gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצרות קאמארנא · Oitzres Kamarna — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: אוצרות קאמארנא · Oitzres Kamarna

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

אוצרות קאמארנא · Oitzres Kamarna — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון רכג‬ ‫ראש השנה ה'תשפ"ז‬ ‫גליון מוגדל ‪ -‬לרגל יום ההמלכה ‪ -‬ראש השנה ה'תשפ"ז‬ ‫פנינים על סדר הפרשה‬ ‫מתוך אוצר ספרי רבותינו‬ ‫אבני אוצר‬ ‫אוצרות הפרשה במשנת רבוה"ק‬ ‫מבוארים בשפה שוה לכל נפש‬ ‫אוצר החיים‬ ‫הפיוטים בימים הנוראים‬ ‫בזוכרו את עונותיו‪ ,‬ונפחד ונרעד‪ ,‬ואין לבו ברשותו‬ ‫מובא בשם הבעש"ט (כתבי קודש כב‪' ):‬כל מה שיפול‬ ‫לשוב אל ה'‪ ,‬הרי זה נכתב לאלתר למיתה‪ .‬סימן לדבר‪,‬‬ ‫לאדם מחשבות בראש השנה‪ ,‬הם הכתיבה‪ ,‬הן לטוב‬ ‫הכל נתחבר ברוח הקודש כפי ששמעו ממלאכי מעלה‬ ‫המחשבות המבלבלות אותו‪ ,‬ומפיגין את לבו באימת‬ ‫הן שפל חס ושלום‪ ,‬והמחשבות רעות צריך להמתיקם‬ ‫מות‪ ,‬משא"כ הצדיקים‪ ,‬הגם שהם זוחלים ורועדים‬ ‫ולעשות מלחמה עם היצר הרע שהוא מפיל במכוון‬ ‫מענין הפיוטים של אחינו בני אשכנזים‪ ,‬מרן האר"י היה‬ ‫אומר כשהיה מתפלל בקהילה קדושה אשכנזי כל היוצרות וזולת‬ ‫מאימת השי"ת‪ ,‬הם בוטחים בישועתו וחסדו‪ ,‬ומתחזקים‬ ‫המחשבות האלו'‪.‬‬ ‫ופיוטים שחברם הקליר ורבנו שמעון הגדול וכיוצא‪ ,‬ובאמת הכל‬ ‫במחשבתם הכתיבה לטובה‪ .‬והגם שבאים לו איזה‬ ‫כעין זה מובא בספה"ק דרכי צדק (ר"ה)‪ :‬גילה‬ ‫נתחבר ברוח הקודש כפי ששמעו ממלאכי מעלה וכל הפיוטים‬ ‫הרהורים ומזכירים לו עונותיו‪ ,‬אשר הם רומזים על‬ ‫רבו של מורי [המגיד ממעזריטש] דבראש השנה ויום‬ ‫דיברו ברוח הקדש כמו תהלים של דוד המלך עליו השלום‪,‬‬ ‫הקטרוג למעלה‪ ,‬מ"מ הם מסיחים דעתם אל גודל‬ ‫כיפור הכתיבה הם המחשבות שחושב‪ ,‬לכן ירגיל עצמו‬ ‫ויכול להפסיק אפילו באמצע פסוק של קריאת‪-‬שמע ומכל‪-‬‬ ‫התשובה ועזיבת החטא מהיום והלאה‪ ,‬ובקבלת עול‬ ‫ביומי דדינא בר"ה לחשוב על עצמו ועל כל ישראל‬ ‫שכן באמצע פרק ובין פרק לפרק‪ ,‬ולכך בימים נוראים היה מרן‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬ולבטוח בחסדו הגדול וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מתפלל בקהלה קדושה אשכנזים והיה מתפלל נסח אשכנזי‬ ‫רק מחשבות טובות לחיים ולשלום ולא ישגיח על כל‬ ‫ואומר הפיוטים ויוצרות כסדר‪.‬‬ ‫וכתב רביה"ק מקאמארנא‬ ‫סימנים רעים ח"ו‪ ,‬כי היצר במתכוון‬ ‫זי"ע בספרו מגילת סתרים וזל"ק‪:‬‬ ‫זורק במחשבתו מחשבות לרע‪" ,‬בראש השנה‪ ,‬ליל א'‪ .‬חלמתי‬ ‫כולם נתקנו ברוח הקודש‬ ‫תר"ז‪ .‬בראש השנה‪ ,‬ליל א'‪ .‬חלמתי‬ ‫כגון מחשבות מיתה‪ ,‬לכן ירחם חלום ארוך‪ ,‬וראיתי שיש עלי‬ ‫מרן האר"י בימים נוראים שהיה מתפלל בין האשכנזים היה‬ ‫חלום ארוך‪ ,‬וראיתי שיש עלי דינים‬ ‫על עצמו וידחה אותן המחשבות‪ ,‬דינים קשים [ואחר כך ראיתי‪,‬‬ ‫אומר כל הפיוטים של ברכת קריאת‪-‬שמע‪ ,‬ופסק שאין בזה הפסק‪,‬‬ ‫קשים [ואחר כך ראיתי‪ ,‬שאני הולך‬ ‫ע"י שיחשוב בעצמו שהוא רוצה שאני הולך בשערות על ראשי‪.‬‬ ‫ובפרט שכולם נתקנו ברוח הקודש והיה משבח כל פיוטי אשכנזי‬ ‫בשערות על ראשי‪ .‬ואמרתי בלבי‪,‬‬ ‫למסור נפשו ביד גוים להיות נהרג ואמרתי בלבי‪ ,‬שבוודאי אלו‬ ‫של כל השנה ופסק שאין בזה הפסק ויכול לאומרם בכל הזמנים‪,‬‬ ‫ולכן מי שעומד בצבור ושותק ואינו אומר עליו נאמר תועבת השם‬ ‫שבוודאי אלו השערות מורין על‬ ‫לקיים מצות עשה השערות מורין על דינים]‬ ‫על קדושת השם‬ ‫כל גבה לב‪ ,‬גאה וגאון שנא השם‪ ,‬וכל המתיהר נופל בגיהנם‪.‬‬ ‫דינים] רחמנא ליצלן‪ ,‬וביום מסרתי‬ ‫את נפשי‪ ,‬והתפללתי בשמחה רבה‪.‬‬ ‫רחמנא ליצלן‪ ,‬וביום מסרתי‬ ‫'ונקדשתי' וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫מרן הקדוש הרבי בעל שם טוב נהג שלא לאמרם‪ ,‬ומחמת‬ ‫וכשהגביהו את ספר התורה‪ ,‬נראה‬ ‫בשמחה‬ ‫והדברים מבהילים כיצד עיקר את נפשי‪ ,‬והתפללתי‬ ‫זה נתפשט המנהג בינינו שלא לאמרם‪ ,‬ורבנו הקדוש מורנו הרב‬ ‫לי הפסוק 'וראית אותה ונאספת אל‬ ‫הדין בר"ה נמשך על האדם כפי רבה‪ .‬וכשהגביהו את ספר‬ ‫להכתב בספר החיים ‪ -‬גורם בכך התורה‪ ,‬נראה לי הפסוק 'וראית עמיך' (במדבר מ‪ ,‬יג)‪ ,‬ולא השגחתי‬ ‫מחשבתו‪ ,‬ואם חושב שהולך‬ ‫אלימלך מליזענסק נהג לאמרם בראש השנה ויום הכפורים‬ ‫להכתב שם‪ ,‬וחלילה יכול לעורר אותה ונאספת אל עמיך'‪ ,‬ולא [כלל] על זה‪ ,‬והתפללתי תפילת‬ ‫מהטעם שמרן האר"י אמרם באותו הפעם וכך מנהגנו בראש‬ ‫השגחתי [כלל] על זה‪ ,‬והתפללתי מוסף באור צח‪ .‬ובליל שני חלמתי‪,‬‬ ‫השנה ויום הכפורים לאמרם מטעם זה‪.‬‬ ‫תפילת מוסף באור צח" שנתגלה הכתר עליון ברחמיו‪,‬‬ ‫דין‪.‬‬ ‫רבי אלעזר הקליר הוא רבי אלעזר בן רשבי בעצמו‬ ‫וזה ענין ה'סימנים' שאוכלים‬ ‫ונמתקו הדינים‪ .‬והרב בית יוסף‬ ‫רבי אלעזר הקליר הוא רבי אלעזר בן רבי שמעון בן יוחאי‬ ‫בר"ה‪ ,‬כמו שתיקנו חכמינו ז"ל‬ ‫היה מליץ טוב בעדי‪ ,‬ונשאר רק גניבה‪ ,‬וגם זה נמתק‪,‬‬ ‫בעצמו ולא ניצוץ ולא גלגול באין פנים‪ ,‬וכך קבלה ביד רבותינו‬ ‫(הוריות יב‪ .‬כריתות ו‪' ).‬השתא דאמרת 'סימנא מילתא‬ ‫בעלי התוספות‪ ,‬והסכים ברוח קדשו מרן האר"י לרוח קדשם‬ ‫ונגנב רק סכין וכף כסף‪ .‬עכד"ק‪.‬‬ ‫היא'‪ ,‬לעולם יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא‪,‬‬ ‫האמת של בעלי התוספות‪.‬‬ ‫ומובא מהרה"ק מוהר"נ מלעכוויטש זי"ע (תורת‬ ‫כרתי וסילקא ותמרי'‪.‬‬ ‫אבות לר"ה אות ז') וזל"ק‪ :‬אם כי ראש השנה הוא יום‬ ‫הפיוטים צורך התפלה ורזין נפלאין לפתוח שערי רצון‬ ‫לכאורה‪ ,‬בכל דבר אפשר לראות סימן לטוב וסימן הדין על כל באי עולם ואין אדם יודע מה יהיה דינו‪ ,‬עם‬ ‫הפיוטים של תפלת שמונה‪-‬עשרה של ימים נוראים ראיתי‬ ‫להיפך‪ ,‬כאשר מעלים על השולחן רימון אדום‪ ,‬אפשר כל זה לא יעלה אפילו במחשבתו אופן הרע רח"ל‪ ,‬שלא‬ ‫למורי דודי הקדוש מורנו הרב צבי שצוה לשליח‪-‬ציבור שלא‬ ‫להסתכל על חיצוניותו ולראות בו סימן של דין כמו ימשיך חס וחלילה על ידי זה דינים אליו‪ ,‬אלא יבטח‬ ‫להפסיק עד אחר מחיה המתים‪ ,‬ויתחיל ימלוך ויאמר כל הפיוט‬ ‫גוון האדום‪ ,‬אך אפשר להביט בפנימיותו ולראות את בחסדי השם יתברך‪.‬‬ ‫עד גמירא‪ ,‬וכן מנהגנו‪ ,‬אבל האומר פיוטים קודם התפלה הוא‬ ‫ריבוי הגרעינים הרומזים לריבוי הזכיות‪.‬‬ ‫כעוף המשורר ביער כי כל הפיוטים כלם צורך התפלה וסודות‬ ‫וביותר צריך להזהר בימי הדין‪ ,‬שאז יש רושם גדול‬ ‫ורזין נפלאין ויחודים ושמות לפתוח שערי רצון ושערי תפלה‬ ‫ואכן זאת עבודתינו‪ ,‬לראות בכל דבר את הסימן על מחשבת האדם להכריע על עצמו ועל אחרים על‬ ‫וחסד וברכה‪ ,‬וכן בכל השנה ברגלים ובפרשיות מן הראוי לומר‬ ‫הטוב שבו‪ ,‬ו'סימנא מילתא היא'‪ ,‬להראות שאנו בטוחים ידי המחשבות ועל ידי החששות‪ ,‬כנודע מה שהביא‬ ‫עד מחיה המתים ויאמר הפיוטים בין ברכה לברכה והוא הנכון‪:‬‬ ‫שהשי"ת הולך להטיב עמנו‪ .‬כי זהו עבודת היום‪ ,‬להאמין רביה"ק מקאמארנא זי"ע (אוצר החיים פר' קדושים‪ ,‬נוצר‬ ‫שולחן הטהור‪ ,‬סי קיב ס"א‪ ,‬סי' סח סעי' א‪-‬ז‬ ‫בטובו וחסדו יתברך עד שלגודל האמונה בחסדו הגדול חסד פ"ד מ"ח) על תלמיד הבעש"ט הק' שעורר קטרוג‬ ‫אנו עושים 'סימנים' כאילו הוא כבר דבר מוחלט אצלינו על חבירו על ידי מחשבתו ואחר כך המתיקו על ידי‬ ‫הפיוטים שנתחברו ע"י זרובבל בן שאלתיאל‬ ‫שהולך להטיב לנו בזאת השנה ובכל דבר שאוכלים שעלה ברעיונו מליצת זכות על חבירו‪ .‬ויתמלא חוזק‬ ‫ובטחון‪ ,‬בבחינת 'חדות ה' היא מעוזכם'‪ ,‬ויעשה את‬ ‫רואים בכך סימן לטוב‪.‬‬ ‫פיוט הקדוש 'האוחז ביד' וגו' 'וכל מאמינים' חברו זרובבל בן‬ ‫שאלתיאל‪ .‬כן שמעתי מפי קדוש אדמו"ר חכם הרזים מהרי"א‬ ‫המוטל עליו לעורר רצונו לעבדו בלבב שלם ולקבל עול‬ ‫וראה עבודת ישראל (פר' נצבים)‪ :‬ידועים דברי‬ ‫מקאמארנא זי"ע‪.‬‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬ואל יפנה לבבו לדברים המעלים בלבו‬ ‫אדונינו מו"ר הגאון מהד"ב זצ"ל‪ ,‬כי הכתיבה לחיים‬ ‫עתרת שלום להרה"ק רמ"מ מבוריסלוב דף עא‪.‬‬ ‫מורך ופחד ויסלק אותם מהרה בכל מיני תחבולות‪.‬‬ ‫בספר‪ ,‬פירושו החקיקה במחשבתו של אדם‪ ,‬כי הרשע‬ ‫נערך ע"י הרה"ג ר' יוסף מאיר סאפרין שליט"א‬ ‫הנהגות ומנהגי הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע‬ ‫מלוקטים מתורת רבוה"ק מקאמארנא זי"ע‬ ‫בהי<כ‪ ‬מ‪‬כי<ם‬ ‫ָּג ׁ ִשים מוּל ֲארוֹן ַה ּקֹ ֶד ׁש ְּב ֵא ָימה ְל ׁ ַש ֵּכ ְך ַּכ ַעס וְ ֵח ָמה‬ ‫על עבודת רבוה"ק מקאמארנא זי"ע ללמד זכות על בני ישראל בימי ראש השנה‬ ‫מליצת זכות‬ ‫וקרא את שמו גם כן פינחס"‪.‬‬ ‫ויושר יליצו בעדינו חיות אש‬ ‫מעשה נפלא בענין זה מביא הגה"צ רבי אהרן אויש זצ"ל‬ ‫בימי הדין הנוראים היתה עבודה מיוחדת אצל צדיקי הדורות‪,‬‬ ‫אב"ד לופעני [נולד תרל"ו – נלב"ע תש"כ‪ ,‬מתלמידי הערוגת‬ ‫באין מליץ יושר מול מגיד פשע‬ ‫לפעול המתקת הדינים ולהמליץ טוב על ישראל‪ ,‬וכפי שכתב‬ ‫הבושם‪ ,‬תשובה אליו בשו"ת ערוגת הבושם החדש סי' רי"ח]‪,‬‬ ‫גם רבותינו הקדושים בעצמם עסקו בעבודה זו‪ ,‬להמליץ‬ ‫רביה"ק מקאמארנא שגם צדיקי הדורות הנמצאים בעולמות‬ ‫בספרו 'פרי אהרן' (פרשת בראשית)‪:‬‬ ‫טוב על ישראל ולהפך בזכותם‪ ,‬והחסידים המקיפים אותם זכו‬ ‫העליונים עומדים לפני כסא הכבוד ומלמדים זכות על ישראל‪,‬‬ ‫לראות עין בעין איך הם עוסקים באמירה לגבוה‪ ,‬ומעתירים‬ ‫כמובא בחומש היכל הברכה (בראשית מו‪:).‬‬ ‫עובדא שמעתי בימי ילדותי‪ ,‬מהצדיק קדוש ה' רבי יצחק‬ ‫בתחינה בעד עם ישראל‪.‬‬ ‫"כי המקטרגין עומדין לטרוף טרף‪ ,‬לחטוף נשמות לטורפן‬ ‫אייזיק מקאמארנא זי"ע‪ ,‬כי פעם אחת בראש השנה בכה מאוד‬ ‫בעת תפלת שמונה עשרה‪ ,‬ושהה זמן רב בבכיה‪ ,‬ופתאום עמד‬ ‫וכפי שכתב רבי ברוך שליכטר ז"ל (בית קומרנא עמוד ‪:)106‬‬ ‫ולבולען‪ ,‬ובני אלהים עומדין להתיצב על ה'‪ ,‬ליתן להם פיתקין‬ ‫מלבכות‪ ,‬וראו את פניו צהלה ושמחה‪ ,‬ושוב התפלל בשמחה‬ ‫"לפעמים הסביר [הרה"ק מהרי"מ מקאמארנא זי"ע] את‬ ‫דדינין‪ ,‬ומארי דדינא אריה וכפיר שואגים שאג ישאג אל נוהו‬ ‫ובטוב לב‪.‬‬ ‫דבריו ביידיש באמצע חזרתו בתפלה‪ ,‬זוכרני שבראש השנה פעם‬ ‫נוה ישראל‪ ,‬ואז בעת התגברות תוקף הדין על עם הקודש‪,‬‬ ‫בהגיעו למלים "באין מליץ יושר מול מגיד פשע" חזר על המלים‬ ‫'אשר יקרא עליו מלא רעים' (ישעיה לא‪ ,‬ד)‪ ,‬כי נאספין עליו‬ ‫וכאשר גמרו התפלה ובאו לביתו לעשות קידוש‪ ,‬כנהוג‪,‬‬ ‫פעמים אחדות‪ ,‬ואחר כך ביאר כוונתו ביידיש לאמור‪' :‬רבונו‬ ‫אסיפות רעים‪ ,‬הן הן שבעה הרועים אברהם יצחק יעקב משה‬ ‫הגיש הגבאי ממעשה אופה לפני החסידים‪ ,‬ואחר כך הביא‬ ‫של עולם! 'אם אין לנו מליץ יושר' שימליץ טוב בעדינו‪' ,‬מול'‬ ‫אהרן יוסף דוד‪ ,‬למליץ טוב‪ ,‬ולהוציא זכויותיהן של ישראל‪,‬‬ ‫משקה עם דגים כדרכם של צדיקים‪ .‬ויהי בראותו שמביאים‬ ‫כרות את 'מגיד הפשע''‪( .‬מלשון 'כי אמילם'‪ ,‬תהלים קיח יג)"‪.‬‬ ‫ולהבעית השטן‪ ,‬ולסתום פה המקטריגים‪ ,‬וכן נאספין כמה וכמה‬ ‫הדגים על השולחן‪ ,‬התחיל לצעוק בקול על הגבאי‪ ,‬כי לא ישים‬ ‫רבי אברהם אבא זיס גם מוסר על עבודה נפלאה זו בספרו‬ ‫צדיקים למטה לעורר רחמים על ישראל‪ ,‬לכותבן ולחותמם בספר‬ ‫הדגים על השולחן‪ ,‬ולא יתן לאכול רק רקיקים‪ ,‬ויהי לפלא‪.‬‬ ‫מנהגי קומרנא‪:‬‬ ‫החיים‪ ,‬והן הן רועים של ישראל ונאספין להמליץ טוב" עכ"ל‪.‬‬ ‫ובמוצאי ראש השנה באו אצלו חסידים ואנשי מעשה‬ ‫"בכל מקום שהיה מגיע למלה המרמזת על דינים היה מזמזם‬ ‫וכן כתב רביה"ק הדמשק אליעזר (ח"ד ג‪" ):‬נשמות צדיקים‬ ‫ממקורבים שלו‪ ,‬ושאלו אותו על שני החידושים אשר לא הורגלו‬ ‫נעימה מלאת יגון וכיסופים‪ ,‬והיה נראה שכוונתו להמתיק‬ ‫שכבר היו בעולם הזה‪ ,‬והם בעולם העליון‪ ,‬כשבא עשרת ימי‬ ‫בזה‪ ,‬אחד‪ ,‬למה בעת אשר עמד בתפלה שהה בבכייה כל כך‬ ‫את הדינים"‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬ובפרט ראש השנה‪ ,‬רואין הם ומסייעים לשירות ותשבחות‪,‬‬ ‫בתפלת שמונה עשרה‪ ,‬ואחר זה צהלה פניו מתוך שמחה‪ .‬והשני‪,‬‬ ‫כי הם אז מליצי יושר עבור ישראל הקדושים כנודע" עכ"ל‪.‬‬ ‫אשר לא נתן להגבאי לשום הדגים על השולחן‪.‬‬ ‫"הרה"ק מהרי"מ היה אומר דברים שונים בתפלתו‪ .‬כשאמר‬ ‫והשיב להם‪" :‬דעו נא רבותי‪ ,‬כי היום היה קטרוג גדול‬ ‫'לדור ודור' הוסיף – 'מאמע רחל מאמע לאה' (אמא רחל אמא‬ ‫שם בן נח‬ ‫בבית דין של מעלה‪ ,‬אשר בשום אופן לא נראה מקום שיתגברו‬ ‫לאה)‪ ,‬ב'ובכן תן פחדך' וכו' הזכיר בפיו את זכות האבות שנרמז‬ ‫רביה"ק ההיכל הברכה מקאמארנא זי"ע נתפרסם בעיניו‬ ‫המליצים טובים‪ ,‬כי לא היה שום מבוא להמליץ‪ ,‬אמנם אחר כך‬ ‫בהם לפי דברי הזוה"ק‪ .‬בסדר העבודה כשהזכיר "ומעבירין‬ ‫הצופיות למרחוק‪ ,‬שבילי דשמיא היו נהירים לפניו יותר משבילי‬ ‫התחיל לומר בפני הדיינים‪' :‬אמת כי חטאו ופשעו כזה וכזה‪,‬‬ ‫לפניו פרים ואלים וכבשים" היה אומר‪' :‬פרים – אברהם‪ ,‬אלים‬ ‫קאמארנא‪ ,‬רגעים נוראים היו במחיצתו בכל ליל ראש השנה‪,‬‬ ‫אבל הלא אין שום נברא בעולם אשר לא חטא‪ ,‬כי כן נראה‬ ‫– יצחק‪ ,‬וכבשים – יעקב' כדי לעורר זכות אבות (עיין מדרש‬ ‫כשהיה מספר מה מתרחש באותה שעה בבית דין של מעלה‪,‬‬ ‫בדור אדם הראשון ובדור המבול‪ ,‬ואף על פי כן 'וירח ה' את‬ ‫רבה פרשת אחרי כא י)‪ .‬וכשאמר בליל יום הכיפורים את‬ ‫ומגלה אודות צדיקים מהדורות הקדמונים שהכניסו עצמם‬ ‫ריח הניחוח'‪' ,‬ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף עוד לקלל את האדמה‬ ‫מאמר הזוהר 'קם רבי שמעון' היה מפרש בפיו‪' :‬קם רבי שמעון‬ ‫בעבי הקורה להמליץ טוב על בני ישראל‪.‬‬ ‫בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו'‪' ,‬ולא אוסיף עוד‬ ‫להמליץ טוב על ישראל'"‪.‬‬ ‫וכפי שכתב הרה"ק רבי שם קלינבערג מזאלושיץ זי"ע‬ ‫להכות את כל חי כאשר עשיתי''‪ ,‬ועל ידי זה נמתקו הדינים‬ ‫הי"ד‪ ,‬בן הרה"ק רבי אברהם מרדכי מזאלושיץ זי"ע בן הרה"ק‬ ‫אמירתו לגבוה‬ ‫ונשתתק הקטרוג‪ .‬ולכן נח דעתי‪ ,‬והפסקתי מלבכות‪ ,‬כי הפיח‬ ‫רבי מנשה יעקב קלינגבערג זי"ע‪ ,‬חתן רבינו ההיכל הברכה‪:‬‬ ‫גם בגוף נוסח התפילה [בעיקר בפיוטים] הוסיפו רבותינו‬ ‫בקרבי רוח חיים‪ ,‬ושמחתי מאוד שיצא הדין לטובה"‪.‬‬ ‫"הנה בליל א' דראש השנה אחר 'המוציא'‪ ,‬מנהגו משנה‬ ‫כמה תיבות כדי לעורר רחמים על בני ישראל‪ ,‬וכפי שכותב‬ ‫"אבל כאשר הביאו את הדגים‪ ,‬יראתי שמא יתעורר הקטרוג‪,‬‬ ‫רבי אברהם אבא‪:‬‬ ‫לשנה לומר מי המה המליצי יושר של זו השנה‪ ,‬וכמוהו הרבה‬ ‫כי הדגים באמת לא חטאו‪ ,‬דהא כתיב (בראשית ז‪ ,‬כב) 'מכל‬ ‫ענינים שאין דרכי להעלות אותם על הכתב מטעם הכמוס אצלי"‪.‬‬ ‫"בפיוט 'לאל עורך דין' היה הרבי מוסיף 'לצופה הנסתרות‬ ‫אשר בחרבה מתו'‪ ,‬עיין רש"י 'ולא דגים שבים'‪ ,‬וכן הוא בגמרא‬ ‫"והנה בשנה זו שנולדתי‪ ,‬אמר בראש השנה‪ ,‬שבזו השנה‬ ‫הטובות ביום דין'‪ .‬בפיוט 'ונתנה תוקף' אמר בלחש את הדברים‬ ‫סנהדרין (דף קא‪ ):‬כי המה לא השחיתו את דרכם‪ ,‬על כן צוויתי‬ ‫הרעים‪ ,‬כגון 'כמה יעברון' 'ומי ימות' 'ומי לא בקצו' וכו'‪ .‬ובפזמון‬ ‫הוא שם בן נח המליץ יושר עבור הכלל ישראל‪ ,‬והבטחתי לו‬ ‫להוציא את הדגים מעל השולחן"‪ ,‬עד כאן שמעתי‪.‬‬ ‫'וכל מאמינים' היה דרכו לומר 'הנוהג חסדו עם כל דור'"‪.‬‬ ‫שנכדי הראשון שיולד בשנה הזאת אקרא על שמו"‪.‬‬ ‫ונשמע פתגם 'המלך'‬ ‫וכן בימי הסליחות היו לרבוה"ק נוסחאות מיוחדות לעורר‬ ‫"וכשנולדתי בעיר סקאלע וכתב כ"ק אאמו"ר ז"ל 'מזל‬ ‫תפילתם של רבוה"ק היתה תמיד מלאה יחודים וכוונות‬ ‫רחמים על בני ישראל‪:‬‬ ‫טוב'‪ ,‬וביקש ממנו שיכתוב איזה שם יקרא אותי‪ .‬השיב לו‪' :‬וכי‬ ‫עליונים וטמירים‪ ,‬ובפרט בימים הנעלים הללו‪ ,‬גם נעימות‬ ‫"בפיוט 'כי על רחמיך הרבים אנחנו בטוחים' אמרו 'ומנהיג‬ ‫שכחת מה שאמרתי בליל א' דראש השנה‪ ,‬שהבטחתי לשם בן‬ ‫את העולם כלו במדת החסד ובמדת הרחמים'‪ .‬בפזמון 'מלאכי‬ ‫נח שנכדי הראשון שיולד בשנה זאת אקרא על שמו‪ ,‬ומי שישאל‬ ‫התפילה היו מכוונים על פי רזין עילאין‪ ,‬כמו שכתב רבי ישראל‬ ‫רחמים' אמרו בביטחה ‪' -‬אולי יחוס עם עני ואביון בודאי‬ ‫אותך על שם מי נקרא‪ ,‬כך תאמר לו‪ ,‬על שם בן נח'" עכ"ל‪.‬‬ ‫פרנקפורטר ז"ל (שלשלת קאמארנא עמוד רפט)‪:‬‬ ‫ירחם'‪ .‬בפזמון 'שלש עשרה מדות האמורות בחנינה' אמרו‬ ‫בעת שנסע כ"ק מרן [מהרי"מ מקאמארנא] זי"ע‬ ‫רבי פנחס בן יאיר‬ ‫בלשון ודאי ‪' -‬אמנם שבו כולם' ולא 'אם אמנם שבו'‪ .‬ובפזמון‬ ‫מגלייכענבערג בשנת תרס"ו‪ ,‬היה אז שתי שבועות לפני ראש‬ ‫עובדא כעין זה מובאת גם בתחילת קונטרס 'אבדת הפר"ח'‬ ‫'ה' ה'' – 'ועיר האלוקים מושפלת עד שתרחם עליה'‪' ,‬ובעד‬ ‫השנה‪ ,‬וישבתי גם אני בעגלה‪ ,‬ושאל אז להגבאי ר' מאטיע‪ ,‬הלא‬ ‫– תולדות הרה"ק רבי פינחס חיים מראזלא זי"ע בן רבי יהודה‬ ‫עמך ישראל רחמים שאלי'"‪.‬‬ ‫הוא בעל תפלה בימים נוראים‪ ,‬נשמע איך הוא אומר 'המלך'‪.‬‬ ‫צבי מראזלא זי"ע חתן רביה"ק הדמשק אליעזר מקאמארנא זי"ע‪:‬‬ ‫כאשר השמיע‪ ,‬שאלו מרן זי"ע כמה פעמים הוא מזמר‬ ‫קרבנות חובותינו וזכויותינו‬ ‫"מנהגו של זקנו ‪ -‬רבינו מהרי"א מקאמארנא ז"ל‪ ,‬שכל‬ ‫הנגינה שלפני המלך‪ ,‬והשיב‪ ,‬כי לא ידע ספורות‪.‬‬ ‫וכן כתב הגאון החסיד רבי ישראל פרנקפורטר ז"ל (שלשלת‬ ‫שנה ושנה בליל ראש השנה אמר אחר התפלה מי מאבותינו‬ ‫אז אמר לו כ"ק כי צריך להיות שבעה פעמים‪ ,‬ואמר אז‬ ‫קאמארנא עמוד שפב)‪:‬‬ ‫ז"ל יהי למליץ על ישראל‪ ,‬ועל שם זה המליץ קרא שם לכל‬ ‫הטעם‪ ,‬אשר אנכי לא אוכל לגלות בעט ברזל כי מוחי קטן‬ ‫בנוסח התפלה במוסף הימים טובים וימים נוראים היה‬ ‫הנולדים בזאת השנה"‪.‬‬ ‫מלהבין‪ ,‬גם הנגינה שקודם שמונה עשרה הוא במנין ט"ו פעמים‪,‬‬ ‫מנהגו לומר 'קרבנות חובותינו וזכויותינו'‪.‬‬ ‫"ואז בשנת תזכ"ר אמר שהיה המליץ התנא האלקי רבי‬ ‫ואמר גם כן הטעם‪.‬‬ ‫וכאשר שאל כ"ק אדומו"ר הגאון הקדוש מהרי"ד אב"ד‬ ‫פינחס בן יאיר‪ ,‬וקרא לכל הילדים בזאת השנה שמם 'פינחס'‪,‬‬ ‫וכן מסר הרב החסיד רבי אברהם אבא זיס ז"ל (מנהגי‬ ‫בעלזא את כ"ק בנו אדומו"ר הרב הצדיק הרבי שלום זצ"ל‬ ‫וכן קרא את רבינו פינחס‪ ,‬על שם רבי פינחס בן יאיר"‪.‬‬ ‫קומרנא)‪ :‬לפני שהתחיל חזרת הש"ץ היה הרבי מזמזם כמה‬ ‫כי שמע שכ"ק אביו אומר 'זכויותינו'‪ .‬השיב‪ ,‬כי מובא שזכות‬ ‫"ובשנה הזאת נולד גם נכדו הגה"ק אדמו"ר [רבי פנחס‬ ‫נעימות במספר שהיה מכוון כנגד שמות הקדושים‪.‬‬ ‫היתה לישראל שהיו מקריבין קרבנות‪ ,‬ויאות להגה"ק מבעלזא‪.‬‬ ‫נתן] מרידיק זצ"ל‪ ,‬בן רבינו הרה"ק מהרא"צ מקאמארנא ז"ל‪,‬‬ ‫ענייני ראש השנה‬ ‫אמרי קודש‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫דברות קודש‬ ‫והכי נקט בעל שמן ששון)‪.‬‬ ‫עוד יש רמז במנהג אכילת הרובי"א‪ ,‬כי הזכרו"ן עם‬ ‫רובי'א‪ ,‬עולה נוצ'ר ונק'ה‪ .‬שהם ב' מזלות‪ ,‬הח' והי"ג שכולל‬ ‫רמזי הסימנים בליל ראש השנה‬ ‫ויש לומר בזה‪ ,‬דאין כאן 'סיבה' אלא 'סימן'‪ .‬וראיה‬ ‫הכל כידוע‪ .‬והם שורש הרחמים העליונים הנוזלים מן‬ ‫אמרו חכמינו ז"ל (הוריות יב‪ .‬כריתות ו‪ :).‬השתא‬ ‫לכך משיגרא דלישנא שלא אמר 'מאן דדמיך בריש שתא‬ ‫לבנון מדיקנא עילאה דאריך‪ ,‬ויש לעורר תרין מזלין עילאין‬ ‫דאמרת 'סימנא מילתא היא'‪ ,‬לעולם יהא רגיל למיחזי‬ ‫ידמיך מזליה'‪ ,‬לשון עתיד‪ ,‬אלא 'דמיך מזליה' לשון הווה‪,‬‬ ‫שמהם נשפעים רחמים רבי'ם ור'ב חסד הנרמזים ברובי'א‪.‬‬ ‫בריש שתא קרא ורוביא‪ ,‬כרתי וסילקא ותמרי'‪ .‬כמו כן‬ ‫וא"כ פשט הדברים הוא לא מפני שישן נרדם מזלו‪ ,‬לא‬ ‫נהגו בתפוצות ישראל לאכול ראש דג לסימנא טבא‪,‬‬ ‫שהשינה היא הגורם שמזלו יתמעט‪ ,‬אלא זה מעיד על‬ ‫בדרך זה יש לרמוז גם על אכילת סילק"א‪ ,‬כי הזכרו"ן‬ ‫עם סילק'א‪ ,‬עולה 'צפנה נגבה קדמה ימה'‪ .‬היינו לסלק‬ ‫ויש למצוא רמזי דחכמתא אמאי נקטו חכמים דווקא‬ ‫האדם שאין לו מזל‪ .‬שאינו מנצל את היום הנורא והאדיר‬ ‫השונאים מארבע רוחות העולם על ידי שמעוררים זכרו'ן‬ ‫מאכלים אלו‪.‬‬ ‫הזה לשמחה ותפלה ודביקות ותשובה וכו' שיש בו ביום‬ ‫הזה לשנות לטובה את כל האדם‪ ,‬ובמקום זה הוא ישן‬ ‫ליום ראשון הוא העונג הקדום‪ ,‬שורש הכתר‪ ,‬המתעורר‬ ‫והנה ראש השנה נקרא 'יום הזכרון'‪ ,‬וסוד הדבר הוא‪,‬‬ ‫ונרדם‪ ,‬א"כ וודאי אינו בר מזל‪ .‬שאינו מנצל את ההזדמנות‬ ‫בריש שתא‪.‬‬ ‫כי הזכרו"ן בכללותו עולה רפ"ח‪ ,‬כי היום הרת עולם‬ ‫שנותנים לו‪.‬‬ ‫גם יש לרמז מנהג אכילת כרת"י‪ ,‬כי הזכרו"ן עם כרת'י‪,‬‬ ‫ויסוד הבריאה הוא רפ"ח ניצוצין‪ ,‬כדכתיב (בראשית א‪,‬‬ ‫עולה א'ל מל'ך יוש'ב ע'ל כס'א רחמי'ם‪ .‬והוא ממש ענין‬ ‫ב) 'ורוח אלקים מרחפ"ת על פני המים' ואיתא מהאריז"ל‬ ‫חשיבות המחשבות טובות‬ ‫היום הקדוש‪ ,‬שיש לתברא חילא ותוקפא דדינא קשיא‬ ‫(ליקוטי תורה בראשית ג‪ ):‬שתיבת 'מרחפת' היא אותיות‬ ‫רפ"ח מ"ת‪ ,‬ורומזת על רפ"ח ניצוצין שירדו להחיות את‬ ‫ורחמי מתערן‪ ,‬וע"י השופר עומד הקב"ה מכסא דין ויושב‬ ‫אמרו חז"ל בסוף מס' הוריות שיהא אדם רגיל למיכל‬ ‫על כסא רחמים‪.‬‬ ‫המלכים הקדמאין שמתו ונשברו קודם הבריאה כנודע‪.‬‬ ‫(וי"א למיחזי) בריש שתא קרא רוביא סילקא וכו'‪ ,‬והענין‬ ‫עוד נהגו ישראל לאכול ראש דג‪ ,‬והרמז בזה‪ ,‬כי הזכרו''ן‬ ‫ולכן ראוי לכוון בזה בכל המינים שאוכלין בליל ראש השנה‪.‬‬ ‫בזה‪ ,‬שאין הכוונה שיש כאן עניין סגולי‪ ,‬שאם אוכל המינים‬ ‫עם רא'ש ד'ג‪ ,‬עולה ולעולמ'י ע'ד תמלו'ך בכבו'ד‪ .‬והוא שאנו‬ ‫כי רפ"ח הוא מידי דאכילה‪.‬‬ ‫האלה יבוא לו שנה טובה ומבורכת‪ .‬אלא שעצם ההזכרה‬ ‫של כינוי השמות של הפירות והירקות וכו' מביאים לאדם‬ ‫ממליכים אותו היום למלך על כל העולמות‪ ,‬ומעלים אותו‬ ‫ועל כן נהגו לאכול תמרי‪ ,‬כי הזכרו'ן עם תמר'י‪ ,‬עולה‬ ‫מחשבות טובות‪[ .‬וכן מטי בשמיה דהרש"ב מליובאוויטש‬ ‫כעטרה לראשינו בקבלת עול מלכות שמים באהבה‪.‬‬ ‫תתקכ"ח‪ ,‬והוא ארבע רל"ב של ארבע עולמות אבי"ע‪ ,‬כי‬ ‫שאמר "טראכט גוט וועט זיין גוט ‪ -‬חשוב טוב ויהיה טוב]‪,‬‬ ‫כל עולם יש בו בפרטות ארבעה מילויי שם הוי"ה‪ ,‬ע"ב‬ ‫ואיתא בזוה"ק (תצוה קפד‪ ):‬ועלמא עלאה לא יהיב ליה‪,‬‬ ‫מה שנהגו שלא לישן ביום ראש השנה‬ ‫ס"ג מ"ה ב"ן‪ ,‬שעולים לסך רל"ב‪ .‬וזהו יסוד כל הבריאה‪.‬‬ ‫אלא כגוונא דאיהו קיימא‪ .‬אי איהו קיימא בנהירו דאנפין‬ ‫מובא בספרי הפסוקים בשם הירושלמי (הגם שלעת‬ ‫על דרך זה יש לרמז בענין הקר"א‪ ,‬כי הזכרו"ן עם‬ ‫מתתא‪ ,‬כדין הכי נהרין ליה מלעילא‪ .‬ואי איהו קיימא‬ ‫עתה לא מצאו מקומו איה) "מאן דדמיך בריש שתא‬ ‫קר'א‪ ,‬עולה תקפ"ט‪ ,‬והוא ה' אחרונה דשם ב"ן ומילויו‪,‬‬ ‫בעציבו‪ ,‬יהבין ליה דינא בקבליה‪ .‬ועל כן כשהאדם מכניס‬ ‫דמיך מזליה"‪ .‬ולכן רבים נזהרים לא לישון בר"ה ביום‪,‬‬ ‫כזה‪ :‬ה'‪ ,‬יו'ד ה'ה ו'ו ה'ה‪ ,‬יו'ד ו'ו דל'ת‪ ,‬ה'ה ה'ה‪ ,‬ו'ו ו'ו‪ ,‬ה'ה‬ ‫עצמו למצב רוח משופר על ידי שמעורר עצמו בסימנים שונים‬ ‫ולאחר שמתעוררים משנתם שוב אינם שוכבים ונשארים‬ ‫ה'ה‪ .‬ויכוון להעלות ה' אחרונה שבאחרונה של כל הבריאה‬ ‫אזי הוא יוצא מעצבות והכל הולך לו כהוגן‪ ,‬ומחשבות טובות‬ ‫ערים (ועי'' בכתבי האר"י שאחרי חצי היום ובפרט אחר‬ ‫כולה‪ .‬כי שם ב"ן בכללותו רומז למלכות התחתונה‪ ,‬ואות‬ ‫בתחילת השנה יכולין להיות סיבה טובה שכל המשך השנה‬ ‫התקיעות שכבר נתעורר ז"א אפשר כבר לישון כי אין‬ ‫ה' אחרונה דשם ב"ן היא הבריאה הגשמית ממש‪ ,‬ויש‬ ‫יהיה לו בטובה וברכה‪ ,‬שכל דבר הולך נמשך אחרי תחילתו‪.‬‬ ‫כבר בחי' דורמיטא עיי' בשער הכוונות ענין ר"ה ופע"ח‪,‬‬ ‫לכוין להעלותה לשורשה‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך "בחוזק יד"‬ ‫וכאשר שמע זאת בעל ה'תולדות' נזדעזע מאוד‪ ,‬כי‬ ‫שאל אותו אם הוא מוכן להצטרף לברית ולהיות עשירי‪,‬‬ ‫קבלה טובה לכבוד השנה החדשה‬ ‫היה קפדן גדול ונתעקש להוציא לפועל את כל רצונותיו‬ ‫ענה לו‪ :‬זאל זיין אזוי [‪-‬שיהיה כך]‪ ,‬אח"כ שאל אותו אם‬ ‫בנוסח הווידוי של יום הכיפורים אנו אומרים "על‬ ‫והקפיד על מי שהפריע ועיכב אותו מלהוציא את רצונו‬ ‫הוא רוצה באיזה כיבוד‪ ,‬ענה‪ :‬זאל זיין אזוי [‪-‬יהי כן]‪,‬‬ ‫חטא שחטאנו לפניך בחוזק יד"‪ ,‬והפירוש הפשוט בזה‬ ‫לפועל עד שכולם חששו מהקפדתו‪ ,‬וכאן שמע את‬ ‫וכל דבר ששאלו אותו ענה 'זאל זיין אזוי'‪.‬‬ ‫הוא שכפינו את רצונינו על אחרים‪.‬‬ ‫התורה יוצא מפי הבעש"ט ונכנסו הדברים אצלו וחדרו‬ ‫ואחרי הברית ביקש התולדות שיקראו אותו לחדר‬ ‫כליות ולב עד שקיבל על עצמו להתבטל להנהגת הבורא‬ ‫וכשאנו עומדים עתה בתחילת עשרת ימי תשובה‬ ‫שלו‪ ,‬ונעלם האיש ואיננו‪ .‬והיתה זאת לתמיהה גדולה‬ ‫ולומר על כל דבר 'יהי כן'‪.‬‬ ‫וצריך זכיות רבות וכל אחד מחפש לטהר עצמו ולהשלים‬ ‫להתולדות‪ ,‬ועשה שאלה בשמים מי היה האיש‪ ,‬וענו לו‬ ‫ומסופר בספר שבחי הבעל שם טוב שאחר שחזר‬ ‫את חלקי נפשו‪ ,‬הוא זמן ראוי מאוד ליקח על עצמינו‬ ‫שזה היה אליהו הנביא מלאך הברית ובא ללמד אותו‬ ‫מנסיעתו הראשונה אל הבעש"ט "היה מחלק כל המעות‬ ‫קבלה טובה בענין זה‪ ,‬להיות נקי מהפגם של 'בחוזק‬ ‫שעל כל דבר צריכים להגיד 'זאל זיין אזוי' כלומר לקבל‬ ‫שלו כי החזיר כל הקנסים שקיבל וכל המו"מ שהיה בו‬ ‫יד'‪ ,‬לא לכפות את רצונינו על אחרים‪ ,‬לא במישרים‬ ‫הכל מה שהקב"ה עושה באהבה‪ ,‬וכל מה שעובר על‬ ‫נדנוד איסור החזיר והכריז בחרם שכל מי שקיבל ממנו‬ ‫ולא בעקיפין‪ ,‬אלא לקבל על עצמו כל מה שיארע עמו‬ ‫האדם ירגיל עצמו תמיד לומר 'זאל זיין אזוי'‪.‬‬ ‫ואינו בהכשר יבוא ויחזיר מעותיו עד שנשאר עני"‪.‬‬ ‫מן השמים בלי לשנות את הרצון האלוקי‪.‬‬ ‫אח"כ עלה התולדות על העגלה ונסע לדרכו מן‬ ‫והרבה יש לעמול על כך להגיע למידה זו‪ ,‬כי מידת‬ ‫ועל ידי קבלה זו יזכה להמליך על עצמו את המלך‬ ‫הברית‪ ,‬פתאום ניגש אליו איש אחד וביקשו שיתן לו‬ ‫ההשתוות קשה מאוד להגיע אליה‪ ,‬וכל זמן שהאדם‬ ‫לעלות על העגלה‪ .‬ושאל אותו התולדות מי אתה‪ ,‬ושוב‬ ‫הקדוש‪ ,‬כי כאשר כופה את רצונו על אחרים הרי הוא‬ ‫חי ויש לו את ה'אני' שלו‪ ,‬צריך כל ימיו ללחום עם‬ ‫ענה‪' :‬זאל זיין אזוי'‪.‬‬ ‫ממליך את עצמו בעל כרחו על זולתו ונעשה פגם במלכות‬ ‫מידת הגאוה ואין עצה ואין תבונה רק להתפלל על ה'‬ ‫העליונה‪ ,‬אך כאשר משלים עצמו בחלק זה הוא נעשה‬ ‫ושמעתי מרבי חיים אשר לדרמן זצ"ל גירסא אחת‬ ‫ולהעתיר בתחינה‪ ,‬כמו שמספרים על הבעש"ט ששאלו‬ ‫כלי שישרה עליו מלכותו יתברך בשלימות‪.‬‬ ‫שה'תולדות' נתקרב אל הבעש"ט הקדוש כאשר שמע‬ ‫אותו תלמידיו לאיזה רבי ילכו אחר פטירתו‪ ,‬והשיב להם‬ ‫ומסופר שהרה"ק בעל התולדות זי"ע הגיע פעם‬ ‫ממנו תורה אודות מאמר הכתוב 'יהי כן'‪ ,‬כי בכל יום‬ ‫שישאלו אותו אם יש עצה נגד מידת הגאוה‪ ,‬ואם יתן‬ ‫לאיזה עיר‪ ,‬וסמוך לעיר הזאת נולד בן ליהודי אחד‬ ‫של הבריאה נאמר 'ויהי כן' אבל גם ביום השישי נאמר‬ ‫להם עצה הרי זה סימן שאינו רבי‪ ,‬ורק באם יאמר שאין‬ ‫ובא האיש להזמין את התולדות לבוא לברית ויתן לו‬ ‫(בראשית א ל) 'ויהי כן' ולכאורה שם אין לו משמעות‬ ‫עצה רק להתפלל אותו יבחרו לרבי עליהם‪.‬‬ ‫סנדקאות‪ ,‬והסכים לכך‪ ,‬אבל ביקש ממנו שרק כאשר‬ ‫בפסוק‪ ,‬כי לא כתוב שם שום דבר שנברא שלכן יאמר‬ ‫על כן לכל הפחות אפשר לאחוז במידה זו של 'יהי‬ ‫הקב"ה 'ויהי כן'‪ .‬אלא הביאור הוא שלא הקב"ה אמר‬ ‫הכל יהיה כבר מוכן ברגע האחרון לפני הברית יקראו‬ ‫כן'‪ ,‬להתבטל להנהגת הבורא ולא לכפות את רצונותיו‬ ‫'ויהי כן' אלא אדם הראשון אמר זאת בשעה שאמר לו‬ ‫אותו כי אין לו זמן לחכות והבטיח לו היהודי שכן הוא‬ ‫לא על עצמו וכל שכן על אחרים בשום צורה ואופן‬ ‫הקב"ה (בראשית ג‪ ,‬יח) 'וקוץ ודרדר תצמיח לך' וזלגו‬ ‫והכל כבר מוכן‪ .‬כשבא היהודי עם התולדות לבית ששם‬ ‫שהוא‪ ,‬ועל ידי קבלה זו נזכה כולנו להמליך על עצמינו‬ ‫עיניו דמעות ואמר לפניו רבש"ע אני וחמורי נאכל‬ ‫הברית ראו שיש רק תשעה ואי אפשר לעשות הברית‪.‬‬ ‫את המלך הקדוש ונזכה לגמר חתימה טובה אכי"ר‪.‬‬ ‫באבוס אחד (פסחים קיח‪ ,).‬אך בכל זאת קיבל עליו‬ ‫והאיש פחד מאוד מהקפדתו של בעל התולדות‪,‬‬ ‫[נעילת ראש השנה תשפ"ב]‬ ‫את הדין ואמר 'יהי כן'‪.‬‬ ‫ומיהר לרחוב לחפש עשירי ומצא יהודי הולך לדרכו‪,‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫אוצר מאמרי קודש‬ ‫של צדיקי קאמארנא‬ ‫אוצרות המועדים‬ ‫כי ר' הירשלי הוא תלמיד חכם גדול בנגלה ובנסתר‪ ,‬ויש לו‬ ‫תרי"ג גרעינים בכל פלח ופלח‬ ‫בר"ה יהי' נידון בהיכל זכות לפני סנהדרי ישראל‬ ‫דעת המכריע‪ ,‬להכריע את ישראל לכף זכות‪ ,‬על כן מוטב לך‬ ‫צדיקים רחמנים‬ ‫ליסע לזודיטשוב‪.‬‬ ‫וכן דוגמתו ביצירה ששם מקנן זעיר הוא זעיר מטטר"ון‬ ‫בן ביתי‪ ,‬קי"ט קי"ג‬ ‫רמון שיש בכל פלח תרי"ג פירות קטנים‪ ,‬ואם יש רמון שאינו‬ ‫'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' (שמות כא א)‪ ,‬והענין‬ ‫כן הוא קללה 'זנה תזנה הארץ' (הושע א‪ ,‬ב) כמו שושנה‬ ‫לפניהם ולא לפני גוים‪ ,‬כי מי שהולך בערכאות ומואס בדיני‬ ‫שבדורינו שנשתנה על ידי חטא‪.‬‬ ‫התורה כשיהיה נידון למעלה על ענינו יהיה נדחה דינו להיכל‬ ‫ביטול הקטרוג על לימוד התורה שלא לשמה‬ ‫זוהר חי על זוה"ק בראשית רכג ע"א‬ ‫חובה דלא מרחמין עלוי‪ ,‬אבל מי שהולך לפני דיני התורה‬ ‫מעשה אירע בזמן אדונינו רבינו יוסף מערבי‪ ,‬תלמיד‬ ‫לקיים דין תורה כשיבוא יום הכסא בר"ה יהי' נידון בהיכל זכות‬ ‫מתלמידי מרן האר"י בצפת‪( ,‬ורבי חיים ויטאל היה בדמשק‬ ‫"עשיתי כמה פעולות בשביל כללות ישראל‬ ‫לפני סנהדרי ישראל צדיקים רחמנים‪ .‬וסוד היכל זכו"ת מספר‬ ‫בזמן הזה)‪ .‬שאמר לו (=לרבינו יוסף) אליהו בראש השנה‪ ,‬שיש‬ ‫שבמדינת רוסיא והכנעתי את השר שלהם"‬ ‫דאל שדי אל הויה אל אדניד סוד שורש הב"ד של שלשה‪,‬‬ ‫קטרוג גדול למעלה שיתחזק להמתיק הדינים‪ ,‬כי גברו מאד‪,‬‬ ‫ובהיכל זכות יש ארבע היכל זכות כמבואר בזוהר‪ ,‬וארבע‬ ‫תר"ו‪ .‬בראש השנה ביום א' עשיתי כמה פעולות בשביל‬ ‫עד שמלאך מיכאל נשתתק‪ ,‬ותש כחו מרוב הקטרוג והדין‪.‬‬ ‫פעם היכל זכות יהיה מספרו 'ואלה המשפטים אשר תשים‬ ‫כללות ישראל שבמדינת רוסיא והכנעתי את השר שלהם‪,‬‬ ‫ואמר לאליהו רבינו יוסף הנ"ל‪ ,‬הלא אני יודע בשנה הזאת‬ ‫לפניהם' במספר השוה‪.‬‬ ‫ומגודל הקיטרוג היה לי מה שהיה ביום שני ואני עשיתי את‬ ‫למדו תורה הרבה‪ ,‬והשיב לו אליהו‪ ,‬על זה הקטרוג מתגבר‬ ‫שלי‪ ,‬ובלילה ראיתי את השר הנ"ל בחרב שלופה ורצה להרוג‬ ‫היכל הברכה פר' משפטים‬ ‫היינו‪ ,‬שלמדו הרבה תורה‪ ,‬וכל רוב התורה מסורה ביד טינופת‬ ‫אותי שאם לא אניחנו‪ ...‬והבטחתיו שאניח אותו‪ ,‬ואחר כך ראיתי‬ ‫של ס"מ הרשע ימ"ש‪ ,‬שלמדו משפה ולחוץ‪ ,‬לפלפול של הבל‪,‬‬ ‫שרו של אדום והבטיח לי שלא יעשה שום דבר רע משום‬ ‫"ראיתי על פניו זיו וזוהר השכינה בכמה מיני זיו‬ ‫ולקינטור ולהתגאות בלתי ריח לשמה ולא הלכו בתורה‪ ,‬ללמוד‬ ‫גזירה‪ ,‬וברכתי עליו ברכה שמברכין על המלך והקיצותי‪ ,‬וכן‬ ‫וזוהר והד כמראה הקשת של מעלה בגוונין נהירין"‬ ‫לדבקה בו באותיות התורה‪ ,‬ולקשט השכינה‪ ,‬והוא הביא כל‬ ‫היה שנתבטלו כל גנזירות שעל היהודים שבאדום‪.‬‬ ‫האותיות והתורה לפני בית דין של מעלה‪ ,‬וכאשר ראו פמליא‬ ‫מגילת סתרים‬ ‫והיה מספר והולך בזה הלשון‪ :‬זוהר כזה ממש זכיתי לראות‬ ‫של מעלה התורה נתנה ביד הקליפות‪ ,‬על זה נתגברו הגבורות‬ ‫אצל מורי [מהרצ"ה מזידיטשוב] בראש השנה שחל יום ראשון‬ ‫והדינים‪ ,‬ויצא הקצף ונשתתק מיכאל‪ ,‬כי מעט הוא התורה‬ ‫טענות על זה‪ ,‬ולא הועיל‪ ,‬עד שבליל הושענא רבה עלה עוד‬ ‫לשבת‪ ,‬וביום השני לא היה מורי ורבי יכול לתקוע‪ ,‬ועמד‬ ‫שהביא מיכאל‪ ,‬מה שהיא טהורה ונקיה לשמה‪ ,‬לשם האות‬ ‫וטען וצעק‪ ,‬ופעל בתפילתו שאם זה המקטרג מעצמו ימצא‬ ‫מורי להתפלל מנחה ותפלת מנחה שלו היה תמיד אש שורף‬ ‫בעצמה‪ ,‬שלא ימסרוה לקליפות חלילה ושאל לו רבינו יוסף‪,‬‬ ‫לו זכות יפטר זה‪.‬‬ ‫שלהבת יה כנודע‪ ,‬וכשראיתי זאת הלכתי ממקומי ועמדתי‬ ‫מה אבינו אברהם אומר‪ ,‬ואמר אליהו‪ ,‬שיש לו (=לאברהם‬ ‫אצל החלון קרוב למקום מורי להתפלל שם‪ ,‬ואחר התפלה‬ ‫נכנס מרן לבית מדרשו ומצא התלמיד שהתרעם שהוא‬ ‫אבינו) בושה גדולה‪ ,‬ובוש לילך ולהמליץ עבורם‪ ,‬יותר מאלו‬ ‫היה דרך מורי לילך מעט אנה ואנה וגם להחלון‪ ,‬וכשהחזיר‬ ‫עוסק בתיקון במשנה תורה‪ ,‬ונטל הבעש"ט המוחין ממנו‪ ,‬ולא‬ ‫עברו כל העבירות שבעולם‪[ ,‬והוא מטעם] שמסרו שעשועין‬ ‫פניו מן הכותל ראיתי על פניו זיו וזוהר השכינה בכמה מיני זיו‬ ‫היה יכול לומר בדביקות כראוי באמירת התיקון‪ ,‬ומפני זה הלך‬ ‫דמלכא קדישא‪ ,‬למקום הטינופת והסירחון‪.‬‬ ‫וזוהר והדר כמראה הקשת של מעלה בגוונין נהירין‪ ,‬ונפל עלי‬ ‫אנה ואנה לחשוב ברוממות אל ויחודו ובאיזה ענינים‪ ,‬ונפל בזה‬ ‫פחד ורעדה ונפלתי לאחורי והחזיקו בי בני אדם שלא אפול‪,‬‬ ‫ויהי כשמוע הרב את דברי אליהו‪ ,‬העיר לב העם לתשובה‬ ‫במחשבתו‪ ,‬מפני מה נתגלה בדור אחרון עקב הזה‪ ,‬ענין עשב‬ ‫ולא ידעו הסיבה‪ .‬וכשראה מורי את הרעדה שלו‪ ,‬החזיר את‬ ‫גדולה ועמד רבינו יוסף והכריז זה ברבים‪ ,‬כי רבו המקטריגים‪,‬‬ ‫טאבאק לשאוף ולעשן‪ ,‬ואמר במחשבתו כי יש כמה נשמות‬ ‫פניו לכותל וסמך ראשו על הכותל שנים או שלשה רגעים‪,‬‬ ‫עד שנתעוררו כל אנשי צפת ועשו כל הקהילות שבצפת‪,‬‬ ‫יקרות בדור האחרון‪ ,‬שאי אפשר להם שיתלבשו ויתגשמו‪,‬‬ ‫והחזיר את פניו ולא ראיתי עוד שום דבר‪ .‬והיה מספר והולך‬ ‫תשובה ובכיה גדולה על זה‪ ,‬ובא אליו אליהו ואמר לו‪ ,‬שבכח‬ ‫אלא עיקר תיקונם בדבר דק בריח כטעם 'אשה ריח ניחוח‬ ‫שגם בעת פטירת מורי הרגשתי וראיתי זיו וזוהר כזה עליו‪,‬‬ ‫תשובת בתי כנסיות שבצפת נתלבש [אברהם] אבינו הרחמן‪,‬‬ ‫לה'' (ויקרא א‪ ,‬ט)‪ ,‬ומזה באה לו חרטה‪ ,‬שלא היה לו להתרעם‬ ‫ומזה זכיתי להשגת תורתו‪.‬‬ ‫והלך לפני הבית דין וביטל מעט מהגזירה‪ ,‬שיתעכב הגזר דין‬ ‫על חבירו‪ ,‬ששאף הטאבאק בתוך התפילה‪ ,‬כי מי יודע איזה‬ ‫נתיב מצוותיך‪ ,‬נתיב היחוד שביל ד‬ ‫עד יום הכיפורים שבתוך כך יעשו תשובה‪ ,‬ויוציאו את התורה‬ ‫נשמה ודבר יקר העלה הצדיק הזה ביחודו‪.‬‬ ‫מעמקי הקליפות‪ .‬ובתוך משך הזמן‪ ,‬הודיע הרב מוהר"ר יוסף‬ ‫וביום הושענא רבה‪ ,‬היה דרך מרן אלוקי הבעש"ט‪ ,‬להשיב‬ ‫להרבה מדינות‪ ,‬ועשו תשובה‪.‬‬ ‫"מסרתי את נפשי והתפללתי בשמחה רבה ונמתקו‬ ‫לכל שואלו מה שנגזר למעלה ולמטה‪ ,‬ומה שיתהוה בכל‬ ‫מעשה אורג‪ ,‬סו"מ עוקצין‪ ,‬לא"פ דר"ט ע"א‬ ‫הדינים"‬ ‫העולם‪ ,‬כי צפה ברוח קדשו מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬והיה בדיחא‬ ‫דעתו מאוד ביום הנ"ל‪ ,‬וכל אחד היה מכין לעצמו איזה שאלה‪,‬‬ ‫תר"ז‪ .‬בראש השנה‪ ,‬ליל א'‪ .‬חלמתי חלום ארוך‪ ,‬וראיתי‬ ‫"בזו השנה 'שם בן נח' הוא המליץ יושר עבור‬ ‫הן בדרוש הן בגמרא ופוסקים‪ ,‬או בשאר ענינים‪ ,‬ולכולם היה‬ ‫שיש עלי דינים קשים [ואחר כך ראיתי‪ ,‬שאני הולך בשערות‬ ‫ישראל"‬ ‫דרכו להשיב ביום זה‪ ,‬ואותו תלמיד הכין לעצמו לשאול שאלה‬ ‫על ראשי‪ .‬ואמרתי בלבי‪ ,‬שבוודאי אלו השערות מורין על‬ ‫בנו השני של הרה"צ ר' אברהם מרדכי [חתן רביה"ק בעל‬ ‫הנ"ל למה נתגלה טאבאק בדורותינו וכששאל זה להבעש"ט‪,‬‬ ‫דינים] רחמנא ליצלן‪ ,‬וביום מסרתי את נפשי‪ ,‬והתפללתי‬ ‫היכל הברכה זי"ע] היה הרב הקדוש ר' שם קלינגבערג‪ ,‬ומסופר‬ ‫אמר לו הרב הקדוש הבעש"ט אמור אתה‪ ,‬ואמר טעמו של‬ ‫בשמחה רבה‪ .‬וכשהגביהו את ספר התורה‪ ,‬נראה לי הפסוק‬ ‫סיפור נפלא אודות לידתו כפי שכותב בזה הלשון‪ :‬מנהגו של‬ ‫דבר‪ ,‬ואמר מרן אמור יותר יתר הדברים שהיו במחשבתך אז‪,‬‬ ‫'וראית אותה ונאספת אל עמיך' (במדבר מ‪ ,‬יג)‪ ,‬ולא השגחתי‬ ‫רבינו בליל א' של ראש השנה אחר המוציא היה לומר מי‬ ‫ונזכר וסיפר לו האיך שמצא בזה זכות על חבירו‪ ,‬ואז נתבטל‬ ‫[כלל] על זה‪ ,‬והתפללתי תפילת מוסף באור צח‪ .‬ובליל שני‬ ‫המה המליצי יושר של זו השנה וכמוהו הרבה ענינים‪ ,‬וכן‬ ‫הקטרוג והגזר מעל חבירו‪ ,‬וכיון שנתבטל סיפר לו מרן כל‬ ‫חלמתי‪ ,‬שנתגלה הכתר עליון ברחמיו‪ ,‬ונמתקו הדינים‪ .‬והרב‬ ‫בשנה זו שנולדתי‪ ,‬אמר בראש השנה‪ ,‬שבזו השנה הוא 'שם‬ ‫הענין שגרם על חבירו‪ ,‬והזהיר לו שתמיד ידין לכף זכות‬ ‫בית יוסף היה מליץ טוב בעדי‪ ,‬ונשאר רק גניבה‪ ,‬וגם זה נמתק‪,‬‬ ‫בן נח' המליץ יושר עבור הכלל ישראל‪ ,‬והבטחתי לו (לשם‬ ‫להירא שמים‪ ,‬ולא יעורר עליו דינא ודיינא‪ ,‬ויהיה טוב לו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ונגנב רק סכין וכף כסף‪.‬‬ ‫בן נח)‪ ,‬שנכדי הראשון שיולד בשנה הזאת‪ ,‬אקרא על שמו‪.‬‬ ‫אוצר החיים פר' קדושים‪ ,‬נוצר חסד פ"ד מ"ח‬ ‫מגילת סתרים‬ ‫וכשנולדתי בעיר סקאלע‪ ,‬וכתב כ"ק אאמו"ר ז"ל 'מזל טוב'‪,‬‬ ‫וביקש ממנו שיכתוב‪ ,‬איזה שם יקרא אותי‪ .‬והשיב לו‪ ,‬וכי‬ ‫"טוב לך יותר ליסע לזידיטשוב כי יש לו דעת‬ ‫"תמיד ידין לכף זכות ולא יעורר עליו דינא ודיינא‪,‬‬ ‫שכחתי מה שאמרתי בליל א' דר"ה שהבטחתי לשם בן נח‪,‬‬ ‫המכריע"‬ ‫ויהיה טוב לו"‬ ‫שנכדי הראשון שיולד בשנה זאת אקרא על שמו‪ ,‬ומי שישאל‬ ‫שמעתי מאאמו"ר הקדוש זלה"ה‪ ,‬ששמע מרבו איש אלקים‬ ‫שמעתי מאדוני חמי הרב האלוקי הקדוש מו"ה אברהם‬ ‫אותך‪ ,‬על שם מי נקרא כך‪ ,‬תאמר לו על 'שם בן נח'‪.‬‬ ‫רבי יעקב יצחק מלובלין זלה"ה‪ ,‬שאדם אחד מאנשי שלומו‬ ‫מרדכי מפינטשוב‪ ,‬שסיפר לי מגדולת מרן אלוקי הבעל שם‬ ‫כתבי שם‬ ‫שאל אותו‪ ,‬ואמר לו‪ :‬רבי‪ ,‬ישיבתי רחוק הרבה מלובלין‪ ,‬ואין בי‬ ‫טוב‪ ,‬ובתוך הדברים סיפר‪ ,‬שפעם אחת עמדו התלמידים‬ ‫יכולת לבא לרבינו על ימים נוראים‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יום הכיפורים‪,‬‬ ‫בראש השנה והתפללו‪ ,‬ואחד מן התלמידים נפל ממנו לארץ‬ ‫אזהרה שלא להגביה קולו בתפילות דלחש בראש‬ ‫וסוכות‪ ,‬ויש קרוב אצלנו שני צדיקים‪ ,‬ששם גם כן מסתופפים‬ ‫בתוך התפילה הכלי עם הטאבאק‪ ,‬והגביה אותו‪ ,‬וחבירו ראה‬ ‫השנה‬ ‫בצלם הרבה אנשים‪ ,‬אפשר אני יכול ליסע לאחד מהם‪ ,‬והם‬ ‫זה והתרעם עליו על שהפסיק בתפילתו להגביה הטאבאק‬ ‫ועוד יש לפרש הפסוק (דברים ד‪ ,‬ל) 'ושמעת בקולו' דזה‬ ‫רבינו דודי רבי צבי מזודיטשוב זלה"ה‪ ,‬והרב הקדוש [רבי‬ ‫ולשאוף‪ ,‬כמנהג‪.‬‬ ‫מזהיר אותנו להמנע עצמו מהמנהג הגרוע אשר נשתרבב‬ ‫אורי] מסטרעליסק זלה"ה‪.‬‬ ‫ומרן אלוקי הבעש"ט ראה ברוח קדשו‪ ,‬שתרעומת של‬ ‫להרים ולהגביה קול בשעת התפילה בלחש בימים הקדושים‬ ‫והשיב רבינו מלובלין לאיש הזה‪ ,‬טוב לך יותר ליסע‬ ‫צדיק זה‪ ,‬גרם לחבירו שפסקו עליו שימות באותה שנה רחמנא‬ ‫דאיתא בגמרא ברכות דף כד ע"ב ריש פרק מי שמתו המשמיע‬ ‫לזודיטשוב‪ ,‬להרב הצדיק ר' הירשלי‪ ,‬יותר מסטרעליסק‪,‬‬ ‫ליצלן‪ ,‬ועלה הבעש"ט בעליית נשמתו למעלה‪ ,‬וטען הרבה‬ ‫לשון זכירה‪ ,‬זהו כשרוצה הקב"ה להושיע לאיש אחד איזה‬ ‫קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה‪ ,‬המגביה קולו בתפלתו‬ ‫פרט וכן להשני לכלל אזי תיכף ומיד יש לו ישועה ונענה‬ ‫נעשה למעלה עת רצון ונענו עבורו כל ישראל‬ ‫הרי זה מנביאי שקר‪.‬‬ ‫בתפלתו‪ ,‬כמו אצל נח כתיב ויזכר אלקים את נח (בראשית‬ ‫בתפלתם‬ ‫זכרון דברים‪ ,‬מאמר לתשובה וליום הכסא‬ ‫ח‪ ,‬א)‪ ,‬וכן ויזכר אלקים את רחל ויפתח את רחמה (בראשית‬ ‫שמעתי מאאמו"ר‪ ,‬שפעם אחת בא בן כפר לעיר על יום‬ ‫ל‪ ,‬כב)‪ ,‬וכיוצא בו‪ ,‬אעפ"י שאין שכחה לפני כסא כבודו יתברך‪,‬‬ ‫טוב ראש השנה‪ ,‬והוא לא ידע להתפלל אפילו אות אחת‬ ‫אעפ"כ כתיב לשון זכירה‪ ,‬כי הקב"ה כל יכול‪ ,‬הוא הדין בראש‬ ‫ולא ברכה אחת‪ ,‬אלא שראה שכל בני הכפרים באים לעיר‬ ‫גם בראש השנה ויום הכפורים אסור להשמיע תפלתו‬ ‫השנה כשישראל מזכירין זכרון תרועה מזה מעוררים למעלה‬ ‫על ראש השנה הוא גם כן בא לשם‪ ,‬וכשבא עת התפלה בבית‬ ‫כלל‬ ‫גם כן בחינת זכירה‪ ,‬וכל ישראל יושעו בכל צרכיהם אמן‪.‬‬ ‫התפילה כשהוא באמת בדבקות גדול כרבי חנינא בן דוסא‬ ‫הכנסת וראה שכל ישראל מתנענעים הנה והנה‪ ,‬ואומרים‬ ‫(דמשק אליעזר ח"ו דף מב ע"א)‬ ‫שנפשט מן המורגש לגמרי אל המושכל‪ ,‬אזי הוא עצמו אינו‬ ‫איזה דיבורים בקול רם‪ ,‬והוא לא ידע מזה כלל‪ ,‬ושאל לאביו‬ ‫שומע ואינו יודע מה קאמר‪ ,‬אבל מי שאינו במדרגה הזאת‬ ‫מה זה‪ ,‬ואמר לו שהקב"ה היושב בשמים אליו אנחנו קוראים‬ ‫שופרות‬ ‫הוא עצמו אי אפשר שלא ישמע אמירתו אבל יזהר שלא‬ ‫ומדברים ומתפללים כל השנה‪ ,‬ובפרט בב' ימים אלו שהקב"ה‬ ‫ישמיע לאחרים חלילה‪ ,‬ואסור להגביה קולו בשמונה עשרה‪,‬‬ ‫כל איש ישראלי נתעלה פנימיות נפשו למעלה במקום צר‬ ‫דן את כל העולם מה יהיה לכל איש כל השנה‪ ,‬וכששמע זאת‬ ‫אבל כשמתפלל בביתו איזה בקשות ותחנונים ותפלות יכול‬ ‫ונסתלק החיות ונשאר בקטנות‪ ,‬ועל ידי השופר יוצא חיות‬ ‫מאביו‪ ,‬אמר‪ ,‬אני מה אעשה להקב"ה שאין אני יודע להתפלל‪,‬‬ ‫להשמיע קולו דילפון בני ביתו דרך בקשות ותפלות‪ ,‬אבל‬ ‫מחודש מאור אין סוף ונעשה כבריה חדשה תתחדש‪ ,‬ומזה‬ ‫והשיב לו אביו‪ ,‬שתוק ושמע מאלו ישראל מה שהם אומרים‪,‬‬ ‫שמונה עשרה אסור לו שישמעו אחרים ותפלתו נדחית‪ ,‬ויזהר‬ ‫הענין בא לכל השנה התחדשות המוחין בכל יום בהרף עין‬ ‫והשיב לו‪ ,‬אבי‪ ,‬אבי‪ ,‬הרי אני איני יודע מה הם מדברים‪ ,‬מה‬ ‫מאד בכל יכלתו‪ .‬ואסור לו לאחר להטות את אזנו לשמוע זעק‬ ‫וברגע המתוק‪ ,‬כידוע לעובדי השם באמת בלב אמת‪.‬‬ ‫אני אעשה להקב"ה‪ ,‬וגער בו אביו‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬שתוק‪ ,‬כדי שלא‬ ‫ולחש של חברו ועבירה בידו‪.‬‬ ‫(אוצר החיים ויקרא דף רנב ע"א)‬ ‫יתוודע שאתה עם הארץ‪ ,‬ועמד איזה רגעים‪ ,‬ואמר בזה הלשון‪,‬‬ ‫גם בראש השנה ויום הכפורים אסור להשמיע תפלתו כלל‪.‬‬ ‫על ידי תקיעות שופר נתעלה שם אלהים בראש השנה עד‬ ‫איך וועל פאפין מיט מיין מויל להקב"ה‪ ,‬וגער בו אביו‪ ,‬והוא‬ ‫ואם בא להשמיע להתעורר עצמו מאימת יום הדין כדרך‬ ‫'ואין אלהים עמדי'‪ ,‬ונעשה ממש חסדים משפיעים כל טוב‬ ‫המוני עם שידיעתן מועט בכונת התפלה‪ ,‬על‪-‬כל‪-‬פנים לא‬ ‫לא יכול לעצור עצמו‪ ,‬ואמר בזה הלשון‪ ,‬איך שוועוויטש‪,‬‬ ‫בני חיי ומזוני‪ ,‬ובראש השנה אתיא יצר הרע לקטרגא‪ ,‬ועל‬ ‫ישמיע אלא בתוספת שהוסיפו בראש השנה ויום הכפורים‬ ‫ידי שנתאדם פני התוקע וממשיך אור כתר השערים בהארות‬ ‫ועשה כן בכל כחו במסירות נפש‪ ,‬ונעשה למעלה עת רצון‬ ‫גדול‪ ,‬ונענו עבורו כל ישראל בתפלתם‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אבל לא בעיקר הברכות חלילה‪ ,‬הזהר והזהר‪.‬‬ ‫פנים של עתיקא נעשה כולו חסד וחיים‪.‬‬ ‫שולחן הטהור סי' קא סעי' ד‪-‬ה‬ ‫(בן ביתי תהלים קיט‪ ,‬קח)‬ ‫(זהר חי ח"ב דף רפ ע"ב)‬ ‫הוא תקון גדול ושמירת הנפש‬ ‫היה פניו מבהיק ומאיר כעין קשת של מעלה‬ ‫ארבע קדושות של הקליר של יום הכפורים חיוב על הכל‬ ‫חילוקא דרבנן המלובש בו בגן עדן ארצי אחר פטירתו‪,‬‬ ‫ומעתה אם אדם הצדיק רואה ויודע כך‪ ,‬מכל שכן מלך מלכי‬ ‫לאמרם כי הוא תקון גדול ושמירת הנפש‪ ,‬ומתחיל ובכן לך‬ ‫ולפעמים זוכה בו גם בעולם הזה‪ ,‬לבוש מלכות‪ ,‬וזכו בו אסתר‬ ‫המלכים הקב"ה‪' ,‬והחי יתן אל לבו' (קהלת ז‪ ,‬ב)‪ ,‬ואל יתייאש‬ ‫תעלה עד אחר קדושה‪ ,‬בשחרית ובמוסף מנחה ונעילה‪.‬‬ ‫ומרדכי וצדיקים בעת תורה ותפלה‪ ,‬ר' אבא אתלהיטו אנפוי‬ ‫עצמו כי גדול כח התשובה‪ ,‬ובנקל לשבר כל המסכים המבדילים‬ ‫ולדבק עצמו לקונו על ידי צדיק הדור‪.‬‏‬ ‫שולחן הטהור סימן סח סעי' ה‪-‬ז‬ ‫כנורא‪ ,‬פניו בוערת כלפידים‪ .‬ואני זכיתי לראות פני מורי דודי‬ ‫[רביה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב] במנחה ראש השנה שהיה‬ ‫נוצר חסד אבות פ"ה מ"ח‬ ‫פניו מבהיק ומאיר כעין קשת שלמעלה‪ ,‬עד שנפלתי לאחורי‬ ‫בראש השנה סוד 'נפש'‪ ,‬וביום הכיפורים 'רוח'‪,‬‬ ‫מאימה ופחד‪ ,‬והבין זה מורי‪ ,‬והחזיר פניו לכותל על רגע‪,‬‬ ‫ובסוכת 'נשמה' ובשמיני עצרת 'חיה'‬ ‫ולא ראיתי עוד‪.‬‬ ‫כל שנה יש לו ראש ומנהיג שהוא יום ראש השנה‬ ‫כי בראש השנה נתקנו הברורין בסוד 'נפש חצוני'‪ ,‬וביוה"כ‬ ‫(זהר חי ח"ד דף רסה ע"ב)‬ ‫הביא הרה"ק מקאמארנא זי"ע בספרו נוצר חסד (פ"ו מ"ב)‬ ‫בסוד 'רוח' מרוח אלהים חיים רוח נכון חדש בקרבי ע"י רוח‬ ‫בשם הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע‪ ,‬שכל מקום‬ ‫נשברה‪ ,‬ובסוכות נעשין הנפשות מהברורין של ראש השנה‬ ‫ראיתי על פניו זיו וזהר השכינה בכמה מיני זיו וזהר‬ ‫שאין שם ראש ומנהיג‪ ,‬אז הס"מ שרו של עשו נעשה שם‬ ‫בבחינת נפש פנימי גמור בסוד 'נשמה' עם לבוש זך זיו השכינה‬ ‫והדר כמראה הקשת של מעלה בגוונין נהירין‬ ‫ראש‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וראיה לדבר חזינן מברייתו של עולם‪ ,‬שקבע‬ ‫סוד סכך הסוכה עם הסוכה‪.‬‬ ‫הקב"ה ראש ומנהיג לכל זמן ולכל חפץ‪ ,‬כי ימות השנה יש‬ ‫והיה מספר והולך בזה הלשון‪ ,‬זוהר כזה ממש זכיתי לראות‬ ‫ומבואר לכל משכיל שיש כלים‪ ,‬וצלם‪ ,‬וצלם הפנימי‪,‬‬ ‫להם ראש השנה‪ ,‬וכל חודש יש לו ראש חודש‪ ,‬וכן ימות‬ ‫בראש השנה אצל מורי [רביה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב] שחל‬ ‫הנעשה על ידי מצוה‪ ,‬ותורה‪ ,‬ורעותא ורצון הלב‪ .‬ו'כלים'‬ ‫השבוע יש להם יום שבת קודש‪ ,‬ומזה נמצינו למדין שכל‬ ‫יום ראשון בשבת‪ ,‬וביום השני לא היה מורי ורבי יכול לתקוע‪,‬‬ ‫הם סוד דין והם לבושי הנפש מלכות ומעשה הבת לאביה‬ ‫דבר צריך שיהא לו ראש ומנהיג‪.‬‬ ‫ועמד מורי להתפלל מנחה‪ ,‬ותפלה שלו היה תמיד אש שורף‬ ‫כי במחשבה אתברירו וזה נתקן בראש השנה על ידי נסירה‬ ‫שלהבת יה כנודע‪ ,‬וכשראיתי זאת הלכתי ממקומי ועמדתי‬ ‫(ברך משה פר' קרח)‬ ‫מסוד שכ"ה נצוצין נבנית המלכות ונתקן הגוף‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫אצל החלון קרוב למקום מורי להתפלל שם‪ ,‬ואחר התפלה‬ ‫להמשיך אכילה גופניות בכל עשי"ת בקדושה עליונה לתקן‬ ‫היה דרך מורי לילך מעט אנה ואנה וגם להחלון‪ ,‬וכשהחזיר‬ ‫סתרו יושר עצתו אמונה‬ ‫הגוף והכלים בקדושה‪.‬‬ ‫פניו מן הכותל ראיתי על פניו זיו וזהר השכינה בכמה מיני זיו‬ ‫‪ :‬ועיקר היחוד בראש השנה 'הוי"ה אדנ"י' והויה בד' מלואים‬ ‫סתרו יושר עצתו אמונה (פיוט לשחרית דר"ה)‪ .‬אמר הקדוש‬ ‫וזהר והדר כמראה הקשת של מעלה בגוונין נהירין‪ ,‬ונפל עלי‬ ‫להאיר על הכלים ששורשן אדני במלוי תרע"א ויהי' רל"ב‬ ‫רבינו יחיאל [מיכל] מזלאטשוב‪' ,‬סתרו יושר'‪ ,‬שהיושר הוא‬ ‫פחד ורעדה ונפלתי לאחורי‪ ,‬והחזיקו בי בני אדם שלא אפול‪,‬‬ ‫תרע"א במספר מלך זכ"ר שו"פר‪ .‬ועיקר היחוד ביוה"כ 'הוי"ה‬ ‫בהסתרה גדולה‪ ,‬ואף הסתרה הוא יושר‪ ,‬ועיקר הסתרה הוא‬ ‫ולא ידעו הסיבה‪ ,‬וכשראה מורי את הרעדה שלי החזיר את‬ ‫אלהי"ם'‪ ,‬ובסוכה 'הוי"ה אהי"ה' והוא נ"ר אחד מסטרא דאימא‪.‬‬ ‫שאחר כך יושר בא‪ ,‬אבל 'עצתו' לאחוז צדיק דרכו ב'אמונה'‬ ‫פניו לכותל‪ ,‬וסמך ראשו על הכותל שנים או שלשה רגעים‪,‬‬ ‫אוצר החיים פר' אמור‬ ‫ואז יתגלה לו הארות המשגיח‪ ,‬שיראה השגחה על כל תנועה‬ ‫והחזיר את פניו ולא ראיתי עוד שום דבר‪ ,‬והיה מספר והולך‬ ‫ותנועה‪ ,‬לרשעים הסתתר קב"ה ושתני (עי' תיקו"ז דף עא ע"ב)‪,‬‬ ‫שגם בעת פטירת מורי הרגשתי וראיתי זיו וזהר עליו‪ ,‬ומזה‬ ‫אבל לגבי צדיקיא לא אשתני ולא אסתתר‪ ,‬כי יודעין שגם‬ ‫מי שמקשר עשרת ימי תשובה ביראה‬ ‫זכיתי להשגת תורתו‪.‬‬ ‫בהסתרה מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬ובזה יתפרדו כל פועלי און‪.‬‬ ‫ואהבה כך מתנהג כל השנה‪ ,‬כי הכל הולך‬ ‫(נתיב מצותיך נתיב היחוד שביל ד אות ד)‬ ‫אחר השורש‬ ‫(היכל הברכה ויקרא דף קסה ע"א)‬ ‫ובכל שנה קודם ימים נוראים בא יראה ופחד על האדם‪,‬‬ ‫לא יגזור חלילה שום עינוי נפש רק פרנסה ברכה‬ ‫'היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו' (ע"פ עמוס ג‪ ,‬ו)‪ ,‬ומי‬ ‫הצלחה שפע טובה בריאות הגוף לכל ישראל‬ ‫מלכויות‬ ‫שמקשר עשרת ימי תשובה ביראה ואהבה כך מתנהג כל‬ ‫המון ישראל הומין ומרעישין 'כתבנו בספר פרנסה וכלכלה'‪,‬‬ ‫סוד מלכיות של ראש השנה‪ ,‬יקרא לכל העמים בפי כל‬ ‫השנה‪ ,‬כי הכל הולך אחר השורש‪ .‬והעיקר שיהיה [ו'החזירנו]‬ ‫ומברכין את ה' המבורך‪ ,‬והן הבן יקיר לי אפרים אם ילד‬ ‫לתקן עולם במלכות שדי‪ ,‬ויקבלו כלם את עול מלכותך עליהם‪,‬‬ ‫ב'תשובה ש'לימה ל'פניך ר"ת 'לבוש' מלבוש הנשמה‪ ,‬ויקשר‬ ‫שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד‪ ,‬על כן המו מעי‬ ‫והיתה לה' המלוכה‪ ,‬והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא‬ ‫בימים אלו באמונה שלימה כי לית אתר פנוי מניה‪ ,‬ובנקל לו‬ ‫לו רחם ארחמנו נאם ד' (ירמי' לא‪ ,‬יט)‪ ,‬ומהמון ישראל אשר‬ ‫יהיה ה' אחד ושמו אחד אמן כן יהיה במהרה בימינו‪.‬‬ ‫לעשות תשובה מאהבה‪ ,‬עד שמעוונות בעצמו יהיה לו לבוש‬ ‫הומין ומרעישין אחר ה'‪ ,‬ואומרים יהמו נא רחמיך לרחם עלינו‪,‬‬ ‫(היכל הברכה בראשית דף מה ע"ב)‬ ‫של ו'החזירנו ב'תשובה ש'לימה ל'פניך‪.‬‏‬ ‫ואזי לא יענה לא יגזור חלילה שום עינוי נפש‪ ,‬רק פרנסה‬ ‫וידע כי כל [ה]עוונות נרשמים לו על אברים‪ ,‬כמו שעיני‬ ‫ברכה הצלחה שפע טובה בריאות הגוף לכל ישראל אמן‪.‬‬ ‫זכרונות‬ ‫ראו ולא זר‪ ,‬צדיק אחד שאמר לאדם מה שעבר בנשג"ז עם‬ ‫(היכל הברכה בראשית דף מו ע"א)‬ ‫ידוע הוא שכלל גדול בתורה‪ ,‬בכל מקום דכתיב בתורה‬ ‫כל הסימנים‪ ,‬שנתן לה חתיכות בגד יפה‪ ,‬וגם זה נרשם עליו‪.‬‬ ‫בעש"ט עה"ת פר' בראשית‪ ,‬אות קכז‬ ‫אמ"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בתורתו של הבעש"ט הקדוש‬ ‫אור שבעת הימים‬ ‫העליון היינו החסד כי החכמה הוא שורש החסד כידוע‬ ‫וכל זה הביא גם כן בלקט אמרי פנינים (דף ר"ח‬ ‫אות קכז‬ ‫על כן כשאירע לו שגנבו מאתו אבנים טובות שהוליך‬ ‫ע"ב)‪ ,‬וסיים וזה לשונו‪ :‬ומחמת שמשה רבינו קירב‬ ‫לבי קיסר והניחו עפר במקומו אמר גם זו לטובה‪ ,‬והיינו‬ ‫את הערב רב‪ ,‬ונכתב עליו כי פנה אל אלהים אחרים‪,‬‬ ‫צדיק אינו רואה רע אצל אחרים‬ ‫שהיה יודע שעפר הוא גם כן מן הד' יסודות אף שהוא‬ ‫כמבואר בספר ליקוטי תורה‪ ,‬על כן ראה את העגל‬ ‫קכז‪ .‬הבעל שם טוב אמר כי האיש אשר הוא נקי‬ ‫יסוד התחתון אף על פי כן יש בו שורש אלוקות והיה‬ ‫ומחולות‪ ,‬וראה שאין להם תקנה‪ ,‬על כן שיבר את‬ ‫לגמרי‪ ,‬ולא פגם כלל מעולם אפילו כל שהוא‪ ,‬אי‬ ‫מכניס עם השכל שלו שדבוק לשכל העליון בחינת‬ ‫הלוחות‪ ,‬והמשבר כלים בחמתו וכו' (שבת ק"ה ב)‬ ‫אפשר לו לראות רע בשום אדם‪ ,‬וכשרואה מעשה‬ ‫חסד שבו שהוא שורש אלוקות שיש בו שהוא יכול‬ ‫ובזה הוציא את הרבים ידי חובתן כיון שהוא גם כן‬ ‫רע אצל אדם אינו יכול לקשר את מעשיו לענין רע‪,‬‬ ‫להפך ולשנות כל הטבעים ואז נמתקו כל הדינים]‪.‬‬ ‫נתחייב בדבר‪ ,‬ועשו כולם תשובה על ידי אחדות עם‬ ‫כי אין לו רע‪ ,‬כדכתיב (תהלים ה‪ ,‬ה) 'כי לא אל חפץ‬ ‫וכל אחד לפי רוחב דעתו‪ ,‬שיכול להבין ולהשכיל‬ ‫משה רבינו ע"ה והעלה את כולם וכו'‪.‬‬ ‫רשע אתה‪ ,‬לא יגורך רע' היינו שהרע לא יגור אצלך‪.‬‬ ‫לפרש את הרמז שנשלח לו מן השמים‪ ,‬כך זה פועל‬ ‫ובספר נוצר חסד (אבות פרק ד' אות א') כתב וזה‬ ‫או בדרך אחר‪ ,‬לא רק שלא יראה רע משום שאין‬ ‫עליו‪ ,‬על דרך שאמרו ז"ל (ברכות נה‪ ):‬כל החלומות‬ ‫לשונו‪ :‬איזה חכם‪ ,‬מרן אלוקי ריב"ש זצ"ל פירש הלומד‬ ‫בו רע‪ ,‬אלא גם מצד ההשגחה הפרטית‪ ,‬שאי אפשר‬ ‫הולכים אחר הפה‪ .‬ואם אינו מייחס לכך חשיבות‪ ,‬אינם‬ ‫מכל אדם זהו כלל גדול‪ ,‬שלפעמים אדם סובר בעצמו‬ ‫פועלים עליו‪ .‬וכפי המשמעות שהוא מייחס אליהם‪,‬‬ ‫שישמע מרע שיעשה שום אדם‪ ,‬כי לא יזמין לו‬ ‫שהוא צדיק גמור‪ ,‬וכשרואה איזה שמץ עבירה בשום‬ ‫לטוב ולמוטב‪ ,‬כך משפיעים עליו‪ ,‬כי הכל הולך אחר‬ ‫ה' יתברך לראות רע או לשמוע שום רע‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫בן אדם‪ ,‬ידע שגם אצלו נמצא כאלו‪ ,‬ועושה תשובה‪,‬‬ ‫האמונה‪.‬‬ ‫בספר שבחי הבעל שם טוב‪ ,‬שאמר הבעש"ט‪" :‬אצלי‬ ‫כמו שסיפר שפעם אחד ראה איש המוני שחילל שבת‬ ‫אין מקרה" ויאמין כל אדם שכל דבר בא בהשגחה ולא‬ ‫ומובא מהבעש"ט שפעמים הרבה מבין תיכף את‬ ‫בשוגג קרוב למזיד‪ ,‬והרבה תשובה על זה‪ ,‬עד שגילו‬ ‫יתלה במקרה ח"ו [זה לשונו‪ :‬פעם אחת היה הבעש"ט‬ ‫המשמעות של הסימן‪ ,‬והוא ראיה שאכן עבור הדבר‬ ‫לו מן השמים שגם הוא חילל שבת ששימש עצמו עם‬ ‫בק"ק נעמרוב והיה הולך הבעש"ט מבית גדול לבית‬ ‫הזה נשלח לו הסימן מן השמים‪ .‬ואם אינו מצליח‬ ‫תלמיד חכם הנקרא שבת‪ ,‬וכן כיוצא בזה המתגאה‬ ‫קטן עד שתעה למרתף ונכנס למרתף וצוה לבדוק‬ ‫למצוא‪ ,‬מוטב שידחה את המחשבה ההיא‪ ,‬ולא יעצור‬ ‫כאילו בא על אשת איש (סוטה ד' ב)‪ ,‬הכועס כאילו‬ ‫מזוזות‪ .‬שאל אותו איש אחד‪ ,‬ואם יתעה איזה אדם‬ ‫עצמו מלהיות בדביקות באמצע תפילתו‪.‬‬ ‫עובד עבודה זרה (זוהר ח"א כ"ז ב)‪ ,‬והחכם ישכיל בכל‬ ‫יתלה תיכף באיזה דבר‪ ,‬שמא מקרה הוא‪ .‬השיב לו‬ ‫זה‪ ,‬וילמד מכל אדם לתקן מדותיו‪ ,‬וכן יכול ללמוד‬ ‫וכך איתא בספר בן פורת יוסף (דף נ' ע"ב) וזה‬ ‫הבעש"ט אצלי אין מקרה‪ ,‬ומזה יאמין כל אדם שכל‬ ‫איזה מדה מכל אדם בשוק‪ ,‬כי אין איש ישראלי שלא‬ ‫לשונו‪ :‬אמנם לפעמים יש מחשבה שצריך לדחותה‪,‬‬ ‫דבר בא בהשגחה ולא יתלה במקרה ח"ו]‪ .‬ולכן כל‬ ‫יהיה בו מדה טובה מה שלא ימצא בזולתו‪ ,‬ויכול ללמוד‬ ‫ואם נפשך לומר במה אדע איזה מחשבה לדחותה‬ ‫דבר רע שאדם רואה‪ ,‬הוא רמז מן השמים שיתקן‬ ‫מדות טובות מכל אדם‪ ,‬ובלבד שישים לבו על זה‪ ,‬וכן‬ ‫ואיזה לקרבה ולהעלותה‪ ,‬יתבונן האדם אם בשעה‬ ‫את מעשיו‪ ,‬אך האדם שהוא מתוקן לגמרי אין מראין‬ ‫יכול ללמוד אף מגוי בשוק כשמספר לו איזה סיפור‬ ‫שבאה המחשבה זרה מיד עלה במחשבתו במה לתקנה‬ ‫לו רע מן השמים‪.‬‬ ‫מעשה‪ ,‬ואיזה ענין‪ ,‬יבין בנפשו שלא על חנם שומע‬ ‫ולהעלותה אז יראה לקרבה ולהעלותה‪ ,‬ואם לא יעלה‬ ‫זאת‪ ,‬אלא שילמד ממנו איזה הנהגה טובה או דרך טוב‪,‬‬ ‫ולכן כשרואה האדם איזה איש שעושה רע‪ ,‬או‬ ‫מיד במחשבתו במה לתקנה‪ ,‬אז מסתמא באה לבטל‬ ‫וזהו איזהו חכם שכבר הוא חכם‪ ,‬הסימן הוא שלומד‬ ‫שמספרים לפניו מאיזה איש שעשה רע‪ ,‬ידע בבירור‬ ‫את האדם בתפלתו ולבלבל מחשבתו‪ ,‬ואז יש רשות‬ ‫מכל אדם עד כאן לשונו‪ ,‬והובא שם עוד בפרק ו' ד"ה‬ ‫שיש בו שמץ מנהו מאותו הדבר עצמו‪ ,‬ואף אם הוא‬ ‫לדחות המחשבה ההוא כי הבא להורגך השכם כו'‪.‬‬ ‫אותיות נפש‪ ,‬שמרן אלוקי צעק ובכה על זה וכו' עד‬ ‫צדיק שלא חטא בעצם העבירה גופא‪ ,‬מכל מקום יש‬ ‫וראה פרי הארץ (פר' מקץ) וזל"ק‪ :‬שבדרך אמונת‬ ‫שגילו לו במתיבתא דרקיע שהוא עצמו פגם בכזה‬ ‫בו קצת דקצת מאותו ענין‪ ,‬והזמין לו ה' יתברך ראייה‬ ‫האדם והסתכלות בהשגחתו יתברך כן ממשיך על עצמו‬ ‫ששימש עצמו עם תלמיד חכם עיין שם‪.‬‬ ‫זו או שמיעה זו‪ ,‬כדי שישים אל לבו לשוב ולתקן‬ ‫השגחתו‪ ,‬אם מאמין השגחתו בפרטות‪ ,‬מושגח בפרטיות‪,‬‬ ‫הפגם ההוא‪ ,‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שעל ידי זה שהצדיק‬ ‫ולכן אין לאדם לדבר לשון הרע על חבירו אף‬ ‫עד נוקף אצבעו ממש שהוא מאתו ית'‪ ,‬ואם מסיר‬ ‫מתעורר לתשובה‪ ,‬ישוב גם האיש הזה העושה רע‪,‬‬ ‫עינו מהשגחתו יתברך ואינו מאמין ניתן תחת הטבע‬ ‫שראה אותו עובר עבירה‪ ,‬או ששמע מאיש מהימן‬ ‫כפי מהלך הבעש"ט שאין מקרה בעולם‪ ,‬ותכלית הרע‬ ‫ונקרא כופר‪.‬‬ ‫שעשה עבירה‪ ,‬דהא מזה שהוא ראה או שמע הדבר‬ ‫הוא כדי שיהיה כסא אל הטוב‪ ,‬וכיון שנעשה התכלית‬ ‫ההוא‪ ,‬מזה יראה שמסתמא גם בו בעצמו יש מקצת‬ ‫וזהו כשיטת הבעש"ט שהעולמות וכל המציאות היא‬ ‫מתבטל הרע יען כי גמר תפקידו ותיקונו‪ ,‬כי הוא‬ ‫מאותו הדבר‪ ,‬ומוטל עליו לתקן אצלו הדבר ההוא‪,‬‬ ‫רק במחשבתו של האדם‪ ,‬והכל נקבע לפי תודעתו‪ .‬ולכן‬ ‫תלוי בו בצדיק‪.‬‬ ‫ועל ידי זה יתוקן גם האיש העושה רע וכו'‪( :‬ערבי‬ ‫כל מקרה וכל תנועה‪ ,‬הכל מתפרש על ידי האדם לפי‬ ‫נחל פרשת לך‪ ,‬אמתחת בנימין קהלת בפסוק את‬ ‫ובספר היכל הברכה (פר' שלח דף ק"ג ע"א) בענין‬ ‫התפיסה של האדם‪ ,‬ואם אינו נמשך אל הרע לא ישים‬ ‫הכל ראיתי)‬ ‫המקושש‪ ,‬כתב וזה לשונו‪ :‬הענין כך היה על פי הידוע‬ ‫לב שיש כאן דבר רע‪ ,‬ואז מתבטל הרע מאחר שאין‬ ‫ממרן האר"י בעל שם טוב כשהצדיק עושה חטא קל‬ ‫הרע אינו קיים אלא במחשבת האדם המפרש אותו‬ ‫לפי המהלך של הבעש"ט אין מקרה בעולם‪ ,‬וכאשר‬ ‫גורם לאיש פשוט חטא חמור‪ ,‬כידוע שפעם אחד ראה‬ ‫כדבר רע‪ .‬וכגון כאשר רואים אחד מחתך בלי רחמנות‬ ‫אדם רואה לפניו עצים ואבנים‪ ,‬יש כאן סיבה לכך‪,‬‬ ‫אחד מהמוני עם שחילל שבת‪ ,‬והיה מתאנח מאוד על‬ ‫בבשר החי של חבירו‪ ,‬זה יכול להתפרש כשפיכות דם‬ ‫והוא צריך לברר ולתקן אותם‪ ,‬כגון על ידי שיתפעל‬ ‫זה באיזה ענין חילל הוא שבת שיראה את זה מחלל‬ ‫ויכול להתפרש כרופא מנתח הרוצה להציל חיים‪.‬‬ ‫מהם ויגמרו לו להתקרב יותר להשי"ת‪ ,‬וכן בכל דבר‬ ‫שבת‪ ,‬והראו לו מן השמים [ובזוהר חי (פר' וישב דף‬ ‫המקרה כשלעצמו אין לו שום נטיה לטוב או לרע‪,‬‬ ‫צריך לברר ולמצוא בכך איזה ניצוץ של טוב איך יוכל‬ ‫שמ"ה ע"ד) איתא ששאל במתיבתא עילאה מה זה‬ ‫והכל תלוי אצל כל אחד לפי הידיעות שיש לו בראש‪.‬‬ ‫להעלות הדבר ולעבוד על ידו את הבורא ית'‪ ,‬ועל ידי‬ ‫ואמרו לו] ששימש עצמו עם תלמיד חכם שנקרא שבת‪,‬‬ ‫ואפילו באם ח"ו אחד הורג את חבירו‪ ,‬אם לא היה‬ ‫זה נעשה שינוי בעצם הדבר שעולה לשורשו‪ ,‬ומכניס‬ ‫ובזה נחשב לאיש כמותו חילול שבת‪ ,‬וכן אירע פעם‬ ‫קיים אצל האדם הנחה מוקדמת שההריגה הוא דבר‬ ‫תוספת אלוקות באותו חפץ‪ .‬ועל דרך זה בכל פרט‬ ‫אחד לתלמיד שהיה יושב בליל ט' באב אחר חצות‬ ‫רע‪ ,‬לא היה מוגדר דבר זה כענין רע כלל‪ ,‬אלא היה‬ ‫ופרט‪ ,‬במיוחד כשרואה הנהגות בני אדם‪ ,‬שהן באות‬ ‫לילה והיה מיחד יחודים וכותב רזין דאורייתא‪ ,‬כי‬ ‫מביט על כך כשוחט בקר לאכילה שאין בכך פסול‪.‬‬ ‫להראות לו דרך בעבודת ה'‪.‬‬ ‫היה נדחה‪ ,‬וגם ברית מילה היה ביום זה‪ ,‬על כן הקיל‬ ‫ועל דרך זה באם שומע ענייני חדשות על מקרה‬ ‫[ראה בספר דגל מחנה אפרים (פרשת וישלח ד"ה‬ ‫לעצמו והסיח דעתו מן אבילות‪ ,‬ונכנס לתחום אותו‬ ‫של רציחה ח"ו‪ ,‬לפי הבעש"ט אין שום מקרה בעולם‪,‬‬ ‫וישלח) וזה לשונו‪ :‬וכשהוא מכניס השכל שלו בכל‬ ‫הרשע‪ ,‬והשיג גבולו של ס"מ הרשע‪ ,‬על כן התגרה‬ ‫והכל בא בתורת כרוז מלמעלה כדי להורות אל האדם‬ ‫דבר שהוא עושה אזי מכניס שורש אלוקות באותו דבר‬ ‫בו הרשע באותו שבוע‪ ,‬והביאו לידי כעס גדול‪ ,‬וגרם‬ ‫שיפשפש במעשיו לראות האם חטא בהלבנת פנים‬ ‫ובזה הוא מעלה הדבר לשורשו וכמו שאיתא בגמרא‬ ‫בכעסו‪ ,‬שרשע אחד תחב סכין בבטן רשע כמותו‬ ‫שהוא כעין שפיכות דמים דאזיל סומקא ואתי חיוורא‬ ‫(תענית כ"א‪ ).‬אצל נחום איש גם זו שזה היה מידתו‬ ‫והרגו‪ ,‬ואמר לו מרן שכל זה גרם הוא‪ ,‬ועשה תשובה‬ ‫(ב"מ נח‪.):‬‬ ‫שבכל דבר שהיה עושה ושאירע לו היה מכניס השכל‬ ‫גם על זה‪ ,‬עד כאן לשונו‪.‬‬ ‫נסירת עשר הספירות בעשרת ימי תשובה‬ ‫במשנת רביה"ק מקאמארנא‬ ‫ענייני עבודת ה' במשנת‬ ‫צדיקי בית קאמארנא‬ ‫עבודת ההיכ<ל‬ ‫הגה"ח רבי יחיאל יהושע שיינפלד שליט"א‬ ‫משפיע קהילתינו הק'‬ ‫מקבלים כח ויכולת להתדבק במידת החכמה שבבריאה‪ ,‬ואז‬ ‫כך גדול‪ ,‬שאפילו בארץ ישראל עושים אותם ב' ימים טובים‬ ‫כתר וחכמה ‪ -‬תענוג וחיות ‪ -‬בשני ימי ר"ה‬ ‫שייך שנבחר מרצונינו להשתמש בכח החכמה להתדבק בה'‬ ‫ואינו נקרא יו"ט של גליות כמו שאר ימים טובים‪ ,‬אלא לפי‬ ‫מבואר בספרי החסידות‪ ,‬כי בתחילת ר"ה נפסקת החיות‬ ‫בדביקות שלמעלה מהשגת השכל‪ ,‬ולהאמין שהקב"ה מחיה‬ ‫שב' ימים אלו הם בחינת ב' ראשים בסוד ב' ראשית‪ ,‬היינו יום‬ ‫של השנה הקודמת‪ ,‬והבריאה כולה מתחברת שוב למקור‬ ‫עולמו בתמידות בכל רגע מאין ליש והוא נמצא בכל מקום‬ ‫ראשון הוא בחינת 'כתר' קוצו של יו"ד שהיא בחינת אריך אנפין‪,‬‬ ‫ושורש חיי החיים ומקבלת חיות לשנה נוספת‪.‬‬ ‫וכן בשאר אמונות שאין להם הוכחות על פי השכל אלא‬ ‫ויום הב' היא בחינת 'חכמה' בסוד 'ראשית חכמה' (תהלים קיא‪,‬‬ ‫ושמעתי מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שעל דרך זה הוא בכל‬ ‫מאירות בקרבינו מכח החכמה האלוקית‪.‬‬ ‫י)‪ .‬ושניהם הם בחינת ראש‪ ,‬כתר היא בראש בסוד 'עטרת‬ ‫ראש שיש בימים האחרונים של החודש הסתלקות המוחין‪,‬‬ ‫גם כאן מתעורר דין כתוצאה מהנסירה והעם נבדק ונידון‬ ‫ראשנו' (איכה ה‪ ,‬טז)‪ ,‬וחכמה היא 'ראשית חכמה'‪ ,‬ושניהם הם‬ ‫עד נקודת המולד שאז מורגשת התחדשות החיות בבריאה‬ ‫האם אכן משתמשים בחכמתם עבור מלכות הבורא ית'‪ ,‬אבל‬ ‫כביכול אות יו"ד של שם הוי"ה‪ ,‬קוצו של יו"ד‪ ,‬ויו"ד עצמה‪.‬‬ ‫והשפעת מוחין חדשים‪.‬‬ ‫דין זה הוא 'דינא רפיא' לפי שאינו דין קשה כ"כ כמו התענוג‪.‬‬ ‫לזה נקראו שני ימים אלו יומא אריכתא (ביצה ה‪ ,):‬לפי ששניהם‬ ‫ודין זה נמתק ג"כ על ידי השופר שמגלה שכל אחד מישראל‬ ‫הם דבוקים באות יו"ד לבד הבאים מבחינת שורש אריך אנפין‬ ‫והכלל הוא‪ ,‬שבכל פעם שיש מעבר בין דרגה לדרגה‪,‬‬ ‫מוכן למסור נפשו לה' משום שמרגיש את כח החכמה האלוקית‬ ‫כנודע‪ ,‬וזהו נמי הטעם שמוכרח להיות שני ימים טובים ר"ה‪,‬‬ ‫מוכרחים להגיע עד נקודת ה'אין'‪ ,‬ושם נוצרת ונולדת הדרגה‬ ‫שזהו מציאותו ומהותו ואינו רוצה להיות נפרד ממציאותו‬ ‫כי הם בחינת ב' ספירות קדושות כתר חכמה ואינם אלא יום‬ ‫המחודשת‪ .‬כמו גרעין הנרקב לגמרי קודם צמיחתו‪ ,‬וכמו ביצה‬ ‫האמיתית אף לרגע‪.‬‬ ‫אחד ארוך הבאים משורש א"א‪.‬‬ ‫המסרחת לחלוטין קודם שהאפרוח גדל ממנה (תמורה לא‪.).‬‬ ‫ואכן‪ ,‬כיון ששני ימים אלו הם שורשי המוחין של השנה‪,‬‬ ‫וכה כתב רביה"ק מקאמארנא זי"ע בספר אוצר החיים (פר'‬ ‫להציב כלים למקור החיים‬ ‫קדושים) וזל"ק‪ :‬כטעם 'וחילופיהן בגולם' (אבות פ"ה מ"ז)‬ ‫ששם כלול הכל‪ ,‬כי התענוג והרצון מולידים את המחשבה‪,‬‬ ‫ומבאר הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע (קדושת לוי‪ ,‬ר"ה) שכיון‬ ‫שאמר מרן אלוקי הבעל שם טוב נודע לנו להיות התחלפות כל‬ ‫והמחשבה מולידה תשוקה במידות‪ ,‬והמידות מולידות את‬ ‫שבר"ה מתגלה מקור חיי החיים של כל השנה‪ ,‬והקב"ה מקציב‬ ‫ההפכיים בגולמא‪ ,‬שהוא העדר שבין הויה להויה‪ ,‬על ידי יו"ד‬ ‫המעשה‪ ,‬לכן חשוב מאוד מחשבתו של האדם בימים הללו‪.‬‬ ‫'חיים' לכל חי למשך השנה כולה‪ ,‬אזי כפי ה'כלים' שהאדם‬ ‫שהוא סוד גולם‪ ,‬בסוד חכם מתיר נדר ושבועה וכו'‪ .‬עכד"ק‪.‬‬ ‫ביום שלישי דעשי"ת ננסרת מידת בינה‪ ,‬וניכרת כמציאות‬ ‫מעמיד‪ ,‬כך יורד החיים למטה‪.‬‬ ‫בפני עצמן‪ ,‬ואז שייך שיבחרו העם בבחירתם להתבונן בטעמי‬ ‫וכן בר"ה‪ ,‬כאשר מתחדשת עלינו שנה מחודשת‪ ,‬מגיעים‬ ‫'כלים' אלו‪ ,‬הם המחשבות שהאדם עסוק בהן בר"ה‪ ,‬ולפי‬ ‫אל נקודת ה'אין' שהוא שורש הכל‪ ,‬היינו מקור החיים העליונים‬ ‫המצוות ובגדלות ה' על ידי מוח בינה‪ ,‬ובד בבד מתעורר גם‬ ‫סוג המחשבות כך נשפע עליו השפע‪ .‬אם לטוב ‪ -‬הוא לטוב‪,‬‬ ‫הנמשך מ'אור אין סוף' ב"ה‪ ,‬שהוא למעלה מכל ההגדרות‪,‬‬ ‫מידת הדין האם אכן משתמשים במוח בינה עבור מלכותו‬ ‫ואם להיפך ‪ -‬אזי להיפך ח"ו‪.‬‬ ‫ומשך נמשך שפע החיים לשנה החדשה‪.‬‬ ‫ית'‪ .‬ודין זה נמתק על ידי צום גדליה שחל ביום זה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אם השפע היורד בר"ה פוגש את האדם כשהוא‬ ‫כשהנשמה מתדבקת במקום כה עליון‪ ,‬היא מרגישה‬ ‫ביום רביעי דעשרת ימי תשובה ננסרת מידת הדעת‪,‬‬ ‫דבוק באלקים חיים‪ ,‬אזי הוא מתמלא ע"י החיים עם אור‬ ‫תענוג עצום‪ .‬כי ככל שהעולמות גבוהים ונעלמים יותר‪ ,‬הם‬ ‫וניכרת כמציאות בפני עצמן‪ ,‬ואז שייך שיבחרו העם בבחירתם‬ ‫אלוקי ושפע רב טוב ממקור החיים‪ ,‬אבל באם הוא מנותק‬ ‫מתקרבים יותר אל התענוג והשעשועים של הקב"ה שעלה‬ ‫להשתמש בכח הדעת היינו להוריד את הרעיון שבמחשבתם‬ ‫ממקור החיים ומתעסק עם דברים נפרדים‪ ,‬נמשך השפע‬ ‫ברצונו הקדום לברוא את העולמות כדי להשתעשע עם‬ ‫אל הרגשת הלב שלא יתקבל אצלם האמונה כרעיון בעלמא‬ ‫למקומות שפלים ח"ו‪.‬‬ ‫נשמות ישראל ועם התורה הקדושה‪.‬‬ ‫בחדרי המוח אלא יהא נחקק כמציאות ממשית ומורגשת‬ ‫עד שיהיו מקושרים בכל מעשיהם אל האמונה שבמוחם‪,‬‬ ‫אם יעמוד איש בר"ה ויהיה עסוק עם כספו וממונו‪ ,‬יתכן‬ ‫וזהו אכן עבודתינו לעורר בר"ה את התענוג הקדום של‬ ‫ובחדא מחתא מתעורר גם מידת הדין האם אכן משתמשים‬ ‫שכל השפע האלוקי של החיים המתחדשים בר"ה יזרום‬ ‫הבורא ית' ‪' -‬זכרון ליום ראשון' שאז עלה לפניו ית' התענוג‬ ‫במוח הדעת עבור מלכותו ית'‪ ,‬בבחינת 'בכל דרכיך דעהו'‪.‬‬ ‫הישר אל עסקיו‪ ,‬להגדיל הונו ולהרבות זהבו‪ ,‬והכל יתבזבז‬ ‫והשעשועים שעתידים לעלות מעבודתם של ישראל‪ ,‬ובכך‬ ‫ודין זה נמתק ג"כ על ידי צום גדליה שלפעמים חל ביום זה‪.‬‬ ‫על גשמיות בלי שישאר כלום לעצמו ‪ -‬לעצם חיי הדביקות‬ ‫מתעורר מחדש הרצון הפנימי למלוך עליהם‪ ,‬ומתחדש רצונו‬ ‫של הנשמה עם קונה‪.‬‬ ‫להחיות את עולמו לשנה נוספת‪.‬‬ ‫עד כאן נעשתה פעולת התשובה בחלק של 'בפיך' שזהו‬ ‫חלק המחשבה‪ ,‬שמאירים את ה'אני' האמיתי של היהודי‪,‬‬ ‫התענוג ‪ -‬הוא הדרגה האלוקית העליונה ביותר של‬ ‫שזהו חלק אלוק ממעל‪ ,‬ומורידים אותו לתוך המוחין חב"ד‬ ‫תשלום עשרת ימי תשובה‬ ‫הבריאה‪ ,‬כאשר עדיין לא היה כלום‪ ,‬אפילו לא מחשבה‬ ‫לשעבד את המוחין עבור מלכותו ית'‪.‬‬ ‫ההמשך של ב' ימי ר"ה הוא בתשלום עשי"ת‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫ורצון על הבריאה‪ ,‬אלא תענוג בלבד‪ .‬ולכן נקראת דרגה זו‬ ‫רביה"ק מקאמארנא זי"ע בנוצר חסד (אבות פ"ה מ"ח) בזה‬ ‫אחר כך ביום חמישי שישי שביעי ננסרים ספירות חסד‬ ‫בשם 'כתר' כי היא הכתר שמעל הכל‪ ,‬אפילו מעל הראש‬ ‫הלשון‪ :‬מי שמקשר עשרת ימי תשובה ביראה ואהבה כך‬ ‫גבורה תפארת‪ ,‬ומידות אלו ניכרות כמציאות בפני עצמן‪ ,‬ויש‬ ‫שהוא המחשבה והרצון‪.‬‬ ‫מתנהג כל השנה‪ ,‬כי הכל הולך אחר השורש‪.‬‬ ‫לנו יכולת לאהוב ולירא ולפאר‪ ,‬כדי שנוכל לבחור להשתמש‬ ‫ומתוך התענוג הזה שהוא דרגת 'אין' נולד 'כח החיים'‬ ‫בהם עבור אהבת המלך ויראתו ותפארתו‪ ,‬וכן מתעורר בהם‬ ‫בראש השנה שהוא היום הראשון של עשי"ת נעשה נסירה‬ ‫של הבריאה שזהו דרגת ה'חכמה' הנולדת מן ה'אין'‪ ,‬כמאמר‬ ‫דין ובירור על מצבו של הנברא במידות אלו‪ ,‬וכאן הדין‬ ‫בספירת הכתר‪ ,‬ואז נפרד הכתר ‪ -‬שהוא התענוג שבנפש ‪-‬‬ ‫הכתוב (איוב כח‪ ,‬יב) 'החכמה מאין תמצא'‪ ,‬אשר 'חכמה' זו‬ ‫ממותק יותר ואינו קשה כ"כ כמו הדין שהיה על המוחין חב"ד‪,‬‬ ‫כמציאות לעצמו כדי שיוכלו להמליך עליו את הבורא מתוך‬ ‫היא מקור החיים‪ ,‬כדכתיב (קהלת ז‪ ,‬יב) 'החכמה תחיה בעליה'‪.‬‬ ‫ועל כן אין צריך להמתיק אותו כ"כ על ידי שופר וצום‪ .‬ויש‬ ‫בחירה‪ .‬אך כיון שהכתר נבנה ע"י בחירתו של הנברא מתעורר‬ ‫כתוצאה מכך 'דין' על הנבראים לבדוק היכן התענוג שלהם‬ ‫הבריאה כולה מתקיימת על ידי כח החיים הפועל בה‬ ‫ליקח את ההארה של המוחין ולהמתיק בהם את המידות‪,‬‬ ‫והאם המליכו עליהם את הבורא בחלק התענוג‪.‬‬ ‫בתמידות‪ .‬כל פרט בבריאה יש בו חיות וכח התנועה‪ ,‬ואפילו‬ ‫ובכך מאירים את הארת התשובה לתוך החלק של 'בלבבך'‪.‬‬ ‫אבן דומם יש בו חיות ונשימה מועטת‪ .‬הכח הזה הוא כח‬ ‫ביום שמיני ננסרת מידת הנצח כמציאות בפני עצמה‪ ,‬ויש‬ ‫ולכן ביום ראשון של ראש השנה הוא 'דינא קשיא'‪ ,‬כי‬ ‫החיים הנשפע ממקור החיים‪ ,‬והוא בחינת החכמה העליונה‬ ‫לנו יכולת להשתמש בזה כדי לנצח את כל הסיבות המעכבות‬ ‫הנבראים נבדקים מצד מידת התענוג שלהם‪ ,‬ומי יאמר זכיתי‬ ‫שממנה תוצאות חיים‪ .‬אילו נפסק לרגע אחד הכח הזה של‬ ‫ולהוציא לפועל את רצונינו הטוב‪ ,‬וכאשר בוחרים לשעבד‬ ‫לבבי להתענג על ה'‪.‬‬ ‫החכמה העליונה‪ ,‬מתבטל תיכף העולם מקיומו‪.‬‬ ‫את מידת הנצח עבור מלכותו ית'‪ ,‬לנצח את כל הסיבות‬ ‫כי יש רבים ששלמים בחלק המעשה ונזהרים שלא לעבור‬ ‫המעכבות אותנו לעבוד את ה'‪ ,‬וכן לשמור בקביעות את‬ ‫ושתי דרגות אלו ‪ -‬הכתר והחכמה‪ ,‬שהם התענוג והחיים‪,‬‬ ‫על שום סעיף בשולחן ערוך אבל חלק המידות שלהם אהבה‬ ‫הסדרים ואת הקבלות שקיבלנו על עצמינו‪ ,‬מכניסים בכך‬ ‫מתגלים בשני ימים דר"ה ונשפעים אל הבריאה המחודשת‬ ‫יראה והתפארות אינה פועלת אצלם ואין להם זמן להשקיע‬ ‫את המידה הזאת תחת מלכותו ית'‪ .‬וביום זה מתעורר דין‬ ‫של השנה החדשה‪.‬‬ ‫במידותיהם משום שמרגישים בזבוז זמן או ביטול תורה וכיו"ב‪.‬‬ ‫על מידת הנצח האם אכן בחרנו להשתמש בזה עבור מלכותו‬ ‫על כן מתעסקים בר"ה עם שני דברים‪ ,‬האחד ‪ -‬לעורר‬ ‫ויש שיש להם שלימות גם במידות‪ ,‬אבל חלק המחשבה‬ ‫ית'‪ ,‬ומעוררים ביום זה התעוררות רחמים מרובים‪ ,‬והוא‬ ‫ה'תענוג' הקדום של הקב"ה למלוך על העולם‪ ,‬והשני ‪ -‬לעורר‬ ‫שלהם סתום ואינם משקיעים כלל בהתבוננות במצוות‬ ‫הנקרא 'יום י"ג מידות'‪.‬‬ ‫את מקור ה'חיים' העליונים‪ .‬אנו מתדבקים באור פני מלך‬ ‫התלויות במחשבה כגון יחוד ה' ואמונת ה' וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫ביום התשיעי ‪ -‬ערב יום הכיפורים ‪ -‬ננסרים ספירות 'הוד‬ ‫חיים‪ ,‬מעתירים 'זכרינו לחיים'‪ ,‬וממשיכים עלינו חיים חדשים‬ ‫ויש שמשקיעים בהתבוננות בגדלות ה'‪ ,‬אבל קשה לומר‬ ‫ממקור החיים העליונים' כמו שכתב רביה"ק מקאמארנא באוצר‬ ‫יסוד מלכות' כמציאות בפני עצמן‪ ,‬ויש לנו יכולת להודות‬ ‫שהתענוג שלהם הוא מדביקות הבורא כי זהו המקום היותר‬ ‫החיים (פר' בהר) וזל"ק‪ :‬ועל ידי השופר יוצא חיות מחודש מאור‬ ‫ולהתקשר ולעשות‪ ,‬כדי שנוכל לבחור להשתמש בהם עבור‬ ‫נעלם‪ ,‬ושם נבדק האדם ונידון ביום ראשון של ראש השנה‬ ‫אין סוף‪ ,‬ונעשה כבריה חדשה תתחדש‪ ,‬ומזה הענין בא לכל השנה‬ ‫הגדלת מלכותו בפועל ובמעשה‪ ,‬שזהו החלק של 'לעשותו'‪,‬‬ ‫ועל כן הוא 'דינא קשיא'‪.‬‬ ‫התחדשות המוחין בכל יום‪.‬‬ ‫היינו ליקח את כח התשובה שמגלה שמצד מהותינו הפנימית‬ ‫אנו רוצים רק את הבורא ית' ולעשות על ידו את הפעולות‬ ‫ובכדי להמתיק דין זה תוקעין בשופר שמגלה שבפנימיות‬ ‫ענין זה נדרש היטב על ידי רביה"ק הדמשק אליעזר (תשובה‬ ‫והעשיות שאנו מחוייבים בהם מן התורה‪ .‬וביום זה באשמורת‬ ‫יש תענוג לאדם מדביקות הבורא‪.‬‬ ‫בתחילת זוהר חי ח"ג) וזל"ק‪ :‬ומעתה אחי הנעים אתן לכם טעם‬ ‫הבוקר ממתיקים הגבורות המתגברות ביסוד על ידי שחיטת‬ ‫כמו כן ביום השני ננסרת החכמה שהיא הכח להאמין‬ ‫הגון לכל הימים טובים המשמשין ובאים‪ ,‬היינו ר"ה יוה"כ‬ ‫התרנגולת‪.‬‬ ‫ולהיות מחובר עם דברים שהם למעלה מהשגת השכל‪ ,‬ואנו‬ ‫סוכות שמיני עצרת‪ ,‬וזהו טעם למה ב' ימים של ר"ה הם כל‬ ‫ענייני ראש השנה‬ ‫אמרי קודש‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫דברות קודש‬ ‫"כדי שתמליכוני עליכם"‬ ‫יש בה ג"כ טובת והנאת הגוף‬ ‫הקב"ה עלינו‪ ,‬וגם זה רק מתוך שמחה‪.‬‬ ‫מצינו בגמ' (ר"ה ט"ז א') תניא א"ר יהודה משום ר"ע מפני מה אמרה תורה‬ ‫הביאו עומר בפסח‪ ,‬מפני שהפסח זמן תבואה‪ ,‬הוא אמר הקב"ה הביאו לפני עומר‬ ‫ועזרא אמר (נחמיה ח' י') ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו‬ ‫בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות‪ .‬ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי‬ ‫מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו‪ ,‬ואל תעצבו כי חדות יהוה היא מעזכם‪.‬‬ ‫הלחם בעצרת‪ ,‬מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא‪ ,‬אמר הקב"ה הביאו לפני שתי‬ ‫וכן האריז"ל דיבר על בכיה והכוונה על בכיה מתוך שמחה‪.‬‬ ‫הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן‪ .‬ומפני מה אמרה תורה נסכו מים‬ ‫ואומרים משום הרבי מקאצק שראה לאחד שקרא שמע בכונה יתירה ונענע‬ ‫בחג‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה‪.‬‬ ‫ראשו לצדדים וכו'‪ ,‬המתין לו עד שסיים‪ ,‬ומשסיים אמר לו 'מה כיוונת?' ענה לו‬ ‫ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות‪ .‬מלכיות‪ ,‬כדי שתמליכוני‬ ‫'את הכתוב בשו"ע‪ ,‬להמליכו בשמים ובארץ ובארבע רוחות'!‪ ,‬א"ל הרבי 'להמליכו‬ ‫עליכם‪ ,‬זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה‪ ,‬ובמה בשופר‪.‬‬ ‫על עצמך שכחת'‪....‬‬ ‫ובתוספתא שם (פ"א הי"ב) הגרסה שונה במקצת‪ ,‬אמר רבי עקיבה אמרה‬ ‫ואפשר שבאותה מדה שממליכים את הקב"ה כך באותה מדה נזכרים לפניו‪ ,‬כי‬ ‫תורה‪ :‬הבא עמר שעורין בפסח‪ ,‬שהוא פרק שעורין‪ ,‬כדי שתתברך לכם תבואה‪.‬‬ ‫הא בהא תליא‪ ,‬ודו"ק‪ .‬ולכן אמירת פסוקי זכרונות נסדרו אחרי מלכויות‪.‬‬ ‫הבא חטים בכורים בעצרת‪ ,‬שהוא פרק אילן‪ ,‬כדי שיתברכו עליך פרות אילן‪ .‬הבא‬ ‫נסוך המים בחג‪ ,‬כדי שיתברכו עליך מי גשמים‪ .‬אמרו לפניו מלכיות‪ ,‬זכרונות‬ ‫ומובא בשם זקה"ק רבי יעקב משה מקאמארנא זי"ע ששמע מהמגיד מטוריסק‬ ‫ושופרות‪ .‬מלכיות‪ ,‬כדי שתמליכוהו עליהם; זכרונות‪ ,‬כדי שיבא זכרונכם לטובה‬ ‫זי"ע‪ ,‬ששמע מזקינו בעל 'מאור עינים' בשם הבעל שם טוב‪ ,‬שהחל מיום ט"ו‬ ‫לפניו; שופרות‪ ,‬כדי שתעלה תפלתכם בתרועה לפניו‪.‬‬ ‫באב‪ ,‬שמכל ברכה שמברך אחד את חבירו בברכת השנים נוצר הימנה מלאך‪.‬‬ ‫והם המלאכים המליצים עליו בעמדו בדין בימים הנוראים‪.‬‬ ‫בהשקפה ראשונה הדברים כאן טעונים הבנה‪.‬‬ ‫יעזור הקב"ה שנזכה לשנה טובה ומתוקה אכי"ר‪.‬‬ ‫שהרי כל הדברים המנויים כאן הינם לתועלת מיידית והנאת האדם על אתר‪.‬‬ ‫הברכה בתבואה‪ ,‬הברכה בפירות‪ ,‬הברכה בגשמים‪ ,‬זיכרון לטובה אצל הקב"ה‪,‬‬ ‫ועליית התפילה‪ ,‬כל אחד מבין שכל אלה הם לרווחת האדם‪ ,‬אולם‬ ‫המלכת הקב"ה על האדם מה תועלת מיידית ומורגשת יש בה‬ ‫‬ ‫לתועלת הגוף‪ ,‬וכיצד נאמרו הדברים מפי רבי עקיבא בנשימה‬ ‫אחת ובחדא מחתא‪.‬‬ ‫ונראה לבאר כי מיסודות האמונה יש כאן‪ .‬ולהבדיל אלפי הבדלות‬ ‫בס"ד‬ ‫מאומות העולם עובדי אלילים‪.‬‬ ‫כי גויי הארצות אינם חיים את חייהם בידיעה שאחד מלמעלה‬ ‫סליחות‬ ‫עומד וצופה במעשיהם‪ ,‬ואינם חושבים וזוכרים כלל באליליהם‬ ‫יום רביעי ליל י"ג תשרי‬ ‫יערוך כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א את השוה"ט‬ ‫סליחות מוצאי מנוחה (בהיכל ביהמ"ד הגדול) ‪12:40 ...................‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא קדישא של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‬ ‫סליחות שאר הימים בשעה ‪ 12:30‬בלילה בהיכל ביהמ"ד הגדול‬ ‫מדי יום‪ ,‬אלא עושים מעשיהם לטוב ולרע כחפץ לבם‪ .‬באין תורה‬ ‫ובבוקר כל חצי שעה מהשעה ‪ 5:45‬בשטיבל א' למעלה‬ ‫סליחות 'זכור ברית' ער"ה (בהיכל ביהמ"ד הגדול) ‪5:30 ................‬‬ ‫שמחייבת אותם‪ ,‬ורק לעתים מזומנות נזכרים בו ואז עולים לרגל‬ ‫מנחה עריו"ט ‪6:15 .......................................................‬‬ ‫התרת קללות ונדרים אחרי התפילה‬ ‫לאליליהם ומנסים לרצות אותם בקרבן ובמנחה‪ ,‬שלדעתם אם לא‬ ‫סדר זמנים 'ירח האיתנים' תשפ" ז בחצה"ק קאמארנא‬ ‫שחרית (ברכות) ‪9:15 ......................................................‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫מנחה ‪6:00 ................................. ................................‬‬ ‫לאחמ"כ סעודה שלישית בסוכה הגדולה ברחבת בית מדרשינו‬ ‫מנחה ער"ה ‪6:40 .......................... ................................‬‬ ‫יעשו כן שמא יחרה בהם אף האליל ותגרם להם רעה‪ .‬או שמא‬ ‫מעריב מוציו"ט ‪ ...............................................‬בזמן ר"ת‬ ‫תפילת שחרית ב' הימים (אדון עולם) ‪8:00 ............................‬‬ ‫במוצאי יום טוב ראשון‬ ‫תקיעות שופר וקריה"ת ביום השני (משוער) ‪11:00 .................‬‬ ‫נזכרים בו בעת צרה‪.‬‬ ‫יתקיים זכר ל'שמחת בית השואבה' במיני זמר בתופים ומחולות‬ ‫מנחה שב"ק יום א' ‪6:25 .................................................‬‬ ‫ב'היכל הגדול' בשעה ‪[ 8:30‬עזרת נשים פתוחה]‬ ‫מנחה יום ב' [לאחמ"כ תשליך במבוא ליד השטיבלאך] ‪6:20 ...............‬‬ ‫לאחמ"כ שוה"ט ונעילת החג בהיכל ביהמ"ד הגדול [ערבית בזמן ר"ת]‬ ‫עצם עבודת האליל גם הוא אינו נעים‪ ,‬והוא מפחיד ומבהיל‪.‬‬ ‫חול המועד‬ ‫שחרית מנין המרכזי של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ב'היכל הגדול' ‪9:00 .......‬‬ ‫עשרת ימי תשובה‬ ‫באים לפנים מעונים מגולחים ובגדיהם פחותים‪ ,‬עתים חלוצי כתף‪,‬‬ ‫שחרית בשאר השטיבלאך כל ‪ 20‬דקות‬ ‫מנחה ‪6:10 ................................. ................................‬‬ ‫סליחות כל חצי שעה מהשעה ‪ 5:30‬בשטיבל א' למעלה‬ ‫מנחה צום גדליה ‪6:20 ...................................................‬‬ ‫ועתים פוצעים עצמם וניגר דם מהם‪ .‬ועוד כיו"ב‪ .‬מביאים לו את‬ ‫שיעורי תורה ע"י הרבנים הגאונים בין מנחה לערבית‬ ‫מעריב ‪7:40 ................................ ................................‬‬ ‫מעריב צום גדליה ‪7:07 ..................................................‬‬ ‫המנחה אשר בידם לרצותו‪ ,‬ופונים והולכים לדרכם‪.‬‬ ‫שבת שובה‬ ‫הושענא רבה‬ ‫מעריב ליל הוש"ר ‪7:00 .................................................‬‬ ‫מנחה וקבלת שבת ‪6:35 ................................................‬‬ ‫לעומת זאת עם ישראל שכל השנה וכל חייהם חיים ב'עין רואה‬ ‫שחרית (ברכות) ‪9:15 .......................................................‬‬ ‫קריאת משנה תורה ‪7:20 ................................................‬‬ ‫בשעה ‪ 8:30‬עריכת שוה"ט סעודת דוד מלכא משיחא‬ ‫לאחר התפילה קידושא רבה לרגל שבת יארצייט‬ ‫ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים'‪ ,‬והרי זה ממש המלכת‬ ‫של כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א‬ ‫ולכבוד אושפיזא דדוד מלכא משיחא‬ ‫אמירת תהילים ‪11:00....................................................‬‬ ‫דרשת שבת שובה‬ ‫הקב"ה עליהם‪ .‬וזו בקשתם בתפילת ברכת החודש‪" ,‬חיים שיש בהם‬ ‫שחרית הושע"ר ‪( 8:00 ..........................................‬ברכות)‬ ‫ע"י הגאון דומ"ץ קהילתינו שליט"א בשב"ק בשעה ‪ 5:20‬בהיכל הגדול‬ ‫מנחה ‪6:20 ................................. ................................‬‬ ‫אהבת תורה ויראת שמים"‪ .‬הרי זה שבכל עת יראת ה' על פניהם‪,‬‬ ‫שמחת תורה‬ ‫בזמן הדלה"נ תתקיים בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לאחמ"כ סעודה שלישית [ערבית בזמן ר"ת]‬ ‫והמה מחוברים בו תדיר‪ ,‬וממילא מיישרים אורחותיהם לפי התורה‪,‬‬ ‫מעמד "לחיים" ופרידה מן הסוכה ותפילת מנחה בסוכה‬ ‫ערב יום כיפור‬ ‫וכל מחשבתם בקב"ה אינו כאחד שעושה רע ועושים לו נחת רות‬ ‫לאחמ"כ תפילת מעריב והקפות‬ ‫שחרית ‪9:00 ............................... ................................‬‬ ‫שחרית מנין המרכזי ‪7:00 ...............................................‬‬ ‫קידושא רבא ב'היכל הורוויץ'‬ ‫חלוקת האניג לעקח לאחר התפילה ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫כדי לרצותו‪ .‬וכנ"ל‪ ,‬אלא שקרובים אליו מאוד ודבוקים בו‪ ,‬וכשהם‬ ‫יזכור‪1:20 :‬‬ ‫כל הנערים (משוער) ‪1:00‬‬ ‫מנחה ערב יום הכפורים ‪2:30 ..........................................‬‬ ‫מנחה ‪5:00 ................................. ................................‬‬ ‫מקיימים עלייה לרגל אין זה זמן מאויים כלל‪ ,‬אלא אדרבה קרבתם‬ ‫יום הקדוש‬ ‫סעודה ג' ושוה"ט 'נעילת החג' בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫מעריב מוציו"ט ‪ ...............................................‬בזמן ר"ת‬ ‫כל נדרי ‪6:30 ............................... ................................‬‬ ‫אליו נעימה וטובה להם מכל‪ .‬בבחינת 'ואני קרבת א‪-‬להים לי טוב'‪,‬‬ ‫הבדלה ותיכף לאחמ"כ הקפות שניות בתוף ומחול בהיכל הגדול‬ ‫שחרית (אדון עולם) [יזכור משוער ‪7:45 ............................ ]12:00‬‬ ‫מנחה ‪4:30 ................................. ................................‬‬ ‫והדביקות בעליה לרגל אינו אלא מתוך שמחה‪ ,‬ונצטווינו על אכילת‬ ‫נעילה (משוער) ‪5:30 .......................................................‬‬ ‫ְויוֹ ם טוֹ ב ָהיָ ה עוֹ ֶׂשה ְב ֵצאתוֹ ְב ָשלוֹ ם ִמן ַהק ֶֹׂדש‬ ‫בשר ושתיית יין ושמחה עצומה‪.‬‬ ‫קידוש לבנה ושוה"ט בתופים ובמחולות לכלל אנ"ש וב"ב בשעה ‪9:30‬‬ ‫א"כ המלכת הקב"ה עלינו [ועל כל מעשיו] אינו אלא טובה‬ ‫עצומה שמשפיעה על כל ארחות חייהם‪ ,‬ואולי הטובה ביותר מכל‬ ‫‬ ‫הדברים המנויים לעיל‪.‬‬ ‫והראש והשורש לכל זה הוא יום ראש השנה שבו ממליכים את‬ ‫מכון "אוצרות קאמארנא" שע"י מרכז מוסדות קאמארנא בארה"ק | רח' מרים הנביאה ‪ 14‬רמת בית שמש | טל‪ 072-25-25-800 .‬פקס‪ | 072-25-25-801 .‬להערות ולקבלת הגליון ‪otzrot.komarne@gmail.com‬‬