נועם השבת - נאדבורנה באניא · Noam Hashsabbos - Nadvorne Banye — ראש השנה (2026-09-07)

גליון תפ"ג
ראש השנה תשפ"ז
זכור ! סגולה נפלאה לערב ראש השנה
הגה"ק רבנו חיים פלאג"י ז"ל בספרו מועד לכל חי י"ב ב' העתיק דברי המקובל הרב יוסף מורדוך
משאלוניקי ז"ל בספרו נפש יוסף שהביא דברי המקובל החסיד רבנו דוד שירירו ז"ל 1שכתב שיזהר
האדם לקרוא בערב ראש השנה בחומש מפסוק והיה כי תבוא עד והגר אשר בקרבך ,י"א פסוקים,
וכל הקורא פרשה זו הקב"ה מעביר כרוז ברקיע ואומר גביתי מאדם זה
כל החובות ומוחל על חטאותיו ע"כ.
ונראה דראוי לשלימות הסגולה הזאת שיקרא פרשה זו שנים מקרא ואחד תרגום.
בהגהות חכמת שלמה על השו"ע להגה"ק מהר"ש קלוגר זי"ע סי' קפ"ג כתב שראוי שיאמר האדם
בר"ה אחר תפלת שחרית כל מה שעושה הקב"ה הוא לטובה ,גם זו לטובה,
ועי"ז יהיה נהפך באמת הכל לטובה עיי"ב.
פניה) לזולתו ,ואם כן בוודאי זכיותנו זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים
מרובים עד אין חקר ועד אין סוף ,ובוודאי דברים נוראים ומלהיבים את הלב מאת
אנחנו יצאנו בדימוס מאתו ית"ש. סניגורן של ישראל רבה"ק מברדיטשוב זי"ע
וזה פירוש הגמרא (ר"ה ח' ע"א) מראשית הא לך לשון קדשו ,מה שאנו מתפללים
השנה ועד אחרית השנה ,פירוש מראשית בראש השנה זכרנו לחיים ,הוא שאנו
השנה באמרנו רק זכרנו לחיים במחשבה מבקשים את פני קדשו שישלח לנו מוחין
הנ"ל ,נתהוו עליות עולמות לפניו יתברך טובים במוחינו ובשכלותינו ,לעשות כל
כאילו עשינו כל מצותיו של השנה הבא המצות שצוה עלינו הבורא ,בלי שום פניה
עלינו לטובה בשלימות גדול ,וזה פירוש רק בשכל זך לעבודתו ,ביראה אמיתית
נידון מה יהיה בסופה פירוש הקב"ה נוטל ובאהבה אמיתית לו לבדו ולא (בשום
את כל המצות של השנה הבא עלינו פניה) לזולתו ח"ו ,וזאת המחשבה שאנו
לטובה ,ונושא עון עמו בית ישראל ,שהרי חושבים בשעה שאנו אומרים זכרנו לחיים
נעשה כאילו עשינו את כל המצוות ,עכ"ל. נקרא חיים ,כי זאת המחשבה גופא נותנת
מלוך על כל העולם כולו בכבודך חיים לאדם ,וזה הפירוש זכרנו לחיים
בעמדנו סמוך ונראה ליום הדין ראוי לשית שיהיה לנו חיות בכל מצותיו בכל השנה
לב ולהתבונן ,במה שנצטוינו מפי עליון הבאה עלינו לטובה.
בראש השנה ,אמרו לפני מלכיות כדי ואם כך מחשבותנו באמת ,נמצא תיכף
שתמליכוני עליכם ,והפירוש של 'מלכיות' באמרנו זכרנו לחיים הקב"ה מצרף
הוא 'דאין עוד מלבדו' ,וכל פרט הקטן מחשבה טובה למעשה (קידושין מ' ע"א,
ביותר נעשה בהשגחתו הפרטית ,ויקבל ירושלמי פאה פ"א ה"א) ,והרי הוא כמו
עליו כל מה שיעבור עליו בשמחה ובידיעה שעשינו כבר כל מצות הבורא בשנה הבא
שהכל מה'אין עוד מלבדו'. בלי שום פניה רק לשמו לבדו ולא (בשום
1נסתלק בח' אלול תק"ח ,ובו ביום סיפר רבה"ק הר"ש שרעבי זי"ע שמלאכי מרום ירדו לקבל את נשמתו ומתוקף
קדושתו של הרה"ק ר' דוד זי"ע ברחו כל הקליפות.
~א~
שבנ"י מכריזין ומכירין שהשי"ת הוא מלך גם נכלל ב'מלכיות' לקבל עליו בקבלה
העולם ,משתיקין אותם כתות של מלאכים אמיתית מתוך בהירות הדעת ש לא יעשה
שאמרו להקב"ה שלא יברא את האדם שום דבר נגד רצון מלכינו ממ"ה הקב"ה,
כדאיתא בחז"ל (סנהדרין ל"ח ע"ב). שהרי לעבור על רצונו ית"ש הוא סתירה
זאת ועוד דבכל שנה מתגלה וניתוסף אור ל'מלכיות' ,ובר"ה שהוא הראשית והקובע
חדש מבחינת מלכותו ית"ש ,על ידי לכל השנה משפיע השי"ת הכוחות לזה,
העלאת ניצוצות דקדושה מעומק בור וצריכים אנו להכניע עצמינו ולהתחנן
ודות שנתעלו ע"י עבודתם של בנ"י בעסק להשי"ת על זה ביתר שאת ,ואיתא בגמ'
התורה והתפלה ומעשה המצות, (ר"ה ט"ז ע"ב) ואמר ר' יצחק כל שנה שרשה
והבירורים שנבררו ע"י כל האכילות בתחלתה מתעשרת בסופה וכו' ופרש"י
שנאכלו כראוי ,גם יש הנהגה מחודשת וז"ל שרשה בתחלתה שישראל עושין
גזירות ונסיונות כלליים ופרטיים שונים עצמן רשין בר"ה לדבר תחנונים ותפלה
ממה שהיה בשנה שעברה וחלפה ,על כן כענין שנאמר תחנונים ידבר רש עכ"ל,
רצון השי"ת שנקבל עלינו מלכותו ומרותו וענין זה מורה על התבטלות מוחלטת של
בהתאם להנהגת השנה הבאה ,ונכניע העם אל המלך ,וצריך להעמיק הרבה בזה,
ונבטל עצמינו לגמרי לרצון השי"ת, ולהתחנן להקב"ה שתהיה ההמלכה
במחשבה דיבור ומעשה ,והבן. שמקבל עליו את האין עוד מלבדו וכל
על כל העולם כולו הנכלל בזה וכנ"ל באמת ובלב שלם
לר"ה (תרמ"ואיתא בספה"ק שפת אמת ונראה לבאר הענין של תמליכוני עליכם
ד"ה בענין) דכאשר מבקשים מלוך על כל בראש השנה דייקא ,הרי בכל יום אנו
העולם כולו בכבודך ,צריך להיות עיקר מכריזין ואומרים ה' מלך וגו' ,גם מברכים
הבקשה על עצמינו ,שכל אדם מישראל מאה ברכות בכל יום ואומרים 'מלך
נקרא עולם בפני עצמו ,וכפי מה שמקבלים העולם' ,ונקדים מה דאיתא בקדמונים
על עצמינו ,כך נמצא גם הארה לכל הכלל דעיקר הפיוט של אדון עולם נתקן לאומרו
עכדה"ק. לפני התפלה בראש השנה ,משום שאז
ובזה מיושב הלשון על כל העולם כולו, היה התגלות רצונו ית"ש לברוא את
דקודם מבקשים שנזכה לבד להיות האדם ,ותכלית בריא ת האדם היה שיהיו
המרכבה למדת המלכות ויאיר בנו נבראים שיכירו מלכותו ,כדי שיהיה בידו
מלכותו ית"ש ,והיינו על כל העולם דהיינו להיטיב עמם שהרי עולם חסד יבנה,
על עצמו שהוא עולם מלא ,וכדברי השפת דהיינו שיהיו נבראים למי לגלות טובו ,אך
אמת ,ועל ידי כן יהיה 'כולו' היינו יתפשט הוא ית"ש לא היה לו צורך בבריאת
מלכותו בכל ברואי עולם ,ועי"ז יהיה אתם העולמות ,דכלום חסר מבית המלך ואינו
נצבים היום כלכם בבחינת מלוך על כל צריך אלינו ,וזהו הפירוש אדון עולם אשר
העולם כולו ,והבן. מלך (גם) בטרם כל יציר נברא( ,אמנם) לעת
נעשה בחפצו כל ,כשעלה ברצונו לברוא
התפלות של ראש השנה מדרגתן נפלאה
העולם ,הוא משום אזי מלך שמו נקרא,
ביותר ומעלים את התפלות
של כל השנה שיהיו נבראים שיכירו ויכריזו מלכנו אתה
איתא במדרש (שוחר טוב סוף מזמור ק"ב) וז"ל כדי להיטיב עמהם.
דבר אחר פנה אל תפלת הערער ולא בזה ומעתה מאחר דבכל ראש השנה שבו
את תפלתם אמר רבי יצחק כלפי דורות ביום נברא האדם ,הכל חוזר לקדמותו,
(האחרונים) אמרו שאין להם לא נביא ולא ומתחדשת הבריאה ,על כן צריך הכרזה
כהן ולא בית המקדש שיכפר עליהם ,אלא חדשה מבני ישראל שהם ממליכין את
עוד תפלה אחת שנשתייר להם שהם השי"ת למלך על כל העולם כולו ,ופירושו
מתפללין בראש השנה ויוהכ"פ ,ולא תבזה הוא שמשתעבדים אליו בכל רמ"ח אברים
אותו מהם ,עיי"ב. ושס"ה גידים ,שהרי זאת היתה תכלית כל
ודברי המדרש האלו מפיחים בנו רוח הבריאה ,ולכן עיקר התפלה בראש השנה
חיים ומחזקים לבנו השבור ,שכבר הולך וסובב על הענין של 'מלכיות' ,ובזה
~~2
הראשון שייך לתיקון שנה שעברה ,ויום ב' התפלל דהמע"ה עלינו שיקבל הקב"ה
שייך להבא בכדי לכלול סופו בתחילתו תפלתנו בימים הקדושים .ומה שאמר
כנ"ל ,ובהשני ימים של ראש השנה יכולים שאין להם אלא עוד תפלה אחת שנשתייר
לתקן שנה שעברה ,ולהכין השנה הבאה להם שהם מתפללין בר"ה וביוהכ"פ ,צריך
עלינו לטובה. ביאור הלשון 'תפלה אחת' וכי כל השנה
וראה מה שכתב החת"ס בדרשות ח"ב (דף אינם מתפללין ,אמנם יובן בהקדם מה
ש"נ ע"ג) וז"ל על דרך שקבלנו שבראש דאיתא בספה"ק תולדות יעקב יוסף (פר'
השנה ויוה"כ הנשמות הקדושות שכבר שלח) משמיה דאור עינינו הבעש"ט הק'
מתו ונשמת האבות מצטרפים עמנו בבית זיע"א דע"י התפלה בכוונה בר"ה מעלין
הכנסת בתפלתינו עכ"ל .ויש בזה חיזוק התפלות של כל השנה ,שחרית לשחרית
גדול שיש לנו מסייעים לתפלתינו ,והדבר ומנחה למנחה וכו' ,אם כן נמצא דהכל
הזה מחייב אותנו ביותר להתאמץ תלוי בתפלה הזאת של ר"ה ויוהכ"פ ,ולכן
ולהתפלל מקירות הלב ,ולא נבוש אמרו במדרש תפלה אחת.
מהאורחים החשובים הנשמות הקדושות כפי ערך התנהגות האדם בראש השנה
הנמצאים אתנו. כך נקבע מצבו של כל השנה הבאה
לקדש המ"ח שעות של ראש השנה בספה"ק אמרי פנחס לרבה"ק מקאריץ
בב' ימים של ראש השנה יש מ"ח שעות, זי"ע איתא שהזהיר מאד על הנהגת האדם
בר"ה שלא לבטל אף רגע ,ושלא יכעוס ולא
וצריך כל אחד להשתדל לקדש כל שעה
יקפיד על שום אדם ,וילמד זכות על כל
ורגע במחשבות טהורות ודיבורי תורה
אחד ,דבראש השנה האדם משרטט
ותפלה ,שהרי לכן מכונים ימים אלו בשם
בעצמו את הנהגתו משך כל השנה ,ודימה
ראש השנה ולא תחלת השנה ,דכמו
הדבר לאדם הבונה בנין שמשרטט קודם
שהראש של האדם בו המוח והעינים הפה
כל חדר ועליה וכו' ,ועפי"ז בונה אח"כ
והאזנים ,וע"י אברים אלו מתנהל כל
עכדה"ק ,ונמצא דע"י שיתפלל הא דם
האדם ,כך נקבע כל השנה של האדם ע"י
בר"ה בכוונה ובהשתפכות הנפש יועיל לו
התנהגותו בב' ימים אלו ,ולכן יראה להיות
ויהיה לו לעזר להתפלל כל השנה כראוי.
ח"ם לבו בקרבו והמ"ח יחשוב מחשבות
טהורות כל המ"ח שעות. ומעתה הבט וראה עוצם מעלת התפלות
ליודע מחשבות ביום דין בר"ה ,שיש בהם הכח להעלות התפלות
לכובש כעסו בדין מהשנה שעברה וכנ"ל מהבעש"ט זי"ע,
נראה לומר בהקדם הגמ' (קידושין מ' ע"א) ומסייע בידו להתפלות של השנה הבאה
דבבנ"י מחשבה טובה הקב"ה מצרפה לטובה ,וכדברי רבה"ק מקאריץ זי"ע,
למעשה ולא מחשבה רעה (חוץ ממחשבת ובפרט שכבר התפלל דוד להשי"ת שלא
ע"ז) ,אמנם באומות העולם הוא להיפך, ידחה תפלתינו בר"ה ויוכ"פ ,אמנם לזכות
ומבואר בספרי דרוש דטעם הדבר הוא דליבא מעומקא בר"ה להתפלל
משום דכל עצמם ומהותם של בנ"י הוא ובמחשבות טהורות ,צריך הכנה דרבה
לעשות אך טוב ,ואם לא עשו ,הוא משום לזה ,דאדרבה מפאת גודל מעלת התפלה
מניעה שהיה להם ,משא"כ הגוים ,שורשם ביום זה ,מתגבר השטן ביותר ,וצריך
ועצומתם אך רע כל היום ,ואף אם עלתה ביותר להכין עצמו בימי הסליחות לכה"פ,
במחשבתם לעשות דבר טוב ,אין לו ערך ולשפוך שיח ע"ז ,ובר"ה עצמו טרם
שאין זה מהותם ורצונם האמיתי. התפלה לומר תהילים וללמוד לכה"פ קצת
והנה תיבת 'יודע' מתפרש גם מלשון בהתלהבות להכין לו הדרך.
חיבור כדכתיב והאדם ידע את חוה אשתו ב' ימי ראש השנה על העבר ועל העתיד
ועוד כהנה כידוע ,ויש להעמיס כוונה זו גם בספה"ק בית אהרן להרה"ק מקארלין
בפיוט זה והיינו ליודע מחשבות זי"ע הובא שאמר דלכך נקרא ראש השנה
שהשי"ת מקשר ומחבר ומצרף את כי הוא בחינת ראש וכשם שהראש הוא
המחשבות והרצונות הטהורות והטובות חיות כל הגוף ,כך צריך לקבל בר"ה חיות
של בנ"י ,שזה ממלא את כל עצמם על כל השנה ,ולכן השני ימים של ר"ה יום
~~3
השבת היא תבטל את המקטרג שנשתתק ומהותם ,ואשר על כן מעלה עליהם כאילו
ע"י התקיעות ,שב"ת ר"ת ש'בת ב'מקום עשו הכל בפועל ממש ,ולכן כובש את
ת'קיעות. כעסו ביום דין ,אחרי שבפנימיות נפשם כל
ובפרט שהרי התוס' בר"ה ט"ז ע"ב הביאו חשקם ורצונם אך לטוב.
מבעל הלכות גדולות דמה שאמרו שם ללובש צדקות ביום דין
בגמ' כל שנה שאין תוקעין בתחלתה למוחל עונות בדין
מריעין לה בסופה ,לאו דמיקלע בשבתא נראה לומר בזה בהקדם הידוע מדרז"ל
אלא דאיתייליד אונסא ע"כ ,וכידוע מעוצם מעלת נתינת צדקה (עיין במס' ב"ב ט'-
שהראשונים אמרו על הבה"ג שכל דבריו י"א) ובמס' שבת (קנ"ו ע"ב) איתא דנפק
דברי קבלה ,ועוד נראה ברור שלא יתכן שמואל ודרש קרא (משלי י"א) וצדקה תציל
דע"י שאנו שומעים ועושים כפי שנצטוונו ממות דלא רק ממיתה משונה תציל אלא
מחז"ל ומקיימין בזה מצות עשה של ממיתה עצמה ,וכמו כן כתיב וחטאך
ועשית ככל אשר יורוך ,ומצות לא תעשה בצדקה פרוק (דניאל ד' כ"ד) ,דבכח הצדקה
של לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין מכפר השי"ת להשבים אליו ,גם מצאנו
ושמאל ,נענש ח"ו על זה ,איך יתכן לומר לחז"ל שאמרו דגדול כח מתנות עניים
כך ,אך צריך להתחזק בשמירת שבת שמהפכת מדת הדין לרחמים וכמובא
קודש ביותר ,ולא להגרר אחרי שום היתר ברש"י בפר' וירא (י"ח ט"ז) בהכתוב וישקיפו
בדבר שאינו ברור כשמש להיתר ,גם על פני סדום וגו'.
נתחזק בתוספת שבת לפניה ולאחריה, ומעתה נאמר דכן הוא כוונת הדברים כאן
ובודאי דהשבת קודש תהיה לנו למליץ דהקב"ה בשעה שבא לדון את בניו אהוביו
טוב ,והקב"ה יתן לנו שנה טובה ומתוקה מתלבש בכל הצדקות שעושים בני ישראל
ויגאלו בזה השנה ,ובהצטרף מעלה זו במשך כל השנה ,ובכח זה הוא מוחל
שהש נה תחלתה ביום שב"ק שהוא מקור עונותיהם ,והיינו ללובש צדקות ביום דין,
הברכה זה בעצמו סימן טוב הוא. ובכח זה למוחל עונות בדין.
העיקר הוא שיהיה להאדם לב נשבר יו"ט של ראש השנה שחל בשבת
איתא בגמ' (ר"ה ט"ז ע"ב) אמר ר' יצחק כל יש שרצו לומר שבשנה שחל ראש השנה
בשבת ,ואין לנו תקיעת שופר ,אינו סימן
שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה,
טוב ,מפני שאיתא בגמ' כל שנה שאין
ופרש"י שרשה בתחלתה שישראל עושין
תוקעין בתחלתה מריעין לה בסופה ,אמנם
עצמן רשים בר"ה לדבר תחנונים ותפלה
לא הסכימו לדרך זה צדיקי וגדולי
כענין שנאמר תחנונים ידבר רש עכ"ל.
הדורות ,ראה בתורת משה להחת"ס (פר'
ונראה לומר דמרומז בתיבת שופ"ר וירא בפס' ויעקוד את יצחק בנו) מה שכתב מזה,
שהוא בגימטריא ישרא"ל מ"ה ,דבנ"י ובמאור ושמש (רמזי ר"ה) כתב וז"ל אבל
כשומעם קול השופר כבר בחודש אלול בשבת קודש לית שולטנא אחרא בכולהו
מתלבשים במדת השפלות המרומז עלמין ואנפהא נהירין בנהירו עילאה
בתיבת מה ,כדברי משה רעיא מהימנא כמפורש בזוה"ק תרומה ,ואין להסטרא
ואהרן כהנא קדישא ונחנו מה ,ובבוא יום אחרא שום ממשלה לקטרג בשבת קודש
הדין לבם נשבר עוד ועוד ,ואמרנו עוד וכו' ,ומה שאנו פועלים בימי השבוע על ידי
ברמז שופ"ר בגימטריא בל"ב נשב"ר, השופר יכולים לפעול בשבת קודש בלא
ורמוז בזה דהפעולה הנרצית מהשופר שופר וכו' ,ואין מן הצורך לתקוע בשופר
דהיינו להשתיק את המקטרג ,יעלה יפה שגם בלא שופר יכולים לפעול רחמים
רק בל"ב נשב"ר. גדולים וחסדים טובים על כנסת ישראל
בראש השנה א' תשרי יומא דהלולא של עכ"ל.
הגאון רבי מאיר לייבוש המלבי"ם זי"ע
ואיתא בספה"ק ת'קעו ב'חודש ש'ופר
בצעירותו ממש היה תלמידו של הגה"ק רבי
ר"ת שב"ת ,דעצם השבת דהיינו זכות
צבי הירש מזידיטשוב זי"ע מגדולי המקובלים
בדור ההוא ,שעמד תיכף על טיבו והכניס אותו
שמירת ועונג שבת שמקיימין בני ישראל,
בסוד תורת הנסתר למרות גילו הצעיר ,על היא התוקעת במקומנו ,ועיצומו של
~~4
להגדילה ,רק הוסיפי נא לרשום בפנקסי מדת ההערצה שהעריץ אותו המלב"ם ניתן
החשבונות את חלקי ,ולבסוף לא לקח ממנה ללמוד מדבריו בהקדמה לארצות החיים וז"ל
פרוטה אחת. בחכמת האמת אשר האיר עיני בה מורי
ג' תשרי יומא דהילולא של רבה"ק גדול בחכמה זו איש קדדוש גאון צבאות כאריאל
הפוסקים המגן אברהם זי"ע מוהר"ר צבי מזידיטשוב זי"ע
אב"ד קאליש
כפי שהעידו בני הדור הסתגר אז המלב"ם
החזון איש זי"ע סיפר איך שהמג"א למד מתוך
קרוב לשנה ומחצה בחדר אפל ולמד באין
דחקות נוראה ,עד כדי כך שהיה לו רק זוג
הפוגה לאור הנר כדוגמת הגר"א בשעתו ,עד
נעלים אחד לו ולאשתו ,וכיון שגם היא הרבנית
שהשלים את הספרים הקדושים עץ חיים פרי
רצתה לילך לביהמ"ד לשמוע קדיש וברכו,
עץ חיים ועוד חיבורים אחדים מכתבי
הוסכם ביניהם ששבת אחת ילך המג"א
האריז"ל.
לביהמ"ד והיא תשאר בבית ,ושבת שלאחריה
היא תלך והוא ישאר בבית ,וכן עשו ,פעם אחת על פי מה שלמד בהדרכת הצדיק מזידיטשוב
הגיע רבה"ק הט"ז על שבת לעיירה שגר שם זי"ע חיבר המלב"ם באותו פרק ספר מגילת
המג"א ,והיה שבת של הרבנית לילך לביהמ"ד, סתרים בחכמת הקבלה ,בסך הכל היה
וביקש ממנה המג"א שתוותר לו כי רוצה המלב" ם אז בן חמש עשרה שנים ומחצה ,אב
לשמוע מה שידרוש הט"ז ,אמנם היא לא בחכמה ורך בשנים אולם הוא כבר הספיק
הסכימה לוותר על האמן וברכו וכו' ,ועל כן לרקום קשר חי עם גאוני התקופה גדולתו בכל
נשאר המג"א בביתו. מקצועות התורה שוב לא היתה בגדר סוד.
אחר השבת חיפש המג"א מי משומעי הדרשה רבינו סבל רדיפות גדולות עקב מלחמתו עם
של הט"ז שיחזור לפניו הדרשה ,והמג"א רשם המשכילים למיני הם ,באחד מהעיירות שכיהן,
לו הערות על דבריו ,באמצע השבוע כשעמד החליטו לגרשו מן העיר ומן הרבנות ,למחרת
הט"ז לצאת מהעיר לחזור לעירו רדף המג"א חזר רבינו לבקר בעיר כשנשאל על ביאתו ענה
אחרי המרכבה של הט"ז ומסר לו הערותיו, באתי להשתתף בשמחתכם,
התבונן הט"ז על הדברים ,וראה שעומד לפניו פעם בעברו ברחוב רצה ללעוג בו אחד מן
גדול בתורה ,ועשה השתדלות אצל פרנסי המחוצפים ,וצעק לרבינו רבי מהו פרשת
העיר קאליש שיקבלו את המג"א לאבד בעירם, השבוע" ,וולכע פרשה גייט" הרים עיניו אליו
וכן היה. ואמר לו כשהבטתי עליך אני רואה שקורח
הולך,
המג"א מרוב העניות לא היה לו נייר לכתוב
אגדות התהלכו בעיר על טוב לבו וחסדיו עם
חידושיו וכתבם על קירות ביתו ומשם
הנדכאים סיפרו למשל אודות אשה אחת
העתיקוהו אח"כ ,וזכה המג"א שתורתו
אלמנה מרודה מטופלת ביתומים אשר שפכה
שנלמדה מתוך הדחק נתקבלה בעולם התורה.
לפניו את מר לבה שאין לה מקור פרנסה ,שאל
דבר פלא מצאנו אצל רבה"ק ר' לייב שרה'ס אותה המלב"ם האם את יודעת מלאכה כלשהי
זי"ע ש קודם הסתלקותו גילה כי הגיע שעתו, השיבה כן אדע ללבב לבי בות בלינצעס בטעם
וציוה שלא יחלקו לו כבודו ושלא יחרטו על מעדנים ,מיד הציע לה עיסקא הוא המלב"ם
מצבתו כי אם את יום פטירתו ,ודיבר אודות ישקיע מכספו מאה רובל בתורת שותף והיא
המגן אברהם וסיפר שבכל פעם שפגש את רבי תפתח ותנהל מאפיה מיוחדת ללביבות,
יעקב שמשון משפיטיווקא זי"ע דיברו אודות האלמנה מרוב התרגשות התחילה לבכות אך
המג"א ,שוב אמר רבי אבאלע קאלישער היה הוא עיכב בעדה ואמר שאם תוריד דמעות
גאון אמיתי מקובל אמיתי צדיק אמיתי ומתוך תגרום בזה לסילוק השכינה אין השכינה
דברים אלו נח נפשיה דרבינו. שורה אלא מתוך שמחה.
התחזקה האלמנה קיבלה מידיו את המעות
לכל קוראי ומתענגי 'נועם השבת' ולכלל והתחילה לאפות בלינצעס העסק התחיל
לפרוח ההמון קרא לתוצרת הלביבות של
ישראל
המלבי"ם שנחטפו כבכורה בטרם קיץ ,הפדיון
כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גדל מיום ליום הצטברו רווחים ויקם לאלמנה
ושנת גאולה וישועה לכלל ולפרט מטה לחם בכבוד ובהרחבה.
ונזכה בהאי שתא לשמוע התקיעה בשופר אך כשבאה אל המלב"ם כדי להפריש את
גדול לחרותינו מתוך חסדים נגלים חלקו ברווחים ,אמר לה יודעת את כשהעסק
מצליח נוהגים מביני דבר לא להתחלק בכספי
הרווחים כי אם לחזור ולהשקיע אותם בעסק
~~5
