gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אדניך · Nachal Adunechu — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: נחל אדניך · Nachal Adunechu

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

נחל אדניך · Nachal Adunechu — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י התאחדות האברכים‬ ‫"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא‬ ‫ראש השנה תשפ"ז • גליון שע"ב‬ ‫פלאות התורה מאוצרותיו של‬ ‫הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א‬ ‫ח>לוקי הנח>ל‬ ‫מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע‬ ‫נח>ל קדומים‬ ‫"היום הרת עולם"‬ ‫היינו תקומה‪ [,‬בראש השנה בדין אם יהיה 'כולכם לפני ה'‬ ‫אלקיכם'‪ ,‬ר"ל שתהיו באחדות"‪ .‬ע"כ מקצת מלשון קדשו‪.‬‬ ‫בתוך עמי אנכי יושבת‬ ‫ידועים ומפורסמים דבריו הק' של הרה"ק הר"ר בונים‬ ‫עניי המאה קולות דומיא דיבבות חבלי לידה‬ ‫ומהרבה צדיקים מובא בכמה לשונות פי' הפסוק "עלה‬ ‫מפשיסחא זיע"א‪ ,‬באיגרתו לקראת הימים הנוראים וזה‬ ‫אין קץ לביאורים העמוקים ולסודות הנשגבים‬ ‫אלוקים בתרועה ה' בקול שופר"‪) ,‬תהילים מ"ז ו'( מהרבי מלובלין‬ ‫לשון קדשו‪ :‬כתיב )ירמי' ל"א ב'( "מרחוק ה' נראה לי"‪ ,‬וכתיב‬ ‫ולרמזים הנפלאים ולסגולות הגדולות שנזכרו‬ ‫זיע"א מובא בזה"ל‪" :‬אלהי"ם הוא מדת הדין‪ ,‬וה' הוא‬ ‫)מלכים ב' ד' י"ג( "בתוך עמי אנכי יושבת"‪ ,‬וזה סוד ראש השנה"‪.‬‬ ‫בדברי חכמינו ז"ל בגמרא במדרש בזוהר הקדוש‬ ‫רחמים‪ ,‬ואמר הכתוב עלה אלקים בתרועה‪ ,‬באותו הריעות‬ ‫ע"כ לשוה"ק‪ .‬ובהרבה ספרים הק' האריכו לבאר דברי קודש‬ ‫ובדברי רבותינו הראשונים והאחרונים ובכתבי רבינו‬ ‫אשר אחד אומר לחבירו בליל ראש השנה "גוט יום טוב‬ ‫אלו‪ ,‬שהעיקר והסוד בר"ה הוא להיות נכלל בתוך כלל ישראל‪.‬‬ ‫האריז"ל ובדברי הבעש"ט ותלמידיו זי"ע בענין‬ ‫ולשנה טובה תכתב"‪ ,‬בזה נעלה המדת הדין מעל כסא הדין‪,‬‬ ‫וזה לשון הזהר הק' שהוא מקור מים חיים לדבריו‬ ‫מצות תקיעת שופר‪ .‬וכפי שדוד המלך נעים זמירות‬ ‫וה'‪ ,‬היינו לישב על כסא רחמים‪ ,‬הוא בקול שופר"‪ .‬עכל"ק‪.‬‬ ‫של הר"ר בונים זיע"א )בשלח מ"ד( "ותאמר בתוך עמי אנכי‬ ‫ישראל משבח את בני ישראל המתעמקים לדעת‬ ‫ובסה"ק תורת אמת )להרה"ק ר' ליבלה אייגר מלובלין זיע"א( מבאר‬ ‫ישבת‪ .‬מאי קאמרת‪ .‬אלא בשעתא )נ''א בזמנא( דדינא תליא‬ ‫את סוד תקיעת שופר בתהלים )פ"ט‪-‬ט"ז( "אשרי‬ ‫עפ"ז מה שאנו מתפללים בראש השנה וזה לשון קדשו‪:‬‬ ‫בעלמא‪ ,‬לא יתפרש בר נש בלחודוי‪ ,‬ולא יתרשים לעילא‪,‬‬ ‫העם יודעי השופר תרועה ה' באור פניך יהלכון"‪.‬‬ ‫"והנה כל התפלות אומרים בלשון רבים‪ ,‬שנהיה לראש‪,‬‬ ‫ולא ישתמודעון ביה בלחודוי‪ ,‬דהא בזמנא )אחרא( דדינא‬ ‫גנוחי גנח וילולי יליל‬ ‫שיכרתו שונאינו‪ ,‬שירבו זכויתינו‪ ,‬שתחדש עלינו‪ ,‬כי עיקר‬ ‫תליא בעלמא‪ ,‬אינון דאשתמודעון ורשימין בלחודייהו‪ ,‬אף‬ ‫והנה פלא פלאות הוא שכל ענין המאה קולות‬ ‫הבטחון שנזכר במדרש )טור סי' תקפ"א בשם המדרש עי' מד"ר דברים‬ ‫על גב דזכאין אינון‪ ,‬אינון אתפסן בקדמיתא‪ .‬ועל דא‪ ,‬לא‬ ‫שכלל ישראל מקיים בתקיעת שופר‪ ,‬כל מקורם‬ ‫ב' ט"ו ובירושלמי ר"ה פ"א ה"ג( 'בטוחים שיעשה להם נס'‪ ,‬ובמה‬ ‫לבעי ליה לאיניש‪ ,‬לאתפרשא מבין עמא לעלם‪ ,‬דבכל זמנא‬ ‫בתורה הק' הוא בסך הכל משני מילים‪ .‬וכמו שהגמ'‬ ‫היא הבטחון מאחר שכל יחיד יודע בנפשו מיעוט ערכו‪ ,‬רק‬ ‫רחמי דקודשא בריך הוא על עמא כלהו כחד )ולא לבעי ליה לאיניש‬ ‫בר"ה דף ל"ג ע"ב מביאה עה"פ בפ' פנחס במדבר‬ ‫שעיקר הבטחון הוא כי בוודאי יש בהכלל אנשים צדיקים‬ ‫לאתפרש מן עמא לעלם( ובגיני כך אמרה‪ ,‬בתוך עמי אנכי ישבת‪,‬‬ ‫כ"ט‪-‬א'"יום תרועה יהיה לכם" ועל זה תירגם‬ ‫שיכולים לעמוד במשפט להוציא לצדק משפטם ועי"ז‬ ‫ולא בעינא לאתפרשא מנייהו‪ ,‬כמה דעבדנא עד יומא דין‪.‬‬ ‫בתרגום אונקלוס"יום יבבא יהא לכון"‪ .‬וכדי לדעת‬ ‫נוושע כולנו בכלל מאחר שכולנו נכללים כאחד‪ ,‬וכו' ולטעם‬ ‫]ביאור‪ :‬ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת‪ .‬מה אמרה אלא‬ ‫מהו אותו קול יבבא למדים מהפסוק בשופטים )ה‪,‬‬ ‫זה ההלכה בגמ' שבכל השנה מוציא הש"ץ רק את שאינו‬ ‫בשעה שהדין תלוי בעולם‪ ,‬שלא יפרד אדם לבדו‪ ,‬ולא יהיה‬ ‫כח( שנאמר באם סיסרא שר צבא יבין מלך כנען‪,‬‬ ‫בקי‪ ,‬זולת בימים האלו מוציא גם את הבקי כשאינו בקי‪ ,‬כי‬ ‫רשום למעלה ולא יכירו אותו לבדו‪ ,‬שהרי בזמן שהדין תלוי‬ ‫כשחיכתה לשובו של בנה מהמלחמה עם כלל‬ ‫בזה הזמן אין בטוחות לשום אדם בפני עצמו שיהיה הוא‬ ‫בעולם‪ ,‬אותם שרשומים ונודעים לבדם ‪ -‬אף על גב שהם‬ ‫ישראל ובושש לבוא ודאגה והצטערה על שעדיין‬ ‫בקי‪ ,‬רק להתפלל בתפלת הציבור"‪ ,‬ע"כ לשון קדשו‪.‬‬ ‫צדיקים‪ ,‬הם נתפסים בראשונה‪ .‬ועל כך לא צריך לאדם‬ ‫לא חזר‪",‬בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד‬ ‫להפרד מן העם לעולם‪ ,‬שבכל זמן רחמי הקדוש ברוך הוא‬ ‫האשנב מדוע בושש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי‬ ‫כח האחדות בראש השנה‪ .‬בראש השנה מתאחדים כלל‬ ‫על העם כלם כאחד‪ .‬ולכן אמרה בתוך עמי אנכי ישבת‪ ,‬ולא‬ ‫מרכבותיו" ונחלקו התנאים איך נראה בקול האדם‬ ‫ישראל יחדיו‪ ,‬וכמו שאמרה השונמית לאלישע "בתוך עמי‬ ‫רוצה להפרד מהם‪ ,‬כמו שעשיתי עד היום הזה‪[.‬‬ ‫אותו ביטוי הצער שנקרא יבבה‪-‬שהיא התרועה‪.‬‬ ‫אנכי יושבת"‪ .‬ותקיעת שופר מרמז ג"כ לענין האחדות‪,‬‬ ‫ובספה"ק ערבי נחל מאריך בענין זה ונעתיק גרגרים‬ ‫שהתנא במשנה שם סובר שיבבה פירושה ילולי‬ ‫וכמ"ש אאמו"ר זי"ע בשם ספה"ק אור לשמים )פ' בהעלותך‬ ‫מלשונו הק'‪" :‬במדרש הביאו המפרשים אתם נצבים היום‬ ‫יליל כאדם הבוכה ומשמיע קולות קצרים וסמוכים‬ ‫‪-‬עי' נחל יצחק שם(‪ ,‬עה"פ "ואם באחת יתקעו"‪ ,‬שאם ישראל‬ ‫בראש השנה‪ ,‬ויש לדקדק מה ענין ראש השנה לזה‪ ,‬ופירש‬ ‫זה לזה ]מה שנקרא אצלינו תרועה[‪ .‬והתנא‬ ‫יתקעו כף זה בזה באחדות גמורה יקרבו את הגאולה‬ ‫בתולדות יעקב יוסף על זה ואבארהו בתוספת נופך‪ ,‬דהנה‬ ‫מהברייתא סובר שיבבה פירושה גנוחי גנח כאדם‬ ‫עי"ז‪ .‬נמצא שתקיעה הוא לשון אחדות‪ .‬וכן תרועה‪ ,‬הוא‬ ‫ארז"ל )ירושלמי נדרים ט' ה"ד( ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול‬ ‫המשמיע אנחות כבדות שהם ג' קולות ארוכים ]מה‬ ‫מלשון רעות ואחוה‪ .‬כי בכח האחדות ממתיקין את הדינין‬ ‫בתורה‪ ,‬והוא מצות עשה שיהיה אחדות ושלום בישראל‪,‬‬ ‫שנקרא אצלינו שברים[‪.‬‬ ‫בשורשן וממשיכין השראת השכינה‪ ,‬וכמ"ש "ד' אלוקיו‬ ‫וכו' ויש עוד סגולה אל האחדות בימים הללו שעי"ז נזכה‬ ‫ושנינו על זה בראש השנה )לד ע"א( שכיון‬ ‫עמו ותרועת מלך בו"‪ ,‬שכאשר ישראל ברעות ואחדות‪ ,‬אז‬ ‫בדין בבית דין של מעלה בימי הדין‪ ,‬וכו'‪ ,‬עכשיו שהוא מצד‬ ‫שלא הוכרע הדבר‪ .‬והיה לרבי אבהו ג"כ צד ששני‬ ‫מלכותו עליהם‪ ,‬וכ"כ "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי‬ ‫הסגולה לזכות בדין‪.‬‬ ‫הפירושים אמת שתרועה היא גם גנוחי גנח וגם‬ ‫עם יחד שבטי ישראל"‪ ,‬אימתי מלכותו עליהם כששבטי‬ ‫והנה תיבת כולכם מורה יש אחדות וכולם בלב אחד‪ ,‬וכו'‬ ‫ילולי יליל כדרך אדם שבצערו קודם מתאנח ואח"כ‬ ‫ישראל הם יחדיו‪ .‬ואכן "תרועה" בגמט' "ובאחדות גמורה"‪.‬‬ ‫ולזה אמר 'אתם נצבים היום' בראש השנה‪ ,‬רצונו לומר שיהיה‬ ‫בוכה‪ .‬ולכן תיקן רבי אבהו בקסרי שכדי לצאת כל‬ ‫)נזר דוד – ראש השנה(‬ ‫לכם תקומה‪] ,‬כדברי מדרש אגדה שהביא רש"י ז"ל דנצבים‬ ‫השיטות צריך לתקוע ג' פעמים תשר"ת‪ ,‬ג' פעמים‬ ‫תש"ת‪ ,‬וג' פעמים תר"ת וביחד זה שלשים קולות ‪.‬‬ ‫ומאחר שאנו תוקעים גם במוסף בלחש וגם בחזרת‬ ‫בעמדנו בשערי השנה החדשה הבעל״ט שנת תשפ״ז‬ ‫הש"ץ‪ ,‬הרי שבס"ה הם תשעים קולות‪.‬‬ ‫הננו לברך בזה את קהל אנשי שלומנו וידידי בית חיינו‪ ,‬ואת כל קוראי הגליון הנאמנים‬ ‫מאה קולות נגד מאה יבבות דאם סיסרא‬ ‫״כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים״‬ ‫והנה שוב פלא שמקור ענין העשרה קולות‬ ‫לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ארוכים ולשלום‪ ,‬תזכו אתם ובני ביתכם‬ ‫שמובא במגן אברהם אור"ח סימן תקצ"ו ס"ק‬ ‫לשנה טובה ומבורכת מתוך נחת דקדושה והרחבת הדעת‪ ,‬בריות גופא ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫א' בשם השל"ה הק' ובשער הכונות להאריז"ל‬ ‫ונזכה כולנו יחד לשנת גאולה וישועה בישועתן של ישראל ובצמיחת קרן דוד‬ ‫ראש השנה דרוש ז' שמשלימים בקדיש שאחר‬ ‫בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו‪.‬‬ ‫מוסף שיהיו ביחד מאה קולות‪ .‬ומובא בתוספות‬ ‫המערכת‬ ‫ל"ג המ˘ך בעמו„ ב' ���‬ ‫במסכת ר"ה‬ ‫• לטוב‪ ﬩‬נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •‬ ‫טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫נח>ל איתן‬ ‫ב' בד"ה שיעור תקיעה‪ ,‬וכן בטור אור"ח סימן תקצ"ב בשם‬ ‫המ˘ך מעמו„ ‡' ���‬ ‫"ממעמקים קראתיך ה'"‬ ‫הערוך וכן מובא גם ברבינו חננאל בסוף המסכת בשם הירושלמי‪:‬‬ ‫שסדר המאה קולות של תקיעת שופר הוא כנגד מאה פעיות‬ ‫וכו'‪ ,‬היינו שלכן אין אומרים הלל גמור בגלוי אבל‬ ‫לך אמר לבי בקשו פני את פניך ד' אבקש )תהילים‬ ‫דפעיא אימיה דסיסרא‪ .‬כלומר שמאחר ואם סיסרא יבבה‬ ‫בפנימיות הרי עצם התקיעות הם הלל גדול ונשגב‪.‬‬ ‫כ"ז ח'(‪ ,‬כתב הרה"ק בעל התניא זי"ע )לקו"ת פ' נצבים(‬ ‫מאה יבבות מדאגתה לבנה ומעיניה זלגו אז מאה דמעות‪.‬‬ ‫ובשעת התקיעות עולה לזכרון עקידת יצחק‬ ‫דקול השופר הוא בחינת תשובה עילאה בחינת‬ ‫ולכן עלינו להעמיד כנגד אותם מאה דמעות מאה תקיעות שופר‪.‬‬ ‫שנעקד ע"ג המזבח ע"י אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬ודבר זה‬ ‫צעקת הקול מעומקא דליבא מנקודת פנימית הלב‬ ‫והנה כי כן מה נורא הוא הפלא שהתפלאו כל המפרשים וינועו‬ ‫מעורר הקשר הנשגב שלמעלה מטעם ודעת שיש‬ ‫עד שאין כלי הדיבור להגבילה‪ ,‬ורמז הכתוב "לך‬ ‫אמות הסיפים מה ראה הקב"ה נותן התורה על ככה ללמדנו איזה‬ ‫בין נשמות ישראל להשי"ת‪ ,‬כי נסיון העקידה‪ ,‬הוא‬ ‫אמר לבי בקשו פני" שתהי' הצעקה מתוך פנימיות‬ ‫קולות אנו צריכים לתקוע בשופר דוקא ממה שיבבה אם סיסרא על‬ ‫גלוי נפלא על שורש מחצבתם של ישראל‪ ,‬שהוא‬ ‫הלב ולא מתוך חיצוניות הלב‪ ,‬והיא צעקה למעלה‬ ‫בנה סיסרא הרשע שיצא למלחמה כנגד כל ישראל‪ .‬שאיזה קשר‬ ‫בטל בתכלית ההתבטלות לרצון השי"ת ואין לו‬ ‫מן הדעת שאינו רוצה בשום אופן להיפרד מיחודו‬ ‫יש בין יבבת אם סיסרא המשוקצת והטמאה‪ ,‬לתקיעת שופר שאין‬ ‫שום רצון אלא לעשות רצון אבינו שבשמים‪ ,‬ולכן‬ ‫ואחדותו ית'‪ ,‬ולהיות ליבו בוער כרשפי אש שלהבת‬ ‫לנו השגה בגודל ערכן וקדושתם שהרי אפילו המלאכים יחפזון בזמן‬ ‫התקיעות מעוררות את הקשר הפנימי וכריתת‬ ‫העולה מאלי' ומעצמה בלי טעם ודעת להשתפך‬ ‫ששומעים קול שופר‪.‬‬ ‫ברית בין ישראל להשי"ת‪.‬‬ ‫נפשו אל חיק אבי' ולמסור נפשו באחד‪" ,‬כי חלק‬ ‫ואמנם כבר גילה לנו הבני יששכר )תשרי מאמר ג' אות ח'( כי הרי‬ ‫ואע"פ שהאבות היו בבחינת מרכבה לשכינה‬ ‫ד' עמו" ואינו רוצה בשום פנים ואופן להיות מרוחק‬ ‫מבואר בזוהר הקדוש בפרשת פנחס דף רל"ב ע"א סודות נוראים‬ ‫שכל חפצם ומאודם הי' רק לעשות רצון קונם ואנו‬ ‫מד' אחד‪ ,‬וע"י תשובה עילאה מעומקא דליבא כי רע‬ ‫ועמוקים הטמונים בכל קול מהמאה קולות הללו‪ ,‬ובודאי רואים‬ ‫בעוה"ר רחוקים מאוד מזה‪ ,‬מכל מקום הרי יש דמיון‬ ‫ומר עזבו את ד' וריחוקו מאור פניו ית' אשר נגעה עד‬ ‫שם שעל פי תורת הנסתר צריך לתקוע דוקא את כל המאה קולות‬ ‫של כל ענף לשורשו וכל אחד חייב לומר מתי יגיעו‬ ‫הנפש ממש בקרב איש ולב עמוק‪ ,‬עי"ז מעורר ג"כ‬ ‫הללו‪ .‬אלא שהקב"ה נותן התורה סיבב שיולדו כל הספיקות הללו‬ ‫מעשי למעשי אבותי לכל הפחות בנגיעה כל דהו‪.‬‬ ‫למעלה שיתעורר כביכול פנימיות מלכותו ית' עלינו‬ ‫בהלכה כדי שאפילו מי שאינו בקי בתורת הנסתר יבוא לתקוע את‬ ‫ויש לרמז שאנו אומרים )תפילת שמונה עשרה(‬ ‫וכמ"ש )ירמיהו ל"א ב'( "מרחוק ד' נראה לי"‪ ,‬שע"י קול‬ ‫כל הקולות הללו מצד ההלכה‪.‬‬ ‫"אלוקינו ואלוקי אבותינו" היינו שהשי"ת הוא‬ ‫השופר היוצא מפנימיות הלב אנו מעוררין את זכרון‬ ‫ובעל המנהגות כתב כי בר"ה האדם צריך שייליל לפני בוראו על‬ ‫תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות שלנו ושל אבותינו‪,‬‬ ‫האהבה הפנימית מעצמותו ומהותו יתברך‪.‬‬ ‫עונותיו‪ ,‬לכך צותה התורה לתקוע באופן שהוא כעין יללה וגינוח‪.‬‬ ‫ואע"פ שלכאו' אין כל דמיון ביניהם כי השי"ת הוא‬ ‫וזהו שאומרים בעשרת ימי תשובה מזמור‬ ‫אלא שעדיין מכל זה לא נתבאר מדוע סיבב השי"ת שמקור צורת‬ ‫"אלוקי אברהם" היינו שאברהם אבינו שמסר כל‬ ‫"ממעמקים קראתיך ד'" )תהילים ק"ל א(‪ ,‬דאיתא‬ ‫תקיעת שופר ומאה קולות התקיעות בתורה הק' יהיו דוקא מאם‬ ‫כוחותיו להשי"ת והי' מרכבה להתבטל אליו ית'‬ ‫מהאריז"ל שישנן עשרה בחי' במעמקי הלב ובכל‬ ‫סיסרא הטמאה‪.‬‬ ‫במידת החסד‪ ,‬והוא "אלוקי יצחק" שיצחק אבינו‬ ‫יום מעשרת ימי תשובה מתגלה עומק אחד ובראש‬ ‫השנה מתגלה העומק ע"י תקיעת שופר‪ ,‬ומעתה‬ ‫יבבות על לידת נשמת ר' עקיבא‬ ‫שמסר כל כוחותיו להשי"ת והי' מרכבה להתבטל‬ ‫אליו ית' במידת הגבורה‪ ,‬והוא "אלוקי יעקב" שיעקב‬ ‫בכל יום מתגלה עומק נוסף של געגועים של כל נפש‬ ‫ובספר המנהיג )לאחד הראשונים רבי אברהם ברבי נתן הירחי( בהלכות‬ ‫אבינו מסר כל כוחותיו להשי"ת והי' מרכבה אליו‬ ‫ישראל אל קונה וצורה‪.‬‬ ‫ראש השנה אות כ"א לאחר שמביא את דברי הערוך הנ"ל‪ ,‬מוסיף‬ ‫ית' להתבטל אליו במידת התפארת‪ ,‬אכן השי"ת‬ ‫וזהו שאנו אומרים "ותתן לנו ד' אלוקינו באהבה‬ ‫ספר המנהיג שמצא סימוכין למנהג זה לתקוע מאה קולות ממה‬ ‫הוא "הא‪-‬ל הגדול הגיבור והנורא" ומצפה גם עתה‬ ‫את יום הזכרון הזה יום תרועה מקרא קודש זכר‬ ‫שמבואר במדרש תנחומא פרשת תזריע סימן ד ובפרשת אמור‬ ‫שאנו בניהם של אברהם יצחק ויעקב נתבטל אליו‬ ‫ליציאת מצרים"‪ ,‬כי יום הזכרון הוא כביכול יום שבו‬ ‫אות י"א כי היולדת בשעה שהיא יושבת על המשבר ללדת הרי‬ ‫ונעבוד אותו בג' בחינות אלה גדולה גבורה ותפארת‪,‬‬ ‫נזכרים ישראל בהשי"ת מעומק ליבם הפנימי ביותר‪,‬‬ ‫היא פועה מאה פעיות עד שהיא שזוכה ללדת תינוק חי ובריא‪-‬ולכן‬ ‫אכן השי"ת שהוא "א‪-‬ל עליון" מצפה לנו שנקבל‬ ‫והוא המעורר ג"כ שיעלה זכרוננו לפניו יתברך ויזכור‬ ‫תוקעים מאה קולות‪.‬‬ ‫אותו למלך ונהי' מרכבה לקדושתו‪ ,‬והוא אינו חפץ‬ ‫ד' אותנו כביכול מעומק הפנימי ביותר ואין לך חיך‬ ‫והנה מובא ב"פרי צדיק ראש השנה אות י"ג בשם הרמ'ע מפאנו‬ ‫להשאר כביכול עליון למעלה רק מבקש שנעשה לו‬ ‫מתוק מזה‪ ,‬והוא יום תרועה מחד גיסא שבו לב כל‬ ‫מאמר חיקור הדין אות י'א כי אמו של סיסרא יבבה מאה קולות על‬ ‫דירה למטה ע"י שנתבטל אליו בג' בחי' אלו‪ ,‬אכן‬ ‫יהודי נשבר לשברים ולשברי שברים מחמת שזוכר‬ ‫הניצוץ הקדוש של נשמת רבי עקיבא שהוציאה יעל מסיסרא ועל‬ ‫הוא "גומל חסדים טובים" ועוזר גם לדורות השפלים‬ ‫בהשי"ת ועל ריחוקו מאור פני מלך חיים‪ ,‬ומאידך‬ ‫ידי זה איבדה הקליפה נשמה קדושה שהיתה טמונה ביניהם‪ .‬ושם‬ ‫להיות להם נגיעה בבחינה זו‪" ,‬וקונה הכל" גם בחי'‬ ‫גיסא הוא נעשה יום ריעות וקירבה וכריתת ברית‬ ‫מתייגע רבי צדוק לבאר למה יבבה אמו של סיסרא דוקא מאה קולות‬ ‫קלושה של התבטלות אל השי"ת כל דור לפי יכולתו‪,‬‬ ‫בין ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬שהשי"ת נזכר‬ ‫לא פחות ולא יותר‪ .‬אולם בספרו רסיסי לילה )סוף אות מ"ו( מבאר את‬ ‫ואכן הוא "זוכר חסדי אבות" שהם היו מרכבה אליו‬ ‫בישראל מפנימיות עוצם מהותו והוא מתכופף‬ ‫הענין בטוב טעם ודעת על פי המבואר במדרש הנ"ל שהיות ומאה‬ ‫בבחי' נשגבה‪ ,‬והוא "מביא גואל לבני בניהם" שתהי'‬ ‫אלינו כברוש רענן כביכול להיות קרוב אלינו ולקבל‬ ‫פעיות האשה פועה בשעת לידתה בשעה שהיא יושבת על המשבר‪,‬‬ ‫גאולה לנשמתם ויוכלו גם הם לעבוד את השי"ת‬ ‫אותנו באהבה ובחמלה‪.‬‬ ‫הנה כי כן מטעם זה יבבה אמו של סיסרא מאה יבבות כי באותה‬ ‫במעין התבטלות כזאת‪" ,‬למען שמו באהבה" שזהו‬ ‫וצריך לבקש מהשי"ת בעת נעילה שרגשי קרבת‬ ‫שעה שהוציאה יעל מבנה סיסרא את נשמת רבי עקיבא היתה אמו‬ ‫רצונו ית' ולתכלית זה הוא ברא את העולם‪.‬‬ ‫אלוקים שזכינו להם ביום הזכרון ימשיכו לפעם‬ ‫של סיסרא ראש הקליפה בגדר יולדת הפועה מאה פעיות בעת‬ ‫וכאשר נעלה זכות עקידת יצחק בשעת תקיעת‬ ‫בקרבינו‪ ,‬ובכח תקיעת שופר נחקקים בלב הנפש‬ ‫לידתה‪ .‬כי אף שההולדה היתה בעל כורחה של הקליפה‪ ,‬עם כל זאת‬ ‫שופר מתעורר בזה שכמו שיצחק הי' קשור בעבותות‬ ‫הישראלי רגשי קרבת הקודש לנצח נצחים‪ ,‬וכמו‬ ‫נפלטו ממנה מאה יבבות על לידת נשמת רבי עקיבא שלא בידיעתה‪,‬‬ ‫ע"ג המזבח כדי לעשות רצונו יתברך‪ ,‬כך נזכה גם אנו‬ ‫שנרמז בנאמר )תפילת שחרית( "אמת ואמונה חוק ולא‬ ‫ועל דרך שמצינו בגמרא מגילה ג' אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי‪.‬‬ ‫שאנחנו צאצאיו להיות קשורים ועקודים בעבותות‬ ‫יעבור" שכאשר זוכה האדם לנקודה של אמת ושל‬ ‫אנו בראש השנה ‪ -‬הרת עולם כלידה חדשה‬ ‫אהבה לעשות אך ורק רצונו ית"ש‪ ,‬ויעביר השי"ת‬ ‫אמונה בימים קדושים אלו‪ ,‬יחד עם זה נתן השי"ת‬ ‫ממשלת זדון מלבנו שלא ישלוט בנו יצר הרע ונוכל‬ ‫לעמו מצות תקיעת שופר הנרמזת בתיבת "חק"‬ ‫והנה בעל ספר המנהיג לא ביאר לנו מהו הקשר בין אותם מאה‬ ‫לעבוד את השי"ת כאשר עם לבבינו‪.‬‬ ‫וכמ"ש )תהילים פ"א ה'( "כי חוק לישראל הוא משפט‬ ‫הקולות שאנו תוקעים בשופר למאה הקולות שהאשה פועה בשעת‬ ‫וברש"י )דברי הימים א' כ"ח ט'( עה"פ שאמר דוד‬ ‫לאלקי יעקב"‪ ,‬וע"י חוק זה ולא יעבור שתשאר‬ ‫לידתה‪ ,‬אולם מצינו ביאור נפלא על כך במשך חכמה פרשת אמור‬ ‫המלך לשלמה בנו‪" ,‬ואתה שלמה בני דע את אלוקי‬ ‫בקרבינו ההתעוררות הזאת‪.‬‬ ‫)ויקרא כג‪ ,‬כד( שמבאר מעצמו הקשר בין מאה קולות השופר למאה‬ ‫אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפיצה כי כל לבבות‬ ‫וכן מתפללים בסיום התפלות לראש השנה‬ ‫הקולות שצועקת היולדת‪ ,‬שהרי חז"ל הק' תקנו לומר בתפלת‬ ‫דורש ד' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא‬ ‫"וטהר לבנו לעבדך באמת כי אתה אלוקים אמת‬ ‫מוסף לראש השנה "היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי‬ ‫לך וגו'"‪ ,‬וכתב ע"ז רש"י הקדוש "בלבב שלם לא‬ ‫ודברך אמת וקיים לעד"‪ ,‬שמכיון שהשי"ת הוא‬ ‫עולמים"‪ ,‬ומבאר המשך חכמה שהטעם שהגדירו את ראש השנה‬ ‫נאמר שיהא משמע שני לבבות אלא "בלב שלם"‬ ‫אלוקים אמת וההתעוררות של ימים אלו היא מצדו‬ ‫ל"יום הרת עולם" כי בראש השנה כל באי עולם הם בגדר עובר‬ ‫שלא יהי' לך אלא לבב אחד לאבינו שבשמים"‪,‬‬ ‫יתברך לכן היא קיימת לעד כי קושטא קאי‪ ,‬ולזאת‬ ‫הנתון במעי אמו העומדים לפני הקב"ה למשפט האם ראויים הם‬ ‫וכן יסד הפייט בקדושתא דמוסף של יום א' דר"ה‬ ‫תקותינו שרגשי קודש אלו ימשיכו ללוות אותנו‬ ‫להיוולד מחדש בעולם‪ ,‬הנה כי כן מטעם זה אנו תוקעים בשופר‬ ‫"שני לבבות לך כאחד לאחד" עכ"ל‪ ,‬משמע שבראש‬ ‫לאורך ימים‪.‬‬ ‫מאה קולות כיולדת כדי שיוליד אותנו הקב"ה מחדש בראש השנה‪,‬‬ ‫)ובפרט לפי המבואר בכתבי האריז"ל שבזמן תק"ש אז הוא גופא הזמן שבו מחדש השי"ת את‬ ‫השנה יש אפשרות לפעול שיתהפך היצר הרע לטוב‬ ‫והנה כתיב )תהילים ק"נ ג'( "הללוהו בתקע שופר"‬ ‫העולם(‪ .‬ויעניק לנו ברוב רחמיו וחסדיו שנה טובה ומבורכת‪.‬‬ ‫ונוכל לעבוד את השי"ת בלב אחד‪.‬‬ ‫ומשמע מזה שהתקיעות הם בבחי' הלל להשי"ת‪,‬‬ ‫די"ל דמכיון שבתקיעות אלו נזכרים ישראל בהשי"ת‬ ‫ולפי דבריהם של ספר המנהיג ורצ"ה והמשך חכמה יוצא פלאי‬ ‫אכן הכתוב אומר "כי כל לבבות דורש ד' וכל יצר‬ ‫והשי"ת כביכול נזכר בנו‪ ,‬והוא דוגמת האב שמקבל‬ ‫פלאים שהכל ענין אחד דמאה קולות דאם סיסרא היו המאה פעיות‬ ‫מחשבות מבין"‪ ,‬שגם כשיש לאדם מלחמות עם‬ ‫את בניו האובדים במאור פנים כששבים אליו‬ ‫בזמן לידת נשמת רבי עקיבא‪ .‬והמאה קולות של השופר שהם‬ ‫היצר ועדיין יש לו בחי' ב' לבבות עכ"ז "אם תדרשנו‬ ‫ממרחקים בבכי ובתחנונים הרי אין לך הילול גדול‬ ‫כנגד מאה פעיות שבזמן לידה‪ -‬שייכים לתקיעת שופר שאז הוא‬ ‫ימצא לך"‪ ,‬כי הוא מבין את נסיונות האדם וכל זמן‬ ‫מזה ותקיעתם זהו הילולם‪ ,‬ומה ששאלו המלאכים‬ ‫זמן לידת העולם בשנה החדשה ‪-‬ובאותם מאה פעיות של השופר‬ ‫שהוא נלחם נגד יצרו בכל כוחותיו הוא רצוי ונחמד‬ ‫מדוע אין ישראל אומרים הלל ונענו לפי שספרי חיים‬ ‫פועלים שהשי"ת יחדש עלינו שנה טובה ומבורכת‪.‬‬ ‫לפניו ית'‪.‬‬ ‫ב‬ ‫נערך ע"י‬ ‫מתיקות התורה‬ ‫בשאלות אקטואליות‬ ‫ִא ֵּבי הנח>ל‬ ‫הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א‬ ‫ציונים והערות בהלכה‬ ‫נח>לתי עדותיך‬ ‫הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א‬ ‫ראש השנה )ב(‬ ‫אין יכול להוציא את השני‬ ‫ולהלכה בקידוש לכתחילה יקח פרי חדש )ויעוין‬ ‫לימוד‪ :‬נחלקו האם יש חיוב שמחה בר"ה ע"י‬ ‫בברכת לישב בסוכה‬ ‫במנח"ש סימן י"ח אמאי לא הוי הפסק מספק(‪ .‬ובדיעבד יברך‬ ‫גם בלי פרי חדש‪ .‬ובתקיעות שופר להשו"ע לא‬ ‫בשר ויין‪ .‬י"א דיש חיוב שמחה ואפשר לקיימו על‬ ‫ידי לימוד התורה פיקודי ה' ישרים )שאגת אריה ק"ב(‪,‬‬ ‫איך יתכן שנים שיושבים בסוכה אחת‪ ,‬ושניהם מקיימים מצות סוכה בהידור‪,‬‬ ‫יברך ולהרמ"א יברך‪ .‬ועדיף טפי אם יש לו בגד‬ ‫וי"א דאין חיוב שמחה בר"ה‪.‬‬ ‫ובכל זאת אין אחד יכול להוציא את השני ידי חובתו בברכת לישב בסוכה‪.‬‬ ‫חדש‪ .‬הרבה נוהגים לקחת רימון )אם אין אוכלים בליל‬ ‫פסוקי דזמרה‪ :‬יש לכוון בפסוקי דזמרה ביותר‬ ‫למרות ששניהם גדולים‪ ,‬ובסוכה אחרת‪ ,‬היו כן יכול להוציא את השני?‬ ‫ראשון(‪ ,‬ואף שמצוי כל ימות השנה‪ ,‬מ"מ מברך‬ ‫כי זה העיקר‪ ,‬וכן כל התפילות הרגילות של כל‬ ‫אם ניכר הבדל בין רימונים חדשים לישנים‪ .‬צריך‬ ‫השנה‪ ,‬ולא כאלו שמכוונים רק בתפילות החדשות‬ ‫תשובה לשאלה משבוע שעבר‬ ‫שהפרי החדש יהיה לפניו בשעת קידוש‪ .‬וכמו"כ‬ ‫)יושר דברי אמת(‪.‬‬ ‫השאלה בקצרה‪ :‬לבקש מבנו הקטן שיטלטל עבורו סידור מיוחד‬ ‫בהדלקת נרות על השולחן‪ .‬ויש לה להדליק סמוך‬ ‫אכילה לפני התקיעות‪ :‬לכתחילה אין לאכול‬ ‫לבית הכנסת‪ ,‬במקום שיש עירוב חלש?‬ ‫לקידוש ממש שלא יהא הפסק בין אכילת פרי‬ ‫כלל לפני התקיעות‪ ,‬וכן היה מנהג הקדום‪ .‬ובמקום‬ ‫תשובה‪ :‬כתב הרשב"א )שבת דף קכא ע"א( לגבי קטן העושה איסור‪,‬‬ ‫לשהחיינו )מט"א(‪ .‬יש נוהגים שכל אחד מבני הבית‬ ‫צורך גדול יכול לטעום ולא לאכול יותר מכביצה‪.‬‬ ‫שאין בי"ד מצווין להפרישו כשעושה איסור דאורייתא‪ ,‬אבל אביו‬ ‫מברך שהחיינו על פרי חדש‪ ,‬ויודיע זה לבני הבית‬ ‫ויש מקילין לאכול יותר וסומכים על ההיתר של‬ ‫מצווה להפרישו מאיסור דאורייתא‪ ,‬אבל מאיסור דרבנן לא רק‬ ‫קודם הקידוש שלא לצאת בברכת שהחיינו של‬ ‫רבים דמדכרי אהדדי דהוי כמו שומר‪ .‬אך עדיף‬ ‫שאינו מצווה להפרישו‪ ,‬אלא גם מותר לספות לו בידים איסור דרבנן‪.‬‬ ‫הקידוש )מט"א(‪ ,‬ועושין כן לסימן טוב )שם(‪ .‬אך‬ ‫שיאכל תבשיל ממין דגן כגון עוגת טורט שלא‬ ‫וכתב הר"ן )שבת דף מה ע"ב( שכל זה רק לצרכו‪ ,‬אבל לצרכנו אסור לספות‬ ‫אחרים נוהגים שאוכלים בעצמם מהפרי ושהחיינו‬ ‫לכל הפוסקים נחשב כפת‪ ,‬מאשר לאכול עוגיות‬ ‫לו בידים גם איסור דרבנן‪.‬‬ ‫יוצאים מבעה"ב )מבית לוי(‪) .‬ויש לדון מצד חבילות שמברך‬ ‫שהם פת לכו"ע ושתיה במשקה שאינו משכר‬ ‫אמנם הרמב"ם )מאכלות אסורות פי"ז הכ"ז( חולק וסובר שגם איסור‬ ‫שהחיינו על מצווה ופרי ביחד ‪ -‬כתב סופר(‪.‬‬ ‫מותר‪ .‬נחלקו הפוסקים )חת"ס רע"א( האם יקדש‬ ‫דרבנן אסור לספות לו בידים‪ ,‬וכן אסור להרגילו בחילול שבת ומועד‪,‬‬ ‫הכנה‪ :‬אסור להכין משבת ליו"ט שני ובכלל‬ ‫לפני אכילתו ואם אוכל הרבה יקדש אך אם‬ ‫ואפילו בדברים שהן משום שבות‪ .‬וכדבריו פסק בשו"ע )סימן שמג ס"א(‪.‬‬ ‫זה עריכת השולחן הדחת כלים‪ ,‬ובמקום צורך‬ ‫מספיק לו לשתות עדיף שלא לקדש כדי שלא‬ ‫אמנם בביאור הלכה )שם ד"ה מדברי( הביא דעת הרשב"א והר"ן‬ ‫מותר להוציא מהמקפיא שיפשיר עד הלילה וכן‬ ‫יצטרך לטעום )בית יצחק יו"ד(‪ .‬ורבוה"ק נהגו לקדש‬ ‫שחולקים על הרמב"ם‪ ,‬והוסיף להביא משו"ת רע"א )סימן טו( אם‬ ‫להכניס שתיה למקרר בתנאי שיכניסו בעוד היום‬ ‫על כוס הקאוו"ע ששתו לפני התקיעות‪ ,‬ואח"כ‬ ‫במקום שאין עירוב מותר לומר לקטן שיטלטל עבורו ספרים‪,‬‬ ‫גדול שלא יהא ניכר שעושהו לצורך הלילה‪).‬מ"ב סי'‬ ‫הכניסו לתוכו חלב‪.‬‬ ‫ולסמוך על הרשב"א והר"ן שהתירו‪ ,‬והשיב שגם הם לא התירו‪ ,‬רק‬ ‫תרס"ז סק"ה(‪.‬‬ ‫תקיעת שופר‪ :‬נחלקו הפוסקים אימתי יוצאין‬ ‫כשהקטן צריך את הסידור‪ ,‬אבל לבקש מהקטן שיטלטל את הסידור‬ ‫ר"ה שחל בשבת‪ :‬נפרט כמה הלכות בענין‬ ‫התקיעות מה"ת‪ ,‬בתקיעות דמיושב או דמעומד‬ ‫עבור אביו‪ ,‬לא רק שאסור לספות לו איסור‪ ,‬אלא שגם אם עושה‬ ‫ר"ה שחל בשבת‪ .‬בקשת צרכיו‪ :‬אף שבשבת אין‬ ‫)תוס' פסחים טו"ז(‪ .‬ולמעשה יכוון שרוצה לצאת‬ ‫זאת מעצמו צריך למחות בידו‪ .‬אבל יש עצה‪ ,‬שיתן לקטן חומש‬ ‫לבקש צרכיו הגשמיים יש מתירין בר"ה שחל‬ ‫המצווה על דעת חז"ל‪.‬‬ ‫וסידור שישא לבהכ"נ לצורך עצמו להתפלל ולשמוע קריאת התורה‪,‬‬ ‫בשבת )הליכ"ש פ"א סט"ו וכ"ה באלף למטה סי' תקפ"ד סק"ג‬ ‫וממילא יצטרף הגדול עמו להתפלל יחד‪.‬‬ ‫תקיעות דמעומד‪ :‬העומד בשמו"ע ואוחז‬ ‫שמתפללים על חולים אף בר"ה שחל בשבת דהוא עיקר יום הדין(‪.‬‬ ‫עדיין במלכיות א"צ למהר להגיע עם הש"ץ‬ ‫והנה נאמר במסכת סוכה )דף טז ע"ב( פעם אחת שכחו ולא הביאו‬ ‫טעות בתפילה‪ :‬בתפילת שמו"ע יש להזכיר‬ ‫לתקיעות של זכרונות )אבני נזר בשם החידושי הרי"ם שאחז‬ ‫ספר תורה מערב שבת‪ ,‬למחר פירסו סדינין על גבי העמודים והביאו‬ ‫בחתימה שבת ור"ה היינו מלך על כל הארץ‬ ‫באמצע מלכיות בשעה שתקעו לשופרות(‪ .‬ואם הגיע למקום‬ ‫ספר תורה‪ ,‬וקראו בו‪] .‬ומקשה הגמרא[ פירסו סלקא דעתך מהיכן‬ ‫מקדש השבת וישראל ויום הזכרון‪ ,‬אם הזכיר‬ ‫התקיעות והש"ץ לא הגיע עדיין צריך להמתין‪.‬‬ ‫הביאום בשבת? אלא מצאו סדינין פרוסים על גבי העמודים‪ ,‬והביאו‬ ‫בחתימה רק אחד מהם יש לחלק דאם הזכירם‬ ‫אך אם יש חשש שיצטרך להמתין ולשהות‬ ‫ספר תורה וקראו בו‪.‬‬ ‫באמצע הברכה אינו חוזר ואם לאו חוזר )יעוין‬ ‫כדי לגמור כולה‪ ,‬יש עצה למי שרוצה לשמוע‬ ‫ולשיטת רש"י פריסת הסדינים אין בה איסור‪ ,‬כיון שהיא מחיצה‬ ‫באריכות בסי' תפ"ז מה שדנו הפוסקים בהרבה חילוקי דינים וזה‬ ‫התקיעות על הסדר יעשה השהיות לסירוגין וכך‬ ‫ללא גג‪ ,‬והשאלה היא איך היה מותר לטלטל את הסדינים והרי זה‬ ‫מה שיוצא להלכה(‬ ‫יוכל להתפלל במחשבה )שולחן הטהור קאמרנא(‪ .‬אך‬ ‫היה חצר שאינה מעורבת‪ .‬ולכן גם היה אסור לטלטל שם את הספר‬ ‫אכילה לפני מוסף‪ :‬ר"ה שחל בשבת שאין‬ ‫אם מכיר בעצמו שמחשבתו תשוטט בדברים‬ ‫תורה‪ ,‬ולשיטת התוס'‪ ,‬פריסת מחיצה המתרת בטלטול גם אם היא‬ ‫תוקעים בו אין מניעה לקדש ולאכול מעט לפני‬ ‫אחרים או שיצטרך לישב עדיף שימשיך תפלתו‬ ‫ללא גג אסורה בשבת כמו עשיית אהל עראי בשבת‪.‬‬ ‫מוסף )סי' רפ"ו יעו"ש(‪.‬‬ ‫ואף שעי"ז יוצא שישמע התקיעות אחרי תפילתו‬ ‫והקשה הערוך לנר לשיטת הרשב"א שמותר לספות לקטן איסור‪,‬‬ ‫ותודיענו‪ :‬שכח לומר ותודיענו בתפילה וכבר‬ ‫)חזו"א קל"ז סק"ב(‪.‬‬ ‫למה לא הביאו את הסדינים על ידי קטן‪ ,‬ותירץ שהרשב"א שמתיר‬ ‫התחיל לומר ותתן לנו ד' אלוקינו אינו חוזר לומר‬ ‫הפסק‪ :‬אין לדבר עד אחר גמר התקיעות‪,‬‬ ‫לספות לקטן איסור דרבנן לצרכו‪ ,‬סובר כדעת התוס' שאיסור פריסת‬ ‫ותודיענו )מטה אפרים סי' תקצ"ז ואף שעדיין לא סיים הברכה‪.‬‬ ‫דהברכות פוטר אף תקיעות דמעומד‪ ,‬ובדיעבד‬ ‫הסדינים הוא איסור דאורייתא משום עשיית אוהל עראי בשבת‪,‬‬ ‫וכבר תמה הגרשז"א הובא במחזור המפורש מ"ש מאתה חוננתנו‬ ‫יצא‪ .‬אך אם צריך לומר אשר יצר מותר לכתחילה‬ ‫ולדעת רש"י שאיסור פריסת הסדינים הוא איסור דרבנן‪ ,‬הרי רש"י‬ ‫דקיי"ל דרק אם סיים הברכה אך מסיק דכבר הורה זקן ויעוין בשו"ת‬ ‫)שבט הלוי(‪ .‬ותהילים יש שהתירו‪ ,‬אך למעשה‬ ‫סובר כדעת הרמב"ם שאסור לספות לקטן גם איסור דרבנן ולא רק‬ ‫שבה"ל ח"ט סי' כ"ג מה שביאר בזה(‪.‬‬ ‫המנהג להחמיר בזה‪ .‬מותר להתוודות בלחש בין‬ ‫אביו אסור לספות לו איסור דרבנן‪ ,‬אלא גם אחרים אסורים לספות‬ ‫הכנת הנרות‪ :‬בליל יו"ט שני מותר להוציא את‬ ‫התקיעות וכן הוא ע"פ קבלה‪ ,‬ויש מחמירין בזה‬ ‫לו איסור‪.‬‬ ‫הדסקית הישנה מהזכוכית ע"י כפית וכיו"ב כדי‬ ‫מחשש הפסק )מ"ב בשם דה"ח(‪ .‬אסור ללמוד "בפה"‬ ‫אלא שלכאורה קשה לשיטת הרשב"א שמותר לספות לקטן‬ ‫לפנות מקום בזכוכית לנר החדש‪.‬‬ ‫אלא דברים של ר"ה‪.‬‬ ‫איסור דרבנן‪ ,‬למה לא הביאו את הספר תורה על ידי קטן‪ ,‬וצריך‬ ‫הדלקת נרות‪ :‬אשה שטעתה בליל ב' של ר"ה‬ ‫לומר שנשיאת הספר תורה היתה יותר מכדי משאו‪ ,‬ולא היה בכוחו‬ ‫טעות‪ :‬השומע שמסופק באיזה תקיעה עומד‬ ‫ובירכה להדליק נר של יו"ט ונזכרה אחרי הברכה‬ ‫עכשיו כדאי לכוון שמכוון לצאת לשם מה שתוקע‬ ‫לשאת את הספר תורה‪ .‬ויעו"ש עוד שהאריך למה לא הביאו את‬ ‫שלא אמרה המבדיל בין קודש לקודש תדליק נר‬ ‫הספר תורה על ידי נכרי‪ ,‬או למה לא פרסו הסדינים על ידי נכרי‬ ‫התוקע‪ ,‬דאל"כ לא יצא‪ .‬במה ד"א באופן שהטעות‬ ‫אחד שלא יהיה הפסק ואח"כ תאמר ברוך המבדיל‬ ‫הוא בין זכרונות למלכיות וכיו"ב דהוי מצווה‬ ‫לשיטת רש"י שזה היה רק איסור שבות‪ ,‬ואמירה לנכרי במקום שבות‬ ‫)יעוין ברמ"א סי' רצ"ט שהביא מרבינו ירוחם להקל להדליק נר לפני‬ ‫מותר לצורך מצוה‪ ,‬יעו"ש‪] .‬ומדבריו משמע שמותר לקטן לישא ספר‬ ‫אחרת‪ ,‬אבל אם הטעות באותו סדר ורק טעה בין‬ ‫אמירת ברוך המבדיל ובמקום הדחק אפשר לסמוך ע"ז(‬ ‫תורה‪ ,‬אמנם בשערי אפרים )שער י אות ו( כתב במקום שמוציאין שני‬ ‫תקיעה ראשונה לאחרונה לא מעכב )מ"א תק"צ(‪.‬‬ ‫יקנה"ז‪ :‬יש הנוהגים לקחת נר יקנה"ז מיוחד‬ ‫ספרי תורה‪ ,‬לא יפה עושין מה שמוסרין הספר לנער מנוער שאין זה‬ ‫נשים‪ :‬נשים פטורות מתקיעת שופר‪ .‬ואם‬ ‫כדי לברך עליו ברכת מאורי האש‪ ,‬אמנם יש‬ ‫כבוד התורה‪ ,‬ועכ"פ יש למוסרה לבן דעת‪ ,‬וכן הוא במשנ"ב )סימן קמז‬ ‫רוצות יכולות לתקוע ואז מברכות לעצמן‪ .‬אך רוב‬ ‫מחמירים דאין להשתמש בזה דומיא דנר נשמה‬ ‫ס"ק כט(‪ .‬ויש לומר שאם זה לצורך מותר[‪.‬‬ ‫הנשים נוהגות לשמוע‪ .‬התוקע לנשים אינו מברך‬ ‫דהחמירו בה כיון דלאו לאורה היא וכ"ש הכא‬ ‫אמנם בשו"ת הרשב"א )ח"א סימן צב( כתב כל מה שאמר שמותר‬ ‫אלא צריכות הנשים לברך בעצמן )שו"ע תקפ"ט(‪.‬‬ ‫שהנר כלה בתוך כמה דק'‪ ,‬ויש מקילין בזה )בה"ל‬ ‫לספות לקטן איסור דרבנן‪ ,‬להלכה אמרתי אבל לא למעשה‪ .‬וטעמו‬ ‫נתאחרה ולא שמעה הברכות והתקיעות דמיושב‬ ‫סי' תקי"ד שמתיר נר יארצייט(‪ .‬ויש שנהגו לברך על נר‬ ‫דאתי למסרך ]דהיינו כשיגדל יבא להמשיך לעשות איסור[‪ .‬ולא אמרו‬ ‫תברך לעצמה ועדיף לפני התקיעות דחזרת הש"ץ‪.‬‬ ‫רגיל ולא על האבוקה‪ ,‬ונהרא נהרא ופשטיה‪.‬‬ ‫אלא דבר שהוא לצורך הקטן‪ ,‬יעו"ש‪ .‬וכתב בשו"ת מהר"ם שיק )או"ח‬ ‫ועצה טובה קמ"ל לקחת פתיל צף ולנקב בו עוד‬ ‫יום טוב שני‪ :‬שני ימים של ר"ה הרי הם‬ ‫סימן קעג( מה שנוהגין המון העם במקום שאין עירוב לטלטל על ידי‬ ‫נקב ולהכניס פתילה נוספת‪ .‬אך אין לעשותו‬ ‫קדושה אחת רק לחומרא ולא לקולא‪ ,‬ומזה‬ ‫קטן וקטנה‪ ,‬והרבה פעמים צווחתי בדרשה וקראתי ערעור על זה‪,‬‬ ‫ביו"ט משום תיקון מנא‪ .‬ובכל אופן יש להקפיד‬ ‫נסתעף כמה דינים‪:‬‬ ‫שאין לזה היתר ברור‪ .‬יעו"ש אופנים שמותר‪ ,‬ויעוין עוד בדעת תורה‬ ‫כשמברך על האש להסתכל על הנרות ממש ולא‬ ‫שהחיינו‪ :‬נחלקו הפוסקים )רש"י רשב"ם ריב"א(‬ ‫)סימן שמג( שהאריך בזה‪.‬‬ ‫דרך הזכוכית )יעוין בסי' רצ"ז בבה"ל סוף הסימן(‪.‬‬ ‫האם לברך שהחיינו בקידוש ובתקיעות שופר‪.‬‬ ‫ג‬ ‫להתענג בעקבותיהם‬ ‫של צדיקי הדורות‬ ‫צוף נחי>ל‬ ‫פרקי מחשבה בדרכה של חסידות‬ ‫מנח>ל בדרך‬ ‫תשובה בחברותא‬ ‫"שבת שבתון זכרון תרועה"‬ ‫"רבי! אני צריך פתק"!‬ ‫גודל מעלת ר"ה שחל להיות בשבת מקדמונים וספרי חסידות‬ ‫הרבי ר' זושא הביט בפליאה על האדם הגס‬ ‫וידוע מש"כ הערוך לנר והערבי נחל ששבת עצמו הוא‬ ‫יום טוב מיוחד כשחל בשבת‪" .‬יום טוב של ראש השנה‬ ‫והמגושם שעמד מול וניפנף לעומתו בגיליון נייר‬ ‫הפרקליט והסנגור בשביל ישראל‪.‬‬ ‫שחל להיות בשבת" ‪ -‬גילה לנו הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע יום‬ ‫וקסת דיו‪ ,‬נראה היה שמזמן עבר את הגיל שמבקשים‬ ‫ובזה אפשר לפרש "ישמחו במלכותך שומרי שבת"‪ ,‬שאימתי‬ ‫טוב ממש הוא כשחל ראש השנה בשבת דייקא‪ ,‬ומסוגל הוא‬ ‫פתקאות למלמד‪" .‬אני חוטא ופושע" – הודה הלה‬ ‫אפשר לשמוח ביום זה של המלכת הבורא ‪ -‬שומרי שבת‪,‬‬ ‫עד למאוד לפעול רחמים גדולים‪ ,‬כיון שבשבת אין כותבין ורק‬ ‫דייקא כשחל בשבת ואנו זכינו שאנו שומרי שבת‪ ,‬ע"כ נשמח‬ ‫פיקוח נפש מותר לכתו‪ ,‬א"כ אפשר לכתוב רק לחיים טובים‬ ‫בלי למצמץ‪" ,‬והחסידים חטפו ממנו את הבעקיטשע‬ ‫אנו במלכותו יתברך שמתחדש ביום זה‪.‬‬ ‫ולשלום לישראל‪.‬‬ ‫שלי‪ ,‬ואינם מוכנים להחזירה לי עד שאשוב בתשובה"‪.‬‬ ‫שמירה ורחמים ע"י שמירת שבת‪ .‬ורמז נפלא רמזו הרה"ק‬ ‫קדושת שבת ממתקת תמורת המצוות‪ .‬ובבני יששכר כתב‬ ‫"מנין אוכיח לכם שעשיתי תשובה" – הקשיתי‬ ‫שבוודאי קדושת השבת בכוחה וסגולתה עומדת במקום שופר‬ ‫בעל ברית כהונת עולם וכ"כ באהבת ישראל ובאמרי נועם‬ ‫להם‪" .‬תביא צעטיל מהרבי ר' זושא שיעיד עליך‬ ‫עה"כ )תהלים יז ד( "לפעולת אדם בדבר שפתיך אני שמרתי‬ ‫ולולב‪ ,‬ועצם קדושת השבת בגימ' קשיא רפיא ובעצם היום‬ ‫שעשית תשובה ‪ -‬הם אמרו לי הגנבים האלו" אמר‬ ‫אורחות פריץ" דהנה ע"י פעולת האדם שתוקע בשופר‬ ‫יכולין להמתיק הדינים גם ללא השופר‪ ,‬כמ"ש בזוה"ק )ח"ב‬ ‫היהודי בחרון‪" .‬ועכשיו בבקשה יעשה עמי הרבי חסד‬ ‫מתבלבל השטן ונמתקים הדינים‪ .‬ברם בשבת הוא רק בדבר‬ ‫קלה‪ (.‬כד עייל שבתא‪ ...‬וכל דינין מתעברין מינה‪ .‬ועצם קדושת‬ ‫ויכתוב לי פתק שעשיתי תשובה למען אוכל לקבל‬ ‫שפתיך מזכירים השופר בפה "זכרון תרועה" כי "אני שמרתי‬ ‫השבת פועל תמורת ג' מצוות שופר לולב ומגילה‪ .‬וכעי"ז‬ ‫בחזרה את הגזילה"‪.‬‬‫אורחות פריץ" ששומר אני את גזרת חז"ל שגזרו שלא יתקעו‬ ‫כתב הרה"ק מצאנז זי"ע בדברי חיים ונראה דאעפ"כ מתוקן‬ ‫"אבל עדיין לא עשית תשובה" – ניסה הרבי ר'‬ ‫שמא יעבירנו באורחות רשות הרבים שפרוץ גדרו וגם שמרתי‬ ‫ממילא כמו בתקיעה ממש כמו שארז"ל המבקר את החולה‬ ‫זושא בעדינות‪" .‬רבי‪ ,‬מה אכפת לכם‪ ,‬אתם גם מאלו?!‬ ‫דבר חכמים שהעובר על דבריהם פורץ גדר‪ ,‬ושמירה זו תספיק‬ ‫אומר יכולה היא שתרחם שבכוח קדושת השבת בא הרפואה‬ ‫ארף‬‫"א ֶבּער ְמ ַ'ד ְ‬ ‫תביאו לי פתק ונגמור עם הפרשייה"‪ָ .‬‬ ‫לנו להמתיק הדינים ולערבב השטן‪.‬‬ ‫בלא צעקה ותפילה‪ ,‬כמו כן תקיעות שבא לעורר רחמים רבים‬ ‫טוּהן" – ענה הרר"ז בדמעות‪" .‬רבי"‪ ,‬נענה‬ ‫ָדאך תשובה ְ‬‫זכות התורה שניתן בשבת‪ .‬והרה"ק החוזה מלובלין נתן‬ ‫מלמעלה ובשב"ק ממילא בא הרחמים לכל ישראל‪.‬‬ ‫היהודי המגושם בכאב‪ ,‬אינכם מרחמים עלי?! אפילו‬ ‫טעם שאין תוקעים בשבת‪ ,‬לרמז כי לכו"ע בשבת ניתנה‬ ‫ולית שולטנא אחרא‪ .‬ובמאור ושמש כתב בשבת אין כלל‬ ‫ה'גלח' היה נוהג עמי ביותר רחמנות" ‪ -‬פלט מפיו‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬וכשיש לנו זכותה של מתן תורה בזכרון תרועה שאנו‬ ‫שום ממשלה לס"א ביום זה כמ"ש בלשו"ק בימות החול‬ ‫אומרים‪ ,‬די לנו בזכות זה לעורר רחמים‪.‬‬ ‫התגברות הדיינים וצריכים להמתיקן ע"י השופר אבל בשבת‬ ‫•‬ ‫קודש דלית שולטנא אחרא בכולא עלמין אין לסט"א שום‬ ‫"אוי וויי" – אחז הרר"ז ראשו בצער‪" ,‬מה‬ ‫חדוותא דשבת מסייע‪ .‬והרה"ק מזידטשוב זי"ע אמר‬ ‫ממשלה לקטרג בשב"ק‪ ,‬וממילא אין צורך לתקיעת שופר‬ ‫עשיתי? גרמתי ליהודי להוציא מפיו דברים נוראים‬ ‫עה"פ אז ימלא שחוק פינו‪ ,‬א"ז כשחל א' דר"ה בז' שהוא‬ ‫בשבת קודש וגם בלא שופר נתערבב ונחלש כוח הסט"א‬ ‫שב"ק ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה ר"ת שופ"ר כי חדוותא‬ ‫שכאלו‪ ,‬איך אעשה תשובה על כך"? בצערו קם הרבי‬ ‫ומה שאנו פועלים בימי השבוע על ידי שופר יכולים לפעול‬ ‫דשבתא מסייע כמו שופר וימלא זה במקום זה‪ ,‬רואים כמה‬ ‫ר' זושא והסתובב אנה ואנה בחצר‪ ,‬הוא לא יכל‬ ‫בשב"ק בלא שופר‪.‬‬ ‫מוטל עלינו ביום שבת קודש זה להיות בשמחה גדולה ויתרה‪.‬‬ ‫לחזור לעצמו עיניו זלגו דמעות ופיו מלמל שוב ושוב‬ ‫נפש רוח ונשמה יתירה‪ .‬יתירה מזה כתב הרה"ק רח"ה‬ ‫דברי חרטה וצער על 'חטאו הכבד' שנכשל בו‪ .‬בצערו‬ ‫בשבת ממילא מתעורר היראה‪ .‬והרה"ק ר' צדוק הכהן‬ ‫מאלכסנדר זי"ע בשם הרה"ק מלזענסק זי"ע דבכל ראש‬ ‫לא הרגיש בבור מי השופכים שהיה בצד החצר‪ ,‬הוא‬ ‫מלובלין כתב ‪...‬הרי עיקר כוונת התקיעה בשופר הוא כמ"ש‬ ‫חודש יש לאדם נפש יתירה וביום טוב רוח יתירה ובשבת‬ ‫ברמב"ם לעורר היראה בלב כמ"ש אם יתקע שופר בעיר‬ ‫נשמה יתירה‪ ,‬וכשחל ראש השנה בשבת באים לאדם נפש‬ ‫מעד ונפל פנימה‪.‬‬ ‫והרמב"ם רמז עורו ישנים משנתכם‪ ,‬וחז"ל דרשו בתענית‬ ‫רוח ונשמה יתירים ומה גדול כוחו כששלוש אלו יעשה לה‪.‬‬ ‫"הצילו‪ ,‬גיוואלד"! – נשמעו צעקות רמות בעיירה‪,‬‬ ‫עה"פ ירא שמי שהוא שומר שבת‪ ,‬כי בשבת אין צורך בשופר‬ ‫"הרבי נפל לתוך הבור‪ ,‬חושו לעזרה"‪ .‬מיודעינו הסתלק‬ ‫דחיית המשפט לדינא רפיא‪ .‬משל נפלא המשיל הרה"ק‬ ‫לעורר היראה כי עם הארץ אימת שבת עליו‪.‬‬ ‫בינתיים שלא יאשימוהו בדבר‪ .‬עד מהרה הגיעו כמה‬ ‫מסטאמאר זי"ע לאחד שעמד למשפט ובעמדו במשפט‬ ‫בשבת של ר"ה נפקדה חנה‪ .‬וענין נורא כתב בדרשות חתם‬ ‫ביקש מהשופטים שהיות שיש לו עוד סנגורים לטובתו‬ ‫גברתנים הוציאו את הרבי מהבור‪ ,‬והזדרזו להביאו‬ ‫סופר שפקידת חנה הי' בר"ה שחל להיות בשבת‪) ,‬אלול תקע"ג(‬ ‫לביתו‪ ,‬הם החליפוהו בגדיו רחצוהו והשכיבוהו במיטתו‬ ‫שעתידים לבוא למחרת וביקש לדחות המשפט למחרתו‬ ‫וכותב שם שחנה התפללה במנחה ועלי חשב אותה שהיתה‬ ‫ונתנו לו השופטים ברחמנותם‪ ,‬כך אומרים ישראל לאביהם‬ ‫לנוח‪ ,‬וכל אותו העת הרבי ר' זושא בוכה וצועק‪" ,‬מה‬ ‫שיכורה בשחרית וע"כ לא התפללה‪ .‬וכתב וז"ל אמנם צריך‬ ‫שבשמים שיושב למשפט לפני כל חי אנא יש לנו למחרת‬ ‫עשיתי‪ ,‬הכשלתי יהודי בדיבור שאינו הגון"‪.‬‬ ‫להבין באמת מדוע לא התפללה עם הציבור בשחרית אדרבה‬ ‫עוד סנגורים טובים שהוא תקיעות שופר המתן למשפט עד‬ ‫•‬ ‫בשעת מנחה דינים שריין בעולם‪ .‬וייתכן שהיה אז ר"ה בשבת‬ ‫מחר וכך כל משפט לישראל הוא ביום ב' של ראש השנה‬ ‫כשנרגעו הרוחות והציבור עזב את בית הצדיק‬ ‫ובשבת במנחה מעורר רצון העליון כידוע ליודעים ובקשת‬ ‫שהוא דינא רפיא וכאמור לעיל מצטרף עוד זכות השבת‬ ‫חזר מיודעינו לבית‪" ,‬רבי"‪ ,‬הוא אמר לפניו בלב נשבר‬ ‫בנים צריך התעוררות רצון העליון דבני חיי ומזונא במזלא‬ ‫ובוודאי יצא לאור משפטנו‪.‬‬ ‫תליא שהוא מזל העליון כידוע‪.‬‬ ‫מעלה כאילו עשאה‪ ,‬יותר גדול מהעשיה‪ .‬והרב בן איש חי‬ ‫ונדכה‪" ,‬הוריני דרך תשובה"‪.‬‬ ‫הקב"ה תוקע בעדינו‪ .‬והרה"ק מרוזין כתב שבר"ה שחל להיות‬ ‫כתב שבוודאי עיקר הטעם שתקנו חכמים לא לתקוע משום‬ ‫"מה לך כי נזכרת"‪ ,‬שאלו הרבי‪" ,‬לא דרך תשובה‬ ‫בשבת כביכול תוקע השי"ת בעצמו בשופר ומי כמוהו יודע‬ ‫אתה רוצה כי אם בבעקיטשע שלך אתה חפץ"‪" .‬לא‬ ‫שא"צ לכך משום שבכוח קדושת השבת נפעל הכל רק אמרו‬ ‫לתקוע ולכוון לזכות לראות בישועתו יתברך‪ .‬והרה"ק הרר"ב‬ ‫טעם של שמא יעבירנו כדי שיבינו אף העמי הארצות‪ .‬וידוע‬ ‫ולא"‪ ,‬בכה היהודי במר נפשו‪" ,‬בראותי את הרבי עושה‬ ‫מפרשיסחא פירש 'אונס רחמנא פטריה'‪ ,‬שבראש השנה‬ ‫מה שאמרו צדיקים שכשאחד רצה לעשות מצוה ולא עשאה‬ ‫תשובה באופן שכזה על חטא דק מן הדק התעורר‬ ‫שחל להיות בשבת שאנוסים ישראל מלתקוע אזי רחמנא‬ ‫מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה‪ ,‬וזה במעלה העליונה שאז‬ ‫לבי בתשובה‪ ,‬יקח הרבי את הבעקיטשע לעצמו‪ ,‬אבל‬ ‫פטרי' השי"ת פוטר אותם עי"ז שהוא כביכול תוקע ופוטר‬ ‫מעלה עליו 'הכתוב' כאילו עשאה ואז אין שום מפריעים‬ ‫יורה לי דרך תשובה כי רע ומר עוזבי את אלוקי"‪.‬‬ ‫אותם ומוציא אותם‪ .‬והרה"ק מבעלזא פירש וברצונך תרום‬ ‫שיש כשעושה ע"י מעשה‪.‬‬ ‫"אוֹיבּ ַאזוֹי" – נענה הרבי בעיניים בורקות‪" ,‬הבה‬ ‫ְ‬ ‫קרננו‪ ,‬שביום הרצון שהוא שבת כמו שאומרים "ושבת קדשך‬ ‫רחמים באתערותא דלעילא‪ .‬והרה"ק בעל התניא מפרש‬ ‫נעשה יחדיו תשובה"‪ ,‬וכך החלו שניהם לבכות‬ ‫באהבה וברצון" בזה פירש וברצונך תרום קרננו שהשי"ת‬ ‫מדוע בר"ה שחל בשבת אין תוקעין דהרי עיקר מה שתוקעין‬ ‫ודמעות עיניהם יורדות על לחיים‪ ,‬שוטפות ממרקות‬ ‫כביכול ירום השופר מלשון קרן ויתקע עבורנו כמ"ש לעיל‪.‬‬ ‫הוא להמליך השי"ת דהנה העולם נברא בכ"ה אלול ולא‬ ‫ומזהירות כזוהר הרקיע נפש של יהודי חוטא שבבת‬ ‫וע"כ כמה עלינו להודות ולהלל לאבינו מלכנו שנתן לנו באהבה‬ ‫ראינו שעושים ביום זה ציון לזה‪ .‬ופירש שכיון שלא נברא‬ ‫אחת עלה ונתעלה לבעל תשובה גמור‪.‬‬ ‫את יום השבת הזה ואת יום הזכרון הזה שבו אין דין כלל‬ ‫העולם באתערותא דלתתא רק מיני' ובי' של הקב"ה כביכול‪,‬‬ ‫ונמתק הכל ממילא‬ ‫ע"כ אין ישראל צריכים לעשות מעשה לכבוד יום זה לעורר‬ ‫הספק הלימוד לשבוע הבא‬ ‫יעמדו על הברכה מצדיקי הרבים‬ ‫על ידי תקיעת השופר‬ ‫רצון המלוכה אך בראש השנה שנברא האדם אז ביום זה הוא‬ ‫שהרימו תרומתם להוצאת הגיליון‬ ‫פר' עשי"ת‬ ‫של השי"ת בעצמו‬ ‫תחילת מעשיך שביום זה יש את ישראל שעשו אתערותא‬ ‫ועל ידי הרצון של‬ ‫דלתתא‪ ,‬וע"כ יש צווי בראש השנה לתקוע בשופר‪ .‬אך כשחל‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫יום‬ ‫ידידנו הנכבד‬ ‫ישראל ועל ידי זמירות‬ ‫בשבת אין ענין שיעוררו ישראל הרצון העליון לעורר המלוכה‪,‬‬ ‫ז‪ ,‬ח‪ ,‬ט‪ ,‬י‪ ,‬יא‪ ,‬יב‪ ,‬יג‪ ,‬יד‪ ,‬טו‬ ‫שימור‬ ‫הרה"ח ר' יואל‬ ‫שבת ומאכלי שבת‬ ‫כיון שבכל שבת א"צ אתרעותא דלתתא ששבת קביעא‬ ‫טז‬ ‫טז‬ ‫טז‬ ‫טז‬ ‫טז‬ ‫חזרה )‪(5‬‬ ‫וואלרשטיין שליט"א‬ ‫ועל ידי הפרקליט‬ ‫וקיימא וע"כ מתעורר ג"כ הרצון העליון למעלה לחדש‬ ‫סיכום‬ ‫טז‬ ‫טו‬ ‫יד‬ ‫יג‬ ‫לימוד )‪(4,8‬‬ ‫לרגל אירוסי בתו‬ ‫הטוב שלנו‪ ,‬ושבת‬ ‫המלוכה גם בלא אתערותא דלתתא‪ .‬וכמ"ש בסידורו של‬ ‫למזל טוב ובשעטו"מ‬ ‫לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני‬ ‫שמה‪ ,‬וע"כ הבה נא‬ ‫שבת שבשבת שמחים ישראל בתיקונים שהטביע הקב"ה‬ ‫ויה"ר שיהא הבניין עדי עד‬ ‫מערכת 'אשיחה בחוקיך'‬ ‫ויראה מכל יוצ"ח רוב נחת‬ ‫במלכותך‬ ‫וישמחו‬ ‫שמתעורר אף בלא אתערותא דלתתא‪ ,‬וע"כ אדרבה עלינו‬ ‫‪0733-45-34-36‬‬ ‫דקדושה וכט"ס אכי"ר‬ ‫מ‪ .‬פרידמן ‪054.847.3031‬‬ ‫שומרי שבת‪.‬‬ ‫לשמוח ביום טוב זה של ראש השנה שחל להיות בשבת‪.‬‬ ‫הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה ‪ 30‬ב"ב • ‪03-6579999‬‬ ‫‪ • a66136133@gmail.com‬ﬦתﬨומות והנצחו‪ :﬩‬בא"י ‪ • 055-677-9569‬בﬦאנﬢאן ‪• 073-410-88967‬‬