ אסור בטעימה דהוי
תמוה המבואר בגמ' יומא כ״ד ב' דיש עבודת סילוק בהיכל ,ורש״י פירש דקאי דאורייתא ועוד דטובא הנאות נאסרו בו .אמנם יש לדחות דאינו אלא חומרא
על דישון המזבח והמנורה ,אבל לרמב״ן שדישון המזבח דרבנן צ״ע מה המכוון בעלמא ולא מן הדין.
עבודת סילוק בהיכל [ותמה בזה הגבורת ארי שם י״ד ב' ע״ד הרמב״ן] .ואמר רבינו שליט״א הביא למה שנחלקו הראשונים בדין חמישה עינויים ביום
רבינו דאם נאמר שיש בהוצאת כף ומחתה דין להוציא אותה גם מאהל מועד ולא הכפורים ,דיש אומרים דהוה מדרבנן .ויש אומרים דהוה מן התורה .עי' משנה
רק מקודש הקדשים מתיישב שפיר דלזה המכוון עבודת סילוק בהיכל. ברורה תרי״א סק״ג ובשער הציון שם אות א' וב' .ועי' לשון הרמב״ם ומצוה
לשבות מכל אלו כדרך ששובת מאכילה ושתייה שנאמר שבת שבתון שבת
זמן כפרת יוה״כ על טומאת מקדש וקדשיו לענין אכילה ושבתון לענינים אלו ,ונראה שיש בזה מצות עשה חיובית .אך
רבינו שליט״א העירו דלכאו' למשמעות הגמ' פסחים נ״ט ב' שכל עוד שאין נראה שם בלשונו שיש בזה גם איסור [עשה] .ויל״ע בהא דאמרו יומא דף פ״ח,
+מאירימ_ | 054-8487449
הכהנים אוכלים את הבשר אין כפרה ,א״כ עולה שבשעיר החיצון שהוא חטאת דלמ״ד טבילה בזמנה מצוה שרי לטבול (אם מדין דחיה הוא ,ולא משום דלא
הנאכלת לא יתכפרו הציבור עד שיאכלו הכהנים במוצאי יוה״כ וצ״ע .ואמר הוה לתענוג .עי' תוס' שם) ,נימא דעוסק במצות עינוי פטור ממצות טבילה .ועי'.
ליישב עפמש״כ החזו״א [או״ח סי' קכ״ד עמ' ר״ד] לבאר דלמסקנת התוס' שם והעירו קמי' רבינו שליט״א שהי' מעשה באחד שהי' חלש מהצום ולא התפלל
לא צריך שיאכלו את הבשר בפועל אלא סגי במה שהוא עומד לאכילה ,וא״כ כיון מנחה ונעילה והי' נידון אם יש לזה תשלומין .ואמר רבינו דהוא תלוי בנידון הנ״ל
שהבשר עומד לאכילה סגי בזה .עוד אמר ליישב דכיון דא״א לאכול ביוה״כ הרי בגדר שביתה אם הוא מצוה שייך עוסק במצות עינוי ופטור מן התפילה ואם הוא
זה דומה למש״כ שם דכיון דלא אפשר עשאום כמי שנטמאו ואבדו האימורין איסור הרי הוא חייב.
דאינם מעכבים כפרה ,וה״נ י״ל שכיון שא״א לאכול מחמת איסור יוה״כ הרי במסכת יבמות דף ק״ה ,מובא על הפסוק בשמואל ״לכן נשבעתי לבית עלי
הבשר כאילו נטמא או נאבד ואינו מעכב כפרה .עוד העיר דשמא הי' קיום של אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם״ .אמר רבה ,בזבח ובמנחה אינו
אכילה ע״י קטנים או פחות מכשיעור למ״ד חצי שיעור מותר מדאו' ,אך במשנה מתכפר ,אבל מתכפר הוא בדברי תורה .אביי אמר ,בזבח ובמנחה אינו מתכפר,
במנחות צ״ט ב' לא משמע כן .ויתכן שהכפרה לא היתה אלא במוצאי יוה״כ אבל מתכפר בגמילות חסדים .והרש״ש גורס בתורה ובגמילות חסדים .ובהמשך
וצ״ע. הגמרא שם ,משפחה אחת היתה בירושלים שהיו מתים כבן שמנה עשרה שנה,
יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
ממרן פוסק הדור
דכי משה שטרנבוךשליפרא
ראש השנה תשפ”ז
הקודש וגעה בבכיה ואמר" ,מודה אני לפניך רבונו של עולם שנתת לנו חודש אלול הייאוש הוא השורש המביא את האדם לעזוב את עבודת התשובה
שבו נתחזק באמונת המשפט“. בימים אלו
הגה“צ רבי אליהו לופיאן זצ“ל היה תמה מדוע אין אנו מתכוננים כראוי בימי אלול
לימי הדין הבעל“ט ,והרי כאשר האדם צריך לעבור משפט על תביעת ממון ,כל מוחו
כפי כוח חיות הנשמה מהתורה והמצוות כן מרגיש האדם יותר בפגם החטא ומחשבותיו תפוסים בזה ,ואינו נותן מרגוע לנפשו ומתייעץ עם עורכי דין למצוא צדדי
עוד טעם ברפיון בדור האחרון נראה ,שכיון שאין אנחנו זנים את נשמתינו במזונה
זכות לעצמו וכדו' ,ומדוע אין רואים אצלינו הכנה כראוי למשפט ראש השנה ,עד
הראוי לה ,והיינו בתורה ומצוות מתוך דבקות בקב“ה( ,עי' לעיל ד ,ד על הפסוק ואתם
שכבר כמעט נשכח מהו חודש אלול באימה ויראה כפי שהיה בדורות עברו ,והלוואי
הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום) ,אין הנשמה שלנו מאירה בדבקות בקב“ה
שראש השנה גופא עוד ייזכר אצלנו.
כפי שהיה בדורות הקודמים ,ומתוך כך אין לנו הרגשה מהו הפגם הנורא שבכל
חטא ,ומחמת זה סבורים אנו כי אנחנו שלמים [ואין לפרש הטעם שאין מפחדים מפני שאנחנו
הגזית מלשכת בטוחים שכמו שבשנה שעברה זכינו בדין כן נזכה
ולא חטאנו ,אבל בדורות הקודמים שהיו גם השנה ,שהרי אנחנו רואים שאנשים משלמים
מלאים בתורה ובמצוות ,והיו מקיימים המצוות ממון רב כדי להיכנס לגורל הנערך בין מיליוני
״הזמן זה יהלום“
בהתלהבות ולא בדרך מלומדה ,הייתה נשמתם אנשים ,והרי שאפילו בסיכוי של אחד ממיליון,
בשבוע האחרון בתוך המוני בית ישראל שעלו למעונו של רבינו רבן של
מאירה בדבקות בקב“ה ,ומתוך כך הרגישו מהו אדם מסכים להשקיע כסף ,ואילו כאן אע“פ שמצוי
ישראל שליט“ א נכנסו קבוצה של בחורים מופלגים שבאו לזכות ולקבל
נוראות פגם החטא ,ועי“ז התעוררו מאוד לשוב מאוד כל מיני מחלות או ח“ו מיתה ,ומשפטי שמים
ברכה ודברי חיזוק לקרא ת הימים הנוראים ,רבינו שליט“ א נשא דברים
בתשובה והכינו עצמם כדבעי לימים נוראים קצרים לבני העלייה ובתוך דבריו הרבה לעודד ולרומם את רוחם ואמר
ניכרים בכל פינה ובפרט בדור האחרון ה“י ,מ“מ
הבעל“ט. "כל בחור יכול לצמוח גדול בישראל ,רק צריך להיות מוכן להתאמץ, אנשים אינם פוחדים מיום הדין],
בחור יכול לשבת ולאכול ולשתות ולישון ואז להתפלל להקב“ ה שיצא וביאר בזה רבי אליהו לופיאן ,שזהו מחמת 'ייאוש',
וזכורני מלפני שנים רבות פגשתי בעשי“ ת ת“ ח והוא לא מבין למה זה לא הולך
יהודי בעל הבית נכבד בעמיו ,ושאלתיו על שרוב בני אדם אינם תולים שום תקווה שיצליחו
התורה צריכה להיות על לבבך ,ומשמעות הדבר אינה רק רצון אלא גם
עבודת התשובה בימים אלו אצלו ,והשיב לי ,חס להשתנות ,ולכן מניחים עצמם כמות שהם בלא
מעשה ממש ,ל מסור את הנפש לתורה ,ואז נזכה בעז“ ה שיהיה אשריך
ושלום שאתעסק בתשובה ,וכי אני חשוד כ“בעל בעולם הזה ואשריך לעולם הבא“.
לשוב בתשובה ,ומאבדים בזה הרבה טובה בזה
תשובה“ ,והלא מתפלל אני בציבור שלושה לאחר מכן הוסיף רבינו לדבר בשבח בני העלייה המובחרים המ שקיעים
ובבא.
פעמים ביום ,ואף שומע שיעור בכל יום ,ומה לי את עצמם באהלה של תורה ,וכה אמר "הבחורים כאן מצויינים ,אשריך
ולחזרה בתשובה... ישראל שיש בינינו כאלו בחורים שרוצים באמת ללמוד ,הם לא באים
לכאן רק כדי לקבל ברכה הם באים כדי לקבל על עצמם מהיום והלאה רפיון היראה ממשפט ראש השנה נובע מחמת
לשמור יותר את הזמן וללמוד יותר בהתמדה. רפיון באמונה
אין מי שיודע מה נגזר עליו בשנים הקודמות צריך לדעת שזמן זה יהלום ,ולכן צריך ליזהר לא לדבר שטויות בלי ידוע שבדורות הקודמים היו פוחדים בימים אלו,
והנה יש המדמים בנפשם שאין להם לפחד כלל תועלת ,כי מי שמבזבז את הזמן ללא תועלת הרי הוא כמי שזורק יהלום, והיה ניכר אפילו על בעלי בתים פשוטים שהימים
מימי הדין ,כי כשם שנשארו חיים עד עכשיו ונחשב הוא לשוטה וטיפש גדול ,מי שזורק יהלום הוא משוגע ,ולכן
אלו הם ימי אלול ,אמנם במשך הדורות חלה ירידה
אנו צריכים להתחזק לשמור את התורה שהיא יהלום ,לנצל כל דקה,
ולא נגזר עליהם דין מוות בשנים קודמות ,כן גם להתפלל בזמן ,לאכול כמו שצריך. גדולה בזה ,והגה“צ רבי ישראל סלנטר זצ“ל כבר
השנה יזכו לחיים ,דהאדם הוא בחזקת חי ,אבל התלונן שבדורו כבר אין זוחלים ורועדים מיום הדין
הבחורים שנמצאים כאן התרוממו מאד בשטעייג'ן ולא סת ם אלא
זהו טעות מעיקרא. שטעייג'ן חזק ,וזה כבוד עבורינו שיש בכלל ישראל בחורים כאלה ,והשם כראוי ,ואף שגם בדורו השתדלו מאוד בעבודת
דהנה הרמב“ם (פ“ג מהלכות תשובה ה“ב) כתב יזור שתמשיכו הלאה והלאה התשובה בימי אלול מ“מ התאונן רבי ישראל על
"אדם שעוונותיו מרובין על זכויותיו מיד הוא ואז אתה זורק יהלום ואתה שוטה טיפש גדול מי שזורק יהלום הוא שלא היה פחד הדין כמו הדורות הקודמים לו ,ומה
מת ברשעו“ ,והראב“ד שם תמה על דבריו, משוגע ובעז“ ה לשמור את התורה שהיא יהלום ללמוד כל דקה שאפ שר נענה היום ששוכחים לגמרי מיום הדין ואין רואים
שהרי הרבה רשעים חיים הרבה בעולם הזה להתפלל מתי וכמו שצריך לאכול
פחד הדין כמעט.
ולא נחרץ דינם למיתה לאלתר. אני בחורים שעשו שטעייגן ולא סת ם אלא חזק וזה ממש כבוד שיש לנו
כראוי מתכוננים שאין בדורנו הרפיון ונראה שיסוד
כאלה בחורים להראות והשם יעזור שילכו הלאה והלאה עד שנזכה ליד
והנראה בביאור שיטת הרמב“ם שאין כוונתו השם רוממה בגילוי שכינה במהרה בימינו בקרוב. כי האמונה, חיסרון מפני הוא הדין לימי בימים אלו
על החיים הגשמיים בעולם הזה ,שהלא החיים אם היינו יודעים בבירור שאין שום טבע ומקרה
הגשמיים בעולם הזה לבד ללא חיי הנשמה הם בעולם ,והכל מגזירת עליון כפשוטו ממש ,והזמן
רק כחיי הבהמה בלבד ואינם נחשבים כחיים כלל, היחיד הקובע את גורל האדם לכל השנה כולה הוא
יום הדין שבו קובע הקב“ה את עתיד האדם על כל רמ“ח אבריו ועל כל שס“ה גידיו אלא כוונת הרמב“ם שהדין בראש השנה הוא על חיי הנשמה שהם החיים האמיתיים,
ועל כל מה שיקרה עמו בשנה הבאה בכל פרט ופרט ,היינו בוודאי מתכוננים כראוי וכמו שנאמר בתורה (דברים ד' ,ד) "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום“.
ליום הדין ,שהלא ביום זה ייקבע כל עתידנו ,אבל כיון שאנו רגילים לתלות הכל בטבע ומה שכתב הרמב“ם "מיד הוא מת ברשעו“ כוונתו על דרך מה שאמרו חז“ל (ברכות
או במזל או במעשי ידינו ,שהעיתונים והסביבה מבלבלים אותנו לתלות את כל הקורה יח" ):הרשעים בחייהם קרויים מתים“ ,שאע“פ שהם ממשיכים לחיות בעולם הזה
אותנו בטבע ובדרך סיבה ומסובב ,אין אנו נרעשים ונרגשים בפחד נורא ביום הדין ,חיים גשמיים ,מ“מ אין זה בגדר חיים כלל ,אלא רק כחיי בהמה בלא שום משמעות.
אבל לפנים בישראל שאפילו לעם הארץ הייתה אמונה פשוטה בקב“ה בתמימות ,היו ומעתה מבואר דלדעת הרמב“ם אין המשפט בראש השנה על מיתת גופו אם ימות
גם עמי ארצות רועדים קודם ראש השנה מתוצאות המשפט ,ואם יהא לנו יהא אמונה בזאת השנה אלא על חיי הנשמה ,ולכן אין מי שיכול לומר שלום עלי נפשי ולפטור
חזקה שאין שום טבע אלא הכל הוא גזירת עליון ,נפחד גם אנו מהמשפט הקרב ובא .עצמו מחובת התשובה בימים אלו[ .וגם לדעת הראב“ד (שם) אין המשפט בראש
השנה דווקא על המיתה דשנה זו ,אלא המשפט הוא אם לקצר משנותיו שנה אחת,
והמשגיח דפוניבז' הגה“צ ר' יחזקאל לווינשטין זצ“ל (אור יחזקאל ימים נוראים עמ' וא“כ לעולם לא יוכל האדם עצמו לדעת מה נגזר עליו בשנים קודמות]
רצ“ז) הביא על הגאון רבי איצל'ה בלאזר זצ“ל שבתחילת חודש אלול פתח את ארון
c e y --------
עומ־ות והנהגות ץ מערבות אריות
טעשה רב -הנהנות מרז מליט״א
הסבא רבי שלמה זלמן פינם זצוק״ל
( מ תו ך ה ס פ ר הנו ד ע ׳ג דו ל
( מ תו ך ס פ ר ' מ עונו ת א ריו ת' ,ת ש ו ח ח ל מ ח ב ר ה ר ב י ע ק ב פ רי ד מ ן ש לי ט ״ א ע ל ר ש ו תו
ב ק ר ב ך ות שו ח״ ח ל מ ח ב ר ע ל ל ה ע תי ק הדברים! ב מ ס ג ר ת זו ל ת ו ע ל ת ה ר בי ם)
ה ס כ מ ת ו ל ה ב א ת ה ד ב רו ם ל ת ו ע ל ת זק ני הג שה פ ינס יצ“ל היה נזהג מאוד מאיסור חדש, וכך שמעתי מסבא ,רבי שלמה זלמן פינס
הבבילוו) אף שרובא דרובא כרוסיה בימים ההם לא היו נזהרים
ישיבה מחתרתית במינסק ,בת 004תלמידים
בזה ,ורק יחידי יחלדים ממש נזהרו בזה.
בשעה שהקומוניסטים שלטו ברוסיה ,ביקשו להשבית
המקצר והמאריכים כל זכר לדת כמו בתקופת רבי יהודה בן בבא בשעתי
להקפיד לטמום ׳כזית׳ לפני חצות בשבת
ערב יום הכיפורים תשע״ה חולשה יצעית תקפה ואסרו ללמוד תורה ברבים ,ואף גזרו עונש מיתה או שמעתי מזקני הגרשיז פינס זצ“ל ששמע מהגדול
את רבינו עד כי חוכך מרן בדעתר כיצד יתנהל מאסר בסיביר למי שילמד אחרים תורה .מרבי ת בתי דמינסק הגאון הגדול הרב פרלמן זצ“ל ליבהר מאד
בןום הקרישנ מצד אחו ועי רצונו לינתפלל כתמיד הכנסת הישיבות ובתי האולפנה במינסק נסגרו ,והפבו לגמוו־ התפ לה ב שבת מו קדם ו לקדש ולאכול כ)ית לפני
חצות. לאורוות ומחסני תבואה וכדומה ,ה' ירחם.
בישיבה ,ומצד שר -אי״ בכוחו לעמוד במשך זמו
מי ראוי לשמש כ׳פנים חדשות׳? גדולי ישראל ראו בכך גזירת שמד ,ופסקו שיש ללמוד
לתפילת שמונה עש רה כה רגלו ו אפשר שהבחורים
תורה בסתר ובהחבא ,על אף שיש בכך סכנת נפשות .זקיי נהע יהחמיר מאוד בפנים חדשות לעניין שבע
שתמיד נושאים את עיויהם לראש הישיבה
ואכן קמו יחידים עזי לב ,שחרפו נפשם ללמוד ו ללמד ברכות ,שיהל אדם חשוב ומכובד דווקא ,שביאתו מביא
ומשתכלים לדב וק בד רכיו -ממהו יראו וכך יעשו ריבוי כבוד ושמחה למסובין ושמרבים בשבילו בסעודה, תורה ולקיים את מצוות הבורא.
ונמאא שבמקום לשמש להם לדוגמא ולמופת ובני משפחתי ברוסיה הלבנה החזיקו ישיבה בסתר ולא סתם ארחי ופרחי שאין שמחים בהם.
-נוהחותו הלולה לצנן אותם חלילר כעבודת במינסק עם 400תלמידים במשך כמה שנים בנס.
אתרוג בזמן הביעור
ותפילה. הישיבה שנקראה בשם 'ישיבת מסירות נפש' ,התנהלה
שמעתי מוקני ,שכאשר רזיה בשוויץ במוצאי שביעית,
בראשות הגאון רבי אברהם אליהו מייזעס זצ“ל והגאון
וכ יוד הכריע רבעו״ מרן־ שליט״א החייט להגיע שלח ליו ראש ישיבת חברון היכון רבי ::להווה מרדכי
הצדיק רבי יהושע צימבליסט זצ“ל .הם מסרו נפשם
אפשטיין ואחל אתרוג מארץ ישראל לשוויץ .יזקני זצ“ל
לו תרנלו ת כעם אקדוש ב ישיבה כבכל שנה וריהו דיע כפשוטו ממש שלא להתפשר על לימוד התורה ,עד
הקכיד שישלחו ליו“ בחזרה ובכף אחר סוכות ,שבזמי
כי אין רכוחו להאריך בתפילר. שתפסו אותם והגלו אותם לסיביר.
הביעור צריך ובהא בארץ ישראל.
יבבי לרחר תרילת ״רל נדיי״ דרש כהרגלו ואמר וכתב לו שאב שבערימא א סור להוכימ וייר ות שביעית מה היה הדבר שלמענו סגר הגר״א את ההמרא?
״מחמת הקושי?:^1:גומור^ במשע זמן רב אין באפשרותי סיפר לי זקני שקבלה בידו איש מפי איש ועל רבינו לחלל ,אבל בלופן שיחזיר את האתרוג לארץ ישראל
הגדול הגר“א זצ“ל ,שאף שהיו רגעיו ספורים ולא לאחר סוכות ,בניה מותר להוציאו לח על ללא פקפוק.
להאביר בתפילת שמונה השרה ,אך אתם -התחזקו ביטל מעולם רגע מתלמוד תורה ,וכשבקשו ממנו סיאע
בתהילה והתאמצי להתפלל באריכות וברוונה תשיבה ויצחת למשכילי דירי בענייני צדקה ,שלח את המבקשים לגבאים לעסוק
בכך ,מכל מקום כשהגיעה כלה ענייה שאין לה כלום בזמן שהמשכילים ברוסהה ובראשם ה סו פר הרשע ג ר,.
גדולה״.
כפשוטו ,לא וויתר על שכר מצוה כזאת ,וסגר הגמרא שר“י ,פרסמו בעיתונים דבריבלע על חעל הקדוושים,
הבנה עמוקה הם פרסמו מאמרל ליח על המעשח המיאא בגמ' סוכה ודקדק לעסוק קצת בגופו ,והלך לקבץ עבורה.
(ל״א ).בההיב סבתא שבאה לרב נוימן ימיפרה לו שריש
אלפתחו עוול 1רבעו הגיע נידון הלכתי גיוונו היו למה וויתר סבא על מכשיר שמיעה?
גלותא וכל רבנן גזלו ממנה עצים ,ובו;ו את סוכתה
צדדים להתיר וצדדים לאס ור .רבהו “1שמע יי ת בעצים שגזהו ממנה .ורב נחמן לא השגיח בה ,והגם זקנותו, זקני הגרש“ז פינס זצ“ל היה כבד שמיעה בימי
וי צדדבו והתיר .למעשה התברר כי עוד בטרם והציעו להתקין לו מכשירי שמיעה אך הוא סירב משני שבכתה מכל מקום דהה אותה רב נחמי ואמר שהיא
הגיעה כשאלה אל בית מדרשו כבר יהגו בעויין טעמים ,האחד מפני שאפשר דלא חשיב משמי;! :לאוזנב קולנלה עיו״ש.
בתפילה .והשני ,מפני שמה שהוא צריך לשמוע כבר
לביתר. ופרסמו המשכילים בעי תונים דברי ב לע ועל ח כמינו“ חל
יגיע לאוזניו -ואחרים יטרחו לומר לו בקול ,ונמצא שייש
שכביכול הם אכזריים שדחו עהיא זקנה שדרשה בחזרה
אחר שיצא ופסק של רבעו להתיר ,הגיע אליו אחד בידו רק ריווח -שמה שאינו צריך לשמוע לא ישמע.
עצים שגהלו ממנה .והועיחו מזה שחכמינו ז“ל דרשו
מן התלכ׳דדים והרבה לחקור ולברי מדוה כסק לטובת עצמם וחבכיהם ,עפ יל ,ודייריהם וישו רושם רב הפאה הנוכרית בזמננו
רבעו להיתר .בדבריו השמיע טענות ו סברות שיש זקני סיפר לי ,שבזמן שהחל להתפשט המנהג לילך להבאיש ריוו חכמינו על.
לאסור את הדבר. בפאה נכרית ,היו אלו פאות נוכריות שלא היה בהם וה שיב להם זקני הג“ר שלמה זלמןפיוס זצ“ל ,שאדרבה
שום יופי כלל ,ושמשו רק ככיסוי לבד .והיום בעוונותינו ביה רוא ים את צד קת רב נחמן והכנת חז“ל .שהרי
רבעו לא ראה במעשה וה ובגישתו לאסור -מעשה
הרבים גם כלות מבזבזות אלפי דולרים להשיג סוג פאה בריטב“א בסוגיא שם מבואר שאם הנגזל תובע את
חיובי וכה אמר לו -״צדוקים הוו משתדלים אכל הבולט ביופיו ומושך להסתכל עליו .ובמקום שהפאה העצים בבית דין בתוך ימי החג ,אין הגזלן חייב להשיב
כוחם להמליץ טוב על יהודים שלא חטאו ,ואילו נכרית תכסה את יופי השיער היא יוצרת יופי שמושך את גוף החפץ ,שמצד תקנת השבים יכול לשלם דמים.
ואתור -משתדל בכל הכוח לאסור ולומר שיהודים להסתכל בו .וסניגור נעשה קטגור ,וזהו פתח להרהורי אבל אם הנגזל תובע לא וזר החג ,אז אין תקנת השבים
וחייבי להחזיר גוף העצים. עבירה ואבי אבות הטומאה.
חטאו?!״
מעתה אדרבה ,רב נחמן רצה שהסבתא תקבל בחזרה את ממה חרד האור שמח בגלות פטרבורג?
רבינו בהבנתו העמוקה ידע כי שורש הוויכוח אינו העצים שלה כבקשתה ,ועל כן השתמט ודחה תביעתה סיפרה לי אמי ע“ה שזכתה לשבות יחד עם אביה הגרש“ז
חיפוש האמת וההלכה הצרופה אלא התלהמות לאחר החג כדי שאז תקבל בחזרה העצים גופא כרצונה. פינס בפטרבורג עם ה'אור שמח' ,והתבוננו בהנהגותיו
והנהגה מתוך קנאות .הוא רצה להעמיד את הבחור ואם כן אין כאן חס ושלום אכזריות ומשוא פנים ,אלא של ה'אור שמח' וראו שהיו לו הרבה שאלות וחששות
על מקומו ולהסביר לו שלא תמיד הדעה האוסרת אדרבה התחשבות בדבריה ורצונה .והבל בפי הכופרים בכל דבר הנוגע להטמנה ובישול .עד שמאז והלאה
ומלעיגים בחעל וחכמי דורו. הפסיק אביה הגרש“ז פינס זצ“ל להשתמש בהטמנה
היא בבואה של יראת שמים צרופה ובקשת האמת
וסיפר לי הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ“ל ,שדברי כדי לצאת מכל חשש ,והתחילו להשתמש רק בתרמוס.
לאמיתה של תורה.
אדוני זקני זצ“ל הגיעו לחכמי התורה כמים לנפש עייפה זהירות באיסור חדש בחו״ל
לסתום את פי המשכילים.
_______
לתועלת הכלל ניתן לשלוח עובדות והנהגות ממרן רבינו שליט״א ,וכן להצטרף לרשימת התפוצה
לקבלת העלון מידי שבוע במייל liamg@06050605hhh״
?48-־)146 ראש השנה -שבת משולחנו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט״א
מקמי דליפוש חרון אף
פנים יש בדבר ,להקדים דין המלך כדי להצילו מהחרון אף ,ועי״ז להטות דינם בגמ' ראש השנה ד״ה ב' א״ר חסדא מלך וציבור ,מלך נכנס תחילה לדין שנא'
של הדיוטות העניים שבע״כ עומדים בדין זאח״ז ,וכיצד יוכלו האחרונים לזכות לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל וכו' ואב״א מקמי דליפוש חרון אף
בדין .והכתוב צווח ואומר לא תעשו עול במשפט במדה ,שלא ימדוד לא' בימות ע״כ .וצ״ע דתנן בר״ה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון ,והיינו כבני אימרנא
החמה ולא' בימות הגשמים. או כמעלות בית מרון או כחיילות של בית דוד וכאו״א נידון בפני עצמו ,וכי
ונראה לפ״מ ששמעתי ממו״ר חמי מרן הגאון (שליט״א) [זצוק״ל] להק' מד' חשיד קוב״ה למעבד דינא בלא דינא ח״ו ומה שייך לומר 'מקמי דליפוש חרון
הגמ' הנ״ל ע״ד הרמב״ם פ״ג מת״ת (ה״ה) שתחילת דינו של כל אדם אינה אלא אף' כאילו ח״ו אין הדין שוה בכל וכי יש שינוי כלפי שמיא .עוד צ״ע ,וכי משוא
בני מרון וסקירה אחת
לשלום. איתא במסכת ראש השנה (דף י״ח ע״א) :בראש השנה כל באי העולם עוברין
עד״ז האדם בעוה״ז רץ ,וחברו רץ כנגדו .זה רוצה להשיג ולעבור את רעהו, לפניו כבני מרון ,ומבארת הגמ' מאי כבני מרון ,הכא תרגימו כבני אמרנא ,ריש
וזה אינו מוכן לוותר כמלוא נימה ,בגשמיות וברוחניות .כל א' מתעקש על לקיש אמר כמעלות בית מרון ,רב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד
מקומו ,על כבודו המדומה ורצונו ,ואין מי שמוכן ליסוג לאחור כדי ליתן ע״כ ,ופירש״י ז״ל שם' :כבני אמרנא' ככבשים שמונין אותן לעשרן ויוצאין
לחברו לעבור .אז באה הנפילה הגדולה .וזהו בחינת 'כמעלות בית מרון' ביום זאח״ז בפתח קטן שאין יכולין לצאת כאחד' .כמעלות בית מרון' הדרך קצר
הדין ,משפט הבא על האדם מחמת קשיות ערפו וחוסר נכונותו לוותר לחברו. ואין שנים יכולין לילך זה בצד זה' .כחיילות של בית דוד' וכך היו מונין אותן
אולם רב יהודה אמר שמואל 'כחיילות של בית דוד' .כאן מתגלה לפנינו בחינה יוצאין זאח״ז בצאתן למלחמה עכ״ל.
אחרת לגמרי ביום הדין ,שכן ישנם צדיקים העוברים לפני הקב״ה כחיילים והנה כבר ביארו רבים את מחלוקת האמוראים בביאור גדר 'כבני מרון' ,ועי'
היוצאים אל החזית .החייל היוצא אל שדה הקרב, בסי כוכבי אור להגה״צ רבי יצחק בלאזר זצ״ל מה
אינו אשם בנפילתו .אינו יוצא לשם מפני שביקש שפי' בדברי הגמרא ,ומ״ש בזה בשערי אורה (ספר
לעצמו סכנה או רדף אחר שאיפותיו ,אלא מפני ראשון ,ראש השנה ,במאמר תקיעות שופר) .ויש
שנשלח בשליחותו של המלך .בין מלחמת חובה להתבונן בזה עוד עפ״י מה ששמעתי בשם גדולי
היא ובין מלחמת רשות ,הוא עושה את תפקידו בעלי המוסר ,שביארו 'כבני אימרנא' ,כי הכבשים
וממלא את פקודת מלכו .ואף אם ח״ו נפל חלל הנמצאים בתוך הדיר ,רואים לפניהם פתח קטן
במערכה ,אין אומרים עליו שגרם רעה לעצמו ,אלא שדרכו הם יוצאים בזאח״ז מתוך שאיפתם לצאת
אדרבה ,מכבדים ומבכים אותו על שנפל כגיבור אל המרחב .כל א' מהם דוחק וממהר להקדים
בשליחות המלך והעם. את חברו ,אלא שאינם יודעים כי דווקא ביציאה זו
_ • pש ב־וה״ .׳היל•□׳ של הקמה ,שאץ ™י־ דינם טמונה סכנתם ,כי רק לאחר שהעשירי יוצא ,צובעים
ונפילתם באה מחמת חטאם עצמם .פעמים חטאות אותו בסקרא ונעשה עשירי קודש להקרבה .אף
הציבור ועוונות הדור גורמים לנפילתם של חסידים ,כמאמר הכתוב 'מפני לאחר שסומן ,הכבש עצמו אינו יודע מאומה ,מסתובב בתוך העדר בחוץ ולא
הרעה נאסף הצדיק' .הם חיילותיו של מלך ,עומדים במערכה קשה שלא הם חלי ומרגיש כלל במה שנגזר עליו.
יזמו ולא הם הביאו על עצמם ,ואעפ״כ הם נידונים בראש השנה לעבור לפניו והר״ז משל נורא לאדם ביום הדין .באי עולם עוברים לפני הקב״ה ,ויש שנקצב
כחיילות של בית דוד (וע״ע בלשון רש״י שם :חיילות של מלך ,מלשון מרון, דינם למיתה או לחיסרון ,והם אינם מרגישים בזה כלל .אף לאחר שנקבעה
וכך היו מונים אותם וכו' ,הרי שהדבר אינו תלוי בהם ובמעשיהם כלל ,אלא הגזירה ,שבים וממשיכים להסתובב בעולם כרגיל ,רודפים אחר תאוותיהם
נשלחים למערכה מכוח גזירתו ומלכותו של מלך. כאילו לא אירע דבר ,ואינם מתבוננים ואינם חוששים מהבאות.
ויש להוסיף בעומק הדברים ,שאין ל בחינות אלו והנה יש להוסיף ,שפעמים דווקא אותה ריצה
חלוקות בבנ״א שונים בלבד ,אלא כל אדם עובר ודחיקה שדוחק האדם את חברו בעה״ז כדי להקדים
ביום הדין ובתוכו משמשות ג' הבחינות הללו כא' ולזכות בעוד ממון ומעמד ,היא המביאה אותו אל
כנגד חלקי נפשו .בבחינת 'כבני אמרנא' עומד פתח הדין .כשם שהכבש דוחק את חברו כדי לצאת
האדם למשפט על אותם מקומות שבהם הוא שקוע ראשון מן הדיר אל הסכנה ,כיו״ב האדם ברדיפתו
במרוץ החיים הסומא ,בלא דעת והרגש יום פקודתו. העיוורת אחר הבלי התבל ,מביא על עצמו במעשיו
בבחינת 'כמעלות בית מרון' נידון על קשיות ערפו את חורבנו .וזהו עומק המשל של 'כבני אמרנא',
במשאו ומתנו עם חברו ,על חוסר ויתור ותביעה חוסר הידיעה והמרוץ המבוהל אל מול הסימן המונח
לצדק מוחלט שמביאה לידי התנגשות ונפילה. על גבו של האדם בלא שירגיש.
אולם מאידך ,עומדת לו לאדם גם בחינת 'כחיילות לעומת זאת ,ריש לקיש הוסיף וביאר 'כמעלות בית
של בית דודי ,אותם חלקים בחייו שבהם משים בהתרת נדרים מרון' ,ובבחינה זו אין מדובר עוד ביצור סומא שאינו
עצמו כחייל היוצא למערכה בשליחות המלך ,מקבל עליו עול מלכות שמים יודע מה עומד לפניו ,אלא במציאות שבה שני בנ״א מהלכים זה מול זה בדרך
באהבה ומוסר נפשו על קדושת שמו ית' ,שם גם פגעיו ונפילותיו אינם נזקפים צרה ותלולה ,שמב' צדיה משתרע מדרון עמוק ותהום רבה .א' עולה והב'
לחובתו אלא נמנים כחלק מחשבון המערכה הכללית של הדור. יורד ,נפגשים הם במקום צר שאין בו אפשרות לעבור זה בצד זה כלל .והנה
ועל חיילות אלו של בית דוד ,על צדיקים וקדושים הללו שנאספים מאיתנו הדרך היחידה לעבור בשלום היא שא' יוותר לחברו ,יחזור מעט לאחוריו
מפני הרעה ,יש לנו לבכות ולהצטער ,וכמו שנאמר 'וכל בית ישראל יבכו את ויתן לו לעבור .אך אם שניהם עומדים עקשים ,וכ״א מבקש לדחוק ולעבור
השריפה אשר שרף השם'. ראשון ,הם מתכתשים זה עם זה וסוף הדבר ששניהם נופלים אל פי התהום.
(יכנס התחזקות' של אגרי בארה״ב ערב ר”ה תשנ״ו) נמצא שבנפילה זו שניהם אשמים ,ואעפ״כ כל א' מהם תולה הקולר בצואר
חברו .אילו רק א' מהם היה משפיל דעתו ומוותר ,היו שניהם ניצולים ועוברים
עמוד ו
על התלמוד ואח״כ על שאר מעשיו ,וצ״ע איזה זירוז יש בכך שתחילת הדין הוא
ניצוצי אורה על ד״ת ,כי מגמ' ר״ה הנ״ל מוכח להיפך דמקמי דליפוש חרון אף עדיף ומה״ט
מלך נכנס תחילה ,ולפי״ז משום חומרת ביטול תורה ,הי' ראוי שידונו את האדם
האכרך המופלג הרה”ג רבי משה (כר”נ) ברגמן זצ”ל נכד להבחל”ח יבינו ע״ז רק אחר שכבר דנו אותו על שאר מעשיו ,שאז כבר יש חרון אף גדול יותר.
שליט” א -ליום היא”צ א' תשרי
ונראה לומר ,דאכו זה ודאי שמעצם העובדה שתחילת דינו של אדם היא על
הי' רגיל מאד ומקורב ביותר לזקינו רבינו שליט״א שחיבבו ד״ת מוכרח חומר העוון .משל למה״ד לאדם שהובא למשפט על כמה חטאים
מאד בהיותו בן עלי' ומעמיק נפלא ,ובכל ימי מחלתו ויסוריו ויש בהם ג״כ עוון רציחה או גניבת ממון ,ואה״נ שנידון על כולם אבל שודאי
הקשים ,הי' מרבה להצדיק את הדין ולקבלו באהבה .מרן עיקר דינו ותחילתו על עוון החמור יותר ,וכה״ג יש כאן זירוז גדול להבין חומר
שליט״א הצטער עמו מאד ובא לבקרו בביתו ובבית החולים, חטא ביטול תורה ,שע״ז עיקר מה שבא לדין .וג״כ פשוט דאין בקדימת הדין
והי' טורח לברר בעצמו אצל הרופאים שיטפלו בו על הצד שום נפ״מ כלפי שמיא ,שהרי הקב״ה דן באמת ובצדק ״הצור תמים פעלו כי כל
היותר טוב. דרכיו משפט״ ,ואין סדר הדין נובע מצורך של ב״ד אלא רק כדי להורות חומרו
רבינו שליט״א נוהג לחזור תדיר על הדקדוק המפעים ששמע של דבר.
בא' מהביקורים אצל נכדו ר' משה זצ״ל ,על המשנה בסוף מס' ואמנם המכוון במ״ש מלך נכנס תחילה לדין 'מקמי דליפוש חרון אף' ,ר״ל
ברכות" :חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, ג״כ מצד החומרא שכל חטאי הדור תלויים במלך ובמנהיג שהי' צריך למחות,
שנא' ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך וגו' 'בכל לבבך' בשני ומוטל עליו ללמוד וללמד ,וכמ״ש הספורנו עה״פ ״וישמן ישורון ויבעט״ שבעלי
יצריך וכו' 'בכל נפשך' אפי' נוטל את נפשך 'ובכל מאדך' בכל
העיון שבהם הנקראים ״ישורון״ ,קהל תופשי התורה ובעלי העיון ,פונים אל
ממונך .ד״א 'בכל מאדך' בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי
התענוגים הגשמיים ועי״ז באה הירידה .וכן מצינו בדבריו עה״פ 'וגם אלה ביין
מודה לו במאד מאד ע״כ.
שגו ובשכר תעו כהן ונביא ,שגם בעלי ההוראה והמנהיגים עלולים להיכשל בכך,
ודקדק הרה״ג ר' משה זצ״ל דהנה על הפי' הא' 'בכל מאדך
-בכל ממונך' ,הקשו חז״ל אם נאמר 'בכל נפשך' למה נאמר וככל שהאדם גדול יותר במעמדו ובאחריותו ,כך גדולה יותר התביעה ממנו.
'בכל מאדך' אלא יש לך אדם שחביב עליו ממונו מגופו וכו', ומכש״כ המלך שליבו הוא לב כל ישראל כלשון הרמב״ם הל' מלכים ,ואם ידון
אבל לפי הפי' הב' 'בכל מאדך -בכל מדה ומדה שהוא מודד הציבור לפניו ,הרי מיד בדין של כ״א שנכנס לדין יש ג״כ דין על המלך ,שהוא
לך' ,לא הקשו כן .ובע״כ דזהו קושי גדול יותר ממסירות נפש, זה שהעמיד את הציבור במצבם אחר שהי' מוטל עליו למחות בהם ,להוכיחם
ושפיר אף שכבר נצטוינו 'בכל נפשך' ,מ״מ יש להוסיף לצוות ולהנהיגם בדרך ישרה ,ועי״ז הדבר אף מקל במידת מה על היחיד ,שהרי חלק מן
שגם יהא מודה על הרעה ,שהיא מדרגה גדולה יותר .וכ״ה האחריות מוטל על המנהיג.
בילקוט (סי' תתלז) :ר״ע אומר אם נאמר בכל נפשך ק״ו בכל וזהו הטעם שהמלך נכנס תחילה 'מקמי דליפוש חרון אף' ,שהרי ע״י כל אחד
מאדך ,אלא בכל מדה ומדה שהוא מודד לך ,בין במדת הטוב ואחד מן הציבור שנכנס לדין מתעוררת ג״כ תביעתו של המלך ,וע״כ עדיף
בין במדת הפורענות ע״כ ודוק עכ״ד הרה״ג ר״מ זצ״ל ,ומרן להכניס את המלך תחילה ולדונו בפני עצמו ,ורק אחר שנידון המלך על אחריותו
שליט״א הי' שומע את הדברים ובוכה על דרגתו הגבוהה של יכולים לדון את כ״א מן הציבור .וזהו ג״כ ביאור כוונת רש״י 'מקמי דליפוש חרון
נכדו האהוב .ת.נ.צ.ב.ה. אף -בשביל עוונות ציבור' ,ר״ל שעוונות הציבור תלויים במלך ומה״ט נידון
תחילה.
ואפשר לומר עוד ,שגם למלך עצמו יש מעלה במה שדנים אותו תחילה ,דאף
שדנים אותו על שלא לימד ,על שלא מחה ועל שלא הנהיג כראוי ,מ״מ כל עוד
לא נידונו הציבור ,עדיין לא נגלו בדין כל התוצאות שנשתלשלו מהנהגתו .אבל
אילו היו דנים את המלך אחר שכבר עברו כל הציבור ,הרי כבר נגלו בדין כל
התוצאות הקשות של הנהגתו ,ונמצא שלא זו בלבד שהציבור הי' ניזוק בכך,
אלא גם המלך עצמו הי' עומד בדין אחר שנתרבה עליו חרון האף מחמת כל מה
שנעשה ע״י הנהגתו .וזהו שפיר 'מקמי דליפוש חרון אף' ,שמקדימים את דין
המלך קודם שנתרבה עליו חרון האף ע״י מעשי הציבור.
ונורא להתבונן עד כמה צריכים לפחד בעלי העיון ותופשי התורה כלשון
הספורנו ,שהרי בכל דין ודין של היחידים יש ג״כ תביעה על המנהיגים ועל בעלי
התורה ,לפי גודל אחריותם להשפיע ,להורות ולמחות .והלוואי שנזכה כולנו
להיות מן הזוכים בדין של מעלה ,מתוך תשובה שלמה ,לימוד התורה והנהגה
ישרה ,ונזכה לכתיבה וחתימה טובה.
(נאמר באסיפת ראשי ישיבות ור”מים ,אלול תש”ס ,ונכתב עפ”י הקלטה)
מראשית השנה ועד אחרית שנה
הלא פרוס לרעב לחמך' ,לא זכה 'ועניים מרודים תביא בית' ,כי הא דבני אחתיה ארץ אשר ה”א דורש אותה תמיד עיני ה” א בה מרשית השנה ועד אחרית שנה
דרבן יוחנן בן זכאי חזא להו בחלמא דבעו למיחסר (דברים יא ,יב).
שבע מאה דינרי ,עשינהו שקל מינייהו לצדקה ,פוש והנה תיבת’ מרשית’ כתיב חסר בלא אי אחר הרי״ש,
גבייהו שיבסר דינרי ,כי מטא מעלי יומא דכיפורי ודרשו בזה חז״ל במס' ר״ה (דף טז ע״ב) כל שנה
שדור דבי קיסר נקטינהו ,א״ל ריב״ז לא תדחלון שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה ,שנא' מראשית
שיבסר דינרי גבייכו שקלינהו מינייכו ,אמרי ליה מנא השנה 'מרשית' כתיב ע״כ ,ופירש״י שם 'שרשה'
ידעת א״ל חלמא חזאי לכו ,א״ל ואמאי לא אמרת לן היינו שישראל עושים עצמם כרשים ודלים בראש
דניתבינהו א״ל אמינא כי היכי דתעבדו מצוה לשמה השנה ומדברים תחנונים בתפילתם ,כענין שנא'
עכ״ל ,ורש״י פירש שם שחלם ריב״ז במוצאי יוה״כ 'תחנונים ידבר רש' עכ״ל .ובפי' בעה״ט עה״ת כ'
״ /וכל השנה היה כופן בדברים וגובה מהן צדקה ,עד ^ u , 'מרשית' נוטריקון 'מתשרי' ,לרמז שתחילת השנה
/ /שמכל השבע מאה דינרי פש גבייהו בערב ר״ה רק *יי, היא חודש תשרי .ואמנם יל״ד בלשון הכתוב עצמו,
מיז ש ייט” א בהתרת נדרים ע י” ה תשפ”ו I* 1שיבסר דינרי שלא נתנו לצדקה ,ובערב יוה״כ תפסו שהתחיל ’ מראשית השנה’ בה״א הידיעה ובסופו
בני המלכות ונטלו מהם אותן י״ז דינרי. שינה 'עד אחרית שנה' בלא ה״א.
ועי' בהג' הב״ח שם שחלם במוצאי ר״ה ולא עברו ז' ימים עד שנתקיים החלום וי״ל לפ״מ דאי' ב״ב ד״י א' דרש ר״י ברבי שלום כשם שמזונותיו של אדם
וק״ק שכל הז' מאה דינרי שקיל מנייהו ריב״ז באותה שבת ,אכן לגי' רש״י שחלם קצובין לו מראש השנה כך חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ,זכה
עמוד 2
שאין הכתוב מדבר על אחרית השנה מצד הזמן שכבר עברה ונכנסה חברתה, במוצאי יו״כ וכל אותה שנה הי' ריב״ז כופן בדברים עד שבער״ה נותרו י״ז
L
רק ר״ל על השנה הקודמת היא אותה שנה דאיירי' בה בתחי' הפס' ומצד חשבון דינרי ,ויל״ד שכאשר באו שלוחי בית קיסר בערב יוה״כ ליטול את הי״ז דינרים
קצבתה וחסרונותיה ,שעדיין קיים ועומד עד שיבוא לידי גמר .ולכן נכתב 'עד הנותרים ,כבר חלף ר״ה ונכנסה השנה החדשה ,ואעפ״כ אותם דינרים שנקצבו
אחרית שנה' להבין שאחרית חשבון השנה הוא נמתח מעבר לגבולות הזמן כחיסרון בחשבון השנה שעברה ,לא נתבעו מהם בפועל אלא בימי השנה הבאה.
שלה. ומבואר שיש לחלק בין מציאות השנה מצד עצמה לבין חשבונה .כי אמנם מצד
עד״ז יש לבאר גם את מ״ש בגמ' ברכות ד״ח ב' לעניין קריאת שנים מקרא וא' מנין הזמן ,השנה מתחילה ומסתיימת בר״ה ,אך מצד חשבון הדין והקצבה ,אין
תרגום ,שיכול אדם להשלים פרשיותיו עד ערב יוה״כ ,כיון שיוה״כ הוא זמן החשבון מוכרח להסתיים באותו זמן ,ופירעונו יכול להימשך ולהשתלם גם בימי
החתימה והשלמת החשבון של שנה העברה ,וע״כ כל חיובי אותה שנה עדיין השנה הבאה עד יוה״כ.
שייכים ותלויים ,אף שמצד מנין השנים כבר החלה שנה חדשה .וזהו חסד עצום ומעתה י״ל לשון הפסוק 'מראשית השנה' בה״א הידיעה ,דהיינו השנה שאנו
מאת הבורא ית' ,שעל אף שמצד הדין והזמן כבר עברה שנה ,פתח לנו שערי עומדים בעיצומה ,ואמנם 'עד אחרית שנה' בלא ה״א ,כי אם הי' הכתוב אומר
רחמים בעשי״ת כדי להשלים ,לתקן ולחתום את חשבון השנה שעברה לטובה 'עד אחרית השנה' בע״כ הוא קודם ר״ה והכוונה לסוף יחידת הזמן שנשלמת
ולברכה ,זמן של חסד שניתן לאדם לסלק חובות העבר ולזכות בדין. בערב ר״ה ,כי לשון 'השנה' בה״א הידיעה מתקבל רק על אותה שנה שעומדים
בה באותה שעה ,ואמנם אנו עומדים כעת כבר לאחר ר״ה קודם יוה״כ ובע״כ
([ שבת תשובה])
׳בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון׳
איתא בחז״ל דאדם נידון בר״ה וגזר דינו נחתם ביוה״כ וכפי שאומרים 'בר״ה במדת 'ורב חסד' להטותם כלפי חסד ,ולפי״ז מתיישב שפיר ענין הכתיבה
יכתבו וביום צום כיפור יחתמון' ,וכן לשון הרמב״ם בהל' תשובה (פ״ג ה״ג) :בכל והחתימה ,דבר״ה שהוא יום הדין עומד האדם לפני מדת האמת ודינו נחתך
שנה ושנה שוקלין עוונות כאו״א מבאי העולם עם זכיותיו ביו״ט של ראש השנה .כפי מעשיו ושייך שם ענין החתימה ד'חותמו של הקב״ה אמת' ,משא״כ ביוה״כ
מי שנמצא צדיק נחתם לחיים ומי שנמצא רשע נחתם למיתה והבינוני תולין עת רצון ואין רשות לשטן לקטרג והקב״ה מתנהג עם הבינונים במדת החסד
אותו עד יום הכפורים אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו נחתם למיתה .להטותם לכף זכות ,ול״ש ע״ז ענין חתימה אלא כתיבה לחיים מכח מדת החסד.
והרמב״ם שם ממשיך :ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה והנה לפי״ז אכן מיושב היטב נוסח תפילתנו שבכל עשי״ת ואף ביוה״כ אנו
ובמעשים טובים ולעסוק במצוות מר״ה ועד יוה״כ יתר מכל השנה וכו' ולהתפלל מבקשים 'וכתבנו' ולא 'חתמנו' ,דכל זמן שהאדם עומד בגדר בינוני עדיין אין
בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום .ומבואר דכל עיקר מה דינו נגמר במידת האמת אלא נכתב לחיים מכח מדת 'ורב חסד' ,אלא דעדיין צ״ב
מ״ש תפילת נעילה מכל תפילות יוה״כ שאז משנים שנהגו ישראל להרבות בתשובה ובתחנונים בעשי״ת
ואומרים לשון חתימה 'חתמנו בספר החיים' ,והלא הוא לפי שאנו מחזיקים עצמנו בגדר בינונים התלויים
אף היא בכלל יוה״כ וגם בה שייכת הנהגת 'ורב חסד'. ועומדים עד יוה״כ ,ועל ידי מעשינו ותפילותינו
ונראה לומר ,דשעת נעילה חלוקה משאר תפילות בימים אלו יש בידינו להכריע את הכף ולזכות בדין,
היום ,דבשעת נעילה כבר יצא האדם מכלל בינוני שהרי הצדיקים והרשעים כבר נחתם דינם בר״ה ורק
וחזר לדין צדיק גמור ,אחר שכל משך יוה״כ מתכפר הבינונים תלויין ועומדין עד יוה״כ.
ע״י תפילה וקדושת היום ועבודת תשובה והוידוי, ומעתה יש לתמוה טובא על נוסח שאנו מתפללים
אלא שכל זמן שלא נשלמה כפרת היום עדיין צריך בכל עשי״ת ואף ביוה״כ עצמו ,דבכל התפילות
לראות עצמו בכלל בינוני ,ולפיכך אין דינו ראוי ^ J k rff אנו מבקשים בלשון כתיבה 'וכתבנו בספר החיים'
לחתימה במדת האמת אלא לכתיבה לחיים מכח רבינו שליט״א בכפרות ביום י״ג מידות ׳וכתוב לחיים טובים' וכן באבינו מלכנו חוזרים
מדת החסד ,אמנם בהגיע סוף היום ובשעת הנעילה ואומרים 'כתבנו בספר' ורק כאשר מגיעים לתפלת
נעילה משנים את הלשון ואומרים 'חתמנו בספר החיים' .ובאמת מאחר שכבר לאחר שעבר עליו כל היום הקדוש בעבודת התשובה והתפילה וכבר נשלמה
עבר שלב הכתיבה של ר״ה ועומדים אנו עתה בעיצומו של זמן החתימה ,הי' כפרת עיצומו של יום ,שוב הוא מצווה להאמין שכבר אינו בכלל אותו בינוני שהי'
לנו לבקש בכל תפילות עשי״ת ויוה״כ בלשון חתימה ולא בלשון כתיבה ,ובפרט בתחילת היום ונתכפרו עוונותיו והרי הוא בכלל צדיקים ושייך בו דין חתימה
שהרמב״ם בהל' תשובה נקט להדיא דהבינוני תולין אותו עד יוה״כ ואם עשה במדת האמת .ולכך רק בנעילה אנו יכולים לבקש 'חתמנו בספר החיים'.
ודבר זה מצינו לו סמך ויסוד במדרש תהלים (מזמור י״ז) על הפסוק 'תפלה לדוד תשובה 'נחתם לחיים'.
והנה מצינו לבעל הפני יהושע (ר״ה טז ע״ב) שעמד בזה מצד אחר ,דהנה איתא שמעה ה' צדק' ודרשו שם מה ראה דוד לומר ה' דברים בפס' זה ואח״כ אמר
בגמ' :שלשה ספרים נפתחין בר״ה ,א' של רשעים גמורין וא' של צדיקים גמורין 'מלפניך משפטי יצא' ,אלא אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע אם תוציא את דיני
וא' של בינוניים ,צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים וכו' בינוניים תלויין ביוה״כ בבוקר איני יכול לעמוד אלא תן לי שהות עד שאקרא ק״ש ואתפלל
ועומדין מר״ה ועד יוה״כ זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה ע״כ ,ותמה ע״ז ארבע תפילות ואח״כ ״מלפניך משפטי יצא״ ע״כ ,והרי זהו חסד ה' הגדול עמנו
הפנ״י מאי שנא דלגבי צדיקים ורשעים נקטה הגמ' 'נכתבין ונחתמין לאלתר' שאינו מוציא משפטנו מלפניו בתחילת היום אלא נותן לנו שהות עד לעתותי
ולגבי בינונים ביוה״כ רק 'זכו נכתבין לחיים' ולא נזכרה חתימה כלל ,והדבר צריך ערב לעמוד לפניו בתשובה ובתפילה ובתחנונים ובוידוי ,ובמשך היום הולכים
ביאור דהא אנו אומרים 'כתבנו' ביוה״כ ואת החתימה מזכירים רק בנעילה ,ובגמ' עוונותינו ומתכפרים ברוב רחמיו וחסדיו עד שעת נעילה שאז כבר נשלמה
עבודת היום ויצא הבינוני מכלל בינוניותו ושוב יכול משפטו לצאת מלפניו משמע דביוה״כ יש אצל הבינונים כתיבה ולא נתפרשה שם חתימה.
ומבאר הפנ״י ע״פ המשך הסוגיא שם המיישבת את סתירת הכתובים 'ורב חסד' במידת האמת .ויה״ר שנזכה כולנו עם כל בית ישראל להיכתב ולהיחתם לחיים
־ 'ואמת'' ,בתחילה ואמת ולבסוף ורב חסד' ,והוא מפרש 'בתחילה ואמת' היינו טובים ולשלום ונזכה לשנת גאולה וישועה ברחמים אמן.
(דרשת ש” ת תשפ”ו) ר״ה שהוא יום הדין והנהגת הקב״ה בו במדת האמת 'ולבסוף ורב חסד' היינו
יוה״כ שהוא עת רצון ואין רשות לשטן לקטרג והקב״ה מתנהג עם הבינונים
([יום הכיפורים])
טהרת הלב
מיוחד ,כי מעלתה של התשובה אינה נובעת רק מן הצורך להינצל מעונש, בפר' נצבים (דברים ל') הוזהרנו על מצות התשובה ,וכ' שם בעה״ט עה״פ 'כי
ולא רק משום יום הדין שלפנינו ,אלא מפני עצם רוממותה של מצוה זו ,שהיא תשוב אל ה' אלקיך' וסמיך לי' 'כי המצוה הזאת‘ ,לומר שקולה היא התשובה
שקולה כנגד כל המצוות כולן. כנגד כל המצוות כולן עכ״ל ,ובימי הרחמים והרצון ,דברים אלו מקבלים אור
עמוד 3
וכאשר אינו נזהר בזיכוך מדותיו ובשמירת לבו ,עלול להיות
בבחי' תורה מן השפה ולחוץ.
כך מצינו בגמ' סנהדרין דק״ו ב בדואג האדומי שהפליגו חז״ל
את גודל השגותיו בלימוד התורה ,וג״כ גילו לנו עד היכן יכולה
להגיע נפילתו כאשר חסרה עבודת המידות ודרש רבי יצחק:
מאי דכתיב(תהלים נב)'מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל
היום׳ א״ל הקב״ה לדואג :לא גיבור בתורה אתה ,מה תתהלל והנה אמרו חז״ל(איכה רבה ,פתיחתות) :אכזר אברהם לפני
ברעה וגו׳ ,ועוד דרשו על הפס׳ ׳ולרשע אמר אלקים מה לך הקב״ה :רבש״ע ,מפני מה הגלית את בני ומסרתן ביד האומות I
לספר חוקי׳ כשאתה מגיע לפרשת מרצחים ופרשת מספרי / והרגום בכל מיתות משונות והחרבת את בית המקדש ,מקום ~
לשה״ר מה אתה דורש בהם ,ואמר רבי אמי :׳אין תורתו של ♦ שהעליתי את יצחק בני עולה לפניך .א״ל הקב״ה לאברהם:
דואג אלא משפה ולחוץ׳ ,ואף שהי׳ סופר כל אותיות התורה, *r בניך חטאו ועברו על כל התורה ועל כ״ב אותיות שבה וכו׳ .אכזר ^
ושוקל כל ק״ו שבה ,ויודע ג' מאות הלכות פסוקות במגדל * ...................... .................................. ............ .............
הפורח באויר' ,ואמרו שם על דואג ואחיתופל שהיו שואלים i
מאות שאלות עמוקות בתורה ,וע״ז אמר רבא :׳רבותא למבעי
בעיי ,רחמנא לבא בעי׳ ,כי אין הקב״ה מבקש את חריפות
f להעיד על בני שהם זריזים בחמשה חומשי תורה ,שאת בראש
השכל וידיעת התורה ,אלא את לב האדם. התורה ,הה״ד ׳בראשית ברא אלקים' .מיד עמדה בי״ת לצד אחד ולא העידה
ודברים אלו אזהרה נוראה לכל אדם העוסק בתורה ,כי גם מי שעמל בה כלום וכו׳ עי״ש באורך ,וביאר שם בפי׳ מהרז״ו :׳זריזין בחמשה חומשי תורה׳
במסירות ה״ז חייב לעמוד תמיד על המשמר מפני תחבולות היצר ,ועליו לחשוש פי' לומדים ובקיאים בה ,שאם לענין המעשה ,כבר אמר 'וכל ישראל עברו את
שמא חלילה יש בו משהו מבחינת דואג האדומי ,שמצד א' זוכה לעסוק בתורה תורתך׳ עכ״ל .והדברים מפליאים ,אחר שכבר אמר הקב״ה בעצמו לאברהם:
ולהתייגע בה מתוך מסי״נ ,ומצד ב נכשל בדברים שבין אדם לחברו ,בלשה״ר 'בניך חטאו ועברו על כל ־תורה /ולא עוד אלא גם 'על כ״ב אותיות שבה' ר״ל
ופגיעה בזולת ,והר״ז בחינת תורה מן השפה ולחוץ. שאי״ז רק עבירה על הציוויים המפורשים ,אלא אף כל כל הרמזים והדקדוקים
אין לנו להסתפק רק בריבוי זכויות ,אלא לעמוד לפני הקב״ה בלב נשבר ,לבקש שטמונים באותיות התורה ,כיצד א״כ יכול אברהם אבינו לומר על ישראל שהם
על תיקון הפנימיות ,על עקירת החטא מן השורש ועל טהרת הלב ,כי מצות 'זריזים בחמשה חומשי תורה' ,לומדים ובקיאים בה.
התשובה אינה רק תיקון של מעשים פרטיים ,אלא כדברי בעה״ט התשובה ובע״כ נמצינו למדין כי אפשר שיהי' האדם שקוע בתורה ,ועמלה של תורה
שקולה כנגד כל המצוות כולן. ממלא את יומו ,בקי בחדרי התורה וזריז בה ,ובכ״ז אינו ניצול מפני נפילות
יה״ר שנזכה לנצל את ימי הרחמים והסליחות ,לשוב אל ה׳ באמת ,ויתקיים בנו רוחניות ,כי כוחו של היצה״ר גדול כ״כ ,עד שאפי' ריבוי גדול של לימוד תורה
'השיבנו ה׳ אליך ונשובה חדש ימינו כקדם'. אינו מועיל להציל את האדם אדם אם אינו עובד לטהר לב ולתקן מדותיו .כי
(שיחת עריו” כ תשנ׳׳ז -היכל הישיבה) אמנם 'תורה תבלין' כנגד היצר ,אך צריך האדם להיות כלי ראוי לקבל תורתו,
I
'מלפניך משפטי יצאי (קודם תפילת נעילה תשנ׳׳ב)
במשך חכמה (הפטרת וילך) עה״פ 'שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת אלא אמר דוד :רבש״ע ,אם יצא דיני ביו״כ בבקר ,איני יכול לעמוד ,אלא מאחר
בעונך' ,למד בביאור הפס' ,כי יש אדם שעובר עבירה אך לא הי בזה חילול שאקרא ק״ש ואתפלל ד' תפלות ,אח״כ 'מלפניך משפטי יצא' ,ושנו רבותינו
השם ,ולעומתו יש מי שעובר אותה עבירה עצמה ,אך 'נכשל בעוונו' שע״י חטאו המלך לא דן ולא דנין אותו ,אמר ר' יוחנן אמר דוד לפני הקב״ה ,רבש״ע אתה
נתחלל שם שמים ,היינו 'כי כשלת בעונך' ,ר״ל שמלבד עצם החטא נגרם ג״כ מלך ואני מלך ,ראוי למלך לדון את המלך ,הה״ד מלפניך משפטי יצא ע״כ ,וצ״ע
חילול השם .ולכן אמר 'שובה ישראל עד ה' אלקיך' ,כי אחז״ל (ברכות דנ״ח שייכות הדברים ,ועוד הק' לי נכדי ( )---שיחי' ,שהרי אמרו חז״ל 'מלך נכנס לדין
א') מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא ,והנה על הכל יש שופטים כמ״ש תחילה ,מקמי דליפוש חרון אף' ,וכאן ביקש דוד המלך שלא יהא נידון בבוקר,
(קהלת ה') 'וגבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם' ומיימינים ומשמאילים ,וצ״ע.
ואכן לד׳ המשך חככזה י״ל למ״ש רש״י שם(תהלים יז, ופעמים מטים המצוות לכף זכות ,אבל בחטא שנוגע
יא)' :אשורנו עתה סבבונו וכו' ונראה לי שנתפלל דוד בכבודו של מלך ,אין בב״ד של מעלה מי שיוכל למחול
תפלה זו לאחר שבא לידו מעשה של אוריה ויואב וכו', עליו ,בלעדי המלך עצמו שהוא יכול למחול אחרי בכי
עכ״ל רש״י ,והנה כבר הביא המש״ח שמצד המעשה ורחמים ,ולכן אמר 'שובה ישראל עד ה' אלקיך' ,פי
דבת שבע לא הי חילול השם ,כי לא הי בפרהסיא, צריך להגיע התשובה עד ה' בעצמו ,כי מי יוכל למחול
אבל עה״פ במלכים (קפיטל ב) 'וגם אתה ידעת את חוץ ממנו ,והטעם 'כי כשלת בעונך' כי מלבד חטאך
אשר עשה לי יואב בן צרויה' ,פירש רש״י' :את אשר הי ג״כ חילול השם ורק ה' ברחמיו רב חסד ומרבה
עשה לי שהראה הספר ששלח דוד ביד אוריה, לסלוח ,הוא יכול למחול ע״ז.
במדרש רבי תנחומא עכ״ל ,ופי המש״ח שהקפיד והנה בירושלמי ריש סנהדרין אמרו דאף הקב״ה אינו
דוד על יואב ,כיון שעל ידו נוסף בחטאו גם עוון חילול רבינו שליטייא במוצאי יום הקדוש דן יחידי שנא' וכל צבא השמים עומדים וכו' ,וכשהוא
השם עי״ש ,ולפי״ז א״ש היטב ,שאמר דוד המלך ע״ה חותם אינו חותם אלא ביחיד ,שנא' 'אבל אגיד לך את
הרשום בכתב אמת ,ואין אחד מתחזק עמי על אלה' עי״ש ,והנה כל ימי התשובה ,יאם תרצה דיני ביום הכיפורים בבוקר ,איני יכול לעמוד' ,כי דוד מבקש לעמוד
שמלך יושב על כסאו וצבא השמים עומדים עליו' ,יכול להועיל רק על עבירות בדין לאחר שיקרא ק״ש של שחרית ויתפלל אח״כ ד' תפילות של יום ,ר״ל בזמן
שאין בהם חילול השם ,ששוקלים זכויות כנגד עבירות ,אבל על חילול השם ,החיתום ,שאז הקב״ה דן יחידי ,וזהו 'מלפניך משפטי יצא' לא כמו שנראה לפו״ר
מבואר בגמ' יומא בסדר ד' חלוקי כפרה שהי ר״י דורש שע״ז נאמר 'אם יכופר מדברי המדרש ,שעיקר הענין לדחות את הדין לאחר קיום מצוות היום ,אלא
לכם העון הזה עד תמותון' כי אין יום הכיפורים מכפר על עווון חילול השם ,ורק עיקר בקשתו’ מלפניך דייקא דהיינו בשעה שאתה בעצמך דן וחותם ,שהרי רק
בעת החתימה שהשי״ת דן יחידי אז הוא שעת הכושר שיסלח מרוב טובו ,אחרי אתה יכול למחול על אותו חטא.
גודל הבכי והחרטה ,כי 'אם הוא ימחול על חילול כבודו ,מי יאמר אליו' ,ולכן והנה המדרש מוסיף שאמר דוד בפס' זה חמישה דברים כנגד ק״ש וד' תפלות,
בנעילה סידרו הפסוקים 'למה תמותו וגו' כי לא אחפוץ במות המת וגו' והשיבו ועפי״ז נראה ש'בלא שפתי מרמה' הוא כנגד תפילת נעילה ,ולהנ״ל מדוקדק
שביחוד בתפילת נעילה כאשר הקב״ה דן יחידי ,צריך להיזהר ביותר שלא וחיו' כי הכל על עון חילול השם ית' ,עכ״ד רבינו המש״ח ז״ל.
וראיתי היום במדרש תהלים (קפיטל יז) על הפס' ״תפלה לדוד ,שמעה ה' יהיו 'שפתי מרמה' ,שהקב״ה יודע תעלומות ובוחן כליות ולב וצריך שיהיו פיו
צדק הקשיבה רנתי האזינה תפילתי בלא שפתי מרמה' ,וז״ל :דבר אחר ,תפלה ולבו שוים ,ותפילתו אמיתית ,ועי״ז נזכה להחתם לחיים טובים עם כל ישראל
לדוד' מה ראה דוד לומר חמשה דברים בזה הפס' ואח״כ 'מלפניך משפטי יצא' ,ברחמים גדולים אמן.
יו״ל על ידי מערכת ״דרכי אורה״ | להנצחות ולקבלת העלון במייל ניתן לפנות לדוא״ל62112dw@gmail.com :
עמוד 4
041
ראש השנה תשפ״ז | גליון | 98שנה ג׳ ל£1
0
%
041 £0
f t Pw
( 0 ,4 JteP
f t
ממרן ראש לראשי הישיבות רבינו הגרב״ד פוברסקי שליט״א £
dY r
:- 0ו
f t
0 4 kP
f j
למרן החזו״א זצ״ל ,אמר עליו החזון איש 'ירא שמים' ,נענה המשגיח ואמר זכרנו לחיים מלך חפץ כחיים וכו' למענך אלקים חיים.
( 0 ,4 בתמיה אני ירא שמים? ,והחזו״א אמר כפה״נ בנימת מליצה שלומר איני
יש לבאר בעומק כוונת תפילה זו ״למענך אלקים חיים״ ,על פי מה שמבואר
k ■O
f t
ירא שמים זוהי כפירה ...אולם כוונת המשגיח זצ״ל הייתה לומר שעדיין
אינו בדרגה כזו שהוא ירא שמים ,ואף שבוודאי יודע את ה' והוא מלא יראה
בספרים ,כי גם השטן מתייצב לפני הקב״ה ביום זה ותובע חלקו .ונראה לבאר u
לן!
041 ממנו ,עדיין לא נעשה ירא במהותו כיראתו של אברהם אבינו ,ואינו בדרגה
ענין חלקו של שטן כך ,שהרי אם היה מתקיים העניין כהלכתו ,והשי״ת היה
קוצב חיים בראש השנה לכל אדם לפי מעשיו כראוי ,הרי היו הצדיקים חיים, li -O
f t
0 5
שמובטח לו שלא יהיה רגע של היסח הדעת מהיראה.
וכתיב (משלי כ״ח י״ד) אשרי אדם מפחד תמיד ,הדגיש הכתוב ענין זה
והרשעים מתים מיד ,וכבר לא היה מקום לבחירה כלל ,ובטל עניינו של השטן
שהוא מעיקרי תכלית הבריאה ,שיהיה כל אחד במצב של בחירה ויקיים ענין
%
שהפחד הוא תמיד ,שאי״ז רק פעולה של פחד ,אלא שכבר הוא 'אדם מפחד', ■O
f t וענין זה הוא תחילת הבקשות בר״ה ובכן תן פחדך וגו' שנזכה שיהיה הפחד
מאיתו ית״ש דבר קבוע ותמידי ,ולא דבר שצריך לעוררו בכל עת ,ובזה היראה
ובחרת בחיים ,ליטול שכרו .ואשר לכן נוטל גם השטן חלקו ,ומן השמים ניתן
לו כח ל תת חיים לחילותיו והם הרשעים ,לת ת מקום לטעות ,לקיים ענין &
הבחירה .ומעתה נראה שהוא ביאור התפילה ״זכרנו לחיים וכו' למענך אלקים
041 היא שלימה יראת הרוממות ולא יראת העונש בעלמא.
ועד״ז גם יש לבאר מה דכתיב (תהלים קי״ב) אשרי איש ירא את ה' במצותיו
חיים״ ,כלומר שתהא קצבת החיים מ א ת הקב״ה למען שמו ,שהיא התכלית
הרצויה ,ולא ח״ו חיים מכוח חילותיו של השטן ,חיים אלו עצמם הם כבר
$
חפץ מאד גבור בארץ יהיה זרעו וגו' ,אמר הכתוב דמי שהוא ירא את ה' הוא קטרוג בהיותם משמ שים כלי לטומאה ,אוי לו למי שקצבתו בר״ה חיים כאלו,
( 0 ,4 הדרך לזכות שיהיה מובטח בזרעו שיהיה גבור בארץ דור ישרים יבורך ,אולם ואשרי הזוכה אשר חייו הם חיי נצח למענך אלקים חיים[ .ממו״ר הגרא״א
׳ te 0
f t
041
לא סגי לזה ביראה בעלמא ,אלא אמר הכתוב ירא את ה' במצותיו חפץ 'מאד',
וצ״ב מהו הדגש זה של 'מאד' ,והביאור בזה כנ״ל דמאוד היינו שת שוקתו
דסלר זללה״ה].
?!1
' 0
למצות כבר נטבעה בטבעו ,וכשזוכה לזה אז כבר כל ת שוקתו היא רק למצות וככן תן פחדך וכו'. 0׳
f t
( 0 ,4
ואין לו רצונות ותאוות לדברים אחרים ,וכשזוכים לדרגה כזו שהתשוקה
למצות היא כבר מוטבעת בו ,ממילא עוברת מעלה זו לבניו אחריו ,כי טבעי
הבקשה הראשונה בראש השנה ובכן תן פחדך ,וצ״ב האם יש תכלית בפחד,
האם מצוה יש בזה ,אמנם יראת שמים מצוה היא ,ועליה מבקשים תחילה
£
)to o
האב עוברים בירושה לזרעו אחריו ,ויזכה שגבור בארץ יהיה זרעו. בתפילות רא ש השנה ,ונראה לבאר מהות הבקשה ,הנה מצינו באברהם אבינו
f t
041
יה״ר שנזכה לבקש כראוי וישמע השי״ת תפילתנו ונזכה ליראת שמים ממין
יראה זו של אברהם אבינו ע״ה ,יראת שמים פנימית[ .נאמר בסוף השיעור
כשעמד בנסיון העקדה אמר לו הקב״ה עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה
(בראשית כ״ב י״ב) וצ״ב הרי כבר עבר תשעה נסיונות קודם לכן ועמד בכולם,
%
יום ג כח אלול ה'תשע״ז] האם בלא העקדה לא היה ידוע שהוא ירא אלקים ,וצ״ב.
£o
f t ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברינה יגילו ,ועולתה תקפץ
פיה וכל הרשעה כולה כעשן תכלה כי תעביר ממ שלת זדון מן הארץ.
ונראה הביאור בזה דביראה ופחד ישנם דרגות ,ויש פחד שהוא פעולה ומצב
שכעת הוא ירא מדבר מה ,אולם יש והוא איש ירא ,ודבר זה הוא כבר מידה
%
04
לכאורה יש להעיר על הסדר שהיה ראוי שאחר שתכלה הרשעה תבוא בעצמותו שהוא אדם ירא ,ולא רק יראה של פעולה שהיא דבר שאינו קבוע jtp
f t
0 5
שמחת הצדיקים( ,וכמו שבכל השנה ברכת ולמלשינים אל תהי תקוה קודמת
לברכת על הצדיקים) ומדוע הוזכר שמחת הצדיקים קודם לביטול הרשעה.
בעצמותו ,ובוודאי אברהם אבינו היה ירא אלקים גם קודם ,אך עדיין לא השיג
השלימות הגמורה ביראת שמים שתיעשה היראה לחלק ממהותו ממש ,ולא
PW
כדבר המתחדש בכל עת ,וכשזוכים לדרגה כזו שהיראה היא כבר מידה אצלו
Eo
f t
והביאור בזה דמכח שרואים הכל שמחת הצדיקים ,שאין קיום התורה
והמצות סתירה לשמחה כלל ,אלא אדרבה ככל שהאדם מתעלה בעבודת ה' ומהותו היא שהוא אדם ירא אלקים ,במצב כזה כבר מובטח שלא יחטא %
041 כך שמחתו גדולה יותר ,דבר זה יביא לביטול הרשעה וסתימת פי היצר להניא כי היראה אינו מניחתו אפילו לרגע קט ולא יוכל לחטוא ,וזה אמר הקב״ה
)to
האדם להנאות עולם הזה ,כי הרי הרע והרשע אינם מציאות כלל כי אם דמיון לאברהם אבינו אחר העקדה ,שכעת כבר השלים עצמו וזכה לשלימות
f t בעלמא שהיצר מפתה כאילו ישנו ,ועל ידי השמחה בעשיית הטוב ממילא היראה שהיא כבר מידה בעצמותו.
&׳
0S תבוא ההכרה באפסיות הרע. ומעשה שהיה בפעם הראשונה שנכנס מרן המשגיח הגר״י לוינשטיין זצ״ל
)U 1
f t
041
%
r ■o
a
"III
גדולה היא התפילה לפני הקב"ה וכו' ,רצונך לידע כוחה של תפילה אם אינה עבודת ימי הדין סובבים והולכים יחד עם עבודת התפילה ,חז''ל העמידו
( 0 ,4 עושה כולה ,חציה היא עושה .קין עמד על הבל אחיו והרגו ,יצאה גזירה נע ונד מצוות הימים הקדושים יחד עם התפילה ,ובהם מהותו של יום בהמלכת
-O
תהיה בארץ .מיד עמד ונתוודה לפני הקב"ה ,שנאמר 'גדול עוני מנשוא' ,אמר הקב''ה עלינו ,מצות שופר ,ווידוי .אין מתאים מזמן זה להעמיד את עבודת
f t
041
לפניו ,נושא עוון ועובר על פשע סלח לעווני שהוא גדול ,מיד מצא חסד לפני התפילה במ שנת רבינו מרן שליט''א ורבותיו ,וזאת למודעי כי לא יכלנו בבמה %
f t
הקב"ה ונמנע ממנו חצי הגזירה ,שכן כתיב 'וישב בארץ נוד' .מכאן אתה למד
שגדולה התפילה לפני הקב"ה .ע״כ דברי המדרש.
ותמה רבינו שליט''א אם באנו ללמוד גודל כוחה של תפילה ,למה הביא
מצומצמת ז את להקיף את תורת התפילה במשנתו של רבינו שליט''א ,ואך
נגענו בקצה קצהו והבאנו הדברים משולבים הדברים בפניני הוד ומעשי רב. & ■O
כוחה של תפילה
המדרש ממעשה דקין שנתקבלה רק חצי התפילה ,והלא מצינו מקומות
״e
f t
רבים בתורה שנתקבלה כל התפילה כולה כמו אצל יצחק ,שנאמר 'ויעתר
יצחק אל ה'' ונתקבלה תפילתו ונפקד בבנים .וכן אצל משה שנאמר 'אל נא
את כוחה העצום של התפילה לימדנו רבינו שליט''א מדברי המדרש (פר שת
ניצבים פרשה ח' אות א') : %
( 0 ,4 (to
f t יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
H
בישיבה ,זוכה לשפע הצלחה בתורתו ,ונראה להדיא כי תלמיד הקובע רפא נא לה' ונתקבלה תפילתו .ועוד רבות .וא״כ מדוע הביא המדרש דווקא ל£1
0M תפילתו בישיבה ,תורתו משובחת ,זוכה הוא להארת פנים מיוחדת מהקב״ה ממעשה של קין שנתקבלה רק חצי התפילה. 110
והוא משתבח ועולה תמיד ,יראת ה' היא אוצרו ,הוא שלם ותורתו שלימה,
אשריו ואשרי חלקו.
ובאר רבינו שליט״א ,דבכל מקום שנענה הקב״ה לתפילתן של ישראל,
הדבר מובן ,שכך ההטביע הקב''ה דרכו של עולם ,שהצריך לדבר מתפלל
%
041 ובאחת השיחות המשיל רבינו שליט״א בכאב ואמר ,בחור יורד מהישיבה ומבקש ,מ א ת היכול למלא צרכיו ,וברצונו נענה לו ,וכך היא גם מד ת מלך jteP
להתפלל בשטיבלעך' איזו צורה יש לזה ? נצייר לעצמינו אדם העומד בבית בשר ודם .והנה כשרצון הקב״ה לשמוע בקול התפילה הרי הוא נענה לה
המקדש ,זוכה הוא לקלוט בנפשו רגשי טהרת הלב וקירבה לקב''ה ,ולפתע וממלא את כל משאלותינו ,ואין בזה מן החידוש כל כך.
PW
( 0 ,4 הוא מתנתק ממקומו ויורד לתפילה ב'זכרון משה' ,כי שם התפילה קצ ת אולם כשמצינו שאין הקב''ה ממלא אלא חציה של תפילה ,הרי מוכח ששעה JteP
יותר מהירה .איזה פנים יש לזה?! ואנחנו ,לא מתנהגים כך ,תהה בכאב. זו אינה שעת רצון מלפני הקב״ה ,והנהגתו כעת היא שאינו רוצה למלא את
ורבינו שליט''א נאה דורש נאה מקיים ,מינקות ועד שיבה מקום תפילתו בק שת התפילה ,וא״כ מן הראוי להתבונן למה חציה של התפילה הוא כן
SI הוא בישיבה הק' זמן ובין הזמנים ,שלוש תפילות ביום בישיבה הק', מקבל ,וממלא חצי מהבקשה .ואשר מוכח מכאן שעניין התפילה וכוחה הוא l'- 0
ובשחרית סדר לימוד קודם התפילה ,ירושה היא לו מאביו הגדול מרן רב עד כדי כך שהיא כביכול כופה את הקב"ה לקיים תפילתו ,וענין עושה חציה,
זצ''ל .ולא רק בימי שיגרה ,כך למשל לא נדיר היה המחזה לראות את רבינו הוא כעין פשרה ,שהקב״ה כופה עצמו לעשות פשרה עם המתפלל ,ולמלא &־
0 4 שליט''א שב עם מזוודותיו ממסעות הרבצת תורה בגולה ,היישר לתפילה לכל הפחות חצי תפילתו ,ועל זה אמר חז''ל שדווקא ממעשה זה של קין יש *P
f j בישיבה ,וכך שמענו ממקורבו הרב מיכאל ל .שליט''א האמון שנים רבות
על סידורי נסיעותיו של רבינו שליט''א בגולה ,כי רבינו שליט''א לא ביקש
ללמוד כוחה של תפילה מהי.
כל אשר דרכה מפתן רגלו בקבלת קהל ,אצל רבינו שליט״א יוכל להיווכח
לף
p ■o
( 0 ,4 מעולם בקשה הנוגעת לסידורי הטיסות ,אדרבה היה מבק ש תמיד מקומות בעצמו ,באים אנשים מכל קצוות עולם לבקש ולהתייעץ ,ולפני הכל יאמר
p פשוטים ,וגם אם היו מי שרצו לשלם בעד שדרוג מקומו למחלקות יוקרה, להם רבינו שליט״א -תתפלל ,בלי תפילה ,כלום לא יעזור .וכשנשאל :היכן u
היה רבינו שליט''א מסרב לכך בתוקף ,ורק דבר אחד היה מבקש ,אם אפשר להתפלל ,האם בשמונה עשרה ,או בתפילה אישית ,לכוון במילים של חז''ל לן!
041 להתאים את זמני הנחיתות לפי סדרי התפילות בישיבה. והתהילים ,או לבקש במילים משלנו .נענה מרן ועונה :זה כלל לא משנה, 1i- O
תפילתם של צדיקים
העיקר לדבר איתו ולבקש בכל צורה שהיא.
%
041
f
6 ־ '
ומה באמת סוד התפילה בישיבה ,מבאר רבינו שליט''א כי הישיבה הקדושה
מקום ה שפעת התורה בישראל הוא מקום המסוגל לקרבת השם .ואמנם יש
יחידי סגולה ש שתלם הקב''ה בכל דור שכח תורתם ותפילתם יפה היא .וכך
תפילה על רוחניות
שמעתי פעם מ מ ר ר מרן הגרא״א דסלר זצ''ל שח רבינו שליט״א כך:
בגמרא בסוכה איתא :לא מצא אתרוג ,לא יביא לא רימון ,ולא פריש.
&■ O
041 היתה תפילתו של מרנא החזון איש זצ''ל ,וכפי שהעיד רבינו שליט''א מה ומקשה הגמרא ,פשיטא ,ועונה ,מהו דתימא לייתי ,כי היכי שלא תשכח is
שאירע שבעת שעמד החזון איש זצ''ל בתפילה ,באה לפתחו שאלה דחופה תורת אתרוג ,קמ״ל זימנין נפיק חורבא מיניה ואתי למיסרך .ואמר הרב
בענייני פיקוח נפש ,שהייתה צריכה להכרעתו של מרן החזו״א זצ״ל ,ואחד דסלר זצ''ל כי תפילתנו אנו ,לעומת דורות הראשונים היא בבחינת פריש
a-
( 0 ,4 מבני אחותו ששהה שם ניגש אליו בעת שעמד בתפלה ,ולחש השאלה מול אתרוג .ואין אנו יודעים ומבינים את גודל מעלתה של תפילה. % 0
באזנו כדי לקבל הכרעתו ,אולם החזו״א לא שמע דבריו ,ועמד הוא וניסה
לנענע ידו כדי שיפנה לבו אליו ,וללא הועיל ,עד שנענעו בחזקה ממש ,ואז
אבל ,אני אומר לכם אומר רבינו שליט״א שתפילה על רוחניות שהקב״ה
בעצמו מתאווה לה ,קרוב ה' לשמוע ולמלאות בק שות התפילה .כשנדע
%
/ -sV
041 נפנה אליו ושמע דבר השאלה והשיב ברמז ,ומיד שקע שוב בתפלתו ,וזה ונשכיל את כוחה של התפילה ,יקל עלינו לעמוד לפניו ולבקש ממנו כל Sto
מפני שאצל מרן החזו״א זצ״ל היתה התפלה כראוי ,וכל ענייני והרגשי הגוף מ שאלת ליבנו. !•
\ -J,C היו מבוטלים אצלו ,ובזמן התפלה רק נפשו לבדה היא המדברת תפילתה, מתלמיד ותיק שליט״א שמענו כדלהלן :היה זה לפני כשמונה עשרה
( 0 ,4 ואם כן מה יועיל שילחשו באזנו או ינענעו ידו ,הרי הוא איננו בתוך גופו כעת, שנים ,את רבינו שליט״א תקפו כאבים עזים בעצמות ,שהכאיבו לו עד ) t oo
אלא הוא עומד לפני הקב״ה בתפלתו.
לא רק גדולי ישראל יכולים להגיע לדרגה גבוהה זו ,אף אנו אם נתאמץ
מאד ,הרופאים היו חלוקים בדעתם מה מקורם של כאבים אלו ומה דרך
הריפוי ,כך או כך ,הזמן חלף ,והכאבים לא שככו בכל שעות היום .ואך
%
041 בתפילתנו יכולים אנו לדבר עם הקב''ה בדביקות .מסיים רבינו שליט''א. בשעה שהיה מוסר רבינו את שיעוריו לא היה חש בהם .הרבנית שתחי' £o
\ J ,C זועקים בתפילה
הציעה אז ס פק ברצינות ספק בהומור ,שימסור רבינו שליט״א שיעורים
כל היום ,ואז לא ירגיש בייסוריו .ויהי היום ורבינו שליט״א אומר לי ,זהו
%
04 ואם יש תפילה בסתם ,הרי שתפילה בעת צרה יש בה מעלה וסגולה גדולה, חלפו הכאבים .בשמחה שאלתי את רבינו האם היה איזה טיפול שהועיל, Jfep
# וכך מספר רבינו שליט״א :גיסי רבי בנימין ציילברגר זצ''ל בזמן שהיתה
ישיבת מיר בשנחאי בחרותו חלה במחלת הטיפוס ,בצורה ק שה מאד ,מחלתו
או תרופה שנמצאה ,ורבינו אמר לי ,כן ,היה טיפול והיה תרופה ,הטיפול
Pw
והתרופה זו התפילה .עד עתה לא ביקשתי מהקב״ה שייקח ממני את
041 הדרדרה במהירות והרופאים הרימו ידים .הבשורה המרה הובאה למשגיח רבי כאבי ,כי כשהקב״ה מביא ייסורים לאדם עליו לשמוח בהם ולרצות בהם Eo
' 6־ יחזקאל הלוי לוינשטיין זצוק״ל ,המשגיח פתח את ארון הקודש ,והחל לקרוא
בהתרגשות את דברי הגמרא בשבת דף ל״א :תנו רבנן מי שחלה ונטה למות
ובכפרתם ,אך היום לראשונה חשתי בכאבים גם ב שעת השיעור .משכך
אחרי השיעור ,בתפילת מנחה ,פניתי לקב''ה ואמרתי לו ,אם הכאבים הם
%
041 וכו' ואפילו ת שע מאות ותשעים ותשעה מלמדים עליו חובה ,ואחד מלמד כבר ב שעת השיעור ,הרי שהם על חשבון הרבצת התורה ,אנא קח אותם )to
עליו זכות ניצול ,שנאמר :אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ממני ,ואיני חפץ לא בהם ולא בשכרם .והקב״ה שמע לתפילתי .כי תפילה י '^ : -
ישרו ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת .ואז אמר המשגיח אם לבנימין בן חנה על תורה ראויה היא להתקבל לפניו ,כי זו תפילה שהקב״ה מתאווה לה.
0S אין מליץ אחד ,אזי אני יהיה המליץ ואומר כי בנימין בן חנה עזב את בית הוריו % 0
תפילה בישיבה
בגרמניה והגיע ללמוד בישיבה האם אין זו זכות היכולה לעמוד לימינו בשעה זו
?! ואכן באותה השעה מצבו הוטב ,וחזר לאיתנו והאריך ימים הרבה. ואם תפילה בכל מקום שהיא כוחה רב ,הלא תפילה בישיבה ערכה בל יסולא
%
041 המעשה הזה תם אך לא נשלם ,לפני שנתיים ימים אירע הדבר ,אברך בפז בעיני רבינו שליט״א ,הנה לפנינו דברי רבינו שליט״א בשיחתו בפתיחת
r ■o
תלמיד חכם חשוב תלמיד הישיבה מלפנים חלה מאד ,ועמד בשערי מוות, הזמן ישיבה :צריך לחזור ולשנן ולהשריש בלבנו כי המפתח לאוצר כל הטוב a
( 0 ,4 זיהום חריף השתולל בגופו ,והרופאים בבית החולים קראו למשפחתו לבוא
ולהיפרד ממנו ,בדרכה לבית החולים נפנתה רעייתו תחי' להזכיר את שמו
שהקב״ה מעניק לנו ,היא התפילה שהיא מרוממת את נפש האדם להפרידה
מן החומריות ולהידבק בקונה ,ואמרו חז״ל ,כי המקום המסוגל ביותר לתפילה II -O
\ ^ sJ / לרבו רבינו מרן שליט״א .רבינו שליט''א התעטף בתפילה דומעת ,ואחר ביקש
שיביאו את ספריו של אותו תלמיד חכם ,פתח אותם על שולחן לימודו וקרא
היא בבית המקדש שהוא שער השמים ,והמתפלל שם תפלתו משובחת
יותר ומתקבלת לפני כסא הכבוד ,ככתוב בספר מלכים בתפילת שלמה
%
041
כהמשגיח בשעתו ,האם אין לתלמיד חכם פלוני זכות זו שעזב את בית הוריו המלך ,ואמנם הרי בית המקד ש הוא בית תפילה לכל העמים ,אולם הדבר
פשוט כי כל אחד הוא בזה לפי מדריגתו ,וכלל ישראל ,ובמיוחד לומדי התורה
&■ O
שבחו''ל ,והגיע ללמוד בישיבה הק' במסירות נפש ,חרף רצונם שישתלם
X1 תפילתם בבית המקד ש היא בתכלית הדביקות ונפתח עבורה שערי שמים,
במקצועות חול ,וזכה לשבת על התורה והעבודה ,האם זכות זו אינה יכולה
לעמוד לימינו בשעה זו ?! לא בדקנו את השעה בה החל מצבו להתייצב ,ואך ולכן משתומם אנכי תמיד איך יתכן שבני תורה ,בני ישיבה ,אשר זכו להיות ״e
בחסדי שמים חזר לאיתנו כבראשונה ,ועומד הוא שוב על משמרתו בתורה
והרבצתה ,לאוי''ט.
משכנם ומקומם בישיבה שהיא שער השמים בדורותינו ,יהיו נמנעים
להתפלל בהיכל הישיבה ,והרי הדבר בדוק ומנוסה כי המתפלל תמיד
%
( 0 .4
0 )to
t יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
H
ממשנת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש שליט״א
ראש השנה תשפ״ז
הוראת שעה שיפור המעשים מעורר אהבת ה' ומידת הרחמים
ועי"ז אפשר לזכות בדין
כיצד מקבלים 'טעם' בתפילה וימידה כנגד מידה‘ זה מביא עלינו התעוררות של אהבה מאת אנו נמצאים לפני ראש השנה ,יום הדין ,ובוודאי שאנו צריכים
ובלי מוד ' העיון הי שיבתי'? הקב“ה ,עד שהוא 'עומד מכיסא הדין ויושב על כיסא רחמים, עכשיו ביותר להתנהג בהתאם ליום הדין ,גם אם במשך אלול לא
והופך מידת הדין למידת רחמים' ,נגד החוקים הרוחניים! היה כל כך״ כתוב בטור (סי׳ תקפ“א) :משל למדינה שחייבת מס
[מתוך שו"ת ב'ועידת בני הישיבות' -אב תשפ״ו]
למלך ולא נתנו לו ,בא אליה בחיל לגבותו .כשנתקרב אליה
שואל :איך מקבלים טעם בתפילה? ועכשיו ,כשאנו סמוכים ממש לראש השנה ,כל אחד צריך
בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ,ואמרו לו אין לנו
לשפר את מעשיו .וכגון בתפילה ,לא די לכוין את פירוש המילות,
רבינו שליט״א :יש בזה שני חלקים ,האחד מעשי ,ללמוד להבין מה ליתן לך ,הניח להם שליש .כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני
אלא הבסיס של תפילה זה לידע שמדברים לפני המלך ,ולפיכך
את מה שמתפללים .ואע"פ שכל אחד מבין א ת המילים פחות או העיר לקראתו ,הניח להם שליש השני .כשנתקרב יותר יצאו
גם מי שמכוין בכל התפילה ,אם הוא לא מרגיש שהוא מדבר
כל בני העיר לקראתו ,והניח להם הכל .כך המלך זה הקדוש
יותר ,מכל מקום לא מבינים א ת עומק המשמעות של המילים ,ומה אל הקב“ ה -וכמו שאמר החפץ חיים ,שאנחנו הרי אומרים
ברוך הוא ,בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עונות כל השנה.
שמונח בהם .אם לומדים את חלקי התפילה שכתובים בתהלים עם לקב“ ה 'אתה' בלשון נוכח -הרי חסר לו בכל מהות התפילה.
ערב ראש השנה הגדולים מתענין ,ומוותר להם שליש עונותיהם.
פירושו של המלבי״ם ,וודאי שהתפילה תהיה אחרת. ובענין כוונת המילות יש עצה מהחפץ חיים ,לעצור לפני
בעשרה ימים בינונים מתענין ,ומוותר להם ב‘ שלישים .ביום
כל ברכה כמה שניות ,ולחשוב מה הוא הולך לבקש ,ואז
אמנם עיקר הדבר זה החלק השני ,הרעיוני ,שאדם צריך להרגיש הכיפורים הכל מתענין ,ומוותר להם הכל ,עכ“ ל.
להתפלל את הברכה ההיא ,שכן בקטע אחד קל לכוין ,וככה
בשעת מעשה שהוא מדבר עם הקדוש ברוך הוא ,שאם לא כן ,הרי
יעשה בכל ברכה. והנה היגדולים‘ שמתענים בערב ראש השנה הם ה׳בני תורה‘,
זה כאדם שאומר מילים באויר ,ואינו מדבר לאף אחד ,שפשוט הדבר ואם אין איזו דרגה של התעוררות אצלם ,אזי לבד מזה שיש בכך
שאין לו חשק לזה .הכוזרי אומר ,שהאמונה שמגיעה לאדם מכוחה כמו כן יש דין מפורש בשו“ע ,שאצלנו זה בגדר ׳שפרו
חלילה טענה וקטרוג גדול עליהם ,זה גם חסר לכלל ישראל.
של תפילה אחת ,צריכה להספיק לו עד התפילה הבאה .כלומר, מעשיכם‘ ...והוא דין כוונת השמות ,וכדאיתא בשו“ ע (ס“ה
ובפרט כיום שהאויבים מבחוץ רוצים להשמידנו חלילה,
ס“א)' ,כשיזכיר השם יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון
שתפילה מביאה את האדם לידי אמונה ,וזה רק באופן שהוא מרגיש ומבפנים רוצים לשנות את צורת הבן תורה ,ויש הרבה להתפלל
הכל ,ויכוין בכתיבתו ביו“ ד ה“ א שהיה והוה ויהיה ,ובהזכירו
שמדבר עם הקדוש ברוך הוא ,ומבקש ממנו כל צרכיו ,וכך מגיע על כל זה ,וכמובן לעשות תשובה.
אלוקים יכוין שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם'.
לאמונה חושית ורגשית .מה יכול להיות יותר ’ גע שמאק' מלדבר
ומו“ ר הגר“ א קוטלר זצ“ ל אמר ,שמבן תורה אפשר לדרוש כתוב בגמרא (ר“ה לד ,):׳אמר הקדוש ברוך הוא ,אמרו לפני
עם הקדוש ברוך הוא? צריכים להתרגש מעצם המחשבה שאנו בראש השנה מלכויות זיכרונות ושופרות ,מלכויות -כדי
שלכה“ פ יכוין את כוונת השם בסוף כל ברכה .וכך צריך לעשות
מדברים עמו! וזה שורש ענין התפילה. שתמליכוני עליכם ,זיכרונות -כדי שיבא לפני זיכרונכם לטובה,
בכל ברכה שאדם מוציא מפיו במהלך היום ,לא 'לזרוק' את
הברכה מהפה ,אלא להיזהר לכוין בכל ברכה. ובמה -בשופר‘ .וכיצד עולה זיכרונם של ישראל לטובה על ידי
שואל :ידוע שבכוללים יש מסלולי לימוד שונים ,עיון ,בקיאות ,דף השופר? ענין זה מבואר במדרש (ויק״ר אמור כט ו) ,זה לשונו:
וכן צריך להתחזק בענין ׳בין אדם לחבירו‘ ,וכגון שיש דבר 'בחודש' -בחודש זה תחדשו מעשיכם' ,בשופר' -בחודש
היומי ,חבורות ,חושן משפט ,יורה דעה ,וכדומה .וישנם אברכים
מצוי מאוד בין בחורים ,שאומרים איזו ׳עקיצה‘ למישהו וכולם הזה שפרו מעשיכם .אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל ,אם
רבים שרק אחרי החתונה גילו לראשונה שיש להם טעם בלימוד,
נהנים ,חוץ מזה שאמרו לו את העקיצה ...וכן לגבי ההתנהגות שיפרתם מעשיכם הריני נעשה לכם כשופר הזה ,מה שופר זה
מאחר ומצאו מסלול שהתאים להם לפי טבעם .ונשאלת השאלה, בפנימייה בלילה ,שמפריע לאחרים לישון גם אם משתדל מכניס בזו ומוציא בזו ,כך אני עומד מכיסא הדין ויושב על
אולי היה כדאי לסדר מסלולים מעין אלו גם בקיבוץ של הישיבות לדבר בלחש ,ואז הוא מזיק לאחרים בשינה רצופה בלילה, כיסא רחמים ,והופך לכם מידת הדין למידת רחמים .אימתי,
הגדולות? וכל היום למחרת מתבזבז. בחדש השביעי ,עכ“ ל.
רבינו שליט״א :יש דברים -כמו סדרי נשים נזיקין -שכל בחור עוד יש לעורר בענין תיקון המידות ,אנשים סבורים בטעות ויש לבאר בזה על פי דברי הירושלמי (מכות פ“ב ה“ו) ,ישאלו
צריך ללמוד ,מאחר ושם לומדים איך לחדש ,איך לדייק ,איך להבין שהאיסור של ׳מידות רעות‘ זה דוקא כשעושה מעשה ,ואינם לחכמה ,חוטא מהו עונשו .אמרה להם ,חטאים תרדוף רעה.
עניין בעמקות ,איך לעשות חילוקים ולחדש חידושים בעמקות, יודעים שגם עצם קיום המידות הרעות הוא איסור ,וכמו שכתב שאלו לנבואה ,חוטא מהו עונשו .אמרה להם ,הנפש החוטאת
דברים אלו המקור הטוב ביותר להשיגם הוא על ידי לימוד ’ נשים הרמב“ ם בהלכות תשובה (פ“ז ה“ג) ,שכשם שצריך לשוב היא תמות .שאלו לקודשא בריך הוא ,חוטא מהו עונשו .אמר
נזיקין׳ בעיון .זה היסוד לכל לימוד אחר של הלכה וכדומה ,שכן מעבירות שיש בהן מעשה ,כך צריך לחפש ולשוב מן המידות להם ,יעשה תשובה ויתכפר לו‘ .ולכאורה צריך להבין ,וכי
לפני הכל בחור צריך ’ ללמוד איך ללמוד׳. הרעות ,וזה חמור יותר מעבירות שיש בהן מעשה ,שכן בזמן הנביאים אינם יודעים שיש תשובה? אלא ביאור הענין הוא ,שעל
שאדם רגיל במידות רעות קשה לו לפרוש מהן .גאוה זה איסור פי חוקי וכללי הטבע הרוחניים לא יתכן שאדם יחטא ולא ייענש
אלא שגם בלימוד זה גופא יש חילוקים גדולים בין אחד לשני .יש
מפורש! כעס מגיע מגאוה ,קינאה מגיעה מגאוה ,חוסר פירגון על כך ,כיון שהחטא יוצר מציאות רוחנית המחייבת עונש ,אבל
בחורים שיש להם נטייה גדולה לעמקות ,ויכולים לחדש בקלות
מגיע מגאוה ,ביקורתיות מיותרת מגיעה גם כן מגאוה ,וצריך הקב“ה הוא מלך ,ומלו פורץ גדר‘ ,והוא יכול לפעול גם כנגד
דברים עמוקים ,ויש בחורים שלא שייכים לזה .והבעיה היא, ללמוד בספרי מוסר ,כגון אורחות צדיקים ,וחובות הלבבות החוקים ,וזה הכוונה במה שכתוב שרק הקב“ ה הוא זה שאומר
שלפעמים בחור שרואה שלחברו יש א ת הכוח הזה ,וסבור שגם שער הכניעה ,כדי לתקן את מידת הגאוה. שהתשובה מכפרת ,דהיינו שזה כח מיוחד שהקב“ ה קבע נגד
הוא מסוגל לכך ,ומנסה ללמוד באופן שבו החבר לומד ,ואז הוא כל הכללים והחוקים הרוחניים .ואיך זוכים לכך שהקב“ה מכפר
ובעיקר צריך להתחזק בענין של ׳תלמוד תורה כנגד כולם‘!
מתבלבל לגמרי .אמנם יש עצה גם למי שאין לו א ת הכוח הזה, כנגד החוקים הרוחניים? כאשר הוא אוהב אותנו.
להיזהר מאוד מביטול תורה ,ובפרט עכשיו סמוך לראש השנה.
שיכול ללמוד בספרים קלים יותר ,שעל ידם הוא יקבל ’ בקיאות
ופשיטא שבראש השנה עצמו בודאי שצריך ליזהר שלא לבטל ונמצא שכאשר אנו עושים דברים המעוררים את אהבתו של
בלומדות׳ ,ולא בספרים שיקשו עליו יותר .למשל ,יש בחור שאינו
שום רגע ,אלא מיד לאחר התפילה והסעודה עולים ללמוד. הקב“ה אלינו ,ממילא אנו זוכים לכפרה .והיינו כשעושים דברים
יכול להבין היטב א ת הימחנה אפרים׳ ,אבל הוא יכול להבין ’ ש ער וראוי לכל אחד לקבל על עצמו תענית דיבור לזמן מסויים המחזקים כביכול את מלכות הקב“ה בעולם ,בבחינת ׳תנו עוז
המלך' .ובספרי זמנינו אני ממליץ לבחורים כאלו ללמוד את בר“ה ,ופשיטא! אין צריך לומר שאין קוראים ולא מתעניינים לאלוקים‘ .וכן כשאנו משפרים את מעשינו ,אנו מראים בכך
הספרים של ר' אלחנן והסטייפלר ,ולהיכנס דרכם לילומדות' בחדשות חלילה בכל עשרת ימי תשובה .ובזכות כל זה נזכה שאנחנו אוהבים את המלך ומכבדים אותו ,ולא עושים רק כדי
בצורה שמתאימה בשבילם. בס“ ד לרחמים בדין ,ולכתיבה וחתימה טובה ,אכי“ ר. 'לצאת ידי חובה' ,וע“ י זה מתחזקת כביכול מלכותו יתברך,
עיונים בפרשה
בגדר הדין שופר למצוד ,בשל איל וכפוף
שוה׳ ,לפיכך צריך שיהיה שופר של יום הכיפורים כפוף כמו מצוה עד שליש במצוה׳ (ב״ק ט ,):כלומר ,שאם יש לאדם כתב השו״ע (סי׳ תקפו ס׳׳א) 'שופר של ראש השנה מצותו
שופר של ר״ה .וכתבו הראשונים שם ,שדין ׳כפוף׳ הוא למצוה אפשרות לעשות את המצוה באופן מהודר יותר ,צריך להוסיף בשל איל וכפוף ,ובדיעבד כל השופרות כשרים ,בין פשוטים
בעלמא ,ולא לעיכובא .והקשו על כך התוספות (שם) ,כיצד על המקח עד שליש משוויו .דאם נאמר שדין ׳איל כפוף׳ הוא בין כפופים ,ומצור ,בכפופים יותר מבפשוטים׳.
אם כן ניתן ללמוד דין שופר של יום הכיפורים משופר של ׳הידור מצוה של שופר׳ ,אם כן באופן שיש לאדם אפשרות
ומקור הדין שיש מצור ליקח שופר של איל ,מבואר
ראש השנה לגבי דין ׳כפוף׳ ,הרי אף בראש השנה אין כאן לקנות ב׳ שופרות ,אחד של איל כפוף והשני אינו כזה ,אזי
במסכת ראש השנה (טז ,).׳אמר רבי אבהו ,למה תוקעין
דין לעיכובא ,אלא רק מצוה ,משום ש׳בראש השנה כמה אם ההפרש ביניהם אינו יותר משליש צריך הוא להוסיף על
בשופר של איל ,אמר הקדוש ברוך הוא ,תקעו לפני בשופר
דכייף איניש דעתיה טפי מעליא׳ ,וטעם זה אינו שייך ביום הדמים כדי לקנות את השופר של איל כפוף ,אבל אם אין
של איל ,כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ,ומעלה
הכיפורים של יובל ,שכן אין תוקעים שם לתפילה וזיכרון, זה דין בעצמותו של השופר ,אלא ענין בפני עצמו ,והשופר
אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני׳.
אלא לסימן שילוח עבדים והשמטת שדות .ומחמת קושיא זו הוא רק ׳היכי תמצי׳ לזה ,אזי אין צריך להעלות בדמי השופר
עד שליש ,מכיון שאין זה הידור במצות שופר. והדין שיש מצוה ליקח שופר כפוף לתקיעות של ראש
הוכיחו התוספות שדין ׳כפוף׳ הוא דין לעיכובא בשופר של
השנה ,מבואר שם (כו ):שהיא שיטת רבי יהודה בברייתא,
ראש השנה ,ולא רק למצוה בעלמא ,וממילא ניתן ללמוד דין והנה במשנה ברורה (שם סק״ה) הביא בשם המפרשים שיש
וכן פסק רבי לוי שם .והטעם ,משום ש׳בראש השנה כמה
זה גם לשופר של יום הכיפורים ,ב׳גזירה שוה׳. בזה דין ׳הידור מצוה עד שליש׳ .ובשער הציון שם (סק״ט)
דכייף איניש דעתיה טפי מעלי׳ .ומבואר בראשונים שהוא
כתב ,שלפי דעת הראשונים הסוברים שאפילו לכתחילה אין
אמנם הרא״ש שם (סו״ס א) דחה את קושיית התוספות, למצוה ,ולא לעיכובא.
צריך לקחת שופר של איל ,אלא די בכל שופר כפוף ,א״כ
וכתב ,שמכיון שלומדים דין שופר של יום הכיפורים ב׳גזרה
יתכן שלגבי שופר של איל אין דין ׳הידור מצוה עד שליש׳.
שוה׳ משופר של ראש השנה ,וגבי שופר של ראש השנה יש חקירה בגדר המצוה
ומבואר מדבריו ,שלגבי דין ׳כפוף׳ ,שהכל מודים שיש ליקח
סברא להצריך שיהיה כפוף למצוה ,ממילא יש להשוותם
לכתחילה שופר כפוף ,אכן צריך להוסיף על השופר עד שליש ויש לחקור בדין זה ,שיש מצוה לכתחילה לתקוע בראש
זה לזה ,ולהצריך גם ביום הכיפורים שיהיה השופר כפוף
בדמיו כדי ליקח שופר כפוף .ונמצא לפי זה שמעלת ׳כפוף׳ השנה בשופר של איל כפוף ,האם זו מצוה ומעלה בעצם
לכתחילה.
היא אכן מעלה בעצם המצוה של השופר. ה׳חפצא׳ של השופר ,או שזה דין בפני עצמו ,שצריך ליקח
ונראה בדעת הרא״ש ,שמבואר שנקט בפשיטות שדין לכתחילה שופר של איל כפוף כדי להזכיר עקידת יצחק,
׳כפוף׳ הוא מעלה בגוף השופר ,שאם אינו אלא ׳היכי תמצי׳ הוכחה מדברי הרא״ש ולכוף את לבבנו לאבינו שבשמים ,אבל אין זו מעלה בעצם
בעלמא לעשות ענין של כפיפה ,אזי צודקים התוספות ,שאי מצות תקיעת שופר ,אלא השופר הוא רק כמו ׳היכי תמצי׳
והנה הגמרא שם (ר״ה כו ):מביאה את דברי רבי לוי,
אפשר להשוותם זה לזה. הסובר שצריך ליקח שופר כפוף גם בראש השנה וגם ביום בעלמא לקיום ענין זה.
ואם כן נמצא שלדעת הרא״ש דין ׳כפוף׳ הוא ׳מעלה׳ הכיפורים [של יובל] .וטעמו [כפי שביארו התוספות שם
בעצם השופר .ולפי מה שנתבאר לעיל ,יש נפקא מינה בזה (ד״ה של יעל) על פי סוגיית הגמרא להלן שם (לד ,]).שמאחר הנפק״מ בחקירה זו
שיש הדין ׳בהידור מצוה עד שליש׳. ולומדים דיני שופר של יוה״כ משופר של ראש השנה ב׳גזירה ונראה שיש נפקא מינה לדינא בחקירה זו ,לגבי דין ׳הידור
משנת הישיבה
מתך הדרת עדי הדרכה לבני ישיבה
עבודת המידות (יז)
ג .עוד כתב (שע״ת שם) ,שמלבד שהגאוה גורמת חטאים ,גם המידה עצמה הזכרנו בוועדים הקודמים דרכים שונות כיצד לקנות את מידת הענווה.
היא חטא ,ונמצא שהרוצה לשוב בתשובה על חטאיו צריך מצד ׳עזיבת החטא' ויש להוסיף בזה ,שעתה בימים הנוראים זה הזמן להתחזק ולהתעלות במידה
להתרחק ממידת הגאוה. זו ,והיא סגולה גדולה לזכות בדין ,מכמה טעמים :א .כתב רבינו יונה בשערי
ד .עוד כתב (שם כח) ,שבעל תשובה צריך להעביר על מידותיו ,ולא לכעוס תשובה (ש״א כג) ,׳העיקר השביעי [מעיקרי התשובה] הכניעה בכל לב
ולהקפיד על חבריו ,ובכך יזכה למה שאמרו חז“ ל ׳המעביר על מידותיו
והשפלות ,כי המכיר את בוראו ידע כמה העובר על דבריו שח ושפל ונגרע
מעבירים לו על כל פשעיו' ,מידה כנגד מידה ,וכתב על כך ׳וזה פתח תקוה
נכבד מאד'. מערכו' .והוסיף (שם אות כד) ,והמדרגה העליונה בהכנעה המחוייבת מדרך
ה .עוד יש להוסיף בזה ,את מאמר חכמים במסכת סוטה (ה ,).שהקב״ה התשובה ,שיגדיל ויאדיר עבודת השם ,ולא יחזיק טובה לעצמו ,כי יקטן
אומר על בעל הגאוה ׳אין אני והוא יכולים לדור בעולם' .וממילא יש ללמוד הכל בעיניו כנגד מה שהוא חייב בעבודת השם ,על כן ייכנע ויעבוד בהצנע,
לאידך גיסא ,שהעניו קרוב לקבי׳ה ,וכשאדם קרוב לבורא הוא יכול לעשות ולא יחמוד כבוד על מעשיו הנכבדים ,ולא יבקש תפארת אדם על פעליו
תשובה כראוי. המפוארים ויסתירם מדעתם כפי היכולת'.
ו .עוד מצינו בפירוש הגר״א לספר משלי (טז ה) ,על הפסוק ׳תועבת ה' כל ב .עוד כתב רבינו יונה (שם כו-כז) ׳עוד נתחייב בעל התשובה על הכניעה,
גבה לב יד ליד לא ינקה' ,שאמנם הקב״ה חסיד בכל מעשיו ,ואינו מעניש את
מפני שהוא חייב להסיר מנפשו המידות שגורמות לחטא ומעוללות הפשעים.
האדם כפי שורת הדין ,אלא נכנס עמו ׳לפנים משורת הדין' ,אבל אדם שהוא
׳גבה לב' אין הקב״ה מנכה מעונשו כלל ,אלא מעניש אותו ׳יד ליד' ,רחמנא והגאוה מסבבת כמה עבירות ומגברת יצר לב האדם עליו ,שנאמר ורם לבבך
ליצלן .ומבואר בזה דבר נורא ,שאפילו מי שיש לו רגש של גאוה רק בלב, ושכחת את ה' אלקיך' .וכן כתב בפירושו לאבות (פ״ד מ״ד) ,שרוב העבירות
הקב״ה אינו מתנהג עמו לפנים משורת הדין! ש'בין אדם לחבירו' מגיעות מכח מידת הגאווה.
© כל הזכויות שמורות למערכת 'משנת רמ״ה' ,יוצא לאור ע״י המערכת מתוך שיעוריו שיחותיו וכתביו של רבינו שליט״א
לפרטים ויצירת קשר :מספר פקס 153777921183דוא״לmishnasrama@gmail.com :
• הליכות חמד • ליקוטי פסקי הלכה מתורת מרן שליט״א • • ווי העמודים וחשוקיהם • שאלה משולחנו של מרן שליט״א
הלכות המצויות לאשה היולדת בראש השנה איזו עליה עדיפה בראש השנה :פקידת שרה ,או מפטיר חנה?
א .אשה שתוקעים עבורה בשופר ,לפי מנהג אשכנז ,יש לה לברך לפני שאלה .זכיתי להינשא לפני שנתיים בגיל מבוגר לאחר המתנה של שנים רבות ,אני כהן ,וגם זוכה לקרוא
התקיעות שתי ברכות ,ברכת ׳לשמוע קול שופר׳ וברכת ׳שהחיינו׳ .וביום בקביעות בתורה בביהכ״נ אצלנו ,וכעת כהכרת הטוב הציע לי הגבאי שיתן לי עליה בראש השנה הבעל״ט,
השני טוב שתכין פרי חדש או בגד חדש ותכוון בברכת ׳שהחיינו׳ שמברכת והציע שאבחר או עליית כהן או עליית מפטיר ,מצד אחד הנני רוצה מפטיר חנה שכידוע זה סגולה לילדים,
קודם התקיעות ,לפטור גם את הפרי או הבגד החדש [סימן ת״ר ג׳ ברמ״א ואנחנו עדיין ממתינים לזש״ק ,וגם שבמפטיר יש שבע ברכות (ב׳ על התורה ,ועוד ברכה קודם ההפטרה,
ובמשנ״ב סק״ד] .וגם בהדלקת הנרות של ליל שני דר״ה תכין לה בגד או פרי ועוד ד׳ לאחר ההפטרה) .ומצד שני עליית כהן היא העליה הראשונה בשנה החדשה ,וגם שם יש את פקידת
חדש ובברכת שהחיינו תכוון גם עליהם .ובשעת הקידוש לא תברך שנית שרה אמנו ,מה דעת מרן שליט״א שעדיף לבקש מהגבאי?
'שהחיינו׳ .אם אין לה בגד או פרי חדש ,תברך שהחיינו בלעדיהם ,כמבואר תשובה .עליה הראשונה היא יותר חשובה,כיון שהיא מהקרואים מעיקר הדין ,ואילו מפטיר אפשר לתת לקטן
שם (סעי׳ ב) .אך לפי מנהג ספרד לא תברך. מעיקר הדין .אבל הסגולה נפוצה דווקא על מפטיר ,ולכן אם רוצה לעשות את הסגולה ,יכול להעלות למפטיר.
ב .עדיף לעמוד בשעת הברכות והתקיעות ,אם לא קשה לה (סימן תקפ״ה מקורות ונימוקים
א׳ ובמשנ״ב סק״ז). עליית כהן היא עליה החשובה ביותר ,ולכן נותנים אותה לכהן ,דכתיב ׳וקדשתו׳ ,וקיבלו חז״ל שרצה לומר
ג .במקום הצורך מותר ליולדת לאכול לפני התקיעות (קיצור שו״ע סימן לכל דבר שבקדושה ,לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון ,ומ״מ אם רצה הכהן לחלוק כבוד
קכט סעי׳ יט ,ואש״א) .ויש שכתבו שאם יכולה לשמוע התקיעות קודם לרבו או למי שגדול ממנו -הרשותבידו ,אבל לענין לקרות בתורה בבית הכנסת תיקנו חז״ל מפני דרכי שלום
האכילה תעשה כן ,מפני שהנשים קיבלו על עצמן לשמוע קול שופר שאין הכהן והלוי יכולין למחול אלא דווקא כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל ,כדי שלא יבוא הדבר
(אש״א שם במהדו״ת ,ויעוי׳ שו״ת רע״א סימן א בהשמטות). לידי מחלוקת ,שכל אחד יאמר אני גדול ואקרא ראשון .ואם אין כהן בביהכ״נ ,הולכין אחר הגדול בחכמה
ד .אם יש בית כנסת סמוך לביתה ויש לפניה שתי אפשרויות ,או לשמוע ומנין ,אע״פ שהאחר גדול בשנים [משנ״ב (סימן קלה סק״ט)].
תקיעות דמיושב (שהן התקיעות הראשונות שלפני תפילת מוסף) ,או מאידך ,עליית המפטיר אינה מהקרואים ,אלא זה תקנה מאוחרת יותר ,ושנינו במסכת מגילה (דף כד ע״א)
לשמוע תקיעות דמעומד (שבתפילת מוסף) ,תבחר בתקיעות דמעומד, המפטיר בנביא הוא פורס על שמע ,והוא עובר לפני התיבה .ואחד מהטעמים לכך הוא משום כבוד ,ופירש
משום דעיקר התקיעות הן התקיעות דמעומד (משנ״ב סימן תקצ ס״ק לה), רש״י ,הואיל וממציא עצמו לדבר שאינו כבודו ,תיקנו לו זו לכבוד.
ועוד שהרי בכך מתפללת גם תפילה בציבור. הרי שהעליה הראשונה היא העליה החשובה ביותר ,ומאידך המפטיר היא העליה הפחות חשובה ,שהיא
ה .יולדת השומעת רק תקיעות דמעומד ,תברך לפני ששומעת את אינה מהקרואים ,וכן נוהגים בזמננו ,שאף שמעיקר הדין קטן יכול לעלות גם לשבעה קרואים ,בכל זאת
התקיעות שבחזרת הש״ץ ,ואם תוקעין בביהכ״נ גם בתפילה שבלחש ,יתכן נוהגים שאין הקטן עולה אלא למפטיר ,כמבואר במשנה ברורה (סימן רפב ס״ק יב) דנוהגין כהיום שאין
שיש לה לכוון שלא לצאת בהן ,כי אם בתקיעות שבחזרת הש״ץ ,וצ״ע. קוראין קטן כלל לשום עליה ,אפילו אם כבר נשלם מנין הקרואים ,אלא למפטיר.
ו .אין ליחיד להתפלל מוסף לפני שיעברו שלש שעות ביום (סימן תקצא אמנם בכל זאת ,כיון שרוצה לעשות את הסגולה שמקובלת בציבור ,שעליית מפטיר חנה בראש השנה
ס״ח) .אם אין לה כח להתפלל שחרית וגם מוסף ,תתפלל שחרית ,ואע״פ ביום הראשון היא סגולה לבנים ,אף שגם בעליה הראשונה קוראים את פקידת שרה ,בכל זאת מה שמקובל
שאפשר שהמוסף מקודש יותר ,שתוקעים בו בשופר ,מ״מ תתפלל ונתפשט בציבור הוא המפטיר ,ולא העליה הראשונה.
שחרית ,משום שאסור להתפלל מוסף לפני שחרית (משנ״ב סימן רפו ובפרט שבימים טובים שקוראים למפטיר מחובת היום המפטיר יותר חשוב משאר שבתות ,ויש אומרים
סק״ה) ,ובפרט נשים שי״א שפטורות ממוסף (משנ״ב סימן קו סק״ד בשם שאין הקטן עולה למפטיר של ימים טובים ,וכן בשערי אפרים (שער ט אות ג) כשמנה את השבתות שאין
הצל״ח ,אמנם בשו״ת התעוררות תשובה ח״ג סימן סו כתב דמוסף של ר״ה הקטן עולה למפטיר ,כתב דגם בראש השנה ובקריאת יוה״כ שחרית ג״כ אין ראוי לקרות קטן למפטיר
נשים חייבות בו ,כיון דהוי בקשת רחמים) .ואם אין לה כח להתפלל מוסף, מאחר שהם ימי הדין [ולהלכה כתב הרמ״א (שם ס״ד) שיכול לעלות גם בימים טובים].
מסתבר שתתפלל לפחות י׳ פסוקים של מלכויות ,זכרונות ושופרות .ואם ובנוסף לכך ,כתב בסדר היום (סדר קריאת התורה בשבת) ,שצריך לכוין היטב לברכות ההפטרה ולענות
אין לה כח גם לזה ,תתפלל עכ״פ ג׳ פסוקים ממלכויות ,זכרונות ,ושופרות. עליהם אמן ,כי ברכות ההפטרה הם ענין גדול שאנו מתפללים על מלכות בית דוד ,ועל העבודה וגאולת
אם אין לה אפשרות לשמוע ק׳ קולות ,תשמע ל׳ .ואם אי אפשר לה לשמוע ישראל שתתגלה במהרה בימינו ,וראוי היה כל אדם לכך ,אלא שהמפטיר שליח כולנו והוא מברך על
ל׳ קולות ,תשמע לפחות י׳ קולות ,שהם תשר״ת תש״ת תר״ת (משנ״ב ידינו וצריכין אנו לשמוע אליו ולכוין ולענות אמן ,ומזה טעם עולין ברכותיו לכולנו ,וע״ז הטעם לא היה
סימן תקפו ס״ק כב). ראוי להפטיר כי אם אחד מגדולי הקהל שדבריו נשמעים .ולא ידעתי מאין הוציאו המנהג הזה שמפטירים
ז .בעל שליווה את אשתו לבית החולים ,והתפנה לשמוע קול שופר ואין לו הקטנים ופחותי הקהל ,וא-ל אלוקים יודע כי רע עלי המעשה ,נהגתי הרבה ימים ושנים ליקח ההפטרות
פנאי לשמוע ל׳ קולות ,ישמע תשר״ת ש״ת ר״תג׳ פעמים ,שהן סך הכל כ״ד ולומר אותם אני בעצמי לקנאת הדבר הרע בעיני ,ועוד היום אני משתדל ע״ז כל מה שבא בידי לעשות ,והיא
תקיעות ,ויתנה שאם התשר״ת הוא הסדר הנכון תעלה התקיעה בשבילו, מצוה רבה למעיין בה ,שמחבר תורה עם נביאים ,ואומר עליהם ז׳ ברכות כז׳ ברכות של חתן וכלה ,ולא דבר
ואם תש״ת הוא הסדר הנכון תעלה התקיעה האחרונה של תשר״ת לש״ת, ריק הוא ,עכ״ד.
ואם תר״ת הוא הסדר הנכון תעלה התקיעה של ש״ת לר״ת ,או שישמע ג׳ [והנה בגוף הסגולה של מפטיר חנה ביום א׳ דר״ה ,יש לציין למה שכתב בספר ברית אבות (מפתח של חיה,
פעמים תשר״ת (עי׳ משנ״ב סימן תקצ ס״ק כו ,וסימן תקצב ס״ק ג). אות י) :׳סגולה למקשה לילד ,שמעתי בשם מרן הגאון החתם סופר ז״ל ,שיקראו לבית היולדת את האיש
ח .כשהיולדת דורשת שבעלה יעמוד לידה ובזה היא נרגעת מפחדה ,פטור שהיה עולה למפטיר ביום א׳ של ר״ה ,ושמעתי שהוא בדוק ומנוסה׳.
הוא מכל המצוות ,כולל שופר ,דהעוסק במצוה פטור מן המצוה (שו״ע או״ח וסיפר דודי הגאון רבי אליעזר פלצ׳ינסקי זצ״ל (הובא בקובץ קול התורה ,גליון סב עמ׳ קכח) :״אשה אחת
סימן לח ס״ח לגבי תפילין) .ואם ירצה להחמיר על עצמו ולשמוע שופר ,לא היתה בווישקי אשר לא זכתה לזרע של קיימא ,והיתה יולדת נפלים ה״י ,ופעם אחת קודם שהלכה ללדת,
יברך עליהם ,כי איך יאמר ׳וצוונו׳ וה׳ לא צווה (עי׳ שער הציון סימן תעה ראיתי שאביה הרב שלמה פאנארוב לוקח אותה בעגלה לבית הרפואה שהיה בדווינסק ,ושמעתי שכשהגיעו
ס״ק לט) ,וצ״ע .אך דברינו אמורים כשנתקפה בפחד ,או שהלידה מסובכת לדווינסק נכנס אביה לר׳ מאיר שמחה [בעל האור שמח] ,כדי שיתפלל עליה שתלד בשלום ושלא יארע
וזקוקה לעזרת הבעל ולא יכול לקיים שניהם -בין לטפל ביולדת ובין לקיים לוולד שום נזק ,ואמר ר׳ מאיר שמחה לאביה שיבררו מי עלה בראש השנה של אותה שנה למפטיר חנה שם
את המצוה -אבל בלא״ה ודאי חייב. בבית הכנסת ,ויבקשו ממנו ברכה ,הלכו ודרשו ומצאו שבעלה הוא זה שקיבל מפטיר חנה באותה שנה ,ויהי
לפלא ,ואמרו זאת לר׳ מאיר שמחה ,והתפלל עליה ,וילדה בשלום ,והיה זה לשיחת העיר׳ ,עכ״ד].
יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות׳׳■ k.gilyonot@gmail.com
להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות053-3145900 : J
• מעשה חמד • מהנעשה והנשמע בבית מרן שליט״א
האישה ,ולא הגבר .אם האישה מחליטה דבר זה קודש קודשים ,היא בעלת הבית ,היא קובעת מה לקבל לקראת השנה החדשה? כיצד מכניסים לבית אוירה של ימים נוראים? ומי
דבר. ישמור על הילדים בזמני התפילות? -שו"ת מרתק עם מרן רבינו שליט״א
אף אחד לא יודע מזה ,עמי הארצות חושבים שהדתיים האלה מקפחים את הנשים ,איזה איזה קבלה לקבל לקראת ראש השנה?
שטויות .האישה היא הקובעת ,אם היא יהודייה -הילדים יהודים ,ורק האישה ולא מישהו אחר, בימים האחרונים נערך בשכונת 'רמת אלחנן' כינוס חיזוק עוצמתי למאות נשות אברכי השכונה ,שזכו
וזה רק הם ,ולא מישהו אחר ,וזה החיזוק הכי גדול שנשות ישראל ידעו את מעמדן הנשגב. לשמוע שיחות ודברי חיזוק מרוממים לקראת הימים הנוראים הבעל”ט .כאשר במרכז המעמד הוקרן
שו” ת מיוחד עם מרן רבינו שליט”א ,כאשר את השאלות מציג נכדו של רבינו ,הרה”ג רבי חיים מלין
מרן רבינו שליט״א במעמד ברכת השנים בת״ת אהל תורה: שליט”א ,להלן תמלול השו” ת המלא:
’ אדם מבוגר שתפס מקום של ילד בבית הכנסת בראש השנה ,מה יעשה הילד’? שאלה .איזה קבלה לקבל על עצמם? יש המון תחומים ,שבת ,צניעות ,לשון הרע ,לימוד תורה לעזור
בערב שב”ק פ' נצבים וילך ,השבת האחרונה של שנת תשפ׳׳ו ,נערך בת” ת 'אהל תורה' שברמת אלחנן, לבעל ,מה הדבר שהכי ,אי אפשר הכל ביחד בבת אחת ,משהו אחד שהם יכולים לתפוס ,ושזה יעמוד
מעמד רב רושם של 'ברכת השנים' למאות ילדי החיידר ,העומד בנשיאותו של המרא דאתרא ,מרן להם לזכות ליום הדין.
רבינו שליט”א. מרן שליט״א החל לנגן’:כי אשמרה שבת קל ישמרני ,אות היא לעולם בינו וביני’ .מי חיבר את
רבינו הופיע במלוא הדרו כשטלית לראשו ,בשובו מברית המילה לנינו ,בן לנכדו חביבו הרה”ג רבי השיר? האבן עזרא .ומה כותב עליו הרמב״ם באגרות שלו? ’החכם רבי אברהם אבן עזרא זצ״ל
אריה זילברשטיין שליט” א שנערכה בהיכל ביהכ”נ 'המרכזי' ברמת אלחנן .מיד לאחר הברית נשא גילה סודות עמוקות ועצומות ,לא יבינם אלא מי שהוא במדרגתו כו’ ,כי הוא כמו אברהם אבינו
רבינו דברי חיזוק קצרים ,כאשר בין הדברים אמר ” :אנחנו נמצאים כעת בזמנים שעם ישראל עליו השלום ברוח’ .עומד הרמב״ם ומודיע שהאבן עזרא היה כמו הנשמה והרוח של אברהם
זקוק להרבה רחמי שמים ,כעת נמצא פה אליהו הנביא ,ואפשר לבקש ממנו .נמצאים פה גם אבינו ,והאבן עזרא הענק הזה מעיד פה’ :כי אשמרה שבת קל ישמרני’ ,מי ששומר שבת יש
כל הסבים גדולי ישראל ,רמי מעלה ,אני רוצה להגיד להם :אני רוצה שתפעלו רחמים על עם לו שמירה מיוחדת מהקדוש ברוך הוא .אז הדבר הכי טוב שיש ,מה שי ש לי בידיעה מוחלטת
ישראל ,אני פה סנדק ויש לי משהו להגיד ולבקש מאליהו הנביא אני רוצה לבקש ממך קדושה זה שמירת שבת.
וטהרה לעם ישראל ,שהילדים יהיו ילדי ישראל גדולי עולם ,ושהקב״ה ירחם על העם היהודי,
אנחנו לא נדע מה נעשה ומה יהיה פה”. לא לדבר בשבת דברים בטלים!
מיד לאחר מכן צעד רגלית לעבר בניין התלמוד-תורה ,שם המתינו לו מאות הילדים עם בגדי שבת, שאלה .אז מה סבא מציע הלכה למעשה לנשים האלה להתחזק ,איזה נקודה לתפוס בפועל?
כשדגלים מפוארים בידיהם ,שם התנוססה תמונתו המאירה של רבינו ,והכיתוב 'לאורו נסע ונלך' .בטרם מרן שליט״א :להתחזק בשבת לא לדבר שום מילה בטלה ,רק לספר את הסיפורים היפים,
נשא רבינו את דבריו ,הציג המנהל המסור הרב ישראל וואלף שליט”א בפני רבינו את ילדי החמד מכל וסיפורי התנ״ך ,רק יראת שמיים.
הגילאים ,ואת ידיעותיהם הנפלאות בלימודיהם ,וערך בחינה קצרה ומקיפה לכל כיתה וכיתה ,כאשר
רבינו יושב ומשתאה ,מלא בהתפעלות מילדי החמד ,תינוקות של בית רבן ,שלא טעמו טעם חטא. כיצד מכניסים בבית אוירה של ימים נוראים?
לאחר מכן בירך רבינו וחיזק את מאות התלמידים על כך שהם הכח היחיד שיש לנו נגן האיראנים שאלה .עוד שאלו ,איך מכניסים בבית אווירה של אלול וימים נוראים? היום הרחוב מושך וקשה
הזוממים להשמידנו ולכלות אותנו ודי ,לאחר מכן שיתף רבינו את מאות התלמידים בדילמה מוסרית לפעמים להתרכז ולחשוב שיש דין עוד מעט ,אז איך אמא יהודייה יכולה להכניס בבית את המושג
המצויה בימים אלה” :מה עושה ילד שמגיע לבית הכנסת בראש השנה ,אבא שלו שילם הרבה כסף הפשוט הזה שיש דין ואנחנו עומדים למשפט?
בעדו שיהיה לו מקום טוב ,והוא רואה שאדם מבוגר תפס לו את מקומו ,מה עליו לעשות? ,אין פינה מרן שליט״א :האישה תגיד לילדים שלה’ :היום ,היום הרת עולם ,אלול ,אוי ,אני לדודי ודודי
אחת נוספת שהוא יכול לשבת שם ,וכי יעמוד 6-8שעות על הרגליים? !,הילד שואל מה לעשות? לי הרועה בשושנים .כזה מין שם בומבסטי ,אני לדודי ,ומי זה דודי? הקדוש ברוך הוא ,ודודי
מצד אחד זה לא דרך ארץ להקים את הזקן ממקומו ,מצד שני אם לא יהיה לו מקום מסודר זה יפריע לי ,הרועה בשושנים ,להכניס את זה בלבבות של כל הילדים שבשכונה ,אני לדודי ודודי לי ,אני
לו ויצטרך להסתובב כל התפילה”. לאלוקים ואלוקים לי ,הרועה בשושנים.
רבינו השיב והשריש בילדים דעת תורה ודרך ארץ צרופה” :רוצים לשמוע מה אמרתי? אמרתי לו: מה זה הרועה בשושנים? בשושנים הוא רועה אותם וככה הצאן לא בורח ממנו .יש רועי צאן
תבקש מעשרה אנשים ,שכל אחד יעמוד רבע שעה ואחר כך ישוב למקום שלו .בצורה כגון זו שנותנים מכות כדי שהצאן לא יברח ,ואז הם לא בורחים מפחד .אבל הקב״ה רועה אותנו
שאני כעת אומר ,אז למעשה כל אחד מהעשרה יושב רוב הזמן ,ורק תורם רבע שעה או חצי בשושנים ,הוא שם לנו ריח טוב של התורה והמצוות ,ולכן אנחנו לא עוזבים אותו מרוב אהבה
שעה בשביל הילד ,ואז הילד מוותר ומכבד את הזקן ,וגם לא צריך לעמוד כל התפילה .וכשהילד ומשיכה ,צריכים להסביר את זה לילדים בבית.
יעשה כך ,הקב״ה יגיד לאומות העולם :אין לכם שום אפשרות להרוג אותם ,כיוון שהילדים יותר
חכמים מכם .אין מישהו בעולם שיוכל לגבור עליכם .אתם השבתם כ”כ יפה על השאלות שהרב אשה העובדת לפרנסתה ,כיצד תתחזק?
שאל אותכם ,בזכות זה אף אחד לא יוכל להציק לנו ,ואתם תצילו אותנו!”. שאלה .יש נשים שעובדות קשה מאוד (כגון בתכנות) ,אין להם זמן לנשום בקושי בין כל המטלות
בבית ,אז איך הם יתחזקו? בתור בחורה היה להם שיחות חיזוק בסמינר ,ולמדו קצת מוסר ,היום אין
בשיעור לרופאים שמסר רבינו ביום חמישי האחרון ,הוסיף לספר בענין זה של תפיסת מקום ” :מעשה לה זמן לנשום ,היא עוסקת בבית וזו מצווה גדולה ,שהרי כל הבית עומד עליה ,אבל איך נשים כאלה
ביהודי שרכש מקום יקר בראש השנה ,קרוב לבימה ,ושילם עליו 1,500ש”ח ,והנה בבוקרו של ר”ה שאין להם כמעט זמן יתחזקו לקראת ראש השנה?
כשהגיע גילה שאדם לא מוכר התיישב על מקומו .פנה אלי היהודי ושאל מה עלי לעשות ,מחד גיסא מרן שליט״א :הבעל צריך לבוא לכולל ולמצוא כל יום סיפור חדש של חיזוק ואת זה לספר
זה יום דין ובשמים מצפים לראות כיצד אתנהג עם הזולת ,ומאידך הלב שלי לא מסוגל לוותר ,שילמתי לאשתו ,זה התפקיד של הבעל לחזק את אשתו .וכי היא הפקר פה?! הוא התחתן עם אשה והוא
על המקום במיטב כספי ,וכיצד אתגבר על עצמי ואתן לו את המקום? צריך לדאוג לה .איך לדאוג לה? כל יום שהוא בא לבית ,שיביא איזה סיפור מהתנ״ך או ממה
”השבתי לו מתוך ציטוט מילות הפסוק' :ומל ה’ אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך וגו'' ,שהן כידוע ש שמע בכולל ,ולחזק אותה.
ראשי תיבות אלול ,בר”ה סיימנו את חודש אלול ונכנסים לחודש תשרי ,והשי” ת רמז לנו בתוה” ק על
מילת ערלת-הלב שלנו ,והבטיחנו בסוף הפסוק שאם נעשה כך נזכה לחיים ,כדכתיב 'למען חייך' ,אז מי ישמור על הילדים בזמני התפילות -האמא או הבת?
היא גופא :אם הנך אומר שליבך אינו מסוגל לוותר על המקום היקר -קח פסוק זה כעטרה לראשך, שאלה .יש משפחות שיש להם הרבה ילדים ,והם שואלים מי ישמור על הילדים בראש השנה ,אז
ותבצע אותו הלכה למעשה ,ע”י שתמול את ערלת הלב ,ותתחזק ותתגבר על עצמך ותוותר ,ואז תזכה הבעל בתפילה ,אבל יש בת גדולה בגיל , 15-16ומסתפקים מי ילך לתפילה? האם הבת או האמא,
לחיים .ואכן האיש שמע בקולי ב”ה ,והתיישב באחד הספסלים האחוריים המיועדים לאלה שאין להם האמא אומרת' :אני יכולה לבקש מהבת והיא תשמע לי ,היא נערה מחונכת ,השאלה האם אני אשאר
מקום. בבית עם הילדים והבת תלך לתפילה ,או שאני אבקש מהבת שתשמור ואני אלך להתפלל'?
”ומעשה נוסף שמענו מאחד הרופאים הבכירים (שאינו שומר תורה ומצוות כ”כ) המשתתפים מרן שליט״א :יעשו חלוקה ,יחלוקו ,...כלומר חצי מהתפילות האמא תשמור ,וחצי מהתפילות
בשיעורים שלנו ,שהיה בר”ה בתורנות ומכיון שהיו לו כמה דקות פנויות נכנס לבית כנסת פלוני הבת תשמור על הילדים.
והתיישב במקום כל שהוא כדי לחטוף מעט תפילה עם הציבור ,ולספוג קמעא מקדושת היום הגדול.
ולאחר כמה דקות פנה אליו בעל המקום וביקשו לפנות את המקום ,הרופא כ”כ נעלב והחליט שיותר כוחן ומעלתן של נשות ישראל
לא נכנס כל חייו לבית כנסת! נורא ואיום ,כמה ביש מזל המתפלל שביקש מהרופא לפנות את המקום שאלה .לסיום רוצים לשמוע דברי ברכה וחיזוק לנשים.
מבלי לברר קודם לזהותו של אותו אחד ולהציע לו מקום חילופי בצורה מכובדת ,על כתפיו נזקף כעת מרן שליט״א :להגיד לנשים ככה ,הרי אם הבעל יהודי והאישה לא יהודייה -הילדים גויים ,אבל
חטא זה שגרם ליהודי לא להיכנס לבית כנסת כל ימי חיו ,ה' ירחם”. אם האישה יהודייה והבעל ערבי ,יא אחמד מג’נין ,הילדים יהודים .זאת אומרת שהכוח שלנו היא
ניתן להאזין להקלטות ופסקי הלכה המתעדכנים מדי יום אחודה נא חידה
ממרן רבינו שליט״א ,וכן שיעור יומי בהלכות שבת ועוד,
בקו ׳שיח יצחק'03-313 0582 , איך יתכן שאדם גנב אתרוג ויצא בו הגנב ידי חובתו?
לעדכונים על דרשות ושיעורים ,וכן על מיקומו של רבינו (התשובה לחידה ,אי”ה בגליון הבא ,החידה מאת ידידינו הרב ארז חזני שליט”א)
+מאורית_ | 054-8487449
בשבת הקרובה בקו 'דברי חמד' 079-6077-468
תשובה לחידה משבוע שעבר :שני אנשים קוראים קי׳ש בריחוק ד’ אמות ,ושני המקומות נקיים ,ואין שם בית הקברות ,ואעפי׳כ אחד יצא
ידי חובתו ,ואילו חברו לא יצא ידי חובתו?
לקבלת העלון ,פסקי הלכה ,ועדכונים ממרן שליט״א,
ניתן להרשם במייל , a0527642209@gmail.c0m תשובה .שני אנשים העומדים זה ליד זה ,משני עברי הגבול של המדינה ,ושניהם קראו בשפת המדינה ,זה שעומד בתוך המדינה יצא ידי
ובפלאפון הנ״ל ,או בכתובת מייל gmail.com @3126877 חובתו ,וזה שעומד מחוץ למדינה ,ששם יש כבר שפה אחרת ולא מכירים שפה זו ,לא יצא ידי חובתו (עי' ביאור הלכה סימן סב ,ד”ה יכול
ובפלאפון .05331268 77 לקרותה ,דאותן דברים הנאמרין בכל לשון הוא דווקא אם אנשי אותו המדינה מדברין כך ,והוכיח כן מקידושין דף ו ע”א).
C יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות" k.gilyonot@gmail.com
להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות053-3145900 : נ
מתורת מרן הגאון רבי מאיר גריינימן שליט׳׳א
^ תור־תיושר 49
ח .מי שלא שמע בר״ה הברכות [דשמונ״ע דמוסף] מפי הש״ץ נראה דמ’׳מ דינים והערות כהלכות ראש השגה־
שפיר שומע התקיעות ויש לו תקיעות דמעומד ,וגם בלא”ה אם התפללו א .יש מי שהעיר על מה שהנשים עונות אמן ביו” ט על ברכת שהחיינו בקידוש,
בעשרה חשיב חבר עיר ואם לא תקעו על סדר הברכות בלחש יכולים לתקוע שאם כבר ברכו שהחיינו בהדלקת הנרות ואין חייבות בברכה זו שוב הו”ל
אחרי שגמרו שהרי אין הסדר מעכב .וכ”ש אם יצאו מקצת מהעשרה באמצע עניית אמן הפסק[ .וכמו״כ העירו על אמן שהכלה עונה תחת החופה על ברכת
חזרת הש”ץ או שלא שמעו דיש כאן שפיר תקיעות דמעומד מאחר דאם יצאו האירוסין ואח”כ שותה מהכוס [ע”י שיצא בברכת פרי הגפן] שיהי’ ענייתה
מקצתם גומר( .כן מתבאר בחזו” א או”ח סי’ קל”ז ויעויי” ש עוד - .וזה דלא כיש אמן הפסק בין ברכה לשתי’] .ואמנם בחו”ב מנחות סי’ י”ב לדף ל”ו כתב ליישב
שחששו שבר”ה חמיר טפי שמיעת כל חזרת הש”ץ בעשרה כדין ,משום שלא המנהג ע”ש.
להפסיד תקיעות דמעומד).
ב .בשים שלו’ חותמים המברך כו’ ולא עושה השלו’ כמ”ש בכתר ראש הנהגות
ט .שמעתי שיש מי שאומר משמי’ דמרן ז”ל שמותר לבקש בראש השנה כל מרן הגר”ח מוולוזין ז”ל ועי’ בהערות שם שהוא בשם הגר”א.
בקשותיו[ ,ויש מי שהעיר דלכאורה יל” ע אם אף כשחל ר”ה בשבת ,ועי’ משנ”ב ג .בדברים שנוהגים לאכול בר”ה כמבואר באו”ח סי’ תקפ”ג יש להקדים לברך
סי’ תקפ”ד סק”ד לענין כשחל בשבת שא” א אבינו מלכנו לפי שאין שואלים על התמרים שהוא ממין שבעה ,והוא קודם אף לרימון מפני שדבש [דהיינו דבש
צרכים בשבת] ,וצ”ב בכ”ז. תמרים] סמוך יותר לארץ בתרא ורימון הוא יותר מאוחר לארץ קמא( ,עי’ או”ח
י .המאריך בשמו” ע ועומד אחרי ברכת שים שלו’ ועדיין צריך לגמור התחנונים, סי’ רי” א ס”א וס”ד ובמשנ׳׳ב שם).
אם שומע קדיש יאמר יהיו לרצון ויענה אמן יש”ר ,וכו’ .וביו”כ יש להשתדל ד .במש”כ הרמ” א סי’ תקפ”ג דכשאוכלים תפוח מתוק בדבש אומרים תתחדש
ולומר קצת וידוי לפני יהל”ר ,עי’ בזה באמיו׳׳ש בכורות חולין בליקוטים עלינו שנה מתוקה כתב במשנ”ב שם סק”ד דיאמר הבקשה אחרי התחלת
סי’ י”ב. האכילה מפני שאסור להפסיק בין ברכה לאכילה( ,וכמו”כ כשיש לו תמרים
יא .עי’ רמ” א רסי’ תקפ”ד ובמ”ב שם סק”ה דמאריכין בפיוטים ותפילות לכה”פ ואומר הבקשה דיתמו שונאינו עי’ שו” ע שם ,צריך ליזהר אחר הברכה על
עד חצות ואם חל בשבת אין להאריך יותר מחצות ויעויי”ש ,וראיתי במעשה רב התמרים) - .ופירות הבאים בסוף הסעודה לא יברך עליהם מכיון שמברך בורא
להגר”א ז”ל כתוב בר”ה אין מאריכין בתפלה יותר מדאי שאין להתענות בו עד פרי העץ על המינים הנ”ל יכוין לפטרם בברכתו ויזהיר לבני ביתו על כך.
חצות כמו שארי יו” ט ואם נמשך עד חצות מתפללים מנחה קודם סעודה וא” א ה .צריך ליזהר שלא לסיים בסוף תרועה בקול ארוך עי’ משנ”ב סי’ תק”צ ס” ק ל”א.
אבינו מלכנו ואין לבכות בר”ה כמבואר בעזרא אל תבכו וכו’ ,ע”כ .עי’ משנ”ב ו .צריך ליזהר במקום שבתי כנסיות תכופין זה אצל זה שלא יתקעו בביהכ”נ
סי’ קנ”ז ואמר אחי הגר”ח שאין קמים בדיוק בעלות השחר וכוונת המג” א אף אחת עד שיגמרו באחרת דאל”כ לא ישמעו על הסדר דאף שאין מתכוין לשמוע
כשקמו קודם מ”מ חצות הוא מעלות השחר (ונ” מ כשקמים בר”ה לפני עלות לשם מצוה ואין ברצונו כלל לשמוע מ”מ לכתחילה בודאי טוב לחוש לדעת
השחר) ,ולא בין השמשות. המחבר דאפי’ שמע כמתעסק הפסיד התקיעות ששמע (ביה”ל סי’ תק”צ ס”ח
יב .שכח יעלה ויבוא ברכת המזון או שעדיין לא פתח בהטוב והמטיב עי’ משנ”ב ד”ה כמתעסק) .ויש להעיר דגם בתקיעות שאחרי התפילה יש ליזהר בזה שהרי
סי’ קפ”ח ס” ק י”ט ,ולענין נשים עי’ שו” ת הגרעק” א ח” א סי’ א’. יתכן שבבית הכנסת השני תוקעים התקיעות שבתוך התפילה ומפסידים להם,
יג .המחזורים שלוקחים אותם לאמירת תשליך לכאו’ שרי להחזירם אם חוזר ועוד שהרי לפעמים יש בני אדם שרוצים לצאת בהם ידי חובה.
מבעוד יום [ולא בבין השמשות] וכ” ש אם צריך להם בביתו( ,כלך משמע מתוך ז .יש לזכור במוסף של ר”ה בעלינו לשבח להוסיף שהם משתחוים להבל כו’ (כי
מש”כ המשנ”ב סי’ תקי”ח סק”ו ובשעה”צ ע”ש). הוא נשמט מעלינו גם במחזורים).
משנרת יושר 4)3
שבוע שעבר במעמד הוצאת הספר החדש לאור התאספו קהל רב מתלמידיו, עדות בענין התקיעה בנשימה אחת לדברי החזו״א
והגאון ר’ משה אהרן רוט שליט” א רב קהילת בית דוד שהשתתף במעמד הביא ידועים דברי החזו” א בספרו שבתשר׳׳ת בתקיעות דמיושב יש לתקוע את
עמו שופר ,ורבינו הורה לו בדיוק איך צריך לתקוע כפי ששמע בעצמו במפורש השברים והתרועה בנשימה אחת וכמש”כ השו”ע והשעה”צ ,ובצורת הנשימה
מפי קדשו של מרן החזו” א זללה”ה. אחת שכ’ המ”ב להפסיק מעט ביניהם ,חולק עליו החזו”א ואומר שיש לתקוע
הועלה לקול הלשון הסרטה מהמעמד הנ״ל ומהשיעור בענין זה שקדם לו ,וכן מריע מתוך השבר ,ולפי מה שכתוב בחזו”א רבים מבינים שהכוונה לערבב את
משיעור נוסף באידיש בענין זה שנמסר השבוע ,שבו ג"כ תקע הגאון ר' ישראל הקולות וזהו מריע מתוך השבר ,אך רבינו מעיד שהחזו׳׳א אמר לו שלא לערבב
טופורוביץ שליט״א. את הקולות ,וכך היה המעשה שהבעל תוקע של החזו” א הגיע אליו לפני ר”ה
לקבל את ההוראות כיצד לתקוע ,ורבינו שהיה שם שמע שהוא לא מערבב את
בענין זמן הראוי לעשית הכפרות השברים והתרועה ,ושאל את החזו” א שהרי זה לא כמו שכותב בספרו ,וענה לו
באו״ח סימן תר”ה ברמ” א ויש להסמיך שחיטת הכפרות כו’ וסמך ידיו החזו”א שצריך לסיים את השברים ורק אח”כ להתחיל את התרועה.
עליו דמות הקרבן ,עי’ מ”ב שיש מפקפקין על הסמיכה ויש מקילין ע”ש, ואמנם לא כולם קיבלו את דברי רבינו כיון שזו אינה ההבנה הפשוטה במה שכתב
והנה אנו אין רגילין לסמוך ,ולכאורה י”ל דלפ”ז א”צ להסמיך ,ואם כן הוא החזו”א בספרו ,אך רבינו מסביר שאין הכוונה להפסיק משך זמן ביניהם אלא רק
אפשר לעשות הכפרות שלא באשמורת לפי לשון המ”ב סק”ב וטוב לשחטו לעשות בניגון של השברים שישמע שזה נגמר ,ורבינו כתב כמה מכתבים לבאר
באשמורת אחר הסליחות כי אז הרחמים גוברים וכ”מ בלשון הבה” ט בשם ענין זה לכמה גדולי תורה ,ונדפסו בספרו החדש על ראש השנה שיצא כעת
האר”י משמע שאשמורת קאי על השחיטה ,ומה שאנו מחזירין התרנגול עלינו לאור במהדורה חדשה.
C יו״ל ע"י מערכת ״קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.com
מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל .להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות053-3145900 :
אם יום הכיפורים מכפר בין בעשה תשובה ובין לא עשה תשובה - לא נזכר ענין אשמורת ,ואח”כ שישחטוהו באשמורת[ ,וא”צ לקום באשמורת
________________הנפק״מ בין השיטות ________________ לצורך הכפרה אלא הכפרה יעשה כשיזדמן לו ,ואם כנים הדברים הדבר נוגע
איתא ביומא פ”ה ב’ רבי אומר כו’ בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר כו’ לפעמים לביטול תורה] - .בשו” ע כתוב שנהגו לעשות בעיו”כ ולכאורה בכל
אפילו תימא כו’ יוה”כ לא בעיא תשובה ,לכאורה נ”מ לגבי אשם תלוי בלא עשה עשי” ת שהוא זמן לכפרות נמי יש לשחטו באשמורת ,וברש”י בשבת פ” א ב’
תשובה ועבר עליו יוה”כ דלרבי פטור מאשם תלוי ולרבנן חייב עדיין באשם תלוי ד”ה האי פרפיסא [וצויין גם בבהגר׳׳א ע”ש] מובא מתשובת הגאונים מנהג
שיוה”כ לא כיפר ,ולכאורה יש עוד נ”מ לענין לדאוג בינתים מן היסורין עי’ רש”י כפרות בערב ראש השנה (באופן אחר שלא על תרנגול יעויי״ש) ,ואפשר
זבחים ו’ א’ ,דלרבנן אף באופן שעשה תשובה לבסוף והוא צדיק צריך עדיין שהסמיכוהו ליו”כ לכפר גם על עוונות שמר”ה עד יו”כ וכעין וידויים שעושין
לדאוג מן היסורין כל שלא הביא את הקרבן שמכפר עליו על הספק חלב שאכל, בעיו”כ ,ומיהו תשליך עושים בר”ה עי’ סימן תקפ”ז לזכור את העקידה כו’ עי’
משא”כ לרבי שאינו חייב כבר בא”ת ,שיוה”כ הרי כיפר לו אף בלא עשה תשובה ד” מ וביאור הגר”א.
ביו”כ ,א”צ לדאוג מן היסורין משום חוסר קרבן דא”ת.
Jo
% גנזי יושר
הערות מרן שר התורה הגר״ח קנייבסקי זצ״ל לקונטרס דינים והערות בעניני ירח האיתנים שחיבר רבינו שליט״א
־בענין לשהות בט״ק בלי ברכה
כתב רבינו בקונטרס :באמירת הסליחות אם כבר הגיע זמן ציצית נראה דראוי
ללבוש הטלית ולברך עליו כדי לפטור את הט״ק [כנהוג] ולא ישהה הט״ק עליו
בלא ברכה [וכן מי שלומד לפני התפילה].
והשיב רבינו :הרי כ’ עי’ לקמן אות י”ז ,ובכלל ל’ נ” א וב”נ הוא מענין פלוגתת
והעיר הגרח״ק :היינו מי שאינו ישן עם הט”ק.
המחבר והרמ” א ואינו שייך לענין כמה ההפסק.
והשיב רבינו :עי’ מ”ב סי’ ח’ ס” ק מ”ב.
כשהתרנגול של הכפרות נמצא טריפה אם צריך לחזור ולעשות ז״ל המ״ב שם :ומכל מקום נכון לכוון לפטור אותה בטלית גדול .וכל זה כל זמן
___________________ על אחר ___________________ שלא פשטו .אבל אם פשטו על דעת שלא ללובשו תיכף ,צריך לברך אחר כך
כתב רבינו בקונטרס :נהגו ליתן הכפרות לעניים ,או לפדותן ולתת המעות כשלובשו לכולי עלמא .ומכל מזקום לכתחילה אין נכון לעשות עצה זו כדי
לעניים והיינו אם היכולת בידו( ,ולעניין מה עדיף טפי ,תלוי באם העני יתבייש שיתחייב בברכה לכולי עלמא ,משום ברכה שאין צריכה לדעת הפוטרים.
מזה) ,וזורקין בני מעיהם על הגגות או בחצר מקום שהעופות יכולים לקחת
משם( ,רמ” א ומ”ב סי’ תר”ה וע”ש).
הערה :ואם נמצאת טריפה נוהגין אצלנו ליקח תרנגול אחר ולעשות שוב.
(ועושין לכל א’ מב”ב סימן מיוחד על כפרתו כדי לידע של מי הוא שמא ימצא
בענין קבלת תענית לתענית של ער״ה
טריפה).
כתב רבינו בקונטרס :נוהגים* להתענות ער”ה [משהגיע לכלל מצוות דהיינו
■*2 *to w ין' ?ify י”ג לזכר וי”ב לנקבה] וא”צ קלה ולא השלמה ,והיחיד אומר עננו במנחה בש”ת,
' א (או”ח סי’ תקפ”א ובמ”ב - .וע” ש עוד דבביום א’ דסליחות נהגו רוב הקהל
להתענות - .וע” ע רסי’ תקס”ב).
והשיב רבינו :כך רגילין בביתנו ,וכך אומר הרא”י נ”י שנוהגים ,ועי’ בס’ פסקי
והעיר הגרח״ק :היום שרוב העם אין מתענים לכאו’ צריך קבלה.
תשובה (כמדו’).
W k »ן& 1 * '1 - Hןו )י יי) .י■׳׳■ !,׳י״ '■>* fן ' W׳ f o r
אם שרי ביו״כ ליטול ד' פעמים בשחרית
כתב רבינו בקונטרס :כ’ הרמ” א סי’ תרי”ג ס”ב (על נט”י דשחרית) ולא יכוין והשיב רבינו :עי’ מ”ב סי’ תקס”ב סק” ט ובבה”ל ד”ה שרגיל.
להנאת רחיצה רק להעביר הרו”ר מעל הידים. ז״ל המ״ב שם :שמקובלים ועומדים מכח מנהגם וגם התענית הוא רק לצעורי
הערה :ולא אדע כעת אם שרי ביו”כ ליטול ד’ פעמים בשחרית שהרי מספיק בעלמא משום תשובה שיתכפרו עונותיו ולפ”ז אותן הנוהגין להתענות לעולם
ג”פ אלא דאיתא במע”ר ד’ כדי לטהר המים שנטמאו. יום א’ של סליחות וער”ה א”צ קבלה והשלמה כיון שמקובלים מכח מנהגם,
והעיר הגרח״ק :שאלתי למרן והתיר לי ליטול ד’ פעמים. ועיי” ש בביאוה׳׳ל באריכות.
־בע־נין הפסק בין שברים לתרועה
כתב רבינו בקונטרס :התוקע הי’ בא לפני מרן ז”ל לפני ר”ה להתרגל בתקיעות
ולסדרם ,ובר”ה לפני הברכות של התקיעות הי’ מזהירו שיכוין להוציא,
+מאורימ_ | 054-8487449
ולאחר מכן תיקן רבינו והוסיף :אח”כ שמעתי די” א בשם מרן ז”ל שהתיר.
ושיתקע תקיעות ארוכות ,תרועות ארוכות ,ותשר” ת בנשימה אחת [היינו
א 6נ8״ג*וג*י״צןוא0י 7 ׳!""*1יייילידןמילמיהואשמא ימ«אטרי®^' ^ af v
כד״ר׳
~־־_ יי< גלל ’a1rl,״אימישכששאלווזואסשרי מיינ* נע^ים - vעןהר<טסטיה בדמיושב ,ובבדמעומד בב’ נשימות עי’ בחזו” א או”ח סי’ קל”ו( ,ועי’ לק’ אות
,״,״״ ״ ל « ״ חי■ ־ר' י נ ל,״ל י ״״ ״״ ״> יי־־ י”ז בזה)]( ,אמיו” ש נשים בסופו בפסקים ממרן ז”ל אות פ”ד).
1 ;'גי י,0״ ׳ 5נ(( 1״ו 1״ י נ« יסר נ ” '0ד״וי ׳י’ ת י׳ ’ י ""
זנ*יג J. S'mtf 0®*'5ן׳ftpA והעיר הגרח״ק :דמעומד בנשימה א’ דהיינו הפסק פחות מכדי נשימה.
* .מרן ז”ל העיר פעם לא’ ממקורביו ע”ז (שלא הי’ ידוע לו שכך המנהג ולא היה מתענה).
£ לקבלת העלון מידי שבוע ניתן להרשם במיילgmail.com@3760435 : J
__ __
יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.com
מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל .להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות053-3145900 : )
שיחת מדן המשגיח
הגאון הצדיק דבי ד ן ה לוי םגפי שליט״א
בישיבת פוניבז'
ליאדצייט רבנו מרן הרב מפוניבז' זצללה״ה
הכדת הטוב למדן הדב מפוניבז׳ זצ״כי
כבוד הרא ש י שיבה שליט׳יא וכל הציבור הרחב .אי אפ שר להת חיל לדבר בלי להביע את הכר ת הטוב שיש לנו למרן הרב זצ” ל ש מסר נפ שו
להעמיד תורה בי שראל ,מסר נפ שו כפשוטו! גם א ת ה מדריגו ת הרו חניו ת שלו הוא מסר ב שביל להעמיד תורה בי שראל ,ואחרי החורבן הגדול
שהיה ,הוא עשה שלא ת שתכח תורה מי שראל ,וכי ת ת רגליו עבור זה ממקום למקום.
בזמנו היה מפורסם שמרן החזו” א זצ” ל א מר שאם הוא לא הי' עוסק בזה אלא הי' כולו מ ת מסר רק ללימוד ,הוא היה גדול יו תר מכולם [אף אחד
לא היי יכול לה ת חרו ת בו] ,ואת כל זה הוא הקריב ,בדעה! ב שביל העיקר הזה לזכות א ת י שראל ,להרבות תורה בי שראל ,אז ודאי ש ה הכרת הטוב
עדיין קיי מ ת.
וכמה גדול הוא חיוב הכר ת הטוב ידוע בתור ה הק' [דברים כד,יג] שהמלוה לעני ר שאי לי טול ממנו כסו ת יום בלילה וכסות לילה ביום ונצטוה על
השבת העבוט ,והתורה או מרת על זה ו שכב ב שלמתו וברכך ולך תהיי צדקה לפני ה' אלקיך ,ופר ש” י וברכך [ד היינו שהעני יברך] ואם אינו מבר
כך ,מ” מ ולך תהי' צדקה ,לכאורה אפי' אם העני הזה הי' גדול הדור ,ועאכ” ו אם זה אדם פשוט ,אז אה” נ אל ת הי ברכ ת הדיוט קלה בעיניך [ברכו ת
ז .ובכ” ד] ,אך מעלה של ולך תהי' צדקה לפני ה' אלקיך ,זה הרבה יו תר ,ורש” י לא כתב כך ,אלא וברכך ,ואם לאו מ” מ תהי' לך צדקה לפני ה'.
לכאורה הביאור בזה כי החיוב של הכר ת הטוב הוא חיוב עצום ,הברכה של המחוייב ב הכר ת הטוב היא גדולה יו תר מהצדקה לפני ה' אלקיך ,עד
כדי כך ש'וברכך ואם לאו מ” מ תהי' לך צדקה' כל כך גדול חיוב הכר ת הטוב .וממילא הרי פשוט שמביעים א ת זה ,א ת ה הכר ת הטוב למרן הרב
זצ” ל שהע מיד תורה בי שראל ,וכל המקומות שהתפ שט אחר כך תורה לכל מקום הכל נבע מ ה מסירו ת נפ ש הרא שונה שלו ,ועל דא אנן קא מודים.
גם אצלנו להניח הבקשות הפדטיות ולעסוק בכבוד שמים הוא בחינה שני קא מסדי נפשייהו אקדושת השם
כתב השו” ע סי' תקפ” א סעי' ד' מכבסין ו מסתפרין בערב ר”ה; ובמ” ב כתב ל הר אות שאנו בטוחין בחסדו ית' שיוציא לצדק משפטינו; ולשון הטור
הוא לפי שיודעין שהקב” ה יע שה להם נס; לכאורה קשה מאיזה כח אנו בטוחין ,יום הדין שבאים לי תן דין וחשבון ,זה לא פשוט ,אוי לנו מיום הדין
אוי לנו מיום התוכחה ,שע תיד הקב” ה לדון כל אחד ואחד לפי מה שהוא [יעוי' ב” ר צג,י] ,וענין לפי מה שהוא תר תי משמע ,לפי מה שהוא לפי
גדולתו י תברך ,שהוא המוכיח ויודע וכו' ,ולפי ה מדריגה שלנו שהוא מוכיח אותנו ,עד כדי שאחז” ל אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה ,אז
איך כאן בטוחים בחסדו ית' .א” כ אמנם אמרו שיע שה להם נס ,אבל איך יהיה הנס ,הרי נס גם צריך איזה מהלך.
התירוץ הוא מצינו בגמ' [יעוי' ברכו ת כ ].שיש מהלך של 'קא מסרי נפ שייהו אקדו שת השם אי תר חי ש להו ניסא' יעו” ש מה ד מיי תי בגמ' ,ומעתה
בימים הקדו שים האלו שהכל מונח על כף ה מאזנים חיים! בריאות! פרנסה! תורה! יר א ת שמים! משפחה! ילדים! הכל!!! הכל מונח על המאזנים,
והנה למע שה ה תפילו ת שלנו אינ ם עוסקות בזה ,ואמנם עיקר הדבר אם מו תר לבקש בק שות פר טיו ת או לא ,בזה כל חד כד אי ת לי' ,אולם התפי
לות שיסדו לנו חז” ל הם רק על כבוד שמים ,קידו ש ה' ,ירו שלים ,בהמ” ק ,כלל י שראל ,נמצא שאת עצמינו אנ חנו מני חי ם בצד ביום הגדול הזה ,זה
בחינה של קא מסרי נפ שייהו אקדו שת השם.
כולנו נמצאים ממש בסכנה ,ואעפ” כ מבק שים רק על כבוד שמים ,זוהי ב חינה של קא מסרי נפ שייהו על קדו שת השם ,אז אי תר חי ש ניסא ,וכבר
אפ שר לומר 'בטוחים שיע שה להם נס' וככל שאדם מתנהג בצורה כזאת של מסרי נפ שייהו אקדו ש ת השם כך זוכה יו תר לסיעתא ד שמיא .ולכן
כמה חשוב הדבר הזה לקיי ם א ת ה תפיל ת רבים שזהו הנוסח של קא מסרי נפ שייהו מה שמבק שים רק על כבוד שמים וכו' ולא על הבק שות
הפרטיות ,וכמה חשוב לכוין על זה.
והדברים גדולים עד כדי כך שגלוי וידוע לפני חז” ל הקדו שים ש תקנו א ת ה תפילו ת ,והם ידעו איך יראה דור אחרון ,שלא נהי' ב מדריגה גבוהה כל
כך ,ואעפ” כ הם קבעו להתפלל כך ,ולא לבקש על הדברים הפרטיים ,אע” פ שאיננו אוחזים ב מדריגה כזאת ,אבל עצם הדבר ש מתפללים בנוס ח
הזה ,הוא כבר מספיק טוב כדי לזכות מכח זה ,עצם הדבר אם ינ סו וי שתדלו לכוין ולבק ש על דברי ם אלו ,ל מרו ת שאין זה עם כל הלב ממש ,מכל
מקום יש לזה את ה שייכות לזה ,ונח שב קא מסרי נפ שייהו אקדו שת השם ,נח שב שאת עצמינו אנו מני חי ם בצד ומבק שים רק על כבוד שמים ,על
השם י תברך ,וזוכים ל'איתר חי ש להו ניסא' הקב” ה יע שה נס ויציל אותנו.
וממילא כפי הערך שנ שתדל ונבק ש על הדבר הזה כך נזכה לסיעתא ד שמיא ,כנגד זה נזכה למידה כנגד מידה שהקב” ה י תנ הג איתנו ,ויניח בצד
את שאר הדברים שלנו.
חשיבות החיזוק בבין אדם לחבידו
ובין הדברים ה שייכים לזה הוא הענין שדר שו חז” ל [בספרי וירו של מי מע” ש פ” ה ה” ה] על הכתוב בוידוי מע שר [דברים כו,יד] ע שי תי ככל א שר
צויתני ' ,שמחתי ו שימחתי' והגר” א ז” ל בסוף אגר ת הגר” א כשמצוה את בני מ שפחתו להזהר בכבוד חבריהם ,כתב ובזה רוב התורה לשמח לאדם;
ובגמ' ת עני ת כב .אי' רבי ברוקא חוזאה הוה שכיח ב שוקא דבי לפט ,הוה שכיח אליהו גביה ,א מר ליה איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי[ ,זה הי'
מקום שלא היה נראה שיש שם בני עולם הבא] אמר ליה לא ,וכו' ,אד הכי והכי אתו הנך תרי ,א תי א מר ליה הנך נמי בני עלמא ד א תי נינהו ,אזל
לגבייהו אמר להו מאי עובדייכו ,א מרו ליה אינ שי בדו חי אנן ,מבד חינן עציבי ,אי נ מי כי חזינן בי תרי ד אי ת להו תיגר א בהדייהו טר חינן ועבדינן
להו שלמא; וברש” י שם בדוחי -שמחים ,ומ שמחים בני אדם; הרי לנו שבדבר זה נע שים בני העולם הבא ,רואים מזה כמה גדול הענין לשמח
לעודד לחזק י הודי.
אמר לי פעם אדם גדול שי אריך ימים ,שהוא עוסק גם בקבל ת קהל ,מלבד מה ש מוסר שיחות וכדו' ,ופעמים שאחרי הקבלת קהל הוא מרגי ש
התעלות גדולה כל כך ,והוא אינו מבין מדוע ,הרי לא עסק כע ת בתורה ,אך התירוץ הוא כי כע ת הוא עסק בלחזק יהודים ,מה עו שים בקבל ת קהל
עוסקים בלחזק ולרומם אותם ,זהו דבר שהוא נורא נוראות ,לחזק יהודי! וזה קיום ה תכלי ת של התורה וכדברי הגר” א הנ” ל 'רוב התורה לשמח
לאדם'.
לבני הישיבה הזדמנויות מדובות ליקיים עניינים אלו
ודברים אלו נוגעים לנו הרבה למעשה ,כי ברוך ה' נמצאים אתם בחבורה בצוותא ,ולא כל אחד בפינתו ,וממילא זה בא לידי בי טוי פעמים רבות,
נניח אחד אומר לי תירוץ או איזו קו שיא או סברא וכדו' ,בנוהג שבעולם הרגילו ת היא לנענע מעט ברא ש כאומר נו נו ..די טוב ,אך מי שמשבח
את האומר ויא מר אוי סאיז דאך מור אדיק ,סברא טובה כל כך ,בזה אתה מחיי אותו .זה סיבה לזכות להיות בן עולם הבא .וככאלו הנמצאים בין
רבים זה דבר המצוי לנו על כל צעד ושעל ,כל מילה טובה שאפ שר לומר זה י קר מכל יקר.
ויותר מכך מצינו בתדבא׳יר פכ”ח :כך א מר להם הקב” ה לי שראל בניי אהובי כלום חסר תי דבר שאבק ש מכם ,ומה אני מבק ש אלא שתהיו אוהבין
זה א ת זה ותהיו מכבדין זה א ת זה וכוי; הקב” ה או מר איני צריך כלום ,אבל בקשה א ח ת יש לי שתהיו אוהבין זה א ת זה ,ומכבדין זה את זה ,ויראין
זה מזה ,ואנו שנמצאים בי שיבה בתוך ציבור כמה הדבר הזה מצוי לנו על כל צעד ושעל ,וכל מילה טובה שאומרים ל שני ,זה עו שר.
אך היצר הרע בא אלינו בלבוש הצדקות שלו ,ומת חיל לומר חבל לנ סו ת ה שני יודע שהינך אומר סתם כדי להחמיא לו ולא מפני שאתה סבור
כך ,אך האמת היא צריכי ם לדע ת עד כאן דברי היצר הרע ,והאמת היא שאפילו אם ת א מר לו שהסברא שאמר כע ת זוהי הסברא הטובה ביו תר
שנאמרה אי פעם ,גם לזה הוא יאמין.
כולנו יודעים שהתורה הקדו שה באה לידי בי טוי בבין אדם למקום ובבין אדם לחבירו ,ובבין אדם לחבירו יש כר נרחב לפעולה ,ואין לך מקום
מתאים לזה כציבור הנמצאים בי שיבה יחד ,שאפ שר לומר מילה טובה לזה ולסייע משהו לזה לחזק במ שהו כאן ,אין ל שער.
אנו רגילים להדר בדקדוקי המצוות ,זה מצויין ,הלואי שהדבר ימ שך הלאה והלאה ,אך לא נו תני ם לב שגם בענין הזה של לומר ל שני איזו מילה
טובה ,לקיים א ת הי שמחתי ו שימחתי' שזה מלבד הדרגה שנא מרה בתוכחה בפר שת כי תבוא שהתוכחה היא ת ח ת א שר לא עבדת א ת ה' אלקיך
בשמחה ,י ש דרגה של שמ חתי לבד ,אבל בוידוי מוסיפים עוד גם שימ חתי אחרים ,וממילא אני חושב כי דוק ות שכח בכל א שר תפנה ותראה שלא
רק שמצוי ל הי תקל בדברים אלו ,אלא גם לקיי ם אותם בפועל ,לומר איזו מילה טובה ל שני ,איזה חיזוק ,ואין ל שער גודל הזכות בזה ,וצריכים
לדעת ש מקיי מים בזה גם והלכ ת בדרכיו ,הקב” ה גם מחזק ומעודד אותנו.
וכמובן שהיצר הרע בלבו שו מנסה להק טין א ת זה ,אך האמת היא הפוך ואין לחשוש מפי תוי היצר שהחבר לא יא מין למה שאתה משבח אותו,
ולכן לא תהיי קמצן בדבריך אלא תע שה א ת זה עם רחבות [” בריי ט קיי ט”].
עומדים עלינו לכלותינו ומובטחים אנו שלא תמוש התורה
נמצאים אנו כע ת במצב שעומדים עלינו לכלו תינו עם כל הגזירו ת שמטילים עלינו על כל צעד ושעל ,הם יודעים ,הרע הרי יודע א ת האמת ,שהכח
החזק ביו תר של כלל י שראל הוא התורה הקדו שה ,ה' עוז לעמו יתן ,היעוז' הוא התורה ,והם באים ו מ תנכלי ם לזה ,כי זה הכח הגדול של כלל
י שראל ,אך מובטחנו מפי הקב” ה שלא תמו ש התורה מפינו ומפי זרעינו עד עולם.
ומרן הרב זצ” ל היי רגיל לומר שהרי כ תוב את ברי תי 'אותך' [יחזקאל טז,ס] ,לא נא מר ברי תי 'איתך' אלא 'אותך' אם הברי ת היתה איתך ,היתה
לנו בעיה ,כי גם אנ חנו צד בברית ,ואיך נדע אם ראויים אנו ,אך הברי ת היתה 'אותך' הקב” ה עשה ברי ת עלינו ,לא איתנו ,וממילא מוכרח שלא
תמוש התורה הזאת מפינו ו מפיזרעינו עד עולם ,ולכן עלינו להתחזק יו תר בלי מוד התורה ב ה ת מד ת התורה הק' בכל גווניה בחידו ש ,בקיאות,
עיון ,בכל מה שאפ שר ,ובודאי הי יהיה בעזרינו.
ובפרט כע ת שאנו כבר נמצאים בסוף הדורו ת ואין לנו שיור רק התורה הזאת ,הרי מה נ שאר לנו היום ,כמע ט כלום ,אין בית המקד ש ,אין קרבנו ת,
וכו' ,אבל התורה הקדו שה נ שארה ,וממילא אם אנו מתעצמים בתורה הק' על כל גווני' ,אנו מקיי מים א ת תכלי ת נ תינ ת התורה של ה' עוז לעמו
יתן ,וממילא נזכה שה' יברך א ת עמו ב שלום.
ולכן כל מה שבכוחינו להוסיף חיל בלי מוד התורה הק' בין ברבים בין ביחיד ,גודל הזכות בזה וההצלחה הם גדולים מאוד ,העסק בתור ה הוא דבר
שאי אפ שר ל שערו ,אנ חנו נ שתדל וממילא הי יעזור ברוב רחמיו.
עכ” פ נחזור למה שנוגע לימים הקדו שים האלו ,מלבד כל הדברים שצריכים חיזוק ,הענין הזה שהזכרנו ב תפילו ת לומר א ת הנוסח כ מו ת שהוא,
ישנם הרבה שאומרים א ת הלשון של הנוסח ,אך בכוונתם הם מ תכווני ם על עצמם ,צריך להזדרז ולהתחזק לכוין את הנוסח כמות שהוא ,שהבק־
שות יהיו על כלל י שראל ,על כבוד ה' ,על תורה ,ובין אם מצליחים לכוין היטב ,בין אם לא ,הדברים גדולים כל כך שעצם הדבר שהוא נא מר כבר
יש לו השפעה גדולה עד מאוד.
פעמים שאתה מתעלים
וכעת אומר עוד דבר לחיזוק ,כדרכו של יצר הרע הוא מפריע עם כל מיני דברי ם וענייני ם ,ומהי חובתינו ,מה עלינו לע שות' ,פעמים שאתה
מתעלם' צריך להתעלם מכל הדברים האחרים' ,אל תפן' הנח לכל הדברים האחרים ,דברינו כע ת מכוונים בעיקר לבני הי שיבה היקרים ,נראה
בעיקר להיות מרוכזים בלי מוד התורה הקדו שה על כל גווניה ,הכל כל מה שאפ שר לע שות ,ובזה מובטחנו שלא תמו ש התורה הזאת מפינו ומפי
זרעינו וזרע זר עינו עד עולם.
ולזכור לע שות א ת הכל מתוך שמחה ,כי התוכחה היא ת ח ת א שר לא עבדת א ת הי אלקיך ב שמחה ובטוב לבב מרוב כל ,ולכאורה אכן שמחה היא
מעלה ,אך שזה יהי' הסיבה לכל התוכחה שכתוב שם הכל מפני שלא עבדת א ת הי אלקיך ב שמחה ,אמנם חסר לו המעלה אבל מדוע החומר הוא
עד כדי כך ,רואים מכאן שהענין הזה בין של לימוד התורה ובין של קיום המצות 'בשמחה' הוא מן הדברים הגדולים ביו תר ,להיות בשמחה עם
התורה והמצות ,וממילא גם משמח אחרים ,ואז הקב” ה י שפיע גם עלינו שמחה.
נמצאים אנו בתקופה שלי ושביה בצדקה
אמנם הם בגזרו תיה ם לקחו מ אי תנו כעת דברי ם רבים ,אך רואים כאן הנהגה מופלא ,אני הרי היי תי בחוץ לארץ ,אספו שם כסף עבור קרן עולם
התורה ,וזה לא יאומן כי יסופר ,אנ שים נ תנו סכו מים עצומים ,אגד תיי ם ,ובשמחה ,עשו מסיבו ת על זה ,בדרך כלל להוציא כסף זה דבר קשה,
וכנראה כל זה בא לל מדך שהגיע כבר הזמן שהתורה הקדו שה צריכה להיות מ ה מקורות הנקיים ,וכמו שפיר ש הגר” א ז” ל על הכתוב [ישעי' א ,כז]
ציון במ שפט תפדה ושביה בצדקה ,ופי' הגר” א ושביה אותם שי שובו לארץ י שראל ,י ת פרנ סו מן הצדקה של בני חו” ל ,ו שביה בצדקה.
וממילא כ שזוכים לזה צריכי ם לר או ת שלא יהיה בב חינ ת ניגע לריק ,כל האנ שים שנו תני ם אין זה כלא חר יד אצלם ,זה עושה עליהם רו שם,
ואעפ” כ הם נו תני ם ,וממילא כמה חיזוק צריך להיות מזה ,הן מצד עצם הדבר ,והן מצד הכר ת הטוב ,לנצל א ת ז מננו כראוי ,ולהרבו ת חיילים
לתורה הק' ולהניח בצד א ת כל הח שבונות האחרים ,וצריך רק מבט אחד להרבות כבוד שמים ע” י עסק התורה וקיום מצוות ,ובפרט בי שיבה שי ש
גם באופן שכיח את האפ שרות של לרעהו יעזורו ולאחיו יא מר חזק ,אפ שר לחזק אחד את ה שני ,חזק ואמץ.
נחזור מעין הרא שונו ת בפרט כע ת שאנו עומדים בז מנים הא חרוני ם במצבים שעומדים עלינו לכלו תינו מכל הבחינות ,הכח הי חידי של כלל
י שראל ה' עוז לעמו יתן ,החיזוק הזה של תורה וגם הבין אדם לחבירו חשוב מאוד לומר מילה טובה אחד ל שני ,לחזק לעודד ,אם הוא אומר לך
סברא תשבח מור אדיג כמה זה טוב ,ולא לעקם את האף ,ומלבד שאתה מקיי ם מאי דעלך סני ל חברך לא תעביד ,אתה מקיי ם גם א ת הענין הזה
של לזכות א ת הרבים ,כל אחד שאומרים לו מילה של חיזוק זה עוזר לו ,זה נותן לו ,חזק חזק ונתחזק ,וכ שמת חזקים הקב” ה יו שיע.
אנ חנו נרבה חיילים לתורה הק' ומצוותי' ,ובבין אדם לחבירו בי שיבה הק' ,והקב” ה יעזור שנזכה בעזר ה' לכתיבה וחתימה טובה ,און אגוט
געבענ ט ש י אר בכל מילי דמי טב בג שמי וברו חני להגדיל תורה ולהאדירה להרבות כבוד שמים.
מו ת ו א מונ ה
מתורתו של
הגאון וכי עמנואל טולידאגו שליט׳׳א
גיליון מס' עיקר העבודה בראש השנה -לדעת שיש אלוקים העולם לא הפקר! תשפ״ז
231 ראש השנה
איזה שאלה יפה האם השם איתנו? -זה תלוי בנו
אני תמיד מתחיל במה שהרב שך שאל אותי פעם ,זוקט מיר -תגיד לי, אני רגיל במוצאי שבת לדבר על פרשת השבוע ,במיוחד בספר דברים
וי אזוי השטיק פלייש טראכטן? איך יכול להיות שחתיכת בשר חושבת? יש יסודות התורה בכל פרשה.
איך המוח חושב? זה היתה הקושיא שלו ,תחשבו על השאלה הזו ,איזה אנחנו היום בפרשת אתם נצבים ,אם קוראים את הפרשה ,רק קצת
שאלה יפה ,תחשבו על זה ,איך יכול להיות שחתיכת בשר חושבת? לקרא איך שמשה רבינו אסף את ישראל ביום מותו ,אסף אותם בשביל
והוא היה עונה על השאלה הזו שבשעה שאדם משתמש במוחו ,הקב״ה להעביר אותם בברית ,לחזק את הברית בינינו לבין הקב׳׳ה ,שהוא
משפיע עליו חכמה והבנה להבין את הדברים ,לא שהאדם מבין מעצמו, אלוקינו ,ואנחנו לא נעזוב אותו מעולם ,וגם הוא לא עוזב אותנו,
אין מעצמו! הכל מהבורא עולם! אנחנו איתו!
אני ניזכר שהרבי הרב שך אמר לחזק את המשכילים מערכים שבאו היה לי פעם ניתוח בכבד ,לא תקום פעמיים צרה ,ניתוח קשה ,ולהרדים
להתחזק אצלו באמונה ,מה הוא אמר להם ,תראו ,השולחן הזה שאנחנו את הכבד זה קצת מסוכן ,שהכבד עלול למות באמצע ,ברוך השם
יושבים סביבו ,כל אחד יודע שהשולחן הזה לא נעשה לבד ,והשולחן הניתוח עבר בשלום ,ובתחילת ההרדמה כשהתחילו להרדים ועדיין
הזה סך הכל זה מוצר פשוט ,רגליים ,פלטה ,צריך לחתוך ולנסר את ההרדמה עוד לא פעלה הייתי עוד עירני ,אני שומע את המרדימים
העצים לפי המידות ולהדביק אותם ,ויש לך שולחן .וזה כל אחד מבין שאומרים לעצמם :העיקר שהשם איתנו ,הם חילוניים וככה הם דיברו
שזה לא נעשה לבד ,כל אחד יודע שאין שום דבר שניברא מעצמו ,אין ביניהם ,העיקר שהשם איתנו .צעקתי להם :לא! לא העיקר שהשם
דבר כזה ,אז א״כ פשוט שהבריאה הגדולה הזו לא נעשתה מעצמה, איתנו ,זה לא העיקר ,העיקר הוא שאנחנו נהיה איתו! אם אנחנו נהיה
הבריאה הגדולה הזו של כדור הארץ ,השמש ,הירח ,החלל ,והכוכבים, איתו אז הוא יהיה איתנו ,ואם לא נהיה איתו ,הוא לא יהיה איתנו!
הכל בריאה של הבורא עולם ,זה לא נעשה לבד. וזה מפורש בספר שופטים כמה פעמים ,שהקב״ה אומר להם אם אתם
ומאחר שהוא בורא העולם ,הוא לא הלך לישון ,הוא ממשיך לנהל את תעזבו אותי ,אני אעזוב אתכם ולא אעזור לכם במלחמה ,תלחמו לבד,
העולם ,מה אתם חושבים הוא ברא את העולם והלך לישון?! חס ואם תהיו איתי אני אעזור לכם .זה תלוי בנו!
ושלום! הוא ברא עולם ,והוא ממשיך לנהל את העולם ,ולאותו בורא מהי התשובה שעושים בראש השנה
עולם אנחנו מתפללים! אני רגיל לומר שיעור בפרשת השבוע ,ואחרי זה להוסיף קצת דברי
וזה עיקר העבודה של יום ר״ה ,עיקר העבודה היא לדעת שיש אלוקים! חיזוק ,אני אגיד דבר אחד ,ראש השנה זה יום ראשון של עשרת ימי
ואנחנו חייבים לו ,וכבולים איתו ,אנחנו כבולים איתו! אנחנו איתו וגם תשובה ,וידוע מה שהרמב״ם אומר בפ״ב מהילכות תשובה ה״ו שמי
הוא איתנו ,וככה להתחזק ,שאחרי כן כשבא יום כיפור אתה יודע למי שעושה תשובה בעשרת ימי תשובה ,מקבלים אותו מייד! כי עשרת ימי
אתה מתפלל ,מדבר אל המלך ,אתה פוגש אותו ,בדיבור שלך אתה פוגש תשובה זהו הזמן של ״דרשו השם בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"
אותו ,שאתה מדבר איתו ברצינות שהוא המלך. וראש השנה זה גם יום של תשובה ,שהרי זה חלק מעשרת ימי תשובה,
כל השנה צריך לעבוד על זה רק כיון שזה יו״ט לא אומרים וידוי ,אבל זה יו ם מעשי״ת ,וא״כ יו ם
זה דבר שצריך כל השנה לעבוד על זה ,בהתבוננות בידיעת הבורא ,זה ראש השנה הוא גם יום של תשובה.
צריך לחזק תמיד ,לפי שאתם יודעים האדם בסוף ימיו מסתכן מאוד ומהי התשובה שעושים בר״ה? התשובה שעושים בר״ה ,שצריך לדעת
שיתכן שימות בלא תשובה ,היצר לא נותן לו לעשות תשובה ,היצר שיום ר״ה זה 'יום ההכתרה' של הקב״ה ,כך אומר רבי סעדיה גאון
יודע שאדם שעושה תשובה בסוף ימיו ,התשובה הזו תתקבל ,וימחקו בטעם תקיעת שופר ,כי אדם הראשון נברא בר״ה ,וקיבל מייד ציווי לא
לו את כל העבירות של כל ימיו ,כמו שכתוב בספר יחזקאל (לג) שמי לגעת בעץ הדעת ,ועבר על הצו ,ונישפט ע״י המלך מלכו של עולם,
שיעשה תשובה בסוף ימיו -״כל חטאותיו אשר חטא לא תזכרנה לו״ והתחייב בדינו וגורש מגן עדן ,לכן הקב״ה נקרא המלך המשפט ,שזה
לא יזכר לו שום עבירות ,אז היצר הרע אומר מה אני יתן לו לעשות היום שהוא נהיה מלך ,כי לפני שברא את כולם עוד לא היה מלך ,אפי'
תשובה ,כל מה שעבדתי איתו 80שנה הכל ילך לטמיון ,אז הוא מפריע שהיו מלאכים ,אבל הם לא עבדו אותו כמו בני אדם שמתפללים אליו,
לאדם שלא יעשה תשובה ,מפריע בזה ,ומפריע בזה ,והעיקר שקשה ורק כשנברא האדם שהוא התפלל על המזונות ,והשם שפט אותו,
לעשות תשובה ,ואנחנו צריכים להשתדל לעמוד בקושי הזה ,ולעשות ונתחייב ,אז נהיה השם מלך.
תשובה שלמה. כוונת התקיעות
התשובה היא :״יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבתיו״ אדם שיש לו ואני אומר לכם את הכוונות שאני עושה בתקיעת שופר ,מה אני מכוין?
דרך של חטא ,חייב דבר הראשון להפסיק אותה! ואחר כך יעשה תשובה אני מכווין שאני עומד דום לפני המלך קודשא בריך הוא ,ותוקע
של חרטה ,אבל בהתחלה מי שהוא על דרך חטא ,צריך לעזוב רשע דרכו לכבודו ,ושומע את התקיעות לכבודו ,כמו שכתוב "בחצוצרות וקול
ואיש אוון מחשבותיו ,זה הדבר הראשון ,ואחר כך ,וישוב אל ה' לשופר הריעו לפני המלך השם״ ,הענין של תקיעה ,זה כמו המלך
וירחמהו ואל אלוקינו כי ירבה לסלוח. שמקבלים אותו בחצוצרות ,זה המצוה לתקוע בשופר ,ככה מקבלים
עיקר התפילות זה המלכות את המלך ,לכן אני עומד כמו חייל דום ,לא זז ,הפקודה היא :עכשיו
ובאמת בכל התפילות של האשכנזים והספרדים ביום ר״ה ,עיקר לכבד את המלך ,ובמה מכבדים אותו? אנ חנו תוקעים לכבודו ,אתה
התפילה היא במלכות ,להמליך את הקב״ה ,להמליך אותו .אנחנו המלך ,ואנחנו תוקעים לכבודך! זה הכוונה הפשוטה.
מזכירים מלכות בברכות הנהנין ,וגם בברכת המזון מזכירים מלכות, אז איזה מין תשובה עושים בר״ה אם לא אומרים וידוי? התשובה
למה מזכירים כאן מלכות? כי אם לא שהוא מלך ואחראי להיטיב על שעושים ,זה מה שאמרו חז״ל :״אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני
בריותיו ,לא היה מכלכל אותנו ,מה שהוא מכלכל ,זה בגלל שהוא מלך עליכם״ עיקר העיקרים לפני שמתחיל יו ם כיפור ,לדעת דבר ראשון
שמטיב עם בריותיו. שיש מציאות השם ,יש בורא עולם ,וזה תמיד צריך לחזק את הידיעה
ולכן עיקר התפילה בר״ה היא לדעת שיש אלוקים שמכלכל אותנו, במציאות האלוקים בעולם ,העולם הוא לא הפקר!
מחיה אותנו ,וזה הכוונה באמירת אלוקינו -המחיה אותנו במה שנותן
לנו אוכל ,שהרי בלי אוכל היינו מתים והוא דואג לנו לאוכל ,נימצא
ככה הם מפרשים ,אבל אנחנו מפרשים :הוויה שהווית אותנו ,מה שהוא המחיה אותנו ,וכמו שאומרת הגמ' בברכות מח ב'" :ואכלת
שאנחנו ניהיינו מציאות ,זה מהשם ,השם עשה אותנו ליש ,זה הוויה. ושבעת וברכת את ה' אלוקיך -אלוקיך זה ברכת הזן" המצוה להודות
ויש לי ראיה מפורשת לזה ,במזמור הללו את השם מן השמים הללוהו על המזון נלמדת מהמילה אלוקיך ,וצריך להבין איך רואים מהמילה
במרומים וכו' [והמים אשר מעל השמים ,יש מים מעל השמים וזה אלוקיך שצריך להודות על המזון? ובהכרח שמשמעות המילה 'אלוקיך'
מוחזק במאמרו של עולם] יהללו את שם השם -כי הוא ציווה ונבראו, זה שהוא מחיה אותך ,ואיך הוא מחיה? במה שנותן מזון ,שהרי בלי
בא הפסוק ואומר :יהללו את שם השם ,ולמה להלל את שם השם? - מזון היינו מתים.
כי הוא ציווה ונבראו -זהו הסיבה להלל את שם השם ,רואים שהפשט השם הוא האלוקים -השם שמהווה או תנו הוא המחיה או תנו
בשם השם -המהווה אותנו שהוא מהווה את כל הבריאה ,כל מציאות ולכן זה מה שאנחנו אומרים ,הפשט בשם אלוקינו זה המחיה אותנו,
הבריאה היא מכח הוויתו ,ולכן יהללו את שם הוויה ,כי השם הוויה ושם הוויה הפשט שהוא היווה אותנו ,עשה אותנו ליש ,אנחנו יש,
ציווה ונבראו ,מציאות הבריאה היא מהווית שם השם. המציאות שלנו בעולם ,נבועה משמו של הקב״ה ,מה זה שם הוויה?
אז זה הפשט בשם הוויה ,שהוא היווה ,אבל מה זה אלוקינו? זה שהוא שהוא מהווה אותנו ,הוא עשה שנהיה ,אחרת לא היינו ,וכמו שאומר
המחיה אותנו .עצם המציאות שאנחנו נימצאים ,זה נכלל בהוויה ,אבל הרמב״ם בפ״א מיסודי התורה ה״ב שאם יעלה על הדעת שהקב״ה לא
מה שהוא מחיה אותנו על ידי אוכל שהרי בלי אוכל היינו מתים ,זה נימצא אין שום אחד בעולם יכול להמצא ,ההימצאות שלנו זה בגלל
אלוקינו .וזה כוונת הפסוק השם הוא האלוקים ,השם זה המהווה, שהוא נימצא ,זה הוויה.
שהיווה את כל הבריאה -הוא האלוקים -הוא המחיה את כל הבריאה. כאן בויזניץ' יש כל מיני עדות ,יש עדות שמסבירים מה זה שם הוויה
זה מה שעלינו להתחזק בראש השנה ,הדבר הראשון חיזוק האמונה הם מתרגמים -אויבערשטר -מעל הכוכבים ,והכוונה העליון ככה הם
במציאות השם ,יש בורא לעולם ,העולם לא הפקר ,התבוננות בידיעת מפרשים כוונת שם הוויה העליון ,והצרפתים מפרשים מה זה כוונת
הבורא. הוויה -הניצחי ,כמו שכתוב אהיה אשר אהיה ,הניצחי הוא תמיד קיים,
מי לא י חרד מן החרם הגדול הזה
אני אדבר קצת על הפרשה ,משה רבינו א 0ף את ישראל ביום מותו בשביל לחזק את הברית עם הקב״ה" ,לעברך בברי ת ה' ובאלתו" מה זה הברית? הברית היתה
בפרשת כי תבוא עם כל הקללות שעם ישראל קיבלו על עצמם את כל הקללות ,וגם החרם הנורא שהיה בהר גריזים ובהר עיבל ,אתם יודעים איזה חרם עצום היה
בהר גריזים ובהר עיבל ,ששה שבטים עמדו על הר גריזים ,שלוש מאות אלף עמדו על גריזים ,ושלוש מאות אלף על הר עיבל ,והלויים עמדו באמצע ביניהם בעמק
בין הר עיבל להר גריזים ,וענו הלווים ואמרו קול רם ,היו פונים לצד הר גריזים ,ואומרים ברוך אשר יקים את התורה ,ברוך אשר לא יעשה פסל ומסכה ,והופכים
פניהם ואומרים ארור אשר יעשה פסל ומסכה ,ארור אשר לא יקים את התורה ,וענו כל הציבור אמן ,תוסיף על השש מאות אלף גם את הנשים והטף גם הם היו
שם ,על כל אמירה של הלווים ענו אמן.
ומה זה ארור? ארור יש בו קללה ויש בו לשון שבועה ,וככה עם ישראל קיבלו על עצמם לקיים את התורה בקללה ובשבועה! ארור אשר לא יקים את דברי התורה,
ואמר כל העם אמן ,כל העם שש מאות אלף צועקים כולם אמן ,נתאר לעצמנו את המעמד הגדול הזה ,את הקול של העניית אמן מהדהד ,איזה אמן זה היה.
מי לא י חרד מן החרם הגדול הזה! שחס ושלום אתה עושה חטא תדע לך השם מעניש ,כמו שהרב שך היה אומר איך וייס ועט מען מיר שמייסן -אני יודע שירביצו
לי על העבירות ,אני יודע שאקבל מכות ,צריך לדעת את זה טוב ,יש בורא עולם והוא צופה ומביט על כל בני אדם ,והוא מעניש את עוברי מרצונו ומברך את עושי
רצונו ,ברום עולם מושבך ומשפטיך וצדקתך עד אפסי ארץ.
להיות שקוע בלימוד גם בראש השנה
אספר לכם שני סיפורים מהרב שך עליו השלום ,כשהייתי בחור בישיבת פונביז' בשנת תשכ״א ,הרבי בישיבה היה לו כמה בחורים מקורבים שתמיד היה
מדבר איתם בלימוד ,ואני זכיתי ברוך השם להיות אחד מהם ,זה היה ביום שלפני ערב יו״כ אחה״צ ,הרב שך הגיע לישיבה והוא קרא לכמה בחורים אני
הייתי אחד מהם ,היה שם גם ר' מאיר הייזלר ,משה ורנר ,הוא היה חסיד סלונים ,ואולי גם ר' שמואל דויטש היה שם ,והרב שך שואל אותנו :תגידו לי
מה הקבלה שתקבלו על עצמכם לפני נעילה ביו״כ ,וכל אחד ניסה לומר משהו ,אחד אמר להתחזק בזה ואחד אמר להתחזק בזה ,והרב שך דחה את הכל,
וככה הוא מתח אותנו ,ובסוף הוא אמר אני אגלה לכם ,רק לקבל להתחזק בלימוד! כי אם האדם אוחז בלימוד ,התורה מחזיקה אותו בכל העניינים,
כשאדם מתחזק בלימוד מימלא הוא מתחזק בהכל ,ע״י הלימוד האדם נקשר להקב״ה ,וגם הלימוד מחייה אותו ,ומשה ורנר החסיד התחיל לצעוק זה לא
מספיק צריך עוד דברים צריך גם מוסר ותפילה ,והרב שך התעקש לא!! רק זה הקבלה ,רק זה מה שצריך לקבל בנעילה!
אספר עוד סיפור קטן ,אני הייתי מבקר את הרבי כל יום שבת אחה״צ ,הייתי עולה איתו לישיבה ,הוא היה יושב על הספסל ,ואני עמדתי על סטנדר והייתי
מלבן איתו את כל השיעורים שאמרתי במשך השבוע ,וגם בראש השנה באתי אליו בארבע אחה״צ והוא כבר לא היה בבית עלה לישיבה ,ההיכל היה ריק
ומצאתי אותו יושב ולומד במקום שלו בישיבה ,ניגשתי אליו לומר שנה טובה ,והתחלתי להגיד לו את ההרגשים שהיו לי בתפילת מוסף ,כמה הערות
שהיה לי ,ופתאום הוא עצר אותי באמצע והתחיל לדבר איתי על קושיא שהיתה לו בתחילת מסכת ברכות ,היתה לו קושיא על המשנה הראשונה בברכות,
שהמשנה אומרת שזמן קר״ש של ערבית הוא משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ,והנה הרי שיטת הרמב״ם שתרומה בזה״ז דרבנן [גם בזמן בית שני
כי לא היה ביאת כולכם] ולפי״ז הכהנים כבר יכולים לאכול בתרומה כבר מזמן בין השמשות שהרי ספד״ר לקולא ,ואילו קר״ש זה דאורייתא וא״א לקוראה
בביה״ש שהרי ספק דאו' לחומרא ,וא״כ איך המשנה אומרת שזמן קר״ש הוא מזמן אכילת תרומה ,הרי להרמב״ם שתרומה בזה״ז דרבנן יכולים לאכול כבר
בבין השמשות ואילו קר״ש רק מצאת הכוכבים ,ככה הוא האריך בקושיא הזו איזה שעה ורבע ,ואני ראיתי איך שהרבי היה שקוע בלימוד גם בר״ה ,והוא
הפסיק אותי באמצע כדי לחנך אותי ,תדע גם בראש השנה צריך להיות שקוע בלימוד! לא כמו שכולם חושבים שכבר התפללנו ,אז אחה״צ לוקחים איזה
ספר מוסר מתחילים לחשוב ...הרבי לא היה ככה היתה לו קושיא והשקיע את הראש גם בראש השנה.
האם מותר לכבות גז ביו״ט ע״י שיניח כלי מלא מים וכשיתבשל יגלוש ויכבה האש
בשיעורים שרי [ומשא"כ גבי פיקו"נ דהוי דחויה] אין צריכים לומר דמשום שמחת לשים כלי מים ביו"ט על אש של גז ,כשצריך למים חמים דלא ליהוי מבשל שלא
יו"ט התירו .ולא הזכיר כלל הר"ן ד"ז ,דמשום שמחת יו"ט הוא דהתירו( ,וגם לצורך ,באופן שאח"כ יגלשו המים ויפלו על האש ויכבוה ,אם הכלי רחב יותר
להרשב"א שהביא הר"ן שם ,דלא חילק בהכי ,מ"מ לא הזכיר דהיתר דיו"ט הוא מהאש ,הוי כח שני .ולמש"כ בחזו"א ב"ק סי' " ד סקי"ב דאפשר דבשבת גם על
משום שמחת יו"ט) .וגם בשו"ע סי' תק"ג ונושאי כליו ,לא הזכירו כלל ד"ז ,אלא כח שני הבא מכח מעשיו חייב ,הוי מכבה בידים .אך למה שמוכח ^ ש' ^ עירובין
דפשוט להו ,דריבוי בשיעורים שרי ביו"ט .ונפק"מ ,שגם בכה"ג דמבשל חלק פ"ח דפטור ,וכמו שכתב באג"ט מלאכת טוחן סק"ה ,הוי כח שני רק גרם כיבוי,
לצורך גוי או כלב או לאיבוד ,כיון דצריך לאוכל נפש שלו חלק מהתבשיל שרי. דשרינן במקום הפסד ממון דהיינו שלא תבער האש של הגז במשך כל היום.
[ולצורך גוי אסור דיש גזירה מיוחדת שמא יבשל במיוחד בשבילו ,אבל נפק"מ ולפי"ז בסופו של יום אסור מדרבנן.
לשפחה ועבד דאין דרך לבשל להני במיוחד ולא שייכא הגזירה] אך במקו"א הארכתי להתיר אפי' בסוף היום ,דאש של גז שאינה עושה פחם אין
והדבר מבואר להדיא בשו"ע סי' תקי"ב ס"א ברמ"א דשרי להרבות לצורך עבדו איסורה אלא מדרבנן ,וגרע ממלאכה שא"צ לגופה ,וגרמא באיסור דרבנן אפשר
ושפחתו באותה קדירה שמבשל לעצמו ,ובס"ג כתב הרמ"א ,ומותר להרבות דשרי אפי' שלא במקום הפסד מרובה .ואם הכלי צר והאש יותר רחבה ,שיש
בשביל קדירה שמבשל בה לעצמו אפי' אם אין לו דבר אחר שיוכל ליתן לכלבים לחשוש שיפלו ניצוצות מים באלכסון על האש מכח חימומם ,יש בזה חשש מכבה
אם היה רוצה .ואולם אין מכל זה ראיה להתיר להרבות חלק שילך לאיבוד, בידים כמו שביארתי באות בספר עטה על שבת סי' ל אות ח'[ ,ודלא כהיבי"א
דשאני התם דראוי לו כל חלק ממה שמבשל ,וכן אי מיקלעי אורחים יהי' לו מה שלא נחית לחלק בהכי].
לתת ,אבל כאן דלפני הרתיחה של המים אין דרך לשתותם ,ומיד שרותחים אם מעיר שהחלק מהמים שגול שים והולכים ל איבוד יש בהם משום מבשל שלא
יש בהם קפה או עלי תה גולשים ונשפכים ,נמצא שהחלק שנשפך התבשל ל צו רן
לאיבוד ולא היה ראוי לו ,בזה אפשר דאסור .ועיין ביצה כ"א תוד"ה עיסה שכתבו ואמנם יש להעיר אף דמצד הכיבוי יש להתיר דהוי גרמא באיסור דרבנן ,מ"מ
דבעינן ראוי לו ע"ש .וצ"ע למעשה[ .ובספר יחו"ד ח"ב סי' ס"ו ויבי"א ח"ג סי' ל' מצד הבישול עצמו יש לדון לאסור ,דהנה בתוס' גיטין ח' ב' ד"ה כתבו ,דמה
התיר ,ולא נגע כלל בבעיא של מבשל שלא לצורך] .אך מ"מ נפק"מ אם יקח מים דהתירו ריבוי בשיעורים ביו"ט [כההיא דממלא נחתום חבית של מים אע"פ שאינו
וחלב שכבר מבושלים] ולפסק מרן דיש בישול אחר בישול בלח ,בעדיין יס"ב, צריך אלא לקיתון אחד] הוא משום שמחת יו"ט ,והיינו ,דע'^ שיש לו בשפע ,אדם
ולהרמ"א בעדיין חמים קצת] וישימם לרתוח ולגלוש( ,או ע'^ נתינת קפה קלוי שמח שמא יצטרך ,וגם שיהיה לו מוכן למחר .אבל כאן שמבשל חלק לצורך
לתוכו) דמצד גרם כיבוי יש להתיר כשהכלי רחב מהאש[ .מתוך ספר עטה אור שתייתו ,וחלק לאיבוד לכבות בו הגז ,אין בזה משום שמחת יו"ט ,ויש לאסור
שבת סי' ל' ע"ש באריכות בכל העניין מתי נחשב לגרמא ומתי נחשב לכוחו] משום ריבוי בשיעורים.
אך כנראה ,שמקור דברי התוס' דכתבו דמשום שמחת יו"ט התירו ריבוי
בשיעורים ,הוא מכח קושית הראשונים דלגבי פיקו"נ חזינן מהגמ' במנחות ס"ד
דריבוי בשיעורים אסור ,וע"ז חילקו דלגבי יו"ט הקילו משום שמחת יו"ט .אך
למש"כ הר"ן ר"פ שני דביצה ,דשאני אוכל נפש ביו"ט דהוי הותרה ובזה גם ריבוי
מו ת m w r n
מתורתו של
הגאון וכי עמנואל טולידאגו שליט׳׳א
גיליון מס' תשפ״ז
200
ונשא את כל עוונותם אל ארץ גזירה -עבירה מציאות ממשית ! יום הכיפורים
הוא התפתה ועשה את העבירה ,ואז או מרים לו א תה יכול לק חת ונ שא עונו ת ם אל ארץ גזרה
אותו ,הוא השטן הוא מלאך המוות ,יורד ונוטל נשמה. בפר שת אחרי מות התורה מ ת אר ת א ת סדר עבודת הכהן הגדול
באו אצלי איזה זוג נחמד ,שאני יע שה להם שלום בית ,עכ שיו הם ביום הכיפורים ,והתורה או מרת שיש מצוה להביא שני שעירים,
כבר הזקינו ,והם לא מסתדרי ם והיא טוענ ת עליו ככה והוא טוען אחד קרבן לה' ,ואחד לעזאזל.
עליה ,א מרתי להם אני מכיר אתכם כבר כמה שנים היי ת ם חיים ויש שם בפסוקים דבר פלא :שהתורה שם או מרת שהכהן הגדול
כמו זוג יוני ם ,איך פ ת אום עכ שיו בזקנו תכ ם ,שכל אחד צריך את היה מתוודה על ראש ה שעיר לעזאזל על כל העוונו ת והפ שעים
השני בזיקנה צריך עזרה ,עכ שיו בדיוק שצריכים א תם אחד את והחטאים לכפר על עם י שראל ,וממ שיכה התורה ואומרת :ונ תן
השני א ת ם לא מס תדרי ם ,א מרתי להם שזה נקר א ׳מע שה שטן' זה או ת ם על רא ש ה שעיר החי" שהכהן הגדול היה נותן א ת העבירות
פלא כל ה שנים אני מכיר או ת ם כבר חמי שים שנה ,פעם ה תאר ח תי על ראש ה שעיר החי ,ואח"כ ממשיכה התורה "ונ שא ה שעיר עליו
אצלם הכל היה בסדר כמו זוג יוני ם ,ועכשיו לעת זקנו תכ ם שאחד את כל עונ ת ם אל ארץ גזירה ,ושלח ביד אי ש עי תי המדברה"
צריך א ת ה שני ,דוקא עכ שיו בא השטן לקלקל לכם א ת ה חיים ,זה שה שעיר החי היה סוחב את כל העבירות לארץ גזירה ,וה שעיר היה
נקרא 'מע שה שטן' בגלל שהשטן משטין עליהם שלא יהי ה שלום מת בנפילה שלו וכל העבירות היו נהרגים איתו יחד ,וככה נהיה
ביני הם .לא קל להנצל מהשטן ,אנ חנו מתפללים כל יו ם והסר שטן כפרה לי שראל.
מלפנינו ו מא חרינו. נתבונן מה התורה או מרת כאן :שהכהן הגדול היה לוק ח את כל
רבי יהודה הלוי בפיוט 'לך קלי ת שוק תי' שאו מרים בכני ס ת יו ם העבירות ,ומני ח או ת ם על ראש ה שעיר ,וה שעיר היה עובד כמו
כיפור ,הוא אומר" :ויצרי צוררי ת מיד כמו שטן לעומתי" -ויצרי סבל ,הוא סו חב א ת העבירות לעזאזל ,ו שם זורק א ת ה שעיר ע ם
צוררי תמיד ,כמו שהגמרא או מרת בקידו שין דף ל' ב׳ על היצר הרע העבירות שה שעיר נ שא על רא שו.
"כל משאו ו מ תנו אינו אלא בך" כל משאו ו מ תנו זה איך להכשיל וזה ת מוה מאוד ,וכי עבירה זה דבר ממשי שאפשר להני ח אותו
אותך ולהפיל אותך ,ה שונא שיש לאדם זה יצרו הרע ,כל הזמן רוצה ולסחוב אותו? הרי אדם עובר עבירה וזה ניגמר ,היה ציויו מה' לא
להפיל אותו ואם ישמע לו הוא נופל ,ממשיך רבי הודה הלוי ואומר: לאכול מאכלות א סורו ת ,והוא אכל ,זהו ,עכ שיו אין כאן כלום
"ועליו לא עלי בלתו ,חמסי תלונתי" ה טענות שלי זה רק על היצר העבירה ניגמרה ,הוא דיבר לשה"ר ,אחרי שדיבר העבירה ניגמרה,
הרע ,שהוא כל הזמן מפתה או תי ולא עוזב או תי. אדם עבר על רצון ה' הוא צריך כפרה ,אבל אין כאן איזה משהו
אדם בעל גאוה אין לו סיי ע ת א ד שמיא ממשי ,ומה שייך לק חת את העבירות ,ול שים או ת ם על ה שעיר,
היצר הרע הוא חזק מאוד ,כמו שאו מרת הגמ' בקידו שין שם :יצרו ולשלוח אותו בסבלות לק חת או ת ם לעזאזל ,וה שעיר מת בנפילה
של אדם מתגבר עליו בכל יו ם ,ואילמלא הקב׳׳ה עוזרו אינו יכול לו, שלו ,וכל העוונו ת נהרגים אי תו ,איך זה?
אדם לבד בכוחות עצמו אין לו אפ שרות להנצל מהיצר הרע ,ורק עבירה בור א ת מקטרג
ע"י עזרה מיוחדת מהקב"ה אדם ניצל. תמיד שאלתי את השאלה הזו ,וא מרתי פשט ,שכאן רואי ם מקור
לכן צריך מאוד להזהר מגאווה ,כי אם אדם גאוותן הקב״ה מתעב למ שנה באבות פ"ד מי"ג" :העובר עבירה א חת קונ ה לו קטיגור
אותו ,תועבת ה' כל גבה לב ,לא רוצה להסתכל עליך ,ואם הקב"ה אחד" אדם שעובר עבירה א חת הוא בורא מכח העבירה מקטרג
מתעב אותך לא מסתכל עליך ,אז לא תקבל סיי ע ת א ד שמיא להנצל שמקטרג עליו ,ע שה שתי עבירות ,נוצר מן העבירה הז א ת שני
מהיצר הרע ,מה שאני אומר זה לא ס ת ם ,זה כתוב ברבינו יונ ה אני מקטרגים ,עוד עבירה עוד מקטרג.
כיוונ תי לזה לבד ,אבל רבינו יונ ה אומר א ת זה ,בשערי ת שובה ש"א וכבר כן בספר תומר דבורה בביאור מידת 'נו שא עוון' מה זה נו שא
כז :ובעל הגאווה נ מסר ביד יצרו ,כי אין עזר ה שם עמו ,אחרי א שר עוון? וביאר :שמכל עבירה נוצר מלאך מ שחית מקטרג ,כמו שכתוב
הוא תו עב ת ה שם .אדם שיש לו גאוה אין לו סיי ע ת א ד שמיא ,כי במשנה באבות הנ"ל ,ואותו מקטרג צריך ל חיות ,וכדי ל חיות צריך
הקב״ה אומר אני לא יכול להסתכל עליך ,מה אני י עזור לך... מזון ,והמזון שלו הוא להרוג א ת האדם שעבר את העבירה ,זה מה
לכן צריך מאוד להזהר מגאווה ,אדם שהוא בעל גאוה הוא בסכנה שמחיה אותו ,והקב"ה ברחמיו ׳נו שא א ת העוון' -שהוא מחיה וזן
גדולה ליפול בעבירות כי אין לו סיי ע ת א ד שמיא ,היה פעם תלמיד את המקטרג שנוצר מהעוון ,וכך י ש למקטרג חיות גם בלי להרוג
חכם שניכ של בעבירות ,ולמה התורה לא הגינה עליו? הסיבה לזה את האדם שעבר את העבירה.
כי הוא היה בעל גאוה ,אני יודע את זה ,ולכן לא היה לו סיי ע ת א ואילולא שה שם לא היה זן א ת המקטרג ,היה האדם מת מכח העוון.
ד שמיא להנצל מהיצר הרע. וכמו שאמרו חז״ל בבא בתרא דף טז א' הוא יצר הרע הוא שטן הוא
פ סו קי ם מזעזעים מלאך ה מוות ,יורד ומפתה ,עולה ומשטין ,יורד ונוטל נשמה .זה
על כל פנים זה הביאור בפסוקים בפר שת אחרי מות ,העבירות הפירו ש נו שא עוון ,העוון זה מציאות שנוצרת ,וזה מה שרואי ם
בוראות מק טרגים ,ו את או ת ם ה מק טרגים הכהן הגדול נו תן על ראש בפסוקים שאפ שר לק חת את ה עוונו ת ל שים או ת ם על ה שעיר
ה שעיר ,וה שעיר הסבל שלנו נו שא או ת ם אל ארץ גזירה לעזאזל, ולשלוח או ת ם ,רו אי ם מכאן שעבירה יו צר ת קטיגור אחד.
ושמה נהרג וכל ה מק טרגים שנוצרו מהעבירות נהרגים איתו ,וכתוב וכן להיפך גם במצוות ,מצוה זה לא רק ע שיית רצונו יתברך וזהו
שהיו עו שים על ראש ה שעיר חוט ה שני ,היה עו שה חוט אדום ניגמר ,אלא המצוה יו צר ת מלאך טוב ש מסנגר עליו ,וכמו שאו מרת
וקו שר בקרנו וכ שהוא זורק אותו באמצע עוד לפני שהגיע למטה המשנה שם "העו שה מצוה א חת קונ ה לו פרקלי ט אחד" זה לא כמו
הוא כבר מרוסק ,וכבר מלבין החוט ,אם יהיו חטאיכם כשני כשלג שהיום קור אי ם לפרקלי טות ,אלא פרקלי ט זה סניגור ,מי שעו שה
ילבינו ,זה סי מן של מחילת עוונו ת .הפ סוקי ם האלו מזעזעים ,רו אי ם מצוה קונ ה לו סניגור אחד ,ע שה עוד מצוה ,י ש לו עוד סניגורי ם
שעבירה בור א ת מקטרגים. שילמדו עליו זכות.
הקדו ש ברוך הוא ע שה לנו טובה גדולה 'מע שה שטן'
הקב"ה ע שה לנו טובה גדולה שנתן לנו יו ם אחד לכפר על עוונו תינו, הקב"ה י צילנו מן השטן ,איך או מרים חז"ל הוא יורד ומפתה ,הוא
להסתדר אי תו ,אז צריך להתכונן ליום כיפור לבוא לע שות ת שובה, יכול לבא לאדם בתחפו שת של תל מיד חכם ,וככה הוא מפתה א ת
כי בלי ת שובה ההלכה היא שאין עיצומו של יו ם מכפר ,כי יש האדם ואומר לו :לטובתך תע שה את העבירה הז את כדאי לך ,ואחרי
שהצליח להכשיל אותו ,הוא עולה ומשטין ,שהנה האדם הזה רשע
מצוות ע שה לא זז מ שם עד שמוחלים לו מייד ,אבל מצוות לא מחלוקת תנ אי ם ב מסכת יו מ א אם עיצו מו של יו ם מכפר ללא
תע שה לא מתכפר עד שיקבל עונ ש ,לכן צריך יו ם כיפור ,ת שובה ת שובה ,או שצריך ת שובה ,ולהלכה קיי"ל שבלי ת שובה אין כפרה.
תולה ויום כיפור מכפר ,ויש עבירות ח מורות שגם יו ם כיפור לא ואע"פ שעו שה ת שובה צריך את יו ם כיפור כי י ש דברים שלא יורדי ם
מכפר אלא ת שובה ויום כיפור תולין ו מיתה מכפרת. ע"י ת שובה לבד ,וכדאי תא בגמ' ביו מא פ״ה ארבעה חילוקי כפרה,
לא לפספס א ת יו ם כיפור
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו ,לא נפספס את היום הזה ,היום הזה נתן אותו הקב״ה מתנה ,איך אמרו
חז״ל :ה' אורי ,זה ראש השנה' ,וישעי' ,זה יום כיפור ,כי ביום הזה השם מושיע או תנו מכל העבירות ,ולכן ננצל את היום הזה לבקש מהקב"ה
שימחל לנו על כל עוונו תינו ויחזירנו בתשובה שלימה.
דוד המלך לפני מותו בצוואה לשלמה כשהתמנה למלך אומר לו (דה"י א' כח)" :ואתה שלמה בני דע את אלוקי אביך ,ועבדהו בלב שלם ובנפש
חפצה ,כי כל לבבות דורש השם וכל יצר מחשבות הוא מבין ,אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעל" וכעין זה יש פסוק בפרשת ואתחנן
"ובקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת ,כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך ,ושבת עד ה אלוקיך ושמעת בקולו ,כי קל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא
יעזבך" אם אתה דורש את הקב"ה ,אתה תמצא אותו ,אם אתה נותן את הלב שלך להקב"ה ,הלב שלך נקשר עם הקב"ה ,אז תמצא אותו ,אבל אם
אתה עוזב אותו ,הוא יזניחך ,לא יסתכל עליך בכלל ,רח"ל.
רבינו יונה בשערי תשובה אומר כמה מילים ,והם היסוד :יבין לבבו כי רע ומר עזבו את השם! היסוד הוא לדעת שלוש דברים :אומרים בתפילה
ברום עולם מושביך ומשפטיך וצדקתך עד אפסי ארץ ,שלושה עקרונות כתובים כאן :א .שהקב"ה עליון ,השם בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל
משלה והוא שולט משם על כל העולם .ב .שהוא רואה את הכל צופה ומביט עד סוף כל הדורות .ג .שהוא מעניש ,משפטיך וצדקתך עד אפסי ארץ,
'צדקתך' שמשלם שכר' ,ומשפטיך' שהוא מעניש' ,עד אפסי ארץ' ,עד מקום שאין ארץ .צריך להפנים ללב שיש אלוקים שעומד לפניך ורואה את
מעשיך ,עיני ה' משוטטות בכל הארץ ,גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו.
נקבל על עצמנו להתחזק בשמירת העיניים
דבר אחד אומר שיש עלינו להתחזק מאוד באיסור הסתכלות ,אנ חנו רואים שרוב המכשולים שנאמרו בתורה נגרמו ע"י ראייה ,ראיתי זה מר'
משה שמואל שפירא זצ"ל ,כי תצא למלחמה על אויבך וראית אשת יפת תואר ,הרי מי נמצא במלחמה רק גדולים וצדיקים ,שהרי מי שיש לו
עבירה חוזר ,ואותם צדיקים הם נכשלים ,למה? בגלל וראית בשביה ,הוא נכשל להידבק בגוייה ,התורה דיברה נגד יצר הרע התירה לו ביאה
ראשונה בלי גירות ,ובגלל מה הגיע היצר הרע הזה? " -וראית בשביה" הראייה היא הגורמת.
גם חוה נכשלה כי ראתה את הפרי נחמד למראה .ובפרשת נצבים אומרת התורה :ותראו את שיקוציהם ואת גילוליהם כסף וזהב אשר עמהם,
בהתחלה כשראו את העבודה זרה זה מאוס ומשוקץ מאוד ,כשיהודיים מסתכלים על ע"ז היו יורקים עליה ,אני זוכר במרוקו היה שם פסל גדול
של אחד מהגנרלים של צרפת ,והיהודים עוברים לידו והיו יורקים עליו( ,האמת שזה לא היה לשם ע"ז ,וזה מותר לגויים ,רק אנחנו הוזהרנו לא
לעשות פסל בכלל) אח"כ מתרגלים לראות את זה ,כבר זה פחות מגעיל נהיה רק גילוליהם ,אח"כ אח"כ כסף וזהב ,וזה גורם פן י שנו בכם איש או
אשה אשר לבבו פונה ללכת לעבוד את האלוהים אחרים ,הכל בא מהראיה.
אדם צריך לשמור על הראיה ,נקבל דבר קטן ,להמליך את הקב"ה עלינו ,אם הקב"ה היה אומר על דבר מסויים יהרג ואל יעבור ודאי היינו עושים
את זה ,נו אז תאוה קטנה אתה לא יכול להתגבר .ירגיל האדם את עצמו ,לא תתורו! לא להתעניין כלל ,עינא וליבא סרסורי דעבירה ,אני חלש
ואין לי כח לדבר הרבה ,בישיבה היו שרים :פלגי מים ירדו עיניי על לא שמרו תורתיך ,לא כתוב על לא שמרתי בלשון יחיד ,אלא לא שמרו -
שהעיניים לא שמרו .אנחנו צריכים לבא ביום כיפור ולהגיד להקב"ה :אני מצידי לא מתעניין בזה כלל ,לא בנשים ולא מבגדיהם ,לא מעניין אותי
אין לי מזה עסק בכלל ,להרחיק את הלב שלך מזה כלל .ויהי רצון שהקב"ה יכפר על מה שניכשלנו בעבר ,ותזכו להכתב לכפרה ביום כיפור,
ויתבטלו כל הגזירות מעם ישראל.
ככותבת הגסה ביום הכיפורים
לפי מלא לוגמיו דידיה .ויש להבין למה לגבי אכילה שונה שגם עוג מלך הנה כל איסורי אכילה שיעורן בכזית ,חוץ מיום הכיפורים ששיעורן
הבשן דעתו מיושבת בכותבת מ"ש משתיה שמשערים לפי דידיה. בככותבת הגסה ,שזה תמר גדול כמו תמר מז'הול [הטעם שתמר ניקרא
והביאור בזה שיש הבדל בין אדם רעב לאדם צמא :שאדם צמא הצימאון כותבת ,שמעתי לפרש שהיה דרך לכתוב עם הגרעין של התמר שיש לו
הוא בכל הגוף שכל הגוף צורך בנוזלים ,לעומת זאת אדם רעב הרעב חוד] והטעם ששיעור האכילה ביוה"כ שונה משאר איסורי אכילה,
הוא רק בקיבה ,שיש בקיבה מיצים שמפרקים את האוכל ,וכשהקיבה אומרת הגמ' ביומא פא א' כי ביום הכיפורים כתוב הלשון 'עינוי' וקים
ריקה בלי אוכל המיצים לא רגועים שאין להם תעסוקה ,וכאשר ניכנס להו לחז"ל שפחות מכותבת לא מיתבא דעתיה ונחשב למעונה ,ועיין לעיל
אוכל לקיבה ויש למיצים תעסוקה הם נרגעים ,ולכן לגבי אכילה השיעור בדף לו ב' מה שנתבאר בגדר האיסור אכילה ביוה"כ.
שווה בכל אדם שמייד כשניכנס אוכל ככותבת כבר יש למיצי הקיבה והנה הגמ' ביומא דף פא ב' אומרת ששיעור כותבת הוא שווה בכל אדם
תעסוקה והם נרגעים ,וגם לעוג מלך הבשן יש רוגע בכותבת שיש בין ננס ובין עוג מלך הבשן שיעורן בכותבת ,לעומת זאת לגבי שתיה
בקיבתו אוכל שמרגיע את המיצים ,לעומת זאת בשתיה הצימאון הוא ביוה"כ שהשיעור מלא לוגמיו ,השיעור לפי מלא לוגמיו דידיה הגדול לפי
בכל הגוף ,שכל הגוף צריך נוזלים והשתיה מרווה את כל הגוף ,ואדם גדלו והקטן לפי קטנו ,ונפסק בשו"ע תריב ס"א וס"ח ,והטעם אומרת
גדול כדי שכל גופו יהיה רווי יש לו צורך לשתות יותר ,ולכן השיעור הגמ' שלגבי אכילה קים להו לרבנן שכותבת מיישב את כל אדם בין גדול
לפי מלא לוגמא דידיה. בין קטן ,ואילו לגבי שתיה קים להו לרבנן שהיתובי דעתא הוא כל אחד
מי בקש ז א ת מידכם ר מוס חצרי
יש פסוק בי שעיה א' (ניקר א בהפטרת חזון)" :כי תבואו לר או ת פני ,מי בקש ז את מידכם ר מוס חצרי ,לא תוסיפו הביא מנ חת שוא ,ק טורת
תועבה היא לי" .ונר אה בי אור הכתובים :שהרי י ש מצוה בעליה לרגל להביא קרבן ,ואם עלה לרגל ולא הביא קרבן עבר בלאו ד אוריי ת א,
כמו שכתוב ב תור ה"ול א יר או פני ריקם" וע"ז אומר הנביא :כ שאתם באים לרגל לר או ת את פני וא תם מביאים קרבן ,עדיף היה שלא תבואו
בכלל ,שהרי הקרבן שלכם פסול שאתם מו מרים וזה זבח ר שעים תועבה ,א שר על כן מי בקש ממכם לבא ,עדיף שלא תבואו ,שעכ שיו
שבאתם עבר תם בלאו דלא יר או פני ריקם ,כיון שהקרבן שלכם פסול ,וזה ניקר א 'ר מוס חצרי' שהעולה לרגל בלא קרבן ,עדיף שלא יבא.
לנר ולב שמים נפשי מאחלה
או מרים בפיוט במוצאי שבת "לנר ולב שמים נפשי מאחלה" ,ויש להעיר בזה שהנה נחלקו בגמ' בפסחים קג א' מובא שנחלקו ב"ש וב"ה אם
מברכין קודם על הנר וזה דעת ב"ש ,ודעת ב"ה שיש לברך על הב שמים קודם הנר וככה אנ חנו נוהגים ,וא"כ היה צריך לומר קודם ב שמים,
לב שמים ולנר נפשי מאחלה.
מ/צא/ת מג׳ל׳ו /ארובו ת מאוד נודה לכל מי
גליון זה נכתב על פי הבנת הכותב בלבד ,מתוך שיחה הנאמרת מדי מוצאי שבת בשעה 9:15בבית מורינו הרב שליט״א רח' מתתיהו 25
ניתן להאזין לשיחה גם בשידור חי בקו 'עוטה אור' 0733-718-148או במערכת 'קול יהודי מרוקו' 0747-962-335שמעו ותחי נפשכם:
בכל ענייני הגיליון יש לפנות לטל' 05485-20-936כמו״כ ניתן לקבל את הגיליון במייל gmai1.com@6082566
ניתן לתרום דרך ׳נדריה פלוס׳ בחיפוש ׳עוטה אור׳ או בטל' 03-7630-585שלוחה 6465וזכות התורמים תעמוד להם לזכות בכל מילי דמיטב!
ממדן דה"י הגאון דבי יהושע אייכנשטיין שליט״א י^י)
B 8 ®
ראש השנה
עניניהזמן והשעה פ עמקי מורתן ו 6׳י>
מתוך דברים שנאמרו במסע ראש השנה -תשובה למקור חיים
'קרן עולם התורה' | אלול פ”ו
יצרתיו אף עשיתיו" כל העולם נברא כדי להרבות חיי נצח מול חיי שעה
החזקת תורה -שותפות בלימוד התורה כבוד שמים בעולם הזה ,אבל מכל הבריאה יש רק 'אמר רבי כרוספדאי א"ר יוחנן שלושה ספרים נפתחים
חלק אחד שנבחר בפועל להמליך את השם ,להפוך בראש השנה ,אחד של רשעים גמורים ,ואחד של צדיקים
ברשות הציבור החשוב ,נתאספנו כאן למטרה מיוחדת, אותו למלך ,הקב“ה הוא מלך על ידי שממליכים אותו גמורים ,ואחד של בינוניים .צדיקים גמורים -נכתבים
ואני רוצה להסביר את המושג’החזקת תורה’ ,שהוא בני אדם עליהם ,ולכן הקב“ ה נעשה מלך על ידי מי ונחתמים לאלתר לחיים .רשעים גמורים -נכתבים
ענין מיוחד ,שלא מצאנו כמותו בשאר מצוות .בכל שנבראו בצלמו ״כי בצלם אלוקים ברא אלקים את ונחתמים לאלתר למיתה בינוניים -תלויים ועומדים
מצוה ומצוה ,המחזיק ותומך בעושה המצוה מקבל גם האדם ,זוהי המטרה המיוחדת לאדם להמליך בפועל מראש השנה ועד יום הכיפורים .זכו -נכתבים לחיים,
הוא שכר ,אולם בלימוד התורה הגדר שונה ,והתומך את השם בעולם .ולכן רק הוא נברא ׳בצלמו ובדמותו'. לא זכו -נחתמים למיתה' (ר״הטז ,ב).
בלומדי התורה לא רק מקבל שכר על עשייתו ,אלא
במדרש מבואר שכיון שאדם הראשון נברא ביום השישי ובתוס' (שם) כתב ' ...וכל זה דקרי הכא גבי רשעים מיתה
נעשה שותף בתורה שאותה הוא מחזיק.
הרי שהמילים הראשונות שהוא וגבי צדיקים חיים כלומר לחיי
התורה הקדושה ניתנה בצורה ובאופן ,שישנם 'וצריך לדעת שבבחינה
אמר היו שיר שהיו הלווים אומרים העולם הבא ...ואע״פ שכבר נדונו
כאלו שעוסקים בתורה יומם ולילה ,וישנם אחרים במקדש ביום השישי ,״השם מלך אחר מיתתן בגן עדן או בגיהנם
שתפקידם לתמוך באלו שלומדים .וזהו היסוד המבואר הזו יש משמעות לכל
גאות לבש" ,זהו תפקידו של האדם, מפני הנפש עדיין יהיה דין אחר
בדברי חז”ל ,שכאשר אדם טרוד בענייני העולם,
הוא לא יכול ללמוד בצלילות הדעת גמורה ,ולכן יש
להעמיד את השם כמלך בעולם. מדרגה הכי קטנה של אם יזכהו לחיי העולם הבא שהוא
קיים לעולם ויש שכבר קבלו דינם
את המושג שבט לוי ,שהם מנותקים מענייני העולם תשובה ,כי כל תשובה אבל ההמלכה הזאת לא באה
בגיהנם ומתוך כך שמא יזכו' .והיינו
מאדם ס ת ם ,היא באה דוקא
ומקדישים עצמם לעבודת ה’ ,ושאר העם תומכים
בהם ומפרנסים אותם. מכח ה בר או תו של ה אד ם
פועלת רוממות מסוימת, שהדין המדובר אינו דין רגיל ,אלא
אדם עם מספיק זכויות יזכה לחיי
וכך מצינו את השותפות של’יששכר וזבולון’ ,שזבולון וכל רוממות היא עוד כ'צלם אלקים' ,היינו שהוא אדם העולם הבא ,ואדם שאינו זכאי לא.
דקדושה ,הוא דומה לקב“ה ,ואז
היה עוסק במסחר ומפרנס את יששכר שהיה יושב
כשהוא מקבל על עצמו מלכות
ויש לתמוה על דברי התוס' שהנה יציאה מערלת הלב'.
ועוסק בתורה ,ונחשבים כשותפים .ויש מושג נוסף של ההבנה הפשוטה היא כסדר הדברים
שותפות ,המבואר בדברי הגמרא בכמה מקומות ,והוא שמים ,ההמלכה שלו את הקב“ה
שביאר הרמב“ן שבראש השנה דנים את האדם מה יהיה
’שמעון אחי עזריה’ ,היינו שהתורה נקראת על שמו. היא המלכה של ממש.
לו בעולם הזה ,ולאחר מותו יש דין נוסף על העולם הבא,
שמעון אחי עזריה אינו המושג של יששכר וזבולון, ולכך כשהאדם מגיע ל'יום תחילת מעשיך' ,היום בו האם הוא ראוי לגן עדן או שעליו להענש בגהינום ,ושוב
אבל גם זו דרגה מסוימת ,שהמחזיק לומדי תורה ,לא נברא ,מיד הוא עומד במבחן הזה ,האם אכן הרבה כבוד לעתיד לבוא דנים מי יקום בתחיית המתים .זאת אומרת
רק שיש לו זכות של קיום מצות תלמוד תורה ,אלא שמים ,האם העמיד את הקב“ה כמלך בעולם האם מילא ר“ה הדין על ר“ה בעולם הבא הדין על עולם הבא ,ולעת“ל
יש לו שותפות עמם בתורה ,והיא נקראת על שמו. את המחויבות שלו ,זה הדין בראש השנה ,כמה הוא הדין על העת“ל.
וצריך לדעת דבר נוסף ,שמה שקורה בארץ הוא לא התקדם לכיוון המטרה שאליה כיונו אותו בבריאתו. אך מה הכוונה שדנים על האדם אם חייו בעולם יהיו עולם
סכנה קיומית לארץ ישראל ,אלא הוא סכנה לכל הזה או עולם הבא ,והרי הוא חי בעולם הזה.
ונבאר עוד את המהות של צלם אלקים ,וכיצד זה נוגע
כלל ישראל .המציאות היא שמרכז התורה בעולם
ומדוע רק זה האופן האפשרי לקבלת מלכות שמים באמת. כדי להבין את עומק דברי התוס' יש להקדים ולהתבונן
הוא ארץ ישראל ,מכל העולם בחורים באים לארץ
ישראל ללמוד תורה .ואם חס ושלום יהיה איזה הפסד בפסוק בבראשית כתוב ״וייצר ה' אלוקים את האדם", במהות היום של ראש השנה ,מה התחדש בו ,ומה קורה
לקיום הישיבות בארץ ,זה פוגע בכל עולם התורה ,בכל רש“י שם כתב וז“ל' ,וייצר :שתי יודי"ן אחד לחיי עולם בו בכל שנה ושנה.
העולם כולו .בארץ יש רצון לעקור את התורה ,מנסים הזה ,ואחד לחיי עולם הבא'.
לבטל את כל התקציבים כדי שלא תהיה תורה בארץ יום הבריאה הוא גם יום המבחן
רש“י מבאר לנו את את הפסוק שבבריאת האדם
ישראל ,וזו סכנה עצומה לכל כלל ישראל .וכאשר הר“ן מסביר שהפשט בראש השנה הוא ,כי זה היום
הראשון ,הוא נברא באופן שיש בו בכוח אפשרות להיות
מרגישים את הסכנה אז כלל ישראל מתאחד להבין שבריאת עולם -אדם הראשון .הקדוש ברוך הוא התחיל
נצחי .הוא נברא גם לעולם הזה וגם לעולם הבא ,כי זו
את הסכנה ולתמוך ,שתתקיים תורה בארץ ישראל. בריאת העולם בכ“ה באלול ,ובראש השנה -יום השישי,
הצורה האמיתית של אדם שהוא צלם אלוקים ,הוא
ובפרט כעת שאנו נמצאים בימי הרחמים והסליחות יום של בריאת אדם .והיינו שכיון שזה יום בריאת האדם,
ראוי לחיים נצחיים.
אין זכות גדולה מזו להיות שותפים בתורת א”י ,ויעמוד והאדם חוזר לנקודת הבריאה שלו ,חוזרים ובודקים עד
חיי נצח -אין הכוונה שהוא חי לעולם ועד ,חיי נצח ,הפשט כמה הוא התקדם במסלול ובמטרה שלשמה נברא.
הדבר לזכות בימי הדין.
שהוא חי אמנם בגוף חומרי ובמציאות החומרית של
בישעיה כתוב "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו
זרעך -להשיג אהבתו'. אולם ,כאשר האדם מתרומם למדרגה גבוהה יותר ,הוא העולם הזה ,אבל התפיסה שלו על החיים היא החיים
ועל דרך זה יבואר גם מה שביאר בדברי חז“ ל (ברכות
מכיר בכך שנשמתו היא חלק בלתי נפרד ממהותו שלו של הנצחיות ,הוא חי במציאות של רוחניות ,הוא חושב
יט ,א) כי תלמיד חכם שעבר עבירה ודאי עשה תשובה, עצמו ,וזה מכיוון שהקב“ה נפח באפיו נשמת חיים ,הרי כל קרבת השם .זה חיי נצח ,הוא לא חי במימד של חיי
היינו שאצל תלמיד חכם שכל העסק שלו בתורה ,הוא שצלם האלוקים שבו הופך להיות חלק מה'אני' שלו. שעה ,אלא במימד הנצחי של החיים.
מתרומם מהחומריות ומגסות הרוח ,הוא חי בתפיסה ברגע שהאדם מפנים שהרוחניות איננה דבר חיצוני כאשר אדם נחתם בראש השנה לחיים ,הכוונה שהוא
גבוהה ,וערלת הב שלו חלשה ,ובתפיסה שלו התורה היא אלא עצם מהותו ,הרי שכל פגיעה בנשמתו או ריחוק זוכה לאותו צורת חיים שנברא בהם מלכתחילה ,יצירה
מהותו והרצון שלו לקרבת ואהבת השם הוא ה'אני' שלו, מהקדושה נוגעים לו אישית ואכפת לו מזה ,שכן הם של שתי יודי״ן ,לחיים חומריים אבל גם ובעיקר לחיי
ולכן כל חטא נתפס כמעשה חיצון כתוצאה מתקיפת פוגעים ב'אני' האמיתי שלו. נצחיים ,הוא אמנם חי בעולם הזה ,אבל הוא 'בן עולם
היצר שאינו משקף את זהותו האמיתית ,כי בתפיסה יסוד זה עולה גם מדברי החזו“ א בספרו 'אמונה ובטחון' הבא' ,הוא חי חיים נצחיים ,הוא אדם דקדושה ,שמחובר
שלו הוא שייך לקוב“ ה ישראל ואורייתא חד ,החרטה (שעי ד') .שם עומד החזו“ א על התופעה שאדם עשוי לחיי נצח ,זה משפיע על כל החיים שלו ,וכל צעד שהוא
מתעוררת בו מיד והוא חפץ לשוב למקורו. ללמוד מוסר ועדיין להיוותר ללא כל שינוי פנימי .ומבאר עושה ,זה חיים של נצח ושל עולם הבא ,הוא אדם אחר
וצריך לדעת שבבחינה הזו יש משמעות לכל מדרגה זאת שבשונה מלימוד ההלכה שעוסק בגדרים ברורים לגמרי ,וזהו בן עולם הבא.
הכי קטנה של תשובה ,כי כל תשובה פועלת רוממות של איסור והיתר כשר או טרף ,לימוד המוסר לעומת ובנקודה הזו ,מגיע גם שאר החלקים של המשפט
מסוימת ,וכל רוממות היא עוד יציאה מערלת הלב. זאת מדבר על דברים עדינים על הרגשים דקים ,וכדי שבראש השנה ,שמאחר וזה התכלית של בריאת האדם,
הקדוש ברוך הוא הבטיח בתורה שאחרי שהוא עוזר לקבל דברי מוסר נדרשת עדינות הנפש ,ואדם המצוי להיות יצירה בשני העולמות ,ממילא כל חייו בעולם הזה
להסיר את ערלת הלב הזאת ' -הבא ליטהר מסייעין ב'שפלות הנפש' ומשוקע בגסות החומר ,חסרים בו תלויים ברמה בה הוא חי את חייו בהתאם לחייו בשניי
אותו' ,והסיוע הוא שעל כל מאמץ שלנו אנו זוכים להיפטר הכלים הנפשיים לקלוט מסרים רוחניים עדינים ,המוסר העולמות ,אדם שחי כמו שצריך ,הוא יקבל חיים בעולם
מעוד קצת ערלת הלב .ועל ידי שמשמים מורידים את לא מעורר את הנפש שלו ,ולא זו בלבד שלא ישיג את הזה בהתאם לחיי נצח של העולם הזה שיזכה להם.
המחיצה הזאת ,האדם יכול להתרומם .ואחרי שמתרומם התועלת ,אלא שעבורו לימוד זה עשוי אף להזיק.
אבל עיקר הנושא בראש השנה זה חיי נצח ,אדם יכול
זה מצב אחר ,פתאום שייך לדבר איתו על דברים יותר ואומר החזו“ א שהדרך היחידה להחלץ מאותה שפלות לחיות בעולם הזה -חיי פשטות רדודים ,ובצורה כזו הוא
גבוהים ,יותר רוחניות ,התורה מענינת אותו ,והוא חפץ הנפש היא באמצעות עמל התורה .התורה חודרת לנפשו כמו שאר הבריאות ,והוא יכול לזכות לחיים כמו אדם
בלהיות יותר קרוב לקב“ה ,הנשמה מעניינת אותו, של האדם ומרוממת אותו מעל גסות החומר .אדם גס היינו נצחי ,אדם בעל שיעור קומה ,אדם בעל צלם אלוקים.
העבירות הופכות למשהו שמזיק לו וצריך לחזור עליהם אדם שחי בגסות הרוח ,אין לו רגש דק של רוממות ,כמו
בתשובה ,וזה רק הולך ומתגבר. שכתוב על ׳אוכל בשוק' שהוא פסול לעדות ,זוהי גסות הרוח. אהבת השם כחלק מעצמותו של האדם
אך האדם העוסק בתורה הרי הוא עוסק בעניינים הנה רבינו יונה בתחילת שע“ ת כותב וז“ל ,והתבאר
ברכת השיבנו -סדר התשובה __ מרוממים וזה מרומם את כל תפיסת המציאות שלו, בתורה ,כי יעזור ה' לשבים כאשר אין יד טבעם משגת
לאור דברים אלו ,מתבאר הסדר שתיקנו לנו חז“ל בברכת אבל בעיקר מפני שהתורה הופכת להיות קניינו העצמי ויחדש בקרבם רוח טהורה להשיג מעלת אהבתו,
התשובה שבתפילה' :השיבנו אבינו לתורתך ,וקרבנו וחלק בלתי נפרד מה'אני' שלו .ועל ידי זה עניינים רוחניים ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי
מלכנו לעבודתך ,והחזירנו בתשובה שלמה לפניך'. הופכים ממושגים חיצוניים שלא קשורים אליו ,לדברים מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך ,ואומר
השלב הראשון מוכרח להיות השקיעה בעמלה של תורה, שנוגעים בנקודה הפנימית ביותר של כל הווייתו. בסוף הענין ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך -להשיג
שכן עמל התורה הוא המזכך את החומריות ומסיר את מתוך כך מתבאר כיצד יכול האדם להגיע לאהבת השם. אהבתו ,ע“כ .מבואר שאדם העושה תשובה ,זוכה
ערלת הלב .מתוך 'השיבנו לתורתך' ,האדם מתעלה מצוות אהבת השם איננה סתם ציווי על רגש חיצוני, לאהבת השם ברמה שלא היתה ברת השגה בשבילו
ומכיר בקרבתו לקב“ה ,אומרים בשם הגר“י מסלנט אלא שכמו שכתוב בספרים 'קוב“ה ישראל ואורייתא קודם התשובה.
שההכנה הכי טובה ליום כיפור הוא להכין 'שטיקל תורה' חד' .כח זה של אהבת השם טמון עמוק בצלם האלוקים כראיה לכך מביא ר“י את הפסוק "ומל ה' אלקך את
רציני ,וזה כי באמת השקיעה בלימוד מביאה את האדם שבאדם והוא חלק מעצמיותו ,ועל פי הטבע הפשוט של לבבך ואת לבב זרעך“ ,וכידוע בפסוק זה מרומז חודש
לרוממות שבה הוא מתנתק מערלת הלב ומתחבר לצלם האדם ,אהבת השם היתה צריכה לחיות בקרבו תמיד, אלול ,כי אלול זו הזמן למילת ערלת הלב ,ויש להבין מה
אלקים שלו. האדם אמור לאהוב את השם כי הוא צלם אלקים ,ובתוכו עניין מילת ערלת הלב לדרגת אהבת השם גבוהה יותר.
ואחרי שאדם מתחבר ל'אני' הרוחני שלו מגיעים ל'קרבנו קיימת נשמה אלקית.
בהקדמה לספר 'שערי יושר' עומד הגרש“ ש על קושיא
מלכנו לעבודתך' ,לחיות חיים של עבודת השם ,של קיום אבל מנגד קיימת 'ערלת הלב' וזו הסיבה לכך שאנו יסודית .שהרי טבעו של אדם שהוא אוהב את עצמו
תורה ומצוות ,ולרצות תמיד בקרבת ואהבת השי“ ת, מתקשים להרגיש אהבת השם ,וחיבור לתורה הקדושה, ודואג לצרכיו ,ואם כן ,כיצד תתכן מצוות 'ואהבת לרעך
לחוות יותר חיבור ושייכות עם הקדושה. ערלת הלב היא מחיצה של ממש והיא אוטמת את כמוך' או מצוות 'אהבת השם' ,והלוא אדם מטבעו נוטה
ומתוך כך מגיעים למדרגה של 'תשובה שלמה לפניך', הלב ,ומונע מהכוחות הפנימיים והאמיתיים של הנפש לאנוכיות ואיך יתכן לחייב אדם לאהוב את בוראו או
לחיות חיים האמיתיים ,ההבנה שהחיים האמיתיים אינם להאיר ולהתגלות ,היא מסתירה מאיתנו את המציאות זולתו כמו שאוהב את עצמו.
פה בעולם הזה אלא חיים של נצח ,חיים שזוכים בהם האמיתית שישראל קוב“ה ואוריתא חד ,וככל שהאדם
ומשיב על כך הגר"ש שקופ ביסוד עמוק :אכן ,האדם
להארת פנים מהקב“ה ,אין דבר טוב מזה .וזה הטוב נותר בשפלותו החומרית ,כך היא מתעבה יותר ויותר,
לעולם אוהב את עצמו ,אך השאלה המהותית היא כיצד
האמיתי שבעולם' ,כי עמך מקור חיים' .הדביקות בהקב“ה והאדם מאבד את התחושה שאהבת השם והתורה הם
הוא מגדיר את ה'אני' שלו ,ומהו אותו 'עצמו' שאותו
הוא מקור החיים .כמו שמעיין שמחובר למקור המים, חלק מעצמותו ממש.
הוא אוהב.
למים יש לו כח קיום תמידי ,כי יש לו מקור חזק שמחיה על זה אומר רבינו יונה 'שיעזור השם לשבים כאשר
אותו ,כך חיים עם חיבור לקב“ה הם חיים של נצחיות הגרש“ ש מבאר שישנן בהגדרה זו כמה מדרגות .במדרגה
אין יד טבעם משגת ,ויחדש בקרבם רוח טהורה להשיג
זה חיבור למקור החיים האמיתיים. הנמוכה והפשוטה ביותר ,הגדרת ה'אני' של האדם
אהבתו' .ישנם מדרגות רבות של ריחוק שהאדם יכול
מצטמצמת לגופו ולחומריותו .אדם שחי במדרגה זו
וכאן אנו חוזרים למה שפתחנו בו ,המהות היום הגדול להתרחק ,אבל ככל והאדם מתחיל לשוב ,הרי שהוא
אינו מגלה עניין ברוחניות ,כי זה נתפס אצלו כמשהו
של ראש השנה לזכות ל'חיים של נצח' כבר בעולם הזה, מתרומם מהחומר והגוף ,הוא יוצא ממחיצת ערלת
זר וחיצוני ,כי לתפיסתו ה'אני' שלו הוא גופו בלבד .כל
לחיות במימד רוחני של הארת פנים ,ובתחושה חיה הלב מתחילה מתחילה להאיר לו המציאות האמיתית
דאגתו מרוכזת בסיפוק צרכיו הפיזיים והגשמיים ,לאכול
ופנימית של 'קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד'. שלו ,שהוא צלם אלקים אדם דקדושה ,והוא חש כיצד
טוב לישון טוב ושאר תענוגות הגוף ,וגם אם יעסוק תורה
הקב"ה והתורה הם חלק בלתי נפרד ממנו .וממילא גם
'זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים או במצוות ,עדיין המניעים יהיו אנוכיים כגון רדיפת
אהבת השם תתעורר בו ,וזה מה שמסיים רבינו יונה
למענך אלקים חיים'. כבוד ,בעוד שרוחניות אמיתית תישאר ממנו והלאה.
ומבאר את הפסוק 'ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב
עריכה :הרב מ .ש רבינוביץ
עומק דעתן 2
שיעורי המועדים ר>2/6
בגדר תשובה גמורה
והנה נתבאר בארוכה במקו״א דאיכא חילוק בין הרמב״ם לרבינו א.
יונה מהו עיקר התשובה ,ותמצית הדברים הם ,דלדעת הרמב״ם בפלוגתת הרמב״ם ורבינו יונה בגדר תשובה גמורה
עיקר התשובה זהו עזיבת החטא ,וכמש“ כ (תשובה ב ,ב) ,יומה היא
גמ‘ יומא (פו ,ב) היכי דמי בעל תשובה אמר רב יהודה כגון שבאת
התשובה ,הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירנו ממחשבתו ויגמור בלבו
לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה וניצל הימנה ,מחוי רב יהודה
שלא יעשהו עוד‘ .והחרטה הוא כסניף לעזר לעזיבת החטא ,דבזה
באותה אשה ,באותו פרק ,באותו מקום ,ע“ כ.
שהוא מתחרט על הלשעבר ,הרי“ז תקוה לעתיד שלא ישוב עוד
כתב הרמב“ ם )תשובה ב ,א( וז“ ל ,אי זו היא תשובה גמורה ,זה שבא
לחטא זה לעולם ,וכפי דנקט והעיר הגר“י בלאזר (כוכביאור ז) בדבריו.
לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני
אכן מדברי רבינו יונה מבואר שעיקר התשובה היא טהרת הנפש
התשובה ,לא מיראה ולא מכישלון כח ,כיצד הרי שבא על אשה
וזיכוכה ,וכמש“ כ' ,ואמנם לכל תשובה תמצא סליחה אך לא תטהר
בעבירה ולאחר זמן נתייחד עמה והוא עומד באהבתו בה ובכח גופו
הנפש טהר שלם להיות העוונות כלא היו ,זולתי כאשר יטהר האדם
ובמדינה שעבר בה ופירש ולא עבר זהו בעל תשובה גמורה ,הוא
את ליבו ויכין את רוחו כאשר יתבאר וכו‘ ,והכבס הנפש מן העוון
ששלמה אמר ”וזכור את בוראיך בימי בחורותיך“ ,ואם לא שב אלא
כפי אשר תכבס את לבה‘ .וזה נעשה ע“י החרטה שהיא העיקר
בימי זקנותו ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה אף על
הראשון בתשובה וכמש“כ רבינו יונה להלן שם.
פי שאינה תשובה מעולה ,מועלת היא לו ובעל תשובה הואא ,אפילו
והנראה בביאור פלוגתתם ,דהרמב״ם נקט דעיקר מה שהתשובה עבר כל ימיו ועשה תשובה ביום מיתתו ומת בתשובתו כל עונותיו
מועלת הוא משום השתנות הגברא ע“י התשובה ,וכמו שכתב (שם נמחלין ,עכ“ ל .ומבואר מדבריו דגדר תשובה גמורה ,הוא רק באופן
ב ,ד) 'מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי של יאותה אשה ,באותו פרק ,ובאותו מקום‘ וכדברי הגמ‘ הנ“ ל.
ובתחנונים ועושה צדקה כפי כוחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא
אכן יעוין ברבינו יונה בשערי תשובה (שער א,מט) שכתב ,וז“ ל ,עזיבת
בו ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן
חטאו בהזדמן לו והוא בתוקף תאותו .ואמרו רבותינו זכרונם לברכה:
המעשים ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה‘ .ומבואר בדבריו
איזהו בעל תשובה אשר תשובתו מגעת עד כסא הכבוד .כאשר
דצורת וכוח התשובה הוא בשינוי האיש עצמו שעבר עבירה ,דע“י
נבחן ויצא נקי באותו פרק ובאותו מקום ובאותה אשה .רצה לומר,
התשובה הרי הוא נהפך לאיש אחר ,וכביכול הוא אינו אותו האחד
כי הזדמן החטא לידו והוא בתוקף יצרו ואונו ב שרירי בטנו כעת
שעבר את העבירה.
הראשונה אשר חטא ,וכבש יצרו ונמלט מעון -מיראת השם וגאון
ובזה מבואר היטב הא דנקט הרמב״ם דעיקר התשובה היא עזיבת פחדו וכו‘ .כי אם יבוא לידי ניסיון ויגיע לידו כענין הראשון ,יציל את
החטא ,והחרטה אינה אלא כסניף לה והיא בכלל עזיבת החטא ,שהרי נפשו מיד יצרו .והנה הוא לפני ה‘ במדרגה העליונה מן התשובה,
העיקר שינוי האדם הוא בזה שמשנה את מעשיו ואורחותיו ,דכל עכ“ ל .ומבואר מדבריו שעניין זה הוא רק מעלה עליונה שהיא יותר
שא עזב את החטא הנה הוא הולך בדרכו הראשונה ומה שינוי יש מהתשובה ,ודלא כמש“כ הרמב“ ם שזהו הגדר של תשובה מעולה,
בו ,אמנם בשעזב את דרכו הרעה והרי הוא הולך עתה בדרך טובה וצ“ ב במאי פליגי.
וישרה ,הנה הוא כאיש אחר ,וכלשון הרמב“ ם הנ“ ל שעיקר מה
עוד יש להעיר בדברי רבנו יונה ,שהרי את העיקר של עזיבת החטא
שהוא משתתנה להיות אחר ,תליא בהתרחקות מן החטא ששנה
כבר מנה לעיל שם בעיקר השני (יא) ,וז“ ל ,עזיבת החטא ,כי יעזוב
בו' ,ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה‘.
דרכיו הרעים ויגמור בכל לבבו כי לא יוסיף לשוב בדרך הזה עוד,
אכן מדברי רבינו יונה מבואר דאינו נעשה ע“י התשובה כאיש אחר, ואם און פעל לא יוסיף ,כענין שנאמר” שובו שובו מדרכיכם הרעים“
אלא דהתשובה מועיל לנפש כדמיון הכיבוס לבגד וכמו שמפורש וכו‘ .וא“ כ צ“ ב ,מה נתווסף עוד בדבריו שהבאנו לעיל בגדר עזיבת
בדבריו' ,אך לא תטהר הנפש טוהר שלם להיות העונות כלא היו, החטא ,ובכלל זה יש להבין עוד מהו גדר 'המעלה העליונה‘ שניתווסף
זולתי כאשר יטהר האדם את לבו ויכין את רוחו וכו‘ ,וכענין הבגד לו יותר מעזיבת החפץ גרידא וצ“ ע.
הצריך כיבוס ,כי המעט מן הכיבוס יועיל בו להעביר הגועל ממנו,
אך לפי רוב הכיבוס יתלבן‘ .והנה מדמיון הכיבוס מתבאר דבאמת ב.
אין השב נעשה כבריה חדשה בבחינת פנים חדשות באו לכאן הרמב״ם ורבינו יונה נחלקו אם גדר התשובה הוא להיות
כאדם אחר או ענינה הוא כיבוס
א .וביסוד החילוק בין תשובה גמורה לבין תשובה שאינה גמורה ,עיין בדברי הר“ן [הדרוש השישי] משכ“ב.
עומק דעתI
■
ד. וכדנקט הרמב“ ם ,אלא דהתשובה מועלת כדמיון הכיבוס בבגד
באופן שאינו חוזר לחטא מחמת גדר אי זה גם נחשב כתשובה שענינה ניקוי וליבון הבגד עצמו ,ואף התשובה מועלת כן שע“י
גמורה נפש האדם מתנקה ומתלבנת מן העונות.
אכן נראה לבאר יותר את גדר 'המעלה העליונה' שכתב רבינו יונה, ומעתה מתבאר היטב הא דנקט רבינו יונה דעיקר התשובה היא
וזה תליא עוד בפלוגתת הרמב“ ם ורבינו יונה הנ“ ל .דהנה יש להסתפק החרטה ,דהא כל ענין החרטה הוא ניקוי וטיהור הלב כדמיון הכיבוס,
באופן שהוא עושה תשובה ומצד תוקף תשובתו והירא“ ש שבו הוא דבזה שהוא מתחרט ומצטער הרי הוא מנקה ומטהר את ליבו.
עלול לחטוא ,אך הוא עשה לעצמו גדרים שמונעים אותו מחטא., ועיין עוד בשע“ ת שם שדימה עוד את ענין החרטה לענין הטבילה,
ועיין בספר משנת רבי אהרן (ב ,עמ' קנד) דוגמא לזה ,כגון אחד שהיה וזהו כנ“ ל דגדר התשובה הוא טהרת האדם ואינו נעשה ע“י כאיש
רגיל לעבור על נדרים ,וקיבל על עצמו לא לנדור ,דהשתא וודאי אחר ,ודו“ ק.
שיותר לא יעבור על נדריו ,אך אם היה נודר היה עובר ,האם זה
ג.
נחשב נמי כתשובה שלימה.
פלוגתתם בגדר תשובה גמורה תליא בהנ"ל
והנה בפשטות נראה מדברי הרמב“ ם הנ“ ל שאי“ ז תשובה גמורה,
שהרי כתב שם לגבי זקן וחולה' ,אם לא שב אלא בימי זקנותו ובעת ובזה מתבאר היטב הא דנחלקו בגדר תשובה גמורה ,דהרמב“ ם
שאי אפשר לו לעשות מצךה שהיה עושה אף על פי שאינה תשובה דס“ ל ,דגדר התשובה הוא להיות איש אחר ,הרי נקט ד שיעור
מעולה מועלת היא לו ובעל תשובה הוא' .ומבואר א“כ בדבריו דאע“ פ תשובה גמורה הוא רק באופן שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו
שהשתא הוא אינו בא לידי חטא זה ,אך מ“ מ אי“ ז תשובה גמורה, לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה ,דבזה איגלאי מלתא דהוא
כיון שהוא אינו עומד באותו מצב שעמד בו בשעת החטא ,וא“ כ איש אחר לגמרי ,דהרי באותה מציאות שבה קודם לכן הוא נכשל
אף בנידון דידן נימא הכי דכיון שהוא אינו עומד באותו מצב של בה ,הרי באותה מציאות עצמה הוא נשמר מן החטא ,והרי“ ז מורה
החטא ועומד בנסיון מחמת הירא“ ש שבו ,א“כ אי“ ז תשובה גמורה. שהוא איש אחר ,וזהו השיעור של תשובה גמורה ,שהרי באותה
מציאות עצמה שקודם הוא נכשל בה הרי עתה הוא עומד בה ,וזה
הן אמנם דנראה דיש לחלק בזה ,באופן דנימא דדווקא זקן וחולה
אין ת שובתם שלימה ,כיון שאין ביכולתם לחטוא כמקודם מצד מוכיח שהוא איש אחר ממה שהיה קודם לכן ,וכנ“ ל.
המציאות עצמה ,ול“ ד לאדם שבידו לחטוא אלא דהוא גודר את אמנם לדעת רבינו יונה דסבר שעיקר התשובה היא החרטה ,שבזה
עצמו מלחטוא ,דשפיר י“ ל דתשובתו תשובה גמורה. הוא מכבס את נפשו ,א“ כ הכל תלוי בשיעור חרטתו ובצערו על
אכן נראה שיש לתלות נידון זה בפלוגתת הרמב“ ם ורבנו יונה הנ“ ל כשלונו בעבירה ,וכל שהוא מתחרט חרטה גמורה הרי עשה תשובה
בגדר מצוות תשובה .דנראה שלדעת הרמב“ ם שעיקר התשובה גמורה ,ומצד מצות התשובה עצמה ליכא שום מעליותא לחזור
הוא מה שנעשה לאדם אחר ,א“כ אי“ ז אלא באופן שרק מצד עצמו לאותה מציאות שנכשל בה קודם לכן ולעמוד בצדקו ,דהתשובה
הוא לא יחטא עוד ,דבזה הוא מורה שהוא אדם אחר ,אכן באופן תלויה רק בחרטת הלב ,וכפי שיעור חרטתו כך שיעור תשובתו,
שמצ“ ע הוא עלול לחטוא ,אלא שהוא גודר עצמו שלא יגיע לידי ובאמת דכל הענין שלעמוד באותו הפרק וכו' ,הוא רק בתורת
חטא ,הרי אי“ ז תשובה גמורה ,דאכתי לא חזינן שהוא אדם אחד מעלה עליונה גרידא ,ואי“ ז ענין לעצם מעשה התשובה ,וכמש“נ.
מכפי שהיה בזמן החטא .אכן לדעת רבנו יונה שעיקר התשובה ובזה מבואר עוד מה שהערנו בתחילה מהו גדר המעלה העליונה
היא החרטה ועקירת הרצון שלא יבא עוד לידי חטא ,הרי אף באופן שניתווסף לו בעמדו בנסיון של אותו פרק וכו' ,יותר מכל עזיבת
שהוא גדר עצמו שלא יבא לידי חטא הרי“ ז תשובה גמורה ,דסוכ“ ס החטא גרידא ,דבכל עזיבת החטא הרי אף שמבחינת החרטה ועזיבת
הוא עזב לגמרי את דרכו הראשונה ,וגדריו מוכיחים שהוא מתחרט החטא בלבו הוא בדרגה כזו שלא ישוב עוד לאותו החטא לעולם,
באמת על מה שחטא ושב בתשובה גמורה. והרי הוא עומד בדרגת התשובה במדרגה העליונה ,אך מ“ מ הרי
ומעתה נראה דזהו החלק בין עזיבת החטא גרידא דסגי לענין מצות המציאות מוכיחה שאע“ פ שאדם מחליט בלבו בכל עוז שלא ישוב
התשובה ,דזה מהני אפי' באופן שהוא אינו חוטא רק מחמת ירא“ ש עוד לחטא ,אך מ“ מ בהזדמן לפניו במציאות של חטא ,הרי יתכן
אלא שהוא גודר עצמו שלא יבא לידי נסיון ,אכן באופן שהוא עוזב שיכשל בו אע“ פ שקודם לכן היה ליבו גמור עמו שלא יחטא עוד,
את חטאו באופן שהוא עומד בנסיון מפני יראת השם וגאון פחדו, ובאמת שמצד מצות התשובה אין בו חסרון שהרי הוא נתחרט בכל
הרי יש בזה מעלה עליונה כלשונו של רבינו יונה ,שהרי הוא אינו לב לגמרי ,אלא מ“ מ בשעת נסיון עצמו הוא נכשל ,אכן היכא שהוא
חוטא מחמת ירא“ ש ,ולא רק מחמת 'יראת חטא' גרידא ,שהוא עומד בנסיון הרי“ ז מדרגה עליונה שהיא יותר ממדרגת התשובה
גודר עצמו מלחטוא ,ודו“ ק. שהרי הוא לא נכשל בפועל בעבירה ,ודו“ ק.
---------------- S 8 8 8 ---------------
לתדוכוות והנצהות052-7198746 | 052-7155596 :
ניתן לתרום גם בהעברה בנקאית :בנק | 17סניף | 635חשבון 117122
להצטרפות לקבלת הגיליון במיילgmail.com@2715559 :
בס״ד
^פיקי סי )
2 0
מתורת רבינו ראש הישיבה מרן הגאון רבי שרג^ שטינמן שליט”א
ימים נוראים תשפ״ז
®-־ג@ החסד במצות התשובה®-@<1
לכו ^1מים ומאחר שבשכל הפשוט נראה לנו שלא יועיל מדוע איחור התשובה שייך לעמי הארץ
תשובה ,וכמ״ש המס״י כי איך יוכל להסיר המעשה כתב המג״א (סי' פ״ח) שמיום הראשון של סליחות
העשוי מהמציאות ,לכן גם חושבים עמי הארצות
ראש השנה שחל בשבת שזה קשה מאד.
זה כבר נקרא 'ימים נוראים' ,ויש שאומרים סליחות
כבר מר״ח אלול ,ואנו מהשבוע שלפני ר״ה.
הנה ביום טוב של ראש השנה שחל בשבת תיקנו
חז״ל שלא יתקעו בשופר ,והטעם מבואר בגמרא וע״ז אמרה תורה בפרשתנו )ל ,יב( לא בשמים ורבינו יונה בשע״ת )א ,ג( כותב ביטוי חריף מאד,
)ראש השנה כט ,ב( דהכל חייבין בתקיעת שופר ואין היא וגו' ולא מעבר לים היא ,כי קרוב אליך הדבר שלא יימצא איחור התשובה זולתי בעמי הארץ ,מפני
הכל בקיאין בתקיעת שופר ,וגזרינן שמא יטלנו בידו מאד בפיך ובלבבך לעשותו ,ולדעת רש״י זה נאמר שאמרו חז״ל )ברכות יט ,א( אם ראית ת״ח שעבר
וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות על תורה ,אכן הרמב״ן פי' שזה נאמר על מצות עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום כי בודאי עשה
הרבים.
התשובה ,ואמר לא בשמים היא וגו׳ ,כי בשכל תשובה ,וא״כ מי שמאחר ולא מזדרז לשוב ,בודאי
ויש לחקור האם חז״ל עקרו את המצוה וגם אם הפשוט אדם יחשוב שזה בשמים ומעבר לים ולא שהוא עם הארץ ולא ת״ח.
יתקע לא יקיים כלל מצות תקיעת שופר ,או דילמא
יקיים מצווה דאורייתא ,אך יעבור על איסור דרבנן מציאותי שיחזור בתשובה ,והוצרך הכתוב לומר ולכן בברכת התשובה בשמו״ע מבקשים 'השיבנו
שגזרו שלא לתקוע כשחל בשבת. שזה לא כך ,אלא בפיך ובלבבך לעשותו ,זה קרוב אבינו לתורתך' ואח״כ 'והחזירנו בתשובה שלמה' ,כי
ונחלקו בזה האחרונים ,דעת רעק״א )דרוש וחידוש מאד בתוך הפה והלב שלך ,ותלוי בך! התשובה לתורה מביאה לתשובה שלמה ,ומי שלומד
מערכה ח( שנשאר קיום המצוה דאורייתא ורק ועיקר העבירות המצויות אצל בני תורה קשורות תורה בוודאי מבין ומרגיש את הצורך לעשות תשובה.
עובר על איסור דרבנן ,ואילו החלקת יואב בספרו לדיבורים לא טובים כגון לשה״ר וליצנות ודברים וצ״ב למה הגדיר רבינו יונה את מי שלא עשה תשובה
קבא דקושייתא )צט ,א( נקט שחז״ל הפקיעו לגמרי
בטלים ,וכן אמירת קדיש וברכות בלא כוונה, כעם הארץ ,הרי לכאורה זה שייך יותר ליראת שמים,
את המצוה דאורייתא ,ודימה זאת לתוס' בסוכה )ג,
א( דהיושב בסוכה ושלחנו בתוך הבית ,גזרו חז״ל
והתביעה על בני תורה גדולה יותר ,ולכן צריכים ויתכן הטעם כי רק מי שלומד תורה יודע שיש
דמשום החשש שמא ימשך אחר שולחנו אינו יוצא יותר קבלה להיזהר מזה. אפשרות לתשובה ,ובשכל הפשוט לא חושבים
אפילו מן התורה.
אפילו קבלה שאינה גמורה יש בה מעלה כלל שתשובה יכולה להועיל ,וממשיכים בשגרת
ולכאורה יש להקשות דבגמ' ראש השנה )כט ,ב( תנן החיים.
שבמקדש עצמו היו תוקעים גם בשבת ,וגם כל עיר והנה לפעמים אדם חושב כי כבר הרבה פעמים
וזהו שאמרו בגמ' )מגילה יז ,ב( ומה ראו לומר
שהיא רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא תוקעין. קיבלתי ע״ע ולא החזיק הרבה זמן ,אבל צריך לדעת
תשובה אחר בינה ,כלומר מדוע הברכה של תשובה
ויל״ע אמאי לא נימא דכל מי שגר בעיר אחרת יהא כי עצם הקבלה גם כשיודע שלא יחזיק מעמד
היא אחרי אתה חונן ,משום שכתוב ולבבו יבין ושב
מחויב לבוא לעיר ,ובשלמא לקבא דקשייתא שחז״ל שנה שלמה יש בה מעלה ,ומצינו במלכים )ב' יז(
ביטלו את החיוב דאורייתא בגבולין ,פשוט שאדם ורפא לו ,ולכאורה מדוע צריכים בינה כדי לשוב?
שהיו אנשים שבאו מכותא ,והם הקרויים כותים,
אינו מחויב לבוא למקום אחר ולהתחייב ,אבל לפי והתיישבו בערי שומרון שבא״י ועבדו ע״ז ,ולכן שלח
אלא הפי' כנ״ל ,כי בשכל הפשוט לא חושבים
הגרעק״א דגם מדרבנן נשאר החיוב דאורייתא ורק שמועיל תשובה.
בהם השם את האריות והיו הורגים בהם ,והתגיירו
א״א לקיים מצות שופר בגבולין ,מדוע לא יהיה
מחויב לבוא למקום שיכול לתקוע בו. מחמת פחד מהאריות אבל עדיין המשיכו לעבוד את חסד התשובה נגד השכל הפשוט
ואפשר ליישב דהנה במגן אברהם )סימן תקפ״ח אלוהיהם. וכמו שידוע הירושלמי )מכות ב ,ו( עה״פ טוב וישר
ס״ק ד( הקשה אמאי צריכים להגיע לגזרה חדשה וידוע בכמה מקומות בש״ס שנחלקו תנאים האם יש השם ,למה הוא טוב? מפני שהוא ישר ,ולמה הוא
של שמא יעבירנו ,והלא יש איסור בכל שבת ויו״ט לכותים דין גרי אמת ,שאע״פ שהתגיירו מחמת פחד ישר? מפני שהוא טוב ,ע״כ יורה חטאים בדרך -
שלא לתקוע בשופר משום שבות ,שמא יבוא לתקן שמורה דרך תשובה .והיינו שישר זה מידת הדין,
אבל למעשה הם קיבלו גירות ודינם כיהודי העובד
כלי שיר ,ועיין קה״י )ראש השנה סימן כ״ג( שהאריך וטוב זה לפנים משורת הדין ,ואצל הקב״ה שייכים
טובא בקושיא זו. ע״ז ,או שהם גרי אריות שלא חלה עליהם גירות כלל
ויש להם דין גויים ,כי לכתחילה לא היתה קבלתם שני הדברים ,שהוא גם טוב וגם ישר.
ולכאורה נראה דאכן אם חז״ל לא היו גוזרים גזרה
מיוחדת שלא לתקוע בשבת אלא מהדין הכללי של גמורה אלא רק מפחד האריות. ומביא הירושלמי ששאלו לחכמה חוטא מהו עונשו,
שמא יתקן כלי שיר ,באמת היה חיוב לכולם לבוא אמרה 'חטאים תרדף רעה' ,וכן שאלו לנבואה,
וצ״ב למ״ד גרי אריות ,למה אחרי הגירות הפסיקו
לירושלים או למקום שסמוך ונראה ,כי החיוב האריות להרוג בהם ,הרי האריות הם שלוחי הקב״ה,
ואמרה 'הנפש החוטאת היא תמות' ,ורק כששאלו
קיים והחשש שמא יבוא לתקן כלי שיר אינו פוטר להקב״ה אמר 'יעשה תשובה ויתכפר לו'.
והוא יודע האמת שאינם רוצים להיות גרים ממש,
מלקיים את המצוה ,והוי כשופר שמונח על גבי
שהרי א״א לשקר להקב״ה. ומבואר שע״פ השכל הפשוט ,ע״פ החכמה
האילן שאסור מדרבנן לעלות על גבי אילן אבל אין
זה פוטר מלקיים את המצוה אלא יהא מחויב לחפש אלא רואים מזה לכאו' ,שעצם הרצון להתעלות והנבואה הפשוטה ,היה צריך להיות שלא שייך
שופר אחר. תשובה ,וכמ״ש במס״י )פרק ד( כי הנה באמת איך
ולהשתפר כבר מרומם את האדם! ואף שידעו
אבל מאחר שחז״ל גזרו על גוף המצוה הזו בתקנה יתקן האדם את אשר עיוות ,והחטא כבר נעשה,
שיהיה קשה להם להחזיק ,אבל הם קיבלו ורצו
מיוחדת שלא לקיים את המצוה ,אם כן אין חיוב להשתפר ,וזו כבר מדרגה אחרת ,וזהו מה שעלינו
הרי שרצח האדם את חברו ,הרי שנאף ,איך יוכל
לבוא למקום שחייבים בו בתקיעה ,דאדרבה חז״ל לתקן הדבר הזה ,היוכל להסיר המעשה העשוי
תיקנו שלא לקיים את המצוה ,ואף שלא ביטלו את לזכור ,שאם אדם מקבל על עצמו גם אם אינו יודע מן המציאות ,הרי זה עשוי ,ורק מידת הרחמים
הקיום דאורייתא ,מכל מקום מאחר שאסרו לקיים כמה זמן יחזיק ,מ״מ עצם הרצון מרומם אותו היא הנותנת ,והקב״ה עושה חסד וטובה שמועיל
את המצוה שוב אינו מחויב בה. ומתעלה בזה. התשובה.
ולפי זה מיושבת קושיית המג״א דלהכי תיקנו ורק ייזהר שלא לקבל קבלה גדולה וקשה שיודע וכך מתחיל רבינו יונה בספרו שערי תשובה ,מן
תקנה מיוחדת ,כדי שלא יהיו מחויבים כולם לבוא בוודאות שלא יוכל לקיימה ,כי אז לכתחילה לא
לירושלים ,וכן מיושבת הקושיא על הגרעק״א מדוע הטובות אשר היטיב השי״ת עם ברואיו ,כי הכין
נתכוון באמת לקבל ,אלא יחליט על קבלות קטנות להם הדרך לעלות מתוך פחת מעשיהם ולנוס מפח
אין חייבים לבוא ,כיון שזו גופא תקנת חז״ל שלא
יהיה חיוב במצוה.
שרוצה באמת לקיים. פשעיהם וכו' ,ולימדם והזהירם לשוב אליו כי יחטאו
[נמסר אחר ״הוועד השבועי״ במעונו ,ערב ראש [משא הכנה לימים נוראים בהיכל ישיבת ״קול לו לרוב טובו ויושרו כי הוא ידע יצרם ,שנאמר :טוב
השנה תשפ״ד] תורה״ ירושלים ,אלול תשפ״ג] וישר השם על כן יורה חטאים בדרך ,ע״כ.
עלה רעיון כדי לעורר את התלמידים ,לצרף להם ורוצים שאהיה חזן בראש השנה בשני הימים שחרית הזכות לזכות את הרבים
שירים בחלק מהסליחות ,כגון מכניסי רחמים, ומוסף .ונפשי בשאלתי כיצד לנהוג ,כי ההרגשה שאלה :בתקופת הקורונה פתחנו מנין שעדיין נשאר
והביאותים אל הר קדשי וכדו׳ .מצד אחד השירה היא שאני מפספס את התפילה המרוממת במניין בימים נוראים ,ומתפללים בו קרוב למאה איש,
יכולה לחבר אותם יותר לסליחות .אך אולי הסליחות הישיבתי דווקא בימים הנוראים שכל כך חשוב ויש לנו חזן צעיר ומוצלח שרוב הפעילות עומדת
אמורות להיות ללא שירה? להתפלל בצורה טובה ומרוממת? בזכותו .כעת הוצעה לו חזנות בבית מדרש גדול של
רבינו :זה לא מתאים לסליחות ...לכל דבר יש זמן מתי רבינו :אין דבר יותר גדול בעולם ממזכה הרבים. כ־ 350איש והוא רוצה לעזוב ולעבור לשם .האם מה
עושים אותו ,ואכן בראש חודש ובימים טובים נוהגים בשמים לא מחפשים את התפילות הישיבתיות שלך... שאצלנו הוא הרוח החיה זו סיבה שיקדים אותנו
לשיר ,אבל בסליחות אע"פ שאין איסור לא עושים זאת. בימים נוראים צריכים זכויות וזה זכות הרבים! גם בשיקוליו?
לתרום קידוש לאוכלים לפני התקיעות זכורני שמו״ר המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זללה״ה רבינו :אי אפשר להכריח אותו ,למעשה יש בזה זיכוי
שאלה :בקהילתנו הגיע אחד המעוניין לתרום את שאצלו תפילה בישיבה הייתה לפני הכל ,אך בכל זאת הרבים ב'רבים' יותר גדול ...יותר אנשים ,יותר זכות.
הקידושא רבה בראש השנה לפני התקיעות ,אולם כשהיו באים כל שנה מכל מיני מושבים וקיבוצים מנין ישיבתי מרומם ,או חזנות למניין מבוגרים
העירו לו שהרבה סבורים שיש בעיה חמורה לאכול לבקש שבחורים יבואו להתפלל אצלם כחזנים וכדומה, שאלה :אני נוהג כל השנים להתפלל במניין ישיבתי
לפני התקיעות ,וגם אם מותר לאכול ,הרי צריך לאכול הוא היה מדרבן ומעודד ללכת לעשות זאת ,היות וזה גדול .בשנה שעברה ביקשו ממני לגשת ולהיות
ממש בשיעור מצומצם ,אם כן אולי עדיף לא לתרום, זיכוי הרבים. חזן בבית כנסת ישן עם כ־ 15מתפללים שרובם
שחס ושלום לא תצא תקלה על ידו .מה הנכון לעשות? סליחות בשירה בתלמוד תורה זקנים ,ונשארו בלי חזן למוסף ביום הכיפורים .זו
רבינו :תמיד יהיה מי שיכין קידוש לאלו המקילים שאלה :בתלמוד תורה אצלנו כיתות ז׳-ח׳ מתפללים לא הרוממות הרגילה הישיבתית שהתרגלתי ,אבל
לאכול ,וכיון שבין כך יאכלו ,בוודאי יש זכות לסייע. בבית הכנסת של הת״ת במניין ,וכעת בימי הסליחות הסכמתי .כעת מפצירים בי שאין להם שום חזן
דברים שהביא רבינו מרבותיו וזקניו מצוקי ארץ זיע״א
ואמנם מביא המשנ״ב בשם האר״י שאחרי חצות כבר התעורר המלאך על ידי לקראת הימים הנוראים נביא מהנהגות רבותינו הגדולים ,כפי
התפילות והתקיעות ,אולם אאמו״ר טען שאכן כך היה אצל האר״י שהיה לו עסק שנשמעו מפי רבינו שליט״א במהלך השנים. p
עם מלאכים ,אבל אנו כדאי שגם אחר חצות לא נישן ...ואפילו לנשים היה אומר שהן לימוד תורה בראש השנה ^״־
צריכות שיהיה להן מזל ,ועדיף שלא יישנו. סיפר רש"ר תלמיד רבינו שליט״א ,שזכה ללמוד לפני כארבעים וחמש
אמנם מו"ח הגרח״ק תמיד היה אומר שכל מה שכתוב שלא לישון הוא דווקא על שנה בישיבת קהילות יעקב שעמדה בראשות רבינו והגר״ח קלופט ~g
מיטתו ,ולנום על מקומו אפשר ,וזה אינו סימן רע .ואחרי חצות היה מקל לישן אפילו שליט״א ,ובאותן שנים הנהיגו בישיבה שיקיימו את תפילות ראש השנה ^
על המיטה כיון שכך ראה אצל החזו״א ואצל אביו הסטייפלר. בישיבה קטנה בשני הימים ,ורבינו שימש כחזן ברוב התפילות. ^
תפילת נשים וילדים בראש השנה וסיפר שבליל ראש השנה אמר להם רבינו שליט״א בשם אביו מרן ך
אאמו״ר אמר כמה פעמים שאמא שמטפלת בילדים ובקושי מצליחה לפתוח את הגראי״ל ,שמובא במדרש (בראשית רבה א ,יד) שהאות א' רצתה שבה ©
המחזור בראש השנה ,אין לה מה לדאוג איזו שנה תהיה לה .אדרבה ,בזכות המצוה תתחיל התורה ,אבל כיוון שבאות א' יש גם לשון ארור ,לכך התורה לא
הזאת שמוטלת עליה ,שמטפלת בילדים ,תזכה לשנה טובה .והחפץ חיים אמר מתחילה בה ,אלא באות ב' שהיא לשון ברוך .הרי שההתחלה צריכה ׳®
לאשתו בזמן שהיו הילדים קטנים ,שהיא פטורה בכלל מלהתפלל. להיות בדבר טוב ,ואם כן בעמדנו בפתח השנה החדשה צריכים אנו ()g
ופעם שאלו את אאמו״ר על ילד קטן שהגיע לחינוך וקשה לו להתפלל בראש השנה להתחיל בדבר טוב ,ואין טוב אלא תורה .ולכן עודד רבינו שבמקביל )y
גם שמונה עשרה של שחרית וגם שמונה עשרה של מוסף ,האם עדיף שיתפלל לתפילות בישיבה יתקיימו סדרי לימוד גם בימי ראש השנה. ©
שחרית ,או שמא עדיף להתפלל מוסף שיש בה אמירת מלכויות זכרונות ושופרות. בשנה אחרת הוסיף רבינו שחמיו מרן הגר״ח קניבסקי אמר לו שמרן *
והשיב ,שעדיף לחנך אותו בתפילת שחרית. החזון איש העיר בכאב שבישיבות מאריכים בראש השנה יותר מדי
בתפילות ,ואמר החזון איש שצריכים גם ללמוד תורה ,והביא לכך ראיה
מנהג תשליך מהגמרא במסכת יומא (עז ,ב) שם מסופר שרב יוסף התיר לבני בי תרבי לעבור במים
במשך שנים רבות מרן החזו״א לא היה הולך לתשליך ,ולכאורה סבר כהגר״א (מעשה כדי לבוא לפרקא ,ופירש רש"י ,שיהיו דורשים ביום הכיפורים .מכאן רואים שגם ביום
רב סימן ר"ט עמ' רל"ג) .אבל בשנים הראשונות שהגיע לבני ברק הלך ,ויתכן שהיה זה שכולו תפילות צריכים להוסיף ולעסוק בתורה.
בגלל שרוב התושבים היו חסידים ,ולא רצה לשנות ממנהג המקום .זכורני בצעירותי קידוש לפני התקיעות
ממש שהיו שנים שאאמו״ר והגרמ״י ליפקוביץ היה עולים אחרי מנחה על הגג של
הסבא הסטייפלר הקפיד מאוד שלא לאכול קודם התקיעות ,ואף כשהיה אסור לו
כולל חזון איש יחד עם כל הציבור ,שם ראו את הים ואמרו תשליך .אבל בדרך כלל לצום .וכן נהג בנו הגרח״ק .אאמו״ר היה אומר לבעל תוקע שיכול לקדש ולאכול
נהג אאמו״ר כדעת הגר״א שלא לומר תשליך. לפני התקיעות ,וכן היה אומר לאלו שקשה להם שיכולים לקדש ,אך לעצמו הקפיד
מו"ח הגרח״ק סיפר שבצעירותו הלך בראש השנה עם אביו הסטייפלר מחוץ לעיר מאוד שלא לאכול שום דבר לפני התקיעות .והרבה פעמים הגיע בסוף התפילה ממש
לנהר הירקון ,ושם היו אומרים תשליך .וזכורני שבערוב ימיו היה הסטייפלר פותח את עד חצות ,והתפלל מיד מנחה ,כי חשש לאכול לפני מנחה .ופעם הגיע לבית המדרש
ברז המים ואומר תשליך על יד הברז .ומו״ח בשנים מאוחרות יותר היה עולה על בניין 'אוהל תמר' לסנדקאות קודם התקיעות ,ואחר הברית ראה שהציבור אוכל ,ותמה
גבוה באזור הבית ומשקיף אל הים בתל אביב .ואחרי כן במשך הרבה שנים היה הולך וכי כולם חולים?!...
אל בנו רבי אברהם ישעיהו ,ושם היה אומר תשליך ליד אקווריום שבתוכו דגים .הוא פעם שמעתי מהרב מפוניבז' שאמר שהמנהג שעשו קידוש קודם התקיעות הוא כיון
היה אומר 'מי ?קל כמוך' ואת כל התפילות מהחיד״א המודפסות בסידורים. שבאים להתפלל בישיבה גם ילדים מבתי אבות (היו להם ששה ספסלים מיוחדים,
מרן הגרי״ש אלישיב תמיד אמר תשליך בחצר ליד ביתו ,על יד בור שהיו בו מים בעבר. ר"מ טורק ור"א זית היו אחראים עליהם) והם היו מסכנים ורעבים ,לכן היו עושים
וסיפר נכדו שבשנה שעבר טיפול רפואי מורכב ולא היה יכול לצאת מהבית ,אמר קידוש.
הגרי״ש שהשנה הוא נוהג כמו הגאון שלא אמר תשליך .הציעו להביא לו אקווריום עם שינה בראש השנה
דגים ,והוא לא ראה בזה שום עניין ,ואמר שזה כמו לקחת כוס מים ולעשות תשליך... הרמ״א (סימן תקפג סעיף ב) כתב שנוהגים שלא לישן ביום ראש השנה ,ובירושלמי
רבינו שליט״א עצמו נוהג לומר את כל הנוסח והתפילות ,אבל לא על מים ,אלא בביתו נאמר :מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה .כלומר ,כיון שבאותו זמן הוא בטל ואינו
אחר מנחה ,באומרו שאמנם נוהגים כהגר״א ,אולם כזאת תפילה יפה של החיד״א פועל ביום הדין מה שצריך ,הוא מפסיד .אאמו״ר טען שלפי זה אין סברא לחלק בין
חבל להפסיד... אם ישן על גבי המיטה ובין אם יושב על הכיסא ומנמנם ,העיקר שבאותו זמן אינו
[מכתבי תלמידים] פועל כלום ,וכמו שכותב המשנ״ב שיושב ובטל כישן דמי.
־ J V־ ־ J
ניתן להאזין למשאות הכנה לקראת הימים הנוראים,
וכן לאלפי שיעורים ,שיחות ,ועדים ,שותי״ם, לעילוי נשמת ליצירת קשר לקבלת הגיליון ולשותפות והנצחות
ענייני הפרשה והמועדים ,כנסים ואירועים שונים, הגאון רבי מנחם מנדל ב"ר אריה קליין זצ׳׳ל ניתן לפנות למערכת ׳אפיקי מים׳
ענייני חינוך ,ועוד רב קהילת 'בית אהרון' בני ברק ליקוטים מתורת רבינו שליט״א
בקו השיעורים0733-719-100 : נלב״ע כ״ח אלול תשפ״ב בדוא״לa035161515@gmail.c0m :
או בקו אפיקי מים 03-516-15-15 :בשלוחה 2 נדבת בני המשפחה או בקו המערכת 03-516-15-15 :בשלוחה 7
כמו״כ ניתן לצפות בחלק מהשיעורים בקול הלשון
r ^ ________________________________ r
כ ה ן מ ר א ה
מתורת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן שליט"א
ר א ש ה ש נ ה ת שפ"ז גיליון 4
זמועו מו
fSז השעה מו
תשובה בלב ותשובה במעשה
עבודת היום של ראש השנה -׳זך ראש השנה תשובה בלב -יום הכיפורים תשובה במעשה
וישר אתה׳ הנה בפרשה העעל” ט פרשת נצבים שהיא פרשת התשובה קראנו”והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך
חז” ל מדגישים שהתשובה על החטאים שמה ,ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו וגו' ,ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים” ( ל ,א-ג).
אינה העבודה של ראש השנה ,הרי לא ויש להבין מהו כפילות הדברים שבתחילה נאמר”והשבות אל לבבך” ואח”כ נאמר”ושבת עד ה' אלוקיך”.
מזכירים חטא ,ומה העניין באמת שחז” ל ומצאנו ביאור הדברים בדרשות הר”ן (דרוש העשירי) ודל”:ונראה לפרשם כך ,ראשונה אמר 'והשבות אל לבבך' ,כלומר
לא רוצים שיזכירו את החטא רק ביום שתהרהר התשובה בלב אבל לא תשלימנה עדיין שתעשנה בפעל ,ואחר תתחזק להשלימה ,וזהו שאמר 'ושבת עד ה'
הכיפורים ,מדוע לא? אז יש בדברי אלקיך ושמעת בקולו' וגו' ,ואחר אמר ,שעל שני דברים הללו יגמלך ה' על כל אחד ואחד כפי ענינו ,על ראשון שהרהרת
הרמב׳׳ן ביסוד התשובה ,שכשאדם תשובה בלבך יאמר ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ,כלומר שיתנך לרחמים לפני כל שוביך ויניח לך מעצבך ...אבל לא
בא לעשות תשובה אז הוא מתחיל הכל יוציאך ה' בשביל זה בלבד לרווחה ,שכשם שאתה לא השלמת חוק תשובתך ,כן הוא לא ישלים עמך לפדות נפשך לגמרי.
מחדש' ,אין לו לא זכות ולא חובה' ,כי אבל על הדבר השני שהזכיר למעלה והוא 'ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו' ,שפירושו שתשלים חוק תשובתך לגמרי,
כשבאים למצב של התחדשות אין לו עליו שנה ואמר 'ושב וקבצך' ,כלומר שכמו כן ישלים הוא גאולתך מכל וכל” .וכ” ה בביאור הגר” א בשה” ש (ב ,ט) שכתב:
לא זכות ולא חובה ,כאילו תינוק שנולד ”והענין הוא שאמר הכתוב נגד שתי תשובות הנ” ל בלב ובמעשה ,נגד תשובה בלב אמר 'והשבות אל לבבך' ,ונגד תשובה
מחדש. במעשה אמר 'ושבת וכו' ושמעת בקולו לאשר אני מצוך'” .ומבואר שהפסוק של 'והשבות אל לבבך' הוא התשובה בלב,
כשהאדם נמצא בראש השנה אז הוא והפסוק 'ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו' ,הוא גמר חוק התשובה שבמעשה .וצ” ע מאי היינו תשובה במעשה ,והרי
בא להתחדשות ,ההסתכלות היא על כל חלקי התשובה שהם החרטה ועזיבת החטא הם בלב ,מלבד הוידוי שהוא במעשה ,ואין מסתבר שהכוונה רק לוידוי.
העתיד ,האדם פותח כביכול דף חדש, והנה בלשון של הפס' הראשון תרגם אונקלוס”:והשבות אל לבבך -ותתוב ללבך” ,ובתיב”ע”:ותיתבון על לבכון למיתב
חדשו מעשיכם .לבוא ולעסוק בחטא זה לפולחני” .ובפס' השני תרגמו”ותתוב לדחלתא דה' אלקך ותקבל למימרה” .וצ” ע לפי דרכם של הר”ן והגר” א שהפס'
גם איזה חזרה לחטא ,זה גם איזה סתירה השני מיירי בתשובה במעשה ,איך זה מתיישב עם הלשון”ותקבל למימרה” ,שהוא מורה על לשון קבלה שהיא בלב.
למלכויות של קבלת עול מלכות שמיים,
הכל נמצא בראש השנה ,כל כולו ׳עושה תשובה׳ -׳חי מרגיש׳
לעתיד ,ממליכים את הקדוש ברוך הוא ויתכן לבאר הדברים ע”פ מש”כ הגרי” ס באור ישראל (אגרת ל) ,שנתקשה בדברי הגמ' בנדה (ע ,ב) ”כתוב אחד אומר
'קבלת עול מלכות שמיים' לשון חז” ל 'לא אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו הרעה וחיה' ,וכתוב אחד אומר 'כי חפץ ה' להמיתם' כאן בעושין תשובה כאן
כפי שמובא בגמ' בראש השנה (טז): בשאין עושין תשובה” ,והוקשה להגרי” ס דאיך אפ” ל דהפסוק כי לא אחפוץ במות המת מיירי בעושין תשובה ,והרי סיום
'אמר רבי יצחק אין דנים את האדם אלא הפסוק”כי אם בשובו מדרכו הרעה וחיה” ,ואם מיירי בעושין תשובה הרי כבר עשה תשובה ,ומה אומר הפסוק”כי אם
לפי מעשיו של אותה שעה שנאמר”כי בשובו מדרכו הרעה” .וביאר הגרי” ס דעושין תשובה לאו היינו שכבר היטיב את דרכיו ,אלא שהוא מתעורר ומרגיש
שמע אלוקים אל קול הנער באשר הוא בחסרונו ומחפש דרך תשובה ,ואז הוא בגדר 'עושין תשובה' שהוא מוכשר לתשובה .ואין עושה תשובה היינו שמחמת
שם” ,לא דנים את האדם בראש השנה טרדות הזמן והבלי עוה”ז איבד את הרגשו הרוחני ואינו מרגיש בחסרונו ,ואז הוא בגדר 'אין עושה תשובה' שאינו מוכשר
אלא לפי מעשיו של אותה שעה ,כך לתשובה כיון שהוא מרגיש ומתעורר לחפש תיקון דרכיו ומעשיו.
מבואר בגמ'. ויתכן דזהו ענינה של תשובה בלב של מי שלא השלים חוק התשובה ,שהוא בבחינת 'עושה תשובה' ,שהוא חי המרגיש
והמשגיח הגר” ש וולבה זצוק” ל בספרו בחסרונו ומתעורר לצאת מתוך השינה והתרדמה של טרדות הזמן והבלי העוה”ז ,ומחפש דרך לתיקון מעשיו ,ובזה הוא
עלי שור מביא את הירושלמי שם (ר”ה נעשה עושה תשובה -ראוי ומוכשר לתשובה .וזו היא תחילת דרך התשובה ,והיא התשובה בלב המבוארת בפרשת
פ” א ה”ג) 'רבי סימון בשם רבי יהושע ניצבים .ותשובה במעשה כוללת גם עזיבה וחרטה שהיא בלב ,שענינה של עזיבת החטא הוא כמש”כ רבנו יונה בשערי
בן לוי אין הקדוש ברוך הוא דן את תשובה (ש”א)”לעזוב דרכו ומחשבתו הרעה ,ולהסכים לקיים ולקבל עליו לבל יוסיף לחטוא” ,וביאר בהמש” ד דעזיבת
האדם אלא בשעה שהוא עומד בה מחשבת החטא היא בבחינת השלכת השרץ מידו ,ואח”כ יתחרט על עלילותיו הנשחתות ויתוודה לשוב אל ה' ,וכל עניינים
מה טעמא כו' ,אמר רבי יהושע בן לוי אלו הם בבחינת תשובה במעשה ,שקבלה גמורה של עזיבת מחשבת החטא היא בבחינת מעשה.
אם זך וישר הייתה אין כתוב כאן ,אלא ומצאנו ענין זה בפמ”ג בפתיחה הכוללת ,וז”ל” :הרמב”ם פ” א מתשובה כתב ,דעיקר התשובה וידוי דברים בפה דווקא,
אם זך וישר אתה' .ומבואר בירושלמי משמע הרהור לא מהני עד שיוציא בשפתיו ,ולענין קידושין [כוונתו להגמ' בקידושין (מט ,ב) דהמקדש ע”מ שהוא צדיק
שזה בא לאפוקי שלא דנים לפי העבר, גמור יחולו הקידושין דשמא הרהר תשובה בלבו] הרהור בלב סגי ,דתו לא מקרי רשע ,שהתחיל לקבל תשובה בלבו
כי הפשטות הוא שזה בא להפקיע שלא ולעזוב דרך רשע” .ומבואר דתשובה בלב היינו שמתחיל לקבל תשובה בלבו ולעזוב דרך רשע.
דנים לפי עתיד ,אבל הירושלמי אומר וזהו ב' הענינים של הפסוקים שבפרשת ניצבים ,שהפסוק הראשון 'והשבות אל לבבך' המורה על תשובה שבלב ,הוא
שלא דנים לפי עבר. ההתעוררות לצאת מן השינה והתרדמה לתקן מעשיו ולחזור בתשובה .והפסוק השני 'ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו'
מה הפשט שלא דנים לפי העבר ,וכי מורה על תשובה במעשה ,שהיא עזיבת החטא בקבלה גמורה של עזיבת מחשבות הרעה ,שע”ז מורה מה שתרגמו”ושמעת
דנים רק לפי העתיד ,וכי לא דנים בקולו -ותקבל למימרה”.
בכלל לפי עבר? איך זה יכול להיות?
אז זה בוודאי שלא מדובר כאן על הדין עניינים אלו הם יסוד עבודת ימי הדין והרחמים ,דהנה בר”ה עצמו לא מצאנו עבודת התשובה כלל שאין מזכירין בו חטא
של יום הכיפורים ,יום הכיפורים זה כלל ואין מתוודין בו ,אולם גם ר” ה הוא יום תשובה שהרי בו מתחילים עשרת ימי תשובה .וזהו בדרך שנתבאר ,דכתב
תשובה ,וזה מחייב התעסקות בעבר, הרמב׳׳ם (פ”ג מתשובה) ” אע”פ שתקיעת שופר בר” ה גזה”כ ,רמז יש בו ,כלומר עורו עורו ישנים משנתכם ונרדמים
אלא מדובר על המשפט של ראש הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה ...הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרכיכם ומעלליכם ,ויעזוב כל אחד
השנה .ראש השנה כפי שדיברנו ,כל מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה” .ומבואר ברמב”ם דתוכן ענינה של תקיעת שופר בר”ה הוא לצאת מהשינה
היסוד והמשמעות של הדין הוא אם ומהתרדמה ולהתעורר לחזור בתשובה ,וכן כתב במורה נבוכים (פרק מ”ג)” ר”ה הוא יום תשובה והערת בני אדם משנתם
ומפני זה יתקע בו בשופר וכאילו הוא הצלה ופתיחה ליוהכ”פ” .ונראה דזהו ענינו של ר” ה שהוא היום הראשון לעשרת
המשך בעמוד הבא ◄ ימי תשובה ,שאף שאין בו את עבודת התשובה בפועל ואין מזכירים בו חטא ,אבל הוא ההתחלה והיסוד לעבודת התשובה
בתשובה בלב ,להתעוררות התשובה בלב להיות חי מרגיש בחסרונו ,וזהו היציאה מהשינה והתרדמה כי הישן הוא כמת
שאינו מרגיש .ועבודת התשובה בר”ה היא תשובה בלב ,להתעורר ולצאת מהשינה והתרדמה להיות חי מרגיש בחסרונו
מ ר א ה השעה ולחפש הדרך להיטיב דרכיו .והתשובה בפועל ,שהיא התשובה במעשה להיטיב דרכיו ,היא עבודת יוהכ”פ .ור”ה הוא
הפתיחה לעבודת התשובה של עשי” ת ויוהכ”,פ שהם ההשלמה והגמר של עבודת התשובה בפועל.
המשך מעמוד קודם ◄
והנה כתב הגר” א באבן שלמה (פי”א)”כל הענינים שבחודש תשרי הם רמז לעתיד לבוא ,כי מתחילה הוא יום הדין בר” ה
להיות בספר החיים או בספר המתים, ואח”כ סליחת העוונות ביוה”כ ואח”כ סוכות ושמיני עצרת ושמחתו” .ולדרכנו הדברים מבוארים מאד ,דלהמבואר מצאנו
וזה העיקר של הדין ,זהו לפי עכשיו .וזך בפרשת התשובה בנצבים את סדר הגאולה לעת” ל בג' דרכים ,בתשובה בלב ,בתשובה במעשה ,ובהמשך 'ומל ה' אלקיך
וישר אתה עכשיו .אם עכשיו אתה עושה את לבבך וגו' לאהבה את ה' אלקיך' ,וזה גמר התשובה בעבודת ה' באהבה ,שכבר ביאר במסילת ישרים (פי״ט) שזה
תשובה ,אם עכשיו אתה מונח בתשובה, מורה על השמחה ,שהעובד מאהבה עובד בשמחה .ובדרך זו ג”כ הוא הסדר של כל הענינים שבחודש תשרי ,שבתחילה
אם עכשיו אתה 'חי מרגיש' ,זה בעצם ר” ה שהוא הזמן של תשובה בלב להתעורר מהשינה והתרדמה ,ואח”כ יוהכ”פ שהוא הזמן של גמר עבודה של התשובה
עיקר עניינו של ראש השנה ,באשר בפועל ,ואח”כ סוכות ושמיני עצרת שבהם נשלם סדר העבודה בעבודת ה' בשמחה .דזהו עיקר עניינם של סוכות ושמע”צ
הוא שם ,הדרגה שהאדם נמצא עכשיו זמן שמחתינו להגיע לעבודת ה' בשמחה שהיא פסגת יסוד מעלת עבודת האדם ,ומיוחד הוא סוכות זמן שמחתינו לאהבה
ברגעים האלה .יחשוב האדם בתוך עצמו, ולעבודת ה' בשמחה.
אם הוא באמת אינו מרמה את עצמך ,ואם
אני נמצא ואני ראוי ,אז אני זכאי בדין.
אם האדם נמצא עכשיו במקום הזה
שהוא באמת עושה תשובה ,שהוא באמת
מראה השע
'חי מרגיש' ,שהוא באמת מחפש את
הדרך איך לשנות את עצמו ואיך להגיע ע ב ו ד ת ה א ל ו ל ( ד) מתוך שדת והדרכה לבני הישיבות
לשפרו מעשיכם ולחדשו מעשיכם .הן למעשה כל היום של ר״ה אנו מתפללים ,היכן צריך האדם למקד את העבודה הזאת של השופר שבא לעורר אותנו
אמת ,כי בשביל חיים טובים צריך גם לשוב בתשובה ולהתעורר מהשינה והתרדמה ,הרי למעשה כל היום אנחנו עסוקים בתפילה ,ולכאורה היה מקום
את כל העבודה של התשובה של יום לחשבון נפש שבו האדם יחשוב על כל זה?
הכיפורים ,אבל בראש השנה העבודה חשבון נפש הוא חלק מן התשובה .אבל עצם המחשבה על המלכות וקבלת עול מלכות שמים צריכה להיכנס בתוך
היא רק 'באשר הוא שם' 'זך וישר אתה תפילת היום .כל היום אנחנו מתפללים ,ואפשר להכניס את כל העבודה הזאת בכל סדר התפילה .כאשר מתבוננים
עכשיו' .ובוודאי שמדברים על ראש היטב בתפילת ראש השנה רואים שכל היום הוא עבודת תפילה של מלכויות ,זכרונות ושופרות.
השנה להיות 'חי מרגיש' ,אז בוודאי לא מעבר לזה יש את הפיוטים ,אך הפיוטים אינם מעכבים ,ומהות התפילה של ראש השנה היא המלכויות ,הזכרונות
יעלה על הדעת שאדם לא צריך לחשוב והשופרות .יש מעלה בפיוטים ,שאדם נמצא בתפילה ,זה מחזק אותו ומקרב אותו לקדוש ברוך הוא .אבל התפילה
בראש השנה את הדרכים והעצות איך עצמה ,מה היא? ,זה מלכויות ,זכרונות ושופרות .אז ביחס למלכויות ,צריך לחיות את המלכויות עם 'הכרה במלכות',
להשתפר ואיך להתחדש ,האדם מחויב שחייבים להגיע ל'קבלת עול מלכות שמים' .וביחס לזכרונות ,חייבים לחיות עם החלק הזה שהקדוש ברוך הוא זוכר
לקבל על עצמו קבלות של 'עול מלכות אותנו ,יש לו יחס איתנו ,לא עזב את עולמו ,מנהיג אותנו כל שנה ושנה מחדש ועושה לנו דין מחדש ,ולחיות את
שמיים' ולקבל על עצמו לחפש את ה”אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך”.
הדרכים איך להתחדש.
אבל החלק של העיסוק עם החטא עצמו, היכן נכנסת העבודה של ה'שמחת יום טוב' שישנו גם בראש השנה וכמו בכל המועדים ,בתוך כל עבודת היום?
עם החרטה ,עם הקבלה לעתיד ,זה יש בדברי הרמב”ם מבואר שר” ה אינו זמן של שמחה יתירה .יש את השמחה עצמה ,וכמו שהטור מביא ,שבני ישראל
לעשות בתשובה ביום הכיפורים ,כל באים לדין אז לובשים לבנים ,אנחנו באים לדין ואנחנו שמחים .ולכך ר” ה הוא גם יום טוב ,מכיון שדין מבטא את
הימים של יום הכיפורים זה התיקון של הקרבה של הקדוש ברוך הוא אלינו ,שאנחנו עומדים לדין .אבל מצד שני הרמב”ם אומר שלא אומרים הלל .הגמרא
מה שהיה ,מה שהיה בעבר .ראש השנה בערכין אומרת שזה בגלל שספרי חיים וספרי מתים .וע”ז הרמב”ם אומר שהפשט שזה לא זמן שמחה יתירה .זה זמן
זה יום של מלכות שמיים ,יום שכל כולו של גילו ברעדה ,זהו הזמן של ראש השנה ,זמן של גילו ברעדה.
זה רצון ושאיפה להתקרב לקדוש ברוך איך למעשה העבודה בימי ראש השנה ,הרי יש את הזמנים בין התפילות ,שאז נמצאים בתוך המשפחה עם הילדים,
הוא ולקבל עול מלכות שמיים ,אבל האם אם הילדים צריך לנהוג בצורה אחרת ,או גם בבית אמורים לחוש ולהרגיש פחד באוויר ?
הבסיס של הכל זה להיות חי מרגיש.
יש לפעמים ששמחה עם ילדים זה שמחה קצת של זילותא ,של צחוק ,בראש השנה מסתמא צריך להמנע מזה ,לא
'חי מרגיש' הוא מי שמתבונן ויודע מה זילותא ולא צחוק ,אבל האוירה צריכה להיות שמחה ,ואדרבא להסביר לילדים שמבחינתנו ראש השנה זה אמנם של
תכליתו ,שהוא יודע מה התפקיד שלו, יום דין ,אבל זה יום שהקב”ה הביא לנו כדי להטיב לנו ,נתנו לנו ראש השנה כדי לתת לנו חיים.
שהוא מחפש את הדרכים והכלים איך
באמת להגיע למקום הראוי ,איך באמת יש את הטור הידוע שאומר שאומות העולם עומדים למשפט אז הם אבלים ופוחדים ודואגים ,אבל אנחנו לובשים
להגיע גם לחלק של תשובה וגם לחלק לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושמחים ,ושותים ובטוחים שיעשה לנו נס ,אבל עכ”פ זילותא ודאי אסור שיהיה
של שפרו מעשיכם .זה הכיוון הכללי בראש השנה ,אבל בהחלט צריך להדגיש את החלק הזה שהשמחה שלנו בא כמו שמבואר בדברי רבינו יונה
שנראה בחלק הזה של עבודת הימים בשע”ת שאנחנו עכשיו לראש השנה להמליך את הקב” ה ולהיטיב את עצמינו ולהעמיד שנה שנהיה בדרגה יולתר
האלה .זה בוודאי שהתפקיד והעבודה גבוהה ,והרי מזה יש לנו גם שמחה עצומה.
של הימים האלה ,הוא לחיות את ה'יתקע לגבי הנושא של תפילות ראש השנה ,ישנם הרבה חיבורים שנכתבו על הנושא של מלכויות ,שופרות וכו' ,האם הדבר
בשופר בעיר ועם לא יחרדו' ,לזכור את חשוב ונצרך להשקיע בזה זמן ,והמדובר על אברכים שטרודים בלא״ה בהספקים האישים ובצרכי הבית?
הצורך ואת התכלית של כל אחד ואחד. ודאי שמי שיכול להתכונן יש בזה מעלה עצומה להתכונן לתפילות .מי שמתכונן לתפילות זה עולם אחר לגמרי .אני
(מתוך שיחה בישיבת מיר -אלול תשפ” ד) במשך הרבה שנים למדתי עם מרן הגרש”י בורנשטיין זצוק” ל את ביאורי התפילות של הימים הנוראים ,והיינו מתחילים
כבר ללמוד החל מראש חודש אלול.
כנודע בספרי רבותינו החשיבות של 'תענית דיבור' בימי הרחמים והרצון ,ובפרט בראש השנה .האם ענין זה ראוי גם
הגליון הבא -גליון מורחב - לאברכים שמטופלים בילדים?
יו״ל לקראת חג הסוכות אי״ה אברך שיש לו אישה ולילדים ,בדר”כ התענית דיבור בא על חשבון האשה והילדים ,ולפעמים לא מרויחים מזה
נבקש מכל הקוראים שיש תרדי שיחות מאמרים אלא רק מצערים את בני הבית .ההרגשה שלי היא ,כי עבודה של אברך בחלק הזה הוא לא לדבר דברים שאינם
עובדות והנהגות וכיו״ב מרבינו שליט״א לצורך ,בדברי הבאי ,ובסתם מה קורה ומה ה'נייעס' ,שזה סתם שיחה בטלה ,שזה לא יהיה בחודש אלול .אבל במה
אם יואילו לשולחם ולזכות את הרבים שנוגע לצרכי היום יום של אברך איני יודע ומשוכנע שההנהגה הזאת היא הנהגה נכונה ,ונראה כי אין נכון לנהוג כן.
ל עי לוי נשמת יו״ל ע״י מערכת 'מראה כהן' שע״י 'תורה דיליה' ,מתוך שיעוריו שיחותיו וכתביו של רבינו שליט״א
הרב אנתןס־ניכוין״בי״א^צהם !"ל לתרומות ולהנצחות ולפרטים ויצירת קשר ניתן לפנות ^ mc038009090@gmail.c0 m V
הרב יעקב ב״ר בנימין הלוי ז״ל מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל
הרב דוד ב״ר שמואל לייב ז׳׳ל
רא ש השנה ת שפ׳ז | שנה כ״ח -קובץ א' [תתקנ״ט]
שי עו ר מ רן הג און
ר ב י א ש ר ו י י ס ש ל י ט׳׳ א
וראש השנה שחל להיות בשבת
ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ,הנה יש לדחות דבריו וכונתו לדברי התוס’ בסוכה (ג’ ע”א ד”ה דאמר לך) ”יו״ט של ר״ה שחל להיות בשבת במקדש היו
מכמה טעמים דלא דמיא לנדון דידן. דכתבו גבי מי שיושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך תוקעין אבל לא במדינה” (משנה ר”ה כ”ט ע״ב).
דהנה מצינו באחרונים שדנו באריכות מה כוחם של הבית דלא יצא לב” ש וקאמרי לב”ה ” אם עשית כן לא
חכמים לחדש שלא קיים המצוה אף מה”ת ,ולא כתבו קיימת מצוות סוכה מימיך” ,וביארו התוס’ דמשמע א .בגדר גזירת חכמים שלא לתקוע
בזה דבר ברור עד שהגאון ר’ שלמה קלוגר כתב בחכמת דאף מדאורייתא לא קיים ,ומבואר שיש כח ביד חכמים בר״ה שחל להיות בשבת
שלמה (או”ח סי’ תרל”ד סעיףד’) דצ” ע על התוס’ ועל השו” ע לעקור את קיום המצוה אף מה” ת אם לא עשאה כמצוות ובגמ’ שם תחילה למדו מקראי דאין תוקעין בשבת,
שפסק בעקבותיו (שם) ”מי שהיה ראשו ורובו בסוכה חכמים. ד”יום זכרון תרועה יהיה לכם” היינו בחל להיות בשבת,
ושלחנו חוץ לסוכה ואכל כאילו לא אכל בסוכה” ,ולא ובשו” ת פרי הארץ (ח”ב סי’ י’) כתב להסתפק בנ”ד אם ו”יום תרועה יהיה לכם” ,בחל להיות בימות החול ,ודחינן
מצא פשר לסברא זו. מי שתקע בשבת לא יצא יד”ח אף מדאורייתא וצריך לה דכיון דתקיעת שופר חכמה היא ואינה מלאכה אין
לברך זמן ביום השני ,או שיצא יד”ח מה” ת ושוב אינו לבטלה מדין תורה ,וכן דאם כן אף במקדש לא היו
ובדבר אברהם (ח”ב סימן כ”ו אות י’) כתב לדחוק לפרש תוקעין ,ומסקינן” ,אלא אמר רבא מדאורייתא מישרא
בתוס’ דלא קיים המצוה משום דהוי מצוה הבאה מברך זמן בתקיעות ביום השני ,וכתב דשאלה זו תלויה
אם באיסור דרבנן אמרינן ג”כ הכלל דכל מלתא דאמר שרי ורבנן הוא דגזור ביה ,כדרבה דאמר רבה הכל חייבין
בעבירה .אך כבר נחלקו רבותינו אם בעבירה דרבנן יש בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר גזירה
דין מהבב”ע ,עיין שד”ח (מערכתמ’ כלל ע”ז אות ז’) שהאריך רחמנא לא תיעביד אי עביד לא מהני.
שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד” א
בזה( ,וע”ע בעונג יו”ט סימן ט’). ולכאורה יש להוכיח דיש מצוה בשבת מדברי הרמב”ם ברה”ר ,וה”ט דלולב וה” ט דמגילה”.
ולענ”ד נראה דשיטה זו שיש כח ביד חכמים לומר דאף (פ”ב מהל’ שגגות ה”ח) וז”ל” :כל העושה מצוה מן המצוות
ובכלל עשייתה נעשית עבירה שחייבין עליה כרת בשגגה אמנם מסקנת הירושלמי כפי ההוי אמינא בבבלי במס’
מה” ת לא קיים מצוה ,מושתתת על גדר ”נמסר הדבר ר”ה (י”ח ע”ב) מסקינן דבר”ה שחל בשבת כתיב”יום זכרון
לחכמים” ,וכבר הארכתי במנחת אשר לדברים (מהדו”ב הרי”ז פטור מחטאת מפני שעשה ברשות” ,ושוב כתב
תרועה” ,עי”ש.
סימן מ”ד) בגדר זה ,ואפשר דגם כלל מצוות התורה נמסרו (שםבהלכה י’) וז”ל”:המוציא את הלולב ביו”ט הראשון של
חג שחל להיות בשבת כדי לצאת בו ,והעבירו ד” א ברה”ר והנה יש לדון ולחקור בזה ,האם חכמים עקרו המצוה,
ביד חכמים לומר דאם עבר אדם על רצונם לא קיים מצות והתוקע בר”ה שחל להיות בשבת אפילו מה” ת לא קיים
התורה כלל ,דהקב”ה מסר תורתו לשומרים וכאילו תלה בשוגג פטור שהרי ברשות הוציא” עכ”ל .ואע”פ שבגמ’
נחלקו בדבר דאיכא מ”ד דס” ל דטעה בדבר מצוה נפטר המצוה מכח תקנתם לאסור התקיעה בשבת ,או שרק
מצוותיו ברצונם .ואף שיש בזה חידוש גדול לכאורה כך קבעו איסור בדבר ובטלו החיוב ,אבל המצוה קביעא
צריך לפרש את פשטות דברי התוס’. מחטאת אפילו כשלא עשה מצוה ,הרי פסק הרמב” ם
דלא נפטר אלא כשעשה מצוה ,כמבואר בהלכה ח’ ,ומ” מ וקיימא ואם תקע בשבת קיים מצות התורה.
וכתבתי במנחת אשר פסחים (סי’ פ”ו) דרק במקום פטר מי שהוציא לולב בשבת ,הרי דנחשב עשה מצוה, ונחלקו האחרונים בשאלה זו .בדרוש וחידוש לרע” א
שחז” ל תיקנו סייג לד” ת להרחיק את האדם מן העבירה ומכאן יש ראיה לכאורה לדעת רע” א והאבנ׳׳ז .אמנם, (מערכהח’ למס’ חגיגה ד”ה והנה המג”א ,ומודפסבחידושי הגרעק”א
שלא ימשך לתוך ביתו ,תקנו שלא קיים אפילו מה” ת, אפשר דלדוגמא בעלמא נקטיה. לפסחים דף פ”ט ע”א) כתב”:דגם גדול שתוקע בשבת קיים
דהיה להם צורך דווקא בכך ,שהרי אם היה מקיים מצוות שופר ,דזמנו גם בשבת ,אלא דעבר על שבות
המצוה מה” ת גם בכה”ג לא הועילו חכמים בתקנתם. אך באמת אין זה ראיה כלל ,וברור שכונתו לעיקר הדין
לפני שביטלו חכמים מצות לולב בשבת ,וכמ” ש במנחת דשבת” .וביאר לדרכו את מה שאמרו דאין מעכבין
אבל במצוות שנתקנו להוסיף על דברי תורה לשלימות את התינוקות מלתקוע משום חינוך ,הרי דגם בתקיעה
עבודת האדם לא נתחדש גדר זה לעקור דבר מה”ת. חינוך (מצוה קכ”א) ,עי”ש.
בשבת יש חינוך למצוה ,וכ”כ בשו” ת אבני נזר (יו”ד סי’
[ואע” פ שבפמ”ג בא” א (סי’ רע”א סק”א) כ’ דמדברי ב .אי עביד לא מהני במעשה מצוה קמ”א אות י”א)” ,כיון דחכמים אין יכולים לעקור דבר
הרא” ש בפסחים (פ”י אות ה’) משמע דאי לא מקדש על ובעיקר מה שכתב בפרי הארץ לתלות ספק זה מה” ת רק בשוא” ת כמ” ש רש”י ברכות (דף כ’ ע”א) וז”ל,
היין או פת לא יצא כלל ידי קידוש אף מה” ת (וכ”כ בדעת בפלוגתא דאביי ורבא בתמורה ד’ ע”ב אי כל דאמר דברים רבים התירו חכמים לעקור דבר מה” ת היכא דאינו
הרא”ש במנחת חינוך מצוה ל”א) ,מ”מ דברי חידוש הם וכבר עוקר דבר במעשה בידים אלא יושב במקומו ודבר תורה
רחמנא לא תעביד אי עביד מהני או לא מהני ,ודן אם
כתבתי במנח” א שם לדחות דבריהם]. ה”ה לגזירות חכמים ,כבר ביארתי במנחת אשר לב” ק (סי’ נעקר מאליו ,א”כ לא עקרו חכמים המ” ע כלל שיהיה
בטל המצוה לתקוע בשבת ,דא”כ הרי חכמים עוקרים
ולדברינו לא חידשו התוס’ גדר זה אלא בסייג של נ”ו) דלא אמרו גדר זה אלא לגבי דבר שיש בו חלות ,כקנין המצוה בידים וזה אין כח בידם לעשות ,ואיסורא נמי אית
חכמים לדבר תורה .ובכדי לבאר הדברים יש להקדים וקידושין וגירושין ,וכגון התורם מן הרעה על היפה ,או בהו שעוקרים כו’ ,אלא ודאי המצוה נשארת במקומה”.
ולפרש בגדר דברי חכמים ,דנחלקים לג’ תחומים. שינוי קונה בגזילה ,וכל הני סוגיות שהובאו שם בתמורה,
אבל לא אמרו הלכה זו כלל במערכת קיום המצוות דהיינו ומדברי רע” א והאבנ׳׳ז מוכח להדיא דס” ל דאין כח
א .גזירות ,שהם סייג למצוות ואיסורי התורה כמו ביד חכמים לעקור המצוה מה” ת ,ונפק”מ לגבי התוקע
שבות דשבת ,שניות לעריות וכדו’ שבהם באו להרחיק לומר דלרבא דלא מהני מעשהו לקיום המצוה[ ,ואע”פ
שהתוס’ שם מקשה גם מדברים הקשורים להכשר ופסול בשבת או הנוטל לולב ביום הראשון של חג שחל בשבת
את האדם מן העבירה. האם קיים המצוה מה” ת או לא.
(שוחט פסח על חמצו וצורם אוזן בכור) מ” מ אין זה נוגע אם
ב .מצוות ,והוא שמצינו שחז” ל גם חידשו מצוות קיים מצותו או לא ,דגם בגדרי הכשר ופסול יש לדון אם [ומצינו שגזרו חכמים גם על מקרא מגילה בשבת
לשלימות עבודת האדם כמו מצוות נר חנוכה מגילה מהני או לא]. מטעם זה כמבואר בגמ’ שם ,אלא דלא שייך התם
וכדו’ ,וגם קבעו מטבע למצוות התורה כברהמ׳׳ז ,ומטבע שאלה דידן ,דהתם ודאי לא קיים המצוה כיון דמצוה
הברכות התפילה והמצוות. וכבר ביארתי במנחת אשר (ב”ק מהדו”ק סימן נ”ו) דשני
מושגים המה ,ולא קרב זה אל זה ,מצוה הבאה בעבירה דרבנן היא והם שאמרו לקיימה בחול אמרו אף לבטל
ג .תקנות ,כגון תקנות השותפין והלוקחין והשבין, לגבי מצוות ,ואי עביד לא מהני לגבי חלות כגון קניינים קריאת המגילה כשחל בשבת].
תקנות בתחום האישות ומשפחה כגון כתובה וכדו’. והפרשת תרומות ומעשרות וכדו’ דשייך לדון בהם אי אולם החלקת יואב בספר קבא דקשייתא (קושיא צ”ט)
ונראה ברור שדברי התוס’ שלא קיים המצוה אפילו עביד מהני או לא מהני ,ולא אם קיים מצוותו אי לא, כתב:
מה” ת ,שייכים דוקא כשעשו סייג לתורה וילפינן דלגבי זה שייך דין מצוה הבאה בעבירה .ועיי” ש מה ”ראיתי דבר תמוה להגאון רע” א ז” ל במערכה ח’
לה מקרא ד׳׳ושמרתם את משמרתי” ,עשו משמרת שהארכתי לדון בזה. דפשיטא ליה אם תקע שופר בשבת אף דעבר על שבות
למשמרתי (יבמות דף כ”א) לאסור שניות לעריות ,ובזה מ” מ המצוה נתקיים בדיעבד .אבל מאוד לפלא על הגאון
ייפתה תורה את כחם של חכמים ומסרה בידם גם ג כמותו שיאמר דבר כזה ,ולא מיבעיא לתוס’ ריש סוכה
שהעובר על גזירתם לא יצא יד”ח אף מדאורייתא, ולגבי טענת הקבא דקשייתא דודאי לא קיים המצוה [דכתבו] דכל היכא דהמצוה פסולה מדרבנן גם מה” ת לא
ומשא”כ במצוות שהוסיפו חכמים כגון הדלקת נר חנוכה אף מן התורה ,כמ” ש התוס’ בסוכה לגבי מי שישב ראשו יצא וכו’ ודבריו תמוהין מאד וכו’” ,עי”ש.
1
שיעור מרן הגאון
יו” ט הראשון חול הוא מ” מ לא גרע מאילו בירך זמן
רבי אשר וייס שליט״א דעלה מייתינן בשבת (כ״ג ע”א) לקרא אחרינא”לא תסור
בשעת עשיית הלולב ,הרי לן דאף אם אין זה זמן המצוה מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל”.
כלל וגם האדם לא התכוין לברך על העשיה אלא על וכיון דאתינא להכי ,דלאו בחדא מחתא מחתינן להו,
קיום המצוה מ”מ יצא ,ואפשר דה”ה בני”ד דאף אם אין מדאורייתא הוא אם צריך לברך ביום השני שהחיינו נראה עוד דאפשר דאף בסייגים אין לך בו אלא חידושו,
מצוה כלל בשבת מ” מ לא גרע מיום חול ממש ,אך אפשר (להסוברים שאםבירךביום הא’אינומברךביוםהב’) ,והביאו דבריו וכבר כתבו התוס’ דאין לדמות גזירות חכמים זה לזה.
דשאני יו” ט שני דמ”מ מדרבנן יש בה מצוה ,וי” ל בזה. האשל אברהם להג” ר אברהם אופנהיימר זצ” ל (בסימן ואפשר דרק לגבי מצוות ישיבת סוכה שחששו שמא
ת”ר) ,והחכמת שלמה (בסי’ תקפ”ט). ימשך אחר שלחנו דהוי חשש קרוב בטלו המצוה לגמרי,
הרי חזינן דיש להסתפק בבירך על השופר והלולב לענ” ד אין שאלה זו תלויה כלל בחקירה הנ”ל ,דהא משא”כ גבי שופר בר”ה ונטילת לולב שהחשש שמא
בשבת אם צריך לברך למחרת שוב ברכת הזמן ,אך אין מ” מ ברכת הזמן מדרבנן היא ,וכיון שאסרו חכמים יעבירנו ד” א ברה”ר חשש רחוק הוא ,לא החמירו כ”כ
שורש הספק במה שנחלקו האחרונים אם קיים המצוה לקיים מצוות לולב ושופר בשבת היאך יוכל לברך ברכה עד כדי ביטול המצוה.
של תורה ,אלא יסוד הספק אם ברכת הזמן יצאה לבטלה שלא ברצון חכמים ,דאפילו לשיטת הגרע” א שנחשב
כיון שהתכוין לברך על קיום מצוה ולא קיימה ,או שמא ועוד יש לחלק בין הא דסוכה לני”ד ,דאפשר דדוקא
שמקיים המצוה מה” ת מ”מ אין מקום לברך על מצוה זו כשחכמים קבעו דפוס ומטבע למצוה כמו צורת הישיבה
לא גרע מאילו היה מברך על הכשר המצוה ,כמבואר. שיש איסור בעשייתה ,דכל הברכה שייכת בזמן שמחויב בסוכה או תקנת קידוש על היין בשבת וכדו’ ,בכה”ג יש
או רשאי לעשות המצוה ,ועוד כיון שברכה זו מדרבנן, טעם לומר שאם שינה ממטבע שקבעו חכמים ,חסר לו
ו .בגדר גזירות חכמים לעקור והם אמרו והם אמרו ,וודאי שברכה לבטלה היא ,וז” פ. בקיום המצוה אפילו מה” ת ,אבל כשחכמים הגבילו זמן
דבר מה״ת בשוא״ת [אמנם לכאורה אף אם לא בירך ,כיון שעשה את לעשיית המצוה ,שמא ל”ה כ”כ פגם בקיום המצוה מה” ת.
ובעיקר המחלוקת בין הגרעק׳׳א והחלק׳׳י נראה, המצוה ,כבר אין לו לברך שהחיינו .וא”כ ספיקו של האשל אך לולי דברי האחרונים היה נלע” ד לפרש דברי
דאף אם לא עקרו את המצוה דאורייתא ,מ”מ פטרוהו אברהם אינו על ברכת היום הראשון אלא על השהחיינו התוס’ בדרך אחרת ,דאין כוונת התוס’ כפשוטו שלא
מלקיימה .דכאשר אמרו שיש כח ביד חכמים לעקור דבר של היום השני ,דשמא אף אם לא בירך ביום הראשון ,הרי קיים המצוה מה” ת ,דמ”מ דבר תימה הוא דאיך יש כח
מה” ת בשב ואל תעשה ,כונתם לא רק דיש בכחם לגזור כיון שכבר עשאה שוב אין לו לברך .וכמו באדם שאכל ביד חכמים לעקור דבר מה” ת ,אלא שיש לדון ולחקור
גזירה ולאסור איסור שעל ידם יבטל אדם מן המצוה ,אלא פרי חדש בלא שהחיינו דאין לו לברך אח”כ כשאוכל במה שאסרו חז” ל לישב בסוכה ושלחנו בתוך הבית האם
יש עוד בכחם לפטרו מן המצוה. מאותו מין שוב]. הכלילו את איסורם במצוות סוכה של התורה ,או שתקנו
ונראה לכאורה דעצם גדר זה מוכח ממה שפטרוהו אלא שמטעם אחר נראה דאף אם נניח שחכמים איסור בעלמא על האדם כשאר איסורי דרבנן ולפי”ז
ממגילה בשבת ,דלכאורה נראה פשוט דלא אסרו חכמים ביטלו לגמרי את המצוה אפשר דלא הוי ברכה לבטלה, יעבור רק על איסור חכמים אם ישב בסוכה ושלחנו בתוך
לקרוא מגילת אסתר בשבת ,דהלא בתורה קעסיק ומה דהא שנינו בגמ’ סוכה (מ”ו ע”א) וכך נפסק גם בשו” ע (סי’ הבית דאי”ז גדר וסייג במצוות סוכה ובכה” ג אפילו קיים
תרמ”א) דהעושה סוכה יברך שהחיינו וכו’ ,וכך מבואר את מצוות ישיבת סוכה אף מדרבנן.
בין אסתר לרות או קהלת או תהלים ,וע”כ דגדר התקנה גם לגבי אגד הלולב במשנ”ב (סי’ תרנ”א ס”ק כ”ט) עיי”ש,
היא שפטרוהו ממצות מגילה .אמנם במגילה אין בזה וזה כונת התוס’ שלא קיים מצוות סוכה דאורייתא
ואפשר דה”ה כשמברך ביום הראשון שחל בשבת לא גרע היינו שלא קיים אפילו מצוות סוכה אבל מדרבנן לא
חידוש כלל דהלא לא מדובר במצוה דאורייתא ,אך מ”מ מהמברך בשעת אגד הלולב [ואע”פ שמבואר שם שעדיף
למ”ד דברי קבלה כדברי תורה דמי ,חזינן דמ”מ פטרוהו קיימה ולא רק שעבר איסור ,כיון שזה דין במצוות ישיבת
לברך בשעת קיום המצוה ,עכ”פ די לנו בזה שיוצא יד”ח סוכה ,אבל לא עלה בדעתם דאין כאן חפצא של מצוה
חכמים ממצות נביאים אף שלא גזרו בזה איסור. כדי שלא יחשב כברכה לבטלה]. דאורייתא ,ודו” ק.
[אך דעת הפר”ח דאסור לטלטל מגילה בשבת משום והנה במשנ”ב (סי’ תרנ”א ס”ק נ”ו) כתב ,שאם בירך על ובכל עיקר דברי התוס’ אין זה הסכמת הראשונים
דאין קורין בו ,אך רוב האחרונים חלקו עליו ,עיין משנה הלולב ואחר הברכה ראה שלא היה בו הדס או ערבה או ובדברי הריטב׳׳א (סוכה כ”ח ע”א) והר”ן בסוכה כ”ז (י”ב ע”ב
ברורה (סי’ תרפ”ח ס”ק י”ח)]. שהיו פסולים או מהופכים צריך לברך שנית על נטילת בדפי הרי”ף) וכן בר”ן פסחים קט”ו (דף כ”ה ע”ב מדפי הרי”ף)
וכך נראה גם ממה שגזרו חכמים בקר” ש של ערבית לולב ועל הזמן ,ומבואר דכיון דלא התכוין לברך על אגד מבואר להדיא דכונתם דלא קיימת מצות סוכה באופן
שתהא עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה, הלולב אלא על מצות הנטילה ,ובאמת לא יצא ידי חובת הראוי ומ” מ קיים מצוה ויצא יד”ח עי”ש.
המצוה ,הוי ברכה לבטלה ,אך בסי’ תרל”ט ס” ק מ”ח
כדתנן בריש ברכות ,דלכאורה פשוט דאין איסור לקרוא לכאורה סותר דבריו דכתב ”ומי שקידש בליל סוכה
קר” ש אחרי חצות ,דהלא קורא בתורה הוא ,אלא ד .תקיעת שופר בשבת בבין השמשות
והנה החלק”י הקשה שם להבנת הגרעק׳׳א ,דא”כ והתחיל לאכול ,ואח”כ ראה שהלאדי׳׳ן (גג מעלהסכךהנסגר
שפטרוהו מלקרוא ,אף שאין בידם לעקור שום מצוה נתחייב לתקוע בשופר בבין השמשות דאפוקי יומא ,בשעת הגשמים) לא היו נפתחים עדיין ,נראה לי שיאכל
מעצם המצוות דאורייתא ,ודו” ק בענין זה. דהלא לא גזרו על שבות בביה”ש ,וע”כ דחכמים ביטלו שוב כזית ויברך לישב בסוכה אבל קידוש פשיטא שא”צ
ונתיישב לפי”ז קושית החלק”י (דלעיל אות ד’) ,דכיון לברך שנית ואפילו זמן לא יברך עוד הפעם [כיון דלדין לגמרי מצות השופר.
שפטרוהו ממצות השופר בשבת ,מלבד האיסור שגזרו התלמוד מהני הזמן שבשעת עשיית הסוכה למצות סוכה
כ” ש שמהני בזה מה שבירך כשהיו הלאדי׳׳ן סתומים]”. דכל דכיון דידן שבות דשאני נראה ולכאורה היה
על עצם התקיעה (ונטילתהלולב) ,אף בביה” ש אין בזה כלל החשש הוא שמא יעבירנו כשילך אצל חכם ללמוד את
מצוה .ולכאורה זה נראה מוכרח ,דאל”כ נאמר ג”כ דאם ולכאורה הכרעתו כאן שא”צ לברך שוב שהחיינו סותר התקיעות הלא יש לחשוש שילך מבעוד יום ,ואם נתיר
הפקה' :ו אנו הו' 05331.05646
יכול האדם לתקוע בשופר בשינוי חייב לתקוע שופר לו לתקוע ביה” ש מה הועילו חכמים בתקנתם .אך מאידך את דבריו בסי’ תרנ” א לגבי ד’ מינים שיברך שוב זמן
בשבת דהלא הוי שבות דשבות במקום מצוה ,וכך גם יש לדון דלא אזלינן בגזירות חכמים בתר טעמא ,ואם אע”פ שגם שם יכול לברך בשעת אגידת הלולב (כמבואר
בלולב למה לא יטול לולב בשינוי ,ועוד דכיון דאין לנו כלל הוא דלא גזרו על שבות ביה”ש ,ה”ה בשבות זה ואין בדבריו סי’ תרנ”א ס”ק כ”ט).
רה”ר בזמה”ז לעולם הוי שבות דשבות במקום מצוה, והנראה ביישוב דברי המשנ”ב ,דכיון דכל טעם הפטור לחלק בין שבות לשבות.
וע”כ נראה ברור דמלבד השבות שגזרו נכלל בתקנתם גם ולכאורה נחלקו בשאלה שני תירוצים בתוס’ במגילה אינו אלא משום דלא גרע מאילו בירך על העשייה,
פטור ממצות השופר והלולב וכדמצינו במגילה כמבואר. (ד’ ע”ב ד”ה ויעבירנה) .דהנה הקשו התוס’ שם למה לא מסתבר דהכל תלוי בחפצא דמצוה אם כשרה היא מצד
חששו שמא יעבירנו לגבי תקיעה דמוצאי יוה”כ ,ותירצו עצמה או לא ,ובסוכה שיש עליה כיסוי אין חסרון בעצם
אלא דעדיין יש לעיין האם יש כאן פטור בלבד ולעולם דכיון דכל האיסור לעשות מלאכה לפני הבדלה אינו אלא הסוכה ,ולכן אין פסול תעשה ולא מן העשוי כשפותחין
יקבל שכר כמי שאינו מצווה ועושה ,דאין כח ביד חכמים מדרבנן לא גזרו .הרי לן בתירוץ זה דלא חיישינן שמא את הגג כמבואר בפוסקים ,אבל בלולב שאחד ממיניו
אלא לפטרו והו” ל כאילו אין חיוב ,או שמא יש בכחם אף יעבירנו ד” א מבעוד יום .אך עוד תירצו דכיון דאין צריך פסולים יש ריעותא בגוף החפצא ולמ” ד לולב צריך אגד
לומר שאין כאן עבודת ה’ ולא יקבל שכר אף כמי שאינו לתקוע אלא תקיעה אחת לא חששו ,ונראה דלתירוץ זה יש בו פסול תעשה ולא מן העשוי ,וצריך לאגדו שנית
מצווה ,ויש להסתפק כן אף אם ננקוט שאין בידם לומר ולכן גם ברכת הזמן יצאה לבטלה ,דמצוה אין כאן וחפצא אכן חיישינן שמא יעבירנו מבעוד יום ,ודו”ק.
דאין כאן חפצא דמצוה וכשיטת הר”ן והריטב”א. דמצוה אין כאן ,ודו” ק בזה.
ועיין עוד להלן מה שישבתי בפשיטות קושיית
ונראה פשוט לענ” ד דכיון שאסרו חכמים לתקוע ויש לעיין בני” ד דמצד אחד אין בו חסרון בעצם החלק”י.
בשבת וכן אסרו ליטול לולב אף אם נאמר שלא עקרו החפצא דשופר ,אך אפשר דגרע טפי כיון דעל פי תקנת
ולא ביטלו את ה”חפצא דמצוה” ,מ” מ אינו מקבל שכר חז” ל אין כלל מצוה בשבת וצ” ע. ה .אם המברך זמן על השופר
כלל ,דאין הקב”ה גומל טוב אלא לעושי רצונו ,ורצונו והנה עוד יש לעיין בזה מדברי השו” ע (בסי’ תרס”בסעיף בר״ה שחל בשבת יצא יד״ח
ית” ש שלא לסור מדברי חכמים ,והעובר על דברי חכמים ובמה שהבאתי מפרי הארץ שכתב שהנפ” מ אם ב’) דביו”ט שני בסוכות אין מברכין זמן על הלולב אא”כ
עבירה בידו ונענש ואינו מקבל שכר ,וז”פ. התוקע בר”ה שחל להיות בשבת יצא יד” ח המצוה חל יום הראשון בשבת ,וביאר המשנ”ב (ס”ק ב’) דאף אם
תקיעת שופר בשבת לחולה שיש בו סכנה
איש אחד שחלה לפני ר”ה במחלת הקורונה ומצבו להתפנות לבית החולים ביום ראשון של ר”ה שחל הנני במענה קצר לשאלתו לאחר שעברתי על
הקונטרס שערך בענין ונהניתי מאד למקרא דבריו הלך והחמיר מיום ליום ,וחשש שיצטרך להתפנות בשבת ,האם מותר שיתקעו לו שופר בשבת ביודעו
לבית החולים ,בהתקרב ראש השנה שאל אם יצטרך שבבית החולים לא יתאפשר לו לשמוע קול שופר. היקרים.
2
שיעור מרן הגאון
ומה שכתבת לפי”ד הר”ן(ר”הח’ ע”א מדה”ר) דהטעם רבי אשר וייס שליט״א האיש יודע שאין תוקעין שופר בשבת ,אך מכיון
שלא גזרו במילה בשבת שמא יעביר התינוק או שהוא חושש שביום שני של ר”ה יבצר ממנו לשמוע
האזמל ד” א ברה”ר ,כיון שאינו מצוה שרובצת על ובמה שאיש זה דואג שלא יזכה לשמוע קול שופר, קול שופר ,וכל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה
הרבים בחדא מחתא יזכירו זל”ז ,משא”כ בשופר ושמא משו”כ יתרע מזליה ,יש להסביר לו שאם תיקנו מריעין לה בסופה ,ואם לא עכשיו אימתי ,ומשו”כ
ומגילה שכולם טרודים במצוה ,ובהגהות חשק שלמה חז” ל שאין תוקעין בשופר בשבת ,הרי מיסודות התחנן האיש שיתקעו לו בשבת( .בסופו של דבר הוטב
להגר” ש הכהן מוילנא (מגילה ה’ ע”א) פלפל לפי דבריו האמונה להאמין שודאי אין ישראל יוצאים נפסדים לו והחלים בביתו ב”ה ,אך כת”ר פלפל בשאלה זו וביקש את חות
לגבי קטן שמגיע למצוות בפורים שחל להיות בשבת. מכך ,וכבר כתבו גדולי הדורות דרכים רבות להסביר דעתי).
ופלפל דשמא לא יצא יד”ח בקריאה דערב שבת שלא ענין זה גם בפנימיות הענין ,ואני הקטן נראה לי דהלא
כל עיקר השופר להעלות זכרון ישראל לטובה לפני הנה פלפלת בחכמה במה שנחלקו הגרעק׳׳א
נתחייב בה אלא מדין חינוך ,וחייב לקרוא את המגילה ובעל חלקת יואב במה שביטלו חכמים תקיעת שופר
בשבת ,וכיון שאינו אלא יחיד לא גזרו לגביו גזירה הקב”ה ,וענין זה מתקיים גם ע”י שבת דגם שבת זכרון
הוא לישראל. בשבת משום גזירה שמא יעבירנו ד’ אמות ברה”ר.
שמא יעבירנו. לדעת הגרעק׳׳א (דרו”ח מערכה ח’) התוקע בשופר
ואמנם הלכה פשוטה היא דמחללין שבת משום בשבת קיים מצוה דאורייתא עכ”פ ,ולדעת החלק”י
וכתב מע”כ לפי” ד דה”ה בנידון דידן כיון שביחיד
יתובא דעתא דחולה וכמבואר במס’ שבת (קכ”ח (קבא דקושייתא צ”ט) חכמים עקרו לגמרי את מצות
עסקינן לא גזרו לגביו גזירה שמא יעבירנו ,תמה אני ע”ב) ,אך בנידון דידן פשוט שאם יסבירו לאיש יקר
תמיהה כפולה ומכופלת מחדא ותרי טעמי: השופר ואף מצוה דאורייתא אין בידו ,כדרך שכתבו
זה אמיתותה ופשטותה של תורה ,שאין כל צורך התוס’ (סוכה ג’ ע”א) לגבי היושב ושולחנו בתוך הבית
א .אף דברי החשק שלמה אינם אלא דברי פלפול בתקיעת שופר בשבת ,ועבירה היא ולא מצוה ודאי שאמרו בו (סוכה כ”ח ע”א) ” אם כן היית נוהג לא קיימת
בעלמא ,ובודאי לא הלכה למעשה ,ומעשה בכל תתיישב דעתו.
פרק ופרק שיש פורים המשולש ,וכי שמענו מעולם מצות סוכה מימיך” ,ופירשו התוס’ שאפילו מצוה
אמנם הביא כת” ר משו” ת ממעמקים (ח”ד סימן דאורייתא לא קיים ,וכך גם במצות שופר בשבת.
שיקראו את המגילה לקטנים שהגדילו בשבת ,הלא ה’) מש” כ הג” ר אפרים אשרי זצ” ל מעשה שהיה וכדברי הגרעק׳׳א כתב גם האבני נזר (שו”ת יו”ד סימן
פשוט כביעתא בכותחא ,שלא בא הר”ן אלא לבאר בגטו קובנא בחג הסוכות תש”ג ,שביום ראשון של קמ”א) ,ועיין עוד באשל אברהם (להג”ר אברהם אופנהיימר
טעם ותבלין בעיקר התקנה ,למה גזרו בשופר ומגילה חג שחל בשבת הגיע יהודי מוילנא וד’ מינים בידו, סימן ת”ר) שהביא את ספיקו של שו” ת פרי הארץ ,במי
ולא גזרו במילה ,אבל משגזרו גזרו ,והשוו מדותיהם, והאיש הצטווה ע”י הנאצים ימ” ש לחזור למקומו שתקע בשופר בראש השנה שחל בשבת אם יברך
ולא פלוג ,ולא אמרינן דבמגילה ושופר דומיא דמילה במוצאי שבת ,והתרגשות עצומה פרצה בגטו ורבים שהחיינו בתקיעת שופר ביום שני של ראש השנה,
לא גזרו ,אלא לעולם אסור באופן מוחלט לתקוע רצו לקיים מצות לולב ,באמרם מי יודע אם עוד נזכה עי”ש.
בשופר ולקרוא את המגילה בשבת ,ובמילה לא גזרו לעולם במצוה זו ,וכשנודע להם שנבצר יהיה מהם
כלל ,וכז”פ. לקיים את המצוה גדל צערם ביותר ,ובאו לשאול ולדבריהם כתב מעכ” ת בנידון דידן שיש מקום
את הרב אם מותר להם לברך על הלולב ,הרב אשרי להקל לתקוע לו בשבת.
ב .אף החשק שלמה לא פלפל אלא בקטן שמצד
ההלכה לא יצא יד”ח בקריאת הקטנות ועפ”י ההלכה נמנע מלהשיב להם על שאלתם ורבים בירכו על דעת והנה בכל עיקר מחלוקת זו ובביאור דברי התוס’
הוא חייב במקרא מגילה ,ושלא כשאר העולם שיצאו עצמם. הארכתי בכמ” ק במנחת אשר כללי המצוות (סימן כ”ט
יד”ח בקריאה בערב שבת כתיקון חכמים ,משא”כ ומספר הרב אשרי שלאחר מכן סיפר על כך לרבה ועיין עוד מנח”א פסחים סימן פ”ו ומנח”א מועדים ח”א סימן ט’),
בנידון דידן שאיש זה מבקש לעבור עבירה ,דבעצם של קובנה הגרא” ד כהנא שפירא שהיה בין שוכני וביארתי שעד כאן לא נחלקו אלא בהגדרת הדברים,
אין בינו לכל אדם ,אלא שרוח שטות נכנסה בו הגטו אלא ששכב על ערש דוי וא” א היה לשאול אותו אך אף אליבא דהגרעק׳׳א התוקע בשופר בשבת
לשמוע קול שופר בשבת נגד דברי חכמים ,מה מקום בעתו ובזמנו ,ואמר לו בעל הדבר אברהם ”שמותר עבירה בידו ולא מצוה ,ואינו מקבל שכר כלל ,דאין
יש להקל לו ,ומה זה ענין לדברי הר”ן והחש”ש .וכ”ז היה לכלואי הגטו לברך לכתחלה על האתרוג כי בכגון הקב”ה חפץ במצוות שנאסרו ע”י חז”ל ,לא תסור
ברור ופשוט. דא לא גזרו חכמים את גזירתם” .ומע”כ רוצה לדמות מכל אשר יגידו לך אמר רחמנא ,והעובר על דברי
מילתא למילתא דה”ה בנידון דידן. חכמים עבירה בידו ,ואין כל נפ”מ במה שקיים מצוה
ומה שכתב בשו” ת ממעמקים שחכמים לא עקרו מה” ת .ודבר זה ברור ופשוט בעיני כביעתא בכותחא.
לגמרי מצות שופר בשבת ,שהרי לא גזרו במקדש, ושתי תשובות בדבר:
א .נראה פשוט בעיני שהגאון בעל דבר אברהם לא וכיוצא בדבר ביארתי לגבי היושב בסוכה בשעת
ורבי יוחנן בן זכאי תיקן לתקוע בכל מקום שיש בו
היה פוסק כך הלכה למעשה ,וכל כונתו היתה לתת ירידת גשמים ,שאמרו חז” ל (משנה סוכה כ”ח ע”ב) משל
בית דין (ר”ה כ”ט ע”ב) ,והרמב׳׳ם (הל’ שופר פ”בה”ט) פסק
ביטוי לעומק היגון והצער התהומי של עם ה’ הנתון לעבד שמזג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו ,ואמר
שכל מקום שיש בי” ד קבוע תוקעין בו בשבת ,ועי” ש
להרג ולמשיסה ,והרי אמר מה שאמר בדיעבד ולאחר לו איני חפץ בשימושך ,וכתב הרמ” א (תרל”ט ס”ז)
במ” מ שהעידו שתקעו בשבת בפני הגאון האלפסי, שאינו מקבל שכר ונקרא הדיוט .ולענ”ד פשוט שקיים
עי”ש .הרי שלא עקרו לגמרי מצות השופר ,ומסתבר זמן .ואף שחכמי ישראל גדולי עולם זהירים בלשונם,
וכדברי חז” ל (אבות פ”א מי”א) ”אבטליון אומר חכמים מצוה דאורייתא ,דלא אמרו אלא שהמצטער פטור
א”כ שבשעה׳׳ד כמו בגטו קובנה יש מקום להקל, מן הסוכה ,אבל אכתי מקיים מצוה כמי שאינו מצווה
וה”ה ללולב. הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום
מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ועושה ,ואל יהא דבר זה קל בעיניך ,שהרי מעיקרא
גם בדברים אלה יש לתמוה ,דבמקום שהתירו ונמצא שם שמים מתחלל” ,בנידון דידן לא העלה סבר ר’ יוסף דגדול שאינו מצווה ועושה ממי שמצווה
התירו ובמקום שגזרו לאסור אסרו ,וכיצד נלמד זה הגאון על דעתו ששאלה זו תחזור על עצמה אי פעם ועושה ,ולמה אינו מקבל שכר.
מזה ,והדברים פשוטים כ”כ שלא ראיתי צורך להאריך בעתיד. אלא נראה כנ”ל ,דאין האדם מקבל שכר על
בהם. המצוות לכשעצמן אלא על עשיית רצונו ית”ש ,ואם
ב .אף אם נניח (והנחה זו מופרכת מיסודה כנ”ל) שאכן כך
סוף דבר הכל נשמע ,לא היה שום מקום לעבור על היה פוסק הדב” א אף לכתחלה ,אין לדמות מילתא אמרו חז” ל דבשעת ירידת גשמים אומר האדון ”איני
דברי חכמים ולתקוע לו בשבת ,ואם היו מברכים היה למילתא ,ומאז היתה יהודה לגוי לא היה שבר כשבר חפץ בשימושך” הרי שאין הקב”ה חפץ במצוה זו
זה ברכה לבטלה ,אא”כ היה בזה יתובא דעתא שדוחה בת עמי בשואה הנוראה ,ואפשר שכדי לחזק את ולפיכך המקיימה אינו אלא הדיוט ואינו מקבל שכר.
אף איסור כרת דאורייתא ,אך כבר כתבתי דאם לא רוחם של שרידי חרב בגטו היה הגאון רואה לנכון ומשום כך נראה לי פשוט כביעתא בכותחא
נשתבשה עליו דעתו ודאי היה מבין שאין כל סגולה להתיר ברכה לבטלה ,אך אין ללמוד מזה לשום מצב וכשמש בצהריים וק”ו הדברים שחלילה לתקוע
בעבירה על דברי חכמים ,ואין שום תועלת וטובה ולשום ענין אחר ,ובודאי שאין זה דומה לנידון דידן. בשופר בשבת נגד תקנת חז”ל ,ואין לעשות זאת
יכולות לצמוח מתקיעת שופר בשבת. אך הנראה עיקר בנידון דידן ,שבאמת אין בידנו בשום ענין ובשום תנאי כלל וכלל ,ואין זה תלוי כלל
[מנחת אשר קורונה סימן פ”ח] שום הוראה למעשה של הדבר אברהם. במה שנחלקו רעק” א והחלק”י.
עוד בענין הר
ברה”ר .ולפי זה יש מקום לטעון דכיון דכולם כבר והעיר מעכ” ת משני מקורות שבאמת כך פסקו שני מכתבו היקר קיבלתי ,ובו העיר במה שכתבי
יצאו ידי חובת מגילה בערב שבת מותר לקרוא לילד גדולי ירושלים הלכה למעשה. לו בעבר (מנחת אשר קורונה סימן פ”ח) שדברי החשק
זה בשבת. בשו” ת הגאון ר’ עקיבא יוסף שלזינגר (או”ח סימן שלמה בהגהות על הש” ס (מגילה ה’ ע”א) דיש לקרוא
ועוד כתבת שבשו” ת ציץ הקודש (ח”א סימן נ”ה) רל”ד) כתב ששמע מחתנו ר’ פנחס צבי שכך הורה את המגילה בשבת לקטן שהגיע לחיוב מצוות בשבת
להגאון ר’ צבי מיכל שפירא מגדולי ירושלים כתב מהרי” ל דיסקין בשנת תרנ”ו ,וזאת עפ”י דברי הר”ן דפורים המשולש ודאי לא נאמרו הלכה למעשה,
שהגרי׳׳ח זוננפלד צידד אף הוא לפסוק כן ,מנימוק שלא גזרו שמא יעבירנו ד’ אמות ברשות הרבים
אחר לפי המבואר בביצה (י”ח ע”א) דמותר להטביל במילה ,דכיון שאין המצוה אלא של היחיד ,אחרים ומעולם לא שמענו מי שינהג כך ,אף שמעשים בכל
כלי שנטמא ביו”ט משום שטומאה ביו”ט לא שכיחה יזכירו לו ולא יכשל במלאכה ,משא”כ כשכולן טרודים פורים משולש שיש נערים שבשבת זו מגיעים לבר
ולא גזרו אלא בכלי שנטמא בערב יו”ט ,והוא הדין במי במצוה יש חשש יתר שיכשל בהעברת ד’ אמות מצוה.
3
שיעוד מרן הגאון
דבי אשד וייס שליט״א
הרבים ,וכיוצא בזה מצינו בהלכה בהרבה מקומות, שמגיע למצוות בשבת בפורים המשולש דהוי מילתא
ואין זה ענין כלל למה שאמרו בביצה ,דטומאה ביו” ט וגם בסברא אין הוראה זו מתיישבת על הלב ,בין דלא שכיחא.
ענין מקרי שאינו שכיח ולא גזרו בה ,אבל בר מצוה אם דנים עפ”י דברי הר”ן ,וק”ו אם באנו להסתמך על ואני על משמרתי אעמודה ,ופשוט כביעתא
בשבת היא ענין טבעי המתחייב עפ”י הסטטיסטיקה, דברי הגמ’ בביצה. בכותחא שחלילה לפסוק כך מחדא ותרי טעמי.
ופשוט שכל כהאי גוונא אין דנים אותו כמילתא דאף שכתב הר”ן שטעם שגזרו במגילה ,לולב הרי לא מדובר במילתא דלא שכיחא ,ובכל פורים
דשלא שכיחא שלא גזרו בה. ושופר ולא במילת הבן משום שאלה מצוות שכל המשולש בין רבבות אלפי ישראל בני ירושלים תמיד
ישראל עוסקים בהן ,ומילה אינה אלא על היחידים, יש כמה וכמה ילדים שמגיעים למצוות בשבת,
ומ” מ נהניתי מאוד ממכתבו היקר ,ומן הידיעות אין זה אלא טעם בעיקר הגזירה ,אך מ” מ אין לנו אלא ומעולם לא ראינו ושמענו מי שיקרא מגילה בשבת.
הנכבדות שלא היו ידועים לי ,ומברכו אני להמשיך דברי חכמים ,ובמה שגזרו גזרו אף כאשר אין המצוה וגם לא מצינו בדברי מי מהפוסקים שיעלה על דעתו
בעבודת הקודש בבריות גופא ונהורא מעליא ,לקדש אלא על היחיד( ,וכמ”ש במנח”א קורונה שם) ,ובמה שלא לקרוא מגילה בשבת ,וכבר כתבתי במק״א שאין לך
שם שמים. גזרו לא גזרו ומותר אף אילו היה המצוה מוטלת על ראיה גדולה משתיקת הקדמונים.
< ה • ב ד י א די
1יום זכרון תרועה
לא שמע אלא מפיו של אברהם ,ומן הטבע היה במלחמת מדין צוה הקב״ה (במדבר ל״א ב׳) ״נקום שבת קודש זו יום זכרון תרועה היא ,ר״ה כ״ט
שיפקפק בדברים ,ויפלפל אם אברהם אביו וינסה נקמת בני ישראל מאת המדינים״ אך משה רבינו ע״ב) .ונראה דאף שאין אנו תוקעים בשופר ,זכרון
לפרש בדרך אחרת את דבר ה'. צוה (שם ג׳) ״לתת נקמת ה׳ במדין״ עי״ש. תרועה מיהו בעינן ,ומוטל עלינו לזכור את תרועת
אך גדולתו של יצחק שלא הרהר כלל אחרי ובדרך זה נראה .אמנם הקב״ה צוה לנו לתקוע השופר בהשתוקקות ובהתבוננות ,להצטער שאין
דבריו של אברהם ,וקיבל את דבריו כאילו נאמרו בשופר ע״מ שיעלה לפניו עקידת יצחק ונזכה בידינו לתקוע ולבקש מהקב"ה שיעלה בידינו
מפי הגבורה והורה בזה דרך לזרעו לדורות עולם לסליחה ,למחילה ולכפרה ,אך אנו עיקר כונתנו כאילו תקענו.
שאסור לפקפק ואסור להרהר אחרי דבריהם להמליך את הקב״ה בעולמות כולם .ומשו״כ דהנה רבות עסקו גדולי הדורות בשאלה
של נביאי ה' גדולי ישראל .ועלינו לקבל דבריהם מוותרים אנו על סגולת הכפרה כדי להוסיף חיל גדולה זו ,היתכן שחדיל ביטלו סגולה נפלאה זו
בהכנעה מוחלטת ובאמונה תמימה. במלכות שמים. דשופר משום חשש רחוק של "שמא יעבירנו ד'
ובבחינה זו גם ביטול סגולת השופר משום ובספרי חסידות הוסיפו בד״ז לבאר דחג אמות ברשות הרבים" ,דהלא חשש זה רחוק הוא
גזירת חכמים ,וקבלת דברים כאילו נאמרו מפי הפסח קרוי בתורה בשם חג המצות דשם זה רומז עד למאוד ,ואף אם כך יקרה אין זה אלא עבירת
הגבורה ללא כל הרהור ופקפוק ,אכן ״זה גופה לחיבתן של ישראל שלא הספיק בצקם להחמיץ היחיד בשוגג ,ומשום חשש זו קיפחו חז"ל את כל
עקידה רוחנית מופלגת״ שמועילה לרצות כמו וגם צידה לא עשו להם .אלא יצאו אל המדבר העדה כולה למנוע מהם לא רק את מצות השופר,
זכרון השופר ועקידת יצחק .שהרי זה כל מעלתו הגדול באמונה תמימה ,אך בני ישראל קוראים אלא אף את הסגולה המופלאה של זכירת עקידת
הנשגבה של עקידת יצחק ,ועל זאת מבקשים אנו לחג זה פסח לשבח את אבינו שבשמים שפסח יצחק ,והלא פלא הוא.
-״רחמנא אידכר לן זכותא דיצחק עקידא״. על הפתח להצילנו מן המשחית. והנראה בזה ,דהנה שני ענינים שונים יש
אמנם גדולי החסידות הדגישו את לשון חז״ל ולכן מבטלים אנו את מצוות השופר כשר״ה בתקיעת שופר האחת ,סגולתה של עקידת יצחק
(שם כ״ט ע״ב) ״יום טוב של ראש השנה שחל להיות חל בשבת באהבה ובשמחה ,דהלא עיקר כונתנו וכמו שאמרו חז"ל (רייהטייז ע״א) "תקעו לפני בשופר
בשבת״ ,לאמר שכאשר ראש השנה חל להיות בתקיעת שופר אינה אלא מלכות ,וביטול התקיעה של איל כדי שאזכור לכם אילו של יצחק בן אברהם
בשבת הרי זה יו״ט לישראל ,וכל כך למה. בשבת יש בה ביטוי נשגב ביותר של מלכות ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם את עצמכם״,
כמבואר. וענין זה הגדולה שבסגולות הכפרה בראש השנה.
משום שאמרו חכמים (שבת ס״ג ע״א) ״חישב והענין השני הוא המלכת הקב״ה ,ותוקעים אנו
לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה ,מעלה עליו וכאשר כונתנו לשם שמים ואנוסים אנו
במצוות החכמים לבטל מצוה נשגבה זו הקב״ה בשופר להמליך את הקב״ה בעולם כולו ,ועיצומו
הכתוב כאילו עשאה״ .כאשר אנחנו תוקעים של יום מלכות הוא ,וכמ״ש תקעו לפני בשופר כדי
בשופר ספק גדול אם קיימנו מצוה נשגבה זו כביכול תוקע לנו בשמים וזוכר לנו את עקידת
יצחק. שתמלכוני עליכם .וכבר כתב רבינו סעדיה גאון
בכוונה הראויה והרצויה הלא כוונת רמות ונשגבות בטעמי התקיעות שתקיעת השופר יש בה המלכת
הפקה' :ו אנו הו' 05331.05646
מצינו בדברי גדולי המקובלים בתקיעת שופר, הקב״ה בעולמו עי״ש.
וכל אלה נשגבים מבינתנו ונעלים מהשגתנו .ואין
הן שנה זו חל ראש השנה להיות בשבת, והנה יש מי שיכריז על נאמנות מוחלטת
בידינו לכוון אפילו למקצת שבמקצת מכוונות ומטבע הדברים הדאגה מכרסמת בנו והלב דואב
התקיעה והתרועה. למלך ,אך את שליחי המלך לא יכיר ,את חקיו לא
ודואג -אנה אנו באים ביום הזכרון והמשפט בלא יכבד ,ובבניו ישתלח ללא רחם .נאמנות זו מסולפת
מי יודע אם המלאכים מן התשר״ת ,התש״ת תקיעת שופר לסנגר עלינו .הלא אין כמו השופר לחלוטין ,דמי שבאמת אוהב את המלך ,ורוצה
והתר״ת אכן יצאו מן השופר שלנו. להעלות זיכרוננו לטובה לפני מלך המשפט, לעשות לו נחת רוח ,יכבד לא רק את המלך אלא
אבל כאשר אבינו שבשמים תוקע שבשבילנו והשופר מעורר את זכות עקידת יצחק ,כמ״ש (ר״ה אף את בניו שריו ויועציו.
והוא זה שמעלה עלינו כאילו תקענו ,אין עוד ט״זע״א) ״אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר ובדרך זה נראה ,דכאשר אנו נמנעים מלתקוע
מלבדו ואפס זולתו ,והתקיעות ודאי שהן בכל של איל ,כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, בשופר משום שכך תיקנו חז״ל יש בכך ביטוי
הכוונות הרצויות והנשגבות .כאשר הקב״ה ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני״. נשגב ונעלה למלכות ,שהרי בכך אנו מכריזים
תוקע לנו בשמים ,תקיעות אלה נעלות מכל מה וכל אלה חסרנו כאשר ר״ה חל בשבת ונבצר ממנו לגלות ולהודיע שאנו כפופים לא רק למלך אלא
שביד אדם ,ואף אם גדול שבגדולים הוא ,לתקוע בגזירת חכמים לתקוע בשופר. גם לעבדיו משרתיו שהן הם חכמי ישראל ,וזו
ולהריע. וכבר כתב בזה הכהן הגדול במשך חכמה שלימותה של קבלת עול מלכות.
ולפיכך אמרו שאכן ״יום טוב של ראש השנה״ (ויקרא כ״גכ״ד) ״הרי זה גופיה מה שאין אנו תוקעים ובימים קדושים נוראים ונשגבים אלה עיקר
כאשר חל בשבת והקב״ה הוא שליח ציבור לתקוע בר״ה שחל להיות בשבת ,זה גופה עקידה רוחנית כונתנו בתקיעת שופר איננה לתועלת דידן ,לזכות
לבני ישראל ,הרי זה יום טוב לישראל. מופלגת ומועיל לרצות אותנו כמו שמרצה זכרות לסליחה ,למחילה ולכפרה ,אלא להמליך את
ומוסיף אני על דא״ח הנ״ל ,שאנו מבקשים השופר״. הקב״ה בעולמו .וכבר כתב הכהן הגדול מאחיו
ומתחננים -ריבונו של עולם אבינו שבשמים ,אב אך עדיין צ״ע מה ענין עקידה רוחנית זו (משך חכמה פרשת אמורכ״גכ״ד) ,דהקב״ה וישראל ,הם
הרחמים והסליחות ,אם אתה כבר תוקע בשופר לסגולת השופר ולעקידת יצחק. כשני אוהבים שכל אחד מהם חפץ בכבוד חבירו,
למעננו ,אנא ״תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס ונראה לפי מה שביארתי במק״א דהנסיון והביא לכך שתי דוגמאות :א .מצות תפילין ,הלא
לקבץ גליותינו״ .שיהא קול השופר קול שופרו של של יצחק היה גדול במדה מסויימת מנסיונו של בתפילין שלנו כתוב ״שמע ישראל ה' אלקינו ה'
משיח צדקנו ,סוף וקץ לכל צרותינו תחילה וראש אברהם אבינו ,שהרי אברהם שמע מפי הגבורה אחד״ ,ובתפילין של הקב״ה אמרו (ברכות ו׳ ע״א)
לפדיון נפשנו ,במהרה בימינו אמן. ולא היה לו כל מקום לפקפק בחובתו ,אך יצחק שכתוב בהן ״מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ״ .ב.
© כל הזכויות שמורות למכון מנחת אשר ,ת.ד ,23170 .ירושלים | .דוא״לinfo@minchasasher.com :
לקבלת הגליון מדי שבוע ניתן לפנות למייל הנ״ל | ניתן להאזין לשיעורי מרן הרב שליט״א בטלפון03-6171007 :
אט! !! sm s !t 1 1
ר״ה משיעורי מרן הגאון לבי חיים פיינשטיין שליט״א ראש ישיבת עטרת שלמה
קול שופר חזק מאוד
משא לקראת ימי ראש השנה ־ כולל ׳עטרת שלמה׳ מודיעין עילית
בגמרא נחלקו מהו תרועה ,אם הוא קול גניחה כאדם הגונח מלבו וכדרך החולה שמ שמיע קולות קצרים קול אחר קול ומאריך בהן קצת ,וזה כשברים
שאנו נוהגין ,או שתרועה הוא קול כאדם המיילל ומקונן שמשמיע קולות קצרים תכופים זה לזה ,וזה כתרועה שאנו נוהגין ,או שתרועה היינו שני הקולות
יחד .ועל ספיקא דדינא זה אומרת הגמ' אתקין רבי אבהו בקיסרי שיהיו תוקעין תקיעה שברים ותרועה ותקיעה ,ונמצא תוקעין כל מיני התקיעות ויוצאין
שרב האי גאון נ שאל וכי עד שבא ידי חובת כולן .הראשונים מביאים
תשר״ת תש״ת ותר״ת לא היו ישראל תוקעין שיהיו רבי אבהו ותיקן
רה״ג כך היה הדבר מימים קדמונים יוצאין ידי חובת תקיעת שופר ,והשיב
יבבות קלות ,ומהם עושים יבבות מנהג בכל ישראל מהם עושים תרועה
ידי חובתם ,והיה הדבר נראה כבדים שהם שברים ,אלו ואלו יוצאים
מטעים אלו את אלו ,וכשבא רבי כחלוקה ,אע״פ שאינה חלוקה ולא היו
ישראל עושים מעשה אחד ולא אבהו ראה לתקן תקנה שיהיו כל
אתו כחלוקה ,ולאו פלוגתא ממש יראה ביניהם דבר שההדיוטות רואים
היא אלא כל אחד כפי מנהג הבכי של מקומו ,אע״פ שאין בזה שום קפידא שהרי שניהם ענין בכי הוא ואין כאן חילוק ענין אלא חילוק מעשה.
מבואר שמצד קיום מצות תקיעת שופר ,בכל אחד מהאופנים יוצאים ידי חובתם ,ורבי אבהו תיקן לנהוג את כל האופנים רק כדי שלא יהא נראה חילוקי
מנהג .והדבר מצריך ביאור למה תיקנו שיתקעו כל מיני התרועות ,והרי בשביל שלא יהיה חילוק מנהגות סגי שיתקין אופן אחד מתוך כל האופנים ואותו
לקבוע שיהיו כולם תוקעים ,ובזה היו נמנעים חילוקי המנהגות ,ומפני מה התקין שיהיו תוקעין כולם בכל האופנים.
דעת הרמב״ם והסמ״ג שבאמת הוא פלוגתא דדינא ,וכתב הבית יוסף של שיטתם עד שבא רבי אבהו כל מקום היה נוהג כסברת רב המקום ההוא ,וכשבא
רבי אבהו קיבץ כל הספיקות והתקין שיעשה כדברי כולם כדי שיצאו כל י שראל ידי חובת תקיעת שופר בלא ספק כלל .וגם על שיטתם יש להעיר למה
נ שתנית מצות שופר שלא הוכרעה בה ההלכה כדברי מי ,ומה נ ש תני ת פלוגתא זו מכל פלוגתות אחרות שלא הוכרעה ,ולכן הוצרך רבי אבהו לקבץ כל
הספיקות ,ולמה לא הכריע ההלכה כדברי מי.
ונראה לבאר הענין שבשופר מלבד עצם מצות תקיעת שופר ,יש בו עוד ענין מיוחד ,והוא שיש בקול השופר כח להלחם ולהכניע את הסט״א ,וזה עפ״י
המבואר בגמי בראש השנה למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ,ותוקעין ומריעין כשהן עומדין ,כדי לערבב את השטן ,וברש״י מפרש שמסתתמין דברי
השטן כששומע שי שראל מחבבין את המצוה ,אמנם בתוס׳ שם כתבו בשם הירושלמי לבאר שערבוב השטן הוא מפני שכששומע התקיעה בפעם השנית
הוא אומר שודאי זהו השופר שנאמר עליו והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ,והגיע הזמן שהשטן מתבלע מן העולם ,כמו שנאמר ובלע המות לנצח,
ומחמת כן מתערבב ואין לו פנאי לקטרג על ישראל.
והענין אומר דר שני למה הוא סבור שזהו השופר הגדול שלעתיד לבוא ,שבודאי אין להבין הענין במושגים פשוטים ויש בזה ענין עמוק.
הביאור בענין זה הוא עפ״י דברי האבודרהם שמביא מרבנו סעדיה גאון י׳ טעמים על מצות שופר ,ובכלל הטעמים כתב שהשופר בא להזכירנו מעמד
הר סיני ,שנאמר בו וקול שופר חזק מאוד ,ולהזכיר יום הדין הגדול ,וקיבוץ נדחי ישראל ,ותחיית המתים שיהיה בהם שופר כמו שנאמר והיה ביום ההוא
יתקע בשופר גדול .דעת לנבון נקל שאין זה רק סימן בעלמא שתוקעין בשופר בר״ה כדי להזכירנו אותם הזמנים והדברים שיש בהם תקיעת שופר ,אלא
מפני שבשופר של ראש השנה יש בו הכח של כל העניינים האלו ,ונכלל בו הענין של שופר של מתן תורה ושופר של יום הדין הגדול והנורא ,ובשופר
של ראש השנה מונח הכח לפעול את אותם הדברים שהשופרות של מתן תורה ושל יום הדין פעלו ,ושורש הענין של השופר בכל ג׳ השופרות הוא אחד,
דהשופר של יום הדין הגדול והנורא הוא שופר המכרית את הרע ומבלע את השטן מן העולם ,וכן השופר של מתן תורה ,הוא שופר המפקיע את כח
השטן והרע ,שבמתן תורה פסקה זוהמתן של ישראל ונתקנו מתערובת הרע שהיה בהם מזמן חטא עץ הדעת ,והופקע מהם כח ושליטת השטן ,וכמו כן
השופר של ראש השנה יש בו כח להחליש ולהכניע את כח השטן ,נמצא שכל השופרות ,שורש אחד להם .וזהו עומק הטעמים שמפרש הרס״ג שהשופר
בא להזכירנו השופרות של מתן תורה ויום הדין הגדול ,שבתקיעות של ר״ה יש את הכח ונכלל הענין של אותן השופרות עצמם ,שכולם עניינם ושורשם
הוא שע״י השופר נחלש ונכנע כח הרע ,עד שבשופר הגדול של יום הדין הגדול והנורא ,השופר יכריתנו ויאבדו לגמרי.
והדברים מפורשים ברמח״ל במאמר החכמה שכתב ׳ועוד ענין גדול יש ביום זה הוא ענין השופר שנצטוינו בו ,וזה כי סגולת השופר בתקיעתו למטה
וכח שרשו למעלה ,הוא להחזיק הטוב ולכפות הרע ,ותראה שמאחר חטאו של אדם הראשון הנה נתערב הטוב ברע ונכבש תחתיו ,ובזמן המתן תורה
לא הגיע עדיין להיות הוא כובש את הרע תחתיו, הנה יצא הטוב מתוך הרע ונתגבר ושלט ,ואמנם
ונשאר הרע נפרד ממנו עומד בפני עצמו ,אך לעתיד אבל הגיע לצאת ממאסרו ולהתחזק בעצמו,
הרע לגמרי ,ויהיה הטוב שולט לבדו ,ואמנם החיזוק לבא הנה ישתלם התיקון הזה והטוב יכבוש את
|| תורה והוא ענין ויהי קול השופר וכר ,והשלמת האחד שנעשה לטוב נעשה על ידי השופר דמתן
יהיה ע״י השופר ,והוא ענין יתקע בשופר גדול ,ולפי התיקון לעת״ל שהטוב ינצח נצחון גמור ,גם הוא
נקרא שופר גדול ,ואולם נצטוינו לתקוע בשופר שתיקון זה יהיה גמור מה שלא היה במתן תורה
ולהזמין העתיד ליעשות לע״ל׳ .ובזה מבואר שסבור בראש השנה לחזק התיקון העשוי כבר במ״ת
בשופר דר״ה מענין שופר גדול ושורש אחד להם. שזהו השופר גדול דלעת״ל ,שבאמת כן הוא שיש
ויש להוסיף בביאור דברי התוס׳ ,למה רק בתקיעות בפעם השנית הוא סבור שזהו השופר גדול לעתיד לבא ,משום שבתקיעות הראשונות סבור שאלו
הם התקיעות של מתן תורה ,וכששומע את התקיעות בפעם ה שנית סבור הוא שהפעם השניה המה התקיעות של העתיד לבא שבהם יכרת כוחו לגמרי
ויאבד מן העולם ,ובזה הוא מתערבב .והאמת שזה מוכח מיניה וביה מנוסח התפלה ,שהרי בפסוקי השופרות במוסף מזכירים גם פסוקים משופר דמתן
תורה ושל יום הדין הגדול והנורא ,ולכאורה צריך ביאור מה השייכות של פסוקים אלו העוסקים בענין שופרות שאינם שופרות של ראש השנה ,וכי
בשביל שהוזכר בהם תקיעת שופר בעלמא הם טעם להזכירם בברכת השופרות .אכן הביאור הוא שבאמת השופרות הללו אינם ענין נפרד משופר של
ראש השנה ,אלא הם מאותו ענין גופא ,ששופר של ראש השנה מונח בו הכח והענין של שופר של מתן תורה ויום הדין הגדול והנורא.
ובזה יש לבאר הענין שתיקן רבי אבהו לתקוע כל מיני ואופני התרועות ,היות והשופר יש בענינו מלחמה להכניע ולהחליש את הסט״א ,לכך צריך את
כל הכוחות ואת כל האמצעים שיש בכוחם להחלישו ולהכניעו ,ולמען הצלחת המלחמה בו לא מניחים שום צד ושום כח לבלתי להשתמש בו ,ולכן
התקין רבי אבהו שיהיו את כל מיני ואופני התרועות שבכוחם לשבור ולהכניע את כח השטן .ולדעת הרמב״ם הסובר שהוא פלוגתא ,קיבץ רבי אבהו כל
הספיקות ולא הכריע הלכה כדברי מי ,כדי שלא יאמר השטן קים לי בקטרוגי כאותו מאן דאמר החולק.
ובאמת מצינו בבעל המאור שכתב בדיני הפסק בין התקיעות שהחמירו בשופר לצאת ידי כל השיטות ,משום שיש בו ענין נוסף שהוא לזכרונם של
ישראל .הרי כיסוד דברינו שבשופר החמירו יותר משאר מצות ,מפני שיש בו עניינים נוספים על עצם קיום המצוה.
קיסרי וירושלים ־ לאום מלאום יאמץ
ויש להוסיף בזה עוד בביאור מה שהגמי מדגישה שהתקין תקנה זו היה זה בקיסרי ,כי קיסרי מבואר במגילה דף ו׳ שהיא של אדום ונקראת קיסרי בת
אדום ,ואיתא שם על הפסוק ולאום מלאום יאמץ ,אם יאמר לך אדם חרבו שניהן אל תאמין ,ישבו שניהן אל תאמין ,רק אחת חרבה ואחת יושבת ,ומבואר
שמלחמת עשיו שהוא שורש הסט״א וכוחות הטומאה עם י שראל וכוחות הקדושה ,נקראת מלחמה בין קיסרי וירושלים ,ובכתובות דף י״ז ׳רבי אבהו כי
הוה אתא ממתיבתא לבי קיסר נפקי אמהתא דבי קיסר לאפיה ומשרין ליה וכוי ,מבואר שרבי אבהו היה דרכו לבא לבי קיסר ,והיינו שרבי אבהו היה
עוסק עם מלכות אדום לטובתן ותועלתן של ישראל ,ויש להוסיף שלכן הזכירה הגמרא שהיה רבי אבהו בא מבי מתיבתא לבי קסרי ,לומר שהיה בא
לאדום שהוא כוח הטומאה והרע מבית המדרש ,שבא לעמוד כנגד אדום עם כח התורה .ולפי זה י״ל שלכן הדגש שתקנה זו היתה בקיסרי ,לומר שמחמת
שהיה בקיסרי והיה עומד כנגדם ,התקין תקנה זו שמהותה ועניינה הוא להעמיד את הכח המכניע והמחליש כח של אדום ,ומכלל פעולותיו שהיה בא
לבי קיסרי כנגד אדום .בגמי בסוכה איתא מזמן שחרב בהמ״ק נ שתנה שמו של שופר משיפורא לחצוצרתא ,עומק הענין שחורבן הבית גרם לשינוי השם,
ומחמתו נ שתנה שמו של השופר ,הוא משום שחורבן הבית משפיע על מהות ענין השופר ,ובחורבן הבית נתגבר כוחו של אדום ,וחרבה ירושלים וישבה
קיסרי ,ויש בזה השפעה על כח השופר שנחלש .ויש לבאר הענין שמשמעות שינוי השם שאינו נקרא עוד שופר ,הוא משום חסרון בכח השופר לעמוד
כנגד השטן ,עפי״ד הטור סי' תקפ״ה שכתב ישופר הוא ראשי תיבות ׳אין שטן ואין פגע רעי ,פירוש שכ שיש שופר אין פגע רעי ,ובפרישה כתב שע״י
השופר אין שטן מפני שמתערבב והולך לו .מבואר שענין זה שבכח השופר לערבב השטן נכלל הוא בשמו שנקרא שופר ,וא״כ בזה שנ שתנה שמו ואינו
נקרא שופר ,היינו שהוא חסרון בכח השופר לערבב השטן ולעמוד כנגדו .נמצאנו למדים שבמצות השופר נכלל ענין נשגב של החלשת והכנעת כח
השטן המקטרג ,ולכן התקינו שיהיה נעשה בכל השלימות.
כתוב ׳נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר׳ ,דורשים חז״ל אמרי שפר אלו ד״ת שנתנו בשופר ,מבואר ששופר של מ״ת הוא ממהותה של התורה ,עד
כדי כך שהתורה נקראת אמרי שפר ע״ש השופר ,שהתורה וכח השופר מזוגים וכרוכים הם יחד ,וא״כ ההכנה המעולה והמשובחת לזכות שהשופר יעלה
זכרוננו לטובה ויחליש ויכניע כח המקטרגים הוא על ידי עמלה של תורה .מצויים אנו בתקופה האחרונה באנדרלמוסיה ,כמובן שכל ענין זה הוא בא בקטרוג
מלמעלה ,וכל התוצאות האלו הם כולם מכלל קטרוגו של הסט״א ,שכל זמן שישראל עוסקים בתורה אין לו מנוח כי גחלים אתה חותה על ראשו ,ועל כן חובתנו
בשעה זו ובימים אלו שהם ימי הרחמים ומסגולת הימים לפעול בהם בכח התפלה וההתחזקות בתורה ומעשים טובים את ישועת ישראל להוסיף ולהגביר חיילים
בלימוד התורה בקיום בתי המדרשות ובעבודת התפלה ,ובהיות כח קול השופר לעמוד כנגד הסט״א לבלבלו ולמנוע ממנו הקטרוג ,ולקרא לקול השופר הגדול
של הגאולה העתידה ,גדולה ומכופלת החובה עלינו להכשיר עצמנו להכין נפשנו ולטהר לבבנו להיות ראויים לפעול בכח השופר ובסגולת הימים לעורר רחמי
אבינו האב הרחמן להושיענו ,ומחשוכא לנהורא אפקינן בדיל שמך רבא.
- ' מ’"י•
פגיבי־ם בותודת רביע־ חאיז
ר ב י ** 1ב הבה־ ימים נוראים
גליון | 263תשפ״ז
“ " ל טדינו״ א
י * ^יייי *
׳««£ I
ובכן תן כבוד ה׳ לעמך ,ותקוה טובה דדךש־ר,
בימי הדין והרחמים הבאים עלינו לטובה נא להמשיך ולקרוע שערי שמים לרפואתו השלימה של עטרת
תפארת ישראל עמוד התורה והתפילה והצדקה יחיד הדורות בשקידת התורה ועמלה מתוך ייסורין רבנו
(חזקיהו) דב הכהן בן שושנה שיחזור לאיתנו בקרוב ללמוד וללמד לשמור ולעשות ,כאשר היתה באמנה
אתו כל ימי חייו ,מתוך בריות גופא ונהורא מעליא,
ובאופן אחר יש להוסיף על תשובה של ייוסף משיתאי ,דהנה חזינן
שהכריחוהו הרומיים לחזור ולהוציא דבר נוסף בשנית מן המקדש ,ועל
ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכר.
אודות סירוב זה נהרג ,והסיבה שכפאוהו על הדבר ,הוא משום שכבר (חתימת סדר זכרונות)
גילה דעתו בראשונה שמסכים להיכנס ולהוציא. עבודתו של יצחק אבינו בזמן העקידה היתה להשריש
ורואים כאן יסוד עצום ,שנמצא שנעשה יסנגורוי יקטגורוי ,דהרי אם לא בזרעו לדורי דורות מסי״נ על קידוש ה'
היה מסכים בראשונה להכנס לא היתה לרומיים תביעה כלפיו ,ורק חזינן בכ"מ הדגשת יצחק עקידא ,ומובא בשם מהרייח שכוח מסי"נ בכל
מכח אותה הסכמה ראשונה שסבר להרויח בה ממון לעצמו ,נהפך לו הדורות הוא משורש ה'עקידה' ,ומשמע שמונח בזה עבודה נוראה
לרועץ ,והיא הגורמת מיתתו ,וזהו שורש מאמר חז"ל (בייב טז א) יהוא בשורש העקידה ,שכלל יצחק אבינו בעבודתו את כל העבודות
יצהיר הוא שטן הוא מלאה"מי ,והיינו שההסכמה על החטא שהיא חלק והנסיונות הקשים של מסי"נ שבכל הדורות ,וכל סוגי הקושי והנסיון
היצהייר ,היא גופא הופכת לעונש ,שהוא חלק מלאה"מ כמבואר, כבר נכללו בשורש העקידה וזו עבודה נוראה במעשה אחד כמבואר,
ושלימות ההכרה בזה במעשה דיוסף משיטא ,הוא שורש התשובה, והנה חזינן בברכות שניתנו ליעקב שנאמר בהן 'וירח את ריח בגדיו
ויברכהו' ,ודרשו חז"ל ריח בוגדיו כגון יוסף משיתא ויקום איש צרורות
שמכיר ורואה לנגד עיניו את סיבת הפרישה מן החטא ,שהיצר המסיתו
שמסרו עצמם למיתה משונה על קדוש ה'[ ,ו ד ל המדר ש ילקוייש בר א שי ת כז
ומדיחו לעבירה הוא הגורם מיתתו לבסוף ,ואת חומר השקר של הרע. כז "וירח א ת ריח בגדיו ,ריח בוגדיו ,כגון יוס ף מ שי תא ויקום אי ש צרורו ת .יוס ף מ שיתא,
כי אין שכחה לפני כסא כבודך ב שעה שבק שו שונאים ליכנס ל הר הבית ,אמרו :יכנ ס מהם ובהם תחילה .א מרין ליה:
עול ,ומה ד א ת מ פיק דידך הוא .נכנ ס והוציא מנור ה של זהב .א מרו ליה :אין דרכו של
(סדר זכרונות) הדיוט ל ה ש ת מ ש בו; אלא עול זמן תניינו ת ,ומה ד א ת מפיק דידך הוא; ולא קבל עליו.
נ תנו לו מכס שלש שני ם ,ולא קבל עליו; אמר :לא די ש הכ ע ס תי לאלהי פע ם
צורת בקשת המחילה מהקב״ה ע״י ריבוי כבוד אחת ,א כ עי סנו פע ם שניה? ומה ע שו לו? נ תנו הו בחמור של חרשים והיו
שמים מנ סרי ם בו ,והיה צוח :ווי ד א כ ע ס תי לבריי.
יקום אי ש צרורו ת ,בן א חו תו של יוסי בן יועזר איש צרדה ,דהוה רכיב
מצינו בחז"ל בחטא המרגלים יואולם חי אניי, סו סיא ב שבתא .אזל קומי שרי ת א למצטלבא .א מר ליה
וכוי ,ודרשו חז"ל איל הקב"ה למשה יהחייתני לרי יוסי :חמי סו סי א דארכבי מרי ,וחמי סו סי א דארכבך
בדבריםי ,ולכאורה צריך ביאור כוונת חז"ל מרך .א מר ליה :אם כן למכעיסיו ,קל וחומר לעו שי רצונו.
אמר ליה :ע ש ה אדם רצונו יו תר ממך? א מר ליה :אם כן
הללו ,ונראה לפרש שלפי המחשבה הפשוטה
משמע שיש פגם משהו בכבוד המלך, ,שפה לעושי רצונו ,קל וחומר למכעיסיו .נכנ ס בו הדבר כ אר ס
של עכנא ,הלך וקיים בע צ מו אר ב ע מי תו ת בי ת דין:
בבקשת הסליחה ממנו ,שהרי הוי העברה על
כבודו ,בזמן שכבוד המלכות מחייב להעניש
לנאמנים סקיל ה ,שרפ ה ,הרג וחנק .מה עשה? הביא קורה ונעצ ה
בארץ ,וק שר בה נימין ,והקיפה גדר וע שה מדור ה לפניה,
פניני משא וסתו עם רבעו ונעץ א ת החרב ב א מצע .נ תל ה בקורה ,נ פ ס ק ה ני מא
את החוטא ,ולפי חשיבות המלך כך חומר פנסים מהבהבים שמשתמשים ונחנק ,קד מ תו חרב ,ונהפך עליו גדר ,ונ שרף .נ תנ מנ ם יוסי
העונש. בהם לנוי סוכה אי שייך בזה בן יועזר וראה מי ט תו פור ח ת באויר .אמר :אוי ,ל שעה
ואנו באים לבקש ממלך מלכי המלכים קלה ק ד מני זה לגן עדן" ,ע"כ לשון ה מדר ש].
למחול בחנם ,בזמן שמלך פשוט כן מעניש תקרובת ע''ז והיינו אע"פ שהם היו בשפל המדריגה קודם
בלי משוא פנים ,אכן משה רבינו קאמר באחת מן הפעמים כשישבנו קמיה רבינו
לכן ,בכייא זכו למסור את הנפש בצורה
יושמעו מצריםי וכוי ,והיינו שהשתמש באותו בהגהת הגיליון ,אמרנו לו לגבי מה שביאר לן
הנעלה ביותר ,ולפיייד מתפרש שאותה הכרה
רבינו עניין מדוע מצוות סוכה נקראת מצווה
כח גופיה של יקידוש הי ,המחויב בעולם, של יריח בוגדיו' ,דזרעו של יעקב דווקא בענין
יקלהי ,לגבי אומות העולם ,ואמרנו לרבינו את
בכדי לומר שהמחילה מועילה דוקא להגביר של מסי"נ ,מוכיחה היא שההמשך להשרשת
העניין מה שישנם יהודים יראי הי שמוצאם
כבוד הי ולא להיפך. עבודתו ומהותו של יצחק אבינו הוא ביעקב
מארהייב ,שלא מסוגלים רגשית להניח בסוכתם
וזהו יהחייתני בדבריךי ,שהפכת בכוחך את דוקא ,כמו שאמרנו שיצחק הצליח עייי
את אותם הפנסים הנדלקים ונכבים ,מחמת
שייכות הפגיעה ביכבוד שמיםי הנגרמת עייי עבודתו להשריש בזרעו לכל הדורות מסייינ
שהיו רואים זאת ,אצל שכיניהם הנכרים
יסליחת העווןי ,לתוספת בכבוד שמים בארהייב כשמגיע יום החגא הטמא ,מניחים עץ למען שמו יתברך ,וממילא אותה ברכה של כי
שתצמח מאותה כפרה ,וזו הצורה בה צריכה בחלונם ,ובתוך העץ משימים את אותם פנסים ביצחק יקרא לך זרע ,ולא כל ייצחקי מוסבת
להיות הבקשה המתוקנת בסליחת העוון, על יעקב ומוציאה את עשו ,ולא ההיפך.
המשך בעמוד הבא ◄
שיהיה בתורת כבוד שמים ,שהרי עיי הכוח
הדברים נכתבו ונערכו על דעת העורכים בלבד .להערות ,תרומות והנצחות,
ולקבלת הגליון בדואי׳ל ניתן לפנות לטלפון 052-766-0975 :או sc0527660975@ gm ail.com
שפתי כהן ימים נוראים ב
וזהו 'סמיכה' -שמלבד הוידוי שמצטער ומתחרט על החטא ,מכיר וההצלחה שמקבל האדם יכול הוא להרבות בכבוד שמים ,ואילו יפגע
שבעומק הענין יש כאן "סמיכה" " -שמי כה" -שאחר הודוי והתשובה בעונש על חטאו יחסר כוחו לפעול בכבוד שמים וכו'.
כראוי על אשמתו יכול להכיר שבאמת גם השגגה הזאת היא מעשה ה'
ועוקר העבירה לגמרי -ולא יכול להגיע להכרה זו אלא אחר חרטה
כי דךשיך לעולם לא יכשלו (סדר זכרונות)
ווידוי וצער של תשובה שלימה ,רק אז יכול להפוך למקור גילוי של החילוק בין יראת שמים ליראת חטא
כבוד ה' אפילו ע"י ההסתר פנים של הפך רצון ה' וכלפי מקום השגה הדרגה הגבוהה היא 'יראת חטא' ,ומשמע שכל היכא שמרגיש הנאה
כזה מתבארת מעלת "מקום שבעלי תשובה עומדים" ,אשר ע''י בחטא ,ורק שמתגבר עליה בפועל מחמת שמתגבר על היצר ,לא חשיב
התשובה הגיעה לדרגה גבוהה זו להכיר שהכל מאתו ית''ש מה שצדיק 'יראת חטא' ,שהרי לא נתפס פחד בלב ,אלא מדבר שקשה לסובלו ,ולא
גמור לא יכול להגיע. מדבר שמסב לו הנאה מצד עצמו אף שבפועל נמנע מלעשותו ,ונמצא
וענין הנ"ל מתבטא במעין ,שאע"פ שקטפרס אינו חיבור מ"מ הכל מעין שאותה משיכת הנאה המקננת בלב מן העבירה ,היא סימן שאין כאן
מחובר למקור ומטהר בזוחלין .וכן גבי עבירה מורה הסמיכה שהכל 'יראת חטא' ורק שם של 'יראת שמים' ,שייך במצב כזה ,דסו''ס פורש
הוא מעשה ה' כפעולת המעיין וממשיך רצון ה' לתוך ה'קרבן' ,לגלות מן המעשה משום 'פחד שמים' ,אבל 'יראת חטא' ,היא מדרגה עצומה
שגם בעבירה היה כביכול רצון ה'. כהנ"ל ,שנעקר ממנו כל רגש טבעי במקום עבירה ,וכמו שמצינו
ולע"ל מעין מבית ה' ,יצא והשקה את נחל השטים ,שפעולת מעין בברייתא דרפב"י שנזכרה 'יראת חטא' ,בין המידות האחרונות ממש,
דמעשה הקרבנות ,מראה שגם השטות דמעשה עבירה הוא מעשה ה'. וכמו שביאר המס"י כעין זה.
וכן בדוד המלך שיצא מבנות לוט ע"י מעשה עבירה גמור ,כיון שזה
עצמו שעבירה הוא גם מעשה ה' עומק נורא זה לא מתגלה אלא ע"י
וזכרתי אני את בדתי אותך בימי נעוריך
משיח. (סדר זכרונות)
וזהו עיתוי דרשת 'מואבי ולא מואבית' ,אשר בהכשר דוד למלכות - מעלת התשובה להבין שכל מהות החטא הוא רק מדמה
שזכר מבטא את הפעולה דעבירה ,שהיא ודאי חילול ה' ולא יבא בקהל מצינו בקרבן דטעון 'סמיכה' ,ומאידך לא מצינו לשון 'סמיכה' בתורה
ה' ,אבל הנקבה שהיא רק מקבל הפעולה ,יש לה טענה אני לא בעל אלא "וסמך" ,רק בנביא (שופטים ד יח) מיצנו לשון דומה ,שנאמר גבי
מעשה העבירה ,אלא רק נסתבב מעשה ה' של הסתר פנים בעבירה על יעל שכיסתה את סיסרא ביישמיכה" ואמר ר"ל במדרש (ילקו''ש ויקרא
ידי ,וזה כל כח הגילוי של דוד לבוא בקהל ,וזה כל החפצא של 'דוד יח) שלא מצינו במקרא לשון שמיכה אלא אמר הקב"ה "שמי כה"
מלכא משיחא' ,ושייך (ממילא) במטבע 'עזבו מקור מים חיים את ה', שמעיד בה הקב"ה שלא נגע בה אותו רשע ,ועפי"ז אפשר לומר בדרך
בהפטרת בחקותי דירמיה וזהו המעין שעתיד לצאת מבית ה' ולהשקות רמז שזה לשון 'סמיכה' דקרבנות שבלשון חז"ל ,שהוא כענין אליהו
את נחל השיטים. שאמר "ואתה הסיבות את לבם אחורנית" דהיינו שישראל אינם
'חוטאים' באמת לא רק ע''י 'שאתה נתת להם "מדמה" של יצה"ר.
שח השוחט הקבוע של רבינו ה''ה
הר''ר ב .כהן משיכון א' ,כיצד היה
סדר נראה
הכפרות אצל
רבינו שבכל
ורגע
מהשחיטה
רגע
ושאר ענייני דעת
II
הכפרות
רבינו עומד
ח נכוה ומום!
פניו חיוורים,
וממלמל בלחש את הוידוי ,ועתה
בעווה''ר חסרנו כל אלה ,יה''ר
שנזכה כולנו לראות במהרה את
רבינו על מעמדו ודוכנו ,וכמו שכבר הבאנו לאחרונה כיצד רבינו עמד בשנה שעברה על בימת התפילה ושאל
היום הרת עולם אם כבנים אם כעבדים ,מה השייכות כאן למילה עבדים ,הוא מותיב לה והוא מפרק לה ואומר,
אנחנו כאן באתרא דביה מר התנא האלוקי רבי מאיר בעל הנס שכבר פסק ''בין כך ובין כך קרויים בנים'' ,ולכן
כל הנמצאים כאן נכנסים לחיים טובים ארוכים ולשלום ובביקורינו לפני כמה ימים בבית הרפואה הזכרנו לפני
רבינו דבריו אלו ,ואמרנו הלא רבינו גם היה בכלל הברכה ,וא״ב בוודאי שיצא לחיים טובים ארוכים ולשלום
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ,אכי''ר.
מערכת 'שפתי כהן' מאחלת לכל לומדי הגיליון ,ושוחרי תורת רבינו בארץ ומחוצה לה ,תלמידי חכמים ,מרביצי תורה,
דיינים ויושבים על מדיין ,ולכל עמילי התורה די בכל אתר ואתר ,שנה טובה ומתוקה ברוחניות ימלא ה' כל משאלות
לבכם לטובה ולברכה ללמוד תורה וללמד לשמור ולעשות ,אכי''ר.
המברכים נאמנה רבנן ותלמידהון
ופרש"י וז''ל" :רקועים ,טסי זהב שעושין ציפוי לכותל היכל לבית קדשי הקדשים,
כדאמרינן בשקלים בפרק התרומה ,דכיון דנוי הוא מיתסר ,שמכיון שנוי הוא מיפסל,
שפה לנאמנים -המשך
ומשמע כוונתו כהנ"ל. הנדלקים ונכבים ,וקשה להם לראות כיצד אחב''י לא מקפידים בזה ,ומשתמשים
ולפי''ז אמר רבינו דצריך לברר דבר זה היטב שהלא היום הכל מיוצר בסין ויתכ ויהודי דווקא בפנסים אלו ,לנוי מצווה.
מזמין את זה לצורך חג הסוכות ,לשמח לבם של יהודי א''י ,ובכל זאת יש להם לאותם ושאל חכם אחד אם אין בזה איסור של השתמשות בדבר שהכינוהו לע''ז ,או משום
אנשי חו''ל בסיס לטענתם ,דסו''ס חזינן דדבר העשוי לנוי מחמירים בו טפי. תקרובת ע''ז.
ואמר רבינו דלפי"ז היה נראה בנוי סוכה שמתקלקל מחמת עבירה הפוסלת בסוכה ואמר רבינו דהנה אי' בגמ' (ר"ה כ''ו ע''א) ''חוטא בל יתנאה'' ,קאמרינן ולכן איכא
עצמה ,שרי ליהנות בו לאלתר בלא תנאי ביו"ט ,ולא קחשיב 'הוקצה למצוותו' משום קפידא ללבוש בגדי זהב לפני ולפנים ,שהרי קיי''ל אין 'קטיגור' נעשה 'סניגור',
שלא חשיב ''שם'' נוי כלל ,ד'חוטא בל יתנאה' חמיר טפי מחוטא בל יקריב. בבגדי"כ בפרט ,טפי משאר מצוות ,וכך משמע בפ"ג דע"ז (מ''ו ע''א) שהסתפקו אם
נוהג פסול ''אתנן'' במכשירי קרבן ,ולגבי ריקועים של היכל כן נוהג ,כדמוכח שם,
הדפסת העלון לע״נ רבני טבריא:
רבה הראשי של טבריא ,הצדיק החכם רבי חיים בן רבי יצחק סמאג'א זצ"ל
רבה הראשי של טבריא ,הצדיק החכם רבי יעקב חי בן רבי ברוך זריהן זצ"ל
מייסד ת"ת ביבאס ,הצדיק החכם רבי רפאל ביבאס זצ"ל
־>o cד
מ שנ ת הפר ש ה
הערות וביאורים ע״ס פרשיות התורה —o— 0
מתורת רבינו ראש הישיבה
הגאון רבי איתמר גרבוז שליט״א
גדר הזכרת המלך הקדוש ושאר ההזכרות דעשי״ת
בהא דלאחר שמודים בברכת הודאה ,מאריכים בבקשות להתמדת הנה בגמ’ (ברכות י״ב ב׳) איתא ,אמר רבה בר חיננא סבא משמיה
הטובה על עם ישראל. דרב ,כל השנה כולה אדם מתפלל ׳הקל הקדוש׳ ׳מלך אוהב צדקה
ומשפט׳ ,חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים
והנה בתוס׳ (ברכות שם) כתבו דאם לא אמר המלך הקדוש והמלך
שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט ,ויעו״ש בגמ׳ דמסקינן דהכי
המשפט מחזירין אותו ,ודנו התוס׳ האם מי שלא אמר זכרינו ומי
הלכתא ,ובראשונים שם הביאו [יעוי׳ בתוס׳ שם ועו״ר] את מה
כמוך וכתוב לחיים ובספר חיים חוזר ,ובתחילת דבריהם כתבו דאף
שתקנו הגאונים להוסיף בשמו״ע זכרינו לחיים וכו׳ בברכת אבות,
בהזכרות אלו אם לא אמרן מחזירין אותו דכל המשנה ממטבע
ומי כמוך אב הרחמים וכו׳ בברכת מחיה המתים ,וכתוב לחיים טובים
שטבעו חכמים בתפילה לא יצא ידי חובתו ,ובסו״ד כתבו דהר״מ
וכו׳ בברכת מודים ,ובספר חיים ברכה ושלום וכו׳ בברכת שים שלום.
כתב דאין מחזירין אותו מכל אותן דברים שלא נזכרו בגמרא
בפירוש ,וכן משמע בדברי הרמב״ם (תפילה פ״ב הי״ט ופ״י הי״ג וברמב״ם (פ״ב מתפילה הי״ח) כתב ׳כל השנה כולה חותם בברכה
יעו״ש) ,וכן פסק השו״ע (סי׳ תקפ״ב ס״ה). שלישית הקל הקדוש ובברכת אחת עשרה מלך אוהב צדקה
ומשפט ,ובעשרת הימים שבין ראש השנה עד מוצאי יום הכיפורים
ובראשונים האריכו בנידון זה ,ובמרדכי (פ״ק דברכות סי׳ ל״ג) הביא
חותם בשלישית המלך הקדוש ובאחת עשרה המלך המשפט׳,
דהראשונים הוכיחו דאם שכח לומר את ההזכרות של עשרת ימי
ולאחמ״כ (הי״ט) כתב הרמב״ם ׳יש מקומות שנהגו בעשרת ימים אלו
תשובה אינו חוזר ,מדברי הגמ׳ (שבת כ״ד א׳) שכתבה דבימים שיש
להוסיף בברכה הראשונה זכרנו לחיים וכו׳ ,ובשניה מי כמוך אב
בהם תפילת מוסף אם לא אמר בהם מעין המאורע מחזירין אותו,
הרחמן וכו׳ ,ומוסיפין בברכת שמונה עשרה זכור רחמיך וכבוש וכו׳,
אבל בימים שאין בהם מוסף אף אם לא הזכיר מעין המאורע אינו
0ומוסיפין בברכה אחרונה ובספר חיים וכו׳ ,וכן יש מקומות שנהגו
חוזר ,ומבואר דהדין לחזור כשלא הזכיר מעין המאורע חלוק בין
■* להוסיף בעשרת ימים אלו בברכה שלישית ובכן ובכן וכו׳ ,אבל
הימים שיש בהם מוסף לימים שאין בהם מוסף ,וא״כ בהזכרות
בראש השנה ויום הכפורים מנהג פשוט הוא להוסיף בשלישית ובכן
דעשרת ימי תשובה שהם ימים שאין בהם מוסף ,אם לא אמר
ובכן וכו׳׳ ,והיינו דהביא את תקנת הגאונים כמנהגינו מלבד בברכת
ההזכרה אינו חוזר ,ויעוי׳ בביאור הגר״א על דברי השו״ע (סי׳ תקפ״ב
מודים שכתב שנהגו לומר זכור רחמיך ,והיינו דלמנהגינו בר״ה
ס״ה) שפסק דאם לא אמר זכרינו ומי כמוך אין מחזירין אותו ,שכתב
ויוה״כ אומרים בברכת מודים אבינו מלכנו זכור רחמיך וכו׳
הגר״א שם (ס״ק י״ג) כמה ראיות לדין זה ,ובראיה השלישית כתב ׳ג׳,
ומסיימים וכתוב לחיים טובים וכו׳ ,ולזה כתב הרמב״ם דיש נוהגים
מדאמרינן שבת כ״ד א׳ ימים שאין בהם קרבן מוסף אם לא אמרו אין
להתחיל בכל עשי״ת מתחילת אבינו מלכנו זכור וכו׳ ומסיימים ג״כ
מחזירין אותו ,וכל שכן הנך דלא אתמרי בגמ׳ כלל ,וזו הראיה
כמנהגינו וכתוב וכו׳.
האחרונה אין עליה תשובה׳ ,אמנם לכאו׳ צ״ב דהרי אף המלך
הקדוש והמלך המשפט הם הזכרות בימים שאין בהם מוסף ואמאי ועוד הוסיף הרמב״ם דיש שנהגו לומר בכל עשי״ת בברכת אתה
בהזכרות אלו פסק המחבר שאם לא אמרן חוזרין עליהם ,ובאמת קדוש ובכן תן פחדך וכו׳ ובכן תן כבוד וכו׳ ומסיימים בא״י המלך
במרדכי הנ״ל הביא להוכחה זו אף לענין המלך הקדוש שאינו חוזר, הקדוש ,והיינו דנהגו לברך ברכה זו כמו שמנהגינו לברך בר״ה
אבל בזה לא קיי״ל הכי ,וצ״ב מה התירוץ על הוכחה זו ומאי שנא ויוה״כ ,וזהו שסיים הרמב״ם דבר״ה ויוה״כ מנהג פשוט לומר נוסח
המלך הקדוש מזכרינו לחיים וכה״ג. זה בברכה השלישית [והוא ג״כ מתקנת הגאונים] ,ובשו״ע לא
העתיק כלל המנהג לומר נוסח זה בכל עשי״ת ,דכבר פשט המנהג
והנה ראיתי בספר מקראי קודש להגרצ״פ פראנק זצ״ל (סי׳ ע״א)
שלא לאומרו כי אם בר״ה ויוה״כ בחזרת הש״ץ.
שדן במי ששכח לומר אחד מהזכרות אלו ונזכר מיד לאחר סיום
הברכה וכגון שלא אמר זכרינו לחיים ונזכר תיכף לאחר ברכת מגן ובביאור הא דבברכות שבסוף התפילה מאריכים בבקשות בין
אברהם ,האם יאמר הזכרה זו לאחר סיום הברכה או דכיון שאין בברכת מודים שמוסיפין בה [למנהגינו בר״ה ויוה״כ ,ולמנהג שהביא
הזכרה זו מעכבת ,אם לא אמרה במקומה לא ישלימנה לאחר הרמב״ם בכל עשי״ת] אבינו מלכנו זכור רחמיך וכבוש כעסך וכלה
הברכה ,ויסוד הנידון בזה ,דהנה לענין מי ששכח להזכיר יעלה ויבא דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית ועון ומגיפה ופגע רע וכל מחלה וכל
בראש חודש מבואר בשו״ע (סי׳ תכ״ב ס״א) דאף שאם נזכר לאחר תקלה וכל קטטה וכו׳ ,ובין בברכת שים שלום שמוסיפין בה בספר
שהתחיל מודים חוזר לרצה ,אבל אם נזכר בין סיום ברכת המחזיר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה נזכר וכו׳ ,יש לבאר בזה ע״פ דברי
לתחילת מודים אומר יעלה ויבוא במקום שנזכר ,והיינו משום דאף רבינו יונה בשערי תשובה (שער ד׳ אות י״ב) שכתב ׳וכן בענין
הזכרה הנאמרת בסמיכות לברכה נחשבת חלק מהברכה ,וכן מבו׳ ההודאה על הטובה נאמר ׳אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב
בשו״ע (סי׳ קי״ד ס״ו) לענין מי ששכח לומר משיב הרוח ומוריד ^ נגד חסידך׳ (תהילים פנ״ב פס׳ י״א) ,פירוש ,אודך על הטובה שעשית
הגשם [ולא אמר מוריד הטל ,וכגון שהיה מבני חו״ל שאין מזכירין ,עמדי ובעבור זה אקוה להתמדת טובתך ,ונאמר ׳כוס ישועות אשא
טל בקיץ] ,דקיי״ל שצריך לחזור לראש התפילה ,אבל אם נזכר קודם
^ובשם ה׳ אקרא׳ (שם פקט״ז פס׳ י״ג) ,׳צרה ויגון אמצא ,ובשם ה׳
v שהתחיל ברכת אתה קדוש אומר משיב הרוח במקום
אקרא׳ (שם פס׳ ג׳-ד׳)׳ ,ומבואר בדבריו דלאחר שהאדם 's
שנזכר ,ומעתה יל״ד אף בהזכרות דעשרת ימי תשובה באם )j \ q
מודה להקב״ה על החסדים שעשה עמו ,מעתה יכול O (O J
שכח לומר זכרינו לחיים וכה״ג ונזכר מיד לאחר סיום
לבקש על המשך והתמדת הטובה ,ויתכן דזהו ג״כ הטעם
[H g c N s ^ •> י ________________________ ן ם; ע0
^ »___________________________ 5 0 1י
^׳״ל ע״י מערכת ׳סוב? גליונות׳ k.ailvonot(®amail.com 053-3145900 --------------------------------
'--- HH.IU
v 0 c------------------------------------------------- j o c ׳V־ '״> נ ־
טובה ורחבה מהזכרת ברית ותורה ,דהיכא שלא הזכיר ארץ ( o ') O ~ הברכה ,אם צריך לאומרו במקום שנזכר או דכיון שאין
]SV25J3
W חמדה טובה ורחבה הוי כמו שלא בירך ברכה שניה כלל, הזכרות אלו מעכבות ,לא יאמרם אף אם לא התחיל את w
)rj משום דברכת הארץ ענינה להודות על הארץ ועל המזון, הברכה שלאחריה [ולענין מי ששכח הזכרת בספר חיים (q
והוא חלק ממטבע הברכה ,ומשו״ה בזה כתב הרמב״ם דאם לא ל > בודאי מותר להזכירה לאחר סיום הברכה כיון דהוא גמר הברכה,
אמרה לא יצא ידי חובתו כלל ,ומשא״כ הזכרת ברית ותורה אינה j .ז וכל הנידון הוא לגבי שאר ההזכרות] .
מחפצא דברכת הארץ עצמה ,אלא דבשעת ההודאה על הארץ ועל *"
r
וכתב שם המקראי קדש ,דכיון דקיי״ל דכל הך דינא דאם נזכר תיכף
המזון תקנו חז״ל להזכיר הודאה גם על ברית ותורה ,והוי הזכרה לאחר שסיים את הברכה ששכח הזכרה אומרה במקום שנזכר הוא
בעלמא ,ורק דהזכרה זו היא מההזכרות המעכבות את הברכה ,ובזה רק בהזכרות המעכבות את הברכה ,אבל בהזכרות שאינן מעכבות
כתב הרמב״ם דצריך להזכיר דברים אלו והיינו דהוא הזכרה בעלמא קיי״ל שאין אומרה לאחר סיום הברכה וכמו שפסק השו״ע (סי׳ רצ״ד
ולא חלק מצורת הברכה. סעי׳ ד׳) לענין מי ששכח הבדלה בחונן הדעת ,וכן הכריע המשנ״ב
ועפ״ז אשה״ט מש״כ המשנ״ב דיכול לומר ברית ותורה לאחר סיום (סי׳ קי״ד ס״ק ל״ב) לגבי מי ששכח יעלה ויבא בערבית של ראש
הברכה ,דכיון שאי״ז חלק מעיקר נוסח הברכה ,אלא הוא הזכרה חודש ועל הניסים בחנוכה ופורים וכה״ג ,א״כ בהני הזכרות דעשי״ת
בעלמא ,בזה י״ל דאף אם הזכירן מיד לאחר סיום הברכה חשבינן דקיי״ל שאין מעכבות ואם לא אמרן אינו חוזר וכמשנ״ת ,אף אם
ליה כמו שהזכירן בברכה זו ,ול״ה כמו ארץ חמדה טובה ורחבה נזכר תיכף לאחר סיום הברכה שלא אמרן ג״כ אינו חוזר.
שבזה פשיטא דלא יועיל לאמרו לאחר סיום הברכה. ונראה להוסיף בזה ,דאף אי נימא דגם בהזכרות שאינן מעכבות אם
ועפ״ז ביאר האשר לשלמה (מועד סי׳ י״ג) הא דבברכת מעין שלוש נזכר בהם לאחר סיום הברכה אומרן במקום שנזכר ול״ח הפסק ,אף
לא מזכירים ברית ותורה ,דהנה ידוע מה שמטו משמיה דהגר״ח לדעת הראשונים דס״ל דההזכרות של עשי״ת מעכבות ,מ״מ אם
דהא דאין מזכירין על הניסים דחנוכה ופורים בברכת מעין ג׳ הוא נזכר מיד לאחר סיום הברכה ששכח לאומרן יש לדון דלא יוכל
משום דברכה זו נתקנה כנגד ג׳ ברכות ולא כנגד ההזכרות ,ומה להזכירן במקום שנזכר ,והביאור בזה הוא ,דהנה כתב השו״ע (סי׳
שמזכירין בה רצה ויעלה ויבוא ביאר בזה הגר״ח דהוא משום דכיון קפ״ז ס״ג) דמי שלא הזכיר בברכת המזון בברכה השניה ברית
שאם שכח לאומרם בברכת המזון ונזכר מיד לאחר ברכת בונה ותורה ,מחזירין אותו ,וכתב המשנ״ב (שם סק״ח) דהיינו שחוזר
ירושלים הרי אומרם שם בברכה בפני עצמה ,משו״ה גם בברכה לראש ברכת המזון ,ובשער הציון (שם סק״ח) כתב ע״ז ׳נראה לי
מעין ג׳ צריך להזכירם כנגד ברכה זו ,ומשא״כ בעל הניסים שלא
דהיינו דוקא כשנזכר אחר שהתחיל רחם נא ,דלא עדיף מהזכרת
תיקנו לזה ברכה מיוחדת אם שכח לאומרה ,להכי לא נתקן ע״ז
יעלה ויבוא בברכת רצה כששכח דיכול לומר קודם שהתחיל תיבת
הזכרה בברכה מעין ג׳ ,ועפ״ז ביאר האשר לשלמה ,דלפי מש״כ
מודים ,והכי נמי יזכיר ברית ותורה קודם רחם נא׳ ,והיינו דנקט דאם
דברית ותורה ל״ה חלק מנוסח ברכת הארץ אלא הוא דין הזכרה
נזכר לפני שהתחיל את הברכה שלאחמ״כ יכול לומר ברית ותורה
בעלמא ,א״כ מבואר היטב הא דבברכה מעין ג׳ שאין מזכירין בה
במקום שנזכר.
j הזכרות אין מזכירין בה ברית ותורה.
0ובעמק ברכה הביא מש״כ השעה״צ וכתב על זה ׳ולענ״ד נראה ,דאין
״ ועכ״פ מבואר לן בזה ,דאף המשנ״ב מודה לעיקר הא דנקט העמק
rללמוד משאר הזכרות ,דהוו דברים בפני עצמן ואינם מגוף הברכה,
ברכה דכל הדין להזכיר את ההזכרה לאחר סיום הברכה הוא רק
אלא דלכתחילה קבעום לאומרם בתוך הברכה ,משא״כ הזכרת ברית
בהזכרות ולא במה שנתקן להיות חלק ממטבע ונוסח הברכה ,וא״כ
ותורה ,דאינה דבר בפני עצמו אלא מגוף הברכה של ברכת הארץ
בהנך הזכרות דעשי״ת לכאו׳ ל״ה רק הזכרה בעלמא ,אלא נתקנו
ועל כן אינה שייכא אלא לתוך הברכה ולא מהני הזכרתן לאחר
לאומרם כחלק מנוסח וצורת הברכה ,ובזה לא שייך כלל לדון
חתימת הברכה ,וזה ברור׳ ,והיינו דתמה העמק ברכה ע״ד המשנ״ב,
לאומרם לאחר סיום הברכה [וה״ה למי שלא אמר ובכן תן פחדך
דהרי כל הדין שיכול לומר ההזכרה לאחר סיום הברכה לא שייך
בר״ה ויו״כ].
אלא בהזכרות שאינם מנוסח הברכה ,ורק דקבעו חז״ל דמקום
והנה להלכה קיי״ל דאף ששאר ההזכרות דעשי״ת אינן מעכבות אמירתם יהיה בברכה זו ,ובזה נתחדש דאם נזכר לאחר הברכה שלא
בדיעבד ,אבל אם לא הזכיר המלך הקדוש ה״ז מעכב וצריך לחזור אמר הזכרה זו ,כיון שלא התחיל את הברכה שלאחריה אכתי מקרי
לראש התפילה ,וכבר נתבאר לעיל קושית המרדכי דהא מבואר בגמ׳ שאומרה יחד עם הברכה שתקנו חז״ל לומר בה את ההזכרה ,וכגון
דהזכרות של יום שאין אומרין בו מוסף אינן מעכבות ,ומ״ט הזכרה בהזכרת יעלה ויבא ,דאינה חלק מנוסח ברכת רצה ,אלא הוא הזכרה
זו דהמלך הקדוש מעכבת. בעלמא ,ורק דתקנו לאומרה בברכת רצה ,ולזה בדיעבד סגי
אמנם למשנ״ת דדין ההזכרות דעשי״ת ל״ה ככל ההזכרות שמזכירין שאומרה תיכף לאחר ברכת רצה ,אבל לגבי תקנת חז״ל לומר ברית
בתפילה ,אלא גדר התקנה בזה הוא דבעשי״ת יוסיפו בנוסח התפילה ותורה ,הרי בפשוטו אי״ז רק הזכרה בעלמא ,אלא הוא חלק מנוסח
את הזכרות אלו ,והם חלק מנוסח ומטבע התפילה ,א״כ יש ליישב ומטבע הברכה ,וכל שלא הזכירה הרי חיסר ממטבע שטבעו חז״ל
דבזה לא שייך לומר דביום שאין בו מוסף אין ההזכרות מעכבות, בברכת הארץ ,ולזה לא יועיל מה שישלים הזכרה זו לאחר סיום
דכל זה נאמר רק על ההזכרות ולא על מה שנתקן כחלק מנוסח הברכה שהרי סו״ס לא בירך ברכת הארץ כתיקונה.
התפילה ,דבזה גם מה שמזכירין ביום שאין בו מוסף מעכב ,ומשו״ה וביישוב דעת המשנ״ב שהשוה דין ברית ותורה לשאר ההזכרות
קיי״ל דהזכרת המלך הקדוש מעכבת[ ,ומ״מ שאר ההזכרות כגון כתב האשר לשלמה (ח״ג סי׳ ט״ז ובמהדו״ח מועד סי׳ י״ב) לבאר,
זכרינו וכה״ג אין מעכבות כיון דהוא רק תקנת הגאונים ולא מדינא דהנה כתב הרמב״ם (ברכות פ״ב ה״ג) ׳ברכת הארץ צריך לומר הודיה
דגמרא]. בתחילתה ובסופה וחותם בה על הארץ ועל המזון ,וכל שלא אמר
אמנם לפ״ז צ״ב דעת המרדכי שהוכיח מגמ׳ זו דאין אמירת המלך ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו ,וצריך
הקדוש מעכבת ,והרי בפשוטו מיירי התם רק בדיני הזכרה ולא בדיני ׳ ■י להזכיר בה ברית ותורה׳ ,ובלחם משנה שם הקשה מ״ט לגבי ארץ
נוסח התפילה וכמשנ״ת ,וא״כ מה ההוכחה מהך סוגיא להמלך ר rחמדה טובה ורחבה כתב הרמב״ם דכל שלא אמרם לא יצא ידי
הקדוש דהוא חלק מנוסח התפילה ולא הזכרה ,וצ״ל דע״ז גופא פ לי ^ ץ^-מובתו ,ולגבי ברית ותורה כתב דצריך לאומרן ,והרי גם בהזכרות
\ המרדכי ונקט דאף דין אמירת המלך הקדוש בעשי״ת הוא דין אלו קיי״ל דאם לא אמרן מחזירין אותו ,וכמבו׳ להדיא J
הזכרה בעלמא ואינו חלוק משאר ההזכרות ולהכי הוכיח )y ) o 0 ) 0בגמרא (ברכות מ״ט א׳) יעו״ש ,ונשאר בצ״ע. ,
דכיון שאין מוסף בימים אלו דאי״ז מעכב.
^ ־ ^ ^ ^ ^ ה אשר לשלמה לבאר בזה ,דחלוק אמירת ארץ חמדה
oנ_
יו”ל ע” י מערכת ’ס ומ ו גלי ונ ות’ k . ai l v onot ®amai l . c om 053- 3145900
v 0 c------------------------------------------------- j o c ׳V־ '״> נ ־
/ ן q גינת ורדים ח״א ,אות קמ״ט] דאם טעה בשבת דעשי״ת ואמר
]SV25J3
~ / ' T' nובזכרון שמואל (סי׳ כ״ב) חקר ג״כ בדין הזכרת המלך הקדוש
W הקל הקדוש בברכת מעין שבע דאינו חוזר[ ,ויעוי׳ במשנ״ב אם הוא חלק מנוסח התפילה או דהוי הזכרה ,דהביא את W
()t (שם סק״י) שכתב דיש בזה דעות באחרונים] ,והנה בשלמא פלוגתת הראשונים במי ששכח להזכיר יעלה ויבא במנחה של (q
אי נימא דהוא רק הזכרה בעלמא ,א״ש הא דאינו חוזר אף דבשמו״ע < > ר״ח אם צריך להתפלל מעריב פעמיים בשביל להשלים את תפילת
קיי״ל שאם לא אמר המלך הקדוש חוזר ,דשאני ברכת מעין שבע j .ז המנחה או דכיון שבמעריב הרי לא יזכיר יעלה ויבא כיון שכבר נגמר
שלא תיקנו בה הזכרות וכמשנ״ת[ ,ורק לכתחילה תיקנו לומר המלך *" rר״ח ,א״כ אין יכול להשלים את תפילת ר״ח שהרי תפילה כזו בלי יעלה
הקדוש במקום הקל הקדוש] ,אבל אי נימא דהוא חלק מנוסח ויבא כבר התפלל בר״ח[ ,ודנו בזה התוס׳ )ברכות כ״ו ב׳ ד״ה טעה(
התפילה ,א״כ מ״ט נקט הגן המלך דאי״צ לחזור כשלא אמרה בברכת והביאו בזה ב׳ דעות ,והובא בשו״ע (סי׳ ק״ח סי״א ובמ״ב סקל״ב)].
מעין שבע ,והרי ברכה זו נתקנה כנגד ברכות שמו״ע ,ובשמו״ע הרי והגרש״ר דן לפ״ז ,במי ששכח ולא אמר המלך הקדוש במנחה של
אם לא אמר המלך צריך לחזור ,וא״כ ה״נ בברכת מעין שבע יצטרך יום הכיפורים ,אם חייב להתפלל מעריב פעמיים אע״פ שבמעריב
לחזור. כבר לא יאמר המלך הקדוש אלא הקל הקדוש כמו שאמר במנחה,
וביותר ילה״ק בזה ,דהנה במשנ״ב (סי׳ קי״ד ס״ה ביאוה״ל ד״ה וכתב דיש לחלק בין המלך הקדוש ליעלה ויבא דר״ח ,דביעלה ויבא
מחזירין אותו) הביא מדברי הרע״א [בהגהותיו שם] שצידד לומר חשיב כמו שכבר התפלל תפילה כזו שאין בה הזכרה של יעו״י ,כיון
דמי ששכח בליל שבת ולא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו [אף דגם בלי יעלה ויבא הוי נוסח התפילה כדין ,אבל בלא אמר המלך
אם לא אמר מוריד הטל] ,דלא גרע מאם היה מתפלל רק מעין שבע הקדוש הוי שינוי בנוסח הברכה גופא וא״כ ודאי חשיב כמו שלא
דהיה יוצא בדיעבד אף דשם לא הוזכר גשם ,והמהרש״ם בדעת תורה התפלל ויצטרך להתפלל מעריב פעמיים ,ואע״פ שכעת כבר לא
(סי׳ רס״ח סי״ג) כתב דלפי דבריו גם בשכח יעלה ויבא בליל שבת יאמר המלך הקדוש ,מ״מ כיון דהשתא כך הוא נוסח התפילה הוי
חוה״מ לא יחזור כיון שאין מזכירין יעו״י בברכת מעין שבע ,אמנם כבר תפילה כדין.
תמהו ע״ז האחרונים מהא דאיתא בגמ׳ (ביצה י״ז א׳) ׳תנו רבנן ,שבת וכתב הגרש״ר להוכיח לזה ,מדברי המרדכי הנ״ל שנקט דהמלך
שחל להיות בראש חודש או בחולו של מועד ,ערבית ושחרית ומנחה הקדוש הויא הזכרה כשאר ההזכרות ולהכי אם שכח לאומרו אינו
מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין חוזר כיון שהוא יום שאין בו מוסף ,ומבואר דנקט דאי״ז שינוי בנוסח
אותו׳ ,ובפשוטו משמע דאף מי שלא אמר יעו״י בערבית חוזר ,ובהכרח התפילה ,וא״כ ה״ה הכא אין לחלק בין הזכרה זו ליעלה ויבא וכה״ג,
דחלוק יעלה ויבא ממשיב הרוח ,וביאור החילוק הוא ,דביעלה ויבא וא״כ גם נידון זה יהא תלוי בפלוגתת הראשונים לענין יעלה ויבא,
דהוא רק הזכרה ,כיון שבשמו״ע תיקנו לומר הזכרה זו ובמעין שבע אמנם נסתפק הגרש״ר דיתכן דלמאי דקיי״ל שלכ״ד המרדכי ,אלא
לא תיקנו הזכרות ,א״כ כשחיסר ההזכרה בשמו״ע אין יכול לצאת ידי כדעת הסוברים דאם שכח המלך הקדוש צריך לחזור ולברך ,א״כ י״ל
חובתו מטעם דלא גרע ממעין שבע ,שהרי במעין שבע לא תיקנו כלל דבאמת חלוק הזכרה זו משאר ההזכרות ,וי״ל דבזה כו״ע מודו דאם
הזכרות ,ומשא״כ במשיב הרוח שהוא חלק מנוסח הברכה ,ע״ז שייך לא אמר המלך הקדוש במנחה של יוה״כ שיתפלל מעריב פעמיים.
לומר דאם שקיצר בנוסח התפילה ולא אמר משיב הרוח דאינו חוזר ׳-
[ 0והנה לעיל נתבאר דהא דבשכח לומר הזכרה בעשי״ת ונזכר תיכף
דלא גרע מאילו קיצר התפילה ואמר רק מעין שבע דאינו חוזר I rלאחר הברכה אינו יכול לאומרה במקומו ,הוא משום דאי״ז הזכרות
בדיעבד אף שלא אמר משיב הרוח[ ,ובדעת המהרש״ם י״ל דנדחק
כשאר הזכרות אלא הוא חלק מנוסח התפילה ,אמנם אי נימא כהצד
בדברי הגמ׳ שם דהא דאם לא אמר מחזירין אותו לא קאי על ערבית
בזכרון שמואל דהמלך הקדוש דינו כשאר ההזכרות ,א״כ צ״ע אמאי
ורק על שאר התפילות].
מי ששכח לומר המלך הקדוש ונזכר קודם שהתחיל את הברכה
ולהמבואר נמצא דאם לא הזכיר הזכרה בליל שבת צריך לחזור אבל שאחריה ,אין יכול לתקן אלא תוכ״ד וכמבו׳ בשו״ע (סי׳ תקפ״ב ס״ב)
אם לא הזכיר חלק מנוסח התפילה שאין אומרים אותו בברכת מעין ואמאי לא יוכל לאומרו במקום שנזכר אף לאחר כדי דיבור ,ומאי
שבע אי״צ לחזור ,וא״כ ילה״ק דבשלמא אם המלך הקדוש הוי שנא משאר ההזכרות שיכול לאומרן לאחר הברכה ,ושמא י״ל
הזכרה בעלמא ,א״ש דאף בליל שבת אם לא אמרו חוזר אע״ג דשאני הזכרה זו שנתקנה לאומרה בחתימת הברכה ,ובזה אם יאמר
דבברכת מעין שבע אם לא אמרו יצא ,אבל אי נימא כמשנ״ת דאי״ז המלך הקדוש לאחר כדי דיבור לא יחשב כמו שאמרה בחתימת
הזכרה אלא חלק מנוסח התפילה ,א״כ לפ״ז מי ששכח המלך הקדוש הברכה ,דאף שכשמזכיר ההזכרה לאחר הברכה חשבינן ליה כמו
בשמו״ע דליל שבת צריך להיות דינו דאי״צ לחזור דלא גרע ממעין שהזכירה בברכה זו ,אבל להחשיבה כחתימת הברכה לא מהני].
שבע ,וזו לא שמענו מי שיאמר כן. ובזכרון שמואל שם הביא לדון עוד עפ״ז ,דהנה מנהגינו לומר
אמנם הביאור בזה פשוט ,דיעוי׳ ביד המלך שם שכתב דהא דבברכת בברכת מעין שבע בליל שבת דעשי״ת המלך הקדוש וכמו שפסק
מעין שבע אי״צ לחזור על המלך הקדוש הוא משום דכיון דברכת השו״ע (סי׳ תקפ״ב ס״ג) ,ובשלמא אי נקטינן דהמלך הקדוש
מעין שבע לא נתקנה לשום חובה אלא בשביל עם שבשדות דתפילת ערבית הוי מעצם נוסח התפילה ,א״ש דאף בברכת מעין
שמאחרין לבוא לבית הכנסת ,ובזמנינו לא שכיחא מאחרין ,א״כ שבע שנתקנה כנגד ברכות שמו״ע של מעריב צריך להזכיר המלך
דיינו מה שאומרין אותה מפני התקנה והבו דלא להוסיף עלה הקדוש כמו במעריב ,אבל להניד סברי דהוי רק הזכרה ,הרי לא תקנו
להחזיר את הש״ץ אם לא אמר המלך הקדוש ,והיינו דנקט דבאמת להזכיר בברכה זו הזכרות כלל ,ומה״ט ביו״ט ור״ח אין מוסיפין בה
מעיקה״ד היה צריך לחזור אף בברכת מעין שבע ,ורק דכיון שלא הזכרת היום ,והוי כמו בברכה מעין שלוש שתקנוה כנגד ברכת
שכיחא מאחרים אי״צ לחזור כשלא אמר המלך ,וא״ש הא דאי״צ המזון ואין מזכירין בה הזכרות [וכמשנ״ת לעיל בשם הגר״ח] ,וא״כ
לחזור אף אם נימא דהוא חלק מנוסח הברכה ,וכן א״ש הא דאם לא אמאי צריך להזכיר בה המלך הקדוש שהוא הזכרה דעשי״ת.
אמר המלך הקדוש במעריב דצריך לחזור ולא אמרינן בזה דלא גרע וכתב שם הגרש״ר די״ל דבאמת דעת המרדכי דאי״צ לומר המלך
מברכת מעין שבע כיון דאף התם מעיקה״ד היה צריך לחזור. vהקדוש בברכה זו ,והביא שכבר מצא כן בספר המנהגים המיוחס
והנה כל נידונים אלו הם במי ששכח לומר ההזכרות בעשי״ת ,ר rלתלמיד המהר״ם מרוטנבורג שכתב ׳ושמעתי שאין אומר בו [במעין
והעצה לזה שלא לשכוח את ההזכרות שבתפילה כבר כתב ביסוך^׳׳ > שבע] המלך הקדוש בשבת שבעשרת ימי תשובה׳ ,וא״כ י״ל
\ ושורש העבודה דמי שיתפלל בכוונה זוהי סגולה בדוקה דהמרדכי ס״ל כוותיה.
o )6 שלא ישכח את כל ההזכרות ,ויה״ר שנזכה שיתקבלו
תפילותינו לרצון אכי״ר.
qאמנם לכאו׳ ילה״ק לאידך גיסא ,דהנה בהגהות רעק״א (סי׳
■י;׳^תקפ״ב ס״ג) הביא בשם ספר גן המלך [שנדפס בסוף שו״ת
&
JO C C ■^ vג_
יו”ל ע” י מערכת ’ vniDגליונות’ k .a i l v o n o t ® a m a i l. c o m 053-3145900
שנים אתה רוצה להתקדם באמת בעבודת ה' ,להתרומם ,לגדול ,להתעלות.
אבל לא מצליח כשאיפותיך?
ש ד חיי ם
ה י ל ע
0527.166.016
tomorrow
,״ ‘. ,ה ת ע ל י י ז ^
£
* עשירי ״
ל/
£
קודש
0733-573-129
בכל חודש נבחר נושא בעבודת ה׳,
בו מתמקדים להתחזק ולהתרומם.
בכל עשרה ימים ישנה קבלה קטנה
בתוך הנושא החודשי.
הקבלות בהכוונת רבינו הגדול מרן
ראש הישיבה הגרמ״ה הירש שליט״א (ניתן לשמוע את הדברים מפי רבינו הגדול שליט״א בשלוחה 1בקו) (ניתן לשמוע את הברכה מפי רבן של ישראל שליט״א בשלוחה 6-2בקו)
לקו עשירי קודש התכנית של "עשירי קודש": 'קבלה לעתיד" ~§)
לנשים ובנות* קבלהאחת,קטנהוחזקה,שתקדםאותךבכלחלקיעבודתה',
' בנעימותורוממות,ועםתזכורתבפלא'כלעשיריקודש. המומלצת ע״י מרנן גדולי1
0733.023.454 הזכותהכבירהביותרליוםהדין -להיותבמסלולחייםשלעליהתמידית!
שיחת המשגיח
הגה"צ רבי חזקיהו יוסף
מישקובסקי שליט״א
וו
גליון 3 7 2
תשפ״ו ד ו כ י ה צ ד י ק י ם נ ק ר א א ו ח ו ת -ד היינו ת ו ר ה ו מ צ ו ו ת ו מי דו ת( ב־ אור הגו״א משליל)
הכנה לראש השנה
ה׳מלמד׳ שלו .כל בוקר הוא היה המלמד שלו והוא התנהג אתו מאד מבקשים מאבא לדבר עם המלך!
בתקיפות! כמובן ,כל ילד בפרט ילד כשרוני הוא מאתגר ,ואבא שלו ”מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה” (ישעיה נ ,ב) .הקב׳׳ה בא
נהג אתו בתקיפות .אבל אחרי הצהריים -אבא שלו לא היה ׳מלמד׳ ושואל שאלה ,מדוע אני בא ואין מי שמחכה ,אני קורא ואין עונה.
אז הוא היה כלפיו האבא הכי נחמד בעולם ...לא מזכיר את המלמד מה פירוש? ...מי שומע את ה׳׳קריאה׳׳ הזו? ...כבר הבאנו
של הבוקר .השר שלום שאל אותו ,אבא ,איך אתה מתהפך ,בבוקר שהמשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ” ל בתחילת אלול של ראשית
אתה כזה תקיף ואחרי הצהריים אתה כזה נחמד .אמר לו האבא גלות ישיבת מיר בשנחאי אמר מיד שיחה ואמר קול אומר קרא,
זה תלוי באדם זה תלוי בתפקיד ,בבוקר יש לי תפקיד של מלמד, ואומר מה אקרא --אלול!! יש פה קריאה של דבר ה׳ מי שומע את
ועם בעל כישרון כמוך ככה צריך להיות ,תקיף .אחרי הצהריים אני זה?...
אבא ,ואבא צריך להיות נחמד. ולמה באמת אנחנו לא שומעים את הקול הזה ,כי עבירה מטמטמת
פעם אחת לפני הצהריים השר שלום כילד עבר קצת את המידה לבו של אדם ,מטמטם זה סותם .טומטום פירושו סתום ,ואם הלב
ואבא שלו נהג בו ביתר תקיפות -כגמולו הטוב ,עד שכבר היה קשה סתום אין מי שישמע.
לו עם זה ...אז אחרי הצהרים הוא בא אליו ואמר לו אבא עכשיו ותן בליבנו להבין ,כשהלב נפתח אז הכל נראה אחרת.
אתה רק אבא ולא רב׳ה? ...אמר לו כן .אז אבא תדבר עם הרב׳ה קול קורא אלול ,בואו נראה את ה׳׳קראתי ואין עונה” של אלול,
שלי שלא ינהג בי בתקיפות ,אני ילד קטן... מהו ” קראתי” של הקב׳׳ה .ב׳קוברין׳ היו אומרים שמהחסד של
את הדבר הזה הקב׳׳ה עושה לנו .אנחנו תמיד מחלקים את אלול אלול אדם יכול להשתכר ,כשאדם מתבונן כמה טובה יש באלול
ותשרי לאבינו מלכנו .אלול זה אבינו ,הכל במטבע של אהבה ,מזל הוא יכול להשתכר מזה...
בתולה ,אני לדודי ודודי לי .אך בתשרי זה מלך ומלך במשפט יעמיד ה׳ברכת מרדכי׳ הגרב׳׳מ אזרחי זצ” ל מביא משל יפה למה דומה
ארץ ...הקב״ה נותן לנו אפשרות לבקש מאבינו שידבר עם מלכנו התשובה שלנו :היה יהודי גביר גדול ,היתה לו בת מוצלחת והוא
שיתן לנו שנה טובה והקב״ה לא רק מקבל מאיתנו את זה ,אלא רצה בשבילה את העילוי של העיירה לחתן .אך העילוי של העיירה
עושה לנו את זה ,נו ...איך אפשר לא להשתכר מכזה טובי... בא ממשפחה מאד ענייה וזה לא כ׳׳כ מתאים לגביר גדול .אבל לא
כל תשובה מקרבת... היתה לו ברירה ,הוא רצה את העילוי ,והם סגרו שידוך .ואז הוא
ונראה עוד יותר: אמר לאבא של העילוי -אני מוכן לתת הכל ,כל ההוצאות ,ב” ה יש
רבינו יונה כותב ב׳יסוד התשובה׳ (בסוף הספר) שבימי האלול בן לי מספיק .אבל זה בושה שאני שולח את הבת שלי ולא נותנים עליה
אדם ירא וחרד מימי המשפט שבאים לפניו .אז בואו נשאל שאלה, כלום ...אז תתן גם אתה איזה סכום מסויים שאתה יכול לעמוד בו.
ירא וחרד זה לא בדיוק המצב שלנו ...אז מה עושים?... אבי החתן התחיל לאסוף קצת כסף מפה ומשם ,אבל לא הלך לו
הקב׳׳ה ברא בריאה נפלאה! בפירוש הרא׳׳ש עה׳׳ת סוף פרשת כ׳׳כ ...והמחותן שלח לו שאם לא יגיע הכסף אז מבטלים שידוך.
בראשית ,כתוב שהיו מלאכים שחטאו ”ויראו בני האלוקים את מה עושים?...
בנות האדם כי טבת הנה” ,ומביא מדרש ,טבת כתיב ,נערה בתולה אמר רבי ברוך מרדכי ,אותו גביר היה גם בעל חסד עצום .הרבה
צדקת היתה ,וכשירדו בני האלוקים אמרו לה תשמעי לנו ,והיא עניים היו באים אליו ויושבים אצלו בתור והוא היה מחלק להם
אמרה להם לא אשמע לכם אם לא תעשו הדבר הזה שתתנו לי כסף .המחותן הזה -העני -בא כמו כל העניים והמתין בתור כמו
כנפיים שלכם .נתנו לה כנפיהם ,מיד פרחה לשמים ונמלטה מן כולם .כשהגיע התור שלו הוא נכנס ,המחותן העשיר קיבל אותו
העבירה ,ואחזה פני כסא הכבוד .היא בקשה מהקב׳׳ה שלא לרדת בכבוד” ,שלום עליכם” ,מה שלומכם ...אמר לו מחותנו העני כעת
בחזרה כדי שהיא לא תחטא .והקב׳׳ה פרש עליה עננו וקבלה וקבעה באתי לא כמחותן אלא ככל עני ונצרך שבא אליך ,יש לי טרגדיה
במזלות ,והיינו מזל בתולה! אישית ובאתי לבקש ממך טובה .המחותן נדרך ,אוי וויי ,איזה
הקב׳׳ה נותן לנו גם את היראת שמים שאין לנו כל השנה ,והוא קבע טרגדיה? ...אמר המחותן העני -אני רוצה שתשמע את הסיפור שלי
את זה במזל של החודש. עד הסוף ...בכבוד .יש לי בן עילוי וכולם רצו אותו ,וב׳׳ה קיבלתי
ידוע מה שאומרים שבאלול גם הדגים שבים רועדים .ומסבירים משפחה טובה בשבילו ,והמחותן גביר גדול ,אך הוא התנה איתי
בזה כל מיני פשטים .אצלי זה לא מופקע .הטבע של החודש הזה שגם אני אתן איזה סכום מסויים ,וניסיתי אבל לא הצלחתי .כעת
הוא פחד! הקב״ה קבע את הבתולה הזו במזל ,אז כעת הטבע של הגביר שלח אלי שאם אני לא מביא את הסכום אז הוא מבטל את
החודש זה יראת שמים! ובשביל מה הקב׳׳ה עשה את כל זה? השידוך .אני כולי נלחצתי זו טרגדיה גדולה ,להפסיד כזה שידוך
בשביל שנוכל לזכות בדין .בשביל זה הוא עשה את הכל! וכשמגיע טוב ומוצלח ועד שהוא כבר התארס ...אז בבקשה ממך ,תעזור לי!
ימי המשפט הקב׳׳ה מתקרב אלינו הרבה יותר! ”דרשו ה׳ תן לי את הכסף שחסר לי כדי שאני אוכל לתת למחותן שלי...
בהימצאו ,קראוהו בהיותו קרוב׳. איך זה נשמע לנו? בדיחה יפה ...הלצה יפה .אמר רבי ברוך מרדכי
בלוח שנה ׳עתים לבינה׳ ,הוא מביא הרבה וורטים קצרים .הוא זצ”ל אנחנו עושים את אותו הדבר! אנחנו חטאנו ,והקב׳ה אומר
מביא את הצל׳׳ח בדרשות לצום גדליה (דרוש ז׳ דטו ,א) הוא מביא אני נותן לך אפשרות לעשות תשובה ואני מקבל אותך! ומה אנו
חידוש אדיר! וכך כותב ה׳נודע ביהודה׳ ...בדרך כלל יש הבדל גדול עונים להקב״הי "השיבנו ה׳ אליך ונשובה׳ /גם את זה אנחנו לא
בין תשובה מאהבה לתשובה מיראה .כי תשובה מיראה העוון יודעים לעשות ...זה כזו טרגדיה! תעזור לנו שנעשה תשובה
נסלח ,אך בתשובה מאהבה -עוונות נהפכים לזכויות .אך בעשרת ותקבל אותנו ...אנחנו באים לקב׳׳ה בחוסר אונים ,הרי אתה מוכן
ימי תשובה שהקב״ה קרוב לכל יחיד ויחיד ,בהמצאו ,גם ע״י לקבל אותנו אם נעשה תשובה ,אני לא יודע איך עושים תשובה אז
תשובה מיראה עוונות נהפכים לזכויות. תשיב אותנו .והקב׳׳ה שומע אותנו ונותן לנו את זה .אנחנו
אתה בקצת עבודה מתהפך מקצה לקצה! הקב׳׳ה ,מרוב שהוא מתפללים והוא מקבל אותנו.
רוצה שאנחנו נזכה בדין אז הוא קרוב אלינו ,בהמצאו ,וכשיש אהוב עלינו הסיפור על ה׳שר שלום׳ מבעלזא .כשהוא היה ילד קטן
בהימצאו אז גם תשובה מיראה הופכת לזכויות. הוא היה עילוי ,וקשה היה למצוא לו מלמד ראוי ,אז אבא שלו היה
נערך מתוך שיחתו השבועית בישיבת ארחות תורה ארחות חיים
הרב׳ה שלנו רבי מאיר חדש זצ״ל היה דורש מקרא זה כמין חומר: ה׳משך חכמה׳ (לא ,כט) מביא שיש ד׳ חילוקי כפרה ,על עוון של
אדם הראשון היה ׳נזר הבריאה׳ מסוף העולם ועד סופו .בסידור חילול ה׳ ,תשובה ויסורין תולין ומיתה ממרקת ,שנאמר (ישעי׳ כב,
הגר״א כתוב שפעם רבי חיים מואלוז׳ין זצ״ל התעכב באיזה כפר יד) :״אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון״ .אך בתפילת נעילה גם
והוא אמר שאדם הראשון גזר עלי שבתא ריך הזה והזה במקום הזה על חילול ה׳ יש כפרה!!!
והזה נתעכב במקום הזה. זה מעניין ...הקב״ה בורא בריאה על אף שאני חוטא נגדו ,והוא
אדם הראשון היה ׳נזר הבריאה׳ של כל הבריאה כולה אין לנו עושה את הכל כדי שאני אוכל לזכות במשפט.
מושגים בזה .אדם הראשון חטא והקב״ה יוצא לקראתו .כתוב בפרשה כתוב ״אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה׳
״ותפקחנה עיני שניהם״ וידעו כי עירומים הם״ אומרים חז״ל ׳אף אלוקיך ומשם יקחך״ בקלם היו אומרים גם האדם הכי גרוע והכי
הסומא יודע כשהוא ערום ,אלא מהו וידעו כי ערומים הם ,מצוה נידח אם יש לו איזו מחשבה אחת טובה אפילו משהו רחוק -בקצה
אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה׳ .הם ערומים מאותה מצוה. השמים ,משם יקבצך ה׳ אלוקיך! מהדבר הקטן הזה הקב״ה עושה
בא הקב״ה לקראתם ,״וישמעו את קול אלוקים מתהלך בגן לרוח עסק שלם ...ומשם יקחך .אנחנו מוקפים בטוב! מוקפים בחסד! זה
היום ,ויתחבא האדם ואשתו מפני ה׳ אלוקים״ .וכי הם משחקים לא רק חסידישער וורט ...משתכרים!
מחבואים? עם הקב״ה? ...הרי למה הקב״ה מחפש אותך ,כי הוא חז״ל אומרים בקידושין -וזה לא רק בעשרת ימי תשובה -המקדש
רוצה לעזור לך! הוא בא אליך! וכי יש לקב״ה בעיה להמית אותך ע״מ שאני צדיק גמור אפילו הוא רשע קידושיו קידושין .חיישינן
על הרגע? ...ואתה מתחבא .כתוב בפסוק ״היסתר איש במסתרים שמא הרהר תשובה בליבו .בהרהור הזה אמר מרן רה״י זיע״א הוא
ואנכי לא אראנו נאם ה׳״ .וכי אפשר להתחבאות מפני הקב״ה?... בודאי לא הספיק את העשרים עיקרי תשובה לרבינו יונה ...ואפי׳
ויקרא ה׳ אלוקים אל האדם ,ויאמר לו איכה .יודע היה היכן הוא, הרהור תשובה הופך אותו מרשע לצדיק.
אלא ליכנס עמו בדברים שלא יהא נבהל להשיב אם יענישהו יש מדרש בתחילת במדבר :״חכו ממתקים וכולו מחמדים זה דודי
פתאום .הקב״ה בא אליו בדברים ,הוא לא רצה ישר לצעוק עליו וזה רעי״ יש כמה פשטים שם ,הקב״ה אומר :״לא אחפוץ במות
רשע ...ומה האדם אומר לו? ״ואירא כי ערום אנוכי ואחבא״ .הוא המת כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה״ ,היש לך חיך מתוק מזה?!...
עונה תשובות ...הרי אתה יודע שהקב״ה יודע הכל ,אתה יודע שהוא ועוד כמה פסוקים כאלו שהמדרש מסיים אח״כ ״היש לך חיך
מדבר אתך יפה ,תגיד לו ״חטאתי״ ,שלום! מה הבעיה ...הרי בשביל מתוק מזה״?! ...הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה לנו טוב! גם לרשע
מה הוא נכנס עמך בדברים. הכי גדול .והוא עושה את כל ההיכי תימצי שנוכל להצליח בזה ,מה
הקב״ה ממשיך מי הגיד לך? ...מאיפה אתה יודע? ״המן העץ אשר הוא לא עושה בשבילנו?...
צויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת״ .ומה האדם עונה ,״האשה אשר הקב׳׳ה קורא לנו באופן אישי!...
נתת עמדי ,היא נתנה לה מן העץ ואוכל״ .קודם כל הוא כפר בטובה אבל מה קורה אתנו ,״מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה״:
של מקום( .ובמדרש מובא אכלתי ואוכל ,אם זה יהיה שוב אני גם ונתחיל לאט לאט :מרן ראש הישיבה זיע״א תמיד היה מביא דוגמא
אוכל .לא ברור מה הפשט בזה). מבלעם ,כתוב שאחד הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות זה
אומר רבי מאיר בא תראה ...הקב׳׳ה יוצא לקראתך .אדם הראשון פי האתון .אתם צריכים להבין שמדובר פה ברגעים הכי קריטיים!
לא האמין שאחרי שהוא חטא הקב״ה עוד מעוניין בו .הוא לא יכל שבת היא היתה התכלית של הבריאה ,והקב״ה ברא את הכל ולא
לשאת את זה ...זה לא יכול להיות! מצוה אחת היתה לו .הוא ישב חיסר בעולמו כלום! ומה קרה פתאום בבין השמשות? ...מה עדין
בגן עדן ומלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין ,הכל יש לך! חסר שא״א להגיע לשבת -פי האתון .כי אם לא יבראו את זה כעת
מצוה אחת יש לך וגם ממנה הוא נתערטל .הוא היה בטוח שאבדה אי אפשר לברוא אח״כ כי אין כל חדש תחת השמש .אז מה קרה
כל תקוה והוא אבוד ...ועל זה הקב״ה תבע אותו ,עביט של מי מה האסון שלא יהיה לבלעם אתון שתדבר.
רגליים. אמר מרן ראש הישיבה :הקב״ה טוב ומטיב לכל ,והבריאה כולה
כמה הקב׳׳ה אוהב אותנו" ...קראתי ואין עונה" ...אני יוצא טובה! כל הבריאה היא טוב ולהיטיב .הוא ברא את החסד שנקרא
לקראתך עד הסוף ,וכך הקב׳׳ה בא לכל אחד ואחד ואומר לו אני ״תשובה״ ,אבל זה עוד לא מספיק .יש תשובה זה לא מדבר אלי...
מעוניין בך! ישראל אע׳׳פ שחטא ישראל הוא. אז הקב׳׳ה ברא מכריחים לבין אדם שיעוררו אותו לחזור בתשובה.
ה׳בית ישראל׳ אמר פעם אחת להרב אברמסקי זצ״ל שכתוב בגמרא ורבינו יונה מונה בתחילת שער שני ששה דרכים שיתעורר אדם
בקידוש החודש אתם אפילו מוטעים אפילו שוגגים ואפילו מזידין. בהם לשוב אל השם .וזה בעצם כל שער שני.
אותו דבר אפשר לומר ״בנים אתם לה׳ אלוקיכם״ אתם אפילו לכל העולם יש דרכים שיכריחו או יסבירו להם אותם לשוב חוץ
מוטעים אפילו שוגגים ואפילו מזידין ,הקב״ה אוהב את כולם, מבלעם .קודם כל מי יכול להסביר לו -הרי הוא מבין יותר מכולם,
בנים אתם ,תמיד אתם נשארים בנים .והרב אברמסקי מאד נהנה. הוא יותר ממשה רבינו שיודע דעת עליון! ובפרט שגם בגאוה היה
הקב״ה אוהב את כולנו ,והוא מדבר אלינו ,והוא בא לקראתנו. בלעם חד בדרא ,אף אחד לא הגיע לזה עד כדי כך ...אז הקב״ה צריך
ואנחנו — לעשות בריאה כזו שתעמוד מול הגאוה שלו ,וגם היות שאין מי
כתוב שהקב״ה אומר ״שובו אלי ואשובה אליכם״ ,אני רוצה ,אני שיוכל לדבר אתו אז הקב״ה עשה שהאתון מדברת ,ויבין שעושים
מתגעגע ...בכל יום ויום יוצאת בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי רק לו כי הוא חשוב ,וזה יעורר אותו .אתם יכולים לדמיין מה היה
לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי קורה היום אילו אתון היתה מדברת?! ...האתון מדברת ועוד היא
והגליתים לבין האומות ,מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם מדברת לענין! בלעם ...תראה מה הולך פה ,תראה מה הקב״ה עושה
לבנים שגלו מעל שולחן אביהם .הקב״ה אומר אני מתגעגע בשבילך !...אבל בלעם מנהל איתה שיחת רעים כמו שני חברים
אליכם!!! אומרים בשם ׳הבעל שם טוב׳ זצ׳׳ל מי שומע את הבת טובים ...הוא עונה לה ,והיא מתווכחת איתו .בלעם ,אתה לא רואה
קול הזוי ...הלב שומע .הנשמה שומעת .כל יהודי ויהודי מרגיש מה שהקב״ה עושה פה? הוא הופך עולם בשבילך!!! בערב שבת בין
מפעם לפעם געגועים לקב׳׳ה .אבל אנחנו מהר מהר משתיקים את השמשות הוא חשב עליך ,למרות שאתה רשע ...גוי ...הקב״ה מרחם
הקול הזה. עליך שלא תאבד מן העולם .ומה יצא מזה? ...כלום .בסדר ,דברתי
צריך לדעת דבר ראשון כדי שבאמת נוכל להיטהר .יש שאלה ידועה עם האתון ,וכשהיא הפריעה לו בדרכו ״לו יש חרב בידי כי עתה
ששאלו ,כתוב :״ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה״. הרגתיך״.
למה לא כתוב תורה? ...מרן רה״י זיע״א ענה ,וכי אדם ילמד משנה חז״ל אומרים (בראשית רבה) ארבעה הקב״ה הקיש על קנקנם
אחת זה כבר יעביר את רוע הגזירה?! אם אחד יתן עשר אגורות ומצאן עביט של מי רגלים[ .ובמקום אחר ׳קרון׳ של מי רגלים] ומי
לצדקה זה כבר יעביר את רוע הגזרה? ...תתן מה שאתה יכול .גם הם? אדם הראשון ,קין ,בלעם ,וחזקיהו .ומילא קין ובלעם -מובן.
בתורה להיות בן תורה אמיתי לא כל אחד יכול ,אבל תשובה על חזקיהו -הסברנו לפני כמה שבועות .מהו אדם?...
ותפילה וצדקה כל אחד יכול.
מ״ב ,העיקר הט״ו) ״ועוד יתפלל בעל התשובה אל השם למחות מרן שה״ת רבי חיים קניבסקי זצ״ל אמר זה הכל בא רק אחרי
כעב פשעיו וכענן חטאתיו ,ושיחפוץ בו וירצהו ויעתר לו כאשר אם תורה ,התורה פותחת ,בלי תורה הלב סגור ואין רגש לא לתשובה
לא חטא ,כענין שכתוב בדברי אליהוא על בעל התשובה אחרי ולא לתפילה וכו׳.
היסורים (איוב לג ,כו) :״יעתר אל אלוק וירצהו״ .כי יתכן להיות תתחיל את הכל מהתחלה...
העוון נסלח ונפדה מן היסורים ומכל גזרה ,ואין לשם חפץ בו, אנחנו מתחילים לעשות תשובה ,אנחנו כבר רוצים לחזור ,איך אני
ומנחה לא ירצה מידו .ותאות הצדיקים מן ההצלחות להפק רצון מסוגל? ...כתוב ב׳יסוד התשובה׳" :אדם אשר פשע וחטא ובא
מהשם ושיחפוץ בהם״. לחסות תחת כנפי השכינה ולהכנס בדרכי התשובה .אשכילך
אנחנו חושבים העיקר שיסלחו לי ולא ירביצו לי ,שלא יהיו לי ואורך בדרך זו תלך :ביום ההוא ישליך כל פשעיו אשר עשה ויעשה
צרות .אבל לא זו המטרה שלנו ...יכול להיות שהוא נפדה מן עצמו כאילו בו ביום נולד ואין בידו לא זכות ולא חובה ,וזה היום
היסורים ומכל גזרה (!) ואין לשם חפץ בו ומנחה לא ירצה מידו... תחילת מעשיו ,היום יפלס ארחותיו שלא יטו מעגלותיו מדרך
תאות הצדיקים היא להפיק רצון מה׳ .אנחנו רוצים שתהיה לנו הטוב .ודרך זו תביאנו לשוב בתשובה שלמה ,כי הוא יעשה עצמו
חיבה ואהבה ,אנחנו רוצים להתקרב כמו בן לאבא ,לחזור לארמון כמשליך מעליו כובד העוונות ועוצם החטאים אשר עשה".
המלוכה ,לבית של אבא שלנו. וממשיך רבינו יונה :״ולא יבהילוהו רעיוניו אשר לא יניחוהו לשוב
אתה לא עושה טובה... כי יבוש מחטאיו ,כי יחשוב איך אוכל להעיז פני ולשוב ,ואני חטאתי
דברנו פעם שכתוב בשיר השירים ״קול דודי דופק ...פתחי לי עויתי ופשעתי ,כזאת וכזאת עשיתי ,עברתי ושניתי ושלשתי עד אין
אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי ספורות ,ואיך אבוא עוד לפניו כבושת גנב כי ימצא ...כי בושתי
לילה״ ...הקב״ה בא אלי בכזה מצב של אהבה של חיבה של קרבה לעמוד לפניו ,ואף איך ארמוס חצריו ,ואיך אשמור חוקיו.
וידידות ,בא ,בא תקום ,תפתח לי את הדלת ...ומה אני עונה לו, אל יחשוב כן .כי המסית -היצה״ר -יושב כזבוב במפתחי הלב,
״פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה ,רחצתי את רגלי איככה מתחדש עליו בכל יום ,צופה ומביט להכשילו ומשים לבו לעצה
אטנפם״ .״דודי שלח ידו מן החור -ומעי המו עליו״. הרעה הזאת ,רק יחשוב כי כן מדת הבורא יתברך ,ידו פשוטה
נו ...לבסוף קמתי אני לפתוח לדודי ,ודודי חמק עבר ...מה קרה? לקבל שבים ,לכן טוב לו להשליך פשעיו ולעשות לו לב חדש...״.
דפקת ,הרי הקב״ה רצה להיכנס למה הוא בורח?... אז דבר ראשון תשכח מהכל .הקב״ה אוהב אותך ורוצה בך ,תעזוב
יש כאלו שחושבים שיש לנו הרבה מצוות ,ויש לנו עוד מצוה של את כל המחשבות ההפוכות .אדם שכל הזמן ירגיש יש לי חטאים
לחזור בתשובה .אוי וויי ...עוד מצוה ...כתוב שעמ״י נסעו מהר אני לא יכול לשוב ,ה׳ שונא אותי -אף פעם הוא לא יעשה תשובה!
סיני כתינוק הבורח מבית הספר ,הם פחדו שהקב״ה יתן להם עוד יש מדרש (שמופיע כמה פעמים) כאשר עמ״י חטאו הם אמרו אנחנו
מצוות .אומר הקב״ה אתה חושב שאתה עושה לי טובה?! ...תארו מתביישים לחזור בתשובה .ואמר להם הנביא כלום יש בן מתבייש
לכם שאני שנורר .אני בא לגביר ומבקש ממנו ואח״כ אני בורח מאביו?! לא אצל אביכם אתם חוזרים?! ...אל מי אנחנו חוזרים?...
אולי הוא יתן לי עוד כסף ...אפשר להבין כזה דבר?!... אבא אוהב ,אבא אוהב אותנו בכל מקרה! הקב״ה אוהב אותנו
בתשובה אתה חושב שאתה עושה טובה? ...במחילת כבודך, ורוצה אותנו .תעזוב את הכל מאחוריך ותתחיל את הכל מחדש.
״רחצתי את רגלי איככה אטנפם״ בסדר ...תמשיך לישון ...שתהיו תחשוב כמה ה׳ אוהב אותי והוא מחכה לי ,והוא מתגעגע אלי,
ראשי ישיבות ותצטרכו לאסוף כסף -תראו לפעמים צריך לקום והופך את כל העולם לקראתי! ועם זה אני יוצא לדרך.
ותיקין ולבוא מוקדם ,לפעמים זה הפוך ,לבוא מאוחר בלילה... רק לקרוא את המילים של רבינו יונה בתחילת ה׳שערי תשובה׳
אתה לא ישן מתי שאתה רוצה לפעמים צריכים לישון מאוחר ״מן הטובות אשר הטיב ה׳ יתברך עם ברואיו״" ...והתבאר בתורה
ולקום מוקדם ,יש גבירים -בפרט הספרדים -שמקבלים רק אחרי כי יעזור ה׳ לשבים כאשר אין יד טבעם משגת ,ויחדש בקרבם
ותיקין ...אתה אצלם תרויח כפול כי בחו״ל רק הם עושים ברכת רוח טהורה להשיג מעלת אהבתו" .גם הרשע הכי גדול יכול להשיג
כהנים... מעלת אהבתו .אפשר להפוך את הכל מקצה אל הקצה.
על כל פנים ,קמתי אני לפתוח לדודיו ...אתה עושה לי טובהו... בדור האחרון ראינו את רבי אורי זוהר זצ״ל ,שמרן רה״י רבי
אומר הקב׳׳ה -מוחל טובות .אני נותן לך אפשרות לעשות גרשון אדלשטיין זצ״ל היה מכנה אותו ה׳זוהר הקדוש׳ ...והוא
תשובה ,לחזור למה שהיה בהתחלה ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב. התהפך לגמרי מצד לצד והיה אחד מצדיקי הדור.
ואתה מרגיש שאתה עושה לי טובה ...אין לי כח לקום ...אז לא תאות הצדיקים להפק רצון מה׳!...
צריך. עוד לימד אותנו רבינו הג״ר מאיר חדש זצ״ל בחסד של התשובה:
ידוע שרבי חיים פלאג׳י זצ״ל אומר סגולה שימחלו כל העוונות, כתוב במדרש (ויקר״ר פ׳ כט) על אדם הראשון ׳בתשיעית נצטוה,
לקרוא בערב ראש השנה מתחילת פרשת כי תבוא עד סוף פרשת בעשירית עבר ,באחת עשרה נדון ,בשתים עשרה יצא בדימוס׳ .הוא
ביכורים. יצא מהמשפט בדימוס ,הוא השתחרר לחופשי .והשאלה נשאלת
מה העניין בזה? ...הכרת הטוב ...הכרת הטוב ...הכרת הטוב ...בן זה נקרא בדימוס? ...חז״ל אומרים שהוא היה מסוף העולם ועד
אדם מבין שיש לו כל כך הרבה טובות ,הוא חי ,והוא יכול לחזור סופו ואחרי שחטא הוא התמעט .תארו לכם אדם שהיה מיליארדר
בתשובה ,זה מן הטובות הכי גדולות שיש ...תתחיל להרגיש במה והוא הפסיד הכל ונשאר עם עשר אגורות -זה נקרא בדימוס?!
מדובר פה .כמה הקב״ה מטיב לך ,מה אתה יכול להפסיד... אומר רבי מאיר חדש ה׳בדימוס׳ הכי גדול זה שאתה חי ואתה
אדם צריך להיות עם עול! יכול לחזור בתשובה ולחזור למה שהיית! איזה מתנה זו ...חז״ל
כתוב :״והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר אומרים שהוא קודם פגש את קין ושאל אותו מה עלה בדינך ,א״ל
שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך״ .מה מדובר פה ,אטו בשופטני עשיתי תשובה ונתפייסתי ויצאתי בדימוס ,ואז אדם הראשון אמר
עסקינן ...זה לא סתם שופטני זה שוטה מופלג ...אדם מקבל את אם כך גדול כח התשובה גם אני יעשה ,וכי קין שקבל עונש נע ונד
כל הקללות ומגיב כי בשרירות לבי אלך .אומר ה׳אור החיים׳ נקרא דימוסי אלא גם קין שהוא קיבל עד שבע דורות אבל אתה
הקדוש :״פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה״ -משה רבינו השביע חי! הלא אם תטיב שאת! ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ .גם
אותם והם ענו אמן .שבועה זה מסוכן לעבור עליה ,יהודים אתה יכול לחזור בתשובה .המתנה שה׳ נותן לנו זה שאנחנו
מפחדים משבועה ,אבל אומר אותו האיש :אני באמת לא חושב חיים!!! הבורא עולם רוצה אותי ,ואוהב אותי ,וקורא לי ,ומדבר
לעבור על שום עבירה אבל אני לא נשבע על זה ,רק מרע״ה משביע אלי אני מתגעגע אליך ורוצה אותך! היש לך חיך מתוק מזהו!.״
אותי הוא יבטלנה בלבו ,והעיקר בשבועה הוא הלב שצריך שיסכים סיפרנו שנה שעברה שבסלונים של היום הרב׳ה קרא פ״א באלול
על זה בלבו ,וכל שמבטל בלבו אין הולכים אלא אחר מחשבת הלב. לכל החסידים שיבואו .ולא היה זה זמן של הילולא או משהו
והוא אומרו ״כי בשרירות לבי אלך״ ,אני לא נשבעתי ,וממילא כל שמביא סיבה להתאסף ככה באמצע אלול ...אבל אם הרבי קורא
העונש האמור בתורה ע״י שבועה לא מחייב אותו .למען ספות אז באים .הרבי הקריא להם את דברי ה׳שערי תשובה׳ (ש״א אות
בעקבתא דמשיחא -הרגעים האחרונים... הרווה -מלשון כריתה .כריתת ריבוי העונש ע׳י ביטול השבועה,
מורינו המשגיח הרב ויסבלום שליט׳א הביא בשם אביו הגה׳צ ועל זה לא יאבה ה׳ סלוח לו וכו׳.
רבי אורי שליט׳א דבר מאד מעניין מהמלבי׳ם ,רואים שיש היום עיקר החכמה היא לעשות גדרים ,כתוב ברבינו יונה למה טובים
הרבה גזרות שמתרבים ומתחדשים מים אל יום ,במה נחזק את דברי סופרים מיינה של תורה ,למה ,כי אדם שלא מחלל שבת זה
עצמינו ונתנחם .באו נראה מה שהמלבי׳ם כותב( :תהילים פט ,נא) לא מראה על ירא׳ש גדולה ,אף אחד לא יכניס ידו לאש .אבל אדם
”זכור ה׳ חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים אשר חרפו שעושה גדרים שלא יעבור חלילה על עבירות -זה מראה על יראת
אויביך ה׳ אשר חרפו עקבות משיחך” .אומר המלבי׳ם -זכור ה׳, שמים ,הוא מפחד להיכשל אז הוא עושה כל מיני גדרים .כל
בשגם שיש לך לזכור חרפת עבדיך ,שהם מחרפים אותם בגלותם דרבנן זה גדרים למצוות וזה היראת שמים האמיתית .ומה
על מה שעובדים אותך ,שאתי בחיקי כל רבים עמים שמחרפים שמשה השביע אותם זה בשביל היראת שמים ,שתפחד!
אותי ואני נושא החרפה בחיקי ,ובאמת לא אותי הם מחרפים רק הג׳ר יעקב אדלשטיין זצ” ל בצעירותו אשתו ילדה בביה׳ח בכפר
” אשר חרפו אויביך ה׳” ,סיבת החרפה שחרפו אותי מפני שהם סבא ,ומרן רה׳י זיע׳א היה אז ראש ישיבת ׳חפץ חיים׳ בכפר סבא.
אויביך ,וחולקים עלך ועל אלקותך ועשה למענך ה׳! משיב לאמר - אז הוא בא ושאל אותו ,הוא היה מטובי הבחורים בפוניבז׳ .הוא
” אשר חרפו׳ ר׳ל יש לי נחמה במה שידעתי שמה שחרפו הוא תמיד חשב שעול הרבנות זה לוקח קצת זמן אבל אפשר להמשיך
עקבות משיחך ,שעל ידי החירוף יביאו עקבות המשיח .ובעת ללמוד ולהתקדם הלאה ,ופתאום הוא רואה שזה לוקח לו הרבה
שירבו חירופיהם הוא האות שיבואו עקבות המלך המשיח .ולכן זמן והוא לא ידע אם להמשיך בתפקידו או לא.
”ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן׳ כי ישמור אמונתו והבטחתו ותאומן אמר לו מרן רה״י עיקר החכמה של בן אדם זה ליהפך להיות
לנצח. מוכרח .תעשה לעצמך שאתה חייב! אתה מוכרח! זו עיקר החובה
כבר קיבלנו ממרן ה׳חפץ חיים׳ זצ” ל ומרן שר התורה הגר׳ח של הבן אדם ,תעשה לך הכרחים.
קניבסקי זצ” ל היה מדבר על זה ,שאנחנו עומדים בזמנים בסוף ימיו של מרן רה׳י זיע׳א היה לו מאד קשה למסור את
האחרונים .ועי׳ בסידור הגר׳א בפירוש על ”למנצח מזמור לדוד השיעורים ,בפרט בגיל מבוגר שהדיבור נעשה יותר קשה ,אך הוא
יענך ”...שיש בו תיבות כנגד ע׳ שנים של חבלי משיח .וכמו שהלילה אמר שאם הוא יפסיק את השיעורים לא יתנו לו ללמוד לרגע ,אז
מחשיך יותר ויותר ,וסוף הלילה הוא החשוך ביותר אך הוא הוא עשה לו הכרחים להמשיך במסירת השיעורים על אף הקושי.
המבשר שעוד מעט יאיר השחר .וכן בהתגבר צירי הלידה תדע כי סיפר לי אחד הנכדים שלו שהוא היה אברך צעיר ובעל כישרון,
עוד מעט יבוא הולד .כן כאשר יתגברו יותר ויותר הצרות אשר הם והציעו לו מישיבה חשובה להיות ׳משיב׳ בלילה .והוא חשב לסרב,
חבלי משיח -הוא הוא המבשר כי זמן הגאולה קרוב ועוד מעט כל היום אני לומד ,בלילה יש לי קצת יותר רוגע ושלווה ,אני צריך
יפציע אור השחר. לקחת על עצמי עוד עול?! ...אמרו לו אבל בכל זאת ,זו ישיבה...
וצריך לדעת ,דברנו פעם שהסטייפלער זצ” ל אמר פעם לגה׳צ רבי נשאל את סבא .הוא נכנס לסבא הרה׳י ,ושאל שמציעים לו להיות
יעקב גלינסקי זצ” ל שבא לבקש ממנו עצה ,שלפעמים הוא מוסר משיב בלילה והוא לא יודע אם לקחת את זה .מה הצדדים שאל
דרשות מעוררות מאד ,אבל חסר לו את ה׳מכה בפטיש׳ שישלים הרה׳י? והוא אמר לו שזה עול נוסף חוץ מכל מה שכבר אני לומד...
את השיחה וימחיש את הנאמר. אמר לו הרה׳י -זה הסיבה חיובית ,מה הצד השלילי?...
והסטייפלער הביא לו משל ,והעיקר היה שהדורות האלו עד היום אדם צריך להיות עם עול.
באו בהרבה גלגולים כי הקב׳ה רוצה שנזכה אז הוא שולח את אדם לפעמים חושב אני גם בלי גדרים ,גם אם אכשל -זה לא
הנשמה לעולם בעוד גלגול ועוד גלגול כדי שתתקן את עצמה .היום במשהו גדול .חוץ ממה שהמחשבה עצמה היא טעות ומופקעת...
זה הגלגולים האחרונים .איך שהאדם יוצא מהעולם הזה ככה בא הרמב׳ן ואומר מה זה ”למען ספות הרוה את הצמאה”?
הוא יהי׳ לנצח. ׳והטעם כי נפש האדם הרוה שאיננה מתאוה לדברים הרעים לה,
מרן הרב שך זצ” ל היה נרעש ונפחד לפני נעילה ואמר חותמים כאן כאשר תבא בלבו קצת התאוה והוא ימלא תאותו ,אז יוסיף בנפשו
עכשיו נצח! חותמים לא רק את כל השנה הקרובה אלא את כל תאוה יתירה ותהיה צמאה מאד לדבר ההוא שאכל או שעשה
החיים וגם העוה׳ב ,וזה נצח! עיין ב׳שפתי חיים׳ שמאריך בזה. יותר מבראשונה .ותתאוה עוד לדברים רעים שלא היתה מתאוה
חותמים נצח ...פחד! להם מתחילה” .ועד כדי כך מוסיף הרמב׳ן :׳כי המתאוה לזמת
ויכול להיות שאנחנו כבר ממש קרובים לפעמי משיח .אפשר לאבד הנשים היפות ,כשיהיה שטוף בזמתן תבואהו תאוה לבוא על
את הכל ברגע האחרון?! ...איך אפשר לא להתעורר מזה?! ...׳הלוא הזכר ועל הבהמה! וכיוצא בזה בשאר תאוות ,וכענין שהזכירו
המחתרת חתורה לפניך ואיך לא מהרת להימלט על נפשך׳? ...מה חכמים משביעו רעב מרעיבו שבע׳.
חשבת שלא יתפסו אותך בסוף?! ...אם יתפסו אותך -זהו .גמרנו. אדם מתחיל עם תאוות קטנות ומגיע לדברים מאוסים ומגעילים,
אני רק רוצה לסיים :אנחנו יודעים שהתכלית של הכל זה ׳בנים זה מוסיף והולך.
אתם לה׳ אלוקיכם”” ,ואתם תהיון לי ממלכת כהנים וגוי קדוש׳, ”ולכך יאמר הכתוב בהולך בשרירות לבו -אחרי התאוות
התפקיד שלנו זה להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. השרירות והחזקות אצלו שנפשו צמאה להם ,יוסיף נפשו הרוה עם
הקב׳׳ה קורא לנו לחזור לבית -לארמון ,בואו ונשמע את הקריאה הצמאה ,כי יתאוה ויצמא למה שהיה שבע ממנו וכאשר השביע
מאהבה ,ולא נהיה מאלו שכתוב עליהם קראתי ואין עונה .קול נפשו בו׳.
אומר קרא -שובו אלי ואשובה אליכם!... כל המושג גדרים אני לא מתחיל עם זה ולא פורץ גדרים.
זכות עצומה ליום הדין! לע׳׳נ
מרת ביילא הינדא טויב ע׳׳ה
טול חלק בהדפסת גליונות ׳ארחות חיים׳ אשת חבר להג׳׳ר יחזקאל ז צ׳ ל
ותהיה שותף בזיכוי הרבים הגדול בת הגה׳׳צ רבי חיים טודרס הרשלר זצ׳ל
ויה׳׳ר שיתברכו כולם בכתיבה וחתימה טובה רבת פעלים לתורה וחסד
נלב׳׳ע כ׳׳ב אלול
ובכל מילי דמיטב .אמן כן יהי רצון!
ניתן לשמוע את השיחה ביום שלישי בערב ולאחמ״כ בשידור חוזר וכן שיעור דף היומי ועוד ,בקו השיחות שמספרו 074-740-3629
ניתן לתרום לגליון מכל עמדות נדרים פלוס ברחבי הארץ באמצעות לחצן קופות נוספות בחיפוש יש להקיש ארחות חיים או קוד מוסד 1000729
כמו׳׳כ ניתן לתרום דרך המערכת הטלפונית הממוחשבת נדרים פון בחיוג לטלפון 037630585שלוחה 2071או במספר פלא׳ 053-415-3025
כל מי שיכול לעשות הוראת קבע אפילו של כ 5ש״ח תבוא עליו ברכה ,וכל המוסיף ...ניתן לקבל את הגליון במיילgmail.com@4166058 :
ראש השנה ויום הכיפורים תשפ׳׳ז
ועד ליל שבת
דברי מוסר והשקפה
כזרבינו דאש הישיבה הגאוך הגדול דבי ישראל בונם שרייבד שכייט״א
שנאמרו בישידדק
ראש השנה
פנה אל תפילת הערער
ומבואר במדרש שבראש השנה וביום הכיפורים ,כשבני ישראל בגמ' בעבודה זרה (יז ).קיי״ל דעבירה דאביק בה טובא כמינות
באים ומתפללים לפני הקב״ה ומחדשים את מעשיהם ,הקב״ה דמיא ,אשר כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים ,ואין שום
בורא אותם 'בריה חדשה' .עד עכשיו לא היתה להם זכות לחיות, דרך לכפר על העבירה מלבד המיתה .זאת אומרת ,שעבירה כזו
הם היו נחשבים כמתים ,אבל כוח התפילה שלהם מחיה אותם שהאדם שנה בה שוב ושוב והתרגל אליה (א.ה .עי' היטב לרבינו
והקב״ה הופך אותם ל'עם נברא' .ואם כן מוכרח ,שגם כאשר אין יונה בשערי תשובה שער ב' אות ל') נחשבת כמינות גמורה ,שאין
ביד האדם שום זכות ועל פי דין כפרתו היחידה היא המיתה ותו לא, לאדם אפשרות לשוב עליה בתשובה ואין לו מחילה עולמית (ואין
מכל מקום יש כוח מופלא בימים הנוראים הללו ,שהתפילה בהם כאן המקום להאריך בטעם הענין ,מדוע אכן זה כך) .ולפי זה נשאלת
מתקבלת ומחיה את המתים ,וגם מי שלא היה אמור לחיות נברא השאלה ,שאם כן לכאו' נסתם הגולל ח״ו על כל עבודתנו בימים
מחדש. אלו ועל כל סיכויינו לזכות בדין ,הרי כל אחד מכיר את עצמו ויודע
זהו גלגל ההצלה המיוחד שנשלח לאדם כעת ,בימים הללו .גם אם שיש עבירות מסויימות שהוא נכשל בהם פעם אחר פעם ,שנה
היו לו עבירות דאביק בהו ואף אם הוא נחשב למין ח״ו ,מכל מקום אחר שנה ,וכאשר הוא עומד בימים הנוראים הוא מגלה שכבר
הוא יכול לצעוק ,לבקש ולהתפלל ,והזמן גורם שהקב״ה יכנס בשנה הקודמת היה עליו לשוב בדיוק באותם דברים .אם כן מה
לפנים משורת הדין וישמע את תפילתו .עכשיו בשנה החדשה הוא נוכל לענות ליום הדין ,הן מי יצדק לפניו ,ולכאו' אין מי שאין לו
יכול להברא מחדש ,להיות אדם אחר ולקבל חיים חדשים .הוא עבירות ד'אביק בהו' .והבן שואל היאך יש לנו פה להשיב ,האמנם
צריך רק להיות מודע לכח העצום שיש בידו בזמן הגדול הזה, אין תקוה?
ופשוט להתפלל .כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו אך הנה כבר בספרים הביאו את דברי המדרש תהלים מזמור ק׳׳ב
ממנו ,ובשועו אליו שמע. (א.ה .וכעי׳׳ז בויק״ר פר' אמור) :״תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא
כי אכן ,גם אם האדם יבש ,מת ,כערער בערבה ,הקב״ה פונה אליו, יהלל י -ה ,וכי עד עכשיו עתידה אומה אחרת להבראות שהוא אומר
לא בוזה את תפילתו וכותב אותו בספר החיים .וכתחילת דברי ועם נברא ,אלא אמר ר' יהודה בר סימון זה דורו של מרדכי וכו',
המדרש שם :״דבר אחר פנה אל תפלת הערער ,אמר ר' יצחק כלפי ורבנין אמרו אלו הדורות שחייבין במעשיהם הרעים ובאין ועושים
הדורות אמרו ,שאין להם לא נביא ולא כהן מורה צדק ולא בית תשובה ומתפללין לפניך בראש השנה וביום הכפורים ,ולפי שהם
המקדש שיכפר עליהם ,אלא תפלה אחת נשתיירה להן שהם מחדשים את מעשיהם ,הקדוש ברוך הוא בורא אותם בריה חדשה,
מתפללין בראש השנה וביום הכפורים ,אל תבזה אותה מהם, ומה להם לעשות ,יש להם ליטול אתרוגיהן בידיהם ולולביהן וערבי
שנאמר ולא בזה את תפלתם״. נחל והדסים להלל אותך ,הוי אומר ועם נברא יהלל י -ה".
יום הכיפורים
תשובה -הכל לפי רוב המעשה
שתהיה לאדם בחירה שווה בין הטוב ובין הרע ושיהיה עליו להכריע בגמ' (שבת נה ,:ב״ב יז ).ארבעה מתו בעטיו של נחש וכו' ,ומבו'
ביניהם .ואם כנים הדברים נמצא ש'כל הגדול מחברו יצרו גדול' הוא במפרשים שמה שנאמר בגמרא שרק ארבעה מתו בלא חטא אזיל
ענין יחסי ,דהיינו שקושי המלחמה עבורו הוא בדיוק כמו חברו, בין על לשעבר ובין על להבא ,דהיינו שמעולם לא היה ,וגם לעולם
אלא שלחברו יש גם יצר טוב קטן יותר ומשום כך אי״צ שיהיה לו לא יהיה ,אדם שימות בלי סיבה שהיא של חטא ,שכן צדיק אין
יצר הרע גדול כל כך. בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.
אולם במהרש״א שם משמע ש'כל הגדול מחברו' אינו רק ביחס והנה כשמתבוננים בדבר הרי הוא מופלא למאד ,היאך זה ברא
לחברו אלא אף יותר ,וכן מבו' לכאו' בדברי הגמ' שם וז״ל; "אמר הקב״ה יצר הרע בעל כח אדיר שכזה ,שכמעט אף אחד מכל באי
אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם ,כי הא דאביי שמעיה לההוא עולם במשך כל הבריאה כולה לא יוכל להתגבר עליו לחלוטין ,הן
גברא דקאמר לההיא אתתא נקדים וניזיל באורחא ,אמר איזיל לכאו' במבט הפשוט תכלית האדם היא לנצח את יצרו ,וחידוש הוא
אפרשינהו מאיסורא ,אזל בתרייהו תלתא פרסי באגמא כי הוו לגלות שבדרך כלל אין לו סיכוי להכריע אותו מכל וכל .הלא דבר
פרשי מהדדי שמעינהו דקא אמרי אורחין רחיקא וצוותין בסימא, הוא.
אמר אביי אי מאן דסני לי הוה לא הוה מצי לאוקומיה נפשיה ,אזל ובנוסף מצינו עוד (סוכה נב ).ש'כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו',
תלא נפשיה בעיבורא דדשא ומצטער ,אתא ההוא סבא תנא ליה ובפשטות הפשט הוא שכיון שלגדול מחברו יש יצר הטוב גדול
כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו״. יותר ממילא צריך להיות שגם יצרו הרע יגדל ,דאל״ה לא יהא
הרי לנו מבואר שאביי אמר על עצמו שאם היה מגיע לידי נסיון לא משקל שווה לשני הצדדים ,ולא יתקיים ענין הבחירה שענינו הוא
A
להשתלט עלי ולא עמדתי במה שקיבלתי על עצמי .אולם אותו הוה מצי לאוקומיה נפשיה ,הגם שאותו אדם הצליח לעמוד בנסיון,
אדם טועה .הוא ניצח! הוא ניצח את היצר במשך שלושה פעמים ועל זה אמרה הגמ' דכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ,ומבואר
פעם אחר פעם ,ורק בפעם הרביעית הוא נפל .אמנם בסופו של דבר לכאו' דאין
