gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: תוספת שבת · Toisefes Shabbos

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שנה ט' ‪422‬‬ ‫זמני הדלק"נ שבת יום א' דר"ה‬ ‫ירושלים‪ 6:14 :‬מוקדם‪6:04 :‬‬ ‫בני ברק‪ 6:30 :‬מוקדם‪6:20 :‬‬ ‫העלון השבוע‬ ‫לזכות הולדת בני‬ ‫תוספת‬ ‫שבת‬ ‫הרך הנולד בן ברינדל‬ ‫מודיעין עילית‪ 6:23 :‬מוקדם‪6:13 :‬‬ ‫חיפה‪ 6:23 :‬מוקדם‪6:13 :‬‬ ‫ברוריה שנזכה לגדלו‬ ‫טבריה‪ 6:19 :‬מוקדם‪6:09 :‬‬ ‫לתורה ולחופה‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫ההזדמנות שלנו לפנינו‪ :‬היום האחרון של השנה‪ ,‬מתקן את כל השנה!!‬ ‫אחד בשנה חשוב שנה‪ ,‬שמלך שנתמנה ביום האחרון של השנה‪,‬‬ ‫הטור הביא (תקפא) מדרש במעלת הצום בערב ר"ה‪ ,‬ושנמחל‬ ‫למחרת נקרא שנה שניה‪ ,‬וכיו"ב לעניין המלכת ה' על האדם‪,‬‬ ‫לנו בזכותה שליש מהעוונות‪( ,‬ע"ש)‪ ,‬וכך הביא החיי אדם (בסי'‬ ‫שהמקבל עול מלכות שמים על עצמו ביום זה‪ ,‬נחשב שקיבל‬ ‫קל"ח ‪ -‬ה')‪ ,‬ערב ר"ה הוא היום האחרון מהשנה‪ ,‬וקבלו חז"ל שכל‬ ‫עומ"ש כל השנה‪ ,‬והוסיף לחדש שהרי מקצת היום ככולו‪,..‬‬ ‫העושה תשובה יום אחד בשנה חשוב כאילו שב כל השנה!!‬ ‫וא"כ ע"י תשובה אמיתית 'ברגע' האחרון של השנה‪ ,‬גם ניתן‬ ‫ולכן נהגו שכולם מתענים ומשכימים הרבה קודם היום‪ ,‬ומרבים‬ ‫לתקן כל השנה‪( ...‬אבל היצה"ר לא פראייר ולא שווה לחכות‬ ‫בסליחות ובוידויים‪ ,‬וישים כל אדם על ליבו לשוב בכל ליבו‪,‬‬ ‫ל'רגע' האחרון‪ ,..‬והבאנו עוד מקור מגמ' חגיגה ה‪,):‬‬ ‫ומכ"ש מעבירות שבין אדם לחבירו‪ ,‬ולא ימתין עד עיו"כ לבקש‬ ‫והביא הגר"ח פלאג'י בשם מקובלים‪ ,‬שבער"ה יקרא פר'‬ ‫מחילה‪ ,‬אלא יקדים עצמו למצוה‪ ,‬וכל היום יעסוק בתורה‬ ‫הביכורים מפר' כי תבוא‪( ,‬מפסוק א' עד י"א) ובזכות ההודאה‬ ‫ובמצוות‪ ,‬ולא יסיח דעתו כל היום מתשובה‪( ..‬ע"ש)‪,‬‬ ‫והוידוי ימחל לו כל עוונתיו‪....‬‬ ‫וכעי"ז ביאר הליקוטי הרי"ם והביא שמקורו בגמ' בר"ה ב‪' :‬יום‬ ‫זכור 'ברית אברהם' ועקידת יצחק‪ :‬לעניין שלום זכר בלידת בן‪ ,‬ובפרט בר"ה‪.‬‬ ‫לגרש"ז אוירבעך זצ"ל אין מכריזין על שלום זכר בר"ה שיש לראותו לפני שיעברו קודם אצל המלכה‪ ,‬וכך אמר הקב"ה אל‬ ‫לעשותו בצימצום לאנשים המקורבים‪ ,‬וגם אסור לאכול בר"ה תביאו לפני קרבן לפני שעבר עליו שבת‪ ,‬שאין ז' ימים ללא‬ ‫אגוזים שגימטריא חטא (שו"ע תקפ"ג ב') וכן ענבים ודברים שבת‪ ,‬ואין מילה ללא שבת‪ ,‬ועוד טעם מהדרישה לבוא לתינוק‬ ‫חמוצים (משנ"ב סי' ת"ר סק"ד‪ ,‬אמנם הסטיפלר הקל בענבים) ולנחמו על תורתו ששכח בלידתו‪ ,‬וכן ליעב"ץ (בספרו מגדל‬ ‫וכן גרעיני חמניות‪ ,‬ושאר קטניות באופן שמגביר כיחו וניעו עוז) נקרא 'סעודת זכר' מלשון זיכרון וזכירה‪ ,‬ולכן מנחמים‬ ‫בשבת שנאמר עליה זכור‪ ,‬את‬ ‫(מטה אפרים קפג ג') אמנם הביא‬ ‫הזיכרון של התורה שנשכחה ממנו‪,‬‬ ‫במעלת 'ויכולו'‬ ‫הגרי"א דינר שליט"א שבזמנינו‬ ‫ועוד ששבת היא המצוה הראשונה‬ ‫הגר"ש דבליצקי זצ"ל עורר בכזו שנה לכוון יותר‬ ‫הארבעס מבושלים‪ ,‬ואין בהם חשש‬ ‫שהתינוק מקיים‪ ,‬ולכן עושים סעודה‬ ‫באמירת ויכולו בליל ר"ה שעליו נאמר (שבת‬ ‫כיחו וניעו‪ ,‬אמנם לגרי"י פישר זצ"ל‬ ‫להתחלת התורה ושמירתה שלו‪. ,‬‬ ‫קיט) שמכפרת עוונות‪,‬‬ ‫אין 'לחלק' ארבעס בר"ה שהוא מאכל‬ ‫ובספר המטעמים מנחמים התינוק‬ ‫ולגבי שלום זכר בשבת ר"ה הביא שאינו יודע‬ ‫אבלים‪ ,‬וזה סימן רע‪ ,‬אלא רוביא‪.‬‬ ‫שהנשמה נעצבת שיורדת לעולם‬ ‫מה המנהג‪ ,‬אבל גם כשעושים יש לעשות באופן‬ ‫(ובדברי יציב הקל)‬ ‫וכמו שנאמר ע"כ אתה נוצר‪ ,‬ולכן‬ ‫שלא יהיה דברים בטלים וקלות ראש‪ ,‬כי קדוש‬ ‫טעמים בעשיית שלום זכר‬ ‫באים לנחמה‪ ,‬ועוד ביאר שלתינוק‬ ‫נספחים)‬ ‫מועדים‪,‬‬ ‫הלכ'‬ ‫(קיצור‬ ‫לאדונינו‪,‬‬ ‫היום‬ ‫מקורו בגמ' בב"ק פ‪' .‬רב שמואל‬ ‫לפני הברית לא מגיע עדיין הנשמה‬ ‫ורב אסי איקלעו לבי שבוע הבן‬ ‫ואמרי ליה לבי ישוע הבן' וביאר רש"י ששבוע הבן זה ברית יתירה בשבת‪ ,‬ולכן באים אצלו בליל שבת ומדברים על עניני‬ ‫מילה‪ ,‬וישוע הבן‪ :‬לרש"י זה‪ ,‬משתה שעושין לפדיון הבן בכור‪ ,‬הברית‪ ,‬ובזה מזמינים את התינוק לדבר מצוה‪ ,‬והזמנה מילתא‪,‬‬ ‫שישועה זה כמו פדיון‪ ,‬אבל תוס' הקשה של"ש לומר על פדיון וממילא התינוק מוכן לברית‪ ,‬רק מצוות התורה לחכות ליום‬ ‫לשון ישועה‪ ,‬והביא פירוש ר"ת שהכוונה לשלום זכר‪ ,‬שהישועה ח' מעכבתו‪ ,‬ועי"ז זוכה גם לנשמה יתירה‪ ,‬ובאבן ישראל תירץ‬ ‫שהוולד נושע ממעי אימו‪ ,‬והיו רגילין לעשות סעודה‪ ,‬ועפי"ז שבאים להקביל פניו כהקבלת צדיק הבא לעיר‪( ,‬ספר אוצר‬ ‫הברית ב' עמ' קצח)‬ ‫פסק התרומה"ד והרמ"א בסי' רס"ה י"ב‪ :‬עוד נהגו לעשות סעודה‬ ‫ומשתה‪ ,‬בליל שבת לאחר שנולד זכר נכנסים אצל התינוק וממילא לרוב הטעמים עיקר השלום זכר הוא היכן שהתינוק‬ ‫נמצא‪ ,‬ולא כדנהוג השתא‪ ,‬ובפרט העושים בביהכנ"ס אינו‬ ‫לטעום שם והוא ג"כ סעודת מצוה‪ ,‬ובט"ז ביאר ג' טעמים‪,‬‬ ‫התרומת הדשן הסביר לטעם לעשותו בליל שבת שבליל שבת פשוט להכניס אנשים לבוא ולפטפט בו שהרי בכה"ג לכאו' אינו‬ ‫סעודת מצוה‪.‬‬ ‫כולם בבתיהם‪ ,‬ועוד טעם עפ"י המדרש למלך שאמר שלא יבואו‬ ‫מתי בר"ה צריך להיות בשמחה 'יתירה'‪ ,‬ומתי בפחד‪ ...‬וכמה בדיוק לאכול בסעודה‪( ...‬מ"מ לעיון במקורות‪)..‬‬ ‫ובמעשה רב למד 'ממקרא קודש' שאסור להתענות בו (שו"ע‬ ‫כבר הבאנו את דברי השו"ע והמשנ"ב בסי' תקצ"ז‪ ,‬שבר"ה יש‬ ‫ומשנ"ב סי' תקכ"ט ב'‪ ,‬וממילא יש חיוב לקנות מתנה לאשה‬ ‫מצוות 'ושמחת בחגך' ככל יו"ט! ובפרט שעל ר"ה נאמר בנחמיה‬ ‫ככל יו"ט‪ ,‬ולהאכיל לעניים‪ ,‬ובס"ק י"א הביא שיש גם מצות‬ ‫'אכלו משמנים ושתו ממתקים' 'ואל תעצבו'‪ ..‬וממילא זה גם‬ ‫בשר ויין)‪ ,‬ואכן הגר"א שמח מאד בעת תקיעת שופר‪ ,‬שזה זמן‬ ‫חיוב לשמוח! וזה לא רק המלצה‪...‬‬ ‫תוספת שבת‬ ‫(יש"ש ביצה ב' ד') אין בר"ה מצוות שמחה)‬ ‫המלכת המלך בכל העולמות‪ ,‬ולכן צריך להיות ברוב שמחה‬ ‫ולכן בר"ה לא אומרים בתפילה 'מועדים לשמחה חגים וזמנים‬ ‫וחדוה (תוס' מעשה רב אות ר"ו)‪.‬‬ ‫לששון'‪( ,‬שו"ע תקפ"ב ח') ומסביר הב"ח שאפי' שר"ה חג‪ ,‬אבל‬ ‫ולכן גם 'מכבסין ומסתפרים בערב ר"ה'‪ ,‬להראות שאנו 'בטוחים'‬ ‫כיון שהוא יום הדין החג הזה לא ניתן לששון ולשמחה כבשאר‬ ‫בחסדו יתברך שיוציא לצדק משפטינו'‪( ,‬משנ"ב תקפ"א ס"ק‬ ‫החגים‪ ,‬וכן יש להתפלל באימה וביראה‪ ,‬לפי שאנו 'תלויים‬ ‫כ"ה)‬ ‫בדין'‪ ,‬ומה"ט יש שנהגו גם להתפלל בכריעה (משנ"ב שם ס"ק‬ ‫ורק הביא השו"ע שיש להזהר מקלות ראש‪ ,‬ולכן לא יאכלו כל‬ ‫י"ג)‪,‬‬ ‫שבעם‪ ,..‬ומאידך בגמ' ע"ז ה‪ .‬המובא במשנ"ב ובשעה"צ סי'‬ ‫וכן כתב בחיי אדם פרק קל"ט‪ :‬בליל ר"ה יכנס לביהכנ"ס ביראה‬ ‫תקכ"ט ס"ק י"א כתבו שיש 'להרבות בסעודת ר"ה' לסימן טוב‬ ‫ורעד‪ ,‬ויתפלל בכוונה גדולה‪ ,‬ובסעודה הביא שיאכל בשר ומיני‬ ‫בתחילת השנה‪( ,..‬ולכן המוכר בשר מחוייב להודיע לקונה‬ ‫מתיקה לסימן טוב‪' ,‬ויהיה שמח ליבו שמחה של מצוה'‪ ,‬ובטוח‬ ‫אם מכר אמה שלא יעבור וישחוט 'אותו ואת בנו'‪ ,‬וכבשמחת‬ ‫בה' עם התשובה ומעשים טובים‪ ,‬ולא שמחה של הוללות‪ ,‬ויזכור‬ ‫תורה שמרבים בסעודה להראות שהוא רגל בפני עצמו‪ ,‬וכפסח‬ ‫שהוא והעולם כולו תלויים בדין‪ ,‬ולכן ימנע ממאכל שחביב לו‬ ‫ושבועות)‪ ,‬אמנם אפי' שמרבה צריך לזכור שלא יאכלו כל‬ ‫מאד‪ ..‬אבל יזהר 'מאד' שלא יכעס בימים אלו‪( ,‬ע"ש‪ ,‬וכעי"ז‬ ‫שבעם‪ ..‬וכן על ר"ה נאמר בתורה 'ועשיתם עולה' ולא ככל‬ ‫במשנ"ב תקפ"ג ס"ק ה')‪ ,‬וכן כתב רש"י בגמ' (ר"ה כו‪ ):‬שהטעם‬ ‫החגים שנאמר 'והקרבתם' לומר שאדם יעשה עצמו 'כאילו‬ ‫למצוות השופר הכפוף‪' ,‬כמה דכייף איניש בתפילתו פניו כבושין‬ ‫שמקריב עצמו'‪ ,‬ולכן קבעו לפחות ד' ימים לסליחות כביקור‬ ‫לארץ‪ ,‬טפי עדיף‪ ,‬משום והיו עיני וליבי שם'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הקרבן (משנ"ב סי' תקפ"א סק"ו‪ ,‬ע"ש)‬ ‫אמנם בשעת ברכת שהחיינו הביא שעה"צ (תקפ"א ס"ק י"א) שיש‬ ‫וכן יש להימנע מללבוש בגדים חשובים כבגדי ריקמה ומשי‬ ‫להיות 'בשמחה יתירה'‪ ,‬ולכן כתב שאבל אינו במצב שמחה יתירה‪,‬‬ ‫כבשאר יו"ט‪ ,‬כדי שתהיה אימת הדין עליו‪ ,‬אלא ילבש בגדים‬ ‫וממילא לא ידליק נרות חנוכה בביהכנ"ס! רואים ששהחיינו‬ ‫לבנים נאים‪( ,‬משנ"ב שם‪ ,‬אמנם הקילו מרנן הגרי"ש אלישיב‬ ‫בלי שמחה יתירה‪ ,‬זה אינו שהחיינו‪ ,‬וזה חידוש שבהלכ' ר"ה‪,‬‬ ‫והגר"נ קרליץ זצ"ל ללבוש פראק‪ ,‬שאינו בגד מפואר כ"כ‪,)..‬‬ ‫מובא הלכה להלכ' חנוכה‪.‬‬ ‫וכן לא אומרים הלל בר"ה ואפי' שאנו 'בטוחים' שנצא זכאים‬ ‫יוצא שבר"ה הכל ביחד‪ ,‬חיוב 'שמחה' ביחד עם ענוה‪ ,‬ועם‬ ‫בדין!!‪ ,‬והטעם הביא המשנ"ב שצריך להיות ירא וחרד 'ועי"ז'‬ ‫'תשובה ויראה ופחד'‪ ,‬והעיקר בלי כעס‪ ...‬ועי"ז נזכה בדין‪ ,‬ואיך‬ ‫נזכר לזכות‪( ,‬משנ"ב תקפ"ד סק"א)‪ ,‬וכן כתב הרמב"ם (הלכ'‬ ‫זה יתכן? וביארו כמו אדם שמתרגש ושמח שהוא אמור לנאום‬ ‫חנוכה ג' ו') 'אבל ר"ה ויו"כ אין בהם הלל לפי שהם ימי‬ ‫במעמד הכתרת מלך לפני מיליוני בני אדם‪ ,‬ששמח מאד ובכ"ז‬ ‫'תשובה ויראה ופחד'‪ ,‬לא ימי שמחה 'יתירה' עכ"ל‪( ,‬משמע‬ ‫הוא גם בפחד‪ ,‬ויה"ר שנזכה לזה‪.‬‬ ‫ברמב"ם שיש שמחה רק לא שמחה יתירה‪ ,‬משא"כ למהרש"ל‬ ‫הידעת?! גם בר"ה שחל בשבת נחשב שתוקעים בשופר‪:‬‬ ‫תרועה'‪ ,‬הוי כמו תקיעה!! וממילא גם בשבת נחשב שאנו תקענו‬ ‫אין תוקעין בשופר בערב ר"ה משני טעמים‪ ,‬או להפסיק בין‬ ‫בשופר‪ ..‬ואפי' שבתפילה עצמה יש שינוי בנוסח התפילה‬ ‫תקיעות דרשות לתקיעות החובה‪ ,‬או לערבב השטן שיחשוב‬ ‫שבר"ה שחל בחול‪ ,‬אומרים 'יום תרועה מקרא קודש'‪ ,‬בר"ה‬ ‫שעבר ר"ה‪( ,‬משנ"ב תקפ"א ס"ק כ"ד) והביא המשנ"ב שגם‬ ‫שבשבת יאמרו 'יום זכרון תרועה' ובדיעבד שהחליף אינו חוזר‪.‬‬ ‫בשנה שא' דר"ה יחול בשבת‪ ,‬וממילא בשבת לא יתקעו‪ ,‬לא‬ ‫(משנ"ב תקפ"ב ס"ק י"ט)‬ ‫יתקע בער"ש והסבירו בשעה"צ ס"ק ל"ה‪ :‬כיון שאומרים 'זכרון‬ ‫הידעת? יתכן שבסוף גם השנה וגם שנה הבאה 'בסוף' ר"ה 'לא' יחול בשבת!!‬ ‫לירושלים‪ ,‬שהרי מחללין שבת בשביל קידוש החודש‪ ,‬ואז ר"ה‬ ‫אפי' שכעת לפי לוחות השנה ר"ה של תשפ"ז ותשפ"ח אמור‬ ‫יחול בשבת‪..‬‬ ‫ר"ה לחול בשבת‪ ,‬וממילא גם יו"ט ראשון של סוכות ושמחת‬ ‫במעלת יו"ט ר"ה בשבת‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬הביא הגרי"א דינר שליט"א בשיעורו‪ :‬שאם נזכה לביאת‬ ‫וכבר אמר הקדושת לוי שבמשנה פ"ד כתוב 'יו"ט של ר"ה שחל‬ ‫המשיח לפני ר"ה‪ ,‬כתב הביאה"ל (תכ"ז) שיחזרו לקדש החודש‬ ‫להיות בשבת'‪ ,‬שזה נוסח שלא מצאנו באף יו"ט אחר‪ ,‬וזה‬ ‫עפ"י הראיה‪ ,‬ולא ינהגו עפ"י הלוח!‪ ,‬והרמב"ם בהלכ' קידוש‬ ‫בא לבאר שבכה"ג הוי עיקר ר"ה גם בלי השופר‪ ,‬וכה"ג הביא‬ ‫החודש (א' ג') הביא שאפשר לראות הלבנה‪ ,‬רק כ"ד שעות‬ ‫המהר"ל (תפא"י כח) שחידוש המשנה שלא נחשוב שאינו ר"ה‬ ‫לאחר המולד‪ ,‬ובנוסף ‪ 24‬שעות לפני המולד‪ ,‬לא נראה הירח‪,‬‬ ‫בלי השופר בשבת‪ ,‬אלא אדרבא אנו הרי נמנעים משופר כי‬ ‫ובשנים אלו ‪ 24‬שעות מהמולד יחולו רק בשבת בבוקר!!‪,‬‬ ‫אם יתקעו בשבת‪ ,‬יתכן ויהודי אחד יטלטל את השופר וזה‬ ‫וממילא העדים יוכלו לראות הירח רק במוצ"ש‪ ,‬ויעידו ביום א'‬ ‫יהרוס יותר את הראש השנה‪ ..‬והשופר לא יגן עלינו‪ ...‬ומאידך‬ ‫ורק אז יהיה ר"ה‪ ,‬ולרמב"ם (שם‪ ,‬פ"א ג' ו') אפי' שיודעים מתי‬ ‫כשאיננו תוקעים אלא 'מזכירים הפסוקים' ב'יום הזיכרון' זה מגן‬ ‫המולד ממתינים לעדים שיבואו ורק אז מתקדש החודש‪ ,‬וכשלא‬ ‫יותר‪ ,‬וכתירוץ המשך חכמה שנחשב לעקידת יצחק רוחנית‪.‬‬ ‫יבואו עד ל'‪ ,‬ממילא מתקדש ל' בחודש‪ ,‬והוסיף שבשנת תשפ"ח‬ ‫(ועיין גם בספר דולה ומשקה להגר"י הורביץ זצ"ל)‬ ‫יש אפשרות שיראו בשבת הירח באפריקה‪ ,‬ואז ב' עדים יטוסו‬ ‫קופתקופת‬ ‫לרפואת)‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫פלוס"או‬ ‫פלוס"‬ ‫לע"נ‬ ‫להנציח‬ ‫ב"נדרים‬ ‫ב"נדרים‬ ‫(ניתן‬ ‫אפשר גם‬ ‫לעלון‬ ‫אפשר גם‬ ‫לתרומות‬ ‫לעלוןלעלון‬ ‫לתרומות‬ ‫וכד' וכד'לתרומות‬ ‫דרשות‬‫דרשות‬ ‫לשליחת‬ ‫לשליחת‬ ‫להצטרפות או‬ ‫להצטרפות או‬ ‫והנצחות או‬ ‫והנצחות או‬‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫דהלכתא‬ ‫בטלפון‬ ‫בטלפון‬ ‫אליבא‬ ‫שבת" או‬ ‫או‬ ‫שבת"‬‫היומי‬ ‫תוספת‬ ‫"עלוןדף‬ ‫תוספת‬ ‫קופת‬ ‫ו'קהילות' ‪-‬‬ ‫"עלון‬ ‫קופת‬ ‫קופת‬ ‫פלוס'‬ ‫גליונות"‬ ‫גליונות"‬‫ב'נדרים‬ ‫"אוסף‬ ‫"אוסף‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫@‬ ‫למייללמייל‬ ‫לפנותלפנות‬ ‫ניתן ניתן‬ ‫‪. 0527614765‬‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫‪2040‬‬ ‫שלוחה‬ ‫שלוחה‬ ‫בטלפון‬ ‫‪037630543‬‬ ‫‪037630543‬‬‫או‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫בטל‪:‬בטל‪:‬‬ ‫שבתשבת‬ ‫בנושא‬ ‫בנושא‬ ‫חיזוקחיזוק‬ ‫שיחות‬‫שיחות‬ ‫לשמיעת‬ ‫לשמיעת‬