gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קיז ‪ -‬ראש השנה תשפ"ז‬ ‫אמרות טהורות‬ ‫גלימייהו‪ .‬אמרו ליה‪ ,‬עניי אנן‪ ,‬וטרחינן כולה יומא‪ ,‬וכפינן‪ ,‬ולית‬ ‫לראש השנה ‪ -‬ממרן הק' מנאסויד זי"ע‬ ‫לן מידי‪ .‬אמר ליה‪ ,‬זיל הב אגרייהו‪ .‬אמר ליה‪ ,‬דינא הכי‪ .‬אמר‬ ‫תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל‬ ‫ליה‪ ,‬אין‪ ,‬וארחות צדיקים תשמור (שם)‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הוא משפט לאלהי יעקב (תהלים פא‪ ,‬ד ‪ -‬ה)‪ .‬יש לרמז על פי מה‬ ‫הרי כי המקבל עליו להשלים איזו עבודה‪ ,‬ולא די שלא‬ ‫דאיתא בשולחן ערוך (סימן תקפא‪ ,‬סעיף ג) כי אין תוקעין בערב‬ ‫השלימה‪ ,‬אלא אף קלקל עוד בפשיעתו‪ ,‬מכל מקום אם הוא עני‬ ‫ראש השנה‪ .‬וכתבו האחרונים על זה שני טעמים‪ ,‬א'‪ ,‬כדי‬ ‫ואין לו מה לאכול‪ ,‬לא די שאין להענישו‪ ,‬אלא שגם שכרו מגיע‬ ‫לערבב השטן (עיין אליה רבה שם)‪ ,‬וב'‪ ,‬כדי להפסיק בין תקיעות‬ ‫לו שלא יגווע ברעב‪ ,‬ודינא הכי‪ .‬ואם כן הכי נמי בדידן‪ ,‬שקבלנו‬ ‫דרשות לתקיעות דמצוה (עיין טורי זהב שם‪ ,‬ס"ק ד)‪ .‬וזהו שאמר‬ ‫עלינו להשלים עבודתינו עבודת הקודש לעשות נחת רוח‬ ‫הכתוב תקעו בחודש שופר‪ .‬היינו כי בחודש אלול תוקעים‬ ‫ליוצרינו‪ ,‬ולא די שלא השלמנו‪ ,‬אלא אף פגמנו עוד בפשיעתינו‪,‬‬ ‫בשופר להרעיד הלבבות ולעורר לתשובה ותיקון המעשים‪,‬‬ ‫אפילו הכי הואיל ועניי אנן וכפינן‪ ,‬דינא הכי שהקב"ה יפרנס‬ ‫אמנם לפי זה היה ראוי לתקוע גם בערב ראש השנה‪ ,‬ומה טעם‬ ‫אותנו בלי שום צער ויסורים‪( .‬מרא דעובדא חלק ג‪ ,‬עמוד רעד‪ ,‬אות יז)‬ ‫אין תוקעים בו‪ ,‬ולזה אמר בכסה ליום חגנו‪ .‬פירוש‪ ,‬כדי לערבב‬ ‫*‬ ‫השטן‪ ,‬ולכסות ולהעלים ממנו את יום חגנו‪ ,‬שלא ידע מתי ראש‬ ‫לסליחות יום רביעי של עשרת ימי תשובה ‪ -‬מכתי"ק‬ ‫השנה‪ ,‬ועוד טעם נוסף איכא כי חק לישראל הוא‪ .‬פירוש‪,‬‬ ‫ותיק תיק מנרתק כאור תוציא דיננו‪ .‬יש לומר על פי‬ ‫התקיעות בכל החודש הן חק ומנהג שעשו להם ישראל‪ ,‬ולא כן‬ ‫מה שעלה בדעתי לפרש הגמרא (נדרים ח‪ ,):‬כי לעתיד לבוא יוציא‬ ‫התקיעות בראש השנה שהן משפט לאלהי יעקב ומצוה‬ ‫הקב"ה חמה מנרתיקה‪ ,‬היינו שיוציא האש הפנימי שמונח בכל‬ ‫דאורייתא‪( .‬עטרת יהושע מועדים‪ ,‬עמוד פג‪).‬‬ ‫איש ישראל‪ ,‬שרצוננו לעשות רצונו‪ ,‬ומזה יווכח תוכו של כל‬ ‫*‬ ‫אחד‪ ,‬אש ההתלהבות לעשות מצות ה' בכל לב‪ ,‬שהוא האור‬ ‫פעם בראש השנה לפני תקיעת שופר אמר זקיני הק'‬ ‫המקיף שמאריך בזה הבני יששכר (תשרי מאמר י‪ ,‬אות ז)‪ ,‬ובזה‬ ‫מנאסויד זצ"ל מליצה ישרה על ישראל‪ ,‬על פי דברי הגמרא‬ ‫יווכח שבני ישראל המה ראוים‪ ,‬ורק הוא נבלע‪ ,‬וצריך להוציאו‪,‬‬ ‫(בבא מציעא פג‪' :).‬רבה בר בר חנה תברו ליה הנהו שקולאי‬ ‫וזה הפירוש 'חמה מנרתיקה'‪ .‬וזה הכוונה ותיק תיק מנרתק‬ ‫[נושאי משאות‪ ,‬ותברו ליה שלא במקום מדרון‪ ,‬ובפשיעה‪ .‬רש"י]‬ ‫כאור יוציא דיננו [היינו שעל ידי שיוציא הקב"ה אש‬ ‫חביתא דחמרא‪ .‬שקל לגלימייהו‪ .‬אתו אמרו לרב‪ .‬אמר ליה‪ ,‬הב‬ ‫ההתלהבות מנרתיקה‪ ,‬על ידי כן 'כאור יוציא דיננו'‪ ,‬כי מזה‬ ‫להו גלימייהו‪ .‬אמר ליה‪ ,‬דינא הכי‪ .‬אמר ליה‪ ,‬אין‪ ,‬למען תלך‬ ‫יווכח תוכו של כל איש ישראל שרצוננו לעשות רצונו]‪.‬‬ ‫בדרך טובים (משלי ב‪ ,‬כ) [לפנים משורת הדין‪ .‬רש"י]‪ .‬יהיב להו‬ ‫מרא דמנהגא‬ ‫הליכות קודש מרבינו לראש השנה שחל בשבת‬ ‫קודש‪ ,‬וכן זימר הפיוט 'א‪-‬ל אדון' כבכל שבת‪.‬‬ ‫א‪ .‬סדר קבלת שבת בראש השנה שחל בשבת היה כמו בכל יום טוב‬ ‫ח‪ .‬החליפו היוצרות מיום ראשון ליום שני‪ ,‬וכנדפס במחזורים‪.‬‬ ‫שחל בשבת‪.‬‬ ‫ט‪ .‬לא אמרו 'אבינו מלכנו' לא בשחרית ולא במוסף‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מזמור 'לה' הארץ ומלואה'‪ ,‬אמרו אחר ברכת מעין שבע לפני‬ ‫י‪ .‬בפתיחת ההיכל לא אמרו י"ג מדות של רחמים והתפלות‬ ‫קדיש שלם‪.‬‬ ‫הנדפסות במחזורים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סדר הזמירות לפני קידוש בראש השנה שחל בשבת היה כמו בכל‬ ‫יא‪ .‬עלה לתורה ששי‪.‬‬ ‫יום טוב שחל בשבת [והיינו שזימר כל הזמירות‪ ,‬כמו בכל שבת‪ ,‬מלבד מאמרי‬ ‫יב‪ .‬בעת ההפסקה אמר רק מזמורי תהלים [ולא מאמרי הזוהר]‪ ,‬ולא‬ ‫הזוהר שלא אמר]‪.‬‬ ‫שתה כוס קאווע כבכל שנה [כי טעמי ההיתר שהוזכרו באחרונים לשתות‬ ‫ד‪ .‬באמירת הקידוש פתח בנוסח של שבת‪ ,‬וכשהגיע ל'סברי מרנן'‬ ‫לפני תקיעת שופר ללא שמיעת קידוש‪ ,‬אין שייכים בראש השנה שחל בשבת‪,‬‬ ‫עבר לנוסח של ראש השנה‪.‬‬ ‫ולקדש על היין לא רצה רבינו לפני תפלת מוסף‪ ,‬ולכן לא שתה מאומה בשעת‬ ‫ה‪ .‬בסעודת הלילה והיום‪ ,‬זימרו כל הזמירות לשבת קודש‪ ,‬מבלי‬ ‫ההפסקה]‪ ,‬ולא הלך לטבול במקוה טהרה‪.‬‬ ‫חסרון וגרעון‪.‬‬ ‫יג‪ .‬פעם כשחל בשבת נשאל מאחד שרצה לשתות כוס קאווע‬ ‫ו‪ .‬כשחל ראש השנה בחול‪ ,‬לבש רבינו את הקיטל כל עת התפילה‪.‬‬ ‫בשעת ההפסקה‪ ,‬והורה לו רבינו לקדש מקודם על היין‪.‬‬ ‫בשחרית בהיותו בעל שחרית‪ ,‬ובמוסף בהיותו בעל תוקע‪ .‬אך גם כשחל‬ ‫יד‪ .‬כשחל יום ראשון של חג בשבת‪ ,‬לא לבש ביום שני מלבוש חדש‬ ‫ראש השנה בשבת לבשו בתפלת מוסף [כי לא רצה לשנות ממנהגו בכל‬ ‫בעת תקיעת שופר‪.‬‬ ‫השנים‪ ,‬מאחר שממילא יש מקומות שהציבור כולו לובש הקיטל‪ ,‬וכן הוא המנהג‬ ‫טו‪ .‬ברית מילה שאירעה בראש השנה שחל בשבת‪ ,‬הורה למול‬ ‫אצל בני ירושלים]‪.‬‬ ‫קודם אשרי‪.‬‬ ‫ז‪ .‬אמר החרוזים 'הכל יודוך' והלאה פסקא אחר פסקא וכמדי שבת‬ ‫טשולענט‪ ,‬פשטידא מחוטי בצק‪ ,‬ופשטידא מיוחדת לכבוד היום‬ ‫טז‪ .‬הש"ץ נפל כורעים גם כשחל בשבת‪.‬‬ ‫וכבשבת שמוציאים בה שני ספרי תורה‪ ,‬בשר עוף ובשר בקר‪ .‬וגמר‬ ‫יז‪ .‬לא אמרו החרוז "ארשת שפתינו"‪.‬‬ ‫בסעודה זו שאר הזמירות ליום השבת‪ ,‬וזימר הפיסקא 'אתה נגלת'‬ ‫יח‪ .‬בקידושא רבה זימר מקודם 'אתקינו סעודתא' כבכל שבת קודש‪,‬‬ ‫מברכת שופרות‪ ,‬וכן זימר הזמירות לסעודה שלישית‪.‬‬ ‫ואחר הפסוק 'על כן ברך ה''‪ ,‬אמר הפסוקים השייכים לראש השנה‪.‬‬ ‫כ‪ .‬תפילת מנחה התפלל לפנות ערב וכבשאר השנים [כן היה בשנים‬ ‫יט‪ .‬חילק הסעודה לשתים‪ .‬בסעודה הראשונה אכל הדגים ומאכל‬ ‫האחרונות‪ ,‬אך בשנים קדמוניות הלך בין שתי הסעודות לבית המדרש להתפלל‬ ‫הביצים והבצלים‪ ,‬וזימר הפזמון 'חי ה''‪ ,‬ואז בירך ברכת המזון‪ ,‬ויצא‬ ‫תפלת מנחה]‪.‬‬ ‫מחוץ לבנין לטייל קצת‪ ,‬וכשחזר נטל שוב ידיו לסעודה שלישית‪ ,‬ולא‬ ‫כא‪ .‬סדר תשליך אמר ביום שני‪.‬‬ ‫אכל בסעודה זו דגים‪ ,‬אלא השלים שאר המאכלים‪ ,‬שהם פצעי‪,‬‬ ‫משה רעיא מהימנא‬ ‫תי או ר י מ י ר א ש ה ש נ ה ב ש נ ת ת ש " ה ל פ " ק ת ח ת ש ל ט ו ן ה צ ו ר ר י ם י מ ח ש מ ם‬ ‫כמסופר‪ ,‬הועבר הגדוד של רבינו בשלהי חודש אב‪ ,‬לעיר הבירה הקצין האחראי‪ ,‬והתחנן שישאיר גם אותו במחנה‪ ,‬אך הלה סירב לכך‬ ‫בודאפעסט‪ ,‬והם הגיעו למקום בראש חודש אלול‪ .‬הם שוכנו במחנה נחרצות‪ ,‬והזהיר את רבינו להצטרף אל שאר העובדים בנסיעתם‪ .‬ברם‬ ‫צבאי‪ ,‬אשר בניניו הופצצו כבר מקודם על ידי צבא האויב‪ ,‬ובמשך היום פקודת מלכו של עולם עשתה רושם על רבינו יותר מפקודת הקצין‪,‬‬ ‫והוא החליט להסתכן בנפשו ולהשאר בבודאפעסט‪ ,‬למרות שאם היה‬ ‫הועסקו בעבודת‪-‬כפיים קשה למען הצבא ההונגרי‪.‬‬ ‫כך עבר לו חודש הרחמים והסליחות‪ ,‬כשהיהודים נתונים בצרה נתפס בכך‪ ,‬היה צפוי לעונש חמור על הפרת פקודה צבאית‪ ,‬אך בחסדי‬ ‫שמים לא הבחין אף אחד בדבר‪.‬‬ ‫ובשביה‪ ,‬ומשועבדים על ידי צורריהם בעבודת פרך‪.‬‬ ‫העובדים שנשארו בבודאפעסט ללא השגחה נאותה‪ ,‬יכלו‬ ‫הגיע יום ערב ראש השנה‪ ,‬והנה יצאה הודעה מאת הקצינים‪ ,‬כי‬ ‫למחרת בבוקר השכם‪ ,‬הגדוד כולו יעלה על מסילת הברזל‪ ,‬ויסע לכפר להתחמק מתוך המחנה הצבאי‪ ,‬והלכו להתפלל בימי החג עם הגה"צ‬ ‫מסויים הסמוך לבודאפעסט‪ ,‬שם יחפרו תעלות ענקיות‪ ,‬אשר רבי אברהם שלמה כ"ץ זצ"ל‪ ,‬רבה של ריסקאווא‪ ,‬אשר שהה באותם‬ ‫תמנענה מהאויב ליכנס העירה‪ .‬ההודעה אמרה גם‪ ,‬כי כעשרים איש ימים בעיר‪ ,‬שם הם גם שמעו קול שופר כדת וכדין‪ ,‬ולאחר החג נסעו‬ ‫מתוך הגדוד‪ ,‬ישארו במחנה‪ ,‬כדי לנקות ולרחוץ את המקום‪ .‬רבינו אל הכפר בו שכן עתה גדודם‪ ,‬להשתלב בו חזרה‪( .‬משה רעיא מהימנא‬ ‫הזדעזע מהעובדא שהוא יצטרך לחלל את החג הקדוש‪ ,‬והוא ניגש אל פרקי תולדות‪ ,‬פרק ל)‬ ‫שנסע לארצות הברית ללמוד בישיבת רבינו הק' מסאטמאר זצ"ל‪ ,‬ומרן ז"ל‬ ‫ליטף אותו שתי פעמים על לחייו‪ ,‬ואמר לו בזה הלשון‪" :‬איך ווייס אז דו וועסט‬ ‫דארט נישט לערנען‪ .‬אבער זאג מיר צו‪ ,‬אז דו וועסט זיך דרייען נעבן רבי'ן"‪,‬‬ ‫מכתב שהתקבל במערכת‬ ‫והוא מתחילה ביקש להשתמט‪ ,‬באמרו שאין בידו של אדם להבטיח‪ ,‬אבל מרן‬ ‫לכבוד המערכת‪.‬‬ ‫ז"ל לא הרפה‪ ,‬והפציר בו עד שהיה מוכרח להבטיח לו‪ .‬ואכן כן עשה‪ ,‬ובזכותו‬ ‫נהניתי לקרוא בגליונכם תיאור המעמדים שהתקיימו לרגל הילולא השלשים‬ ‫של מרן ז"ל הסתופף תמידין כסדרן בצל רבינו הק'‪ ,‬והוא שעמדה לו‪.‬‬ ‫של מרן ז"ל‪ ,‬ותשואות חן חן לכם‪.‬‬ ‫הלה החזיק לי טיבותא מרובה בהתרגשות גדולה‪ ,‬על שהזכרתי לו שהיום‬ ‫והנני להוסיף בזה‪ ,‬כי אני שהיתי ביום ההילולא כ' אלול תשפ"ו בעיר סיגעיט‬ ‫הוא יום ההילולא של מרן ז"ל‪ ,‬ואמר שכפי הנראה שלחו אותי משמים להזכיר‬ ‫למנוחה‪ ,‬והתפללתי תפילת שחרית בבית המדרש 'קהל יראים סיגעיט'‪ .‬לאחר‬ ‫לו להחזיק היארצייט‪ ,‬כאשר היתה באמנה אתו זה שלשים שנה האחרונות‪ ,‬חוק‬ ‫התפילה נוצרה שיחה בין המתפללים‪ ,‬ובין המשוחחים היה גם יהודי זקן‪ ,‬יושב‬ ‫ולא יעבור‪.‬‬ ‫בכסא גלגלים ('ווילטשעיר')‪ ,‬וסיפר כי בילדותו התגורר בכפר 'בית מאיר'‬ ‫והנה בכל אותה עת‪ ,‬עמד שם אחד מהנוכחים מהצד‪ ,‬ולא הפסיק להתפלא‪:‬‬ ‫שבארץ ישראל‪ ,‬ובשנים תשכ"ג ‪ -‬תשכ"ה למד בישיבתינו הק' שבירושלים‪.‬‬ ‫"מדוע הוא בוכה? מה כל הרעש? מדוע נפשו סוערת כל כך?"‪ .‬אך הלה לא‬ ‫נעניתי ואמרתי לו‪ ,‬שאם כן הוא תלמיד ממרן ז"ל‪ ,‬שהיום הוא יום ההילולא‬ ‫הבין את איכות הקשר הפנימי שבין מרן ז"ל לתלמידיו‪ ,‬אשר כל מי שקיבל לקח‬ ‫השלשים שלו‪ .‬ויהי בשמעו את אשר בפי‪ ,‬פרץ בבכי‪ ,‬וזעק מרורות‪" :‬אוי רבונו‬ ‫ממרן ז"ל בישיבה‪ ,‬נשאר אדוק וקשור אליו בעבתות אהבה שאינה תלויה בדבר‪,‬‬ ‫של עולם! וואו בין איך? אויף וועלכע וועלט בין איך?"‪ .‬והוסיף להתמרמר‬ ‫בבחינת 'נפשו קשורה בנפשו'‪ ,‬אפילו לאחר שחלפו ועברו מאז יותר מששים‬ ‫שמדי שנה הוא רגיל להחזיק היארצייט של מרן ז"ל באמירת קדיש וכדומה‪ ,‬ולא‬ ‫שנה‪ .‬והדברים ידועים ומפורסמים‪.‬‬ ‫החסיר אפילו יארצייט אחד‪ ,‬ועתה מחמת חולשת בריאותו נשתכח הדבר ממנו‪.‬‬ ‫ויהא רעוא שזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‪.‬‬ ‫מיד התחיל ללמוד משניות מסכת מקוואות פרק ז'‪ ,‬ולפני כל משנה ומשנה‬ ‫נ‪ .‬ר‪.‬‬ ‫אמר בהתרגשות‪" :‬לעילוי נשמת מורי ורבי רבי משה אריה בן רבי ישראל"‪.‬‬ ‫ברוקלין ניו יארק‬ ‫לאחר מכן סיפר לי בערגה‪ ,‬שבשנת תשכ"ה לפ"ק נפרד מרבו מרן ז"ל טרם‬ ‫נועם ש י ח‬ ‫ש יחות קודש וסיפורי צדיקים‬ ‫שנשמעו מ פי רבינו‬ ‫התלמיד‪ ,‬ויאמר להם‪:‬‬ ‫ראיתי אצל הרה"ק מוה"ר חיים הלברשטאם זצ"ל מסאטמאר‪,‬‬ ‫"בשנה זו בליל ראש השנה‪ ,‬כאשר באתי אל השלחן הטהור של‬ ‫שאחר התפילה בראש השנה‪ ,‬חזרו ותקעו לפניו כל מאה הקולות‪.‬‬ ‫הייטב לב‪ ,‬נפלה עלי תרדימה‪ ,‬וראיתי בחלומי שהנני עומד לפני‬ ‫[אמר הכותב‪ :‬כן נהג גם הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל וכמבואר‬ ‫הבית דין של מעלה‪ ,‬והם בקשו לדון אותי למיתה ה"י‪ ,‬אך אמרו כי‬ ‫בדרכי חיים (אות קא)‪ .‬וכן נהג גם רבינו‪ ,‬והיה אומר סמך לתקיעות אלו‪,‬‬ ‫מאחר שהנני תלמיד הייטב לב‪ ,‬והוא מחברי הבית דין של מעלה‪,‬‬ ‫מהא דאיתא בגמרא (ראש השנה ל‪' :).‬כי מסיים שליחא דציבורא תקיעה‬ ‫לכן יש לשאול את פיו לפני שחורצים את הדין‪ .‬וכן עשו‪ ,‬וקראו את‬ ‫ביבנה‪ ,‬לא שמע איניש קל אוניה מקל תקועיא דיחידאי'‪ .‬וראה מה‬ ‫הייטב לב‪ ,‬והוא המליץ בעדי שעוד לא השארתי דורות אחרי‪,‬‬ ‫שכתבנו בזמירות ליום טוב עטרת יהושע (סימן שצ‪ ,‬בהערה)‪ ,‬שכנראה היתה‬ ‫כוונת רבינו על שיטת בעל המאור (ראש השנה דף יא‪ .‬מדפי הרי"ף) בפירושא‬ ‫וקיבלו הבית דין את דבריו‪ ,‬ודנוני לחיים טובים‪ .‬ולזה שאלני הייטב‬ ‫דהך מימרא‪ ,‬וכן הוא דעת עוד הרבה ראשונים‪ ,‬העתקנו שם לשונם‪ ,‬וכאן‬ ‫לב‪ ,‬האם אחרי ראותי את כל זאת עדיין מלאני לבי לשחק במשחק‬ ‫אין מקום להאריך]‪.‬‬ ‫הפסול הלזה‪ .‬ונחרדתי עד מעמקי נשמתי בראותי שלא היה זה‬ ‫חלום גרידא‪ ,‬שהרי הכל גלוי וידוע להייטב לב"‪.‬‬ ‫פעם באחד מלילי חנוכה‪ ,‬הלך מרן הק' בעל ייטב לב זצ"ל‬ ‫למקום לינת תלמידי ישיבתו להשגיח על מעשיהם‪ ,‬וימצא כמה‬ ‫זקיני הק' רבי מיכאל גליקליך זצ"ל מנאנאש‪ ,‬הסתופף בצל‬ ‫תלמידים משחקים ב'קארטן' (‪-‬קלפים)‪ .‬ויגש הייטב לב לאחד מהם‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאלוב זצ"ל‪ ,‬ומדי שנה בראש השנה היה‬ ‫וישאלהו‪" :‬האם גם אתה משחק?"‪ .‬ויחרד התלמיד עד מאד‪ ,‬עד כי‬ ‫בעל מקריא אצלו‪ .‬פעם התעמק זקיני הק' מאד בכוונות התקיעות‪,‬‬ ‫נשבת ממנו כח הדיבור לזמן מה‪.‬‬ ‫וכשהיה צריך להכריז‪" :‬תקיעה" ‪ -‬שהיא כידוע נגד אברהם אבינו‬ ‫לאחר מכן בקשו חביריו לידע פשר דבר‪ ,‬מדוע שאל זאת הייטב‬ ‫וכדאיתא בסידור האר"י ‪ -‬הכריז במקום זאת‪" :‬אברהם"‪.‬‬ ‫לב דוקא אותו‪ ,‬ומדוע נחרד עד מעמקי נשמתו‪ .‬ויספר להם‬