אמרות טהורות · Amuros Tehoros — ראש השנה (2026-09-07)

יו"ל בס"ד על ידי ראש השנה ⋅ יום הזכרון ⋅ תשפ"ז
מכון 'אמרות טהורות'
שע"י חסידי אלכסנדר
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
שנה ל"ב ⋅ גליון אלף תרכ"ה ⋅ גליון מוגדל
במשנתם ונתיבתם של רבוה"ק לבית פשיסחא ווארקא אלכסנדר
אמרי נועם אמרי קודש
מאת כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
כל ישראל מקבלים על עצמם לעשות טוב ולסור מרע ,ורק מדת ופתחון פה למיחלים לך ,שמחה לארצך וששון לעירך במדרש (ויק"ר כט ,ד) אמר רבי יאשיה כתיב (תהלים פט ,טז) אשרי העם
הדין החזקה לא תאמין ,ורוצה לקטרג עלינו ח"ו ,אנחנו מבקשים יודעי תרועה ,וכי אין אומות העולם יודעים להריע ,כמה קרנות יש להן
[יש לבאר כי] כשזוכה אדם על ידי מחילת העוון ל'פתחון פה',
ומפילים תחינתינו לפני הקב"ה הבוחן כליות ולבות שהוא יהיה וכו' ואמרת אשרי העם יודעי תרועה ,אלא שהן מכירין לפתות את בוראן
להגיד תהלות ה' ולהתפלל לפניו ית"ש ,אזי עיקר מבוקשו שהבית
בתרועה ,והוא עומד מכסא הדין לכסא רחמים ,ומתמלא עליהם רחמים,
ערב בעדינו שנקיים הכל בעזרתו ית"ש. המקדש יהיה בתפארתו ,ויזכה לעלות ולראות את פני ה' ולעשות
והופך להם מדת הדין למדת רחמים ,אימתי בחודש השביעי.
(ישמח ישראל סוכות אות לא-לב) חובותינו ,כדאיתא במדרש (תנחומא כי תבוא א) שמבקש רחמים על
וצריך להבין הלשון 'לפתות' את בוראן ,הלא לשון פיתוי בכתבי
ואנחנו לפי שפל מצבינו נאמר עפ"י דברי הרע"ב ספורנו על ארץ ישראל ,ממילא הוא 'שמחה לארצך וששון לעירך'[ ,שהם
הקודש נופל על ענין שלילי ,ומה שייך פיתוי כלפי מעלה .גם צריך ביאור
פסוק זה ,בזה הלשון ,ערוב עבדך לטוב ,גם אם איני ראוי ערבני נא ששים ושמחים על] כי מתפללים עליהם ,על קדושת ארץ ישראל,
איך מרומז פיתוי זה בכתוב אשרי העם יודעי תרועה.
עם צדיקי הדור ואזכה עמהם לקיבוץ גליות[ ,עכ"ל]. שנזכה לעלות בשמחה וברננה( .תפארת שמואל פר' כי תבוא אות ז)
ואפשר לבאר הענין בהקדים דברי רבינו יונה ז"ל (ברכות כא .ד"ה וגילו),
ו[הענין הוא] כפי המבואר בזוה"ק הרבה פעמים (ח"א סט :קס :ח"ב מן המיצר קראתי י-ה הובא בספה"ק ישמח ישראל (פר' יתרו אות א) ,על הכתוב (תהלים ב ,יא) עבדו
לג :מד ):ויהי היום (מ"ב ד ,יא) דא יומא דדינא ראש השנה ,בשעתא שמעתי בשם הרה"ק [הרבי ר' בונם] מפשיסחא זצ"ל שהשי"ת את ה' ביראה וגילו ברעדה ,ר"ל תעבדו את ה' ביראה ,ובאותה היראה
דדינא שריא בעלמא לא יתפרש בר נש בלחודוי ולא יתרשים אומר (שמות כ ,יט) 'מן השמים דברתי עמכם' ,כמו שאנו מדברים תשמחו ותגילו בה ,שאעפ"י שאצל בשר ודם היראה והשמחה הם דבר
לעילא וכו' ,ובגין כך אמרה (שם ,יג) בתוך עמי אנכי יושבת ,בתוך בלשון אשכנז "פון אלע הימלען דברתי עמכם" ,פי' הנחתי העליונים והיפוכו ,שבשעה שהאדם מפחד מזולתו ,הוא עומד נרתע ודואג ,אבל
עמי בכללא חדא אשתמודע לעילא ,היינו בימי הדין העצה היעוצה ודברתי עמכם ,ואנו אומרים כדוגמתו 'מן המיצר קראתי י-ה' ,שאנו אצל הקב"ה אינו כן ,אדרבה ,כשהאדם מתבונן בגדולתו וירא מפניו,
היא לכלול את עצמו בתוך כלל ישראל[ ,שאז] ממילא הוא מחובר מניחים כל הצרות ,ועיקר קריאתינו שיהיה השם שלם ,ודפח"ח. ישמח ויגיל באותה יראה ,מפני שבאמצעותה מתעורר לקיים המצוות,
ונכלל להצדיקים של כלל ישראל. (הגה"ח ר' אהרן שמחה זצ"ל ,אב"ד גאמבין ,רמזי אש על תנדב"א פרק ו אות ד) ושש ונעלס בקיומה ,שיודע כי שכרו אתו ופעולתו לפניו ,עכ"ל.
ו[הדרך לזכות לזה הוא] לבטל את עצמו ממש ,בראותו את נגעי ונראה אשר כמו כן הוא ענין השופר ,שאף בטבעו מחריד לב שומעיו
לבבו ,במה יבוא אל פני המלך ביום הדין[ ,אז] ממילא יבין וישכיל מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה ומביאם לפחד ויראה ,כמאמר הכתוב (עמוס ג ,ו) אם יתקע שופר בעיר ועם
כי אי אפשר שחבירו יהיה ח"ו גרוע כמוהו ,וממילא נעשה בטל [יש לבאר על דרך הכתוב (תהלים קז ,כח) ויצעקו אל ה' בצר להם לא יחרדו ,ובפרט התרועה שענינה גנוחי גנח וילולי יליל (ר"ה לג ,):עם כל זה
לחבירו ולכלל ישראל ,ויכול להתחבר ולכלול את עצמו עמהם ,מה וממצוקותיהם יוציאם]' ,ויצעקו אל ה' בצר להם' – ר"ל אף בעת ישראל עובדי ה' מתעוררים מתוך הפחד הזה ליראה את השי"ת ,ובאים
שאין כן כאשר רואה מעלת עצמו וחסרונות חבירו ,ומתגאה עצמו שצר להם תהיה עיקר צעקתם על ה' ,ואז 'וממצוקותיהם יוציאם', מזה גם אל ההיפך ,לשמוח בה' ולהתחזק בקבלת עול מלכותו באהבה,
על חבירו ,לא יוכל להתבטל לפני הקטן ממנו ,וממילא תפילתו כי מישועת השורש ממילא נצמח הישועה להענפים ,וזהו שאמר כדאיתא בירושלמי (ברכות ה ,א) וגילו ברעדה לכשיבוא יום רעדה תגילו,
נחשבת לתפילת יחיד ,ותפילתו נבדקת אם ראויה להתקבל וממצוקותיהם ,בוי"ו החיבור ,על דרך מאמר חז"ל (ב"ק צב ).המתפלל היינו שביראת ה' המתגלה בראש השנה מוסתר וגנוז גם שמחה וגילה,
(זוה"ק ח"א רלד ,).והוא בסכנה ח"ו מפחד הדין והמקטרגים ,משא"כ בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה. וכמו שכתב כ"ק מרן אדמו"ר הרבי ר' בונם מפרשיסחא זצללה"ה זי"ע
כשנתבטל וכולל את עצמו בכלל ישראל ,תפילתו היא תפילת וזהו 'מן המיצר קראתי י-ה' ,היינו אם בעת צרתו עיקר קריאתו במכתבו הידוע (עי' בסוף קול שמחה) השמחה והדאגה מסותרת בפחד.
ציבור שאינה נמאסת (ברכות ח ,).והוא ממילא מחובר [גם] עם היא על ה' ,היינו על צער השכינה[ ,אזי] 'ענני במרחב' ,ענה ה' לו, אמנם כח זה לא נמצא בשום אומה ולשון ,רק בקרב ישראל ,שרק
הצדיקים שבדור ,ועי"ז לא יוכלו הקליפות לעשוק תפילותיו ח"ו, והעמיד אותו במרחב בישועה בכל הענינים ,בבחינת המתפלל בעד הם יכולים לעבוד את ה' ביראה ויחד עם זה לשמוח ולשוש באותה
וזהו [הבקשה] לפירוש הספורנו' ,ערוב עבדך לטוב' ,שתחברני עם (ישמח ישראל פסח סוף אות קמב) חבירו הוא נענה תחילה. יראה ,ורק הם בכוחם להתעורר מתוך הפחד והיראה לקבלת עול מלכותו
הצדיקים[ ,על ידי שאהיה מחובר עם כלל ישראל] ועל ידי זה 'אל באהבה.
[עוד יש לפרש] על דרך מאמרם ז"ל (מנחות כט[ ):על הפסוק] (ישעיה כו, וזהו המכוון שישראל יודעים 'לפתות' את בוראם בתרועה ,כי לשון
יעשקוני זדים' ,לא יוכלו הקליפות והחיצונים לעשקני.
ד) כי בי-ה ה' צור עולמים ,בשני אותיות אלו ברא ויצר עולם הזה ועולם פיתוי ענינו כמו שכתבו הרמב"ן ז"ל (שמות כב ,טו) והרד"ק ז"ל (ספר השרשים
לפיכך אנו אומרים פסוק זה קודם התקיעות ,לחבר את עצמינו
הבא ,ועל דרך אומרם (קידושין מ ):לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו ערך פתה) הטיית הלב לזולתו שלא על דרך האמת ,שמדבר דבר אחד
עם כלל ישראל ,ושיעלו גם תקיעותינו לרחמים ולרצון עם כלל
חייב וחציו זכאי ,זכה אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף ואמיתת כוונתו לדבר אחר ,כגון שמפתה לדבר מסוים שיחשבהו לטוב
ישראל ,וגם ענין התקיעות מרומז לאתערותא דלתתא ,מלשון
זכות ,לא זכה [אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה] ,וזה והאמת היא להיפך ,ועל דרך זה בתקיעת שופר יש צד דמיון לפיתוי,
התוקע ביבמתו (עי' יבמות נד ,).שיכלל אחד בחבירו ,ועל ידי הביטול
הוא הפירוש ,כאשר רואה האדם ומפשפש במעשיו ,ורואה מה שגרמו שהוא משמיע תרועות של פחד ויראה ,וישראל מתעוררים מזה אל
אנו נכנסים זכאי בדימוס.
עוונותיו שהכריע כל העולם הזה והעולם הבא ג"כ כמו לכף חוב ח"ו, ההיפך ,לשמוח בהשי"ת ותורתו ומצוותיו ,ולבוא לידי אהבה ודביקות בו
(ישמח ישראל סוכות אות לב.
וצר לו מאוד על איבוד שני עולמות שנבראו בשני אותיות יו"ד ה"א, ית' כראוי ,ובזכות זה השי"ת עומד מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא
וראה שבת החודש אות ב ששילב את שני הפירושים יחד' ,ערוב עבדך
לטוב וגו' ,פירש רש"י הוא מלשון ערבות ,היה אתה ערב בעדינו ,ואיך נוכל [וקורא אל ה' מעומק לבו בתשובה וחרטה על זה] ,וזה הוא 'מן המיצר עליהם רחמים ,היינו מדה כנגד מדה ,גם הוא ית' פועל ממדה אחת את
לבקש שיהיה הקב"ה ערב עבורינו ,הוא עפ"י פירוש הספורנו על פסוק קראתי י-ה' ,אולם ע"י תשובה שלימה ואמיתית מעומק הלב ,ומה גם היפוכה הגמור ,והופך את מדת הדין לרחמים וחסדים.
זה ,שיערב ויחבר אותי לטובים ולצדיקי הדור ,אז אל יעשקוני זדים') כשהוא מאהבה ונעשה מהעבירות זכיות (יומא פו ,):אז במצות התשובה וזהו שאמר הכתוב 'אשרי העם יודעי תרועה' ,היינו שיודעים ומבינים
וכל באי עולם יעברוך לפניך כבני מרון הוא מתקן מה שפגם ,ומכריע את כל העולם לכף זכות ,וזה הוא 'ענני תוכן משמעות התרועה ,שמעוררת ליראה ופחד מהשי"ת ,אבל יחד עם
(ישמח ישראל ליקוטים תהלים קיח ,ה) במרחב י-ה'. זאת 'ה' באור פניך יהלכון' ,הם מתעוררים לבוא על ידה גם להתקרבות
ביאר הרב הצדיק הקדוש מלובלין נבג"מ זצוקלה"ה זי"ע ,פירוש
אל אור פני ה' מתוך אהבה ודביקות בו ית' ,ובזה הם מכירים 'לפתות'
'כבני מרון' לשון מרות ואדנות (עי' רש"י ר"ה טז ,).היינו כבני מלכים, ערוב עבדך לטוב אל יעשקוני זדים את בוראם ,כמו שנתבאר שזה דומה לפיתוי ,ובזכות זה הופך להם מדת
וידוע אשר אם בן מלך חוטא איזה חטא ,כל השרים הנכבדים כ"ק אאמו"ר [הרבי הזקן] זצללה"ה זי"ע דיבר בקדשו על פי הדין לרחמים.
היושבים ראשונה במלכות כולם מחפים עליו ,ודנים אותו לכף זכות, דברי רש"י ז"ל (תהלים קיט ,קכב) שהוא מלשון ערבות ,היה אתה ערב כה יעזרנו השי"ת להתעורר מהשופר לרעדה ויראה ,ולבוא על ידה גם
כמו כן אנחנו בני ישראל ,בני אברהם יצחק ויעקב ,נקראים בני מרון, בעדי ,גריינטי בלע"ז ,ע"כ לשונו הקדוש ,וזה הוא שטר בטיחות לדביקות בו ית' ,ולעבדו באמת מתוך אהבה ושמחה ,ומדה כנגד מדה
ומהראוי שימליצו כולם בעדינו לטובה ,אמן כן יהי רצון ,ע"כ דפח"ח. מעשיר שנותן עבור עני לעשיר אחר ,שילוה לעני המביא הכתב יעמוד מכסא דין וישב על כסא רחמים ,להמתיק כל הדינים והגזירות
(תולדות יצחק מהרה"ק מנעשכיז זצללה"ה זי"ע ,מאמרי ר"ה ,וכן בטיחות[ ,והוא ערב] שיפרע בזמן העתיד ,אף אם עתה אין לו מעלינו ומעל כל ישראל בכל העולם ולהפכם לרחמים מרובים וחסדים
הובא בקצרה במאור ושמש פר' נצבים' ,שמעתי מאדמו"ר הרה"ק
לשלם ישלם אח"כ בזמן הבא ,וזה הוא שביקש דוד המלך ע"ה טובים ,וכאו"א יוושע בכל צרכיו בגשמיות וברוחניות ,ויזכה לשנה טובה
רבן של כל בני הגולה מורינו הרב יעקב יצחק מלובלין זצוק"ל
שפירש מאמר חז"ל (ר"ה שם) כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שהשי"ת יהיה ערב בעדו לטוב ,שיקיים ויוציא אל הפועל את כל ומתוקה ,כדי שיוכל לעבוד את ה' באהבה ובשמחה מתוך הרחבה וכל
שרומז על ישראל שעוברים לפניו יתברך כבני אדונים ,אחרי שהם אשר מבטיח בכח ,ועל ידי זה אל יעשקוני זדים. טוב ,וכולנו יחד נפקד בגמר חתימה טובה ,ובשנת גאולה וישועה ,לצאת
בניו יתברך ,מרון לשון מרות ואדנות') וזה הענין שאנו אומרים פסוק זה לפני התקיעות בר"ה ,כאשר [ר"ה ליל ב' תשפ"א] מאפילה לאורה ב"ב ,אמן כן יהי רצון.
אמרי נועם
[שעל ידי זה נטהרים מכל טומאה] ,כדאיתא בזוה"ק (ח"ג רכד ):לב תשפילנו (משלי כט ,כג) זה עמלק שנתגאה על הקב"ה ,ו'עמלק' אוכלים ראש כבש לומר
נשבר ונדכה אלקים לא תבזה כגוונא דכלי חרס דאתמר בהון בגימטריא 'רם' (ליקוטי תורה פר' בשלח) ,הוא מפריע ומנגד להכרת שנהיה לראש ולא לזנב (או"ח סי' תקפג ,ב)
(כלים ב ,א) נשברו נטהרו ,עכ"ל ,והרי בכלי חרס גם אחר השבירה, מלכות שמים ,כדאיתא בגמרא (ברכות נח ).לך ה' הממלכה (דה"י
אם השברים מחזיקים בשיעור ידוע כדי לקבל דבר מסויים נשאר שהצורה ינהיג את החומר ויהפכו לצורה
א כט ,יא) זו מלחמת עמלק וכן הוא אומר (שמות יז ,טז) כי יד על כס
הכלי בטומאתו ,כדאיתא במס' כלים (שם ,ב) ,אם כן אדם זה שהנהגת
י-ה ,ופירש רש"י ז"ל כלומר על ידי מלחמה לה' בעמלק יתעלה הפירוש הפשוט הוא ,כי בריאת האדם הוא מחומר וצורה,
ענוותנותו היא בכדי שיהיה בשלימות המעלות ,הרי אדרבה ,על
ידי זה מחזיק יותר מעצמו ,שחושב שיש לו גם המעלה הזאת, כסאו [היינו המלכות שמכונה כסא ,כמו שנאמר (בראשית מא ,מ) רק [שהם בחינת זכר ונקבה] ,ו[איתא בגמרא (ברכות סא ).אצל אדם
ונשאר בטומאתו .ולא עוד ,אלא אפילו אדם שיודע בעצמו שאין הכסא אגדל ממך] ,וכן אמרו (תנחומא כי תצא יא) אין הכסא שלם ואין הראשון] דו פרצופין בראו [=שני פרצופין ,אחד מלפניו ואחד מאחריו ,זכר
לו כלום ,ויש לו באמת לב נשבר ,אבל יודע ומרגיש על כל פנים השם שלם עד שימחה שמו של עמלק ,נראה כי הכרת מלכות ונקבה] ,ומסתברא דזכר סגי [=מהלך] ברישא (עירובין יח ,):היינו שכן
שיש לו מעלה זו ,אין זה הדרך האמיתית ,כי סוף סוף אינו דומה שמים תלויה במלחמה בעמלק ,לבטל הגיאות ,שכל זמן שעמלק הוא רצון השי"ת ,שהזכר שהוא הצורה ילך לפנים ,וינַ ֵהג החומר
לכלי חרס דאתמר בהון נשברו נטהרו ,כי שברי הכלי חרס אינם קיים אין מלכותו ית' בשלימות ,ורק כאשר תתבטל קליפת להעלותו לצורה.
מחזיקים כלום ,משא"כ הוא מוצא בעצמו מעלה זו ,מעלת הענוה. וזו היא תפילתינו ,שיהיה רצון ה' שהצורה שהיא בחינת זכר
עמלק ,היינו הגיאות ,אז יתרומם הכסא ,ר"ל תתרומם מלכות
וזהו שאמר הכתוב 'לב נשבר ונדכה' ,כלומר לא מספיק שיש לו 'לב
שמים ,שיהיה אפשר לזכות לקבלת עול מלכות שמים. תגבר ותמשול על החומר שהוא בחינת נקבה ,ו[יהיה] נעשה גם
נשבר' ,כי השבירה עצמה יכול להיות לה עוד בית קיבול ,אלא צריך
שהלב יהיה נשבר 'ונדכה' ,שלא יחזיק כלום ,ולא ירגיש בעצמו שום וזהו הכוונה 'שנהיה לראש ולא לזנב' ,ראש הוא הקב"ה ,על דרך מהחומר צורה ,ואז 'נהיה לראש'[ ,היינו לצורה שהיא תחילה
מעלה ,בבחינת כתיש כתישין (זמר אזמר בשבחין)'. הכתוב (ישעיה מד ,ו) אני ראשון ואני אחרון ,וגם ראש רומז לקבלת וראש]' ,ולא לזנב' [הוא החומר שהוא מאחור] ,והבן.
בפר' כי תבוא אות ט הוסיף לבאר בזה הכתוב (תהלים קל ,א) עול מלכות שמים ,כמאמר הכתוב (דה"י שם) לך ה' הממלכה (ישמח ישראל אות א)
ממעמקים קראתיך ה' ,כי 'באמת אף בשברי כלים יש לפעמים והמתנשא לכל לראש' ,שנהיה לראש' -היינו שנזכה להיות
בית קיבול ,כמבואר במשנה (כלים ג ,ג) ,וגם בלב נשבר עצמו יכול להמשיך חיות לכל הדברים הגשמיים ,ולא להיגרר אחריהם
דבוקים בהשי"ת ,להמליכו ולייחדו' ,ולא לזנב' -הוא קליפת
לסבור שיש לו מדריגת ענוה ,כמו שמסופר על איש אחד ששמע ועל דרך העבודה הוא ,כי בראש השנה הוא הזמן שאנו
עמלק שנאמר בו (דברים כה ,יח) ויזנב בך כל הנחשלים אחריך,
שמשבחים אותו ,ושאל למה לא משבחים שיש לו מדת ענוה ,אבל ממליכים את הבורא ב"ה מחדש ,ואנחנו מקבלים על עצמינו עול
בנדכה אין לו בית קיבול כלל ,וזה לב נשבר ונדכה ,וזהו ממעמקים
שהוא הגיאות והישיות המנגד למלכות שמים.
מלכות שמים על כל איברינו[ ,ומכירים] כי ממנו הכל ומידו נתנו
קראתיך ה' ,ב' עומקים ,נשבר ונדכה') (אמרי מנחם אות א ,ובסגנון זה כתב גם באות ד ,עיין שם עוד)
לנו (דה"י א כט ,יד) .ולכך אנו אומרים לדוד מזמור (תהלים כד) בליל
להכיר שהכל מה' ולא לבוא חלילה לידי גיאות ראש השנה (פע"ח שער תפילות ר"ה פרק ז) ,לומר כי לו תבל ומלואה,
הרמת ראש ,שנוכל להסתכל באפיה שכינתא
ואולי כפי אשר דיבר בקדשו כ"ק אאמו"ר [הרבי הזקן] זצללה"ה להחזיר הכל לה'.
או יאמר על פי דברי הירושלמי (ערלה א ,ג) מאן דאכל דלאו דיליה
על דברי חז"ל (ר"ה כט ).והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' ומבואר בספרים הקדושים ובספר אוהב ישראל (פר' נשא) ענין
בהית לאסתכולי באפיה ,וכן אנחנו היום בליל ראש השנה ,כאשר
(שמות יז ,יא) ,וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה, אמרם ז"ל (ברכות לה ).כתיב (תהלים קטו ,טז) השמים שמים לה'
אנחנו עושים חשבון הנפש ,ורואים הטוב והחסד שעשה עמנו
אלא לומר לך כל זמן שמסתכלין כלפי מעלה וכו' היו מתגברין והארץ נתן לבני אדם וכתיב (שם כד ,א) לה' הארץ ומלואה ,כאן
השי"ת עד היום ,ולעומת זה מיעוט עבודתינו וקוצר מעשינו ,ולא
ונוצחין ,ופירש ,כל זמן שהיו יודעים ומסתכלים בעינא פקיחא, קודם ברכה כאן לאחר ברכה ,שעל ידי הברכה נעשה הדבר של
זאת בלבד אלא עוד מרינו נגדו ,וממילא היה כל הטוב והחסד רק
בעין השכלי ,שכל תנועותם וכוחם וחמשה חושים שבאדם המברך ,כי על ידי שבירך ברכה הראויה לאותו דבר ובכוונה
בדרך נדבה וחנינה ,ואנחנו בבחינת דאכל דלאו דיליה ,ובודאי בהית
והחכמה והבינה והשכל ,הכל הוא מה' ומכוחו ,על דרך כי ממך הראויה ,מכניס חיות וקיום בדבר הזה ,וע"י זה נעשה באמת
לאסתכולי באפיה ולהרים ראש ,כדרך העניים רח"ל ,ואנו מתפללים
הכל ומידך נתנו לך (דה"י א כט ,יד) ,אז מתגברים על הכל. הדבר הזה שלו ,כי הוא הוא המחיה והמקיים הדבר הזה.
'יהי רצון שנהיה לראש' ,שיהיה לנו וגם להכלל ישראל הרמת ראש,
וזהו בקשתינו 'יהי רצון שנהיה לראש' ,שנזכה למעלות יתירות וזה הוא ענין היהי רצון שאומרים בליל ר"ה בכל המאכלים ,למען
שנוכל לאסתכולי באפיה דשכינתא ,שנקרא ראש וראשון ,והטוב
ולעושר וכבוד ,אך כשנהיה לראש ,כשנזכה לאיזה מעלה שהוא לידע מה הוא המאכל והאוכל ,ו[בזה] להרים ולהעלות הכל להקב"ה.
והחסד יגיע לנו מפאת מעשינו הטובים בעבודת השי"ת.
(תפארת שמואל אות ג ,וראה גם ישמח ישראל סוף אות א בחינת ראש ,לא נהיה לזנב ,שנהיה נשמרים לבל לבוא על ידה ועל ידי כח ההויה שאנחנו משפיעים בהדבר ,אנחנו בבחינת
שסיים בלשון קדשו ש'לא נבוש להרים ראש לפניו יתברך') להתנשאות וגיאות ופניות ,מה שהוא נגד רצון השי"ת ,שעל ידי זה ראש מהדבר ,כמו הראש שמנהיג ומשפיע חיות לכל האיברים
נעשה עוד מרוחק ומתועב ,כי תועבת ה' כל גבה לב (משלי טז ,ה). שבגוף .וזהו 'שנהיה' ,שנמשיך הויות לכל דבר ,ונחזירם 'לראש',
נשיאות ראש על ידי תיקון הברית ועצה נאמנה לזה ,שידע תמיד שכל זה הוא מהשי"ת ,שנקרא שהוא הקב"ה ,ראש וראשון לכל ראשית.
[ובהרחב ביאור י"ל] על פי מה שאמרנו על דברי רש"י ז"ל על ראש וראשון ,וזהו [ג"כ נכלל בכוונת בקשתינו] 'שנהיה לראש', ו['לא לזנב' ,היינו] לא ח"ו להיפך ,כמבואר בכוונות (שער המצוות
הכתוב (ויקרא כו ,יג) ואולך אתכם קוממיות ,בקומה זקופה ,לכאורה שנסתכל בעינא פקיחא כי ממך הכל ומידך נתנו לך ,החכמה והבינה פר' עקב) על [מה שאמר רב חסדא (שבת קמ ]):בעניותי לא אכלי
צריך להבין ,הלא אמרו חז"ל אמרו (קידושין לא ).אסור לאדם שיהלך והדעת' ,והעושר והכבוד' הכל הוא 'מלפניך' (דה"י א כט ,יב) ,מהשי"ת ירקא משום דגריר[ ,פירוש כשהיה עני בדעת לא היה אוכל
ארבע אמות בקומה זקופה שנאמר (ישעיה ו ,ג) מלא כל הארץ שנקרא ראש ,וממילא לא יתגאה ,וישאר במעלתו להיות לראש. ירקות וצמחים ,כי קשה יותר להעלות הניצוצות שבהם ,כי צריך
כבודו ,אך הפירוש הוא כנודע שמחטא ופגם אות ברית קודש (תפארת שמואל אות א .וראה אמרי מנחם אות ב שהוסיף להעלותם ב' מדריגות ,מצומח לאדם ,וחלילה יכול להתקלקל
לא יוכל האדם להרים ראשו לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ,כמו 'פירוש דברי קדשו' ,ולא לזנב' ר"ל שלא נהיה בבחינת ולהגרר אחריהם בתוהו לא דרך טוב ח"ו (עי' יערות דבש ח"ב דרוש
שאמר עזרא הסופר (ט ,ו) בושתי ונכלמתי להרים אלקי פני אליך זנב ,הוא קליפת עמלק ,שנאמר אצלו (דברים כה ,יח) ויזנב טז) ,וזה אנו מבקשים 'ולא לזנב'] ,שלא נטבע ח"ו בטיט התאוות
כי עוונותינו רבו[ ,וכמו שאנו אומרים (סליחות לערב ר"ה)] נכפפה בך וגו' ,שהוא בגימטריא 'רם' ,שהכניס גיאות והתנשאות רעות ,ועל ידי זה ח"ו יגררו אותנו הניצוצות לצד עצמם ,ונהיה
קומתינו מפני אשמותינו ,וסתם עון ואשמה הוא חטא שמירת בתוך כלל ישראל לומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל (ישמח ישראל אות א) ח"ו בבחינת זנב ,והמה הראשים.
הברית -וכתבו בספרים הקדושים (אמרי נועם פר' כי תשא אות ב) על הזה ,ולא מהשי"ת הוא ח"ו ח"ו' ,עיין שם בארוכה)
דברי הירושלמי (ערלה א ,ג) מאן דאכל דלאו דיליה בהית לאסתכולי המלכת ה' מתוך הכנעה והתבטלות מוחלטת
לא להתגאות עם הענוה עצמה [עוד] י"ל הרמז על פי דרכי העבודה ,כי נודע אשר בראש השנה
באפיה ,שזה גם כן רמז לחטא הזה ,כי אכילה מלשון יחוד ,על דרך
ויש להרחיב הדבר יותר[ ,להבין כפל הלשון' ,לראש ולא לזנב'], מחדשים את המלכות וממליכים את השי"ת למלך מחדש ,כמו
הכתוב (משלי ל ,כ) אכלה ומחתה פיה ,מי שעשה יחוד במקום דלאו
שלא יתגאה בהענוה עצמה ,כמעשה שהיה באיש אחד ,ששמע שאנו אומרים (תפילת העמידה של ר"ה) מלוך על כל העולם בכבודך
דיליה ,כי אם באתר נוכראה ,על ידי זה בהית לאסתכולי באפיה
שמפרטים מעלותיו שהוא למדן וצדיק וכדומה ,והתרגז מדוע לא והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי
דשכינתא -וכאשר עוזר השי"ת שאדם עושה תשובה על חטא
זה ,נתקן בחינת הקומה שלו ,ויכול לבוא לידי נשיאות ראש .וזה מזכירים שהוא עניו ,ועל ידי זה ידעו כולם כמה נחשבת הענוה תבל ארצך ,ועיקר המכוון בזה להמשיך מלכות שמים על כל
שכתב רש"י ז"ל בקומה 'זקופה' ,שלא יתבייש להרים ראש ,כמו שלו ,ועל אדם כזה אומרים שהוא שוטה וזנב"[ ,א שוואנץ"], היצירה שיכירו כולם וידעו כי ה' אחד ואין עוד מלבדו ,כמו
אחר החטא ,שאכל דלאו דיליה. ואנשי ירושלים תובב"א אומרים "מאך דיך נישט אזוי קליין ,ביסט שאנו אומרים (שם) ותמלוך אתה הוא ה' אלקינו מהרה 'לבדך'
נישט אזוי גרויס" [=אינך צריך להקטין עצמך כל כך ,כי אינך גדול כל כך] ,והבן על כל מעשיך ,היינו לבדך ממש ,שאין שום מציאות בעולם זולת
וזהו שאנו מתפללים 'שנהיה לראש' ,שיהיה לנו ולכל ישראל
כי הדברים אמיתיים. מציאותו ית"ש (עי' של"ה עשרה מאמרות מאמר א אות ה) ,כי זה הוא עיקר
הרמת ראש[ ,היינו שנזכה לשוב ולתקן עון זה ,וממילא נוכל
להרים ראש לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה]. [וזה הכוונה' ,שנהיה לראש' ,כמו שביאר בתפארת שמואל ענין מלכותו ית' ,כמאמר הכתוב (זכריה יד ,ט) והיה ה' למלך על
(תפארת שמואל אות ג. שנדע שהכל מהקב"ה שנקרא ראש ונתבטל לפניו ,אך 'ולא כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ,היינו שישיגו הכל
באמרי מנחם אות ט הביא את הדברים וביאר כוונתם' ,כי לזנב' ,שלא נתגאה חלילה עם הענוה עצמה ,כי ענוה כזו אינה אחדותו ית' שאין שום מציאות זולת מציאותו ית"ש.
בראש השנה יש יכולת לתקן ברית קודש ולהרים ראש ,היינו ענוה אלא גאוה]. אכן להמשיך מלכות שמים בעולם ,שיכירו וידעו כי ה' אחד ואין
לתקן המחשבה שבראש ,כי ביום זה שהוא תחילת בריאת (אמונת משה אות כ. עוד מלבדו ,זה שייך רק מתוך הכנעה ,שנכנע ומבטל את עצמו לפני
העולם מתעוררת מטרת הבריאה שהיא התגלות רחמי ראה שם ובפר' משפטים אות א שכתב לבאר בסגנון זה לשון הדר גאונו ית' כאין ואפס ממש ,מה שאין כן על ידי הגאוה הריהו
השי"ת -כדאיתא בכתבי האר"י ז"ל (אוצרות חיים שער העיגולים) הכתוב (תהלים נא ,יט) לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה ,ענין אומרו
מורד במלכות שמים ,כמבואר באגרת הרמב"ן ז"ל שכל המתגאה
שעלה ברצונו הפשוט לברוא העולם כדי שיקרא רחום - לב 'נשבר ונדכה' ,כי 'לפעמים יש אדם שמרגיש בעצמו שיש לו
ולרחמיו ית' הרי אין סוף וקץ ,ממילא מרחם ומסייע לשוב מעלות רבות ,וברצונו שלא יחסר לו מעלת הענוה ,לזאת מתנהג
בלבו על הבריות מורד הוא במלכות שמים ,כי הגיאות מנגדת
בתשובה ולתקן אפילו פגם זה שאין מועיל עליו תשובה'. גם בענוה ,כדי שיהיה שלם בכל המעלות ,אבל זה יותר גרוע ,ואין למלכותו ית' ,ממילא אינו יכול להמשיך מלכות שמים ולפרסמו.
שם באות יט – ועל דרך זה באותיות כג וכט -הוסיף לבאר גם לך גאוה גדולה מזה ,שמחזיק בעצמו שיש לו את כל המעלות ושורש מדת הגאוה היא קליפת עמלק שהוא הסטרא אחרא,
סיום הבקשה ,ש'אנו מתפללים שנזכה לקדושת הברית' ,ולא הטובות ,וגם מעלת הענוה .ובאמת עיקר מעלת שבירת הלב היא שהיה גס רוח ובעל גאוה ,כאמרם ז"ל (במדב"ר יג ,ג) גאות אדם
ראש השנה שחל בשבת אמרי נועם \ המשך
הבעל תוקע עבור ישראל עם כל הכוונות ,בודאי יעלה זכרונם לטובה. יום טוב של ראש השנה לזנב' ,שלא נבוא ח"ו לפגם הברית שהוא בחינת זנב ,כמו
(שמחת ישראל ,מאמרי שמחה אות לז ,וככל הנראה שחל להיות בשבת (ר"ה כט): שנאמר אצל עמלק (דברים כה ,יח) ויזנב בך ,ופירש רש"י ז"ל
משם הועתק בשיח שרפי קודש ח"א אות רסב ,אך שם מכת זנב ,חותך מילות וזורק כלפי מעלה')
נשתנו ונחסרו כמה תיבות המשנים את המשמעות)
זה 'יום טוב' כשראש השנה חל בשבת
יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת (ר"ה כט .):אמר התחזקות בגשמיות וברוחניות
השבת עצמה מעוררת את קבלת התורה והשפע שנשפע אז הרה"ק אדמו"ר מו"ה רבי שמחה בונם זצ"ל מפשיסחא למה [יש לפרש על דרך שתרגם אונקלוס על הכתוב (דברים כח,
[איתא בגמרא (ב"מ פד ]).שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם אמרו 'יום טוב של ראש השנה' ,ולא 'ראש השנה שחל בשבת' ,כי יג)] ונתנך ה' לראש ולא לזנב ,לתקיף ולא לחלש ,היינו על דרך
הראשון .וי"ל הרמז על שופר ,שבשופר שלנו מעוררים השופר של אם ר"ה חל בשבת הוא יום טוב לישראל ,מפני שמשום שבת אי הכתוב (משלי יח ,יד) רוח איש יכלכל מחלהו ,שבכל עניני מחלה
מתן תורה ,והאהבה שעוררנו [אז] למעלה ,וגם [זוכים] לפעול וזרח חלילה ,הן בגוף והן בנפש רח"ל ,העיקר הוא התחזקות הדעת
אפשר לכתוב [דינם] לרעה ,אבל לטובה מותר לכתוב ,כי פיקוח
משעיר למו הופיע מהר פארן (דברים לג ,ב)[ ,היינו שפע מזוני ,כאמרם שהוא הראש ,דעת ומוח שבראש ,וזה יכלכל מחלהו ,ועל זה
נפש דוחה שבת ,לכן נקרא 'יום טוב'.
ז"ל (ב"ק לח ).כיון שקיבלו עליהם בני נח שבע מצוות ולא קיימו עמד אנו מתפללים בראש השנה שיהיה לנו דעת ושכל זך ונקי
(הגה"ח ר' משה יחיאל ז"ל ,אב"ד יאדימאוו ,משענת משה כט ,א .אמנם
והתיר ממונן לישראל ,שנאמר הופיע מהר פארן ,מפארן הופיע לחזק את עצמינו ,ובזה יהיה לנו רפואה שלימה בגוף ובנפש.
בעולם מפורסמים הדברים בשם הרה"ק מבארדיטשוב זצללה"ה זי"ע,
ממונם לישראל ,וגם בני ,כאמרם ז"ל (שבת פט ):פארן שפרו ורבו עליה כמובא בס' גאולת ישראל השלם ,יד ,א [שנדפס כמעט תשעים שנה (ישמח ישראל אות ז)
ישראל] ,וגם [חיי ,כאמרם ז"ל (ש"ר לב ,א) על הכתוב (שמות לב ,טז)] חרות קודם] ש'תמיד כשחל ר"ה בשבת היה מרגלא בפי אותו צדיק להמליץ
על הלוחות ,אל תיקרי חרות אלא חירות ממלאך המות. בעד ישראל ולומר ,רבונו של עולם עכשיו צריך אתה לכתוב את כל להתפלל בשביל כבוד ה' ולא בשביל עצמינו
וזהו 'שופריה דיעקב' ,השופר שלנו[ ,שאנו] נקרא[ים] יעקב' ,מעין ישראל לחיים ,כי חלילה אם לא כן ,איך אתה רשאי לכתוב בשבת, או יאמר ,כי עיקר תפילת ישראל ,בפרט בראש השנה ויום
שופריה דאדם הראשון' ,הוא בוראינו ית' הנקרא אדם[ ,כמו שנאמר הלא הוא חילול שבת ,אבל לחיים רשאי אתה לכתוב ,כי פיקוח נפש הכיפורים ,צריכה להיות על כבוד השי"ת ,שישמח ה' במעשיו,
(יחזקאל א ,כו)] דמות כמראה אדם עליו מלמעלה[ ,כלומר בתקיעת שופר דוחה שבת ,וזהו שאמרו 'יום טוב' ,היינו יום זה הוא טוב מאוד' ,של כמאמרם ז"ל (סנהדרין מו ).בזמן שאדם מצטער שכינה מה לשון
שלנו אנו מעוררים מה שנתעורר בשופר שתקע הבורא ית' במתן תורה]. ראש השנה' ,אף שהוא יום הדין עם כל זה הוא טוב ,בזמן ש'חל להיות
אומרת קלני מראשי קלני מזרועי ,כי עמו אנכי בצרה (תהלים צא,
ולפי זה י"ל טעם למה בשבת קודש אין תוקעים לרמז השופר בשבת' מטעם הנ"ל' ,וכן הובא בקצרה בספה"ק דברי שלום מהרה"ק
רבי שלום מקוידנוב זצללה"ה זי"ע ,דרוש לר"ה' ,רבותי היו אומרים
טו) ,שכינתא בגלותא (זוה"ק ח"א קכ .):ולתפילה זו יוכל כל אחד
שבמתן תורה[ ,כי השבת עצמה מעוררת את קבלת התורה] ,דלכולי ואחד לזכות ,ואפילו ברא בישא יוכל להשתתף בצער אבא
בשם הצדיקים ,וכמדומה לי בשם הגה"ק מבארדיטשוב נ"ע ,טוב
עלמא בשבת ניתנה תורה (שבת פו ,):ודי הזכרון תרועה שאנו אומרים. שבשמים ,ולבקש על כבודו של אבא.
מאוד אם ר"ה חל להיות בש"ק ,כי בשבת אסור לכתוב ,רק לטוב
(זאת זכרון)
ולחיים יש היתר ,כי פיקוח נפש דוחה שבת ,אבל ח"ו להיפך ,אסור וזהו שאנו מתפללין 'יהי רצון שנהיה לראש' -שנזכה שכל
בר"ה שחל בשבת יש נפש רוח ונשמה יתרים גם יחד לכתוב שבת ,ובת דינא -בטל דינא ,ודפח"ח'. מעשינו ,ובפרט תפילתינו ,יהיה עבור כבוד השי"ת ,שהוא
הרה"ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זצללה"ה זי"ע אמר בשם אמנם כבר העירו רבים וטובים שהדברים צריכים ביאור ,כי הרי גם רישא דרישין כמבואר בזוה"ק (ח"ג י' ,):ולא לזנב' -שלא נכוון
הרה"ק בעל נועם אלימלך זצללה"ה זי"ע ,דאיתא בשם האר"י בר"ה שחל בימות החול אסור לכתוב רק במקרה של פיקוח נפש ,עיין לעצמינו ,כמו שתרגם התרגום אונקלוס (דברים כח ,יג) ונתנך ה'
שער יששכר ,מאמר מאזנים למשפט אות נד ,כי 'מקובל בשם הצדיקים לראש ולא לזנב ,לתקיף ולא לחלש ,היינו שנכוון עבור השי"ת,
שבראש חודש יש לאדם נפש יתירה ,וביו"ט רוח יתירה ,ובשבת
במשנה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת רומז שיו"ט הוא כשחל ר"ה
נשמה יתירה ,ומתי באים לאדם הנפש רוח ונשמה היתרים ביחד, בשבת ,כי אז כותבים בודאי בספר החיים לשנה טובה ומבורכת ,וחתרו
שהוא תקיף ובעל היכולת' ,ולא לחלש' עבור עצמיות האדם,
זה הוא ביום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת ,שאז יש קדושת בספרים לתת טעם לזה ,כי הטעם ששמעתי לזה אינו מתקבל על (תפארת שמואל אות ב) שהוא חלש.
ר"ח ויום טוב ושבת ביחד. הלב כלל ,ולא אאמין אם יצא הטעם הזה מפי הצדיקים האלו')
(חשבה לטובה יח ,א מכתבי הגה"ח ר' יהודה קאמינר זצ"ל ,וכן
דביקות והתקשרות לצדיק אמת
הובא במאמרי ר"ה בספרו דגל יהודה .עיין שם שהרה"ק רבי
בשבת כל היום הוא עת רצון כמו בחול בעת תקיעת שופר [כ"ק מרן הרבי ר' בונם זצללה"ה זי"ע] אמר בשם הרבי
העניך זצללה"ה הוסיף לבאר שענין הנפש רוח ונשמה היתירים איתא בשם הרה"ק מבארדיטשוב זצללה"ה זי"ע שהמליץ בלשון מלובלין נבג"מ על מה שפסקו בשולחן ערוך לומר בשעה
היינו הוספת רצון לעבודת ה' ,וזה הוא עיקר היו"ט ,שניתוסף המשנה 'יום טוב של ר"ה שחל בשבת' ,ולא בקיצור ר"ה שחל שאוכלים הראש כבש יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב ,היינו
הרצון לעבדות הבורא ית' בכל הבחינות ,וזהו שנקרא ראש השנה בשבת ,כי הוא יום טוב כשחל ראש השנה להיות בשבת. התפילה שנזכה להיות תלמידים לצדיק האמת הנקרא ראש,
יום תרועה (במדבר כט ,א) ,שהוא ג"כ מלשון רצון ,רעותא דלבא) ונראה להסביר הדברים כפי המבואר בספרים הק' כל אחד לדרכו, והרבי מבקש גם כן שיזכה לתלמידים צדיקים שהם גם כן
בשבת מתגלה שאין עוד מלבדו לכן אין צריך לתקוע כי השבת עצמו פועל במקום השופר ,וביאור הענין ,כי כשחל בבחינת ראש.
ראש השנה בחול אמרו חז"ל (ויק"ר כט ,י) ישראל נוטלין שופרותיהן (רמתים צופים על תנדב"א פרק יז אות מה.
אפשר לומר בביאור הענין [שאין תוקעין בשבת ,בהקדם מה
ותוקעין לפני הקב"ה והוא עומד מכסא דין לכסא רחמים ומתמלא כמו כן הובא בקצרה בנפלאות חדשות' ,בשם הרב
ש]יש לומר בכוונת התקיעות ,עפ"י המבואר בכתבי האר"י (ע"ח
עליהם רחמים ,אמנם בשבת נעשה כן בזכות השבת עצמו ,כמו הגה"ק רבי שמחה בונם זצ"ל מפשיסחא[ ,שהקשה על
שער א ענף א) שמקודם היה העולם מלא מאור אין סוף ית"ש ,ואחר מה שאומרים] 'שנהיה לראש' ,הא אמרינן (אבות ד ,יד) הוי
כך היה הצמצום ונתהוה הבריאה ,עיין שם ,אמנם בודאי גם אחרי שא"א (ברכת יוצר של שבת) ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו,
זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים ,ואמר שהפירוש הוא
הבריאה מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה כמו קודם היינו שעומד ונתעלה מכסא דין לישב על כסא רחמים ,ומתמלא שנהיה תחת הראש ,ולא תחת הזנב'.
הבריאה ,רק שהוא בהסתר ,ועבודת האדם לבטל ההסתר ,לדעת רחמים על ישראל ,כדאיתא בזוה"ק (ח"ב קלה ):כד עייל שבתא איהי בענין זה יש בנותן טעם להעתיק את המובא באמרי פנחס
ולגלות דבר זה ,שגם אחרי הבריאה הכל מלא מאור אין סוף ב"ה אתיחדת ואתפרשת מסטרא אחרא וכל דינין מתעברין מינה ,נמצא (ר"ה אות תסד) שמעתי מר' חיים מלמד מטראסטינעץ [ז"ל]
כמו קודם הבריאה ,ואין עוד שום מציאות זולתו. שעצם יום השבת פועל כמו התקיעות בשופר בחול. שהיה מקורב מאוד למו"ר הרב [הקדוש] רבי בנימין זאב
וכענין הזה הוא לענין מה שהשופר מעלה את זכרונם של [מבאלטא] ז"ל ,ששמע מפיו בשם הרב [הקדוש רבי פנחס
וזה י"ל כוונת התקיעות שתוקעין תשר"ת ,תקיעה תרועה מקאריץ] ז"ל :ראש השנה הוא הראש של השנה ,בסוד עולם
תקיעה .התקיעה הראשונה ,שהיא קול אחד פשוט ,פשוטה ישראל לפני השי"ת לטובה להיות עומד מכסא דין לכסא רחמים
שנה נפש ,וכיון שהוא ראש ,צריך האדם להיות אצל ראש
לפניה (ר"ה לג ,):רומזת על קודם הבריאה ,שאז היה כל העולם מלא ולהתמלא רחמים עליהם ,כדאיתא בגמרא (ר"ה טז ).אמר הקב"ה
הדור ,לכן המנהג לנסוע על ראש השנה לרבו' !
אור אין סוף ,אחדות פשוט ,ולא היה אלא כח אחד .שברים תרועה אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות ,מלכיות כדי בסגנון זה איתא גם בליקוטי מוהר"ן (ח"ב סי' צד) 'שצריכים
שהם קולות רבים רומזים על הצמצום וההסתר שאחר הבריאה, שתמליכוני עליכם ,זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, לנסוע לצדיקים על ראש השנה' ,וביאר ש'כשזוכים להיות
שאז האור אין סוף הוא בהעלם ,והאדם אינו רואה שאין כאן אלא ובמה בשופר ,הנה בשבת שאין תוקעין ,במה עולה זכרונינו לפניו בראש השנה אצל הצדיק מתקבצים שלשה ראשים ,כי
כח אחד ,אורו ית"ש ,ועשוי לדמות שכוחו ועוצם ידו עשה לו לטובה -בעצם יום השבת עצמו. הצדיק הוא בחינת ראש ,כי הוא ראש בני ישראל ,וראש
ואם כן נמצא שבשבת קודש כל מעשה דיבור ומחשבה טובים, השנה הוא גם כן בחינת ראש ,כי הוא ראש השנה ,וכל אחד
את החיל הזה ,ולטעות שיש ח"ו הרבה כוחות .ועל זה תוקעים בא עם מוחו ודעתו להצדיק ,ומקשר דעתו ומוחו שבראשו,
אח"כ תקיעה אחרונה ,פשוטה לאחריה ,להחזיר הכל אל השורש, וכל הרהור תשובה חרטה עזיבה וקבלה טובה ,בכל רגע ורגע במשך
שזהו גם כן בחינת ראש ,להצדיק שהוא ראש בני ישראל
ולהעלות כל הבריאה אל האור אין סוף ב"ה ,על ידי ההכרה שגם כל השבת ,נתקבל לרחמים ולרצון כמו בחול בעת התקיעות ,לכן בראש השנה ,נמצא שנתקבצו שלשה ראשים יחד')
עתה אין אלא כח אחד ,כח השי"ת ,אין עוד מלבדו ,אפס זולתו. כשחל ראש השנה בשבת כל היום הוא 'יום טוב' ,כי כל היום כולו
וזהו דאיתא (שם טז ):שהשטן מתערבב ע"י תקיעת שופר ,כי בכל (כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,ר"ה תשס"ז) טוב באותה דרגה. שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה
מקום שמאיר אור השי"ת נתאפס כח הסטרא אחרא ,כי 'סטרא כשחל בשבת הקב"ה תוקע בשבילנו
שנה טובה בלימוד התורה
אחרא' פירושו שכאילו יש ח"ו עוד צד ,עוד כח מלבד כוחו ית"ש, כתב לי ידיד נפשי הגה"ח מפלונסק (שליט"א) [ז"ל] בשם הרבי
אבל אם נתגלה כח השי"ת ויודעים שמלא כל הארץ כבודו ולית איתא בספרים הקדושים (פרי צדיק ר"ה אות ב) על מה שאנו
ר' בונם זצללה"ה זי"ע שאמר על מה שאמרו חז"ל (ב"ק כח ):אונס
אתר פנוי מיניה ,מה מקום יש לסטרא אחרא רח"ל ,לכן מכיון אומרים יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה,
רחמנא פטריה ,שאין הפירוש שהוא פטור לגמרי מלעשות המצוה,
'טובה' היינו בדברי תורה ,כי סתם טוב הוא תורה ,כמו שאמרו
שרואה שישראל תוקעים התקיעה האחרונה ומעלים הכל אלא שהוא מחויב ,רק שאינו יכול לעשותה מחמת אונס ,והקב"ה
חז"ל (ברכות ה ).אין טוב אלא תורה ,וכן הפעם הראשון שנזכר
להשורש ,ממילא נתבטל הסט"א וכל הרע ,והבן. עושה בשבילו ,וזהו 'רחמנא פטריה' [שהקב"ה פוטר אותו ומוציאו
הלשון טוב בתורה הוא בפסוק (בראשית א ,ד) וירא אלקים את
וזהו הטעם שאין תוקעין בשבת ,כי השבת עצמו מורה שהכל ידי חובתו] ,וזה הוא פירוש המשנה (ר"ה כט ):יום טוב של ראש השנה
האור כי טוב ,והכוונה לאור התורה כמבואר במדרש (ב"ר ג ,ה).
מכח הקב"ה ,כמו שאמר הכתוב (בראשית ב ,ב) ויכל אלקים ביום שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין' ,יום טוב של ר"ה שחל להיות (אמרי מנחם סוף אות א ,עיין שם ש'עיקר קבלת עול מלכות
השביעי מלאכתו אשר עשה ,ויכל מלשון כליון ,היינו שביום בשבת' ,שישראל אנוסים הם ,ואין יכולים לתקוע מחמת השבת, שמים הוא ע"י לימוד התורה שהיא בבחינת דבר המלכות,
השביעי ניתן כח מהקב"ה שתהיה כל המלאכה נכלית ,כאילו 'במקדש היו תוקעין' -הקב"ה תוקע בשבילם ,ואם השי"ת הוא לשמוע מה שהמלך פוקד ומצוה ,לכן בריאת העולם שהיא
אמרי נועם \ המשך ר"ה שחל בשבת
תחילת המלכות היתה על ידי התורה ,כדאיתא (ב"ר א ,א) נצבים אות ב) בשם מרן היהודי הקדוש מפשיסחא זצללה"ה זי"ע אינה ,שלא תסתיר הבריאה את אור אין סוף ב"ה ,אלא יהיה ניכר
הביט בתורה וברא העולם ,ובאורייתא אתברי עלמא (זוה"ק 'שופר' נוטריקון ש'ורש פ'ורה ר'אש ו'לענה (דברים כט ,יז) ,ראש וגלוי ומורגש שאין שום מציאות זולת מציאותו ית"ש ,ממילא
ח"ב ר ,).כי זה עיקר המלכות ,מה ששומעים את מצותו רומז לנשמה ולענה להגוף ,שעל ידי השופר אפשר להעלות (אמונת משה פר' כי תצא אות ה ,עיין שם) אין צריכים לתקוע.
ופקודתו .ולכן היתה קבלת התורה בקול שופר ,כי ע"י
ולתקן את הגוף שיהיה מתאים לנשמה.
קול השופר משמיעים ומפרסמים בכל מקום את תחילת בשבת מתנוצץ אור האמת וכל אחד נעשה שפל
המלכות כמובא בטעמי התקיעות לרס"ג (טעם ראשון)') וזהו שאנו אומרים (תפילת העמידה של ר"ה) מלוך על כל העולם
גם בלי תקיעת שופר
כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך ,כי כל התפילות בימים
המתקת הדינים אפשר יש לומר הענין שאין תוקעין בר"ה שחל להיות בשבת ,כי
הקדושים הם לתקן את שני החלקים הללו ולהעלותם לשרשם
י"ל הטעם שאוכלים דבש בליל ראש השנה ,כמו שכתב ענין תקיעת שופר הוא ,כי בראש השנה אית רשות לשטן לאסטונא
ומקורם ,על כן מבקשים 'מלוך על כל העולם כולו בכבודך' היינו
רבינו יונה ז"ל (ברכות לא :מדפי הרי"ף) שדרך הדבש להפוך כל על חלק הנשמה' ,והנשא על כל הארץ ביקרך' ,היינו אף על חלק כדאיתא בזוה"ק (ח"ג רלא ,).והאלקים עשה להאי מקטרג כדי שיראו
דבר הנופל לתוכו לדבש ,עיין שם שאם נפל דבר איסור בדבש הגוף ,חלק הארציות ,שיהיה הכל קודש להשי"ת. מלפניו (עי' קהלת ג ,יד) ,רק ע"י הכנעת ושבירת לבו של אדם ,כשמשים
ושהה שם ,הדבש מהפך את האיסור לדבש ונעשה הכל היתר, אל לבו נגד מי חטא ,ונעשה בעיני עצמו כאין וכאפס ,ואינו מרגיש
ובשבת קודש ע"י קדושת השבת זוכים לתקן ולהעלות את
לכך [אוכלים דבש לסימן טוב] שכמו שדבש מהפך הכל בעצמו שום צד הטבה ,מעורר בזה מקור 'אין' העליון שהוא
השני חלקים הללו ,שיהיו קודש להשי"ת ,כמו שדיבר בקדשו
למתוק ,שנעשה מזה דבש ,כן בראש השנה נמתקים הדינים למעלה משכל הנבראים ,שאין שום קטרוג מגיע לשם ,כנודע שג'
כ"ק דודי אדמו"ר הגדול בעל ישמח ישראל זי"ע (פר' קדושים אות
והכל נתהפך לחסד ורחמים. ג) על מה שאנו אומרים (תפילת העמידה של שבת) חמדת ימים אותו הראשונות אין בהם תערובת דין כלל (עי' פרדס שער ח פרק י-יב).
(אמונת משה אות יג עיין שם בארוכה. וזה הוא ענין השופר ,שהוא קול פשוט יוצא מהבל הלב בלי צירופי
קראת ,שבשבת קודש זוכים לתקן את כל חמדות ימי המעשה
כמו כן ראה באמרי מנחם אות כז שהביא מה 'דאיתא אותיות ,בבחינת צעק לבם אל ה' (איכה ב ,יח) ,וע"י התשובה והשופר
ולהעלות הכל להשורש ,נמצא שהשבת מתקן כמו תקיעת שופר
בספה"ק דעת משה מהרה"ק מוהר"ם מקאזניץ זצללה"ה זי"ע מעלה ה' אותנו למקום העליון דלעילא ,והדינים מתהפכים לרחמים.
(ר"ח אלול) 'שופר' יש בו אותיות פ"ר [מנין אותיות מנצפ"ך]
(עקידת יצחק אות א) בעצמו ,לכן אין תוקעין בשבת.
שהם מורים על דין ,ועל ידי שמיעת קול שופר המה נמתקים
וזהו שכתבו (קול שמחה בסופו) סוד ראש השנה הוא בתוך עמי
צריך להתכונן לתקיעת שופר גם בשבת אנכי יושבת (מ"ב ד ,יג) ,כי ע"י השופר והתשובה נעשה בטל
כידוע ,כי ב' אותיות הנשארות הם ש"ו ,שבגימטריא דבש
שהוא מתוק ,ובזה נמתקים הדינים (שער הכוונות דרושי ר"ה דרוש ז),
סיפר לי הרה"ח ר' לייב [נייהויז] ז"ל שפעם אחת בראש השנה במציאות לכלל ישראל.
ונעשים בבחי' 'ורב חסד' שג"כ גימטריא פ"ר (פע"ח שער הסליחות
שחל להיות בשבת ,עלה רבינו [בעל ישמח ישראל] זצ"ל על וזהו הענין שכתבו (סידור האר"י ברכת שופרות) לכוין בתקיעות שם
פרק ח)' ,וכתב ש'זה הענין שטובלים בראש השנה פרוסת הבימה ואמר כי צריכים להתכונן לתקיעת שופר .כל השומעים הוי"ה ב"ה בניקוד ציר"י כנודע ,כי נקודת ציר"י הוא שתי נקודות
המוציא בדבש (מגן אברהם או"ח סי' תקפג ,א) ,רמז להמתקת הדינים התפלאו ,ואז נענה רבינו ואמר :אל תחשבו ששכחתי ח"ו שהיום בשורה אחת זו אצל זו ,שמרמז להכנעה ואחדות רעים ,לא
שנעשה ע"י תקיעת שופר שהוא אותיות ש"ו פ"ר ,וכדאיתא שבת קודש ,אלא באמת כל מה שאין תוקעים בשבת הוא מחמת
בספה"ק מאורות נתן (מערכת ד אות ה) שהדינים הממותקים
כנקודת שו"א שהיא נקודה אחת למעלה וגבוהה מחברתה.
גזירת חכמים שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים (ר"ה כט,):
נקראים דבש .והרמז' ,דבש' בגימטריא פ"ר הוי"ה ,שהפ"ר אכן כל זה הוא רק בחול ,אז צריך להתעוררות קול השופר ,אבל
אמנם זה ניחא רק אם האדם הכין את עצמו לתקיעת שופר ,ואז
דינים עצמם נעשים חסדים בחי' הוי"ה') בקדושת שבת קודש שמתנוצץ אור האמת בעולם ,וכל אחד ואחד
אינו תוקע מחמת גזירת חכמים ,אבל אם לא הכין עצמו כלל ,הרי
יודע מצבו באמת ,ממילא נעשה נכנע ושפל כאין וכאפס ,וזוכה עי"ז
שנרבה זכיות כרימון בלאו הכי אי אפשר לו לתקוע כלל ,לכן צריכים תחילה לעשות
לעורר מקור הרחמים בחי' אין מלעילא ,ולהפוך הדינים לרחמים.
הכנה דרבה כדי שנוכל לתקוע ,ואז אפשר לקיים אח"כ מצות
תשובה מאהבה (ישמח ישראל ר"ה אות ט ,עיין שם עוד.
חכמים שגזרו שלא לתקוע בשבת.
ראה גם אמרי מנחם סוף אות כו' ,יוכל להיות הענין שאין תוקעין
י"ל ענין אכילת רימון בראש השנה על פי דברי חז"ל (עירובין (הגה"ח ר' לייביש מקובר ז"ל ,תפארת רבותינו עמ' קה אות קד ,וכן
בר"ה שחל להיות בשבת ,כי כל ענין תקיעת שופר הוא שמביא את
יט ).אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון ,והכוונה כי הובא בקצרה ברשימות כתי"ק מרן אדמו"ר ה'אמונת משה' זצללה"ה
האדם לידי הכנעה ,שעי"ז מבריח את כל הסט"א ,אבל בשבת הרי
על ידי תשובה מאהבה נהפכים כל זדונותיהם וחטאותיכם זי"ע :אחד מאנ"ש בהיותו באלכסנדר בר"ה שחל בשבת אצל רבינו
רואים את כח השי"ת ,שהרי ביומא שביעאה לא משתכח ביה מזוני
לזכיות ומצוות (יומא פו ,):ממילא נמצאו מלאים מצוות כרימון, בעל ישמח ישראל זי"ע שמע שקודם התפילה אמר רבינו לחסידים
(זוה"ק ח"ב פח ).ואעפי"כ כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה
להכין עצמם לתקיעת שופר ,והחסידים תמהו מה לתקיעת שופר
ולכן אוכלים רימון בראש השנה ,לרמז על תקוותינו לזכות תליין (שם) ,ומזה מכירים שהכל מכח השי"ת ,כי ממך הכל ומידך
בשבת ,הסביר להם רבינו תיכף שמקודם צריך האדם להכין עצמו
לתשובה מאהבה ,שעל ידי זה נרבה זכיות כרימון. נתנו לך (דה"י א כט ,יד) ,ובאים לידי הכנעה ושפלות ,כי רואים שכח
לתקיעת שופר ,כי רחמנא אמר תקעו (ר"ה טז ,).ואח"כ בגלל גזירת
(כ"ק מרן אדמו"ר זצללה"ה זי"ע) האדם הוא כאין ואפס ,ועי"ז ממילא מבריחים הסט"א ,כדאיתא
חכמים שמא יעבירנו צריכים להימנע ולא לתקוע מחמת שחל בשבת)
בזוה"ק (שם קלה ):כד עייל שבתא איהי אתיחדת ואתפרשת מסט"א
לגדור גדר ולעמוד בפרץ וכל שולטני רוגזין ומארי דדינא כולהו ערקין ואתעברו מינה ,נמצא
הוא רק כשיש מתנגדים על המלוכה ,אבל אם כולם מסכימים ואין השבת יש לה אותו הכח של תקיעת שופר ,לכן אין צריך לתקוע')
לפעולות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ (תהלים יז,
התנגדות לא צריך את המשיחה ,על כן בשבת שכל דינין מתעברין
ד) .אפשר לפרש ,כי העיקר בעבודת השי"ת הוא לקיים מעשים בכח השבת מתקנים גם את החלק הגשמי
מינה ואיהי אשתארת ביחודא קדישא (זוה"ק ח"ב קלה ,):ממילא לא
צריך את המשיחה ,ודפח"ח .וכאשר הרצו דבר זה לפני הגה"ק מוה"ר
בפועל כדאיתא בספר החינוך (מצוה טז) שהאדם נפעל כפי כמו ע"י תקיעת שופר
יהושע מקוטנא זצ"ל אמר שראויים הדברים להרמ"ע מפאנו זי"ע. פעולותיו ,אמנם כשחל ר"ה בשבת אז מקיימים רק 'זכרון' תרועה
אפשר לומר הענין שאין תוקעין בשבת ,בהקדם מה דאיתא
(קובץ תורני 'בית שמואל' ,אלכסנדר ,סי' מה ,והובא באמונת (עי' ר"ה כט[ ,):שמזכירים זאת בפה] ואין מקיימים המצוה בפועל ממש,
(שם כד ).ראש בית דין אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש
משה כ"ה סיון אות ו ,ובתפארת רבותינו עמ' לד אות צד. וזהו 'לפעולות אדם -בדבר שפתיך'[ ,במקום עשיית הפעולה אני יוצא
בדבר שפתים] ,ולכאורה ,הרי האדם נפעל כפי פעולותיו ,על זה אומר
מקודש ,וצריך להבין הענין שראש בית דין אומר פעם אחת והעם
באמרי מנחם ר"ה אות כח כתב לבאר 'כי להמליך המלך עונין אחריו שתי פעמים.
צריכים הכנעה ,שהרי על גיאות איתא באגרת הרמב"ן ז"ל 'אני שמרתי ארחות פריץ' ,שהסיבה לכך היא לגדור גדר ולעמוד בפרץ,
כל המתגאה בלבו על הבריות מורד הוא במלכות שמים ,לכן (עקידת יצחק אות י) שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים (שם). ויש לומר על פי דרכי העבודה ,כי עיקר עבודת ישראל היא לקדש
כל ימי השבוע שהאדם טרוד במלאכתו מלאכת החול ומדמה ולטהר גם את החלק הגשמי ,הגוף ,שיהיה כולו קודש להשי"ת,
טעם שאין אומרים תשליך בשבת
בנפשו שכוחו ועוצם ידו עשה לו את החיל הזה ,שזה ממדת מתאים אל החלק הרוחני ,הנשמה ,שהיא חלק אלוה ממעל ,וזהו
שמענו מהגה"ח המפורסם רבי שמחה [אויברבוים] (שי') [זצ"ל]
הגיאות והגסות שהוא התנגדות למלוכה ח"ו ,צריך להמלכת הרמז 'ראש בית דין אומר מקודש' ,ראש רומז להחלק אלוה ממעל,
המלך ומשיחתו על המעיין ,משא"כ בשבת שרואים שאין בו מלאדז בשם כ"ק אדמו"ר הגה"ק המפורסם מו"ה דוב בעריש מביאלא
זצללה"ה זי"ע על מה שנהגו שלא לומר תשליך בראש השנה שחל אומר הוא מלשון הכתוב (דברים כו ,יז-יח) האמרת והאמירך ,שהוא
פעולת אדם ,שהרי הוא אסור במלאכה ,ואף על פי כן מניה
להיות בשבת (עי' פרי מגדים סי' תקפג ,ג) ,כי ענין אמירת תשליך על הנהר לשון הפרשה והבדלה (רש"י שם) ,כלומר עבור הנשמה מספיק
מתברכין כל שיתא יומין (שם סג ,):הנה אז באים להכרת האמת
שאפילו פעולת האדם הוא אפס ותוהו ואינו כלום בלי כוחו הוא כעין שאמרו חז"ל (הוריות יב ).מושחין את המלך על המעיין ,שכן קדושה והפרשה אחת ,אבל 'כל העם' ,רמז להחלק הגשמי' ,עונין
של השי"ת ,ומגיעים לידי הכנעה ,ושוב אין שום התנגדות בראש השנה אנו ממליכים את הקב"ה עלינו ,ואמירת תשליך אצל אחריו מקודש מקודש' ,לזה צריך קדושה יתירה.
למלכות השי"ת ,לכן אין צורך עוד במשיחת המלך') הנהר הוא כעין משיחה ,אמנם בגמרא (שם יא ):מבואר שמשיחת המלך וזה הוא כח וסגולת השופר כדאיתא בספה"ק ישמח ישראל (פר'
גליון זה נתנדב ע"י ידידנו היקרים והנכבדים מזכי הרבים
• ציון לנפש חיה • הר"ר יחיאל הר"ר אביגדור הר"ר אברהם מיכל הרב יחיאל הר"ר אברהם שלמה הר"ר אברהם מערכת 'אמרות טהורות'
רוזנברג הי"ו ,מודיעין עילית גרטנר הי"ו ,ביתר עילית בקרמן הי"ו ,בית שמש פערעלמאן שליט"א, ראזענברג הי"ו, דואיק הי"ו ,ירושלים
לע"נ הגה"צ המפואר מאחלת לכל לומדי ,הוגי,
לרגל לרגל לרגל נין כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל זי"ע בארא פארק לרגל הולדת ותומכי הגליון ,לכל אנ"ש
רבי חיים ברוך
הולדת הבת תחי' הולדת הבת תחי' הולדת הבת תחי' לרגל הולדת הבת תחי' לרגל הולדת הבן שי' בנו בכורו שי'
בן הרה"צ רבי בצלאל הלוי שיחי' ולכל בית ישראל
למזל טוב למזל טוב למזל טוב למזל טוב למזל טוב למזל טוב
דעמבינסקי זצ"ל • כתיבה וחתימה טובה •
אב"ד טושין הגה"ח ר' יוסף צבי רכניצר האחים אהרונוביץ שליט"א הב' היקר ישראל רוזנברג הרה"ח ר' אברהם דוד שאהן הרה"ח ר' יעקב צבי
לשנת גאולה וישועה,
נכד כ"ק אדמו"ר הזקן זצ"ל זי"ע
שליט"א ,בני ברק, לע"נ אביהם הרה"ג שליט"א ,בני ברק לע"נ אביו שליט"א ,בארא פארק לע"נ גוטמן שליט"א ,בארא פארק
שנת פרנסה וכלכלה וכל טוב,
ר' עזריאל ב"ר אהרן צבי ז"ל לע"נ אביו הרה"ח ר' בנימין הרה"ח ר' יחזקאל שרגא לע"נ זקינו הרה"ח ר' מנחם חותנו הרה"ח ר' אפרים פישל
נלב"ע יום ב' של ר"ה ב"ר מאיר דוב ז"ל במלאת השנה לפטירתו ב"ר ישכר דוב ז"ל נחום ב"ר עזריאל ז"ל מענדל ב"ר יעקב ז"ל שנה שימלא ה' כל משאלות
שנת תש"ג נלב"ע ז' תשרי תשפ"א ה' תשרי תשפ"ו נלב"ע ג' תשרי תשפ"ה נלב"ע יום ב' של ר"ה תש"ך נלב"ע יום ב' של ר"ה תשס"ח לבנו לטובה ,אמן ואמן !
כל הזכויות שמורות ואיסור השגת גבול
לקבלת הגליון ,וכן להשתתפות בהוצאות לזיכוי הרבים ,או להערות והארות יש לפנות אל העורך:
הר"ר יצחק מנחם גוטמן הי"ו • כתובת דוא"ל • alexander@thejnet.com :תרומות באמצעותamtealexander@gmail.com :
