gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם השבת - נאדבורנה באניא · Noam Hashsabbos - Nadvorne Banye — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: נועם השבת - נאדבורנה באניא · Noam Hashsabbos - Nadvorne Banye

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

נועם השבת - נאדבורנה באניא · Noam Hashsabbos - Nadvorne Banye — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון תפ"ג‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫זכור ! סגולה נפלאה לערב ראש השנה‬ ‫הגה"ק רבנו חיים פלאג"י ז"ל בספרו מועד לכל חי י"ב ב' העתיק דברי המקובל הרב יוסף מורדוך‬ ‫משאלוניקי ז"ל בספרו נפש יוסף שהביא דברי המקובל החסיד רבנו דוד שירירו ז"ל ‪ 1‬שכתב שיזהר‬ ‫האדם לקרוא בערב ראש השנה בחומש מפסוק והיה כי תבוא עד והגר אשר בקרבך‪ ,‬י"א פסוקים‪,‬‬ ‫וכל הקורא פרשה זו הקב"ה מעביר כרוז ברקיע ואומר גביתי מאדם זה‬ ‫כל החובות ומוחל על חטאותיו ע"כ‪.‬‬ ‫ונראה דראוי לשלימות הסגולה הזאת שיקרא פרשה זו שנים מקרא ואחד תרגום‪.‬‬ ‫בהגהות חכמת שלמה על השו"ע להגה"ק מהר"ש קלוגר זי"ע סי' קפ"ג כתב שראוי שיאמר האדם‬ ‫בר"ה אחר תפלת שחרית כל מה שעושה הקב"ה הוא לטובה‪ ,‬גם זו לטובה‪,‬‬ ‫ועי"ז יהיה נהפך באמת הכל לטובה עיי"ב‪.‬‬ ‫פניה) לזולתו‪ ,‬ואם כן בוודאי זכיותנו‬ ‫זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים‬ ‫מרובים עד אין חקר ועד אין סוף‪ ,‬ובוודאי‬ ‫דברים נוראים ומלהיבים את הלב מאת‬ ‫אנחנו יצאנו בדימוס מאתו ית"ש‪.‬‬ ‫סניגורן של ישראל רבה"ק מברדיטשוב זי"ע‬ ‫וזה פירוש הגמרא (ר"ה ח' ע"א) מראשית‬ ‫הא לך לשון קדשו‪ ,‬מה שאנו מתפללים‬ ‫השנה ועד אחרית השנה‪ ,‬פירוש מראשית‬ ‫בראש השנה זכרנו לחיים‪ ,‬הוא שאנו‬ ‫השנה באמרנו רק זכרנו לחיים במחשבה‬ ‫מבקשים את פני קדשו שישלח לנו מוחין‬ ‫הנ"ל‪ ,‬נתהוו עליות עולמות לפניו יתברך‬ ‫טובים במוחינו ובשכלותינו‪ ,‬לעשות כל‬ ‫כאילו עשינו כל מצותיו של השנה הבא‬ ‫המצות שצוה עלינו הבורא‪ ,‬בלי שום פניה‬ ‫עלינו לטובה בשלימות גדול‪ ,‬וזה פירוש‬ ‫רק בשכל זך לעבודתו‪ ,‬ביראה אמיתית‬ ‫נידון מה יהיה בסופה פירוש הקב"ה נוטל‬ ‫ובאהבה אמיתית לו לבדו ולא (בשום‬ ‫את כל המצות של השנה הבא עלינו‬ ‫פניה) לזולתו ח"ו‪ ,‬וזאת המחשבה שאנו‬ ‫לטובה‪ ,‬ונושא עון עמו בית ישראל‪ ,‬שהרי‬ ‫חושבים בשעה שאנו אומרים זכרנו לחיים‬ ‫נעשה כאילו עשינו את כל המצוות‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫נקרא חיים‪ ,‬כי זאת המחשבה גופא נותנת‬ ‫מלוך על כל העולם כולו בכבודך‬ ‫חיים לאדם‪ ,‬וזה הפירוש זכרנו לחיים‬ ‫בעמדנו סמוך ונראה ליום הדין ראוי לשית‬ ‫שיהיה לנו חיות בכל מצותיו בכל השנה‬ ‫לב ולהתבונן‪ ,‬במה שנצטוינו מפי עליון‬ ‫הבאה עלינו לטובה‪.‬‬ ‫בראש השנה‪ ,‬אמרו לפני מלכיות כדי‬ ‫ואם כך מחשבותנו באמת‪ ,‬נמצא תיכף‬ ‫שתמליכוני עליכם‪ ,‬והפירוש של 'מלכיות'‬ ‫באמרנו זכרנו לחיים הקב"ה מצרף‬ ‫הוא 'דאין עוד מלבדו'‪ ,‬וכל פרט הקטן‬ ‫מחשבה טובה למעשה (קידושין מ' ע"א‪,‬‬ ‫ביותר נעשה בהשגחתו הפרטית‪ ,‬ויקבל‬ ‫ירושלמי פאה פ"א ה"א)‪ ,‬והרי הוא כמו‬ ‫עליו כל מה שיעבור עליו בשמחה ובידיעה‬ ‫שעשינו כבר כל מצות הבורא בשנה הבא‬ ‫שהכל מה'אין עוד מלבדו'‪.‬‬ ‫בלי שום פניה רק לשמו לבדו ולא (בשום‬ ‫‪ 1‬נסתלק בח' אלול תק"ח‪ ,‬ובו ביום סיפר רבה"ק הר"ש שרעבי זי"ע שמלאכי מרום ירדו לקבל את נשמתו ומתוקף‬ ‫קדושתו של הרה"ק ר' דוד זי"ע ברחו כל הקליפות‪.‬‬ ‫~א~‬ ‫שבנ"י מכריזין ומכירין שהשי"ת הוא מלך‬ ‫גם נכלל ב'מלכיות' לקבל עליו בקבלה‬ ‫העולם‪ ,‬משתיקין אותם כתות של מלאכים‬ ‫אמיתית מתוך בהירות הדעת ש לא יעשה‬ ‫שאמרו להקב"ה שלא יברא את האדם‬ ‫שום דבר נגד רצון מלכינו ממ"ה הקב"ה‪,‬‬ ‫כדאיתא בחז"ל (סנהדרין ל"ח ע"ב)‪.‬‬ ‫שהרי לעבור על רצונו ית"ש הוא סתירה‬ ‫זאת ועוד דבכל שנה מתגלה וניתוסף אור‬ ‫ל'מלכיות'‪ ,‬ובר"ה שהוא הראשית והקובע‬ ‫חדש מבחינת מלכותו ית"ש‪ ,‬על ידי‬ ‫לכל השנה משפיע השי"ת הכוחות לזה‪,‬‬ ‫העלאת ניצוצות דקדושה מעומק בור‬ ‫וצריכים אנו להכניע עצמינו ולהתחנן‬ ‫ודות שנתעלו ע"י עבודתם של בנ"י בעסק‬ ‫להשי"ת על זה ביתר שאת‪ ,‬ואיתא בגמ'‬ ‫התורה והתפלה ומעשה המצות‪,‬‬ ‫(ר"ה ט"ז ע"ב) ואמר ר' יצחק כל שנה שרשה‬ ‫והבירורים שנבררו ע"י כל האכילות‬ ‫בתחלתה מתעשרת בסופה וכו' ופרש"י‬ ‫שנאכלו כראוי‪ ,‬גם יש הנהגה מחודשת‬ ‫וז"ל שרשה בתחלתה שישראל עושין‬ ‫גזירות ונסיונות כלליים ופרטיים שונים‬ ‫עצמן רשין בר"ה לדבר תחנונים ותפלה‬ ‫ממה שהיה בשנה שעברה וחלפה‪ ,‬על כן‬ ‫כענין שנאמר תחנונים ידבר רש עכ"ל‪,‬‬ ‫רצון השי"ת שנקבל עלינו מלכותו ומרותו‬ ‫וענין זה מורה על התבטלות מוחלטת של‬ ‫בהתאם להנהגת השנה הבאה‪ ,‬ונכניע‬ ‫העם אל המלך‪ ,‬וצריך להעמיק הרבה בזה‪,‬‬ ‫ונבטל עצמינו לגמרי לרצון השי"ת‪,‬‬ ‫ולהתחנן להקב"ה שתהיה ההמלכה‬ ‫במחשבה דיבור ומעשה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫שמקבל עליו את האין עוד מלבדו וכל‬ ‫על כל העולם כולו‬ ‫הנכלל בזה וכנ"ל באמת ובלב שלם‬ ‫לר"ה (תרמ"ו‬‫איתא בספה"ק שפת אמת‬ ‫ונראה לבאר הענין של תמליכוני עליכם‬ ‫ד"ה בענין) דכאשר מבקשים מלוך על כל‬ ‫בראש השנה דייקא‪ ,‬הרי בכל יום אנו‬ ‫העולם כולו בכבודך‪ ,‬צריך להיות עיקר‬ ‫מכריזין ואומרים ה' מלך וגו'‪ ,‬גם מברכים‬ ‫הבקשה על עצמינו‪ ,‬שכל אדם מישראל‬ ‫מאה ברכות בכל יום ואומרים 'מלך‬ ‫נקרא עולם בפני עצמו‪ ,‬וכפי מה שמקבלים‬ ‫העולם'‪ ,‬ונקדים מה דאיתא בקדמונים‬ ‫על עצמינו‪ ,‬כך נמצא גם הארה לכל הכלל‬ ‫דעיקר הפיוט של אדון עולם נתקן לאומרו‬ ‫עכדה"ק‪.‬‬ ‫לפני התפלה בראש השנה‪ ,‬משום שאז‬ ‫ובזה מיושב הלשון על כל העולם כולו‪,‬‬ ‫היה התגלות רצונו ית"ש לברוא את‬ ‫דקודם מבקשים שנזכה לבד להיות‬ ‫האדם‪ ,‬ותכלית בריא ת האדם היה שיהיו‬ ‫המרכבה למדת המלכות ויאיר בנו‬ ‫נבראים שיכירו מלכותו‪ ,‬כדי שיהיה בידו‬ ‫מלכותו ית"ש‪ ,‬והיינו על כל העולם דהיינו‬ ‫להיטיב עמם שהרי עולם חסד יבנה‪,‬‬ ‫על עצמו שהוא עולם מלא‪ ,‬וכדברי השפת‬ ‫דהיינו שיהיו נבראים למי לגלות טובו‪ ,‬אך‬ ‫אמת‪ ,‬ועל ידי כן יהיה 'כולו' היינו יתפשט‬ ‫הוא ית"ש לא היה לו צורך בבריאת‬ ‫מלכותו בכל ברואי עולם‪ ,‬ועי"ז יהיה אתם‬ ‫העולמות‪ ,‬דכלום חסר מבית המלך ואינו‬ ‫נצבים היום כלכם בבחינת מלוך על כל‬ ‫צריך אלינו‪ ,‬וזהו הפירוש אדון עולם אשר‬ ‫העולם כולו‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫מלך (גם) בטרם כל יציר נברא‪( ,‬אמנם) לעת‬ ‫נעשה בחפצו כל‪ ,‬כשעלה ברצונו לברוא‬ ‫התפלות של ראש השנה מדרגתן נפלאה‬ ‫העולם‪ ,‬הוא משום אזי מלך שמו נקרא‪,‬‬ ‫ביותר ומעלים את התפלות‬ ‫של כל השנה‬ ‫שיהיו נבראים שיכירו ויכריזו מלכנו אתה‬ ‫איתא במדרש (שוחר טוב סוף מזמור ק"ב) וז"ל‬ ‫כדי להיטיב עמהם‪.‬‬ ‫דבר אחר פנה אל תפלת הערער ולא בזה‬ ‫ומעתה מאחר דבכל ראש השנה שבו‬ ‫את תפלתם אמר רבי יצחק כלפי דורות‬ ‫ביום נברא האדם‪ ,‬הכל חוזר לקדמותו‪,‬‬ ‫(האחרונים) אמרו שאין להם לא נביא ולא‬ ‫ומתחדשת הבריאה‪ ,‬על כן צריך הכרזה‬ ‫כהן ולא בית המקדש שיכפר עליהם‪ ,‬אלא‬ ‫חדשה מבני ישראל שהם ממליכין את‬ ‫עוד תפלה אחת שנשתייר להם שהם‬ ‫השי"ת למלך על כל העולם כולו‪ ,‬ופירושו‬ ‫מתפללין בראש השנה ויוהכ"פ‪ ,‬ולא תבזה‬ ‫הוא שמשתעבדים אליו בכל רמ"ח אברים‬ ‫אותו מהם‪ ,‬עיי"ב‪.‬‬ ‫ושס"ה גידים‪ ,‬שהרי זאת היתה תכלית כל‬ ‫ודברי המדרש האלו מפיחים בנו רוח‬ ‫הבריאה‪ ,‬ולכן עיקר התפלה בראש השנה‬ ‫חיים ומחזקים לבנו השבור‪ ,‬שכבר‬ ‫הולך וסובב על הענין של 'מלכיות'‪ ,‬ובזה‬ ‫~‪~2‬‬ ‫הראשון שייך לתיקון שנה שעברה‪ ,‬ויום ב'‬ ‫התפלל דהמע"ה עלינו שיקבל הקב"ה‬ ‫שייך להבא בכדי לכלול סופו בתחילתו‬ ‫תפלתנו בימים הקדושים‪ .‬ומה שאמר‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ובהשני ימים של ראש השנה יכולים‬ ‫שאין להם אלא עוד תפלה אחת שנשתייר‬ ‫לתקן שנה שעברה‪ ,‬ולהכין השנה הבאה‬ ‫להם שהם מתפללין בר"ה וביוהכ"פ‪ ,‬צריך‬ ‫עלינו לטובה‪.‬‬ ‫ביאור הלשון 'תפלה אחת' וכי כל השנה‬ ‫וראה מה שכתב החת"ס בדרשות ח"ב (דף‬ ‫אינם מתפללין‪ ,‬אמנם יובן בהקדם מה‬ ‫ש"נ ע"ג) וז"ל על דרך שקבלנו שבראש‬ ‫דאיתא בספה"ק תולדות יעקב יוסף (פר'‬ ‫השנה ויוה"כ הנשמות הקדושות שכבר‬ ‫שלח) משמיה דאור עינינו הבעש"ט הק'‬ ‫מתו ונשמת האבות מצטרפים עמנו בבית‬ ‫זיע"א דע"י התפלה בכוונה בר"ה מעלין‬ ‫הכנסת בתפלתינו עכ"ל‪ .‬ויש בזה חיזוק‬ ‫התפלות של כל השנה‪ ,‬שחרית לשחרית‬ ‫גדול שיש לנו מסייעים לתפלתינו‪ ,‬והדבר‬ ‫ומנחה למנחה וכו'‪ ,‬אם כן נמצא דהכל‬ ‫הזה מחייב אותנו ביותר להתאמץ‬ ‫תלוי בתפלה הזאת של ר"ה ויוהכ"פ‪ ,‬ולכן‬ ‫ולהתפלל מקירות הלב‪ ,‬ולא נבוש‬ ‫אמרו במדרש תפלה אחת‪.‬‬ ‫מהאורחים החשובים הנשמות הקדושות‬ ‫כפי ערך התנהגות האדם בראש השנה‬ ‫הנמצאים אתנו‪.‬‬ ‫כך נקבע מצבו של כל השנה הבאה‬ ‫לקדש המ"ח שעות של ראש השנה‬ ‫בספה"ק אמרי פנחס לרבה"ק מקאריץ‬ ‫בב' ימים של ראש השנה יש מ"ח שעות‪,‬‬ ‫זי"ע איתא שהזהיר מאד על הנהגת האדם‬ ‫בר"ה שלא לבטל אף רגע‪ ,‬ושלא יכעוס ולא‬ ‫וצריך כל אחד להשתדל לקדש כל שעה‬ ‫יקפיד על שום אדם‪ ,‬וילמד זכות על כל‬ ‫ורגע במחשבות טהורות ודיבורי תורה‬ ‫אחד‪ ,‬דבראש השנה האדם משרטט‬ ‫ותפלה‪ ,‬שהרי לכן מכונים ימים אלו בשם‬ ‫בעצמו את הנהגתו משך כל השנה‪ ,‬ודימה‬ ‫ראש השנה ולא תחלת השנה‪ ,‬דכמו‬ ‫הדבר לאדם הבונה בנין שמשרטט קודם‬ ‫שהראש של האדם בו המוח והעינים הפה‬ ‫כל חדר ועליה וכו'‪ ,‬ועפי"ז בונה אח"כ‬ ‫והאזנים‪ ,‬וע"י אברים אלו מתנהל כל‬ ‫עכדה"ק‪ ,‬ונמצא דע"י שיתפלל הא דם‬ ‫האדם‪ ,‬כך נקבע כל השנה של האדם ע"י‬ ‫בר"ה בכוונה ובהשתפכות הנפש יועיל לו‬ ‫התנהגותו בב' ימים אלו‪ ,‬ולכן יראה להיות‬ ‫ויהיה לו לעזר להתפלל כל השנה כראוי‪.‬‬ ‫ח"ם לבו בקרבו והמ"ח יחשוב מחשבות‬ ‫טהורות כל המ"ח שעות‪.‬‬ ‫ומעתה הבט וראה עוצם מעלת התפלות‬ ‫ליודע מחשבות ביום דין‬ ‫בר"ה‪ ,‬שיש בהם הכח להעלות התפלות‬ ‫לכובש כעסו בדין‬ ‫מהשנה שעברה וכנ"ל מהבעש"ט זי"ע‪,‬‬ ‫נראה לומר בהקדם הגמ' (קידושין מ' ע"א)‬ ‫ומסייע בידו להתפלות של השנה הבאה‬ ‫דבבנ"י מחשבה טובה הקב"ה מצרפה‬ ‫לטובה‪ ,‬וכדברי רבה"ק מקאריץ זי"ע‪,‬‬ ‫למעשה ולא מחשבה רעה (חוץ ממחשבת‬ ‫ובפרט שכבר התפלל דוד להשי"ת שלא‬ ‫ע"ז)‪ ,‬אמנם באומות העולם הוא להיפך‪,‬‬ ‫ידחה תפלתינו בר"ה ויוכ"פ‪ ,‬אמנם לזכות‬ ‫ומבואר בספרי דרוש דטעם הדבר הוא‬ ‫דליבא‬ ‫מעומקא‬ ‫בר"ה‬ ‫להתפלל‬ ‫משום דכל עצמם ומהותם של בנ"י הוא‬ ‫ובמחשבות טהורות‪ ,‬צריך הכנה דרבה‬ ‫לעשות אך טוב‪ ,‬ואם לא עשו‪ ,‬הוא משום‬ ‫לזה‪ ,‬דאדרבה מפאת גודל מעלת התפלה‬ ‫מניעה שהיה להם‪ ,‬משא"כ הגוים‪ ,‬שורשם‬ ‫ביום זה‪ ,‬מתגבר השטן ביותר‪ ,‬וצריך‬ ‫ועצומתם אך רע כל היום‪ ,‬ואף אם עלתה‬ ‫ביותר להכין עצמו בימי הסליחות לכה"פ‪,‬‬ ‫במחשבתם לעשות דבר טוב‪ ,‬אין לו ערך‬ ‫ולשפוך שיח ע"ז‪ ,‬ובר"ה עצמו טרם‬ ‫שאין זה מהותם ורצונם האמיתי‪.‬‬ ‫התפלה לומר תהילים וללמוד לכה"פ קצת‬ ‫והנה תיבת 'יודע' מתפרש גם מלשון‬ ‫בהתלהבות להכין לו הדרך‪.‬‬ ‫חיבור כדכתיב והאדם ידע את חוה אשתו‬ ‫ב' ימי ראש השנה על העבר ועל העתיד‬ ‫ועוד כהנה כידוע‪ ,‬ויש להעמיס כוונה זו גם‬ ‫בספה"ק בית אהרן להרה"ק מקארלין‬ ‫בפיוט זה והיינו ליודע מחשבות‬ ‫זי"ע הובא שאמר דלכך נקרא ראש השנה‬ ‫שהשי"ת מקשר ומחבר ומצרף את‬ ‫כי הוא בחינת ראש וכשם שהראש הוא‬ ‫המחשבות והרצונות הטהורות והטובות‬ ‫חיות כל הגוף‪ ,‬כך צריך לקבל בר"ה חיות‬ ‫של בנ"י‪ ,‬שזה ממלא את כל עצמם‬ ‫על כל השנה‪ ,‬ולכן השני ימים של ר"ה יום‬ ‫~‪~3‬‬ ‫השבת היא תבטל את המקטרג שנשתתק‬ ‫ומהותם‪ ,‬ואשר על כן מעלה עליהם כאילו‬ ‫ע"י התקיעות‪ ,‬שב"ת ר"ת ש'בת ב'מקום‬ ‫עשו הכל בפועל ממש‪ ,‬ולכן כובש את‬ ‫ת'קיעות‪.‬‬ ‫כעסו ביום דין‪ ,‬אחרי שבפנימיות נפשם כל‬ ‫ובפרט שהרי התוס' בר"ה ט"ז ע"ב הביאו‬ ‫חשקם ורצונם אך לטוב‪.‬‬ ‫מבעל הלכות גדולות דמה שאמרו שם‬ ‫ללובש צדקות ביום דין‬ ‫בגמ' כל שנה שאין תוקעין בתחלתה‬ ‫למוחל עונות בדין‬ ‫מריעין לה בסופה‪ ,‬לאו דמיקלע בשבתא‬ ‫נראה לומר בזה בהקדם הידוע מדרז"ל‬ ‫אלא דאיתייליד אונסא ע"כ‪ ,‬וכידוע‬ ‫מעוצם מעלת נתינת צדקה (עיין במס' ב"ב ט'‪-‬‬ ‫שהראשונים אמרו על הבה"ג שכל דבריו‬ ‫י"א) ובמס' שבת (קנ"ו ע"ב) איתא דנפק‬ ‫דברי קבלה‪ ,‬ועוד נראה ברור שלא יתכן‬ ‫שמואל ודרש קרא (משלי י"א) וצדקה תציל‬ ‫דע"י שאנו שומעים ועושים כפי שנצטוונו‬ ‫ממות דלא רק ממיתה משונה תציל אלא‬ ‫מחז"ל ומקיימין בזה מצות עשה של‬ ‫ממיתה עצמה‪ ,‬וכמו כן כתיב וחטאך‬ ‫ועשית ככל אשר יורוך‪ ,‬ומצות לא תעשה‬ ‫בצדקה פרוק (דניאל ד' כ"ד)‪ ,‬דבכח הצדקה‬ ‫של לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין‬ ‫מכפר השי"ת להשבים אליו‪ ,‬גם מצאנו‬ ‫ושמאל‪ ,‬נענש ח"ו על זה‪ ,‬איך יתכן לומר‬ ‫לחז"ל שאמרו דגדול כח מתנות עניים‬ ‫כך‪ ,‬אך צריך להתחזק בשמירת שבת‬ ‫שמהפכת מדת הדין לרחמים וכמובא‬ ‫קודש ביותר‪ ,‬ולא להגרר אחרי שום היתר‬ ‫ברש"י בפר' וירא (י"ח ט"ז) בהכתוב וישקיפו‬ ‫בדבר שאינו ברור כשמש להיתר‪ ,‬גם‬ ‫על פני סדום וגו'‪.‬‬ ‫נתחזק בתוספת שבת לפניה ולאחריה‪,‬‬ ‫ומעתה נאמר דכן הוא כוונת הדברים כאן‬ ‫ובודאי דהשבת קודש תהיה לנו למליץ‬ ‫דהקב"ה בשעה שבא לדון את בניו אהוביו‬ ‫טוב‪ ,‬והקב"ה יתן לנו שנה טובה ומתוקה‬ ‫מתלבש בכל הצדקות שעושים בני ישראל‬ ‫ויגאלו בזה השנה‪ ,‬ובהצטרף מעלה זו‬ ‫במשך כל השנה‪ ,‬ובכח זה הוא מוחל‬ ‫שהש נה תחלתה ביום שב"ק שהוא מקור‬ ‫עונותיהם‪ ,‬והיינו ללובש צדקות ביום דין‪,‬‬ ‫הברכה זה בעצמו סימן טוב הוא‪.‬‬ ‫ובכח זה למוחל עונות בדין‪.‬‬ ‫העיקר הוא שיהיה להאדם לב נשבר‬ ‫יו"ט של ראש השנה שחל בשבת‬ ‫איתא בגמ' (ר"ה ט"ז ע"ב) אמר ר' יצחק כל‬ ‫יש שרצו לומר שבשנה שחל ראש השנה‬ ‫בשבת‪ ,‬ואין לנו תקיעת שופר‪ ,‬אינו סימן‬ ‫שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה‪,‬‬ ‫טוב‪ ,‬מפני שאיתא בגמ' כל שנה שאין‬ ‫ופרש"י שרשה בתחלתה שישראל עושין‬ ‫תוקעין בתחלתה מריעין לה בסופה‪ ,‬אמנם‬ ‫עצמן רשים בר"ה לדבר תחנונים ותפלה‬ ‫לא הסכימו לדרך זה צדיקי וגדולי‬ ‫כענין שנאמר תחנונים ידבר רש עכ"ל‪.‬‬ ‫הדורות‪ ,‬ראה בתורת משה להחת"ס (פר'‬ ‫ונראה לומר דמרומז בתיבת שופ"ר‬ ‫וירא בפס' ויעקוד את יצחק בנו) מה שכתב מזה‪,‬‬ ‫שהוא בגימטריא ישרא"ל מ"ה‪ ,‬דבנ"י‬ ‫ובמאור ושמש (רמזי ר"ה) כתב וז"ל אבל‬ ‫כשומעם קול השופר כבר בחודש אלול‬ ‫בשבת קודש לית שולטנא אחרא בכולהו‬ ‫מתלבשים במדת השפלות המרומז‬ ‫עלמין ואנפהא נהירין בנהירו עילאה‬ ‫בתיבת מה‪ ,‬כדברי משה רעיא מהימנא‬ ‫כמפורש בזוה"ק תרומה‪ ,‬ואין להסטרא‬ ‫ואהרן כהנא קדישא ונחנו מה‪ ,‬ובבוא יום‬ ‫אחרא שום ממשלה לקטרג בשבת קודש‬ ‫הדין לבם נשבר עוד ועוד‪ ,‬ואמרנו עוד‬ ‫וכו'‪ ,‬ומה שאנו פועלים בימי השבוע על ידי‬ ‫ברמז שופ"ר בגימטריא בל"ב נשב"ר‪,‬‬ ‫השופר יכולים לפעול בשבת קודש בלא‬ ‫ורמוז בזה דהפעולה הנרצית מהשופר‬ ‫שופר וכו'‪ ,‬ואין מן הצורך לתקוע בשופר‬ ‫דהיינו להשתיק את המקטרג‪ ,‬יעלה יפה‬ ‫שגם בלא שופר יכולים לפעול רחמים‬ ‫רק בל"ב נשב"ר‪.‬‬ ‫גדולים וחסדים טובים על כנסת ישראל‬ ‫בראש השנה א' תשרי יומא דהלולא של‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫הגאון רבי מאיר לייבוש המלבי"ם זי"ע‬ ‫ואיתא בספה"ק ת'קעו ב'חודש ש'ופר‬ ‫בצעירותו ממש היה תלמידו של הגה"ק רבי‬ ‫ר"ת שב"ת‪ ,‬דעצם השבת דהיינו זכות‬ ‫צבי הירש מזידיטשוב זי"ע מגדולי המקובלים‬ ‫בדור ההוא‪ ,‬שעמד תיכף על טיבו והכניס אותו‬ ‫שמירת ועונג שבת שמקיימין בני ישראל‪,‬‬ ‫בסוד תורת הנסתר למרות גילו הצעיר‪ ,‬על‬ ‫היא התוקעת במקומנו‪ ,‬ועיצומו של‬ ‫~‪~4‬‬ ‫להגדילה‪ ,‬רק הוסיפי נא לרשום בפנקסי‬ ‫מדת ההערצה שהעריץ אותו המלב"ם ניתן‬ ‫החשבונות את חלקי‪ ,‬ולבסוף לא לקח ממנה‬ ‫ללמוד מדבריו בהקדמה לארצות החיים וז"ל‬ ‫פרוטה אחת‪.‬‬ ‫בחכמת האמת אשר האיר עיני בה מורי‬ ‫ג' תשרי יומא דהילולא של רבה"ק גדול‬ ‫בחכמה זו איש קדדוש גאון צבאות כאריאל‬ ‫הפוסקים המגן אברהם זי"ע‬ ‫מוהר"ר צבי מזידיטשוב זי"ע‬ ‫אב"ד קאליש‬ ‫כפי שהעידו בני הדור הסתגר אז המלב"ם‬ ‫החזון איש זי"ע סיפר איך שהמג"א למד מתוך‬ ‫קרוב לשנה ומחצה בחדר אפל ולמד באין‬ ‫דחקות נוראה‪ ,‬עד כדי כך שהיה לו רק זוג‬ ‫הפוגה לאור הנר כדוגמת הגר"א בשעתו‪ ,‬עד‬ ‫נעלים אחד לו ולאשתו‪ ,‬וכיון שגם היא הרבנית‬ ‫שהשלים את הספרים הקדושים עץ חיים פרי‬ ‫רצתה לילך לביהמ"ד לשמוע קדיש וברכו‪,‬‬ ‫עץ חיים ועוד חיבורים אחדים מכתבי‬ ‫הוסכם ביניהם ששבת אחת ילך המג"א‬ ‫האריז"ל‪.‬‬ ‫לביהמ"ד והיא תשאר בבית‪ ,‬ושבת שלאחריה‬ ‫היא תלך והוא ישאר בבית‪ ,‬וכן עשו‪ ,‬פעם אחת‬ ‫על פי מה שלמד בהדרכת הצדיק מזידיטשוב‬ ‫הגיע רבה"ק הט"ז על שבת לעיירה שגר שם‬ ‫זי"ע חיבר המלב"ם באותו פרק ספר מגילת‬ ‫המג"א‪ ,‬והיה שבת של הרבנית לילך לביהמ"ד‪,‬‬ ‫סתרים בחכמת הקבלה‪ ,‬בסך הכל היה‬ ‫וביקש ממנה המג"א שתוותר לו כי רוצה‬ ‫המלב" ם אז בן חמש עשרה שנים ומחצה‪ ,‬אב‬ ‫לשמוע מה שידרוש הט"ז‪ ,‬אמנם היא לא‬ ‫בחכמה ורך בשנים אולם הוא כבר הספיק‬ ‫הסכימה לוותר על האמן וברכו וכו'‪ ,‬ועל כן‬ ‫לרקום קשר חי עם גאוני התקופה גדולתו בכל‬ ‫נשאר המג"א בביתו‪.‬‬ ‫מקצועות התורה שוב לא היתה בגדר סוד‪.‬‬ ‫אחר השבת חיפש המג"א מי משומעי הדרשה‬ ‫רבינו סבל רדיפות גדולות עקב מלחמתו עם‬ ‫של הט"ז שיחזור לפניו הדרשה‪ ,‬והמג"א רשם‬ ‫המשכילים למיני הם‪ ,‬באחד מהעיירות שכיהן‪,‬‬ ‫לו הערות על דבריו‪ ,‬באמצע השבוע כשעמד‬ ‫החליטו לגרשו מן העיר ומן הרבנות‪ ,‬למחרת‬ ‫הט"ז לצאת מהעיר לחזור לעירו רדף המג"א‬ ‫חזר רבינו לבקר בעיר כשנשאל על ביאתו ענה‬ ‫אחרי המרכבה של הט"ז ומסר לו הערותיו‪,‬‬ ‫באתי להשתתף בשמחתכם‪,‬‬ ‫התבונן הט"ז על הדברים‪ ,‬וראה שעומד לפניו‬ ‫פעם בעברו ברחוב רצה ללעוג בו אחד מן‬ ‫גדול בתורה‪ ,‬ועשה השתדלות אצל פרנסי‬ ‫המחוצפים‪ ,‬וצעק לרבינו רבי מהו פרשת‬ ‫העיר קאליש שיקבלו את המג"א לאבד בעירם‪,‬‬ ‫השבוע‪" ,‬וולכע פרשה גייט" הרים עיניו אליו‬ ‫וכן היה‪.‬‬ ‫ואמר לו כשהבטתי עליך אני רואה שקורח‬ ‫הולך‪,‬‬ ‫המג"א מרוב העניות לא היה לו נייר לכתוב‬ ‫אגדות התהלכו בעיר על טוב לבו וחסדיו עם‬ ‫חידושיו וכתבם על קירות ביתו ומשם‬ ‫הנדכאים סיפרו למשל אודות אשה אחת‬ ‫העתיקוהו אח"כ‪ ,‬וזכה המג"א שתורתו‬ ‫אלמנה מרודה מטופלת ביתומים אשר שפכה‬ ‫שנלמדה מתוך הדחק נתקבלה בעולם התורה‪.‬‬ ‫לפניו את מר לבה שאין לה מקור פרנסה‪ ,‬שאל‬ ‫דבר פלא מצאנו אצל רבה"ק ר' לייב שרה'ס‬ ‫אותה המלב"ם האם את יודעת מלאכה כלשהי‬ ‫זי"ע ש קודם הסתלקותו גילה כי הגיע שעתו‪,‬‬ ‫השיבה כן אדע ללבב לבי בות בלינצעס בטעם‬ ‫וציוה שלא יחלקו לו כבודו ושלא יחרטו על‬ ‫מעדנים‪ ,‬מיד הציע לה עיסקא הוא המלב"ם‬ ‫מצבתו כי אם את יום פטירתו‪ ,‬ודיבר אודות‬ ‫ישקיע מכספו מאה רובל בתורת שותף והיא‬ ‫המגן אברהם וסיפר שבכל פעם שפגש את רבי‬ ‫תפתח ותנהל מאפיה מיוחדת ללביבות‪,‬‬ ‫יעקב שמשון משפיטיווקא זי"ע דיברו אודות‬ ‫האלמנה מרוב התרגשות התחילה לבכות אך‬ ‫המג"א‪ ,‬שוב אמר רבי אבאלע קאלישער היה‬ ‫הוא עיכב בעדה ואמר שאם תוריד דמעות‬ ‫גאון אמיתי מקובל אמיתי צדיק אמיתי ומתוך‬ ‫תגרום בזה לסילוק השכינה אין השכינה‬ ‫דברים אלו נח נפשיה דרבינו‪.‬‬ ‫שורה אלא מתוך שמחה‪.‬‬ ‫התחזקה האלמנה קיבלה מידיו את המעות‬ ‫לכל קוראי ומתענגי 'נועם השבת' ולכלל‬ ‫והתחילה לאפות בלינצעס העסק התחיל‬ ‫לפרוח ההמון קרא לתוצרת הלביבות של‬ ‫ישראל‬ ‫המלבי"ם שנחטפו כבכורה בטרם קיץ‪ ,‬הפדיון‬ ‫כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים‬ ‫גדל מיום ליום הצטברו רווחים ויקם לאלמנה‬ ‫ושנת גאולה וישועה לכלל ולפרט‬ ‫מטה לחם בכבוד ובהרחבה‪.‬‬ ‫ונזכה בהאי שתא לשמוע התקיעה בשופר‬ ‫אך כשבאה אל המלב"ם כדי להפריש את‬ ‫גדול לחרותינו מתוך חסדים נגלים‬ ‫חלקו ברווחים‪ ,‬אמר לה יודעת את כשהעסק‬ ‫מצליח נוהגים מביני דבר לא להתחלק בכספי‬ ‫הרווחים כי אם לחזור ולהשקיע אותם בעסק‬ ‫~‪~5‬‬