תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — ראש השנה (2026-09-07)

[ ]1
שנה ט' ,גיליון מס428 . בס"ד 'שבת ראש -השנה' תשפ"ז.
יו"ל ע"י בית מדרש לבעלי בתים ולגמלאים -קרית הבעש"ט פתח תקוה
"כל המקדים שלום לחברו מאריכין לו ימיו ושנותיו"
(קבלה טובה לקראת יום הדין)
מעלת השלום -ה'שלום' הוא הברכה המעולה ביותר ,וכמובא במשנה " :אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה
לישראל אלא השלום ,שנאמר (תהלים כט ,יא) " :ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (משנה 'עוקצין' ג' ,י"ב).
והנה ,לפני ראש השנה יום הדין ,כל איש מישראל מחפש זכויות ולקבל עליו קבלות טובות בכדי לזכות בדין .ונראה לנו להציע קבלה
קלה ופשוטה שבה נוכל לזכות לחיים טובים ארוכים ולשלום -להקדים שלום לחברו.
ומצאתי במאמר אחד שמביא ש השיחה האחרונה של מרן הסבא מסלבודקא זיע"א בישיבת חברון בעיר האבות ,היתה בראש השנה
האחרון לחיי ו בישיבה לפני התקיעות ,ובה הוא אמר דברים מרוממים ביותר" :במה יזכה האדם ביום הדין הנורא ,עם איזו זכות הוא
יבוא לבית דין של מעלה? באמירת 'גוט מורגען' (בוקר טוב) לחברו כל בוקר בהארת פנים ,זו הזכות שתכריעהו לכף זכות ביום הדין".
ומובא שם שהגרמ"י לפקוביץ' זצ"ל סיפר את הסיפור הנ"ל ,וציין" :עד כמה הארת פנים בתחילת היום יכולה להועיל ...עד כדי שזכות
זו יכולה להכריע את הכף ביום הדין".
שאלה מרכזית
יש המשתמשים באמרה זו דלעיל ,שכל המקדים שלום לחברו מאריכין לו ימיו ושנותיו .ויש לברר ,מה המקור של אמרה זו ,מתי החלו
לברך האחד את רעהו בברכת שלום ,ולמי צריך לומר ברכת שלום ,האם לכל אדם שרואים ברחוב?
האם מוצאים בתורה ברכת שלום בין איש לרעהו -בתורה אנו מוצאים שכאשר נפגשים אנשים ,האחד שואל לפעמים את רעהו או
ֹּאמרּו שָ לֹום" (בראשית כ"ט ,ו'). על מישהו אחר האם שלום לו ,כגון כאשר יעקב מגיע לחרן ושואל על לבן " :וַי ֹּאמֶ ר לָהֶ ם הֲ שָ לֹום לֹו וַי ְ
אך אין אנו מוצאים את הנוהג הקיים בימינו שכאשר נפגשים האחד עם השני או כאשר נפרדים האחד מהשני ,אומרים האחד לשני -
'שלום' .וגם שם כאשר יעקב פוגש את רחל ,לא מובא שהוא אומר לה שלום ,אלא ַ " :ויִּשַ ק ַי ֲעקֹב ל ְָרחֵ ל ַויִּשָ א ֶאת קֹלֹו ַויֵבְ ךְ " (שם ,שם,
י"א) .וגם בפגישה של יעקב עם עשיו ,הפגישה מלווה בחיבוק ונישוק ,אך אין את אמירת השלום המקובלת היום .ויש שמשתמשים
בביטוי הזה כאשר יש חשש שאחד רוצה לעשות רע לשני ,אז אומרים שלום ,בכדי להבהיר שפניהם לשלום ,אך שוב לא כברכת שלום
הנהוגה היום.
בפעם הראשונה שנראה שאמירה זו מתקרבת לנהוג היום ,אנו מוצאים אצל האשה השונמית שבנה מת והיא הולכת אל אלישע ,ושם
ה ֶלכֶת ֵאלָיו הַ יֹום ל ֹא חֹדֶ ׁש וְ ל ֹא ׁשַ בָ ת וַת ֹּאמֶ ר שָ לֹום" (מלכים ב' ,ד' ,כ"ג) .אך גם שם אפשר לומר, בעלה פונה אליה " :וַי ֹאמֶ ר מַ ּדּועַ ַא ְת ֹ
שבעלה חשש שישנה בעיה עם הילד ,והיא מרגיעה אותו שהכל בסדר ,וכמו שאומר שם בעל 'מצודות דוד' " :ותאמר שלום -רוצה לומר:
אין דבר רע שאלך בעבורו אל הנביא ,ולא רצתה לגלות הדבר לבעלה ,כי חשבה מוטב שיעשה הנס בצנעה" ,אך אין לראות בזה כברכת
שלום רגילה של אנשים שנפרדים.
ויש להניח שכאשר אדם היה פוגש את חברו היה מברך אותו בברכה ,והיות וברכת שלום היא הברכה החשובה ביותר ,התקבע ה מנהג
לברך דווקא בברכת שלום .אך ,יש לבדוק ממתי החל הנוהג לומר שלום כאשר נפגשים או נפרדים איש מאת רעהו ,ולא רק כאשר יש
חשש למשהו רע ,אלא בכל פגישה בין שניים.
תקופת התנאים -נראה שהנוהג לומר שלום לחברו התגבש בתקופת חז"ל.
במס' 'ברכות' (י"ז ע"א) מובא " :אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק" .כאן אנו כבר
מוצאים את אמירת השלום כפי שנהוגה בימינו.
למי יש לומר שלום
רק לאדם שרגיל לומר לך שלום -האם יש לומר שלום לכל אדם שרואים ברחוב ,בין שמכירים אותו ובין שלא מכירים אותו? ממה
שנאמר על רבן יוחנן בן זכאי ,אפשר לדקדק ,שלא אמר שלום לכל אדם שראה ברחוב ,כי לא נאמר שהיה אומר שלום לכל אדם ,אלא
נאמר שלא הקדימו אדם באמירת שלום .ומזה אפשר לדקדק ,שכאשר ראה אדם שרוצה לומר לו שלום ,אז מיהר והקדים אותו באמירת
שלום ,וכך נהג גם כלפי עכו"ם.
וכן מפורש במס' 'ברכות' (ו' ע"ב) " :ואמר רבי חלבו אמר רב הונא -כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום ,שנאמר
בקש שלום ורדפהו ,ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן שנאמר ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם".
ועוד אפשר לדקדק מכך ,שאין מכאן מקור לאמירת שלום בשעה שנפרדים איש מרעהו ,אלא רק כאשר רואה אותו בשוק ,ובוודאי שגם
כאשר נפגשים ומשוחחים ביניהם .ואולי אין צורך לברך אותו לשלום בשעה שנפרדים כי כבר ברך אותו בתחילה.
לכל אדם -אך במשנה מס' 'אבות' (פ"ד מט"ו) מובא ַ " :רבִּ י מַ ְתיָא בֶ ן חָ ָרׁש אֹומֵ ר ,הֱ וֵי מַ ְק ִּדים בִּ ְשלֹום כָל ָאדָ ם".
אסור להקדים שלום לאדם רשע -בזוהר הקדוש (מקץ עמ' רס"ד) מובא " :אבל אומר לכם ,יום אחד הייתי הולך בדרך ,מצאתי אדם
אחד והקדמתי לו שלום ,ואותו אדם היה שודד וקם עלי וציער אותי ,ולולא שנתגברתי עליו הייתי מצטער ,מיום ההוא ואילך נדרתי
שלא להקדים שלום רק לאדם צדיק ,ורק אם אני מכירו בתחילה (שהוא צדיק ,מפחד) שהוא יכול לצער אותי ויתגבר עלי בכח ,ומשום
שאסור להקדים שלום לאדם רשע ,שכתוב ,אין שלום אמר ה' לרשעים (ישעיה מ"ח ,כ"ב).
חשיבות אמירת שלום
אמירת שלום לקב"ה -מובא במס' 'שבת' (פ"ט ע"א) " :ואמר רבי יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא
שהיה קושר כתרים לאותיות .אמר לו -משה אין שלום בעירך? אמר לפניו כלום יש עבד שנותן שלום לרבו .אמר לו היה לך לעזרני מיד
אמר לו ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת".
[ ]2
אמירת שלום לנשמת הצדיק -בזוהר חדש [(מרגליות) מדרש הנעלם דף כ"ה ע"א] מובא שכאשר נשמת צדיק עולה למעלה מקדמים
אותה בברכת שלום ,ועמון ומואב לא יבואו בקהל ה' לעולם כי לא קידמו את ישראל בברכת שלום " :תאני רבי חייא רבה ,בשעה שנשמת
הצדיק ,המחזיר בתשובה לאחרים ,יוצאה מן הגוף .מיכאל השר הגדול המקריב נפשות הצדיקים לפני בוראו ,הוא יוצא ומקדים שלום
לנשמתו של אותו צדיק ,שנאמר ומלכי צדק ,זהו מיכאל ראש שומרי שערי צדק .מלך שלם ,זו ירושלים של מעלה .הוציא לחם ויין,
שמקדים ויוצא לקראתו ,ואומר לו שלום בואך .א"ר חייא ,מכאן למדנו ,כל המקדים ויוצא לקראת הבא מן הדרך ,ונותן לו שלום ,מעלה
עליו הכתוב כאלו אכילה ושתיה הוא נותן לו .מנ"ל .מהאי קרא ,דכתיב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים .וכי צריכין ישראל
ללחם ולמים ,והלא המן יורד להם ,שהיה טב ושפיר מכל אכילה שבעולם .אלא מפני שלא באו להקדים להם שלום ,העלה עליהם הכתוב
כאילו חסרו מחייתם .וכל המקדים שלום לחבירו ,ויוצא לו לדרך ,מעלה עליו הכתוב ,כאלו נותן לו לאכול ולשתות .וכן א"ר חייא רבה,
מיכאל וגבריאל ומלאכי השרת השומרים שערי צדק ,יוצאין לקראתו ,ומקדימין לו שלום".
להיות זהיר בשאילת שלום -ב'אבות דרבי נתן' (פרק כ"ט ,סעיף ז') " :ר' יצחק בן פנחס אומר ...הוא היה אומר הוי זהיר בשאילת
שלום בין אדם לחבירו".
רבנו בחיי ( -כד הקמח ,שלום) -בא וראה כמה גדול כח נתינת השלום ,שהרי התירו רבותינו להזכיר בו השם ,שכן כתוב בבועז ויאמר
לקוצרים ה' עמכם ,וכן אמר המלאך לגדעון "ה' עמך גבור החיל" ,וכל זה מוסר ודרך ארץ שהתורה תצוה בכך כדי להרבות האהבה
והחברה בישראל .וגדולה מזו מצינו ,שאסור להפסיק ולשיח בקריאת שמע וברכותיה בין הפרקים ,אבל בענין נתינת שלום למי שהוא
חייב לכבדו ,כגון אביו או רבו או גדול ממנו ,התירוה לשאול שלום בין הפרקים".
המקדים שלום צריך העונה לכפול לו את הברכה
ב'דעת זקנים מבעלי התוספות' (דברים כ' ,י') אומר " :וגם המקדים שלום לחבירו צריך לכפול לו לשלום ולומר לו -שלום עליך וברכה
טובה .וסמך ללשון זה מדכתיב כי תקדמנו ברכות טוב .כלומר כי תקדמנו בשלום צריך להחזיר לו ברכת טוב ,פי' ברכה טובה .ולכך אמר
ר' יוחנן מימי לא הקדימני אדם לשלום ואפי' עכו"ם בשוק ,שאין דרך למהר כ"כ ולקדם לו שלום ,הקדמתי לו לפי שאם יקדים לי הייתי
צריך לכפול לו שלום ואין כופלין שלום לעכו"ם".
המקור לאמרה -כל המקדים שלום לחברו מאריכין לו ימיו ושנותיו
מתברר ,שקשה למצא מקור לאמרה זו .יתכן שלמדו זאת מהנאמר במס' 'קידושין' (מ' ע"א) " :תנן אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל
פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחבירו ותלמוד תורה
כנגד כולם ...בגמילות חסדים כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד .ובהבאת שלום כתיב בקש שלום ורדפהו .וא"ר אבהו
אתיא רדיפה רדיפה ,כתיב הכא בקש שלום ורדפהו וכתיב התם רודף צדקה וחסד".
ואולי ,רצו ללמוד מכאן ,שכמו שבגמילות חסדים נאמר שמי שרודף צדקה וחסד ימצא חיים ,כך מי שרודף אחר השלום ימצא חיים .אך
יש שני קשיים בלימוד זה :כי שם הכוונה לחיי העולם הבא כפי שמפרש שם 'רש"י' .אמנם 'מהרש"א' שם מעלה אפשרות שהכוונה
לחיי העולם הזה " :ביבמות פרק ב"ש פרש"י חיים בעוה"ב וכבוד בעוה"ז עכ"ל .ולולי פירושו נראה להקדים העוה"ז והיינו חיים
בעוה"ז וכבוד בעוה"ב .כדאמרי' שהצדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהם .וכן גבי תורה כי היא חייך בעוה"ז ואורך ימיך לעוה"ב" .אך
גם לאחר דבריו יש לטעון ,ששם מדובר על הבאת שלום בין אדם לחברו ,כלומר שהוא משכין שלום בין שני אנשים שיש ריב ביניהם,
ואין הכוונה לאדם שאומר שלום לחברו ברחוב.
ישנו מקור נוסף בירושלמי 'תענית' (פ"ד ה"ב) שאולי מהווה מקור לאמרה זו שכך מובא שם " :אמר רבי חנינא זכית מארכה יומין ,אין
בגין הדא מילתא לית אנא ידע ,אין בגין דהויית סליק מן טיבריה לציפורין והוינא עקים איסרטין מיעול מישאול בשלמיה דר' שמעון
בן חלפותא בעין תינה לית אנא ידע" .אך שם הוא מסתפק האם זכה לאריכות ימים בגלל שקיבל על עצמו להתמנות אחרון לחכם ,או
בגלל שעיקם את הדרך בכדי לשאול בשלומו של ר' מעון בן חלפתא .אך בכל אופן אשפר ללמוד מזה ,שישנה אפשרות שאדם שדורש
בשלום חברו ,יזכה לאריכות ימים .ואולי ,זה דווקא שעושה מאמץ שמעקם לשם כך את דרכו ,ולא כאשר פוגש אותו ברחוב.
שלום עליכם -עליכם שלום -מקובל שהראשון אומר 'שלום עליכם' והעונה הופך את הסדר ואומר 'עליכם שלום' ,וכך גם מובא
בברכת הלבנה .ומביא בספר 'פרדס יוסף' (בראשית ל"ב ,כ"ז) בשם בעל 'ישועות יעקב' (יו"ד סימן קמ"ח) שמסביר את הטעם לכך
שהעונה הופך את סדר המילים בברכה ,כי מובא במס' 'נדרים' (י ע"ב) שלא יאמר אדם ' -לה' עולה' ,כי שמא ימות לפני שיספיק לומר
' -עולה' ובזה יוציא שם שמים לבטלה .אך על המקדים שלום נאמר במס' 'ברכות' שמאריך ימים ,ולכן רשאי לומר שלום תחילה ,ולמרות
ש'שלום' הוא שמו של ה' ,אך אין חשש שימות כי מאריכים לו שנותיו ,אך המשיב אסור לו להקדים ולומר ' -שלום' כי שמא ימות ויוצא
שם שמים לבטלה ,ולכן צריך להפוך את הסדר ולומר -עליכם שלום .ולפי זה גם מובן מה שבועז אמר לקוצרים ' -ה' עמכם' [רות ב ,ד]
שהקדים שלום ,אבל הקוצרים השיבו ' -יברכך ה'' .ומדברי בעל 'ישועות יעקב' משמע שסבר ,שמי שמקדים שלום מאריכין לו ימיו
ושנותיו .ואומר שכך מובא במס' 'ברכות' אך לא נמצא היכן.
הסבר על דרך הרמז
ָאתיו" (ישעיה
בֹורא נִּיב ְשפ ָָתיִּם שָ לֹום שָ לֹום ל ָָרחֹוק וְ ל ַָקרֹוב ָאמַ ר ה' ְּורפ ִּ
ונראה להוסיף ביאור על דרך הרמז והאסמכתא ,על הפסוק ֵ " :
נ"ז ,י"ט) ,שמי שאומר בשפתיו שלום לחברו ה' מרפא אותו ממחלותיו .וצריך להקדים שלום לחברו ,ולכן גם הוא עדיין קצת רחוק ממנו,
צריך להקדים ולומר לו ' -שלום' ,ולכן מובא קודם ' -ל ָָרחֹוק' ורק אח"כ ' -וְ ל ַָקרֹוב' .והשכר שיקבל שה' ירפא אותו ,וזה מתקשר למה
שהבאנו ,שמי שמקדים שלום לחברו מאריכין לו ימיו ושנותיו ,כי ה' מרפא אותו ממחלותיו ,ויוכל להאריך ימים .ועוד ניתן להוסיף
שהביטוי ' -מאריכין' הוא מלשון -ארוכה שמשמעותה רפואה.
התודה והברכה -למשפ' ר' משה חיים הלוי שוורץ ז"ל על השתתפותם בהחזקת הכולל.
לעילוי נשמות :מרת מרים בת משה ע"ה אשת חבר של ידידנו לומד הכולל ר' דוד הופנברג.
ר' ישראל יצחק בן יעקב קנר ז"ל .ר' משה חיים בן שרגא פייבל הלוי שוורץ ז"ל .ר' אברהם הכהן בן חנום ז"ל.
ר' אשר בר יוסף פרחי ז"ל .ולע"נ ' -חללי נצר אחרון' שמטעם ארגון ' -עמיתים'.
שעה – 10.30שיעור בפרשת השבוע חומש עם רש"י .שעה - 11.15שיעור בגמרא מסכת פסחים.
שעה - 12:00שיעור באור החיים הקדוש .ביום ה' שיעור בפרשת השבוע.
ניתן להצטרף גם דרך הזום .לתגובות הערות והארות ולקבלת הגיליון במייל ,גם במהדורה מורחבת,
נא לפנות למייל – ingber@bezeqint.netאו בטלפון .0545398058 -
