gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רחשי לב · Rachashei Leiv — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: רחשי לב · Rachashei Leiv

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

רחשי לב · Rachashei Leiv — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ראש השנה‬ ‫ה'תשפ"ז‬ ‫שנה ט"ו גליון א'‬ ‫סו"ז קר"ש‬ ‫הדלקה"נ‬ ‫הדלקת‬ ‫לשב"ק‬ ‫יום ב'‬ ‫הנרות‬ ‫‪9:02/9:43‬‬ ‫‪8:23‬‬ ‫‪6:53‬‬ ‫לעיקוואוד‬ ‫‪9:01/9:42‬‬ ‫‪8:22‬‬ ‫‪6:53‬‬ ‫ברוקלין‬ ‫‪8:51/9:28‬‬ ‫‪8:06‬‬ ‫‪6:14‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪8:52/9:29‬‬ ‫‪8:03‬‬ ‫‪6:30‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪8:52/9:29‬‬ ‫‪8:04‬‬ ‫‪6:23‬‬ ‫אלעד‬ ‫‪8:52/9:29‬‬ ‫‪8:05‬‬ ‫‪6:13‬‬ ‫בית שמש‬ ‫הצרה ‪ -‬החטא הוא הממית‪ .‬אם נשוב בתשובה שלימה ‪ -‬תיפסקנה הצרות‪.‬‬ ‫אמר הקב"ה כשם שעמדת לפני ביום זה בדין לצאת בדימוס כן עתידין‬ ‫שוב לא נצטרך עצות ותחבולות‪.‬‬ ‫בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין בדימוס (ויקרא רבה כט‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫עקט זיך אויף!״ (עם ישראל ‪ -‬התעוררו)‪..‬‬ ‫וכה זעק הרב‪ :‬״אידישע פאלק ‪ -‬וו ְ‬ ‫יש לפרש הלא אדם יציר כפיו של הקב"ה והיו לו כל העולם לפניו לצרכו‬ ‫הגה"צ רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל הרב מפונוביז‪ ,‬הובא בחיים שיש בהם על מסכת שבת דף כב עמוד א‬ ‫ונצטוה רק על מצוה אחת ועבר עליה‪ ,‬כמה גדול חטאו‪ ,‬ואף על פי כן יצא‬ ‫הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד‬ ‫בדימוס‪ .‬מכל שכן אנחנו מוטבעים מאוד בטבע היצר והתאוה ולנו תרי"ג‬ ‫על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה'‪.‬‬ ‫מצות ותאבים לכל דבר וחסר לנו‪ ,‬מכש"כ שנצא בדימוס לטובה לכן הי'‬ ‫מלשון הפסוק נראה‪ ,‬שרק כאשר הקב"ה מדבר אודות בנו – כנסת ישראל‪,‬‬ ‫אדם סימן לבניו במה שיצא בדימוס‪.‬‬ ‫רק אז נזכר מהם‪ .‬ואיך שייך לומר כזאת לפני הקב"ה‪ ,‬אשר בודאי זוכר בכל‬ ‫הרה"ק ר' שמעון סופר זי"ע בעל ההתעוררות תשובה אבדק"ק ערלוי‪ ,‬שיר מעון‬ ‫רגע את עמו ישראל‪ .‬ונ"ל ע"פ הכתוב (בראשית ח‪ ,‬כא) כי יצר לב האדם רע‬ ‫זכרינו לחיים מלך חפץ בחיים‪ .‬וכתוב לחיים טובים וכו'‪.‬‬ ‫‪...‬נלענ"ד ששמעתי ממורי (האריז"ל) ז"ל‪ ,‬שבראשונה אמרנו זכרנו לחיים‪ ,‬ולא‬ ‫מנעוריו‪ ,‬והיינו דמשעה שננער לצאת ממעי אמו כבר יצה"ר נתון בו (בראשית‬ ‫אמר טובים‪ ,‬ועתה אנו אומרים וכתוב לחיים טובים‪ ,‬כי היא כדרך הכותי‪,‬‬ ‫רבה לד‪ ,‬י)‪ .‬ועל כן כאשר באים לדון את האדם בהאי יומא על מעלליו‪ ,‬יש‬ ‫ששואל תחלה מעט‪ ,‬ואח"כ מוסיף לשאול‪...‬‬ ‫להתחשב בכך שיצר סוכן בקרבו תיכף משננער לצאת ממעי אמו‪.‬‬ ‫פרי עץ חיים שער תפילות ראש השנה פרק ז‪ ,‬בתו"ד ועיי"ש לעוד ביאור עפ"י הסוד‬ ‫וזה מאמר הכתוב‪ ,‬הבן יקיר לי אפרים וגו' כי מדי דברי בו – דהרי דיבור הוא‬ ‫קיום מצוות עשה של ושבת עד ה' אלוקיך בשמיעת תקיעת שופר‪.‬‬ ‫לשון קשה והיינו בעת שאעמידנו למשפט‪ ,‬וכפי' רש"י הק' עה"כ (שמות ו‪ ,‬ב)‬ ‫‪...‬ונבוא אל המכוון בעזה"י‪ ,‬כשתוקעין בר"ה התקיעה עיקרית לעורר‬ ‫'וידבר אלוקים אל משה – דיבר אתו משפט'‪ ,‬אזי‪ ,‬זכור אזכרנו עוד על כן‬ ‫תשובה וגנוחי גנח על עונותינו על הצר הצורר הוא שאור שבעיסה‬ ‫המו מעי לו – רמז לענין זה – שתיכף משננער לצאת ממעי אמו ניתן בו‬ ‫ושיעבוד מלכיות‪ ,‬אמנם התוקע תוקע והשומע שומע לעורר ‪ -‬אם שמעו‬ ‫היצר סוכן בקרבו תמיד‪ ,‬וזאת יזכור הקב"ה לאדם בעת שיקראנו למשפט‪,‬‬ ‫ונתעוררו הרי קיימו מצוות עשה של ושבת עד ה' אלקיך‪ ,‬ואז ראוי לשמוע‬ ‫ומשום כך – רחם ארחמנו נאום ה'‪.‬‬ ‫לשמוח לתקוע תקיעת שני' של שמחת מצוה וביום שמחתכם ובמועדיכם‬ ‫הרה"ק בעל הבאר יעקב מנדבורנא זי"ע‪ ,‬הובא במחזור שער התפילה עמוד שפה‬ ‫כנ"ל‪...‬‬ ‫הודאי שמו כן תהלתו‪.‬‬ ‫הרה"ק מרן החתם סופר זי"ע‪ ,‬דרשות חת"ס ראש השנה דף ז עמוד א בתו"ד‬ ‫בשם ר"ש שאמר בשם ר' זאב מזיטומיר‪ ,‬הודאי שמו כן תהלתו‪ ,‬פי' כמו‬ ‫ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת‪.‬‬ ‫שהוא אצל אדם חוזק האמונה בוודאות הש"י כך הוא תפלתו של אותו‬ ‫כי כשהקדוש ברוך הוא דן את עולמו בחסד אזי יש קיום‪ .‬וזהו באמת‪ ,‬כי‬ ‫האדם‪ ,‬כך יכול להתפלל‪.‬‬ ‫אמת הוא דבר הקיום‪ ,‬אבל חס ושלום כשהקדוש ברוך הוא דן כו' אז‬ ‫הרה"ק ר' וואלף מזיטומיר זי"ע‪ ,‬הובא באמרי פנחס שער ד שבת ומועדים‬ ‫הצדיקים שבדור יש להם כח לבטל‪ .‬וזהו מי מושל בי צדיק (מועד קטן טז עמוד ב)‬ ‫ותמלוך אתה הוא ה' אלקינו לבדך על כל מעשיך (בנוסח התפילה לר"ה)‪.‬‬ ‫ונמצא כביכול אינו מתקיים כו'‪ ,‬אבל כשהקדוש ברוך הוא דן את עולמו‬ ‫‪...‬כי היום ההוא יום המלוכה להמליך את מלך העולם על כל העולם כמו‬ ‫בחסד אז יש לו קיום ואין מי שיבטל‪ .‬וזהו ויכון בחסד כסאך ותשב עליו‬ ‫שאומרים ותמלוך אתה הוא ה' אלקינו לבדך על כל מעשיך‪ ,‬זה היום‬ ‫באמת‪ ,‬כיון שכונן בחסד כסאך אז הוא באמת‪.‬‬ ‫תחילת מעשיך‪ ,‬וברא את העולם בכדי שיקרא מלך כי אין מלך בלא עם‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי לוי יצחק בן שרה סאשע מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬קדושת לוי‬ ‫ונברא העולם בשביל ישראל אשר המה ימליכוהו‪...‬‬ ‫תקיעת שופר בר"ה‪ ...‬רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים‬ ‫וזה אשר שמעתי בשם חכם אחד‪ ,‬על הא דאמרו חז"ל דהמלאכים שואלין‬ ‫הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה (רמב"ם יד החזקה‬ ‫להקב"ה אימתי ראש השנה‪ ,‬ומשיב הקב"ה אני ואתם נשאל לישראל בית‬ ‫הלכות תשובה פרק ג הלכה ד)‪.‬‬ ‫דין של מטה‪ ,‬דקשה ולמה לא שואלין בחדשים אחרים‪ ,‬אך הוא‪ ,‬בכל חדש‬ ‫‪...‬משל לבית שפרצה בו דליקה‪ ,‬ובפנים נמצא אדם ישן על מיטתו‪ .‬הבית‬ ‫רואין הארת השם הנכבד כסדר הצירוף השייך לאותו החדש‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫עולה בלהבות‪ ,‬ובחוץ עומדים אנשים ומתווכחים כיצד להציל את האיש‪.‬‬ ‫ביום ראש השנה הנה הצירוף הז' הוא והי"ה‪ ,‬וישראל על ידי מעשיהן‬ ‫ניסו להוציאו על מיטתו‪ ,‬אך המיטה רחבה יותר מפתח הבית‪ .‬הביאו גרזנים‬ ‫מהפכין אותו לחסד ורחמים ומאיר כסדר כמו בניסן‪ ,‬על כן שואלין‬ ‫וקרדומות‪ ,‬והחלו לשבור את מזוזות הפתח כדי להרחיבו‪.‬‬ ‫המלאכים אימתי ראש השנה‪...‬‬ ‫היה שם פיקח אחד שנזעק וקרא בקול רעש גדול‪ :‬שוטים שכמותכם! מדוע‬ ‫הרה"ק בעל הבני יששכר זי"ע‪ ,‬בני יששכר מאמרי חודש תשרי מאמר ג בתו"ד‬ ‫תבזבזו זמן יקר? הרי עד שתסיימו מלאכתכם‪ ,‬ספק אם יהיה את מי להציל!‬ ‫אני ראשון ואני אחרון (הפטורה לראש השנה)‪.‬‬ ‫העירו את האיש ‪ -‬ויקום על רגליו ויצא מן הבית וימלט מן הסכנה!‬ ‫פירש הרה"ק רבי ישראל מרוזין ז"ל‪ ,‬אני מהווה הכל‪ ,‬והייתי צריך להיות‬ ‫סיים הרב מפוניבז׳ את נאומו‪ :‬גם אנו‪ ,‬רבותי‪ ,‬נדמינו לאותם אנשים‪ .‬זה כמה‬ ‫אצלכם ראשית כל‪ ,‬ולבסוף ואני אחרון?!?‬ ‫ימים שאנו יושבים ודנים‪ ,‬ומחפשים דרכים כיצד ניתן להציל את עם ישראל‬ ‫הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע‪ ,‬עירין קדישין חלק א עמוד שז‬ ‫מצרותיו ומצוקותיו‪ .‬אחי ורעי! הקרקע בוערת מתחתינו‪ .‬עלינו לטפל במקור‬ ‫פסקי הלכות‬ ‫מהלכות ליל שני של ראש השנה שחל במוצאי שבת‬ ‫א‪ .‬איסור עשיית מלאכה בליל ב' של ר"ה שחל במוצ"ש קודם תפילת ערבית או קודם אמירת המבדיל‪ :‬אסור לעשות מלאכה בליל ב' דר"ה שחל‬ ‫במוצ"ש קודם אמירת ותודיענו בתפילת ערבית ואם רוצה לעשות מלאכה לצורך אוכל נפש קודם התפילה או ששכח לומר ותודיענו צריך לומר ברוך המבדיל בין קודש‬ ‫לקודש בלא שם ומלכות ולאחר מכן מותר לו לעשות מלאכה [אבל אסור לטעום כלום עד שיעשה הבדלה על הכוס] ויש ללמד את הנשים שאינן מבדילין בתפילה שיאמרו‬ ‫קודם עשיית מלאכה במוצ"ש ברוך המבדיל בין קודש לקודש (שו"ע ורמ"א סי' רצ"ט ס"י ומשנ"ב סקל"ו)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שכח לומר ותודיענו בתפילת ערבית בליל ב' דר"ה שחל במוצ"ש‪ :‬בתפילת ערבית בליל ב' דר"ה (שחל במוצ"ש) אומרים ותודיענו בברכה רביעית לאחר‬ ‫אתה בחרתנו‪ ,‬שכח לאמרו אי"צ לחזור ולהתפלל כיון שעתיד לומר הבדלה על כוס הקידוש של יקנה"ז (משנ"ב סי' תצ"א סק"ד ובה"ל סי' רצ"ד ד"ה ואם טעה בשם פמ"ג) שכח לומר‬ ‫ותודיענו ונזכר לאחר שהתחיל לומר ותתן לנו ה' אלוקינו ועדיין לא סיים הברכה יכול לחזור לותודיענו אלא שדעת המטה אפרים (סי' תקצ"ט ס"ז) שאינו צריך להחמיר על‬ ‫עצמו לחזור לותודיענו (כדי שלא להפסיד אמירת השם) כיון שעתיד להבדיל על הכוס של יקנה"ז (שבה"ל ח"ט סי' כ"ג אות ב')‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שכח לומר ותודיענו בליל ב' של ר"ה שחל במוצ"ש ואכל קודם קידוש של יקנה"ז או שלא אמר ברכת הבדלה בקידוש‪ :‬שכח לומר ותודיענו‬ ‫בערבית ושכח ואכל קודם קידוש של יקנה"ז צריך לחזור ולהתפלל תפילת ערבית ולומר ותודיענו (בה"ל סי' רצ"ד ד"ה ואם טעה מפמ"ג) וכן אם שכח לומר ותודיענו בתפילה וגם‬ ‫שכח להבדיל בעת הקידוש ונזכר לאחר ששתה היין של קידוש צריך לחזור ולהתפלל תפילת ערבית שכיון ששתה לפני הבדלה וגם שכח להבדיל בתפילה קנסוהו חז"ל‬ ‫שצריך להתפלל שוב פעם תפילת ערבית (שבה"ל חי"א סי' ע"ז‪ ,‬ועי' בברורי הלכות הכא)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬טעה בקידוש של יקנה"ז וסיים בחתימה המבדיל בין קודש לחול‪ :‬טעה בקידוש בליל ב' דר"ה וסיים בחתימה המבדיל בין קודש לחול במקום המבדיל בין‬ ‫קודש לקודש לא יצא וצריך לחזור ולברך (שבה"ל ח"ח סי' קי"ח דהו"ל משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ועי"ש שנשאר בצ"ע אם ברכת ההבדלה נחשבת באופ"ז כהפסק בין ברכת בפה"ג לשתיה‬ ‫וצריך לחזור ולברך שוב בפה"ג)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שכח ולא אמר ברכת הבדלה בקידוש בליל שני של ר"ה שחל במוצ"ש‪ :‬בקידוש בליל ב' דר"ה שחל במוצ"ש אומר יקנה"ז‪ ,‬שכח להבדיל בעת הקידוש‬ ‫יבדיל מיד כשנזכר‪ ,‬אם נזכר לאחר קידוש קודם הסעודה או בתוך הסעודה יבדיל על הכוס אי"צ לברך בפה"ג ואם נזכר לאחר הסעודה יברך בפה"ג קודם ברכת הבדלה (עי'‬ ‫שו"ע סי' תע"ג ס"א ומשנ"ב סק"ה)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ברכת בורא מאורי האש‪ :‬יש נוהגים לברך ברכת בורא מאורי האש על נרות יו"ט שע"ג השולחן מבלי לקרבם זה לזה ומבלי להסתכל בצפרניים (כן נהג מרן זצ"ל‪ ,‬וגם לא‬ ‫הדליקו נר קטן של אבוקה במיוחד לשם כך‪ ,‬ואמר שמעיקר הדין אין חשש מכבה בהפרדת הנרות זה מזה וכ"כ להלכה בשבה"ל חי"א סי' קכ"ח בהערות לסי' תק"ב ס"ב ד"ה יו"ט‪ ,‬ומ"מ לעצמו החמיר וברך על נר בלא‬ ‫בירורי הלכות‬ ‫אבוקה דמעיקר הדין יכולים לברך עליו דאבוקה הוא רק מצווה מן המובחר)‪.‬‬ ‫שכח לומר ותודיענו בליל שני של ראש השנה שחל במוצאי שבת וגם שכח להבדיל בקידוש היום‬ ‫בזו ובזו והלא להבדיל יש לו שהות אפילו אחר ג' ימים אחר השבת‪ ,‬ונ"ל לפרש כגון שאכל או‬ ‫שאלה‪ :‬שכח לומר ותודיענו בתפילת ערבית בליל ב' דר"ה שחל להיות במוצ"ש וגם בשעה‬ ‫עשה מלאכה קודם שהבדיל על הכוס‪ ,‬ויש מפרשים ביו"ט שחל להיות במוצאי שבת ולא‬ ‫שקידש על היין שכח לומר ברכת הבדלה ונזכר לאחר ששתה את היין של קידוש‪ ,‬האם צריך‬ ‫אמר ותודיענו בתפילה ועל הכוס אמר קידוש ולא אמר הבדלה ותירוץ זה שייך למה‬ ‫לחזור ולהתפלל תפילת ערבית של יו"ט?‬ ‫שאמרתי דמאי נפק"מ אם לא אמר הבדלה עם הקידוש עדיין הוא יכול להבדיל אלא משום‬ ‫תשובה‪ :‬כ' המחבר בשו"ע סי' רצ"ד ס"א‪ ,‬אומרים הבדלה בחונן הדעת ואם טעה ולא הבדיל‬ ‫ששתה עכ"ד‪ ,‬וצריך ביאור מהו החילוק בין ב' התירוצים הרי בב' האופנים מיירי שטעם‬ ‫משלים תפלתו ואינו חוזר מפני שצריך להבדיל על הכוס‪ ,‬ואם טעם קודם שהבדיל על הכוס‬ ‫קודם הבדלה ומאי נפק"מ אם היתה טעימת רשות או טעימת מצווה ועכצ"ל דלפי' הראשון‬ ‫צריך לחזור ולהבדיל בתפילה‪ ,‬מקור דבריו הם מגמ' בברכות לג‪ .‬טעה ולא הזכיר הבדלה‬ ‫בתוס' הרא"ש אי"צ לחזור ולהתפלל כששתה מיין של קידוש כיון דהוה שתיה של מצוה‪.‬‬ ‫בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שאומרה על הכוס‪ ,‬ובסוף העמוד שם אי' בעא מיניה רב‬ ‫אלא שבשו"ת שבה"ל חי"א סי' ע"ז כ' מרן זצ"ל דאי"ז נכון משום שהקנס אינו מפני עצם‬ ‫חסדא מרב ששת טעה בזו ובזו מהו‪ ,‬אמר ליה טעה בזו ובזו חוזר לראש‪ ,‬ופרש"י (ד"ה חוזר‬ ‫השתייה אלא מפני שכחת ההבדלה ב' פעמים ואין תיקון מצוה אחת יכולה לכסות גרעון‬ ‫לראש) לתפילה ולכוס‪ ,‬ופירשו הרשב"א (ד"ה טעה בזו ובזו) הרא"ש (סי' י"ד) ורבינו יונה (כג‪:‬‬ ‫ביטול מצוה אחרת ולכן כיון ששתה את כוס הקידוש בלא לומר עליו ברכת הבדלה אף‬ ‫ד"ה טעה) דטעה בזו ובזו היינו שטעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת וגם טעה ואכל קודם‬ ‫ששתיית היין של קידוש היא שתייה של מצוה מ"מ למעשה שכח ושתה לפני הבדלה וכיון‬ ‫שהבדיל (וברשב"א כ' דה"ה אם טעה ועשה מלאכה קודם שהבדיל וכ"כ בשו"ע הרב שם ס"ג‪ ,‬אבל בבה"ל‬ ‫שגם בתפילה שכח ולא אמר ותודיענו צריך לחזור ולהתפלל‪[ ,‬וכ"ש לטעם השו"ע הרב שהטעם‬ ‫ד"ה ואם טעם כ' דלמעשה אין לחזור ולהתפלל בעשה מלאכה עי"ש טעמו)‪ ,‬ופי' רבינו יונה שטעם הדבר‬ ‫שצריך לחזור ולהתפלל הוא משום שאינו יכול לצאת בהבדלה על הכוס לבדה משום שאינה כהוגן ולא‬ ‫הוא שכיון שטעה בשניהם שלא הזכיר הבדלה בתפילה וגם אכל קודם הבדלה קנסינן ליה‬ ‫משום קנסא בודאי אין סברא לחלק בין טעימה של מצוה לטעימה של רשות]‪ ,‬ואין ראיה לחלק‬ ‫שצריך לחזור ולהתפלל‪[ ,‬ובשו"ע הרב ס"ג פירש דהטעם שצריך לחזור ולהתפלל הוא משום שאינו יוצא‬ ‫מדברי התוס' הרא"ש בפי' הראשון דהדבר פשוט דגם לפי' הראשון אין חילוק בין טעימה‬ ‫בהבדלה שעל הכוס לבדה הואיל ואינה כהוגן שטעם קודם לה‪ ,‬וגם ברשב"א הנ"ל נראה שאין הטעם משום‬ ‫של רשות לטעימה של מצוה ומה שהביא התוס' הרא"ש את הי"מ הוא כדי לחזק את פירושו‬ ‫קנסא עי"ש]‪ ,‬ובבה"ל (שם ד"ה ואם טעה) הביא מהפמ"ג (א"א שם סק"ג) דה"ה ביו"ט שחל במוצ"ש‬ ‫הראשון דטעה בזו ובזו היינו ששכח להבדיל בתפילה וגם אכל קודם הבדלה על הכוס שאין‬ ‫שאם שכח ולא אמר ותודיענו אינו חוזר מפני שמזכיר אחר כך הבדלה על הכוס של קידוש‬ ‫כל זכר בגמ' דמיירי בטעם קודם הבדלה ולכן הביא את הי"מ שמפרשים דאיירי ביו"ט שחל‬ ‫אבל אם טעם אז אחר התפילה קודם שאמר הקידוש של יקנה"ז ג"כ צריך לחזור לראש‬ ‫במוצ"ש וטעה בזו ובזו היינו שטעה ולא אמר ותודיענו וגם טעה ולא הזכיר הבדלה בקידוש‬ ‫התפילה כמו במוצ"ש דכי משום שאכל גם קודם קידוש ירויח שלא יצטרך לחזור ולהתפלל‪.‬‬ ‫של יו"ט והיינו משום ששתה את היין מקודם שנזכר דבלא"ה הרי עדיין יכול לומר ברכת‬ ‫ולפי"ז בנדו"ד כיון ששכח לומר ותודיענו וגם שכח להבדיל ושתה מכוס הקידוש קודם‬ ‫הבדלה ולפי' זה מבואר בגמ' דהטעות הוא במה שטעם קודם הבדלה ובזה מחוזק הפי'‬ ‫הבדלה צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל על הכוס‪ ,‬אמנם מאידך גיסא אולי יש צד לחלק‬ ‫הראשון של התוס' הרא"ש שהוא פירושם של הרשב"א הרא"ש ורבינו יונה שטעה בזו ובזו‬ ‫ולומר דנדו"ד שאני שהרי מבואר ברבינו יונה שהטעם שצריך לחזור ולהתפלל הוא משום‬ ‫היינו שאכל קודם הבדלה וגם שכח לומר הבדלה בחונן הדעת‪.‬‬ ‫קנסא ודבר זה שייך בטעימה של רשות דבהא שייך לומר שקנסוהו לחזור ולהתפלל משא"כ‬ ‫וע"כ להלכה למעשה כששכח לומר ותודיענו בתפילת ערבית של ליל ב' דר"ה שחל במוצ"ש‬ ‫בנדו"ד ששתיית היין של קידוש היא שתייה של מצוה י"ל דלא קנסוהו חז"ל באופ"ז לחזור‬ ‫וגם שכח להבדיל בקידוש ונזכר לאחר ששתה את היין של קידוש עליו לחזור ולהתפלל‬ ‫ולהתפלל‪ ,‬וכן נראה מדברי התוס' הרא"ש (שם לג‪ .‬ד"ה טעה בזו ובזו מאי‪ ,‬בשבה"ל שם כ'‬ ‫תפילת ערבית של יו"ט ולומר ותודיענו‪.‬‬ ‫כן בשם הרשב"א ונראה שהוא ט"ס שברשב"א לפנינו אינו בנמצא) שכ' וז"ל‪ ,‬תימה לי מאי‬ ‫נלב"ע‬ ‫הרה"ק‬ ‫א' תשרי‬ ‫רבי מאיר לייבוש זי"ע‬ ‫תר"מ‬ ‫המלבי"ם‬ ‫מרא דאתרא מכסא הרבנות וקיבלו הורמנא מטעם‬ ‫ומחצה להוציא ספרו "מגילת סתרים" בתורת הנסתר‪.‬‬ ‫אלה תולדות‬ ‫הרשות להדחה זו‪ .‬מיד יצא המלבי"ם מגדרו‪ ,‬אברך‬ ‫וכך עלה ונתגדל בחכמת התורה‪ ,‬עד שבשנת "חובר‬ ‫רבינו 'הרב הגאון האמיתי‪ ,‬המפורסם בכל קצוי תבל‪,‬‬ ‫שעוד לא מלאו לו שלושים שנה‪ ,‬והתחיל להקהיל‬ ‫חברים מחוכם" (תק"ץ) התחיל לכתוב את ספרו הגדול‬ ‫כליל החכמה והמדעים'‪( ,‬נוסח שער ספר המלבי"ם‬ ‫אסופות בבתי מדרשות שבעיר‪ ,‬ונשא לפני הציבור‬ ‫על שו"ע או"ח "ארצות החיים" המעטר את גוף דברי‬ ‫עה"ת)‪ ,‬ועליו העיד מרן הגה"ק החת"ם סופר זי"ע‬ ‫דרשות מלהיבות לבל ילכו בעצת חטאים‪ ,‬וכשהוא מזרז‬ ‫השו"ע והרמ"א בהשלמות חידושי דינים מתוך ספרי‬ ‫בהסכמתו לספרו 'ארצות החיים על שו"ע או"ח' וז"ל‪,‬‬ ‫ליראי ה' לצאת למלחמת מצוה כנגד הריפורמים ולהגן‬ ‫ראשונים ואחרונים‪ ,‬ומציין מקורות לכל דין ומנהג‬ ‫'ראיתי עדות גדולי ישראל אשר מפליגים מאוד בשבחו‪,‬‬ ‫על כבוד רבם‪ .‬הוא הצביע בדבריו על המזימות החבויות‬ ‫מש"ס ומפרשים‪ ,‬ואף מתורת הח"ן‪ ,‬עם שמפלפל‬ ‫נכנסתי עמו בדברי תורה בענינים שונים‪ ,‬ובפרט‬ ‫של ה"מתקנים" החדשנים‪ ,‬ועל הסכנה האורבת מהם‬ ‫בארוכה בנושאים מיוחדים ע"פ דרך החקירה והשקלא‬ ‫בחיבורו על שו"ע או"ח כת"י‪ ,‬וראיתי כי עדותם נאמנו‬ ‫להמשך היהדות‪ ,‬במיוחד כשמדובר באיש צבוע כדוגמת‬ ‫וטריא לחדור בעומק המושג ולאסוקי הלכתא מגו‬ ‫מאוד‪ ,‬ולא נפל דבר אחד מכל דבריהם הטוב'‪ ,...‬הרה"ק‬ ‫גייגר העושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס‪ .‬דרשות‬ ‫שמעתא‪ .‬המעיין בספר‪ ,‬שסגנונו מתובל בטעם זקנים‪,‬‬ ‫ר' מאיר לייבוש בן הרה"צ יחיאל מיכל זצ"ל הנקרא בפי‬ ‫המלבי"ם גרמו אז לתסיסה בין יהודי הקהילה‪ ,‬שלומי‬ ‫יתקשה להאמין שמחברו הוא רק בן כ"א שנה‪.‬‬ ‫כל ע"ש ספרו 'המלבי"ם' נולד לאביו החריף ומופלג‬ ‫אמונים שפנו לעזרת אישים ידועי שם וע"פ פניית‬ ‫ועל אף כתיבת ספרו הגדול‪ ,‬לא הרפה עצמו מלעסוק‬ ‫בתורה‪ ,‬מוהר"ר יחיאל מיכל ווייסער זצ"ל [ועל שמו‬ ‫הרה"ג ר' שלמה אייגער זצ"ל מפחנא אל הקיסר הפרוסי‬ ‫באותו זמן בשאר חיבורים‪ ,‬וכפי שכתב שם בעצמו‬ ‫נקרא הבן בשם מלבי"ם‪ ,‬שהוא ע"ש ווייסער‪ .‬ועוד‬ ‫וילהלם ניתן צו מלכותי להשיב את הגרש"ז טיקטין על‬ ‫(בהקדמתו)‪ ,‬והמה‪ ,‬חידושי ש"ס‪ ,‬חיבור על הרמב"ם‬ ‫שהוא ר"ת של שמו הק'‪ ,‬מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל]‬ ‫כנו‪ .‬הקהילה בברסלאו התפלגה מאז לשתיים שומרי‬ ‫הלכות קדשים ודיני טומאה וטהרה‪ ,‬שו"ת שהחליף עם‬ ‫ולאמו הצדקנית מרת סימציא‪ ,‬ביום י"ט לחודש אדר‬ ‫תורה לחוד ורעפורמים לחוד‪.‬‬ ‫גאוני הדור‪ ,‬דרושים שהשמיע במקהלות ישראל‪,‬‬ ‫שנת תקס"ט‪ ,‬בעיר וואלוטשיסק אשר על הגבול בין‬ ‫ויהי כי פשתה המספחת של הרעפורמים‪ ,‬מיד אזר רבינו‬ ‫חידושים בקבלה‪ ,‬פירוש על הספר הפילוסופי הידוע‬ ‫פולין לעסטרייך [אוסטריה]‪ .‬ומיד הכירו בו כולם כי עדיו‬ ‫המלבי"ם חיל ויצא ללחום מלחמות ה' בעוז ותעצומות‪,‬‬ ‫"בחינת עולם" להרב הברדשי בן דורו של הרשב"א‪ ,‬ספר‬ ‫לגדולות‪ ,‬כי ניחן בכשרונות נדירים מגיל הרך ביותר‪,‬‬ ‫ומיד הפסיק מלכתוב את ספרו הגדול "ארצות החיים"‪,‬‬ ‫המלבי"ם על חמשה חומשי תורה‪ ,‬ועוד "כמה חיבורים‬ ‫ומיד גמלו אביו אומו לחנכו לדברי תורה‪ .‬אמנם לא זכה‬ ‫והתחיל לכתוב את ספרו "פירוש המלבי"ם על כ"ד ספרי‬ ‫קטנים ביתר חכמות" (דקדוק וכיו"ב)‪ .‬אבל משפט‬ ‫אביו לראות בפרי עמלו‪ ,‬וכשהיה עוד שש שנים נתקף‬ ‫תנ"ך‪ ,‬כדי ללמד את העם בינה"‪ ,‬ולפענח נעלמות תורת‬ ‫הבכורה להוציא לאור עולם נתן לספרו "ארצות החיים"‪,‬‬ ‫אביו במחלה קשה‪ ,‬ונפטר בדמי ימיו‪.‬‬ ‫ה' לנביאיו הק'‪ ,‬כי הרעפורמים התחילו ללמד עקלקלות‬ ‫כיון 'היותו לענין דינא ולתועלת הרבים'‪.‬‬ ‫אבל אמו לא אמרה נואש‪ ,‬וגמלה בלבה לחנכו במסירות‬ ‫בסילוף דברי הנביאים‪ ,‬וביותר בפירוש חילוקי הלשונות‪,‬‬ ‫וכך כתב הגאון את ספרו (עד סימן לא באו"ח) משך‬ ‫לתורה ועבודה בלי שום פשרות‪ ,‬וכפי שהעיד המלבי"ם‬ ‫והכל כדי ללחום מלחמות ה' בגלוי‪.‬‬ ‫קרוב לה' שנים‪ ,‬מיד החל לנדוד ממקום למקום לקבל‬ ‫בהקדמת ספרו "ארצות החיים" על שו"ע או"ח‪ ,‬ומיד‬ ‫ויהי אז היו רבים וטובים שתחילו לחשוד בהמלבי"ם כי‬ ‫הסכמותיהם של גדולי ישראל על ספרו‪ ,‬וכך נסע לארכה‬ ‫נשאה בזיוו"ש להרה"ג יהודה לייב אב"ד וואלוטשיסק‬ ‫גם הוא נגרר אחריהם‪ ,‬בהיות עסקו בהגיון ובדקדוק‪.‬‬ ‫ולרחבה של חבל איירופע‪ ,‬וביקר אז במדינות פולין‪,‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬אשר פרס על היתום מאיר לייבוש כנפי חמלה‪,‬‬ ‫פעם אחת באו לפניו איזה אנשים מכת המשכילים‬ ‫דייטשלאנד (אשכנז)‪ ,‬אונגארן (הונגריה)‪ ,‬איטליה‪,‬‬ ‫ושקד לטפח כשרונותיו ולעשותו כלי מלא מחזיק ברכה‪.‬‬ ‫בחשבם שגם הוא שייך לכת שלהם‪ ,‬אך רבינו מיד‬ ‫פראנקרייך (צרפת)‪ ,‬הולנד‪ ,‬ועוד‪ .‬ואכן קיבל הסכמותיהם‬ ‫ושכר לו מלמד מומחה להחכימו ביתר שאת בתורה הק'‪,‬‬ ‫בראות לבושם שהוא כלבוש העכו"ם ומגולחי זקן‪ ,‬הבין‬ ‫של גאוני עולם‪ ,‬ה"ה הרה"ק מרן החת"ם סופר זצ"ל‪,‬‬ ‫את הרה"ג ר' משה הלוי הורוויץ זצ"ל בעל "עמק‬ ‫מיד מי הם לפניו‪ ,‬שאלם מה מבוקשם ממנו‪ .‬אמרו לו‪,‬‬ ‫הרה"ג ר' בנימין וואלף בעל שערי תורה זצ"ל‪ ,‬הרה"ג ר'‬ ‫השידים" להדריכו בנתיבות התורה כיד ה' הטובה עליו‪.‬‬ ‫כי ברצונם לדבר עמו בדברי מחקר לשון עברי‪ .‬אמר‬ ‫נחום טריבטעש בעל הקובץ מניקלשבורג זצ"ל‪ ,‬הרה"ג‬ ‫ואכן גדל הילד ויצא אל אחיו הלמדנים אשר בעיר‪ ,‬ומיד‬ ‫להם בחכמתו‪ ,‬כי מתחילה אני רוצה לדעת עם מי יש‬ ‫שמואל בערנשטיין מאמסטערדאם זצ"ל‪ ,‬ועוד גדולי‬ ‫הכירו בו כעילוי הצעיר שנוצר לגדולות‪ ,‬אמנם עיקר‬ ‫הכבוד לדבר כעת‪ ,‬ומהו מדריגת חכמתם טיבם ומהותם‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ואף הרה"ק ר' עקיבא אייגר שלא היה נמנה כלל‬ ‫קנייתו בתורה השכיל לקנות בהתמדתו הגדולה‪ ,‬עד‬ ‫השיבו לו‪ ,‬שהם מכת המשכילים‪ .‬אמר להם‪ ,‬א"כ מהו‬ ‫בין הכותבים הסכמות על ספרי מחברי זמנו‪ ,‬הריץ אליו‬ ‫שזכה שנעשו שתי כליותיו כשני רבנים המשכלים אותו‬ ‫פירוש משכילים‪ .‬ולא ידעו לענות לו דבר ברור‪ ,‬עד‬ ‫מכתב ידידות על חידושי תורה עפ"י מה שכתב בספרו‪.‬‬ ‫בחכמת התורה‪ ,‬וכך זכה לצלול במים עמוקים של הלכה‬ ‫שאמרו שנראה פירושו "קענערס" [יכולים]‪ .‬אז פנה‬ ‫מסעותיו להסכמות‪ ,‬נסע לעיר‬ ‫ואכן כשהשלים‬ ‫ולחדש פלפולים וביאורים כאחד מן גדולי החבורה‪.‬‬ ‫עליהם בחזקה ואמר להם‪ ,‬עתה אמרתם נכונה‪ ,‬אתם‬ ‫ברעסלאו אשר באשכנז להדפיס ספרו‪ ,‬ושם מצא את‬ ‫גדלותו בתורה‬ ‫יכולים להשחית הפיאות והזקן ולעבור על כל עבירות‬ ‫מבוקשו ה"ה הרה"ג ר' שלמה זלמן טיקטין זצ"ל שהיה‬ ‫בגיל י"ד שנה לקחוהו חד מעשירי עירו חתן לבתו‪ ,‬אבל‬ ‫שבתורה בשאט נפש‪ ,‬וגירש אותם מביתו בבושת פנים‪.‬‬ ‫מגדולי הלוחמים נגד המשכילים‪ ,‬ונקשרה נפשו בנפשו‪,‬‬ ‫לא זכה אותו עשיר הרבה זמן להכניס גדול זה בצל‬ ‫אשכבתיה דרבי‬ ‫ואכן דאג לכל מחסורו ואירח אותו בצל קורתו‪ ,‬והציע‬ ‫קורתו להרבה זמן‪ ,‬והוצרך לגרשה‪ ,‬ובשל כך הוצרך‬ ‫בסוף ימיו חלה רבינו מאוד‪ ,‬והוצרך לדרוש ברופאים‪,‬‬ ‫בו נכבדות בת עשירים מעירו‪ ,‬ואף דיבר על לבו שיאות‬ ‫המלבי"ם לעזוב את אביו חורגו ומלמדו המובהק בעיר‬ ‫ונסע לקיעוו בירת אוקריינע ודרש ברופאים שם ואכן‬ ‫לקחת כסא רבנות כדי שליוכל לישב באהלה של תורה‬ ‫וואלוטשיסק והתחיל לנדוד ממקום למקום עד שהגיע‬ ‫נתנו לו רפואות למחלתו עד ששב קצת לאיתנו‪ ,‬ורצה‬ ‫במקום קבוע‪ ,‬ולא יצטרך עוד לנדודו ממקום למקום‪.‬‬ ‫לווארשא הבירה‪ ,‬ומיד נכנס לישיבתו הרמה של הגאון‬ ‫לנסוע לעיר קרעמטשינג שבחרו בו לשמש ברבנות‬ ‫לוחם מלחמות ה'‬ ‫המהרא"ל צינץ זצ"ל‪ .‬ומשם התחיל לנדוד עד שהגיע‬ ‫בעירם‪ ,‬ומאוד רצה רבינו להגיע לשם להיות עמם בימי‬ ‫חשב המלבי"ם לישב בשלווה באהלה של תורה‪ ,‬מיד‬ ‫לזידיטשוב להרה"ק שר בית הזוהר‪ ,‬איש קדוש גאון‬ ‫חודש תשרי‪ ,‬אולם מחלתו חזרה בו ונתגברה מאוד עד‬ ‫קפץ עליו רוגזו של המשכלים‪ ,‬ואכן אז הגיע לעיר‬ ‫מזידיטשוב (לשון‬ ‫צבאות ישראל‪ ,‬מוהר"ר צבי זצ"ל‬ ‫שלא איפשר לו לנסוע‪ ,‬ומצבו החמיר מיום ליום ולא‬ ‫ברעסלאו אחד מראשי ה"מתקנים" הרעפורמים‪ ,‬ה"ה‬ ‫ההקדמה שם)‪ ,‬שמיד תהה על קנקנו והכניסו ללימוד‬ ‫הואילו הרופאים להציל את חייו‪ ,‬ואכן ביום א' דראש‬ ‫אברהם גייגר הנודע לשמצה ימ"ש‪ ,‬שביקש להצטרף‬ ‫תורת הנסתר על אף גילו הצעיר‪ ,‬והסתגר המלבי"ם אז‬ ‫השנה שנת ה' אלפים תר"מ בבוקר שקע שמשו של‬ ‫כחבר לבי"ד העיר‪ ,‬ומצא לו תומכים מבין תקיפי העיר‬ ‫משך שנה ומחצה ולמד חכמה זו מאין הפוגות‪ ,‬עד‬ ‫רבינו ונשמתו הטהורה עלתה השמימה‪ ,‬זקן בן שבעים‬ ‫ופורקי העול‪ .‬ומשנתקל בסירובו המוחלט של הגרש"ז‬ ‫שסיים עפ"י הדרכות רבו הספרים "עץ חיים" "ופרי עץ‬ ‫שנה ושבע ימים בריבוי כבוד שמים בעולם‪ .‬זיעוכי"א‪.‬‬ ‫זצ"ל שידע בתעתועיו‪ ,‬פשטו יד התקיפים להעביר את‬ ‫חיים" מכתבי האריז"ל‪ ,‬וזכה אז כשהיה רק בן ט"ו שנה‬ ‫יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‬ ‫היום הרת עולם‪ ,‬היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים‪ .‬וצוונו הוראה הבורא ב"ה וב"ש בתורתו‬ ‫א תשרי – ספר חפץ חיים ‪ -‬הלכות אסורי לשון הרע ‪ -‬הקדמה‬ ‫הקדושה לתקוע בשופר ביום הזה‪ ,‬והטעם חוץ מן הטעם העיקרי שהוא 'רחמנא אמר תקעו'‪ ,‬הוא‬ ‫ָּתן ָּלנּו ּתו ָּרתו‬ ‫ילנּו ִמ ָּכל ָּה ַע ִמים ְונ ַ‬ ‫אשר ִה ְב ִד ָּ‬ ‫ְראל‪ֲ ,‬‬ ‫אלק י ִיש ָּ‬ ‫רּוך ה' ֱ‬ ‫ָּב ְ‬ ‫להמתיק הדינים על ידי קול השופר כמו שאנו אומרים בזוה"ק לפני תקיעת שופר‪ ,‬וכמו שמובא‬ ‫יסנּו ְלארץ ַהקדש‪ְ ,‬כדי ש ִנזְכה ְל ַקים ָּכל ִמ ְצו ָּתיו‪ְ .‬ו ָּכל ַכּוָּנָּתו‬ ‫ְו ִה ְכ ִנ ָּ‬ ‫בסה"ק מאור ושמש (רמזי ר"ה) "ולכן הוא עת משפט ויום דין‪ ,‬ונתן הקב"ה עצה להמתיק הדינין‬ ‫הּוא ַרק ְלטו ָּבתנּו‪ְ ,‬כדי ש ַעל יְדי זה ִנ ְהיה ְקדו ִשים א ָּליו‪ְ ,‬כמו ש ָּכתּוב‬ ‫ולהשתיק כל מסטין מעלינו‪ ,‬וציוה לנו לתקוע בשופר שהוא קול פשוט שעדיין לא בא לבחינת דיבור‬ ‫ַעשִיתם את ָּכל ִמ ְצו ָּתי ִו ְהיִיתם‬ ‫"ל ַמ ַען ִּת ְז ְכרּו ו ֲ‬ ‫(ב ִמ ְד ָּבר ט"ו מ')‪ְ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫שרומז לעלמא דחירות שאין בו אחיזת חיצונים‪ ,‬ובו נמתקים כל הגבורות‪ ,‬ומתקיים מאמר הכתוב‬ ‫יכ ְלּתנּו ְל ַקבל את ַה ְש ָּפ ַעת טּובו ְורב‬ ‫ִהיה ִב ָּ‬ ‫דשים לאלהיכם"‪ְ ,‬וי ְ‬ ‫ְק ִ‬ ‫(ישעיה א' י"ח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫"מה‬ ‫(ד ָּב ִרים י"ב י"ג)‪ָּ ,‬‬ ‫ּובעו ָּלם ַה ָּבא ְכמו ש ָּכתּוב ְ‬ ‫ַח ְסדו ָּבעו ָּלם ַהזה‪ָּ ,‬‬ ‫והנה בשנה זו שחל להיות בשבת אין אנו תוקעים בשופר‪ ,‬וכלשון הפיט חכם חניטיו לתקוע בזה‬ ‫יך שואל מ ִע ָּמ ְך ִכי ִאם ְוגו' ִל ְשמר את ִמ ְצות ה' ְואת ֻחקו ָּתיו‬ ‫אלק ָּ‬ ‫ה' ֱ‬ ‫חדש‪ .‬יום זה אם יקרה בשבת קדש‪ ,‬זכרון תרועה מקרא קדש‪ ,‬ע"כ‪ .‬והרבה דיבורים קדושים נאמרו‬ ‫מרבותינו הקדושים בעניין קביעות יו"ט ר"ה בשבת‪ .‬הרה"ק הר"ר בונים מפשיסחא דיבר בקדשו‬ ‫(ו ַעין ָּשם ְבפרּוש ָּה ַר ְמ ַב"ן ְד ַהאי‬ ‫אשר ָּאנ ִכי ְמ ַצ ְּו ָּך ַהיום ְלטוב ָּל ְך"‪ְ .‬‬ ‫ֲ‬ ‫בזה"ל‪" ,‬מה דאמרו חז"ל 'אונס רחמנא פטריה'‪ ,‬אין הפירוש שהוא פטור לגמרי לעשות המצוה‪,‬‬ ‫יך שואל מ ִע ָּמ ְך" ָּקאי)‪.‬‬ ‫אלק ָּ‬ ‫"מה ה' ֱ‬ ‫"לטוב ָּל ְך" ַא ְּת ִח ַלת ַה ָּפסּוק ְד ָּ‬ ‫ְ‬ ‫אלא שהוא מחוייב לעשות רק שאינו יכול לעשות מחמת אונס‪ ,‬והקב"ה עושה בשבילו‪ ,‬וזהו רחמנא‬ ‫ָּתן ָּלנּו את ְכ ִלי ח ְמ ָּדתו‪ַ ,‬אף ַגם ִצּוָּה או ָּתנּו שלא‬ ‫ְולא ַדי ָּבזה‪ ,‬שנ ַ‬ ‫פטריה‪ .‬וזהו פירוש הגמרא ראש השנה (כ"ט ע"ב) יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‪,‬‬ ‫ָּת ִּתי ָּלכם ּתו ָּר ִתי‬ ‫"כי ל ַקח טוב נ ַ‬ ‫(מ ְשלי ד' ב')‪ִ ,‬‬ ‫ַע ְזבנָּה‪ְ ,‬כמו ש ָּכתּו ב ִ‬ ‫נַ‬ ‫היינו כשישראל אנוסים הם שאינם יכולים לתקוע‪ ,‬אז הקב"ה תוקע בשבילם‪ ,‬וזהו "יום טוב"‬ ‫ָּדם‪ ,‬ש ִאם ִיּתן ַל ֲחברו ַמ ָּּתנָּה טו ָּבה‪,‬‬ ‫ש ר ו ָּ‬ ‫ַאל ַּת ֲעזבּו"‪ְ ,‬ולא ְכ ִמ ַדת ָּב ָּ‬ ‫כשראש השנה חל בשבת‪ ,‬מפני שהשי"ת הוא נעשה בעל תוקע בשביל ישראל עם כל הכוונות‬ ‫יבה ְבעינָּיו‪ ,‬הּוא חומד‬ ‫ּׁשּורה ְואינָּּה ֲח ִב ָּ‬ ‫ַחברו אינו ִמ ְתנַהג ָּבּה ַכ ָּ‬ ‫וֲ‬ ‫המיוחדים בהם ויעלה זכרונם לטובה"‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫א ָּבל לא‬ ‫ַחזר ְו ִיזְכה ָּבּה‪ֲ .‬‬ ‫ירּה ֲחברו ִמכל וָּכל ְוהּוא י ֲ‬ ‫ַפ ִק ָּ‬ ‫ּומ ַצפה‪ָּ ,‬מ ַתי י ְ‬ ‫ְ‬ ‫ועם כ"ז יש להבין סוד הדבר שהרי דוד המע"ה בתהילים כתב "תקעו בחודש שופר בכסה ליום‬ ‫אלהינּו‪ִ ,‬כי ה ִקים ָּלנּו ְב ָּכל דור וָּדור ִבימי ַביִת ִראשון‬ ‫כן חלק ֱ‬ ‫חגנו"‪ ,‬ולא חילק בין שבת לחול‪ .‬כן הקשה בסה"ק מאור ושמש‪ ,‬וזל"ק‪ ,‬או יאמר תקעו בחודש שופר‬ ‫בכסה ליום חגנו (תהילים פ"א ד') והנה דוד המלך ע"ה אמר פסוק זה לתקוע שופר בראש השנה‪,‬‬ ‫ִש ְרא ִלי‪,‬‬ ‫ָּרד ַמ ַצב ַהי ְ‬ ‫מּוטב‪ְ ,‬ו ַאף ִבימי ַביִת ש ִני‪ ,‬שי ַ‬ ‫יאים ְל ַה ֲח ִזירנּו ְל ָּ‬ ‫ְנ ִב ִ‬ ‫ולא חילק בו אם חל להיות בשבת או בחול‪ ,‬וחז"ל התקינו שלא לתקוע אם חל ראש השנה להיות‬ ‫ּׁשה ְד ָּב ִרים‬ ‫ַב ֲעונותינּו ָּה ַר ִבים‪ִ ,‬מ ְק ֻד ָּּׁשתו ָּה ִראשונָּה‪ְ ,‬ו ָּח ְסרּו ָּלהם ֲח ִמ ָּ‬ ‫בשבת שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים (ר"ה כ"ט ע"ב)‪ ,‬ועדיין אין זה מספיק קצת לבטל עבור‬ ‫ש ָּהיּו ָּלהם ְב ַביִת ִראשון (יו ָּמא כ"א ע"ב)‪ִ ,‬עם ָּכל זה ִב ְהיותנּו ַעל‬ ‫זה מצוה של תורה‪ .‬וטעם זה אמרו בנגלה‪ ,‬ומסתמא היו היה להם גם טעם כמוס על פי סוד‪.‬‬ ‫ירה‪ָּ ,‬היִינּו יְכו ִלים ְל ַקים ָּכל ִמ ְצות‬ ‫ַא ְד ָּמתנּו ְו ָּהיָּה ָּלנּו בית ַה ְב ִח ָּ‬ ‫ונראה לי שמרומז הטעם שאין תוקעין בשבת בפסוק הנ"ל‪ ,‬והענין הוא דהנה כל מגמת עבודתינו‬ ‫ּובזה ָּהיִינּו יְכו ִלים ְל ַה ְש ִלים ָּכל ח ְלקי ַהנפש ַה ִנ ְמ ָּצ ִאים ָּבנּו‪,‬‬ ‫ַהּתו ָּרה‪ָּ ,‬‬ ‫בימים הנוראים אלו להעלות המלכות שמים שיתגלה מלכותו יתברך במהרה על כל העולמות‪,‬‬ ‫רּוח ִניִים‪ְ ,‬ו ַעין ְב ַש ֲערי‬ ‫ידים ָּ‬ ‫ּוש ָּס"ה ִג ִ‬ ‫יב ִרים ְ‬ ‫ִכי ַבנפש יש ַגם כן ְר ַמ"ח א ָּ‬ ‫במאמרינו בפרשת נצבים‪ ,‬ועל זה אנו מתפללים בימים הנוראים האלו 'ותמלוך אתה ה' לבדך על כל‬ ‫יטאל פרק א'‪.‬‬ ‫ּׁשה ְלמורנּו ָּה ַרב ַחיִים ִו ַ‬ ‫ְק ֻד ָּ‬ ‫מעשיך'‪ .‬אך ביום הדין מתייצבים המקטריגים [המה הקליפות המבקשים למנוע גילוי מלכותו ית"ש‬ ‫בעולם] לקטרג על כנסת ישראל ח"ו‪ ,‬כמו שנאמר (איוב א' ו') "ויהי היום ויבואו בני האלהים‬ ‫להתייצב על ה"‪ ,‬ודרשו ז"ל ויהי היום זה ראש השנה‪ .‬וכדי לתת עצות בנפשינו ציוה לנו הקדוש ברוך‬ ‫הוא לתקוע בשופר ביום הזה‪ ,‬כדי לערבב הסטרא אחרא לבל יוכלו להרע לישראל‪ ,‬שהענין השופר‬ ‫הוא שהוא קול פשוט בלא חיתוך הדיבור‪ ,‬ומן הצורך לשום כל מגמת כוונתינו בלב ומחשבה יחד‬ ‫לשוב לפניו יתברך שמו מעומק הלב בעת התקיעה‪ ,‬י וכשתוקע בשופר מעומק הלב בתשובה‬ ‫הקדוש ברוך הוא שהוא בוחן כליות ולב מקבל מחשבה זו לפניו‪ ,‬ועל ידי קול פשוט שיוצא מן‬ ‫השופר נתעורר עולם המחשבה שאין בו דיבור‪ ,‬ואין שום מלאך ושרף יודעים עד מה ולא יבינו מה‬ ‫שישראל עושין בשופר‪ ,‬ועל ידי זה נתערבב השטן ונחלש הסטרא אחרא‪ ,‬והדם נעכר ונעשה חלב‪,‬‬ ‫דהיינו שהגבורות נמתקים [שמרמזים על דם] ומסכימין על החסדים שירדו על הכנסת ישראל‪,‬‬ ‫ונתגלה הלבנונית עליון ‪ -‬הרחמים הגדולים על כנסת ישראל‪ .‬ולזה אנו מכוונים בעת תקיעות שופר‬ ‫היום יעמיד במשפט!‬ ‫השם הקדוש קר"ע שט"ן משולב עם שם הוי"ה ברוך הוא‪ ,‬כי ע"י תקיעותינו ביום זה נתערבב השטן‬ ‫ישנו משל מפורסם‪ ,‬מעשה במלך שעבר עם כרכרתו וסוסיו ברחובה של עיר‪,‬‬ ‫והרחמים מתגברין‪ ,‬ונתגלה הלבנונית עליון הי"ג מכילין דרחמי על כנסת ישראל‪.‬‬ ‫והלך ילד וזרק אבן על מרכבת המלך‪ .‬מייד עצרו אותו שוטרי העיר והעמידוהו‬ ‫והנה בימות החול שאז עת התגברות הדינין והסטרא אחרא צריכים אנו להמתיקם על ידי השופר‬ ‫למשפט וגזרו דינו למיתה מטעם מורד במלכות‪ .‬הכזאת ייעשה? לזרוק אבן על‬ ‫בכדי שלא יבינו הסטרא אחרא‪ ,‬אבל בשבת קודש לית שולטנא אחרא בכולהו עלמין ואנפהא נהירין‬ ‫מרכבת המלך?‬ ‫בנהירו עילאה‪ ,‬ואין להסטרא אחרא שום ממשלה לקטרג בשבת קודש‪ ,‬והלבנונית עליון מאיר לכל‬ ‫לפני הוצאתו למיתה‪ ,‬בא אחד וטען ואמר‪ :‬במו אזני שמעתי ובמו עיני ראיתי‬ ‫העולמות‪ ,‬אין מן הצורך לתקיעת שופר בשבת קודש שגם בלא שופר נתערבב ונחלש כח הסטרא‬ ‫היאך שכשהכריזו וצעקו כולם יחי המלך‪ ,‬גם הילד הזה הריע עם כולם והשיב‬ ‫אחרא והלבנונית מופיע בכל העולמות‪ ,‬ומה שאנו פועלים בימי השבוע על ידי השופר יכולים לפעול‬ ‫בקול רם יחי המלך! אם כן‪ ,‬למה זה זרק את האבן על מרכבת המלך? על כרחך‬ ‫בשבת קודש בלא שופר כנ"ל‪ .‬וטעם זה נרמז בפסוק הנ"ל‪ ,‬כי הראשי תיבות של תקעו בחודש שופר‬ ‫שמעשה נערות ושטות עשה ולא ידע מה הוא עושה בזרקו את האבן‪.‬‬ ‫בכסה ליום חגנו ‪ -‬הן למפרע שב"ת חל"ב‪ ,‬וגם ראשי תיבות אלו עולין בגימטריא תשמ"ב‪ ,‬כמנין‬ ‫בדקו וראו שנכון הדבר‪ ,‬ופטרו את הילד ושלחוהו לנפשו‪.‬‬ ‫קר"ע שט"ן וי"ג מכילין דרחמי‪ ,‬ופירוש‪ ,‬שעל ידי השופר נתערבב השטן והלבנונית עליון נתגלה על‬ ‫כן הנמשל איתנו‪ :‬כשאנו צועקים ואומרים יחי המלך – שזה אמן יהא שמיה‬ ‫הכנסת ישראל ‪ -‬הי"ג מכילין דרחמין‪ .‬וגם נרמז בפסוק זה שב"ת חל"ב‪ ,‬ורצ"ל אם הוא בשבת קודש‬ ‫רבה מברך וכו'‪ .‬כשמכתירים את המלך ‪ -‬כשאומרים שיהא שמו גדול וקדוש‬ ‫מאיר הלבנונית עליון מעצמו מגודל קדושת שבת ואין מן הצורך לתקוע בשופר שגם בלא שופר‬ ‫יכולים לפעול רחמים גדולים וחסדים טובים על כנסת ישראל‪ .‬ע"כ לשונו הק'‪.‬‬ ‫בעולם (יתגדל ויתקדש שמיה רבה)‪ ,‬ואנו שומעים ועונים אמן‪ .‬הרי זה מוכיח‬ ‫והנה מבואר במאור ושמש בשם האר" הק' עה"פ מי ימלל גבורות ה'‪ ,‬ש"מלל" גימ' מאה‪ ,‬שע"י‬ ‫שבאמת אנו נתיניו הנאמנים של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וכל מה‬ ‫מאה קולות של השופר ממתיקין הגבורות‪ ,‬ולפי זה מובא דברים נפלאים בסה"ק ישא ברכה‬ ‫שנכשלנו במשך השנה‪ ,‬הרי זה הוכחה שזה היה מעשה שטות (כדברי האוה"ח‬ ‫(מודז'יץ) בביאור דברי הזמר‪ ,‬וזל"ק וזהו שאומרים בזמר אסדר לסעודתא ביום השבת‪ ,‬חדו חצדי‬ ‫הק' בפ' ויקרא שקרבן מביאים בהמה על מנת שיכפר על מעשה שהיינו‬ ‫חקלא‪ ,‬היינו לזמר עריצים ולהכרית הקוצים הוא בדבור ובקלא‪ ,‬היינו בדיבורי תפלה וקול שופר‪ ,‬ועל‬ ‫בבחינת בהמה)‪ .‬מה שאין כן אם נדבר חלילה באמצע הכתרת הקב"ה –‬ ‫ידי זה‪ ,‬ומללו מלה [כזוהר הקדוש (ח"א רמ"ט) "מי ימלל גבורות ה' מהו ימלל ‪ -‬ידבר מבעי ליה וכו'‪ ,‬אלא מי ימלל‬ ‫באמצע אמירת קדיש‪ ,‬איזהו לימוד זכות אנו יכולים לנצל ולהשתמש בה‪....‬‬ ‫כדכתיב (דברים כ"ג כ"ו) וקטפת מלילות עיי"ש] והיינו למלל את הגבורות והדינים עד שיומתקו הדינין ויהיו‬ ‫קבלה לא לדבר בשעת קדיש‪ ,‬ולענות אמן‪ ,‬ואיש"ר בכוונה ובקול‪ ,‬הרי אנו‬ ‫מתיקא כדובשא‪ ,‬אמנם בשבת‪ ,‬מפני שהוא 'קדם רבון עלמין' הוא 'במילין סתימין' בלי דבור וקלא‪ ,‬כי‬ ‫מוכיחים שאנו מכתירים את המלך! נקבל עלינו עכשיו גם לשנה טובה ומתוקה‬ ‫אלין מליא יהון לרקיעיא כי בשבת בעתיקא תליא מילתא באתערותא דלעילא‪ .‬והבן‪ .‬עכל"ק‪.‬‬ ‫לנו! וגם לעיקר התפילה בר"ה – הכתרת הקב"ה עלינו ועל כל העולם כולו‪.‬‬ ‫לכל עניני הגליון נא להתקשר 'ולהשאיר הודעה' ע"י ‪ 1-732-372-0092‬מארץ ישראל ‪ · 03-686-1344‬פקס ‪ · 1-732-647-2222‬בארץ ישראל לגבי ההפצה יכולים להתקשר ע"י ‪052-764-8605‬‬