זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — ראש השנה (2026-09-07)

גליון קיז -ראש השנה תשפ"ז
אמרות טהורות
גלימייהו .אמרו ליה ,עניי אנן ,וטרחינן כולה יומא ,וכפינן ,ולית לראש השנה -ממרן הק' מנאסויד זי"ע
לן מידי .אמר ליה ,זיל הב אגרייהו .אמר ליה ,דינא הכי .אמר תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל
ליה ,אין ,וארחות צדיקים תשמור (שם) ,ע"כ. הוא משפט לאלהי יעקב (תהלים פא ,ד -ה) .יש לרמז על פי מה
הרי כי המקבל עליו להשלים איזו עבודה ,ולא די שלא דאיתא בשולחן ערוך (סימן תקפא ,סעיף ג) כי אין תוקעין בערב
השלימה ,אלא אף קלקל עוד בפשיעתו ,מכל מקום אם הוא עני ראש השנה .וכתבו האחרונים על זה שני טעמים ,א' ,כדי
ואין לו מה לאכול ,לא די שאין להענישו ,אלא שגם שכרו מגיע לערבב השטן (עיין אליה רבה שם) ,וב' ,כדי להפסיק בין תקיעות
לו שלא יגווע ברעב ,ודינא הכי .ואם כן הכי נמי בדידן ,שקבלנו דרשות לתקיעות דמצוה (עיין טורי זהב שם ,ס"ק ד) .וזהו שאמר
עלינו להשלים עבודתינו עבודת הקודש לעשות נחת רוח הכתוב תקעו בחודש שופר .היינו כי בחודש אלול תוקעים
ליוצרינו ,ולא די שלא השלמנו ,אלא אף פגמנו עוד בפשיעתינו, בשופר להרעיד הלבבות ולעורר לתשובה ותיקון המעשים,
אפילו הכי הואיל ועניי אנן וכפינן ,דינא הכי שהקב"ה יפרנס אמנם לפי זה היה ראוי לתקוע גם בערב ראש השנה ,ומה טעם
אותנו בלי שום צער ויסורים( .מרא דעובדא חלק ג ,עמוד רעד ,אות יז) אין תוקעים בו ,ולזה אמר בכסה ליום חגנו .פירוש ,כדי לערבב
* השטן ,ולכסות ולהעלים ממנו את יום חגנו ,שלא ידע מתי ראש
לסליחות יום רביעי של עשרת ימי תשובה -מכתי"ק השנה ,ועוד טעם נוסף איכא כי חק לישראל הוא .פירוש,
ותיק תיק מנרתק כאור תוציא דיננו .יש לומר על פי התקיעות בכל החודש הן חק ומנהג שעשו להם ישראל ,ולא כן
מה שעלה בדעתי לפרש הגמרא (נדרים ח ,):כי לעתיד לבוא יוציא התקיעות בראש השנה שהן משפט לאלהי יעקב ומצוה
הקב"ה חמה מנרתיקה ,היינו שיוציא האש הפנימי שמונח בכל דאורייתא( .עטרת יהושע מועדים ,עמוד פג).
איש ישראל ,שרצוננו לעשות רצונו ,ומזה יווכח תוכו של כל *
אחד ,אש ההתלהבות לעשות מצות ה' בכל לב ,שהוא האור פעם בראש השנה לפני תקיעת שופר אמר זקיני הק'
המקיף שמאריך בזה הבני יששכר (תשרי מאמר י ,אות ז) ,ובזה מנאסויד זצ"ל מליצה ישרה על ישראל ,על פי דברי הגמרא
יווכח שבני ישראל המה ראוים ,ורק הוא נבלע ,וצריך להוציאו, (בבא מציעא פג' :).רבה בר בר חנה תברו ליה הנהו שקולאי
וזה הפירוש 'חמה מנרתיקה' .וזה הכוונה ותיק תיק מנרתק [נושאי משאות ,ותברו ליה שלא במקום מדרון ,ובפשיעה .רש"י]
כאור יוציא דיננו [היינו שעל ידי שיוציא הקב"ה אש חביתא דחמרא .שקל לגלימייהו .אתו אמרו לרב .אמר ליה ,הב
ההתלהבות מנרתיקה ,על ידי כן 'כאור יוציא דיננו' ,כי מזה להו גלימייהו .אמר ליה ,דינא הכי .אמר ליה ,אין ,למען תלך
יווכח תוכו של כל איש ישראל שרצוננו לעשות רצונו]. בדרך טובים (משלי ב ,כ) [לפנים משורת הדין .רש"י] .יהיב להו
מרא דמנהגא
הליכות קודש מרבינו לראש השנה שחל בשבת
קודש ,וכן זימר הפיוט 'א-ל אדון' כבכל שבת. א .סדר קבלת שבת בראש השנה שחל בשבת היה כמו בכל יום טוב
ח .החליפו היוצרות מיום ראשון ליום שני ,וכנדפס במחזורים. שחל בשבת.
ט .לא אמרו 'אבינו מלכנו' לא בשחרית ולא במוסף. ב .מזמור 'לה' הארץ ומלואה' ,אמרו אחר ברכת מעין שבע לפני
י .בפתיחת ההיכל לא אמרו י"ג מדות של רחמים והתפלות קדיש שלם.
הנדפסות במחזורים. ג .סדר הזמירות לפני קידוש בראש השנה שחל בשבת היה כמו בכל
יא .עלה לתורה ששי. יום טוב שחל בשבת [והיינו שזימר כל הזמירות ,כמו בכל שבת ,מלבד מאמרי
יב .בעת ההפסקה אמר רק מזמורי תהלים [ולא מאמרי הזוהר] ,ולא הזוהר שלא אמר].
שתה כוס קאווע כבכל שנה [כי טעמי ההיתר שהוזכרו באחרונים לשתות ד .באמירת הקידוש פתח בנוסח של שבת ,וכשהגיע ל'סברי מרנן'
לפני תקיעת שופר ללא שמיעת קידוש ,אין שייכים בראש השנה שחל בשבת, עבר לנוסח של ראש השנה.
ולקדש על היין לא רצה רבינו לפני תפלת מוסף ,ולכן לא שתה מאומה בשעת ה .בסעודת הלילה והיום ,זימרו כל הזמירות לשבת קודש ,מבלי
ההפסקה] ,ולא הלך לטבול במקוה טהרה. חסרון וגרעון.
יג .פעם כשחל בשבת נשאל מאחד שרצה לשתות כוס קאווע ו .כשחל ראש השנה בחול ,לבש רבינו את הקיטל כל עת התפילה.
בשעת ההפסקה ,והורה לו רבינו לקדש מקודם על היין. בשחרית בהיותו בעל שחרית ,ובמוסף בהיותו בעל תוקע .אך גם כשחל
יד .כשחל יום ראשון של חג בשבת ,לא לבש ביום שני מלבוש חדש ראש השנה בשבת לבשו בתפלת מוסף [כי לא רצה לשנות ממנהגו בכל
בעת תקיעת שופר. השנים ,מאחר שממילא יש מקומות שהציבור כולו לובש הקיטל ,וכן הוא המנהג
טו .ברית מילה שאירעה בראש השנה שחל בשבת ,הורה למול אצל בני ירושלים].
קודם אשרי. ז .אמר החרוזים 'הכל יודוך' והלאה פסקא אחר פסקא וכמדי שבת
טשולענט ,פשטידא מחוטי בצק ,ופשטידא מיוחדת לכבוד היום טז .הש"ץ נפל כורעים גם כשחל בשבת.
וכבשבת שמוציאים בה שני ספרי תורה ,בשר עוף ובשר בקר .וגמר יז .לא אמרו החרוז "ארשת שפתינו".
בסעודה זו שאר הזמירות ליום השבת ,וזימר הפיסקא 'אתה נגלת' יח .בקידושא רבה זימר מקודם 'אתקינו סעודתא' כבכל שבת קודש,
מברכת שופרות ,וכן זימר הזמירות לסעודה שלישית. ואחר הפסוק 'על כן ברך ה'' ,אמר הפסוקים השייכים לראש השנה.
כ .תפילת מנחה התפלל לפנות ערב וכבשאר השנים [כן היה בשנים יט .חילק הסעודה לשתים .בסעודה הראשונה אכל הדגים ומאכל
האחרונות ,אך בשנים קדמוניות הלך בין שתי הסעודות לבית המדרש להתפלל הביצים והבצלים ,וזימר הפזמון 'חי ה'' ,ואז בירך ברכת המזון ,ויצא
תפלת מנחה].
מחוץ לבנין לטייל קצת ,וכשחזר נטל שוב ידיו לסעודה שלישית ,ולא
כא .סדר תשליך אמר ביום שני. אכל בסעודה זו דגים ,אלא השלים שאר המאכלים ,שהם פצעי,
משה רעיא מהימנא
תי או ר י מ י ר א ש ה ש נ ה ב ש נ ת ת ש " ה ל פ " ק ת ח ת ש ל ט ו ן ה צ ו ר ר י ם י מ ח ש מ ם
כמסופר ,הועבר הגדוד של רבינו בשלהי חודש אב ,לעיר הבירה הקצין האחראי ,והתחנן שישאיר גם אותו במחנה ,אך הלה סירב לכך
בודאפעסט ,והם הגיעו למקום בראש חודש אלול .הם שוכנו במחנה נחרצות ,והזהיר את רבינו להצטרף אל שאר העובדים בנסיעתם .ברם
צבאי ,אשר בניניו הופצצו כבר מקודם על ידי צבא האויב ,ובמשך היום פקודת מלכו של עולם עשתה רושם על רבינו יותר מפקודת הקצין,
והוא החליט להסתכן בנפשו ולהשאר בבודאפעסט ,למרות שאם היה הועסקו בעבודת-כפיים קשה למען הצבא ההונגרי.
כך עבר לו חודש הרחמים והסליחות ,כשהיהודים נתונים בצרה נתפס בכך ,היה צפוי לעונש חמור על הפרת פקודה צבאית ,אך בחסדי
שמים לא הבחין אף אחד בדבר. ובשביה ,ומשועבדים על ידי צורריהם בעבודת פרך.
העובדים שנשארו בבודאפעסט ללא השגחה נאותה ,יכלו הגיע יום ערב ראש השנה ,והנה יצאה הודעה מאת הקצינים ,כי
למחרת בבוקר השכם ,הגדוד כולו יעלה על מסילת הברזל ,ויסע לכפר להתחמק מתוך המחנה הצבאי ,והלכו להתפלל בימי החג עם הגה"צ
מסויים הסמוך לבודאפעסט ,שם יחפרו תעלות ענקיות ,אשר רבי אברהם שלמה כ"ץ זצ"ל ,רבה של ריסקאווא ,אשר שהה באותם
תמנענה מהאויב ליכנס העירה .ההודעה אמרה גם ,כי כעשרים איש ימים בעיר ,שם הם גם שמעו קול שופר כדת וכדין ,ולאחר החג נסעו
מתוך הגדוד ,ישארו במחנה ,כדי לנקות ולרחוץ את המקום .רבינו אל הכפר בו שכן עתה גדודם ,להשתלב בו חזרה( .משה רעיא מהימנא
הזדעזע מהעובדא שהוא יצטרך לחלל את החג הקדוש ,והוא ניגש אל פרקי תולדות ,פרק ל)
שנסע לארצות הברית ללמוד בישיבת רבינו הק' מסאטמאר זצ"ל ,ומרן ז"ל
ליטף אותו שתי פעמים על לחייו ,ואמר לו בזה הלשון" :איך ווייס אז דו וועסט
דארט נישט לערנען .אבער זאג מיר צו ,אז דו וועסט זיך דרייען נעבן רבי'ן", מכתב שהתקבל במערכת
והוא מתחילה ביקש להשתמט ,באמרו שאין בידו של אדם להבטיח ,אבל מרן לכבוד המערכת.
ז"ל לא הרפה ,והפציר בו עד שהיה מוכרח להבטיח לו .ואכן כן עשה ,ובזכותו נהניתי לקרוא בגליונכם תיאור המעמדים שהתקיימו לרגל הילולא השלשים
של מרן ז"ל הסתופף תמידין כסדרן בצל רבינו הק' ,והוא שעמדה לו. של מרן ז"ל ,ותשואות חן חן לכם.
הלה החזיק לי טיבותא מרובה בהתרגשות גדולה ,על שהזכרתי לו שהיום והנני להוסיף בזה ,כי אני שהיתי ביום ההילולא כ' אלול תשפ"ו בעיר סיגעיט
הוא יום ההילולא של מרן ז"ל ,ואמר שכפי הנראה שלחו אותי משמים להזכיר למנוחה ,והתפללתי תפילת שחרית בבית המדרש 'קהל יראים סיגעיט' .לאחר
לו להחזיק היארצייט ,כאשר היתה באמנה אתו זה שלשים שנה האחרונות ,חוק התפילה נוצרה שיחה בין המתפללים ,ובין המשוחחים היה גם יהודי זקן ,יושב
ולא יעבור. בכסא גלגלים ('ווילטשעיר') ,וסיפר כי בילדותו התגורר בכפר 'בית מאיר'
והנה בכל אותה עת ,עמד שם אחד מהנוכחים מהצד ,ולא הפסיק להתפלא: שבארץ ישראל ,ובשנים תשכ"ג -תשכ"ה למד בישיבתינו הק' שבירושלים.
"מדוע הוא בוכה? מה כל הרעש? מדוע נפשו סוערת כל כך?" .אך הלה לא נעניתי ואמרתי לו ,שאם כן הוא תלמיד ממרן ז"ל ,שהיום הוא יום ההילולא
הבין את איכות הקשר הפנימי שבין מרן ז"ל לתלמידיו ,אשר כל מי שקיבל לקח השלשים שלו .ויהי בשמעו את אשר בפי ,פרץ בבכי ,וזעק מרורות" :אוי רבונו
ממרן ז"ל בישיבה ,נשאר אדוק וקשור אליו בעבתות אהבה שאינה תלויה בדבר, של עולם! וואו בין איך? אויף וועלכע וועלט בין איך?" .והוסיף להתמרמר
בבחינת 'נפשו קשורה בנפשו' ,אפילו לאחר שחלפו ועברו מאז יותר מששים שמדי שנה הוא רגיל להחזיק היארצייט של מרן ז"ל באמירת קדיש וכדומה ,ולא
שנה .והדברים ידועים ומפורסמים. החסיר אפילו יארצייט אחד ,ועתה מחמת חולשת בריאותו נשתכח הדבר ממנו.
ויהא רעוא שזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. מיד התחיל ללמוד משניות מסכת מקוואות פרק ז' ,ולפני כל משנה ומשנה
נ .ר. אמר בהתרגשות" :לעילוי נשמת מורי ורבי רבי משה אריה בן רבי ישראל".
ברוקלין ניו יארק לאחר מכן סיפר לי בערגה ,שבשנת תשכ"ה לפ"ק נפרד מרבו מרן ז"ל טרם
נועם ש י ח
ש יחות קודש וסיפורי צדיקים
שנשמעו מ פי רבינו
התלמיד ,ויאמר להם: ראיתי אצל הרה"ק מוה"ר חיים הלברשטאם זצ"ל מסאטמאר,
"בשנה זו בליל ראש השנה ,כאשר באתי אל השלחן הטהור של שאחר התפילה בראש השנה ,חזרו ותקעו לפניו כל מאה הקולות.
הייטב לב ,נפלה עלי תרדימה ,וראיתי בחלומי שהנני עומד לפני [אמר הכותב :כן נהג גם הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל וכמבואר
הבית דין של מעלה ,והם בקשו לדון אותי למיתה ה"י ,אך אמרו כי בדרכי חיים (אות קא) .וכן נהג גם רבינו ,והיה אומר סמך לתקיעות אלו,
מאחר שהנני תלמיד הייטב לב ,והוא מחברי הבית דין של מעלה, מהא דאיתא בגמרא (ראש השנה ל' :).כי מסיים שליחא דציבורא תקיעה
לכן יש לשאול את פיו לפני שחורצים את הדין .וכן עשו ,וקראו את ביבנה ,לא שמע איניש קל אוניה מקל תקועיא דיחידאי' .וראה מה
הייטב לב ,והוא המליץ בעדי שעוד לא השארתי דורות אחרי, שכתבנו בזמירות ליום טוב עטרת יהושע (סימן שצ ,בהערה) ,שכנראה היתה
כוונת רבינו על שיטת בעל המאור (ראש השנה דף יא .מדפי הרי"ף) בפירושא
וקיבלו הבית דין את דבריו ,ודנוני לחיים טובים .ולזה שאלני הייטב דהך מימרא ,וכן הוא דעת עוד הרבה ראשונים ,העתקנו שם לשונם ,וכאן
לב ,האם אחרי ראותי את כל זאת עדיין מלאני לבי לשחק במשחק אין מקום להאריך].
הפסול הלזה .ונחרדתי עד מעמקי נשמתי בראותי שלא היה זה
חלום גרידא ,שהרי הכל גלוי וידוע להייטב לב". פעם באחד מלילי חנוכה ,הלך מרן הק' בעל ייטב לב זצ"ל
למקום לינת תלמידי ישיבתו להשגיח על מעשיהם ,וימצא כמה
זקיני הק' רבי מיכאל גליקליך זצ"ל מנאנאש ,הסתופף בצל תלמידים משחקים ב'קארטן' (-קלפים) .ויגש הייטב לב לאחד מהם,
הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאלוב זצ"ל ,ומדי שנה בראש השנה היה וישאלהו" :האם גם אתה משחק?" .ויחרד התלמיד עד מאד ,עד כי
בעל מקריא אצלו .פעם התעמק זקיני הק' מאד בכוונות התקיעות, נשבת ממנו כח הדיבור לזמן מה.
וכשהיה צריך להכריז" :תקיעה" -שהיא כידוע נגד אברהם אבינו לאחר מכן בקשו חביריו לידע פשר דבר ,מדוע שאל זאת הייטב
וכדאיתא בסידור האר"י -הכריז במקום זאת" :אברהם". לב דוקא אותו ,ומדוע נחרד עד מעמקי נשמתו .ויספר להם
