gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שיעור בהל' אלול‪ ,‬ר"ה [ב']‪ ,‬סוכות [ב']‪ ,‬תפילה‪ ,‬ברכות‪ ,‬שבת‪ ,‬כשרות‪ ,‬קידוש לבנה‪ ,‬פ' כי תבוא – ניצבים ועוד נמסר ביום ד' כ' אלול תשפ"ו – גיליון ‪379‬‬ ‫שהחיוב הוא מחמת זה שהוא פשע וממילא כל טענה שהוא יטען הוא צריך להביא ראיה שלא היה‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫כך‪ ,‬שהרי הוא‪" :‬המוציא מחברו"‪ ,‬ולגבי האגם בזה גופא נחלקו אביי ורבא מי הוא‪" :‬המוציא‬ ‫היום כ' אלול חל היארצייט של מרן הגאון ר' יוסף שלמה כהנמן זצוק"ל ‪" -‬הרב מפוניבז'" (נפטר‬ ‫מחברו"‪ ,‬שאם הטענה עליו היא מחמת זה שהיא מתה הרי שהוא יטען לו‪" :‬מלאך המוות מה לי הכא‬ ‫בשנת תשכ"ט – לפני ‪ 47‬שנה)‪ ,‬הקים את ישיבת פוניבז' והקים עולה של תורה בארץ הקודש‬ ‫מה לי התם" ובכל גווני היא הייתה מתה‪ ,‬ואם הטענה מחמת זה שהוא פשע הרי שהוא יכול לטעון‬ ‫לאחר המלחמה הנוראה ממנה ניצל‪ ,‬ובמקום להתייאש הקים את הישיבה מחדש וכן דאג לפליטי‬ ‫עליו טענות כבסו גי' ולומר לו‪" :‬הבלא דאגמא קטלא" והוא יצטרך להביא ראיה שלא מחמת זה‬ ‫המלחמה ע" י שהקים את "בתי אבות" פוניבז' בם התחנכו הילדים פליטי המלחמה ודאג להם כאב‬ ‫מתה‪ ,‬וכל עוד הוא לא יביא ראיה הוא חייב לדעה זו גם בסוגי' וגם שם כיון שפשע‪ ,‬וכן ב"צריפא‬ ‫לבנו‪ ,‬הוא היה ראש ישיבה כבר בליטא בעיר פוניבז' כבר לפני המלחמה וכן היה רבה של העיר‬ ‫דאורבנא"‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫והעמיד כל ימיו תלמידים הרבה‪ ,‬כמו כן היה אוהב ומוקיר את התורה מאין כדוגמתו‪ ,‬שמעתי לפני‬ ‫רמזים על חודש אלול‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫כמה זמן ב"כותל המערבי" מהגאון ר' דוד זיכרמן שליט"א שסיפר את הסיפור הידוע על רבינו‬ ‫במוצאי ש"ק הקודמת נסעתי עם ידידי הרב אהרן שפיצר שיחי' מציון דוד המלך ע"ה ומה"כותל‬ ‫זצוק"ל עם תוספת נפלאה כפי ששמע מהרב בעצמו בהיותו בילדותו ב"בתי אבות" פוניבז' וכך‬ ‫המערבי" ודיברנו בדרך על העניין של חודש אלול ואמרנו כל מיני רמזים לחודש זה ונאמר אותם‬ ‫סיפר להם הרב זצוק"ל‪ :‬כשפרצה המלחמה הנוראה הלכתי למו"ר מרן הקדוש בעל "חפץ חיים"‬ ‫כעת‪ :‬א‪ .‬ידוע מה שהביא רבינו האריז"ל זיע"א על הר"ת של חודש אלול את הפסוק‪" :‬אנה לידו‬ ‫זיע"א ושאלתיו על העתיד ואמר לי מרן זצוק"ל את לשון הפסוק‪" :‬ובהר ציון תהיה פלטה והיה‬ ‫ושמתי לך"‪ ,‬והנה הפסוק הזה מגיע ללמד אותנו לנוס מהיצר הרע ולחזור בתשובה‪ ,‬ועוד‪ ,‬שהוא‬ ‫קודש"‪ ,‬ומדבריו הקדושים הבנתי שכאן בארץ ישראל לא ישלטו הזדים ותהיה פליטה! {אגב‪ ,‬זה‬ ‫כתוב לגבי ערי מקלט וידוע שלערי מקלט בורח מי שהרג את רעהו בשוגג‪ ,‬וזה רומז על זה שגם אדם‬ ‫היה לפלא בעיני תמיד כי בפסוק כתוב‪" :‬ציון" ובפשטות "ציון" זה ירושלים‪ ,‬והרב הבין שזה קאי על‬ ‫שעבר עבירות בשוגג יש לו לעשות תשובה בחודש זה – כ"כ הפוסקים שהביאו דבריו‪ ,‬ב‪ .‬עוד דרשו‬ ‫כל א"י והקים את ישיבתו בב"ב}‪ ,‬עד כאן המעשה הידוע‪ ,‬והרב זיכרמן שליט"א הוסיף עוד דבר‬ ‫דורשי רשומות בר"ת אלול את הפסוק‪" :‬איש לרעהו ומתנות לאביונים"‪ ,‬והעניין בזה הוא כי זה‬ ‫שאמר להם הרב בשם רבו מרן הח"ח זיע"א שביאר את הפסוק‪" :‬ובהר ציון תהיה פלטה" בתנאי‬ ‫רומז על ענייני‪" :‬צדקה"‪ ,‬ו"בין אדם לחברו"‪ ,‬ג‪ .‬עוד הביאו את הפסוק‪" :‬את לבבך ואת לבב" הרומז‬ ‫ש"והיה קודש" שיתנהגו כאן בא"י בקדושה ובטהרה! וזה תוספת חשובה מאוד!‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫על "תשובה"‪ ,‬ד‪ .‬עוד הביאו את הפסוק‪" :‬אני לדודי ודודי לי"‪ ,‬הרומז על "תפילה" שהיא "רינת‬ ‫כמו"כ היום כ' אלול חל היארצייט של מרן הגאון הצדיק ר' אליהו לופייאן זיע"א משגיח של‬ ‫דודים" (כלשונם)‪ ,‬וא"כ יש בג' אלו את מה שאנחנו אומרים בימי הדין‪" :‬ותשובה ותפילה וצדקה‬ ‫ישיבת "כפר חסידים" וישיבת "קמניץ" בירושלים‪ ,‬ומגדולי צדיקי הדורות (נפטר בשנת תש"ל –‬ ‫מעבירין את רוע הגזירה"‪ ,‬ה‪ .‬עוד כתב הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א ("ליקוטי מוהר"ן") לרמוז‬ ‫לפני ‪ 46‬שנה‪ ,‬ביארצייט הראשון של הרב מפוניבז' זצוק"ל)‪ ,‬רבינו היה גאון בתורה‪ ,‬קדוש וטהור‪,‬‬ ‫בחודש זה את הפסוק‪" :‬אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו וכו'‪ ,‬והרמז בזה שיש‬ ‫ובעל רוח הקודש כנודע‪ ,‬כבר בצעירותו זכה לגילוי אליהו הנביא ז"ל והמעשה נודע לאחר שרבינו‬ ‫לעשות תשובה מתוך שמחה וכדאיתא בגמרא יומא והעושה כן זה גם סגולה לזיווג‪ ,‬והעניין שזה רומז‬ ‫זיע"א ביקר בימי אברכותו אצל הרה"ק בעל "שפת אמת" מגור זיע"א שהיה מגדולי הגאונים‬ ‫על אלול הוא בגלל שמזלו הוא‪" :‬בתולה"‪( ,‬וכן רמזתי את זה בפסוק‪" :‬והוא אשה בבתוליה יקח"‪,‬‬ ‫והצדיקים ובעל רוח הקודש בעצמו‪ ,‬וביקש את ברכתו‪ ,‬ותיכף שנכנס וביקש ברכה אמר לו השפ"א‪:‬‬ ‫והבן)‪ .‬ו‪ .‬עוד הביאו בספרים בשם רבינו ר' חיים ויטאל זיע"א ואמר לי את זה לפני שנים רבות‬ ‫"יונגערמן! (אברך) שזכה לראות את אליהו הנביא ז"ל ולהתברך ממנו צריך את הברכה שלי"!‬ ‫מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א שכתוב בפרשת שלח‪" :‬ויתרו את הארץ"‪ ,‬וכתב‬ ‫ורבינו הגיב ואמר‪:‬‬ ‫התרגום‪" :‬ואלילו ית ארעא" (וכמו שאומר הבה"ח אליסף מרדכי שיחי')‪ ,‬והיינו מלשון חיפוש‬ ‫"אדרבה‪ ,‬כזה רבי שיודע שאני זכיתי לגילוי אליהו הנביא ז"ל ממנו אני מעוניין בברכה"!‪,..‬‬ ‫לחפש בתוכו האם יש בו חטא ולתקנו‪ ,‬ז‪ .‬עוד רמז הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א בזה את הפסוק‬ ‫ובזקנותו סיפר רבינו שהמעשה היה כנראה בצעירותו בהיותו בעיר קלם שם התחנך והיה זה בערב‬ ‫(חיי שרה)‪" :‬ואם לא תאבה האישה וכו' – אם נוציא את התיבה‪" :‬אם" יישאר אותיות‪" :‬אלול"‬ ‫שבת קודש אחת שאשתו חלתה מאוד ולא מצאו לה הרופאים מזור ורפואה והתייאשו ממנה‪ ,‬רבינו‬ ‫במילים‪" :‬ואם לא" והיינו שבזכות עבודת חודש זה ועשיית תשובה יזכה האדם לזיווגו‪ ,‬ויתקיים בו‪:‬‬ ‫יצא לחצר ביתו ולפתע הגיע אליו אדם שרבינו לא ראהו מעולם ואמר לו‪" :‬אברך! מדוע אתה כל כך‬ ‫"תאבה האישה"‪ ,‬והבן‪ ,‬ואמרתי עוד ש"אם" זה בגימ'‪ 41 :‬וזה רומז על עבודת חודש זה שהוא‬ ‫מדוכדך? קח עשב זה [והוא הראה לו על עשב בגינה] ותבשל אותו ותיתן לרעייתך לשתות ממנו ויוטב‬ ‫מר"ח ועד יוהכ"פ וכולל ערב ר"ח שעושים בו תשובה בכל חודש וזה‪ 41 :‬ימים! ח‪ .‬עוד למדתי עם‬ ‫לה"! ואח"כ נעלם האיש‪ ,‬ורבינו הבין שזה היה אליהו הנביא ז"ל‪ ,‬קדושתו עד זקנה ושיבה אין‬ ‫החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' את מה שהביאה הגמ' במסכת נדרים והביאו את זה‬ ‫לתאר וסיפר לי לפני שנים רבות הרה"ח ר' משה מיליקובסקי שליט"א [אחיו היחיד של כ"ק מרן‬ ‫הפוסקים שאדם שלא רוצה שיתקיימו נדריו של כל השנה יעמוד בערב ר"ה ויאמר התרת נדרים‪ ,‬וכן‬ ‫האדמו"ר מאמשינוב שליט"א] שבשנותיו האחרונות בעת שהיה גר כאן רבינו בבית וגן [ברח'‬ ‫אנחנו נוהגים‪ ,‬והביאו לזה הקדמונים (מובא בקישו"ע הל' ערב ר"ה) שיש לזה רמז בפסוק (ריש‬ ‫הפסגה ‪ 53‬היכן שנמצא היום הגשר הירוק‪ ,‬מתחת ביתו של מו"ר מרן הגר"ע אויערבאך שליט"א]‬ ‫פרשת מטות)‪" :‬לא יחל דברו ככל" ס"ת‪" :‬אלול" לרמוז על זה שעושים התרת נדרים בערב ר"ה‪,‬‬ ‫מנעו ממנו בני ביתו לטבול במקווה טהרה כיון שהיה להם חשש על בריאותו כיון שהיה אז כבן ‪90‬‬ ‫והקשתי‪ :‬צריך להבין מדוע זה ס"ת ולא ר"ת? ונראה שזה רומז נפלא‪ :‬שהרי את התרת הנדרים‬ ‫שנה‪ ,‬והוא היה בורח מהם באמצע הלילה והולך למקווה של אמשינוב וטובל‪ ,‬על אף שהיה קר‪ ,‬ואמר‬ ‫הזאת עושים אותה בערב ר"ה‪ ,‬והוא היום האחרון של השנה ושל חודש אלול‪ ,‬ונרמז שפיר בס"ת‬ ‫לי ר' משה שהוא זוכר אותו טובל וצועק‪" :‬קלט! קלט!" [קר! קר!]‪ ,‬אך הוא היה טובל במסירות נפש‬ ‫לומר שבסוף אלול יש לעשות התרת נדרים‪ ,‬ט‪ .‬אני יוסיף כאן עוד דבר של ס"ת שהתחדש לי‬ ‫ממש! כן סיפר לי שכנו מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א שהוא זוכר את ברכת המזון‬ ‫במוצ"ש עם ר' אהרן שיחי'‪ :‬אמרתי כבר פעם שהס"ת של הפסוק‪" :‬ועלו מושיעים בהר ציון"‬ ‫שלו לעת זקנה שהיה אומרה בקול גדול מילה במילה בכוונה עצומה! על גודל שמירת העיניים שלו‬ ‫ס"ת‪" :‬מירון" לרמוז שבזכות התנא הקדוש רשב"י זיע"א יצאו מן הגלות ותבוא הגאולה (ובבחינת‬ ‫מסופר [וסיפרתי את זה בשבוע שעבר בעיר מודיעין שנסענו שם לחתונה והיה לציבור ניסיון בזה]‬ ‫מה שמובא בזוה"ק על הזוה"ק‪" :‬בדין ספרא יפקון מן גלותא ברחמי")‪ ,‬וקשה‪ :‬מדוע זה נרמז בס"ת‬ ‫שרבינו בעת זקנותו עמד פעם בתחנת האוטובוס והנה הוא הרים לפתע את ראשו וראה אישה אחת‬ ‫ולא בר"ת? ומבואר כנ"ל‪ :‬כי זה יהיה באחרית הימים והיינו בזמן הגאולה‪ ,‬ולכן זה נרמז בסוף‬ ‫והוא הזדעזע ממש‪ ,‬ואמר לו המלווה‪" :‬הרי היא זקנה"? אמר לו רבינו זיע"א‪" :‬היא זקנה! אך היצר‬ ‫הפסוק‪ ,‬שנזכה לזה במהרה בימינו‪ ,‬אמן!‬ ‫הרע לא זקן"!‪ ,‬ידוע שבקלם היו נזהרים מאוד על כל הרמה של הראש והיה כל הרמת ראש וכל‬ ‫הבטה במחשבה והיו דורשים על הפסוק (וירא) שכתוב על העקדה [שכעת בר"ה נקרא את זה‬ ‫פ' כי תבוא ופ' ניצבים – "ארור" ו"ברוך"‪" - ,‬אתם נצבים"‬ ‫ג‪.‬‬ ‫להזכיר זכותה]‪" :‬וישא אברהם את עיניו וירא וכו' היינו שכל ראייה של האבות וכל הרמת ראש‬ ‫השבוע דיבר מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א בוועד השבועי על הפרשה הקודמת (כי תבוא)‬ ‫הייתה במחשבה!‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫[והוספנו לזה את הפרשה הבאה (נצבים)] ועל חודש אלול והשתלבו כולם זה בזה‪ :‬הוא הביא מעשה‬ ‫כמו"כ היום כ' אלול חל היארצייט של הגה"צ ר' משה אריה פריינד זצוק"ל גאב"ד העדה החרדית‬ ‫על ה"סבא מקלם" זיע"א שראה פעם בחלומו והנה רבינו יונה זיע"א מגיע למסור שיחה בישיבה‬ ‫(נפטר בשנת תשנ"ו – לפני ‪ 30‬שנה)‪ ,‬היה אדם גדול ופסקיו מובאים בספר "מאור השבת" להרב‬ ‫והוא ביקש לה יכנס לשיחה ולא נתנו לו רשות לזה‪ ,‬ובסוף הסכימו לו ואמרו לו שזה בזכות בנו ר'‬ ‫יאדלער שליט"א ועוד‪ ,‬כן היה אדם קדוש וטהור‪ ,‬לא השאיר אחריו זרע של קיימא‪ ,‬אך מוסדות‬ ‫נחום זאב זצוק"ל והוא שאל את בנו‪ :‬איזה מעשה מיוחד הוא עשה שהרשו לאביו להיכנס לשיחה של‬ ‫ודברים הרבה קמו לזכרו וכגון‪" :‬ישיבת הרמ"א" – "קריית הרמ"א בית שמש" ועוד‪ ,‬זכיתי‬ ‫רבינו יונה? והוא היפך במעשיו ונזכר שהוא קנה נעליים חדשות שהיו פעם מצרך מאוד יקר‪ ,‬והוא‬ ‫להשתתף בסעודת ההילולא שלו אתמול בבית המדרש הגדול סאטמר ברח' יואל בירושלים‬ ‫ראה עני אחד מסכן שהולך יחף בקור הגדול שיש בליטא וברוסיה‪ ,‬והוא נתן לו את נעליו ונשאר ללא‬ ‫בהשתתפות מאות והיה דגים ובשר וכל מטעמים והיה שם סיום ש"ס משניות ע"י הגאון ר' שלמה‬ ‫נעליו היקרות‪ ,‬והוא תלה בזה שבגלל זה נתנו לאביו להיכנס לשיחה של רבינו יונה בזכותו‪ ,‬והקשה‬ ‫יהודה הירש שליט"א חבר בד"ץ העדה החרדית‪ ,‬וסיום הש"ס ע"י הגאון ר' משה זאב זורגר‬ ‫הרב שליט"א‪ :‬זה מובן שאדם שעושה חסד כה גדול שגובל במסירות נפש עבור יהודי אחר שיש לו‬ ‫שליט"א מו"צ העדה החרדית‪ ,‬וכן היו שם אדמורי"ם ורבנים חשובים‪{ ,‬ואח"כ הלכתי ל"כותל‬ ‫זכות ג דולה‪ ,‬אמנם מה זה קשור לאביו שבגללו הוא זכה להיכנס? והוא ביאר עפ"י מה שקראנו‬ ‫המערבי" והיה שם הכנסת ס"ת וסיום ספר הזוהר ע"י האדמו"ר ר' יאשיהו פינטו שליט"א ובנו ר'‬ ‫בפרשה הקודמת (פ' כי תבוא) שכתוב בה הברכות והקללות‪ ,‬והוא ביאר מה זה‪" :‬ברוך" ומה זה‪:‬‬ ‫יואל שליט"א ועוד‪ ,‬וא"כ היה הרבה סיומים אתמול‪ ,‬וזה מקרב את הגאולה]‪ ,‬אני זוכר אותו היטב‬ ‫"ארור"? "ברוך" זה אחד שע"י מעשיו ופעולותיו הוא לברכה לאנשים אחרים הלומדים ממנו לעשות‬ ‫כשהיו באים בימי מועד להתברך ממנו והיה עומד במרפסת ביתו [הקיימת עד היום והיא בולטת‬ ‫מעשים טובים‪ ,‬וכן אדם שנותן לאנשים אחרים וכדו' שהוא "ברוך" היינו שהוא "לברכה" לעולם‬ ‫מאוד] ברח' עזרא פינת רח' יחזקאל והיה מברך את כולם במאור פנים‪ ,‬היה תמיד מאיר פנים אף‬ ‫ולכל הסובב‪ ,‬ו"ארור" הוא להיפך ר"ל אדם שמשפיע רע על סביבתו והוא לקללה על כל הסובב ר"ל‪,‬‬ ‫שבנים לא היו לו‪ ,‬נזכיר מה שדרש אתמול בסעודת ההילולא הגאון ר' אברהם כהנא שליט"א‬ ‫והנה‪ ,‬המעשה שעשה ר' נחום זאב היה לברכה והשפיע על סובביו וגם על אביו ובזכותו זכה גם אביו‬ ‫שהביא את הפסוק בקהלת ואמר שהביאור בזה לא שלא נשאר מהאדם כלום‪ ,‬אלא שמבניו או‬ ‫בזכות לשמוע את ר' יונה! והוא הביא עוד מה שכתב רבינו הרמב"ן זיע"א על הפסוק (שם)‪" :‬ארור‬ ‫תלמידיו רואים את הפעולות שלו! וכן רבינו שממשיכים את דרכו‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫אשר לא יקים א דברי התורה הזאת"‪ ,‬היינו כפשוטו מי שאינו מגביה את הס"ת ומראה אתו לכל‬ ‫כעת נעסוק בפלפול‪ ,‬אגדות‪ ,‬והלכות בעז"ה‪:‬‬ ‫העם בהגבהה‪ ,‬ולפי"ז‪" :‬יקים" זה כפשוטו היינו להקים את התורה מהבימה‪ ,‬עיי"ש שהוא מביא‬ ‫גמרא בבא מציעא – שוכר בהמה להר והוליכה בבקעה‪ ,‬שומר שלקח את הבהמה‬ ‫א‪.‬‬ ‫ממסכת סופרים את מה שהובא ג"כ בשו"ע (ריש הל' קה"ת) שיש למגביה של הס"ת להראות לעם‬ ‫לאגם ומתה‪ ,‬שומר שקיבל כסף ונתנו בצריף של ציידים‪ ,‬המכנה המשותף לכולם‬ ‫את הכתב ימין ושמאל‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ו"ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת" זה מי שמראה לעם את‬ ‫והביאור בזה‪.‬‬ ‫הכתב‪ ,‬ורואים מזה את היסוד הנ"ל ש"ברוך" זה מי שהוא ברכה לסובבים ומזכה אותם! ו"ארור"‬ ‫השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על הסוגיה שהתחלנו בה בשבוע‬ ‫ה וא להיפוך ר"ל‪ ,‬ואי"ז דווקא במעשים אלא אפילו אם רואים ממנו דוגמה הוא כבר בכלל‪" :‬ברוך"‬ ‫שעבר בפרק השוכר את האומנין (ע"ח‪ ).‬שעוסקת בעניין אדם ששכר בהמה מחברו על מנת לקחתה‬ ‫כי הוא לברכה לאחרים‪ ,‬וכן לא רק מי שמראה את הס"ת אלא גם מי שמראה לאחרים את התורה‬ ‫להר ולקחה לבקעה‪ ,‬וכן להיפוך‪ ,‬ומתה‪ ,‬שהוא יכול לטעון לו שהיא מתה מחמת ששינה ממה שהוא‬ ‫עצמה ודרכיה! ואתמול ישבתי בתפילת שחרית ליד ידידינו הבה"ח אליעזר מרטין שיחי' ובעת‬ ‫אמר מראש ולמשל‪ :‬בגלל שהוא לקח אותה להר היא מתה מחמת המאמץ הגדול בעלייה להר‪ ,‬או‬ ‫ההמתנה לחז רת הש"ץ הוא פתח חומש שהיה לידינו [שהרי בחזרת הש"ץ אין ללמוד כמבואר‬ ‫שכיון שהוא לקח אותה לבקעה שם אין כל כך אוויר היא מתה‪ ,‬וכדו'‪ ,‬ורש"י (שם בסוף העמוד)‬ ‫במ"ב סי' קכ"ד ס"ז‪ ,‬עיי"ש ומי שרוצה לנצל את הזמן יכול ללמוד בכל מיני זמנים קטנים שיש‬ ‫מאריך הרבה בטענות אלו‪ ,‬ויש להקשות‪ :‬הרי איתא בגמרא בבא קמא (מ"ו‪" :).‬זה כלל גדול בדין‬ ‫ביום וכגון לפני חזרת הש"ץ בעת שממתינים לש"ץ וכדו'] ונפתח לו בפירוש רבינו ה"אור החיים"‬ ‫המוציא מחברו עליו הראיה"‪ ,‬ומה הראיה שבגלל זה היא מתה? אולי היא מתה כדרכה? ובאמת‬ ‫הקדוש זיע"א בפרשה הבאה (נצבים) על הפסוק‪" :‬אתם נצבים היום כלכם" היינו שרמז רמז כאן‬ ‫הביא הרב שליט"א שכבר נחלקו בדבר מעין זה אביי ורבא בסוגי' בב"מ (ל"ו‪ ):‬שעוסקת באדם‬ ‫הכתוב למה שאמרו חז"ל‪" :‬כל ישראל ערבים זה לזה"‪ ,‬ועל זה רמז‪" :‬כלכם"‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ואמרתי שזה‬ ‫שלקח בהמה מחברו ולקחה לאגם ומתה‪ ,‬חד אמר שיכול לומר לו‪" :‬הבלא דאגמא קטלא" = היינו‬ ‫ממש קשור לעניין הנ"ל שהרי כל אחד ע"י מצוותיו הוא לברכה לכל הכלל‪ ,‬וע"י העבירות להיפוך‬ ‫שהיא מתה מחמת האוויר שבאגם‪ ,‬וחד אמר שיכול לומר לו זה שלקח את הפרה‪" :‬מלאך המוות מה‬ ‫ר"ל‪ ,‬ויש להוסיף לזה מה שאיתא בגמרא יומא שכשרואים אדם שלומד תורה ומשאו ומתנו בנחת‬ ‫לי הכא מה לי התם" = היינו אתה צריך להוכיח שהיא מתה מחמת הלקיחה לאגם ולא כדרכו של‬ ‫עם הבריות הבריות אומרות עליו‪" :‬כמה נאים דרכיו כמה מוקנים מעשיו" ונעשה קידוש ה'‪ ,‬ועליו‬ ‫עולם‪ ,‬ותוס' מביא את זה כאן בסוגי')‪ ,‬והרב שליט"א הביא עוד גמרא מעין זה בב"מ (מ"ב‪).‬‬ ‫נאמר‪" :‬ישראל אשר בך אתפאר"‪ ,‬ולהיפוך ר"ל נעשה חילול ה'‪ ,‬ה"י‪ ,‬והוא הביא ג"כ דברי זקנו מרן‬ ‫העוסקת בעניין אדם שקיבל כסף מחברו לשמירה והוא הניחו בצריף של ציידים הנקרא‪" :‬צריפא‬ ‫המשגיח הגה"צ ר' מאיר חדש זצוק"ל שאמר על הפסוק הכתוב לגבי אברהם אבינו ע"ה‪" :‬והיה‬ ‫דאורבני"‪ ,‬ובדעתו היה שזה מקום טוב לשמירה שהרי גנבים לא יחשבו שבכזה מקום פשוט ופתוח‬ ‫ברכה" – היינו אתה עצמך ע"י מעשיך תהיה ברכה לכל הסובב! והיינו בעצם המציאות שלו בעולם!‬ ‫אנשים יניחו ממון רב‪ ,‬אמנם‪ ,‬כלפי שריפה הרי שזה נקרא פשיעה שהרי צריף העשוי מעץ יכול‬ ‫וכן יש לאדם תמיד להביט האם הוא ל"ברכה" לסובבים או להיפוך ר"ל‪ ,‬וזה העבודה שלנו בחודש‬ ‫להישרף בקלות‪ ,‬וכאן נכנסת הסוגיה לנידון הידוע של‪" :‬תחילתו בפשיעה וסופו באונס" והיינו‬ ‫זה בפרט!‪.‬‬ ‫שהוא היה כבר פושע מעיקרא כיון שהוא לא חשש לשריפה‪ ,‬וממילא הוא יהיה חייב גם על האונס‬ ‫הל' תפילה – לעבור בצד המתפלל‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫שזה הגניבה שזה לא היה לו להעלות על דעתו‪[ ,‬ויש כאן בסוגי' (ע"ח‪ ).‬עוד דבר שיש ג' דברים ממה‬ ‫שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח שמחה משה יחיאל ראובן הלוי לנט שיחי'‪ :‬מובא בשו"ע ומ"ב‬ ‫היא מתה שלקחה להר‪ :‬א‪ .‬מחמת האוויר שהיא לא רגילה לו‪ ,‬ב‪ .‬מחמת "אבצנא" – היינו שהיא‬ ‫(סי' ק"ב) שאין לעבור לפני המתפלל והביאו הרבה אחרונים (הובא שם) שבצד המתפלל מותר‬ ‫קיבלה התקף לב מחמת העלייה להר הקשה‪ ,‬ג‪ .‬רבא אמר שיכול לטעון לו שבהר מצויים נחשים והם‬ ‫לעבור‪ ,‬והביא המ"ב בקצרה בשם הזוהר הקדוש שהחמיר שלא לעבור גם בצד המתפלל‪ ,‬והשאלה‬ ‫הרגו אותה‪( ,‬עי' בתוס' שם ורש"י לא ביאר‪ ,‬ומביאור התוס' משמע שהגי' היא‪" :‬רבא" ולא‪:‬‬ ‫היא‪ :‬מה פוסקים בזה להלכה? והנה‪ ,‬בפשטות זה מחלוקת הנגלה והנסתר שלפי הנגלה עיקר‬ ‫"רבה" כי זה מסתדר עם שיטתו בעוד מקומות‪ ,‬וכמו שהביא שם בהגהות בצד הגמ' בשם הרי"ף‪,‬‬ ‫הטעם הוא בגלל שברגע שהוא עובר לפני המתפלל הוא מבלבל את כוונתו‪ ,‬וכשהוא עובר בצד ממילא‬ ‫ואכמ"ל)‪ ,‬והרב שליט"א האריך בסוגי' אלו הרבה וביאר את כולם שיש לחקור מה הוא החיוב של‬ ‫אין הוא מבלבלו כל כך‪ ,‬אלא רק לפניו‪ ,‬ולפי הנסתר עיקר הטעם הוא משום השכינה והיא סובבת כל‬ ‫האדם הזה‪ :‬האם בגלל שהוא פשע הוא חייב‪ ,‬או שהוא חייב בגלל שהיא מתה‪ ,‬ובזה תלוי כל‬ ‫צידי המתפלל‪ ,‬וכל ד' אמות של תפילה הם בכלל זה‪ ,‬ולהלכה נראה שהמ"ב מתכוון לומר שמעיקר‬ ‫המחלוקות האלו‪ ,‬והיינו כאן בסוגי' העניין הוא שהוא יכול לטעון לו כל מיני טענות כיון שסברי'‬ ‫ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר‪ ,073-371-8679 :‬כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי ‪ -‬הקישו ‪ #‬ואח"כ ‪2‬‬ ‫ללכת לנהר שיש בו דגים‪ ,‬וכמה טעמים נאמרו לדבר (הובאו בספרים הנ"ל)‪ :‬א‪ .‬שזה מעורר אותנו‬ ‫הדין מותר לעבור בצד של המתפלל‪ ,‬ומי שמחמיר כזוהר הקדוש ובפרט שאין לו סיבה סתם לפסוע‬ ‫לתשובה לדעת שאנחנו כמו הדגים הנאחזים במצודה רע‪ ,‬וכמאמר הכתוב (קהלת)‪" :‬כדגים הנאחזים‬ ‫וכגון שאינו ממהר ואין המתפלל מאריך כל כך‪ ,‬יש בזה עניין‪ ,‬וזה תשובה לשאלת הבה"ח אליסף‬ ‫במצודה רעה"‪ ,‬ב‪ .‬כיון שהדג עינו פקוחה תמיד‪ ,‬ואנחנו רומזים שאנחנו רוצים שמירה כל השנה‪,‬‬ ‫מרדכי שיחי' ששואל‪ :‬מה הדין באופן שהמתפלל מאריך הרבה? מעיקר הדין מותר לפסוע לצדדים‪,‬‬ ‫בבחינת‪" :‬עינא פקיחא" = והיינו שיהיו עיני ה' עלינו לשומרנו‪ ,‬ומה ששואל הבה"ח אליסף מרדכי‬ ‫ואם יכול ימתין כזוהר הנ"ל‪.‬‬ ‫שיחי'‪ :‬מדוע מנערים את הבגדים? הטעם לזה לרמוז על זריקת החטאים‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב‬ ‫כשרות כללי‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫(מיכה)‪" :‬ותשליך במצולות ים כל חטאתם"‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי השבוע משדה התעופה בחו"ל ידידי הרב ישראל מאיר ארלנגר שיחי'‪ :‬החליפו לנו‬ ‫י"ג‪ .‬הל' חג הסוכות – מתי מברכים ברכת‪" :‬לישב בסוכה"? שכח לברך ברכת "לישב‬ ‫את האוכל של המהדרין של הטיסה ברגע האחרון מההכשר של "העדה החרדית" להכשר של הרב‬ ‫בסוכה" וסיים לאכול? מה הדין באדם שהלך לסוכת חברו? ועוד‪.‬‬ ‫נחשוני שליט"א מהדרין‪ ,‬והשאלה היא‪ :‬האם אפשר לסמוך על זה שזה מהדרין? והשבתי‪ :‬וודאי‬ ‫עוד מעט חג הסוכות ונאמר כמה הלכות מעניינו תוך הל' יום לחג‪ :‬ידועה ההלכה שכתבו השו"ע‬ ‫שיש אנשים שאוכלים רק מכשרות "העדה החרדית" והם סומכים רק על זה וממילא אם אין עדה‬ ‫והרמ"א שיש לברך ברכת ‪,‬לישב בסוכה" רק בשעה שאוכלים ושותים בסוכה לאפוקי השינה שאין‬ ‫חרדית זה בעיה‪ ,‬אמנם מי שאוכל עוד הכשרים אז כפי הידוע לי הרי שהרב נחשוני שליט"א אני מכיר‬ ‫מברכים עליה ברכה זו‪ ,‬וכן הלכה [ומוסיף הבה"ח עקיבא רוזן שיחי'‪ :‬לפי רבינו הגר"א זיע"א‬ ‫אותו והוא ירא שמים גדול ומדקדק במהדרין קלה כבחמורה וכבר פקיע שמיה‪ ,‬וודאי שראוי הוא‬ ‫("מעשה רב") מברכים ברה זו בכל פעם שנכנסים לסוכה‪ ,‬וזה נכון! אך זה למי שנוהג כמותו תמיד‪,‬‬ ‫לסמוך עליו‪.‬‬ ‫ובלאו הכי יעשה כשו"ע והרמ"א הנ"ל] ויש לציין (וכמו שאומר הבה"ח עקיבא רוזן שיחי') מה‬ ‫ו‪ .‬הל' תפילה – ברכות השחר באדם שהיה ער בלילה‪.‬‬ ‫שהביא המ"ב על דבריהם שאדם שחוזר בלילה לביתו ורוצה לברך ברכת "לישב בסוכה" הרי שיש לו‬ ‫עוד שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח מוטי קוריץ שיחי'‪ :‬אדם שהיה ער בלילה האם הוא מברך‬ ‫לאכול כביצה פת‪ ,‬או מזונות‪ ,‬ואז שפיר יכול לברך ברכה זו לכתחילה ויפטור בכך גם את השינה‪ ,‬וכן‬ ‫ברכות השחר? ואיזה ברכות הוא מברך? והשבתיו‪ :‬מבואר במ"ב (סי' ב') בשם הח"א שאדם שהיה‬ ‫נוהג אמו"ר שליט"א שנים רבות‪ ,‬ויש לציין עוד הלכה שיש עוד אופן לברך ברכה זו שנית‪ ,‬והיא‪:‬‬ ‫ער בלילה לפני התפילה יתפנה וייטול ידיו ויברך ברכות‪" :‬על נטילת ידיים" ו"אשר יצר"‪ ,‬שהרי הוא‬ ‫אדם שאכל בביתו ואחרי הסעודה הלך לבקר את חברו‪ ,‬ובסוכת חברו הביאו לו מאכלים של פת או‬ ‫נטל ידיו ונפנה‪ ,‬וכן כתב הרמ"א (סי' מ"ח) שברכות‪" :‬אשר נתן לשכוי וכו' מברכים גם אם לא שמעו‬ ‫מזונות‪ ,‬באופן שהוא אוכל כביצה פת או מזונות יש לו לברך ברכת‪" :‬לישב בסוכה" שנית‪ ,‬אף שבירך‬ ‫קול תרנגול וכדו' שהרי מברכים על דרכו של עולם‪ ,‬וממילא יכול לברך אותם בכל גווני וכמו שמברך‬ ‫לפני כן‪ ,‬שהרי זה סוכה אחרת ושינוי מקום והיסח הדעת‪( ,‬וכן כשחוזר לביותו אח"כ ושוב רוצה‬ ‫כשלא שמע תרנגול וכדו'‪ ,‬וכן ברכת התורה הביא המ"ב (שם) בשם רעק"א שאם ישן ביום הקודם‬ ‫לאכול יש לו שוב לברך והטעם כנ"ל)‪ ,‬ויש בזה הלכה מעניינת שיכולה להיות ג"כ כחידה‪ :‬איך יתכן‬ ‫אחרי ברכת התורה הרי שהוא יכול לברך כעת ברכת התורה‪ ,‬ממה נפשך‪ :‬אם מברכים על יום חדש‬ ‫שאדם יברך ברהה זו לכו"ע כשאינו אוכל‪ ,‬שותה או ישן לכו"ע? התשובה היא‪ :‬כתבו הפוסקים‬ ‫הרי שהגיע יום חדש‪ ,‬ואם מברכים על הפסק שינה הרי שהיה הפסק של שינה בין הברכה הקודמת‬ ‫(הובא במ"ב ובקישו"ע) שאדם שכבר אכל ושכח לברך ברכת‪" :‬לישב בסוכה" ויושב עדיין בסעודה‬ ‫לברכה של עכשיו‪ ,‬וכתב המ"ב (שם) בשם א"ר שאדם שהיה ער בלילה יש ספק אם יברך ברכות‬ ‫אף שסיים אכילתו יש לו לברך ברכת‪" :‬לישב בסוכה" מיד‪ ,‬והטעם לזה‪ :‬כי הברכה מגיע מחמת‬ ‫"אלוקי נשמה" ו"המעביר שינה"‪ ,‬ולכן נקטי' שאת שני ברכות אלו אינו מברך או שישמע אותם‬ ‫הסעודה‪ ,‬והבאתי לעניין זה הלכה דומה שמובאת במ"ב (הל' ברכות)‪ :‬ידוע מה שאיתא בגמרא‬ ‫מאחר‪ ,‬והלכות אלו הם לפי בני אשכנז‪ ,‬וכמו שאומר הבה"ח אליסף מרדכי שיחי'‪ :‬ברכות "על‬ ‫ברכות שאדם שלא מברך לפני האכילה כאילו גנב לאביו ולאמו ויש בזה סוד גדול‪ ,‬והוא נהנה‬ ‫נטילת ידיים" ו"אשר יצר" בני ספרד לא מברכים כשערים בלילה‪ ,‬ובאמת זה נכון כי הם נוהגים לפי‬ ‫מהעולם בלא ברכה‪ ,‬וזה עוון חמור‪ ,‬והנה‪ ,‬אם אדם לא בירך על כוס קפה ונזכר אחרי חצי הכוס יש‬ ‫מרן בשו"ע והוא לא הז כיר חידוש זה של הח"א שהיה אחריו‪ ,‬אמנם לגבי ברכות "אשר נתן" וכו' אף‬ ‫לו לברך מיד שנזכר‪ ,‬והוא פוטר בזה גם את מה שהוא שתה (או אכל) לפני כן‪ ,‬וביטל את העבירה‬ ‫שבשו"ע (שם) מבואר שאם לא שמע קול תרנגול וכדו' לא יברך עכ"פ מנהג בני ספרד כן לברך‪,‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬ונראה הטעם לזה‪ :‬כי בכך הוא מגלה למפרע שמה שהוא לא בירך אי"ז מחמת שהוא כופר‬ ‫והטעם כתב מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שזה עפ"י קבלת האריז"ל זיע"א‪.‬‬ ‫בטובתו של הקב"ה אלא מחמת השכחה‪ ,‬וכשבירך תיקן מעשיו‪ ,‬וה"ה כאן (אם כי זה לא דומה‬ ‫ז‪ .‬הל' ברכות – בירך "המוציא" וכדו' והפסיק בדיבור האם השומעים צריכים לברך שנית?‬ ‫לגמרי שהרי כאן הוא כבר גמר לגמרי‪ ,‬אך אי"ז קשה שהרי הוא ממשיך עדיין לשבת בסוכה‪ ,‬וממילא‬ ‫עוד שאל אותי השבוע ידידי הרב חגי פליישמן שיחי'‪ :‬אדם שבירך להוציא אחרים ידי חובתם‬ ‫אתי הברכה שפיר‪ ,‬והבן)‪.‬‬ ‫וכגון‪ :‬שבירך ברכת "המוציא‪ ,‬כנהוג בשבת להוציא את שאר בני הבית‪ ,‬והפסיק בדיבור שאינו לצורך‬ ‫י"ד‪ .‬הל' ברכות – בירך על העץ אדמה ולהיפוך‪ ,‬בירך מזונות על שאר מאכלים‪ ,‬אכל פיצה‬ ‫הסעודה האם יש לשומעים ג"כ לחזור ולברך? [או שהוא יברך עוד פעם ויוציא אותם] והשבתיו‪:‬‬ ‫ובאמצע רוצה לקבוע עליה סעודה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫פשטות הפוסקים והמ"ב היא שהיות ואדם דיבר אחרי הברכה הרי שהלכה הברכה לגמרי וממילא‬ ‫וכיוון שמדברים על הל' ברכות אני יוסיף עוד הלכה בהל' אלו שהתחדשה עכשיו תוך כדי השיעור‪:‬‬ ‫וודאי שמי שבירך יש לו לחזור ולברך שנית בהפסיק שלא לצורך הסעודה‪ ,‬וממילא היות והשומעים‬ ‫יש כאן שקדים ושואל הבה"ח אליהו ברוך פפר שיחי'‪ :‬אדם שבירך על השקדים "אדמה" ולא‪:‬‬ ‫יצאו גם הם ממנו מדין‪" :‬שומע כעונה" וממילא כיון שברכתו הייתה שלא כהוגן אזלא ליה הברכה‬ ‫"העץ" האם צריך לשוב ולברך? התשובה היא‪ :‬איתא במשנה (ברכות) וכן הלכה שאי"צ לחזור‬ ‫והם ג"כ צריכים לברך שהרי כל יציאתם י"ח הייתה ממנו‪ ,‬ואמנם הוא הביא שהגרמ"מ קראפ‬ ‫ולברך‪ ,‬שהרי הפירות יוצאים מן האדמה‪ ,‬ולכן ברכת "אדמה" פוטרת את "העץ" בדיעבד‪ ,‬אמנם‬ ‫שליט"א הביא שיש לסמוך על כמה פוסקים שלא הוזכרו במ"ב ולא לברך‪ ,‬אך נראה שהעיקר‬ ‫להיפוך כשבירך על "אדמה" – "העץ" לא יצא י"ח ויש לו לחזור ולברך‪ ,‬שהרי אין האדמה יוצאת מן‬ ‫כהמ"ב‪ ,‬וגם מסברא נראה כן וכנ"ל‪ ,‬וממילא אין כאן ספק שעליו נאמר‪" :‬ספק ברכות להקל" שהרי‬ ‫העץ‪ ,‬והבן‪[ ,‬וכמו שהוסיף הבה"ח שמואל דוד זהבי שיחי']‪ ,‬ומה ששואל הבה"ח מרדכי לוי שיחי'‪:‬‬ ‫הלכה הברכה בוודאות ע"י ההפסק‪.‬‬ ‫מה הדין אדם שבירך מזונות על שאר מאכלים? התשובה היא‪ :‬מבואר בפוסקים שעל כל מאכל הוא‬ ‫ח‪ .‬הל' שבת – כביסה שהייתה רטובה בבין השמשות האם מותרת בלבישה בשבת?‬ ‫יוצא בברכת "מזונות" י"ח‪ ,‬חוץ ממים ומלח‪ ,‬כיון שאינם מזינים‪ ,‬ומבואר במשנה (נדרים פ' הנודר‬ ‫עוד שאלו אותי בליל ש"ק הקודמת בבית כ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א כאן בבית וגן‪ :‬כביסה‬ ‫מן המזון) שמי שנודר הנאה ממזון אסור לו לאכול כלום עד שיתיר את נדרו חוץ ממים ומלח שאינם‬ ‫שהייתה רטובה בבין השמשות שכתב המ"ב (סי' ש"א וש"ח) שהיא אסורה בטלטול כיון שגזרו‬ ‫בכלל מזון‪ ,‬וכן הדין לגבי צירוף לזימון‪ ,‬ועוד‪ ,‬ואכמ"ל‪ ,‬ומה ששואל הבה"ח אליסף מרדכי שיחי'‪:‬‬ ‫חכמים לטלטל בגד רטוב בשבת שמאר יסחוט אותו ומדובר על בגד שהוא‪" :‬טופח על מנת להטפיח"‬ ‫מה הדין אדם שהתחיל לאכול פיצה (וכדו') ובירך מזונות‪ ,‬וכעת הוא רוצה לאכול הרבה ולקבוע עליה‬ ‫והיינו שהוא רטוב כ"כ עד שכשנוגעים בו האצבע מתרטבת עד שהיא יכולה להרטיב בגד אחר שנוגע‬ ‫סעודה‪ ,‬האם יש לו לברך ברכת‪" :‬המוציא"? התשובה היא‪ :‬כתבו הפוסקים שאם נשאר לו עדיין‬ ‫בו עם רטיבות זו‪ ,‬וממילא גם אם הבגד היה רטוב בבין השמשות הרי שהוא אסור בטלטול משום‬ ‫במה שלא אכל שיעור קביעות סעודה‪ ,‬הרי שיש לו ליטול ידיו ולברך‪" :‬על נטילת ידיים" ו"המוציא"‪,‬‬ ‫גזרה זו‪ ,‬והשלה היא‪ :‬האם באמת אין אפשרות לטלטל בגד זה בשבת? והשבתי‪ :‬מבואר בספר‬ ‫אמנם כשלא נשאר לו שיעור קביעות סעודה יש לו להמשיך הלאה לאכול ולברך על כל האכילה ברכת‬ ‫"שמירת שבת כהלכתה" בשם מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל (מובא בהערה שם) שמותר לטלטל‬ ‫המזון‪.‬‬ ‫בגד שהיה ידוע בבין השמשות שהוא יתייבש בשבת‪ ,‬וכגון שמאוד חם‪ ,‬או שהוא היה ליד ההסקה‬ ‫ט"ו‪ .‬הל' קידוש לבנה – באמצע מעריב‪ ,‬מגילה‪ ,‬סומא בברכה זו (ובברכות‪" :‬יוצר אור"‪,‬‬ ‫וכדו'‪ ,‬והטעם כי במוקצה כזה בעינן תרתי (כמבואר בשו"ע ריש סי' ש"י) "דחינהו בידים" ו"לא‬ ‫"מאורי האש")‪.‬‬ ‫חזו"‪ ,‬והיינו שהדבר לא יהיה ראוי לשימוש בשבת וכמו הדוגמה שמובאת שם בשו"ע על תמרים‬ ‫עוד למדתי השבוע עם ידידי החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' הל' קידוש לבנה ונאמר מזה‬ ‫שהוא הניח אותם על הגג לייבוש והדרך שלהם היא שהם מסריחים לפני שהם מתייבשים ואינם‬ ‫כמה דברים‪ :‬אם לא עשו הציבור ברכת הלבנה ובאמצע קריאת המגילה שיוצאת תמיד באמצע‬ ‫ראויים לאכילה‪ ,‬וממילא הוא גם "דחינהו בידים" והיינו שהוא דחה אותם מלהשתמש בהם בשבת‬ ‫החודש ראו את הלבנה‪ ,‬כתב בת שובת "נודע ביהודה" (הובא בקישו"ע ועוד) שאם כל הציבור לא‬ ‫זו‪ ,‬וגם "לא חזו" שהרי הם מסריחים‪ ,‬אמנם כאן הוא ג"כ ידע בבין השמשות שזה יהיה יבש בשבת‪,‬‬ ‫אמרו וחושיים שמא יפסידו אותה הרי שיש להם לצאת ולקדש את הלבנה אף באמצע הקריאה של‬ ‫וגם הבגד נשאר אותו בגד והוא ראוי לשימוש אלא שהוא רטוב‪ ,‬וממילא זה שונה לגמרי מהתאנים‬ ‫המגילה‪ ,‬ואח"כ יחזרו וימשיכו‪ ,‬כי בלאו הכי הם יפסידו המצווה לגמרי באותו חודש‪ ,‬אמנם יחיד‬ ‫הנ"ל‪ ,‬ושרי באופנים הנ"ל לטלטלו בשבת‪ ,‬ועיי"ש עוד טעמים לזה ואכמ"ל‪( ,‬ומה ששאלו עוד‪ :‬האם‬ ‫שלא בירך לא יצא ואם יפסיד יפסיד‪ ,‬וכן יש שם הלכה כללית שבאופן כללי יש לקדש את הלבנה‬ ‫מותר להוסיף מים רותחים לתבשיל רותח על האש שהולך להישרף? התשובה היא‪ :‬לפי הרמ"א‬ ‫לפני קריאת המגילה‪ ,‬ונראה הטעם לזה כי אמרי'‪" :‬תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם" שהרי ברכת‬ ‫מות ר כיון ששניהם רותחים ואין שייך בזה איסור בישול בשבת‪ ,‬וטוב שיאחז הסיר בידו – עי' מ"ב)‬ ‫הלבנה היא פעם בחודש ומגילה היא פעם בשנה‪ ,‬ומהאי טעמא גופא כתבו הפוסקים שמעריב קודם‬ ‫ולפי השו"ע אין לעשות כן)‪.‬‬ ‫לקידוש לבנה לפי שהוא תדיר טפי‪ ,‬שהיא פעם בחודש‪ ,‬אמנם כתבו הפוסקים שאם ראו את הלבנה‬ ‫ט‪ .‬הל' כשרות – בליעה בדבר קיים הנותן טעם לפגם‪.‬‬ ‫באמצע תפילת מעריב וזה הלילה האחרון וחוששים שיפסידו המצווה יש להם לצאת בין הפרקים‬ ‫עוד שאל השבוע הרב פרנ קל שיחי' {דרך ידידינו היקר מזכה הרבים ר' אלנתן אלוני שיחי'‬ ‫ולקדשה ולחזור ולהמשיך להתפלל‪ ,‬וכגון‪ :‬בין "גאל ישראל" ל"השכיבנו" וכדו'‪ ,‬עוד כתבו הפוסקים‬ ‫במכתב}‪ :‬היה שמן או יין של דמאי (ספק מעושר) ועבר עליהם ‪ 24‬שעות והכניסו לתוכם דבר היתר‬ ‫שסומא יברך ברכה זו‪( ,‬ובמ"ב הביא (סי' תכ"ו) בשם כמה אחרונים שאם יש אחר שיוציא אותו‬ ‫האם אמרי' בזה‪" :‬נותן טעם לפגם" או שכיון שזה קיים לא אמרי'? והשבתי‪ :‬עניין זה של "נותן‬ ‫עדיף שישמע ממנו‪ ,‬אך דעת רוב הפוסקים שמברך‪ ,‬וכן כשאין לו אחר יברך לכו"ע‪ ,‬וכן בהבדלה‪,‬‬ ‫טעם לפגם" מצאנו בפוסקים לגבי בשר שהתבשל בסיר חלבי וכדו' להיפוך‪ ,‬שברגע שעבר ‪ 24‬שעות‬ ‫והטעם לזה נראה עפ"י הגמרא מגילה (כ"ד‪ ):‬שר' יוסי אמר שהוא כל ימיו היה מצטער על המקרא‬ ‫מעת הבישול הקודם הרי שאמרי' בזה‪" :‬נותן טעם לפגם" והמאכל מותר‪ ,‬אמנם כשקיים הדבר‬ ‫שכתוב‪" :‬והית ממשש באפילה כאשר ימשש העיור בצהרים" וכי מה אכפת לו לעיור בין לילה‬ ‫בעולם וכגון במקרה הנ"ל שיש ממשות שמן או יין פשיטא שלא אמרי' בזה‪" :‬נותן טעם לפגם"‪ ,‬אלא‬ ‫לצהרים? עד שהוא ראה עיור אחד ואבוקה בידו ושאלו‪" :‬אבוקה זו מדוע"? והשיבו‪" :‬שכל עוד הוא‬ ‫אמרי' בזה‪" :‬ביטול בשישים" וכדין תבשיל קיים שאף שעבר עליו ‪ 24‬שעות הרי שהוא נשאר בשרי‪,‬‬ ‫הולך עם אבוקה רואים אותו אנשים ומצילים אותו מפני הבורות‪ ,‬וכדו'‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ומהאי טעמא הוא‬ ‫וכן להיפוך‪ ,‬וממילא כל מה שמועיל עניין‪" :‬נותן טעם לפגם" זה בכלי וכדו' שכבר אין בתוכן את‬ ‫מברך "יוצר אור" – לרבנן (שם במשנה ע"א) דלא כר' יהודה‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וגם בר' יהודה יש דקדוק‬ ‫האוכל ורק נשאר הבליעה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫נפלא שלשונו הוא (שם במשנה)‪" :‬כל שלא ראה מאורות מימיו אינו מברך" ומשמע שאם ראה פעם‬ ‫י‪ .‬הל' תפילה – לא כיוון בברכה ראשונה של שמונה עשרה‪.‬‬ ‫מברך כי הוא נהנה מהיצירה של השמש‪.‬‬ ‫עוד שאל ידידינו הרב יהודה ביל שיחי' מניו יורק ארה"ב {דרך ידידנו הנ"ל שיחי' במכתב}‪ :‬ידועה‬ ‫ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט‪ ,‬שנה טובה!‬ ‫ההלכה בשו"ע (סי' ק"א ס"א) שיש לכוון בברכה ראשונה של שמונה עשרה וזה מעכב‪ ,‬וכתב הרמ"א‬ ‫"כתיבה וחתימה טובה"‪ ,‬אמן!‬ ‫(שם)‪" :‬והאידנא אין חוזרין על חסרון כוונה שאף כשיחזור לא יכוון" (טור)‪ ,‬והשאלה היא‪ :‬אם יש‬ ‫הגאון ר' יצחק זר שליט"א אב"ד ירושלים ברכני ביום ה' כ"א אלול תשפ"ו במאור פנים‪.‬‬ ‫לו אפשרות לחזור ולתקן (והוא מנ במכתבו כמה אפשרויות) האם יש לו לעשות כן? והשבתי‪ :‬היות‬ ‫כ"ק האדמורי"ם מסערט ויז'ניץ חיפה‪ ,‬קאסוב ויז'ניץ בית שמש‪ ,‬קרעטשניף ירושלים שליט"א‬ ‫וכתבו הפוסקים שאין לחזור כי לא יכוונו‪ ,‬זה טעם לתקנה למה לא חוזרים‪ ,‬אך הלכה למעשה היא‬ ‫ברכוני אור ליום ו' כ"ב אלול תשפ"ו כאן בירושלים בחמימות רבה ובלחיצת יד ומאור פנים בברכת‬ ‫שלא חוזרים! וממילא‪ ,‬אין לחזור בכל גווני ויעשה תשובה ויכוון בתפילה הבאה‪.‬‬ ‫השנים‪.‬‬ ‫י"א‪ .‬מוכר ספרים שטעה‪.‬‬ ‫מו" ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א ברכני אור ליום ו' כ"ב אלול תשפ"ו במאור פנים‬ ‫עוד שאל ידידינו הגאון ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א במח"ס "גם אני אודך" ועוד [דרך‬ ‫בברכת השנים‪ ,‬ונהנה מאוד משיעור זה ומעניין ברכת‪" :‬לישב בסוכה" כשאכל כבר‪ ,‬ושאל אותי‬ ‫ידידנו הנ"ל במכתב] וקבלתי את השאלה סמוך ל"כותל המערבי"‪ :‬היה מעשה במוכר ספרים‬ ‫קושיה חזקה‪ :‬כתבו הפוסקים שאדם שלא אמר "יעלא ויבא" בר"ה אינו חוזר כיון שי"א שמותר‬ ‫שהביאו לו ספרים למכור‪ ,‬והספרים היו שני חלקים ואמרו לו שימכור אותם ב‪ ₪ 50 -‬ויעלה את‬ ‫לצום בר"ה ו ממילא אין חיוב סעודה עכ"פ בפת‪ ,‬וקשה‪ :‬הרי בלילה של ר"ה לא צמים וא"כ מדוע‬ ‫המחיר בעוד ‪ ₪ 7‬שאת זה הוא מרוויח מכל ספר שימכור‪ ,‬והוא חשב שמוכרים את שני החלקים ב‪-‬‬ ‫אינו חוזר בלילה? ומה שאמרי'‪" :‬אין מקדשין את החודש בלילה" קאי על "יעלא ויבוא‪ ,‬שבתפילה‬ ‫‪ ₪ 50‬ואח"כ אמר לו הסוכן שכל חלק עולה ‪ ,₪ 50‬האם הוא חייב לשלם את הנזק? והשבתי‪:‬‬ ‫וכמו שהביא המ"ב בשם ר' אבלי פאסווילער זצוק"ל לגבי שכח "המלך הקדוש" שבלילה אינו חוזר‪,‬‬ ‫בעיקרון אינני דן בדיני ממונות‪ ,‬וגם צריך לשמוע את שני הצדדים‪ ,‬אבל על פניו נראה שהיות והיה לו‬ ‫וצ"ע‪.‬‬ ‫לברר ולא בירר הרי שזה קרוב לפשיעה שהרי יש לו כאן ספק האם כל חלק עולה ‪ ₪ 50‬או שני‬ ‫הוספות ל גיליון הקודם ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי ביום א' כ"ד אלול‬ ‫החלקים? ומדוע הוא לא הרים טלפון לברר את העניין כהרף עין‪ ,‬ולכן לענ"ד יש לו לשלם את הנזק‪,‬‬ ‫תשפ"ו‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫או לקזז את הרווח שלו עכ"פ כפיצוי‪ ,‬וישאלו לדיין מומחה‪.‬‬ ‫י"ב‪ .‬הל' ראש השנה – ענית‪" :‬ברוך הוא וברוך שמו" בברכת התקיעות‪" ,‬תשליך" וטעמיו‪.‬‬ ‫א‪ .‬בעניין "קנאת סופרים‪ - ,‬הכול נכון! אך מה שהצדיק אינו מקנא כי הוא יודע שמה שמגיע לו‬ ‫עוד מעט ראש השנה ונאמר כמה הלכות הקשורות ליום קדוש זה‪ :‬יש להדגיש שגם מי שעונה כל‬ ‫הוא יקבל מה' יתברך‪ ,‬זה עיקר הנקודה‪.‬‬ ‫השנה‪ " :‬ברוך הוא וברוך שמו" על ברכות שהוא שומע וכגון שחברו מברך ברכת‪" :‬שהכל" וכדו'‪ ,‬הרי‬ ‫ב‪ .‬בעניין יאוש – יש להוסיף מה שאמרו צדיקים‪" :‬יאוש שלא מדעת" והיינו שמי שמתייאש זה‬ ‫שאין לו לענות על ברכת תקיעת שופר וכדו' – וכמו שכתבו הפוסקים והטעם לזה‪ :‬כי כל מה שעונים‪:‬‬ ‫שלא מדעת לפי שאין לאדם להתייאש מעצמו אף פעם‪.‬‬ ‫"ברוך הוא וברוך שמו" זה על ברכה שאינו יוצא בה י"ח‪ ,‬וכגון‪ :‬חזרת הש"ץ‪ ,‬שהוא כבר התפלל‬ ‫ג‪ .‬בעניין הס"ת והפעמונים – יש לציין גם לדברי המ"ב (סי' של"ט ס"ג) שהתירו עניינים של‬ ‫בעצמו בלחש‪ ,‬אמנם בברכה שהוא יוצא בה י"ח הוי הפסק בברכה שהרי הוא צריך להיות‪" :‬שומע‬ ‫השמעת קול שהם ג"כ משום שבות‪ ,‬לדבר מצווה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫כעונה" ולכן לא יענה שהרי הוא מכוון לצאת בברכת תקיעת שופר‪ ,‬וכן כל כיוצ"ב‪ ,‬וזה הכלל בעניין‬ ‫ד‪ .‬בעניין שינה בסוכה כשמתבייש – אני הייתי אומר שישן ויכבדוהו‪ ,‬וזה אינו נקרא צער‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬עוד כתבו הפוסקים שנהגו לעשות תשליך‪ ,‬והיינו שהולכים אל הנהר ואומרים שם "תשליך"‬ ‫הגאון ר' יהושע איכנשטיין שליט"א ר"י "יד אהרן" ברכני אור ליום ד' כ"ז אלול בלחיצת יד‬ ‫בנוסח הידוע‪ ,‬וכתבו הפוסקים שבשנה שחל יום א' של ר"ה בשבת וכמו השנה תשפ"ז‪ ,‬הרי שאומרים‬ ‫ובמאור פנים‪.‬‬ ‫"תשליך" ביום השני של ר"ה ולא ביום הראשון‪ ,‬והטעם לזה כתבו הפוסקים כיון שהיה מנהגם‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪ ,‬אמו‬ ‫לצאת מחוץ לעיר לומר את ה"תשליך" ואין הקהל יודעים את זה בעל פה ולוקחים את הסידורים‬ ‫רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬משה (מוי'ס)‪ ,‬יצחק בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה ואסתר‬ ‫ויבואו לאיסור הוצאה וטלטול‪ ,‬לעומת יו"ט שמותרת מלאכת הוצאה‪ ,‬ומוסיף הבה"ח אליסף מרדכי‬ ‫בנות רג'ינה ע"ה‪ ,‬ואחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫שיחי'‪ :‬מנהג בני ספרד שגם כשחל בשבת עושים "תשליך" ביום הראשון‪ ,‬עוד מוסיף הבה"ח עקיבא‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אביו ר' יחיאל מיכל ב"ר מרדכי‬ ‫רוזן שיחי'‪ :‬ראיתי עוד טעם לזה כיון שאומרים בה תחינות ואין אומרים בשבת תחינות ובקשות‪,‬‬ ‫שרגא זצ"ל‪ ,‬נלב"ע ט' אלול‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ובטעם הדבר למה הולכים למקום מים דווקא כתבו הפוסקים כמה טעמים לזה (הובא במ"ב‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר החפץ בעילום שמו להצלחתו‪.‬‬ ‫ובקישו"ע ועוד)‪ :‬א‪ .‬להזכיר עניין העקידה שאמרו חז"ל על אברהם אבינו ע"ה שהיה הולך לעקוד‬ ‫לעי"נ הגאון ר' מאיר פדידה זצוק"ל‪ ,‬ר"כ "אור גאון" ב"ב‪ ,‬נלב"ע כ"א אלול תשפ"ו‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫את יצחק והשטן התחפש לנהר ולא נתן לו לעבור‪ ,‬ואמר הפסוק‪" :‬הושיעני אלהים כי באו מים עד‬ ‫לעי"נ הגה"צ אב"ד זלישעז זצוק"ל מזקני הרבנים בארה"ב‪ ,‬נלב"ע ש"ק כ"ג אלול תשפ"ו‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫נפש" = והיינו שהלך במסירות נפש כשמים עד נפש היינו הצוואר‪ ,‬ב‪ .‬כיון שביום ר"ה אנחנו‬ ‫לעי"נ הגה"צ ר' חיים יוסף גוטליב זצוק"ל מארה"ב נלב"ע ש"ק כ"ג אלול תשפ"ו‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ממליכים את הקב"ה והמנהג היה שממליכים את המלכים על הנהר‪ ,‬וכן כתבו הפוסקים שנהגו‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬