gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪524‬‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – ראש השנה תשפ"ז‬ ‫ואכן‪ ,‬מידי יום בתפילת שחרית‪ ,‬כאשר מזכירים את‬ ‫הבן יקיר לי אפרים‬ ‫הציפייה לגאולה בסוף תפילת 'אז ישיר'‪ ,‬אנו משוררים‬ ‫בתפילת מוסף של ר"ה‪ ,‬בסדר 'זכרונות' אנו אומרים את‬ ‫בערגה את הפסוק 'ועלו מושיעים בהר ציון‪ ,‬לשפוט את‬ ‫הפסוק 'הבן יקיר לי אפרים'‪ ,‬כאשר הכוונה לעם ישראל‪.‬‬ ‫הר עשו והיתה לה' המלוכה' ומיד ממשיכים 'והיה ה'‬ ‫ופסוק זה הוא גם סיום ההפטרה של יום ב' דראש השנה‪.‬‬ ‫למלך על כל הארץ‪ ,‬ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'‪,‬‬ ‫ויש לבאר מדוע מכל השבטים בחר הכתוב לכנות את עם‬ ‫היינו‪ ,‬שכדי שתהיה הגאולה השלימה ושמו יתברך יהיה‬ ‫ישראל‪ ,‬דוקא על שם 'אפרים'?‬ ‫שלם‪ ,‬צריך מקודם לבער את עשו‪ .‬וכאן אין מוזכר שמו‬ ‫בפרשת מקץ כאשר יוסף קרא לבנו אפרים‪ ,‬ה'דעת זקנים'‬ ‫של עמלק דייקא‪ ,‬אלא כל משפחת עשו‪.‬‬ ‫כותב‪ :‬קרא אפרים‪ ,‬על שם האבות אברהם ויצחק שנא'‬ ‫ענין זה‪ ,‬שכל בית עשו צריך להתבער מן העולם באחרית‬ ‫בהם אפר‪ .‬אברהם‪ ,‬שנאמר ואנכי עפר ואפר‪ .‬יצחק נחשב‬ ‫הימים‪ ,‬נאמר ע"י הנביא עובדיה פרק ה' י"ח‪ ,‬אחר שמנבא‬ ‫כמי שאפרו צבור ומונח על גבי המזבח‪ ,‬דאפרים‪ ,‬אפר‬ ‫על הגאולה שתהיה‪' :‬ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש'‬ ‫לשון רבים‪ ,‬משמע שתי אפרות‪ .‬ולכך נקראו ישראל ע"ש‬ ‫מוסיף הנביא‪' :‬והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית‬ ‫אפרים שנא' הבן יקיר לי אפרים‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו‬ ‫לכאורה‪ ,‬כאשר אנו מתייחסים לאבות הקד' אברהם‬ ‫כי ה' דיבר'‪ ,‬הרי נאמר כאן מפורש‪ ,‬שלא רק עמלק‬ ‫ויצחק‪ ,‬אנו חייבים את יעקב איתם‪ ,‬שהרי בני ישמעאל‬ ‫יושמד‪ ,‬אלא כל משפחת אדום‪ ,‬לא ישאר שריד לבית‬ ‫גם מייחסים עצמם לאברהם‪ ,‬ובני עשו מייחסים עצמם‬ ‫עשו‪( .‬נאמר ע"י עובדיה דייקא‪ ,‬שהיה גר מזרע אדום)‪.‬‬ ‫לאברהם ויצחק‪ .‬א"כ‪ ,‬איך אנו נקראים 'אפרים' על שם‬ ‫ההסבר לכך הוא‪ ,‬כמו שכתבנו לעיל‪ ,‬כי גם עשו טוען‬ ‫האפר של אברהם ויצחק בלא שיעקב מעורב? הלא גם‬ ‫לחלקו בעקידת כיצחק‪ ,‬שהרי גם הוא בנו של יצחק‪ ,‬אבל‬ ‫בני עשו יכולים לטעון שהאפר מיוחס להם בדיוק כמונו?‬ ‫כאשר לא ישאר שריד לבית עשו‪ ,‬תישאר כל הזכות הזו‬ ‫שאלה זו שייך להקשות גם על עקידת יצחק‪ ,‬שהלא בני‬ ‫רק לנו‪ ,‬בני יעקב‪ ,‬כי עשו כבר לא יהיה קיים בעולם‪.‬‬ ‫עשו יטענו שזה מיוחס אף אליהם כנכדיו של יצחק?‬ ‫אולם‪ ,‬חלקו של אברהם אבינו בעקידה הוא רב‪ ,‬ובמוסף‬ ‫בס"ד נראה לפרש‪ ,‬כי אכן אנו מזכירים זאת בראש השנה‪,‬‬ ‫של ראש השנה‪ ,‬אחר פסוקי 'זכרונות' והפסוק 'הבן יקיר‬ ‫שהוא הזמן שמזכירים את עקידת יצחק בקריאת התורה‪,‬‬ ‫לי אפרים' שהכוונה לאפרם של אברהם ויצחק‪ ,‬מזכירים‬ ‫כדי לעורר רחמים‪ ,‬אך אין די בזכרונות האפר הללו בלבד‪,‬‬ ‫את אברהם כבעל העקידה‪ :‬ותיראה לפניך עקידה שעקד‬ ‫כי אל האפר הזה של יצחק‪ ,‬שצבור ומונח על גבי המזבח‪,‬‬ ‫אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח' וכאן עלול גם‬ ‫מתווסף כל האפר של כבשונות האש‪ ,‬שאומות העולם‬ ‫ישמעאל לבוא ולדרוש זכות אבות‪ ,‬כבנו של אברהם‪ ,‬ולכן‬ ‫טבחו בנו ושרפו את אחינו הקדושים במשך הדורות‪ ,‬ולכן‬ ‫צריך גם לבער ולכלות את ישמעאל שכל זכות האבות של‬ ‫אנו נקראים אפרים‪ ,‬על שם כל אותם 'אפר' שמצטברים‬ ‫העקידה ישאר אך ורק לנו‪.‬‬ ‫כל הדורות יחד עם האפר הקדוש של עקידת יצחק‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬הפסוק הבא בעובדיה הוא‪' :‬וירשו הנגב את הר עשו‬ ‫ומי הם בני עשו וישמעאל‪ ,‬שיבואו לבקש להצטרף אל‬ ‫והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים'‪ ,‬מקשר את‬ ‫האפר הקדוש הזה? כאשר הם עצמם העלו על המוקד את‬ ‫ביעורו של עשו מן העולם עם ענין אפרים‪.‬‬ ‫בני ישראל במשך כל הגלות הארוך הזה ועשו מהם אפר‬ ‫ויש בזה רמז נפלא ותימוכין לאמור כאן‪ ,‬על מטרת ביעור‬ ‫רב שיצטרף אל אותו אפר קדוש של אברהם ויצחק‪.‬‬ ‫ישמעאל ועשו‪ ,‬שהרי אמרו חז"ל על מקום המקדש‪:‬‬ ‫כך גם לגבי עקידת יצחק‪ ,‬צאו וראו איזה אומה מסרו גופם‬ ‫'אברהם קראו הר‪ ,‬יצחק קראו שדה יעקב קראו בית'‬ ‫ונפשם לעקידות על קדושת שמו יתברך במשך הדורות‬ ‫ובפסוקים אלו בעובדיה‪ ,‬מוזכרים שלשת הכינויים הללו‪,‬‬ ‫ומי היו אלו ששחטו בנו והעלונו על המוקד‪.‬‬ ‫'בית יעקב‪ ,‬הר עשו‪ ,‬שדה אפרים'‪.‬‬ ‫כלה שעיר וחותנו‬ ‫יקיר לי אפרים‬ ‫כהמשך למאמר שהבאנו לעיל בענין אפרים וזכות אבות‪,‬‬ ‫בפשטות‪ ,‬הסיבה לכנות את עם ישראל אפרים‪ ,‬כי אפרים‬ ‫נוסיף רעיון מופלא‪ ,‬בחסדי ה' יתברך עלינו‪.‬‬ ‫היה הבן הקטן של יוסף‪ ,‬אך כשבירכם יעקב‪ ,‬הוא קיבל‬ ‫בסליחות שאנו אומרים בימים אלו וגם נאמר בנעילת יום‬ ‫את היד הימנית שהיא רחמים ועוז‪ ,‬וגם הובטח לו ש'זרעו‬ ‫הכיפורים‪ ,‬יש סליחה ידועה שאומרים החזן והקהל‪:‬‬ ‫יהיה מלא הגוים'‪ ,‬ואונקלוס תרגם‪ ,‬שאנו נשלוט בעמים‪.‬‬ ‫'ישראל נושע בה' תשועת עולמים' ובהמשך יש בית‪:‬‬ ‫לכן‪ ,‬אנו נקראים 'אפרים'‪ ,‬לרמז שאנו מצפים כבר לראות‬ ‫'כלה שעיר וחותנו ויעלו לציון מושיעים'‪ ,‬כאשר הכוונה‬ ‫את קיום אותה הבטחה‪ ,‬שעם ישראל ישלוט בכל‬ ‫שהקב"ה יכלה את שעיר ‪ -‬עשו ואת חותנו ישמעאל‪.‬‬ ‫העמים‪ ,‬שזה יתקיים עם התגלות גואל צדק והגאולה‬ ‫קיומו של עמלק בעולם‪ ,‬מעכבת הגאולה‪ ,‬כאמרם ז"ל‪:‬‬ ‫השלימה במהרה‪.‬‬ ‫'אין שמו של הקב"ה שלם‪ ,‬עד שימחה זרעו של עמלק'‪.‬‬ ‫פרשת ראש השנה‪ ,‬שנה י"א‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‪ ,‬עמוד ב'‬ ‫שנהיה לראש ולא לזנב‬ ‫קוגל – קול ג'‬ ‫בליל ר"ה מברכים איש את רעהו 'לשנה טובה תכתב‬ ‫יש אימרה שמיוחסת לאדמו"ר הזקן בעל התניא זיע"א‪,‬‬ ‫ותחתם לאלתר לחיים'‪.‬‬ ‫'מה שפועלים בראש השנה ע"י תקיעת שופר‪ ,‬פועלים‬ ‫חודשי הדין הם אלול ותשרי‪ ,‬שהם ‪ 59‬ימים וכל עוד אנו‬ ‫בשבת ע"י אכילת קוגל'‬ ‫עומדים בתוך אותם נ"ט ימים‪ ,‬אפשר לבקש שיהיה לטוב‬ ‫מסופר‪ ,‬כי אחד מהשומעים שאל אותו‪ ,‬אם כך‪ ,‬למה‬ ‫לכל השנה‪ ,‬אך המובחר הוא‪ ,‬שמיד בראש השנה‪ ,‬כבר‬ ‫צריך לתקוע בר"ה? שיאכלו קוגל ונפעל אותם פעולות‪.‬‬ ‫נחתם לשנה טובה לחיים‪.‬‬ ‫ענה הרבי מניה וביה‪ :‬אכן‪ ,‬כשחל ר"ה בשבת אין תוקעים‬ ‫זה נרמז ב'יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב'‪ ,‬היינו‪ ,‬שכבר‬ ‫בשופר ופעלים ע"י אכילת קוגל כמנהג ישראל‪.‬‬ ‫ב'ראש השנה'‪ ,‬נזכה להחתם לטוב‪ ,‬ולא נצטרך להתעכב‬ ‫הוספתי רמז נאה לכך‪ ,‬כי יש ג' מיני קולות בשופר‪,‬‬ ‫עם החתימה עד כל הנ"ט ימים הללו‪ ,‬כי זנ"ב בגי' נ"ט‪.‬‬ ‫'תקיעה שברים תרועה'‪ ,‬קוג"ל אותיות 'קול ג''‪ ,‬היינו‪,‬‬ ‫שיש בזה פעולה כמו ג' הקולות של השופר‪.‬‬ ‫נוצר חסד לאלפים‬ ‫כאשר אנו זועקים אל השי"ת ומעוררים רחמים בזכות‬ ‫שופר ודבש‬ ‫שלוש עשרה מידות של רחמים שאמר הקב"ה למשה‪,‬‬ ‫שמעתי מחתני הרה"ח ר' חנניה קליין הי"ו בשם רבו‬ ‫יש לצרף דיבור למעשה וליישם דברי חז"ל שיש להידבק‬ ‫הרבי מקאסוב זצ"ל‪ ,‬שמביאים לקרבן 'פר בן בקר' דאיתא‬ ‫במידותיו‪ ,‬מה הוא רחום‪ ,‬אף אתה היה רחום‪ .‬מה הוא‬ ‫בספרי הקבלה‪ ,‬ש'פר' זה דין‪ ,‬וכששוחטים אותו לקרבן‬ ‫חנון אף התה היה חנון'‪.‬‬ ‫ומקריבין אותו לפני ה'‪ ,‬מתבטלין הדינים‪ ,‬ורמז לכך‪,‬‬ ‫'פר'‪ ,‬גימ' חמש פעמים שם 'אד‪-‬ני'‪ ,‬שהוא דין‪.‬‬ ‫גם ההמשך כך‪ ,‬מה הוא רב חסד אף אתה היה רב חסד‬ ‫וכו'‪ ,‬אך מה נאמר לגבי 'נוצר חסד לאלפים'‪ ,‬הלא אנו‬ ‫וזה נרמז במילה 'שופר'‪ ,‬שהוא אותיות 'שו‪-‬פר'‪ ,‬ש"ו‬ ‫חיים כאן לזמן קצר?‬ ‫בגימ' דבש‪ ,‬וטובלים התפוח בדבש וממתיקים את הפ"ר‪.‬‬ ‫ואמרתי בדרך צחות‪ ,‬כשמגיע אליך ענין של צדקה‪,‬‬ ‫כששמעתי דברי פי חכם חן‪ ,‬הוספתי לזה ג' הגיגים‪:‬‬ ‫תפתח את האוצר המנוצר‪ ,‬ותעשה חסד ותתן לאלפים‪,‬‬ ‫האחד‪ :‬כאשר הדינין מתהפכין לרחמים‪ ,‬מתהפך המילה‬ ‫(טויזנטערס) וזה פירוש לגבינו 'נוצר חסד לאלפים'‪.‬‬ ‫'פר' ונהיה 'רף'‪ ,‬דהיינו דינא רפיא‪ ,‬המתקת הדינין‪.‬‬ ‫השני‪ :‬שופר הוא הבעה של רגש פנימי ע"י האויר‬ ‫שמחה לארצך וששון לעירך‬ ‫שממלא את הגוף והוא הנשמה חלק אלוק ממעל‪ ,‬ככתוב‬ ‫יש לבאר‪ ,‬מדוע לגבי שמחה מזכירים ארץ ולגבי ששון‬ ‫'ויפח באפיו נשמת חיים' וכך יהיה תחיית המתים ככתוב‬ ‫מזכירים עיר?‬ ‫'מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו'‪ ,‬גם‬ ‫ישנם כמה סוגי שמחה‪ ,‬ובכל אחד מהם מוזכר ענין‬ ‫תפוח הוא ענין רוחני פנימי‪ ,‬כדאיתא בחז"ל שיצחק‬ ‫שקשור לארץ‪ .‬ונביא בזה מספר דוגמאות‪:‬‬ ‫הריח מבגדי יעקב ריח של שדה תפוחים שהוא טעם גן‬ ‫תורה היא שמחה ככתוב 'פקודי ה' ישרים משמחי לב'‪,‬‬ ‫עדן‪( ,‬ושמעתי מהאדמו"ר מסטרופקוב שליט"א‪ ,‬דאיתא‬ ‫וזו גם שמחה לארץ‪ ,‬שאין לה קיום בלי תורה‪ ,‬שנאמר‬ ‫בספה"ק 'תפו"ח ר"ת 'תגלון פתגמין ותימרון חידושא')‪.‬‬ ‫'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי'‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬האותיות הפנימיות של שופר הם ו"פ‪ ,‬שהוא גימ'‬ ‫חתן‪' ,‬קול שמחה‪ ,‬קול חתן' וזו שמחה לארץ‪ ,‬שהרי‪ ,‬כל‬ ‫אלקים‪ ,‬היא מידת הדין‪ ,‬גם במילה 'תפוח' האותיות‬ ‫המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים‪.‬‬ ‫הפנימיות הם פ"ו‪ ,‬היינו אותם אותיות‪ ,‬רק בהיפוך‪ ,‬שע"י‬ ‫'ושמחת בחגך' קשור לארץ שנאמר לגבי עליית הרגל‬ ‫ה'תפוח בדבש' מתהפך הדין לרחמים‪.‬‬ ‫'ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך ליראות את פני ה"א'‬ ‫יצויין שהאותיות 'פו' מרמז על אופן התקיעה שהיא ע"י‬ ‫נפסק בהלכה‪ ,‬ששירת 'אז ישיר' צריך לומר בשמחה‪ ,‬וזה‬ ‫הוצאת רוח מהפה‪ ,‬שמשמיע קול שהברתו נשמע 'פו'‪.‬‬ ‫קשור לארץ‪ ,‬כמו שמצינו בגמ' שחזקיה חלה למות על‬ ‫שלישית‪ :‬שכדי להיטהר‪ ,‬מביאים 'פרה אדומה'‪ ,‬כי האות‬ ‫שלא אמר שירה‪ ,‬אמרה הארץ‪ ,‬אני אומר שירה‪.‬‬ ‫ה' היא כידוע המתקה וביטול הדין‪ ,‬והטמא מושך עליו‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬ששון זו מילה‪ ,‬ואמרו חז"ל שכשיש מילה‬ ‫דינין וע"י אפר הפרה מתמתק הדין ונהפך לרחמים‪.‬‬ ‫אליהו בא לעיר וזו שמחה לכל העיר‪ ,‬כדאי' בדרכי משה‪,‬‬ ‫רביעית‪ :‬ה' פעמים אד‪-‬ני גימ' פר‪ ,‬וזה ה' פעמים דייקא‪,‬‬ ‫שכשיש ברית בעיר אין אומרים תחנון‪.‬‬ ‫כמו שכתבנו‪ ,‬שהאות ה' מהפכת דין לרחמים‪.‬‬ ‫ברכת השנים‬ ‫לידידנו ומכרינו קוראי הגליון ולכל בית ישראל‪ ,‬שנה טובה ומבורכת‪ , ,‬שנת אושר ועושר‪ ,‬רוחני וגשמי‪ ,‬כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬שנת גאולה וישועה‬ ‫המעוניין לקבל גליון זה באימייל וכן לכל הארה והערה‪ ,‬יכתוב לי בכתובת הנ"ל‬ ‫ויקבל מידי שבוע הגליון על הפרשה‪maadoney@gmail.com .‬‬