תורת המגיד · Toras Hamagid — ראש השנה (2026-09-07)

בעזהשי"ת
שיעור בספה"ק
תורת המגיד
ראש השנה (א)
מפי הגה"ח
רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א
נמסר בביהח''ס זכרון אברהם -בארא פארק
יום א' נצו''י תשפ''ה
בענין חשיבות אמירת פסוקי דזמרה
במתינות ובכוונה גדולה בראש השנה
לקבלת הגליון בדוא''ל ולכל שאלה /
הערה על השיעורים ולענייני הפצה
ו/או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח
רא''מ אלתר שליט"א בחסידות ודרכי
העבודה
ניתן לשלוח לכתובת המערכת
de422144@gmail.com
או בפקס 077-3181588 -
זכות
הפצת תורה וחסידות מוקדשת
חדש! ניתן לשמוע את השיעורים
השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה
בשלוחה 3
לזכות להמליך מלכות קודשא בריך הוא
ארץ ישראל *5265 -
(או )02-5011430
בעולמו מתוך הכנעה ושמחה יחד עם כל ארה"ב 518-329-9186
כלל ישראל אירופה 44-3303-9004-84
בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר
ושנזכה לקיום היעוד של וידע כל פעול כי שיעורי הרב שליט"א בספרי פרי הארץ,
תומר דבורה ,שער היחוד והאמונה,
אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ושיעורים נוספים למועדים ונושאים
שונים
בגאולה שלימה בחסד ורחמים מתוך תשובה
מאהבה
להכתב ולהחתם בספרן של צדיקים לאלתר
לחיים טובים
בטוב הנגלה והנראה
עימוד ועיצוב:
"ואנוהו"
05331.05646
יחד נתחזק בעד עמינו
ונמליך את בורא כל עולמים עלינו
ונזכה בצוותא לשנה טובה ומתוקה
א תוכן הענינים
תוכן הענינים
המעלה וההתחדשות שבתפלות שמונה עשרה דראש השנה . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
התעוררות לומר בראש השנה פסוקי דזמרה במתינות ובכוונה . . . . . . . . . . . . . .ה
מי שאין לו מפתחות חיצונים איך יכנס בחדרים הפנימים . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
המקטרגים מונעים ומבדילים התפלות ובזה מזכירים את עוונות האדם . . . . . .ו
באמירת פרשת הקרבנות מתכפרים החטאים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
פסוקי דזמרה -מזמר הקליפות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
פסוקי דזמרה מעבירים פנים של זעם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
ענין מיתוק הדין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
השיעור השבועי בספה"ק תורת המגיד לראש השנה ח''ב
יתקיים אי''ה במוצש''ק סליחות הבעל"ט פר' נצו''י
בשעה 23:20בהיכל הטישים שבביהמ''ד פני מנחם
רחוב יוסף זיו 3ירושלים
--השיעור בלה''ק --
ג בענין חשיבות אמירת פסוקי דזמרה במתינות ובכוונה גדולה בראש השנה
שיעור בספר תורת המגיד ראש השנה
בענין חשיבות אמירת פסוקי דזמרה במתינות ובכוונה גדולה בראש השנה
)ממריכין( ] ïéøáùîאו,úåááìä [ïé÷øîî : המעלה וההתחדשות שבתפלות
,äðååëä íäì øøåòúð äæîåפחד הדין גורם שמונה עשרה דראש השנה
עשרה בשמונה ויבקש שיתפלל לאדם ) ÷åñôä æîøתהלים פא ,ד( 'ùãåçá åò÷ú
בכוונה יתירה. øùôà .'åðéâç íåéì àñëá øôåù
íéììôúîä ìàøùé éðá ìë ìò æîåøù
שהזכיר המגיד לעיל 'בכוונה גדולה êëîå
íòä ïåîä âäðî äðäå .äðùä ùàøá
כל אחד ואחד לפי השגתו' ,נראה
,äãéîò ìù úåìéôúä ììôúäìתפלת
שיש בזה עומק יותר ,שלא רק בנוסח השמונה
שמונה עשרהäìåãâ äðååëáå äìîá äìî ,
עשרה יש התחדשות ,אלא יש שינויים בתפלת
,åúâùä éôì ãçàå ãçà ìëיש הרבה
שמונה עשרה בבחינות עליונים ,ושינויים אלו
השגות בשמונה עשרה של ראש השנה ,ובזה
מתחילים כבר מתחילת ברכת שמונה עשרה,
גופא הרבה מדרגות ,וכל אחד ואחד מתפלל
וכידוע שהכוונות הפנימיות של תפלת שמונה
תפלות שמונה עשרה של ראש השנה בכוונה
עשרה של ימים נוראים שונים מהכוונות
הפנימיות של שמונה עשרה של שאר ימות
גדולה לפי השגתו ומדרגתו÷ø åáìå åéðéòå ,
,äìéôúä ìàå äðøä ìàהוא נמצא בתוך
השנה ,וכל אחד לפי השגתו מרגיש השינוי
שבתפלת שמונה עשרה של ראש השנה.
התפלה בכל מוחו ומחשבתוøáã ìà àìå ,
éðôî ,íåìùå ñç äøæ äáùçî äæéà øçà
ù"îëåבמ"א )מלכות הוי"ה ,עמ' ו( שגם בחלק íéùãç íä äðùä ùàø ìù úåìéôúäù
הפשט של התורה יש מקור לכך ,äéúòã áéäé äéì éáéáçã éãééàå ,åìöà
שהתפלות של ראש השנה שונים לגמרי מחמת הנעימות של החידוש שבזה הוא שם
מתפלות שאר ימות השנה ,וגם ברכות אבות דעתו בזה ,והחידוש הוא החל מהברכה
וגבורות שאומרים כמעט בשווה לשאר ימות הראשונה ,שמתחילים להוסיף בה זכרנו
השנה ,אף על פי כן שונים הם בראש השנה לחיים ,ולאחר מכן בברכה שניה מי כמוך,
משאר ימות השנה .והוא ,שכאשר הברייתא ובברכה שלישית כבר מוסיפים הרבה ,לדור
)ר"ה לב (.מבארת את המקורות לכך שאומרים ודור וכו' וכל ה-ובכן ,והשינוי והחידוש
מלכויות זכרונות ושופרות ,מקדימה היא שבתפלה גורם לאדם לכוין יותר מתפלות
'מנין שאומרים אבות ,שנאמר )תהלים כט א( 'הבו שמונה עשרה של שאר ימות השנה,íâ äîå .
לה' בני אלים' ,ומנין שאומרים גבורות, íäù úåìéôúä úåøøåòúäå ïéãä ãçô éðôî
שיעור בספר תורת המגיד ראש השנה ד
מוסיף לספר בשבחו של מקום ובהנך שלש שנאמר )שם( 'הבו לה' כבוד ועוז' ,ומנין
דמלכיות זכרונות ושופרות לחוד סגי ,משום שאומרים קדושות ,שנאמר )שם פסוק ב( 'הבו
הכי אשמעינן הכא דאפילו הכי צריך להזכיר לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש'',
אותן שלש ראשונות ,כיון שכבר נתיסדו בכל ורק לאחר מכן ממשיכה הברייתא 'ומנין
תפלות )ראש( השנה מההוא קרא דהבו לה' שאומרים מלכיות זכרונות ושופרות'.
בני אלים' ,עכ"ל .ומאחר שיש פסוקים
מיוחדים שמהם למדים שאומרים אבות בפני יהושע )שם( ,וז"ל' :יש לתמוה áúëå
וגבורות וקדושת השם בר"ה ,מובן מכך כיון דהכא בהך ברייתא לא איירי
שהם בחינה אחרת ונעלית יותר ,מברכות אלא בברכות התפלה של ראש השנה שאומר
אלו בשאר ימות השנה. תשע ,א"כ מאי קאמר הכא מניין שאומרים
אבות וגבורות וקדושות ,שהרי הנך שלש
åäæåמה שבחזרת הש"ץ מנגנים ומסלסלים
ברכות אומרים אותו לעולם בין בחול בין
כבר מתחילת ברכה ראשונה ,ולכאורה
בשבת בין ביום טוב כדאיתא בברייתא
מה נשתנה מברכה זו הנאמרת בכל ימות
במסכת מגילה )יח (.דתיקן שמעון הפקולי
השנה ,אלא שנשתנה ונשתנה ,זהו ברכה
תקנה מהאי קרא גופא דמייתי הכא הבו לה'
ראשונה של שמונה עשרה של ראש השנה,
בני אלים ,וא"כ אמאי צריך הכא לאתויי הנך
וכידוע שהניגונים וסלסולים אלו מכוונים על
ברכות לענין ראש השנה ,דמילתא דפשיטא
פי כוונות פנימיות .ומובן שיש התחדשות
היא דשלש ראשונות ושלש אחרונות אין
גדולה בתפלת שמונה עשרה דראש השנה.
משתנין לעולם .ונראה לענ"ד ליישב משום
] úîàäåשיש גם כוונות פשוטות בניגונים דבברכות פרק אין עומדין )לד (.אמרינן דהנך
)שם עמ' ח( אלו ,וכמ"ש במ"א שלש ראשונות הם סיפור שבחו של מקום,
בורז'יקובסקי שאול מהרה"ח ששמעתי ובמגילה בהך ברייתא שהבאתי מסיק התם
שליט"א ,שהיה בעל תפלה בימים הנוראים מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של מקום
בבית מדרש גור ,כוונה מאד מעניינת הטמונה ומפיק לה מקרא דכתיב )תהלים קו ב( 'מי ימלל
במנגינות אלו ,והוא ,מה שבסלסול התנועות גבורות ה' ישמיע כל תהלתו' ,ולכאורה
אין מבדילים בין תיבות 'אלקי אברהם' ואין פשטא דקרא משמע דאין איסור אלא בהנך
מבדילים בין תיבות 'ואלקי יעקב' ,אולם ברכות שהן שבחו של מקום .ואם כן לפי זה
מבדילים בין תיבת 'אלקי' ותיבת 'יצחק'] .כן סלקא דעתך אמינא ,דכיון דבראש השנה
הוא מנהג גור ,ובררתי ושמעתי שכן הוא מזכירין מלכיות זכרונות ושופרות מהנך
בעוד מקומות ,ואיני יודע אם כן הוא מנהג קראי דמייתי הכא ,ואותן הברכות הם סיפור
כולם[ ,וביאר בשם מי ,שזהו על פי דברי שבחו של מקום ,א"כ יש סברא לומר דשוב
הגמרא )שבת פט' (:לעתיד לבא יאמר לו הקדוש אין להזכיר אבות וגבורות וקדושות ,דאם כן
ה בענין חשיבות אמירת פסוקי דזמרה במתינות ובכוונה גדולה בראש השנה
ïéëéøöù íáìá øîâðå 'åò÷ú' øáë äæ éë ,äá אמר לפניו, בניך חטאו לי,ברוך הוא לאברהם
,ùãç àåäù éðôî àãç ,äìåãâ äðååë אמר,רבונו של עולם ימחו על קדושת שמך
íé÷øô ìù äìéôú ,'כמרומז בתיבת 'בחודש אמר לפניו,אימר ליה ליעקב וכו' בניך חטאו
àåäù ãåòå ,äáéáçä äùãç àîâèåéã ,'רבונו של עולם ימחו על קדושת שמך וכו
øôåù ( )ר"ה כו אì"æø åøîàù åîë ,'øôåù' אמר לפניו,אמר לו ליצחק בניך חטאו לי
,éîã íéðôìå éðôìë àåä ïåøëæìã ïåéë כמה, ועוד,'רבונו של עולם בני ולא בניך וכו
äðååëá ïååëì íëéîöòî åøøåòúú éàãååáå דל, כמה שנותיו של אדם שבעים שנה,חטאו
åéðôì íëéðåøëæ äìòéù éãëá - äîåöò ,עשרין דלא ענשת עלייהו פשו להו חמשין
,áì øñç øòáäå ìéñëä àåä éî éë ,äáåèì דל עשרין וחמשה דלילותא פשו להו עשרין
èôùîá ãåîòé íåéä éë òãåé àåä øùà דל תרתי סרי ופלגא דצלויי ומיכל,וחמשה
÷åúùéå äùçéå ,êøáúé åéðôì àøåðäå ìåãâä אם,ודבית הכסא פשו להו תרתי סרי ופלגא
åúéá éðáå åéðá ùôðå åùôð ìò ïðçúé àìå אתה סובל את כולם מוטב ואם לאו פלגא עלי
,íä åðåãé åéùòî éôìå ,åá íéåìú íä øùà ' לכן מחלקים את תיבת 'אלקי,'ופלגא עליך
åçåë ìëá åúìåëé ìë äùòé éàãååá éë מתיבת 'יצחק' לרמז על כך שחצי על הקב"ה
åøôùéù éãëá æåò øúéå úàù øúéá ììôúéå .[ עכ"ד.וחצי על יצחק
íéëìîä éëìî êìî éðôì åéøáã åàðúéå
, 'שופר' מלשון שיפור.àåä êåøá ùåã÷ä התעוררות לומר בראש השנה פסוקי
שמחמת הדין הוא מחפש לשפר ולייפות דזמרה במתינות ובכוונה
.'øôåù ùãåçá' åäæå .'דיבוריו לפני ה åîë ,äãéîò éðôìù úåìéôúä ïë àì ìáà
íäáù ,øåà øöåéå äøîæã é÷åñô
éøàùá ,íëúà øéäæî éðà äæá ìáà
àîâèåéã íäéðôì íäå äðùä ìë åìâøåä
é÷åñôå úåðáø÷å íéðåðçúå úåìéôúä
שהוא אצל האדם כשאר, כפתק ישןäðùé
íúàù ,äéúåëøáå òîù úàéø÷å äøîæã
øùàë ,åäééìò íúòã éáäé àìå ,ימות השנה
ìù åîåøá íéãîåò íäå ,á÷òá íúåà íéùã
ìò êìåä øùàë äöåøîá äðùä ìë äá åùã
íìù àåä åîöò éðôá ãçàå ãçà ìë ,íìåò
האדם שנמצא,ììë äðååë éìáå íéìçâ éáâ
הן קרבנות הן פסוקי,ãåàî àùéðå ïåéìòå
על גבי גחלים הוא רץ במהירות כי אינו רוצה
íúàå ,דזמרה הן בקריאת שמע והן ברכותיה
וכמו כן,להישאר במקום אחד שלא ישרף
.åìà úåìéôúì ùàåð íéøîåà
אומרים בראש השנה במהירות ובריצה את
מי שאין לו מפתחות חיצונים איך
.פסוקי דזמרה כרגילותם במשך כל השנה
יכנס בחדרים הפנימים ,'øôåù ùãåçá åò÷ú' ,øîàå øéäæä äæìå
,äãéîòä úìéôúì íäéúåîâî ø÷éò éë øéäæäì êéøö éðéà äæ ìò øîåìë
íâä .äæá íéëåáîå íéòåè íúà ìáà åðååëú éàãååá éë ,äãéîòä ø÷éò ìò íëúà
שיעור בספר תורת המגיד ראש השנה ו
ïéàåהכוונה לדעת או להרהר במחשבה את úîàáùתפלת ,úéø÷éòä àéä äãéîòä
עולמות אלו בשעת התפלה ,האדם אינו úåìéöàä íìåòá êìîä éðôì øáãîë àéäù
צריך לדעת את שמות ד' העולמות ,אדם ,åîöòבשמונה עשרה יכול האדם לזכות
שלוקח סידור שבו כתוב באיזה עולם נמצאים לבוא לעולם האצילות ,שבו מורגש שאין
בכל חלק מחלקי התפלה אין זה מסייע לו עוד מציאות ושום הויה חוץ מה' ,ומצד זה
הרבה לעמוד לפני המלך בשמונה עשרה ,כי שמונה עשרה היא העיקרïéàù éî ,ïëà .
כל זה עדיין בעולם העשיה שבו יש אותיות ìåëé êéàä íéðåöéçä íéøãç úåçúôî åì
ותיבות גשמיות כאלו ,אלא נצרך עבודה ,íéîéðôä íéøãçá ñåðëìאכן האדם יכול
פנימית בנפש האדם ,להתחבר לה' עוד ועוד לכוין בלי גם עשרה במשונה לעמוד
בכל חלק מחלקי התפלה עד שיזכה האדם מקודם ,אבל הוא אינו נמצא בשמונה
לחיות את כך שה' אחד ואין עוד מלבדו ,עצם עשרה ,הוא יכול לומר את התיבות של
המחשבה וההרהור אודות העולמות הרי זה שמונה עשרה אבל לא לעמוד בשמונה
כאדם העומד בקומה התחתונה ואומר או
עשרה ,כל חלקי התפלה שתיקנו חז"ל הינם
חושב אני עולה לקומה השניה ועכשיו אני
כסולם שעל ידו עולים מקומה לקומה עד
עולה לקומה השלישית ועכשיו אני בקומה
שבאים לקומה העליונה בשמונה עשרה שבו
הגבוהה ,שגם אם אמר יאמר כן הרי הוא
עומדים לפני המלך ,בלי כל הפעולות
בקומה התחתונה מבלי שזז והתקדם מאומה.
הקודמים גם כאשר האדם עומד בשמונה
עשרה הוא עומד מבחוץåð÷ú ïëì éë ,
המקטרגים מונעים ומבדילים ,øãñä ìò úåîìåòä äìéçúî íéðåîã÷ä
התפלות ובזה מזכירים את úåìéöà úåîìåò 'ã ãâð íäù òåãéë
עוונות האדם ,àìéòì àúúî ,äééùò äøéöé äàéøáעולם
,äæä àøåðäå ìåãâä ïéãä íåéá àèéùôå העשיה בקרבנות ,בפסוקי דזמרה עולים
÷äãéîòä úìéôúì àåáéù íãå לעולם היצירה ,ובברכות קריאת שמע עולים
,ùåøéô ,'åðéâç íåéì àñëá' äéäéù êéøö לעולם הבריאה ,ומשם באים בשמונה עשרה
ìåãâä ïéãä íåé úà ÷éúîäìå úåñëì êéøö לעולם האצילות .ובחלקי התפלה שלאחר
,íåé àø÷ðä äðùä ùàø àåäùיום מרמז על שמונה הוא סדר המשכת השפע מעילא
ר"ה) áåúëù åîë ,איוב א ,ו( ''åâå íåéä éäéå לתתא] .וכמו כן הוא סדר אותיות שם
ïéãäù äðùä ùàø äæ ,'ïèùä íâ àåáéå הוי"ה ,החל מאות ה' אחרונה ובשמונה
íéòðåîä íäå ,íéâøè÷îä åáøå ,åá øáâúî עשרה באים לי' ואזי הוא עומד לפני המלך,
åøëæéå ,úåìéôúä ììôúäìî íéìéãáîå ומשם סדר המשכת השפע באותיות שם
.íåìùå ñç íãà ìù åéúåðååòכלומר ,עצם הוי"ה מלמעלה למטה[.
ז בענין חשיבות אמירת פסוקי דזמרה במתינות ובכוונה גדולה בראש השנה
מבין ושומע למקטרג להבין מתוך זה את המונעים המבדילים מלהתפלל זה גופא מזכיר
העבירה ,רק יביט על הטוב לבד' ,עכ"ל. עוונות האדם.
åäæåגם מה שהקטרוג הוא המניעה מלעמוד
בתפלה נוכח פני ה' ,וזה גופא פועל את
הדבר ,בהקדים מ"ש בזרע קודש øåàéáå
)ר"ה ד"ה הסובל( וז"ל'' :אמרו אליו כל
הזכרת עוונותיו ,כי למעלה אין מזכירים את
תשא עון וקח טוב' )הושע יד ג( ,כי היצר הרע
עצם העוונות ,שאין מקום למיאוס כזה
המשטין איך יכול לבוא לפני הקב"ה לומר זה
למעלה ,אלא זה גופא שאין ביכולתו להדבק
האדם עשה עבירה ,כי זה הדבר אינו יכול
בה' ולעמוד כנגדו לנוכח זה גופא מבטא את
להשמיע כלל לפניו יתברך שמו בעולמות
הריחוק שנעשה על ידי העוונות .ומזה מובן
העליונים הקדושים ,שכבודו יתברך שמו
שכמו כן להיפך ,כמה שהאדם עובד ומתייגע
עוצם עיניו מראות ברע ,ואיך יכניס היצר הרע
שיהיה לו שייכות וחיבור לה' ,שיהיה יותר
דבר מאוס כזה .רק י"ל שהיצר הרע מקטרג
לפני המלך ,הוא מסלק את הזכרת עוונותיו
על דרך זה .כי באמת איך יכול לעשות
למעלה ,והוא גורם סילוק החטא על ידי זה.
עבירה ,הלא הכל נברא רק מחיותו יתברך
באמירת פרשת הקרבנות
שמו ולכבודו יתברך שמו וכל מה שברא
מתכפרים החטאים
לכבודו ברא וכל פעל ה' למענהו לקילוסו,
ואיזה חיות יש לפעולת העבירה .רק ,כי בכל
,äãéîòä úåìéôúá úåðååëä ììë ìéòåé äîå עבירה יש ניצוץ קדוש המחיה אותה ,והוא
אם מזכיר החטאיםåð÷ú ïëì éë ,
כח התשובה על העבירה ,ועל ידי העבירה
åîë ,ïéøôëîù úåðáø÷ä øãñ äìéçú
נברא כח התשובה ,והוא המחיה פעולת
) ì"æø åøîàùמנחות קי א( úøåúá ÷ñåòä ìë
העבירה .ולכן רשעים מלאים חרטה ,כי
äæá àöåéëå íáéø÷ä åìàë úàèçå äìåò
הניצוץ הקדוש כח התשובה שבו דופק לב
.úåðáø÷ä øàù
האדם שיגמור התשובה וכו' .והנה על דרך זה
íãàùëנעמד לאמירת הקרבנות עם הרגש בא המקטרג ואומר ,אדם זה ברא ביום זה כח
זה שהוא מקריב עתה את קרבן התשובה זו ,למשל שעבר עבירה שחייב בה
התמיד וכו' ,עצם מחשבה זו פועלת עליו כמה עליה ולהתענות תשובה לעשות
לומר זאת עם רצינות ,שלא יהיה זה אמירה תעניתים ,למשל מאה תעניתים ,בא המקטרג
בעלמא ,בידעו שנפעל דבר מה באמירת ואומר אדם זה ברא מאה תעניתים ,ועל דרך
הקרבנות ,וכ' המגן אברהם )ר"ס מח( ש'פרשת זה שאר עניני תשובה ,ומזה ממילא מובן
הקרבנות יאמר בעמידה ,דוגמת הקרבנות שעשה העבירה .וז"ש 'כל תשא וקח טוב',
שהיו בעמידה' ,כי אין זה אמירה בעלמא, שאנו מבקשים שיתברך שמו לא יביט על
אלא נפעל על ידי זה הקרבת הקרבן ,ואדם העבירה ,ויעשה כביכול עצמו כאילו אינו
שיעור בספר תורת המגיד ראש השנה ח
ãåàî íäá øäæéì êéøöù ,äðùä ùàø íåéá שיעמוד ידי ועל פעולותיו כפי נפעל
,èôùîì êìîä ìëéä ìà åàåá íøè באמירת הקרבנות יפנים לעצמו שאכן כן
åì åéäéù úåàøìå ,íéâéøè÷îä ÷éúùäì הוא .וזהו שייכות אמירת הקרבנות לעולם
.íéáåè íéöéìî העשיה ,שבהקרבת הקרבן בגשמיות נפעל
כל סוד הקרבן ,וכמו כן על ידי שנגשים
המטה משה )סי' נג(' :ועתה אבאר לך ì"æå לאמירת הקרבנות באופן זה ,אזי 'ונשלמה
למה נקראים פסוקי דזמרה ,והט אלי
פרים שפתינו' ,ביטוי שפתיו הוי מעשה,
אזנך ושמע .ואתה דע לך ,כי מן הארץ ועד
והיא בא לעולם העשיה דקדושה .ובוודאי
לרקיע אין שם מקום פנוי ,אלא הכל מלא
אם אדם מכוין יותר מכך ,כידוע שכל
גדודים והמונים ,יש מהם טהורים ובעלי
הנעשה בקרבן היה צריך להיעשות באדם
חסד ,ויש למטה כמה בריות טמאות מזיקות
עצמו ,ואזי האדם עצמו בתוך ההקרבה .אבל
ומקטרגות ,וכלם עומדים ופורחים באויר.
גם לולא זאת ,אם האדם מקפיד לומר בכל
ואין מן הארץ עד לרקיע מקום פנוי ,אלא הכל
יום את הקרבנות שחרית ומנחה ומכוין שזהו
מלא המונים המונים ,מהם לשלום מהם
כנגד הקרבת קרבן התמיד הוא כבר נמצא
למלחמה ,מהם לטובה מהם לרעה ,מהם
בעולם העשיה דקדושה.
לחיים מהם למות וכו' .וכל המחנות האלו בין
השמים והארץ דוגמא ההולך בדרך מקום לו לאדם לפקוח את עיניו ולהתבונן ùéå
סכנה ,כך תפלתו של אדם עוברת בין אלו שבעצם אמירת הקרבנות נעלית יותר
הכתות ועולה לרקיע ,אם יש בו זכות לא מאמירת פיוט ונתנה תוקף ,שההתרגשות
יפגעו לסטים בתפלתו ,ואם אין בו זכות כמה בפיוט ונתנה תוקף הוא בענין מי יחיה ומי
פגעים ומשחיתים פוגעים בהם בדרך] .ואין ימות ,אבל עם כל ההתלהבות שבזה אין
להבין את דבריו בגשמיות ,אלא כשם שיש זה כאילו הקריב קרבן ,ואילו באמירת
הליכה גשמית ,כמו כן יש הליכה רוחנית, פרשת הקרבנות הרי זה כאילו הקריב קרבן
והמהלך מן הארץ עד לרקיע היא מהלך רוחני ומכפר על חטאיו וכו' ,ובוודאי שזהו נעלה
בנפש האדם ,ובהליכה זו יש מעכבים וחשוב יותר.
המכונים חיות רעות וכו'[.
על דרך זה תקן דוד המלך עליו êëéôì פסוקי דזמרה -מזמר הקליפות
השלום הזמירות כדי לפנות דרך ,äæ øçàåאחרי פרשת הקרבנותøîåì åð÷ú ,
לתפלה לעבור .כי כל אותן הכתות הן כמו עולים פסיעה לעולם של é÷åñô
ענן מעכבים לעלות התפלה ,ועל זה אמר àåäù ,íòéðëäìå úåôéì÷ä øîæì ,äøîæã
הכתוב )איכה ג ,מד( 'סכותה בענן לך מעבור ) 'øîæú àì' ïåùìîויקרא כה ד( .òåãéëוכמ"ש
תפלה' ,וכשבא דוד המלך עליו השלום הקדמונים ,והובא גם בפוסקיםïëù ìëîå .
ט בענין חשיבות אמירת פסוקי דזמרה במתינות ובכוונה גדולה בראש השנה
בהם תמיד ,ואזי מתחיל להתחרט ולתהות על והתקין הזמירות ,בהיות אדם מסדר אותן
הראשונות .וכן באומרו 'טוב ה' לכל ורחמיו הזמירות אזי מסתלקים והולכים להם אותם
על כל מעשיו' ,אזי ישיב אמריו אל לבו ,אם זמירות ונקראו והמעכבים. המשחיתים
כן למה גרע אני ,הלא גם אני אחת מהנה, מלשון מזמר ,שנאמר )ישעיה יח ,ה( 'וכרת
ותולה החסרון בבחינת עצמו ,שאינו כלי הזלזלים במזמרות' וכו'.
מוכן ומוכשר לקבל ההטבה ,ומקבל על עצמו
לקשוט מלא קומתו במדת טובות ,ולהשליך
צריך ליזהר שלא לדבר בין הזמירות ïëì
הללו עד אחר תפלת י"ח ,ולכוון
מעליו כל מום ממגע נכרי ,כי אם מראש עד
מחשבתו כראוי שלא יתעכב תפלתו .ואם סח
עקב ישרה אלקותו על כל פרטי האיברים
בנתיים נתבטלה הכוונה ,וחוזרים אותם
והחושים .וכמוהו מהזמירות ,מזמר בקרבו
גדודים לערוך מלחמה אתו לעכב תפלתו .וזה
את הקליפיות ממדות המגונות שמרגיש
שאמרו בירושלמי השח בין ישתבח ליוצר
בעצמו' ,עכ"ל.
אור עבירה היא בידו וחוזרים אותו ממערכי
מלחמה .רצה לומר אותם גדודים אשר המה
ãåòכ' האור המאיר )שבת תשובה( ,וז"ל' :עיקר
מערכי מלחמה שכבר התפזרו בפסוקי דזמרה,
שאנו ותשבחות בשירות העבודה
ואם שח חוזרים מאותן מערכי מלחמה לעכב
אומרים פסוקי דזמרה ,בכדי לזמר הקליפות
תפלתו' ,עכ"ל.
השוכן בקרב כל איש ,כמבואר בדרוש ראש
השנה וכו' ,אשר באמצעות השבחים מזמר המאיר )ר"ה( מקשה על כך ,וז"ל: øåàáå
הקליפות של עצמו ,ותוהה על הראשונות 'אמרו ,למה נקרא פסוקי דזמרה ,על
להשליך מעליו מדותיו המגונות ,לבלתי יעלה שם שמזמרים הקליפות ,ולכאורה ,מי האיש
על הלב לעולם ,זהו עיקר זמור הקליפיות שראה אפילו פעם אחת ,קליפות מוטלים
שאנו מזמרים עם פסוקי דזמרה .אמנם אימתי לארץ בבית המדרש .אמנם הכונה שמזמר
הדברים נאמרים ,בהיות האדם נפטר מהתפלה הקליפיות מקרב לבו ועצמותו] .ולפי"ז אין
ונעשה כבריה חדשה ,ואין מחשבותם פונים הקליפות נמצאים בין השמים לארץ ,אלא
עוד למעשהו הראשונים ,ולגנות מדותיו בלב ומוח האדם ,אלא שכבר נתבאר לעיל
שעשה טרם עומדו להתפלל ,לאפוקי אם אנו שבין השמים לארץ היינו ההליכה הרוחנית
רואים תיכף שפוסע פסיעה אחת מבית שבנפש האדם[ .על דרך משל ,באומרו 'גדול
המדרש ,פונה מחשבתו למדותיו הראשונים ה' ומהולל מאוד' ,מתחיל לשוב אליו יתברך,
שפעל ועשה טרם התפלה ,זה לך האות ונותן אל לבו האמנתי כי אדבר גדול ה' ומלא
מסתמא לא זימר עדיין אפילו קליפה אחת כל הארץ כבודו ,אם כן למה עשיתי ככה,
בשירותיו ותשבחותיו ,ומאומה אין בידו כזאת וכזאת עשיתי ,כי ידע איניש בנפשיה
מסדר שבחיו' ,עכ"ל. גריעות ערכו ,ומחשבותיו הפרטים שמושקע
שיעור בספר תורת המגיד ראש השנה י
כמה הוא מזמר לפני לפי דעתו ,על זה נאמר é÷åñôäåדזמרה ,שמזמרים ומשבחים לה',
)שה"ש ב ד( 'ודגלו עלי אהבה' מעילתו עלי מביא להכרתת חלקי הרע שבנפש
אהבה וכו' .מעשה בכהן אחד שהיה פורש האדם ,והוא גלגל שכל אחד מהם מביא את
כפיו ואומר ישמדך ]במקום וישמרך[ ,והיה השני ,כמה שמזמרים ומשוררים לה' יותר
שם חכם אחד והעבירו מלפני התיבה לפי יותר מכריתים עי"ז את חלקי הרע שבנפש,
שאינו יודע לחתוך האותיות אשר בברכת וכמה שכורתים את חלקי הרע שבנפש ככה
כהנים ,והראוהו מן השמים לאותו חכם כי אם באים למזר ולשורר ולהדבק בה' יותר.
לא יחזרנו יענש בדבר' עכ"ל.
בחריפות כותב כדרכו המאיר øåàä
אחזה אלוק ,כשם שבגשמיות éøùáîå ובתביעה גדולה על האדם ,וגם כאן
שלימות האדם הוא האיזון בין כ' בחריפות שבפסוקי דזמרה צריך האדם
כל הכוחות יחד ,בלי שיהיה שום דבר קיצוני, לזמר הקליפות אשר בתוכו על ידי שגוער
לחץ הדם אסור שיהיה לא יותר מידי גבוה בעצמו על מידותיו הרעים שבתוכיותו ,אולם
ולא מידי נמוך ,וכל שינוי קיצוני בכך גובל צריך לדעת גם את הצד השני של המטבע,
בסכנת חיים ,וכמו כן הסוכר צריך להיות החשיבות של עצם אמירת פסוקי דזמרה ,בכל
מאוזן באדם לא יותר מידי ולא פחות מידי, מצב ואופן שהוא ,המבוארת בספר חסידים
שאחד ה', לעבודת ניקח ממנו וכדו'. )סי' יח( ,וז"ל' :אם יפלא בעיניך על אותן
היסודות המוכרחים בעבודה היא כח האיזון, המגמגמין בלשון וקורין לחי"ת ה"א ולשי"ן
כל מי שלוקח דבר כלשהו בהקצנה יתר על סמ"ך ולקו"ף טי"ת ולרי"ש דלי"ת ,איך
המידה הוא נופל לבסוף ,אפילו אם לקח מתפללים או איך קוראים בתורה ואומרים
בקיצוניות מדה רוחנית או כל דבר רוחני דבר שבקדושה ,כשמגיעים ל'נפשנו חכתה'
אחר .וכשם שכאשר יש לאדם לחץ דם גבוה לא נמצאו מחרפים ומגדפים] ,שאומרים
מידי יש לו לקחת דברים המורידים את לחץ במקום חי"ת ה"א ,וכאותו חזן שהפסיק בין
הדם ,ולהיפך כאשר יש לו לחץ דם נמוך 'מלפניך משפטי' ,ל'-יצא עיניך' ,[..אל תתמה
מידי יש לו לקחת דברים המעלים את לחץ על החפץ ,כי בוראינו אשר הוא בוחן לבות
הדם ,כמו כן בעבודת ה' ,כאשר מרגיש אינו שואל כי אם לב האדם אשר יהיה תמים
האדם שהוא רדום ואין לו שום "לחץ" עמו ,ואחרי שאינו יודע לדבר כענין מעלה
והתעוררות בעבודת ה' ,יש לו ללמוד את עליו כאלו אומר יפה .וכן אותם הקוראים
דבריו החריפים של האור המאיר ,ואילו פסוקי דזמרה בקול רם ונעים זמר ואינם
כאשר יש לו בעבודת ה' "לחץ" גבוה מידי, יודעים הפסוקים ,ואומרים בטעות ,תפלתם
וכגון האדם שמנסה מאד להתרגש בפסוקי וזמירותם מתקבל כריח נחוח ,וגם הקדוש
דזמרה בראש השנה ולבו סגור ,אין לו ברוך הוא שמח עליו שמחה גדולה ואומר
יא בענין חשיבות אמירת פסוקי דזמרה במתינות ובכוונה גדולה בראש השנה
על צער השכינה ולא על צער עצמו ,אולם להתפעל ולהילחץ מזה ,אלא ללכת עם דברי
בוודאי שאין לו לאדם לרמות את עצמו בזה, הספר חסידים ,שבכל מצב שהוא יש חשיבות
שבעת צרה יאמר בפיו ובשפתו שמבקש על נעלית לפסוקי דזמרה] .אולם כך או כך ,אין
צער השכינה ובלבו מתכוין לצורך עצמו ,את לו לאדם לומר פסוקי דזמרה במרוצה,
הרבש"ע א"א לרמות ,אלא צריך האדם להגיע כהליכה על גבי גחלים[.
להכרה מסוימת שצער השכינה היא הסיבה
ãéâîäאינו מבאר את המשך חלקי התפלה,
האמיתית לצער שבדבר .ובספר הנהגות
של קריאת שמע ושמונה עשרה,
הצדיקים מביא פשרה בזה בשם הבני יששכר,
ובאור המאיר )לר"ה( כ' ,וז"ל] :וכשהוא[
וז"ל 'יאמר להשי"ת אני יודע ומאמין שכך
'מזמר בקרבו את הקליפיות ממדות המגונות
הוא הדבר ,והגם שאיני מרגיש הוא מחמת
שמרגיש בעצמו ,ואחר כך יתכן לו להתפלל,
המסך השכלית ,על כן אתה ה' שמע תפלתי
משמעו לשון התחברות ,לייחד פנימיות
כאילו הייתי מרגיש צער השכינה ומתפלל
מחשבתו לרוממות אלקותו ,וכשבא לקריאת
בעדה' ,עכ"ל.
שמע נעשה אחדות אחד עם הבורא ברוך
הוא' ,עכ"ל .ועד"ז כ' בזרע קודש )ויגש( ,וז"ל:
האור המאיר )שם(' ,ובא וראה מה íééñîå 'ולכן אחר פסוקי דזמרה ,שנתקנו כדי לזמר
רצון יהי על בשל"ה שפירש עריצים ולהכרית הרשעים ,אומרים אחר כך
שתיקנו לנו אחר אמירת תהלים ,ותפקוד לכל 'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד',
חשוכי בנים בזרע של קיימא לעבודתך, כשנכרתים הרשעים' ,עכ"ל.
ועוברות של עמך בית ישראל תצילם שלא
יפילו ולדותיהן ,ואל המניקות תשפיע שלא
המאיר )שם( מבאר התועלת שיש øåàáå
בשמונה עשרה על ידי הקדמת
]השל"ה[, וביאר מדדיהן, חלב יחסר
פסוקי דזמרה ,וז"ל' :והכלל ,כאשר יזמר
שהדיבור מוסב על השכינה ,על שם היותה
הקליפיות תחלה בפסוקי דזמרה ,לו יאה ונאה
עתה בראש השנה בסוד הריון ,ועבור
אחר כך להתפלל ולשאול צרכיו ,כי בודאי לא
מנשמות הצדיקים ,וכללות העולמות ,אם
ישים מגמתו לשאול אוכל לנפשו ,כי אם
לחדש העולם ,או שיהיה חס ושלום בסוד
יעמיק שאלה להגביה למעלה עבור צורך
נפלים ,וילמוד המשכיל סתום מהמפורש,
גבוה ,ואפילו בי"ב ברכות אמצעות ,שאלות
אשר בכל פרטי שאלתינו רומז למטה
רפואה ופרנסה ומפלת שונאים וכדומה,
ולמעלה' .עכ"ל .ובספה"ק ביארו בזה את
אמירתו לגבוה להקל צער השכינה ,אשר בכל
בקשת הכהן גדול בתפלה קצרה שנה שלא
צרתם לה צער כביכול' .עכ"ל.
תפיל אשה פרי בטנה ,שהיינו אשה יראת ה',
השכינה הקדושה ,שכל ההשפעות והאורות המאיר לשיטתו בזה ,שכ' בהרבה øåàäå
של השנה החדשה יבואו בשלימות. מקומות שצריך תמיד להתפלל רק
שיעור בספר תורת המגיד ראש השנה יב
àúìîá åçîùî äéäù ,'כביכול הבדחן של ה פסוקי דזמרה מעבירים פנים של זעם
íéøåîæîå úåçáùúå úåøéùá àúåçéãáã úåøéù úåøéîæ äìéçúî øîåì åð÷ú ãåòå
øéáòä äæáå úåôéì÷ä íäá øîæî äéäù ,íòæ ìù íéðô øéáòäì úåçáùúå
úåàøáå .êìîäî ñòëäå íòæ ìù íéðô ïééòì ìáâåî ãçà íåé øçáù êìîì ìùî
,äçîùå ïåöøá äöøúð êìîä éë íéâéøè÷îä ãéîòäå ,äðéãîä éðá äùòîá çéâùäìå
íéáåèä åéöéìîå ,íäì åçøáå íäéøáã åîúñð .úåëìîä ñåîéðë íéâéøè÷îå íéöéìî êìîä
.íèôùî øåàì àöéå åøáâúð ïéãä úà äðéãîä éðá åòîù øùàë äðäå
äìôð äìåãâ äëéùç äîéà ,àøåðäå ìåãâä
,זה ביאר בקדושת לוי בשם המגיד ïéðòå
å÷òöéå ,çåø ãåò íäá äî÷ àìå ,íäéìò
ז"ל מאדמו"ר 'שמעתי :וז"ל
íåéîå ïéãä íåéî åðì éåà øîàì äìåãâ ä÷òö
כי הנה ענין השירות והתשבחות,הפירוש
åðéìò äîòåæ êìîä éðôù ,øúåéáå ,äçëåúä
,וזמירות הנאמרים לכבוד הבורא יתברך שמו
שלåéååéö åðéùò àìå òåùôì åðéáøä éë
אין הענין המכוון לרצות אותו בהם חס
éðôî ãåîòì ìåëé éîå ,åá åðãøîå המלך
כמו במלך בשר ודם כאשר משבחים,ושלום
éô íúñð êìîä íòæ éðôî éàãååáå .åîòæ
אותו אזי הוא מתפעל מזה התענוג ומתענג
.íéâéøè÷îä åøáâúéå åðéìò íéáåèä íéöéìîä
כי בבורא יתברך לא יצויר,מתוך קילוסו
אבל.שום שינוי רצון חס ושלום כנודע àúìîã àîñ øîàì äðéãîä éðá åöòééúäå
שיתמשך ויתלבש רצון וכח,הכוונה בהם øéáòäì ìãúùäì äìéçúî עצה
עילת העילות ברוך הוא במדותיו הקדושות íëç ãçà ùéà åøçá ,åùò äî ,êìîä íòæ
והם כמו חסד ורחמים וחמלה,הנאלצות äéäå ,øáã ìëìëì ìëåéå øáãä ïåáðå ãåàî
היינו במה שמשבחים אותו במדות,וחנינה ùéàä øùàëå ,ãåàî ïçãá àåää ùéàä
כמו רחום וחנון ה' ארך אפים וגדל,הנ"ל åéðôá øáãì ìéçúä êìîä ìà àá àåää
ובזה אנו ממשיכים התלבשות,חסד וכמוהם äçîùáå ÷ùç éøáãáå äöéìîå ìùî éøáã
וזהו גם. עכ"ל,'רצונו הפשוט באלו המדות ìù åúåîîåøå åúìåãâå íéçáù éøáãáå äìåãâ
שמזכירים בהם י"ג מדות,כן עיקר הסליחות ììëî åðéà åìàë àúåçéãáã àúìîáå ,êìîä
הרחמים בשביל להמשיך רצונו הפשוט מדבר,íéðåãéðä ììëá åðéàå äðéãîä éðá
שה' נתן כח מיוחד לבני,במדות של רחמים àáù ãò íùî ææ àìå ,למלך על גדלותו
ישראל להכניס את אורו על ידי החלונות øéáòäù ãò äçîùì äçîùîå ìùîì ìùîî
.הנפתחים על ידי דבורנו äçîù íøâù àìà ãåò àìå ,êìîä íòæ
.êìîì ìåãâ âåðòúå
ג' ביאורים לענין שירות ותשבחות àöîðå
המבואר 'א ,דזמרה שבפסוקי àëìî ãåã ( קז א, )ח"בøäåæá áåúëù åäæå
, שהוא ענין בדחי דמלכא,בתורת המגיד דוד המלך היה,äåä àëìîã àçéãá
יג בענין חשיבות אמירת פסוקי דזמרה במתינות ובכוונה גדולה בראש השנה
äøåáâ øîåì åðåöø ,äøåáâ ãñç ú"ø àåäù לשמח את המלך ,ב' דברי האור המאיר שהוא
'àñëá' äæå ,ãñçä éãé ìò ú÷úåîî כדי שהאדם יזמר את הקליפות שבתוכו
øîàðù êøã ìò ,úåøåáâä å÷éúîé íéãñçäù עצמו ,ג' דברי הקדושת לוי שעל ידי השבחים
)תהלים פה ,ג( 'àìå ,'äìñ íúàèç ìë úéñë ממשיך האדם את רצון ה' למדות אלו .ואין
) áåúëù åîë íúàèç úøáòä øîàðש"ב יב, זה ג' ביאורים נפרדים ,אלא שלשתם נקודה
יג( 'éðôî êà ,'åâå 'êúàèç øéáòä 'ä íâ אחת ,דזה שאנו רואים אצל מלך בשר ודם
÷ø ìëå ìëî íøéáòäì ïéà ïéã éîé íäù שאמירת שבחיו משמחת אותו זהו רק משום
.òåãéë ,í÷úîì דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא ,וכדי
שיהיה לנו שייכות לכך שעל ידי אמירת
àåäåהמבואר בכתבי האריז"ל שבימים אלו שבחים ממשיכים רצונו יתברך ,לכן עשה ה'
הוא מיתוק הדין ,דכל דבר חדש נבנה שכן יהיה במלכותא דארעא שסיפור שבחי
על ידי דין ,וכמו כן השנה החדשה נבנית על המלך יעורר שמחה אצלו ,וה' נמשך למדות
ידי דין ,וכמובן מכך שאין אדם יכול לפתוח גדלותו ושבחו לא מצד שינוי הרצון אלא
חנות ולראות לאחר מכן מה ימכור בחנות כפי מצד שזהו הפתחים שנפתח אצלנו בעולם,
מה שיבוא לידו ,אלא צריך לתכנן כבר וכביאור השפת אמת על אלול ,שאין העת
בפתיחת החנות מה תהיה החנות ,כמו כן רצון למעלה ,דאין שינוי רצון למעלה ח"ו,
השנה החדשה נבנית על ידי דינים והגבלות אלא השינוי והעת רצון הוא אצלנו ,שנפתח
של צורת ההמשכה של שנה זו ,ועל זה הוא אצלנו יותר מקום להשראת השכינה וגילוי
הדין שבודקים האם אכן השנה מתאימה כבודו ,וכמה שהאדם מזמר הקליפות שבתוכו
והעולם מתאים לתוכנית של התגלות השכינה יש מקום לפתח רחב יותר לאורו יתברך
שיהיה בה ,וכאשר יהודים עוסקים בגדלות להיכנס אצלו.
ה' ,ש'גדול ה' ומהולל מאד' ,נמצא שהעולם
מביא את התוכנית הנדרשת ממנו ,וממילא é÷åñôå úåðáø÷ äãéîò íãå÷ åð÷ú ïëìå
נעשה מיתוק הדין .ולכן ,על ידי הקדמת íòèì úåëøáå íéçáù øàùå äøîæã
פסוקי דזמרה שבו עוסקים בגדלות ה' אזי øîàì ,ãåàî íäá øäæäì êéøö ïëì ,øëæðä
נמתק הדין ,ואזי הבקשות בשמונה עשרה ,äìåãâ äçîùå úåáäìúäáå äðååëá
כבר באים אחר מיתוק הדין. àéöåéù åãñçá íéçåèá åðàù úåàøäì
] åéðéòá áåèäå ,åðéèôùî øåàìנ"א:
יובן יותר ,בהקדים מה שבסליחות øáãäå .äùòé [åðéðéòá
אנו רואים שבני ישראל מתעוררים
וכו' לך' 'הנשמה של בחזנות בעיקר ענין מיתוק הדין
ובפיוטים ,אע"פ שעיקר הסליחות היא אמירת óà éë ,'åðéâç íåéì àñëá' áåúëù åäæå
י"ג מדות הרחמים .ויובן ע"פ מה שבנתינת ,âç àø÷ð äæ ìë íò ,ïéãä íåé àåäù
שיעור בספר תורת המגיד ראש השנה יד
הקדמת פסוקי דזמרה וההתעוררות שבהם, הטיפולים לאלו שחלו במחלה הנוראה רח"ל,
אזי השמונה עשרה נאמר כדבעי ופועל את הסדר הוא ,שמקודם נותנים תרופה הפועלת
כל הטוב. שהתרופה והטיפול שיתנו לאחר מכן יכנס
לכל האברים כולם ,דהיינו שמקודם פועלים
'äåיתברך יעזור שנזכה לראות את 'טוב ה' את פתיחת כל האברים ורק לאחר מכן נותנים
לכל' בדרך הטובה הנראית גם לנו את הטיפול העיקרי .וכמו כן בעבודת ה',
לטובה ,ולא בדרך ההפוכה ח"ו ,מתוך רחמים מקודם צריך לפתוח את הלב בהתעוררות,
וחסדים ,ונזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה, ואזי לאחר מכן י"ג מדות הרחמים נאמרים
אמן ואמן. כדבעי ופועלים פעולתם .וכמו כן על ידי
בס"ד
-חדש -
מלכות הוי"ה
מאת הגה"ח רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א
* קובץ שיחות לבאר אופן בנין מלכות שמים בירח האיתנים
* סדרת שיחות מיוחדות לבאר תוכנם הפנימי של פסוקי מלכיות זכרונות שופרות
*לקט מספרי הראשונים לבאר פשוטו ותוכנו של מקרא.
* 'עבודת הלב' -לקט נבחר מספרי חסידות לבוא לפתיחת הלב
לש
לתפי ילומוש נוח
-מצורףת הלחש
מוסף ה תפילת
לר מבואר
"ה
'ואין לך חיך מתוק מזה ,שהאדון ה' צבא-ות ביקש כזאת מידינו ,לאמר
לפניו מלכיות וזכרונות כדי שתבא זכרונכם לפני לטובה ,ונמצא כל עצמו
ית' דורש טובתינו להיטיב לנו באחריתנו'
[אור המאיר לראש השנה]
ארה"ב :ברמן ספרים Z Berman Books בירושלים :ספרים ווינקעל רחוב עלי הכהן 15ירושלים להשיג בבתי
4602 17th Avenue
Brooklyn NY 11204 ספרי הישיבה רחוב בית ישראל (סמוך לישיבת מיר). המדרש ‘פני מנחם’
כתר ספרים Keter Judaica וולדמן ספרים -ביהמ"ד הגדול ק .בעלזא ברחבי הארץ
5309 13th Avenue גירסא (מול שטיבלאך זכרון משה)
Brooklyn NY 11219
בס"ד
אלול תשפ"ד
ישמח לב מבקשי ה'
שיעורי הכנה בחודש ירח האיתנים
אי''ה יתקיימו לקראת הימים הנוראים
סדרת שיעורי הכנה בירח האיתנים הבעל''ט
שליט"א אברהם מרדכי אלתר
להכנת לב ונפש לקראת הימים הבעל"ט
מאת הגה"ח רבי
השיעור הראשון בסדרה – שיעור הכנה לראש השנה
יתקיים אי''ה ביום א' דסליחות פר' האזינו
בביהמ''ד ארי שבחבורה רחוב ארגמן 4ירושלים בשעה 21:00
[שיעור בספה''ק תורת המגיד במוצש''ק סליחות יתקיים אי"ה
בשעה 23:20בהיכל הטישים שבביהמ''ד פני מנחם
רחוב יוסף זיו 3ירושלים]
על מועדי השיעורים הבאים לפני יוה''כ וסוכות תבוא הודעה נפרדת
"בשורה טובה תדשן עצם"
לקראת הימים הבעל"ט ,התעדכנו בקו שיחות ודרשות מאת מורינו הגה"ח ר' אברהם מרדכי אלתר שליט"א.
ניתן להאזין לכלל השיחות בשלוחה ייעודית (יש להקיש בכניסה למערכת 3ולאחמ"כ ,)8בצורה רציפה ונוחה.
בתוך שלוחת "שיחות לימים הנוראים" התעדכנו השיחות כדלהלן:
שלוחה – 4שיחות הכנה לראש השנה: שלוחה – 1שיחה יסודית נרחבת ומקיפה בענין
סדר עבודת הימים בכללותן ,החל מחודש אלול
• שיחה בלשה"ק בענין הסימנים של ליל ר"ה•
ועד שמיני עצרת ,לשה"ק • סדרת השיעורים
שיחת הכנה באנגלית צורת ההמלכה הנדרשת
המבוקשת בביאור אמירת מלכויות זכרונות
מאיתנו • שיחה באידיש עבודת הימים • שיחה
ושופרות לפי סדר התפילה.
בלשה"ק ביאור בענין הנסירה ומשמעותה בעבודה
• שיחה בלשה"ק כיצד מייצרים את הדנ"א של שלוחה " – 2הנותן בים דרך" – צורת הפסיעות
השנה • הראשונות של עובד הבורא ית' ,וביטויה בעובדת
החודש -שיחות הכנה לחודש אלול באידיש
שלוחה – 5שיחות הכנה לשבת תשובה ועשרת
ולשה"ק.
ימי תשובה • מהות ענין התשובה והעבודה
הנדרשת בימים אלו ,לשה"ק ואידיש. שלוחה – 3דברי התעוררות לקראת אמירת
סליחות" ,במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה" -
שלוחה – 6שיחות הכנה ליום כיפור עבודת
האפשרות להגיע "ומלאה הארץ דעה את ה'"'
הכהן גדול בימינו ,לשה"ק ואידיש.
מבלי חמה שפוכה ,אידיש.
קו דברי אמת ואמונה
לחיוג בארץ ישראל *5265 -
(וכן במספר .)02-5011430
לחיוג מארה"ב 518-329-9186
לחיוג מאירופה 44-3303-9004-84
dea52651@gmail.com
שמעו ותחי נפשכם
בס"ד
ערב ראש השנה תשפ''ה
ובר"ה שנותן השי"ת חיות חדש לכל הנבראים על כל השנה צריך כל אחד
להיות מוכן לקבל החיים רק לעבודתו יתברך שמו בלבד וכפי רצונו כן
נותנים לכ"א (שפת אמת ,ר"ה תרל''ב)
ישמח לב מבקשי ה'
במסגרת שיעורי הכנה שיתקיימו אי''ה בירח האיתנים
הננו להודיע לציבור מבקשי ה'
על השיחה הראשונה בסדרה שתתקיים
כהכנה דרבה לקראת ראש השנה הבעל"ט
מאת פה מפיק מרגליות הגאון החסיד
שליט"א אברהם מרדכי אלתר -יידיש -
רבי
השיחה תתקיים אי''ה ביום ראשון הבעל"ט
יום א' דסליחות כ"ו אלול – פר' האזינו
בביהמ''ד ארי שבחבורה רחוב הארגמן 4
בשעה 9:00בערב
השיעור השבועי בספה"ק תורת המגיד (לראש השנה)
יתקיים אי''ה
במוצש''ק סליחות הבעל"ט בשעה 23:20
בהיכל הטישים שבביהמ''ד פני מנחם
רחוב יוסף זיו 3ירושלים
על מועדי שיעורי ההכנה ליוה''כ סוכות ושמח''ת
יבואו הודעות בהמשך אי''ה
בברכת
כתיבה וחתימה טובה
שמעו ותחי נפשכם
