השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — ראש השנה (2026-09-07)

בס"ד
שיעור בהל' אלול ,ר"ה [ב'] ,סוכות [ב'] ,תפילה ,ברכות ,שבת ,כשרות ,קידוש לבנה ,פ' כי תבוא – ניצבים ועוד נמסר ביום ד' כ' אלול תשפ"ו – גיליון 379
שהחיוב הוא מחמת זה שהוא פשע וממילא כל טענה שהוא יטען הוא צריך להביא ראיה שלא היה פתיחה:
כך ,שהרי הוא" :המוציא מחברו" ,ולגבי האגם בזה גופא נחלקו אביי ורבא מי הוא" :המוציא היום כ' אלול חל היארצייט של מרן הגאון ר' יוסף שלמה כהנמן זצוק"ל " -הרב מפוניבז'" (נפטר
מחברו" ,שאם הטענה עליו היא מחמת זה שהיא מתה הרי שהוא יטען לו" :מלאך המוות מה לי הכא בשנת תשכ"ט – לפני 47שנה) ,הקים את ישיבת פוניבז' והקים עולה של תורה בארץ הקודש
מה לי התם" ובכל גווני היא הייתה מתה ,ואם הטענה מחמת זה שהוא פשע הרי שהוא יכול לטעון לאחר המלחמה הנוראה ממנה ניצל ,ובמקום להתייאש הקים את הישיבה מחדש וכן דאג לפליטי
עליו טענות כבסו גי' ולומר לו" :הבלא דאגמא קטלא" והוא יצטרך להביא ראיה שלא מחמת זה המלחמה ע" י שהקים את "בתי אבות" פוניבז' בם התחנכו הילדים פליטי המלחמה ודאג להם כאב
מתה ,וכל עוד הוא לא יביא ראיה הוא חייב לדעה זו גם בסוגי' וגם שם כיון שפשע ,וכן ב"צריפא לבנו ,הוא היה ראש ישיבה כבר בליטא בעיר פוניבז' כבר לפני המלחמה וכן היה רבה של העיר
דאורבנא" ,והבן. והעמיד כל ימיו תלמידים הרבה ,כמו כן היה אוהב ומוקיר את התורה מאין כדוגמתו ,שמעתי לפני
רמזים על חודש אלול. ב. כמה זמן ב"כותל המערבי" מהגאון ר' דוד זיכרמן שליט"א שסיפר את הסיפור הידוע על רבינו
במוצאי ש"ק הקודמת נסעתי עם ידידי הרב אהרן שפיצר שיחי' מציון דוד המלך ע"ה ומה"כותל זצוק"ל עם תוספת נפלאה כפי ששמע מהרב בעצמו בהיותו בילדותו ב"בתי אבות" פוניבז' וכך
המערבי" ודיברנו בדרך על העניין של חודש אלול ואמרנו כל מיני רמזים לחודש זה ונאמר אותם סיפר להם הרב זצוק"ל :כשפרצה המלחמה הנוראה הלכתי למו"ר מרן הקדוש בעל "חפץ חיים"
כעת :א .ידוע מה שהביא רבינו האריז"ל זיע"א על הר"ת של חודש אלול את הפסוק" :אנה לידו זיע"א ושאלתיו על העתיד ואמר לי מרן זצוק"ל את לשון הפסוק" :ובהר ציון תהיה פלטה והיה
ושמתי לך" ,והנה הפסוק הזה מגיע ללמד אותנו לנוס מהיצר הרע ולחזור בתשובה ,ועוד ,שהוא קודש" ,ומדבריו הקדושים הבנתי שכאן בארץ ישראל לא ישלטו הזדים ותהיה פליטה! {אגב ,זה
כתוב לגבי ערי מקלט וידוע שלערי מקלט בורח מי שהרג את רעהו בשוגג ,וזה רומז על זה שגם אדם היה לפלא בעיני תמיד כי בפסוק כתוב" :ציון" ובפשטות "ציון" זה ירושלים ,והרב הבין שזה קאי על
שעבר עבירות בשוגג יש לו לעשות תשובה בחודש זה – כ"כ הפוסקים שהביאו דבריו ,ב .עוד דרשו כל א"י והקים את ישיבתו בב"ב} ,עד כאן המעשה הידוע ,והרב זיכרמן שליט"א הוסיף עוד דבר
דורשי רשומות בר"ת אלול את הפסוק" :איש לרעהו ומתנות לאביונים" ,והעניין בזה הוא כי זה שאמר להם הרב בשם רבו מרן הח"ח זיע"א שביאר את הפסוק" :ובהר ציון תהיה פלטה" בתנאי
רומז על ענייני" :צדקה" ,ו"בין אדם לחברו" ,ג .עוד הביאו את הפסוק" :את לבבך ואת לבב" הרומז ש"והיה קודש" שיתנהגו כאן בא"י בקדושה ובטהרה! וזה תוספת חשובה מאוד! ,זיע"א.
על "תשובה" ,ד .עוד הביאו את הפסוק" :אני לדודי ודודי לי" ,הרומז על "תפילה" שהיא "רינת כמו"כ היום כ' אלול חל היארצייט של מרן הגאון הצדיק ר' אליהו לופייאן זיע"א משגיח של
דודים" (כלשונם) ,וא"כ יש בג' אלו את מה שאנחנו אומרים בימי הדין" :ותשובה ותפילה וצדקה ישיבת "כפר חסידים" וישיבת "קמניץ" בירושלים ,ומגדולי צדיקי הדורות (נפטר בשנת תש"ל –
מעבירין את רוע הגזירה" ,ה .עוד כתב הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א ("ליקוטי מוהר"ן") לרמוז לפני 46שנה ,ביארצייט הראשון של הרב מפוניבז' זצוק"ל) ,רבינו היה גאון בתורה ,קדוש וטהור,
בחודש זה את הפסוק" :אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו וכו' ,והרמז בזה שיש ובעל רוח הקודש כנודע ,כבר בצעירותו זכה לגילוי אליהו הנביא ז"ל והמעשה נודע לאחר שרבינו
לעשות תשובה מתוך שמחה וכדאיתא בגמרא יומא והעושה כן זה גם סגולה לזיווג ,והעניין שזה רומז זיע"א ביקר בימי אברכותו אצל הרה"ק בעל "שפת אמת" מגור זיע"א שהיה מגדולי הגאונים
על אלול הוא בגלל שמזלו הוא" :בתולה"( ,וכן רמזתי את זה בפסוק" :והוא אשה בבתוליה יקח", והצדיקים ובעל רוח הקודש בעצמו ,וביקש את ברכתו ,ותיכף שנכנס וביקש ברכה אמר לו השפ"א:
והבן) .ו .עוד הביאו בספרים בשם רבינו ר' חיים ויטאל זיע"א ואמר לי את זה לפני שנים רבות "יונגערמן! (אברך) שזכה לראות את אליהו הנביא ז"ל ולהתברך ממנו צריך את הברכה שלי"!
מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א שכתוב בפרשת שלח" :ויתרו את הארץ" ,וכתב ורבינו הגיב ואמר:
התרגום" :ואלילו ית ארעא" (וכמו שאומר הבה"ח אליסף מרדכי שיחי') ,והיינו מלשון חיפוש "אדרבה ,כזה רבי שיודע שאני זכיתי לגילוי אליהו הנביא ז"ל ממנו אני מעוניין בברכה"!,..
לחפש בתוכו האם יש בו חטא ולתקנו ,ז .עוד רמז הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א בזה את הפסוק ובזקנותו סיפר רבינו שהמעשה היה כנראה בצעירותו בהיותו בעיר קלם שם התחנך והיה זה בערב
(חיי שרה)" :ואם לא תאבה האישה וכו' – אם נוציא את התיבה" :אם" יישאר אותיות" :אלול" שבת קודש אחת שאשתו חלתה מאוד ולא מצאו לה הרופאים מזור ורפואה והתייאשו ממנה ,רבינו
במילים" :ואם לא" והיינו שבזכות עבודת חודש זה ועשיית תשובה יזכה האדם לזיווגו ,ויתקיים בו: יצא לחצר ביתו ולפתע הגיע אליו אדם שרבינו לא ראהו מעולם ואמר לו" :אברך! מדוע אתה כל כך
"תאבה האישה" ,והבן ,ואמרתי עוד ש"אם" זה בגימ' 41 :וזה רומז על עבודת חודש זה שהוא מדוכדך? קח עשב זה [והוא הראה לו על עשב בגינה] ותבשל אותו ותיתן לרעייתך לשתות ממנו ויוטב
מר"ח ועד יוהכ"פ וכולל ערב ר"ח שעושים בו תשובה בכל חודש וזה 41 :ימים! ח .עוד למדתי עם לה"! ואח"כ נעלם האיש ,ורבינו הבין שזה היה אליהו הנביא ז"ל ,קדושתו עד זקנה ושיבה אין
החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' את מה שהביאה הגמ' במסכת נדרים והביאו את זה לתאר וסיפר לי לפני שנים רבות הרה"ח ר' משה מיליקובסקי שליט"א [אחיו היחיד של כ"ק מרן
הפוסקים שאדם שלא רוצה שיתקיימו נדריו של כל השנה יעמוד בערב ר"ה ויאמר התרת נדרים ,וכן האדמו"ר מאמשינוב שליט"א] שבשנותיו האחרונות בעת שהיה גר כאן רבינו בבית וגן [ברח'
אנחנו נוהגים ,והביאו לזה הקדמונים (מובא בקישו"ע הל' ערב ר"ה) שיש לזה רמז בפסוק (ריש הפסגה 53היכן שנמצא היום הגשר הירוק ,מתחת ביתו של מו"ר מרן הגר"ע אויערבאך שליט"א]
פרשת מטות)" :לא יחל דברו ככל" ס"ת" :אלול" לרמוז על זה שעושים התרת נדרים בערב ר"ה, מנעו ממנו בני ביתו לטבול במקווה טהרה כיון שהיה להם חשש על בריאותו כיון שהיה אז כבן 90
והקשתי :צריך להבין מדוע זה ס"ת ולא ר"ת? ונראה שזה רומז נפלא :שהרי את התרת הנדרים שנה ,והוא היה בורח מהם באמצע הלילה והולך למקווה של אמשינוב וטובל ,על אף שהיה קר ,ואמר
הזאת עושים אותה בערב ר"ה ,והוא היום האחרון של השנה ושל חודש אלול ,ונרמז שפיר בס"ת לי ר' משה שהוא זוכר אותו טובל וצועק" :קלט! קלט!" [קר! קר!] ,אך הוא היה טובל במסירות נפש
לומר שבסוף אלול יש לעשות התרת נדרים ,ט .אני יוסיף כאן עוד דבר של ס"ת שהתחדש לי ממש! כן סיפר לי שכנו מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א שהוא זוכר את ברכת המזון
במוצ"ש עם ר' אהרן שיחי' :אמרתי כבר פעם שהס"ת של הפסוק" :ועלו מושיעים בהר ציון" שלו לעת זקנה שהיה אומרה בקול גדול מילה במילה בכוונה עצומה! על גודל שמירת העיניים שלו
ס"ת" :מירון" לרמוז שבזכות התנא הקדוש רשב"י זיע"א יצאו מן הגלות ותבוא הגאולה (ובבחינת מסופר [וסיפרתי את זה בשבוע שעבר בעיר מודיעין שנסענו שם לחתונה והיה לציבור ניסיון בזה]
מה שמובא בזוה"ק על הזוה"ק" :בדין ספרא יפקון מן גלותא ברחמי") ,וקשה :מדוע זה נרמז בס"ת שרבינו בעת זקנותו עמד פעם בתחנת האוטובוס והנה הוא הרים לפתע את ראשו וראה אישה אחת
ולא בר"ת? ומבואר כנ"ל :כי זה יהיה באחרית הימים והיינו בזמן הגאולה ,ולכן זה נרמז בסוף והוא הזדעזע ממש ,ואמר לו המלווה" :הרי היא זקנה"? אמר לו רבינו זיע"א" :היא זקנה! אך היצר
הפסוק ,שנזכה לזה במהרה בימינו ,אמן! הרע לא זקן"! ,ידוע שבקלם היו נזהרים מאוד על כל הרמה של הראש והיה כל הרמת ראש וכל
הבטה במחשבה והיו דורשים על הפסוק (וירא) שכתוב על העקדה [שכעת בר"ה נקרא את זה
פ' כי תבוא ופ' ניצבים – "ארור" ו"ברוך"" - ,אתם נצבים" ג. להזכיר זכותה]" :וישא אברהם את עיניו וירא וכו' היינו שכל ראייה של האבות וכל הרמת ראש
השבוע דיבר מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א בוועד השבועי על הפרשה הקודמת (כי תבוא) הייתה במחשבה! ,זיע"א.
[והוספנו לזה את הפרשה הבאה (נצבים)] ועל חודש אלול והשתלבו כולם זה בזה :הוא הביא מעשה כמו"כ היום כ' אלול חל היארצייט של הגה"צ ר' משה אריה פריינד זצוק"ל גאב"ד העדה החרדית
על ה"סבא מקלם" זיע"א שראה פעם בחלומו והנה רבינו יונה זיע"א מגיע למסור שיחה בישיבה (נפטר בשנת תשנ"ו – לפני 30שנה) ,היה אדם גדול ופסקיו מובאים בספר "מאור השבת" להרב
והוא ביקש לה יכנס לשיחה ולא נתנו לו רשות לזה ,ובסוף הסכימו לו ואמרו לו שזה בזכות בנו ר' יאדלער שליט"א ועוד ,כן היה אדם קדוש וטהור ,לא השאיר אחריו זרע של קיימא ,אך מוסדות
נחום זאב זצוק"ל והוא שאל את בנו :איזה מעשה מיוחד הוא עשה שהרשו לאביו להיכנס לשיחה של ודברים הרבה קמו לזכרו וכגון" :ישיבת הרמ"א" – "קריית הרמ"א בית שמש" ועוד ,זכיתי
רבינו יונה? והוא היפך במעשיו ונזכר שהוא קנה נעליים חדשות שהיו פעם מצרך מאוד יקר ,והוא להשתתף בסעודת ההילולא שלו אתמול בבית המדרש הגדול סאטמר ברח' יואל בירושלים
ראה עני אחד מסכן שהולך יחף בקור הגדול שיש בליטא וברוסיה ,והוא נתן לו את נעליו ונשאר ללא בהשתתפות מאות והיה דגים ובשר וכל מטעמים והיה שם סיום ש"ס משניות ע"י הגאון ר' שלמה
נעליו היקרות ,והוא תלה בזה שבגלל זה נתנו לאביו להיכנס לשיחה של רבינו יונה בזכותו ,והקשה יהודה הירש שליט"א חבר בד"ץ העדה החרדית ,וסיום הש"ס ע"י הגאון ר' משה זאב זורגר
הרב שליט"א :זה מובן שאדם שעושה חסד כה גדול שגובל במסירות נפש עבור יהודי אחר שיש לו שליט"א מו"צ העדה החרדית ,וכן היו שם אדמורי"ם ורבנים חשובים{ ,ואח"כ הלכתי ל"כותל
זכות ג דולה ,אמנם מה זה קשור לאביו שבגללו הוא זכה להיכנס? והוא ביאר עפ"י מה שקראנו המערבי" והיה שם הכנסת ס"ת וסיום ספר הזוהר ע"י האדמו"ר ר' יאשיהו פינטו שליט"א ובנו ר'
בפרשה הקודמת (פ' כי תבוא) שכתוב בה הברכות והקללות ,והוא ביאר מה זה" :ברוך" ומה זה: יואל שליט"א ועוד ,וא"כ היה הרבה סיומים אתמול ,וזה מקרב את הגאולה] ,אני זוכר אותו היטב
"ארור"? "ברוך" זה אחד שע"י מעשיו ופעולותיו הוא לברכה לאנשים אחרים הלומדים ממנו לעשות כשהיו באים בימי מועד להתברך ממנו והיה עומד במרפסת ביתו [הקיימת עד היום והיא בולטת
מעשים טובים ,וכן אדם שנותן לאנשים אחרים וכדו' שהוא "ברוך" היינו שהוא "לברכה" לעולם מאוד] ברח' עזרא פינת רח' יחזקאל והיה מברך את כולם במאור פנים ,היה תמיד מאיר פנים אף
ולכל הסובב ,ו"ארור" הוא להיפך ר"ל אדם שמשפיע רע על סביבתו והוא לקללה על כל הסובב ר"ל, שבנים לא היו לו ,נזכיר מה שדרש אתמול בסעודת ההילולא הגאון ר' אברהם כהנא שליט"א
והנה ,המעשה שעשה ר' נחום זאב היה לברכה והשפיע על סובביו וגם על אביו ובזכותו זכה גם אביו שהביא את הפסוק בקהלת ואמר שהביאור בזה לא שלא נשאר מהאדם כלום ,אלא שמבניו או
בזכות לשמוע את ר' יונה! והוא הביא עוד מה שכתב רבינו הרמב"ן זיע"א על הפסוק (שם)" :ארור תלמידיו רואים את הפעולות שלו! וכן רבינו שממשיכים את דרכו ,זיע"א.
אשר לא יקים א דברי התורה הזאת" ,היינו כפשוטו מי שאינו מגביה את הס"ת ומראה אתו לכל כעת נעסוק בפלפול ,אגדות ,והלכות בעז"ה:
העם בהגבהה ,ולפי"ז" :יקים" זה כפשוטו היינו להקים את התורה מהבימה ,עיי"ש שהוא מביא גמרא בבא מציעא – שוכר בהמה להר והוליכה בבקעה ,שומר שלקח את הבהמה א.
ממסכת סופרים את מה שהובא ג"כ בשו"ע (ריש הל' קה"ת) שיש למגביה של הס"ת להראות לעם לאגם ומתה ,שומר שקיבל כסף ונתנו בצריף של ציידים ,המכנה המשותף לכולם
את הכתב ימין ושמאל ,עיי"ש ,ו"ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת" זה מי שמראה לעם את והביאור בזה.
הכתב ,ורואים מזה את היסוד הנ"ל ש"ברוך" זה מי שהוא ברכה לסובבים ומזכה אותם! ו"ארור" השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על הסוגיה שהתחלנו בה בשבוע
ה וא להיפוך ר"ל ,ואי"ז דווקא במעשים אלא אפילו אם רואים ממנו דוגמה הוא כבר בכלל" :ברוך" שעבר בפרק השוכר את האומנין (ע"ח ).שעוסקת בעניין אדם ששכר בהמה מחברו על מנת לקחתה
כי הוא לברכה לאחרים ,וכן לא רק מי שמראה את הס"ת אלא גם מי שמראה לאחרים את התורה להר ולקחה לבקעה ,וכן להיפוך ,ומתה ,שהוא יכול לטעון לו שהיא מתה מחמת ששינה ממה שהוא
עצמה ודרכיה! ואתמול ישבתי בתפילת שחרית ליד ידידינו הבה"ח אליעזר מרטין שיחי' ובעת אמר מראש ולמשל :בגלל שהוא לקח אותה להר היא מתה מחמת המאמץ הגדול בעלייה להר ,או
ההמתנה לחז רת הש"ץ הוא פתח חומש שהיה לידינו [שהרי בחזרת הש"ץ אין ללמוד כמבואר שכיון שהוא לקח אותה לבקעה שם אין כל כך אוויר היא מתה ,וכדו' ,ורש"י (שם בסוף העמוד)
במ"ב סי' קכ"ד ס"ז ,עיי"ש ומי שרוצה לנצל את הזמן יכול ללמוד בכל מיני זמנים קטנים שיש מאריך הרבה בטענות אלו ,ויש להקשות :הרי איתא בגמרא בבא קמא (מ"ו" :).זה כלל גדול בדין
ביום וכגון לפני חזרת הש"ץ בעת שממתינים לש"ץ וכדו'] ונפתח לו בפירוש רבינו ה"אור החיים" המוציא מחברו עליו הראיה" ,ומה הראיה שבגלל זה היא מתה? אולי היא מתה כדרכה? ובאמת
הקדוש זיע"א בפרשה הבאה (נצבים) על הפסוק" :אתם נצבים היום כלכם" היינו שרמז רמז כאן הביא הרב שליט"א שכבר נחלקו בדבר מעין זה אביי ורבא בסוגי' בב"מ (ל"ו ):שעוסקת באדם
הכתוב למה שאמרו חז"ל" :כל ישראל ערבים זה לזה" ,ועל זה רמז" :כלכם" ,עיי"ש ,ואמרתי שזה שלקח בהמה מחברו ולקחה לאגם ומתה ,חד אמר שיכול לומר לו" :הבלא דאגמא קטלא" = היינו
ממש קשור לעניין הנ"ל שהרי כל אחד ע"י מצוותיו הוא לברכה לכל הכלל ,וע"י העבירות להיפוך שהיא מתה מחמת האוויר שבאגם ,וחד אמר שיכול לומר לו זה שלקח את הפרה" :מלאך המוות מה
ר"ל ,ויש להוסיף לזה מה שאיתא בגמרא יומא שכשרואים אדם שלומד תורה ומשאו ומתנו בנחת לי הכא מה לי התם" = היינו אתה צריך להוכיח שהיא מתה מחמת הלקיחה לאגם ולא כדרכו של
עם הבריות הבריות אומרות עליו" :כמה נאים דרכיו כמה מוקנים מעשיו" ונעשה קידוש ה' ,ועליו עולם ,ותוס' מביא את זה כאן בסוגי') ,והרב שליט"א הביא עוד גמרא מעין זה בב"מ (מ"ב).
נאמר" :ישראל אשר בך אתפאר" ,ולהיפוך ר"ל נעשה חילול ה' ,ה"י ,והוא הביא ג"כ דברי זקנו מרן העוסקת בעניין אדם שקיבל כסף מחברו לשמירה והוא הניחו בצריף של ציידים הנקרא" :צריפא
המשגיח הגה"צ ר' מאיר חדש זצוק"ל שאמר על הפסוק הכתוב לגבי אברהם אבינו ע"ה" :והיה דאורבני" ,ובדעתו היה שזה מקום טוב לשמירה שהרי גנבים לא יחשבו שבכזה מקום פשוט ופתוח
ברכה" – היינו אתה עצמך ע"י מעשיך תהיה ברכה לכל הסובב! והיינו בעצם המציאות שלו בעולם! אנשים יניחו ממון רב ,אמנם ,כלפי שריפה הרי שזה נקרא פשיעה שהרי צריף העשוי מעץ יכול
וכן יש לאדם תמיד להביט האם הוא ל"ברכה" לסובבים או להיפוך ר"ל ,וזה העבודה שלנו בחודש להישרף בקלות ,וכאן נכנסת הסוגיה לנידון הידוע של" :תחילתו בפשיעה וסופו באונס" והיינו
זה בפרט!. שהוא היה כבר פושע מעיקרא כיון שהוא לא חשש לשריפה ,וממילא הוא יהיה חייב גם על האונס
הל' תפילה – לעבור בצד המתפלל. ד. שזה הגניבה שזה לא היה לו להעלות על דעתו[ ,ויש כאן בסוגי' (ע"ח ).עוד דבר שיש ג' דברים ממה
שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח שמחה משה יחיאל ראובן הלוי לנט שיחי' :מובא בשו"ע ומ"ב היא מתה שלקחה להר :א .מחמת האוויר שהיא לא רגילה לו ,ב .מחמת "אבצנא" – היינו שהיא
(סי' ק"ב) שאין לעבור לפני המתפלל והביאו הרבה אחרונים (הובא שם) שבצד המתפלל מותר קיבלה התקף לב מחמת העלייה להר הקשה ,ג .רבא אמר שיכול לטעון לו שבהר מצויים נחשים והם
לעבור ,והביא המ"ב בקצרה בשם הזוהר הקדוש שהחמיר שלא לעבור גם בצד המתפלל ,והשאלה הרגו אותה( ,עי' בתוס' שם ורש"י לא ביאר ,ומביאור התוס' משמע שהגי' היא" :רבא" ולא:
היא :מה פוסקים בזה להלכה? והנה ,בפשטות זה מחלוקת הנגלה והנסתר שלפי הנגלה עיקר "רבה" כי זה מסתדר עם שיטתו בעוד מקומות ,וכמו שהביא שם בהגהות בצד הגמ' בשם הרי"ף,
הטעם הוא בגלל שברגע שהוא עובר לפני המתפלל הוא מבלבל את כוונתו ,וכשהוא עובר בצד ממילא ואכמ"ל) ,והרב שליט"א האריך בסוגי' אלו הרבה וביאר את כולם שיש לחקור מה הוא החיוב של
אין הוא מבלבלו כל כך ,אלא רק לפניו ,ולפי הנסתר עיקר הטעם הוא משום השכינה והיא סובבת כל האדם הזה :האם בגלל שהוא פשע הוא חייב ,או שהוא חייב בגלל שהיא מתה ,ובזה תלוי כל
צידי המתפלל ,וכל ד' אמות של תפילה הם בכלל זה ,ולהלכה נראה שהמ"ב מתכוון לומר שמעיקר המחלוקות האלו ,והיינו כאן בסוגי' העניין הוא שהוא יכול לטעון לו כל מיני טענות כיון שסברי'
ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר ,073-371-8679 :כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי -הקישו #ואח"כ 2
ללכת לנהר שיש בו דגים ,וכמה טעמים נאמרו לדבר (הובאו בספרים הנ"ל) :א .שזה מעורר אותנו הדין מותר לעבור בצד של המתפלל ,ומי שמחמיר כזוהר הקדוש ובפרט שאין לו סיבה סתם לפסוע
לתשובה לדעת שאנחנו כמו הדגים הנאחזים במצודה רע ,וכמאמר הכתוב (קהלת)" :כדגים הנאחזים וכגון שאינו ממהר ואין המתפלל מאריך כל כך ,יש בזה עניין ,וזה תשובה לשאלת הבה"ח אליסף
במצודה רעה" ,ב .כיון שהדג עינו פקוחה תמיד ,ואנחנו רומזים שאנחנו רוצים שמירה כל השנה, מרדכי שיחי' ששואל :מה הדין באופן שהמתפלל מאריך הרבה? מעיקר הדין מותר לפסוע לצדדים,
בבחינת" :עינא פקיחא" = והיינו שיהיו עיני ה' עלינו לשומרנו ,ומה ששואל הבה"ח אליסף מרדכי ואם יכול ימתין כזוהר הנ"ל.
שיחי' :מדוע מנערים את הבגדים? הטעם לזה לרמוז על זריקת החטאים ,וכמו שאמר הכתוב כשרות כללי. ה.
(מיכה)" :ותשליך במצולות ים כל חטאתם". עוד שאל אותי השבוע משדה התעופה בחו"ל ידידי הרב ישראל מאיר ארלנגר שיחי' :החליפו לנו
י"ג .הל' חג הסוכות – מתי מברכים ברכת" :לישב בסוכה"? שכח לברך ברכת "לישב את האוכל של המהדרין של הטיסה ברגע האחרון מההכשר של "העדה החרדית" להכשר של הרב
בסוכה" וסיים לאכול? מה הדין באדם שהלך לסוכת חברו? ועוד. נחשוני שליט"א מהדרין ,והשאלה היא :האם אפשר לסמוך על זה שזה מהדרין? והשבתי :וודאי
עוד מעט חג הסוכות ונאמר כמה הלכות מעניינו תוך הל' יום לחג :ידועה ההלכה שכתבו השו"ע שיש אנשים שאוכלים רק מכשרות "העדה החרדית" והם סומכים רק על זה וממילא אם אין עדה
והרמ"א שיש לברך ברכת ,לישב בסוכה" רק בשעה שאוכלים ושותים בסוכה לאפוקי השינה שאין חרדית זה בעיה ,אמנם מי שאוכל עוד הכשרים אז כפי הידוע לי הרי שהרב נחשוני שליט"א אני מכיר
מברכים עליה ברכה זו ,וכן הלכה [ומוסיף הבה"ח עקיבא רוזן שיחי' :לפי רבינו הגר"א זיע"א אותו והוא ירא שמים גדול ומדקדק במהדרין קלה כבחמורה וכבר פקיע שמיה ,וודאי שראוי הוא
("מעשה רב") מברכים ברה זו בכל פעם שנכנסים לסוכה ,וזה נכון! אך זה למי שנוהג כמותו תמיד, לסמוך עליו.
ובלאו הכי יעשה כשו"ע והרמ"א הנ"ל] ויש לציין (וכמו שאומר הבה"ח עקיבא רוזן שיחי') מה ו .הל' תפילה – ברכות השחר באדם שהיה ער בלילה.
שהביא המ"ב על דבריהם שאדם שחוזר בלילה לביתו ורוצה לברך ברכת "לישב בסוכה" הרי שיש לו עוד שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח מוטי קוריץ שיחי' :אדם שהיה ער בלילה האם הוא מברך
לאכול כביצה פת ,או מזונות ,ואז שפיר יכול לברך ברכה זו לכתחילה ויפטור בכך גם את השינה ,וכן ברכות השחר? ואיזה ברכות הוא מברך? והשבתיו :מבואר במ"ב (סי' ב') בשם הח"א שאדם שהיה
נוהג אמו"ר שליט"א שנים רבות ,ויש לציין עוד הלכה שיש עוד אופן לברך ברכה זו שנית ,והיא: ער בלילה לפני התפילה יתפנה וייטול ידיו ויברך ברכות" :על נטילת ידיים" ו"אשר יצר" ,שהרי הוא
אדם שאכל בביתו ואחרי הסעודה הלך לבקר את חברו ,ובסוכת חברו הביאו לו מאכלים של פת או נטל ידיו ונפנה ,וכן כתב הרמ"א (סי' מ"ח) שברכות" :אשר נתן לשכוי וכו' מברכים גם אם לא שמעו
מזונות ,באופן שהוא אוכל כביצה פת או מזונות יש לו לברך ברכת" :לישב בסוכה" שנית ,אף שבירך קול תרנגול וכדו' שהרי מברכים על דרכו של עולם ,וממילא יכול לברך אותם בכל גווני וכמו שמברך
לפני כן ,שהרי זה סוכה אחרת ושינוי מקום והיסח הדעת( ,וכן כשחוזר לביותו אח"כ ושוב רוצה כשלא שמע תרנגול וכדו' ,וכן ברכת התורה הביא המ"ב (שם) בשם רעק"א שאם ישן ביום הקודם
לאכול יש לו שוב לברך והטעם כנ"ל) ,ויש בזה הלכה מעניינת שיכולה להיות ג"כ כחידה :איך יתכן אחרי ברכת התורה הרי שהוא יכול לברך כעת ברכת התורה ,ממה נפשך :אם מברכים על יום חדש
שאדם יברך ברהה זו לכו"ע כשאינו אוכל ,שותה או ישן לכו"ע? התשובה היא :כתבו הפוסקים הרי שהגיע יום חדש ,ואם מברכים על הפסק שינה הרי שהיה הפסק של שינה בין הברכה הקודמת
(הובא במ"ב ובקישו"ע) שאדם שכבר אכל ושכח לברך ברכת" :לישב בסוכה" ויושב עדיין בסעודה לברכה של עכשיו ,וכתב המ"ב (שם) בשם א"ר שאדם שהיה ער בלילה יש ספק אם יברך ברכות
אף שסיים אכילתו יש לו לברך ברכת" :לישב בסוכה" מיד ,והטעם לזה :כי הברכה מגיע מחמת "אלוקי נשמה" ו"המעביר שינה" ,ולכן נקטי' שאת שני ברכות אלו אינו מברך או שישמע אותם
הסעודה ,והבאתי לעניין זה הלכה דומה שמובאת במ"ב (הל' ברכות) :ידוע מה שאיתא בגמרא מאחר ,והלכות אלו הם לפי בני אשכנז ,וכמו שאומר הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' :ברכות "על
ברכות שאדם שלא מברך לפני האכילה כאילו גנב לאביו ולאמו ויש בזה סוד גדול ,והוא נהנה נטילת ידיים" ו"אשר יצר" בני ספרד לא מברכים כשערים בלילה ,ובאמת זה נכון כי הם נוהגים לפי
מהעולם בלא ברכה ,וזה עוון חמור ,והנה ,אם אדם לא בירך על כוס קפה ונזכר אחרי חצי הכוס יש מרן בשו"ע והוא לא הז כיר חידוש זה של הח"א שהיה אחריו ,אמנם לגבי ברכות "אשר נתן" וכו' אף
לו לברך מיד שנזכר ,והוא פוטר בזה גם את מה שהוא שתה (או אכל) לפני כן ,וביטל את העבירה שבשו"ע (שם) מבואר שאם לא שמע קול תרנגול וכדו' לא יברך עכ"פ מנהג בני ספרד כן לברך,
הנ"ל ,ונראה הטעם לזה :כי בכך הוא מגלה למפרע שמה שהוא לא בירך אי"ז מחמת שהוא כופר והטעם כתב מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שזה עפ"י קבלת האריז"ל זיע"א.
בטובתו של הקב"ה אלא מחמת השכחה ,וכשבירך תיקן מעשיו ,וה"ה כאן (אם כי זה לא דומה ז .הל' ברכות – בירך "המוציא" וכדו' והפסיק בדיבור האם השומעים צריכים לברך שנית?
לגמרי שהרי כאן הוא כבר גמר לגמרי ,אך אי"ז קשה שהרי הוא ממשיך עדיין לשבת בסוכה ,וממילא עוד שאל אותי השבוע ידידי הרב חגי פליישמן שיחי' :אדם שבירך להוציא אחרים ידי חובתם
אתי הברכה שפיר ,והבן). וכגון :שבירך ברכת "המוציא ,כנהוג בשבת להוציא את שאר בני הבית ,והפסיק בדיבור שאינו לצורך
י"ד .הל' ברכות – בירך על העץ אדמה ולהיפוך ,בירך מזונות על שאר מאכלים ,אכל פיצה הסעודה האם יש לשומעים ג"כ לחזור ולברך? [או שהוא יברך עוד פעם ויוציא אותם] והשבתיו:
ובאמצע רוצה לקבוע עליה סעודה ,ועוד. פשטות הפוסקים והמ"ב היא שהיות ואדם דיבר אחרי הברכה הרי שהלכה הברכה לגמרי וממילא
וכיוון שמדברים על הל' ברכות אני יוסיף עוד הלכה בהל' אלו שהתחדשה עכשיו תוך כדי השיעור: וודאי שמי שבירך יש לו לחזור ולברך שנית בהפסיק שלא לצורך הסעודה ,וממילא היות והשומעים
יש כאן שקדים ושואל הבה"ח אליהו ברוך פפר שיחי' :אדם שבירך על השקדים "אדמה" ולא: יצאו גם הם ממנו מדין" :שומע כעונה" וממילא כיון שברכתו הייתה שלא כהוגן אזלא ליה הברכה
"העץ" האם צריך לשוב ולברך? התשובה היא :איתא במשנה (ברכות) וכן הלכה שאי"צ לחזור והם ג"כ צריכים לברך שהרי כל יציאתם י"ח הייתה ממנו ,ואמנם הוא הביא שהגרמ"מ קראפ
ולברך ,שהרי הפירות יוצאים מן האדמה ,ולכן ברכת "אדמה" פוטרת את "העץ" בדיעבד ,אמנם שליט"א הביא שיש לסמוך על כמה פוסקים שלא הוזכרו במ"ב ולא לברך ,אך נראה שהעיקר
להיפוך כשבירך על "אדמה" – "העץ" לא יצא י"ח ויש לו לחזור ולברך ,שהרי אין האדמה יוצאת מן כהמ"ב ,וגם מסברא נראה כן וכנ"ל ,וממילא אין כאן ספק שעליו נאמר" :ספק ברכות להקל" שהרי
העץ ,והבן[ ,וכמו שהוסיף הבה"ח שמואל דוד זהבי שיחי'] ,ומה ששואל הבה"ח מרדכי לוי שיחי': הלכה הברכה בוודאות ע"י ההפסק.
מה הדין אדם שבירך מזונות על שאר מאכלים? התשובה היא :מבואר בפוסקים שעל כל מאכל הוא ח .הל' שבת – כביסה שהייתה רטובה בבין השמשות האם מותרת בלבישה בשבת?
יוצא בברכת "מזונות" י"ח ,חוץ ממים ומלח ,כיון שאינם מזינים ,ומבואר במשנה (נדרים פ' הנודר עוד שאלו אותי בליל ש"ק הקודמת בבית כ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א כאן בבית וגן :כביסה
מן המזון) שמי שנודר הנאה ממזון אסור לו לאכול כלום עד שיתיר את נדרו חוץ ממים ומלח שאינם שהייתה רטובה בבין השמשות שכתב המ"ב (סי' ש"א וש"ח) שהיא אסורה בטלטול כיון שגזרו
בכלל מזון ,וכן הדין לגבי צירוף לזימון ,ועוד ,ואכמ"ל ,ומה ששואל הבה"ח אליסף מרדכי שיחי': חכמים לטלטל בגד רטוב בשבת שמאר יסחוט אותו ומדובר על בגד שהוא" :טופח על מנת להטפיח"
מה הדין אדם שהתחיל לאכול פיצה (וכדו') ובירך מזונות ,וכעת הוא רוצה לאכול הרבה ולקבוע עליה והיינו שהוא רטוב כ"כ עד שכשנוגעים בו האצבע מתרטבת עד שהיא יכולה להרטיב בגד אחר שנוגע
סעודה ,האם יש לו לברך ברכת" :המוציא"? התשובה היא :כתבו הפוסקים שאם נשאר לו עדיין בו עם רטיבות זו ,וממילא גם אם הבגד היה רטוב בבין השמשות הרי שהוא אסור בטלטול משום
במה שלא אכל שיעור קביעות סעודה ,הרי שיש לו ליטול ידיו ולברך" :על נטילת ידיים" ו"המוציא", גזרה זו ,והשלה היא :האם באמת אין אפשרות לטלטל בגד זה בשבת? והשבתי :מבואר בספר
אמנם כשלא נשאר לו שיעור קביעות סעודה יש לו להמשיך הלאה לאכול ולברך על כל האכילה ברכת "שמירת שבת כהלכתה" בשם מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל (מובא בהערה שם) שמותר לטלטל
המזון. בגד שהיה ידוע בבין השמשות שהוא יתייבש בשבת ,וכגון שמאוד חם ,או שהוא היה ליד ההסקה
ט"ו .הל' קידוש לבנה – באמצע מעריב ,מגילה ,סומא בברכה זו (ובברכות" :יוצר אור", וכדו' ,והטעם כי במוקצה כזה בעינן תרתי (כמבואר בשו"ע ריש סי' ש"י) "דחינהו בידים" ו"לא
"מאורי האש"). חזו" ,והיינו שהדבר לא יהיה ראוי לשימוש בשבת וכמו הדוגמה שמובאת שם בשו"ע על תמרים
עוד למדתי השבוע עם ידידי החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' הל' קידוש לבנה ונאמר מזה שהוא הניח אותם על הגג לייבוש והדרך שלהם היא שהם מסריחים לפני שהם מתייבשים ואינם
כמה דברים :אם לא עשו הציבור ברכת הלבנה ובאמצע קריאת המגילה שיוצאת תמיד באמצע ראויים לאכילה ,וממילא הוא גם "דחינהו בידים" והיינו שהוא דחה אותם מלהשתמש בהם בשבת
החודש ראו את הלבנה ,כתב בת שובת "נודע ביהודה" (הובא בקישו"ע ועוד) שאם כל הציבור לא זו ,וגם "לא חזו" שהרי הם מסריחים ,אמנם כאן הוא ג"כ ידע בבין השמשות שזה יהיה יבש בשבת,
אמרו וחושיים שמא יפסידו אותה הרי שיש להם לצאת ולקדש את הלבנה אף באמצע הקריאה של וגם הבגד נשאר אותו בגד והוא ראוי לשימוש אלא שהוא רטוב ,וממילא זה שונה לגמרי מהתאנים
המגילה ,ואח"כ יחזרו וימשיכו ,כי בלאו הכי הם יפסידו המצווה לגמרי באותו חודש ,אמנם יחיד הנ"ל ,ושרי באופנים הנ"ל לטלטלו בשבת ,ועיי"ש עוד טעמים לזה ואכמ"ל( ,ומה ששאלו עוד :האם
שלא בירך לא יצא ואם יפסיד יפסיד ,וכן יש שם הלכה כללית שבאופן כללי יש לקדש את הלבנה מותר להוסיף מים רותחים לתבשיל רותח על האש שהולך להישרף? התשובה היא :לפי הרמ"א
לפני קריאת המגילה ,ונראה הטעם לזה כי אמרי'" :תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם" שהרי ברכת מות ר כיון ששניהם רותחים ואין שייך בזה איסור בישול בשבת ,וטוב שיאחז הסיר בידו – עי' מ"ב)
הלבנה היא פעם בחודש ומגילה היא פעם בשנה ,ומהאי טעמא גופא כתבו הפוסקים שמעריב קודם ולפי השו"ע אין לעשות כן).
לקידוש לבנה לפי שהוא תדיר טפי ,שהיא פעם בחודש ,אמנם כתבו הפוסקים שאם ראו את הלבנה ט .הל' כשרות – בליעה בדבר קיים הנותן טעם לפגם.
באמצע תפילת מעריב וזה הלילה האחרון וחוששים שיפסידו המצווה יש להם לצאת בין הפרקים עוד שאל השבוע הרב פרנ קל שיחי' {דרך ידידינו היקר מזכה הרבים ר' אלנתן אלוני שיחי'
ולקדשה ולחזור ולהמשיך להתפלל ,וכגון :בין "גאל ישראל" ל"השכיבנו" וכדו' ,עוד כתבו הפוסקים במכתב} :היה שמן או יין של דמאי (ספק מעושר) ועבר עליהם 24שעות והכניסו לתוכם דבר היתר
שסומא יברך ברכה זו( ,ובמ"ב הביא (סי' תכ"ו) בשם כמה אחרונים שאם יש אחר שיוציא אותו האם אמרי' בזה" :נותן טעם לפגם" או שכיון שזה קיים לא אמרי'? והשבתי :עניין זה של "נותן
עדיף שישמע ממנו ,אך דעת רוב הפוסקים שמברך ,וכן כשאין לו אחר יברך לכו"ע ,וכן בהבדלה, טעם לפגם" מצאנו בפוסקים לגבי בשר שהתבשל בסיר חלבי וכדו' להיפוך ,שברגע שעבר 24שעות
והטעם לזה נראה עפ"י הגמרא מגילה (כ"ד ):שר' יוסי אמר שהוא כל ימיו היה מצטער על המקרא מעת הבישול הקודם הרי שאמרי' בזה" :נותן טעם לפגם" והמאכל מותר ,אמנם כשקיים הדבר
שכתוב" :והית ממשש באפילה כאשר ימשש העיור בצהרים" וכי מה אכפת לו לעיור בין לילה בעולם וכגון במקרה הנ"ל שיש ממשות שמן או יין פשיטא שלא אמרי' בזה" :נותן טעם לפגם" ,אלא
לצהרים? עד שהוא ראה עיור אחד ואבוקה בידו ושאלו" :אבוקה זו מדוע"? והשיבו" :שכל עוד הוא אמרי' בזה" :ביטול בשישים" וכדין תבשיל קיים שאף שעבר עליו 24שעות הרי שהוא נשאר בשרי,
הולך עם אבוקה רואים אותו אנשים ומצילים אותו מפני הבורות ,וכדו' ,עיי"ש ,ומהאי טעמא הוא וכן להיפוך ,וממילא כל מה שמועיל עניין" :נותן טעם לפגם" זה בכלי וכדו' שכבר אין בתוכן את
מברך "יוצר אור" – לרבנן (שם במשנה ע"א) דלא כר' יהודה ,עיי"ש ,וגם בר' יהודה יש דקדוק האוכל ורק נשאר הבליעה ,והבן.
נפלא שלשונו הוא (שם במשנה)" :כל שלא ראה מאורות מימיו אינו מברך" ומשמע שאם ראה פעם י .הל' תפילה – לא כיוון בברכה ראשונה של שמונה עשרה.
מברך כי הוא נהנה מהיצירה של השמש. עוד שאל ידידינו הרב יהודה ביל שיחי' מניו יורק ארה"ב {דרך ידידנו הנ"ל שיחי' במכתב} :ידועה
ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט ,שנה טובה! ההלכה בשו"ע (סי' ק"א ס"א) שיש לכוון בברכה ראשונה של שמונה עשרה וזה מעכב ,וכתב הרמ"א
"כתיבה וחתימה טובה" ,אמן! (שם)" :והאידנא אין חוזרין על חסרון כוונה שאף כשיחזור לא יכוון" (טור) ,והשאלה היא :אם יש
הגאון ר' יצחק זר שליט"א אב"ד ירושלים ברכני ביום ה' כ"א אלול תשפ"ו במאור פנים. לו אפשרות לחזור ולתקן (והוא מנ במכתבו כמה אפשרויות) האם יש לו לעשות כן? והשבתי :היות
כ"ק האדמורי"ם מסערט ויז'ניץ חיפה ,קאסוב ויז'ניץ בית שמש ,קרעטשניף ירושלים שליט"א וכתבו הפוסקים שאין לחזור כי לא יכוונו ,זה טעם לתקנה למה לא חוזרים ,אך הלכה למעשה היא
ברכוני אור ליום ו' כ"ב אלול תשפ"ו כאן בירושלים בחמימות רבה ובלחיצת יד ומאור פנים בברכת שלא חוזרים! וממילא ,אין לחזור בכל גווני ויעשה תשובה ויכוון בתפילה הבאה.
השנים. י"א .מוכר ספרים שטעה.
מו" ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א ברכני אור ליום ו' כ"ב אלול תשפ"ו במאור פנים עוד שאל ידידינו הגאון ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א במח"ס "גם אני אודך" ועוד [דרך
בברכת השנים ,ונהנה מאוד משיעור זה ומעניין ברכת" :לישב בסוכה" כשאכל כבר ,ושאל אותי ידידנו הנ"ל במכתב] וקבלתי את השאלה סמוך ל"כותל המערבי" :היה מעשה במוכר ספרים
קושיה חזקה :כתבו הפוסקים שאדם שלא אמר "יעלא ויבא" בר"ה אינו חוזר כיון שי"א שמותר שהביאו לו ספרים למכור ,והספרים היו שני חלקים ואמרו לו שימכור אותם ב ₪ 50 -ויעלה את
לצום בר"ה ו ממילא אין חיוב סעודה עכ"פ בפת ,וקשה :הרי בלילה של ר"ה לא צמים וא"כ מדוע המחיר בעוד ₪ 7שאת זה הוא מרוויח מכל ספר שימכור ,והוא חשב שמוכרים את שני החלקים ב-
אינו חוזר בלילה? ומה שאמרי'" :אין מקדשין את החודש בלילה" קאי על "יעלא ויבוא ,שבתפילה ₪ 50ואח"כ אמר לו הסוכן שכל חלק עולה ,₪ 50האם הוא חייב לשלם את הנזק? והשבתי:
וכמו שהביא המ"ב בשם ר' אבלי פאסווילער זצוק"ל לגבי שכח "המלך הקדוש" שבלילה אינו חוזר, בעיקרון אינני דן בדיני ממונות ,וגם צריך לשמוע את שני הצדדים ,אבל על פניו נראה שהיות והיה לו
וצ"ע. לברר ולא בירר הרי שזה קרוב לפשיעה שהרי יש לו כאן ספק האם כל חלק עולה ₪ 50או שני
הוספות ל גיליון הקודם ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי ביום א' כ"ד אלול החלקים? ומדוע הוא לא הרים טלפון לברר את העניין כהרף עין ,ולכן לענ"ד יש לו לשלם את הנזק,
תשפ"ו :הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף: או לקזז את הרווח שלו עכ"פ כפיצוי ,וישאלו לדיין מומחה.
י"ב .הל' ראש השנה – ענית" :ברוך הוא וברוך שמו" בברכת התקיעות" ,תשליך" וטעמיו.
א .בעניין "קנאת סופרים - ,הכול נכון! אך מה שהצדיק אינו מקנא כי הוא יודע שמה שמגיע לו עוד מעט ראש השנה ונאמר כמה הלכות הקשורות ליום קדוש זה :יש להדגיש שגם מי שעונה כל
הוא יקבל מה' יתברך ,זה עיקר הנקודה. השנה " :ברוך הוא וברוך שמו" על ברכות שהוא שומע וכגון שחברו מברך ברכת" :שהכל" וכדו' ,הרי
ב .בעניין יאוש – יש להוסיף מה שאמרו צדיקים" :יאוש שלא מדעת" והיינו שמי שמתייאש זה שאין לו לענות על ברכת תקיעת שופר וכדו' – וכמו שכתבו הפוסקים והטעם לזה :כי כל מה שעונים:
שלא מדעת לפי שאין לאדם להתייאש מעצמו אף פעם. "ברוך הוא וברוך שמו" זה על ברכה שאינו יוצא בה י"ח ,וכגון :חזרת הש"ץ ,שהוא כבר התפלל
ג .בעניין הס"ת והפעמונים – יש לציין גם לדברי המ"ב (סי' של"ט ס"ג) שהתירו עניינים של בעצמו בלחש ,אמנם בברכה שהוא יוצא בה י"ח הוי הפסק בברכה שהרי הוא צריך להיות" :שומע
השמעת קול שהם ג"כ משום שבות ,לדבר מצווה ,עיי"ש. כעונה" ולכן לא יענה שהרי הוא מכוון לצאת בברכת תקיעת שופר ,וכן כל כיוצ"ב ,וזה הכלל בעניין
ד .בעניין שינה בסוכה כשמתבייש – אני הייתי אומר שישן ויכבדוהו ,וזה אינו נקרא צער. זה ,עוד כתבו הפוסקים שנהגו לעשות תשליך ,והיינו שהולכים אל הנהר ואומרים שם "תשליך"
הגאון ר' יהושע איכנשטיין שליט"א ר"י "יד אהרן" ברכני אור ליום ד' כ"ז אלול בלחיצת יד בנוסח הידוע ,וכתבו הפוסקים שבשנה שחל יום א' של ר"ה בשבת וכמו השנה תשפ"ז ,הרי שאומרים
ובמאור פנים. "תשליך" ביום השני של ר"ה ולא ביום הראשון ,והטעם לזה כתבו הפוסקים כיון שהיה מנהגם
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל ,אמו
לצאת מחוץ לעיר לומר את ה"תשליך" ואין הקהל יודעים את זה בעל פה ולוקחים את הסידורים
רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה ,אחיו חיים ,משה (מוי'ס) ,יצחק בני רג'ינה ז"ל ,אחיותיו מלכה ואסתר ויבואו לאיסור הוצאה וטלטול ,לעומת יו"ט שמותרת מלאכת הוצאה ,ומוסיף הבה"ח אליסף מרדכי
בנות רג'ינה ע"ה ,ואחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי' ,ת.נ.צ.ב.ה. שיחי' :מנהג בני ספרד שגם כשחל בשבת עושים "תשליך" ביום הראשון ,עוד מוסיף הבה"ח עקיבא
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אביו ר' יחיאל מיכל ב"ר מרדכי רוזן שיחי' :ראיתי עוד טעם לזה כיון שאומרים בה תחינות ואין אומרים בשבת תחינות ובקשות,
שרגא זצ"ל ,נלב"ע ט' אלול ,ת.נ.צ.ב.ה. ובטעם הדבר למה הולכים למקום מים דווקא כתבו הפוסקים כמה טעמים לזה (הובא במ"ב
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר החפץ בעילום שמו להצלחתו. ובקישו"ע ועוד) :א .להזכיר עניין העקידה שאמרו חז"ל על אברהם אבינו ע"ה שהיה הולך לעקוד
לעי"נ הגאון ר' מאיר פדידה זצוק"ל ,ר"כ "אור גאון" ב"ב ,נלב"ע כ"א אלול תשפ"ו ,ת.נ.צ.ב.ה. את יצחק והשטן התחפש לנהר ולא נתן לו לעבור ,ואמר הפסוק" :הושיעני אלהים כי באו מים עד
לעי"נ הגה"צ אב"ד זלישעז זצוק"ל מזקני הרבנים בארה"ב ,נלב"ע ש"ק כ"ג אלול תשפ"ו ,ת.נ.צ.ב.ה. נפש" = והיינו שהלך במסירות נפש כשמים עד נפש היינו הצוואר ,ב .כיון שביום ר"ה אנחנו
לעי"נ הגה"צ ר' חיים יוסף גוטליב זצוק"ל מארה"ב נלב"ע ש"ק כ"ג אלול תשפ"ו ,ת.נ.צ.ב.ה. ממליכים את הקב"ה והמנהג היה שממליכים את המלכים על הנהר ,וכן כתבו הפוסקים שנהגו
לתגובות ושאלות למורנו שליט"א ,ולהרשמה לרשימת התפוצהdivreymeir@gmail.com :
