שפתותם · Sifsoisam — ראש השנה (2026-09-07)

-
ראש השנה
תשפ"ז Iגליון קכג' Iשנה ג'
צבי לצדיק וזאת ליהודה ישמח לב
הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א
.בשפﬨו יהגﬣ .
הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א
אבדק"ק ניישטאדט אבדק"ק יאקא ופרויקירכען
תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א
מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א תלמיד למרן השבט סופר זיע"א
קדם .דלעומת זה יזכור לנו לטוב מה הארץ אשר אנחנו
הקב"ה לא יאשימם בזה שלא באו למעלת בנים
יושבים בקרבה ,אדמה טמאה אויר ארץ העמים סובבת
אותנו ,וכמה תכבד עלינו להיות תמימים עם ד׳ כיאות ,ואם כי ידין ד׳ עמו ועל עבדיו יתנחם (דברים לב ,לו) .אם
גם רצוננו לעשות רצונו בלב שלם אבל שעבוד מלכיות כבנים אם כעבדים דמדרגה גבוהה לעבוד מאהבה כבנים
ֵּּבין ַמלְ כוּ ת ַמ ִּּקיפָ ה לְ ַמלְ כוּ ת ַמ ֶּּכ ֶּרת מעכב. אל אביהם ,ומדרגה פחותה ממנה להיות כעבדיםא,
בין הכרת הבורא המופשטת של האומות לבין השלטת וכאשר ידין ד׳ עמו ,ויראה שערוריה שנפל סביבם וימיהם
ולכן אמרה תורה כי זכור יזכור לנו את אשר תשלוט יד
מלכותו בכל ארחות החיים בישראל ושנותיהם ספו בדלות וקלות ,לא יאשימם שלא הגיעו
הארץ ,ובהעריך מעשה המצות אשר בידינו אל משא כבד
למעלת בנים ,אלא יראה להם פנים מסבירות ,אם גם רק
מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא וכו׳ ,והופע של אויר ארץ העמים ,אז יוציא לצדק דינינו באמרו והארץ
עבדים הם ,כי אין הצדקה משתלמת אלא לפי החסד
וכו׳ וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יציר כי אתה ישמח לב אזכור.
שבה ,והנה הם אוד מוצל מאש ,ודי בזה שהם עבדים
יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ד׳ אלקי ישראל מלך היום הרת עולם – רמז לאדם שנברא בר"ה ויתנחם ,וכביכול נתקררה דעתו יתעלה על מה שהם
ומלכותו בכל משלה (תפילות ימים נוראים) .אם גם ינהרו כל
היום הרת עולם .עיין ספר ילקוט דוד (פ' בראשית) ' יהי ישמח לב במדרגת עבדיו גרידאב.
היצורים וישליכו איש גלילי כספו וגלילי זהבו ,וימאסו
אור ' ( בראשית א ,ג) ,יה" י בגימטריא כ"ה ,דבכ"ה אלול נברא
באלילים שנדחו אחריהם בימים הקדמונים ,ובעת
עולם .נמצא שר"ה יום ו' עש"ק [ דאלול חסר כידוע] ,וזה הדבק במדות הקב"ה גם הוא ית' דובק במדותיו
שיהפוך אל העמים שפה ברורה יקראו כולם בשם ד׳ ומרחם עליו
היום הרת עולם ,רומז לאדם שמכונה עולם קטן כידוע ,
לעבדו ְׁשכֶ ם אחדא ,אבל גם בעת ההיא יהיו ישראל
אם כבנים אם כעבדים וכו' (תפילת מוסף דראש השנה) .איתא שביום וי"ו ערב שבת קודש נ ברא אדם ,כנ"ל.
ינֹותםב ,ולישראל הוא מלך ולכל מב ָ
מצוינים ומובדלים ֵּ
צבי לצדיק – באנהארד במשנה (אבות פ"ב מ"ד) 'עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה
אומות העולם יהיה ד׳ למלך.
רצונך כרצונו ,בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון
אבל חילוק גדול בין עבודת ישראל לעבודת האומות כפולת קריאת שמן מראה על מחמד לבו של ד' עם בני אחרים מפני רצונך'.
גם בעת ההיא ,כי לבני נח לא ניתן לעלות יותר רק עד ישראל ואפשר הכוונה ,דהנה אם מדבק אדם את עצמו
מדריגה שמכירים את בוראם וכורעים ומשתחוים לו ,זה
הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו במדות ה׳ ומקיים מה שנאמר (דברים יא ,כב – שם ל ,כ)
סדר מלכיות שלהם ,לעומתם כמה יגדל מלכיות שלנו,
'ולדבקה בו' ,וכמו שדרשו חכמינו ז"ל (שבת קלג' ):הדבק
זכור אזכרנו עוד (ירמיה לא ,יט) .בילקוט שמעוני (ירמיה רמז שטו
סדר מלכיותינו רם ונשא גבוה מזה ,כי אצלנו מלכותו בכל
ד"ה רחל מבכה) מבואר פירוש הכתוב ,כי משונה דרך שיחה במדותיו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום',
משלה ,דעל כל פרטי חיותינו מושלת מלכותו של
של אדם עם אהובו מחמד לבו ,מדרכו בדבורו עם אדם ואם אדם עושה כן זהו רצון ה׳ ,דכמו שרצונך הוא שירחם
הקב״ה ,הוא מלכינו בבית ובשדה ,בבואינו ובצאתינו,
שאינו עומד קרוב ללבו ,כי אף שדרך ארץ הוא לקרא אדם ה׳ עליך ,לכן אם אתה עושה כן ,יעשה ה׳ רצונך כרצונו
בסדר הבית ותקונו אנו ממליכים אותו ,עלינו לקבוע
מזוזה בפתחינו ,לשמור דת משה וישראל במנהג אישות, בשמו כשרוצה לדבר עמו כדאיתא ביומא (ד):ד ,אבל אינו וירחם ה׳ גם עליך.
ובכל מלאכה בשדה נראה שהוא מלכינו ,בכל מצות מוסיף וחוזר לקרא בשמו ,אבל אם מדבר עם מחמד לבו, ולפי זה הכל תלוי בנו האיך לעמוד במשפט ,אם אנו
התלויות בארץ ,במאכל ובמשתה הוא מלכינו ,שלא דרך חבה הוא שכמה פעמים הוא קורא בשמוה. מרחמים על חברינו אזי השי"ת רואה כאב לנו ומשתמש
נתגעל במאכלות ומשקאות האסורות ,במשא ובמתן הוא וזה כוונת הכתוב כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד, במדת הרחמים ועושה רצונינו ,ואם להיפוך שאין אנו
מולך עלינו ,להזהר מרבית ואונאה ,ולהשיב ִמ ַּׁש ָבת רגלינו מתנהגים במדות הרחמים אז אנו כעבדים ח"ו ,וה׳ אדון לנו דבמשך דבורי עמו אני חוזר וזוכרהו בשמו ,אכפול ואשנה
ממצוא חפצינו ודבר דברג ,וכן בכל קרן ופנה מלכותו וזאת ליהודה כמה פעמים לזכרו בשמו ולקראו כילד חביב שכך מנהג ואז עינינו לך תלויות וכו׳.
מושלת עלינו -בלבושינו ובכסותינו ,בשמחה ובתוגהד, אביו ואמו לדבר עמו.
ברגלים ובתעניתים ,בחינוך בנינו ובנותינו ובמנהגינו עם וזהו נמי כוונת הילקוט שמעוני (רמז שעו ד"ה בני ישראל)
הקב"ה יזכור אותנו לכף זכות אפי' אם לא מצאה ידינו
הבריות ,לא יחדל שום מקצוע שהחיות מתנוצצות בו, בכתוב (במדבר ח ,יט) 'ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ובניו לפעול בתורה
שלא תהיה מלכות שמים מושלת עלינו. מתוך בני ישראל לעבוד את עבודת בני ישראל באוהל מועד ובתורתך כתוב לאמור ,וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את
וכן יהיה גם לעתיד ,עד שיודו כל באי עולם אף שכבר ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור
הגיע עולם התיקון כתחינתנו' :מלוך על כל העולם כולו ישראל אל הקודש' ,דחביבין ישראל שקוראן בשמן חמשה (מוסף ראש השנה) .יש לפרש ,דאם רחמיו יתגוללו להוציאנו
בכבודך והנשא וכו׳ ,והופע בהדר' וכו׳ ,אבל כל יצורים פעמים בפסוק אחד והוא דרך חבה ואהבהו .דחביבין ישראל טיט ַּׁהיָ וֵּ ןג שנשתקענו בה ,לשבור מוטות עולינו מעל
בעצמם יבינו ההבדל שיש בין אופן השגתם ודרך במה שכופל שמן חמשה פעמים בפסוק אחד בשעת דבורו צוארינו ,ידון אותנו לכף זכות אפילו אם גם לא מצאה ידינו
עבודתם לבורא עולמים ,לבין אופן עבודת ישראל, עמם ,כי זה מורה על מחמד לבו עם בני ישראל .ישמח לב לפעול בתורה ומעשים טובים ופרישות כאשר היה בימי
במקום שכל יתר באי עולם ימצאו דים להכיר בוראם
ב .בזה יש לפרש מה שאנו אומרים במוסף דראש השנה בלשון הזה 'אם כבנים אם כעבדים רחמנו כרחם אב על א .עיין קידושין (לו.).
ולשבח ולרומם בשירים ותשבחות לפניו ,ובזה כלו כל בנים' ,דאב מרחם על בנו בכל אופן ,ואם אנחנו כעבדים אזי עינינו לך תלויות שתוציא כאור משפטנו ,משום שהבטחת לנו ועל עבדיו יתנחם,
הקמותם ועלויים ,וזהו מושג קבלת מלכות שמים עליהם, ג .הרפש אשר בקרקעית המים .והוא מלשון הכתוב בספר דאפילו אם אנחנו בחינת עבד אפ״ה יתנחם( .הוספת הרה"ג אלעזר עקיבא בינעטה שליט״א).
אך ורק בתפלה ותחנה ורנה ,לעומת זה ד׳ אלקי ישראל ד .בגמרא יומא' :ויקרא אל משה וידבר (ויקרא א ,א) ,למה הקדים קריאה לדיבור ,לימדה תורה דרך ארץ שלא יאמר אדם דבר תהילים (מ ,ג).
ה .בילקוט שמעוני לחברו אלא אם כן קורהו' .וכתב המהרש״א (שם ד"ה אא"כ קורהו) וזה לשונו' :דהיינו שקורהו בשם כי הכא שקראו משה'.
מלך ומלכותו בכל משלה ,מלכותו אצל ישראל מושלת רמז שטו' :רבי יודן בשם רבי שמואל בר נחמני משל למלך שהיה לו אפיקריסין [מלבוש שלובשים סמוך לבשר] ,והיה מצוה את עבדו ואומר
ושולטת בכל תנועה וגלוי דעת בכל פרטי חייהם -לך לו נערה וקפלה ,תן דעתך עליה .אמר לו עבדו אדוני המלך מכל אפיקריסין שיש לך אי אתה מצוני אלא על זה ,אמר לו מפני שדבקה בבשרי.
ישמח לב יתנו כתר מלוכה. כן אמר משה לפני הקב"ה ,ריבונו של עולם ,משבעים אומות אוותנטיאות שיש לך אי אתה מצוני אלא על ישראל' ,ואל בני ישראל תאמר',
'ואל בני ישראל תדבר'' ,אמור אל בני ישראל'' ,דבר אל בני ישראל '' ,ואתה תצוה את בני ישראל '' ,כי תשא את ראש בני ישראל ' ,אמר לו
ג. ב .פירוש :מביניהם. א .מלשון הכתוב בספר צפניה (ג ,ט). ו .בילקוט שמעוני רמז שעו: [הקב"ה] מפני שהם דבוקים בי שנאמר (ירמיה יג ,יא) ' כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי וגו''.
מלשון הכתוב בספר ישעיה (נח ,יג) ִ'אם ָת ִשיב ִמ ַּׁש ָבת ַּׁרגְׁ ֶלָך ֲעׂשֹות 'אמר רבי יודן בוא וראה כמה חבב הקב"ה ישראל ,שהוא מזכירן חמשה פעמים בפסוק אחד ,הדא הוא דכתיב בפרשת בהעלותך 'ואתנה את
את ַּׁל ַּׁש ָבת עֹנֶ ג ִל ְׁקדֹוש ד' ְׁמכֻ ָבד וְׁ כִ ַּׁב ְׁדתֹו ֲח ָפ ֶציָך ְׁביֹום ָק ְׁד ִשי וְׁ ָק ָר ָ הלוים נתונים לאהרן ולבניו' וגו' .תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר ,משל למלך שמסר בנו לפדגוג [אומן של בני המלכים ,והוא מומחה ומנוסה
ֵּמ ֲעׂשֹות ְׁד ָרכֶ יָך ִמ ְׁמצֹוא ֶח ְׁפ ְׁצָך וְׁ ַּׁד ֵּבר ָד ָבר' .ד .פירוש :יגון וצער .והוא לטכס עצה ותושיה כדי לחנכם ולהטות את לבם לדרך הטובה] ,והיה מצוה אותו ואמר לו ,אכל ברי ,שתה ברי ,אזיל ברי לבית ספרא ,אתא
מלשון הכתוב בספר תהילים (קיט ,כח) ָ'ד ְׁל ָפה נַּׁ ְׁפ ִשי ִמתּוגָ ה'. ברי מבי מדרשא .כך הקב"ה מתאוה להזכיר את ישראל בכל שעה'.
.. עוד יזﬤור úנו
מדור מיוחד להנצחת נכדי רבינו זיע"א
. הכה למעשﬣ
ראש השנה – א' בתשרי
הבחור החשוב גרשון בנימין זאב בן הגאון ר' סדר אמירת תשליך
יששכר דוב הלוי לעווי ז"ל מנהג ניעור הבגדים בשעת אמירת תשליך מקום אמירת תשליך
נלב"ע בארץ ישראל תש"י.
ו .כתב המטה אפרים (סימן תקצ"ח סעיף ד') א .כתב הרמ"א (סימן תקפ"ג סעיף ב')
שלשלת הדורות :הבה"ח גרשון בנימין זאב ז"ל ,בן שמנער שולי הבגד בנהר" ,והוא לרמז בעלמא שהמנהג לילך אצל הנהר בראש השנה ולומר
הגאון ר' ישכר דוב הלוי -אבד"ק סינער-וואראהל, ליתן לב להשליך החטאים ולחפש ולחקור שם הפסוק 'ותשליך במצולות ים כל חטאתם',
בן רבינו הגה"ק זיע"א. דרכים מן היום ההוא והלאה ,שיהיו בגדיו ואיתא בכתבים (פרי עץ חיים שער השופר פרק ה')
ראש השנה – א' בתשרי לבנים ונקיים מכל חטא" (כתב באליה רבה סימן דילך לנהר שנמצא מחוץ לעיר ,וטוב שילך
למקום שיש שם דגים חיים לסימן שלא תקצ"ו ס"ק ג' בשם קיצור של"ה דמה שנוהגים לנער
הבחור החשוב עקיבא הי"ד בן הגאון ר' יעקב תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים (מגן הבגדים היא לנער קליפות הנאחזים כמו שנוהגים
יוסף ז"ל זינגער בקידוש הלבנה ,ומזהיר שחלילה לומר שהלך לנער
אברהם שם ס"ק ה' בשם מטה משה סימן תתכ"א).
נלב"ע תש"ד במחנה גוזן אוסטריה העבירות מעליו ויש בזה חילול השם ,ועיין בסידור רבי
שבתי שינער בגד הציצית ודווקא במילת 'תשליך'). ב .הטעם .והטעם שהולכים אצל הנהר
שלשלת הדורות :הבה"ח עקיבא ז"ל ,בן הגאון ר'
משום דאיתא במדרש (תנחומא פר' וירא סימן
יעקב יוסף זינגער זצ"ל -ר"מ בישיבת יסודי התורה זמן אמירת תשליך
כ"ב) שעבר אברהם אבינו עד צווארו במים
בגראסווארדיין ,חתן רבינו הגה"ק זיע"א ז .אחר מנחה .כבר הבאנו מה שכתב כשהלך להקריב את יצחק על גבי המזבח
ואמר הושיעה כי באו מים עד נפש ,ואנו הרמ"א שהמנהג לילך בראש השנה אחר
יום שלישי פרשת האזינו – ד' בתשרי
עושים זה זכר לעקידה (הובא במשנה ברורה שם תפילת מנחה קודם שקיעת החמה לומר
הרבנית אסתר ע"ה ,בת הגה"צ רבי יששכר ס"ק ס"ח' .ועיין באלף המגן שם ס"ק ה' עוד טעם 'תשליך' אצל הנהר ,ואם משער בעצמו
דוב מענצער זצ"ל אב"ד יאקא להמנהג שהולכים לומר תשליך אצל הנהר מפני שאחר מנחה לא יהיה לו פנאי ילך קודם
אשת רבינו הגה"ק רבי משה שמעון לעווי זצ"ל שממליכים הקב"ה עלינו כדרך שממשיחים המלכים מנחה (עי' מט"א סי' תקצ"ח סע' ז').
אצל הנהר ,ומביא עוד טעם בזה שזה סימן הכנעה שאנו
אב"ד פרויקירכען ח .שבת קודש .המנהג לילך ביום הראשון לפניו כמים הנשפכים).
נלב"ע תש”ח לפ"ק ,מנוחתה כבוד בהר הזיתים על ג .יראה הנהר מרחוק .ואם קשה לו לילך של ראש השנה לומר תשליך אצל הנהר ,אך
יד בעלה רבינו הגה"ק זיע"א ,מול מקום המקדש אצל הנהר ילך לבית גבוה שמשם רואה את כשחל יום הראשון של ראש השנה בשבת
תובב"א. הנהר ושם יאמר 'תשליך' ,וכמו שנהג מרן מצינו אריכות בפוסקים מתי יאמרנו ,ובס"ד
החתם סופר זיע"א שהיה עולה על גבי ההר נביא סדר המנהגים בזה ,יש שנהגו לילך ביום
ת.נ.צ.ב.ה ומשם היה רואה את הנהר (ספר תלמידו לקוטי השני של ראש השנה בנהר כיון שנמצא הנהר
חבר בן חיים חלק ג' בהקדמה "לאחר תפילת מנחה חוץ לעיר ומשום הוצאה שנושאים ספרים
ביום הראשון עלה עם בני הישיבה אל הגן שהיה אחורי בשבת הולכים ביום השני (פרי מגדים שם א"א ס"ק
שהשמחﬣ במעונﬧ ביתו על הנהר ומשם נראה פני הנהר דאנ'ו ואמר שם ב') ,ויש שכתבו שאפילו אם יש עירוב אומרים
לידידנו נכדי רבינו זיע"א סדר תשליך ,אבל לא אמר כי אם הפסוקים מי קל 'תשליך' ביום השני כשחל ראש השנה בשבת
כמוךג"פ ולא שום תפילה אחר כך").
קודש וביום א' ,ואפילו אם יש עירוב כיון שעל
הרה"ג ר' אהרן דוד קליין שליט"א דרך הסוד אין לאמרו בשבת (אלף המגן שם ס"ק
ד .בור בלא מים .ואם אין שם באר או נהר
יכול לילך לבור שאין בו מים כלל ויאמר שם י"א) ,ויש שכתבו שבכל אופן אומרים תשליך
(חתן מוה"ר יעקב בינעטה ז"ל)
מפטרוני 'ספר בראשית' העומד לצאת לאור עולם ביום הראשון אף כשחל בשבת (מטה אפרים שם,
'תשליך' ,וכן היה מנהג אנשי ירושלים (כף
החיים שם ס"ק ל' "ומנהג עיר קדשינו ירושלים ת"ו
הרב אלימלך טאובר שליט"א ושו"ת תורה לשמה סימן קמ"ה).
שאין מעיינות עושין תשליך על שפת הבור שהוא
הרב אלימלך טאובר שליט"א ט .אחר השקיעה .כתב המטה אפרים מקווה מים ולפעמים אף שאין שם מים בבורות שכבר
מונטריאול – בארא פארק נגמרו ,מנהג חסידי בית קל יכב"ץ אשר בתוך העיר (שם) שנוהגים לילך לנהר אף אם כבר שקעה
לעשות על שפת הבור אף על פי שאין בו מים ,והוא כיון
לרגל שמחת הולדת הנין /הנכד /הבן למזל טוב שאינו אלא לרמז בעלמא דעיקר כוונה היא אל ים החמה עד הלילה.
בשעטו"מ י .י"ג מדות .ובהרבה מקומות נוהגים העליון כנזכר")
יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח ,אמן. ה .גיגית עם מים .ויש הנוהגים במקום לדחות אמירת 'תשליך' ליום שאומרים
שאין באר או נהר למלא גיגית במים ,ויש בסליחות י"ג מדות ,כיון שהוא יום שנחנך בו
המברכים ומשתתפים בשמחתכם המוסיפים שם דגים (עיין ספר אשרי האיש פרק בית המקדש הראשון והוא יום מסוגל
כלל קוראי הגליון בא"י ובחו"ל לתשובה (דרך פיקודיך בהקדמה סימן ח'). י"ד אות י"ב).
[והטעם המקומות שנהגו שלא לומר
תשליך ביום ראש השנה ,כיון שהיו גומרים
לכל קוראינו שיחי' -א גוט געבענטשט יאר את התפילה כשכבר פנה יום והיו צריכים
להספיק לאכול סעודת יום טוב ,לכן תקנו
לאמרו ביום י"ג מדות שהוא יום מסוגל
ולשלום.אומריםתחל שנה וברכותיה ,ותהא השנה כתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים טובים
לתשובה וכמו שכתבנו (שער יששכר מאמר שובה
ישראל אות כ"ב ,ועוד טעם יש במה שלא היו
תשליך ביום טוב ,כיון שהיה להם קשה מחמת תשישות
הרמת קרן התורה ושנה שפועלתשנתליקוטי וישועה,
לימות החול, גאולה
לעיר לכן המתינו ורצון ,לילך לחוץ
כוחם הבעל"ט שנת רחמים
מהרי"ח שם)].
ישועות ברוחניות ובגשמיות .אמן.
