gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫[ ‪]1‬‬ ‫שנה ט'‪ ,‬גיליון מס‪428 .‬‬ ‫בס"ד 'שבת ראש ‪ -‬השנה' תשפ"ז‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י בית מדרש לבעלי בתים ולגמלאים ‪ -‬קרית הבעש"ט פתח תקוה‬ ‫"כל המקדים שלום לחברו מאריכין לו ימיו ושנותיו"‬ ‫(קבלה טובה לקראת יום הדין)‬ ‫מעלת השלום ‪ -‬ה'שלום' הוא הברכה המעולה ביותר‪ ,‬וכמובא במשנה ‪" :‬אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה‬ ‫לישראל אלא השלום‪ ,‬שנאמר (תהלים כט‪ ,‬יא) ‪" :‬ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (משנה 'עוקצין' ג'‪ ,‬י"ב)‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬לפני ראש השנה יום הדין‪ ,‬כל איש מישראל מחפש זכויות ולקבל עליו קבלות טובות בכדי לזכות בדין‪ .‬ונראה לנו להציע קבלה‬ ‫קלה ופשוטה שבה נוכל לזכות לחיים טובים ארוכים ולשלום ‪ -‬להקדים שלום לחברו‪.‬‬ ‫ומצאתי במאמר אחד שמביא ש השיחה האחרונה של מרן הסבא מסלבודקא זיע"א בישיבת חברון בעיר האבות‪ ,‬היתה בראש השנה‬ ‫האחרון לחיי ו בישיבה לפני התקיעות‪ ,‬ובה הוא אמר דברים מרוממים ביותר‪" :‬במה יזכה האדם ביום הדין הנורא‪ ,‬עם איזו זכות הוא‬ ‫יבוא לבית דין של מעלה? באמירת 'גוט מורגען' (בוקר טוב) לחברו כל בוקר בהארת פנים‪ ,‬זו הזכות שתכריעהו לכף זכות ביום הדין"‪.‬‬ ‫ומובא שם שהגרמ"י לפקוביץ' זצ"ל סיפר את הסיפור הנ"ל‪ ,‬וציין‪" :‬עד כמה הארת פנים בתחילת היום יכולה להועיל‪ ...‬עד כדי שזכות‬ ‫זו יכולה להכריע את הכף ביום הדין"‪.‬‬ ‫שאלה מרכזית‬ ‫יש המשתמשים באמרה זו דלעיל‪ ,‬שכל המקדים שלום לחברו מאריכין לו ימיו ושנותיו‪ .‬ויש לברר‪ ,‬מה המקור של אמרה זו‪ ,‬מתי החלו‬ ‫לברך האחד את רעהו בברכת שלום‪ ,‬ולמי צריך לומר ברכת שלום‪ ,‬האם לכל אדם שרואים ברחוב?‬ ‫האם מוצאים בתורה ברכת שלום בין איש לרעהו ‪ -‬בתורה אנו מוצאים שכאשר נפגשים אנשים‪ ,‬האחד שואל לפעמים את רעהו או‬ ‫ֹּאמרּו שָ לֹום" (בראשית כ"ט‪ ,‬ו')‪.‬‬ ‫על מישהו אחר האם שלום לו‪ ,‬כגון כאשר יעקב מגיע לחרן ושואל על לבן ‪ " :‬וַי ֹּאמֶ ר לָהֶ ם הֲ שָ לֹום לֹו וַי ְ‬ ‫אך אין אנו מוצאים את הנוהג הקיים בימינו שכאשר נפגשים האחד עם השני או כאשר נפרדים האחד מהשני‪ ,‬אומרים האחד לשני ‪-‬‬ ‫'שלום'‪ .‬וגם שם כאשר יעקב פוגש את רחל‪ ,‬לא מובא שהוא אומר לה שלום‪ ,‬אלא ‪ַ " :‬ויִּשַ ק ַי ֲעקֹב ל ְָרחֵ ל ַויִּשָ א ֶאת קֹלֹו ַויֵבְ ךְ " (שם‪ ,‬שם‪,‬‬ ‫י"א)‪ .‬וגם בפגישה של יעקב עם עשיו‪ ,‬הפגישה מלווה בחיבוק ונישוק‪ ,‬אך אין את אמירת השלום המקובלת היום‪ .‬ויש שמשתמשים‬ ‫בביטוי הזה כאשר יש חשש שאחד רוצה לעשות רע לשני‪ ,‬אז אומרים שלום‪ ,‬בכדי להבהיר שפניהם לשלום‪ ,‬אך שוב לא כברכת שלום‬ ‫הנהוגה היום‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה שנראה שאמירה זו מתקרבת לנהוג היום‪ ,‬אנו מוצאים אצל האשה השונמית שבנה מת והיא הולכת אל אלישע‪ ,‬ושם‬ ‫ה ֶלכֶת ֵאלָיו הַ יֹום ל ֹא חֹדֶ ׁש וְ ל ֹא ׁשַ בָ ת וַת ֹּאמֶ ר שָ לֹום" (מלכים ב'‪ ,‬ד'‪ ,‬כ"ג)‪ .‬אך גם שם אפשר לומר‪,‬‬ ‫בעלה פונה אליה ‪" :‬וַי ֹאמֶ ר מַ ּדּועַ ַא ְת ֹ‬ ‫שבעלה חשש שישנה בעיה עם הילד‪ ,‬והיא מרגיעה אותו שהכל בסדר‪ ,‬וכמו שאומר שם בעל 'מצודות דוד' ‪" :‬ותאמר שלום ‪ -‬רוצה לומר‪:‬‬ ‫אין דבר רע שאלך בעבורו אל הנביא‪ ,‬ולא רצתה לגלות הדבר לבעלה‪ ,‬כי חשבה מוטב שיעשה הנס בצנעה"‪ ,‬אך אין לראות בזה כברכת‬ ‫שלום רגילה של אנשים שנפרדים‪.‬‬ ‫ויש להניח שכאשר אדם היה פוגש את חברו היה מברך אותו בברכה‪ ,‬והיות וברכת שלום היא הברכה החשובה ביותר‪ ,‬התקבע ה מנהג‬ ‫לברך דווקא בברכת שלום‪ .‬אך ‪ ,‬יש לבדוק ממתי החל הנוהג לומר שלום כאשר נפגשים או נפרדים איש מאת רעהו‪ ,‬ולא רק כאשר יש‬ ‫חשש למשהו רע‪ ,‬אלא בכל פגישה בין שניים‪.‬‬ ‫תקופת התנאים ‪ -‬נראה שהנוהג לומר שלום לחברו התגבש בתקופת חז"ל‪.‬‬ ‫במס' 'ברכות' (י"ז ע"א) מובא ‪" :‬אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק"‪ .‬כאן אנו כבר‬ ‫מוצאים את אמירת השלום כפי שנהוגה בימינו‪.‬‬ ‫למי יש לומר שלום‬ ‫רק לאדם שרגיל לומר לך שלום ‪ -‬האם יש לומר שלום לכל אדם שרואים ברחוב‪ ,‬בין שמכירים אותו ובין שלא מכירים אותו? ממה‬ ‫שנאמר על רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬אפשר לדקדק‪ ,‬שלא אמר שלום לכל אדם שראה ברחוב‪ ,‬כי לא נאמר שהיה אומר שלום לכל אדם‪ ,‬אלא‬ ‫נאמר שלא הקדימו אדם באמירת שלום‪ .‬ומזה אפשר לדקדק‪ ,‬שכאשר ראה אדם שרוצה לומר לו שלום‪ ,‬אז מיהר והקדים אותו באמירת‬ ‫שלום‪ ,‬וכך נהג גם כלפי עכו"ם‪.‬‬ ‫וכן מפורש במס' 'ברכות' (ו' ע"ב) ‪" :‬ואמר רבי חלבו אמר רב הונא ‪ -‬כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום‪ ,‬שנאמר‬ ‫בקש שלום ורדפהו‪ ,‬ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן שנאמר ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם"‪.‬‬ ‫ועוד אפשר לדקדק מכך‪ ,‬שאין מכאן מקור לאמירת שלום בשעה שנפרדים איש מרעהו‪ ,‬אלא רק כאשר רואה אותו בשוק‪ ,‬ובוודאי שגם‬ ‫כאשר נפגשים ומשוחחים ביניהם‪ .‬ואולי אין צורך לברך אותו לשלום בשעה שנפרדים כי כבר ברך אותו בתחילה‪.‬‬ ‫לכל אדם ‪ -‬אך במשנה מס' 'אבות' (פ"ד מט"ו) מובא ‪ַ " :‬רבִּ י מַ ְתיָא בֶ ן חָ ָרׁש אֹומֵ ר‪ ,‬הֱ וֵי מַ ְק ִּדים בִּ ְשלֹום כָל ָאדָ ם"‪.‬‬ ‫אסור להקדים שלום לאדם רשע ‪ -‬בזוהר הקדוש (מקץ עמ' רס"ד) מובא ‪" :‬אבל אומר לכם‪ ,‬יום אחד הייתי הולך בדרך‪ ,‬מצאתי אדם‬ ‫אחד והקדמתי לו שלום ‪ ,‬ואותו אדם היה שודד וקם עלי וציער אותי‪ ,‬ולולא שנתגברתי עליו הייתי מצטער‪ ,‬מיום ההוא ואילך נדרתי‬ ‫שלא להקדים שלום רק לאדם צדיק‪ ,‬ורק אם אני מכירו בתחילה (שהוא צדיק‪ ,‬מפחד) שהוא יכול לצער אותי ויתגבר עלי בכח‪ ,‬ומשום‬ ‫שאסור להקדים שלום לאדם רשע‪ ,‬שכתוב‪ ,‬אין שלום אמר ה' לרשעים (ישעיה מ"ח‪ ,‬כ"ב)‪.‬‬ ‫חשיבות אמירת שלום‬ ‫אמירת שלום לקב"ה ‪ -‬מובא במס' 'שבת' (פ"ט ע"א) ‪" :‬ואמר רבי יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא‬ ‫שהיה קושר כתרים לאותיות‪ .‬אמר לו ‪ -‬משה אין שלום בעירך? אמר לפניו כלום יש עבד שנותן שלום לרבו‪ .‬אמר לו היה לך לעזרני מיד‬ ‫אמר לו ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת"‪.‬‬ ‫[ ‪]2‬‬ ‫אמירת שלום לנשמת הצדיק ‪ -‬בזוהר חדש [(מרגליות) מדרש הנעלם דף כ"ה ע"א] מובא שכאשר נשמת צדיק עולה למעלה מקדמים‬ ‫אותה בברכת שלום‪ ,‬ועמון ומואב לא יבואו בקהל ה' לעולם כי לא קידמו את ישראל בברכת שלום ‪" :‬תאני רבי חייא רבה‪ ,‬בשעה שנשמת‬ ‫הצדיק‪ ,‬המחזיר בתשובה לאחרים‪ ,‬יוצאה מן הגוף‪ .‬מיכאל השר הגדול המקריב נפשות הצדיקים לפני בוראו‪ ,‬הוא יוצא ומקדים שלום‬ ‫לנשמתו של אותו צדיק ‪ ,‬שנאמר ומלכי צדק‪ ,‬זהו מיכאל ראש שומרי שערי צדק‪ .‬מלך שלם‪ ,‬זו ירושלים של מעלה‪ .‬הוציא לחם ויין‪,‬‬ ‫שמקדים ויוצא לקראתו‪ ,‬ואומר לו שלום בואך‪ .‬א"ר חייא‪ ,‬מכאן למדנו‪ ,‬כל המקדים ויוצא לקראת הבא מן הדרך‪ ,‬ונותן לו שלום‪ ,‬מעלה‬ ‫עליו הכתוב כאלו אכילה ושתיה הוא נותן לו‪ .‬מנ"ל‪ .‬מהאי קרא‪ ,‬דכתיב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים‪ .‬וכי צריכין ישראל‬ ‫ללחם ולמים‪ ,‬והלא המן יורד להם‪ ,‬שהיה טב ושפיר מכל אכילה שבעולם‪ .‬אלא מפני שלא באו להקדים להם שלום‪ ,‬העלה עליהם הכתוב‬ ‫כאילו חסרו מחייתם‪ .‬וכל המקדים שלום לחבירו‪ ,‬ויוצא לו לדרך‪ ,‬מעלה עליו הכתוב‪ ,‬כאלו נותן לו לאכול ולשתות‪ .‬וכן א"ר חייא רבה‪,‬‬ ‫מיכאל וגבריאל ומלאכי השרת השומרים שערי צדק‪ ,‬יוצאין לקראתו‪ ,‬ומקדימין לו שלום"‪.‬‬ ‫להיות זהיר בשאילת שלום ‪ -‬ב'אבות דרבי נתן' (פרק כ"ט‪ ,‬סעיף ז') ‪" :‬ר' יצחק בן פנחס אומר‪ ...‬הוא היה אומר הוי זהיר בשאילת‬ ‫שלום בין אדם לחבירו"‪.‬‬ ‫רבנו בחיי ‪( -‬כד הקמח‪ ,‬שלום) ‪ -‬בא וראה כמה גדול כח נתינת השלום‪ ,‬שהרי התירו רבותינו להזכיר בו השם‪ ,‬שכן כתוב בבועז ויאמר‬ ‫לקוצרים ה' עמכם‪ ,‬וכן אמר המלאך לגדעון "ה' עמך גבור החיל"‪ ,‬וכל זה מוסר ודרך ארץ שהתורה תצוה בכך כדי להרבות האהבה‬ ‫והחברה בישראל‪ .‬וגדולה מזו מצינו‪ ,‬שאסור להפסיק ולשיח בקריאת שמע וברכותיה בין הפרקים‪ ,‬אבל בענין נתינת שלום למי שהוא‬ ‫חייב לכבדו‪ ,‬כגון אביו או רבו או גדול ממנו‪ ,‬התירוה לשאול שלום בין הפרקים"‪.‬‬ ‫המקדים שלום צריך העונה לכפול לו את הברכה‬ ‫ב'דעת זקנים מבעלי התוספות' (דברים כ'‪ ,‬י') אומר ‪" :‬וגם המקדים שלום לחבירו צריך לכפול לו לשלום ולומר לו ‪ -‬שלום עליך וברכה‬ ‫טובה‪ .‬וסמך ללשון זה מדכתיב כי תקדמנו ברכות טוב‪ .‬כלומר כי תקדמנו בשלום צריך להחזיר לו ברכת טוב‪ ,‬פי' ברכה טובה‪ .‬ולכך אמר‬ ‫ר' יוחנן מימי לא הקדימני אדם לשלום ואפי' עכו"ם בשוק‪ ,‬שאין דרך למהר כ"כ ולקדם לו שלום‪ ,‬הקדמתי לו לפי שאם יקדים לי הייתי‬ ‫צריך לכפול לו שלום ואין כופלין שלום לעכו"ם"‪.‬‬ ‫המקור לאמרה ‪ -‬כל המקדים שלום לחברו מאריכין לו ימיו ושנותיו‬ ‫מתברר‪ ,‬שקשה למצא מקור לאמרה זו‪ .‬יתכן שלמדו זאת מהנאמר במס' 'קידושין' (מ' ע"א) ‪" :‬תנן אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל‬ ‫פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחבירו ותלמוד תורה‬ ‫כנגד כולם‪ ...‬בגמילות חסדים כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד‪ .‬ובהבאת שלום כתיב בקש שלום ורדפהו‪ .‬וא"ר אבהו‬ ‫אתיא רדיפה רדיפה‪ ,‬כתיב הכא בקש שלום ורדפהו וכתיב התם רודף צדקה וחסד"‪.‬‬ ‫ואולי‪ ,‬רצו ללמוד מכאן‪ ,‬שכמו שבגמילות חסדים נאמר שמי שרודף צדקה וחסד ימצא חיים‪ ,‬כך מי שרודף אחר השלום ימצא חיים‪ .‬אך‬ ‫יש שני קשיים בלימוד זה ‪ :‬כי שם הכוונה לחיי העולם הבא כפי שמפרש שם 'רש"י'‪ .‬אמנם 'מהרש"א' שם מעלה אפשרות שהכוונה‬ ‫לחיי העולם הזה ‪" :‬ביבמות פרק ב"ש פרש"י חיים בעוה"ב וכבוד בעוה"ז עכ"ל‪ .‬ולולי פירושו נראה להקדים העוה"ז והיינו חיים‬ ‫בעוה"ז וכבוד בעוה"ב‪ .‬כדאמרי' שהצדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהם‪ .‬וכן גבי תורה כי היא חייך בעוה"ז ואורך ימיך לעוה"ב"‪ .‬אך‬ ‫גם לאחר דבריו יש לטעון‪ ,‬ששם מדובר על הבאת שלום בין אדם לחברו‪ ,‬כלומר שהוא משכין שלום בין שני אנשים שיש ריב ביניהם‪,‬‬ ‫ואין הכוונה לאדם שאומר שלום לחברו ברחוב‪.‬‬ ‫ישנו מקור נוסף בירושלמי 'תענית' (פ"ד ה"ב) שאולי מהווה מקור לאמרה זו שכך מובא שם ‪" :‬אמר רבי חנינא זכית מארכה יומין‪ ,‬אין‬ ‫בגין הדא מילתא לית אנא ידע‪ ,‬אין בגין דהויית סליק מן טיבריה לציפורין והוינא עקים איסרטין מיעול מישאול בשלמיה דר' שמעון‬ ‫בן חלפותא בעין תינה לית אנא ידע"‪ .‬אך שם הוא מסתפק האם זכה לאריכות ימים בגלל שקיבל על עצמו להתמנות אחרון לחכם‪ ,‬או‬ ‫בגלל שעיקם את הדרך בכדי לשאול בשלומו של ר' מעון בן חלפתא‪ .‬אך בכל אופן אשפר ללמוד מזה‪ ,‬שישנה אפשרות שאדם שדורש‬ ‫בשלום חברו‪ ,‬יזכה לאריכות ימים‪ .‬ואולי‪ ,‬זה דווקא שעושה מאמץ שמעקם לשם כך את דרכו‪ ,‬ולא כאשר פוגש אותו ברחוב‪.‬‬ ‫שלום עליכם ‪ -‬עליכם שלום ‪ -‬מקובל שהראשון אומר 'שלום עליכם' והעונה הופך את הסדר ואומר 'עליכם שלום'‪ ,‬וכך גם מובא‬ ‫בברכת הלבנה‪ .‬ומביא בספר 'פרדס יוסף' (בראשית ל"ב‪ ,‬כ"ז) בשם בעל 'ישועות יעקב' (יו"ד סימן קמ"ח) שמסביר את הטעם לכך‬ ‫שהעונה הופך את סדר המילים בברכה‪ ,‬כי מובא במס' 'נדרים' (י ע"ב) שלא יאמר אדם ‪' -‬לה' עולה'‪ ,‬כי שמא ימות לפני שיספיק לומר‬ ‫‪' -‬עולה' ובזה יוציא שם שמים לבטלה‪ .‬אך על המקדים שלום נאמר במס' 'ברכות' שמאריך ימים‪ ,‬ולכן רשאי לומר שלום תחילה‪ ,‬ולמרות‬ ‫ש'שלום' הוא שמו של ה'‪ ,‬אך אין חשש שימות כי מאריכים לו שנותיו‪ ,‬אך המשיב אסור לו להקדים ולומר ‪' -‬שלום' כי שמא ימות ויוצא‬ ‫שם שמים לבטלה‪ ,‬ולכן צריך להפוך את הסדר ולומר ‪ -‬עליכם שלום‪ .‬ולפי זה גם מובן מה שבועז אמר לקוצרים ‪' -‬ה' עמכם' [רות ב‪ ,‬ד]‬ ‫שהקדים שלום‪ ,‬אבל הקוצרים השיבו ‪' -‬יברכך ה''‪ .‬ומדברי בעל 'ישועות יעקב' משמע שסבר‪ ,‬שמי שמקדים שלום מאריכין לו ימיו‬ ‫ושנותיו‪ .‬ואומר שכך מובא במס' 'ברכות' אך לא נמצא היכן‪.‬‬ ‫הסבר על דרך הרמז‬ ‫ָאתיו" (ישעיה‬ ‫בֹורא נִּיב ְשפ ָָתיִּם שָ לֹום שָ לֹום ל ָָרחֹוק וְ ל ַָקרֹוב ָאמַ ר ה' ְּורפ ִּ‬ ‫ונראה להוסיף ביאור על דרך הרמז והאסמכתא‪ ,‬על הפסוק ‪ֵ " :‬‬ ‫נ"ז‪ ,‬י"ט)‪ ,‬שמי שאומר בשפתיו שלום לחברו ה' מרפא אותו ממחלותיו‪ .‬וצריך להקדים שלום לחברו‪ ,‬ולכן גם הוא עדיין קצת רחוק ממנו‪,‬‬ ‫צריך להקדים ולומר לו ‪' -‬שלום'‪ ,‬ולכן מובא קודם ‪' -‬ל ָָרחֹוק' ורק אח"כ ‪' -‬וְ ל ַָקרֹוב'‪ .‬והשכר שיקבל שה' ירפא אותו‪ ,‬וזה מתקשר למה‬ ‫שהבאנו‪ ,‬שמי שמקדים שלום לחברו מאריכין לו ימיו ושנותיו‪ ,‬כי ה' מרפא אותו ממחלותיו‪ ,‬ויוכל להאריך ימים‪ .‬ועוד ניתן להוסיף‬ ‫שהביטוי ‪' -‬מאריכין' הוא מלשון ‪ -‬ארוכה שמשמעותה רפואה‪.‬‬ ‫התודה והברכה ‪ -‬למשפ' ר' משה חיים הלוי שוורץ ז"ל על השתתפותם בהחזקת הכולל‪.‬‬ ‫לעילוי נשמות ‪ :‬מרת מרים בת משה ע"ה אשת חבר של ידידנו לומד הכולל ר' דוד הופנברג‪.‬‬ ‫ר' ישראל יצחק בן יעקב קנר ז"ל‪ .‬ר' משה חיים בן שרגא פייבל הלוי שוורץ ז"ל‪ .‬ר' אברהם הכהן בן חנום ז"ל‪.‬‬ ‫ר' אשר בר יוסף פרחי ז"ל‪ .‬ולע"נ ‪' -‬חללי נצר אחרון' שמטעם ארגון ‪' -‬עמיתים'‪.‬‬ ‫שעה ‪ – 10.30‬שיעור בפרשת השבוע חומש עם רש"י‪ .‬שעה ‪ - 11.15‬שיעור בגמרא מסכת פסחים‪.‬‬ ‫שעה ‪ - 12:00‬שיעור באור החיים הקדוש‪ .‬ביום ה' שיעור בפרשת השבוע‪.‬‬ ‫ניתן להצטרף גם דרך הזום‪ .‬לתגובות הערות והארות ולקבלת הגיליון במייל‪ ,‬גם במהדורה מורחבת‪,‬‬ ‫נא לפנות למייל – ‪ ingber@bezeqint.net‬או בטלפון ‪.0545398058 -‬‬