gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫זמן ר"ת‬ ‫מוצאי יו"ט‬ ‫זמן הדה"נ‬ ‫ערש"ק ראש השנה תשפ"ז גליון קנ"ב‬ ‫‪20:02‬‬ ‫‪19:26‬‬ ‫‪18:30‬‬ ‫*הזמנים הינם לפי שעון קיץ באופק בני ברק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'‬ ‫הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל‬ ‫בן רבי יצחק יעקב הי"ד ‪ -‬מונקאטש‬ ‫נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע‬ ‫זקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע בדברי קדשו‪ :‬צריך‬ ‫זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע ע"ז‬ ‫האדם שיכין עצמו לטוב‪ ,‬וישתדל בכל עוז לעשות כל‬ ‫דאמרינן (ב'אבינו מלכנו') 'ואל תשיבני ריקם‬ ‫מה שבכוחו‪ ,‬דלעולם כל דבר חשוב בעי הכנה‪ ,‬וכעין‬ ‫מלפניך'‪ ,‬ומפרש‪ :‬דהכוונה הוא ‪ -‬כיון שהזכרנו‬ ‫שנאמר בשבת (שמות ט"ז) והכינו את אשר יביאו‬ ‫בקשות רבות‪ ,‬לכן אנו מבקשים שלא נהיה כלי‬ ‫ועי"ז והיה משנה‪ ,‬וכן כל דבר חשוב בעי הכנה‪,‬‬ ‫'ריקם' ונוכל לקבל כל ההשפעות‪.‬‬ ‫וכש"כ ראש השנה ויו"כ הבאים לקראתנו בעי‬ ‫ועוד מזקיה"ק העטרת צבי זי"ע על מאמר חז"ל‪:‬‬ ‫הכנה‪ ,‬ואין הכוונה על האכילה והשתיה‪ ,‬דהרי ביו"כ‬ ‫אחטא ואשוב אחטא ואשוב ‪ -‬אין מספיקין בידו‬ ‫נאסרו לגמרי ואפילו בראש השנה הרי לדעת חלק‬ ‫לעשות תשובה‪ ,‬ומפרש דהכוונה הוא‪ :‬דאפילו אם הוא‬ ‫מהפוסקים אין מצוה באכילה‪ ,‬ומ"מ אין להרבות‬ ‫יודע בעצמו שיחטא ויחזור ויחטא מחמת רוב תוקף‬ ‫באכילה‪ ,‬וההכנה וההזמנה הוא למזון הנפש ע"י‬ ‫היצר‪ ,‬מ"מ היות וברצונו לעשות תשובה הרי אין‬ ‫תשובה ומעש"ט‪ ,‬ורק מחוסר ידיעת גדולת וקדושת‬ ‫מספיקין בידו לעשות תשובה‪ ,‬היינו‪ :‬שללא ספק‬ ‫הימים הק' הבאים לקראתנו ‪ -‬מתעצלין לעשות להם‬ ‫(לשון אין מספיקין) בוודאי יעזור לו הקב"ה לעשות‬ ‫הכנה‪ ,‬וכמו דבר מורחק אפילו הוא גדול נראה לנו כקטן‬ ‫תשובה‪ ,‬והוסיף‪' :‬אזוי זאגט מען אין הימעל'‪.‬‬ ‫ע"י שהוא רחוק‪ ,‬כן מעלת וקדושת הימים האלו הרי‬ ‫מצד שאנו מרוחקים מהם לא נראה לנו קדושתם‬ ‫ועוד מזקיה"ק העטרת צבי זי"ע על מאמר חז"ל‬ ‫הנעלית‪.‬‬ ‫(מסכת יומא כ"ד)‪ :‬איזה עבודה תמה ‪ -‬כל שאין‬ ‫אחריה עבודה‪ ,‬ופירש‪ :‬כי מי שעושה דברים גשמיים‬ ‫ועד"ז המלצתי בדברי המדרש פר' ואתחנן שאמרו‬ ‫בכדי שיוכל אח"כ לעבוד את השי"ת בניקל‪ ,‬אזי‬ ‫מלאכי השרת‪ :‬אימת ראש השנה ויו"כ והשיב‬ ‫המעשים הגשמיים אינם עבודה אלא הכנה לעבודה‬ ‫השי"ת‪ :‬אני ואתם נלך לבי"ד שלמטה וכו'‪ ,‬והביאור‬ ‫של תורה ותפילה שתבוא אחריהם‪ ,‬אבל יש בחינה‬ ‫עפ"י הנ"ל‪ :‬שהמלאכים אינם מרגישים שיש הכנה‬ ‫יותר נעלה שעושה הדברים הגשמיים באופן שהם‬ ‫בישראל לקראת הימים הקדושים ולכן הם שואלים‬ ‫עצמם יהיו עבודה ואז אין צריך שוב עבודה אחריה‬ ‫'אימת' היינו שהם שואלים‪ :‬האם נדחו הימים‬ ‫מכיון שהם גופם עבודה תמה‪.‬‬ ‫בפרוס השנה החדשה הבעל"ט שנת תשפ"ז‬ ‫הננו לברך בזה את מתפללי בית מדרשינו וידידי בית חיינו‪ ,‬וכל קוראינו היקרים בברכת‬ ‫שנה טובה ומתוקה‪ ,‬כתיבה וחתימה טובה‬ ‫המברכים ומאחלים‬ ‫מכון מעיינות הקודש‬ ‫'ויל"ך מש"ה' בגימ' הוי"ה שכינה ‪ -‬כל הליכותיו‬ ‫הקדושים לזמן אחר‪ ,‬והשיב השי"ת‪ :‬שהטעם שאינם‬ ‫של משה רבינו היו אך ורק לשם יחוד קודשא בריך‬ ‫רואים את ההכנה מכיון שהם 'למטה' שכלל ישראל‬ ‫הוא ושכינתיה‪ ,‬אשר עי"ז ממילא בא אור ושמחה לכל‬ ‫נמצא ברחוק מלמטה ואינם רואים מחמת הריחוק‪ ,‬וה'‬ ‫בית ישראל‪ .‬וכדאיתא בשם הבעש"ט הק' זי"ע לפרש‬ ‫ברחמיו אומר‪ :‬אני ואתם נקרב עצמנו להם כדי שיראו‬ ‫הכתוב ימלא ה' כל משאלותיך ‪ -‬שכל משאלותיך‬ ‫בגאון ה'‪ ,‬ועכ"פ עכשיו שכבר קרב הזמן ‪ -‬ראוי‬ ‫תהיינה אך ורק בשביל שיתמלא שם הוי"ה‪ ,‬אשר‬ ‫שנעיר ונשים על ליבנו ונכין עצמנו לקראת בואנו לפני‬ ‫עתה בזמן הגלות אין ה' שלם ואין הכסא שלם‪,‬‬ ‫ה'‪ ,‬ועיקר ההכנה הוא בתפילה וכן באברהם אבינו‬ ‫וכשיתמלא ה' ותתרומם קרן השכינה הק' ממילא‬ ‫כשהתפלל על סדום ‪ -‬כתיב ויגש אברהם ופירש"י‬ ‫יוושע כל אדם בכל משאלותיו ומבוקשיו‪ ,‬וזהו שאמר‬ ‫הגשה לתפילה ולפיוס‪ ,‬והיינו שהאדם צריך לקרב‬ ‫משה רבינו לכלל ישראל בקרי"ס‪ :‬ה' ילחם לכם ואתם‬ ‫עצמו למקום ע"י מעשיו‪ ,‬ויתפלל ע"ז שהוא רחוק‬ ‫תחרישון‪ ,‬היינו שכל המלחמה שלכם תהיה בעבור‬ ‫מה'‪ ,‬ולכך נקרא ה'בעל תפילה' עובר לפני התיבה ‪-‬‬ ‫כבוד ה' ומה ששייך לכם היינו‪' :‬ואתם' תחרישון‪..‬‬ ‫שקודם שירד יעביר לפניו הדברים והתיבות שהוא‬ ‫וזאת על כל אחד לחשוב ולהצטער ובפרט בימים אלו‬ ‫הולך להוציא בפיו‪ ,‬ויעבור לנגד עיניו נגד מי הוא‬ ‫‪ -‬מדוע זה ייגרם צער לשכינה בגיננו‪ ,‬ויתבונן מה‬ ‫הולך לעמוד ועל מי הוא הולך להתפלל ואז ייכנע‬ ‫מעשים ופעולות הוא עושה בכדי למנוע ממנה צער זה‪,‬‬ ‫לבבו וקרוב ה' לנשברי לב ועי"ז ישמע ה' תפילתנו ובא‬ ‫וכאשר יחיה האדם בדביקות בלימוד התורה ובקדושת‬ ‫לציון גואל בבי"א‪.‬‬ ‫השבת אז יוכל לכוון בכל הליכותיו לשם יחוד קודשא‬ ‫הרה"ק הישועות משה זי"ע בדברי הכנה לימים‬ ‫בריך הוא ושכינתיה‪.‬‬ ‫הנוראים‪ :‬מיר גרייטן זיך צו‪ ,‬יעדער איינער מיט זיינע‬ ‫גאב"ד ירושלים עיה"ק הרה"ק רבי משה אריה זי"ע‬ ‫השגות‪ ,‬צוקמען צום יו"ט‪ ,‬מיט חרטה על העבר‪ ,‬וואס‬ ‫עה"פ וילך משה וגו'‪ ,‬ודקדקו המפרשים‪ :‬דלא נתבאר‬ ‫מ'האט געטהון זאכאן וואס זיי טויגן נישט‪ ,‬און‬ ‫להיכן הלך‪ ,‬ומה הייתה תכלית הליכתו‪ ,‬ובהפטרה של‬ ‫קבלה על להבא‪ ,‬ווייל סוף כל סוף יעדער איינער‬ ‫שבת שובה ‪ -‬שובה ישראל עד ה' אלוקיך וגו' ושובו‬ ‫ציטערט פון מעמד יום הדין‪ ,‬פון יום המשפט‪ ,‬דער‬ ‫אל ה'‪ ,‬ויש להבין על אלו דברים מיירי כאן אשר‬ ‫וואס האט זיך אן געזאפט מיט תורה און יראת שמים ‪-‬‬ ‫עליהם אמר הנביא ושובו אל ה' ונראה לומר בהקדים‬ ‫דער ציטערט אז ס'קומט צו גיין דער יום המשפט‪,‬‬ ‫דברי המדרש (משלי) בשעה שהחכם יושב ודורש‬ ‫מ'דארף שטיין פארן הייליגען באשפער אפגיבן דין‬ ‫והעם עומדין ושומעין לו ‪ -‬הקב"ה מוחל עוונותיהן‬ ‫וחשבון‪ ,‬אבער אלעס מיט שמחה‪ ,‬מ'דארף זיך‬ ‫של ישראל‪ ,‬ויש להבין מהו גודל כוחו של החכם‬ ‫אומקערן מיט שמחה‪ ,‬מ'דארף לעבען מיט שמחה‪ ,‬און‬ ‫היושב ודורש שעל ידו יש מחילת עוונות לישראל‪.‬‬ ‫אז מוועט מקבל זיין אויף זיך עול מלכות שמים מיט‬ ‫ויש לומר עפי"מ שמצינו בחז"ל שתלמידי חכמים‬ ‫אלע רמ"ח איברים און שס"ה גידים ‪ -‬וועט דער‬ ‫נקראים 'משה' כגון 'משה שפיר קאמרת'‪ ,‬ובתקוני‬ ‫אייבישטער א וודאי העלפען און אי"ה די תפילות‬ ‫זוהר‪ :‬אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא‪ ,‬והכוונה‬ ‫וועלען נתקבל ווערען לרחמים ולרצון‪ ,‬מיר בעטען‬ ‫בזה היא‪ :‬כי באמת התורה הקדושה ארוכה מארץ‬ ‫זיך‪ :‬אבינו מלכנו קבל ברחמים וברצון את תפילתינו‪,‬‬ ‫מידה ורחבה מיני ים‪ ,‬ואין בכוח שכל אנושי להשיג‬ ‫מ'דארף אנהויבן א נייע וועלט‪ ,‬נישט אריין קלערען‬ ‫בה אף אפס קצהו‪ ,‬אמנם המייגע עצמו בתורה לשמה‪,‬‬ ‫וואס איז געווען‪ ,‬איך וויל אנהויבן א נייע וועלט א‬ ‫זוכה ומתלבש בו ניצוץ ממשה רבינו ע"ה המסייע‬ ‫צייט איז א צייט‪ ,‬א זמן איז א זמן‪ ,‬א רגע איז א רגע‪,‬‬ ‫בעדו שיוכל להשכיל ולהבין דברי התורה‪ ,‬ולכן כל‬ ‫און א שעה איז א שעה‪ ,‬צייט פארבריינגען אויף‬ ‫תלמיד חכם מכונה בשם 'משה' לפי שרק ע"י כוחו‬ ‫ליידיגקייט האב איך נישט‪..‬‬ ‫של משה רבינו ע"ה זכה להשכיל דברי תורה‪ ,‬והנה‬ ‫ועוד מהרה"ק הישועות משה זי"ע המביא בשם אביו‬ ‫משה רבינו היה רועה נאמן לישראל ותמיד הפציר‬ ‫הרה"ק האמרי חיים זי"ע עה"פ וילך משה וידבר‪,‬‬ ‫האוויר בהבלי בני אדם‪ ,‬אז יש יותר כוח לדיבור‬ ‫בתפילה עד שהקב"ה מחל עוונותיהם‪ ,‬ועפי"ז אפשר‬ ‫הקדוש היוצא מפיו‪ ,‬וכן שהוא זמן אשר חוט של חסד‬ ‫לומר‪ :‬כי בשעה שהחכם יושב ודורש בדברי תורה‪,‬‬ ‫משוך עליו‪.‬‬ ‫וכל השגתו בתורה הרי אינה אלא בכוחו של משה‬ ‫הרה"ק השארית מנחם זי"ע על מאמר חז"ל ברכות דף‬ ‫רבינו ע"ה‪ ,‬לכן באותה עת זוכה ומעורר זכותו של‬ ‫ל' אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש‪ ,‬פירוש‬ ‫משרע"ה שהיה כוחו גדול להביא לידי כפרת ומחילת‬ ‫מתוך כובד ראש של השכינה הק' כמאמרם ז"ל‬ ‫עוונות‪ ,‬וידוע כי אדם בעולם הבא נקרא 'עומד' מאחר‬ ‫(סנהדרין ס"ו) שהשכינה מצטערת ואומרת ‪ -‬קלני‬ ‫שאין בידו לעשות מצוות ולעלות ממדריגה למדריגה‪,‬‬ ‫מראשי וכו'‪ ,‬ועל הכובד ראש הזה יתפלל היינו למען‬ ‫אמנם אם בני אדם בעוה"ז לומדים מדרכיו ומעשיו‬ ‫כבוד שמו יתברך‪.‬‬ ‫הטובים‪ ,‬אזי זכויות אלו נזקפים לו בעוה"ב להיות גם‬ ‫לפעמים אדם זוכה שמודיעים לו דבר מן השמים ע"י‬ ‫שם בחינת 'הולך'‪.‬‬ ‫שברגע שניעור משנתו נופל לו פסוק במחשבתו‪ ,‬ומן‬ ‫עפי"ז יש לפרש 'וילך משה' דאף בעלותו לעולם‬ ‫השמים מבקשים להודיע לו דבר השייך אליו והוא‬ ‫העליון נשאר בבחינת 'הולך' דכל מה שישראל‬ ‫ענין עצום (דרכי צדק השלם)‪.‬‬ ‫משיגים בתורה הרי הכל הוא מכוחו כאמור לעיל‪,‬‬ ‫הרה"ק המהר"י מבעלזא זי"ע עה"פ את הברכה אשר‬ ‫והנה זה דהקב"ה מוחל עוונותיהם של ישראל בכח‬ ‫תשמעו וגו' ובתרגום ‪ -‬ית ברכן אין תקבלון לפקודיא‪,‬‬ ‫י"ג מידות של רחמים ‪ -‬פעל משה בתפילתו דהקב"ה‬ ‫וביאר בקדשו דברי התרגום‪ :‬דהנה לפעמים עושה‬ ‫הראהו סדר תפילה זה ואמר לו‪ :‬כל זמן שישראל יעשו‬ ‫האדם חשבון לעצמו שמעשיו אינם כראוי וכהוגן‪,‬‬ ‫לפני כסדר הזה אני מוחל להם‪ ,‬ומבואר‪ :‬דבאמירה‬ ‫ומזה נשבר ליבו בקרבו‪ ,‬ומקבל על עצמו שמהיום‬ ‫בעלמא י"ג מידות של רחמים סגי‪ ,‬ולפי"ז אפשר‬ ‫והלאה יתנהג כמו שצריך עפ"י דרך התורה‪ ,‬ואזי ‪-‬‬ ‫לפרש‪ :‬וילך משה וידבר ‪ -‬דמשה רבינו הוא בבחינת‬ ‫תיכף שמקבל על עצמו כבר חשוב ומקובל אצל‬ ‫הולך ע"י 'הדברים האלה' כי פעל בתפילתו דע"י‬ ‫השי"ת‪ ,‬ומשפיע לו כל השפעות טובות‪ ,‬וזה פירוש‬ ‫אמירה ודיבור בעלמא יפעלו הי"ג מידות את‬ ‫התרגום ית ברכן אין 'תקבלון' דאפילו אם רק קיבל‬ ‫פעולתם‪ ,‬יעזור השי"ת שנזכה להתעוררות העליונה‪,‬‬ ‫על עצמו להתנהג בטוב אף כי עדיין לא עשה כלום‪,‬‬ ‫שיאיר הקב"ה בלבבינו אור התשובה‪ ,‬ונזכה לפעול‬ ‫ג"כ כבר יזכה שיבוא לו הברכה‪.‬‬ ‫בתפילתנו בימים קדושים אלו כל מיני רפואות וישועות‪,‬‬ ‫בספה"ק זרע קודש מביא בשם הרה"ק הרבי מלובלין‬ ‫וימלא ה' כל משאלות ליבנו לטובה ולברכה‪ ,‬ונזכה‬ ‫זי"ע עה"פ (בראשית י"ט) אל נא אחי תרעו‪' ,‬נא' הוא‬ ‫לכתיבה וחתימה טובה ולקבל פני משיח צדקנו בבי"א‪.‬‬ ‫לשון בקשה 'אל נא' אם רואה אדם אז עס דאוונט זיך‬ ‫הרה"ק השר שלום מבעלזא זי"ע (יומא דהילולא‬ ‫נישט‪ ,‬אזי‪' :‬אחי תרעו'‪ ,‬תתחזקו באחוה וריעות ועי"ז‬ ‫דיליה כ"ז אלול) על הפייט 'ומלאכים ייחפזון' ודקדק‬ ‫תוכלו להתפלל כראוי‪.‬‬ ‫הרה"ק זי"ע‪ :‬וכי על מה יש להם למלאכים להתיירא‬ ‫ובספה"ק מגן אברהם להמגיד מטריסק זי"ע כתב‪:‬‬ ‫ולפחד‪ ,‬וביאר‪ :‬שגם את המלאכים דנים ‪ -‬אם לא‬ ‫עיקר ההכנה לימים הנוראים כדי לזכות בדין הוא‬ ‫לימדו זכות על בני ישראל כראוי‪ ,‬ולכן הם מפחדים‪..‬‬ ‫בתפילה‪ ,‬ומפרש בזה הכתוב 'ושבית שביו' 'ושבית'‬ ‫בספה"ק 'לקט עני' עה"פ בתהילים (קי"ט) 'קדמתי‬ ‫רומז לתשובה 'שבי"ו' בגימ' שי"ח רומז לתפילה‬ ‫בנשף ואשוע' ופי' ה'אבן עזרא' קודם שיקומו בני‬ ‫היינו דעיקר ההכנה לראש השנה להתעורר לתשובה‬ ‫אדם‪ ,‬ומבאר בספה"ק הנ"ל‪ :‬דיש בזה כמה מעלות‪ .‬א‪.‬‬ ‫הוא ע"י תפילה‪.‬‬ ‫משום 'הצנע לכת' דאין יצה"ר שולט כ"כ כשהוא‬ ‫א כתיבה וחתימה טובה און א גיט געבענשט יאהר‪.‬‬ ‫בודד‪ ,‬ויוכל לקרוא בלב טהור‪ ,‬ב‪ .‬קודם שיתמלא‬