רחשי לב · Rachashei Leiv — ראש השנה (2026-09-07)

ראש השנה
ה'תשפ"ז
שנה ט"ו גליון א'
סו"ז קר"ש הדלקה"נ הדלקת
לשב"ק יום ב' הנרות
9:02/9:43 8:23 6:53 לעיקוואוד
9:01/9:42 8:22 6:53 ברוקלין
8:51/9:28 8:06 6:14 ירושלים
8:52/9:29 8:03 6:30 בני ברק
8:52/9:29 8:04 6:23 אלעד
8:52/9:29 8:05 6:13 בית שמש
הצרה -החטא הוא הממית .אם נשוב בתשובה שלימה -תיפסקנה הצרות. אמר הקב"ה כשם שעמדת לפני ביום זה בדין לצאת בדימוס כן עתידין
שוב לא נצטרך עצות ותחבולות. בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין בדימוס (ויקרא רבה כט ,א).
עקט זיך אויף!״ (עם ישראל -התעוררו)..
וכה זעק הרב :״אידישע פאלק -וו ְ יש לפרש הלא אדם יציר כפיו של הקב"ה והיו לו כל העולם לפניו לצרכו
הגה"צ רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל הרב מפונוביז ,הובא בחיים שיש בהם על מסכת שבת דף כב עמוד א ונצטוה רק על מצוה אחת ועבר עליה ,כמה גדול חטאו ,ואף על פי כן יצא
הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד בדימוס .מכל שכן אנחנו מוטבעים מאוד בטבע היצר והתאוה ולנו תרי"ג
על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה'. מצות ותאבים לכל דבר וחסר לנו ,מכש"כ שנצא בדימוס לטובה לכן הי'
מלשון הפסוק נראה ,שרק כאשר הקב"ה מדבר אודות בנו – כנסת ישראל, אדם סימן לבניו במה שיצא בדימוס.
רק אז נזכר מהם .ואיך שייך לומר כזאת לפני הקב"ה ,אשר בודאי זוכר בכל הרה"ק ר' שמעון סופר זי"ע בעל ההתעוררות תשובה אבדק"ק ערלוי ,שיר מעון
רגע את עמו ישראל .ונ"ל ע"פ הכתוב (בראשית ח ,כא) כי יצר לב האדם רע
זכרינו לחיים מלך חפץ בחיים .וכתוב לחיים טובים וכו'.
...נלענ"ד ששמעתי ממורי (האריז"ל) ז"ל ,שבראשונה אמרנו זכרנו לחיים ,ולא
מנעוריו ,והיינו דמשעה שננער לצאת ממעי אמו כבר יצה"ר נתון בו (בראשית
אמר טובים ,ועתה אנו אומרים וכתוב לחיים טובים ,כי היא כדרך הכותי,
רבה לד ,י) .ועל כן כאשר באים לדון את האדם בהאי יומא על מעלליו ,יש
ששואל תחלה מעט ,ואח"כ מוסיף לשאול...
להתחשב בכך שיצר סוכן בקרבו תיכף משננער לצאת ממעי אמו.
פרי עץ חיים שער תפילות ראש השנה פרק ז ,בתו"ד ועיי"ש לעוד ביאור עפ"י הסוד
וזה מאמר הכתוב ,הבן יקיר לי אפרים וגו' כי מדי דברי בו – דהרי דיבור הוא
קיום מצוות עשה של ושבת עד ה' אלוקיך בשמיעת תקיעת שופר.
לשון קשה והיינו בעת שאעמידנו למשפט ,וכפי' רש"י הק' עה"כ (שמות ו ,ב)
...ונבוא אל המכוון בעזה"י ,כשתוקעין בר"ה התקיעה עיקרית לעורר
'וידבר אלוקים אל משה – דיבר אתו משפט' ,אזי ,זכור אזכרנו עוד על כן תשובה וגנוחי גנח על עונותינו על הצר הצורר הוא שאור שבעיסה
המו מעי לו – רמז לענין זה – שתיכף משננער לצאת ממעי אמו ניתן בו ושיעבוד מלכיות ,אמנם התוקע תוקע והשומע שומע לעורר -אם שמעו
היצר סוכן בקרבו תמיד ,וזאת יזכור הקב"ה לאדם בעת שיקראנו למשפט, ונתעוררו הרי קיימו מצוות עשה של ושבת עד ה' אלקיך ,ואז ראוי לשמוע
ומשום כך – רחם ארחמנו נאום ה'. לשמוח לתקוע תקיעת שני' של שמחת מצוה וביום שמחתכם ובמועדיכם
הרה"ק בעל הבאר יעקב מנדבורנא זי"ע ,הובא במחזור שער התפילה עמוד שפה כנ"ל...
הודאי שמו כן תהלתו. הרה"ק מרן החתם סופר זי"ע ,דרשות חת"ס ראש השנה דף ז עמוד א בתו"ד
בשם ר"ש שאמר בשם ר' זאב מזיטומיר ,הודאי שמו כן תהלתו ,פי' כמו ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת.
שהוא אצל אדם חוזק האמונה בוודאות הש"י כך הוא תפלתו של אותו כי כשהקדוש ברוך הוא דן את עולמו בחסד אזי יש קיום .וזהו באמת ,כי
האדם ,כך יכול להתפלל. אמת הוא דבר הקיום ,אבל חס ושלום כשהקדוש ברוך הוא דן כו' אז
הרה"ק ר' וואלף מזיטומיר זי"ע ,הובא באמרי פנחס שער ד שבת ומועדים הצדיקים שבדור יש להם כח לבטל .וזהו מי מושל בי צדיק (מועד קטן טז עמוד ב)
ותמלוך אתה הוא ה' אלקינו לבדך על כל מעשיך (בנוסח התפילה לר"ה). ונמצא כביכול אינו מתקיים כו' ,אבל כשהקדוש ברוך הוא דן את עולמו
...כי היום ההוא יום המלוכה להמליך את מלך העולם על כל העולם כמו בחסד אז יש לו קיום ואין מי שיבטל .וזהו ויכון בחסד כסאך ותשב עליו
שאומרים ותמלוך אתה הוא ה' אלקינו לבדך על כל מעשיך ,זה היום באמת ,כיון שכונן בחסד כסאך אז הוא באמת.
תחילת מעשיך ,וברא את העולם בכדי שיקרא מלך כי אין מלך בלא עם, הרה"ק רבי לוי יצחק בן שרה סאשע מבארדיטשוב זי"ע ,קדושת לוי
ונברא העולם בשביל ישראל אשר המה ימליכוהו... תקיעת שופר בר"ה ...רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים
וזה אשר שמעתי בשם חכם אחד ,על הא דאמרו חז"ל דהמלאכים שואלין הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה (רמב"ם יד החזקה
להקב"ה אימתי ראש השנה ,ומשיב הקב"ה אני ואתם נשאל לישראל בית הלכות תשובה פרק ג הלכה ד).
דין של מטה ,דקשה ולמה לא שואלין בחדשים אחרים ,אך הוא ,בכל חדש ...משל לבית שפרצה בו דליקה ,ובפנים נמצא אדם ישן על מיטתו .הבית
רואין הארת השם הנכבד כסדר הצירוף השייך לאותו החדש ,מה שאין כן עולה בלהבות ,ובחוץ עומדים אנשים ומתווכחים כיצד להציל את האיש.
ביום ראש השנה הנה הצירוף הז' הוא והי"ה ,וישראל על ידי מעשיהן ניסו להוציאו על מיטתו ,אך המיטה רחבה יותר מפתח הבית .הביאו גרזנים
מהפכין אותו לחסד ורחמים ומאיר כסדר כמו בניסן ,על כן שואלין וקרדומות ,והחלו לשבור את מזוזות הפתח כדי להרחיבו.
המלאכים אימתי ראש השנה... היה שם פיקח אחד שנזעק וקרא בקול רעש גדול :שוטים שכמותכם! מדוע
הרה"ק בעל הבני יששכר זי"ע ,בני יששכר מאמרי חודש תשרי מאמר ג בתו"ד תבזבזו זמן יקר? הרי עד שתסיימו מלאכתכם ,ספק אם יהיה את מי להציל!
אני ראשון ואני אחרון (הפטורה לראש השנה). העירו את האיש -ויקום על רגליו ויצא מן הבית וימלט מן הסכנה!
פירש הרה"ק רבי ישראל מרוזין ז"ל ,אני מהווה הכל ,והייתי צריך להיות סיים הרב מפוניבז׳ את נאומו :גם אנו ,רבותי ,נדמינו לאותם אנשים .זה כמה
אצלכם ראשית כל ,ולבסוף ואני אחרון?!? ימים שאנו יושבים ודנים ,ומחפשים דרכים כיצד ניתן להציל את עם ישראל
הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע ,עירין קדישין חלק א עמוד שז
מצרותיו ומצוקותיו .אחי ורעי! הקרקע בוערת מתחתינו .עלינו לטפל במקור
פסקי הלכות
מהלכות ליל שני של ראש השנה שחל במוצאי שבת
א .איסור עשיית מלאכה בליל ב' של ר"ה שחל במוצ"ש קודם תפילת ערבית או קודם אמירת המבדיל :אסור לעשות מלאכה בליל ב' דר"ה שחל
במוצ"ש קודם אמירת ותודיענו בתפילת ערבית ואם רוצה לעשות מלאכה לצורך אוכל נפש קודם התפילה או ששכח לומר ותודיענו צריך לומר ברוך המבדיל בין קודש
לקודש בלא שם ומלכות ולאחר מכן מותר לו לעשות מלאכה [אבל אסור לטעום כלום עד שיעשה הבדלה על הכוס] ויש ללמד את הנשים שאינן מבדילין בתפילה שיאמרו
קודם עשיית מלאכה במוצ"ש ברוך המבדיל בין קודש לקודש (שו"ע ורמ"א סי' רצ"ט ס"י ומשנ"ב סקל"ו).
ב .שכח לומר ותודיענו בתפילת ערבית בליל ב' דר"ה שחל במוצ"ש :בתפילת ערבית בליל ב' דר"ה (שחל במוצ"ש) אומרים ותודיענו בברכה רביעית לאחר
אתה בחרתנו ,שכח לאמרו אי"צ לחזור ולהתפלל כיון שעתיד לומר הבדלה על כוס הקידוש של יקנה"ז (משנ"ב סי' תצ"א סק"ד ובה"ל סי' רצ"ד ד"ה ואם טעה בשם פמ"ג) שכח לומר
ותודיענו ונזכר לאחר שהתחיל לומר ותתן לנו ה' אלוקינו ועדיין לא סיים הברכה יכול לחזור לותודיענו אלא שדעת המטה אפרים (סי' תקצ"ט ס"ז) שאינו צריך להחמיר על
עצמו לחזור לותודיענו (כדי שלא להפסיד אמירת השם) כיון שעתיד להבדיל על הכוס של יקנה"ז (שבה"ל ח"ט סי' כ"ג אות ב').
ג .שכח לומר ותודיענו בליל ב' של ר"ה שחל במוצ"ש ואכל קודם קידוש של יקנה"ז או שלא אמר ברכת הבדלה בקידוש :שכח לומר ותודיענו
בערבית ושכח ואכל קודם קידוש של יקנה"ז צריך לחזור ולהתפלל תפילת ערבית ולומר ותודיענו (בה"ל סי' רצ"ד ד"ה ואם טעה מפמ"ג) וכן אם שכח לומר ותודיענו בתפילה וגם
שכח להבדיל בעת הקידוש ונזכר לאחר ששתה היין של קידוש צריך לחזור ולהתפלל תפילת ערבית שכיון ששתה לפני הבדלה וגם שכח להבדיל בתפילה קנסוהו חז"ל
שצריך להתפלל שוב פעם תפילת ערבית (שבה"ל חי"א סי' ע"ז ,ועי' בברורי הלכות הכא).
ד .טעה בקידוש של יקנה"ז וסיים בחתימה המבדיל בין קודש לחול :טעה בקידוש בליל ב' דר"ה וסיים בחתימה המבדיל בין קודש לחול במקום המבדיל בין
קודש לקודש לא יצא וצריך לחזור ולברך (שבה"ל ח"ח סי' קי"ח דהו"ל משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ועי"ש שנשאר בצ"ע אם ברכת ההבדלה נחשבת באופ"ז כהפסק בין ברכת בפה"ג לשתיה
וצריך לחזור ולברך שוב בפה"ג).
ה .שכח ולא אמר ברכת הבדלה בקידוש בליל שני של ר"ה שחל במוצ"ש :בקידוש בליל ב' דר"ה שחל במוצ"ש אומר יקנה"ז ,שכח להבדיל בעת הקידוש
יבדיל מיד כשנזכר ,אם נזכר לאחר קידוש קודם הסעודה או בתוך הסעודה יבדיל על הכוס אי"צ לברך בפה"ג ואם נזכר לאחר הסעודה יברך בפה"ג קודם ברכת הבדלה (עי'
שו"ע סי' תע"ג ס"א ומשנ"ב סק"ה).
ו .ברכת בורא מאורי האש :יש נוהגים לברך ברכת בורא מאורי האש על נרות יו"ט שע"ג השולחן מבלי לקרבם זה לזה ומבלי להסתכל בצפרניים (כן נהג מרן זצ"ל ,וגם לא
הדליקו נר קטן של אבוקה במיוחד לשם כך ,ואמר שמעיקר הדין אין חשש מכבה בהפרדת הנרות זה מזה וכ"כ להלכה בשבה"ל חי"א סי' קכ"ח בהערות לסי' תק"ב ס"ב ד"ה יו"ט ,ומ"מ לעצמו החמיר וברך על נר בלא
בירורי הלכות אבוקה דמעיקר הדין יכולים לברך עליו דאבוקה הוא רק מצווה מן המובחר).
שכח לומר ותודיענו בליל שני של ראש השנה שחל במוצאי שבת וגם שכח להבדיל בקידוש היום
בזו ובזו והלא להבדיל יש לו שהות אפילו אחר ג' ימים אחר השבת ,ונ"ל לפרש כגון שאכל או שאלה :שכח לומר ותודיענו בתפילת ערבית בליל ב' דר"ה שחל להיות במוצ"ש וגם בשעה
עשה מלאכה קודם שהבדיל על הכוס ,ויש מפרשים ביו"ט שחל להיות במוצאי שבת ולא שקידש על היין שכח לומר ברכת הבדלה ונזכר לאחר ששתה את היין של קידוש ,האם צריך
אמר ותודיענו בתפילה ועל הכוס אמר קידוש ולא אמר הבדלה ותירוץ זה שייך למה לחזור ולהתפלל תפילת ערבית של יו"ט?
שאמרתי דמאי נפק"מ אם לא אמר הבדלה עם הקידוש עדיין הוא יכול להבדיל אלא משום תשובה :כ' המחבר בשו"ע סי' רצ"ד ס"א ,אומרים הבדלה בחונן הדעת ואם טעה ולא הבדיל
ששתה עכ"ד ,וצריך ביאור מהו החילוק בין ב' התירוצים הרי בב' האופנים מיירי שטעם משלים תפלתו ואינו חוזר מפני שצריך להבדיל על הכוס ,ואם טעם קודם שהבדיל על הכוס
קודם הבדלה ומאי נפק"מ אם היתה טעימת רשות או טעימת מצווה ועכצ"ל דלפי' הראשון צריך לחזור ולהבדיל בתפילה ,מקור דבריו הם מגמ' בברכות לג .טעה ולא הזכיר הבדלה
בתוס' הרא"ש אי"צ לחזור ולהתפלל כששתה מיין של קידוש כיון דהוה שתיה של מצוה. בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שאומרה על הכוס ,ובסוף העמוד שם אי' בעא מיניה רב
אלא שבשו"ת שבה"ל חי"א סי' ע"ז כ' מרן זצ"ל דאי"ז נכון משום שהקנס אינו מפני עצם חסדא מרב ששת טעה בזו ובזו מהו ,אמר ליה טעה בזו ובזו חוזר לראש ,ופרש"י (ד"ה חוזר
השתייה אלא מפני שכחת ההבדלה ב' פעמים ואין תיקון מצוה אחת יכולה לכסות גרעון לראש) לתפילה ולכוס ,ופירשו הרשב"א (ד"ה טעה בזו ובזו) הרא"ש (סי' י"ד) ורבינו יונה (כג:
ביטול מצוה אחרת ולכן כיון ששתה את כוס הקידוש בלא לומר עליו ברכת הבדלה אף ד"ה טעה) דטעה בזו ובזו היינו שטעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת וגם טעה ואכל קודם
ששתיית היין של קידוש היא שתייה של מצוה מ"מ למעשה שכח ושתה לפני הבדלה וכיון שהבדיל (וברשב"א כ' דה"ה אם טעה ועשה מלאכה קודם שהבדיל וכ"כ בשו"ע הרב שם ס"ג ,אבל בבה"ל
שגם בתפילה שכח ולא אמר ותודיענו צריך לחזור ולהתפלל[ ,וכ"ש לטעם השו"ע הרב שהטעם ד"ה ואם טעם כ' דלמעשה אין לחזור ולהתפלל בעשה מלאכה עי"ש טעמו) ,ופי' רבינו יונה שטעם הדבר
שצריך לחזור ולהתפלל הוא משום שאינו יכול לצאת בהבדלה על הכוס לבדה משום שאינה כהוגן ולא הוא שכיון שטעה בשניהם שלא הזכיר הבדלה בתפילה וגם אכל קודם הבדלה קנסינן ליה
משום קנסא בודאי אין סברא לחלק בין טעימה של מצוה לטעימה של רשות] ,ואין ראיה לחלק שצריך לחזור ולהתפלל[ ,ובשו"ע הרב ס"ג פירש דהטעם שצריך לחזור ולהתפלל הוא משום שאינו יוצא
מדברי התוס' הרא"ש בפי' הראשון דהדבר פשוט דגם לפי' הראשון אין חילוק בין טעימה בהבדלה שעל הכוס לבדה הואיל ואינה כהוגן שטעם קודם לה ,וגם ברשב"א הנ"ל נראה שאין הטעם משום
של רשות לטעימה של מצוה ומה שהביא התוס' הרא"ש את הי"מ הוא כדי לחזק את פירושו קנסא עי"ש] ,ובבה"ל (שם ד"ה ואם טעה) הביא מהפמ"ג (א"א שם סק"ג) דה"ה ביו"ט שחל במוצ"ש
הראשון דטעה בזו ובזו היינו ששכח להבדיל בתפילה וגם אכל קודם הבדלה על הכוס שאין שאם שכח ולא אמר ותודיענו אינו חוזר מפני שמזכיר אחר כך הבדלה על הכוס של קידוש
כל זכר בגמ' דמיירי בטעם קודם הבדלה ולכן הביא את הי"מ שמפרשים דאיירי ביו"ט שחל אבל אם טעם אז אחר התפילה קודם שאמר הקידוש של יקנה"ז ג"כ צריך לחזור לראש
במוצ"ש וטעה בזו ובזו היינו שטעה ולא אמר ותודיענו וגם טעה ולא הזכיר הבדלה בקידוש התפילה כמו במוצ"ש דכי משום שאכל גם קודם קידוש ירויח שלא יצטרך לחזור ולהתפלל.
של יו"ט והיינו משום ששתה את היין מקודם שנזכר דבלא"ה הרי עדיין יכול לומר ברכת ולפי"ז בנדו"ד כיון ששכח לומר ותודיענו וגם שכח להבדיל ושתה מכוס הקידוש קודם
הבדלה ולפי' זה מבואר בגמ' דהטעות הוא במה שטעם קודם הבדלה ובזה מחוזק הפי' הבדלה צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל על הכוס ,אמנם מאידך גיסא אולי יש צד לחלק
הראשון של התוס' הרא"ש שהוא פירושם של הרשב"א הרא"ש ורבינו יונה שטעה בזו ובזו ולומר דנדו"ד שאני שהרי מבואר ברבינו יונה שהטעם שצריך לחזור ולהתפלל הוא משום
היינו שאכל קודם הבדלה וגם שכח לומר הבדלה בחונן הדעת. קנסא ודבר זה שייך בטעימה של רשות דבהא שייך לומר שקנסוהו לחזור ולהתפלל משא"כ
וע"כ להלכה למעשה כששכח לומר ותודיענו בתפילת ערבית של ליל ב' דר"ה שחל במוצ"ש בנדו"ד ששתיית היין של קידוש היא שתייה של מצוה י"ל דלא קנסוהו חז"ל באופ"ז לחזור
וגם שכח להבדיל בקידוש ונזכר לאחר ששתה את היין של קידוש עליו לחזור ולהתפלל ולהתפלל ,וכן נראה מדברי התוס' הרא"ש (שם לג .ד"ה טעה בזו ובזו מאי ,בשבה"ל שם כ'
תפילת ערבית של יו"ט ולומר ותודיענו. כן בשם הרשב"א ונראה שהוא ט"ס שברשב"א לפנינו אינו בנמצא) שכ' וז"ל ,תימה לי מאי
נלב"ע הרה"ק
א' תשרי רבי מאיר לייבוש זי"ע
תר"מ המלבי"ם
מרא דאתרא מכסא הרבנות וקיבלו הורמנא מטעם ומחצה להוציא ספרו "מגילת סתרים" בתורת הנסתר. אלה תולדות
הרשות להדחה זו .מיד יצא המלבי"ם מגדרו ,אברך וכך עלה ונתגדל בחכמת התורה ,עד שבשנת "חובר רבינו 'הרב הגאון האמיתי ,המפורסם בכל קצוי תבל,
שעוד לא מלאו לו שלושים שנה ,והתחיל להקהיל חברים מחוכם" (תק"ץ) התחיל לכתוב את ספרו הגדול כליל החכמה והמדעים'( ,נוסח שער ספר המלבי"ם
אסופות בבתי מדרשות שבעיר ,ונשא לפני הציבור על שו"ע או"ח "ארצות החיים" המעטר את גוף דברי עה"ת) ,ועליו העיד מרן הגה"ק החת"ם סופר זי"ע
דרשות מלהיבות לבל ילכו בעצת חטאים ,וכשהוא מזרז השו"ע והרמ"א בהשלמות חידושי דינים מתוך ספרי בהסכמתו לספרו 'ארצות החיים על שו"ע או"ח' וז"ל,
ליראי ה' לצאת למלחמת מצוה כנגד הריפורמים ולהגן ראשונים ואחרונים ,ומציין מקורות לכל דין ומנהג 'ראיתי עדות גדולי ישראל אשר מפליגים מאוד בשבחו,
על כבוד רבם .הוא הצביע בדבריו על המזימות החבויות מש"ס ומפרשים ,ואף מתורת הח"ן ,עם שמפלפל נכנסתי עמו בדברי תורה בענינים שונים ,ובפרט
של ה"מתקנים" החדשנים ,ועל הסכנה האורבת מהם בארוכה בנושאים מיוחדים ע"פ דרך החקירה והשקלא בחיבורו על שו"ע או"ח כת"י ,וראיתי כי עדותם נאמנו
להמשך היהדות ,במיוחד כשמדובר באיש צבוע כדוגמת וטריא לחדור בעומק המושג ולאסוקי הלכתא מגו מאוד ,ולא נפל דבר אחד מכל דבריהם הטוב' ,...הרה"ק
גייגר העושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס .דרשות שמעתא .המעיין בספר ,שסגנונו מתובל בטעם זקנים, ר' מאיר לייבוש בן הרה"צ יחיאל מיכל זצ"ל הנקרא בפי
המלבי"ם גרמו אז לתסיסה בין יהודי הקהילה ,שלומי יתקשה להאמין שמחברו הוא רק בן כ"א שנה. כל ע"ש ספרו 'המלבי"ם' נולד לאביו החריף ומופלג
אמונים שפנו לעזרת אישים ידועי שם וע"פ פניית ועל אף כתיבת ספרו הגדול ,לא הרפה עצמו מלעסוק בתורה ,מוהר"ר יחיאל מיכל ווייסער זצ"ל [ועל שמו
הרה"ג ר' שלמה אייגער זצ"ל מפחנא אל הקיסר הפרוסי באותו זמן בשאר חיבורים ,וכפי שכתב שם בעצמו נקרא הבן בשם מלבי"ם ,שהוא ע"ש ווייסער .ועוד
וילהלם ניתן צו מלכותי להשיב את הגרש"ז טיקטין על (בהקדמתו) ,והמה ,חידושי ש"ס ,חיבור על הרמב"ם שהוא ר"ת של שמו הק' ,מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל]
כנו .הקהילה בברסלאו התפלגה מאז לשתיים שומרי הלכות קדשים ודיני טומאה וטהרה ,שו"ת שהחליף עם ולאמו הצדקנית מרת סימציא ,ביום י"ט לחודש אדר
תורה לחוד ורעפורמים לחוד. גאוני הדור ,דרושים שהשמיע במקהלות ישראל, שנת תקס"ט ,בעיר וואלוטשיסק אשר על הגבול בין
ויהי כי פשתה המספחת של הרעפורמים ,מיד אזר רבינו חידושים בקבלה ,פירוש על הספר הפילוסופי הידוע פולין לעסטרייך [אוסטריה] .ומיד הכירו בו כולם כי עדיו
המלבי"ם חיל ויצא ללחום מלחמות ה' בעוז ותעצומות, "בחינת עולם" להרב הברדשי בן דורו של הרשב"א ,ספר לגדולות ,כי ניחן בכשרונות נדירים מגיל הרך ביותר,
ומיד הפסיק מלכתוב את ספרו הגדול "ארצות החיים", המלבי"ם על חמשה חומשי תורה ,ועוד "כמה חיבורים ומיד גמלו אביו אומו לחנכו לדברי תורה .אמנם לא זכה
והתחיל לכתוב את ספרו "פירוש המלבי"ם על כ"ד ספרי קטנים ביתר חכמות" (דקדוק וכיו"ב) .אבל משפט אביו לראות בפרי עמלו ,וכשהיה עוד שש שנים נתקף
תנ"ך ,כדי ללמד את העם בינה" ,ולפענח נעלמות תורת הבכורה להוציא לאור עולם נתן לספרו "ארצות החיים", אביו במחלה קשה ,ונפטר בדמי ימיו.
ה' לנביאיו הק' ,כי הרעפורמים התחילו ללמד עקלקלות כיון 'היותו לענין דינא ולתועלת הרבים'. אבל אמו לא אמרה נואש ,וגמלה בלבה לחנכו במסירות
בסילוף דברי הנביאים ,וביותר בפירוש חילוקי הלשונות, וכך כתב הגאון את ספרו (עד סימן לא באו"ח) משך לתורה ועבודה בלי שום פשרות ,וכפי שהעיד המלבי"ם
והכל כדי ללחום מלחמות ה' בגלוי. קרוב לה' שנים ,מיד החל לנדוד ממקום למקום לקבל בהקדמת ספרו "ארצות החיים" על שו"ע או"ח ,ומיד
ויהי אז היו רבים וטובים שתחילו לחשוד בהמלבי"ם כי הסכמותיהם של גדולי ישראל על ספרו ,וכך נסע לארכה נשאה בזיוו"ש להרה"ג יהודה לייב אב"ד וואלוטשיסק
גם הוא נגרר אחריהם ,בהיות עסקו בהגיון ובדקדוק. ולרחבה של חבל איירופע ,וביקר אז במדינות פולין, זצ"ל ,אשר פרס על היתום מאיר לייבוש כנפי חמלה,
פעם אחת באו לפניו איזה אנשים מכת המשכילים דייטשלאנד (אשכנז) ,אונגארן (הונגריה) ,איטליה, ושקד לטפח כשרונותיו ולעשותו כלי מלא מחזיק ברכה.
בחשבם שגם הוא שייך לכת שלהם ,אך רבינו מיד פראנקרייך (צרפת) ,הולנד ,ועוד .ואכן קיבל הסכמותיהם ושכר לו מלמד מומחה להחכימו ביתר שאת בתורה הק',
בראות לבושם שהוא כלבוש העכו"ם ומגולחי זקן ,הבין של גאוני עולם ,ה"ה הרה"ק מרן החת"ם סופר זצ"ל, את הרה"ג ר' משה הלוי הורוויץ זצ"ל בעל "עמק
מיד מי הם לפניו ,שאלם מה מבוקשם ממנו .אמרו לו, הרה"ג ר' בנימין וואלף בעל שערי תורה זצ"ל ,הרה"ג ר' השידים" להדריכו בנתיבות התורה כיד ה' הטובה עליו.
כי ברצונם לדבר עמו בדברי מחקר לשון עברי .אמר נחום טריבטעש בעל הקובץ מניקלשבורג זצ"ל ,הרה"ג ואכן גדל הילד ויצא אל אחיו הלמדנים אשר בעיר ,ומיד
להם בחכמתו ,כי מתחילה אני רוצה לדעת עם מי יש שמואל בערנשטיין מאמסטערדאם זצ"ל ,ועוד גדולי הכירו בו כעילוי הצעיר שנוצר לגדולות ,אמנם עיקר
הכבוד לדבר כעת ,ומהו מדריגת חכמתם טיבם ומהותם. ישראל ,ואף הרה"ק ר' עקיבא אייגר שלא היה נמנה כלל קנייתו בתורה השכיל לקנות בהתמדתו הגדולה ,עד
השיבו לו ,שהם מכת המשכילים .אמר להם ,א"כ מהו בין הכותבים הסכמות על ספרי מחברי זמנו ,הריץ אליו שזכה שנעשו שתי כליותיו כשני רבנים המשכלים אותו
פירוש משכילים .ולא ידעו לענות לו דבר ברור ,עד מכתב ידידות על חידושי תורה עפ"י מה שכתב בספרו. בחכמת התורה ,וכך זכה לצלול במים עמוקים של הלכה
שאמרו שנראה פירושו "קענערס" [יכולים] .אז פנה מסעותיו להסכמות ,נסע לעיר ואכן כשהשלים ולחדש פלפולים וביאורים כאחד מן גדולי החבורה.
עליהם בחזקה ואמר להם ,עתה אמרתם נכונה ,אתם ברעסלאו אשר באשכנז להדפיס ספרו ,ושם מצא את גדלותו בתורה
יכולים להשחית הפיאות והזקן ולעבור על כל עבירות מבוקשו ה"ה הרה"ג ר' שלמה זלמן טיקטין זצ"ל שהיה בגיל י"ד שנה לקחוהו חד מעשירי עירו חתן לבתו ,אבל
שבתורה בשאט נפש ,וגירש אותם מביתו בבושת פנים. מגדולי הלוחמים נגד המשכילים ,ונקשרה נפשו בנפשו, לא זכה אותו עשיר הרבה זמן להכניס גדול זה בצל
אשכבתיה דרבי ואכן דאג לכל מחסורו ואירח אותו בצל קורתו ,והציע קורתו להרבה זמן ,והוצרך לגרשה ,ובשל כך הוצרך
בסוף ימיו חלה רבינו מאוד ,והוצרך לדרוש ברופאים, בו נכבדות בת עשירים מעירו ,ואף דיבר על לבו שיאות המלבי"ם לעזוב את אביו חורגו ומלמדו המובהק בעיר
ונסע לקיעוו בירת אוקריינע ודרש ברופאים שם ואכן לקחת כסא רבנות כדי שליוכל לישב באהלה של תורה וואלוטשיסק והתחיל לנדוד ממקום למקום עד שהגיע
נתנו לו רפואות למחלתו עד ששב קצת לאיתנו ,ורצה במקום קבוע ,ולא יצטרך עוד לנדודו ממקום למקום. לווארשא הבירה ,ומיד נכנס לישיבתו הרמה של הגאון
לנסוע לעיר קרעמטשינג שבחרו בו לשמש ברבנות לוחם מלחמות ה' המהרא"ל צינץ זצ"ל .ומשם התחיל לנדוד עד שהגיע
בעירם ,ומאוד רצה רבינו להגיע לשם להיות עמם בימי חשב המלבי"ם לישב בשלווה באהלה של תורה ,מיד לזידיטשוב להרה"ק שר בית הזוהר ,איש קדוש גאון
חודש תשרי ,אולם מחלתו חזרה בו ונתגברה מאוד עד קפץ עליו רוגזו של המשכלים ,ואכן אז הגיע לעיר מזידיטשוב (לשון צבאות ישראל ,מוהר"ר צבי זצ"ל
שלא איפשר לו לנסוע ,ומצבו החמיר מיום ליום ולא ברעסלאו אחד מראשי ה"מתקנים" הרעפורמים ,ה"ה ההקדמה שם) ,שמיד תהה על קנקנו והכניסו ללימוד
הואילו הרופאים להציל את חייו ,ואכן ביום א' דראש אברהם גייגר הנודע לשמצה ימ"ש ,שביקש להצטרף תורת הנסתר על אף גילו הצעיר ,והסתגר המלבי"ם אז
השנה שנת ה' אלפים תר"מ בבוקר שקע שמשו של כחבר לבי"ד העיר ,ומצא לו תומכים מבין תקיפי העיר משך שנה ומחצה ולמד חכמה זו מאין הפוגות ,עד
רבינו ונשמתו הטהורה עלתה השמימה ,זקן בן שבעים ופורקי העול .ומשנתקל בסירובו המוחלט של הגרש"ז שסיים עפ"י הדרכות רבו הספרים "עץ חיים" "ופרי עץ
שנה ושבע ימים בריבוי כבוד שמים בעולם .זיעוכי"א. זצ"ל שידע בתעתועיו ,פשטו יד התקיפים להעביר את חיים" מכתבי האריז"ל ,וזכה אז כשהיה רק בן ט"ו שנה
יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת
היום הרת עולם ,היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים .וצוונו הוראה הבורא ב"ה וב"ש בתורתו א תשרי – ספר חפץ חיים -הלכות אסורי לשון הרע -הקדמה
הקדושה לתקוע בשופר ביום הזה ,והטעם חוץ מן הטעם העיקרי שהוא 'רחמנא אמר תקעו' ,הוא ָּתן ָּלנּו ּתו ָּרתו
ילנּו ִמ ָּכל ָּה ַע ִמים ְונ ַ
אשר ִה ְב ִד ָּ
ְראלֲ ,
אלק י ִיש ָּ
רּוך ה' ֱ
ָּב ְ
להמתיק הדינים על ידי קול השופר כמו שאנו אומרים בזוה"ק לפני תקיעת שופר ,וכמו שמובא יסנּו ְלארץ ַהקדשְ ,כדי ש ִנזְכה ְל ַקים ָּכל ִמ ְצו ָּתיוְ .ו ָּכל ַכּוָּנָּתו
ְו ִה ְכ ִנ ָּ
בסה"ק מאור ושמש (רמזי ר"ה) "ולכן הוא עת משפט ויום דין ,ונתן הקב"ה עצה להמתיק הדינין הּוא ַרק ְלטו ָּבתנּוְ ,כדי ש ַעל יְדי זה ִנ ְהיה ְקדו ִשים א ָּליוְ ,כמו ש ָּכתּוב
ולהשתיק כל מסטין מעלינו ,וציוה לנו לתקוע בשופר שהוא קול פשוט שעדיין לא בא לבחינת דיבור ַעשִיתם את ָּכל ִמ ְצו ָּתי ִו ְהיִיתם
"ל ַמ ַען ִּת ְז ְכרּו ו ֲ
(ב ִמ ְד ָּבר ט"ו מ')ְ ,
ַ
שרומז לעלמא דחירות שאין בו אחיזת חיצונים ,ובו נמתקים כל הגבורות ,ומתקיים מאמר הכתוב
יכ ְלּתנּו ְל ַקבל את ַה ְש ָּפ ַעת טּובו ְורב
ִהיה ִב ָּ
דשים לאלהיכם"ְ ,וי ְ
ְק ִ
(ישעיה א' י"ח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" ,עכ"ל.
"מה
(ד ָּב ִרים י"ב י"ג)ָּ ,
ּובעו ָּלם ַה ָּבא ְכמו ש ָּכתּוב ְ
ַח ְסדו ָּבעו ָּלם ַהזהָּ ,
והנה בשנה זו שחל להיות בשבת אין אנו תוקעים בשופר ,וכלשון הפיט חכם חניטיו לתקוע בזה
יך שואל מ ִע ָּמ ְך ִכי ִאם ְוגו' ִל ְשמר את ִמ ְצות ה' ְואת ֻחקו ָּתיו
אלק ָּ
ה' ֱ
חדש .יום זה אם יקרה בשבת קדש ,זכרון תרועה מקרא קדש ,ע"כ .והרבה דיבורים קדושים נאמרו
מרבותינו הקדושים בעניין קביעות יו"ט ר"ה בשבת .הרה"ק הר"ר בונים מפשיסחא דיבר בקדשו (ו ַעין ָּשם ְבפרּוש ָּה ַר ְמ ַב"ן ְד ַהאי
אשר ָּאנ ִכי ְמ ַצ ְּו ָּך ַהיום ְלטוב ָּל ְך"ְ .
ֲ
בזה"ל" ,מה דאמרו חז"ל 'אונס רחמנא פטריה' ,אין הפירוש שהוא פטור לגמרי לעשות המצוה, יך שואל מ ִע ָּמ ְך" ָּקאי).
אלק ָּ
"מה ה' ֱ
"לטוב ָּל ְך" ַא ְּת ִח ַלת ַה ָּפסּוק ְד ָּ
ְ
אלא שהוא מחוייב לעשות רק שאינו יכול לעשות מחמת אונס ,והקב"ה עושה בשבילו ,וזהו רחמנא ָּתן ָּלנּו את ְכ ִלי ח ְמ ָּדתוַ ,אף ַגם ִצּוָּה או ָּתנּו שלא
ְולא ַדי ָּבזה ,שנ ַ
פטריה .וזהו פירוש הגמרא ראש השנה (כ"ט ע"ב) יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, ָּת ִּתי ָּלכם ּתו ָּר ִתי
"כי ל ַקח טוב נ ַ
(מ ְשלי ד' ב')ִ ,
ַע ְזבנָּהְ ,כמו ש ָּכתּו ב ִ
נַ
היינו כשישראל אנוסים הם שאינם יכולים לתקוע ,אז הקב"ה תוקע בשבילם ,וזהו "יום טוב" ָּדם ,ש ִאם ִיּתן ַל ֲחברו ַמ ָּּתנָּה טו ָּבה,
ש ר ו ָּ
ַאל ַּת ֲעזבּו"ְ ,ולא ְכ ִמ ַדת ָּב ָּ
כשראש השנה חל בשבת ,מפני שהשי"ת הוא נעשה בעל תוקע בשביל ישראל עם כל הכוונות
יבה ְבעינָּיו ,הּוא חומד
ּׁשּורה ְואינָּּה ֲח ִב ָּ
ַחברו אינו ִמ ְתנַהג ָּבּה ַכ ָּ
וֲ
המיוחדים בהם ויעלה זכרונם לטובה" ,עכל"ק.
א ָּבל לא
ַחזר ְו ִיזְכה ָּבּהֲ .
ירּה ֲחברו ִמכל וָּכל ְוהּוא י ֲ
ַפ ִק ָּ
ּומ ַצפהָּ ,מ ַתי י ְ
ְ
ועם כ"ז יש להבין סוד הדבר שהרי דוד המע"ה בתהילים כתב "תקעו בחודש שופר בכסה ליום
אלהינּוִ ,כי ה ִקים ָּלנּו ְב ָּכל דור וָּדור ִבימי ַביִת ִראשון
כן חלק ֱ
חגנו" ,ולא חילק בין שבת לחול .כן הקשה בסה"ק מאור ושמש ,וזל"ק ,או יאמר תקעו בחודש שופר
בכסה ליום חגנו (תהילים פ"א ד') והנה דוד המלך ע"ה אמר פסוק זה לתקוע שופר בראש השנה, ִש ְרא ִלי,
ָּרד ַמ ַצב ַהי ְ
מּוטבְ ,ו ַאף ִבימי ַביִת ש ִני ,שי ַ
יאים ְל ַה ֲח ִזירנּו ְל ָּ
ְנ ִב ִ
ולא חילק בו אם חל להיות בשבת או בחול ,וחז"ל התקינו שלא לתקוע אם חל ראש השנה להיות ּׁשה ְד ָּב ִרים
ַב ֲעונותינּו ָּה ַר ִביםִ ,מ ְק ֻד ָּּׁשתו ָּה ִראשונָּהְ ,ו ָּח ְסרּו ָּלהם ֲח ִמ ָּ
בשבת שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים (ר"ה כ"ט ע"ב) ,ועדיין אין זה מספיק קצת לבטל עבור ש ָּהיּו ָּלהם ְב ַביִת ִראשון (יו ָּמא כ"א ע"ב)ִ ,עם ָּכל זה ִב ְהיותנּו ַעל
זה מצוה של תורה .וטעם זה אמרו בנגלה ,ומסתמא היו היה להם גם טעם כמוס על פי סוד. ירהָּ ,היִינּו יְכו ִלים ְל ַקים ָּכל ִמ ְצות
ַא ְד ָּמתנּו ְו ָּהיָּה ָּלנּו בית ַה ְב ִח ָּ
ונראה לי שמרומז הטעם שאין תוקעין בשבת בפסוק הנ"ל ,והענין הוא דהנה כל מגמת עבודתינו ּובזה ָּהיִינּו יְכו ִלים ְל ַה ְש ִלים ָּכל ח ְלקי ַהנפש ַה ִנ ְמ ָּצ ִאים ָּבנּו,
ַהּתו ָּרהָּ ,
בימים הנוראים אלו להעלות המלכות שמים שיתגלה מלכותו יתברך במהרה על כל העולמות, רּוח ִניִיםְ ,ו ַעין ְב ַש ֲערי
ידים ָּ
ּוש ָּס"ה ִג ִ
יב ִרים ְ
ִכי ַבנפש יש ַגם כן ְר ַמ"ח א ָּ
במאמרינו בפרשת נצבים ,ועל זה אנו מתפללים בימים הנוראים האלו 'ותמלוך אתה ה' לבדך על כל יטאל פרק א'.
ּׁשה ְלמורנּו ָּה ַרב ַחיִים ִו ַ
ְק ֻד ָּ
מעשיך' .אך ביום הדין מתייצבים המקטריגים [המה הקליפות המבקשים למנוע גילוי מלכותו ית"ש
בעולם] לקטרג על כנסת ישראל ח"ו ,כמו שנאמר (איוב א' ו') "ויהי היום ויבואו בני האלהים
להתייצב על ה" ,ודרשו ז"ל ויהי היום זה ראש השנה .וכדי לתת עצות בנפשינו ציוה לנו הקדוש ברוך
הוא לתקוע בשופר ביום הזה ,כדי לערבב הסטרא אחרא לבל יוכלו להרע לישראל ,שהענין השופר
הוא שהוא קול פשוט בלא חיתוך הדיבור ,ומן הצורך לשום כל מגמת כוונתינו בלב ומחשבה יחד
לשוב לפניו יתברך שמו מעומק הלב בעת התקיעה ,י וכשתוקע בשופר מעומק הלב בתשובה
הקדוש ברוך הוא שהוא בוחן כליות ולב מקבל מחשבה זו לפניו ,ועל ידי קול פשוט שיוצא מן
השופר נתעורר עולם המחשבה שאין בו דיבור ,ואין שום מלאך ושרף יודעים עד מה ולא יבינו מה
שישראל עושין בשופר ,ועל ידי זה נתערבב השטן ונחלש הסטרא אחרא ,והדם נעכר ונעשה חלב,
דהיינו שהגבורות נמתקים [שמרמזים על דם] ומסכימין על החסדים שירדו על הכנסת ישראל,
ונתגלה הלבנונית עליון -הרחמים הגדולים על כנסת ישראל .ולזה אנו מכוונים בעת תקיעות שופר היום יעמיד במשפט!
השם הקדוש קר"ע שט"ן משולב עם שם הוי"ה ברוך הוא ,כי ע"י תקיעותינו ביום זה נתערבב השטן ישנו משל מפורסם ,מעשה במלך שעבר עם כרכרתו וסוסיו ברחובה של עיר,
והרחמים מתגברין ,ונתגלה הלבנונית עליון הי"ג מכילין דרחמי על כנסת ישראל. והלך ילד וזרק אבן על מרכבת המלך .מייד עצרו אותו שוטרי העיר והעמידוהו
והנה בימות החול שאז עת התגברות הדינין והסטרא אחרא צריכים אנו להמתיקם על ידי השופר למשפט וגזרו דינו למיתה מטעם מורד במלכות .הכזאת ייעשה? לזרוק אבן על
בכדי שלא יבינו הסטרא אחרא ,אבל בשבת קודש לית שולטנא אחרא בכולהו עלמין ואנפהא נהירין מרכבת המלך?
בנהירו עילאה ,ואין להסטרא אחרא שום ממשלה לקטרג בשבת קודש ,והלבנונית עליון מאיר לכל לפני הוצאתו למיתה ,בא אחד וטען ואמר :במו אזני שמעתי ובמו עיני ראיתי
העולמות ,אין מן הצורך לתקיעת שופר בשבת קודש שגם בלא שופר נתערבב ונחלש כח הסטרא
היאך שכשהכריזו וצעקו כולם יחי המלך ,גם הילד הזה הריע עם כולם והשיב
אחרא והלבנונית מופיע בכל העולמות ,ומה שאנו פועלים בימי השבוע על ידי השופר יכולים לפעול
בקול רם יחי המלך! אם כן ,למה זה זרק את האבן על מרכבת המלך? על כרחך
בשבת קודש בלא שופר כנ"ל .וטעם זה נרמז בפסוק הנ"ל ,כי הראשי תיבות של תקעו בחודש שופר
שמעשה נערות ושטות עשה ולא ידע מה הוא עושה בזרקו את האבן.
בכסה ליום חגנו -הן למפרע שב"ת חל"ב ,וגם ראשי תיבות אלו עולין בגימטריא תשמ"ב ,כמנין
בדקו וראו שנכון הדבר ,ופטרו את הילד ושלחוהו לנפשו.
קר"ע שט"ן וי"ג מכילין דרחמי ,ופירוש ,שעל ידי השופר נתערבב השטן והלבנונית עליון נתגלה על
כן הנמשל איתנו :כשאנו צועקים ואומרים יחי המלך – שזה אמן יהא שמיה
הכנסת ישראל -הי"ג מכילין דרחמין .וגם נרמז בפסוק זה שב"ת חל"ב ,ורצ"ל אם הוא בשבת קודש
רבה מברך וכו' .כשמכתירים את המלך -כשאומרים שיהא שמו גדול וקדוש
מאיר הלבנונית עליון מעצמו מגודל קדושת שבת ואין מן הצורך לתקוע בשופר שגם בלא שופר
יכולים לפעול רחמים גדולים וחסדים טובים על כנסת ישראל .ע"כ לשונו הק'. בעולם (יתגדל ויתקדש שמיה רבה) ,ואנו שומעים ועונים אמן .הרי זה מוכיח
והנה מבואר במאור ושמש בשם האר" הק' עה"פ מי ימלל גבורות ה' ,ש"מלל" גימ' מאה ,שע"י שבאמת אנו נתיניו הנאמנים של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ,וכל מה
מאה קולות של השופר ממתיקין הגבורות ,ולפי זה מובא דברים נפלאים בסה"ק ישא ברכה שנכשלנו במשך השנה ,הרי זה הוכחה שזה היה מעשה שטות (כדברי האוה"ח
(מודז'יץ) בביאור דברי הזמר ,וזל"ק וזהו שאומרים בזמר אסדר לסעודתא ביום השבת ,חדו חצדי הק' בפ' ויקרא שקרבן מביאים בהמה על מנת שיכפר על מעשה שהיינו
חקלא ,היינו לזמר עריצים ולהכרית הקוצים הוא בדבור ובקלא ,היינו בדיבורי תפלה וקול שופר ,ועל בבחינת בהמה) .מה שאין כן אם נדבר חלילה באמצע הכתרת הקב"ה –
ידי זה ,ומללו מלה [כזוהר הקדוש (ח"א רמ"ט) "מי ימלל גבורות ה' מהו ימלל -ידבר מבעי ליה וכו' ,אלא מי ימלל באמצע אמירת קדיש ,איזהו לימוד זכות אנו יכולים לנצל ולהשתמש בה....
כדכתיב (דברים כ"ג כ"ו) וקטפת מלילות עיי"ש] והיינו למלל את הגבורות והדינים עד שיומתקו הדינין ויהיו קבלה לא לדבר בשעת קדיש ,ולענות אמן ,ואיש"ר בכוונה ובקול ,הרי אנו
מתיקא כדובשא ,אמנם בשבת ,מפני שהוא 'קדם רבון עלמין' הוא 'במילין סתימין' בלי דבור וקלא ,כי מוכיחים שאנו מכתירים את המלך! נקבל עלינו עכשיו גם לשנה טובה ומתוקה
אלין מליא יהון לרקיעיא כי בשבת בעתיקא תליא מילתא באתערותא דלעילא .והבן .עכל"ק. לנו! וגם לעיקר התפילה בר"ה – הכתרת הקב"ה עלינו ועל כל העולם כולו.
לכל עניני הגליון נא להתקשר 'ולהשאיר הודעה' ע"י 1-732-372-0092מארץ ישראל · 03-686-1344פקס · 1-732-647-2222בארץ ישראל לגבי ההפצה יכולים להתקשר ע"י 052-764-8605
