לודמיר · Ludmir — ראש השנה (2026-09-07)

מקושרים לצדיק מאז ועד היום
סמוך לציון קודש הקדשים
רבי שלמה מקארלין זי"ע להפצת משנתו ותורתו הבהירה של
קודש הקדשים רבי שלמה מקארלין זי"ע
| גליון | 298 סיפורים ותולדותיו ,ותולדות זרעו אחריו
ראש השנה תשפ"ז
אורו הקדוש
שאלות ותשובות בחיי היום יום
מתורתו של רבינו ותלמידיו הק' במשנת רבינו הקדוש
ראש השנה שאלה ראש השנה מגיע ,ובכל שנה מחדש אני מוצא את עצמי נלחם באותו
קושי :אני כל כך רוצה להרגיש 'יראה ורעד' ,ולחוות את אימת יום הדין מתוך
פרנסה לעבודתו יתברך – הרה"ק
התעוררות פנימית .הקושי הזה מתבטא בעיקר כשאני עומד ברגעים שלפני תקיעת
ר' משה מקוברין אמר :מורי ז"ל שופר .כולם סביבי נראים מרוכזים ,פניהם רציניות ,ויש אפילו כאלו שדמעות זולגות
הקפיד על מי שיתן בימים הנוראים מעיניהם .ואני? הלב שלי מרגיש באותם רגעים כמו אבן – יבש ,אטום ,מנותק וחסר כל רגש.
קוויטל בבקשה על פרנסה ,ואמר: אני מנסה בכוח להתרגש ולפחד ,חושב על יום הדין ועל המלכת ה' ,אבל שום דבר לא זז בפנים .התחושה
הזאת ,שאני עומד ומפספס את הרגעים הגדולים ביותר של השנה פשוט מפני שהלב שלי אינו מצליח להרגיש
איך באפשרי לאדם לחשוב בעת זה יראה ,מייאשת אותי מאוד .רציתי לשאול :איך יהודי כמוני ,שמוצא את עצמו יבש וקר דווקא ברגעי האמת ,יכול
צרכי הגוף ,בעת כי צריך לחשוב :במה לעורר בלבו יראת ה' אמיתית בראש השנה ,ובפרט בזמן תקיעת שופר? האם ישנה דרך נכונה להגיע ליראה ורעד
יתרצה העבד אל אדוניו? ברגעים אלו?
אך עתה ,היהודי שמבקש על פרנסה תשובה:
מבקש על טהרת הנפש ,כי תוכן רצונו גם כן מלאה יראת ה' ,ושמות קדושים כמו בזוהר וכמו כשקוראים את שאלתך ,עולה בלב נקודה שבראש
שיהיה לו דעה צלולה להתפלל דבור בתיקונים ,אלא שזהו רק לצדיקים גדולים .הקארלינער ובראשונה כדאי לך לברר עם עצמך :למה בדיוק אתה
לפני המקום ,או לאמר קפיטל תהילים והבארדיטשובער היו לומדים גמרא בראש השנה לפני משתוקק? האם אתה מבקש באמת להגיע ליראת ה' ,או
בדעה צלולה ,או ללמוד ,לכבד שבתות, התקיעות; ויהודי רגיל צריך לדעת שזו תורת ה' ,ושיש לו שמא אתה משתוקק בעיקר ל'חוויה' של התרגשות ודמעות?
את הזכות שדיבורים קדושים כאלו עוברים דרך פיו". ואולי חלק מן הכאב נובע מכך שנדמה לך שכל הסובבים
לשלם שכר לימוד ,והכל הוא לעבודת אותך מרגישים את מה שאתה אינך מצליח להרגיש?
רבינו הקדוש רבי שלמה מקארלין זי"ע אף היה רגיל לומר
ה' יתברך. שאין לאדם צורך בשום ספר מוסר יותר מאשר לימוד של זוהי נקודה שכדאי לברר בנפש עוד לפני שיוצאים לחפש
(אמרות משה) מעט גמרא בעיון. עצות כיצד לעורר את הלב .יראת שמים אינה נמדדת
טוב ומצוה – הרה"ק רבי אשר יש כאן לימוד גדול עבורנו .פעמים רבות ,כאשר אדם בהכרח בדמעות הזולגות מן העיניים ,ולא תמיד סערת
מבקש להתעורר ,הוא מתחיל לעסוק דווקא ברגש עצמו: הרגש שאדם חווה מעידה על מדרגתו בעבודת ה'.
מסטאלין זי"ע אמר על מאי דאיתא
הוא בודק את לבו שוב ושוב – האם אני כבר מפחד? האם אך נצא מנקודת הנחה ששאלתך כנה ואמיתית .אתה יודע
בזוהר הקדוש :צווחין ככלבא הב הב. אני מתרגש? מדוע אינני בוכה? אלא שככל שהוא מנסה ומבין שראש השנה הוא יום הדין ויום המלכת המלך ,וכואב
היינו ,מי שיש לו פרנסה ורוצה עוד, לסחוט מעצמו את הרגש בכוח ,הוא עלול דווקא להתרחק לך שלבך אטום ואינך מצליח להתעורר לפחד וליראה מפני
וזהו הב הב .אבל פעם אחת הב ,זה ממנו ולהישאר מתוסכל מכך שאינו מצליח להרגיש כפי בורא עולם ,כפי שהיית רוצה וכפי שראוי ביום קדוש זה,
שציפה. ובפרט בשעה הנשגבה של תקיעת שופר.
טוב והוא מצוה.
רבינו הקדוש מלמד אותנו דרך אחרת .אל תעסוק כל העת ראוי שתדע שהמפתח לפתיחת שערי הלב טמון במילה
(ספרן של צדיקים) בשאלה מה אתה מרגיש; עסוק בדבר שמכין ומזכך את אחת :הכנה .כאשר ניגשים לרגעים הגדולים הללו מתוך
תקיעות – הרה"ק רבי שלמה מקארלין הלב .שב מול דף גמרא ,הכנס את הראש ואת המחשבה הכנה נכונה ,מכשירים את הלב לקבל את קדושת השעה.
זי"ע אמר פעם אחת לפני תקיעת לתוך דברי התורה הקדושה ,וזכור שזו תורת ה' ושזכית שמא תחשוב שההכנה הראויה והמתבקשת היא לנסות
שדיבורים קדושים אלו עוברים דרך פיך. להעפיל למרומים ,ללמוד את סודות היום ואת כוונות
שופר :תקיעה היא נגד אברהם אבינו,
לכן ,אם אתה רוצה באמת להכין את לבך לקראת הרגעים התקיעות העמוקות והנסתרות מתוך ספרי הזוהר והקבלה?
תרועה נגד יצחק אבינו ,תקיעה נגד הנשגבים של תקיעת שופר ,אמץ לעצמך את העצה התשובה היא :ממש לא.
יעקב אבינו .הנה הם עומדים כאן – העתיקה והמנוסה הזו :בזמן הפנוי שלפני התקיעות ,אל מנהג מופלא היה לו לרבינו הקדוש ,הרה"ק רבי שלמה
והראה בידו הקדושה עליהם – הבה תילחם ברגשותיך ואל תנסה לסחוט מעצמך דמעות בכוח. מקארלין זי"ע :בראש השנה ,בזמן שלפני תקיעת שופר,
נתבייש מהם ,ונשוב בתשובה שלמה. פתח גמרא ולמד בה מעט בעיון. היה יושב ולומד גמרא .זו הייתה הכנתו לקראת המצווה
ואל תמדוד באותה שעה אם כבר התרגשת ואם כבר זלגו הנשגבה והנוראה של תקיעת שופר.
ויפול חרדת אלקים על כל המתפללים, הדמעות .עצם העסק בתורת ה' מזכך את המחשבה ,מכין הרה"ק בעל ה'בית אהרן' מקארלין זי"ע הסביר את עומק
וגעו בבכיה ועשו תשובה שלימה. את הלב ומעמיד את האדם במקום הראוי לקראת המלכת הדבר וביאר כי לימוד הגמרא הוא דרך ישרה המוליכה את
ואחד מהחסידים הזקנים סיפר עובדא המלך ותקיעת השופר .ומתוך הכנה אמיתית זו תוכל לגשת האדם ליראת שמים .וכך אמר בלשון קודשו:
זאת לפני הרה"ק בעל הבית אהרן. אל התקיעות ביראת שמים אמיתית ,כפי לבך וכפי מדרגתך. "באגדות [חז"ל] יכול יהודי למצוא יראת ה' ,וכך גמרא היא
(ספר בית אליהו) למסירת שאלות ,הערות או הארות למדור זה ,ניתן לפנות לקו לודמיר 02-30-111-22 :שלוחה 99
או לדואר אלקטרוני A023011122@gmail.com :לתשומת לבכם :בחירת השאלות לפרסום נעשית על פי שיקול דעתם הבלעדי
של חברי המערכת .אין המערכת מתחייבת לבחור או להשיב לכל שאלה שנשלחה.
הרה"ק רבי אורי יהושע אשר
אלחנן מפוריסוב־קאלביעל זי"ע,
בהסכמתו על הספר הקדוש 'שמע
שלמה':
"דברי תורה הנאמרים בצדק מפי
הרה"ק זצ"ל הנ"ל ,יהיו מסוגלים
בכל בתי ישראל לשמירה וברכה
והצלחה ,ולהושע בכל טוב לכל
ההוגים בהם".
סיפור מאילנא דחיי
רבינו הקדוש ⋅ צדיקי דורו ⋅ הדבקים בחיים
האישום שבוטל
דממה מעיקה עמדה בחדר ההמתנה לקבלת הקהל ,בלשכת הגיוס של הצבא הרוסי .עשרה רובלים מדי חודש בחודשו ,וזאת בתמורה לכך שיוציא את התיק שלך מבית
ארשת מתוחה ניכרה היטב על פניהם של הממתינים בתור ,שרובם באו הנה כדי המשפט ויחזיקו אצלו"...
"רק זכור ושמור לשלם לגוי כל חודש בזמנו ,בלי להחסיר כלל!"... לבקש חנינה ופטור מגיוס.
בין הבאים בלט בחור צעיר חסידי ,מלווה בדודו נשוא הפנים בעל העיניים הפיקחיות ,נפרד ר' ליפא מהרבי ויצא מיד לקיים את פקודת הקודש .הגיע לעיר בה ניצב
הלוא הוא החסיד הנעלה ר' נחום ליפא מרגלית ,מחשובי חצר הקודש דחסידי ופועל בית המשפט ,חיפש ואיתר את האיש האחראי על תחזוקת המקום ,הציע לו
סטאלין .איש נכבד היה ,בקי היטב בשפה המקומית ובעל קשרים הדוקים עם פקידי את הממון בעבור העלמת התיק – והכול התקיים ובא על מקומו ,בדיוק כהוראתו
המפורטת של הרבי. ממשל רמי דרג.
הגיע תורם של השניים להיכנס ליו"ר הלשכה .ר' ליפא הציג בפני המפקד את אחיינו ,במשך חמש שנים תמימות התקיים ההסכם .תיק האשמה נותר מוטמן בביתו של
הגוי ,סדרן בית המשפט; הסכנה שריחפה מעל לראשו של ר' ליפא חלפה לפי שעה, הניח ערמת מסמכים על השולחן והסביר את העילה לבקשת הפטור מהגיוס.
ר' ליפא דיבר בשפה עשירה וקולחת .הוא היטיב לכבד את המפקד ולדבר בנימוס ובכל חודש ,בקביעות איתנה כברזל ,עשו את דרכם עשרה רובלים לידיו של הגוי,
ראוי ,אך בד בבד שילב בדבריו טון נחרץ ובלתי מתפשר ,תוך כדי שהוא משדר שכר חודשי בעבור הסתרת התיק המשפטי.
ויהי ביום מן הימים ,ומברק בהול הגיע לידיו של ר' ליפא ,ובו הודעה דחופה וקצרה: עוצמה ונחישות ללא מורא.
המפקד עיין במסמכים חליפות והחל להכביר בשאלות וחקירות ,ור' ליפא ענה מהר ובוא לסטאלין ככל האפשר...
תשובות קולעות בזו אחר זו .משלא תמו השאלות המטרידות והמתריסות ,פקעה אך סיים ר' ליפא לקרוא את השורה הבודדת במברק ,ובתוך דקות אחדות אץ בזריזות,
וכבר היה ישוב בעגלה הדוהרת לבית הרבי בסטאלין. מעט סבלנותו של ר' ליפא ,והוא פתח בדיבורים חריפים וחודרים כלפי
"ליפא" ,פתח הרבי הקדוש ואמר בקול פוקד" ,סע לעיר של מקום בית יושב ראש הלשכה הצבאית.
המשפט ,ותן לשמש הממונה שכר מוגדל של חמישים רובלים .והפעם המפקד ,בעל המדים עטורי הדרגות והמדליות ,התרתח באחת .הוא
תבקש ממנו דייקא להניח את התיק שלך על שולחנו של השופט, התרומם מכיסאו והכה בעוצמה על השולחן .תסכול וכעס אחזוהו
בבוקרו של יום פלוני"... נוכח הטענות הצודקות שהציג ר' ליפא ,ונוכח הדברים שפגעו בכבודו
חסיד מאמין ונאמן היה ר' ליפא וקיבל את צו הקודש בתמימות ובכל המנופח.
לב ,אלא שמפיו נפלטה שאלה מרוב דאגה מפני הבאות: "צא מכאן ברגע זה! עזוב מיד את המקום!" שאג המפקד בפנים
"רבי ,מה יהיה עם המשפט?" סמוקות.
השיב הרבי הקדוש והנשגב בגערה נוקבת על עצם השאלה ,ושילח את "אתה עוד תראה! אתבע אותך באשמה של איום בהכאה כלפי איש
ר' ליפא מקורבו לחיים ולשלום. צבא בתפקידו!" צרח המפקד ,ור' ליפא ואחיינו נמלטו מהמקום מחשש
הגיע היום המיוחד .השופט הישיש נכנס בצעדים איטיים לאולם הדיונים שמא יוציא האיש נגדם את כלי נשקו.
והתיישב על מקומו .ערמת תיקים נחה על שולחנו ,כמדי יום ,מסודרת הרה''ק המפקד לא רק התרה ,אלא מימש את איומו והעליל לשווא ,כביכול
להפליא בידיו של שמש בית המשפט הנאמן .חיוך רחב עלה על פניו רבי ישראל מסטאלין זי''ע איים עליו ר' ליפא להכותו באלימות ,ועל כן דאג להוציא צו מעצר
של השופט הכפוף ,והוא פתח בחגיגיות חריגה את הדיון הראשון. מיידי על ר' ליפא.
אולם ,בחסדי ה' ,השוטר שקיבל את הפקודה לבצע את המאסר היה מידידיו עד מהרה הבינו הכול את פשר החגיגיות וארשת פניו המחויכת – כי אותו יום הוכרז
וממוקיריו של ר' ליפא .אצילותו וחכמתו כבשו את ליבו ,והוא ידע נאמנה שהינו חף בבית המשפט כיום חנינה ,שבו יבוטלו כל התיקים שיובאו לפני השופט.
מפשע ,וכי עלילה תפלה היא זו שנתפרה על ידי המפקד השחצן .השוטר מיהר לביתו התובע שנכח באולם בית המשפט כמעט שנפל מתעלף מרוב צער ,כששמע
של ר' ליפא והודיע לו על צו המעצר ועל המשפט החמור שצפוי להיערך לו ,אשר שמכריזים את שמו של היהודי ליפא מרגלית .כי מקורב מאוד היה ליושב ראש
עלול להסתיים בעונש כבד ביותר .השוטר חתם על צו ערבות ,שהוא ערב להביא את המפקדה הצבאית ,וזה זמן רב שהוא מחפש ללא הצלחה את תיק האישום של ר'
ליפא ,במטרה לנקום בו. ר' ליפא לבית המעצר ככל שיצטרך ,ובזה פטר אותו מישיבה בכלא.
קם ר' ליפא ושם פעמיו במהירות לבית רבו היושב בסטאלין' ,הינוקא' ,שלאחר "מהיכן לקחת את התיק הזה?!" צווח התובע על סדרן בית המשפט.
הסתלקותו כונה בשם 'הפרנקפורטער' על שם מקום מנוחתו בעיר פרנקפורט ,הלוא וזה משך בכתפיו וענה בהיתממות" :היות שידעתי שמחפש אתה זמן רב את התיק,
הוא הרבי ר' ישראל מסטולין ,החמישי בשושלת הקודש קרלין ,שר' ליפא מקורבו הנה מצאתיו זה עתה ,ולכן מיהרתי תיכף להביאו לפני השופט"...
בכך הוסר סופית האיום מעל לראשו של ר' ליפא ,ומדבר הרבי הקדוש לא נפל דבר. היה יד ימינו ואיש סודו.
(ע"פ כתבי הרה"צ ר' מנשה רוזנפלד) נכנס ר' ליפא לקודש פנימה ,ובחרדת קודש גולל בפני הרבי את המעשה כולו ואת
החשש מפני המשפט הכבד.
אך סיים את דבריו ,ומיד נענה הרבי ואמר קצרות:
לכבוד יום ההילולא ה־ 105של הרבי הקדוש רבי ישראל מסטאלין ,בן הרה"ק רבי "ליפא ,אין מה לפחד ,רק בתנאי שתציית ותקיים כל מה שאומר לך"...
"מהר וסע לעיר בה עומד מקום המשפט ,ושם תחקור ותברר היכן גר השמש האחראי אשר זי"ע ,שנודע בכינוייו 'הינוקא מסטאלין' ו'הפרנקפורטער' – יום ב' דראש השנה
של בית המשפט ,ותלך אליו אחרי הצהריים ,ותבטיח לו תשלום קבוע חודשי בסך תרפ"ב( .ראה מדור 'ילדי רבינו שלמה').
ׁשֹלמֹה ִ //ח ַידת ַה ָּׁש ַ
בּוע יַ ְל ֵדי ַר ֵּבנּו ְ החיים בלודמיר
יע ְּב ָעלֹון זֶ ה.
מֹופ ַ
ַה ִאם ָראּוי ְל ַב ֵּקׁש ְּברֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה ַעל ַּפ ְרנָ ָסה? ַה ִּפ ְּתרֹון ִ
הֹוראֹות.
לּוד ִמיר ְ 023011122ל ַה ִּקיׁש ְ 0ו ִל ְפעֹל ַעל ִּפי ַה ָ ִּב ְכ ֵדי ַל ֲענֹות יֵ ׁש ְל ַחּיֵ ג ְל ַקו ְ חסידי ברסלב בעיר לודמיר
נִ ָּתן ַל ֲענֹות ַעד ַעד ְליֹום ֵׁשנִ י ָּפ ָר ַׁשת ַה ֲאזִ ינּו בימים אלו של ערב ראש השנה ,מופיעות
יׁשת ַמ ָּתנָ ה ְּב ַסְך ₪ 50 ֵּבין ָהעֹונִ ים נָ כֹונָ ה ,יֻ ְג ַרל זִ ּכּוי ִל ְר ִכ ַ ובאות בשערי לודמיר קבוצות קבוצות מבני
רּוׁשלַ יִ ם
ַהּזֹוכֶ ה לְ ָפ ָר ַׁשת ְר ֵאהֱ :אלִ יעֶ זֶ ר ַאיְ זֶ נְ ָּבאְך ,יְ ָ חסידי ברסלב הי"ו ,העושים את דרכם דרך
פּור ֶטער ַה ָּקדֹוׁש – זי״ע
ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ִמ ְּס ָטאלִ ין – ַהּפְ ַר ְנְק ְ הגבול הפולני בואכה 'אומן' ,שם ישהו בחג
ּנֹור ָאה ֶׁש ָּבּה ָּד ַבק ְּבכָ ל ּכֹחֹו.
ֶׁש ָּבעֲ ָרה ּבֹו ,וְ ֶאת ִמ ַּדת ָה ֱא ֶמת ַה ָ ַּבּיֹום ַה ֵּׁשנִ י ֶׁשל רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה נִ ְפ ַטר ַהּצַ ִּד יק ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ִמ ְּס ָטאלִ ין,
הבעל"ט בתוך קהל עם רב.
הֹותיר לָ נּו ִא ְמרֹות ַרּבֹות וִ יסֹודֹות ק ֶֹד ׁשֵּ .בינֵ ֶיהם ַהיְ סֹוד ָה ַר ִּבי ִ ְּבנֹו ֶׁשל ַר ִּבי ָא ֵׁשרָ ,ה ַא ְדמֹו״ר ַהּצָ עִ יר ִמ ְּס ָטאלִ ין ,וְ נֶ כְ ּדֹו ֶׁשל
האורחים הנעלים התקבלו בכבוד ובמאור
ָה ַא ִּד יר ֶּב ֱאמּונָ ה ְּוב ִב ָּטחֹון :״וָ ואלְ ט ִאיְך זָ אלְ ט ִאיְך ִאיז ּכְ ִפ ָירה״ – ארלִ יןַּ ,בעַ ל ַה ֵ'ּבית ַא ֲהרֹן'. ָה ַא ְדמֹו״ר ַהּזָ ֵקן ִמ ַּק ְ
פנים בלודמיר ,ולכבודם נפתחו שערי בית
ֶׁשּלְ עֹולָ ם ֵאין לָ ָא ָדם לַ ְחׁשֹב ְּבלִ ּבֹוֲ :ח ָבל ֶׁשּל ֹא עָ ִׂש ִיתי ַא ֶח ֶרתּ ,כִ י ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל נֹולַ ד ְּביֹו״ד ּכִ ְסלֵ ו ְׁשנַ ת תרכ״טִּ ,וב ְהיֹותֹו ְּבגִ יל
רבינו ,על שלל אגפיו ובנייניו :בית הכנסת,
מּורהּ ,כִ י ָאז יָ כֹלְ ִּתי לְ ַה ְרוִ ַיחִ .מ ְּפנֵ י ֶׁש ֲא ִמ ָירה ּכָ זֹאת ִהיא ּכְ ִפ ָירה ּגְ ָ ּוׁשמֹונָ ה ֳח ָד ִׁשים ִה ְתיַ ֵּתם ֵמ ָא ִביו ,וְ ֻהכְ ַּתר לְ ַר ִּבי עַ ל ַא ְר ַּבע ָׁשנִ ים ְ היכל התורה והמקווה ,וכן חדר הקפה
טֹובה!ּבֹורא יִ ְת ָּב ַרְךּ ,ולְ ָ
ֲה ֵר י ַהּכֹל ַרק ֵמ ֵאת ַה ֵ ּנּוקא)ְּ .ב ֶמ ֶׁשְך ּכַ ֲח ִמ ִּׁשים ָׁשנָ ה ִהנְ ִהיגַה ֲח ִס ִיד ים ְּבעֹודֹו יֶ לֶ ד ָק ָטן (יְ ָ ובו משקאות חמים וצוננים ,עוגות ומנות
ַר ֵּבנּו נִ ְס ַּתּלֵ ק ַּבּיֹום ַה ֵּׁשנִ י ֶׁשל רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה ְׁשנַ ת תרפ״ב ,וְ נִ ְט ַמן ַר ֵּבנּו יִ ְׂש ָר ֵאל ֶאת עֲ ָדתֹו ,וְ ֵהעִ ידּו זִ ְקנֵ י ַה ֲח ִס ִיד ים ּכִ י עֲ ָׂשרֹות ֲאלָ ִפים לחימום מהיר.
ּומּכָ אן נִ ְק ָרא ְׁשמֹו ְּב ֶק ֶרב ֲח ִס ֵיד י פּורט ֶׁש ְּבגֶ ְר ַמנְ יָ הִ ,ָּבעִ יר ְפ ַרנְ ְק ְ ּתֹופ ִפים ְּבצִ ּלֹו.
ָהיּו ִמ ְס ְ לאחר שהשיבו האורחים הנכבדים את
פּור ֶטער״. ארלִ יןֶ :״ד ער ְפ ַרנְ ְק ְ ַק ְ הֹורה.בֹודתֹו ַה ְּט ָרֹואים ֶאת עֲ ָ נֹוהג ָהיָ ה לְ ַה ְס ִּתיר ֵמעֵ ין ִ ָה ַר ִּבי ֵ נפשם ,שמו פעמיהם להשתטח באוהלו
זְ כּותֹו ָּתגֵ ן עָ לֵ ינּו וְ עַ ל ּכָ ל יִ ְׂש ָר ֵאלָ ,א ֵמן. צּומה
אּולָ ם לַ ְמרֹות זֹאת ִה ְרּגִ יׁשּו ַהּכֹל ֶאת ַה ְּק ֻד ָּׁשה ָהעֲ ָ של רבינו שלמה ,היושב ומצפה לבואם של
בניו אהוביו כמו בחיים חיותו.
האורחים היקרים הביעו באוזנינו את
התפעלותם הרבה מן האירוח הלבבי של
'הכנסת אורחים לודמיר' ,וחלקם אף
עֹולם ְו ַעד סֹופֹו.
דֹוׁשהֶ ,א ְפ ָׁשר ַל ֲעבֹר ִמּסֹוף ָה ָ
ִעם ִמ ַּדת ָה ֱא ֶמת ַה ְּק ָ הפליאו לתאר את התחושה המרוממת בעת
ּתֹורתֹו
ַמ ְרּגָ ִלית ִמ ָ התפילה בציונו של רבנו שלמה זי"ע.
ֶׁשל ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה ְמ ַק ְר ִלין:
המעוניין לקחת חלק בהפצת העלון מוזמן להתקשר לקו לודמיר 02-30-111-22שלוחה | 8רוצה לקבל את העלון במייל? שלח הודעה לA023011122@gmail.com -
קו לודמיר למשנתו ותורתו וסיפורי נפלאות מהרב הקדוש רבי שלמה מקארלין זי"ע 02-30-111-22אידיש/עברית .קיים גם מענה אנושי בכל ענייני העלון
