gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתותם · Sifsoisam — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: שפתותם · Sifsoisam

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

שפתותם · Sifsoisam — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪-‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫תשפ"ז ‪ I‬גליון קכג' ‪ I‬שנה ג'‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫צבי לצדיק‬ ‫וזאת ליהודה‬ ‫ישמח לב‬ ‫הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א‬ ‫הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א‬ ‫‪ .‬בשפﬨו יהגﬣ ‪.‬‬ ‫הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א‬ ‫אבדק"ק ניישטאדט‬ ‫אבדק"ק יאקא ופרויקירכען‬ ‫תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א‬ ‫מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א‬ ‫תלמיד למרן השבט סופר זיע"א‬ ‫קדם‪ .‬דלעומת זה יזכור לנו לטוב מה הארץ אשר אנחנו‬ ‫הקב"ה לא יאשימם בזה שלא באו למעלת בנים‬ ‫יושבים בקרבה‪ ,‬אדמה טמאה אויר ארץ העמים סובבת‬ ‫אותנו‪ ,‬וכמה תכבד עלינו להיות תמימים עם ד׳ כיאות‪ ,‬ואם‬ ‫כי ידין ד׳ עמו ועל עבדיו יתנחם (דברים לב‪ ,‬לו)‪ .‬אם‬ ‫גם רצוננו לעשות רצונו בלב שלם אבל שעבוד מלכיות‬ ‫כבנים אם כעבדים דמדרגה גבוהה לעבוד מאהבה כבנים‬ ‫ֵּּבין ַמלְ כוּ ת ַמ ִּּקיפָ ה לְ ַמלְ כוּ ת ַמ ֶּּכ ֶּרת‬ ‫מעכב‪.‬‬ ‫אל אביהם‪ ,‬ומדרגה פחותה ממנה להיות כעבדיםא‪,‬‬ ‫בין הכרת הבורא המופשטת של האומות לבין השלטת‬ ‫וכאשר ידין ד׳ עמו‪ ,‬ויראה שערוריה שנפל סביבם וימיהם‬ ‫ולכן אמרה תורה כי זכור יזכור לנו את אשר תשלוט יד‬ ‫מלכותו בכל ארחות החיים בישראל‬ ‫ושנותיהם ספו בדלות וקלות‪ ,‬לא יאשימם שלא הגיעו‬ ‫הארץ‪ ,‬ובהעריך מעשה המצות אשר בידינו אל משא כבד‬ ‫למעלת בנים‪ ,‬אלא יראה להם פנים מסבירות‪ ,‬אם גם רק‬ ‫מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא וכו׳‪ ,‬והופע‬ ‫של אויר ארץ העמים‪ ,‬אז יוציא לצדק דינינו באמרו והארץ‬ ‫עבדים הם‪ ,‬כי אין הצדקה משתלמת אלא לפי החסד‬ ‫וכו׳ וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יציר כי אתה‬ ‫ישמח לב‬ ‫אזכור‪.‬‬ ‫שבה‪ ,‬והנה הם אוד מוצל מאש‪ ,‬ודי בזה שהם עבדים‬ ‫יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ד׳ אלקי ישראל מלך‬ ‫היום הרת עולם – רמז לאדם שנברא בר"ה‬ ‫ויתנחם‪ ,‬וכביכול נתקררה דעתו יתעלה על מה שהם‬ ‫ומלכותו בכל משלה (תפילות ימים נוראים)‪ .‬אם גם ינהרו כל‬ ‫היום הרת עולם‪ .‬עיין ספר ילקוט דוד (פ' בראשית) ' יהי‬ ‫ישמח לב‬ ‫במדרגת עבדיו גרידאב‪.‬‬ ‫היצורים וישליכו איש גלילי כספו וגלילי זהבו‪ ,‬וימאסו‬ ‫אור ' ( בראשית א‪ ,‬ג) ‪ ,‬יה" י בגימטריא כ"ה ‪ ,‬דבכ"ה אלול נברא‬ ‫באלילים שנדחו אחריהם בימים הקדמונים‪ ,‬ובעת‬ ‫עולם‪ .‬נמצא שר"ה יום ו' עש"ק [ דאלול חסר כידוע]‪ ,‬וזה‬ ‫הדבק במדות הקב"ה גם הוא ית' דובק במדותיו‬ ‫שיהפוך אל העמים שפה ברורה יקראו כולם בשם ד׳‬ ‫ומרחם עליו‬ ‫היום הרת עולם ‪ ,‬רומז לאדם שמכונה עולם קטן כידוע ‪,‬‬ ‫לעבדו ְׁשכֶ ם אחדא‪ ,‬אבל גם בעת ההיא יהיו ישראל‬ ‫אם כבנים אם כעבדים וכו' (תפילת מוסף דראש השנה)‪ .‬איתא שביום וי"ו ערב שבת קודש נ ברא אדם‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫ינֹותםב‪ ,‬ולישראל הוא מלך ולכל‬ ‫מב ָ‬ ‫מצוינים ומובדלים ֵּ‬ ‫צבי לצדיק – באנהארד‬ ‫במשנה (אבות פ"ב מ"ד) 'עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה‬ ‫אומות העולם יהיה ד׳ למלך‪.‬‬ ‫רצונך כרצונו‪ ,‬בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון‬ ‫אבל חילוק גדול בין עבודת ישראל לעבודת האומות‬ ‫כפולת קריאת שמן מראה על מחמד לבו של ד' עם בני‬ ‫אחרים מפני רצונך'‪.‬‬ ‫גם בעת ההיא‪ ,‬כי לבני נח לא ניתן לעלות יותר רק עד‬ ‫ישראל‬ ‫ואפשר הכוונה‪ ,‬דהנה אם מדבק אדם את עצמו‬ ‫מדריגה שמכירים את בוראם וכורעים ומשתחוים לו‪ ,‬זה‬ ‫הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו‬ ‫במדות ה׳ ומקיים מה שנאמר (דברים יא‪ ,‬כב – שם ל‪ ,‬כ)‬ ‫סדר מלכיות שלהם‪ ,‬לעומתם כמה יגדל מלכיות שלנו‪,‬‬ ‫'ולדבקה בו'‪ ,‬וכמו שדרשו חכמינו ז"ל (שבת קלג‪' ):‬הדבק‬ ‫זכור אזכרנו עוד (ירמיה לא‪ ,‬יט)‪ .‬בילקוט שמעוני (ירמיה רמז שטו‬ ‫סדר מלכיותינו רם ונשא גבוה מזה‪ ,‬כי אצלנו מלכותו בכל‬ ‫ד"ה רחל מבכה) מבואר פירוש הכתוב‪ ,‬כי משונה דרך שיחה‬ ‫במדותיו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום'‪,‬‬ ‫משלה‪ ,‬דעל כל פרטי חיותינו מושלת מלכותו של‬ ‫של אדם עם אהובו מחמד לבו‪ ,‬מדרכו בדבורו עם אדם‬ ‫ואם אדם עושה כן זהו רצון ה׳‪ ,‬דכמו שרצונך הוא שירחם‬ ‫הקב״ה‪ ,‬הוא מלכינו בבית ובשדה‪ ,‬בבואינו ובצאתינו‪,‬‬ ‫שאינו עומד קרוב ללבו‪ ,‬כי אף שדרך ארץ הוא לקרא אדם‬ ‫ה׳ עליך‪ ,‬לכן אם אתה עושה כן‪ ,‬יעשה ה׳ רצונך כרצונו‬ ‫בסדר הבית ותקונו אנו ממליכים אותו‪ ,‬עלינו לקבוע‬ ‫מזוזה בפתחינו‪ ,‬לשמור דת משה וישראל במנהג אישות‪,‬‬ ‫בשמו כשרוצה לדבר עמו כדאיתא ביומא (ד‪):‬ד‪ ,‬אבל אינו‬ ‫וירחם ה׳ גם עליך‪.‬‬ ‫ובכל מלאכה בשדה נראה שהוא מלכינו‪ ,‬בכל מצות‬ ‫מוסיף וחוזר לקרא בשמו‪ ,‬אבל אם מדבר עם מחמד לבו‪,‬‬ ‫ולפי זה הכל תלוי בנו האיך לעמוד במשפט‪ ,‬אם אנו‬ ‫התלויות בארץ‪ ,‬במאכל ובמשתה הוא מלכינו‪ ,‬שלא‬ ‫דרך חבה הוא שכמה פעמים הוא קורא בשמוה‪.‬‬ ‫מרחמים על חברינו אזי השי"ת רואה כאב לנו ומשתמש‬ ‫נתגעל במאכלות ומשקאות האסורות‪ ,‬במשא ובמתן הוא‬ ‫וזה כוונת הכתוב כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד‪,‬‬ ‫במדת הרחמים ועושה רצונינו‪ ,‬ואם להיפוך שאין אנו‬ ‫מולך עלינו‪ ,‬להזהר מרבית ואונאה‪ ,‬ולהשיב ִמ ַּׁש ָבת רגלינו‬ ‫מתנהגים במדות הרחמים אז אנו כעבדים ח"ו‪ ,‬וה׳ אדון לנו דבמשך דבורי עמו אני חוזר וזוכרהו בשמו‪ ,‬אכפול ואשנה‬ ‫ממצוא חפצינו ודבר דברג‪ ,‬וכן בכל קרן ופנה מלכותו‬ ‫וזאת ליהודה כמה פעמים לזכרו בשמו ולקראו כילד חביב שכך מנהג‬ ‫ואז עינינו לך תלויות וכו׳‪.‬‬ ‫מושלת עלינו ‪ -‬בלבושינו ובכסותינו‪ ,‬בשמחה ובתוגהד‪,‬‬ ‫אביו ואמו לדבר עמו‪.‬‬ ‫ברגלים ובתעניתים‪ ,‬בחינוך בנינו ובנותינו ובמנהגינו עם‬ ‫וזהו נמי כוונת הילקוט שמעוני (רמז שעו ד"ה בני ישראל)‬ ‫הקב"ה יזכור אותנו לכף זכות אפי' אם לא מצאה ידינו‬ ‫הבריות‪ ,‬לא יחדל שום מקצוע שהחיות מתנוצצות בו‪,‬‬ ‫בכתוב (במדבר ח‪ ,‬יט) 'ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ובניו‬ ‫לפעול בתורה‬ ‫שלא תהיה מלכות שמים מושלת עלינו‪.‬‬ ‫מתוך בני ישראל לעבוד את עבודת בני ישראל באוהל מועד‬ ‫ובתורתך כתוב לאמור‪ ,‬וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את‬ ‫וכן יהיה גם לעתיד‪ ,‬עד שיודו כל באי עולם אף שכבר‬ ‫ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני‬ ‫בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור‬ ‫הגיע עולם התיקון כתחינתנו‪' :‬מלוך על כל העולם כולו‬ ‫ישראל אל הקודש'‪ ,‬דחביבין ישראל שקוראן בשמן חמשה‬ ‫(מוסף ראש השנה)‪ .‬יש לפרש‪ ,‬דאם רחמיו יתגוללו להוציאנו‬ ‫בכבודך והנשא וכו׳‪ ,‬והופע בהדר' וכו׳‪ ,‬אבל כל יצורים‬ ‫פעמים בפסוק אחד והוא דרך חבה ואהבהו‪ .‬דחביבין ישראל‬ ‫טיט ַּׁהיָ וֵּ ןג שנשתקענו בה‪ ,‬לשבור מוטות עולינו מעל‬ ‫בעצמם יבינו ההבדל שיש בין אופן השגתם ודרך‬ ‫במה שכופל שמן חמשה פעמים בפסוק אחד בשעת דבורו‬ ‫צוארינו‪ ,‬ידון אותנו לכף זכות אפילו אם גם לא מצאה ידינו‬ ‫עבודתם לבורא עולמים‪ ,‬לבין אופן עבודת ישראל‪,‬‬ ‫עמם‪ ,‬כי זה מורה על מחמד לבו עם בני ישראל‪ .‬ישמח לב‬ ‫לפעול בתורה ומעשים טובים ופרישות כאשר היה בימי‬ ‫במקום שכל יתר באי עולם ימצאו דים להכיר בוראם‬ ‫ב‪ .‬בזה יש לפרש מה שאנו אומרים במוסף דראש השנה בלשון הזה 'אם כבנים אם כעבדים רחמנו כרחם אב על‬ ‫א‪ .‬עיין קידושין (לו‪.).‬‬ ‫ולשבח ולרומם בשירים ותשבחות לפניו‪ ,‬ובזה כלו כל‬ ‫בנים'‪ ,‬דאב מרחם על בנו בכל אופן‪ ,‬ואם אנחנו כעבדים אזי עינינו לך תלויות שתוציא כאור משפטנו‪ ,‬משום שהבטחת לנו ועל עבדיו יתנחם‪,‬‬ ‫הקמותם ועלויים‪ ,‬וזהו מושג קבלת מלכות שמים עליהם‪,‬‬ ‫ג‪ .‬הרפש אשר בקרקעית המים‪ .‬והוא מלשון הכתוב בספר‬ ‫דאפילו אם אנחנו בחינת עבד אפ״ה יתנחם‪( .‬הוספת הרה"ג אלעזר עקיבא בינעטה שליט״א)‪.‬‬ ‫אך ורק בתפלה ותחנה ורנה‪ ,‬לעומת זה ד׳ אלקי ישראל‬ ‫ד‪ .‬בגמרא יומא‪' :‬ויקרא אל משה וידבר (ויקרא א‪ ,‬א) ‪ ,‬למה הקדים קריאה לדיבור‪ ,‬לימדה תורה דרך ארץ שלא יאמר אדם דבר‬ ‫תהילים (מ‪ ,‬ג)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בילקוט שמעוני‬ ‫לחברו אלא אם כן קורהו'‪ .‬וכתב המהרש״א (שם ד"ה אא"כ קורהו) וזה לשונו‪' :‬דהיינו שקורהו בשם כי הכא שקראו משה'‪.‬‬ ‫מלך ומלכותו בכל משלה‪ ,‬מלכותו אצל ישראל מושלת‬ ‫רמז שטו‪' :‬רבי יודן בשם רבי שמואל בר נחמני משל למלך שהיה לו אפיקריסין [מלבוש שלובשים סמוך לבשר]‪ ,‬והיה מצוה את עבדו ואומר‬ ‫ושולטת בכל תנועה וגלוי דעת בכל פרטי חייהם ‪ -‬לך‬ ‫לו נערה וקפלה‪ ,‬תן דעתך עליה‪ .‬אמר לו עבדו אדוני המלך מכל אפיקריסין שיש לך אי אתה מצוני אלא על זה‪ ,‬אמר לו מפני שדבקה בבשרי‪.‬‬ ‫ישמח לב‬ ‫יתנו כתר מלוכה‪.‬‬ ‫כן אמר משה לפני הקב"ה‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬משבעים אומות אוותנטיאות שיש לך אי אתה מצוני אלא על ישראל‪' ,‬ואל בני ישראל תאמר'‪,‬‬ ‫'ואל בני ישראל תדבר'‪' ,‬אמור אל בני ישראל'‪' ,‬דבר אל בני ישראל '‪' ,‬ואתה תצוה את בני ישראל '‪' ,‬כי תשא את ראש בני ישראל '‪ ,‬אמר לו‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פירוש‪ :‬מביניהם‪.‬‬ ‫א‪ .‬מלשון הכתוב בספר צפניה (ג‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬בילקוט שמעוני רמז שעו‪:‬‬ ‫[הקב"ה] מפני שהם דבוקים בי שנאמר (ירמיה יג‪ ,‬יא) ' כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי וגו''‪.‬‬ ‫מלשון הכתוב בספר ישעיה (נח‪ ,‬יג) ִ'אם ָת ִשיב ִמ ַּׁש ָבת ַּׁרגְׁ ֶלָך ֲעׂשֹות‬ ‫'אמר רבי יודן בוא וראה כמה חבב הקב"ה ישראל‪ ,‬שהוא מזכירן חמשה פעמים בפסוק אחד‪ ,‬הדא הוא דכתיב בפרשת בהעלותך 'ואתנה את‬ ‫את ַּׁל ַּׁש ָבת עֹנֶ ג ִל ְׁקדֹוש ד' ְׁמכֻ ָבד וְׁ כִ ַּׁב ְׁדתֹו‬ ‫ֲח ָפ ֶציָך ְׁביֹום ָק ְׁד ִשי וְׁ ָק ָר ָ‬ ‫הלוים נתונים לאהרן ולבניו' וגו'‪ .‬תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר‪ ,‬משל למלך שמסר בנו לפדגוג [אומן של בני המלכים‪ ,‬והוא מומחה ומנוסה‬ ‫ֵּמ ֲעׂשֹות ְׁד ָרכֶ יָך ִמ ְׁמצֹוא ֶח ְׁפ ְׁצָך וְׁ ַּׁד ֵּבר ָד ָבר'‪ .‬ד‪ .‬פירוש‪ :‬יגון וצער‪ .‬והוא‬ ‫לטכס עצה ותושיה כדי לחנכם ולהטות את לבם לדרך הטובה]‪ ,‬והיה מצוה אותו ואמר לו‪ ,‬אכל ברי‪ ,‬שתה ברי‪ ,‬אזיל ברי לבית ספרא‪ ,‬אתא‬ ‫מלשון הכתוב בספר תהילים (קיט‪ ,‬כח) ָ'ד ְׁל ָפה נַּׁ ְׁפ ִשי ִמתּוגָ ה'‪.‬‬ ‫ברי מבי מדרשא‪ .‬כך הקב"ה מתאוה להזכיר את ישראל בכל שעה'‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫עוד יזﬤור ‪ú‬נו‬ ‫מדור מיוחד להנצחת נכדי רבינו זיע"א‬ ‫‪.‬‬ ‫ה׵כה למעשﬣ‬ ‫ראש השנה – א' בתשרי‬ ‫הבחור החשוב גרשון בנימין זאב בן הגאון ר'‬ ‫סדר אמירת תשליך‬ ‫יששכר דוב הלוי לעווי ז"ל‬ ‫מנהג ניעור הבגדים בשעת אמירת תשליך‬ ‫מקום אמירת תשליך‬ ‫נלב"ע בארץ ישראל תש"י‪.‬‬ ‫ו‪ .‬כתב המטה אפרים (סימן תקצ"ח סעיף ד')‬ ‫א‪ .‬כתב הרמ"א (סימן תקפ"ג סעיף ב')‬ ‫שלשלת הדורות‪ :‬הבה"ח גרשון בנימין זאב ז"ל‪ ,‬בן‬ ‫שמנער שולי הבגד בנהר‪" ,‬והוא לרמז בעלמא‬ ‫שהמנהג לילך אצל הנהר בראש השנה ולומר‬ ‫הגאון ר' ישכר דוב הלוי ‪ -‬אבד"ק סינער‪-‬וואראהל‪,‬‬ ‫ליתן לב להשליך החטאים ולחפש ולחקור‬ ‫שם הפסוק 'ותשליך במצולות ים כל חטאתם'‪,‬‬ ‫בן רבינו הגה"ק זיע"א‪.‬‬ ‫דרכים מן היום ההוא והלאה‪ ,‬שיהיו בגדיו‬ ‫ואיתא בכתבים (פרי עץ חיים שער השופר פרק ה')‬ ‫ראש השנה – א' בתשרי‬ ‫לבנים ונקיים מכל חטא" (כתב באליה רבה סימן‬ ‫דילך לנהר שנמצא מחוץ לעיר‪ ,‬וטוב שילך‬ ‫למקום שיש שם דגים חיים לסימן שלא תקצ"ו ס"ק ג' בשם קיצור של"ה דמה שנוהגים לנער‬ ‫הבחור החשוב עקיבא הי"ד בן הגאון ר' יעקב‬ ‫תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים (מגן הבגדים היא לנער קליפות הנאחזים כמו שנוהגים‬ ‫יוסף ז"ל זינגער‬ ‫בקידוש הלבנה‪ ,‬ומזהיר שחלילה לומר שהלך לנער‬ ‫אברהם שם ס"ק ה' בשם מטה משה סימן תתכ"א)‪.‬‬ ‫נלב"ע תש"ד במחנה גוזן אוסטריה‬ ‫העבירות מעליו ויש בזה חילול השם‪ ,‬ועיין בסידור רבי‬ ‫שבתי שינער בגד הציצית ודווקא במילת 'תשליך')‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הטעם‪ .‬והטעם שהולכים אצל הנהר‬ ‫שלשלת הדורות‪ :‬הבה"ח עקיבא ז"ל‪ ,‬בן הגאון ר'‬ ‫משום דאיתא במדרש (תנחומא פר' וירא סימן‬ ‫יעקב יוסף זינגער זצ"ל ‪ -‬ר"מ בישיבת יסודי התורה‬ ‫זמן אמירת תשליך‬ ‫כ"ב) שעבר אברהם אבינו עד צווארו במים‬ ‫בגראסווארדיין‪ ,‬חתן רבינו הגה"ק זיע"א‬ ‫ז‪ .‬אחר מנחה‪ .‬כבר הבאנו מה שכתב‬ ‫כשהלך להקריב את יצחק על גבי המזבח‬ ‫ואמר הושיעה כי באו מים עד נפש‪ ,‬ואנו הרמ"א שהמנהג לילך בראש השנה אחר‬ ‫יום שלישי פרשת האזינו – ד' בתשרי‬ ‫עושים זה זכר לעקידה (הובא במשנה ברורה שם תפילת מנחה קודם שקיעת החמה לומר‬ ‫הרבנית אסתר ע"ה‪ ,‬בת הגה"צ רבי יששכר‬ ‫ס"ק ס"ח'‪ .‬ועיין באלף המגן שם ס"ק ה' עוד טעם 'תשליך' אצל הנהר‪ ,‬ואם משער בעצמו‬ ‫דוב מענצער זצ"ל אב"ד יאקא‬ ‫להמנהג שהולכים לומר תשליך אצל הנהר מפני שאחר מנחה לא יהיה לו פנאי ילך קודם‬ ‫אשת רבינו הגה"ק רבי משה שמעון לעווי זצ"ל‬ ‫שממליכים הקב"ה עלינו כדרך שממשיחים המלכים מנחה (עי' מט"א סי' תקצ"ח סע' ז')‪.‬‬ ‫אצל הנהר‪ ,‬ומביא עוד טעם בזה שזה סימן הכנעה שאנו‬ ‫אב"ד פרויקירכען‬ ‫ח‪ .‬שבת קודש‪ .‬המנהג לילך ביום הראשון‬ ‫לפניו כמים הנשפכים)‪.‬‬ ‫נלב"ע תש”ח לפ"ק‪ ,‬מנוחתה כבוד בהר הזיתים על‬ ‫ג‪ .‬יראה הנהר מרחוק‪ .‬ואם קשה לו לילך של ראש השנה לומר תשליך אצל הנהר‪ ,‬אך‬ ‫יד בעלה רבינו הגה"ק זיע"א‪ ,‬מול מקום המקדש‬ ‫אצל הנהר ילך לבית גבוה שמשם רואה את כשחל יום הראשון של ראש השנה בשבת‬ ‫תובב"א‪.‬‬ ‫הנהר ושם יאמר 'תשליך'‪ ,‬וכמו שנהג מרן מצינו אריכות בפוסקים מתי יאמרנו‪ ,‬ובס"ד‬ ‫החתם סופר זיע"א שהיה עולה על גבי ההר נביא סדר המנהגים בזה‪ ,‬יש שנהגו לילך ביום‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ומשם היה רואה את הנהר (ספר תלמידו לקוטי השני של ראש השנה בנהר כיון שנמצא הנהר‬ ‫חבר בן חיים חלק ג' בהקדמה "לאחר תפילת מנחה חוץ לעיר ומשום הוצאה שנושאים ספרים‬ ‫ביום הראשון עלה עם בני הישיבה אל הגן שהיה אחורי בשבת הולכים ביום השני (פרי מגדים שם א"א ס"ק‬ ‫שהשמחﬣ במעונﬧ‬ ‫ביתו על הנהר ומשם נראה פני הנהר דאנ'ו ואמר שם ב')‪ ,‬ויש שכתבו שאפילו אם יש עירוב אומרים‬ ‫לידידנו נכדי רבינו זיע"א‬ ‫סדר תשליך‪ ,‬אבל לא אמר כי אם הפסוקים מי קל 'תשליך' ביום השני כשחל ראש השנה בשבת‬ ‫כמוךג"פ ולא שום תפילה אחר כך")‪.‬‬ ‫קודש וביום א'‪ ,‬ואפילו אם יש עירוב כיון שעל‬ ‫הרה"ג ר' אהרן דוד קליין שליט"א‬ ‫דרך הסוד אין לאמרו בשבת (אלף המגן שם ס"ק‬ ‫ד‪ .‬בור בלא מים‪ .‬ואם אין שם באר או נהר‬ ‫יכול לילך לבור שאין בו מים כלל ויאמר שם י"א)‪ ,‬ויש שכתבו שבכל אופן אומרים תשליך‬ ‫(חתן מוה"ר יעקב בינעטה ז"ל)‬ ‫מפטרוני 'ספר בראשית' העומד לצאת לאור עולם‬ ‫ביום הראשון אף כשחל בשבת (מטה אפרים שם‪,‬‬ ‫'תשליך'‪ ,‬וכן היה מנהג אנשי ירושלים (כף‬ ‫החיים שם ס"ק ל' "ומנהג עיר קדשינו ירושלים ת"ו‬ ‫הרב אלימלך טאובר שליט"א‬ ‫ושו"ת תורה לשמה סימן קמ"ה)‪.‬‬ ‫שאין מעיינות עושין תשליך על שפת הבור שהוא‬ ‫הרב אלימלך טאובר שליט"א‬ ‫ט‪ .‬אחר השקיעה‪ .‬כתב המטה אפרים‬ ‫מקווה מים ולפעמים אף שאין שם מים בבורות שכבר‬ ‫מונטריאול – בארא פארק‬ ‫נגמרו‪ ,‬מנהג חסידי בית קל יכב"ץ אשר בתוך העיר (שם) שנוהגים לילך לנהר אף אם כבר שקעה‬ ‫לעשות על שפת הבור אף על פי שאין בו מים‪ ,‬והוא כיון‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנין ‪ /‬הנכד ‪ /‬הבן למזל טוב‬ ‫שאינו אלא לרמז בעלמא דעיקר כוונה היא אל ים החמה עד הלילה‪.‬‬ ‫בשעטו"מ‬ ‫י‪ .‬י"ג מדות‪ .‬ובהרבה מקומות נוהגים‬ ‫העליון כנזכר")‬ ‫יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ה‪ .‬גיגית עם מים‪ .‬ויש הנוהגים במקום לדחות אמירת 'תשליך' ליום שאומרים‬ ‫שאין באר או נהר למלא גיגית במים‪ ,‬ויש בסליחות י"ג מדות‪ ,‬כיון שהוא יום שנחנך בו‬ ‫המברכים ומשתתפים בשמחתכם‬ ‫המוסיפים שם דגים (עיין ספר אשרי האיש פרק בית המקדש הראשון והוא יום מסוגל‬ ‫כלל קוראי הגליון בא"י ובחו"ל‬ ‫לתשובה (דרך פיקודיך בהקדמה סימן ח')‪.‬‬ ‫י"ד אות י"ב)‪.‬‬ ‫[והטעם המקומות שנהגו שלא לומר‬ ‫תשליך ביום ראש השנה‪ ,‬כיון שהיו גומרים‬ ‫לכל קוראינו שיחי' ‪ -‬א גוט געבענטשט יאר‬ ‫את התפילה כשכבר פנה יום והיו צריכים‬ ‫להספיק לאכול סעודת יום טוב‪ ,‬לכן תקנו‬ ‫לאמרו ביום י"ג מדות שהוא יום מסוגל‬ ‫ולשלום‪.‬אומריםתחל שנה וברכותיה‪ ,‬ותהא השנה‬ ‫כתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים טובים‬ ‫לתשובה וכמו שכתבנו (שער יששכר מאמר שובה‬ ‫ישראל אות כ"ב‪ ,‬ועוד טעם יש במה שלא היו‬ ‫תשליך ביום טוב‪ ,‬כיון שהיה להם קשה מחמת תשישות‬ ‫הרמת קרן התורה ושנה שפועלת‬‫שנתליקוטי‬ ‫וישועה‪,‬‬ ‫לימות החול‪,‬‬ ‫גאולה‬ ‫לעיר לכן המתינו‬ ‫ורצון‪ ,‬לילך לחוץ‬ ‫כוחם‬ ‫הבעל"ט שנת רחמים‬ ‫מהרי"ח שם)]‪.‬‬ ‫ישועות ברוחניות ובגשמיות‪ .‬אמן‪.‬‬