קרני אור · Karnei Ohr — ראש השנה (2026-09-07)

בס"ד
לימוד היומי דקהילתינו
קרני אור
יום ליקוטי ליקוטי משנה השתפכות שולחן
ערוך
הנפש
לחודש מוהר“ן הלכות ברורה יום
חושן משפט ח“א ח“א ח“ג
חזרה קי"ט ק"ך שנ''ה; ב-ג רלד מג. א׳ שבת
קסא :קכ"א קכ"ב שנ''ו; א-ב רלה מג: ב׳ א
קסב .קכ"ג קכ"ד שנ''ו; ג-ד רלו מד. ג׳ ב
קסב :קכ"ה קכ"ו שנ''ו; ה-ו רלז מד. ד׳ ג
קסג .קכ"ז קכ"ח שנ''ו; ז-ח רלח מה. ה׳ ד
קסג :קכ"ט ק"ל שנ''ו; ט-י רלט מה: ו׳ ה
חזרה קל"א קל"ב שנ''ז; א-ג רמ מו. ז׳ ו
יו"ל ע"י קהילת חסידי ברסלב
בנשיאות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א
דבר המערכת 486ראש השנה א' תשרי תשפ''ז
לפעמים ,מרוב ציפיות שאיפות ורצונות ,אנו שוכחים
להודות לשמוח ולשוש על הזכייה העצומה והנשגבה
שאין למעלה הימנה ,על עצם זכייתנו להיכלל
בקיבוץ הקדוש הזה שרבינו הקדוש כל כך הזהיר
והפליג במעלתו.
חובתינו להתעורר להודות בפה ובלב על הזכייה
הזאת .בדרכים ובגבולות ,בהגעתינו ובשהייתינו שם
ראש השנה שחל בשבת
בעזרת ה’ ,נזכיר לעצמנו בכל עת את גודל הנס ועוצם
המתנה המופלאה הזאת .לא ניתן לזקנה לשכחה
ולהרגל לגזול מאתנו את חובת הכרת הטוב וההודאה "עיקר כל הבריאה מתחילת האצילות עד סוף נקודת ‘אומרים בשם הספרים הקדושים שבשנה שחל ראש
לה’ יתברך על מתנת המתנות שהנחילנו בחסד חינם. המרכז של עולם הגשמי הזה ,הכל הוא כדי להראות השנה בשבת אזי מידת הדין מתוחה ביותר ,מפני
וכך כותב רבי נתן לבנו (עלים לתרופה ,א' וישב תקצ"ד): ולגלות רחמנותו יתברך .נמצא שבכל דבר שבעולם שהשבת מתחללת בראש כל חוצות ולא תוקעים בשופר
"כל מה שהצרות והיסורים והבלבולים רחמנא ליצלן מלובש ומצומצם שם רחמנותו יתברך ,הכל כפי חיוב ומה יגן בעדנו ,וכפי שראינו בחוש בשנים האחרונות
מתגברים ביותר ויותר ,מחוייבים להודות יותר ויותר, רחמנותו יתברך ,כי הרחמנות הוא שורש כל הבריאה ,כי במגפת הקורונה ובאסון שמחת תורה תשפ”ד .הדבר
שאף על פי כן ,אף על פי שאני כמו שאני ,אף על פי כן
הכל נברא כדי לגלות רחמנותו יתברך". הזה מעורר בי פחד איום ורפיון ידיים’...
חסדו גבר עלי כל כך שאני יודע ממנו זכרונו לברכה,
ואיני מתנגד עליו ,וגם אני זוכה לנסוע על ראש השנה אם אנו מאמינים שיש כאן מלך ומלכותו בכל משלה,
ולהיות נכלל ונמנה בין אנשיו היקרים שיחיו לאורך בהכרח שהיום הזה של ראש השנה שבו שב ובורא את נקודת העבודה בראש השנה היא ההמלכה ,להמליכו
ימים ושנים ,כי הקיבוץ שלנו יקר מאד מאד בעיניו העולם מחדש הוא יום הרחמנות הגדול ביותר .אין שום ית’ עלינו ועל כל העולם כולו“ .בראש השנה עוסקים אז
יתברך". מקרה ואין שום הפקרה ,הכל מושגח בתכלית ומכוון לגלות מלכותו בכל העולם כמו שתיקנו לנו חז"ל להרבות
רבי נתן לא ַמ ְתנֶ ה את ההודאה על ההיכללות בקיבוץ לתכלית זו של רחמנות .לא יתכן שהוא יתברך העמיד בתפילה על זה ותמלוך וכו' מלוך כו' עד ויאמר כל אשר
הקדוש בכך שזכו שם לשפיכת לב ולהתעוררות את הבריאה באופן שבהכרח יחולו ימי ראש השנה גם נשמה באפו ה' אלהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה
או לבכיות מעומק הלב ,הוא לא ַמ ְתנֶ ה זאת בשום ומסיימים מלך על כל הארץ דייקא" (ליקוטי הלכות ,ערב ה ,לו).
בשבת ,והכוונה תהא כדי לעורר אכזריות וחמת זעם
הרגשים נעלים ולא בשום מילוי שאיפות ועבודות
גבוהות שדימו לפעול שם ,אלא בעצם זה שזכו
שצריכים להביא רפיון ידים .זהו עיוות בכל תכלית 'מלכות' פירושה הנהגה .נצטווינו להתחדש ביום זה
להיות נכלל ונמנה בין אנשיו היקרים שבאו לשם. היראה והמלכות ,שבודאי נועדו רק לקרב ולרחם ביתר להכריז ולהאמין שהוא ית' המנהיג היחידי הפועל
כמובן שצריך לרצות ולנסות ולעמול ,אבל השמחה שאת ,ובודאי שאי אפשר לחשוד את חז"ל הקדושים ומפעיל כל פרט ופרט בעולם העשיה ואין דבר הנפעל
וההודיה היא על עצם הזכייה העצומה שאין לה קץ. שגזרו שלא לתקוע בשבת ,שתקנתם הביאה חלילה מבלעדו ,הוא בעל הכוחות כולם ואין עוד מלבדו,
ולא רק על ההתכללות בפועל בקיבוץ הקדוש יש התגברות של רע .כי אם כל הבריאה כולה רחמנות ,הרי המשגיח על כל הנעשה בבריאה ואין דבר נעלם ממנו.
לשמוח ,אלא אף על הרצון במחשבה לזכות לכך ,כבר שהתורה בודאי שהיא מלאה רחמים וחיים ,היא תורת "ועל זה צריך לשום כל מגמתו בכל השנה כולה ,בפרט
די והותר לשמוח בכל לב ונפש .וכמו שרבי נתן כותב חיים שכל שומריה ומקיימיה ינחלו כל הטוב שבעולם, בראש השנה שהוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה,
(שם ,א' נצו"י תקצ"ז)" :וצריכים רק להחיות את עצמנו אין ספק שקיום גזירת חז"ל רק מביאה רחמנות ביתר שצריך להאמין בהאמת שהכל אחד ,כי צריכים להאמין
בהלימוד הקדוש של אזמרה לאלקי בעודי ,ועל כולם שאת. בהשגחתו יתברך בפרטיות ,שהוא יתברך צופה ומביט
מה שאנו מכינים עצמנו במחשבתנו להיות על ראש
השנה במקום קודש גניזתו הקדושה ,זאת נחמתינו כל מהותו של יום הדין של ראש השנה מלא רחמנות ומשגיח על כל אחד ואחד בפרטיות כפי מקומו ושעתו
בעניינו ובזה יגיל וישיש לבנו ,כי עוד יש תקוה להשיג מופלאה ,וכפי שרבינו הקדוש מלמדנו (ליקוטי מוהר"ן ,ח"ב ועניינו ,ועל ידי זה יכול לדבק את עצמו לה' יתברך
ארחות חיים מעתה על כל פנים". א-יד)" :הוא לבדו יתברך יכול לדון את האדם ,כי הוא ולהיות נכלל בו יתברך מכל מקום שהוא" (שם ,ריבית ה ,יג).
השמחה וההודיה הזאת היא חלק עיקרי בהתקשרות יתברך בעל הרחמים ובודאי הוא מקיים בנו 'הוי דן את האמונה בהנהגה ומלכות עוקרים את כפירת הטבע,
לצדיק ,שהיא מעיקרי תיקוני ראש השנה שלו .לא כל האדם לכף זכות' .ואנו רואין רחמנותו במה שקבע שבה נאחזת כל ההשקפה האכזרית כאילו העולם הפקר
נסיח דעתנו משמחה קדושה זו ,והיא שתמתיק לנו ראש השנה שהוא יום הדין בראש חודש ,כי זה הוא ושמי שרוצה להרוס ולהתאכזר הרשות בידו חלילה.
מאתנו כל הדינים ,ותמשיך עלינו שנת שמחה וברכה חסד גדול ,כי איך היינו מרימים פנינו לבקש כפרה מאתו האמונה מחייבת לדעת ולהאמין שיש בעל הבית
עד בלי די.
יתברך ,על כן עשה עמנו חסד וקבע יום הדין ראש השנה לעולם ,ורק ברצונו נפעל הכל ,ואין שום כח אחר שיכול
העורכים בראש חודש ,שאז כביכול הוא יתברך בעצמו מבקש להזיז אצבע מבלעדי רצונו.
כפרה ועל כן אין לנו בושה ביום הדין לבקש כפרה, ביום ראש השנה שבה הבריאה ומתחדשת" ,זה היום
מאחר שהוא יתברך בעצמו מבקש אז כפרה ,נמצא, תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון" ,המלך שב ברצון
פניני אור
אמרות טהורות מרביה"ק ותלמידיו
שאנו רואין גודל רחמנות שלו ,על כן הוא לבדו יתברך
ראוי לדון את העולם".
מחודש כביכול לנקודת ההתחלה ובא לברוא את
העולם .ומהי התכלית שבעבורה הוא בורא זאת?! הבה
לא יתכן אם כן שקביעות יום זה בשבת יהפוך לפתע נשמע לקולו הרחום של רבינו הקדוש (הובא באוצר היראה
-ה ׁ ּ ָשנָ ה ּ ָפ ַתח ֹאש ַ
ימי ר ׁ ָא ְמר ּו ְ ּב ַצחוּתּ ִ ,ב ֵ למקור של אכזריות ודין ,שמביאים פחדים חרדות סבלנות אות א') המגלה לנו טפח מכבשונו של עולם בשורש
לָ נ ּו ַר ֵ ּבנ ּו ֵהן ֶאת ַה ֵּלב וְ ֵהן ֶאת ַה ִּכיס ִעם ורפיון ידיים .ההסתכלות הזאת ,שהדין נועד להשחית כוונת הבריאה ,וכה הם דבריו המאירים:
ייטאלֶ ע"ִּ ,כי ֵאין לְ ׁ ַש ֵער ַה ָּמעוֹ ת "דָּ אס ַ ּב ַ המשך בעמוד ט'
NH
ּ ּ
ֶאת רֹב ַהצְּ ָדקוֹ ת ׁ ֶש ִח ְלק ּו ַאנַ ׁ"ש ְב ֶע ֶרב-
-ה ׁ ּ ָשנָ הִּ ,כי ִח ְּלק ּו ַה ְר ֵ ּבה יוֹ ֵתר ִמ ׁ ּ ֶש ָהיָ ה
ֹאש ַ
ר ׁ לתגובות 3323796@gmail.com הדל"נ - 6:40נץ החמה - 6:31סוזק"ש 8:54
ִ ּביכָ לְ ָּתם. ניתן לקבל את הגיליון באימייל מידי שבוע והערות אופק צאת החג - 8:04צאת החג לר"ת 8:29
אומן
לפי
(שיח שרפי קודש)
שיחות ושיעורים
בנתיבות מועדי ישראל נתיבי אור
ּ ְכ ֵד י ׁ ֶש ַּת ְמלִ יכ ּו ִני עֲ לֵ יכֶ ם
הרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א
בה בפה ובלב ע"י אמירה זו ,הרי עשו תשובה וכפרה כמו שאצל מלך בשר ודם ,ששומר ומגין ומפרנס אמירת מלכיות
על שורש העבירות שבעבר ,ואזי המלכות נהפכת ודואג לצרכי נתיניו הנאמנים למלכותו ,והוא עצמו עצם התשובה על שרשי החטא
למקור חסד ורחמים לאדם וכמשנ"ת. הדן ומעניש ומכלה את מורדיו.
ויתירה מזו ,כי הכפירה עצמה וכל פגמי האמונה הם וע"כ נתנו לנו חז"ל העצה הנפלאה ביום הדין ,להכריז נתבונן מעט בעצם יסוד תקנת חז"ל לומר פסוקי
שורש כל הדינים ,כי כל זמן שיש ע"ז בעולם חרון ולגלות בפה ובלב קבלת עול מלכותו ית' ולדבר ולומר 'מלכיות' בראש השנה ותכלית אמירתם.
אף בעולם ,וע"י גילוי האמונה נתמתק הדין לגמרי דבורי האמונה שהוא המלך היחיד המושל בכל ,וזה ידוע כי בראש השנה עיקר עסקנו ותפלתנו
כנ"ל. עצמו עיקר התשובה ,כי כל כח היצר הרע והסתתו הוא שתתגלה מלכותו ית' בעולם ,כי אז חוזרת
לעשות נגד רצון ה' נובע מכפירות ופגמי אמונה ומתחדשת הבריאה שתכלית בריאתה היה לגלות
ומלכותו ברצון קבלו [כמובא הרבה בדברי רביז"ל] ,שזה מביאו לפרוק מלכותו ית' (לקו"מ ח"א מט-ד') ,ועיקר המכוון הוא
עול מלכותו ורצונו ית' ח"ו ,וכאשר נכשל ח"ו נוסף שרצה שיהיו בני אדם שיכירו ויאמינו ויידעו שהוא
ואמנם ,היות ומעיקרי מדת המלכות הוא שנקבל עוד כפירה באדם כי הפשע מכניס כפירה באדם. המלך המנהיג והמושל והשליט בעולמו כרצונו.
זאת ברצון ,כנודע ,דהיינו ,שנשתעבד מרצון לבנו
וכאשר בא לשוב בתשובה שלמה ,הרי תחילת וכמו שכתב בליקוטי הלכות (בציעת הפת ד-א)" :עיקר
לעשות רצונו ולא רק בכפיה ,ע"כ נצטוינו ביום הזה
הכל הוא לשוב לקבל עול מלכותו ית' ,שהוא בחינת מלכות הוא לגלות מלכותו יתברך לכל באי
לומר לפניו מלכיות ,כדי שנמליך אותו עלינו ונאמין
ההשתעבדות לאמונה ,להכיר שהוא המלך היחיד עולם שידעו ויאמינו כל באי עולם שהוא יתברך
ונבין ונדע שהנהגתו ומלכותו עלינו היא הטובה
המחיה ומהווה ומנהיג הכל ובכלל זה גם ההכרה לבדו מלך מנהיג ומושל שליט בעולמו כרצונו ,שעל
הנפלאה עבורנו ושעל כן כדאי לנו להתבטל לגמרי
להנהגתו מרצון ולא רק בכפיה ,ונכלל בזה ,הן הביטול במוראה של מלכותו ית' היפך הקרירות ופריקת זה אנו מתפללים הרבה בראש השנה ויום כפור ,כמו
למצוותיו ,דהיינו שנקבל עלינו עול תורתו ומצוותיו עול ,וזה עיקר התשובה והכפרה על שורש החחטא שאנו אומרים ובכן תן פחדך ה' אלקינו על כל מעשיך
באהבה ובשמחה ולא רק בכפיה ,אלא שנדע ונבין והמרידה בו ית'. בהר ציון וכו' ,מלוך על כל העולם כולו בכבודך וידע
שגזירות המלך האהוב הזה היא תכלית טובתנו וזה שאמרו בזוה"ק (ח"ג קכב ):שעיקר התשובה כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו
והצלחתנו בזה ובבא ,והן הביטול להנהגתו עמנו הוא להשיב המלכות דקדושה למקומה ,כי שורש ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך
בכלל ,דהיינו שנאמין על כל מאורעותינו ברוחניות הבריאה היא לגלות מלכותו ית' כנ"ל ,וכשפגם וכו' ,וכן חותמין הברכה מלך על כל הארץ ,המלך
ובגשמיות וכל הקורות והמעשים אשר נעשים עמנו באיזה עבירה עי"ז נעשה העלמה על אמונה ועל הקדוש ,המלך המשפט ,הכל כדי לגלות מלכותו לכל
שהכל לטובתנו בכל עת ובכל מצב. גילוי המלכות דקדושה ,וע"כ צריך לחזור ולהשיב באי עולם".
ואשר על כן פרשת 'ואהבת' מצורפת לפסוק המלכות דקדושה למקומה ,שיתגלה שהשי"ת הוא ובראש השנה דנים את העולם אם אכן התקיים בו
שמע ישראל [שהוא העיקר והתכלית מפסוקי לבדו המלך והמנהיג בכל הבריאה כולה ולהשתעבד גילוי זה ובא לתכליתו ,ואז העולם זוכה להשפעת
'מלכיות'] ושניהם יחד נקראים בלשון חז"ל 'קבלת אליו ולקבל עול מלכותו. חסד ורחמים וכל טוב ,או שח"ו נתגדלה שם מלכות
עול מלכות שמים' (ברכות יג ,).כי זה עיקר קבלת עול ונמצא ,שאמירת מלכיות היא חרטה על העבר אחרת דסט"א ואז המלכות דקדושה נוקמת ח"ו
מלכות שמים ,שנקבל עול מלכותו בשמחה וברצון ותשובה ותקון על מה שפגם בעבר ע"י הכפירות, כבוד קונה[ ,ומשפט זה עצמו הוא גם כן חלק מגילוי
ונשמח בדברי תלמוד תורתו ובמצוותיו לעולם ועד ומלבד זאת אמירה זו היא גם סגולה להמשכת המלכות ,שמטיל מוראה של מלכות על הבריות,
וניחדו באהבה ונאמין שהכל לטובה ובכל מדה ומדה האמונה לכל השנה כולה שהוא היפך היצר הרע. שיידעו שאין העולם הפקר אלא יש בעל הבית
שמודד לנו נודה לו במאד מאד ,ורק כך זה נחשב ולכן ,ע"י אמירת מלכויות במכוון זה ,שאז שב לעולם ,שהעושה רצונו יטול שכרו והעובר על רצונו
למלכות ולא לכפיה. בתשובה על שורש ועיקר החטא ,עי"ז נמתק הדין יכריתנו ענשו].
ואשר על כן גם הוזהרנו לשמוח בראש השנה (עיי' ונתהפך לרחמים ,כי מלבד מה שהוסר המקטרג ע"י גילוי המלכות דקדושה נעשה במשך כל השנה ע"י
לקוטי הלכות ,שבת ז-מו) ,וכן תקיעת שופר שהוא חלק התשובה עוד נוסף כאן סיבת חסד ושפע טובה, שאנו מכבדים אותו ועושים רצונו ומשועבדים אליו
מהממלכה צריך להיות בשמחה ,כי ההמלכה מרצון כי מתוך שאנו בעצמנו מקבלים עלינו מחדש עול ומתייראים ממנו מתוך שאנו מאמינים שהוא מנהיג
ובשמחה היא עיקר נקודת המלכות. מלכותו אזי המלכות עצמה נהפכת למקור חסד העולם והכל שלו ,וזה מה שמביא שפע החסד ,וכל
ולפי"ז נבין באור חדש למה בחרו אנשי כנה"ג ורחמים ,וכמשנ"ת שכיון שחזר להיות נתינו של עבירה או זלזול ברצון המלך וכל קרירות באמונה
להעמיד פסוקים אלו לסדר מלכיות ,ונקטו דווקא מלך הרי המלכות משפיעה חסד ושמירה עליונה שאין מאמינים שהוא המנהיג והמושל וסומכים על
פסוקי רחמים וחסד ולא של פורענות ,כי בפסוקי ברחמים גדולים. מלכות אחרת ומשתעבדים להנהגה אחרת זולתו
מלכיות אלו טמונים גילויי אהבה והתחזקות וזה שאמרו חז"ל (ר"ה טז ).שאמר הקב"ה 'אמרו הם הגורמים ח"ו תוקף הדין ,כי במלכות עצמה יש
נפלאים שה' אתנו ועמנו ואצלנו גם בכל המקומות לפני בראש השנה מלכיות כדי שתמליכוני עליכם', ב' כחות ,שלחוסים בצילה ודבקים בה היא מביאה
הנמוכים ושיגמור עמנו לטובה בחסד גדול ,ועי"ז ומבואר שם שהוא הדרך להמתיק הדין של ר"ה ,כי חיים ושפע חסד ושמירה מכל רע ,ולעומת זה
שנאמר פסוקים אלו בהתעוררות הלב ובכונה ,ונבין כאשר אנו בוחרים מרצון לקבל עול מלכותו ומודים למורדים בה הרי היא עצמה מקור הדין והעונש ר"ל,
קרני אור גיליון 486 ב
עי"ז נדע שה' אתנו עמנו ואצלנו ושיגמור בעדנו אין השי"ת מביט עליו ואין מי שמנהיגו ומרחם עליו ונאמין שמלכותו ית' כולו אהבה ורצון טוב וחסד ,אזי
גם במקומות הנמוכים שנפלנו לשם ,כי הוא מלך עתה ,והוא כעין כפירה באמונה זו שמלכותו יתברך נקבל זאת בשמחה וברצון גמור ,דהיינו ,שנתרצה
ומנהיג גם במקומות השפלים ויגמור שם כרצונו, בכל משלה. בתורתו ובמצותיו וגם בכל מה שינהיג עמנו בכל
ובכח הדעת והחיזוק שנשאב מאמירת פסוקים אלו וע"כ ,ע"י אמירת פסוקי מלכיות ,שחוזרים בפה ובלב פרט ופרט בכל השנה כולה בפרטיות ובכלליות ,ואז
נתעורר גם אנו ממקום שאנו להמליך את השי"ת אמתת יסוד האמונה ,שהשי"ת אתנו עמנו ואצלנו נחשב להמלכה שלמה שמביאה את כל ההמתקה
ולקבל עול מלכותו בתשובה שלמה מרצון ,ועי"ז נצא גם במקומות הכי נמוכים והוא שיגמור בעדנו בכל הרצויה ,וזה כונת חז"ל 'אמרו לפני מלכיות' ,שע"י
להלחם בעמלק ע"י כח התפילה שתחזירנו בתשובה החשכויות והגלויות ,כי הוא מלך כל הארץ המולך אמירת פסוקי דרחמי אלו ,שמגלים פנימיות האהבה
שלמה ,וזה עיקר עבודתינו בר"ה ,לגלות מלכותו ומנהיג ומשגיח ברוב אהבה גם בכל עת הסתרה ובכל שבמלכות ית' ,עי"ז 'תמליכוני עליכם' ,שאכן תקבלו
עד סוף כל המדרגות התחתונות עד שיתעוררו גם המקומות השפלים ומהפך הכל לטובה ומסבב ברוב עול מלכותי ברצון ,שזה עיקר ההמלכה.
כל הנופלים ביותר לשוב אל ה' בתשובה שלמה.
[ולפי"ז' ,כדי שתמליכוני עליכם' אין הכונה רק לסוף אמירת מלכיות – בנין יסוד כח התשובה
התשובה ,שייעשה בעל תשובה גמור לעשות כרצונו
ית' בשלמות כעבד למלכו ,אלא גם על התחלת ע"י אמירת פסוקי אמנם מלבד כל הנ"ל עוד נוספה בעצה עמוקה זו של
'אמרו לפני מלכיות -כדי שתמליכוני עליכם' ,כח
מלכיות ,שחוזרים
ההתעוררות לתשובה ,שמכח אמירת מלכיות יידע
ויאמין שגם במקומו נמצא השי"ת ומנהיג שם כרצונו עיקרי ויסודי בעבודת התשובה ,כי כבר נודע שעיקר
ועי"ז יתעורר לשוב ,ו'תמליכוני עליכם' שאמרו חז"ל העיקרים בתשובה הוא התפילה והצעקה לה' והיא
בפה ובלב אמיתת
יתפרש לפי"ז 'עליכם' -כמו שאתם עדיין ,שתדעו עיקר העצה לתשובה לקטני ערך כמונו היום שאין
שגם שם אפשר להיות קרוב אליו ולעבדו ולקבל יכולים לעשות כל הסיגופים והתעניות.
עול מלכותו כי שם נמצא השי"ת ,וזה התחלת אמנם ,כדי שהאדם יתפלל ויצעק לפני ה' צריך הוא
ההתעוררות והכח לשוב בתשובה ,וזה עצמו שורש
ההתחזקות לתפילה שהיא עיקר התשובה ,שיידע יסוד האמונה, להאמין שה' אתו עמו ואצלו ועומד עליו לשמוע
צעקתו ,אבל כאשר ח"ו נחלש דעתו וסבור שלפי
רוב עונותיו וכסילות עכירת מעשיו אין חפץ בו ה'
שהשי"ת אתנו עמנו
שהשי"ת ברוב רחמיו מנהיגו ומשגיח עליו גם שם
ולא נטשו ולא יטשהו לעולם]. לשמוע קולו הפגום ,או שסבור שמכיון שהוא עדיין
וזה עצמו המתקת הדין הנעשה ע"י אמירת פסוקי שרוי במקום שפל ומזוהם ומטונף כזה ע"כ אין זה
מלכיות [כמו שהבאנו לעיל] כי מחמת שמתעוררים
ע"י אמירה זו לחגור עול לתפילה שהיא תשובה ע"כ
נמתק הדין הבא מחמת פריקת עול התשובה.
ואצלנו גם במקומות כבוד השי"ת להיות שם להשגיח עליו ובודאי אין
השי"ת נמצא שם ,אזי מיד רפים ידיו ממלחמת
התפילה והצעקה.
וגם כי עי"ז באמת נופל כל כח הרע השולט על
האדם ,כי כל כח מלכות דסט"א הוא מכח ההסתרה
הכי נמוכים ,עי"ז וזה עצמו חלק מהכפירה שנכנסת באדם ע"י עוונתיו,
וכמבואר ,שהאפקורסות שבלב גורמת לאדם שלא
בונים ומעמידים
וההעלמה ,אבל כשנתגלה שהשי"ת נמצא שם יאמין שה' עומד עליו לשמוע תפלתו והיא הגורמת
עמו ומנהיג שם הכל ונבנית מלכות דקדושה ,אזי לו להתרפות מעמל התפילה עיי' בלקו"מ (ח"א ,סב-
המלכות דסט"א שהיא שורש כל הרע מתבטל ב) ,והיינו ,שע"י שהאמונה שהיא המלכות נפגמת,
מאליו ואדרבה המלכות דקדושה נבנית ביתר שאת.
וזה סוד הודוי על העוונות שהוא מעיקרי תקוני ומציבים את יסודי אזי מיד נפגמת התפילה שהיא מדת המלכות,
כי התפילה היא עצמה האמונה שמדבר אז דברי
אמונה שה' מנהיג העולם והוא הבעל כח לחדש שם
התשובה התלויה
התשובה וממתיק כל הדינים ,ועי"ז נבנית המלכות
כרצונו וע"כ בא לבקש שיתחדשו ישועות ,וכשאינו
דקדושה ונחרבת המלכות דסט"א כנודע ,כי ע"י
מאמין בשלימות במלכותו ית' שהוא המנהיג הפועל
שמתודה הוא מודה שהשי"ת נמצא גם שם
הכל לבדו כרצונו וביכלתו לחדש הכל בכל רגע ,עי"ז
במקומות השפלים ואזי יתפרדו כל פועלי און,
ואכמ"ל. בתפילה נפגמת התפילה ח"ו ורפים ידיו מלהתפלל.
והתפילה שהיא בחי' אמונה היא העומדת נגד עמלק
ומלכותו בכל משלה רחמיו גם שם שהכל יתוקן ברחמים גדולים ,כי הכל
המפריד הטבע מהשגחה ומעלים מלכותו ית' ,וע"כ
עמלק כרוך אחר הנחשלים שהושלכו לחוץ ע"י
ברא לכבודו ומלכותו בכל משלה ,וגמר וגומר ויגמור
ויסוד הדברים מבואר בהרחבה בדברי מוהרנ"ת זי"ע עוונותיהם להרפות ידיהם מן התפילה שהיא עיקר
בכל הבריאה כולה כרצונו באופן שמכל המקומות
(בלקוטי הלכות הל' עדות ה"ה) שעיקר נקודת העבודה בגילוי המח ֵקר העוקר אמונה ַ התשובה ,כי עמלק הוא
והנפילות יתגלה כבודו ,עי"ז בונים ומעמידים
המלכות שאנו עוסקים בה בראש השנה הוא ,לגלות וגילוי מלכות ה' מן העולם ,ומחליש דעת האדם שה'
ומציבים את יסודי התשובה התלויה בתפילה ,כי
שהשי"ת מלך גם במקומות הנמוכים והשפלים, עזבו ושאינו משגיח עליו במקומות מטונפים כאלו
ידיעת אמונה זו שהיא גילוי המלכות ,היא המחזקת
דהיינו ,שגם כאשר אחד חטא כנגדו ית' ונתרחק שנקלע להם ,ועי"ז מרחיקם מן התשובה.
ידי האדם שיעסוק בתפילה וישוב בתשובה ,כי
ממנו אולם אעפ"כ הוא ית' עמו אתו ואצלו ומסבב וזה עיקר מהות העצבות שהוא עיקר נשיכת הנחש
מאמין שגם במקומו השפל ה' עמו ומנהיגו ברחמים
הכל כדי שהרחוק יוכל לשוב ואין שום כח לסטרא שעמלק מכניס בלב האדם ,היינו ,פגם אמונה
ויעזרהו לשוב אליו.
אחרא לכבוש ולנצח ,כי באמת הוא ית' מלך לעולם בהנהגת השי"ת [כי העצבות הוא הכפירה בהשגחתו
ומלכותו בכל משלה והכל נסתבב לכבודו באופן
שהאדם יחזור ויתקרב אליו ויתקן הכל ,ובודאי הוא
האמונה במלכותו ית' ואהבתו ומציאותו ית' לאדם בכל עת] שהוא עיקר
מושל גם במקומות המטונפים ויש לו ית' שם דרכים
בונה את כח התשובה מפסיד התפילה שורש התשובה ,כי גורם לאדם
שתחלש דעתו לומר בעת הסתרה 'היכן אבא'
נפלאים להחזיר כל אחד לתשובה כי הוא מושל וזה כוונת חז"ל 'אמרו לפני מלכיות – כדי שתמליכוני ועי"ז להתרחק מהתפילה ,וזה עיקר ריחוק האדם
ומולך שם לגמרי והכל כפוף לרצונו הפשוט. עליכם' ,שע"י שנאמר בפה מלא את הפסוקים מתשובה ותפילה ,מחמת שנופל לזקנה וטבע שהוא
ומבואר שם ,שזה עיקר דרך התשובה והכח לתשובה המורים על היות מלכותו נצחית עדי עד ובכל משלה, פגם אמונת ההשגחה ,ונדמה לו שבמקום שפל כזה
ג ראש השנה תשפ"ז
העולם כלו ,כי מלכותו בכל משלה בחינת ואציעה שמלכותו בכל משלה. כשיתברר ויתאמת דבר זה אצל האדם שמלכותו
שאול הנך. ומסיים שם" :כי זה עיקר התשובה ,כשיודעים בכל משלה ויאמין באמונה שלמה שהשי"ת מלך
וכל זמן שהאדם חוזר זאת בדעתו ולבו ומכניס זאת ומאמינים שה' יתברך נמצא עמו תמיד בכל עת ומנהיג כרצונו גם במקומות השפלים שהוא מונח
בלבו באמת בבחינת וידעת היום והשבת אל לבבך ובכל מקומות שהוא ,כמו שכתוב בכל מקומות בהם.
כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, ממשלתו ,ועל ידי זה יזכה לילך בדרך התשובה ולתועלת הדברים נעתיק מעט מצוף נועם לשון
אזי בודאי יש לו תקוה גדולה כל ימי חייו לזכות שעשה משה ,כי עיקר היצר הרע והסטרא אחרא קדשו שם" :עפ"י דברי רביז"ל (בלקו"מ ח"ב סי' פ"ב)
לדרך התשובה באמת ,כי זה עיקר דרך התשובה כל כחם על ידי השקר שהוא הרע שהוא הטומאה, שעיקר התשובה נעשה בחודש אלול שאז עשה
שעשה משה והצדיקים שאחריו ,בחינת הנותן משה דרך כבושה לילך בה ,ודרך התשובה שעשה
על זה אנו נוסעים
בים דרך ובמים עזים נתיבה ,שזה הפסוק הוא סוד משה באלול הוא ,על ידי שקישר עצמו עם כל
כונות אלול כמובא ,שהכונה הפשטיות שיוצא מזה המדרגות וגילה והודיע שה' יתברך בכל מקום
לכל בני אדם הפשוטים הוא שה' יתברך ברחמיו בכל המדרגות שבעולם בבחינת אם אסק שמים
הודיע לנו על ידי צדיקיו האמתיים שהוא נותן בים
דרך וכו' ,דהיינו שאפילו בתוך מצולות ים הרבים לצדיק על ראש שם אתה ואציעה שאול הנך ,שאפילו בעשר
כתרין דמסאבותא גם שם נמצא ה' יתברך בבחינת
השנה ,לקבל הימנו
מאד מאד השוטפים על האדם כהמון גלי הים ומלכותו בכל משלה וכו' ,ומוסיף מוהרנ"ת –
ממש בבחינת כל משבריך וגליך עלי עברו ,בחינת "ולפעמים מחמת ירידתו הגדולה שנפל וירד בגלות
ותשליכני מצולה בלבב ימים ,בחינת שתני בבור התאוות מאד כל אחד כפי ירידתו עד שמחמת זה
תחתיות במחשכים במצלות ,וכן בפסוקים הרבה,
מכל שכן כמו שיודע האדם בעצמו מה שעבר עליו הארת השמחה נופל בדעתו כאלו אפס תקוה עד שהבעל דבר רוצה
להפילו שיתייאש מן הרחמים ח"ו ונדמה לו שלפי
ולהיכן ירד ונשלך על ידי מעשיו אף על פי כן גם שם
יש דרך ונתיב תמיד לשוב אליו יתברך ועיקר הדרך
נעשה על ידי שיודע ומאמין כי מלכותו בכל משלה,
וההתחזקות בכלל, האמת כבר אבדה תקותו ח"ו ,וכל זה מחמת שמהפך
האמת ,כי באמת לא כך הוא האמת האמתי ,כי כבר
ובאמירת פסוקים
גילה לנו ה' יתברך רבוי רחמיו שאינם כלים על ידי
בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך משה רבינו ועל ידי הצדיקים האמתיים שאחריו
שזהו סוד כונת אלול ,בחינת הדרך הנ"ל שכל אדם שגילו שה' יתברך בכל מקום ,ואפילו בעשר כתרין
יכול לזכות אליו בכל מקום שהוא ,בפרט באלול אם
יאמין בכל זה באמת ובפשיטות" עכל"ק. אלו בפרט .כי דמסאבותא שהוא כלל כל הטומאות שבעולם ר"ל
גם שם נמצא ה' יתברך".
אתה הוא מלכנו
זה עיקר יסוד כח וממשיך ומבאר" :וזה כל עבודתינו בראש השנה
שאז נברא העולם שהוא בחינת דינים ,שאז
עוסקים לפרסם מלכותו אשר בכל משלה ,דהיינו
התשובה ,שנאמין
ומנפלאות דבריו נמצאנו למדים ,שכאשר אנו
אומרים בראש השנה 'המלך' ומבקשים על התגלות שכל העולם הכל נכלל בו יתברך ,כי אין אנו חולקין
מלכותו ית' וכמו כן כאשר אנו אומרים פסוקי מלכיות ח"ו בחי' מלכות לעצמנו חלילה ,רק אנו מודים
" -כדי שתמליכוני עליכם" ,הרי עצם ההמלכה
הזאת היא כבר יסוד ההתחזקות והשמחה ,כי היא שה' אתנו ועמנו, ומודיעים כי מלכותו בכל משלה ,שהוא יתברך
מושל ומולך בכל ,מרום כל דרגין עד סוף כל דרגין,
עד תכלית דיוטא התחתונה ,כי אפילו בעשר כתרין
ומכח זה נשמח
הנותנת תקוה עצומה גם לרחוק שברחוקים ואפילו
למי שנפל בעשר כתרין דמסאבותא ,כי המלכות דמסאבותא מושלת מלכותו יתברך ,ועל כן אומרים
הזאת מחייבת את האמונה שהוא ית' שליט ומנהיג בכל הברכות בראש השנה ,מלך על כל הארץ וכו'
ומשגיח גם בעת ובמקום הנפילה והוא מסבב הכל
לתיקון הבריאה ,וא"כ בודאי יש לכל אחד דרך לשוב ונקבל אומץ וכח וכן ,מלוך על כל העולם כולו וכו' ,כי זה עיקר עבודת
ראש השנה לגלות מלכותו אשר מושלת בכל בחינת
להתפלל ,שבזה
ממקום שנפל לשם כי גם שם נמצא השי"ת וכבודו לה' הארץ ומלואה שאומרים בכניסת ראש השנה,
מלא עולם וא"כ גם משם יכול להתקרב להשי"ת. כי על ידי זה חוזרים בחינת שלא כסדר שהוא כלל
וזה צריכים אנו לעורר בלבנו בעת אמירת פסוקי העולם שיהיה נכלל בבחינת כסדר ,שעל ידי זה
'מלכיות' ,שמלבד ההתבוננות הפרטית בכל פסוק
ומשמעותו ורמזיו ,הרי שבכל פעם שאומרים ענין תלויה כל התשובה. עיקר המתקת הדינים".
ומוסיף שם עוד" :כי כלל התורה הוא אמונה ,כמו
'מלכות' ושהוא ית' מלך על כל הארץ ,צריך לעורר שכתוב כל מצותיך אמונה ,וכמו שאמרו חז"ל בא
ולחזור בלב את היסוד הזה ,להפריך את השקר כי בתחלה מחטיא את האדם על ידי שקרו שמטעה חבקוק והעמידן על אחת שהוא אמונה ,ועיקר
של הס"מ שרוצה לייאש ולומר שיש מציאות של אותו בכמה מיני הטעאות ואחר כך כשבא על דעתו האמונה שצריכים להאמין בה' יתברך שהוא יחיד
אדם שהוא מנותק מבוראו ושיש מקום שממנו לשוב ,מחליש דעתו ומכניס בלבו שכבר נסתלק קדמון היה הווה ויהיה ,וכמו שצריכים להאמין
אבדה תקוה לשוב ,ואנו מכריזים ואומרים האמונה ה' יתברך ממנו והוא רחוק כל כך עד שאי אפשר במציאותו יתברך כן צריכין להאמין שהוא הבורא,
בפה מלא ובתוקף ובגבורת עוז שאין מציאות כזו, לו לשוב ובאמת הוא להיפך ,כי באמת מלכותו הוא היוצר ,הוא המנהיג מלך שליט ומושל ומשגיח
כי הוא ית' מלך על כל הארץ ומלכותו בכל משלה בכל משלה אפלו בעשר כתרין דמסאבותא ,וכמו על כל דבר מראש ועד סוף ,כי כשאינו מאמין ח"ו
ובודאי הוא נמצא גם במקום הפחות והמזוהם ח"ו שכתוב ,השוכן אתם בתוך טומאתם ,וכמו שפירש שהוא יתברך מושל בכל תמיד ומלכותו בכל משלה,
ואם ירצה האדם לידבק בו יוכל גם משם ובודאי יש רש"י ,אפלו כשהם טמאים שכינה עמהם ,ועל הוא כופר ומקצץ בנטיעות ,ועל כן עיקר האמונה
שם ג"כ דרך לשוב בתשובה שלמה ,ומכח חזרת כן צריכין לידע שזה עיקר דרך התשובה שעשה והשבות אל לבבך כי ה'ָ הוא בבחינת וידעת היום
האמונה הזאת ימשיך שמחה והתחזקות לכל השנה משה באלול ,והצדיקים אמתיים והכרוכים אחריהם הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין
כולה כי בודאי יש לו תקוה לתשובה שלמה באמת, ממשיכים זה הדרך בכל שנה ושנה ,שהעיקר הוא עוד ,כי צריכים להמליכו למעלה ולמטה בשמים
וזה יתן לו הכח להדבק לתפילה וצעקה שהיא עיקר במה שיודעים ומודיעים בכמה לשונות ואזהרות ממעל ועל הארץ מתחת להאמין שמלכותו בכל
התשובה. וכרוזים הרבה בלי מספר שה' יתברך עדיין עמנו משלה ,וזהו בעצמו בחינת ה' הוא האלקים כו' היינו
וידוע מדברי המפרשים שההבדל בין מלכות עם כל אחד ואחד אפילו עם החוטא הגרוע שבכל ליחד בחינת מלכות על ידי שיודעים ומאמינים
קרני אור גיליון 486 ד
ומבקש להמיתו". דסט"א שהוא הדמיון הכוזב כאילו יש איזה רע לשלטון הוא ,שהמלכות היא ברצון בבחי' ומלכותו
ורק בכח הצדיק יכולים להתחזק ולקבל אמתת ששולט בעולם. ברצון קבלו ,הנה כי כן ,בכל הזכרת שם מלך מונח
הדעת על גודל רחמי ה' עליהם ,וכמו שממשיך שם וכשיודעים שהכל לטובה ,ושגם בעת הדין והיראה בזה שאנו מכירים בכך שהוא מנהיגנו באהבה
(באות ג')" :כי עיקר ההתעוררות וההתחזקות לשוב אל כולו חסד ואהבה ,אזי מתבטל שורש כח המלכות וברחמים וכדאי לנו להתחבר להנהגתו כי שם מקור
ה' תמיד ,הוא בכח הצדיק שהוא כל ימיו בתשובה דסטרא אחרא ,ונתעלה מלכות ה' שרק הוא המנהיג חיים טובה וחסד ,והוא ג"כ מיסודי ההתחזקות
אף על פי שכבר עשה תשובה ,כי הוא עושה תשובה והמלך לעשות שם כרצונו ועי"ז בעצמו נמתקים כל הנצרכים לנו ביום זה לקבלת עול תפילה ותשובה.
בכל פעם על השגתו הראשונה עד שבכל פעם הוא הדינים. וממה שנתבאר לעיל שעיקר האמת שהצדיק
משיג גדלת הבורא יתברך בהשגה עצומה יותר וכן וזה עיקר עבודתינו בר"ה ,שדווקא בתוקף הדין מאיר בנו בראש השנה הוא הבקיאות ברצוא ושוב,
לעולם ,ובכל פעם שמשיג השגה יתרה הוא מכניס של מלכות ויראה המתגלה בראש השנה ,אנו יש להבין שבתיבת 'מלכות' נרמזים שני החלקים
בלב כל הרחוקים מאד מאד שיתחזקו ממקומם עוסקים לגלות פסוקי המלכות המלאים אהבה הללו בשלמות ,כי מלכות הוא בחי' יראה וכמ"ש
לשוב לה' יתברך איך שהם ,כי בכל פעם שמשיגים ורצון לישראל ,ומעוררים את שורש הדין והיראה בלקו"מ (ח"א סי' קל"ה) וז"ל" :ימי דין ,שהיא בחינת
גדלתו יתברך יותר ,הם משיגים רחמיו וחסדיו יותר, שבמלכות ה' שכולו חסד ואהבה ועי"ז נמתקים כל יראה ,בחינת מלכות ,כמ"ש (אבות פרק ג)' :אלמלא
כי זה עיקר גדלתו יתברך ,ועל ידי זה הם מאירים מוראה של מלכות' ,ועל כן נאמר בעמלק (דברים כ"ה)
הדינים ,וזוכים לתשובה שלמה מאהבה.
בלב ישראל שיש תקוה לכל אחד לשוב אליו יתברך 'ויזנב בך כל הנחשלים וגו' ולא ירא אלקים' ,כי עיקר
ועל זה מבטנו
תמיד ,בבחינת ואציעה שאול הנך". כחו היה מחמת שלא העלו את המלכות דקדושה,
וכפי שגם מבאר בתוך דבריו שם (באות נג) ש"עיקר מחמת שלא היה להם יראת אלקים ,שהוא בחינת
התשובה הוא בחינת להכרית זרעו של עמלק בכל מלכות" ,עכ"ל ,ונמצא שבכינוי 'מלכות' נרמז יראה,
הבחינות ,הן בגשמיות לזכות להכרית זרעו ,שהם
עיקר בחינת ממשלת זדון ,שמבקשין על זה הרבה ומגמתנו בכל שהותנו ובקבלת עול מלכות בראש השנה אנו מקבלים על
עצמנו עול היראה ,הכוללת בתוכה הן את הבושה
(שהיא יראה ,כמארז"ל נדרים כ ):ובזה נכלל עיקר החרטה
בקיבוץ הקדוש
בראש השנה ויום כפור ,ועולתה תקפץ פיה וכו' כי
תעביר ממשלת זדון וכו' ,הן להכניע הרע שבדם על העבר ,והן יראת העונש ויראת הרוממות לבלתי
לחטוא בעתיד ,וכל זה בחי' 'בקי ברצוא' (כמבוא' בלקו"ה
שבחלל השמאלי וכו' ,שזהו גם כן בחינת זוהמת
ועל קברו הקדוש
עמלק וכו' ,ומחמת שהוא מלחמה ארוכה מאד ה' שבת ה"ז אות מה) ,ויחד עם זה מרומז ב'מלכות' ענין
עד שהשם יתברך בעצמו צריך ללחום עמו ,על כן ההתחזקות העצומה שמלכותו ית' בכל משלה,
אי אפשר כי אם בכח הצדיק שהוא בחינת משה שמכל ובכל מקום אפשר להתקרב אליו ית' ,וזהו
שממשיך בקיאות בהלכה בקי בעיל בקי בנפיק".
ובעיקר נעשה זאת ע"י הצדיק בראש השנה ,וזה
ובפרט בעת אמירת ה'בקי בשוב' ,ושניהם נעוצים בכינוי 'מלכות' ,וצריך
לעורר זאת בכל פעם שמזכירים ענין מלך ומלכות
לא ֵחד
ביום הזה ,ולרצות להמשיך דעת נפלא זהַ ,
אחד מעיקרי הנסיעה לצדיק בראש השנה ,לקחת
תרופת שמחה והתחזקות זו ,וכמו שמבאר שם עוד
(באות מו) וז"ל" :וכל זה צריכים ביותר בראש השנה
מלכיות ,לעורר שני אלו כאחד והיו לאחדים בידו ,להתיירא ממנו ית'
בתכלית ולדעת עוצם טובו ורחמנותו בכל רגע ורגע,
ולהמשיך התחזקות
כדי שעי"ז יתעצם לקחת כלי הזיין של תפילה מכל
שהוא תחילת השנה שהוא יום ראשון לעשרת ימי מקום שהוא ולהמליכו ולשוב אליו בכל לב ונפש.
תשובה ,ואז צריכי להמשיך דרכי התשובה ,ועל כן
אמיתית ושמחה
הקדים לנו השם יתברך ברחמיו חודש אלול הקדוש
שבהם עוסקים לתקן דרכי התשובה כדי שנזכה
מלכות של חסד
בראש השנה לילך בדרכי התשובה הקדושים ומלבד זאת שממתיקים הדין הן ע"י עצם קבלת עול
האלו ,ועל כן באמת צריכין לנסוע לצדיקי אמת על
ראש השנה שהם יכולים להמשיך דרכי התשובה
אלו ,והעיקר להמתיק תוקף הדין של ראש השנה
שלמה בה' ובחסדו המלכות והן ע"י שמתחזקים להאמין שמנהיג אותנו
ברחמים גם במקומות השפלים ועי"ז מתאמצים
בתפילה שהיא עיקר התשובה כמו שנתבאר ,הרי
ולהמשיך על עצמם שמחה אז ,כמו שהזהיר אדמו"ר
ז"ל ,שבראש השנה צריכין להיות בשמחה ,וכמו על כל השנה כולה בנוסף לזה בפסוקים אלו אנו מגלים שכל מדת
המלכות שהיא מדת היראה ,היא באמת בפנימיותה
שכתוב בנחמיה לענין ראש השנה אכלו משמנים כולה חסד ורחמים ,וזה עיקר גילוי מלכותו ית' ,כי
ושתו ממתקי ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם, הנסיעה לצדיק בראש השנה לקבל השי"ת ברא העולם לגלות בו מלכותו והנהגתו ,אולם
וזה בחינת שופר שהוא לעורר חסדים ולהמתיק כל תכלית המלכות הוא לגלות טובו ורחמנותו ,וזה
דינים כידוע ,היינו לעורר רחמי השם יתברך שיסתכל
ההתחזקות והשמחה שורש דרך התשובה עיקר הנהגתו בבריאה ,וכשמגלים זאת ,זה עיקר
רק על כל הנקודות טובות שבישראל ולא יסתכל על ועל זה אנו נוסעים לצדיק על ראש השנה ,לקבל יחוד ה' והעלאת המלכות דקדושה מנפילתה ,כי
הרע שלנו כלל ,עד שיכנס בלבנו רחמיו העצומים עד הימנו הארת השמחה וההתחזקות בכלל ובאמירת עיקר אחיזת המלכות דסט"א המעלים ומסתיר אור
שיהיה נמשך שמחה עלינו ,שעל ידי זה עיקר תקון פסוקים אלו בפרט ,כי זה עיקר יסוד כח התשובה, מלכות ה' הוא ,שנאחזים במדת היראה והגבורות
התשובה ,וזה בחינת אשרי העם יודעי תרועה וכו' שנאמין שה' אתנו ועמנו ומכח זה נשמח ונקבל שהם מדת המלכות ,ומנתקים אותם משורש החסד,
בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו .כי קול שופר אומץ וכח להתפלל שבזה תלויה כל התשובה, ועי"ז יש להם כח להעלים הנהגתו ומלכותו יתברך
הוא בחינת עשרה מיני נגינה ,שהם עקר השמחה". וכמו שהרחיב מהורנ"ת בלקוטי הלכות (שבת ה"ז אות ולצייר כאילו יש מלכות אחרת בעולם.
ועל זה נשים מבטנו ומגמתנו בכל שהותנו בקבוץ ב') "כי רוב העולם קשה עליהם התשובה ,מחמת וכמו שהיה אצל עמלק שהוא עיקר המלכות דסט"א
הקדוש ועל קברו הקדוש ובפרט בעת אמירת התגברות היצר הרע בכל פעם מחדש ,כי זה ידוע כי וכל מהותו הוא להסתיר המלכות דקדושה ,שמיד
מלכיות ,לעורר ולהמשיך התחזקות אמיתית הכל חפצים ליראה את שמך ואפלו פושעי ישראל בצאתנו ממצרים בעת שישראל צמאו למים הכניס
ושמחה שלמה בה' ובחסדו על כל השנה כולה ,כדי מלאים חרטה גדולה ,והרבה מתעוררים כמה פעמים בנו את היראה הנפולה לחשוב 'היש ה' בקרבנו',
שנזכה עי"ז להיות חזקים ואמיצים בתפילה וצעקה לשוב לה' יתברך ,אך בתוך כך נופלים בדעתם מגודל שכאילו ה' עזבנו וכועס עלינו בכעס של נקמה ,ועי"ז
אליו יתברך עדי נזכה לתשובה שלמה שתביא התגברות הבעל דבר שמתגרה בהם בכל פעם ,כמו 'ויבוא עמלק' (כמ"ש בסוף פרשת בשלח ,ועיי' היטב בלקוטי הלכות
במהרה גאולה שלמה. שאמרו חז"ל בכל יום יצרו של אדם מתחדש עליו בכור בהמה טהורה ד-ו ,יח) ונתעצם כחו להגדיל המלכות
ה ראש השנה תשפ"ז
ליבון נושאים וסוגיות במשנת ברסלב לעובדא ולמעשה
מועדי ישראל משנת ברסלב
ּוׁשתּו ַמ ְמ ַת ִּקים!
ִא ְכלּו ַמ ֲע ַדּנִ ים ְ
הפסוק המפורסם והידוע ביותר לחסידי ברסלב הבאים לרבינו הקדוש על ראש השנה ,הוא
ועתה ,שימו לב: הפסוק“ :אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה’ היא מעוזכם”.
אלו היהודים אשר עמדו ובכו בשמעם את עזרא הסופר קורא בספר התורה ביום ראש וזאת ע”פ המובא בספר חיי מוהר”ן" :וְ ִהזְ ִהיר לַ ֲעשֹוֹ ת ְּכרוּז ׁ ֶש ָּכל ִמי ׁ ֶש ָּסר ֶאל ִמ ׁ ְש ַמ ְע ּתוֹ ו ְּמק ָֹרב
השנה ,בהבינם “שלא קיימו התורה כראוי” (כלשון רש”י המובא לעיל) – אין המדובר ביהודים ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ הָ ,ראוּי לוֹ ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ ה ֶא ְצלוֹ ,לֹא יֶ ְח ַסר ִא ׁיש .ו ִּמי ׁ ֶשזּוֹ כֶ ה לִ ְהיוֹ ת ַעל ר ׁ ֵאלָ יו ,יִ ְהיֶ ה ַעל ר ׁ
שלא הניחו תפילין דרבינו תם ,או שדיברו באמצע קדיש ח”ו ,או שטלטלו ללא עירוב ח”ו. ֹאש"אכְ ל ּו ַמ ֲע ַד ִ ּנים ו ׁ ְּשת ּו ַמ ְמ ַת ִ ּקים ִּכי ֶח ְדוַ ת ה' ִהיא ָמ ֻע ְּזכֶ ם" ,וְ זֶ ה נֶ ֱא ַמר ַעל ר ׁשמ ַֹח ְמאֹד ְמאֹדִ . לִ ְ ֹ
אלא בהרבה יותר גרוע מכך... ַה ׁ ּ ָשנָ ה” (חיי מוהר"ן ,תג).
המדובר היה ביהודים שהתחתנו עם נשים נוכריות והולידו מהם גויים גמורים! רחמנא ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ ה
ית ַעל ר ׁ "אל ִּת ׁ ְש ַּכח ׁ ֶש ְּת ִה ָּלה לָ ֵאל ָהיִ ָגם במכתבו מביא מוהרנ”ת שיחה זו ,וכותבַ :
ליצלן ולישזבן. ַה ֶּזה ְ ּבתוֹ ְך ֵע ָדה ְקדוֹ ׁ ָשה וְ נוֹ ָר ָאה ָּכזֹאת ,וּכְ ָבר ִהזְ ִה ָירנ ּו הוּא זִ כְ רוֹ נוֹ לִ ְב ָרכָ ה ׁ ֶש ִּמי ׁ ֶשהוּא ֶא ְצלוֹ ַעל
וכמו שמסופר בספר עזרא ,וכן מסופר תיכף בפרק שלאחריו ,שאחר שחגגו בני ישראל שמ ַֹח ְ ּבכָ ל ַה ׁ ּ ָשנָ ה ,וְ ָא ַמר ְ ּב ֵפרו ּׁשִ :אכְ ל ּו ַמ ֲע ַד ִ ּנים ו ׁ ְּשת ּו ַמ ְמ ַּת ִ ּקים ִּכי ֶח ְדוַ ת ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ ה ָצ ִר ְ
יך לִ ְ ֹ ר ׁ
בשמחה רבה את כל ירח האיתנים ,התאספו אחר החג" :ו ְּביוֹ ם ֶע ְשׂ ִרים וְ ַא ְר ָ ּב ָעה לַ ח ֶֹד ׁש ַה ֶּזה ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ ה" (עלים לתרופה ,מכתב מיום ב’ דחוה”מ סוכות ה' ִהיא ָמ ֻע ְּזכֶ םִּ ,כי ַה ִּמ ְק ָרא ַה ֶּזה נֶ ֱא ַמר ַעל ר ׁ
נֶ ֶא ְספ ּו ְבנֵ י יִ ְשׂ ָר ֵאל ְ ּבצוֹ ם ו ְּב ַשׂ ִּקים וַ ֲא ָד ָמה ֲעלֵ ֶיהם :וַ ִ ּי ָ ּב ְדל ּו זֶ ַרע יִ ְשׂ ָר ֵאל ִמכּ ֹל ְ ּבנֵ י נֵ כָ ר וַ ַ ּי ַע ְמד ּו תקצ”ח).
ֹאת ֶיהם וַ ֲעוֹ נוֹ ת ֲאב ֵֹת ֶיהם" .ופירש רש”י" :מכל בני נכר -ומנשיהם של העכו"ם וַ ִ ּי ְתוַ דּ ּו ַעל ַח ּט ֵ
כמו שנאמר למעלה".
ואלו היהודים ,כאשר שמעו בר”ה את דברי התורה אשר קרא לפניהם עזרא ,התעוררו ואכן ,פסוק זה מובא גם בפוסקים על ענין ראש השנה ,שצריכים לאכול ולשמוח בו .וכמו
"אל ִּת ְת ַא ְ ּבל ּו וְ ַאל ִּת ְבכּ ּו ...לְ כ ּו ִאכְ ל ּו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנים
בבכיה וְ ֵא ֶבל .ועליהם הזהירו עזרא ונחמיהַ : שהביא הטור את דברי הרא"ש שהסכים לדברי רב האי גאון [שחולק על רב נטרונאי גאון,
ו ׁ ְּשת ּו ַמ ְמ ַת ִּקים וְ ׁ ִשלְ ח ּו ָמנוֹ ת לְ ֵאין נָ כוֹ ן לוֹ ִּכי ָקדוֹ ׁש ַה ּיוֹ ם לַ ֲאדֹנֵ ינ ּו וְ ַאל ֵּת ָע ֵצב ּו ִּכי ֶח ְדוַ ת ה' וסובר] שאין להתענות בראש השנה אלא יש לאכול ולשתות בשמחה .וז"ל" :שיפה הוא
ִהיא ָמ ֻע ְּזכֶ ם". שלא להתענות ,שכך אמרו פרנסי ישראל הראשונים לישראל לכו אכלו מעדנים ושתו
והוא נורא מאד למתבונן ,עד היכן עד היכן אסור ליפול בדעתו גם מעוונות נוראים כאלה, ממתקים" (טור או"ח סימן תקצז).
שהלך והתחתן עם גויה והוליד ממנה בנים רח”ל .וגם אחד כזה ,כאשר מתעורר לשמוע את וכן נפסק להלכה" :אוכלים ושותים ושמחים ,ואין מתענין בראש השנה" (שולחן ערוך או"ח סימן
דבר ה’ ,ושב בתשובה ,צריך להאמין ולבטוח ברוב רחמי ה’ וטובו ,ולילך לאכול משמנים תקצז סעיף א)" .ר"ל ,אף שהוא יום הדין ,מכל מקום מצוה של 'ושמחת בחגך' שייך גם בו ,שגם
ולשתות ממתקים ולבלי להתעצב ,רק חדות ה’ תהיה מעוזו! הוא בכלל חג ,כדכתיב תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו ,ונאמר בנחמיה ח' אכלו משמנים
כי אסור בשופו"א להניח לבעל-דבר להפוך את היראה ופחד לעצבות ומרה שחורה ,אלא ושתו ממתקים וגו' כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ד' היא מעוזכם" (משנ"ב ,שם
לבוא ע"י היראה לשמחה בה'" ,וגילו ברעדה". ס"ק א).
"כי זֶ ה ִע ַּקר ָה ַאזְ ָה ָרה ׁ ֶש ִהזְ ִהיר אוֹ ָתם ָאז נְ ֶח ְמיָ הְּ ,כ ׁ ֶש ָר ָאה ׁ ֶש ָ ּנ ַפל ֲעלֵ ֶיהם יִ ְר ָאה ו ַּפ ַחד ָ ּגדוֹ ל ִּ ומה שאמר רבינו פסוק זה על אלו שבאים אליו לראש השנה (אע”פ שזה נאמר על כל איש ישראל
ְּכ ׁ ֶש ָ ּק ְרא ּו לִ ְפנֵ ֶיהם ֶאת ַה ּתוֹ ָרהֵ ,מ ֲח ַמת ׁ ֶש ָרא ּו ְ ּב ַע ְצ ָמן ׁ ֶש ָע ְבר ּו ְמאֹד ָאז ִּכ ְמ ַעט ַעל ָּכל ַה ּתוֹ ָרהִּ ,כי בכל מקום שהוא) ,מסתמא הוא מפני שאצלו זוכים בשלימות לקדושת ותיקוני ראש השנה ,ולכן
נִ כְ ׁ ְשל ּו ָאז ְ ּבנָ ׁ ִשים נָ כְ ִר ּיוֹ תַ .על ֵּכן ָא ַמר לָ ֶהםֶ ׁ ,ש ַאף ַעל ּ ִפי ׁ ֶש ָעשׂ ּו ַמה ׁ ֶש ָעשׂ וּ ,וְ ַעכְ ׁ ָשו נָ ַפל ֲעלֵ ֶיהם הזוכה להיות אצלו ראוי לו לשמוח מאד מאד – ולא רק בראש השנה אלא בכל השנה כולה
יִ ְר ָאה וְ נִ ְתעוֹ ְרר ּו לִ ְת ׁשו ָּבה – יִ ְהי ּו נִ זְ ָה ִרין ְמאֹד ְמאֹד ֵמ ַע ְצבוּתּ ְ ,ב ִחינַ ת 'וְ ַאל ֵּת ָע ֵצבוּ'ֶ ׁ ,שלּ ֹא יָ בֹא ּו – ולקיים בהידור רב את הפסוק “אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה’ היא מעוזכם”.
ַעל יְ ֵדי ַה ִ ּי ְר ָאה וְ ַה ּ ַפ ַחד לְ ַע ְצבוּת ַחס וְ ׁ ָשלוֹ םִּ ,כי ֶח ְדוַ ת ה' ִהיא ָמ ֻע ְּזכֶ םִּ ,כי ה' יִ ְת ָ ּב ַר ְך ְמ ַח ֵּזק אוֹ ָתנ ּו
ְ ּב ִש ְמ ָחה וְ ֶח ְדוָ ה ְ ּבכָ ל ָמקוֹ ם ׁ ֶש ֲאנַ ְחנ ּו ׁ ָשם.
וּכְ מוֹ ׁ ֶש ָא ַמר ַר ֵ ּבנ ּו זִ כְ רוֹ נוֹ לִ ְב ָרכָ ה ׁ ֶש ֲא ִפלּ ּו ִאם ָה ָא ָדם הוּא ְּכמוֹ ׁ ֶשהוּאֵּ ,תכֶ ף ׁ ֶש ְּמעוֹ ֵרר לָ ׁשוּב לַ ה' והנה ,למען נתעורר להבין עד היכן הדברים מגיעים ,מן הראוי לפתוח את התנ”ך ולעיין היכן
יִ ְת ָ ּב ַר ְךֵּ ,תכֶ ף הוּא ֲע ֵב ָרה ְ ּגדוֹ לָ ה ְּכ ׁ ֶש ֵ ּי ׁש לוֹ ַע ְצבוּת ַחס וְ ׁ ָשלוֹ ם .וְ ַעל ֵּכן ַ ּגם ְ ּבר ׁ
ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ ה וְ יוֹ ם נאמר פסוק זה.
ַה ִּכ ּפו ִּרים ְצ ִריכִ ין לְ ִה ְת ַח ֵּזק לִ ְהיוֹ ת ְ ּב ִש ְמ ָחה" (ליקוטי הלכות ,בכור בהמה טהורה ד ,כט).
ובכן ,פסוק זה נאמר בספר נחמיה ,שם מסופר שביום ראש השנה אסף עזרא הסופר את כל
העם אל הרחוב אשר לפני שער המים ,וקרא לפניהם בספר התורה .וכאשר שמעו העם את
דברי התורה ,ושמו את לבם להבין היטב את אשר שמעו ,התחילו לבכות ולהתאבל ,כי הבינו
וסוגיא זו עמוקה מאד ,כיצד לירא ולפחד מה’ ,בלי שום עצבות ומרה שחורה .ולשם כך יש
ֹאמר נְ ֶח ְמיָ ה הוּא ַה ִּת ְר ׁ ָש ָתא וְ ֶעזְ ָרא ַהכּ ֵֹהן ַה ּס ֵֹפר וְ ַהלְ וִ ִ ּים
שלא קיימו את התורה כראוי .ואז" :וַ ּי ֶ
להתקרב באמת לרבינו הקדוש ,ולשקוד על דלתי תורתו ,להגות הרבה ב’ליקוטי הלכות’
ַה ְּמ ִבינִ ים ֶאת ָה ָעם לְ כָ ל ָה ָעםַ ,ה ּיוֹ ם ָקד ֹׁש הוּא לַ ה' ֱאל ֵֹהיכֶ םַ ,אל ִּת ְת ַא ְ ּבל ּו וְ ַאל ִּת ְבכּ וִּּ ,כי בוֹ כִ ים
ו’עלים לתרופה’ ,לקנות את דרכי הבקיאות האמיתית בעבודת ה’ ,כיצד להמשיך על עצמו
ָּכל ָה ָעם ְּכ ׁ ָש ְמ ָעם ֶאת דִּ ְב ֵרי ַה ּתוֹ ָרה" .ופירש רש"י" :היום קדוש -כי יום ר"ה הוא :כי בוכים כל
יראה עילאה דעילאה ,יראת העונש שאינה מפילה ומרחקת ,רק יראה שמקרבת את האדם
העם -מפני שלא קיימו התורה כראוי".
לבוראו ומחזקת אותו לעמוד על עמדו ולא לעזוב בשום פנים ואופן.
ואז הוסיף ואמר להם" :וַ ּי ֶ
ֹאמר לָ ֶהם ,לְ כ ּו ִאכְ ל ּו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנים ו ׁ ְּשת ּו ַמ ְמ ַת ִ ּקים וְ ׁ ִשלְ ח ּו ָמנוֹ ת לְ ֵאין נָ כוֹ ן
ולשם כך אנו נוסעים לרבינו על ראש השנה ,שימשיך עלינו יראה מיוחדת זו.
לוֹ ִּכי ָקדוֹ ׁש ַה ּיוֹ ם לַ ֲאדֹנֵ ינ ּו וְ ַאל ֵּת ָע ֵצב ּו ִּכי ֶח ְדוַ ת ה' ִהיא ָמ ֻע ְּזכֶ ם" .ופירש המצודות" :משמנים
ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ ה ַמ ְמ ׁ ִשיכִ ין יִ ְר ָאה ְ ּגדוֹ לָ ה וַ ֲעצו ָּמה ַעל יְ ֵדי ַה ׁ ּשוֹ ָפרּ ְ ,ב ִחינַ ת ִ'אם יִ ָּת ַקע ׁשוֹ ָפר ְ ּב ִעיר "כי ְ ּבר ִּׁ -מאכלי שמן :ממתקים -משקים מתוקים :לאין נכון לו -למי שאין המזון נכון ומזומן לו,
ימ ְת ָך וְ יִ ָיראו ָּך' וְ ָעם לֹא יֶ ֱח ָרדוּ'ִּ ,כי ָאז הוּא ּ ַפ ַחד יִ ְצ ָחק .וְ ַעל ֵּכן ַמ ְת ִחילִ ין ָאז 'ו ְּבכֵ ן ֵּתן ּ ַפ ְחדְּ ָך וְ ֵא ָ ר"ל לדלת העם :כי חדות ה' -ר"ל שמחת יום טוב שהיא שמחה של מצוה היא תתן לכם עוז
יח ׁ ֶשהוּא ִע ַּקר ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ ה הוּא ִה ְתנוֹ ְצצוּת ָמ ׁ ִש ַ וְ כוּ'ִּ ,כי ִע ַּקר ַה ִּת ּקוּן ַעל יְ ֵדי ַה ִ ּי ְר ָאהַ .היְ נ ּו ׁ ֶש ְ ּבר ׁ ותעצומות".
יחת ֶק ֶרן לְ ָדוִ ד ַע ְבדֶּ ָך' וְ כוּ', ַמלְ כוּת דִּ ְק ֻד ׁ ּ ָשה ׁ ֶש ַּמ ְמ ׁ ִשיכִ ין ו ַּמ ְמלִ יכִ ין ְ ּבר ׁ
ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ הּ ְ ,ב ִחינַ ת 'ו ְּצ ִמ ַ
יך יִ ְר ָאה יח הוּא ֶע ֶצם ַה ִ ּי ְר ָאה ִע ָּל ָאה ְמאֹד ְמאֹדְּ ,כמוֹ ׁ ֶש ָּכתוּב וַ ֲה ִריחוֹ ְ ּביִ ְר ַאת ה'ִּ ,כי יַ ְמ ׁ ִש ְ ו ָּמ ׁ ִש ַ [והמלבי"ם פירש" :יש לפרש שקרא לפניהם פרשת היום והבינם כי היום הוא יום הדין ,ועל
ִע ָּל ָאה וְ נִ ְפלָ ָאה ְמאֹד ָ ּבעוֹ לָ ם ַעד ׁ ֶש ֻּכ ָּלם יְ ַק ְ ּימ ּו ֶאת ַה ּתוֹ ָרה וְ ל ֹא יָ ֵפר ּו ֶאת ְ ּב ִריתוֹ לְ עוֹ לָ םַּ ,כ ְמב ָֹאר כן בכו מאימת הדין ,וגם רצו להתענות .ואמר להם נגד התענית 'לכו אכלו משמנים' ,ונגד הבכי
ְ ּבכַ ָּמה ּ ְפסו ִּקים .וְ ָאז יִ ְת ַק ֵ ּים ִ ּב ׁ ְשלֵ מוּת 'ו ַּב ֲעבוּר ִּת ְהיֶ ה יִ ְר ָאתוֹ ַעל ּ ְפנֵ יכֶ ם לְ ִבלְ ִּתי ֶּת ֱח ָטאוּ' .וְ ַע ָּתה 'ואל תעצבו' .וכמו שאמרו במדרש שישראל יש להם דין והם עושים יום טוב שבטוחים שה'
ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ ה ַעל יְ ֵדי כּ ַֹח ַהצַּ דִּ ִיקים ׁ ֶש ָאנ ּו נוֹ ְס ִעין ָאנ ּו ַמ ְמ ׁ ִשיכִ ין ָעלֵ ינ ּו ֶה ָא ָרה ִמ ִ ּי ְר ָאה ִע ָּל ָאה זֹאת ְ ּבר ׁ יוציא משפטם לזכות ,וז"ש שחדות ה' היא מעוזכם ,בזה תראו כי עוז לכם בה' שייטיב חסדו
ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ ה ... ֲאלֵ ֶיהם ,ו ִּב ְפ ָרט ַעל יְ ֵדי ַהצַּ דִּ ִיקים ׁשוֹ כְ נֵ י ָע ָפר ׁ ֶש ָאנ ּו ִמ ׁ ְש ַּת ְּט ִחין ַעל ִק ְב ָרם ְ ּב ֶע ֶרב ר ׁ עמכם"].
יך ָעלֵ ינ ּו ַע ָּתה ְ ּבכָ ל דּ וֹ ר יִ ְר ָאה ִע ָּל ָאה וְ נִ ְפלָ ָאה ָּכזֹאת ׁ ֶש ִ ּנזְ ֶּכה ֵמ ַע ָּתה ֻּכ ָּלנ ּו לְ ִה ְת ַח ֵּזק ַ ּבה' וְ הוּא ַמ ְמ ׁ ִש ְ ואם לא די באזהרת נחמיה ,הרי שעברו הלויים והשתיקו אותם שלא ימשיכו בשום אופן
יִ ְת ָ ּב ַר ְך וְ לִ ְבלִ י לִ ּ ָפ ֵרד ִמ ֶּמ ּנ ּו ַחס וְ ׁ ָשלוֹ ם ְ ּב ׁשוּם א ֶֹפן ָ ּבעוֹ לָ ם" (שם ,ה). לבכות" .וְ ַהלְ וִ ִ ּים ַמ ְח ׁ ִשים לְ כָ ל ָה ָעם לֵ אמֹר ַה ּס ּו ִּכי ַה ּיוֹ ם ָקד ֹׁש וְ ַאל ֵּת ָע ֵצבוּ" .ופירש רש"י:
ואכן ,הזוכים להיות על ר"ה אצל רבינו הקדוש ,ממשיכים ביותר על עצמם יראה עילאה זו, "מחשים -היו מזהירין לכל העם לחשות שלא יבכו עוד" (רש"י)" .מחשים -היו ְמ ׁ ַש ְּת ִקים את
שאינה מרחקת ומעציבה ,רק מקרבת ומשמחת. כל העם ואמרו להם ׁ ִש ְתק ּו מן הבכי" (מצו"ד).
ומעתה אנ"ש היקרים :אשרינו ,אשרינו ,אשרינו! "לְ כ ּו ִאכְ ל ּו ַמ ׁ ְש ַמ ִ ּנים ו ׁ ְּשת ּו ַמ ְמ ַת ִ ּקים וְ ׁ ִשלְ ח ּו ואכן ,העם צייתו" ,וַ ֵ ּילְ כ ּו כָ ל ָה ָעם לֶ ֱאכֹל וְ לִ ׁ ְש ּתוֹ ת וּלְ ׁ ַש ַּלח ָמנוֹ ת וְ לַ ֲעשׂ וֹ ת ִשׂ ְמ ָחה גְ דוֹ לָ הִּ ,כי ֵה ִבינ ּו
ָמנוֹ ת לְ ֵאין נָ כוֹ ן לוֹ ִּכי ָקדוֹ ׁש ַה ּיוֹ ם לַ ֲאדֹנֵ ינ ּו וְ ַאל ֵּת ָע ֵצב ּו ִּכי ֶח ְדוַ ת ה' ִהיא ָמ ֻע ְּזכֶ ם". ַ ּבדְּ ָב ִרים ֲא ׁ ֶשר הוֹ ִדיע ּו לָ ֶהם".
קרני אור גיליון 486 ו
פניני התחזקות והתעוררות
שנערכו ונעבדו מתוך אוצרות שיחותיו של הגרי"מ שכטער שליט"א שביבי אור
ויהיו נא אמרינו לרצון
הכנה לקראת ראש השנה מאת הגה”צ הגרי”מ שליט”א
מגלה שיש לי שייכות לזה ,זה מקומי! וזוהי פנימיות רצוננו; אף שאיני יודע מהו ,מכל כל אדם וכל שנה הם קומה שלמה ממש
מקום זהו עצמותי .והרע אינו אלא כופה ומכסה חיצוני ,ועיקר העבודה היא לגלות
הנה באמת צריך לידע ,כי לכל שנה ושנה יש קומה ,קומה שלימה ,כשם שהאדם הוא
הרצון ,לפתוח הלב ולמלא אותו עם רצונות טובים ולשטוף ולרחצם אותם מהרצונות
קומה שלימה של רמ”ח איברים ושס”ה גידים ,ברוחניות ובגשמיות ,לפי שכל אדם
הרעים .וכמובא שמעלת אמירת תהלים עולה עד מאוד והיא נחשבת כלימוד נגעים
הוא עולם מלא .ויש באדם אפילו בגשמיות ריבוא רבבות ענינים ,ואדם אחד אינו
ואהלות ,שמטהר כל הטומאות וכל הנגעים רעים .וגם ענין אמירת הליקוטי תפלות
דומה לחבירו כלל .וצריך כל אחד לראות שיקח את עולמו למען כבוד השם יתברך,
הוא גילוי פנימיות הנפש ,והוא שוטף את הנשמה ,ממש שוטף את הנשמה .וכשאדם
שזוהי כל תכלית האדם .ואין פלא על מה שהבעל דבר מתגבר כל כך על האדם ,כי
משיח ומדבר לפני השי”ת בה ,ומפרש דבריו :רבונו של עולם! יש לי רצונות רעים
כל אדם הוא ענין מיוחד ועולם מלא שלם בפני עצמו ,ועליו להנהיג את עולמו כראוי
ואיני רוצה בהם! הרי זו מחאה גדולה ..ומירוק עצום על זה.
בתורתו ובתפלתו ובנועם דבקותו בהשם יתברך ובהתקשרות לצדיקים ,ובזה נעשה
להיות לאיש חדש בחודש אלול ממנו ענין מיוחד ,עולם מלא ממש.
הנה באמת לכך נברא חודש אלול ,שצריך האדם להעשות איש אחר ,כי כאשר משנה וכמו כן הוא הדבר בשנה ,שהשנה היא עולם מלא עם רמ”ח איברים ושס”ה גידים.
האדם רצונותיו הרי הוא נעשה איש אחר .וכיון שקונה רצונות חדשים ושאיפה אחרת ועל כן אין לטעות ולחשוב כי ראש השנה הבא הוא כראש השנה של אשתקד ,וחוזר
בעולם הזה ,הרי הוא איש אחר ממש ,וכל עונותיו נתבטלו .וכמבואר בדברי רבינו על ובא פעם אחר פעם ,כי טעות גדולה היא .אלא ראש השנה חדש עם שנה חדשה הוא
הפסוק “משנה פניו ותשלחהו” ,שכמו כאשר האדם משנה פניו ומתחפש אין מכירין בחינת בריאה חדשה וקומה חדשה לגמרי.
אותו ,וכמו כן כשהאדם קונה מוחין חדשים ורצונות חדשים להשי”ת ,נעשה בריה ואין אנו רואים ,כמי שאינו מבחין ,שיש לו ראיה חלושה או דעת קצרה ,שאינו מבחין
חדשה ,עד שאין הסט”א מכירין אותו עוד .ובזה נתבטלו העונות ,כיון שהוא איש אחר בין אדם לחברו .רואה הוא אדם אחד ,ורואה עוד אדם ,ואומר כי הכל דבר אחד הוא,
לגמרי ואינו עוד אותו האיש ,וכדברי הרמב”ם בהלכות תשובה שהרי הוא איש אחר אדם ועוד אדם והכל שוה ,וסובר שאין שום חילוק ביניהם .וכל זה הוא מחמת שאינו
ואינו אותו שהיה מקדם ,אלא בריה חדשה לגמרי. מבחין .אבל באמת אדם אחר הוא ענין אחר ,ועולם אחר לגמרי הוא.
וזוהי עבודת ימי אלול ותשרי להתחדש ,ובזה מחדשים את השנה ונותנים תקון כל הנגונים שווים הם אצלו
בסדרי בראשית .כי בכל שנה ושנה היא בחינת קומה אחרת ,ועל ידי התחדשותו
ושמעתי ,שפעם אחת אמר מרן מסאטמאר זצ”ל תורה ארוכה נפלאה ,והיה שם יהודי
פועל תקון בשנה זו ,שיהיה לו חלק והשתתפות בתקון השנה .וזוהי עבודת ימי
אחד שלא הבין ולא היתה לו הבנה בדרושים .אמר אותו יהודי :כבר שמעתי מרבנו
הרצון ,להכין רצון טוב ,במדות טובות ובעין טובה ,בין אדם לחברו ובין אדם למקום,
תורה זו פעמים רבות .השיב לו :מעולם לא אמרתי שיחה זו .ואמר לו משל ,שבעיר
ובשאיפות טובות בכלל למה ירדה הנשמה לעולם הזה ,להמליכו וליחדו ,שהרי ראש
סאטמאר או בקראלי ,היה יהודי אחד שלא היה מבין בנגינה .ולא היתה לו שום הבנה
השנה הוא יום המלכה להמליך את הבורא יתברך שמו.
בניגון ,וכל הנגונים היו אצלו ניגון אחד .פעם אחת בא ניגון חדש לעיר ,וכשבא ניגון
אין לך זכות להתבלבל.. חדש לעיר מטבע נעשה שמחה גדולה ומזמרים אותו ומרקדים בו וכו’ .התמיהה
הנה ענין הראש השנה הוא המלכת השי"ת בכל המצבים :ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך, אותו יהודי :וכי ניגון חדש הוא זה? הלוא זה ניגון עתיק וידוע ומה כל הרעש? ...וכל
באיזה מעמד ומצב בו הוא נמצא עליו להמליך את הקב"ה ,יום זה הוא זכות גדולה זה לפי שלא היה מבין בנגינה ,היו כל הנגונים אצלו דבר אחד.
לעם ישראל ,זכות שאין כמוה שהם ממליכים את הקב"ה עליהם ,אלא שגם כאן מוצא הנה גם בזה הוא כן בענינו ,שעלינו לידע כי ראש השנה הבאה עלינו לטובה הוא ר”ה
הבע"ד מקום בעצות ערמומיות ובתכסיסיו לבלבל את האדם בשטויות והבלים ולא חדשה שלא היתה מעולם! ,ניגון חדש ,ושנה חדשה ,והיא מתנת אלקים ,ימי אלול
לתת לו את הזכיה הגדולה הזאת שנפלה בחלקו ,אלא להטריד ולשבש את מוחו ותשרי .כי הנה ניתן לנו חודש אלול שבו נעבוד השי”ת בכח הדיבור לתקן את כל
בימים קדושים אלו. השנה כולה ,ולבנות את השנה למפרע בקומה שלמה .וחודש תשרי ניתן להניח בו
והנה עצם יום הדין של ר"ה מתחלק לשנים ,כן כתב החתם סופר – אצלינו הוא יום יסוד איתן ,בבחינת ירח ה’איתנ’ים ,חידוש גדול ליסוד השנה החדשה .ובודאי עיקר
הכתרת המלך ,לקבל עלינו מחדש מלכות שמים ,שלכן אין אומרים 'על חטא' ולא היסוד הוא לעבד את הרצון ,כי כל האדם אינו אלא הרצון .וצריך כח הדיבור שבזה
מזכירים עוונות בכלל ביום גינוסיא דמלכא .וזאת עושים בכל עבודות היום בתפילות יכולים לבנות רצון טוב ,לחזק ולהיטיב ולרומם את הרצונות הטובים ,ואת הרצונות
ובשופר ,כי גם עצם השופר הוא המלכה ,וצריך להחדיר זאת למוח וללב כי ה' מלך ה' שאינם טובים להפכם לטובה.
מלך ה' ימלוך ואין עוד מלבדו ,וזהו נחת רוח גדול להשי"ת כשבניו ממליכים אותו. תגלה רצונך לפני השי”ת בפה מלא
ואילו אצל השי"ת הוא יום הדין ,שכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון לשפוט את הנה איתא בדברי רבינו הקדוש בליקוטי מוהר”ן (תורה י”ג) על הפסוק “אריתי מורי
דינם ,כלומר עלינו מוטל להמליכו ית"ש והוא יתן לנו שנה טובה ומבורכת שנת חיים עם בשמי” ,שהצדיק מלקט את הרצונות ומחדש אותם .וביאר רבינו כי “בשמי” הם
טובים בספרן של צדיקים. הרצונות הטובים ,כשאדם חפץ ברצונות טובים ומשתוקק לקרבת אלקים ,לקדושה,
יעזור השי"ת שנעשה הכנה טובה בחודש אלול ,שנוכל ביום ר"ה הקדוש הבעל"ט, לאהבת השם ,לתורה ולתפלה ולמדות טובות ,זהו בחינת “בשמים” ,ובעבור זה ירד
להמליכו ולייחדו עלינו ועל כל העולם כולו באמת ובלב שלם ,כי היא חובת היום של האדם לעולם הגשמי הזה .ו”מורי” הוא מלשון מורת נפש ,כי נפש הוא רצון ,והוא
ר"ה והם כל ברכות היום ,מנחה מעריב שחרית ובעיקר בברכות המלכיות שבמוסף – דבר מר ,וגם על זה ירד האדם לעולם ,שיהיו לו רצונות לתאוותיו ולמדותיו הרעות
שתמליכוני עליכם ,מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון .ולכן נאמר על ראש ולרצונות שאינם טובים .ועיקר עבודת ימי הרצון היא לתקן את הרצון ולבנותו,
השנה נאמר בנחמיה (פרק ח) לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושילחו מנות לאין ובעזר השם יתברך מתחדשים הרצונות ,עד שמהות האדם נעשית כפי רצונותיו.
נכון לו כי קדוש היום לאדוננו ,ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם .הרי המלכתם וזה אולי טעם אמירת תיקוני זוהר שנוהגים לאומרו בחדשים האלו ,שהוא הספר
היום את הקב"ה אל תעצבו ,אל תתנו לבע"ד לבלבל אתכם!... הנעלה והעמוק ביותר בעולם ,וכפי שאמר רבנו שאלפים ורבבות ספרים לא יספיקו
יעזור ה' הורני ה' דרכך אהלך באמיתך ,ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך ,ויעזור לבאר את ספר התיקונים .ובאמירה זו שאנו אומרים ומשננים את אלו התיבות הק’
ויושיע את כל כלל ישראל ברוחניות ובגשמיות. הנשגבות ,אנו מגלים לפני רבונו של עולם; אע”פ שאיני מבין בסוד הדברים אבל אני
ז ראש השנה תשפ"ז
רבנו הקדוש עם צדיקי דורו בקרב קדושים
(י''ב) הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א
אנהויב ברכה ,ביי ברוך שאמר ,הייבט זיך אן "יחיד חי העולמים" ואכן מנהג אנ"ש לאור זה ,לומר בסיום מעלת ראיית הצדיק גם מבלי לשמוע תורה מפיו
ישתבח מלך "יחיד חי העולמים").
בפרק הקודם הבאנו מספר "חיי מוהר"ן" (אות מח) על זמן אמירת התורה 'חיים נצחיים'
זוחלים ורועדים מיום בואך שבסימן ע"ב בלקוטי תנינא שיש אומרים שנאמרה בעת שבא אצלו הרה"ק בעל
מסופר ,שבתקופה הראשונה להנהגתו עוד בחיי רבו המגיד בהיותו מתגורר התניא זי"ע על שבת קדש .לצורך העניין נביא כאן את מה שמובא שם ביתר פירוט:
בויטעבסק ,היה מתפלל שם במנין מיוחד עם קהל עדתו ומשהאריך מאוד בתפילת "תורה זו נאמרה בפרשת יתרו בעת שבא אצלו צדיק אחד מפורסם גדול[ ,והצדיק
ליל ראש השנה נפנו התלמידים לבתיהם לסעודת החג במחשבה לשוב מאוחר יותר הנ"ל רצה מאוד לשמוע תורה מפי רבינו] והוא זכרונו לברכה לא אמר שום תורה
להתברך מפי רבם בברכת לשנה טובה. בליל שבת קודש ולא ביום שבת קודש .וכשגמרנו סעודת שחרית של שבת וכבר
ככלות הסעודה שבו למקום התפילה והנה ההיכל ריק ואין איש .כאשר יצאו החוצה ברכנו ברכת המזון ,והיינו סבורים להסתלק מהשולחן כנהוג אחר ברכת המזון ,אבל
שמעו ממרחק קול איוושה ונאקה מבין השיחים שממול בית הכנסת .כשקרבו לשם הוא זכרונו לברכה נשאר אז יושב על מקומו וגם אנחנו כולנו נשארנו אז יושבים
מצאו את רבם שוכב ביראה ופחד ומפיו בוקע קול רעדה פח ...פח ...פח ...כך משך זמן לפניו ,וגם הצדיק הנ"ל נשאר עדיין יושב לפניו[ .והוסיף רבי לוי יצחק זצ"ל בלשונו
ארוך עד שהצליח להמשיך להגות את המילים "ובכן תן פחדך" ... "דער רבי איז געבליבן זיצן ביי זיין טיש איז שוין דער צדיק מפורסם אויך געבליבן
זיצן ביים טיש ,האט דער רבי אנגעהויבן רעדן ,מען רעדט דאך אזוי ווערטער" -כי
בראש השנה התפללתי עם הסטנדר... כשיושבים ביחד מתחילין לדבר ביניהם] ,בתוך כך ענה ואמר כשרואין את עצמו
בעקבות עיסוקו העיקרי בנושא התפילה היה מצופה שהרה"ק בעל התניא יתפלל עם הצדיק אפילו כשאין שומעין תורה גם זה טוב מאד כי על ידי זה מקבלין גדולה.
בעיקר עם כוונות ויחודים נעלים עד מאוד ומה מפליא הוא הסיפור הבא" שפעם שאל והתחיל לומר תורה הנ"ל בתוך דבריו כשנכנס באמירת התורה כנ"ל ענה ואמר הלא
הרה"ק בעל התניא את בנו האדמו"ר האמצעי" :דובער ,במה התפללת בראש השנה בתוך כך אני אומר תורה ואף על פי כן גמר כל התורה הנ"ל.
האחרון" .כלומר באיזה כוונות שעוררו אצלו את המוח והלב .השיב הבן" :בשעת
התפילה התבוננתי במאמר חסידות בעניין "וכל קומה לפניך תשתחווה"" .ובמה
גודל התיקון בראיית פני הצדיק בראש השנה
התפללת ,אתה אבא מארי" שאל הבן את אביו .השיב אדמו"ר הזקן" :אני התפללתי לאור דברים נוראים אלו יש משום תוספת חיזוק לבאר את הנהגת אנ"ש בימי ראש
עם ה"סטנדר" (=עמוד התפילה) ...ובלשון חסידים התבאר :שעניין "וכל קומה לפניך השנה הקדושים לקיים את העצה של ראיית פני הצדיק כחלק מתיקוני חמישה
תשתחווה" – מלמד על סדר ההשתלשלות ,של כל העולמות כולם על כל פרטיהם, חושים המובאים בתורה ה' תנינא "תיקון אמונה וכפי שהתבאר על ידי הגה"ק רבי
המתבטלים לפני הבורא יתברך .ככל שדרגת הנברא גבוהה יותר ושכלו גדול יותר, נחמן אב"ד טשעהרין בספר פרפראות לחכמה על תורה הנ"ל (אות כ"ו) וז"ל :וכן תיקון
יהיו הביטול וההשתחוויה שלו גדולים יותר. החמישה חושים שבמוח נעשה גם עכשיו ,כי חוש הריח שנתתקן על ידי היגיעות
הסטנדר ,לעומת זה ,נמצא בתחתית סדר ההשתלשלות .הוא שייך לדרגת ה'דומם' וטירחות שיש לכל אחד ,וכן חוש המישוש שנתתקן על ידי ההוצאות שיש לכל אחד
-הדרגה הנמוכה ביותר בבריאה .עם זאת ,דווקא החפץ הדומם מסייע ליהודי ,נזר לבוא אל הרב זה בוודאי נעשה גם עכשיו ,אף גם חוש הראיה והשמיעה והטעם נתתקן
הבריאה ,לעסוק בעבודה נעלית ביותר -תורה או תפילה -על ידי ההתבוננות בעניין גם עכשיו על ידי שמסתכלין על ציונו הקדוש ועל כלל הקיבוץ הקדוש המתאספין
זה שאפילו חיותו של הדומם היא אלוקות ,מסייעת היא יותר להרגשת הביטול של ומתקבצין אליו והכל בכוחו וזכותו הקדושה ז"ל ,ובכל אחד מהקיבוץ בוודאי יש איזה
האדם. בחינת הארה ונקודה הקדושה מה שקיבל על ידי התקרבותו אליו ז"ל ,ועל ידי שנכלל
גם כן בהקיבוץ הקדוש הזה נמצא שזה גם כן בכלל (ישעיה ל) והיו עיניך רואות את מוריך,
אכילת שבת בראש השנה כולה אלקות כולה קודש וכו' עיי"ש באריכות.
בקרב חסידי חב"ד מקובלת האמרה של בעל התניא כי בשנה שראש השנה חל בשבת ואכן ידוע שהגה"ק מטשעהרין זצוק"ל היה מקיים זאת בפועל ממש שבימי הקיבוץ
(כבשנה זו) והרי ביום הראשון לא תוקעים בשופר התבטא פעם בעל התניא ואמר: הק' היה סובב ומהלך בין כל אנשי שלומינו שהגיעו לקיבוץ לראות את פניהם...
"מה שפועלים בראש השנה על ידי תקיעת שופר פועלים בשבת קודש באמצעות
אכילת הקוגל [-הפשטידה] של שבת" .שאלוהו החסידים :אם כן ,מדוע עלינו לתקוע ידעני בין ערך תפילה
בשופר ...נאכל קוגל ,השיב בעל התניא" :אכן כך אנו עושים בפועל – כשראש השנה מעת שפסע הבעל התניא לראשונה במשעולי החסידות לקח את עבודת התפילה
חל בשבת אנו אוכלים קוגל ולא תוקעים בשופר" ...הדברים הללו מקבלים תוספת כחלק עיקרי ומרכזי בחייו כי בגלל הדבר הזה הרי ביכר את היכלה של מעזריטש
עניין ומשמעות לאור דברי רבינו על גודל מעלת אכילת שבת שכולה אלקות כולה על פני היכל התורה שבווילנא .אצל המגיד הגדול קיבל תורה ערוכה ומשנה סדורה
קודש( ...ליקו"מ קמא תורה נז ועיי"ש) . במהותה של עבודה שבלב זו היא תפילה .בהמשך מוצאים אנו במשנתו שעניין
התפילה והדבקות בהקב"ה תופסים כר נרחב בין מאמריו ודרושיו .כך מבעיר בעל
הבעש"ט השיג בראש השנה מה שיהיה אחר כך התניא באש התפילה" :עיקר ענינה ומהותה של התפילה ,הוא יסוד כל התורה לדעת
בכתבי מורנו הגרי"מ שליט"א (גליוני הרי"ם מדור בעל התניא) מצאנו סיפור מעשה על את ה' להכיר גדלו ותפארתו בדעה שלמה ומיושבת בבינת הלב ,שיתבונן בזה כל כך
גודל השגות הצדיקים בראש השנה .עובדא זו מובאת מכבשונו של הרב בעל התניא: עד שתתעורר נפש המשכלת לאהבה את שם ה' ולדבקה בו ובתורתו ולחפוץ מאד
"המעשה דבעל שם טוב שצפה והשיג בראש השנה מה שהיה אחר כך ,כידוע המעשה במצותיו"( .אגרות קודש בעל התניא לד)
של גיסו רבי גרשון קיטבער עם החכם בארץ הקודש ,שכתב לו הבעש"ט כל המעשה
בתחילה היה מתפלל בסידור "שער השמים" שחיבר השל"ה הק' .ובהמשך תיקן
טרם שהיתה בפועל( .הסיפור מופיע בתחילת ספר שבחי הבעל שם טוב) .ומסביר שם שזהו ענין
את נוסח התפילה (על פי נוסח האר"י) כאשר חיבר את סידורו .יש מן העניין לציין את
סדר הזמן ואינו הזמן בעולם השפל שלנו ולכן בסקירה אחת יוכללו כמה שנים.
מה שסיפר החסיד רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל שבסידור הרב בעל התניא דפוס ראשון
ומזה מובן מעט מזעיר ענין הידיעה ובחירה ,שהידיעה היא בכלל הקדום שסוקר כל מופיעה הסכמת הרה"ק רבי יקותיאל המגיד מטיראהוויצא -שהיה אז מתלמידי
הזמן בסקירה אחת ומכל מקום אינה מכרחת הבחירה שהבחירה היא למטה וכו'. הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש -וברבות הימים התקרב לרבינו הק' מוהר"ן
[הוספת הגרי"מ – ונראה לענ"ד כי כמו שהידיעה אחר הפעולה מובן לנו שהידיעה לא מברסלב זי"ע וביטל עצמו לגמרי אליו והפך להיות אחד מתלמידיו המובהקים .מכך,
מונע את הבחירה ,אם כן במקום שהעבר והעתיד נכללים כאחד למעלה מהזמן ,גם כן ציין רבי לוי יצחק ,רואין את גדולתו של הטירהאוויצער מגיד שהיה נחשב כאחד
שם הידיעה אינה מונעת את הבחירה .ועל פי זה מובן גם כן התירוץ מהאר"י הקדוש ממיוחדי גדולי צדיקי החסידות.
בסוף ספר ארבע מאות שקל עיין שם]
(יצוין ,שכאשר נשאל פעם רבינו לגבי נוסח האר"י השיב" :איך מיש זיך נישט אין קיין נוסח ,נאר דא זאג
(מופיע בספר דרך מצוותיך מצוות האמנת אלקות פרק יב) איך יא ,אז דעם "קל" ("מלך יחיד "א-ל" חי העולמים" שבסיום ישתבח) זאל מען נישט זאגן ,ווייל דער
קרני אור גיליון 486 ח
המשך מעמוד א'
ראש השנה שחל בשבת
לב נשבר צריך לבוא לשמחה ,שזהו גם כן בחינת ורבי נתן מוסיף ומאיר עינינו שם שזה אחד העיקרים להחריב ולכלות ,הינו פרי רוחו של האוייב הגדול
שופר .ובשבת צריכין רק שמחה ואסור לעורר שום עבורו נוסעים לצדיק בראש השנה" :ועתה אנו שלנו ,עמלק .הוא הממונה לעוות את הדין ולהציגו
לב נשבר כלל ,על כן אסור לתקוע בשבת .כי עיקר ממשיכים עלינו הארה מיראה עילאה זאת בראש כאילו הוא נועד להרחיק ולהחריב ,ובכך הוא משיג
דרכי התשובה אי אפשר לקבל כי אם על ידי גדולי השנה ,על ידי כח הצדיקים שאנו נוסעים אליהם, מטרה כפולה :הן בכך שהוא מונע מתשובה על העבר,
הצדיקים שהם מורים לנו דרכי התשובה ,והעיקר ובפרט על ידי הצדיקים שוכני עפר שאנו משתטחים שבמקום שהדין יקרב ויעורר לתשובה ,נכנס האדם
על ידי קדושת שבת שהוא מקור השמחה ,שאז השם על קברם בערב ראש השנה ,כי כל צדיק אמתי בחינת לחרדות וידיו רפות ,וזה הרי סימן היכר ברור של
יתברך מסתכל רק על הטוב וכו' .ועל כן בשבת כשחל משה משיח ,והוא ממשיך עלינו עתה בכל דור יראה עמלק ,וכפי שחז”ל דרשו על הפסוק ויבוא עמלק
ראש השנה אין תוקעים בשופר ,כי עיקר השמחה עילאה ונפלאה כזאת שנזכה מעתה כולנו להתחזק וילחם עם ישראל ברפידים ,ברפיון ידים (ראה בכורות ה.):
שהוא תיקון דרך התשובה נמשך על ידי שבת .ועל כן בה' יתברך ולבלי ליפרד ממנו ח"ו בשום אופן בעולם". והן בכך ,שעל ידי חרדות אלו מוסיף האדם להתרחק
כשחל ראש השנה בשבת אין לתקוע בשופר ,לעורר אסור לנו להיות שותפו של עמלק חלילה בקלקול יותר ויותר חלילה מבוראו בעתיד.
בחינת השמחה שהוא עיקר התשובה ,כי כל כלליות היראה ,אדרבה ,תפקידנו בימי ראש השנה הללו
השמחה נמשך משבת שהוא יום שמחה וחדוה בכל להתחזק בבטחון ובשמחה ,וכפי שהורה לנו רבינו
העולמות כמו שכתוב בזוהר הקדוש". הקדוש (שיחות הר”ן ,כ”א) “בראש השנה צריכים להיות בימי ראש השנה הקדושים אנו מתחננים על היראה,
חכם שיחשוב רק מחשבות טובות שייטיב השם “ובכן תן פחדך ה’ אלוקינו על כל מעשיך ואימתך
ראש השנה בשבת אם כן אינו זמן של פחדים ורפיון על כל מה שבראת” .זהו חלק מגילוי המלכות שאנו
ידים ,אלא אדרבה ,אז הוא הזמן המובחר להתעוררות יתברך עמנו וצריכים להיות שמח בראש השנה",
עלינו לקחת את היראה עצמה כדי להתעצם ביתר עוסקים בו ביום הזה ,מכיון שבלא מוראה של מלכות
שמחה והמתקת דינים ,וכך כותב בפירוש הרה"ק לא תיכון המלוכה .אבל אנו מבקשים על יראה טהורה
מטשעהרין זללה"ה (יקרא דשבתא ,ח"ב א') על מה שהבאנו שאת בשמחה ,וכפי שרבי נתן מלמדנו (בלקוטי הלכות ,פסח
ט-יח)" :אדרבא כל מה שזכר יראת העונש יותר נמשך וקדושה שתקרב אותנו אליו יתברך ,יראה אמיתית
לעיל מדברי רבינו הקדוש שחסד עשה ה' עמנו המביאה לחיים נצחיים וכלשון הכתוב ‘יראת ה’
שקבע את יום ראש השנה בראש חודש כדי שלא עליו יראה קדושה יותר ,שעל ידי זה נתחזקה השמחה
אצלו יותר בבחינת וגילו ברעדה ,כי כל מה שזכר יותר לחיים’ ,ובתפלתנו אנו מבקשים בד בבד “וכל הרשעה
נתבייש לבקש כפרה על עוונותינו והוא יתברך כולה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ”,
דן אותנו אז לכף זכות .והוא מוסיף בלשונו הזהב ענין המיתה ,התחזק יותר שיהיה לטובה ,דהיינו שעל
ידי זה יתקרב להשם יתברך ולא שיתרחק יותר על וכוונתנו בעיקר לאותה מלכות הרשעה של עמלק
כדברים האלה" :שבת הוא בחי' מקומו של עולם ועל שלא תשלוט עלינו ,כי "כנגד מלכות דקדושה יש
כן כל דינין אתכפיין ולא מתערין אז כלל [כל הדינים ידי זה ח"ו ,רק אדרבה מגודל האימה ויראה מהמוות
מלכות הרשעה ,היינו מלכות המן עמלק" (ליקוטי מוהר"ן,
נכפים ואינם מתעוררים אז כלל] ואז נידון כל אחד התחזק לקיים דברי חכמינו זכרונם לברכה לשמח את
עצמו בחסדי ה' וטובו שאינו נפסק לעולם". ח"א נו-ה) ,המלכות שמביאה פחדים וחרדות שגורמים
לכף זכות לפי מקומו ,וזה בחינת 'יום טוב של ראש להתרחקות ורפיון ידיים.
השנה שחל להיות בשבת' ,ומובא בספרים קדושים,
וכדבריו הבהירים של רבי נתן (לקוטי הלכות ,בכור בהמה
שמרמז שטוב לישראל כשראש השנה חל בשבת,
וזה בעצמו אחד הטעמים שאין תוקעים בשבת ,כפי טהורה ד-יח)" :היראות הנפולות הם בחינת דינים שמהם
וככפי הנ"ל מובן ממילא ,כי זה שקבע לנו ה' יתברך
שרבי נתן מבאר (שם ,שבת ה"ז) ,היות ועם כל היראה אחיזת הסטרא אחרא ,ולפעמים מתגברת הסטרא
ראש השנה בראש חודש הוא גם כן חסד גדול ,ומכל אחרא עד שמעקמת לב האדם ונופל לעצבות על ידי
שכן כשחל גם בשבת שאז כל דינין אתכפיין והכל והבושה שהבא לשוב בתשובה צריך למלאות את לבו
בהם ,שיתבייש מאד מאד על העבר המר ועל המרותו היראות הנפולות ואינו חוזר לה' יתברך .ולפעמים
נידונים לכף זכות ,בוודאי טוב מאד". מתגבר עליו כל כך עד שבא לידי כפירות ח"ו .וזה
פי קונו ,אולם בד בבד צריך לשמח עצמו מאד עם כל
הנקודות הטובות שיש לו עדיין ולהתחזק להאמין עיקר מלחמת עמלק שמפחיד את האדם בחילותיו
בתקוותו הטובה שה' אתו ועמו ויסייע לו לשוב בתוקף ממשלתו של מלכותו הרשעה" .ולעומת זאת,
עלינו רק להתאמץ בשבת זו ביתר שאת לשמוח היראה עליה אנו מבקשים בראש השנה היא יראה
בתשובה שלימה ,כי רק כך כשיאחוז את שתי הקצוות
ולהאמין ברחמנותו יתברך ,לחשוב ביתר שאת את טהורה ,יראה שנובעת רק מאהבה ורחמנות ,יראה
של הבושה והשמחה ,יוכל ללכת בדרך התשובה.
המחשבות טובות שייטיב ה' עמנו ,ולהתחבר באמת ללא השמחה הוא יכול בנקל ליפול לזרועות הייאוש שמטרתה רק לקרב ולא לרחק ,לחיים ולא למות.
לשורש השמחה של שבת קודש ולקיים 'ישמחו כשיעורר את כאב העבר. רבי נתן (בליקוטי הלכות ,בכור בהמה טהורה ד ,ה) מאיר עינינו
במלכותך שומרי שבת' ,לשמוח במלך מלכו של בתיקון הנפלא הנפעל בראש השנה:
עולם ,והשמחה הזאת היא שורש כל המתקת הדינים. את הבקיאות הזאת של אחיזת שתי הקצוות יחד
וכלשונו של רבי נתן (שם שבת ז-מו)" :כי שבת בחינת מקבלים בראש השנה ,ובפרט אצל הצדיק שנוסעים בעת מתן תורה קיבלו בני ישראל את מתנת היראה
שמחה וחדוה ,כי בשבת מתבטלים כל הדינים ,כמו אליו לקיבוץ הקדוש שלו .וכלשון קדשו של רבי העצומה ,כמו שכתוב בתורה הקדושה על גודל
נתן (שם ,אות מו)" :ועל כן באמת צריכים לנסוע לצדיקי התגלות היראה שהיתה בעת מתן תורה בכוונה זו
שכתוב וכל שולטני רוגזין ומארי דדינא כלהון ערקין
אמת על ראש השנה שהם יכולים להמשיך דרכי של “ולבעבור תהיה יראתו על פניכם” .יראה זו היתה
ואתעברו מינה [וכל שליטי הרוגז ובעלי הדין כולם
התשובה אלו ,והעיקר להמתיק תוקף הדין של ראש אמורה להשלים את ישראל שישמרו על מתנת
בורחים ועוברים ממנה] ,וה' יתברך מסתכל אז רק
השנה ולהמשיך על עצמן שמחה אז ,כמו שהזהיר התורה בשמחה כל ימיהם ,אבל עמלק התגרה בהם
על הטוב שבישראל ,על כן כל מי שממשיך על עצמו
אדמו"ר ז"ל שבראש השנה צריכים להיות בשמחה, והכשיל אותם בחטא העגל ,חטא זה היה שקלקל
קדושת שמחת שבת שנמשך גם עליו בכח הצדיקי
וכמו שכתוב בנחמיה לענין ראש השנה ,אכלו אצלם את היראה וגרמה להם להתרחק מה’ .והתיקון
אמת ,על ידי זה יכול לזכות לילך בדרכי התשובה".
משמנים ושתו ממתקים ואל תעצבו כי חדות ה' היא לחטא זה נעשה בארבעים הימים שמראש חודש
נשים כל לבנו לשמחה קדושה זו ונכריח עצמנו אליה, מעוזכם" .שתי קצוות אלו מתעוררים על ידי השופר אלול ועד אחר יום הכיפורים ,בהם עלה משה ועורר
כמו שציווה רבינו הקדוש בפירוש (בלקו"מ ,ח"ב כד)" :צריך הקדוש שכלול משתי הפכים אלו ,מצד אחד השופר ארבעם ימי רצון שתקנו את הכל.
להתגבר מאד בכל הכוחות להיות אך שמח תמיד, מעורר בושה ויראה עצומה' ,היתקע שופר בעיר בימים ‘נוראים’ אלו ,נמשכת על ישראל יראה
כי טבע האדם למשוך עצמו למרה שחרה ועצבות והעם לא יחרדו' ,ומאידך ,השופר הוא כלי השמחה טהורה וְ זַ ָּכה מקדושת היראה של משיח ,יראה שכל
מחמת פגעי ומקרי הזמן וכל אדם מלא יסורים ,על המעורר אחד מעשרה מיני נגינה 'הללוהו בתקע פנימיותה קירוב ורחמים ,שעל ידה יזכו כל ישראל
כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה שופר' ,ובכוחו של השופר מקבלים את דרך התשובה לשוב בתשובה“ .ועיקר התקון בראש השנה ,שהוא
תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל". האמיתי להתבייש ולהתיירא אבל יחד עם השמחה ראשון לעשרה ימים האחרונים של הארבעים יום
ואם כך בכל השנה ,ביום הדין הזה בו אנו זקוקים והתקוה השלמה. שהם עשרת ימי תשובה ,כי בראש השנה ממשיכים
להמתקה הנפלאה ,בודאי ובודאי שנכריח עצמנו בכל ולכן ,בשבת אין תוקעים ,כי את הלב נשבר והבושה יראה גדולה ועצומה על ידי השופר ,בחינת אם יתקע
הכוחות לשמוח מאד ,בד בבד עם היראה הקדושה, אסור לעורר כלל ,ומאידך גם את השמחה אין צורך שופר בעיר ועם לא יחרדו כי אז הוא פחד יצחק ,כי
והיא שתמתיק מעלינו את כל הדינים והגבורות לעורר מכיון שהשבת עצמה היא מקור השמחה, עיקר התיקון על ידי היראה ,היינו שבראש השנה
הקשות ותמשיך עלינו שנה טובה ומתוקה ,שנה ושוב אין צורך בשופר שיעורר את השמחה הזאת, הוא התנוצצות משיח שהוא עיקר מלכות דקדשה
שניכתב וניחתם בה בספרן של צדיקים אמיתיים וכלשונו שם (אות מו)" :כי באמת שופר כלול מכמה שממשיכים וממליכים בראש השנה ומשיח ימשיך
בהתקשרות אמיתית ובדבקות נצחית לטוב לנו בחינות ,כי הוא מעורר ומשבר הלב מאד ,שזה מה יראה עלאה ונפלאה מאד בעולם עד שכולם יקיימו
לנצח. שצריך הבעל תשובה שיהיה לו לב נשבר ,אבל אחר את התורה ולא יפרו את בריתו לעולם" (שם).
ט ראש השנה תשפ"ז
תולדותיהם ואורחותיהם
של אנשי שלומנו תלמידי מוהרנ''ת אנשי הצדיק
(מ''ב) רבי נחמן טולטשינער
המסירות נפש עבור הדפסת 'ליקוטי הלכות' הספרים מגיעים בשעה טובה
הרבה שנים אח"כ ,הזכיר הרה"ח ר' דוד צבי דאשיוואסקי ז"ל נכד הרה"ח ר' יודל מדאשיב כפי שסיפרנו בשבוע שעבר ,אכן עבר ר' נחמן בסייעתא דשמיא את הגבול בשלום עם כל
תלמיד רבינו ז"ל ,את עבודת הקודש הלז ,איך שהשתדל עצמו מוהרנ"ת להביא הספרים הספרים ,ובאמצע חודש אלול בעת שמוהרנ"ת כבר היה בעיר אומאן לקראת הקיבוץ על
מחוץ למדינה לאוקריינא בגניבה ,וז"ל" :כמה יגיעות היו למו"ר ר' נתן זצ"ל בעת שרצה ראש השנה ,הגיע ר' נחמן לאוקראינה עם הספרים.
להדפיס את ספרי רבינו ז"ל ,שהיה מוכרח לשלוח איש מיוחד ללעמבערג להדפיס ,וכמה ובאחד מימי אלול ,אחר התפילה ,בעת שמוהרנ"ת הלך להשתטח על הציון הקודש אחר
יגיעות היו על זה ,כי היו מוכרחים להוליכם לכאן בגניבה ופחד" (אמונת אומן מכתב כ"ו). תפילת שחרית ,הגיעה אלו הבשורה טובה על ידי אחד מאנ"ש ,ה"ה ר' נחמן הכהן מעיר
טולטשין ,שמשמשו ר' נחמן הגיע בשלום עם כל הספרים.
אחר הסתלקות מוהרנ"ת מוהרנ"ת כתב מיד מכתב לבנו ר' יצחק ,ובו מבקש מר' נחמן שבעת שיבוא להקיבוץ על
למעשה ,בחיים חיותו של מוהרנ"ת הדפיסו את הכרך הראשון של ליקוטי הלכות בשנת ראש השנה יביא עמו לאומאן מהספרים ,להראות למוהרנ"ת לפני שאנ"ש יראו הספרים
תר"ג ,אבל כל שאר הז' חלקים נשארו בכת"י ,שלא היה הזדמנות להדפיסם. בעת הקיבוץ בראש השנה ,מפני כמה טעמים ,ככתוב כל זה בעלים לתרופה וז"ל:
והנה אחר פטירת מוהרנ"ת בשנת תר"ה הרגישו אנ"ש חלל גדול בענין הארת אור רבינו "בא אלי מבשר טוב"
ז"ל ,כי כל זמן שמוהרנ"ת היה בחיים חיותו לא נתן מרגוע לנפשו ,ולא נח כרגע ,ובכל שנה
"א' תבוא תר"ג אומאן ...ביום ה' כי תצא העבר באתי לפה בשלום בעזרת השם יתברך,
ושנה ובכל חודש וחודש בכל יום ויום ,ואפילו בכל שעה ושעה ובכל רגע ורגע ממש ,עבד
והייתי מצפה לידיעה טובה מידידינו ר' נחמן ,ותהילה לא-ל היום בין התפילה ובין הילוכי
עבודת הבורא להפיץ ולפרסם דעתו הקדושה של רבינו ז"ל ,עד שבימיו היה הוא החוט
על ציון הקדוש בא אלי מבשר טוב הוא ר' נחמן בר"מ הכהן מקהלתכם ,והודיע לי ישועת
העובר והבריח התיכון לכל דבר רבינו ז"ל בעולם ,וככה נתלקטו אליו המון תלמידים
ה' שכבר בא ר' נחמן בשלום עם כ' (דפוס משך הנחל פוענחו "עשרים" ,ואפשר שצריכין לפענח "כל",
וחסידים הצמאים לדבר ה' .וכן הרבה מתלמידי רבינו ז"ל בראותם גודל כח גבורות האר"י
ומוהרנ"ת גם כאן דיבר ברמז מפני פחד המציק ,וכוונתו שר' נחמן עם כל הכסף היינו עם כל הספרים ודו"ק) כסף.
של מוהרנ"ת שלחו בניהם לקבל תורה ודרך רבינו ז"ל מפי מוהרנ"ת ז"ל .,אמנם אחר
פטירתו מן העולם נחסר פתאום אור גדול ,והיה נרגש העולם חסר וריק מדבר רבינו ז"ל, "מה נשיב לה' כל תגמולוהי עלינו"
וככה נמשך הדבר כמה שנים. "מה נשיב לה' ככל אשר גמלנו עד הנה כרחמיו וכרוב חסדיו ,אילו פינו מלא וכו' ,כי מאד
כי אף שהעמיד מוהרנ"ת תלמידים יקרים מפז ומפנינים ,עובדי ה' ותלמידי חכמים היה עיני כלות לשמוע הטוב ממנו ,בפרט שהוא קודם ראש השנה .טוב להודות לה' אשר
מפורסמים ,ופירות נפלאים ,אבל לא ניסו בכאלה כמו מוהרנ"ת עצמו ,ולכן כמה מתלמידי הוסיף חסדו ,להביאו לשלום בלי כליון עינים ,חסדו גבר עלינו ואמת ה' לעולם הללויה.
רבינו ז"ל ותלמידי מוהרנ"ת חששו לנפשם ,שאולי ח"ו יכבה אור רבינו ז"ל ,והיה לבם מלא ואחר כך קיבלתי מכתבך בבשורה טובה הזאת .ברוך השם יתברך אשר עד כה עזרנו,
פחד מה יהיה. ותבקש מהשם יתברך ותמסור לו כל תנועותיך (עיין שיחות הר"ן סי' ב') ,והוא יתברך יגמור
בעדך לטובה ,אמן כן יהי רצון".
ויהי בשנת תרי"ד פנה הרה"ח ר' נפתלי תלמיד רבינו ז"ל לר' נחמן מטולטשין ואמר לו
בהתלהבות" :איך זעה אז דעם רבינ'ס זאך הויפט אהן דאויגן זיך אין טיראהוויצע ,פאר צו "שיביא עמו איזה סחורה"
זיי" (רואה אני שענין רבינו ז"ל החל להתעורר בעיר טירהוויצא תיסע לשם) .ואכן ר' נחמן קיים זאת ,ונסע וכאן כותב מוהרנ"ת ברמז שיביא אתו ספרים" :ותפרוס בשלום ידידי הותיק מו"ה נחמן
לשם ,והתחיל לדבר עמהם דברי התעוררות כדרכו ,והם נמשכו אחריו ונתדבקו בו בקשר סוחר שיחי' ,אם עדיין לא יצא מביתו תראה שיביא עמו איזה סחורה א' או ב' על כל פנים,
אמיץ ושתו בצמא את דבריו. כי אני צריך מאד לראותם קודם שיתקבצו העולם לפה מכמה טעמים ,ואם אפשר שיבוא
בהוצאה קלה עם כל החמשה עשר כמכתבך מה טוב ,והשם יתברך יגמור הכל לטובה"
מהיכן הדיבורים האלה?! (סי' תל"ז).
ר' נחמן נשתהה שם משך שבוע שלום ,וכל הזמן עוררם בדברי רבינו ז"ל ואיך שאורו הק'
ענוה ושפלות
הוא ימשך לנצח וכו' ,אח"כ התחיל לחזור לנסוע לביתו וכל החבריא ליווהו ברגליהם,
אולם לרוב גיגועם והתרגשותם שזרח ר' נחמן בלבם במשך השבוע ,עצרוהו אנ"ש דשם מוהרנ"ת כאב נאמן ,מדריך ומלמד לתלמידיו היקרים ,שמר אותם לבלתי יהיו נכשלים
וביקשוהו שישאר עוד שבוע כדי שיכלו עוד ליהנות מהאור כי טוב ,נענה להם ר' נחמן בעוון גאות ורמות רוחא ,ואף כשתלמידיו עשה דבר טוב ונפלא שראוי היו לשבחם
ושהה עם החבורה הקדושה דטיראוויץ עוד שבוע ,וגם בשבוע הזה הלהיב לבם בדברים ולפארם ,עכ"ז שמר אותם כבבת עינו לבלתי ירום לבבם.
נלהבים .כשהסתיים השבוע השני ליווהו החבורה עוד הפעם על הדרך לביתו. ומסופר שכשבא ר' נחמן תלמידו הנאמן ,עם הספרים למוהרנ"ת ,והראה אותם לאנ"ש
על אם הדרך שאלו אנ"ש את ר' נחמן :מאין לכם כל הדיבורים הנלהבים הללו שקולעים היקרים ,מיד נתמלאו אנ"ש שמחה וששון שת"ל אחר זמן רב ואחר הרבה יגיעות ועמל
אל השערה ומעוררים אותנו עד מאד? ענה להם ר' נחמן :תדעו שבעליית ביתו של בלתי ישוער ,עלתה ביד ר' נחמן להדפיס הליקוטי הלכות ח"א ולהביאם לאוקריינא,
מורינו ר' נתן נמצאים כל כתבי ידיו ,דהיינו עוד שבעה כרכים מהספר הק' ליקוטי הלכות, ואמרו אנ"ש בשבח ר' נחמן שכעת צריכין אנחנו כבר לנהוג כבוד בר' נחמן שעשה דבר
חשוב כזה .אמנם מוהרנ"ת כששמע זה ,חשש אפשר שיגיע מזה ר' נחמן לקצת גבהות
והכתבים הללו כבר מתחילים להירקב מרוב הזנחתם ,ומשם נלקחו כל הדיבורים האלה,
וגאוה ,ענה ואמר" :ווייס איך וואס?! נעמט איהם און שמייסט איהם אהן" .ככה רצה
ותדעו שלמצוה רבה ייחשב מי שייתן יד ועזר להדפיסם.
מוהרנ"ת לרחקו מן פניות עד קצה האחרון (אבניה ברזל דף נ"ד ד' נח).
התעוררו מזה אנ"ש בטיהראוויץ ושאלוהו אותו כמה יעלה הוצאות הדפסתם אמר להם ר'
נחמן שהם עולים לערך ג' מאות רובל-כסף ,סך נכבד מאד. אל תבואני רגל גאוה
מיד התארגנו עצמם אנ"ש דטיהרוויץ ואספו בינם לבין עצמם במסירת נפש סך מאה וכן מסופר גם בין אנ"ש ,שאחר שהדפיס בגאליציא את החלק ראשון של הליקוטי הלכות,
רובל-כסף ,ונתנו לו ,ואמרו לו :זהו עבור התחלת ההדפסה ,ועד מהרה נשלח לך באמצע כשחזר ר' נחמן לברסלב אמרו אנ"ש למוהרנ"ת בפניו :עכשיו יכולים אנו כבר לקרוא לו
הדפסה המאה השני' ,והמאה השלישית יינתן לך בגמר ההדפסה. בשם "רבי נחמן" כאות הוקרה על מעשיו הטובים שנסע והדפיסם במסירת נפש כזו.
אמר להם מוהרנ"ת :וכי זהו זה?! קליפת ביצה גם זה טוב .ואמר בבדיחותא :השכיבוהו
הדפסת שאר חלקי ה'ליקוטי הלכות' על השלחן לחטוף הלקאה ,כאומר :איזה מעשה טוב אם עשה אפילו מעט כקליפת השום
הוא כבר ראוי אפילו לשבח?! ואם כן מדוע לקרוא לו עבור מעשה טוב זה בשם "רבי" ,א
מיד החל ר' נחמן לעסוק בעניני הדפסת שאר כרכים מהספר "ליקוטי הלכות" ועסק דאס איז דאס א שאלעכטץ פון א איי ,איז אויך גוט ,לייגט איהם איבער אויפן טיש חאפן
בה במשך ד' שנים היינו עד שנת תרי"ח ,כי אנשי טיראוויץ עמדו בהתחייבותם וקיימו א שמיץ.
הבטחתם (שש"ק ח"ג סי' קפ"ט).
ומוהרנ"ת אמר כך כי שמר בזהירות יתירה על משמשו הנאמן ר' נחמן ,שאם כי היה לו
חלקי ה'ליקוטי הלכות' הראשונים נדפסו בעיר זאלקאווע בשנת תרי"ט ,וכן בעיר מסירות נפש ממש על הדפסת ספרי רבינו ז"ל ,אבל לא רצה בשום אופן שייכשל מפני זה
לעמבערג ,וכן כמה ספרי רבינו ז"ל נדפסו במקומות הנ"ל כגון השיחות הר"ן ,ספר המידות, במחשבה של גאות (בשם רבי אברהם ברבי נחמן ז"ל) (שש"ק ח"ג סי' רפ"ד).
סיפורי מעשיות וכו' (עיין ספר נוה צדיקים) ,וכנראה שכולם נדפסו על ידי ר' נחמן מטולטשין,
שאגב העסק בהדפסת הליקו"ה הדפיס שם ג"כ כמה ספרי רבינו ז"ל.
קרני אור גיליון 486 י
אליבא דהלכתא לאסוקי שמעתתא
נערך ע"י הרה"ג ר' משה בהגרי"ק בראנדסדארפער שליט"א
פניני 'הלכה למעשה' ראש כולל בקהילתינו
התרת נדרים לנשים וקטנים איסור רחיצה בשבת ויו"ט
בסתם דכוונתם עליו ועל אשתו .והאשה נוהגים בערב ראש השנה לעשות התרת אסור להשתמש עם זה לצורך רחיצת איבר ,אך גזירת רחיצה
צריכה מקודם לומר לבעלה אני מתחרטת נדרים בערב הראש השנה ,ומקור הדברים באגרות משה (או"ח ח"א סי' קכו ענף ב) הקיל בזה מובא בגמרא שבת (לט ):שחז"ל גזרו שלא ירחץ
על כל נדרים ושבועות ואסורים וקונמות הוא מהשל"ה (ריש מס' יומא) וכפי שכתב כשהגוי חימם לצורך עצמו. אדם בשבת במים חמים .ומבואר שם טעם
וחרמות והסכמות וקבלות ומנהגים ואתה המטה אפרים (סי' תקפא סמ"ט) שכך נוהגים חמין שהוחמו מאיליו הגזירה משום שבזמנם היו הבלנים הממונים
תהיה שלוחי ותלך לפני בית דין להתיר לי. אנשי מעשה .ונוהגים אז גם לעשות גילוי בחידושי רבי עקיבא איגר (על מג"א סק"ד) כתב על בתי המרחץ מחממים את המים בשבת
[על פי זה כתב הגר"ש דבילצקי בקיצור דעת לבטל את הנדרים שעתיד לידור בשנה שחמין שהוחמו בשבת שלא על ידי מעשה והיו עוברים על איסור הבערה ובישול והיו
הלכות מועדים דיני התרת נדרים בערב הבאה ,ומקור הדברים הוא מגמרא נדרים אדם אלא מאליהם הותחממו מותר לרחוץ אומרים שחיממו מערב שבת ,ולכן אסרו חז"ל
ר"ה הערה ח ,שמי שאין השעה מספיק לו (כג ):שהרוצה שלא יתקיימו נדרים של כל בהם מיעוט הגוף שאין דינם כחמין שהוחמו את הרחיצה במים חמים בשבת אף באופן
יכול לומר למי שהתיר נדרים דעד"ז מהני השנה יעמוד בראש השנה ויאמר ,כל נדר בשבת אלא כהוחמו מערב שבת .וכן משמע שלא נעשתה במים שום מלאכה אסורה כדי
בהתרת נדרים כשאומר אף אני כמוהו' וכתבו שאני עתיד לידור בשנה זו יהיו בטלים .ומזה במשנה ברורה (סקי"ג) .ויש להסתפק לשיטתם שלא יבואו בני אדם לחמם מים באיסור בשבת
שכמו"כ לאחר נתפשט המנהג עוד מזמן הגאונים לומר האם זה דוקא כשהותחממו מאליהם ממש לצורך רחיצה.
ויש לדעת שכדי להתיר הנדר ולעשות גילוי כל נדרי בערב יום כיפור כמבואר בשולחן או גם כשהוחמו בשבת באמצעות שעון שבת ואף שלא אסרו חז"ל להשאיר מאכלים על אש
דעת צריכים להבין מה שאומר ,ואינו די ערוך בהלכות יום כיפור (סימן תריט ס"א) ,אלא המתוכנן על ידי פעולת אדם ,ואפשר שלא שהיא גרוף וקטום בשבת ,כתב המגן אברהם
לומר רק הנוסח הכתוב בסידורים בלי הבנה. שזריזין מקדימין למצוה הקילו רק כשהותחמם שלא על ידי מעשה כלל. (סי' שכו ס"ק א) דלענין רחיצה שנחוץ מאוד
וכן כתב החיי אדם (כלל קלח דין ח) שצריך ומפני שהיא רק מנהג אנשי מעשה נוהגים אכן מה שמצוי בימות הקיץ שצינורות המים החמימות חששו יותר שיבואו להחם ולבשל
כל אדם להבין מה שהוא אומר ולא כמו שלא לעשות התרת נדרים רק לאנשים מגיל מתחממים בשמש ודאי נקרא שנתחמם מים כמו שעשו הבלנים ,והרשב"א (מ ).כתב
שחושבים העמי ארצות שהוא איזה תחינה. י"ג ומעלה ,אבל אין נוהגים לעשות להם מאיליהם ומותר לרחוץ בהם את הידים .וכן שחששו שבעודו רוחץ יחתה בגחלים כדי
ואולי מטעם זה נמנעו הנשים והקטנים התרה לנשים ,וגם אין הבעל עושה התרה מים שהותחממו מדוד שמש מותר לרחוץ בהם שתידלק ביותר.
לאמרו. בשביל אשתו ,אף שגם נשים צריכים התרה את הידים ,אך למעשה אי אפשר להשתמש עם
על נדרים שלהם .וכן אין נוהגים לעשות חמין שהוחמו בשבת ויום טוב
המתירים מותרים להיות קרובי משפחה מים חמים של דוד שמש שעל ידי פתיחת הברז
התרת נדרים לבנים שהגיעו לגיל י"ב ,ולבנות נפסק בשולחן ערוך (סי' שכו ס"א סי' תקיא ס"ב)
זה לזה ,וכן מותרים להיות קרובים למבקש גורם לכניסת מים קרים חדשים ,והרי הוא גורם
בגיל י"א ,אף שיש להם דין מופלא הסמוך שבשבת אסור לרחוץ אפילו רק אבר אחד
ההתרה ,אבל נשים וקטנים פסולים להיות לבשל מים קרים עם מים שהתבשלו בתולדות
לאיש שנדריהם חלים והם סומכים על כל מהגוף עם מים שהתחממו בשבת .אבל ביום
מתירים .דדוקא קרובים שאין הפסול בגופן חמה.
נדרי (וכ"כ הלי"ש פ"א אות י). טוב מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין
התירו ,אבל אשה וקטן שאינם ראויים לדון ויש להעיר ,שאמנם יש שמחמירים גם במים שהוחמו ביום טוב ,דרחיצת פניו ידיו ורגליו
משום שפסולים בפסול הגוף ,אינם יכולים אכן אשה שיש לה חשש בנדרים יכולה שהוחמו מאליהם בשבת (על פי תוס' ישנים שבת לט:
הוא בכלל דבר השוה לכל נפש ,ומותר להחם
להיות מהמתירים את הנדרים (שו"ע יו"ד סי' לעשות שליח לבעלה כפי שנפסק בהלכות כמובא בשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' לב) ,ולשיטתם אסור
רכח ס"ג והגהות רעק"א שם). מים ביום טוב בשביל לרחוץ פניו ידיו ורגליו
נדרים (יו"ד סימן רלד סנ"ו) שהגם שאי אפשר לרחוץ במים שנתחממו על ידי זריחת השמש,
להתיר נדר על ידי שליח ,בעל נעשה שליח כדין אוכל נפש .ומכל מקום אסור לרחוץ כל
וכתב בקצה המטה (על מטה אפרים שם ס"ק אך כשאין המים חמים כל כך רק בגדר פושרים
להתיר נדרי אשתו משום דאשתו כגופו .וכן הגוף בחמין שהוחמו ביום טוב ,שרחיצת כל
צב) שיש ליקח ג' אנשים לומדים ומבינים יש לצרף דעת המקילים דלהלן (שו"ת מנחת יצחק
כתב הבן איש חי בשו"ת רב פעלים (ח"ד או"ח
הגוף אינו דבר השוה לכל נפש ואין זה בכלל
ויודעים קצת דיני התרה ,והגאון רבי זלמן ח"ד סי' מד אות כו).
סי' לד שאלה הה') שיאמר נוסח התרת נדרים אוכל נפש.
מווילנא ז"ל היה נוהג ללמוד עם המתירין במקום צער וחולי
של שמעו נא רבותינו בעדו ובעד אשתו, ונחלקו הפוסקים אם מותר להחם מים ביום
מקודם כל דיני פתחי חרטה .ועל כל פנים אין בביאור הלכה (ס"א) הביא בשם רבי עקיבא איגר
ויאמר בפירוש שנדרנו ונשבענו אני ואשתי, טוב בשביל רחיצת שאר איברים שבגוף,
לקחת ג' אנשים בורים שאינם יודעים כלל שגזירת רחיצה בחמין שהוחמו מערב שבת
והבית דין ישיבו ויאמרו מותרים לכם כשאינו רוחץ את רוב הגוף ,ובביאור הלכה (שם
מדיני נדרים. הותרה לאדם שהוא בגדר מצטער אף על פי ד"ה אבל) לא הכריע בזה .ומכל מקום במקום
שאינו חולה ממש ,והקלו באיסור זה כיון שאינו רחיצת מצוה כשאין אפשרות אחרת מקילים
בגדר שבות רק בגדר גזירה כפי שמובא ברי"ף להשתמש עם מים שהוחמו לשתיה ביום טוב,
להקל כדבריו רק במים פושרים ולא במים בלאו הכי אי אפשר לרחוץ.
(ביצה יא ).דגזירה זו היא גזירה מאוחרת ולכן לא גם לרחיצת שאר איברים.
חמים ,ועיקר ההיתר של פושרים הוא רק (קו"א מהדו"ב לסימן מיהו בשולחן ערוך הרב נשנית בכלל השבותין דאין עולין באילן ואין
בחמין שהוחמו מערב שבת כפי שהתבאר, רנ"ט) כתב דרק בחמין שהוחמו בשבת נאסר רוכבין על גבי בהמה.
חמין שהוחמו בער"ש וערב יום טוב
ולכן יש שמכסים את המים בכיסוי עב המחזיק בפושרין ,דחומרא הוא שהחמירו בחמין מים שהתחממו מערב שבת אסרו חז"ל רק
אמנם זהו דוקא במקום שמצטער באמת ,שהרי
החום עד למחרת בבוקר ,כדי שבשבת בבוקר שהוחמו בשבת יותר מחמין שהוחמו בערב שלא לרחוץ את כל הגוף או רוב הגוף ,אבל
נפסק בשולחן ערוך (סי' תקיא שם) שמותר לרחוץ
יהיו רק בגדר פושרים ,ובדרך כלל היא פחות שבת אסור ,אבל בחמין שהוחמו מערב שבת מותר לרחוץ בהם את פניו ידיו ורגליו או שאר
תינוק במים שהוחמו ביום טוב ,וכתב המשנה
מ 73מעלות שהוא שיעור פושרים כמובא לא נאסר רק חמין דוקא ולא פושרים .גם איברים שבגוף כשהם מיעוט הגוף .אמנם אסור
ברורה (ס"ק יב) דהיתר זה הוא דוקא לקטן
בשו"ת מנחת יצחק (שם). בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ת או"ח סימן כה) הקיל לרחוץ אפילו אבר אבר אם לבסוף יצטרף לרוב
שרגילים לרחוץ בכל יום אבל בזמנינו שאין
ובשו"ת תשורת שי (סי' יז) כתב עוד ,דטבילה לטבול בפושרין שהוחמו מערב שבת. הגוף (סי' שכו שם).
רגילים לרחוץ שנים או שלשה ימים אסור.
במקוה אינו כרחיצת כל הגוף ,רק כרחיצת אבר עירוב מים חמים וצוננים וגם מי שמצטער אבל מספיק לו לרחוץ מיעוט ופסק הרמ"א (סי' תקיא שם) שנוהגים להחמיר
אחד שמותרת בחמין שהוחמו מערב שבת, כתבו הפוסקים שמותר ליקח ספל שיש בו הגוף יש לו ליזהר שלא לרחוץ רוב הגוף. גם ביום טוב שלא לרחוץ את רוב הגוף אפילו
ולכן רצוי שלא לחמם את המים בשבת על ידי מים צוננים ולערות לתוכו מים חמים מהמיחם כמו כן אין היתר זה רק בחמין שהוחמו מערב בחמין שהוחמו מערב יום טוב ,אך ביום טוב
שעון .אכן לפי מה שהבאנו מחידושי רבי עקיבא העומד על האש אם הצוננים מרובים באופן שבת ,אבל חמין שהוחמו בשבת חמור יותר ואין מקילים אם אינו רוחץ רוב הגוף ביחד רק אבר
איגר שמקיל במים שהוחמו בשבת שלא על ידי שלא יגיעו המים שבספל לחום שהיד סולדת להתיר למצטער רק בחולה ממש. אבר ,אפילו שזה יצטרף לבסוף לכל הגוף (משנ"ב
מעשה אדם שדינו כחמין שהוחמו מערב שבת, בו כדי שלא יהא חשש בישול (סי' שיח סעי' יב), שם סקי"ח).
אפשר שאם מחממים המקוה בהסקה אוטומטי גדר חמין ופושרין
ואז מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו או שאר
שיעור חמין לענין רחיצה הוא גם בפחות מיד חמין שהוחמו בהיתר
על ידי שעון שבת דינו כחמין שהוחמו מערב איברים שבגוף במים אלו ,וביאר האגלי טל
סולדת ,דאיסור רחיצה אינו רק במים ששייך כתבו המגן אברהם (סי' שכו ס"ק ה) והמשנה ברורה
שבת כפי שהתבאר. (מלאכת האופה ס"ק סו) דכיון שלא התכוין להחם
בהם בישול ,דגם מים חמים בכלי שני אסרו (שם ס"ק יז) דגם חמין שהוחמו בשבת בהיתר
רחיצה בצונן את המים הקרים ,רק לקרר את המים החמים דינם כחמין שהוחמו בשבת ,ואין דינם כחמין
חז"ל לרחוץ בהם (כמבואר בסי' שכו ס"א) .ובמשנה
הנה אף שמן הדין לא אסרו חז"ל רחיצה בצונן אין זה נחשב כמים שהוחמו בשבת ,ודינם כמים שהוחמו מערב שבת ,ואסורים ברחיצה אפילו
ברורה (סק"ז) הביא בשם החיי אדם (כלל ע ס"א)
בשבת מכל מקום כתבו הפוסקים (משנ"ב סקכ"א)
שהוחמו מערב שבת .וכן פסק התהלה לדוד אבר אחד .ולכן מי שהעמיד מים צוננים בשבת
שמותר לטבול בפושרין ,אבל בשער הציון (ס"ק
שנקבע מנהג אחרונים עוד מזמן המהרי"ל (ס"ק י). ליד האש באופן המותר ,שהניח המים במקום
ה ח) תמה עליו שהרי נפסק בשולחן ערוך (ס"ד)
שלא לרחוץ אפילו במים צוננים מחשש להחם מקוה חמה בשבת שאסור להתחמם כנגד המדורה לאחר הרחיצה שאינו יכול להגיע לידי יד סולדת ,אף על פי כן
שלא לבוא לידי סחיטת השיער ושלא יוליך רבים נוהגים להקל לטבול במקוה חמה בשבת משום שהמים מתחממים ועובר על איסור אסור לרחוץ בהם אפילו אבר אחד.
את המים שעל גביו ברשות הרבים ד' אמות. על פי ההיתר של הקרבן נתנאל (שבת פ"ב סי' כד) רחיצה בחמין ,ומים שעל הגוף הוא ודאי פחות לפי זה גם מים שהוחמו בשבת על ידי גוי לצורך
ובשו"ת משנה שכיר (או"ח סי' קיט קכ) האריך דטבילה במקוה לא נאסרה בכלל גזירת רחיצה, משיעור יד סולדת .וכן כתב הבית מאיר (יו"ד סימן ישראל בהיתר אסור לרחוץ בהם אפילו אבר
שמטעם זה אסור לעשות מקלחת אחר המקוה ואף על פי כן רצוי שיהיו המים מחוממים כבר קצז ס"ק ג) דכל עיקר איסור רחיצת הגוף בחמין אחד ,וכתבו הערוך השולחן (ס"ב) והתהלה לדוד
אפילו במים צוננים. מערב שבת דהמשנה ברורה (סק"ז) לא רצה נאמרה על רחיצה בפושרין דאילו ברותחין (ססי' שלא) שאפילו אם הגוי חימם לצורך עצמו
אי ראש השנה תשפ"ז
זמני התפילות וסעודות החג ברוכים +הבאים בשם +ה'
שעות רבות ועבודה מרובה הושקעו ע"מ לסדר כל הענינים על צד היותר טוב לנוחות ולרווחת
יום ב' דראש השנה ימי החול – שבוע של ר''ה הציבור ,ולמען הסדר הטוב נתמנו אחראים מיוחדים ובכל מחסור או קלקול וכד'
תפילת מעריב ליל ב' 8:30 סליחות ושחרית כוותיקין 5:00 יש לפנות רק לאחראי הממונה על ענין זה ולא לפנות אל האחראים האחרים
תפילת שחרית 6:30 תפילת מנחה 6:55 שזה מפריע ומשבש את כל פעילותם של האחראים
תפילת מנחה ואמירת תשליך 6:00 תפילת מעריב 8:15
א .ועד "מקדש מלך" לשמירת צביון הקיבוץ כגון מורא וכבוד בית הכנסת ,פגעי
ריקודים להודות ולהלל על גורלנו 9:30
ערב ראש השנה הטכנולגי'ה ,גדרי הקדושה ,מקוה ,וכד' ,חברי הועד הם הר"ר יעקב מאיר ברבר
סליחות זכור ברית 2:50 שליט"א והר"ר עקיבא יונתן שיינברגר שליט"א והר"ר ישראל זאב דויטש שליט"א,
תפילת שחרית כוותיקין ועל כל הארה והערה בנושא שמירת תקנות הקיבוץ וגדרי הקדושה יש לפנות לאחד
חצות היום 12:56 לחברי הוועד.
טועמי' עד 2:30 1:00
יום שני -צום גדלי' ב .הר"ר מנחם ישראל ראטנבערג שליט"א על שיעורי תורה במשך ימי הקיבוץ ,מי שיש
לו הצעות איך להגדיל תורה ולהאדירה יפנה אליו.
סליחות ותפילת שחרית 4:45 שב''ק יום א' דראש השנה
תפילת מנחה 6:30 תפילת מנחה ערב ר"ה 6:45 ג .הר"ר נחמן פישר שליט"א גבאי ביהכנ"ס ,מי שיש לו חיוב עליה או ש"ץ נא לפנות
תפילת מעריב 7:50 וקבלת שבת אליו וישתדל לסדר על הצהיו"ט.
תפילת שחרית 6:30 ד .הר"ר אליהו יארבלום הי"ו והר"ר שמעון זילבער הי"ו אחראים על אוצר הספרים ועל
יום שלישי – ד' דעשי''ת תפילת מנחה 5:30 הגניזה ,מי שיש לו עצות ורעיונות להרבות עוד ספרים יפנה אליהם ויהיה לו זכות
סליחות ותפילת שחרית 5:00 וסעודת רעוא דרעוין הרבים לנצח( .וכאן המקום לעורר שמי שמשאיר ספרים ודברי קודש בחדרים מביאם לידי בזיון).
ה .הר"ר משה קויתי הי"ו אחראי על אחזקת המקום (ניקיון ,תיקונים וכדו') ,והפעלת המקוה.
זמני הסעודות בימי החול: ו .הר"ר נחמן איזאק הי"ו והר"ר זאב זילבער הי"ו והר"ר שמעון דייטש הי"ו אחראים
10:30 – 7:30 פת שחרית על הקאווע שטיבל ,ועל כל בקשה ושאלה בנושא זה נא לפנות רק אליהם.
טעימת צהריים (ביום ד'-ה') 3:30 – 2:00
ז .הר"ר יהודה וורטהיימר הי"ו אחראי על גביית נדרים ונדבות.
9:30 – 6:30 ארוחת ערב
ח .הר"ר מנחם מן שליט"א עזרה רפואית למי שצריך לכך.
נ.ב .לאור הניסיון משנים שעברו כל ניסיון לתקן או לסדר לבד ,ומתן הוראות לגויי המקום משבש
וימלא משאלותינו במידה טובה ישועה ורחמים את הפעילות התקינה ,והציבור מתבקש מאוד לפנות אך ורק לאחראים.
בברכת בכבוד רב
האט געפועל'ט אלעס גוט'ס הנהלת קריה נאמנה
בס"ד
התקבצות חסידי ברס_ל ב בימי ראש השנה הק'
על ציון רביה"ק הננמ"ח מברסלב זיע"א באומאן
בנשיאות הגה"צ ר' יעקב מאיר שכטער שליט"א
6 אופק אומן זמני היו+ם לימי ראש השנ+ה תשפ"ז
הדלקת נרות חצות שקיעת סזק״ש סזק״ש הנץ עלות אלול תשפ''ו
צה"כ א' סז״ת גר״א השחר
ומוצאי שבת לילה החמה גר״א מג״א החמה תשרי תשפ"ז
72דק'
ה'
2:01 7:58 7:22 10:13 9:41 8:53 6:28 5:16 דסליחות
כ״ח אלול חמישי
ערב
1:58 7:56 7:20 10:14 9:42 8:53 6:30 5:18 ראש השנה
כ״ט אלול שישי
יום א'
הדלק"נ 6:40 1:56 7:54 7:18 10:14 9:43 8:54 6:31 5:19 דר"ה
א' תשרי שבת קודש
יום ב'
1:54 7:52 7:16 10:14 9:43 8:55 6:33 5:21 דר"ה
ב' תשרי ראשון
צאת החג 8:04
לר"ת 8:29 1:52 7:50 7:14 10:15 9:44 8:55 6:34 5:22 צום גדליה ג' תשרי שני
ב'
1:50 7:48 7:12 10:15 9:44 8:56 6:35 5:23 דעש"ית
ד' תשרי שלישי
1:48 7:45 7:10 10:15 9:45 8:57 6:37 5:25 ג'
ה' תשרי רביעי
דעש"ית
חצות היום בערב ראש השנה 12:56
