gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ברית אבות · Bris Uvos — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: ברית אבות · Bris Uvos

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

ברית אבות · Bris Uvos — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫סיכום הלכות שנמסר ע"י המגיד שיעור הרה"ח ר' אהרן יוסף קרמר שליט"א‬ ‫סיכום דיני ראש השנה תשפ"ז‬ ‫תזכורת! להכין אש דולקת ‪ 26‬שעות שיהיה מוכן לליל שני של ראש השנה‪.‬‬ ‫מותר ללבוש בגד חדש בראש השנה‪ :‬וראיה שהתירו לומר שהחיינו ביום שני על‬ ‫בגד חדש‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות כשלא נמצאים בבית‪ :‬אם נמצאים במקום אחד הבעל ואשתו הדין‬ ‫ככל שבת והאשה מברכת ומדליקה נרות‪ ,‬אשתו בבית והבעל במקום אחר האשה‬ ‫מדלקת והבעל אין צריך להדליק נרות כי יש אור החשמל היכן שנמצא‪ ,‬ויכול‬ ‫להדליק נרות בלי ברכה‪ ,‬אם אשתו במקום אחד והוא במקום אחר‪ ,‬האשה כמובן‬ ‫מד לקת משום מנהג אמותינו שבכל שבת מדליקות‪ ,‬והבעל יכול להדליק בברכה‪,‬‬ ‫ואם רוצה ‪ -‬יכול לסמוך על אור החשמל ולא לברך‪ ,‬ואם בתו הנשואה אתו היא‬ ‫יכולה להדליק במקומו‪.‬‬ ‫מקום הדלקה כשמתארחים‪ :‬עדיף להדליק במקום שישנים וישארו עד חשכה כדי‬ ‫שיהנו מהאור‪ ,‬או להדליק נרות גדולים שעדיין יהיו דולקים כשיחזרו לביתם‪ ,‬ואם‬ ‫אי אפשר ‪ -‬ידליקו במקום הסעודה או במטבח במקום שמכינים את האוכל‪.‬‬ ‫בהדלקת הנרות‪ :‬מברכות הנשים שהחיינו‪ ,‬וכשבעלה מברך שהחיינו בקידוש ‪-‬‬ ‫עניית אמן לא נקרא הפסק‪ ,‬ואם היא עושה קידוש מברכת שהחיינו בקידוש‪ ,‬ולא‬ ‫בהדלקת הנרות‪ ,‬אם ברכה בהדלקת הנרות שהחיינו ועושה קידוש ומוציאה אחרים‬ ‫ידי חובתן יברכו אחרים שהחיינו‪ ,‬והאיש המדליק נרות לא יברך שהחיינו בהדלקה‬ ‫רק בקידוש‪.‬‬ ‫בליל שבת בתפילה חוזרים לומר ויכולו אחרי שמונה עשרה‪ ,‬משום שאין אומרים אותו‬ ‫בתפלה‪:‬‬ ‫בציעת הפת‪ :‬בראש השנה יש נוהגים לעשות צורת יד על הפת‪ ,‬ומותר לבצוע בצורה כיון‬ ‫שזה צורת המאפה הקבוע בלחם‪ ,‬בשנה זו שראש השנה בשבת קודש בוצעים על החלה‬ ‫התחתונה כבכל שבת‪.‬‬ ‫בסעודות ראש השנה‪ :‬מטבילים פרוסת המוציא בדבש‪ ,‬ויהיה מונח מלח על השולחן‪[ ,‬לשון‬ ‫הקיצור שולחן ערוך‪ ,‬אחר שאכל כזית אומר יהי רצון וכו']‪ ,‬אין מברכים על הדבש כיון‬ ‫שזה טפל (לפת או לתפוח)‪.‬‬ ‫כדי לא לגרום שאדם יעשה פרצוף חמוץ בראש השנה‪ :‬נהגו לא לאכול מאכלים‬ ‫חמוצים ומרים‪ ,‬ופירות שעדיין לא מוכנים‪( ,‬ואפשר לתת לימון או חמוץ באוכל‬ ‫ושלא יורגש הטעם החמוץ)‪ ,‬ולגבי מאכלים חריפים במאור ושמש (רמזי ב' דסכת)‬ ‫כתב שלא לאכול‪.‬‬ ‫נמנעים מלאכול אגוזים‪( :‬גם בתערובת סלטים או עוגת אגוזים) לפי שאגוז‬ ‫גימטריא חטא‪ ,‬ויש עוד סיבה לפי שמרבה ליחה‪ ,‬ולטעם זה יש נמנעים לאכול‬ ‫דברים שמרבה ליחה שיכול לבלבל בתפילה‪ ,‬או להשתעל בקול בזמן תקיעת שופר‪,‬‬ ‫ומותר לאכול ארבעס בשלום זכר‪.‬‬ ‫קריאת שמע כשאוחז בפסוקי דזמרה וירא שיאחר סוף הזמן‪ :‬יאמר ג' פרשיות‬ ‫היכן שאוחז‪ ,‬ולא יפסיק באמצע אמירת נשמת‪.‬‬ ‫אם מתפלל פסוקי דזמרה ושומע את הציבור שאומרים המלך וכו' או ששומע‬ ‫שאומרים פרק שיר המעלות ממעמקים נחלקו הפוסקים אם לומר עמהם‪ ,‬והכריע‬ ‫הרב וואזנר זצ"ל שימשיך סדר התפילה ויאמר רק במקומו‪.‬‬ ‫באמירת הפיוטים בקדושה‪ :‬כשהציבור מתחיל לומר קדוש תיכף יפסיק באמצע‬ ‫ויאמר עמהם‪ ,‬וכן לא יקדים לומר קדוש כדי שיוכל לומר הפיוטים יותר לאט‪.‬‬ ‫כשפותחים ארון הקודש במהלך התפילות‪ :‬אין חיוב מן הדין לעמוד‪ ,‬והעולם‬ ‫נהגו לעשות הידור לתורה ולעמוד (שער הציון סימן קמה)‪ ,‬אולם כשמוליכים את‬ ‫הספר תורה אז חובה לעמוד‪.‬‬ ‫בכריעות‪ :‬באמירת ואנחנו כורעים יניח בגד להפריד בין פניו לקרקע‪ ,‬וטוב ליזהר‬ ‫שלא ילכלך בגדיו מהעפר ויעלה אבק ויצטרך לנקות משום כבוד הבריות‪.‬‬ ‫ביום הראשון בסעודת שבת וראש השנה שצריכים לחלק את הסעודה גם עבור‬ ‫סעודה שלישית‪ :‬צריכים לאכול בשר ומאכל חשוב לסעודת היום בסעודה‬ ‫הראשונה כיון שזהו עיקר סעודת יום השבת‪.‬‬ ‫אם אוכל סעודה שלישית אחרי השעה ‪( 15:40‬שהוא שעה עשירית ביום) יאכל מעט‬ ‫פת כשיעור כביצה‪ ,‬כדי שיוכל לאכול סעודת ליל ב' של ראש השנה לתאבון‪ ,‬וזהו‬ ‫מכלל לכבד יום טוב‪.‬‬ ‫מותר להוציא מהמקפיא בשבת אחר הצהריים אוכל שרוצה להשתמש בו בליל יום‬ ‫טוב אם יופשר ויוכלו לאכלו אפילו קר ביום השבת סמוך לשקיעה‪ ,‬ולהניחו על‬ ‫הפלטה שיתחמם רק אחר צאת השבת‪ ,‬ובשנה זו יציאת השבת הכי מוקדם בשעה‬ ‫‪ ,19:26‬ואז יאמרו ברוך המבדיל בין קודש לקודש (להבדיל בין שבת ללאחר השבת)‬ ‫ומותרים להכין צרכי סעודת ליל יום טוב‪.‬‬ ‫אין "לערוך" שולחן משבת לליל שני של ראש השנה‪ ,‬מותר לסדר את החדר שיהיה‬ ‫יפה לכבוד שבת‪ ,‬מותר לפנות אשפה כדי למנוע ריחות‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות בחג‪ :‬יעביר אש מהנר הדולק‪ ,‬ואסור לכבות את הנר שהדליקו בו‪,‬‬ ‫ויניחו במקום שיתכבה מאליו‪.‬‬ ‫ברכת שהחיינו‪( :‬בקידוש וכן נשים בהדלקת הנרות) בליל שני דראש השנה הוא על‬ ‫החג‪ ,‬ובגלל הספק שאולי ראש השנה הוא כיום אחד ארוך ‪ -‬לכן בליל השני‬ ‫מביאים פרי או בגד חדש‪ ,‬ויהיה מונח לפנינו בקידוש ומכוונים השהחיינו על הפרי‬ ‫או על הבגד החדש וגם על החג‪ ,‬וגם אם אין לו משהו חדש מברכים שהחיינו‪.‬‬ ‫אחרי קידוש לפני נטילת ידיים כדאי שיאכל המקדש "קצת" מהפרי חדש כדי‬ ‫שיהיה ניכר שברכת השהחיינו הוא על הפרי‪ ,‬והרב וואזנר זצ"ל אכל אחר ברכת‬ ‫המוציא‪.‬‬ ‫ברכת הנר‪ :‬אם יש לו הנר המיוחד שנקרא נר יקנה"ז עדיף‪ ,‬ואם אין לו ‪ -‬יברך‬ ‫ברכת מאורי האש על נר הדולק ויסתכל עליו בשעת הברכה (מבית לוי)‪.‬‬ ‫יזהר מלכעוס בימים אלו מלבד גודל האיסור כדי שיהיה לסימן טוב‪ ,‬רק יהיה שמח‬ ‫לבו ובטוח בהשם עם התשובה ומעשים טובים‪.‬‬ ‫ברכה אחרונה על רימון שלא בשעת הסעודה‪ :‬גרגיר אחד נקרא בריה‪ ,‬וכיון שהוא‬ ‫פחות מכזית ויש ספק אם לברך ברכה אחרונה על בריה פחות מכזית‪ ,‬לכן יאכל‬ ‫שיעור כזית שזה שתי כפות רימונים‪ ,‬ויברך ברכת מעין שלש‪.‬‬ ‫הכין סלט ירקות ויש בה גם מיעוט גרגירי רימונים‪ :‬אין על הגרגרים דין בריה‬ ‫ומברך על הסלט ירקות ברכת האדמה ואין מברכים על הרימונים כלל‪ ,‬וכן בסלט‬ ‫פירות הרימונים בטלים לשאר הפירות‪ ,‬וההסבר‪ ,‬כשלא אוכל גרגרי רימונים לבד‬ ‫לא נקרא בריה‪ ,‬ובטל לסלט‪ ,‬ואין בו דין קדימה לברכה‪.‬‬ ‫אם לא אכל רימון לפני ראש השנה מברך בליל שני שהחיינו ומכוין על היום‪:‬‬ ‫וצריך ליזהר בימינו‪ ,‬בסלטים למיניהם שלפעמים מערבים בהם גרגירי רימון‪ ,‬ואם‬ ‫שתה מיץ רימונים לפני ראש השנה ועדיין לא אכל רימון אם יכול לברך על הרימון‬ ‫שהחיינו‪ ,‬נחלקו בזה פוסקי זמנינו‪.‬‬ ‫סיכום דיני תקיעת שופר‬ ‫בתקיעת שופר צריכים לעמוד בברכה ובתקיעות‪ ,‬ועמידה נקראת באופן שאם ינטל‬ ‫דבר הנסמך לא יפול‪ ,‬החזן תוקע בבימה במקום קריאת התורה‪ ,‬והציבור לכתחילה‬ ‫יעמדו ובדיעבד יצאו גם כשהתוקע בישיבה‪.‬‬ ‫בברכת שופר ששומע מהמברך‪ :‬לא יענה ברוך הוא וברוך שמו משום הפסק‪ ,‬ואם‬ ‫כן אמר לא נקרא הפסק‪.‬‬ ‫צריכים לשמוע את כל התקיעה מתחילה ועד סוף‪ :‬גם אם מאריך התוקע מעבר‬ ‫לשיעור שצריך‪[ ,‬מצוי כשאיחר לברכות ומתחיל לברך לבד והתוקע התחיל לתקוע ‪-‬‬ ‫והמשיך בברכה כשהתוקע התחיל לתקוע ‪ -‬הפסיד אותה תקיעה ואותו שורה של‬ ‫תקיעות]‪.‬‬ ‫אין לדבר באמצע התקיעות מהברכה עד שמסיימים מאה קולות‪ :‬מותר להרהר‬ ‫בלימוד תורה‪ ,‬מותר לומר תהלים‪ ,‬ואפשר לברך ברכת אשר יצר‪ ,‬בדיעבד אם דיבר‬ ‫בין התקיעות שופר אפילו שלא מענין התקיעות והתפילות ‪ -‬אין חוזר ומברך‪.‬‬ ‫היה רעש בזמן התקיעות‪ :‬מהזזת שולחנות או שיעולים וכדומה ושמע את כל‬ ‫התקיעה יצא ידי חובתו‪ ,‬כיון שהוא מצוה הבאה מזמן לזמן וחביבה ליה הוא‬ ‫מקשיב טוב לשופר והקול השני לא מפריע‪.‬‬ ‫אם התוקע כבר יצא מצוות תקיעת שופר יברך אחר את ברכות השופר – ומנהג‬ ‫העולם שהתוקע מברך‪ ,‬אם יש עשרה שלא שמעו שופר אחד מברך לכולם‪ ,‬דעשרה‬ ‫אנשים הם ציבור‪.‬‬ ‫תקיעת שופר לנשים‪ :‬הנשים קיבלו על עצמן לשמוע תקיעת שופר ‪ -‬ולכן כשתוקע‬ ‫רק לנשים‪ ,‬עדיף שכל אשה תברך לעצמה‪ ,‬את הברכות‪( ,‬ולא יברך בשבילם) ועיקר‬ ‫המצוה לשמוע שלושים קולות‪ ,‬נשים מותרות לאכול לפני התקיעות כשיעשו קידוש‪.‬‬ ‫יחיד לכתחילה שיתקע אחר ג' שעות של היום‪( ,‬מה שמופיע בלוח סוף זמן קריאת‬ ‫שמע)‪ ,‬ואם אי אפשר בזמן אחר יכול להקדים‪.‬‬ ‫אם עדיין נמצא באמצע הברכות בתפילת שמונה עשרה ושומע שכבר תוקעים‪,‬‬ ‫יפסיק וישמע התקיעות וימשיך במקום שאוחז‪ ,‬וכשמסיים הברכה אומר ‪ -‬היום‬ ‫הרת עולם‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫סיכום הלכות שנמסר ע"י המגיד שיעור הרה"ח ר' אהרן יוסף קרמר שליט"א‬ ‫סיכום טעויות בתפילה ובקידוש ובברכהמ"ז ראש השנה תשפ"ז‬ ‫להכין נר שדולק ‪ 26‬שעות עבור הדלקת נר ליל שני של ראש השנה‬ ‫בהדלקת הנרות מברכות להדליק נר של שבת ויום טוב ושהחיינו‪ :‬אם‬ ‫ברכה רק להדליק נר של שבת ולא הזכירה של יום טוב יצאה ידי חובה כי‬ ‫יום טוב נקרא שבת‪ ,‬אם ברכה להדליק נר של יום טוב ולא שבת‪ ,‬אם לא‬ ‫זכרה ששבת היום ועדיין לפני השקיעה ‪ -‬תדליק עוד נר ותברך כהוגן להדליק‬ ‫נר של שבת ויום טוב‪ ,‬ואם זכרה ששבת היום אלא שנכשלה בלשונה לא‬ ‫תברך שנית‪.‬‬ ‫אומרים קידוש על כוס יין‪ ,‬ומתחיל ויכולו ואומר קידוש של יום הזכרון‬ ‫ומזכיר של שבת באמצע ובחתימה‪ :‬שכח לומר ויכולו ונזכר לאחר שאמר ה'‬ ‫של ברכת בורא פרי הגפן‪ ,‬יגמור הקידוש כהלכה ואחר שישתה מהכוס ימלא‬ ‫שוב כוס ויאמר עליו ויכולו וישתה (מעט) בלי ברכת בורא פרי הגפן‪ ,‬וכן‬ ‫יעשה אפילו אם נזכר באמצע הסעודה‪.‬‬ ‫בקידוש אם לא הזכיר את השבת‪ :‬צריך לחזור ולקדש ולומר גם נוסח ראש‬ ‫השנה ‪ ,‬ואם אמר רק של שבת בפעם השני ולא הזכיר ראש השנה משום ספק‬ ‫ברכות להקל לא יחזור ויקדש‪.‬‬ ‫אומרים שהחיינו בקידוש‪ :‬ואשה שמדליקה נרות שבת ועושה קידוש תברך‬ ‫בקידוש ולא בהדלקה‪ ,‬ואם ברכה בהדלקה לא תברך שהחיינו בקידוש‪ ,‬טעה‬ ‫ואמר רק של ראש השנה וברך שהחיינו ‪ -‬כשחוזר ומקדש אין מברך שוב‬ ‫שהחיינו כיון שברכת שהחיינו על היום‪ ,‬וכבר ברך‪.‬‬ ‫בשבת אומרים בתפילה ובקידוש זכרון תרועה‪ :‬אם טעה ואמר בראש השנה‬ ‫שחל בשבת יום תרועה או שאמר בראש השנה שחל ביום חול זכרון תרועה‬ ‫אינו חוזר‪.‬‬ ‫טעה בתפילה וסיים המלך הקדוש‪ :‬ולא אמר לדור ודור כו' וכן יתקדש כו'‬ ‫ובכן תן פחדך כו' כיון שאמר ברוך אתה ה' של המלך הקדוש שוב אינו חוזר‪.‬‬ ‫טעויות באמירת המלך הקדוש‪ :‬אמר בטעות הקל הקדוש ונזכר תוך כדי‬ ‫דיבור מתקן ואומר המלך הקדוש‪ ,‬מסופק אם תיקן תוך כדי דיבור אינו חוזר‬ ‫לראש‪ ,‬אמר בטעות הקל ולא סיים הקדוש אפילו שהה הרבה מסיים המלך‬ ‫הקדוש ואינו חוזר לראש‪ ,‬אם התפלל בנוסח ימים נוראים ומסתפק אם אמר‬ ‫הקל הקדוש אינו חוזר לראש‪ ,‬כי כנראה אמר כנוסח המלך הקדוש‪.‬‬ ‫בתפילת שמונה עשרה‪ ,‬תקנת הגאונים שמוסיפים את הבקשות‪ ,‬זכרנו לחיים‬ ‫וכו'‪ ,‬שכח ולא אמר והמשיך בברכה‪ ,‬חוזר ויאמרה (במקום שנזכר) אפילו אם‬ ‫הזכיר שם השם באמצע הברכה‪ ,‬ואם אמר ברוך אתה ה'‪ ,‬לא יאמרה וגם לא‬ ‫יסיים למדני חוקיך‪ ,‬אלא יסיים הברכה‪ ,‬ויאמר בסיום תפילת שמונה עשרה‬ ‫קודם שיעקור רגליו‪.‬‬ ‫ה תפלל תפלת ראש השנה ולא הזכיר בה של שבת כלל לא יצא‪ :‬וכן אם‬ ‫התפלל תפלת שמונה עשרה של שבת ולא הזכיר של ראש השנה לא יצא‬ ‫וצריך לחזור עוד הפעם להתפלל תפילת ראש השנה ושבת כראוי‪.‬‬ ‫בתפילת ראש השנה‪ ,‬אם אמר רק של ראש השנה‪ :‬אם הזכיר של שבת‬ ‫באמצע הברכה או בחתימה‪ ,‬הכרעת הפוסקים שאינו חוזר ומתפלל‪.‬‬ ‫בברכת מקדש ישראל ויום הזיכרון‪ :‬אם טעה ואמר מקדש ישראל והזמנים‬ ‫חוזר אך אינו צריך לחזור לראש הברכה וסגי אם יחזור לקטע של מלוך על‬ ‫כל‪ ,‬ואם נזכר לאחר שעקר רגליו חוזר לראש התפילה‪.‬‬ ‫בברכת מעין שבע בליל שבת אומרים המלך הקדוש‪ :‬טעה ואמר האל‬ ‫הקדוש‪ ,‬יש דעות באחרונים אם צריך לחזור‪ ,‬ודוקא אם סיים הברכה אבל‬ ‫אם נזכר קודם שסיים יאמר המלך הקדוש שאין כמוהו וכו'‪:‬‬ ‫בברכת המזון ליל ויום ראשון אומרים רצה ויעלה ויבא‪ :‬ואם אמרו רק‬ ‫יעלה ויבא ולא הזכיר של שבת חוזר ומברך ומזכיר שתיהם‪.‬‬ ‫בברכת המזון טעה ולא הזכיר רצה או יעלה ויבא‪ :‬אם אמר בא"י‪ ,‬מסיים‬ ‫למדני חוקיך‪ ,‬ואם סיים הברכה לגמרי‪ ,‬בשכח לומר רצה ‪ -‬אומר ברוך אתה‬ ‫ה' אמ"ה שנתן שבתות למנוחה וגו' ואם שכח לומר יעלה ויבא‪ ,‬אומר שנתן‬ ‫ימים טובים לעמו ישראל את יום הזכרון הזה‪.‬‬ ‫שכח לומר יעלה ויבא והתחיל ברכה רביעית ואמר בא"י אמ"ה הקל‪ :‬ביום‬ ‫ראש השנה אין צריך לחזור ולברך ברכת המזון‪ ,‬כיון שיש דעות שמותר‬ ‫להתענות בראש השנה‪ ,‬בליל ראש השנה אם לא אמר יעלה ויבא חוזר ומברך‬ ‫כי אסור להתענות בליל ראש השנה (שמירת שבת כהלכתה)‪.‬‬ ‫נשים אין חוזרות לברך ברכת המזון כששכחו לומר יעלה ויבא‪ :‬מפני‬ ‫ששמחת יום טוב שלהם הוא לאו דוקא באכילה‪ ,‬ואם שכחו לומר רצה‬ ‫חוזרות לברך‪( ,‬שכחו לומר רצה בסעודה שלישית אין חוזרים לברך)‪.‬‬ ‫בברכות שלאחר ההפטרה בברכת על התורה וכו' מזכיר את ראש השנה‬ ‫באמצע הברכה ובחתימת הברכה באמירת יום הזכרון‪ :‬וכשחל ראש השנה‬ ‫בשבת מזכיר גם את השבת‪ ,‬טעה והזכיר רק את השבת או רק את יום‬ ‫הזכרון לא יצא ועליו לחזור לברכת על התורה‪.‬‬ ‫טעה ואמר ואת מוסף יום במקום מוספי‪ :‬ביום הראשון של ראש השנה‬ ‫ונזכר קודם סיום הברכה יחזור לתחילת הברכה (טעם לומר מוספי לשון‬ ‫רבים שזה כולל ראש חודש)‪ ,‬ואם כבר סיים ברכה זו אינו חוזר‪ ,‬וביום השני‬ ‫של ראש השנה אפילו נזכר קודם שסיים את הברכה אינו חוזר‪.‬‬ ‫במוצאי שבת ליל שני של ראש השנה מבדילים בתפילה באמירת ותודיענו‬ ‫בברכת אתה בחרתנו‪ :‬שכח לומר ותודיענו ונזכר לאחר שאמר השם שבסיום‬ ‫ברכת מקדש ישראל ויום הזכרון אינו חוזר‪ ,‬כיון שעתיד להבדיל על הכוס‬ ‫שבקידוש ‪ ,‬ואסור בעשיית מלאכות אוכל נפש עד הקידוש והבדלה‪( ,‬ואם נזכר‬ ‫לאחר סיום הברכה יאמר בסיום השמונה עשרה באלקי נצור)‪ ,‬ויכול לומר‬ ‫אחר התפילה ברוך המבדיל בין קודש לקודש‪ ,‬נשים שמדליקות נרות יאמרו‬ ‫ברוך המבדיל בין קודש לקודש ויעבירו אש ממקום אחר להדלקת הנרות‪.‬‬ ‫בליל שני בהדלקת הנרות וכן בקידוש אומרים שהחיינו‪ :‬וכיון שיש‬ ‫מחלוקת אם לברך שהחיינו הכריעו הפוסקים שיניחו פרי חדש על השולחן‬ ‫או יכוונו על בגד חדש שלובשים את ברכת השהחיינו ומכוונים על היום‪,‬‬ ‫ואפילו אם לא היה דבר חדש מברכים שהחיינו‪.‬‬ ‫ליל שני של ראש השנה יכולות הנשים לעשות קידוש ולהזכיר ההבדלה‬ ‫ולשתות היין‪ :‬אפילו שאין הנשים שותות מהבדלה כאן שאין זה מיוחד‬ ‫להבדלה בלבד יכולות לשתות‪ ,‬וכן מברכות ברכת מאורי האש‪.‬‬ ‫טעה וסיים המבדיל בין קודש לחול‪ :‬במקום המבדיל בין קודש לקודש‬ ‫ושהה יותר מכדי דיבור לא יצא וצריך לחזור ולהבדיל‪.‬‬ ‫טעה ולא הבדיל בקידוש ונזכר באמצע הסעודה‪ :‬מפסיק ומבדיל על היין‬ ‫ונר (ואין מברכים על היין)‪ ,‬וכיון ששכח ואכל ולא הבדיל בתפילה ועל הכוס‬ ‫‪ -‬צריך לחזור ולהתפלל תפילת ליל ראש השנה‪ ,‬וכבכל ליל מוצאי שבת אם‬ ‫שכח וטעם‪ ,‬ואם נזכר ביום שני של ראש השנה שלא הבדילו כלל בלילה ‪-‬‬ ‫חייב בתפילת שחרית להתפלל שמונה עשרה עוד פעם ובפעם השניה אומר‬ ‫ותודיענו‪ ,‬ואם רוצה לשתות ‪ -‬אחר שאמר ותודיענו‪ ,‬חייב לעשות הבדלה‬ ‫(וקידוש היום) על הכוס בלי נר‪ ,‬נזכר במוצאי ראש השנה שלא הבדיל‬ ‫במוצאי שבת יוצא בהבדלה שהבדיל מוצאי ראש השנה‪.‬‬ ‫טעה בעשרת ימי תשובה וסיים ברכת אתה קדוש בהקל הקדוש במקום‬ ‫המלך הקדוש‪ :‬אם תיקן מיד תוך כדי דיבור וגם לא התחיל עדיין אתה של‬ ‫אתה חונן ואמר המלך הקדוש יצא‪ ,‬נזכר אחרי שיעור כדי דיבור או שאמר‬ ‫כבר תיבת אתה ‪ -‬יפסיק מיד ויחזור לתחלת תפלת שמונה עשרה‪ ,‬וכן אם‬ ‫נזכר אחרי שסיים התפלה יחזור לתחלת התפלה ויתפלל שנית‪ ,‬וכן אם‬ ‫מסופק אם אמר הקל הקדוש או המלך הקדוש חוזר לתחילת התפלה‪,‬‬ ‫דחזקה שאמר כמו שהוא רגיל כל השנה‪,‬‬ ‫שליח ציבור שטעה ואמר הקל הקדוש בחזרת הש"ץ אם לא תיקן את עצמו תוך‬ ‫כדי דבור צריך לחזור לתחילת התפלה ואומרים עוד פעם קדושה‪.‬‬ ‫שכח לומר זכרנו לחיים וכו' וכן מי כמוך וכו' ונזכר קודם שסיים הברכה שטעה בה‬ ‫דהיינו קודם שם השם יחזור למקום שטעה ומתחיל משם זכרנו לחיים וממשיך‬ ‫משם על הסדר אף על פי שיש כמה שמות ביניהם‪ ,‬אם נזכר אחרי שהזכיר שם השם‬ ‫של סיום הברכה שוב אינו חוזר ואינו אומר למדני חוקיך‪ ,‬בשו"ע הרב כתב שאם‬ ‫נזכר קודם סיום הברכה אינו צריך לחזור אלא יאמרו במקום שנזכר‪ ,‬י"א שאם‬ ‫נזכר קודם סיום התפלה יהיו לרצון יאמרו שם‪.‬‬