gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫העלון נתנדב לע“נ רבותינו הקדושים‬ ‫ולזכות יהושע בן חוה לאה ומשפחתו‬ ‫במשנת רבוה"ק מאיז'בצא וראדזין זלה"ה‬ ‫ראש‬ ‫עלון‬ ‫השנה‬ ‫מס' ‪153‬‬ ‫ממעיין הפרשה‬ ‫מתוך השיעור בספרי רבותינו זיע"א‬ ‫מי השילוח ח"ב מסכת ראש השנה‬ ‫על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫כשאדם מתדבק בהשי"ת אף שאינו מרגיש‬ ‫שום טעם לזה מטיבין בסופו‬ ‫ענין תקיעת שופר בר"ה * למה אין תקיעת שופר דוחה שבת * במקדש‬ ‫וא"ר יצחק כל שנה שרשה‬ ‫דוחה שופר את השבת‬ ‫בתחלתה מתעשרת בסופה ‪ .‬זש"ה‬ ‫את ה' האמרת היום היינו שמאמינים‬ ‫בשבילם נברא הכל‪ ,‬ואז אין שטן ואין‬ ‫השופר מעורר התגלות פנימיות האור בכל‬ ‫לו על דבריו‪ ,‬כי מתחילה כשאדם‬ ‫פגע רע וכל דינין מתעברין מהם‪ ,‬אבל‬ ‫הבריאה‬ ‫נכנס בד"ת אינו מרגיש שום טעם אך‬ ‫כאשר הנקודה הפנימית ואור האמת‬ ‫יום טוב של ראש השנה שחל‬ ‫בסוף מאיר לו הש"י וכשהאדם מאמין‬ ‫נעלם ונסתר מהעולם אז שולט הדין‬ ‫להיות בשבת במקדש היו תוקעין‬ ‫להקב"ה אז גם הקב"ה מאמין לו‬ ‫אבל לא במדינה‪ .‬הענין בזה‪ ,‬כי‬ ‫ומברר אותו לטוב‪ ,‬וזהו כל שנה שרשה‬ ‫על ישראל כמו על אומות העולם כי‬ ‫ענין שופר הוא לעורר הפנימיות‬ ‫בתחילתה היינו שהאדם נכנס ומדבק‬ ‫לא ניכר מה בינם לבינם ודין אחד‬ ‫עצמו להש"י אע"פ שהוא רש עדיין‬ ‫ומשפט אחד לכולם באשר שיש‬ ‫מהבריאה‪ .‬כי הפנימיות מהבריאה‬ ‫שאינו מרגיש שום טעם לזה מטיבין‬ ‫כביכול התנכרות אל מהותם הפנימי‬ ‫הוא דברי תורה כדאיתא בזוה"ק‬ ‫בסופו‪.‬‬ ‫באורייתא ברא קוב"ה עלמא‪ ,‬ובקול‬ ‫ומלך אחד על כולם בלא שום משוא‬ ‫בר"ה יהא רגיל על השפתים תיבת "מלך"‬ ‫שופר נתעורר הנקודה הפנימית‪:‬‬ ‫פנים ואין שום התגלות ברית ואהבה‬ ‫והוא סגולה להנצל מכל רע‬ ‫פעולת בני ישראל בתקיעת שופר‬ ‫אמרו לפני בראש השנה מלכיות‬ ‫ודביקות‪ ,‬כי 'בכסא ליום חגינו' כתיב‬ ‫בראש השנה ענינה הוא הוצאת‬ ‫זכרונות ושופרות‪ ,‬מלכיות כדי‬ ‫שנכסה ונסתר הכל‪ ,‬וישראל הם‬ ‫הקול הפנימי לידי גילוי‪ ,‬והתעוררות‬ ‫שתמליכוני עליכם‪ ,‬זכרונות כדי‬ ‫צריכים לעורר ולהוציא תעלומות‬ ‫שיעלה זכרונכם לפני לטובה ובמה‬ ‫נקודת פנימיות הנפש שיתבטא‬ ‫הפנימיות שיתגלה ַּבהנהגה שמזה‬ ‫בשופר‪ .‬להבין הטובה באמירת‬ ‫אל החוץ ויתפשט בכל מציאות‬ ‫יומתקו כל הדינים לרחמים וחסדים‬ ‫מלכיות כי בזכרונות מפורש הטובה‬ ‫האדם בבחינת "הראיני את מראיך‬ ‫ע"י התגלות הפנימיות וחיבת ברית‪.‬‬ ‫אבל מה הוא הטובה במלכיות אכן‬ ‫השמיעיני את קול" שמתגלה‬ ‫אף שנדמה להאדם שעול מלכות‬ ‫המצות נפעלים ע"י השי"ת והאדם רק‬ ‫האמת הפנימית מנקודתה הנסתרת‬ ‫שמים הוא שיעבוד אבל באמת זה‬ ‫המעורר ומתקדש במצות ה'‬ ‫לידי גילוי והכרה‪ ,‬וזה הדבר מעורר‬ ‫הוא החירות האמיתי מכל שיעבוד‬ ‫כי בעוה"ז מעשי המצות המה‬ ‫כמו כן אותו הפעולה לאותו ענין‬ ‫שבעולם‪ ,‬כמו שאיתא בגמ' כל אדם‬ ‫שיש בו גסות הרוח אמר הקב"ה אין‬ ‫לבושים למצות דלעילא כדאיתא‬ ‫למעלה והנהגת השי"ת עם עמו‬ ‫אני והוא יכולין לדור בעולם‪ ,‬שבמקום‬ ‫בהאר"י ז"ל‪ ,‬וזה שאנו מברכים‬ ‫ישראל שיתגלה הנקודה הפנימית‬ ‫שהשי"ת שוכן שם לא יקרב שום רע‪,‬‬ ‫בכל מצות 'אשר קדשנו במצותיו‬ ‫והשרשית של כל העולמות‪ ,‬שהוא‬ ‫וזה הוא הגמול והטובה כשהאדם‬ ‫וצונו' היינו שהלביש המצות דלעילא‬ ‫ה"דברי תורה" שהוא החיות הנמצא‬ ‫ימליך עליו את השי"ת הוא בן חורין‬ ‫במעשי המצות של עולם הזה‪ :‬כל‬ ‫בכל העולמות ושעל ידה נברא ונוסד‬ ‫גמור‪ .‬וזה מיעץ השי"ת לישראל שבימי‬ ‫ההנהגות העליונות מתעוררים ע"י‬ ‫הכל‪ ,‬ובהגלות נקודת השורש אז‬ ‫ראש השנה יהיה רגיל על שפתם תיבת‬ ‫מלך והוא סגולה להנצל מכל רע כשלא‬ ‫מעשה המצוות של ישראל באותה‬ ‫נמתקים הכל ברחמים ומתגלה חיבת‬ ‫ימוש מפיו שהשי"ת הוא מלכו‪.‬‬ ‫הצורה והענין שנעשה למטה וה'‬ ‫הקב"ה לעמו ישראל בני בריתו אשר‬ ‫‬ ‫האדם להכיר שאינו עושה ופועל כלום רק‬ ‫צילך כתיב כידוע מספה"ק‪ ,‬ובאשר שהציב‬ ‫הכל מונהג ונפעל מלמעלה ואין האדם מעורב‬ ‫הקב"ה את סדר הבריאה והעולם שהנהגתו עם‬ ‫בשכלול ובנין העולם‪ ,‬והכרה בהירה זאת היא‬ ‫בריותיו יהיה ע"י מעשיהם ולפי מעשיהם ע"כ ציוה‬ ‫גדולה ועליונה מכל המצות‪ ,‬ולכן גם מלאכות של‬ ‫עליהם התורה והמצוה שהם במעשיהם והנהגתם‬ ‫חפצי שמים אסורים בשבת‪ ,‬כי גם חפצי ועבודות‬ ‫יעוררו את ההנהגה דלעילא הנצרכת להם‪ ,‬וזה‬ ‫שמים נכללים בהסתרות של ששת ימי המעשה‬ ‫הכונה "אשר קדשנו במצותיו" שהמצוות הם כביכול‬ ‫ששם הסתיר הקב"ה בהירות אורו כדי שהאדם‬ ‫שלו שהוא העושה אותם ואנחנו במעשינו ופעולתנו‬ ‫יפעל מכוחו וביגיע כפיו להמשיך אור וקדושה‬ ‫למטה מעוררים ומתקדשים במצותיו ית' ומעוררים‬ ‫ולהוסיף אור ולהכניע הרע‪ ,‬אבל עיקר הכל הוא‬ ‫אותם שיופעלו על ידו ית' כביכול‪.‬‬ ‫להגיע להשגת יום שבת ומנוחה לחי עולמים להכיר‬ ‫אור ה' ומעשי האדם מתחברים בפעולת השופר‬ ‫שפיר באור בהיר שהכל מונהג ונפעל על ידו ית' ואין‬ ‫ובשופר שנתעורר הפנימיות מהבריאה אז‬ ‫מעשי האדם פועלים בעולם כי אך הקב"ה הוא מלכו‬ ‫נתחברו המצוה דלעילא עם הפעולה מהמצוה‬ ‫של עולם ומנהיגו‪ .‬וכאשר אדם עושה מלאכה ביום‬ ‫שבעולם הזה‪ ,‬והיינו שהפנימיות מהבריאה שהוא‬ ‫השבת הרי הוא מוציא עצמו מתחת רשות היחיד‬ ‫הד"ת שיש בהבריאה זה נתעורר על ידי שופר‪ ,‬ולכן‬ ‫יחידו של עולם לבנות במה לעצמו ולעשות מעשה‬ ‫קבלת התורה היה על ידי קול שופר שבזה נתעוררו‬ ‫בעלים ושולט בפלטרין של מלך‪ ,‬והרי הוא בזה מורד‬ ‫הד"ת שנתלבשו בהבריאה‪ :‬במעשה תקיעת שופר‬ ‫ומתחצף שגם לו הכח והממשלה לפעול ולעשות‬ ‫אנו מעוררים לעילא שיתגלה הפנימיות כנ"ל‪,‬‬ ‫ולא להמלך כל המלוכה ולא הכל ברשותו ולא הוא‬ ‫ולכן גם במתן תורה נתעורר למעלה גילוי פנימיות‬ ‫העושה כל חלילה‪ .‬אבל ששת ימי המעשה אינם כן‬ ‫העולמות שהוא עשרת הדברות ע"י הקול שופר‪,‬‬ ‫כי אז ההסתר שולט בכונה מכונת שהאדם יפעול‬ ‫וכאשר מתגלה הפנימיות אז מתברר ומתראה שגם‬ ‫ויעבוד בכוחו להשלים ולהוסיף בעולם‪.‬‬ ‫פעולת תקיעת השופר עצמו נכלל בחיות האלוקי‬ ‫וזהו פנימיות הטעם במה שנאסר תקיעת שופר‬ ‫הכולל‪ ,‬כי אור הפנימיות מפלש ומתגלה עד פעולת‬ ‫בשבת כי אף פעולת האדם למטה לעורר פעולת‬ ‫אדם זה המעורר והממשיך זה האור בתקיעת‬ ‫הקב"ה והנהגתו למעלה גם מזה נצרך שביתה‬ ‫השופר‪ .‬ומתחברים לאחדים מעשה האדם עם אור‬ ‫שיבטל וישבות האדם גם מזאת הפעולה באשר‬ ‫וחיות ה' הנעלם הנמצא מכוסה בכל עניני העולם‬ ‫שאז ביום השבת ניכר מפורשות שהכל הוא‬ ‫והמעשה‪ ,‬ומתראה שפיר שהכל הוא אור ה' ‪.‬‬ ‫מהשי"ת‪" ,‬כי שבת הוא אות לישראל כי הש"י הוא‬ ‫בשבת רואה האדם מפורש שאין לו כח פעולה כלל ורק השי"ת‬ ‫הפועל כל דבר ומפעולות אדם לא יֵ ָע ֶשה שום דבר"‬ ‫פועל ומנהיג הכל‪.‬‬ ‫"דענין שבת הוא שתדע שאין שום כח ביד האדם‬ ‫וענין שבת הוא שהאדם מבטל כל פעולותיו‬ ‫לכל הל"ט מלאכות שנבראו בעולם שעל ידם יוכל‬ ‫שרואה מפורש שהכל הוא מהשי"ת לכן פעולותיו‬ ‫האדם לפעול כל מה שירצה‪ ,‬כולם נאסרים בשבת‪,‬‬ ‫אז בטילין‪ ,‬ולכן בגבולין אסור תקיעת שופר בשבת‪,‬‬ ‫וע"כ כשהתחילו ימי החול ומותר בעשית מלאכה‬ ‫כי שבת הוא כולל כל המצות‪ ,‬וכמו שכל הפעולות‬ ‫יוכל האדם ח"ו לומר כחי ועוצם ידי‪ ,‬ע"כ תקנו‬ ‫אפילו של מצוה אסורים בשבת מפני ששבת גדול‬ ‫חז"ל לומר מיד לה' הארץ ומלואה " ‪.‬‬ ‫יותר מכל המצות‪ ,‬ואף תקיעת שופר שמחבר מצוה‬ ‫בביהמ"ק מתראה הנהגת ה' וחיותו גם בפעולות אדם ואין סתירה‬ ‫דלעילא עם מצוה דלתתא‪ ,‬מכל מקום כיון שהוא‬ ‫והתחלקות ביניהם וע"כ קרבנות דוחים שבת וכן תקיעת שופר‬ ‫ע"י פעולת אדם בהמצוה לכן נאסר גם תקיעת‬ ‫אבל במקדש שם קרבנות דוחים שבת‪ ,‬מפני‬ ‫שופר מדרבנן‪ :‬ביום השבת כל פעולות האדם‬ ‫לעשות ולפעול שובתים ונחים‪ ,‬כי ביום שבת צריך ששם האדם רואה שכל מה שהוא פועל השי"ת‬ ‫שניכר שפיר הפילוש מאור ה' למעשי אדם‬ ‫הוא הפועל‪ ,‬וכדאיתא במדרש ששאל‬ ‫שגם מעשי האדם הם מעשי השי"ת‪ ,‬וע"כ בבית‬ ‫טורנוסרופוס את רבי עקיבא למה הקב"ה‬ ‫המקדש שם הקרבנות דוחים שבת ששם ניכר‬ ‫מוריד גשמים ועושה מלאכה בשבת והשיב לו‬ ‫שפיר גם לעין האדם שגם כל העבודות האדם שם‬ ‫כיון שהקב"ה אין רשות אחרת עמו‪ ,‬והיינו שאצל‬ ‫ניכר שפיר שגם מעשי ועבודת האדם הוא מאת‬ ‫השי"ת כל העולם ברשותו ולכן אין שום דבר אצלו‬ ‫ה' ואינם מכוחו ומצידו ועל כן עבודת הקרבנות‬ ‫מלאכה שהרי הכל בידו ואין שום חילוק אצלו‬ ‫אינם סותרים את הנהגת הנבראים הראויה להיות‬ ‫אף שישתנה מרשות לרשות ומצורה לצורה שהרי‬ ‫בתוך רשות השי"ת אשר מתוך הארת אורו שהוא‬ ‫הכל ברשותו ובידו‪ ,‬וכן בבית המקדש מתחבר‬ ‫לא ֵפס ולבטל מלאכת‬‫מנהיג כל אשר מסיבת זה יש ַ‬ ‫מצוה דלתתא עם מצוה דלעילא‪ ,‬כי שם רואה‬ ‫ועבודת אדם‪ ,‬כי אמנם בביהמ"ק מאיר וניכר למטה‬ ‫שכל פעולותיו השי"ת פועל אותם‪ ,‬לכן קרבנות‬ ‫שגם מעשי אדם מחוברים לאור השי"ת והם ממנו‬ ‫דוחים שבת‪ ,‬וכן תקיעת שופר בשבת במקדש היה‬ ‫ועל ידו ואין סתירה והתחלקות ביניהם‪ ,‬וזה עצמו‬ ‫תוקעין כיון שזה עצמו מורה ענין שופר שנתעורר‬ ‫ענין השופר לחבר המעשה דלתתא עם אור השי"ת‬ ‫פנימיות האדם ונתחבר עם אור השי"ת‪ :‬בבית ה'‬ ‫להיותם לאחדים‪ ,‬אבל באשר שעם זאת הרי זה‬ ‫שם התגלות מלכו של עולם באור בהיר בקביעות‬ ‫נפעל ע"י פעולת אדם שיש אצלו הסתרה ואינו‬ ‫עד הנהגת זה האור בהתגלות שכל הקורה והנעשה‬ ‫ניכר אצלו מפורשות החיבור המפולש ע"כ אין‬ ‫הכל ממנו‪ ,‬עד שגם מעשי האדם ומלאכתיו‬ ‫תקיעת שופר דוחה שבת‪ ,‬אבל במקדש שהפילוש‬ ‫ועשיותיו וכל תחבולותיו הכל באשר לכל הוא מאת‬ ‫ניכר ומתראה מפורשות ע"כ במקדש דוחה תקיעת‬ ‫ה'‪ ,‬ואין סתירה וניגוד מזה העולם לשלימות יחוד‬ ‫שופר את השבת‪.‬‬ ‫הנהגת ה' שהכל מתנהג על ידו וממנו‪ ,‬וזאת באשר‬ ‫צדקת הצדיק‬ ‫והענין פלא‪ ,‬דלכאורה בתלמוד בבלי שם מוזכר‬ ‫בספר צדקת הצדיק להכהן הגדול הגה"ק רבי‬ ‫רק טעם הגזירה לאיחור התקיעות לתפילת מוסף‬ ‫צדוק הכהן מלובלין זיע"א בדברו אודות בירורי‬ ‫‪ ,‬ומפורש יוצא שלפני הגזירה היו תוקעים בתפילת‬ ‫אומות העולם ואיך שע"י כל אומה הסתבב שנבנה‬ ‫שחרית ואין שום רמז שיש בסדר החדש של‬ ‫אצל ישראל איזה ענין טוב מונה ביניהם את מלכות‬ ‫תקיעות במוסף ענין רצוי ומיוחד‪ ,‬ועיין שם בתוס'‬ ‫פרס שעל ידי גזירתם שלא יתקעו בר"ה נתקן‬ ‫שזה שלא החזירו הדבר לקדמותו לתקוע בתפילת‬ ‫תקיעת שופר במוסף כמפורש במשנה ובגמ' ראש‬ ‫שחרית הוא מחשש שמא יחזור הדבר לקלקולו‪.‬‬ ‫השנה דף ל"ב ע"ב‪ ,‬ומוסיף עוד מה ששמע מרבו‬ ‫ומאידך בתלמוד ירושלמי שם בתחילה מובא הטעם‬ ‫הגדול רבינו הקדוש מאיזביצא זצלה"ה "ושמעתי‪,‬‬ ‫לתקיעות במוסף מפני הגזירה ובהמשך מובא שם‬ ‫לפי הוא שלא ע"פ דין‪ ,‬דמדין ראוי להיות זריזין‬ ‫דעות שמעיקר סדר התקיעות הוא שהן במוסף‬ ‫מקדימין‪ ,‬ודבר כזה א"א להיות ע"י חכמי ישראל‬ ‫דוקא באשר שהתקיעות שייכות לקרבנות היום‬ ‫רק נעשה ע"י גזירת המלכות"‪.‬‬ ‫עי"ש‪ .‬וא"כ לפי טעם זה הרי היו מעולם תוקעין‬ ‫ביאור הדברים‪ .‬שאף שהדבר היה נכון ומתוקן‬ ‫בתפילת המוסף באשר ששם מקומה הנכון ולא הי'‬ ‫מצד ענינו לסדר סדר תקיעות בתפילת המוסף‪ ,‬אבל‬ ‫זה הסדר ע"פ גזירת מלכות כלל‪ .‬ואמנם יש ללמוד‬ ‫מהיות שהוא נגד כללי ההלכה שזריזין מקדימין‪ ,‬ע"כ‬ ‫בעיון דברי הירושלמי ויש שם הרבה פירושים‬ ‫נסבב הדבר מלמעלה שהדבר יֵ ָע ֶשה מתוך הכרח ע"י‬ ‫ומפרשים‪ ,‬וכמדומה שיש אופן נכון ללמוד הדברים‬ ‫גזירת מלכות פרס‪ ,‬כי חכמים עצמם לא יכלו לתקן‬ ‫אשר עפי"ז יצא שהטעם האחרון שבירושלמי נאמר‬ ‫זה אף שהדבר נכון ורצוי‪.‬‬ ‫אכן כהמשך וכהשלמה לטעם הראשון ‪ ,‬ועפי"ז‬ ‫עולים הדברים כהוגן כפתור ופרח‪.‬‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫גם נראה עוד שמזה שבהרבה ספרי המקובלים ודרוש‬ ‫להפצת אור תורת רבוה"ק זיע"א‬ ‫נתנו טעם לסדר תקיעות שופר במוסף דייקא‪ ,‬וקשה לומר‬ ‫שדבריהם נאמרו בסתירה לדברי הגמ' המפורשים שסדר זה‬ ‫לרפואת הרב לוי מרדכי בן פייגה דבורה‬ ‫נעשה ע"י גזירת המלכות‪ ,‬ועל כרחך שגם לפי הטעם שנעשה‬ ‫לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל‪.‬‬ ‫מתוך הכרח הגזירה‪ ,‬הנה גזירה זו נסבב מלמעלה לתכלית זה‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫שהתקיעות יתוקן בסדר המוספין‪ ,‬וכנ"ל‪[ .‬ויסוד זה הענין שכל‬ ‫הקורה והמתנהג אצל ישראל יש בה כונה נעלמת ומדויקת‬ ‫החפץ בעילום שמו‬ ‫מלמעלה אף מה שלא נתקן הדבר למען זאת הכונה רק באקראי‬ ‫זכות רבינו בעל המי השלוח זיע"א תגן עליו להיוושע‬ ‫בכל טוב סלה‬ ‫וכיוצ"ב הנה זה הוא כמדומה מההקדמות ומושכלות הראשונות‬ ‫בכהאר"י ובספרי הקבלה והחסידות]‪.‬‬ ‫נתנדב להצלחת הבה"ח אהרן קרמר נ"י‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫ענבי הגפן בענבי הגפן‬ ‫ברגשי כבוד וקירבת לב וידידות נשגר בזה ברכות מזל טוב‬ ‫לע"נ הרה"ח ר יצחק מנדל ב"ר ישעיה שנור ז"ל‬ ‫מאליפות אל ידידינו הגדול והנכבד היקר והנעים‪ ,‬איש ירא את‬ ‫נלב"ע י"ד תמוז תשפ"א‬ ‫ה' ובמצותיו חפץ מאד‪ ,‬טוב ומטיב וגומל חסדים טובים‪ ,‬אשר‬ ‫הונצח ע"י משפחתו שיחי'‬ ‫בתורת ה' חפצו וממעינות רבותינו זקניו הק' רווה נפשו השוקקה‬ ‫ומסור באהבה להפצת אור תורתם‬ ‫ה"ה מוהר"ר ר' יצחק מוסטוביץ שליט"א‬ ‫לשמחת שידוכי בנו היקר והחשוב דגול בשם טוב‬ ‫ובמידות טובות וחמודות‬ ‫כמר ישראל יואל שיחי'‪,‬‬ ‫יה"ר שהזיווג יעלה יפה לשם ולתפארת ויבנו ביתם בישראל‬ ‫ברוב שלום ואחוה בסייעתא דשמיא בכל אשר יפנו ובכל‬ ‫משאלות ליבם לטובה עד עולם‪.‬‬ ‫המברכים ומאחלים באהבה‪.‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪' :‬ואנוהו' ‪05331.05646‬‬ ‫בשורה טובה לדורשי ה' וטובו‬ ‫זמני השיעורים הקבועים המתקיימים בעזהשי"ת מידי שבוע‬ ‫מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א בספרי רבותינו הקדושים מאיז'בצא וראדזין זיע"א‬ ‫ביום רביעי בלילה בשעה ‪23:00‬‬ ‫שיעור באנגלית ביום שלישי בערב בשעה ‪21:00‬‬ ‫ביום שני בערב בשעה ‪21:00‬‬ ‫בבית המדרש דרוהביטש‬ ‫בבית המדרש ראדזין‬ ‫בבית החסידים 'סטוטשין'‬ ‫רחוב מלאכי ‪ 9‬בעיה"ק ירושלים‬ ‫רחוב חיים מיכלין ‪ 3‬בית וגן‬ ‫ברחוב גבעת משה ‪5,‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫לקבלת הגיליון השבועי במייל נא לשלוח מייל ל ‪ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫‪To receive the weekly newsletter by email, please send an email to ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫דורשי ה' החפצים לזכות את הרבים באור תורה וליטול חלק בהוצאת הגליון‪ ,‬נא לפנות למערכת במספר ‪058-‬‬ ‫‪ 3256436‬או ע"י כתובת מייל ‪ ri0583256436@gmail.com‬ושכרו הרבה מאד על פי פעלו‪.‬‬ ‫להשיג את ספרי רבותינו הקדושים במייל של המערכת‬ ‫יו"ל ע"י עמותת מורשת בית איז'בצא ראדזין ע"ר‬