אוצרות קאמארנא · Oitzres Kamarna — ראש השנה (2026-09-07)

גיליון רכג
ראש השנה ה'תשפ"ז
גליון מוגדל -לרגל יום ההמלכה -ראש השנה ה'תשפ"ז
פנינים על סדר הפרשה
מתוך אוצר ספרי רבותינו אבני אוצר אוצרות הפרשה במשנת רבוה"ק
מבוארים בשפה שוה לכל נפש אוצר החיים
הפיוטים בימים הנוראים בזוכרו את עונותיו ,ונפחד ונרעד ,ואין לבו ברשותו מובא בשם הבעש"ט (כתבי קודש כב' ):כל מה שיפול
לשוב אל ה' ,הרי זה נכתב לאלתר למיתה .סימן לדבר, לאדם מחשבות בראש השנה ,הם הכתיבה ,הן לטוב
הכל נתחבר ברוח הקודש כפי ששמעו ממלאכי מעלה המחשבות המבלבלות אותו ,ומפיגין את לבו באימת הן שפל חס ושלום ,והמחשבות רעות צריך להמתיקם
מות ,משא"כ הצדיקים ,הגם שהם זוחלים ורועדים ולעשות מלחמה עם היצר הרע שהוא מפיל במכוון
מענין הפיוטים של אחינו בני אשכנזים ,מרן האר"י היה
אומר כשהיה מתפלל בקהילה קדושה אשכנזי כל היוצרות וזולת מאימת השי"ת ,הם בוטחים בישועתו וחסדו ,ומתחזקים המחשבות האלו'.
ופיוטים שחברם הקליר ורבנו שמעון הגדול וכיוצא ,ובאמת הכל במחשבתם הכתיבה לטובה .והגם שבאים לו איזה כעין זה מובא בספה"ק דרכי צדק (ר"ה) :גילה
נתחבר ברוח הקודש כפי ששמעו ממלאכי מעלה וכל הפיוטים הרהורים ומזכירים לו עונותיו ,אשר הם רומזים על רבו של מורי [המגיד ממעזריטש] דבראש השנה ויום
דיברו ברוח הקדש כמו תהלים של דוד המלך עליו השלום, הקטרוג למעלה ,מ"מ הם מסיחים דעתם אל גודל כיפור הכתיבה הם המחשבות שחושב ,לכן ירגיל עצמו
ויכול להפסיק אפילו באמצע פסוק של קריאת-שמע ומכל- התשובה ועזיבת החטא מהיום והלאה ,ובקבלת עול ביומי דדינא בר"ה לחשוב על עצמו ועל כל ישראל
שכן באמצע פרק ובין פרק לפרק ,ולכך בימים נוראים היה מרן מלכות שמים ,ולבטוח בחסדו הגדול וכו' ,עכ"ל.
מתפלל בקהלה קדושה אשכנזים והיה מתפלל נסח אשכנזי רק מחשבות טובות לחיים ולשלום ולא ישגיח על כל
ואומר הפיוטים ויוצרות כסדר. וכתב רביה"ק מקאמארנא סימנים רעים ח"ו ,כי היצר במתכוון
זי"ע בספרו מגילת סתרים וזל"ק:
זורק במחשבתו מחשבות לרע" ,בראש השנה ,ליל א' .חלמתי
כולם נתקנו ברוח הקודש תר"ז .בראש השנה ,ליל א' .חלמתי
כגון מחשבות מיתה ,לכן ירחם חלום ארוך ,וראיתי שיש עלי
מרן האר"י בימים נוראים שהיה מתפלל בין האשכנזים היה חלום ארוך ,וראיתי שיש עלי דינים
על עצמו וידחה אותן המחשבות ,דינים קשים [ואחר כך ראיתי,
אומר כל הפיוטים של ברכת קריאת-שמע ,ופסק שאין בזה הפסק, קשים [ואחר כך ראיתי ,שאני הולך
ע"י שיחשוב בעצמו שהוא רוצה שאני הולך בשערות על ראשי.
ובפרט שכולם נתקנו ברוח הקודש והיה משבח כל פיוטי אשכנזי בשערות על ראשי .ואמרתי בלבי,
למסור נפשו ביד גוים להיות נהרג ואמרתי בלבי ,שבוודאי אלו
של כל השנה ופסק שאין בזה הפסק ויכול לאומרם בכל הזמנים,
ולכן מי שעומד בצבור ושותק ואינו אומר עליו נאמר תועבת השם
שבוודאי אלו השערות מורין על
לקיים מצות עשה השערות מורין על דינים] על קדושת השם
כל גבה לב ,גאה וגאון שנא השם ,וכל המתיהר נופל בגיהנם.
דינים] רחמנא ליצלן ,וביום מסרתי
את נפשי ,והתפללתי בשמחה רבה.
רחמנא ליצלן ,וביום מסרתי 'ונקדשתי' וכו' .ע"כ.
מרן הקדוש הרבי בעל שם טוב נהג שלא לאמרם ,ומחמת וכשהגביהו את ספר התורה ,נראה
בשמחה והדברים מבהילים כיצד עיקר את נפשי ,והתפללתי
זה נתפשט המנהג בינינו שלא לאמרם ,ורבנו הקדוש מורנו הרב לי הפסוק 'וראית אותה ונאספת אל
הדין בר"ה נמשך על האדם כפי רבה .וכשהגביהו את ספר
להכתב בספר החיים -גורם בכך התורה ,נראה לי הפסוק 'וראית עמיך' (במדבר מ ,יג) ,ולא השגחתי
מחשבתו ,ואם חושב שהולך
אלימלך מליזענסק נהג לאמרם בראש השנה ויום הכפורים
להכתב שם ,וחלילה יכול לעורר אותה ונאספת אל עמיך' ,ולא [כלל] על זה ,והתפללתי תפילת
מהטעם שמרן האר"י אמרם באותו הפעם וכך מנהגנו בראש
השגחתי [כלל] על זה ,והתפללתי מוסף באור צח .ובליל שני חלמתי,
השנה ויום הכפורים לאמרם מטעם זה.
תפילת מוסף באור צח" שנתגלה הכתר עליון ברחמיו,
דין.
רבי אלעזר הקליר הוא רבי אלעזר בן רשבי בעצמו וזה ענין ה'סימנים' שאוכלים
ונמתקו הדינים .והרב בית יוסף
רבי אלעזר הקליר הוא רבי אלעזר בן רבי שמעון בן יוחאי בר"ה ,כמו שתיקנו חכמינו ז"ל
היה מליץ טוב בעדי ,ונשאר רק גניבה ,וגם זה נמתק,
בעצמו ולא ניצוץ ולא גלגול באין פנים ,וכך קבלה ביד רבותינו (הוריות יב .כריתות ו' ).השתא דאמרת 'סימנא מילתא
בעלי התוספות ,והסכים ברוח קדשו מרן האר"י לרוח קדשם ונגנב רק סכין וכף כסף .עכד"ק.
היא' ,לעולם יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא,
האמת של בעלי התוספות. ומובא מהרה"ק מוהר"נ מלעכוויטש זי"ע (תורת
כרתי וסילקא ותמרי'.
אבות לר"ה אות ז') וזל"ק :אם כי ראש השנה הוא יום
הפיוטים צורך התפלה ורזין נפלאין לפתוח שערי רצון לכאורה ,בכל דבר אפשר לראות סימן לטוב וסימן הדין על כל באי עולם ואין אדם יודע מה יהיה דינו ,עם
הפיוטים של תפלת שמונה-עשרה של ימים נוראים ראיתי להיפך ,כאשר מעלים על השולחן רימון אדום ,אפשר כל זה לא יעלה אפילו במחשבתו אופן הרע רח"ל ,שלא
למורי דודי הקדוש מורנו הרב צבי שצוה לשליח-ציבור שלא להסתכל על חיצוניותו ולראות בו סימן של דין כמו ימשיך חס וחלילה על ידי זה דינים אליו ,אלא יבטח
להפסיק עד אחר מחיה המתים ,ויתחיל ימלוך ויאמר כל הפיוט גוון האדום ,אך אפשר להביט בפנימיותו ולראות את בחסדי השם יתברך.
עד גמירא ,וכן מנהגנו ,אבל האומר פיוטים קודם התפלה הוא ריבוי הגרעינים הרומזים לריבוי הזכיות.
כעוף המשורר ביער כי כל הפיוטים כלם צורך התפלה וסודות וביותר צריך להזהר בימי הדין ,שאז יש רושם גדול
ורזין נפלאין ויחודים ושמות לפתוח שערי רצון ושערי תפלה ואכן זאת עבודתינו ,לראות בכל דבר את הסימן על מחשבת האדם להכריע על עצמו ועל אחרים על
וחסד וברכה ,וכן בכל השנה ברגלים ובפרשיות מן הראוי לומר הטוב שבו ,ו'סימנא מילתא היא' ,להראות שאנו בטוחים ידי המחשבות ועל ידי החששות ,כנודע מה שהביא
עד מחיה המתים ויאמר הפיוטים בין ברכה לברכה והוא הנכון: שהשי"ת הולך להטיב עמנו .כי זהו עבודת היום ,להאמין רביה"ק מקאמארנא זי"ע (אוצר החיים פר' קדושים ,נוצר
שולחן הטהור ,סי קיב ס"א ,סי' סח סעי' א-ז בטובו וחסדו יתברך עד שלגודל האמונה בחסדו הגדול חסד פ"ד מ"ח) על תלמיד הבעש"ט הק' שעורר קטרוג
אנו עושים 'סימנים' כאילו הוא כבר דבר מוחלט אצלינו על חבירו על ידי מחשבתו ואחר כך המתיקו על ידי
הפיוטים שנתחברו ע"י זרובבל בן שאלתיאל שהולך להטיב לנו בזאת השנה ובכל דבר שאוכלים שעלה ברעיונו מליצת זכות על חבירו .ויתמלא חוזק
ובטחון ,בבחינת 'חדות ה' היא מעוזכם' ,ויעשה את רואים בכך סימן לטוב.
פיוט הקדוש 'האוחז ביד' וגו' 'וכל מאמינים' חברו זרובבל בן
שאלתיאל .כן שמעתי מפי קדוש אדמו"ר חכם הרזים מהרי"א המוטל עליו לעורר רצונו לעבדו בלבב שלם ולקבל עול וראה עבודת ישראל (פר' נצבים) :ידועים דברי
מקאמארנא זי"ע. מלכות שמים ,ואל יפנה לבבו לדברים המעלים בלבו אדונינו מו"ר הגאון מהד"ב זצ"ל ,כי הכתיבה לחיים
עתרת שלום להרה"ק רמ"מ מבוריסלוב דף עא. מורך ופחד ויסלק אותם מהרה בכל מיני תחבולות. בספר ,פירושו החקיקה במחשבתו של אדם ,כי הרשע
נערך ע"י הרה"ג ר' יוסף מאיר סאפרין שליט"א הנהגות ומנהגי הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע
מלוקטים מתורת רבוה"ק מקאמארנא זי"ע בהי<כ מכי<ם
ָּג ׁ ִשים מוּל ֲארוֹן ַה ּקֹ ֶד ׁש ְּב ֵא ָימה ְל ׁ ַש ֵּכ ְך ַּכ ַעס וְ ֵח ָמה
על עבודת רבוה"ק מקאמארנא זי"ע ללמד זכות על בני ישראל בימי ראש השנה
מליצת זכות וקרא את שמו גם כן פינחס". ויושר יליצו בעדינו חיות אש
מעשה נפלא בענין זה מביא הגה"צ רבי אהרן אויש זצ"ל בימי הדין הנוראים היתה עבודה מיוחדת אצל צדיקי הדורות,
אב"ד לופעני [נולד תרל"ו – נלב"ע תש"כ ,מתלמידי הערוגת באין מליץ יושר מול מגיד פשע לפעול המתקת הדינים ולהמליץ טוב על ישראל ,וכפי שכתב
הבושם ,תשובה אליו בשו"ת ערוגת הבושם החדש סי' רי"ח], גם רבותינו הקדושים בעצמם עסקו בעבודה זו ,להמליץ רביה"ק מקאמארנא שגם צדיקי הדורות הנמצאים בעולמות
בספרו 'פרי אהרן' (פרשת בראשית): טוב על ישראל ולהפך בזכותם ,והחסידים המקיפים אותם זכו העליונים עומדים לפני כסא הכבוד ומלמדים זכות על ישראל,
לראות עין בעין איך הם עוסקים באמירה לגבוה ,ומעתירים כמובא בחומש היכל הברכה (בראשית מו:).
עובדא שמעתי בימי ילדותי ,מהצדיק קדוש ה' רבי יצחק
בתחינה בעד עם ישראל. "כי המקטרגין עומדין לטרוף טרף ,לחטוף נשמות לטורפן
אייזיק מקאמארנא זי"ע ,כי פעם אחת בראש השנה בכה מאוד
בעת תפלת שמונה עשרה ,ושהה זמן רב בבכיה ,ופתאום עמד וכפי שכתב רבי ברוך שליכטר ז"ל (בית קומרנא עמוד :)106 ולבולען ,ובני אלהים עומדין להתיצב על ה' ,ליתן להם פיתקין
מלבכות ,וראו את פניו צהלה ושמחה ,ושוב התפלל בשמחה "לפעמים הסביר [הרה"ק מהרי"מ מקאמארנא זי"ע] את דדינין ,ומארי דדינא אריה וכפיר שואגים שאג ישאג אל נוהו
ובטוב לב. דבריו ביידיש באמצע חזרתו בתפלה ,זוכרני שבראש השנה פעם נוה ישראל ,ואז בעת התגברות תוקף הדין על עם הקודש,
בהגיעו למלים "באין מליץ יושר מול מגיד פשע" חזר על המלים 'אשר יקרא עליו מלא רעים' (ישעיה לא ,ד) ,כי נאספין עליו
וכאשר גמרו התפלה ובאו לביתו לעשות קידוש ,כנהוג,
פעמים אחדות ,ואחר כך ביאר כוונתו ביידיש לאמור' :רבונו אסיפות רעים ,הן הן שבעה הרועים אברהם יצחק יעקב משה
הגיש הגבאי ממעשה אופה לפני החסידים ,ואחר כך הביא
של עולם! 'אם אין לנו מליץ יושר' שימליץ טוב בעדינו' ,מול' אהרן יוסף דוד ,למליץ טוב ,ולהוציא זכויותיהן של ישראל,
משקה עם דגים כדרכם של צדיקים .ויהי בראותו שמביאים
כרות את 'מגיד הפשע''( .מלשון 'כי אמילם' ,תהלים קיח יג)". ולהבעית השטן ,ולסתום פה המקטריגים ,וכן נאספין כמה וכמה
הדגים על השולחן ,התחיל לצעוק בקול על הגבאי ,כי לא ישים
רבי אברהם אבא זיס גם מוסר על עבודה נפלאה זו בספרו צדיקים למטה לעורר רחמים על ישראל ,לכותבן ולחותמם בספר
הדגים על השולחן ,ולא יתן לאכול רק רקיקים ,ויהי לפלא.
מנהגי קומרנא: החיים ,והן הן רועים של ישראל ונאספין להמליץ טוב" עכ"ל.
ובמוצאי ראש השנה באו אצלו חסידים ואנשי מעשה
"בכל מקום שהיה מגיע למלה המרמזת על דינים היה מזמזם וכן כתב רביה"ק הדמשק אליעזר (ח"ד ג" ):נשמות צדיקים
ממקורבים שלו ,ושאלו אותו על שני החידושים אשר לא הורגלו
נעימה מלאת יגון וכיסופים ,והיה נראה שכוונתו להמתיק שכבר היו בעולם הזה ,והם בעולם העליון ,כשבא עשרת ימי
בזה ,אחד ,למה בעת אשר עמד בתפלה שהה בבכייה כל כך
את הדינים". תשובה ,ובפרט ראש השנה ,רואין הם ומסייעים לשירות ותשבחות,
בתפלת שמונה עשרה ,ואחר זה צהלה פניו מתוך שמחה .והשני,
כי הם אז מליצי יושר עבור ישראל הקדושים כנודע" עכ"ל.
אשר לא נתן להגבאי לשום הדגים על השולחן. "הרה"ק מהרי"מ היה אומר דברים שונים בתפלתו .כשאמר
והשיב להם" :דעו נא רבותי ,כי היום היה קטרוג גדול 'לדור ודור' הוסיף – 'מאמע רחל מאמע לאה' (אמא רחל אמא שם בן נח
בבית דין של מעלה ,אשר בשום אופן לא נראה מקום שיתגברו לאה) ,ב'ובכן תן פחדך' וכו' הזכיר בפיו את זכות האבות שנרמז רביה"ק ההיכל הברכה מקאמארנא זי"ע נתפרסם בעיניו
המליצים טובים ,כי לא היה שום מבוא להמליץ ,אמנם אחר כך בהם לפי דברי הזוה"ק .בסדר העבודה כשהזכיר "ומעבירין הצופיות למרחוק ,שבילי דשמיא היו נהירים לפניו יותר משבילי
התחיל לומר בפני הדיינים' :אמת כי חטאו ופשעו כזה וכזה, לפניו פרים ואלים וכבשים" היה אומר' :פרים – אברהם ,אלים קאמארנא ,רגעים נוראים היו במחיצתו בכל ליל ראש השנה,
אבל הלא אין שום נברא בעולם אשר לא חטא ,כי כן נראה – יצחק ,וכבשים – יעקב' כדי לעורר זכות אבות (עיין מדרש כשהיה מספר מה מתרחש באותה שעה בבית דין של מעלה,
בדור אדם הראשון ובדור המבול ,ואף על פי כן 'וירח ה' את רבה פרשת אחרי כא י) .וכשאמר בליל יום הכיפורים את ומגלה אודות צדיקים מהדורות הקדמונים שהכניסו עצמם
ריח הניחוח'' ,ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף עוד לקלל את האדמה מאמר הזוהר 'קם רבי שמעון' היה מפרש בפיו' :קם רבי שמעון בעבי הקורה להמליץ טוב על בני ישראל.
בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו'' ,ולא אוסיף עוד להמליץ טוב על ישראל'".
וכפי שכתב הרה"ק רבי שם קלינבערג מזאלושיץ זי"ע
להכות את כל חי כאשר עשיתי'' ,ועל ידי זה נמתקו הדינים הי"ד ,בן הרה"ק רבי אברהם מרדכי מזאלושיץ זי"ע בן הרה"ק
אמירתו לגבוה
ונשתתק הקטרוג .ולכן נח דעתי ,והפסקתי מלבכות ,כי הפיח רבי מנשה יעקב קלינגבערג זי"ע ,חתן רבינו ההיכל הברכה:
גם בגוף נוסח התפילה [בעיקר בפיוטים] הוסיפו רבותינו
בקרבי רוח חיים ,ושמחתי מאוד שיצא הדין לטובה". "הנה בליל א' דראש השנה אחר 'המוציא' ,מנהגו משנה
כמה תיבות כדי לעורר רחמים על בני ישראל ,וכפי שכותב
"אבל כאשר הביאו את הדגים ,יראתי שמא יתעורר הקטרוג, רבי אברהם אבא: לשנה לומר מי המה המליצי יושר של זו השנה ,וכמוהו הרבה
כי הדגים באמת לא חטאו ,דהא כתיב (בראשית ז ,כב) 'מכל ענינים שאין דרכי להעלות אותם על הכתב מטעם הכמוס אצלי".
"בפיוט 'לאל עורך דין' היה הרבי מוסיף 'לצופה הנסתרות
אשר בחרבה מתו' ,עיין רש"י 'ולא דגים שבים' ,וכן הוא בגמרא "והנה בשנה זו שנולדתי ,אמר בראש השנה ,שבזו השנה
הטובות ביום דין' .בפיוט 'ונתנה תוקף' אמר בלחש את הדברים
סנהדרין (דף קא ):כי המה לא השחיתו את דרכם ,על כן צוויתי הרעים ,כגון 'כמה יעברון' 'ומי ימות' 'ומי לא בקצו' וכו' .ובפזמון הוא שם בן נח המליץ יושר עבור הכלל ישראל ,והבטחתי לו
להוציא את הדגים מעל השולחן" ,עד כאן שמעתי. 'וכל מאמינים' היה דרכו לומר 'הנוהג חסדו עם כל דור'". שנכדי הראשון שיולד בשנה הזאת אקרא על שמו".
ונשמע פתגם 'המלך' וכן בימי הסליחות היו לרבוה"ק נוסחאות מיוחדות לעורר "וכשנולדתי בעיר סקאלע וכתב כ"ק אאמו"ר ז"ל 'מזל
תפילתם של רבוה"ק היתה תמיד מלאה יחודים וכוונות רחמים על בני ישראל: טוב' ,וביקש ממנו שיכתוב איזה שם יקרא אותי .השיב לו' :וכי
עליונים וטמירים ,ובפרט בימים הנעלים הללו ,גם נעימות "בפיוט 'כי על רחמיך הרבים אנחנו בטוחים' אמרו 'ומנהיג שכחת מה שאמרתי בליל א' דראש השנה ,שהבטחתי לשם בן
את העולם כלו במדת החסד ובמדת הרחמים' .בפזמון 'מלאכי נח שנכדי הראשון שיולד בשנה זאת אקרא על שמו ,ומי שישאל
התפילה היו מכוונים על פי רזין עילאין ,כמו שכתב רבי ישראל
רחמים' אמרו בביטחה ' -אולי יחוס עם עני ואביון בודאי אותך על שם מי נקרא ,כך תאמר לו ,על שם בן נח'" עכ"ל.
פרנקפורטר ז"ל (שלשלת קאמארנא עמוד רפט):
ירחם' .בפזמון 'שלש עשרה מדות האמורות בחנינה' אמרו
בעת שנסע כ"ק מרן [מהרי"מ מקאמארנא] זי"ע רבי פנחס בן יאיר
בלשון ודאי ' -אמנם שבו כולם' ולא 'אם אמנם שבו' .ובפזמון
מגלייכענבערג בשנת תרס"ו ,היה אז שתי שבועות לפני ראש עובדא כעין זה מובאת גם בתחילת קונטרס 'אבדת הפר"ח'
'ה' ה'' – 'ועיר האלוקים מושפלת עד שתרחם עליה'' ,ובעד
השנה ,וישבתי גם אני בעגלה ,ושאל אז להגבאי ר' מאטיע ,הלא – תולדות הרה"ק רבי פינחס חיים מראזלא זי"ע בן רבי יהודה
עמך ישראל רחמים שאלי'".
הוא בעל תפלה בימים נוראים ,נשמע איך הוא אומר 'המלך'. צבי מראזלא זי"ע חתן רביה"ק הדמשק אליעזר מקאמארנא זי"ע:
כאשר השמיע ,שאלו מרן זי"ע כמה פעמים הוא מזמר קרבנות חובותינו וזכויותינו "מנהגו של זקנו -רבינו מהרי"א מקאמארנא ז"ל ,שכל
הנגינה שלפני המלך ,והשיב ,כי לא ידע ספורות. וכן כתב הגאון החסיד רבי ישראל פרנקפורטר ז"ל (שלשלת שנה ושנה בליל ראש השנה אמר אחר התפלה מי מאבותינו
אז אמר לו כ"ק כי צריך להיות שבעה פעמים ,ואמר אז קאמארנא עמוד שפב): ז"ל יהי למליץ על ישראל ,ועל שם זה המליץ קרא שם לכל
הטעם ,אשר אנכי לא אוכל לגלות בעט ברזל כי מוחי קטן בנוסח התפלה במוסף הימים טובים וימים נוראים היה הנולדים בזאת השנה".
מלהבין ,גם הנגינה שקודם שמונה עשרה הוא במנין ט"ו פעמים, מנהגו לומר 'קרבנות חובותינו וזכויותינו'. "ואז בשנת תזכ"ר אמר שהיה המליץ התנא האלקי רבי
ואמר גם כן הטעם. וכאשר שאל כ"ק אדומו"ר הגאון הקדוש מהרי"ד אב"ד פינחס בן יאיר ,וקרא לכל הילדים בזאת השנה שמם 'פינחס',
וכן מסר הרב החסיד רבי אברהם אבא זיס ז"ל (מנהגי בעלזא את כ"ק בנו אדומו"ר הרב הצדיק הרבי שלום זצ"ל וכן קרא את רבינו פינחס ,על שם רבי פינחס בן יאיר".
קומרנא) :לפני שהתחיל חזרת הש"ץ היה הרבי מזמזם כמה כי שמע שכ"ק אביו אומר 'זכויותינו' .השיב ,כי מובא שזכות "ובשנה הזאת נולד גם נכדו הגה"ק אדמו"ר [רבי פנחס
נעימות במספר שהיה מכוון כנגד שמות הקדושים. היתה לישראל שהיו מקריבין קרבנות ,ויאות להגה"ק מבעלזא. נתן] מרידיק זצ"ל ,בן רבינו הרה"ק מהרא"צ מקאמארנא ז"ל,
ענייני ראש השנה אמרי קודש
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א דברות קודש
והכי נקט בעל שמן ששון). עוד יש רמז במנהג אכילת הרובי"א ,כי הזכרו"ן עם
רובי'א ,עולה נוצ'ר ונק'ה .שהם ב' מזלות ,הח' והי"ג שכולל
רמזי הסימנים בליל ראש השנה
ויש לומר בזה ,דאין כאן 'סיבה' אלא 'סימן' .וראיה
הכל כידוע .והם שורש הרחמים העליונים הנוזלים מן אמרו חכמינו ז"ל (הוריות יב .כריתות ו :).השתא
לכך משיגרא דלישנא שלא אמר 'מאן דדמיך בריש שתא
לבנון מדיקנא עילאה דאריך ,ויש לעורר תרין מזלין עילאין דאמרת 'סימנא מילתא היא' ,לעולם יהא רגיל למיחזי
ידמיך מזליה' ,לשון עתיד ,אלא 'דמיך מזליה' לשון הווה,
שמהם נשפעים רחמים רבי'ם ור'ב חסד הנרמזים ברובי'א. בריש שתא קרא ורוביא ,כרתי וסילקא ותמרי' .כמו כן
וא"כ פשט הדברים הוא לא מפני שישן נרדם מזלו ,לא
נהגו בתפוצות ישראל לאכול ראש דג לסימנא טבא,
שהשינה היא הגורם שמזלו יתמעט ,אלא זה מעיד על בדרך זה יש לרמוז גם על אכילת סילק"א ,כי הזכרו"ן
עם סילק'א ,עולה 'צפנה נגבה קדמה ימה' .היינו לסלק ויש למצוא רמזי דחכמתא אמאי נקטו חכמים דווקא
האדם שאין לו מזל .שאינו מנצל את היום הנורא והאדיר
השונאים מארבע רוחות העולם על ידי שמעוררים זכרו'ן מאכלים אלו.
הזה לשמחה ותפלה ודביקות ותשובה וכו' שיש בו ביום
הזה לשנות לטובה את כל האדם ,ובמקום זה הוא ישן ליום ראשון הוא העונג הקדום ,שורש הכתר ,המתעורר והנה ראש השנה נקרא 'יום הזכרון' ,וסוד הדבר הוא,
ונרדם ,א"כ וודאי אינו בר מזל .שאינו מנצל את ההזדמנות בריש שתא. כי הזכרו"ן בכללותו עולה רפ"ח ,כי היום הרת עולם
שנותנים לו. גם יש לרמז מנהג אכילת כרת"י ,כי הזכרו"ן עם כרת'י, ויסוד הבריאה הוא רפ"ח ניצוצין ,כדכתיב (בראשית א,
עולה א'ל מל'ך יוש'ב ע'ל כס'א רחמי'ם .והוא ממש ענין ב) 'ורוח אלקים מרחפ"ת על פני המים' ואיתא מהאריז"ל
חשיבות המחשבות טובות היום הקדוש ,שיש לתברא חילא ותוקפא דדינא קשיא (ליקוטי תורה בראשית ג ):שתיבת 'מרחפת' היא אותיות
רפ"ח מ"ת ,ורומזת על רפ"ח ניצוצין שירדו להחיות את
ורחמי מתערן ,וע"י השופר עומד הקב"ה מכסא דין ויושב
אמרו חז"ל בסוף מס' הוריות שיהא אדם רגיל למיכל
על כסא רחמים. המלכים הקדמאין שמתו ונשברו קודם הבריאה כנודע.
(וי"א למיחזי) בריש שתא קרא רוביא סילקא וכו' ,והענין
עוד נהגו ישראל לאכול ראש דג ,והרמז בזה ,כי הזכרו''ן ולכן ראוי לכוון בזה בכל המינים שאוכלין בליל ראש השנה.
בזה ,שאין הכוונה שיש כאן עניין סגולי ,שאם אוכל המינים
עם רא'ש ד'ג ,עולה ולעולמ'י ע'ד תמלו'ך בכבו'ד .והוא שאנו כי רפ"ח הוא מידי דאכילה.
האלה יבוא לו שנה טובה ומבורכת .אלא שעצם ההזכרה
של כינוי השמות של הפירות והירקות וכו' מביאים לאדם ממליכים אותו היום למלך על כל העולמות ,ומעלים אותו ועל כן נהגו לאכול תמרי ,כי הזכרו'ן עם תמר'י ,עולה
מחשבות טובות[ .וכן מטי בשמיה דהרש"ב מליובאוויטש כעטרה לראשינו בקבלת עול מלכות שמים באהבה. תתקכ"ח ,והוא ארבע רל"ב של ארבע עולמות אבי"ע ,כי
שאמר "טראכט גוט וועט זיין גוט -חשוב טוב ויהיה טוב], כל עולם יש בו בפרטות ארבעה מילויי שם הוי"ה ,ע"ב
ואיתא בזוה"ק (תצוה קפד ):ועלמא עלאה לא יהיב ליה, מה שנהגו שלא לישן ביום ראש השנה ס"ג מ"ה ב"ן ,שעולים לסך רל"ב .וזהו יסוד כל הבריאה.
אלא כגוונא דאיהו קיימא .אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מובא בספרי הפסוקים בשם הירושלמי (הגם שלעת על דרך זה יש לרמז בענין הקר"א ,כי הזכרו"ן עם
מתתא ,כדין הכי נהרין ליה מלעילא .ואי איהו קיימא עתה לא מצאו מקומו איה) "מאן דדמיך בריש שתא קר'א ,עולה תקפ"ט ,והוא ה' אחרונה דשם ב"ן ומילויו,
בעציבו ,יהבין ליה דינא בקבליה .ועל כן כשהאדם מכניס דמיך מזליה" .ולכן רבים נזהרים לא לישון בר"ה ביום, כזה :ה' ,יו'ד ה'ה ו'ו ה'ה ,יו'ד ו'ו דל'ת ,ה'ה ה'ה ,ו'ו ו'ו ,ה'ה
עצמו למצב רוח משופר על ידי שמעורר עצמו בסימנים שונים ולאחר שמתעוררים משנתם שוב אינם שוכבים ונשארים ה'ה .ויכוון להעלות ה' אחרונה שבאחרונה של כל הבריאה
אזי הוא יוצא מעצבות והכל הולך לו כהוגן ,ומחשבות טובות ערים (ועי'' בכתבי האר"י שאחרי חצי היום ובפרט אחר כולה .כי שם ב"ן בכללותו רומז למלכות התחתונה ,ואות
בתחילת השנה יכולין להיות סיבה טובה שכל המשך השנה התקיעות שכבר נתעורר ז"א אפשר כבר לישון כי אין ה' אחרונה דשם ב"ן היא הבריאה הגשמית ממש ,ויש
יהיה לו בטובה וברכה ,שכל דבר הולך נמשך אחרי תחילתו. כבר בחי' דורמיטא עיי' בשער הכוונות ענין ר"ה ופע"ח, לכוין להעלותה לשורשה.
על חטא שחטאנו לפניך "בחוזק יד"
וכאשר שמע זאת בעל ה'תולדות' נזדעזע מאוד ,כי שאל אותו אם הוא מוכן להצטרף לברית ולהיות עשירי, קבלה טובה לכבוד השנה החדשה
היה קפדן גדול ונתעקש להוציא לפועל את כל רצונותיו ענה לו :זאל זיין אזוי [-שיהיה כך] ,אח"כ שאל אותו אם
בנוסח הווידוי של יום הכיפורים אנו אומרים "על
והקפיד על מי שהפריע ועיכב אותו מלהוציא את רצונו הוא רוצה באיזה כיבוד ,ענה :זאל זיין אזוי [-יהי כן],
חטא שחטאנו לפניך בחוזק יד" ,והפירוש הפשוט בזה
לפועל עד שכולם חששו מהקפדתו ,וכאן שמע את וכל דבר ששאלו אותו ענה 'זאל זיין אזוי'.
הוא שכפינו את רצונינו על אחרים.
התורה יוצא מפי הבעש"ט ונכנסו הדברים אצלו וחדרו ואחרי הברית ביקש התולדות שיקראו אותו לחדר
כליות ולב עד שקיבל על עצמו להתבטל להנהגת הבורא וכשאנו עומדים עתה בתחילת עשרת ימי תשובה
שלו ,ונעלם האיש ואיננו .והיתה זאת לתמיהה גדולה
ולומר על כל דבר 'יהי כן'. וצריך זכיות רבות וכל אחד מחפש לטהר עצמו ולהשלים
להתולדות ,ועשה שאלה בשמים מי היה האיש ,וענו לו
ומסופר בספר שבחי הבעל שם טוב שאחר שחזר את חלקי נפשו ,הוא זמן ראוי מאוד ליקח על עצמינו
שזה היה אליהו הנביא מלאך הברית ובא ללמד אותו
מנסיעתו הראשונה אל הבעש"ט "היה מחלק כל המעות קבלה טובה בענין זה ,להיות נקי מהפגם של 'בחוזק
שעל כל דבר צריכים להגיד 'זאל זיין אזוי' כלומר לקבל
שלו כי החזיר כל הקנסים שקיבל וכל המו"מ שהיה בו יד' ,לא לכפות את רצונינו על אחרים ,לא במישרים
הכל מה שהקב"ה עושה באהבה ,וכל מה שעובר על
נדנוד איסור החזיר והכריז בחרם שכל מי שקיבל ממנו ולא בעקיפין ,אלא לקבל על עצמו כל מה שיארע עמו
האדם ירגיל עצמו תמיד לומר 'זאל זיין אזוי'.
ואינו בהכשר יבוא ויחזיר מעותיו עד שנשאר עני". מן השמים בלי לשנות את הרצון האלוקי.
אח"כ עלה התולדות על העגלה ונסע לדרכו מן
והרבה יש לעמול על כך להגיע למידה זו ,כי מידת ועל ידי קבלה זו יזכה להמליך על עצמו את המלך
הברית ,פתאום ניגש אליו איש אחד וביקשו שיתן לו
ההשתוות קשה מאוד להגיע אליה ,וכל זמן שהאדם לעלות על העגלה .ושאל אותו התולדות מי אתה ,ושוב הקדוש ,כי כאשר כופה את רצונו על אחרים הרי הוא
חי ויש לו את ה'אני' שלו ,צריך כל ימיו ללחום עם ענה' :זאל זיין אזוי'. ממליך את עצמו בעל כרחו על זולתו ונעשה פגם במלכות
מידת הגאוה ואין עצה ואין תבונה רק להתפלל על ה' העליונה ,אך כאשר משלים עצמו בחלק זה הוא נעשה
ושמעתי מרבי חיים אשר לדרמן זצ"ל גירסא אחת
ולהעתיר בתחינה ,כמו שמספרים על הבעש"ט ששאלו כלי שישרה עליו מלכותו יתברך בשלימות.
שה'תולדות' נתקרב אל הבעש"ט הקדוש כאשר שמע
אותו תלמידיו לאיזה רבי ילכו אחר פטירתו ,והשיב להם ומסופר שהרה"ק בעל התולדות זי"ע הגיע פעם
ממנו תורה אודות מאמר הכתוב 'יהי כן' ,כי בכל יום
שישאלו אותו אם יש עצה נגד מידת הגאוה ,ואם יתן לאיזה עיר ,וסמוך לעיר הזאת נולד בן ליהודי אחד
של הבריאה נאמר 'ויהי כן' אבל גם ביום השישי נאמר
להם עצה הרי זה סימן שאינו רבי ,ורק באם יאמר שאין ובא האיש להזמין את התולדות לבוא לברית ויתן לו
(בראשית א ל) 'ויהי כן' ולכאורה שם אין לו משמעות
עצה רק להתפלל אותו יבחרו לרבי עליהם. סנדקאות ,והסכים לכך ,אבל ביקש ממנו שרק כאשר
בפסוק ,כי לא כתוב שם שום דבר שנברא שלכן יאמר
על כן לכל הפחות אפשר לאחוז במידה זו של 'יהי הקב"ה 'ויהי כן' .אלא הביאור הוא שלא הקב"ה אמר הכל יהיה כבר מוכן ברגע האחרון לפני הברית יקראו
כן' ,להתבטל להנהגת הבורא ולא לכפות את רצונותיו 'ויהי כן' אלא אדם הראשון אמר זאת בשעה שאמר לו אותו כי אין לו זמן לחכות והבטיח לו היהודי שכן הוא
לא על עצמו וכל שכן על אחרים בשום צורה ואופן הקב"ה (בראשית ג ,יח) 'וקוץ ודרדר תצמיח לך' וזלגו והכל כבר מוכן .כשבא היהודי עם התולדות לבית ששם
שהוא ,ועל ידי קבלה זו נזכה כולנו להמליך על עצמינו עיניו דמעות ואמר לפניו רבש"ע אני וחמורי נאכל הברית ראו שיש רק תשעה ואי אפשר לעשות הברית.
את המלך הקדוש ונזכה לגמר חתימה טובה אכי"ר. באבוס אחד (פסחים קיח ,).אך בכל זאת קיבל עליו והאיש פחד מאוד מהקפדתו של בעל התולדות,
[נעילת ראש השנה תשפ"ב] את הדין ואמר 'יהי כן'. ומיהר לרחוב לחפש עשירי ומצא יהודי הולך לדרכו,
ראש השנה אוצר מאמרי קודש
של צדיקי קאמארנא אוצרות המועדים
כי ר' הירשלי הוא תלמיד חכם גדול בנגלה ובנסתר ,ויש לו
תרי"ג גרעינים בכל פלח ופלח בר"ה יהי' נידון בהיכל זכות לפני סנהדרי ישראל
דעת המכריע ,להכריע את ישראל לכף זכות ,על כן מוטב לך צדיקים רחמנים
ליסע לזודיטשוב. וכן דוגמתו ביצירה ששם מקנן זעיר הוא זעיר מטטר"ון
בן ביתי ,קי"ט קי"ג רמון שיש בכל פלח תרי"ג פירות קטנים ,ואם יש רמון שאינו 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' (שמות כא א) ,והענין
כן הוא קללה 'זנה תזנה הארץ' (הושע א ,ב) כמו שושנה לפניהם ולא לפני גוים ,כי מי שהולך בערכאות ומואס בדיני
שבדורינו שנשתנה על ידי חטא. התורה כשיהיה נידון למעלה על ענינו יהיה נדחה דינו להיכל
ביטול הקטרוג על לימוד התורה שלא לשמה
זוהר חי על זוה"ק בראשית רכג ע"א חובה דלא מרחמין עלוי ,אבל מי שהולך לפני דיני התורה
מעשה אירע בזמן אדונינו רבינו יוסף מערבי ,תלמיד לקיים דין תורה כשיבוא יום הכסא בר"ה יהי' נידון בהיכל זכות
מתלמידי מרן האר"י בצפת( ,ורבי חיים ויטאל היה בדמשק
"עשיתי כמה פעולות בשביל כללות ישראל לפני סנהדרי ישראל צדיקים רחמנים .וסוד היכל זכו"ת מספר
בזמן הזה) .שאמר לו (=לרבינו יוסף) אליהו בראש השנה ,שיש
שבמדינת רוסיא והכנעתי את השר שלהם" דאל שדי אל הויה אל אדניד סוד שורש הב"ד של שלשה,
קטרוג גדול למעלה שיתחזק להמתיק הדינים ,כי גברו מאד, ובהיכל זכות יש ארבע היכל זכות כמבואר בזוהר ,וארבע
תר"ו .בראש השנה ביום א' עשיתי כמה פעולות בשביל
עד שמלאך מיכאל נשתתק ,ותש כחו מרוב הקטרוג והדין. פעם היכל זכות יהיה מספרו 'ואלה המשפטים אשר תשים
כללות ישראל שבמדינת רוסיא והכנעתי את השר שלהם,
ואמר לאליהו רבינו יוסף הנ"ל ,הלא אני יודע בשנה הזאת לפניהם' במספר השוה.
ומגודל הקיטרוג היה לי מה שהיה ביום שני ואני עשיתי את
למדו תורה הרבה ,והשיב לו אליהו ,על זה הקטרוג מתגבר שלי ,ובלילה ראיתי את השר הנ"ל בחרב שלופה ורצה להרוג היכל הברכה פר' משפטים
היינו ,שלמדו הרבה תורה ,וכל רוב התורה מסורה ביד טינופת אותי שאם לא אניחנו ...והבטחתיו שאניח אותו ,ואחר כך ראיתי
של ס"מ הרשע ימ"ש ,שלמדו משפה ולחוץ ,לפלפול של הבל, שרו של אדום והבטיח לי שלא יעשה שום דבר רע משום "ראיתי על פניו זיו וזוהר השכינה בכמה מיני זיו
ולקינטור ולהתגאות בלתי ריח לשמה ולא הלכו בתורה ,ללמוד גזירה ,וברכתי עליו ברכה שמברכין על המלך והקיצותי ,וכן
וזוהר והד כמראה הקשת של מעלה בגוונין נהירין"
לדבקה בו באותיות התורה ,ולקשט השכינה ,והוא הביא כל היה שנתבטלו כל גנזירות שעל היהודים שבאדום.
האותיות והתורה לפני בית דין של מעלה ,וכאשר ראו פמליא מגילת סתרים והיה מספר והולך בזה הלשון :זוהר כזה ממש זכיתי לראות
של מעלה התורה נתנה ביד הקליפות ,על זה נתגברו הגבורות אצל מורי [מהרצ"ה מזידיטשוב] בראש השנה שחל יום ראשון
והדינים ,ויצא הקצף ונשתתק מיכאל ,כי מעט הוא התורה טענות על זה ,ולא הועיל ,עד שבליל הושענא רבה עלה עוד לשבת ,וביום השני לא היה מורי ורבי יכול לתקוע ,ועמד
שהביא מיכאל ,מה שהיא טהורה ונקיה לשמה ,לשם האות וטען וצעק ,ופעל בתפילתו שאם זה המקטרג מעצמו ימצא מורי להתפלל מנחה ותפלת מנחה שלו היה תמיד אש שורף
בעצמה ,שלא ימסרוה לקליפות חלילה ושאל לו רבינו יוסף, לו זכות יפטר זה. שלהבת יה כנודע ,וכשראיתי זאת הלכתי ממקומי ועמדתי
מה אבינו אברהם אומר ,ואמר אליהו ,שיש לו (=לאברהם אצל החלון קרוב למקום מורי להתפלל שם ,ואחר התפלה
נכנס מרן לבית מדרשו ומצא התלמיד שהתרעם שהוא
אבינו) בושה גדולה ,ובוש לילך ולהמליץ עבורם ,יותר מאלו היה דרך מורי לילך מעט אנה ואנה וגם להחלון ,וכשהחזיר
עוסק בתיקון במשנה תורה ,ונטל הבעש"ט המוחין ממנו ,ולא
עברו כל העבירות שבעולם[ ,והוא מטעם] שמסרו שעשועין פניו מן הכותל ראיתי על פניו זיו וזוהר השכינה בכמה מיני זיו
היה יכול לומר בדביקות כראוי באמירת התיקון ,ומפני זה הלך
דמלכא קדישא ,למקום הטינופת והסירחון. וזוהר והדר כמראה הקשת של מעלה בגוונין נהירין ,ונפל עלי
אנה ואנה לחשוב ברוממות אל ויחודו ובאיזה ענינים ,ונפל בזה
פחד ורעדה ונפלתי לאחורי והחזיקו בי בני אדם שלא אפול,
ויהי כשמוע הרב את דברי אליהו ,העיר לב העם לתשובה במחשבתו ,מפני מה נתגלה בדור אחרון עקב הזה ,ענין עשב
ולא ידעו הסיבה .וכשראה מורי את הרעדה שלו ,החזיר את
גדולה ועמד רבינו יוסף והכריז זה ברבים ,כי רבו המקטריגים, טאבאק לשאוף ולעשן ,ואמר במחשבתו כי יש כמה נשמות
פניו לכותל וסמך ראשו על הכותל שנים או שלשה רגעים,
עד שנתעוררו כל אנשי צפת ועשו כל הקהילות שבצפת, יקרות בדור האחרון ,שאי אפשר להם שיתלבשו ויתגשמו,
והחזיר את פניו ולא ראיתי עוד שום דבר .והיה מספר והולך
תשובה ובכיה גדולה על זה ,ובא אליו אליהו ואמר לו ,שבכח אלא עיקר תיקונם בדבר דק בריח כטעם 'אשה ריח ניחוח
שגם בעת פטירת מורי הרגשתי וראיתי זיו וזוהר כזה עליו,
תשובת בתי כנסיות שבצפת נתלבש [אברהם] אבינו הרחמן, לה'' (ויקרא א ,ט) ,ומזה באה לו חרטה ,שלא היה לו להתרעם
ומזה זכיתי להשגת תורתו.
והלך לפני הבית דין וביטל מעט מהגזירה ,שיתעכב הגזר דין על חבירו ,ששאף הטאבאק בתוך התפילה ,כי מי יודע איזה
נתיב מצוותיך ,נתיב היחוד שביל ד
עד יום הכיפורים שבתוך כך יעשו תשובה ,ויוציאו את התורה נשמה ודבר יקר העלה הצדיק הזה ביחודו.
מעמקי הקליפות .ובתוך משך הזמן ,הודיע הרב מוהר"ר יוסף וביום הושענא רבה ,היה דרך מרן אלוקי הבעש"ט ,להשיב
להרבה מדינות ,ועשו תשובה. "מסרתי את נפשי והתפללתי בשמחה רבה ונמתקו
לכל שואלו מה שנגזר למעלה ולמטה ,ומה שיתהוה בכל
מעשה אורג ,סו"מ עוקצין ,לא"פ דר"ט ע"א הדינים"
העולם ,כי צפה ברוח קדשו מסוף העולם ועד סופו ,והיה בדיחא
דעתו מאוד ביום הנ"ל ,וכל אחד היה מכין לעצמו איזה שאלה, תר"ז .בראש השנה ,ליל א' .חלמתי חלום ארוך ,וראיתי
"בזו השנה 'שם בן נח' הוא המליץ יושר עבור הן בדרוש הן בגמרא ופוסקים ,או בשאר ענינים ,ולכולם היה שיש עלי דינים קשים [ואחר כך ראיתי ,שאני הולך בשערות
ישראל" דרכו להשיב ביום זה ,ואותו תלמיד הכין לעצמו לשאול שאלה על ראשי .ואמרתי בלבי ,שבוודאי אלו השערות מורין על
בנו השני של הרה"צ ר' אברהם מרדכי [חתן רביה"ק בעל הנ"ל למה נתגלה טאבאק בדורותינו וכששאל זה להבעש"ט, דינים] רחמנא ליצלן ,וביום מסרתי את נפשי ,והתפללתי
היכל הברכה זי"ע] היה הרב הקדוש ר' שם קלינגבערג ,ומסופר אמר לו הרב הקדוש הבעש"ט אמור אתה ,ואמר טעמו של בשמחה רבה .וכשהגביהו את ספר התורה ,נראה לי הפסוק
סיפור נפלא אודות לידתו כפי שכותב בזה הלשון :מנהגו של דבר ,ואמר מרן אמור יותר יתר הדברים שהיו במחשבתך אז, 'וראית אותה ונאספת אל עמיך' (במדבר מ ,יג) ,ולא השגחתי
רבינו בליל א' של ראש השנה אחר המוציא היה לומר מי ונזכר וסיפר לו האיך שמצא בזה זכות על חבירו ,ואז נתבטל [כלל] על זה ,והתפללתי תפילת מוסף באור צח .ובליל שני
המה המליצי יושר של זו השנה וכמוהו הרבה ענינים ,וכן הקטרוג והגזר מעל חבירו ,וכיון שנתבטל סיפר לו מרן כל חלמתי ,שנתגלה הכתר עליון ברחמיו ,ונמתקו הדינים .והרב
בשנה זו שנולדתי ,אמר בראש השנה ,שבזו השנה הוא 'שם הענין שגרם על חבירו ,והזהיר לו שתמיד ידין לכף זכות בית יוסף היה מליץ טוב בעדי ,ונשאר רק גניבה ,וגם זה נמתק,
בן נח' המליץ יושר עבור הכלל ישראל ,והבטחתי לו (לשם להירא שמים ,ולא יעורר עליו דינא ודיינא ,ויהיה טוב לו.
ונגנב רק סכין וכף כסף.
בן נח) ,שנכדי הראשון שיולד בשנה הזאת ,אקרא על שמו. אוצר החיים פר' קדושים ,נוצר חסד פ"ד מ"ח מגילת סתרים
וכשנולדתי בעיר סקאלע ,וכתב כ"ק אאמו"ר ז"ל 'מזל טוב',
וביקש ממנו שיכתוב ,איזה שם יקרא אותי .והשיב לו ,וכי "טוב לך יותר ליסע לזידיטשוב כי יש לו דעת "תמיד ידין לכף זכות ולא יעורר עליו דינא ודיינא,
שכחתי מה שאמרתי בליל א' דר"ה שהבטחתי לשם בן נח, המכריע" ויהיה טוב לו"
שנכדי הראשון שיולד בשנה זאת אקרא על שמו ,ומי שישאל שמעתי מאאמו"ר הקדוש זלה"ה ,ששמע מרבו איש אלקים שמעתי מאדוני חמי הרב האלוקי הקדוש מו"ה אברהם
אותך ,על שם מי נקרא כך ,תאמר לו על 'שם בן נח'. רבי יעקב יצחק מלובלין זלה"ה ,שאדם אחד מאנשי שלומו מרדכי מפינטשוב ,שסיפר לי מגדולת מרן אלוקי הבעל שם
כתבי שם שאל אותו ,ואמר לו :רבי ,ישיבתי רחוק הרבה מלובלין ,ואין בי טוב ,ובתוך הדברים סיפר ,שפעם אחת עמדו התלמידים
יכולת לבא לרבינו על ימים נוראים ,ראש השנה ,יום הכיפורים, בראש השנה והתפללו ,ואחד מן התלמידים נפל ממנו לארץ
אזהרה שלא להגביה קולו בתפילות דלחש בראש וסוכות ,ויש קרוב אצלנו שני צדיקים ,ששם גם כן מסתופפים בתוך התפילה הכלי עם הטאבאק ,והגביה אותו ,וחבירו ראה
השנה בצלם הרבה אנשים ,אפשר אני יכול ליסע לאחד מהם ,והם זה והתרעם עליו על שהפסיק בתפילתו להגביה הטאבאק
ועוד יש לפרש הפסוק (דברים ד ,ל) 'ושמעת בקולו' דזה רבינו דודי רבי צבי מזודיטשוב זלה"ה ,והרב הקדוש [רבי ולשאוף ,כמנהג.
מזהיר אותנו להמנע עצמו מהמנהג הגרוע אשר נשתרבב אורי] מסטרעליסק זלה"ה. ומרן אלוקי הבעש"ט ראה ברוח קדשו ,שתרעומת של
להרים ולהגביה קול בשעת התפילה בלחש בימים הקדושים והשיב רבינו מלובלין לאיש הזה ,טוב לך יותר ליסע צדיק זה ,גרם לחבירו שפסקו עליו שימות באותה שנה רחמנא
דאיתא בגמרא ברכות דף כד ע"ב ריש פרק מי שמתו המשמיע לזודיטשוב ,להרב הצדיק ר' הירשלי ,יותר מסטרעליסק, ליצלן ,ועלה הבעש"ט בעליית נשמתו למעלה ,וטען הרבה
לשון זכירה ,זהו כשרוצה הקב"ה להושיע לאיש אחד איזה קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה ,המגביה קולו בתפלתו
פרט וכן להשני לכלל אזי תיכף ומיד יש לו ישועה ונענה נעשה למעלה עת רצון ונענו עבורו כל ישראל הרי זה מנביאי שקר.
בתפלתו ,כמו אצל נח כתיב ויזכר אלקים את נח (בראשית בתפלתם
זכרון דברים ,מאמר לתשובה וליום הכסא
ח ,א) ,וכן ויזכר אלקים את רחל ויפתח את רחמה (בראשית שמעתי מאאמו"ר ,שפעם אחת בא בן כפר לעיר על יום
ל ,כב) ,וכיוצא בו ,אעפ"י שאין שכחה לפני כסא כבודו יתברך, טוב ראש השנה ,והוא לא ידע להתפלל אפילו אות אחת
אעפ"כ כתיב לשון זכירה ,כי הקב"ה כל יכול ,הוא הדין בראש
ולא ברכה אחת ,אלא שראה שכל בני הכפרים באים לעיר
גם בראש השנה ויום הכפורים אסור להשמיע תפלתו
השנה כשישראל מזכירין זכרון תרועה מזה מעוררים למעלה
על ראש השנה הוא גם כן בא לשם ,וכשבא עת התפלה בבית
כלל
גם כן בחינת זכירה ,וכל ישראל יושעו בכל צרכיהם אמן. התפילה כשהוא באמת בדבקות גדול כרבי חנינא בן דוסא
הכנסת וראה שכל ישראל מתנענעים הנה והנה ,ואומרים
(דמשק אליעזר ח"ו דף מב ע"א) שנפשט מן המורגש לגמרי אל המושכל ,אזי הוא עצמו אינו
איזה דיבורים בקול רם ,והוא לא ידע מזה כלל ,ושאל לאביו
שומע ואינו יודע מה קאמר ,אבל מי שאינו במדרגה הזאת
מה זה ,ואמר לו שהקב"ה היושב בשמים אליו אנחנו קוראים
שופרות הוא עצמו אי אפשר שלא ישמע אמירתו אבל יזהר שלא
ומדברים ומתפללים כל השנה ,ובפרט בב' ימים אלו שהקב"ה
ישמיע לאחרים חלילה ,ואסור להגביה קולו בשמונה עשרה,
כל איש ישראלי נתעלה פנימיות נפשו למעלה במקום צר דן את כל העולם מה יהיה לכל איש כל השנה ,וכששמע זאת אבל כשמתפלל בביתו איזה בקשות ותחנונים ותפלות יכול
ונסתלק החיות ונשאר בקטנות ,ועל ידי השופר יוצא חיות מאביו ,אמר ,אני מה אעשה להקב"ה שאין אני יודע להתפלל, להשמיע קולו דילפון בני ביתו דרך בקשות ותפלות ,אבל
מחודש מאור אין סוף ונעשה כבריה חדשה תתחדש ,ומזה והשיב לו אביו ,שתוק ושמע מאלו ישראל מה שהם אומרים, שמונה עשרה אסור לו שישמעו אחרים ותפלתו נדחית ,ויזהר
הענין בא לכל השנה התחדשות המוחין בכל יום בהרף עין והשיב לו ,אבי ,אבי ,הרי אני איני יודע מה הם מדברים ,מה מאד בכל יכלתו .ואסור לו לאחר להטות את אזנו לשמוע זעק
וברגע המתוק ,כידוע לעובדי השם באמת בלב אמת. אני אעשה להקב"ה ,וגער בו אביו ,ואמר לו ,שתוק ,כדי שלא ולחש של חברו ועבירה בידו.
(אוצר החיים ויקרא דף רנב ע"א) יתוודע שאתה עם הארץ ,ועמד איזה רגעים ,ואמר בזה הלשון, גם בראש השנה ויום הכפורים אסור להשמיע תפלתו כלל.
על ידי תקיעות שופר נתעלה שם אלהים בראש השנה עד איך וועל פאפין מיט מיין מויל להקב"ה ,וגער בו אביו ,והוא ואם בא להשמיע להתעורר עצמו מאימת יום הדין כדרך
'ואין אלהים עמדי' ,ונעשה ממש חסדים משפיעים כל טוב המוני עם שידיעתן מועט בכונת התפלה ,על-כל-פנים לא
לא יכול לעצור עצמו ,ואמר בזה הלשון ,איך שוועוויטש,
בני חיי ומזוני ,ובראש השנה אתיא יצר הרע לקטרגא ,ועל ישמיע אלא בתוספת שהוסיפו בראש השנה ויום הכפורים
ידי שנתאדם פני התוקע וממשיך אור כתר השערים בהארות ועשה כן בכל כחו במסירות נפש ,ונעשה למעלה עת רצון
גדול ,ונענו עבורו כל ישראל בתפלתם ,ע"כ. אבל לא בעיקר הברכות חלילה ,הזהר והזהר.
פנים של עתיקא נעשה כולו חסד וחיים. שולחן הטהור סי' קא סעי' ד-ה
(בן ביתי תהלים קיט ,קח)
(זהר חי ח"ב דף רפ ע"ב)
הוא תקון גדול ושמירת הנפש
היה פניו מבהיק ומאיר כעין קשת של מעלה
ארבע קדושות של הקליר של יום הכפורים חיוב על הכל
חילוקא דרבנן המלובש בו בגן עדן ארצי אחר פטירתו, ומעתה אם אדם הצדיק רואה ויודע כך ,מכל שכן מלך מלכי
לאמרם כי הוא תקון גדול ושמירת הנפש ,ומתחיל ובכן לך
ולפעמים זוכה בו גם בעולם הזה ,לבוש מלכות ,וזכו בו אסתר המלכים הקב"ה' ,והחי יתן אל לבו' (קהלת ז ,ב) ,ואל יתייאש
תעלה עד אחר קדושה ,בשחרית ובמוסף מנחה ונעילה.
ומרדכי וצדיקים בעת תורה ותפלה ,ר' אבא אתלהיטו אנפוי עצמו כי גדול כח התשובה ,ובנקל לשבר כל המסכים המבדילים
ולדבק עצמו לקונו על ידי צדיק הדור. שולחן הטהור סימן סח סעי' ה-ז
כנורא ,פניו בוערת כלפידים .ואני זכיתי לראות פני מורי דודי
[רביה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב] במנחה ראש השנה שהיה נוצר חסד אבות פ"ה מ"ח
פניו מבהיק ומאיר כעין קשת שלמעלה ,עד שנפלתי לאחורי בראש השנה סוד 'נפש' ,וביום הכיפורים 'רוח',
מאימה ופחד ,והבין זה מורי ,והחזיר פניו לכותל על רגע, ובסוכת 'נשמה' ובשמיני עצרת 'חיה'
ולא ראיתי עוד.
כל שנה יש לו ראש ומנהיג שהוא יום ראש השנה
כי בראש השנה נתקנו הברורין בסוד 'נפש חצוני' ,וביוה"כ
(זהר חי ח"ד דף רסה ע"ב) הביא הרה"ק מקאמארנא זי"ע בספרו נוצר חסד (פ"ו מ"ב) בסוד 'רוח' מרוח אלהים חיים רוח נכון חדש בקרבי ע"י רוח
בשם הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע ,שכל מקום נשברה ,ובסוכות נעשין הנפשות מהברורין של ראש השנה
ראיתי על פניו זיו וזהר השכינה בכמה מיני זיו וזהר שאין שם ראש ומנהיג ,אז הס"מ שרו של עשו נעשה שם בבחינת נפש פנימי גמור בסוד 'נשמה' עם לבוש זך זיו השכינה
והדר כמראה הקשת של מעלה בגוונין נהירין ראש ,עיי"ש .וראיה לדבר חזינן מברייתו של עולם ,שקבע סוד סכך הסוכה עם הסוכה.
הקב"ה ראש ומנהיג לכל זמן ולכל חפץ ,כי ימות השנה יש
והיה מספר והולך בזה הלשון ,זוהר כזה ממש זכיתי לראות ומבואר לכל משכיל שיש כלים ,וצלם ,וצלם הפנימי,
להם ראש השנה ,וכל חודש יש לו ראש חודש ,וכן ימות
בראש השנה אצל מורי [רביה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב] שחל הנעשה על ידי מצוה ,ותורה ,ורעותא ורצון הלב .ו'כלים'
השבוע יש להם יום שבת קודש ,ומזה נמצינו למדין שכל
יום ראשון בשבת ,וביום השני לא היה מורי ורבי יכול לתקוע, הם סוד דין והם לבושי הנפש מלכות ומעשה הבת לאביה
דבר צריך שיהא לו ראש ומנהיג.
ועמד מורי להתפלל מנחה ,ותפלה שלו היה תמיד אש שורף כי במחשבה אתברירו וזה נתקן בראש השנה על ידי נסירה
שלהבת יה כנודע ,וכשראיתי זאת הלכתי ממקומי ועמדתי (ברך משה פר' קרח) מסוד שכ"ה נצוצין נבנית המלכות ונתקן הגוף ,ולכן צריך
אצל החלון קרוב למקום מורי להתפלל שם ,ואחר התפלה להמשיך אכילה גופניות בכל עשי"ת בקדושה עליונה לתקן
היה דרך מורי לילך מעט אנה ואנה וגם להחלון ,וכשהחזיר סתרו יושר עצתו אמונה הגוף והכלים בקדושה.
פניו מן הכותל ראיתי על פניו זיו וזהר השכינה בכמה מיני זיו :ועיקר היחוד בראש השנה 'הוי"ה אדנ"י' והויה בד' מלואים
סתרו יושר עצתו אמונה (פיוט לשחרית דר"ה) .אמר הקדוש
וזהר והדר כמראה הקשת של מעלה בגוונין נהירין ,ונפל עלי להאיר על הכלים ששורשן אדני במלוי תרע"א ויהי' רל"ב
רבינו יחיאל [מיכל] מזלאטשוב' ,סתרו יושר' ,שהיושר הוא
פחד ורעדה ונפלתי לאחורי ,והחזיקו בי בני אדם שלא אפול, תרע"א במספר מלך זכ"ר שו"פר .ועיקר היחוד ביוה"כ 'הוי"ה
בהסתרה גדולה ,ואף הסתרה הוא יושר ,ועיקר הסתרה הוא
ולא ידעו הסיבה ,וכשראה מורי את הרעדה שלי החזיר את אלהי"ם' ,ובסוכה 'הוי"ה אהי"ה' והוא נ"ר אחד מסטרא דאימא.
שאחר כך יושר בא ,אבל 'עצתו' לאחוז צדיק דרכו ב'אמונה'
פניו לכותל ,וסמך ראשו על הכותל שנים או שלשה רגעים, אוצר החיים פר' אמור
ואז יתגלה לו הארות המשגיח ,שיראה השגחה על כל תנועה
והחזיר את פניו ולא ראיתי עוד שום דבר ,והיה מספר והולך ותנועה ,לרשעים הסתתר קב"ה ושתני (עי' תיקו"ז דף עא ע"ב),
שגם בעת פטירת מורי הרגשתי וראיתי זיו וזהר עליו ,ומזה אבל לגבי צדיקיא לא אשתני ולא אסתתר ,כי יודעין שגם מי שמקשר עשרת ימי תשובה ביראה
זכיתי להשגת תורתו. בהסתרה מלא כל הארץ כבודו ,ובזה יתפרדו כל פועלי און. ואהבה כך מתנהג כל השנה ,כי הכל הולך
(נתיב מצותיך נתיב היחוד שביל ד אות ד) אחר השורש
(היכל הברכה ויקרא דף קסה ע"א)
ובכל שנה קודם ימים נוראים בא יראה ופחד על האדם,
לא יגזור חלילה שום עינוי נפש רק פרנסה ברכה 'היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו' (ע"פ עמוס ג ,ו) ,ומי
הצלחה שפע טובה בריאות הגוף לכל ישראל מלכויות שמקשר עשרת ימי תשובה ביראה ואהבה כך מתנהג כל
המון ישראל הומין ומרעישין 'כתבנו בספר פרנסה וכלכלה', סוד מלכיות של ראש השנה ,יקרא לכל העמים בפי כל השנה ,כי הכל הולך אחר השורש .והעיקר שיהיה [ו'החזירנו]
ומברכין את ה' המבורך ,והן הבן יקיר לי אפרים אם ילד לתקן עולם במלכות שדי ,ויקבלו כלם את עול מלכותך עליהם, ב'תשובה ש'לימה ל'פניך ר"ת 'לבוש' מלבוש הנשמה ,ויקשר
שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד ,על כן המו מעי והיתה לה' המלוכה ,והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא בימים אלו באמונה שלימה כי לית אתר פנוי מניה ,ובנקל לו
לו רחם ארחמנו נאם ד' (ירמי' לא ,יט) ,ומהמון ישראל אשר יהיה ה' אחד ושמו אחד אמן כן יהיה במהרה בימינו. לעשות תשובה מאהבה ,עד שמעוונות בעצמו יהיה לו לבוש
הומין ומרעישין אחר ה' ,ואומרים יהמו נא רחמיך לרחם עלינו, (היכל הברכה בראשית דף מה ע"ב) של ו'החזירנו ב'תשובה ש'לימה ל'פניך.
ואזי לא יענה לא יגזור חלילה שום עינוי נפש ,רק פרנסה וידע כי כל [ה]עוונות נרשמים לו על אברים ,כמו שעיני
ברכה הצלחה שפע טובה בריאות הגוף לכל ישראל אמן. זכרונות ראו ולא זר ,צדיק אחד שאמר לאדם מה שעבר בנשג"ז עם
(היכל הברכה בראשית דף מו ע"א) ידוע הוא שכלל גדול בתורה ,בכל מקום דכתיב בתורה כל הסימנים ,שנתן לה חתיכות בגד יפה ,וגם זה נרשם עליו.
בעש"ט עה"ת פר' בראשית ,אות קכז אמ"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בתורתו של הבעש"ט הקדוש אור שבעת הימים
העליון היינו החסד כי החכמה הוא שורש החסד כידוע וכל זה הביא גם כן בלקט אמרי פנינים (דף ר"ח אות קכז
על כן כשאירע לו שגנבו מאתו אבנים טובות שהוליך ע"ב) ,וסיים וזה לשונו :ומחמת שמשה רבינו קירב
לבי קיסר והניחו עפר במקומו אמר גם זו לטובה ,והיינו את הערב רב ,ונכתב עליו כי פנה אל אלהים אחרים, צדיק אינו רואה רע אצל אחרים
שהיה יודע שעפר הוא גם כן מן הד' יסודות אף שהוא כמבואר בספר ליקוטי תורה ,על כן ראה את העגל
קכז .הבעל שם טוב אמר כי האיש אשר הוא נקי
יסוד התחתון אף על פי כן יש בו שורש אלוקות והיה ומחולות ,וראה שאין להם תקנה ,על כן שיבר את
לגמרי ,ולא פגם כלל מעולם אפילו כל שהוא ,אי
מכניס עם השכל שלו שדבוק לשכל העליון בחינת הלוחות ,והמשבר כלים בחמתו וכו' (שבת ק"ה ב)
אפשר לו לראות רע בשום אדם ,וכשרואה מעשה
חסד שבו שהוא שורש אלוקות שיש בו שהוא יכול ובזה הוציא את הרבים ידי חובתן כיון שהוא גם כן
רע אצל אדם אינו יכול לקשר את מעשיו לענין רע,
להפך ולשנות כל הטבעים ואז נמתקו כל הדינים]. נתחייב בדבר ,ועשו כולם תשובה על ידי אחדות עם
כי אין לו רע ,כדכתיב (תהלים ה ,ה) 'כי לא אל חפץ
וכל אחד לפי רוחב דעתו ,שיכול להבין ולהשכיל משה רבינו ע"ה והעלה את כולם וכו'.
רשע אתה ,לא יגורך רע' היינו שהרע לא יגור אצלך.
לפרש את הרמז שנשלח לו מן השמים ,כך זה פועל ובספר נוצר חסד (אבות פרק ד' אות א') כתב וזה
או בדרך אחר ,לא רק שלא יראה רע משום שאין
עליו ,על דרך שאמרו ז"ל (ברכות נה ):כל החלומות לשונו :איזה חכם ,מרן אלוקי ריב"ש זצ"ל פירש הלומד
בו רע ,אלא גם מצד ההשגחה הפרטית ,שאי אפשר
הולכים אחר הפה .ואם אינו מייחס לכך חשיבות ,אינם מכל אדם זהו כלל גדול ,שלפעמים אדם סובר בעצמו
פועלים עליו .וכפי המשמעות שהוא מייחס אליהם, שישמע מרע שיעשה שום אדם ,כי לא יזמין לו
שהוא צדיק גמור ,וכשרואה איזה שמץ עבירה בשום
לטוב ולמוטב ,כך משפיעים עליו ,כי הכל הולך אחר ה' יתברך לראות רע או לשמוע שום רע ,וכדאיתא
בן אדם ,ידע שגם אצלו נמצא כאלו ,ועושה תשובה,
האמונה. בספר שבחי הבעל שם טוב ,שאמר הבעש"ט" :אצלי
כמו שסיפר שפעם אחד ראה איש המוני שחילל שבת
אין מקרה" ויאמין כל אדם שכל דבר בא בהשגחה ולא
ומובא מהבעש"ט שפעמים הרבה מבין תיכף את בשוגג קרוב למזיד ,והרבה תשובה על זה ,עד שגילו
יתלה במקרה ח"ו [זה לשונו :פעם אחת היה הבעש"ט
המשמעות של הסימן ,והוא ראיה שאכן עבור הדבר לו מן השמים שגם הוא חילל שבת ששימש עצמו עם
בק"ק נעמרוב והיה הולך הבעש"ט מבית גדול לבית
הזה נשלח לו הסימן מן השמים .ואם אינו מצליח תלמיד חכם הנקרא שבת ,וכן כיוצא בזה המתגאה
קטן עד שתעה למרתף ונכנס למרתף וצוה לבדוק
למצוא ,מוטב שידחה את המחשבה ההיא ,ולא יעצור כאילו בא על אשת איש (סוטה ד' ב) ,הכועס כאילו
מזוזות .שאל אותו איש אחד ,ואם יתעה איזה אדם
עצמו מלהיות בדביקות באמצע תפילתו. עובד עבודה זרה (זוהר ח"א כ"ז ב) ,והחכם ישכיל בכל
יתלה תיכף באיזה דבר ,שמא מקרה הוא .השיב לו
זה ,וילמד מכל אדם לתקן מדותיו ,וכן יכול ללמוד
וכך איתא בספר בן פורת יוסף (דף נ' ע"ב) וזה הבעש"ט אצלי אין מקרה ,ומזה יאמין כל אדם שכל
איזה מדה מכל אדם בשוק ,כי אין איש ישראלי שלא
לשונו :אמנם לפעמים יש מחשבה שצריך לדחותה, דבר בא בהשגחה ולא יתלה במקרה ח"ו] .ולכן כל
יהיה בו מדה טובה מה שלא ימצא בזולתו ,ויכול ללמוד
ואם נפשך לומר במה אדע איזה מחשבה לדחותה דבר רע שאדם רואה ,הוא רמז מן השמים שיתקן
מדות טובות מכל אדם ,ובלבד שישים לבו על זה ,וכן
ואיזה לקרבה ולהעלותה ,יתבונן האדם אם בשעה את מעשיו ,אך האדם שהוא מתוקן לגמרי אין מראין
יכול ללמוד אף מגוי בשוק כשמספר לו איזה סיפור
שבאה המחשבה זרה מיד עלה במחשבתו במה לתקנה לו רע מן השמים.
מעשה ,ואיזה ענין ,יבין בנפשו שלא על חנם שומע
ולהעלותה אז יראה לקרבה ולהעלותה ,ואם לא יעלה
זאת ,אלא שילמד ממנו איזה הנהגה טובה או דרך טוב, ולכן כשרואה האדם איזה איש שעושה רע ,או
מיד במחשבתו במה לתקנה ,אז מסתמא באה לבטל
וזהו איזהו חכם שכבר הוא חכם ,הסימן הוא שלומד שמספרים לפניו מאיזה איש שעשה רע ,ידע בבירור
את האדם בתפלתו ולבלבל מחשבתו ,ואז יש רשות
מכל אדם עד כאן לשונו ,והובא שם עוד בפרק ו' ד"ה שיש בו שמץ מנהו מאותו הדבר עצמו ,ואף אם הוא
לדחות המחשבה ההוא כי הבא להורגך השכם כו'.
אותיות נפש ,שמרן אלוקי צעק ובכה על זה וכו' עד צדיק שלא חטא בעצם העבירה גופא ,מכל מקום יש
וראה פרי הארץ (פר' מקץ) וזל"ק :שבדרך אמונת שגילו לו במתיבתא דרקיע שהוא עצמו פגם בכזה בו קצת דקצת מאותו ענין ,והזמין לו ה' יתברך ראייה
האדם והסתכלות בהשגחתו יתברך כן ממשיך על עצמו ששימש עצמו עם תלמיד חכם עיין שם. זו או שמיעה זו ,כדי שישים אל לבו לשוב ולתקן
השגחתו ,אם מאמין השגחתו בפרטות ,מושגח בפרטיות, הפגם ההוא ,ולא זו בלבד ,אלא שעל ידי זה שהצדיק
ולכן אין לאדם לדבר לשון הרע על חבירו אף
עד נוקף אצבעו ממש שהוא מאתו ית' ,ואם מסיר מתעורר לתשובה ,ישוב גם האיש הזה העושה רע,
עינו מהשגחתו יתברך ואינו מאמין ניתן תחת הטבע שראה אותו עובר עבירה ,או ששמע מאיש מהימן
כפי מהלך הבעש"ט שאין מקרה בעולם ,ותכלית הרע
ונקרא כופר. שעשה עבירה ,דהא מזה שהוא ראה או שמע הדבר
הוא כדי שיהיה כסא אל הטוב ,וכיון שנעשה התכלית
ההוא ,מזה יראה שמסתמא גם בו בעצמו יש מקצת
וזהו כשיטת הבעש"ט שהעולמות וכל המציאות היא מתבטל הרע יען כי גמר תפקידו ותיקונו ,כי הוא
מאותו הדבר ,ומוטל עליו לתקן אצלו הדבר ההוא,
רק במחשבתו של האדם ,והכל נקבע לפי תודעתו .ולכן תלוי בו בצדיק.
ועל ידי זה יתוקן גם האיש העושה רע וכו'( :ערבי
כל מקרה וכל תנועה ,הכל מתפרש על ידי האדם לפי נחל פרשת לך ,אמתחת בנימין קהלת בפסוק את ובספר היכל הברכה (פר' שלח דף ק"ג ע"א) בענין
התפיסה של האדם ,ואם אינו נמשך אל הרע לא ישים הכל ראיתי) המקושש ,כתב וזה לשונו :הענין כך היה על פי הידוע
לב שיש כאן דבר רע ,ואז מתבטל הרע מאחר שאין ממרן האר"י בעל שם טוב כשהצדיק עושה חטא קל
הרע אינו קיים אלא במחשבת האדם המפרש אותו לפי המהלך של הבעש"ט אין מקרה בעולם ,וכאשר
גורם לאיש פשוט חטא חמור ,כידוע שפעם אחד ראה
כדבר רע .וכגון כאשר רואים אחד מחתך בלי רחמנות אדם רואה לפניו עצים ואבנים ,יש כאן סיבה לכך,
אחד מהמוני עם שחילל שבת ,והיה מתאנח מאוד על
בבשר החי של חבירו ,זה יכול להתפרש כשפיכות דם והוא צריך לברר ולתקן אותם ,כגון על ידי שיתפעל
זה באיזה ענין חילל הוא שבת שיראה את זה מחלל
ויכול להתפרש כרופא מנתח הרוצה להציל חיים. מהם ויגמרו לו להתקרב יותר להשי"ת ,וכן בכל דבר
שבת ,והראו לו מן השמים [ובזוהר חי (פר' וישב דף
המקרה כשלעצמו אין לו שום נטיה לטוב או לרע, צריך לברר ולמצוא בכך איזה ניצוץ של טוב איך יוכל
שמ"ה ע"ד) איתא ששאל במתיבתא עילאה מה זה
והכל תלוי אצל כל אחד לפי הידיעות שיש לו בראש. להעלות הדבר ולעבוד על ידו את הבורא ית' ,ועל ידי
ואמרו לו] ששימש עצמו עם תלמיד חכם שנקרא שבת,
ואפילו באם ח"ו אחד הורג את חבירו ,אם לא היה זה נעשה שינוי בעצם הדבר שעולה לשורשו ,ומכניס
ובזה נחשב לאיש כמותו חילול שבת ,וכן אירע פעם
קיים אצל האדם הנחה מוקדמת שההריגה הוא דבר תוספת אלוקות באותו חפץ .ועל דרך זה בכל פרט
אחד לתלמיד שהיה יושב בליל ט' באב אחר חצות
רע ,לא היה מוגדר דבר זה כענין רע כלל ,אלא היה ופרט ,במיוחד כשרואה הנהגות בני אדם ,שהן באות
לילה והיה מיחד יחודים וכותב רזין דאורייתא ,כי
מביט על כך כשוחט בקר לאכילה שאין בכך פסול. להראות לו דרך בעבודת ה'.
היה נדחה ,וגם ברית מילה היה ביום זה ,על כן הקיל
ועל דרך זה באם שומע ענייני חדשות על מקרה [ראה בספר דגל מחנה אפרים (פרשת וישלח ד"ה לעצמו והסיח דעתו מן אבילות ,ונכנס לתחום אותו
של רציחה ח"ו ,לפי הבעש"ט אין שום מקרה בעולם, וישלח) וזה לשונו :וכשהוא מכניס השכל שלו בכל הרשע ,והשיג גבולו של ס"מ הרשע ,על כן התגרה
והכל בא בתורת כרוז מלמעלה כדי להורות אל האדם דבר שהוא עושה אזי מכניס שורש אלוקות באותו דבר בו הרשע באותו שבוע ,והביאו לידי כעס גדול ,וגרם
שיפשפש במעשיו לראות האם חטא בהלבנת פנים ובזה הוא מעלה הדבר לשורשו וכמו שאיתא בגמרא בכעסו ,שרשע אחד תחב סכין בבטן רשע כמותו
שהוא כעין שפיכות דמים דאזיל סומקא ואתי חיוורא (תענית כ"א ).אצל נחום איש גם זו שזה היה מידתו והרגו ,ואמר לו מרן שכל זה גרם הוא ,ועשה תשובה
(ב"מ נח.): שבכל דבר שהיה עושה ושאירע לו היה מכניס השכל גם על זה ,עד כאן לשונו.
נסירת עשר הספירות בעשרת ימי תשובה
במשנת רביה"ק מקאמארנא
ענייני עבודת ה' במשנת
צדיקי בית קאמארנא עבודת ההיכ<ל
הגה"ח רבי יחיאל יהושע שיינפלד שליט"א
משפיע קהילתינו הק'
מקבלים כח ויכולת להתדבק במידת החכמה שבבריאה ,ואז כך גדול ,שאפילו בארץ ישראל עושים אותם ב' ימים טובים כתר וחכמה -תענוג וחיות -בשני ימי ר"ה
שייך שנבחר מרצונינו להשתמש בכח החכמה להתדבק בה' ואינו נקרא יו"ט של גליות כמו שאר ימים טובים ,אלא לפי מבואר בספרי החסידות ,כי בתחילת ר"ה נפסקת החיות
בדביקות שלמעלה מהשגת השכל ,ולהאמין שהקב"ה מחיה שב' ימים אלו הם בחינת ב' ראשים בסוד ב' ראשית ,היינו יום של השנה הקודמת ,והבריאה כולה מתחברת שוב למקור
עולמו בתמידות בכל רגע מאין ליש והוא נמצא בכל מקום ראשון הוא בחינת 'כתר' קוצו של יו"ד שהיא בחינת אריך אנפין, ושורש חיי החיים ומקבלת חיות לשנה נוספת.
וכן בשאר אמונות שאין להם הוכחות על פי השכל אלא ויום הב' היא בחינת 'חכמה' בסוד 'ראשית חכמה' (תהלים קיא,
ושמעתי מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שעל דרך זה הוא בכל
מאירות בקרבינו מכח החכמה האלוקית. י) .ושניהם הם בחינת ראש ,כתר היא בראש בסוד 'עטרת
ראש שיש בימים האחרונים של החודש הסתלקות המוחין,
גם כאן מתעורר דין כתוצאה מהנסירה והעם נבדק ונידון ראשנו' (איכה ה ,טז) ,וחכמה היא 'ראשית חכמה' ,ושניהם הם
עד נקודת המולד שאז מורגשת התחדשות החיות בבריאה
האם אכן משתמשים בחכמתם עבור מלכות הבורא ית' ,אבל כביכול אות יו"ד של שם הוי"ה ,קוצו של יו"ד ,ויו"ד עצמה.
והשפעת מוחין חדשים.
דין זה הוא 'דינא רפיא' לפי שאינו דין קשה כ"כ כמו התענוג. לזה נקראו שני ימים אלו יומא אריכתא (ביצה ה ,):לפי ששניהם
ודין זה נמתק ג"כ על ידי השופר שמגלה שכל אחד מישראל הם דבוקים באות יו"ד לבד הבאים מבחינת שורש אריך אנפין והכלל הוא ,שבכל פעם שיש מעבר בין דרגה לדרגה,
מוכן למסור נפשו לה' משום שמרגיש את כח החכמה האלוקית כנודע ,וזהו נמי הטעם שמוכרח להיות שני ימים טובים ר"ה, מוכרחים להגיע עד נקודת ה'אין' ,ושם נוצרת ונולדת הדרגה
שזהו מציאותו ומהותו ואינו רוצה להיות נפרד ממציאותו כי הם בחינת ב' ספירות קדושות כתר חכמה ואינם אלא יום המחודשת .כמו גרעין הנרקב לגמרי קודם צמיחתו ,וכמו ביצה
האמיתית אף לרגע. אחד ארוך הבאים משורש א"א. המסרחת לחלוטין קודם שהאפרוח גדל ממנה (תמורה לא.).
ואכן ,כיון ששני ימים אלו הם שורשי המוחין של השנה, וכה כתב רביה"ק מקאמארנא זי"ע בספר אוצר החיים (פר'
להציב כלים למקור החיים קדושים) וזל"ק :כטעם 'וחילופיהן בגולם' (אבות פ"ה מ"ז)
ששם כלול הכל ,כי התענוג והרצון מולידים את המחשבה,
ומבאר הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע (קדושת לוי ,ר"ה) שכיון שאמר מרן אלוקי הבעל שם טוב נודע לנו להיות התחלפות כל
והמחשבה מולידה תשוקה במידות ,והמידות מולידות את
שבר"ה מתגלה מקור חיי החיים של כל השנה ,והקב"ה מקציב ההפכיים בגולמא ,שהוא העדר שבין הויה להויה ,על ידי יו"ד
המעשה ,לכן חשוב מאוד מחשבתו של האדם בימים הללו.
'חיים' לכל חי למשך השנה כולה ,אזי כפי ה'כלים' שהאדם שהוא סוד גולם ,בסוד חכם מתיר נדר ושבועה וכו' .עכד"ק.
ביום שלישי דעשי"ת ננסרת מידת בינה ,וניכרת כמציאות מעמיד ,כך יורד החיים למטה.
בפני עצמן ,ואז שייך שיבחרו העם בבחירתם להתבונן בטעמי וכן בר"ה ,כאשר מתחדשת עלינו שנה מחודשת ,מגיעים
'כלים' אלו ,הם המחשבות שהאדם עסוק בהן בר"ה ,ולפי אל נקודת ה'אין' שהוא שורש הכל ,היינו מקור החיים העליונים
המצוות ובגדלות ה' על ידי מוח בינה ,ובד בבד מתעורר גם
סוג המחשבות כך נשפע עליו השפע .אם לטוב -הוא לטוב, הנמשך מ'אור אין סוף' ב"ה ,שהוא למעלה מכל ההגדרות,
מידת הדין האם אכן משתמשים במוח בינה עבור מלכותו
ואם להיפך -אזי להיפך ח"ו. ומשך נמשך שפע החיים לשנה החדשה.
ית' .ודין זה נמתק על ידי צום גדליה שחל ביום זה.
לפיכך ,אם השפע היורד בר"ה פוגש את האדם כשהוא כשהנשמה מתדבקת במקום כה עליון ,היא מרגישה
ביום רביעי דעשרת ימי תשובה ננסרת מידת הדעת,
דבוק באלקים חיים ,אזי הוא מתמלא ע"י החיים עם אור תענוג עצום .כי ככל שהעולמות גבוהים ונעלמים יותר ,הם
וניכרת כמציאות בפני עצמן ,ואז שייך שיבחרו העם בבחירתם
אלוקי ושפע רב טוב ממקור החיים ,אבל באם הוא מנותק מתקרבים יותר אל התענוג והשעשועים של הקב"ה שעלה
להשתמש בכח הדעת היינו להוריד את הרעיון שבמחשבתם
ממקור החיים ומתעסק עם דברים נפרדים ,נמשך השפע ברצונו הקדום לברוא את העולמות כדי להשתעשע עם
אל הרגשת הלב שלא יתקבל אצלם האמונה כרעיון בעלמא
למקומות שפלים ח"ו. נשמות ישראל ועם התורה הקדושה.
בחדרי המוח אלא יהא נחקק כמציאות ממשית ומורגשת
עד שיהיו מקושרים בכל מעשיהם אל האמונה שבמוחם, אם יעמוד איש בר"ה ויהיה עסוק עם כספו וממונו ,יתכן וזהו אכן עבודתינו לעורר בר"ה את התענוג הקדום של
ובחדא מחתא מתעורר גם מידת הדין האם אכן משתמשים שכל השפע האלוקי של החיים המתחדשים בר"ה יזרום הבורא ית' ' -זכרון ליום ראשון' שאז עלה לפניו ית' התענוג
במוח הדעת עבור מלכותו ית' ,בבחינת 'בכל דרכיך דעהו'. הישר אל עסקיו ,להגדיל הונו ולהרבות זהבו ,והכל יתבזבז והשעשועים שעתידים לעלות מעבודתם של ישראל ,ובכך
ודין זה נמתק ג"כ על ידי צום גדליה שלפעמים חל ביום זה. על גשמיות בלי שישאר כלום לעצמו -לעצם חיי הדביקות מתעורר מחדש הרצון הפנימי למלוך עליהם ,ומתחדש רצונו
של הנשמה עם קונה. להחיות את עולמו לשנה נוספת.
עד כאן נעשתה פעולת התשובה בחלק של 'בפיך' שזהו
חלק המחשבה ,שמאירים את ה'אני' האמיתי של היהודי, התענוג -הוא הדרגה האלוקית העליונה ביותר של
שזהו חלק אלוק ממעל ,ומורידים אותו לתוך המוחין חב"ד תשלום עשרת ימי תשובה הבריאה ,כאשר עדיין לא היה כלום ,אפילו לא מחשבה
לשעבד את המוחין עבור מלכותו ית'. ההמשך של ב' ימי ר"ה הוא בתשלום עשי"ת ,וכמו שכתב
ורצון על הבריאה ,אלא תענוג בלבד .ולכן נקראת דרגה זו
רביה"ק מקאמארנא זי"ע בנוצר חסד (אבות פ"ה מ"ח) בזה
אחר כך ביום חמישי שישי שביעי ננסרים ספירות חסד בשם 'כתר' כי היא הכתר שמעל הכל ,אפילו מעל הראש
הלשון :מי שמקשר עשרת ימי תשובה ביראה ואהבה כך
גבורה תפארת ,ומידות אלו ניכרות כמציאות בפני עצמן ,ויש שהוא המחשבה והרצון.
מתנהג כל השנה ,כי הכל הולך אחר השורש.
לנו יכולת לאהוב ולירא ולפאר ,כדי שנוכל לבחור להשתמש ומתוך התענוג הזה שהוא דרגת 'אין' נולד 'כח החיים'
בהם עבור אהבת המלך ויראתו ותפארתו ,וכן מתעורר בהם בראש השנה שהוא היום הראשון של עשי"ת נעשה נסירה
של הבריאה שזהו דרגת ה'חכמה' הנולדת מן ה'אין' ,כמאמר
דין ובירור על מצבו של הנברא במידות אלו ,וכאן הדין בספירת הכתר ,ואז נפרד הכתר -שהוא התענוג שבנפש -
הכתוב (איוב כח ,יב) 'החכמה מאין תמצא' ,אשר 'חכמה' זו
ממותק יותר ואינו קשה כ"כ כמו הדין שהיה על המוחין חב"ד, כמציאות לעצמו כדי שיוכלו להמליך עליו את הבורא מתוך
היא מקור החיים ,כדכתיב (קהלת ז ,יב) 'החכמה תחיה בעליה'.
ועל כן אין צריך להמתיק אותו כ"כ על ידי שופר וצום .ויש בחירה .אך כיון שהכתר נבנה ע"י בחירתו של הנברא מתעורר
כתוצאה מכך 'דין' על הנבראים לבדוק היכן התענוג שלהם הבריאה כולה מתקיימת על ידי כח החיים הפועל בה
ליקח את ההארה של המוחין ולהמתיק בהם את המידות,
והאם המליכו עליהם את הבורא בחלק התענוג. בתמידות .כל פרט בבריאה יש בו חיות וכח התנועה ,ואפילו
ובכך מאירים את הארת התשובה לתוך החלק של 'בלבבך'.
אבן דומם יש בו חיות ונשימה מועטת .הכח הזה הוא כח
ביום שמיני ננסרת מידת הנצח כמציאות בפני עצמה ,ויש ולכן ביום ראשון של ראש השנה הוא 'דינא קשיא' ,כי
החיים הנשפע ממקור החיים ,והוא בחינת החכמה העליונה
לנו יכולת להשתמש בזה כדי לנצח את כל הסיבות המעכבות הנבראים נבדקים מצד מידת התענוג שלהם ,ומי יאמר זכיתי
שממנה תוצאות חיים .אילו נפסק לרגע אחד הכח הזה של
ולהוציא לפועל את רצונינו הטוב ,וכאשר בוחרים לשעבד לבבי להתענג על ה'.
החכמה העליונה ,מתבטל תיכף העולם מקיומו.
את מידת הנצח עבור מלכותו ית' ,לנצח את כל הסיבות כי יש רבים ששלמים בחלק המעשה ונזהרים שלא לעבור
המעכבות אותנו לעבוד את ה' ,וכן לשמור בקביעות את ושתי דרגות אלו -הכתר והחכמה ,שהם התענוג והחיים,
על שום סעיף בשולחן ערוך אבל חלק המידות שלהם אהבה
הסדרים ואת הקבלות שקיבלנו על עצמינו ,מכניסים בכך מתגלים בשני ימים דר"ה ונשפעים אל הבריאה המחודשת
יראה והתפארות אינה פועלת אצלם ואין להם זמן להשקיע
את המידה הזאת תחת מלכותו ית' .וביום זה מתעורר דין של השנה החדשה.
במידותיהם משום שמרגישים בזבוז זמן או ביטול תורה וכיו"ב.
על מידת הנצח האם אכן בחרנו להשתמש בזה עבור מלכותו על כן מתעסקים בר"ה עם שני דברים ,האחד -לעורר
ויש שיש להם שלימות גם במידות ,אבל חלק המחשבה
ית' ,ומעוררים ביום זה התעוררות רחמים מרובים ,והוא ה'תענוג' הקדום של הקב"ה למלוך על העולם ,והשני -לעורר
שלהם סתום ואינם משקיעים כלל בהתבוננות במצוות
הנקרא 'יום י"ג מידות'. את מקור ה'חיים' העליונים .אנו מתדבקים באור פני מלך
התלויות במחשבה כגון יחוד ה' ואמונת ה' וכיוצ"ב.
ביום התשיעי -ערב יום הכיפורים -ננסרים ספירות 'הוד חיים ,מעתירים 'זכרינו לחיים' ,וממשיכים עלינו חיים חדשים
ויש שמשקיעים בהתבוננות בגדלות ה' ,אבל קשה לומר ממקור החיים העליונים' כמו שכתב רביה"ק מקאמארנא באוצר
יסוד מלכות' כמציאות בפני עצמן ,ויש לנו יכולת להודות
שהתענוג שלהם הוא מדביקות הבורא כי זהו המקום היותר החיים (פר' בהר) וזל"ק :ועל ידי השופר יוצא חיות מחודש מאור
ולהתקשר ולעשות ,כדי שנוכל לבחור להשתמש בהם עבור
נעלם ,ושם נבדק האדם ונידון ביום ראשון של ראש השנה אין סוף ,ונעשה כבריה חדשה תתחדש ,ומזה הענין בא לכל השנה
הגדלת מלכותו בפועל ובמעשה ,שזהו החלק של 'לעשותו',
ועל כן הוא 'דינא קשיא'. התחדשות המוחין בכל יום.
היינו ליקח את כח התשובה שמגלה שמצד מהותינו הפנימית
אנו רוצים רק את הבורא ית' ולעשות על ידו את הפעולות ובכדי להמתיק דין זה תוקעין בשופר שמגלה שבפנימיות ענין זה נדרש היטב על ידי רביה"ק הדמשק אליעזר (תשובה
והעשיות שאנו מחוייבים בהם מן התורה .וביום זה באשמורת יש תענוג לאדם מדביקות הבורא. בתחילת זוהר חי ח"ג) וזל"ק :ומעתה אחי הנעים אתן לכם טעם
הבוקר ממתיקים הגבורות המתגברות ביסוד על ידי שחיטת כמו כן ביום השני ננסרת החכמה שהיא הכח להאמין הגון לכל הימים טובים המשמשין ובאים ,היינו ר"ה יוה"כ
התרנגולת. ולהיות מחובר עם דברים שהם למעלה מהשגת השכל ,ואנו סוכות שמיני עצרת ,וזהו טעם למה ב' ימים של ר"ה הם כל
ענייני ראש השנה אמרי קודש
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א דברות קודש
"כדי שתמליכוני עליכם"
יש בה ג"כ טובת והנאת הגוף
הקב"ה עלינו ,וגם זה רק מתוך שמחה. מצינו בגמ' (ר"ה ט"ז א') תניא א"ר יהודה משום ר"ע מפני מה אמרה תורה
הביאו עומר בפסח ,מפני שהפסח זמן תבואה ,הוא אמר הקב"ה הביאו לפני עומר
ועזרא אמר (נחמיה ח' י') ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו
בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות .ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי
מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ,ואל תעצבו כי חדות יהוה היא מעזכם.
הלחם בעצרת ,מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא ,אמר הקב"ה הביאו לפני שתי
וכן האריז"ל דיבר על בכיה והכוונה על בכיה מתוך שמחה.
הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן .ומפני מה אמרה תורה נסכו מים
ואומרים משום הרבי מקאצק שראה לאחד שקרא שמע בכונה יתירה ונענע בחג ,אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה.
ראשו לצדדים וכו' ,המתין לו עד שסיים ,ומשסיים אמר לו 'מה כיוונת?' ענה לו ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות .מלכיות ,כדי שתמליכוני
'את הכתוב בשו"ע ,להמליכו בשמים ובארץ ובארבע רוחות'! ,א"ל הרבי 'להמליכו עליכם ,זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ,ובמה בשופר.
על עצמך שכחת'....
ובתוספתא שם (פ"א הי"ב) הגרסה שונה במקצת ,אמר רבי עקיבה אמרה
ואפשר שבאותה מדה שממליכים את הקב"ה כך באותה מדה נזכרים לפניו ,כי תורה :הבא עמר שעורין בפסח ,שהוא פרק שעורין ,כדי שתתברך לכם תבואה.
הא בהא תליא ,ודו"ק .ולכן אמירת פסוקי זכרונות נסדרו אחרי מלכויות. הבא חטים בכורים בעצרת ,שהוא פרק אילן ,כדי שיתברכו עליך פרות אילן .הבא
נסוך המים בחג ,כדי שיתברכו עליך מי גשמים .אמרו לפניו מלכיות ,זכרונות
ומובא בשם זקה"ק רבי יעקב משה מקאמארנא זי"ע ששמע מהמגיד מטוריסק
ושופרות .מלכיות ,כדי שתמליכוהו עליהם; זכרונות ,כדי שיבא זכרונכם לטובה
זי"ע ,ששמע מזקינו בעל 'מאור עינים' בשם הבעל שם טוב ,שהחל מיום ט"ו
לפניו; שופרות ,כדי שתעלה תפלתכם בתרועה לפניו.
באב ,שמכל ברכה שמברך אחד את חבירו בברכת השנים נוצר הימנה מלאך.
והם המלאכים המליצים עליו בעמדו בדין בימים הנוראים. בהשקפה ראשונה הדברים כאן טעונים הבנה.
יעזור הקב"ה שנזכה לשנה טובה ומתוקה אכי"ר. שהרי כל הדברים המנויים כאן הינם לתועלת מיידית והנאת האדם על אתר.
הברכה בתבואה ,הברכה בפירות ,הברכה בגשמים ,זיכרון לטובה אצל הקב"ה,
ועליית התפילה ,כל אחד מבין שכל אלה הם לרווחת האדם ,אולם
המלכת הקב"ה על האדם מה תועלת מיידית ומורגשת יש בה
לתועלת הגוף ,וכיצד נאמרו הדברים מפי רבי עקיבא בנשימה
אחת ובחדא מחתא.
ונראה לבאר כי מיסודות האמונה יש כאן .ולהבדיל אלפי הבדלות
בס"ד
מאומות העולם עובדי אלילים.
כי גויי הארצות אינם חיים את חייהם בידיעה שאחד מלמעלה
סליחות עומד וצופה במעשיהם ,ואינם חושבים וזוכרים כלל באליליהם
יום רביעי ליל י"ג תשרי
יערוך כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א את השוה"ט סליחות מוצאי מנוחה (בהיכל ביהמ"ד הגדול) 12:40 ...................
לרגל יומא דהילולא קדישא של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע סליחות שאר הימים בשעה 12:30בלילה בהיכל ביהמ"ד הגדול מדי יום ,אלא עושים מעשיהם לטוב ולרע כחפץ לבם .באין תורה
ובבוקר כל חצי שעה מהשעה 5:45בשטיבל א' למעלה
סליחות 'זכור ברית' ער"ה (בהיכל ביהמ"ד הגדול) 5:30 ................ שמחייבת אותם ,ורק לעתים מזומנות נזכרים בו ואז עולים לרגל
מנחה עריו"ט 6:15 ....................................................... התרת קללות ונדרים אחרי התפילה
לאליליהם ומנסים לרצות אותם בקרבן ובמנחה ,שלדעתם אם לא
סדר זמנים 'ירח האיתנים' תשפ" ז בחצה"ק קאמארנא
שחרית (ברכות) 9:15 ...................................................... ראש השנה
מנחה 6:00 ................................. ................................
לאחמ"כ סעודה שלישית בסוכה הגדולה ברחבת בית מדרשינו מנחה ער"ה 6:40 .......................... ................................ יעשו כן שמא יחרה בהם אף האליל ותגרם להם רעה .או שמא
מעריב מוציו"ט ...............................................בזמן ר"ת תפילת שחרית ב' הימים (אדון עולם) 8:00 ............................
במוצאי יום טוב ראשון תקיעות שופר וקריה"ת ביום השני (משוער) 11:00 ................. נזכרים בו בעת צרה.
יתקיים זכר ל'שמחת בית השואבה' במיני זמר בתופים ומחולות מנחה שב"ק יום א' 6:25 .................................................
ב'היכל הגדול' בשעה [ 8:30עזרת נשים פתוחה] מנחה יום ב' [לאחמ"כ תשליך במבוא ליד השטיבלאך] 6:20 ...............
לאחמ"כ שוה"ט ונעילת החג בהיכל ביהמ"ד הגדול [ערבית בזמן ר"ת]
עצם עבודת האליל גם הוא אינו נעים ,והוא מפחיד ומבהיל.
חול המועד
שחרית מנין המרכזי של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ב'היכל הגדול' 9:00 ....... עשרת ימי תשובה באים לפנים מעונים מגולחים ובגדיהם פחותים ,עתים חלוצי כתף,
שחרית בשאר השטיבלאך כל 20דקות
מנחה 6:10 ................................. ................................
סליחות כל חצי שעה מהשעה 5:30בשטיבל א' למעלה
מנחה צום גדליה 6:20 ...................................................
ועתים פוצעים עצמם וניגר דם מהם .ועוד כיו"ב .מביאים לו את
שיעורי תורה ע"י הרבנים הגאונים בין מנחה לערבית
מעריב 7:40 ................................ ................................
מעריב צום גדליה 7:07 .................................................. המנחה אשר בידם לרצותו ,ופונים והולכים לדרכם.
שבת שובה
הושענא רבה
מעריב ליל הוש"ר 7:00 .................................................
מנחה וקבלת שבת 6:35 ................................................ לעומת זאת עם ישראל שכל השנה וכל חייהם חיים ב'עין רואה
שחרית (ברכות) 9:15 .......................................................
קריאת משנה תורה 7:20 ................................................
בשעה 8:30עריכת שוה"ט סעודת דוד מלכא משיחא
לאחר התפילה קידושא רבה לרגל שבת יארצייט ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים' ,והרי זה ממש המלכת
של כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א
ולכבוד אושפיזא דדוד מלכא משיחא
אמירת תהילים 11:00.................................................... דרשת שבת שובה
הקב"ה עליהם .וזו בקשתם בתפילת ברכת החודש" ,חיים שיש בהם
שחרית הושע"ר ( 8:00 ..........................................ברכות) ע"י הגאון דומ"ץ קהילתינו שליט"א בשב"ק בשעה 5:20בהיכל הגדול
מנחה 6:20 ................................. ................................
אהבת תורה ויראת שמים" .הרי זה שבכל עת יראת ה' על פניהם,
שמחת תורה
בזמן הדלה"נ תתקיים בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
לאחמ"כ סעודה שלישית [ערבית בזמן ר"ת]
והמה מחוברים בו תדיר ,וממילא מיישרים אורחותיהם לפי התורה,
מעמד "לחיים" ופרידה מן הסוכה ותפילת מנחה בסוכה ערב יום כיפור וכל מחשבתם בקב"ה אינו כאחד שעושה רע ועושים לו נחת רות
לאחמ"כ תפילת מעריב והקפות
שחרית 9:00 ............................... ................................ שחרית מנין המרכזי 7:00 ...............................................
קידושא רבא ב'היכל הורוויץ' חלוקת האניג לעקח לאחר התפילה ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א כדי לרצותו .וכנ"ל ,אלא שקרובים אליו מאוד ודבוקים בו ,וכשהם
יזכור1:20 : כל הנערים (משוער) 1:00 מנחה ערב יום הכפורים 2:30 ..........................................
מנחה 5:00 ................................. ................................ מקיימים עלייה לרגל אין זה זמן מאויים כלל ,אלא אדרבה קרבתם
יום הקדוש
סעודה ג' ושוה"ט 'נעילת החג' בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
מעריב מוציו"ט ...............................................בזמן ר"ת כל נדרי 6:30 ............................... ................................ אליו נעימה וטובה להם מכל .בבחינת 'ואני קרבת א-להים לי טוב',
הבדלה ותיכף לאחמ"כ הקפות שניות בתוף ומחול בהיכל הגדול שחרית (אדון עולם) [יזכור משוער 7:45 ............................ ]12:00
מנחה 4:30 ................................. ................................
והדביקות בעליה לרגל אינו אלא מתוך שמחה ,ונצטווינו על אכילת
נעילה (משוער) 5:30 .......................................................
ְויוֹ ם טוֹ ב ָהיָ ה עוֹ ֶׂשה ְב ֵצאתוֹ ְב ָשלוֹ ם ִמן ַהק ֶֹׂדש
בשר ושתיית יין ושמחה עצומה.
קידוש לבנה ושוה"ט בתופים ובמחולות לכלל אנ"ש וב"ב בשעה 9:30
א"כ המלכת הקב"ה עלינו [ועל כל מעשיו] אינו אלא טובה
עצומה שמשפיעה על כל ארחות חייהם ,ואולי הטובה ביותר מכל
הדברים המנויים לעיל.
והראש והשורש לכל זה הוא יום ראש השנה שבו ממליכים את
מכון "אוצרות קאמארנא" שע"י מרכז מוסדות קאמארנא בארה"ק | רח' מרים הנביאה 14רמת בית שמש | טל 072-25-25-800 .פקס | 072-25-25-801 .להערות ולקבלת הגליון otzrot.komarne@gmail.com
