מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — ראש השנה (2026-09-07)

גליון 524
מעדני הפרשה בס"ד
רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – ראש השנה תשפ"ז
ואכן ,מידי יום בתפילת שחרית ,כאשר מזכירים את הבן יקיר לי אפרים
הציפייה לגאולה בסוף תפילת 'אז ישיר' ,אנו משוררים בתפילת מוסף של ר"ה ,בסדר 'זכרונות' אנו אומרים את
בערגה את הפסוק 'ועלו מושיעים בהר ציון ,לשפוט את הפסוק 'הבן יקיר לי אפרים' ,כאשר הכוונה לעם ישראל.
הר עשו והיתה לה' המלוכה' ומיד ממשיכים 'והיה ה' ופסוק זה הוא גם סיום ההפטרה של יום ב' דראש השנה.
למלך על כל הארץ ,ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד', ויש לבאר מדוע מכל השבטים בחר הכתוב לכנות את עם
היינו ,שכדי שתהיה הגאולה השלימה ושמו יתברך יהיה ישראל ,דוקא על שם 'אפרים'?
שלם ,צריך מקודם לבער את עשו .וכאן אין מוזכר שמו בפרשת מקץ כאשר יוסף קרא לבנו אפרים ,ה'דעת זקנים'
של עמלק דייקא ,אלא כל משפחת עשו. כותב :קרא אפרים ,על שם האבות אברהם ויצחק שנא'
ענין זה ,שכל בית עשו צריך להתבער מן העולם באחרית בהם אפר .אברהם ,שנאמר ואנכי עפר ואפר .יצחק נחשב
הימים ,נאמר ע"י הנביא עובדיה פרק ה' י"ח ,אחר שמנבא כמי שאפרו צבור ומונח על גבי המזבח ,דאפרים ,אפר
על הגאולה שתהיה' :ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש' לשון רבים ,משמע שתי אפרות .ולכך נקראו ישראל ע"ש
מוסיף הנביא' :והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית אפרים שנא' הבן יקיר לי אפרים .ע"כ.
עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו לכאורה ,כאשר אנו מתייחסים לאבות הקד' אברהם
כי ה' דיבר' ,הרי נאמר כאן מפורש ,שלא רק עמלק ויצחק ,אנו חייבים את יעקב איתם ,שהרי בני ישמעאל
יושמד ,אלא כל משפחת אדום ,לא ישאר שריד לבית גם מייחסים עצמם לאברהם ,ובני עשו מייחסים עצמם
עשו( .נאמר ע"י עובדיה דייקא ,שהיה גר מזרע אדום). לאברהם ויצחק .א"כ ,איך אנו נקראים 'אפרים' על שם
ההסבר לכך הוא ,כמו שכתבנו לעיל ,כי גם עשו טוען האפר של אברהם ויצחק בלא שיעקב מעורב? הלא גם
לחלקו בעקידת כיצחק ,שהרי גם הוא בנו של יצחק ,אבל בני עשו יכולים לטעון שהאפר מיוחס להם בדיוק כמונו?
כאשר לא ישאר שריד לבית עשו ,תישאר כל הזכות הזו שאלה זו שייך להקשות גם על עקידת יצחק ,שהלא בני
רק לנו ,בני יעקב ,כי עשו כבר לא יהיה קיים בעולם. עשו יטענו שזה מיוחס אף אליהם כנכדיו של יצחק?
אולם ,חלקו של אברהם אבינו בעקידה הוא רב ,ובמוסף בס"ד נראה לפרש ,כי אכן אנו מזכירים זאת בראש השנה,
של ראש השנה ,אחר פסוקי 'זכרונות' והפסוק 'הבן יקיר שהוא הזמן שמזכירים את עקידת יצחק בקריאת התורה,
לי אפרים' שהכוונה לאפרם של אברהם ויצחק ,מזכירים כדי לעורר רחמים ,אך אין די בזכרונות האפר הללו בלבד,
את אברהם כבעל העקידה :ותיראה לפניך עקידה שעקד כי אל האפר הזה של יצחק ,שצבור ומונח על גבי המזבח,
אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח' וכאן עלול גם מתווסף כל האפר של כבשונות האש ,שאומות העולם
ישמעאל לבוא ולדרוש זכות אבות ,כבנו של אברהם ,ולכן טבחו בנו ושרפו את אחינו הקדושים במשך הדורות ,ולכן
צריך גם לבער ולכלות את ישמעאל שכל זכות האבות של אנו נקראים אפרים ,על שם כל אותם 'אפר' שמצטברים
העקידה ישאר אך ורק לנו. כל הדורות יחד עם האפר הקדוש של עקידת יצחק.
אכן ,הפסוק הבא בעובדיה הוא' :וירשו הנגב את הר עשו ומי הם בני עשו וישמעאל ,שיבואו לבקש להצטרף אל
והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים' ,מקשר את האפר הקדוש הזה? כאשר הם עצמם העלו על המוקד את
ביעורו של עשו מן העולם עם ענין אפרים. בני ישראל במשך כל הגלות הארוך הזה ועשו מהם אפר
ויש בזה רמז נפלא ותימוכין לאמור כאן ,על מטרת ביעור רב שיצטרף אל אותו אפר קדוש של אברהם ויצחק.
ישמעאל ועשו ,שהרי אמרו חז"ל על מקום המקדש: כך גם לגבי עקידת יצחק ,צאו וראו איזה אומה מסרו גופם
'אברהם קראו הר ,יצחק קראו שדה יעקב קראו בית' ונפשם לעקידות על קדושת שמו יתברך במשך הדורות
ובפסוקים אלו בעובדיה ,מוזכרים שלשת הכינויים הללו, ומי היו אלו ששחטו בנו והעלונו על המוקד.
'בית יעקב ,הר עשו ,שדה אפרים'.
כלה שעיר וחותנו
יקיר לי אפרים כהמשך למאמר שהבאנו לעיל בענין אפרים וזכות אבות,
בפשטות ,הסיבה לכנות את עם ישראל אפרים ,כי אפרים נוסיף רעיון מופלא ,בחסדי ה' יתברך עלינו.
היה הבן הקטן של יוסף ,אך כשבירכם יעקב ,הוא קיבל בסליחות שאנו אומרים בימים אלו וגם נאמר בנעילת יום
את היד הימנית שהיא רחמים ועוז ,וגם הובטח לו ש'זרעו הכיפורים ,יש סליחה ידועה שאומרים החזן והקהל:
יהיה מלא הגוים' ,ואונקלוס תרגם ,שאנו נשלוט בעמים. 'ישראל נושע בה' תשועת עולמים' ובהמשך יש בית:
לכן ,אנו נקראים 'אפרים' ,לרמז שאנו מצפים כבר לראות 'כלה שעיר וחותנו ויעלו לציון מושיעים' ,כאשר הכוונה
את קיום אותה הבטחה ,שעם ישראל ישלוט בכל שהקב"ה יכלה את שעיר -עשו ואת חותנו ישמעאל.
העמים ,שזה יתקיים עם התגלות גואל צדק והגאולה קיומו של עמלק בעולם ,מעכבת הגאולה ,כאמרם ז"ל:
השלימה במהרה. 'אין שמו של הקב"ה שלם ,עד שימחה זרעו של עמלק'.
פרשת ראש השנה ,שנה י"א מעדני הפרשה בס"ד ,עמוד ב'
שנהיה לראש ולא לזנב קוגל – קול ג'
בליל ר"ה מברכים איש את רעהו 'לשנה טובה תכתב יש אימרה שמיוחסת לאדמו"ר הזקן בעל התניא זיע"א,
ותחתם לאלתר לחיים'. 'מה שפועלים בראש השנה ע"י תקיעת שופר ,פועלים
חודשי הדין הם אלול ותשרי ,שהם 59ימים וכל עוד אנו בשבת ע"י אכילת קוגל'
עומדים בתוך אותם נ"ט ימים ,אפשר לבקש שיהיה לטוב מסופר ,כי אחד מהשומעים שאל אותו ,אם כך ,למה
לכל השנה ,אך המובחר הוא ,שמיד בראש השנה ,כבר צריך לתקוע בר"ה? שיאכלו קוגל ונפעל אותם פעולות.
נחתם לשנה טובה לחיים. ענה הרבי מניה וביה :אכן ,כשחל ר"ה בשבת אין תוקעים
זה נרמז ב'יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב' ,היינו ,שכבר בשופר ופעלים ע"י אכילת קוגל כמנהג ישראל.
ב'ראש השנה' ,נזכה להחתם לטוב ,ולא נצטרך להתעכב הוספתי רמז נאה לכך ,כי יש ג' מיני קולות בשופר,
עם החתימה עד כל הנ"ט ימים הללו ,כי זנ"ב בגי' נ"ט. 'תקיעה שברים תרועה' ,קוג"ל אותיות 'קול ג'' ,היינו,
שיש בזה פעולה כמו ג' הקולות של השופר.
נוצר חסד לאלפים
כאשר אנו זועקים אל השי"ת ומעוררים רחמים בזכות שופר ודבש
שלוש עשרה מידות של רחמים שאמר הקב"ה למשה, שמעתי מחתני הרה"ח ר' חנניה קליין הי"ו בשם רבו
יש לצרף דיבור למעשה וליישם דברי חז"ל שיש להידבק הרבי מקאסוב זצ"ל ,שמביאים לקרבן 'פר בן בקר' דאיתא
במידותיו ,מה הוא רחום ,אף אתה היה רחום .מה הוא בספרי הקבלה ,ש'פר' זה דין ,וכששוחטים אותו לקרבן
חנון אף התה היה חנון'. ומקריבין אותו לפני ה' ,מתבטלין הדינים ,ורמז לכך,
'פר' ,גימ' חמש פעמים שם 'אד-ני' ,שהוא דין.
גם ההמשך כך ,מה הוא רב חסד אף אתה היה רב חסד
וכו' ,אך מה נאמר לגבי 'נוצר חסד לאלפים' ,הלא אנו וזה נרמז במילה 'שופר' ,שהוא אותיות 'שו-פר' ,ש"ו
חיים כאן לזמן קצר? בגימ' דבש ,וטובלים התפוח בדבש וממתיקים את הפ"ר.
ואמרתי בדרך צחות ,כשמגיע אליך ענין של צדקה, כששמעתי דברי פי חכם חן ,הוספתי לזה ג' הגיגים:
תפתח את האוצר המנוצר ,ותעשה חסד ותתן לאלפים, האחד :כאשר הדינין מתהפכין לרחמים ,מתהפך המילה
(טויזנטערס) וזה פירוש לגבינו 'נוצר חסד לאלפים'. 'פר' ונהיה 'רף' ,דהיינו דינא רפיא ,המתקת הדינין.
השני :שופר הוא הבעה של רגש פנימי ע"י האויר
שמחה לארצך וששון לעירך
שממלא את הגוף והוא הנשמה חלק אלוק ממעל ,ככתוב
יש לבאר ,מדוע לגבי שמחה מזכירים ארץ ולגבי ששון
'ויפח באפיו נשמת חיים' וכך יהיה תחיית המתים ככתוב
מזכירים עיר?
'מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו' ,גם
ישנם כמה סוגי שמחה ,ובכל אחד מהם מוזכר ענין תפוח הוא ענין רוחני פנימי ,כדאיתא בחז"ל שיצחק
שקשור לארץ .ונביא בזה מספר דוגמאות: הריח מבגדי יעקב ריח של שדה תפוחים שהוא טעם גן
תורה היא שמחה ככתוב 'פקודי ה' ישרים משמחי לב', עדן( ,ושמעתי מהאדמו"ר מסטרופקוב שליט"א ,דאיתא
וזו גם שמחה לארץ ,שאין לה קיום בלי תורה ,שנאמר בספה"ק 'תפו"ח ר"ת 'תגלון פתגמין ותימרון חידושא').
'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי'. אכן ,האותיות הפנימיות של שופר הם ו"פ ,שהוא גימ'
חתן' ,קול שמחה ,קול חתן' וזו שמחה לארץ ,שהרי ,כל אלקים ,היא מידת הדין ,גם במילה 'תפוח' האותיות
המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים. הפנימיות הם פ"ו ,היינו אותם אותיות ,רק בהיפוך ,שע"י
'ושמחת בחגך' קשור לארץ שנאמר לגבי עליית הרגל ה'תפוח בדבש' מתהפך הדין לרחמים.
'ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך ליראות את פני ה"א' יצויין שהאותיות 'פו' מרמז על אופן התקיעה שהיא ע"י
נפסק בהלכה ,ששירת 'אז ישיר' צריך לומר בשמחה ,וזה הוצאת רוח מהפה ,שמשמיע קול שהברתו נשמע 'פו'.
קשור לארץ ,כמו שמצינו בגמ' שחזקיה חלה למות על שלישית :שכדי להיטהר ,מביאים 'פרה אדומה' ,כי האות
שלא אמר שירה ,אמרה הארץ ,אני אומר שירה. ה' היא כידוע המתקה וביטול הדין ,והטמא מושך עליו
לעומת זאת ,ששון זו מילה ,ואמרו חז"ל שכשיש מילה דינין וע"י אפר הפרה מתמתק הדין ונהפך לרחמים.
אליהו בא לעיר וזו שמחה לכל העיר ,כדאי' בדרכי משה, רביעית :ה' פעמים אד-ני גימ' פר ,וזה ה' פעמים דייקא,
שכשיש ברית בעיר אין אומרים תחנון. כמו שכתבנו ,שהאות ה' מהפכת דין לרחמים.
ברכת השנים
לידידנו ומכרינו קוראי הגליון ולכל בית ישראל ,שנה טובה ומבורכת , ,שנת אושר ועושר ,רוחני וגשמי ,כתיבה וחתימה טובה ,שנת גאולה וישועה
המעוניין לקבל גליון זה באימייל וכן לכל הארה והערה ,יכתוב לי בכתובת הנ"ל
ויקבל מידי שבוע הגליון על הפרשהmaadoney@gmail.com .
