gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קול דודי · Kol Doidy — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: קול דודי · Kol Doidy

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

קול דודי · Kol Doidy — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קס"ה – ראש השנה תשפ"ז‬ ‫בשו"ע או"ח סי' תקפ"ג כותב רמ"א שהמנהג לאכול תפוח טבול בדבש לסימן‬ ‫קול דודי – הלכ' ראש השנה‬ ‫של שנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫המג"א מביא דמאותו טעם גם נוהגים להטביל פרוסת המוציא בדבש והנה‬ ‫הא דדבש מותר אע"ג שבא מן הדבורה שהיא שרץ טמא ה"ט דאמרינן‬ ‫שהדבורים מכניסות אותו לגופן ואין ממצות אותו מגופן עי' בזה בכורות דף ז‪:‬‬ ‫ולכאורה אם מטבילין בדבש רק לסימן שנה מתוקה ל"ל ליקח לזה דוקא דבש‬ ‫דבורים שצריך הש"ס לטרוח למצא לו היתר ולמה לא מטבילין בדבש תמרים‬ ‫שפשוט היתרו לגמרי והוא גם מתוק כמו דבש דבורים ואולי הטעם לרמז דגם‬ ‫כשישראל נכשל בעברה אינו ממצה אותה מגופו שהיא תמיד נשארת דבר חיצוני‬ ‫ואינה נעשית חלק מעצם הנפש שלו דומיא דדבש שאינו מתמצה מגוף הדבורה‬ ‫ונמצא דיש בדבש דבורים רמז נוסף לשנה מתוקה ומש"ה מעדיפין להטביל‬ ‫דוקא בו‪.‬‬ ‫סי' תקפ"ה‬ ‫כתב הישמח משה דרבים השבים בתשובה מיראה נעשים להם זדונות כזכיות‪.‬‬ ‫אע"ג דבגמ' יומא פ"ו‪ :‬משמע דהשב מיראה לא נעשים לו זדונות יותר‬ ‫משגגות ורק אם שב מאהבה נעשים לו כזכיות התם מדובר ביחיד אבל ברבים‬ ‫שאני דכח הרבים עדיף ויש להביא סיעתא לזה מגמ' תענית ח‪ .‬דמקשה הש"ס‬ ‫כתוב אחד אומר נשא לבבינו אל כפים וכו' דמבואר דבעינן כוונה בתפילה וכתוב‬ ‫אחר אומר ויפתוהו בלשונם וכו' ואעפ"כ כתיב בתריה והוא רחום יכפר עון‬ ‫ומשמע דגם בלא כוונה מקרי תפלה ומתרץ הש"ס לא קשה הא ביחיד הא בצבור‬ ‫ומבואר דבצבור לא בעינן כוונה ולפ"ז הא דבתשובה מיראה זדונות נעשים‬ ‫סי' תקפ"ט‬ ‫כשגגות ובתשובה מאהבה נעשים כזכיות כ"ז כשצריך לכוין שיהא מאהבה או‬ ‫מיראה והיינו ביחיד אבל ברבים שאין צריך כוונה נעשית ממילה תשובת רבים‬ ‫כאילו כוונו מאהבה וע"כ תמיד נעשים כזכיות‪.‬‬ ‫תקיעת שופר אינה דוחה שבת‬ ‫במסכת ר"ה דף כ"ט‪ :‬תנן דיו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת לא היו תוקעין‬ ‫במדינה ומבואר בגמ' שם דהטעם משום גזרה שמא יטלנו לשופר בידו וילך אצל‬ ‫בקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברה"ר וה"ט דלולב וה"ט דמגילה ועי' במסכת‬ ‫מגילה דף ד‪ :‬שהעירו התוס' ד"ה ויעבירנה וכו' דמילה לא דחו בשבת דהיא‬ ‫חמירא שנכרתו עליה י"ג בריתות וכו' ובפשטות אינו מובן כ"צ דסו"ס אם לא‬ ‫סי' תקפ"ט‬ ‫ימול בשבת ימול אחרי השבת והמילה תתקיים משא"כ בשופר שאם לא יתקע‬ ‫בשבת תתבטל המצוה לגמרי בשנה זו‪.‬‬ ‫עליה שירה שנאמר למנצח על השמינית מזמור לדוד על מילה שניתנה בשמיני‬ ‫ואפשר ליתן טעם ע"פ דרוש וע"י משל יובן הדבר שאם אדם עומד לדין‬ ‫[ועל דעת המקובלים ידוע דבחינת השמינית עדיפא מבחינת השביעית]‪.‬‬ ‫בפני שופט על שנחשד שעבר על חוק המלך והנשפט הזה טוען שנקי הוא‬ ‫כללים סי' רמ"ח‬ ‫והשופט מבקש ממנו שיביא עדים המעידים עליו שהוא אדם כשר וציית לחוקי‬ ‫במתני' ר"ה דף ל"ג‪ :‬שיעור תרועה כשלש יבבות וכו' ובגמ' והתניא שיעור‬ ‫המלך ואומר לו הנשפט שיש לו עד אחד שפוגש אותו פעם אחת בשנה כל שנה‬ ‫והוא יכול להעיד עליו על ישרותו ואמר לו השופט ממה שאתה מתנהג כראוי‬ ‫תקיעה כשלשה שברים אמר אביי בהא ודאי פליגי דכתיב יום תרועה יהיה‬ ‫פעם אחת בשנה אין עדיין מזה ראיה שאתה אדם ישר כל השנה ואז נזכר הנשפט‬ ‫לכם ומתרגמינן יום יבבא יהא לכון וכתיב באימיה דסיסרא [שופטים ה'] בעד‬ ‫שיש לו עוד עד אחר שפוגש אותו כל שבוע חמישים פעמים בשנה אז אומר לו‬ ‫החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא מר סבר גנוחי גנח ומר סבר ילולי יליל וכו'‪.‬‬ ‫השופט עד כזה ודאי יועיל לך אלא דכשהלך הנשפט לבקש מהעד הזה שיבא‬ ‫לכאורה תמוה שעיקר צורת קיום מצוה חשובה כתרועת שופר דר"ה יהא‬ ‫להעיד לא רצה לבא עמו על ששמע שמתחילה הזכיר הנשפט רק את העד האחר‬ ‫מקורה מיבבת אשה נכרית אמו של עכו"ם משוקץ אויב ישראל כסיסרא ויש‬ ‫של פעם אחת בשנה והעד של חמישים בשנה נפגע על שלא חשב ממנו תחילה‬ ‫אולי לומר דכל ענין אמיתי ומקורי אפילו אם אירע אצל עכו"ם יש בו חשיבות‬ ‫והוצרך הנשפט לפייסו כדי שיבא עמו להעיד והנמשל הוא דכל אחד מישראל‬ ‫וראוי ללמוד ממנו דיני תורה ואמו של סיסרא שהיתה ממתנת לו שיחזור מן‬ ‫עומד בדין בר"ה וראשית כל מבקש שתקיעת שופר תעיד עליו להצילו ואינו‬ ‫המלחמה והוא התאחר ודאגה לו ובאו בכיותיה מתוך צער מחשש לגורלו‬ ‫מעלה על דעתו שיש לו מצוה אחרת שבאה לו כל שבוע והיא מצות שבת והשבת‬ ‫ואהבת האם לבנה בכיות כאלו ודאי אמיתיות הנה ויש ללמוד מהן האיך לקיים‬ ‫נפגעה ממה שאינה חשובה בעיני ישראל שנראים כמתעוררים הרבה יותר‬ ‫מצות תרועה שענינה לידמות לבכיות של מי שמצטער על חטאיו ומבקש כפרה‪.‬‬ ‫ממצות השופר הבאה אחת בשנה עם הכנות מרובות וכו' וע"כ אמרו דאם ר"ה‬ ‫ועי"ל דכיון דהאי קרא דבעד החלון נשקפה ותיבב הוא מדברי דבורה מתוך‬ ‫חל בשבת כדאי הוא שיתבטל השופר מפני חשש רחוק של חילול שבת כדי‬ ‫השירה ששרתה ברוה"ק כהודאה על הנצחון שנצחו ישראל את הכנענים לקיים‬ ‫לפייס השבת ולהראות לה האיך היא חשובה בעינינו ואז תבא להעיד עלינו‬ ‫הנבואה שנתנבאה בזה א"כ מקור התרועה אינו מאמו של סיסרא אלא מלשון‬ ‫ובודאי תועיל עדותה [עי' כעי"ז בספר מנחת עני לבעל הערוך לנר] וטעם זה‬ ‫תיבב שנשתמש בו דבורה בשירתה שהוא ודאי ראוי ללמוד ממנו‪.‬‬ ‫שייך גם לגבי לולב ומגילה ועתה מובן היטב למה מילה דוחה שבת דמילה‬ ‫ועי"ל דכיון דלשון זה חלק מהשירה הנ"ל ובה הכרת הטוב להקב"ה שנתן‬ ‫תדירה עוד יותר משבת ועדות המילה אולי חשובה עוד יותר מעדות השבת‬ ‫לישראל לנצח את האויב במלחמה כדאי שיהא הלימוד ממנו לסימן טוב ביום‬ ‫דכשהוא מהול סימן מצוה תמידי עליו בגופו וכבר מצינו במנחות דף מ"ג‪:‬‬ ‫הדין שע"י קול התרועה תהיה לנו נצחון במלמחת היצר והשטן‪.‬‬ ‫דבשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד‬ ‫ועי"ל דכיון דבהמשך הענין רואין שם דאמו של סיסרא אחרי שבכתה‬ ‫ערום בלא מצוה וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו לאחר שיצא אמר‬ ‫להגן על העולם ועל התורה שלא תשתכח לפיכך בעד החלון נשקפה שכינה שלא‬ ‫ויבבה כתיב בה אף היא תשיב אמריה לה הלא ימצאו יחלקו שלל וגו' שניחמה‬ ‫יאבד סיסרא בשביל שלשלת יוחסין שהיתה גנוזה בו עד שנתעברה ממנו יעל‬ ‫את עצמה והסירה דאגתה מלבה באמרה דאיחור חזרתו של סיסרא לטובה הוא‬ ‫בביאה שלישית משבע ביאות של סיסרא וכו' ותיבב שכינה על איחור הצירוף‬ ‫שמצא שלל רב ועדיין עסוק לחלקו עם צבאיו וכו' כדאי לנו ללמוד תרועה‬ ‫מדוע בושש רכבו וכו' ברוב זוהמא שהטיל בה תחלה וגו' ע"ש עוד דברים‬ ‫מבכיתה לרמז דגם אנחנו תתהפך תרועתנו לשמחה בחג הסוכות הבא בסמוך‬ ‫נפלאים עד סוף המאמר‪.‬‬ ‫כללים סי' רנ"ד‬ ‫אחר ר"ה‪.‬‬ ‫וביאור הדברים הנ"ל ע"פ ש"ס נזיר דף כ"ג‪ :‬דאיתא התם דשבע בעילות‬ ‫במתני' ר"ה דף ל"ג‪ :‬שיעור תרועה כשלש יבבות וכו' ובגמ' והתניא שיעור‬ ‫בעל אותו רשע ביעל ולמידין ליה מקרא דכתיב בשירת דבורה כרע שכב וגו'‬ ‫ועוד איתא בסנהדרין דף צ"ו‪ :‬דמבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים וכו'‬ ‫תקיעה כשלשה שברים אמר אביי בהא ודאי פליגי דכתיב יום תרועה יהיה‬ ‫ורבינו נסים בפירושו למסכת ברכות דף כ"ז‪ :‬כותב דהכוונה לר"ע דכיון דאתי‬ ‫לכם ומתרגמינן יום יבבא יהא לכון וכתיב באימיה דסיסרא [שופטים ה'] בעד‬ ‫מסיסרא לא היה לו זכות אבות ומש"ה לא מינוהו לנשיא כשסילקו ר"ג כדאיתא‬ ‫החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא מר סבר גנוחי גנח ומר סבר ילולי יליל וכו'‪.‬‬ ‫התם בגמ' בברכות‪.‬‬ ‫מצינו דהאי קרא דבעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא מרמז ע"פ הסוד‬ ‫ועכ"פ לדעת הרמ"ע רואין דהאי נשקפה בעד החלון וגו' מרמז לשכינה‬ ‫לענינים גבוהים ביותר שעל פיהם מובן דיהא משם מקור לצורת תרועת שופר‬ ‫הקדושה ותיבב אם סיסרא מדוע בושש וגו' שהשכינה ממתנת לצירוף נשמת‬ ‫דר"ה דהנה הרמ"ע מפאנו כותב בספרו עשרה מאמרות מאמר חיקור דין ח"ה‬ ‫ר"ע שבאה לעולם ע"י סיסרא שעל ידו נתעברה יעל מנשמתו של ר"ע והוא עתיד‬ ‫פי"א וז"ל בא"ד באמת אמרו חכמים ז"ל דברים שלא נגלו למשה אלא כללים‬ ‫להכתיר כתרים לאותיות תורה שבע"פ בעולם וא"כ פשוט דתרועת שופר של‬ ‫כללים נגלו לרבי עקיבא שזכה לדרוש אותם מדעת עצמו ומכוין להלכה כי כשם‬ ‫ר"ה שעל ידה מבקשין להסיר הקליפין כדי לגלות מלכות ממ"ה הקב"ה בעולם‬ ‫שנפש מרע"ה הוא ממחצב התורה שבכתב ונקראת תורת משה כך נפש ר"ע‬ ‫אפשר ללמוד ענינה מיבבא דשכינה המיבבת להסיר הקליפין המסבבין נשמת‬ ‫ממחצב התורה שבע"פ ונקראת על שמו וכו' והעמידו הקב"ה בדור החורבן‬ ‫כללים סי' רנ"ד‬ ‫ר"ע כדי שיתגלה כתר תורה שבע"פ בעולם‪.‬‬ ‫בענין שלשה ספרים נפתחים בר"ה‬ ‫הוא ספר בראשית שבו ינתן חיים לכל יציר בספר‬ ‫השאר ליכתב בחמשה ספרים והם ספר חיים טובים‬ ‫בגמ' ר"ה דף ט"ז‪ :‬א"ר כרוספדאי א"ר יוחנן‬ ‫גאולה וישועה הוא ספר שמות שבו כתב גאולת‬ ‫‪ ,‬ספר גאולה וישועה ‪ ,‬ספר פרנסה וכלכלה‪ ,‬ספר‬ ‫שלשה ספרים נפתחים בר"ה אחד של רשעים גמורין‬ ‫ישראל מיד מצרים וישועתם בספר פרנסה וכלכלה‬ ‫זכויות ‪ ,‬ספר סליחה ומחילה ומנין לנו הני חמשה‬ ‫ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינונין צדיקים‬ ‫הוא ספר במדבר שבו המן הבאר והשליו בספר זכיות‬ ‫ספרים ובשלמא לגבי ספר חיים טובים י"ל דהוא‬ ‫גמורין נכתבין ונחתמים לאלתר לחיים רשעים‬ ‫הוא ספר דברים שבו כתב פטירת משה רבינו ע"ה‬ ‫ספר הצדיקים הנכתבים ונחתמים לאלתר לחיים אבל‬ ‫גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה בינונים‬ ‫וזכויותיו ולא קם נביא עוד בישראל כמשה בספר‬ ‫ארבע ספרים האחרים המוזכרים כאן בתפילה מנין‬ ‫תלויין ועומדין מר"ה ועד יה"כ זכו נכתבין לחיים לא‬ ‫מחילה וסליחה הוא ספר ויקרא שהקרבנות באים‬ ‫הם אחרי שבגמ' מוזכרים רק ג' ספרים ומבין הני ג'‬ ‫זכו נכתבין למיתה וכו'‪.‬‬ ‫למחילה ולסליחה ע"ש ולדבריו ודאי אין הכונה‬ ‫ספרים ספר הרשעים ודאי דלא ראוי להתפלל ליכתב‬ ‫יש להסתפק בכוונת דברי הגמ' הנ"ל לגבי‬ ‫שמבקשים להיות נכתבים כהוספה בתוך חמשה‬ ‫בו וספר הבינונים ג"כ לא ברור אי כדאי לבקש‬ ‫הבינונים הנכתבים בספר הבינונין והם תלוין‬ ‫חומשי תורה אלא דזכות הני חמשה ספרים תעמוד‬ ‫ליכתב בו ונמצא דמהגמרא יש באמת רק ספר אחד‬ ‫ועומדים מר"ה עד יה"כ וביה"כ אלה שזכו נכתבים‬ ‫לנו כאילו קיימנו אותם וכאילו שמותינו נכתבים ע"ג‬ ‫שכדאי להתפלל ליכתב בו והוא ספר צדיקים‬ ‫לחיים ואלה שלא זכו נכתבים למיתה היכן מתקיימת‬ ‫הני חומשי תורה בבחינת קיים זה מה שכתוב בזה‪.‬‬ ‫גמורים‪.‬‬ ‫כתיבה שניה זו עבורם בימים שבין ר"ה ועד יה"כ‪.‬‬ ‫ואכתי צריך עוד ליישב הא דמוסיפים בעשי"ת‬ ‫ולהנ"ל י"ל דלפי הדרך הראשונה דהג' ספרים‬ ‫ויש לכאורה בזה ג' דרכים‪ ,‬דרך ראשונה דמר"ה‬ ‫בסיום ברכת שים שלו' ואומרים בספר חיים ברכה‬ ‫המוזכרים בגמ' זה היה דוקא בר"ה לבד אבל מר"ה‬ ‫עד יה"כ נפתחים ספרים חדשים עבור הבונינים דהא‬ ‫ושלו' ופרנסה טובה וגזרות טובות ישועות ונחמות‬ ‫ועד יה"כ נפתחים ספרים חדשים עבור הבינונים‬ ‫דאמרו ג' ספרים נפתחים בר"ה היינו דוקא בר"ה‬ ‫נזכר ונכתב וכו' הרי דמשמע דאיכא ספר אחד לבד‬ ‫לחיים או למיתה י"ל דנפתחים גם עוד ספרים ספר‬ ‫אבל אח"כ ועד יה"כ יש עוד ספרים ולכה"פ שני‬ ‫שבו מבקשים ליכתב לכל ענינים אלה שחלק מהם‬ ‫אחד לגאולה וישועה ועוד ספר לפרנסה וכלכלה‬ ‫ספרים חדשים אחד עבור הבינונים שזכו ונכתבין בו‬ ‫כגון ברכה ושלו' וגזרות טובות ישועות ונחמות לא‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫לחיים ואחד עבור אלה הבינונים שלא זכו ונכתבים‬ ‫הוזכרו כלל בתפילת אבינו מלכנו ולפי הדרך‬ ‫ולפי הדרך השניה והשלישית דלא נתוספו אחר‬ ‫בו למיתה‪.‬‬ ‫הראשונה דלעיל קצת קשה להבין דהאיך יתכן שיהא‬ ‫ר"ה ספרים נוספים על הג' ספרים של ר"ה י"ל דכל‬ ‫מעתה הוספת ספר מיוחד לפרנסה וכלכלה ואעפ"כ‬ ‫דרך שניה דלעולם נשארים כל הבינונים כתובים‬ ‫אחד מהני ג' ספרים שבגמ' מתחלק לכמה פרקים‬ ‫רק בספר הבינונים אלא דמר"ה עד יה"כ יתחלקו‬ ‫עוד יבקש ליכתב לפרנסה טובה בספר נוסף שכולל‬ ‫וכל פרק ראוי לקראו ספר [כדאיתא במתני' דפ"ג‬ ‫יחד עם פרנסה עוד כמה דברים ולפ הדרך השניה‬ ‫בתוך ספר זה דאלה שזכו נשארים שם אלא דנכתבים‬ ‫מ"ה דמסכת ידים דספר שיש בו רק פ"ה אותיות‬ ‫לחיים היינו דיקראו בינונים חיים ולגבי אלה שלא‬ ‫והשלישית דלא נתוספו ספרים רק פרקים לבד‬ ‫מיחשב כתבי קודש לטמא את הידים והתרומה]‬ ‫בספרים שנפתחו בר"ה יש לדחוק דמבקשים כאן‬ ‫זכו הוי איפכא דנשארים כתובים בספר הבינונים‬ ‫וספר הצדיקים הגמורים שנכתבים לחיים וכמ"כ‬ ‫בשם בינונים למיתה ולפ"ז גם אחרי ר"ה יש רק ג'‬ ‫ליכתכ בספר שיש בו פרק לברכה ועוד פרק לשלו'‬ ‫ספר הבינונים יש בהם ה' פרקים המפרשים מה נקרא‬ ‫ועוד פרק לפרנסה טובה ועוד פרק לגזרות טובות‬ ‫ספרים‪[ ,‬ולפי שני הדרכים האלו מיהא הבינונים‬ ‫חיים דפרק אחד מפרש דחיים היינו חיים טובים‬ ‫שנכתבים עד יה"כ לחיים או למיתה אינם שוין‬ ‫וכו' וכאן כולל להו לכולהו פרקים בספר אחד‬ ‫ופרק אחר מפרש דחיים היינו גאולה וישועה וכו'‬ ‫ובאבינו מלכנו קורא לכל פרק בשם ספר בפ"ע ולפי‬ ‫לצדיקים גמורים ולרשעים גמורים שהם נכתבים‬ ‫ואין הכרח שהנכתב ונחתם לאלתר לחיים נכתב לכל‬ ‫בספריהם שלהם לאלתר לחיים מרוב צדקתם‬ ‫פירוש העץ יוסף דהני ספרים דאבינו מלכנו כנגד‬ ‫הפרקים דאפילו אם נכתב רק לאחד מהם ג"כ‬ ‫חמשה חומשי תורה י"ל דגם הני ענינים דסוף ברכת‬ ‫המופלגת או למיתה מרוב רשעתם המופלגת]‪.‬‬ ‫מיחשב חיים ואנו מבקשים לפי הדרך השניה הנ"ל‬ ‫שים של' אפשר למצא להם סמך בחמשה חומשי‬ ‫להיות נכתבין בספר של הבינונים לחיים בכל‬ ‫והדרך השלישית דאולי לעולם אלה הבינונים‬ ‫תורה וכגון ענין ברכה הרי הוא נמצא בספר בראשית‬ ‫הפרקים האלו ולפי הדרך השלישית הנ"ל ליכתב‬ ‫שזכו נכתבים מר"ה ועד יה"כ לחיים בספר הצדיקים‬ ‫שנתברכו אדה"ר ונח והאבות ואילו שלו' אפשר‬ ‫בספר הצדיקים הגמורים לכל הפרקים האלו [או‬ ‫הגמורין ואלה שלא זכו נכתבים מעתה למיתה בספר‬ ‫למצאו בספר ויקרא שמוזכר שם קרבן שלמים‬ ‫אפשר אולי לדחוק ולפרש דכשמתפללים כתבנו‬ ‫הרשעים הגמורים ושמותיהם נמחקים מספר‬ ‫המטיל שלו' בין ישראל לאביהם שבשמים וגזרות‬ ‫בספר גאולה וישועה וכו' אין הכוונה דאיכא פרק או‬ ‫הבינונים ויוצא מזה דלאחר יה"כ אין שום צורך עוד‬ ‫טובות הם בספר במדבר שניתן להם עמוד הענן יומם‬ ‫ספר של גאולה וישועה אלא כתבנו בספר הבינונים‬ ‫בספר הבינונים דכל אלה שהיו כתובין שם נעתקו‬ ‫ועמוד האש לילה וגם הדגלים והחצוצרות להילוכם‬ ‫בחלק החיים שבו או בספר הצדיקים הגמורים שע"י‬ ‫שמותם מספר זה ונתחלקו בין שני הספרים האחרים‬ ‫ולנחותם וישועות מצינו בספר שמות כמו שכבר‬ ‫כתיבה זו נזכה לגאולה וישועה וכן גם נזכה לפרנסה‬ ‫ונשארו רק שני ספרים‪.‬‬ ‫הזכיר העץ יוסף בעצמו ונחמות בספר דברים במינוי‬ ‫וכלכלה וכו']‪.‬‬ ‫והנה בין ר"ה ויה"כ התקינו לומר בשחרית‬ ‫יהושע ומילוי ידיו להקדים לנחם את ישראל לקראת‬ ‫ומנחה תפילת אבינו מלכנו ע"פ ש"ס תענית דף‬ ‫מיתת משה רבינו ע"ה‪.‬‬ ‫ומיהו מצינו ביאור מחודש להני חמשה ספרים‬ ‫קול דודי כללים ‪ -‬סימן רמ"ד‬ ‫שבתפילת אבינו מלכנו בפירוש עץ יוסף שעל סדור‬ ‫כ"ה‪ :‬דמבואר שם דבלשון זה התפילה מתקבלת‬ ‫אוצר התפילות שכותב שם וז"ל בספר חיים טובים‬ ‫ביותר ובנוסח התפילה הנהוגה כהיום מבקשים בין‬