עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — ראש השנה (2026-09-07)

זמן ר"ת מוצאי יו"ט זמן הדה"נ ערש"ק ראש השנה תשפ"ז גליון קנ"ב
20:02 19:26 18:30
*הזמנים הינם לפי שעון קיץ באופק בני ברק
לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'
הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל
בן רבי יצחק יעקב הי"ד -מונקאטש
נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע
זקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע בדברי קדשו :צריך זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע ע"ז
האדם שיכין עצמו לטוב ,וישתדל בכל עוז לעשות כל דאמרינן (ב'אבינו מלכנו') 'ואל תשיבני ריקם
מה שבכוחו ,דלעולם כל דבר חשוב בעי הכנה ,וכעין מלפניך' ,ומפרש :דהכוונה הוא -כיון שהזכרנו
שנאמר בשבת (שמות ט"ז) והכינו את אשר יביאו בקשות רבות ,לכן אנו מבקשים שלא נהיה כלי
ועי"ז והיה משנה ,וכן כל דבר חשוב בעי הכנה, 'ריקם' ונוכל לקבל כל ההשפעות.
וכש"כ ראש השנה ויו"כ הבאים לקראתנו בעי ועוד מזקיה"ק העטרת צבי זי"ע על מאמר חז"ל:
הכנה ,ואין הכוונה על האכילה והשתיה ,דהרי ביו"כ אחטא ואשוב אחטא ואשוב -אין מספיקין בידו
נאסרו לגמרי ואפילו בראש השנה הרי לדעת חלק לעשות תשובה ,ומפרש דהכוונה הוא :דאפילו אם הוא
מהפוסקים אין מצוה באכילה ,ומ"מ אין להרבות יודע בעצמו שיחטא ויחזור ויחטא מחמת רוב תוקף
באכילה ,וההכנה וההזמנה הוא למזון הנפש ע"י היצר ,מ"מ היות וברצונו לעשות תשובה הרי אין
תשובה ומעש"ט ,ורק מחוסר ידיעת גדולת וקדושת מספיקין בידו לעשות תשובה ,היינו :שללא ספק
הימים הק' הבאים לקראתנו -מתעצלין לעשות להם (לשון אין מספיקין) בוודאי יעזור לו הקב"ה לעשות
הכנה ,וכמו דבר מורחק אפילו הוא גדול נראה לנו כקטן תשובה ,והוסיף' :אזוי זאגט מען אין הימעל'.
ע"י שהוא רחוק ,כן מעלת וקדושת הימים האלו הרי
מצד שאנו מרוחקים מהם לא נראה לנו קדושתם ועוד מזקיה"ק העטרת צבי זי"ע על מאמר חז"ל
הנעלית. (מסכת יומא כ"ד) :איזה עבודה תמה -כל שאין
אחריה עבודה ,ופירש :כי מי שעושה דברים גשמיים
ועד"ז המלצתי בדברי המדרש פר' ואתחנן שאמרו בכדי שיוכל אח"כ לעבוד את השי"ת בניקל ,אזי
מלאכי השרת :אימת ראש השנה ויו"כ והשיב המעשים הגשמיים אינם עבודה אלא הכנה לעבודה
השי"ת :אני ואתם נלך לבי"ד שלמטה וכו' ,והביאור של תורה ותפילה שתבוא אחריהם ,אבל יש בחינה
עפ"י הנ"ל :שהמלאכים אינם מרגישים שיש הכנה יותר נעלה שעושה הדברים הגשמיים באופן שהם
בישראל לקראת הימים הקדושים ולכן הם שואלים עצמם יהיו עבודה ואז אין צריך שוב עבודה אחריה
'אימת' היינו שהם שואלים :האם נדחו הימים מכיון שהם גופם עבודה תמה.
בפרוס השנה החדשה הבעל"ט שנת תשפ"ז
הננו לברך בזה את מתפללי בית מדרשינו וידידי בית חיינו ,וכל קוראינו היקרים בברכת
שנה טובה ומתוקה ,כתיבה וחתימה טובה
המברכים ומאחלים
מכון מעיינות הקודש
'ויל"ך מש"ה' בגימ' הוי"ה שכינה -כל הליכותיו הקדושים לזמן אחר ,והשיב השי"ת :שהטעם שאינם
של משה רבינו היו אך ורק לשם יחוד קודשא בריך רואים את ההכנה מכיון שהם 'למטה' שכלל ישראל
הוא ושכינתיה ,אשר עי"ז ממילא בא אור ושמחה לכל נמצא ברחוק מלמטה ואינם רואים מחמת הריחוק ,וה'
בית ישראל .וכדאיתא בשם הבעש"ט הק' זי"ע לפרש ברחמיו אומר :אני ואתם נקרב עצמנו להם כדי שיראו
הכתוב ימלא ה' כל משאלותיך -שכל משאלותיך בגאון ה' ,ועכ"פ עכשיו שכבר קרב הזמן -ראוי
תהיינה אך ורק בשביל שיתמלא שם הוי"ה ,אשר שנעיר ונשים על ליבנו ונכין עצמנו לקראת בואנו לפני
עתה בזמן הגלות אין ה' שלם ואין הכסא שלם, ה' ,ועיקר ההכנה הוא בתפילה וכן באברהם אבינו
וכשיתמלא ה' ותתרומם קרן השכינה הק' ממילא כשהתפלל על סדום -כתיב ויגש אברהם ופירש"י
יוושע כל אדם בכל משאלותיו ומבוקשיו ,וזהו שאמר הגשה לתפילה ולפיוס ,והיינו שהאדם צריך לקרב
משה רבינו לכלל ישראל בקרי"ס :ה' ילחם לכם ואתם עצמו למקום ע"י מעשיו ,ויתפלל ע"ז שהוא רחוק
תחרישון ,היינו שכל המלחמה שלכם תהיה בעבור מה' ,ולכך נקרא ה'בעל תפילה' עובר לפני התיבה -
כבוד ה' ומה ששייך לכם היינו' :ואתם' תחרישון.. שקודם שירד יעביר לפניו הדברים והתיבות שהוא
וזאת על כל אחד לחשוב ולהצטער ובפרט בימים אלו הולך להוציא בפיו ,ויעבור לנגד עיניו נגד מי הוא
-מדוע זה ייגרם צער לשכינה בגיננו ,ויתבונן מה הולך לעמוד ועל מי הוא הולך להתפלל ואז ייכנע
מעשים ופעולות הוא עושה בכדי למנוע ממנה צער זה, לבבו וקרוב ה' לנשברי לב ועי"ז ישמע ה' תפילתנו ובא
וכאשר יחיה האדם בדביקות בלימוד התורה ובקדושת לציון גואל בבי"א.
השבת אז יוכל לכוון בכל הליכותיו לשם יחוד קודשא הרה"ק הישועות משה זי"ע בדברי הכנה לימים
בריך הוא ושכינתיה. הנוראים :מיר גרייטן זיך צו ,יעדער איינער מיט זיינע
גאב"ד ירושלים עיה"ק הרה"ק רבי משה אריה זי"ע השגות ,צוקמען צום יו"ט ,מיט חרטה על העבר ,וואס
עה"פ וילך משה וגו' ,ודקדקו המפרשים :דלא נתבאר מ'האט געטהון זאכאן וואס זיי טויגן נישט ,און
להיכן הלך ,ומה הייתה תכלית הליכתו ,ובהפטרה של קבלה על להבא ,ווייל סוף כל סוף יעדער איינער
שבת שובה -שובה ישראל עד ה' אלוקיך וגו' ושובו ציטערט פון מעמד יום הדין ,פון יום המשפט ,דער
אל ה' ,ויש להבין על אלו דברים מיירי כאן אשר וואס האט זיך אן געזאפט מיט תורה און יראת שמים -
עליהם אמר הנביא ושובו אל ה' ונראה לומר בהקדים דער ציטערט אז ס'קומט צו גיין דער יום המשפט,
דברי המדרש (משלי) בשעה שהחכם יושב ודורש מ'דארף שטיין פארן הייליגען באשפער אפגיבן דין
והעם עומדין ושומעין לו -הקב"ה מוחל עוונותיהן וחשבון ,אבער אלעס מיט שמחה ,מ'דארף זיך
של ישראל ,ויש להבין מהו גודל כוחו של החכם אומקערן מיט שמחה ,מ'דארף לעבען מיט שמחה ,און
היושב ודורש שעל ידו יש מחילת עוונות לישראל. אז מוועט מקבל זיין אויף זיך עול מלכות שמים מיט
ויש לומר עפי"מ שמצינו בחז"ל שתלמידי חכמים אלע רמ"ח איברים און שס"ה גידים -וועט דער
נקראים 'משה' כגון 'משה שפיר קאמרת' ,ובתקוני אייבישטער א וודאי העלפען און אי"ה די תפילות
זוהר :אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא ,והכוונה וועלען נתקבל ווערען לרחמים ולרצון ,מיר בעטען
בזה היא :כי באמת התורה הקדושה ארוכה מארץ זיך :אבינו מלכנו קבל ברחמים וברצון את תפילתינו,
מידה ורחבה מיני ים ,ואין בכוח שכל אנושי להשיג מ'דארף אנהויבן א נייע וועלט ,נישט אריין קלערען
בה אף אפס קצהו ,אמנם המייגע עצמו בתורה לשמה, וואס איז געווען ,איך וויל אנהויבן א נייע וועלט א
זוכה ומתלבש בו ניצוץ ממשה רבינו ע"ה המסייע צייט איז א צייט ,א זמן איז א זמן ,א רגע איז א רגע,
בעדו שיוכל להשכיל ולהבין דברי התורה ,ולכן כל און א שעה איז א שעה ,צייט פארבריינגען אויף
תלמיד חכם מכונה בשם 'משה' לפי שרק ע"י כוחו ליידיגקייט האב איך נישט..
של משה רבינו ע"ה זכה להשכיל דברי תורה ,והנה ועוד מהרה"ק הישועות משה זי"ע המביא בשם אביו
משה רבינו היה רועה נאמן לישראל ותמיד הפציר הרה"ק האמרי חיים זי"ע עה"פ וילך משה וידבר,
האוויר בהבלי בני אדם ,אז יש יותר כוח לדיבור בתפילה עד שהקב"ה מחל עוונותיהם ,ועפי"ז אפשר
הקדוש היוצא מפיו ,וכן שהוא זמן אשר חוט של חסד לומר :כי בשעה שהחכם יושב ודורש בדברי תורה,
משוך עליו. וכל השגתו בתורה הרי אינה אלא בכוחו של משה
הרה"ק השארית מנחם זי"ע על מאמר חז"ל ברכות דף רבינו ע"ה ,לכן באותה עת זוכה ומעורר זכותו של
ל' אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ,פירוש משרע"ה שהיה כוחו גדול להביא לידי כפרת ומחילת
מתוך כובד ראש של השכינה הק' כמאמרם ז"ל עוונות ,וידוע כי אדם בעולם הבא נקרא 'עומד' מאחר
(סנהדרין ס"ו) שהשכינה מצטערת ואומרת -קלני שאין בידו לעשות מצוות ולעלות ממדריגה למדריגה,
מראשי וכו' ,ועל הכובד ראש הזה יתפלל היינו למען אמנם אם בני אדם בעוה"ז לומדים מדרכיו ומעשיו
כבוד שמו יתברך. הטובים ,אזי זכויות אלו נזקפים לו בעוה"ב להיות גם
לפעמים אדם זוכה שמודיעים לו דבר מן השמים ע"י שם בחינת 'הולך'.
שברגע שניעור משנתו נופל לו פסוק במחשבתו ,ומן עפי"ז יש לפרש 'וילך משה' דאף בעלותו לעולם
השמים מבקשים להודיע לו דבר השייך אליו והוא העליון נשאר בבחינת 'הולך' דכל מה שישראל
ענין עצום (דרכי צדק השלם). משיגים בתורה הרי הכל הוא מכוחו כאמור לעיל,
הרה"ק המהר"י מבעלזא זי"ע עה"פ את הברכה אשר והנה זה דהקב"ה מוחל עוונותיהם של ישראל בכח
תשמעו וגו' ובתרגום -ית ברכן אין תקבלון לפקודיא, י"ג מידות של רחמים -פעל משה בתפילתו דהקב"ה
וביאר בקדשו דברי התרגום :דהנה לפעמים עושה הראהו סדר תפילה זה ואמר לו :כל זמן שישראל יעשו
האדם חשבון לעצמו שמעשיו אינם כראוי וכהוגן, לפני כסדר הזה אני מוחל להם ,ומבואר :דבאמירה
ומזה נשבר ליבו בקרבו ,ומקבל על עצמו שמהיום בעלמא י"ג מידות של רחמים סגי ,ולפי"ז אפשר
והלאה יתנהג כמו שצריך עפ"י דרך התורה ,ואזי - לפרש :וילך משה וידבר -דמשה רבינו הוא בבחינת
תיכף שמקבל על עצמו כבר חשוב ומקובל אצל הולך ע"י 'הדברים האלה' כי פעל בתפילתו דע"י
השי"ת ,ומשפיע לו כל השפעות טובות ,וזה פירוש אמירה ודיבור בעלמא יפעלו הי"ג מידות את
התרגום ית ברכן אין 'תקבלון' דאפילו אם רק קיבל פעולתם ,יעזור השי"ת שנזכה להתעוררות העליונה,
על עצמו להתנהג בטוב אף כי עדיין לא עשה כלום, שיאיר הקב"ה בלבבינו אור התשובה ,ונזכה לפעול
ג"כ כבר יזכה שיבוא לו הברכה. בתפילתנו בימים קדושים אלו כל מיני רפואות וישועות,
בספה"ק זרע קודש מביא בשם הרה"ק הרבי מלובלין וימלא ה' כל משאלות ליבנו לטובה ולברכה ,ונזכה
זי"ע עה"פ (בראשית י"ט) אל נא אחי תרעו' ,נא' הוא לכתיבה וחתימה טובה ולקבל פני משיח צדקנו בבי"א.
לשון בקשה 'אל נא' אם רואה אדם אז עס דאוונט זיך הרה"ק השר שלום מבעלזא זי"ע (יומא דהילולא
נישט ,אזי' :אחי תרעו' ,תתחזקו באחוה וריעות ועי"ז דיליה כ"ז אלול) על הפייט 'ומלאכים ייחפזון' ודקדק
תוכלו להתפלל כראוי. הרה"ק זי"ע :וכי על מה יש להם למלאכים להתיירא
ובספה"ק מגן אברהם להמגיד מטריסק זי"ע כתב: ולפחד ,וביאר :שגם את המלאכים דנים -אם לא
עיקר ההכנה לימים הנוראים כדי לזכות בדין הוא לימדו זכות על בני ישראל כראוי ,ולכן הם מפחדים..
בתפילה ,ומפרש בזה הכתוב 'ושבית שביו' 'ושבית' בספה"ק 'לקט עני' עה"פ בתהילים (קי"ט) 'קדמתי
רומז לתשובה 'שבי"ו' בגימ' שי"ח רומז לתפילה בנשף ואשוע' ופי' ה'אבן עזרא' קודם שיקומו בני
היינו דעיקר ההכנה לראש השנה להתעורר לתשובה אדם ,ומבאר בספה"ק הנ"ל :דיש בזה כמה מעלות .א.
הוא ע"י תפילה. משום 'הצנע לכת' דאין יצה"ר שולט כ"כ כשהוא
א כתיבה וחתימה טובה און א גיט געבענשט יאהר. בודד ,ויוכל לקרוא בלב טהור ,ב .קודם שיתמלא
