תוספת שבת · Toisefes Shabbos — ראש השנה (2026-09-07)

שנה ט' 422
זמני הדלק"נ שבת יום א' דר"ה
ירושלים 6:14 :מוקדם6:04 :
בני ברק 6:30 :מוקדם6:20 :
העלון השבוע
לזכות הולדת בני
תוספת
שבת
הרך הנולד בן ברינדל
מודיעין עילית 6:23 :מוקדם6:13 :
חיפה 6:23 :מוקדם6:13 : ברוריה שנזכה לגדלו
טבריה 6:19 :מוקדם6:09 : לתורה ולחופה
מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת
ההזדמנות שלנו לפנינו :היום האחרון של השנה ,מתקן את כל השנה!!
אחד בשנה חשוב שנה ,שמלך שנתמנה ביום האחרון של השנה, הטור הביא (תקפא) מדרש במעלת הצום בערב ר"ה ,ושנמחל
למחרת נקרא שנה שניה ,וכיו"ב לעניין המלכת ה' על האדם, לנו בזכותה שליש מהעוונות( ,ע"ש) ,וכך הביא החיי אדם (בסי'
שהמקבל עול מלכות שמים על עצמו ביום זה ,נחשב שקיבל קל"ח -ה') ,ערב ר"ה הוא היום האחרון מהשנה ,וקבלו חז"ל שכל
עומ"ש כל השנה ,והוסיף לחדש שהרי מקצת היום ככולו,.. העושה תשובה יום אחד בשנה חשוב כאילו שב כל השנה!!
וא"כ ע"י תשובה אמיתית 'ברגע' האחרון של השנה ,גם ניתן ולכן נהגו שכולם מתענים ומשכימים הרבה קודם היום ,ומרבים
לתקן כל השנה( ...אבל היצה"ר לא פראייר ולא שווה לחכות בסליחות ובוידויים ,וישים כל אדם על ליבו לשוב בכל ליבו,
ל'רגע' האחרון ,..והבאנו עוד מקור מגמ' חגיגה ה,): ומכ"ש מעבירות שבין אדם לחבירו ,ולא ימתין עד עיו"כ לבקש
והביא הגר"ח פלאג'י בשם מקובלים ,שבער"ה יקרא פר' מחילה ,אלא יקדים עצמו למצוה ,וכל היום יעסוק בתורה
הביכורים מפר' כי תבוא( ,מפסוק א' עד י"א) ובזכות ההודאה ובמצוות ,ולא יסיח דעתו כל היום מתשובה( ..ע"ש),
והוידוי ימחל לו כל עוונתיו.... וכעי"ז ביאר הליקוטי הרי"ם והביא שמקורו בגמ' בר"ה ב' :יום
זכור 'ברית אברהם' ועקידת יצחק :לעניין שלום זכר בלידת בן ,ובפרט בר"ה.
לגרש"ז אוירבעך זצ"ל אין מכריזין על שלום זכר בר"ה שיש לראותו לפני שיעברו קודם אצל המלכה ,וכך אמר הקב"ה אל
לעשותו בצימצום לאנשים המקורבים ,וגם אסור לאכול בר"ה תביאו לפני קרבן לפני שעבר עליו שבת ,שאין ז' ימים ללא
אגוזים שגימטריא חטא (שו"ע תקפ"ג ב') וכן ענבים ודברים שבת ,ואין מילה ללא שבת ,ועוד טעם מהדרישה לבוא לתינוק
חמוצים (משנ"ב סי' ת"ר סק"ד ,אמנם הסטיפלר הקל בענבים) ולנחמו על תורתו ששכח בלידתו ,וכן ליעב"ץ (בספרו מגדל
וכן גרעיני חמניות ,ושאר קטניות באופן שמגביר כיחו וניעו עוז) נקרא 'סעודת זכר' מלשון זיכרון וזכירה ,ולכן מנחמים
בשבת שנאמר עליה זכור ,את (מטה אפרים קפג ג') אמנם הביא
הזיכרון של התורה שנשכחה ממנו, במעלת 'ויכולו' הגרי"א דינר שליט"א שבזמנינו
ועוד ששבת היא המצוה הראשונה הגר"ש דבליצקי זצ"ל עורר בכזו שנה לכוון יותר הארבעס מבושלים ,ואין בהם חשש
שהתינוק מקיים ,ולכן עושים סעודה באמירת ויכולו בליל ר"ה שעליו נאמר (שבת כיחו וניעו ,אמנם לגרי"י פישר זצ"ל
להתחלת התורה ושמירתה שלו. , קיט) שמכפרת עוונות, אין 'לחלק' ארבעס בר"ה שהוא מאכל
ובספר המטעמים מנחמים התינוק ולגבי שלום זכר בשבת ר"ה הביא שאינו יודע אבלים ,וזה סימן רע ,אלא רוביא.
שהנשמה נעצבת שיורדת לעולם מה המנהג ,אבל גם כשעושים יש לעשות באופן (ובדברי יציב הקל)
וכמו שנאמר ע"כ אתה נוצר ,ולכן שלא יהיה דברים בטלים וקלות ראש ,כי קדוש טעמים בעשיית שלום זכר
באים לנחמה ,ועוד ביאר שלתינוק נספחים) מועדים, הלכ' (קיצור לאדונינו, היום מקורו בגמ' בב"ק פ' .רב שמואל
לפני הברית לא מגיע עדיין הנשמה ורב אסי איקלעו לבי שבוע הבן
ואמרי ליה לבי ישוע הבן' וביאר רש"י ששבוע הבן זה ברית יתירה בשבת ,ולכן באים אצלו בליל שבת ומדברים על עניני
מילה ,וישוע הבן :לרש"י זה ,משתה שעושין לפדיון הבן בכור ,הברית ,ובזה מזמינים את התינוק לדבר מצוה ,והזמנה מילתא,
שישועה זה כמו פדיון ,אבל תוס' הקשה של"ש לומר על פדיון וממילא התינוק מוכן לברית ,רק מצוות התורה לחכות ליום
לשון ישועה ,והביא פירוש ר"ת שהכוונה לשלום זכר ,שהישועה ח' מעכבתו ,ועי"ז זוכה גם לנשמה יתירה ,ובאבן ישראל תירץ
שהוולד נושע ממעי אימו ,והיו רגילין לעשות סעודה ,ועפי"ז שבאים להקביל פניו כהקבלת צדיק הבא לעיר( ,ספר אוצר
הברית ב' עמ' קצח) פסק התרומה"ד והרמ"א בסי' רס"ה י"ב :עוד נהגו לעשות סעודה
ומשתה ,בליל שבת לאחר שנולד זכר נכנסים אצל התינוק וממילא לרוב הטעמים עיקר השלום זכר הוא היכן שהתינוק
נמצא ,ולא כדנהוג השתא ,ובפרט העושים בביהכנ"ס אינו לטעום שם והוא ג"כ סעודת מצוה ,ובט"ז ביאר ג' טעמים,
התרומת הדשן הסביר לטעם לעשותו בליל שבת שבליל שבת פשוט להכניס אנשים לבוא ולפטפט בו שהרי בכה"ג לכאו' אינו
סעודת מצוה. כולם בבתיהם ,ועוד טעם עפ"י המדרש למלך שאמר שלא יבואו
מתי בר"ה צריך להיות בשמחה 'יתירה' ,ומתי בפחד ...וכמה בדיוק לאכול בסעודה( ...מ"מ לעיון במקורות)..
ובמעשה רב למד 'ממקרא קודש' שאסור להתענות בו (שו"ע כבר הבאנו את דברי השו"ע והמשנ"ב בסי' תקצ"ז ,שבר"ה יש
ומשנ"ב סי' תקכ"ט ב' ,וממילא יש חיוב לקנות מתנה לאשה מצוות 'ושמחת בחגך' ככל יו"ט! ובפרט שעל ר"ה נאמר בנחמיה
ככל יו"ט ,ולהאכיל לעניים ,ובס"ק י"א הביא שיש גם מצות 'אכלו משמנים ושתו ממתקים' 'ואל תעצבו' ..וממילא זה גם
בשר ויין) ,ואכן הגר"א שמח מאד בעת תקיעת שופר ,שזה זמן חיוב לשמוח! וזה לא רק המלצה...
תוספת שבת
(יש"ש ביצה ב' ד') אין בר"ה מצוות שמחה) המלכת המלך בכל העולמות ,ולכן צריך להיות ברוב שמחה
ולכן בר"ה לא אומרים בתפילה 'מועדים לשמחה חגים וזמנים וחדוה (תוס' מעשה רב אות ר"ו).
לששון'( ,שו"ע תקפ"ב ח') ומסביר הב"ח שאפי' שר"ה חג ,אבל ולכן גם 'מכבסין ומסתפרים בערב ר"ה' ,להראות שאנו 'בטוחים'
כיון שהוא יום הדין החג הזה לא ניתן לששון ולשמחה כבשאר בחסדו יתברך שיוציא לצדק משפטינו'( ,משנ"ב תקפ"א ס"ק
החגים ,וכן יש להתפלל באימה וביראה ,לפי שאנו 'תלויים כ"ה)
בדין' ,ומה"ט יש שנהגו גם להתפלל בכריעה (משנ"ב שם ס"ק ורק הביא השו"ע שיש להזהר מקלות ראש ,ולכן לא יאכלו כל
י"ג), שבעם ,..ומאידך בגמ' ע"ז ה .המובא במשנ"ב ובשעה"צ סי'
וכן כתב בחיי אדם פרק קל"ט :בליל ר"ה יכנס לביהכנ"ס ביראה תקכ"ט ס"ק י"א כתבו שיש 'להרבות בסעודת ר"ה' לסימן טוב
ורעד ,ויתפלל בכוונה גדולה ,ובסעודה הביא שיאכל בשר ומיני בתחילת השנה( ,..ולכן המוכר בשר מחוייב להודיע לקונה
מתיקה לסימן טוב' ,ויהיה שמח ליבו שמחה של מצוה' ,ובטוח אם מכר אמה שלא יעבור וישחוט 'אותו ואת בנו' ,וכבשמחת
בה' עם התשובה ומעשים טובים ,ולא שמחה של הוללות ,ויזכור תורה שמרבים בסעודה להראות שהוא רגל בפני עצמו ,וכפסח
שהוא והעולם כולו תלויים בדין ,ולכן ימנע ממאכל שחביב לו ושבועות) ,אמנם אפי' שמרבה צריך לזכור שלא יאכלו כל
מאד ..אבל יזהר 'מאד' שלא יכעס בימים אלו( ,ע"ש ,וכעי"ז שבעם ..וכן על ר"ה נאמר בתורה 'ועשיתם עולה' ולא ככל
במשנ"ב תקפ"ג ס"ק ה') ,וכן כתב רש"י בגמ' (ר"ה כו ):שהטעם החגים שנאמר 'והקרבתם' לומר שאדם יעשה עצמו 'כאילו
למצוות השופר הכפוף' ,כמה דכייף איניש בתפילתו פניו כבושין שמקריב עצמו' ,ולכן קבעו לפחות ד' ימים לסליחות כביקור
לארץ ,טפי עדיף ,משום והיו עיני וליבי שם' ,עכ"ל. הקרבן (משנ"ב סי' תקפ"א סק"ו ,ע"ש)
אמנם בשעת ברכת שהחיינו הביא שעה"צ (תקפ"א ס"ק י"א) שיש וכן יש להימנע מללבוש בגדים חשובים כבגדי ריקמה ומשי
להיות 'בשמחה יתירה' ,ולכן כתב שאבל אינו במצב שמחה יתירה, כבשאר יו"ט ,כדי שתהיה אימת הדין עליו ,אלא ילבש בגדים
וממילא לא ידליק נרות חנוכה בביהכנ"ס! רואים ששהחיינו לבנים נאים( ,משנ"ב שם ,אמנם הקילו מרנן הגרי"ש אלישיב
בלי שמחה יתירה ,זה אינו שהחיינו ,וזה חידוש שבהלכ' ר"ה, והגר"נ קרליץ זצ"ל ללבוש פראק ,שאינו בגד מפואר כ"כ,)..
מובא הלכה להלכ' חנוכה. וכן לא אומרים הלל בר"ה ואפי' שאנו 'בטוחים' שנצא זכאים
יוצא שבר"ה הכל ביחד ,חיוב 'שמחה' ביחד עם ענוה ,ועם בדין!! ,והטעם הביא המשנ"ב שצריך להיות ירא וחרד 'ועי"ז'
'תשובה ויראה ופחד' ,והעיקר בלי כעס ...ועי"ז נזכה בדין ,ואיך נזכר לזכות( ,משנ"ב תקפ"ד סק"א) ,וכן כתב הרמב"ם (הלכ'
זה יתכן? וביארו כמו אדם שמתרגש ושמח שהוא אמור לנאום חנוכה ג' ו') 'אבל ר"ה ויו"כ אין בהם הלל לפי שהם ימי
במעמד הכתרת מלך לפני מיליוני בני אדם ,ששמח מאד ובכ"ז 'תשובה ויראה ופחד' ,לא ימי שמחה 'יתירה' עכ"ל( ,משמע
הוא גם בפחד ,ויה"ר שנזכה לזה. ברמב"ם שיש שמחה רק לא שמחה יתירה ,משא"כ למהרש"ל
הידעת?! גם בר"ה שחל בשבת נחשב שתוקעים בשופר:
תרועה' ,הוי כמו תקיעה!! וממילא גם בשבת נחשב שאנו תקענו אין תוקעין בשופר בערב ר"ה משני טעמים ,או להפסיק בין
בשופר ..ואפי' שבתפילה עצמה יש שינוי בנוסח התפילה תקיעות דרשות לתקיעות החובה ,או לערבב השטן שיחשוב
שבר"ה שחל בחול ,אומרים 'יום תרועה מקרא קודש' ,בר"ה שעבר ר"ה( ,משנ"ב תקפ"א ס"ק כ"ד) והביא המשנ"ב שגם
שבשבת יאמרו 'יום זכרון תרועה' ובדיעבד שהחליף אינו חוזר. בשנה שא' דר"ה יחול בשבת ,וממילא בשבת לא יתקעו ,לא
(משנ"ב תקפ"ב ס"ק י"ט) יתקע בער"ש והסבירו בשעה"צ ס"ק ל"ה :כיון שאומרים 'זכרון
הידעת? יתכן שבסוף גם השנה וגם שנה הבאה 'בסוף' ר"ה 'לא' יחול בשבת!!
לירושלים ,שהרי מחללין שבת בשביל קידוש החודש ,ואז ר"ה אפי' שכעת לפי לוחות השנה ר"ה של תשפ"ז ותשפ"ח אמור
יחול בשבת.. ר"ה לחול בשבת ,וממילא גם יו"ט ראשון של סוכות ושמחת
במעלת יו"ט ר"ה בשבת. תורה ,הביא הגרי"א דינר שליט"א בשיעורו :שאם נזכה לביאת
וכבר אמר הקדושת לוי שבמשנה פ"ד כתוב 'יו"ט של ר"ה שחל המשיח לפני ר"ה ,כתב הביאה"ל (תכ"ז) שיחזרו לקדש החודש
להיות בשבת' ,שזה נוסח שלא מצאנו באף יו"ט אחר ,וזה עפ"י הראיה ,ולא ינהגו עפ"י הלוח! ,והרמב"ם בהלכ' קידוש
בא לבאר שבכה"ג הוי עיקר ר"ה גם בלי השופר ,וכה"ג הביא החודש (א' ג') הביא שאפשר לראות הלבנה ,רק כ"ד שעות
המהר"ל (תפא"י כח) שחידוש המשנה שלא נחשוב שאינו ר"ה לאחר המולד ,ובנוסף 24שעות לפני המולד ,לא נראה הירח,
בלי השופר בשבת ,אלא אדרבא אנו הרי נמנעים משופר כי ובשנים אלו 24שעות מהמולד יחולו רק בשבת בבוקר!!,
אם יתקעו בשבת ,יתכן ויהודי אחד יטלטל את השופר וזה וממילא העדים יוכלו לראות הירח רק במוצ"ש ,ויעידו ביום א'
יהרוס יותר את הראש השנה ..והשופר לא יגן עלינו ...ומאידך ורק אז יהיה ר"ה ,ולרמב"ם (שם ,פ"א ג' ו') אפי' שיודעים מתי
כשאיננו תוקעים אלא 'מזכירים הפסוקים' ב'יום הזיכרון' זה מגן המולד ממתינים לעדים שיבואו ורק אז מתקדש החודש ,וכשלא
יותר ,וכתירוץ המשך חכמה שנחשב לעקידת יצחק רוחנית. יבואו עד ל' ,ממילא מתקדש ל' בחודש ,והוסיף שבשנת תשפ"ח
(ועיין גם בספר דולה ומשקה להגר"י הורביץ זצ"ל) יש אפשרות שיראו בשבת הירח באפריקה ,ואז ב' עדים יטוסו
קופתקופת לרפואת)
ו"קהילות"
ו"קהילות" פלוס"או
פלוס" לע"נ להנציח
ב"נדרים
ב"נדרים (ניתן
אפשר גם לעלון
אפשר גם לתרומות
לעלוןלעלון
לתרומות
וכד' וכד'לתרומות
דרשותדרשות
לשליחת
לשליחת
להצטרפות או
להצטרפות או
והנצחות או
והנצחות אולפרטים
לפרטים
דהלכתא
בטלפון
בטלפון אליבא
שבת" או
או שבת"היומי
תוספת "עלוןדף
תוספת קופת ו'קהילות' -
"עלון
קופת קופת פלוס'
גליונות"
גליונות"ב'נדרים
"אוסף
"אוסף a0732951324gail.coa
a0732951324gail.coa
@ למייללמייל
לפנותלפנות
ניתן ניתן
. 0527614765
. 2040 2040
שלוחה
שלוחה בטלפון
037630543
037630543או 073-2951324
073-2951324
בטל:בטל:
שבתשבת
בנושא
בנושא
חיזוקחיזוק
שיחותשיחות
לשמיעת
לשמיעת
