gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מחודדין · Mechidudin — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: מחודדין · Mechidudin

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

מחודדין · Mechidudin — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לעילוי נשמת‬ ‫בס"ד‬ ‫אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל ואמי מורתי מרת סימא בת ר' כלב פייבל ע"ה‪ ,‬מורי חמי ר' יעקב שלמה ב"ר זכריה אהרן זצ"ל וחמותי מרת חיה לאה טויבע בת ר' יעקב ישראל שניאור זלמן ע"ה‪,‬‬ ‫אחותי מרת פייגע בת ר' יעקב ע"ה‪ ,‬ידידי ושאר בשרי ר' יהודה לייב בן ר' דב בנימין שמואל זצ"ל‬ ‫ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה‪ .‬אין מלך בלא עם‪ ,‬לכן‪ ,‬כמו שאנחנו אומרים מידי‬ ‫שבת בשבתו‪ ,‬אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל‪ ,‬גוי אחד בארץ‪ ,‬עלינו לקבל על עצמינו‬ ‫מה שאנחנו מוסיפים בתפילה‪ ,‬וייעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם‪ .‬האחדות‬ ‫נצרכת להיותינו עם ישראל‪ .‬לדאבון הלב‪ ,‬המחלוקת צצה ופורחת כל הזמן‪ .‬יתר על כן‪ ,‬היא‬ ‫תמיד "לשם שמיים"‪ .‬כאשר אנחנו מתייצבים לפני הקב"ה כבני מרון‪ ,‬כדאי שנתייצב לבקש‬ ‫רחמים כעני בפתח‪ .‬זה יותר קל לעשות כאשר שבוע שלם אנחנו משננים "כדלים וכרשים‬ ‫דפקנו דלתיך"‪ .‬אנחנו בתוך עשור שהקב"ה דופק על השערים שלנו‪ ,‬פעם זה היה קורונה‪ ,‬פעם‬ ‫מלחמת שמחת תורה‪ .‬החיים הרגילים הושבתו‪ .‬הוא אמר לנו שיש משהו אצלינו‪ ,‬בבתי‬ ‫הכנסת ובבתי המדרש שזקוק לתיקון יסודי‪ .‬וכאן מגיע התמיהה הגדולה‪ .‬מבחוץ‪ ,‬אלו‬ ‫שנחשבים לא של "אונזערע"‪ ,‬תראו איך הם נוהרים לסליחות‪ ,‬על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ‬ ‫רענן‪ .‬גם אצלנו‪ ,‬בין אלו שנחשבים בשוליים‪ ,‬באים לסליחות‪ .‬יש צמאון ענק‪ .‬הבה נקבל איזה‬ ‫אלפית של הכמיהה והצימאון‪ .‬זאת לא משימה בלתי אפשרית‪ .‬כל מה שצריך זה לשים בצד‬ ‫את "המינוי" שלא מינו אותנו‪ ,‬להיות השוטר של הקב"ה‪ .‬חז"ל הזהירו אותנו‪ ,‬הזהרו בבני‬ ‫עניים שמהם תצא תורה‪ .‬אבל‪ ,‬היום‪ ,‬המוסדות נעולים בפניהם‪" .‬אין מקום"‪ ,‬זה התירוץ‬ ‫הראשון‪ ,‬השני הוא ש"הרוח בבית" נוגד את ההליכות של בית הספר‪ .‬כאשר אין מקום בלב‪,‬‬ ‫באמת אין מקום‪ .‬לפני שנים רבות‪ ,‬כאשר נסיון שמירת שבת בארה"ב היה קשה מנשוא‪ ,‬היה‬ ‫לפוסק הדור רבי משה פיינשטיין זצ"ל שתי שכנים‪ ,‬אחד למדן חשוב והשני בעל הבית פשוט‪.‬‬ ‫כל בניו של הלמדן ירדו מהדרך‪ ,‬כל בניו של בעל הבית נהיו מרביצי תורה‪ .‬הסביר זאת רבי‬ ‫משה זצ"ל כך‪ ,‬אצל הלמדן‪ ,‬הבנים הבינו ששבת זה סוג של עונש‪ ,‬כל הזמן שמעו את האנחות‪,‬‬ ‫הם הבינו היטיב שיש להתפטר מהעונש ששמו שבת‪ .‬אצל היהודי הפשוט‪ ,‬שבת היה פרס‬ ‫ועונג‪ .‬הוא היה מתלהב‪ ,‬שר זמירות‪ ,‬מדבר דיבורים של אמונה וביטחון‪ ,‬הבנים קלטו ששבת‬ ‫קודש זה מעין עולם הבא‪ ,‬וצמחו מרביצי תורה בהתאם‪ .‬השנה‪ ,‬יום הראשון של ראש השנה זה‬ ‫בשבת קודש‪ ,‬זמן להשקיע ביקרת השבת‪ ,‬ביקרת כל יהודי באשר הוא שם‪ .‬היהודי שרוצה‬ ‫ללבוש ציצית והיהודי שרץ לסליחות‪ .‬הבחור שמעוניין ללמוד בישיבה והבחורה שרוצה‬ ‫ללמוד בסמינר‪ .‬אנחנו רוצים שהקב"ה יקרב אותנו בימין עוזו‪ ,‬הבה נקרב אותם בימין שלנו‪,‬‬ ‫ננסה להיות אגודה אחת‪ ,‬לעבדו בלבב שלם‪ ,‬אזי נשמע את תקיעת שופר הגדול המבשר את‬ ‫חירותינו‪ .‬שנזכה כולנו יחד להכתב ולחתם בספר חיים טובים ולשנת גאולה וישועה‪.‬‬ ‫לה' הארץ ומלואה‪ ,‬תבל ויושבי בה‪ .‬לאחר שהתפללנו‪ ,‬לדור ודור המליכו לא‪-‬ל‪ ,‬הננו אומרים בכוונה‬ ‫מלאה‪ ,‬הקב"ה הננו מכירים‪ ,‬ביום בריאת האדם‪ ,‬כי כל מה שיש בעולם שייך להקב"ה‪ .‬הכל ממנו‪ .‬כי הוא על‬ ‫ימים יסדה‪ ,‬יסוד העולם‪ ,‬בים התורה‪ .‬ימים‪ ,‬תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪ .‬מי ישכיל להבין‪ ,‬שדווקא את‬ ‫קול התרועה‪ ,‬בחרו חז"ל ללמוד מאם סיסרא‪ .‬כמה פעמים חוזרים על זה שאין דבר ריק בתורה‪ .‬דווקא בראש‬ ‫השנה‪ ,‬יום המלכת המלך‪ ,‬קוראים בתורה על כריתת ברית בארות המים עם אבימלך‪ .‬ללמדינו‪ ,‬שאברהם‬ ‫אבינו הי'ה חייב שליטה מוחלטת על כל בארות המים‪ ,‬מי הדעת‪ .‬לבל חלילה יכנסו זרים בתורה הקדושה‬ ‫והטהורה‪ .‬ועל הארץ יכונניה‪ ,‬ל בל יאמר אדם‪ ,‬התורה היא לא בשביל כולם‪ .‬הקב"ה כונן את העולם מתוך‬ ‫התורה שבעצם כל יהודי באשר הוא שם‪ ,‬יכול לחיות על פי התורה‪ .‬מי יעלה בהר ה'‪ ,‬מי הוא זה אשר מלבד‬ ‫קיומה‪ ,‬יזכה במעלותיה‪ ,‬נקי כפיים ובר לבב‪ ,‬מי שידיו ולבבו נקיים מנטילה כל שהוא בגין תורתו‪ .‬הוא זה‬ ‫אשר ישא ברכה מאת ה' וצדקה מהקב"ה אשר מושיעו בכל רגע ורגע מרשתו של יצר הרע‪ .‬זה דור דורשיו‪,‬‬ ‫אלו הם שזוכים בכל דור דור‪ ,‬רק אלו אשר בכל נפשם‪ ,‬לבבם ומאודם מבקשי פני ה'‪ .‬זה היסוד‪ .‬הבה‪ ,‬ננסה‬ ‫להיות כאלו‪.‬‬ ‫שומרי מצוותיו עוד ישובון לבצרון‪ ,‬שומרי מלשון‪ ,‬ואביו שמר את הדבר‪ ,‬כדברי רש"י‪ ,‬המתין וציפה‪ .‬אלה‬ ‫הממתינים‪ ,‬מתי יבוא מצוה זו לידי ואקיימנה‪ ,‬אלו ישובון למבצר הגדול‪ ,‬ירושלים הבנויה‪ ,‬נדברים יראיו‬ ‫בהכשר ויתרון‪ ,‬יראי ה'‪ ,‬שיחתן‪ ,‬דברי תורה וחכמה‪ ,‬רק נותנים להם יתרון מעל כל ברי'ה‪ .‬ויקשב ה' וישמע‬ ‫ויכתב ספר זכרון‪ ,‬קדוש‪ .‬שום מילה של דברי תורה‪ ,‬הנאמרים לשם שמים‪ ,‬לשם קדושתם‪ ,‬לשם הבנת‬ ‫והסברת התורה‪ ,‬הכל הכל נכתב ונרשם‪.‬‬ ‫מי מלל לאברהם‪ .‬לשון שבח וחשיבות הוא‪ ,‬ראו מי הוא וכמה הוא גדול ושומר הבטחתו ומבטיח ועושה‪ .‬לשון‬ ‫הרמב"ן‪ .‬הוי אומר‪ ,‬ביום זה אמורים להתחבר ל"ברוך שומר הבטחתו" לא פחות מליל הסדר‪ .‬ניתן להבין‬ ‫זאת בתוספת דברי הספורנו "ואברהם בן מאת שנה‪ ,‬ועם כל זה מל את בנו ולא חס על אותו בן זקונים"‪ .‬הנה‬ ‫אברהם אבינו שלא חס על עצמו‪ ,‬אבל כרחם אב על בנים‪ ,‬הי'ה מתאים (לדעת הספורנו) שלא ימול את בנו‪.‬‬ ‫אבל כחלק לייסוד עם דבק בקונו‪ ,‬ודאי שחס על רוחניותו של בנו‪ .‬כי לכך הקב"ה נתן לו בן‪ ,‬כדי לשמור על‬ ‫רצף של השרשרת הקדושה של עם ישראל‪ .‬זהו ההליכה בדרכו של הקב"ה לשמור על הברית ‪ -‬ההבטחה‪.‬‬ ‫זה מביא ומקשר אותנו לקריאה של יום השני ‪ -‬העקדה‪ .‬הנה דבריו המדהימים של הסורנו בפתיחת העקדה‪.‬‬ ‫"נסה את אברהם כיון שיהיה בפעל אוהב וירא כמו שהיה בכח ובזה ידמה יותר לבוראו שהוא טוב לעולם בפועל‬ ‫כי אמנם הכונה במציאת האדם היתה שידמה לבוראו כפי האפשר כאשר העיד באמרו נעשה אדם בצלמנו‬ ‫כדמותנו"‪ .‬מהו מבחן האהבה‪ ,‬קיום ההבטחה‪ ,‬לעמוד בדיבור‪ ,‬דבקות במטרה‪ .‬בזה יבוא הנוצר להיות בדומה‬ ‫ליוצר עד כמה שזה ניתן‪ .‬לכן "היחיד" ביקש מה"אחד" (אחד הי'ה אברהם) את יחידו‪ ,‬אהובו‪ .‬כשם שהקריבו‬ ‫בברית קודש כן יש להעלותו למעלה מזה כלשון הרמב"ן "קח נא את בנך את יחידך‪ .‬בעבור היותו בן‬ ‫הגבירה‪ ,‬והוא לבדו אשר יקרא לו זרע קראו יחידו‪ ,‬ובא הלשון להגדיל המצוה‪ ,‬אמר קח נא את בנך היחיד האהוב‬ ‫יצחק והעלהו עולה לפני"‪ .‬זה המכוון של להיות דבוק‪ ,‬לקרבן אקריב לו את נפשי היחידה‪ .‬ביסוד זה אנו‬ ‫מחוייבים להמשיך כחוט משולש אשר לא יינתק‪ ,‬כמבואר בספורנו פרשת האזינו שנקרא בשבת שובה "כי‬ ‫שם ה' אקרא‪ ,‬הנה קורא שם ה' הוא המתפלל כאמרו קראתי שמך ה' מבור תחתיות וכן ושמואל בקוראי שמו‬ ‫קוראים אל ה' והוא יענם‪ ,‬אמר א"כ כאשר אתפלל על קבוץ גליות באמרי כנשר יעיר קנו ועל ביאת המשיח‬ ‫באמרי ה' בדד ינחנו ובסוף השירה באמרי הריננו גוים עמו אתם שידעתם גדלו במופתים שכליים מבוארים‬ ‫בתורתו‪ ,‬הבו גודל לאלהינו‪ ,‬אל תיחסו אליו השתנות על מה שיסופר בשירה מהעתידות לישראל ושיהפך לכם‬ ‫לאויב כי ידעתם במופתי תורתו שהוא חצור בלתי משתנה לא קצרה ידו מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע וגם כן‬ ‫לא תיחסו אליו עול אחרי שידעתם במופתים כי תמים פעלו במציאות‪ ,‬עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע‪ ,‬ובזה‬ ‫נודע‪ :‬כי כל דרכיו משפט‪ ,‬דרכי טובו ומדת דינו כולם משפט בלי ספק‪ :‬אל אמונה‪ ,‬נאמן במה שנשבע לאבות‬ ‫להיטיב לבנים בזכותם של אבות‪ :‬ואין עול‪ ,‬בהביאו פורענות‪ :‬צדיק‪ ,‬צדקות אהב ובצדקתו לא יטוש את עמו‪:‬‬ ‫וישר הוא‪ ,‬שלא לקפח שכר כל ברי'ה"‪ .‬כל עניין התפילה והשבח וההמלכה‪ ,‬מלבד חידוש הרעות על ידי‬ ‫הרועה‪ ,‬זהו חידוש האמנה של האמונה‪ .‬שעל כל מדה ומדה הוי מודה לו כי הכל מאתו‪ .‬וביותר שמחשב את‬ ‫המחשבות כמו שמזכירים בהפטרת יום הראשון דמלכות מתפילת חנה ע"פ רש"י כי אל דעות ה'‪ .‬יודע מה‬ ‫שבלבבכם‪ :‬ולו נתכנו עלילות‪ .‬כל מעשי האדם נמנין לפניו‪ .‬לכן‪ ,‬הבו גודל‪ ,‬כי מי מאיתנו לא ברור מה עובר‬ ‫במחשבותינו‪ ,‬לכן‪ ,‬בעת פרעון נדע לשבחו שהרי כוון בדיוק‪ ,‬משלם לאיש כגמולו‪ .‬ברגע כזה אנו מטים‬ ‫לדברי ההפטרה של ירמי'ה מיומא אריכתא ע"פ המלבים "מרחוק ה' נראה לי ואז יראה להם מרחוק‪ ,‬שהגם‬ ‫שיעמוד עוד מרחוק וההשגחה תהיה מעוטפת בנסים נסתרים‪ ,‬כבר יראוהו מרחוק ויכירו כי משגיח עליהם‪ ,‬ע"י‬ ‫שיקל מעליהם עול הגלות וימצאו מרגוע‪ ,‬ואז יאמר ה' עליהם אהבת עולם אהבתיך‪ ,‬כי תתעורר אהבת כלולות‬ ‫שהיו ביניהם מעולם‪ ,‬וע"י האהבה הזאת משכתיך מן הגלות במדת החסד‪ ,‬וזה נגד אהבת כלולתיך וחסד נעוריך‪,‬‬ ‫שהחסד יבא לבסוף ע"י אהבת עולם‪ ,‬והאהבה תבא ע"י מציאת חן במדבר‪ ,‬שימצאו חן בעיניו ע"י אורך הגלות‬ ‫וע"י מה שסבלו על דבר כבוד שמו‪ ,‬ויגאלם ויהיה להם לאלהים בחסדו"‪ .‬הנה הזמן להכיר ולחדש ברית‬ ‫אהבתינו לנצח נצחים‪.‬‬ ‫וירא את המקום‪ ,‬ראה ענן קשור על ההר‪ .‬זה הסימן של השראת השכינה‪ ,‬ענן קשור‪ .‬אך‪,‬כאן וירא יכול להיות‬ ‫בפירוש של ראי'ה וגם בפירוש של הבנה‪ .‬הוא הבין שזה המקום שמכאן מתקבלות התפילות‪ .‬הבין את כל‬ ‫המאמץ שהי'ה צריך להקדיש להגיע למחוז חפצו‪ ,‬שהוא שער השמים‪ .‬המקום שיש להכשיר‪ ,‬ראשיתה יש‬ ‫להעפיל ולעלות ההר‪ .‬אח"כ יצטרכו גם לכבוש את השדה כדי שיוכל להקרא בית‪ .‬לא כאברהם שקראה הר‪,‬‬ ‫כי מי יעלה בהר ה'‪ .‬יחידי סגולה‪ .‬ולא כיצחק שקראו שדה‪ ,‬כי ציון שדה תחרש‪ .‬אבל כדי להיות בית‪ ,‬יש‬ ‫קודם להכין את ההר‪ .‬ברגע שהרכסים לבקעה‪ ,‬יש להכין הבקעה ‪ -‬השדה לקראת היותו בית‪ .‬יעקב אבינו‬ ‫אכן‪ ,‬היגיע אל המוכן‪ .‬בית א'‪ .‬זה ההבנה‪ ,‬שמוכן להכין את עניין יסוד המקום להיותו בית‪ ,‬כמו שדוד המלך‬ ‫הכין את היסודות של הבית למרות שלא זכה לבנותו‪ .‬זה יסוד השורש והעבודה בעבודת השי"ת‪ ,‬ההכנה‬ ‫לקיום המצוה‪ ,‬ההכנה ללימוד‪ ,‬ההכנה לתפילה‪ ,‬ההכון לקראת א'‪ .‬מתי נדע שאכן אנחנו מוכנים ומזומנים‪,‬‬ ‫כאשר נראה את המקום מרחוק‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬הימים העתידין כמו עד היום הזה שבכל המקרא שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים‬ ‫עד היום הזה על היום שעומדים בו‪ ,‬ומ"א ה' יראה עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה ולהצילם מן הפורענות‬ ‫כדי שיאמר היום הזה בכל הדורות הבאים בהר ה' יראה אפרו של יצחק צבור ועומד לכפרה‪ .‬שני הפירושים אחד‬ ‫הם‪ .‬היינו שעד היום אנחנו עומדים בזכות העקדה‪ ,‬נעקדנו כצאן לטבח יובל עשרות פעמים במשך אלפיים‬ ‫שנות גלות‪ ,‬בכח עקדת יצחק‪ ,‬לצרף עפר לעפר‪ ,‬עד כי שחה לעפר נפשינו‪ .‬מכאן יש לקוות שאכן ה"קומה‬ ‫עזרתה לנו" ממהרת לבוא למען שמו באהבה‪ .‬לא עד היום הזה אלא עוד ביום זה‪.‬‬ ‫היום הרת עולם‪ .‬מלשון הריון‪ .‬וידוע שלפני כל לידה משביעים את התינוק להיות צדיק‪ .‬ממילא‪ ,‬בכל ראש‬ ‫השנה‪ ,‬נולדים מחדש‪ ,‬יש שוב הזדמנות לראות לקיים את השבועה במילואה‪ .‬ללא חכמות‪ .‬היום יעמיד‬ ‫במשפט כל באי עולמים‪ .‬עולמים דווק א‪ .‬הרי נאמר שלא אומרים הלל בראש השנה שספרי החיים והמתים‬ ‫פתוחים לפניו‪ .‬כדי אכן לבדוק את ה"בושנו מכל דור"‪ .‬אבל‪ ,‬עדיין יש סיכוי להחזיק מעמד‪ .‬כי נפלתי קמתי‪.‬‬ ‫אבל הקימה צריכה להיות לשוב למעמד‪ .‬אם כבנים אם כעבדים‪ .‬או כמו בני בכורי ישראל‪ ,‬כי נער ישראל‬ ‫ואוהבהו‪ .‬היינו להיות תמים בדרכי השי"ת‪ .‬כמו ישראל סבא‪ .‬או כמו‪ ,‬עבדי השי"ת‪ .‬לא כן משה עבדי בכל‬ ‫ביתי נאמן הוא‪ .‬ביטול מוחלט לרבונו של עולם בכל זמן ועידן‪ .‬או כיהושע עבדי‪ ,‬שדאג לכל הלומדים‬ ‫שיוכלו ללמוד מתוך הרחבה‪ .‬כמו יהושע אשר בלילה ההוא כאשר שמע מהמלאך‪ ,‬עתה באתי‪ ,‬על ביטול‬ ‫התורה של כעת‪ ,‬מיד התישב ללמוד כל הלילה‪ .‬הוא לקח אחריות מלאה‪ .‬או כמו לעבד ה' לדוד‪ .‬אשר קבל‬ ‫כל ייסוריו באהבה‪ .‬ולא עוד אלא שדרש אם אני חטאתי פגע בי ובמשפחתי ואלה הצאן מה עשו‪ .‬אם כבנים‬ ‫רחמינו כרחם אב על בנים‪ ,‬הרחמנות הטבעית‪ .‬אל תסתר פניך ממנו‪ .‬ואם כעבדים‪ ,‬אזי אין ברירה‪ .‬חייבים‬ ‫אתערותא דלתתא‪ ,‬נשווע ועינינו לך תלויים‪ ,‬עד שתחנינו ותוציא כאור משפטינו איום קדוש‪.‬‬ ‫ארשת שפתינו יערב לפניך‪ ,‬דוד המלך אומר בתהילים‪ ,‬וארשת שפתיו בל מנעת סלה‪ .‬מבאר רבינו בחיי‪,‬‬ ‫בראשית עולה י' בארשת‪ ,‬עשרה מאמרות שבהם נברא העולם‪ .‬ידוע גם מאמר חז"ל‪ ,‬אמר רב המנונא כל‬ ‫המתפלל בע"ש ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית‪ .‬כמו כן‬ ‫נאמר כל העונה אמן יהא שמי'ה רבה בכל כוחו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית‪ .‬הנה‪ ,‬הקב"ה ברא‬ ‫באדם כוח נפלא של כח הדיבור‪ .‬כאשר האדם מקלס לבוראו‪ ,‬כדבעי‪ ,‬נעשה עמו שותף‪ ,‬כי בדבר ה' שמים‬ ‫נעשו‪ .‬אבל‪ ,‬כדי להיות שותף‪ ,‬יש להבין‪ ,‬ה' בעזך ישמח מלך‪ .‬מאן מלכי‪ ,‬רבנן‪ .‬העוסקים בהוויות דאביי‬ ‫ורבא‪ .‬הם הם‪ ,‬השמחים בחדות מעוז השי"ת‪ .‬מאלו לא מנע השי"ת ארשת שפתותיהם‪ .‬הם אכן זוכים לחיים‬ ‫כמבואר בפרק‪ .‬חיים שאל ממך‪ ,‬נתת לו אורך ימים עולם ועדץ‪ .‬שהרי מי שדבק בנצחיות התורה הרי הוא‬ ‫קיים לנצח‪ .‬ממילא‪ ,‬מתחננים אנחנו‪ ,‬היות שבראש השנה נעשה שותפים עמך בורא עולם השני אופנים‪ ,‬אם‬ ‫באמירת ויכולו‪ ,‬אם באמן יהא שמי'ה רבה‪ ,‬ממילא‪ ,‬קבל ארשת שפתינו כאילו אנחנו מלכים‪.‬‬ ‫שנהי'ה לראש ולא לזנב‪ ,‬וקשה הרי אומרים הי'ה זנב לאריות ולא ראש לשועלים‪ .‬אלא‪ ,‬בראש השנה‬ ‫מבקשים להיות ראש‪ ,‬ראש דברך אמת‪ ,‬מה ראש דבריו אנכי ה' אלוקיך‪ .‬ממילא רוצים שוב לשמוע ראשית‬ ‫הדברים‪ ,‬וישמיענו שנית לעיני כל חי‪ ,‬אני ה' אלוקיכם‪.‬‬