כתרי תורה · Kisrei Torah — ראש השנה (2026-09-07)

רבי שלום ב"ר שלמה פתיחי זלה"ה
לק"י | ה ' תשפ" ז ב'של " ח | גיליון ש "כ | ראש השנה
רב מושב צלפון – ב' תשרי תשל"ו
רבי אברהם ב"ר יעקב גברא זלה"ה
רב שכונת הדר יוסף ת"א -ד' תשרי תשל"ח
רבי יחיא ב"ר יעיש מנצור זלה"ה
מחכמי סדה -ד' תשרי תשמ"ב
רבי יחיא ב"ר סלימאן אכלופי זלה"ה
מרבני חימה – ה' תשרי תש"ו
רבי יחיא ב"ר סעיד גרידי זלה"ה
ראב"ד דמאר – ו' תשרי תר"צ
רבי עזרא ב"ר סעדיה מחפוד זלה"ה
ראש כולל משכן משה ראש העין
-ז' תשרי תשע"ח
לע"נ מרן ראש הישיבה הגאון רבי ירחמיאל גרשון בן הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין זלה"ה .מרן הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף חיים בן מרן הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי זלה"ה .מרן הגאון
הגדול רבי שמעון ב"ר דוד בעדני זלה"ה • זקנתי אצילת המידות מרת ברכה שרעבי ע"ה ב"ר ישראל מגארי זלה"ה – כ"ג סיון התשפ"ו .זקנתי אצילת המידות מרת שולמית מורחי ע"ה ב"ר שלום עצאר
זלה"ה – ט"ז אב התשפ"ג ,ואחיה רבי שלום ב"ר שלום עצאר זצ"ל -כ"ב מרחשון תשע"ו .ר' עזרא ב"ר יעקב שרעבי זצ"ל – ל' סיון התשפ"ג ,דודי הרב אברהם ב"ר דוד בדיחי זצ"ל ,הרב אלעזר עוזרי
זצ"ל בן יבלחט"א רבי אברהם ,ר' זכריה ב"ר יוסף גהסי זצ"ל ,ר' ישראל ב"ר יהודה חגבי זצ"ל ,הבה"ח נפתלי צבי יעיש זצ"ל בן יבלחט"א רבי יגיל .הרב יהודה זצ"ל ואחותו מרת יהודית ב"ר יוסף שרעבי
ע"ה .מרת בתיה שאלתיאל הלוי ב"ר עזר שרעבי זצ"ל – ט' סיון תשפ"ג • ולזכות הרבנים הגאונים הרב אהרן ב"ר יוסף שליט"א • הרב אלעזר ב"ר אהרן שליט"א .מרת אסנת ב"ר צדוק תחי' ,מרת צביה
ב"ר יוסף תחי' ,הנערה שרה בת שלומית תחי' .לרפו"ש במהרה בתושח"י ,ולהצלת והצלחת אחב"י ,הנתונים בצרה ובשביה באה"ק ובשאר גליותיהם ,והשם ירחם ,עמו ינחם ,על יד מנחם ,אכי"ר.
הר המוריה התפילות בר"ה על ענייני עולם הזה או עולם הבא
א] בגיליון הקודם כתבנו על הדין שבראש השנה ,שהוא הן על ענייני עוה"ז והן על ענייני עוה"ב ,אמנם יש
איתא במדרש חסרות ויתירות ,על הפסוק ולך עדיין לברר כיצד יש לכוון בתפילה על ענייני העולם הזה וכפי שאבאר בס"ד:
לך אל ארץ המוריה (בראשית כ"ב ,ב') ,מלא, הראשונים הקשו קושיה גדולה ,כיצד ישנם צדיקים שזכיותיהם מרובים ואע"פ כן נכתבים בר"ה למיתה ומאידך
למה ,שמיראת ה' נעשה הר. יש רשעים שנכתבים לחיים אף שעוונותיהם מרובים .ומפני כך ביארו כי הדין שבר"ה הוא לעולם הבא ,ולכן
והדבר מפורש יותר במדרש תנחומא (וירא מהצדיק נפרעים בעוה"ז כדי שיזכה לעוה"ב והרשע מקבל שכרו בעוה"ז כדי שיטרד לעוה"ב (תוס' ר"ה טז :ד"ה
ונחתמין ,וכעין זה בר"ן ג :ד"ה צדיקים) .ולפי דבריהם צריך ביאור כיצד אנו מתפללים על חיים טובים בעולם הזה,
כ"ב) על הפסוק וירא את המקום מרחוק (שם
כיון שלפעמים חיים אלו הם פרעון שכר הרשעים כדי שיטרדו לעוה"ב .ואכן יש מי שכתב (הר"י גיקטיליא בספרו
ד') ,והיאך נראה מרחוק (נראה דהוקשה לו ,הרי שערי אורה שער ח') ,שיש להתפלל בר"ה על ענייני עולם הבא ,דהיינו לזכות להיות טהורים מטומאת החטא
היה זה מישור כמ"ש 'ארץ המוריה' .ואם הכוונה על ולהיכתב בספרן של צדיקים בעולם הבא 'וזה בין שנחיה כל אותה השנה בין שנמות באותה השנה' ,ואין
הר מסוים ,הלא לא נצטווה אלא על אחד ההרים ,ומהו התפילה על שלוות חיי העולם הזה ,עכ"ל.
וירא 'את המקום' מרחוק .אבש"ר) ,מלמד אכן דעת הרמב"ן (בדרשתו לר"ה) כי בר"ה נידונים רק על חיי העולם הזה ,וז"ל 'בראש השנה כל באי העולם
שמתחילה היה מקום עמוק ,כיון שאמר עוברין לפניו ונדון כל אחד ואחד על עניני העולם הזה אם זכה לתת לו חיים ושלום ועשר ונכסים וכבוד או
נתחייב למות בשנה זו או ליסורין וצער ועוני .כללו של דבר על כל ענין שבגוף ושבעולם הזה כגון בני חיי
הקב"ה לשרות שכינתו עליו ולעשותו מקדש,
ומזוני ,אבל אינו נידון על הנפש אם תזכה לגן עדן ולחיי העולם הבא או תתחייב לגיהנם ואבדון' עכ"ל.
אמר (נראה שהכוונה שאמר המקום עצמו ,כי נתבייש ומרן הגר"י רצאבי שליט"א בשיעורו (שערי יצחק וילך התשע"ט) ,הביא את הכרעת מהרי"ץ (ע"ח ח"ג נ"ט ע"א)
שישכון עליו השי"ת) ,אין דרך מלך לשכון להתפלל הן על עולם הזה [זכרנו לחיים] והן על עולם הבא [כתבנו בספר חיים למענך וכו'] ,יעו"ש .וכששאלתי
בעמק ,אלא במקום גבוה ומעולה ומיופה כיצד אנו מתפללים על חיי עוה"ז שהוא מקום קבלת שכר הרשעים ,ביאר לי מרן הגר"י רצאבי שליט"א כי
ונראה לכל .מיד רמז הקב"ה יתברך לסביבות הכוונה בתפילה לחיי העולם הזה בשלווה ונחת ,צריכה להיות אך ורק כדי שנזכה לעסוק בתורה ולקיים מצוות
העמק שיתקבצו ההרים למקום אחד לעשות ובזה נירש טובה לחיי העולם הבא.
ההתעוררות שבפיוט 'עת שערי רחמים'
מקום השכינה ,לפיכך נקרא הר המוריה,
ב] בזמן אמירת פיוט 'עת שערי רחמים' הנאמר בקול נרגש ,יש בציבור התעוררות גדולה מתוכן הפיוט המספר
שמיראתו של הקב"ה יתברך נעשה הר ,ע"כ. על השתלשלות העניינים בזמן עקידת יצחק וצערם של האבות הקדושים .ורבים תמהו כיצד ניתן לומר שיש
ובזה ביאר המפרש בעץ חיים (דף סו ,א) את צער ובכיה על עשיית רצון ה' להעלות את יצחק לעולה ,הלא ברור בהחלט כי האבות הקדושים עשו את ציווי
דברי הפייטן ,שאמר אברהם לנעריו 'אור ה' בשמחה ובדבקות .וכבר אמר לי ת"ח אחד שיש לו מניעה מלהתעורר בזמן אמירת פיוט זה ,וע"כ ראוי
הראיתם צץ בראש הר המור' ,והם ענו לו 'לא לברר דבר זה לאשורו.
תשובה :הנה בפסוקי התורה על עקידת יצחק לא נזכר כלל שהיה שם צער לאברהם אבינו ,רק במדרש (רבה
נחזה רק מהמור' ולכאורה אינו מעניין
פרשה נ"ו או' ח') מובא על דמעותיו של אברהם וכך כתוב שם' ,וישלח אברהם את ידו ,הוא שולח יד ליטול את
השאלה ,ששאל אם ראו אור בראש ההר הסכין ועיניו מורידות דמעות .ונופלות דמעות לעיניו של יצחק מרחמנותו של אבא ,ואע"פ כן הלב שמח
והשיבוהו שלא ראו את הר כלל .אלא לעשות רצון יוצרו' ,עכ"ל ,וזה מה שרמוז בפיוט 'עין במר בוכה ולב שמח'.
הביאור ,כי אכן אותו המקום היה מוחזק אצלם אך עדיין יש בעניין זה קושי ,מפני מה הוריד אברהם אבינו ע"ה דמעות ,והלא זה היפך עבודת ה' שכתוב בה
לעמק ,שוחה עמוקה ,ולכן לא ראו כלל את עבדו את ה' בשמחה .אלא הביאור הוא (ענף יוסף שם) ,כי זהו עוצם הפלגת ניסיון אברהם בעקידת יצחק ,שלא
ההר ,ויעו"ש. חשב להמעיט בליבו את אהבת בנו ולומר שמא מה שנצטווה להעלותו לעולה כי ה' רואה ללבב ויודע עתידות
שבבא הימים ישנה יצחק את דרכו ח"ו .אלא העיר את רוחו באהבה עזה לבנו עד שהיו עיניו מורידות דמעות
ואנו על פי דרכנו נלמד ,כי על אף שבראש
כנחל ,ואע"פ כן כבש רחמיו לבנו מפני אהבת קונו והלך שמח לעשות רצון יוצרו ,ע"כ .ויש שהוסיפו לבאר
השנה העולם נידון זה לאידו וזה לצידו ,זה (מנחת אשר שבת עמ' ח') כי זה היה המכוון בציווי העקידה 'קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת וכו' והעלהו
לחייו וזה ולמותו ,מכל מקום עיקר עבודתינו שם לעולה' ,שהיה רצונו יתברך שאברהם יעלה את יצחק לעולה עם כל האהבה של אב לבנו ,ולא שיתפשט
היא להמליך עלינו את הקב"ה במחשבה מהגשמיות עד שאינו מרגיש.
ובמעשה .וכשנזכה וישרה שכינתו עלינו, ועל זאת אנו מעוררים את זכות העקידה באמירת פיוט זה לזכור כי לא עשה כן אברהם אבינו כעושה מצוה
ממילא תשרה בבתינו הברכה ,כמו הר גרידא אלא רק לאחר שהיה מלא רחמים על בנו או אז עשה מצוות ה' היפך רחמיו[ .ועדיין נותר להבין את
המובא בפיוט ובמדרש שהמלאכים התחננו בעד יצחק שלא יישחט .ובשלמא על עצם התפילה ,יש לומר כמו
המוריה שזכה להתרומם בזכות ששרתה עליו
שכתב בעל התורה תמימה (בראשית כ"ב ,ב') כי אברהם אבינו נמנע מלהתפלל לפי שנצטוה 'קח נא' ,ובקשו
השכינה .ויה"ר שנכתב ונחתם כולנו לשנה שיעמוד בניסיון זה ואף לא יתפלל לבטלו ,משא"כ למלאכים לא הייתה מניעה מלבקש עליו רחמים .אך עדיין
טובה ומבורכת ,בספר החיים ובספר הזכרון. יש לשאול מדוע התפללו ,הלא כיון שזוהי מצוות ה' מה שייך להתפלל על זאת .ואמר לי מרן שליט"א כי
אכי"ר .שבת שלום עכ"פ המלאכים התפללו על החסרון שיהיה בעולם בלי יצחק וזרעו].
שופרות המעובדים
פפא ,לא תימא דהפכיה ככיתונא (פרש"י ,כהפיכת חלוק לעשות פנימי חיצון) ,אלא צדדי הנדון בשופרות המעובדים
שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב (פי' הר"י מלוניל ,שהרחיב את הראש הקצר שהוא העולה א] יש לעיין בשופרות המעובדים ,שדרך האומנים לפשטן וליישר את חלקו הצר
למעלה ,וקיצר את הרחב אותו ראש הקרן הדבוק בעצם הראש) ,והטעם אמר רב מתנה דאמר של השופר ,כדי שיהיה נוח לקדוח בו חור לתקיעה ,מה דינם .ויש לדון בזה מתרי
קרא 'והעברת' שופר תרועה ,דרך העברתו בעינן ,ואת הלימוד הזה ביאר רבינו אנפי א' האם בכהאי גוונא כבר אינו נחשב 'כפוף' .וגם אם כן ,מה הדין שופר
מנוח (פ"א משופר ה"ו) ,דהוה ליה למכתב ותקעת תרועה ,כדכתיב תקעו בחודש שהיה כפוף מעיקרו ונתפשט .ב' מצד שאינו 'כדרך העברתו' ,ויתבאר כל זה להלן
שופר וכו' ,ומדשני קרא בדיבוריה ,בא ללמד שיהא השופר מתוקן כדרך שמסירין בס"ד .וכמובן שלא באתי להורות למעשה אלא להציג את צדדי הסוגיא לענ"ד,
אותו מהבהמה .וכן פירש"י ,דרך העברתו ,כדרך שהאיל מעבירו בראשו מחיים. ואשמח להערות והארות בבירור שמועה זו.
וכאשר משנה את צורתו מרחב לקצר ,הרי הופכו ממה שהוא מחיים. שיטת הרמב"ם וביאור לשון 'הכפוף'
[ואם שינה רק מצד אחד כגון שהרחיב את הצר או שהצר את הרחב ,משמע ב] כתב הרמב"ם (פ"א משופר ה"א) ,ושופר שתוקעין בו בר"ה הוא קרן הכבשים
מלשון רבינו חננאל לאסור ,שגרס בגמ' הרחיב את הקצר 'או' קיצר את הרחב. הכפוף .וכל השופרות פסולים חוץ מקרן הכבש ,ע"כ .וכתב בכסף משנה ,דנקט
וכ"כ בהדיא ביום תרועה וע"ע בפרחי כהונה ובנחפה בכסף שם .אבל מה כדעת רבי יהודה (ר"ה כו ,ב) דבראש השנה תוקעים בשל זכרים (פרש"י ,אילים ,שסתמן
שמרחיבים קצת את השופרות בצד הצר שלהם ,דעת הגרי"ש אלישיב אין בזה כפופין) ,וסבר הרמב"ם כי לר"י זכרים הוא לעיכובא .וטעמו של רבי יהודה מפרש
חסרון גם לשיטת היום תרועה (הגר"מ גרוס שליט"א בשמו .תל תלפיות ס"ב עמ' ס"ג) ,יעו"ש]. שם בגמרא ,דבר"ה ,כמה דכייף איניש דעתיה טפי ,מעלי .ופירש"י כמה דכייף
ובביאור החילוק בין לקצר ולגרד לבין להפוך ,הביא הבית יוסף את דברי הרא"ם איניש בתפילתו ,פניו כבושין לארץ ,טפי עדיף ,משום והיו עיני ולבי שם (מלכים א
(בביאורו לסמ"ג הלכות שופר) ,דדרך העברתו היינו דרך צמיחתו ,וכשמקצרו או מגרדו, ט' ,ג' .וכמו שדרשו ביבמות קה ,ב מפסוק זה ,המתפלל צריך שיתן עיניו למטה .ועי' טורי אבן) .הלכך
נהי שכבר אינו כברייתו ,אבל עדיין לא שינה מדרך צמיחתו .ונראה כוונתו ,כי בראש השנה דלתפילה ,ולהזכיר עקידת יצחק בא (לכאו' זה טעם נוסף וכמ"ש ר' אבהו
כשקיצרו או גרדו נהי שאינו כברייתו לפי שיש כאן חצי שופר באורך או בעובי, לעיל טז ,א ,אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם אילו של יצחק) ,בעינן כפופין.
אבל עכ"פ באותו החצי הנותר לא שינה מדרך צמיחתו ,כמו שהיה בבהמה וכיון שעיקר הטעם שתוקעים בשל איל הוא משום ה'כפופין' ,מובן מדוע נזכר דין
מחיים ,והוא תוקע כעת בשופר כמות שהוא מחיים .משא"כ כשהפכו הרי כל זה שם בברייתא בלשון ,בשל זכרים 'כפופין' .וכתב בכסף משנה ,כי מה שלא
השופר נשתנה מכמות שהיה ,וכבר אינו כדרך שהוא מחיים ,וע"ש מה שביאר הזכיר רבי יהודה במשנה 'כפופין' אלא רק 'בר"ה תוקעין בשל זכרים' ,משום שכל
לשיטות שהתירו בהפכו ככיתונא (עי' רא"ש סי' ד'). שופר של איל הוא כפוף ,יעו"ש .והוסיף בערוך השלחן (שם סעיף א') ,כי מה
בירור דעת רס"ג שבבריתא כן נוסף 'כפופין' היינו טעמא ,לפי שהברייתא דרכה לפרש יותר.
ח] והנה כתב רס"ג בסידורו (עמ' רי"ז) ,והשופר שאנו תוקעים בו ,לא יהיה אלא קרן ג] ולפי זה ביאר הכס"מ דמה שכתב הרמב"ם 'קרן הכבשים הכפוף' לאו למימרא
של כבש ,ואסור לשנות את צורתו ,ע"כ .והיה מקום לומר שכל שינוי נחשב שלא דאיכא קרן הכבשים שאינו כפוף ,אלא הכי קאמר תוקעין בשופר של כבש ,לפי
כדרך העברתו .אכן מסתבר יותר שכוונתו לשינוי גדול כנזכר בגמרא שהפכו שסתם קרן זה הוא כפוף .ודייק כן גם מסוף דברי הרמב"ם וכל השופרות פסולים
ממש ,ומנא לן לאסור יותר מזה ,ולכן אם רק מיישרו מעט ,כשר. חוץ מקרן הכבש' ולא חזר להזכיר חוץ מקרן הכבש 'הכפוף' שמע מינה דסתם
וכבר עמד על דבריו מרן הגר"י רצאבי שליט"א (שערי יצחק האזינו פ"ג) דאין הכרח קרן כבשים הוא כפוף .וכעי"ז כתב בערוך השלחן (שם) 'קרן הכבשים הכפוף'
שרס"ג דיבר על כל שינוי ,אלא על מה שאמרו בגמרא לפסול ,וכדלעיל .ועוד כי כלומר ,קרן מזכר של כבשים ,והוא איל שיש לו קרן והוא כפוף .שכן דרכו ,אבל
דברי רס"ג בל"ע 'ולא יגוז אן יגיר ען צורתה' ו'יגיר' משמעו 'קילקול' והפסד ולא כבשה נקבה אין לה קרן ,ויעו"ש עוד.
כל שינוי .ועוד דיש גורסים ברס"ג 'ולא יצלח אן יגיר צורתה' ופירושו שאין 'ראוי' כפוף מטבעו בעינן
ולא איסור גמור ,ויעו"ש בהרחבה שהביא גם מהרשב"ן בסידורו שהולך בדרכו ד] ויש לשאול ,אם העיקר הוא כפופין לרמז שיכוף ליבו ,מדוע לר"י תוקעין דווקא
של רס"ג ואעפ"כ לא העלה דין זה ,משמע שהבין שאין הכוונה כאן לסתם שינוי בשל איל ,יקח כל קרן ויכופף אותה ע"י עיבוד ,והרי היא כפופה .וצ"ל ,דסבר רבי
אלא לאמור בגמרא .ועכ"פ לא מצינו לאחד מן הגאונים שנקט לפסול. יהודה כי מלשון הכתוב אין אנו יודעים באיזה שופר ציוותה התורה לתקוע ,אך
כפוף שעשאו פשוט אם נחשב שלא כדרך העברתו מכיון דמסתבר שציוותה תורה לתקוע בר"ה ב'כפוף' ומהטעם דלעיל ,יש לנו
ט] והנה הרמב"ן (שם כו ,ב) חלק על הרמב"ם ולדעתו זכרים לאו דוקא ,אלא העיקר גילוי מהו 'מין' הקרן שציוותה תורה לתקוע בו ,והוא המין שקרניו כפופות מטבעו,
שיהיו כפופים .ולפי"ז כתב דמה שאמרו של זכרים כפופים ושל יעל פשוט ,ולא ואלו הם האילים הזכרים .ולכן כל קרן אחרת שאינה כפופה ,אף אם יכוף אותה
אמרו רק כפופים ופשוטים ,לומר שאם עשה של זכרים פשוט ,ושל יעל כפוף לא מהני ,כי לא בזו דיברה תורה .וכן כתב בספר המאורות ,ונראה כי דעת הר"ם
פסול ,דלאו דרך העברתו הוא .אבל סיים ולא מסתבר .נמצא דאף אם פשט הוא ,דמדבעינן כפופין ,כפופין דמעיקרא בעינן .שיהיו בטבע יצירתן כפופין ,והם
לגמרי שופר של איל ,אין בזה פסול של 'דרך העברתו'. מן הכבשים לבד ,ע"כ .הרי שאם יקח קרן שאינה כפופה מטבעה ויכוף אותה לא
וכן מצינו להפמ"ג (שם בא"א סק"א) שדן בשל איל שעשאו פשוט אם עדיף על כפוף יצא( .וכעי"ז דקדק במנחת יצחק ח"ח סי' נ"ד ד"ה אמנם ,מדברי היום תרועה על רש"י ד"ה של יעל
מצד מעלת האיל שבו .ולא פסלו מצד 'דרך העברתו' ,הרי בלא חשיב שינוי. פשוט ,דאזלינן בתר הרגילות של אותו המין בטבעו ,יעו"ש).
וכעי"ז דן הערוך לנר (ר"ה כו ,ב בתוד"ה של יעל). ה] והארכתי בכל זה להראות שאין מקום לדקדק מלשון הרמב"ם 'קרן הכבש
דברי פוסקי זמננו ה כפוף' שאין לשנות אותו מצורתו כדרך האומנין ,אלא 'כפוף' שהזכירו ,היינו
י] ולמעשה דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל להתיר כמובא באשרי האיש (ח"ג ,פרק ט"ז להורות על מין השופר ,וכמשנ"ת .אבל אם היה כפוף ועיבדו ושינה מצורתו ,אין
אות א') דמותר לכפוף את השופר ולשנותו מתבניתו הטבעית ע"י חימום ומתיחה. לנו מלשון זו מקור לאסור (וכן י"ל בל' השו"ע סי' תקפ"ו סעיף א' 'של איל וכפוף' ,ואכמ"ל).
וכן הבאנו לעיל מהגר"נ קרליץ זצ"ל בחוט שני ,דאפילו פשטו ממש כשר. החילוק שבין קרן היעל לקרן האיל ,והגדרת 'כפוף'
ועי' בתשובת הגר"מ מאזוז זצ"ל (הובאה בבעלי אסופות התשס"ג עמ' ק"ל) 'בעניין שופר ו] ובגדר כפוף ופשוט ,אין לומר ש'פשוט' הוא ישר ממש ,אלא רק שאינו כפוף
מעובד ,לענ"ד אין להוסיף פיסול שלא נזכר בפוסקים .דא"כ הול"ל עיבדו ושינה כקרן האיל .וכמ"ש המאירי בביאור המשנה על שופר היעל ,כי 'יעל' הוא מין
צורתו פסול .ודוקא בהפכו פסלינן ,ותו לא .וכן המנהג פשוט בארץ ובחו"ל לתקוע חיה ,הנזכרת בתורה בשם אקו והיא שור הבר 'ושופר שלה פשוט ,ר"ל שאינו
בשופר מעובד .והקבלה והמעשה הם עמודי ההוראה (ואין להביא ראיה משופר תימני, כפוף כקרן הכבשים' .ונראה לבאר ,דחלוק שופר היעל שהוא מתעגל אך נשאר
שאולי לא היו בקיאים בעיבוד או מסיבה אחרת) ,ע"כ. מיושר ,מקרן הכבשים שהוא מסתלסל ממש.
ולענין מנהג תימן ,לא ידוע שהקפידו בדווקא שלא לעבדו ,וכן כתב מרן שליט"א ולפי זה ,גם אם יישר מעט את חלקו הצר של השופר ,כל עוד בחלקו נשאר
(שער"י שם) שזו היתה מציאות החיים בתימן ,לחיות בתוך הטבע בלי שינויים מסולסל אינו 'פשוט' ,אך אם יישרו ממש כקרן היעל ,אף שהוא מעוגל ,הרי זה
ותמורות .ולא חיפשו עניינים ושכלולים ,יעו"ש. כ'פשוט' .אלא שעדיין יש לדון להכשירו ,כיון שמעיקרו היה כפוף (אך מדברי הפמ"ג
יא] אכן במנחת יצחק (ח"ח סי' נ"ד) דן בשופרות שמתקנים ומעקמים באופן שאצל דלקמן משמע דבכה"ג חשיב פשוט ,שדן כי כל מעלתו מצד שהוא של איל).
הפה רחב קצת ונקל לנפוח בו .ובסוף התשובה נראה דנקט להלכה דבעינן שופר ולמעשה ראיתי בחוט שני (ר"ה פ"ג סוף סק"ג) שכתב להתיר אפילו שופר פשוט
שהוא כדרך צמיחתו ותמונתו ,והיכא דהוה שינוי בתמונתו מברייתו כגון שהרחיב שכפפוהו ,כיון שמדינא שיעור כפוף הוא אפילו 'מיעוט במיעוט' ,וא"כ מסתמא
בקצר או קיצר הרחב פסול ,אף דהוי דרך צמיחתו ,אין לצאת בו .אבל בפשוט היה השופר הזה כפוף אפילו מעט משעת ברייתו (ולכאורה דבריו אמורים בשל איל ,כי
שעשאו כפוף ולהיפך כתב דלא ניכר השינוי ,כי בכל מין ומין יש שניהם ,רק שבזה הלא יעל בוודאי נחשב במשנה פשוט) .ומבואר מדבריו א' דכפוף בכל שהוא .ועוד דסגי
יש יותר כפופים ובשני יותר פשוטים ,ע"ש .ומ"מ לא ברירא לי דעתו כי בסוף במה שהיה כפוף מעיקרו .ובתשובות והנהגות (מועדים ר"ה עמ' ט"ל) ,כתב דבעינן
דבריו כתב ,לעניין אם שינה מתמונת השופר שלא במקום התקיעה או יציאת שיהא הכיפוף ניכר היטב ,ע"ש .ולדבריו עכ"פ מבואר דכפוף מעיקרו סגי.
הקול' ,דכיון שנוגע למצוה דאורייתא יש להתיישב בדבר אם ליתן הכשר על השינויים שהוזכרו בגמרא לפסול
השופרות שנעשו כך' ,ויעו"ש .וע"ע בשו"ת ויען יוסף (ח"ב סי' כ"ב) משכב"ז. ז] אבל יש לעיין בדין שופר זה ממה שאמרו בגמרא (שם כז ,ב) ארוך וקצרו כשר,
יב] ויש מהדרים בזה מטעם אחר ,כי בכך לא משתנה קולו מכמות שהוא (עי' גרדו והעמידו על גלדו (פי' הטור שעשאו דק כמו גלד ,ע"כ .דהיינו שקילף את השכבה החיצונית
תשובות והנהגות ח"ח ,השלמות לח"ה סי' ה') ,וזהו חידוש( .ועי' דברי חפץ י' עמ' ש"פ). של השופר עד שנותר הקרום הדק שמבפנים) כשר .אבל 'הפכו' ותקע בו לא יצא .ואמר רב
