gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לודמיר · Ludmir — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: לודמיר · Ludmir

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

לודמיר · Ludmir — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מקושרים לצדיק מאז ועד היום‬ ‫סמוך לציון קודש הקדשים‬ ‫רבי שלמה מקארלין זי"ע‬ ‫להפצת משנתו ותורתו הבהירה של‬ ‫קודש הקדשים רבי שלמה מקארלין זי"ע‬ ‫| גליון ‪| 298‬‬ ‫סיפורים ותולדותיו‪ ,‬ותולדות זרעו אחריו‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫אורו הקדוש‬ ‫שאלות ותשובות בחיי היום יום‬ ‫מתורתו של רבינו ותלמידיו הק'‬ ‫במשנת רבינו הקדוש‬ ‫ראש השנה‬ ‫שאלה‬ ‫ראש השנה מגיע‪ ,‬ובכל שנה מחדש אני מוצא את עצמי נלחם באותו‬ ‫קושי‪ :‬אני כל כך רוצה להרגיש 'יראה ורעד'‪ ,‬ולחוות את אימת יום הדין מתוך‬ ‫פרנסה לעבודתו יתברך – הרה"ק‬ ‫התעוררות פנימית‪ .‬הקושי הזה מתבטא בעיקר כשאני עומד ברגעים שלפני תקיעת‬ ‫ר' משה מקוברין אמר‪ :‬מורי ז"ל‬ ‫שופר‪ .‬כולם סביבי נראים מרוכזים‪ ,‬פניהם רציניות‪ ,‬ויש אפילו כאלו שדמעות זולגות‬ ‫הקפיד על מי שיתן בימים הנוראים‬ ‫מעיניהם‪ .‬ואני? הלב שלי מרגיש באותם רגעים כמו אבן – יבש‪ ,‬אטום‪ ,‬מנותק וחסר כל רגש‪.‬‬ ‫קוויטל בבקשה על פרנסה‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫אני מנסה בכוח להתרגש ולפחד‪ ,‬חושב על יום הדין ועל המלכת ה'‪ ,‬אבל שום דבר לא זז בפנים‪ .‬התחושה‬ ‫הזאת‪ ,‬שאני עומד ומפספס את הרגעים הגדולים ביותר של השנה פשוט מפני שהלב שלי אינו מצליח להרגיש‬ ‫איך באפשרי לאדם לחשוב בעת זה‬ ‫יראה‪ ,‬מייאשת אותי מאוד‪ .‬רציתי לשאול‪ :‬איך יהודי כמוני‪ ,‬שמוצא את עצמו יבש וקר דווקא ברגעי האמת‪ ,‬יכול‬ ‫צרכי הגוף‪ ,‬בעת כי צריך לחשוב‪ :‬במה‬ ‫לעורר בלבו יראת ה' אמיתית בראש השנה‪ ,‬ובפרט בזמן תקיעת שופר? האם ישנה דרך נכונה להגיע ליראה ורעד‬ ‫יתרצה העבד אל אדוניו?‬ ‫ברגעים אלו?‬ ‫אך עתה‪ ,‬היהודי שמבקש על פרנסה‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫מבקש על טהרת הנפש‪ ,‬כי תוכן רצונו‬ ‫גם כן מלאה יראת ה'‪ ,‬ושמות קדושים כמו בזוהר וכמו‬ ‫כשקוראים את שאלתך‪ ,‬עולה בלב נקודה שבראש‬ ‫שיהיה לו דעה צלולה להתפלל דבור‬ ‫בתיקונים‪ ,‬אלא שזהו רק לצדיקים גדולים‪ .‬הקארלינער‬ ‫ובראשונה כדאי לך לברר עם עצמך‪ :‬למה בדיוק אתה‬ ‫לפני המקום‪ ,‬או לאמר קפיטל תהילים‬ ‫והבארדיטשובער היו לומדים גמרא בראש השנה לפני‬ ‫משתוקק? האם אתה מבקש באמת להגיע ליראת ה'‪ ,‬או‬ ‫בדעה צלולה‪ ,‬או ללמוד‪ ,‬לכבד שבתות‪,‬‬ ‫התקיעות; ויהודי רגיל צריך לדעת שזו תורת ה'‪ ,‬ושיש לו‬ ‫שמא אתה משתוקק בעיקר ל'חוויה' של התרגשות ודמעות?‬ ‫את הזכות שדיבורים קדושים כאלו עוברים דרך פיו"‪.‬‬ ‫ואולי חלק מן הכאב נובע מכך שנדמה לך שכל הסובבים‬ ‫לשלם שכר לימוד‪ ,‬והכל הוא לעבודת‬ ‫אותך מרגישים את מה שאתה אינך מצליח להרגיש?‬ ‫רבינו הקדוש רבי שלמה מקארלין זי"ע אף היה רגיל לומר‬ ‫ה' יתברך‪.‬‬ ‫שאין לאדם צורך בשום ספר מוסר יותר מאשר לימוד של‬ ‫זוהי נקודה שכדאי לברר בנפש עוד לפני שיוצאים לחפש‬ ‫(אמרות משה)‬ ‫מעט גמרא בעיון‪.‬‬ ‫עצות כיצד לעורר את הלב‪ .‬יראת שמים אינה נמדדת‬ ‫טוב ומצוה – הרה"ק רבי אשר‬ ‫יש כאן לימוד גדול עבורנו‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬כאשר אדם‬ ‫בהכרח בדמעות הזולגות מן העיניים‪ ,‬ולא תמיד סערת‬ ‫מבקש להתעורר‪ ,‬הוא מתחיל לעסוק דווקא ברגש עצמו‪:‬‬ ‫הרגש שאדם חווה מעידה על מדרגתו בעבודת ה'‪.‬‬ ‫מסטאלין זי"ע אמר על מאי דאיתא‬ ‫הוא בודק את לבו שוב ושוב – האם אני כבר מפחד? האם‬ ‫אך נצא מנקודת הנחה ששאלתך כנה ואמיתית‪ .‬אתה יודע‬ ‫בזוהר הקדוש‪ :‬צווחין ככלבא הב הב‪.‬‬ ‫אני מתרגש? מדוע אינני בוכה? אלא שככל שהוא מנסה‬ ‫ומבין שראש השנה הוא יום הדין ויום המלכת המלך‪ ,‬וכואב‬ ‫היינו‪ ,‬מי שיש לו פרנסה ורוצה עוד‪,‬‬ ‫לסחוט מעצמו את הרגש בכוח‪ ,‬הוא עלול דווקא להתרחק‬ ‫לך שלבך אטום ואינך מצליח להתעורר לפחד וליראה מפני‬ ‫וזהו הב הב‪ .‬אבל פעם אחת הב‪ ,‬זה‬ ‫ממנו ולהישאר מתוסכל מכך שאינו מצליח להרגיש כפי‬ ‫בורא עולם‪ ,‬כפי שהיית רוצה וכפי שראוי ביום קדוש זה‪,‬‬ ‫שציפה‪.‬‬ ‫ובפרט בשעה הנשגבה של תקיעת שופר‪.‬‬ ‫טוב והוא מצוה‪.‬‬ ‫רבינו הקדוש מלמד אותנו דרך אחרת‪ .‬אל תעסוק כל העת‬ ‫ראוי שתדע שהמפתח לפתיחת שערי הלב טמון במילה‬ ‫(ספרן של צדיקים)‬ ‫בשאלה מה אתה מרגיש; עסוק בדבר שמכין ומזכך את‬ ‫אחת‪ :‬הכנה‪ .‬כאשר ניגשים לרגעים הגדולים הללו מתוך‬ ‫תקיעות – הרה"ק רבי שלמה מקארלין‬ ‫הלב‪ .‬שב מול דף גמרא‪ ,‬הכנס את הראש ואת המחשבה‬ ‫הכנה נכונה‪ ,‬מכשירים את הלב לקבל את קדושת השעה‪.‬‬ ‫זי"ע אמר פעם אחת לפני תקיעת‬ ‫לתוך דברי התורה הקדושה‪ ,‬וזכור שזו תורת ה' ושזכית‬ ‫שמא תחשוב שההכנה הראויה והמתבקשת היא לנסות‬ ‫שדיבורים קדושים אלו עוברים דרך פיך‪.‬‬ ‫להעפיל למרומים‪ ,‬ללמוד את סודות היום ואת כוונות‬ ‫שופר‪ :‬תקיעה היא נגד אברהם אבינו‪,‬‬ ‫לכן‪ ,‬אם אתה רוצה באמת להכין את לבך לקראת הרגעים‬ ‫התקיעות העמוקות והנסתרות מתוך ספרי הזוהר והקבלה?‬ ‫תרועה נגד יצחק אבינו‪ ,‬תקיעה נגד‬ ‫הנשגבים של תקיעת שופר‪ ,‬אמץ לעצמך את העצה‬ ‫התשובה היא‪ :‬ממש לא‪.‬‬ ‫יעקב אבינו‪ .‬הנה הם עומדים כאן –‬ ‫העתיקה והמנוסה הזו‪ :‬בזמן הפנוי שלפני התקיעות‪ ,‬אל‬ ‫מנהג מופלא היה לו לרבינו הקדוש‪ ,‬הרה"ק רבי שלמה‬ ‫והראה בידו הקדושה עליהם – הבה‬ ‫תילחם ברגשותיך ואל תנסה לסחוט מעצמך דמעות בכוח‪.‬‬ ‫מקארלין זי"ע‪ :‬בראש השנה‪ ,‬בזמן שלפני תקיעת שופר‪,‬‬ ‫נתבייש מהם‪ ,‬ונשוב בתשובה שלמה‪.‬‬ ‫פתח גמרא ולמד בה מעט בעיון‪.‬‬ ‫היה יושב ולומד גמרא‪ .‬זו הייתה הכנתו לקראת המצווה‬ ‫ואל תמדוד באותה שעה אם כבר התרגשת ואם כבר זלגו‬ ‫הנשגבה והנוראה של תקיעת שופר‪.‬‬ ‫ויפול חרדת אלקים על כל המתפללים‪,‬‬ ‫הדמעות‪ .‬עצם העסק בתורת ה' מזכך את המחשבה‪ ,‬מכין‬ ‫הרה"ק בעל ה'בית אהרן' מקארלין זי"ע הסביר את עומק‬ ‫וגעו בבכיה ועשו תשובה שלימה‪.‬‬ ‫את הלב ומעמיד את האדם במקום הראוי לקראת המלכת‬ ‫הדבר וביאר כי לימוד הגמרא הוא דרך ישרה המוליכה את‬ ‫ואחד מהחסידים הזקנים סיפר עובדא‬ ‫המלך ותקיעת השופר‪ .‬ומתוך הכנה אמיתית זו תוכל לגשת‬ ‫האדם ליראת שמים‪ .‬וכך אמר בלשון קודשו‪:‬‬ ‫זאת לפני הרה"ק בעל הבית אהרן‪.‬‬ ‫אל התקיעות ביראת שמים אמיתית‪ ,‬כפי לבך וכפי מדרגתך‪.‬‬ ‫"באגדות [חז"ל] יכול יהודי למצוא יראת ה'‪ ,‬וכך גמרא היא‬ ‫(ספר בית אליהו)‬ ‫למסירת שאלות‪ ,‬הערות או הארות למדור זה‪ ,‬ניתן לפנות לקו לודמיר‪ 02-30-111-22 :‬שלוחה ‪99‬‬ ‫או לדואר אלקטרוני‪ A023011122@gmail.com :‬לתשומת לבכם‪ :‬בחירת השאלות לפרסום נעשית על פי שיקול דעתם הבלעדי‬ ‫של חברי המערכת‪ .‬אין המערכת מתחייבת לבחור או להשיב לכל שאלה שנשלחה‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי אורי יהושע אשר‬ ‫אלחנן מפוריסוב־קאלביעל זי"ע‪,‬‬ ‫בהסכמתו על הספר הקדוש 'שמע‬ ‫שלמה'‪:‬‬ ‫"דברי תורה הנאמרים בצדק מפי‬ ‫הרה"ק זצ"ל הנ"ל‪ ,‬יהיו מסוגלים‬ ‫בכל בתי ישראל לשמירה וברכה‬ ‫והצלחה‪ ,‬ולהושע בכל טוב לכל‬ ‫ההוגים בהם"‪.‬‬ ‫סיפור מאילנא דחיי‬ ‫רבינו הקדוש ⋅ צדיקי דורו ⋅ הדבקים בחיים‬ ‫האישום שבוטל‬ ‫דממה מעיקה עמדה בחדר ההמתנה לקבלת הקהל‪ ,‬בלשכת הגיוס של הצבא הרוסי‪ .‬עשרה רובלים מדי חודש בחודשו‪ ,‬וזאת בתמורה לכך שיוציא את התיק שלך מבית‬ ‫ארשת מתוחה ניכרה היטב על פניהם של הממתינים בתור‪ ,‬שרובם באו הנה כדי המשפט ויחזיקו אצלו‪"...‬‬ ‫"רק זכור ושמור לשלם לגוי כל חודש בזמנו‪ ,‬בלי להחסיר כלל!‪"...‬‬ ‫לבקש חנינה ופטור מגיוס‪.‬‬ ‫בין הבאים בלט בחור צעיר חסידי‪ ,‬מלווה בדודו נשוא הפנים בעל העיניים הפיקחיות‪ ,‬נפרד ר' ליפא מהרבי ויצא מיד לקיים את פקודת הקודש‪ .‬הגיע לעיר בה ניצב‬ ‫הלוא הוא החסיד הנעלה ר' נחום ליפא מרגלית‪ ,‬מחשובי חצר הקודש דחסידי ופועל בית המשפט‪ ,‬חיפש ואיתר את האיש האחראי על תחזוקת המקום‪ ,‬הציע לו‬ ‫סטאלין‪ .‬איש נכבד היה‪ ,‬בקי היטב בשפה המקומית ובעל קשרים הדוקים עם פקידי את הממון בעבור העלמת התיק – והכול התקיים ובא על מקומו‪ ,‬בדיוק כהוראתו‬ ‫המפורטת של הרבי‪.‬‬ ‫ממשל רמי דרג‪.‬‬ ‫הגיע תורם של השניים להיכנס ליו"ר הלשכה‪ .‬ר' ליפא הציג בפני המפקד את אחיינו‪ ,‬במשך חמש שנים תמימות התקיים ההסכם‪ .‬תיק האשמה נותר מוטמן בביתו של‬ ‫הגוי‪ ,‬סדרן בית המשפט; הסכנה שריחפה מעל לראשו של ר' ליפא חלפה לפי שעה‪,‬‬ ‫הניח ערמת מסמכים על השולחן והסביר את העילה לבקשת הפטור מהגיוס‪.‬‬ ‫ר' ליפא דיבר בשפה עשירה וקולחת‪ .‬הוא היטיב לכבד את המפקד ולדבר בנימוס ובכל חודש‪ ,‬בקביעות איתנה כברזל‪ ,‬עשו את דרכם עשרה רובלים לידיו של הגוי‪,‬‬ ‫ראוי‪ ,‬אך בד בבד שילב בדבריו טון נחרץ ובלתי מתפשר‪ ,‬תוך כדי שהוא משדר שכר חודשי בעבור הסתרת התיק המשפטי‪.‬‬ ‫ויהי ביום מן הימים‪ ,‬ומברק בהול הגיע לידיו של ר' ליפא‪ ,‬ובו הודעה דחופה וקצרה‪:‬‬ ‫עוצמה ונחישות ללא מורא‪.‬‬ ‫המפקד עיין במסמכים חליפות והחל להכביר בשאלות וחקירות‪ ,‬ור' ליפא ענה מהר ובוא לסטאלין ככל האפשר‪...‬‬ ‫תשובות קולעות בזו אחר זו‪ .‬משלא תמו השאלות המטרידות והמתריסות‪ ,‬פקעה אך סיים ר' ליפא לקרוא את השורה הבודדת במברק‪ ,‬ובתוך דקות אחדות אץ בזריזות‪,‬‬ ‫וכבר היה ישוב בעגלה הדוהרת לבית הרבי בסטאלין‪.‬‬ ‫מעט סבלנותו של ר' ליפא‪ ,‬והוא פתח בדיבורים חריפים וחודרים כלפי‬ ‫"ליפא"‪ ,‬פתח הרבי הקדוש ואמר בקול פוקד‪" ,‬סע לעיר של מקום בית‬ ‫יושב ראש הלשכה הצבאית‪.‬‬ ‫המשפט‪ ,‬ותן לשמש הממונה שכר מוגדל של חמישים רובלים‪ .‬והפעם‬ ‫המפקד‪ ,‬בעל המדים עטורי הדרגות והמדליות‪ ,‬התרתח באחת‪ .‬הוא‬ ‫תבקש ממנו דייקא להניח את התיק שלך על שולחנו של השופט‪,‬‬ ‫התרומם מכיסאו והכה בעוצמה על השולחן‪ .‬תסכול וכעס אחזוהו‬ ‫בבוקרו של יום פלוני‪"...‬‬ ‫נוכח הטענות הצודקות שהציג ר' ליפא‪ ,‬ונוכח הדברים שפגעו בכבודו‬ ‫חסיד מאמין ונאמן היה ר' ליפא וקיבל את צו הקודש בתמימות ובכל‬ ‫המנופח‪.‬‬ ‫לב‪ ,‬אלא שמפיו נפלטה שאלה מרוב דאגה מפני הבאות‪:‬‬ ‫"צא מכאן ברגע זה! עזוב מיד את המקום!" שאג המפקד בפנים‬ ‫"רבי‪ ,‬מה יהיה עם המשפט?"‬ ‫סמוקות‪.‬‬ ‫השיב הרבי הקדוש והנשגב בגערה נוקבת על עצם השאלה‪ ,‬ושילח את‬ ‫"אתה עוד תראה! אתבע אותך באשמה של איום בהכאה כלפי איש‬ ‫ר' ליפא מקורבו לחיים ולשלום‪.‬‬ ‫צבא בתפקידו!" צרח המפקד‪ ,‬ור' ליפא ואחיינו נמלטו מהמקום מחשש‬ ‫הגיע היום המיוחד‪ .‬השופט הישיש נכנס בצעדים איטיים לאולם הדיונים‬ ‫שמא יוציא האיש נגדם את כלי נשקו‪.‬‬ ‫והתיישב על מקומו‪ .‬ערמת תיקים נחה על שולחנו‪ ,‬כמדי יום‪ ,‬מסודרת‬ ‫הרה''ק‬ ‫המפקד לא רק התרה‪ ,‬אלא מימש את איומו והעליל לשווא‪ ,‬כביכול‬ ‫להפליא בידיו של שמש בית המשפט הנאמן‪ .‬חיוך רחב עלה על פניו‬ ‫רבי ישראל מסטאלין זי''ע‬ ‫איים עליו ר' ליפא להכותו באלימות‪ ,‬ועל כן דאג להוציא צו מעצר‬ ‫של השופט הכפוף‪ ,‬והוא פתח בחגיגיות חריגה את הדיון הראשון‪.‬‬ ‫מיידי על ר' ליפא‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬בחסדי ה'‪ ,‬השוטר שקיבל את הפקודה לבצע את המאסר היה מידידיו עד מהרה הבינו הכול את פשר החגיגיות וארשת פניו המחויכת – כי אותו יום הוכרז‬ ‫וממוקיריו של ר' ליפא‪ .‬אצילותו וחכמתו כבשו את ליבו‪ ,‬והוא ידע נאמנה שהינו חף בבית המשפט כיום חנינה‪ ,‬שבו יבוטלו כל התיקים שיובאו לפני השופט‪.‬‬ ‫מפשע‪ ,‬וכי עלילה תפלה היא זו שנתפרה על ידי המפקד השחצן‪ .‬השוטר מיהר לביתו התובע שנכח באולם בית המשפט כמעט שנפל מתעלף מרוב צער‪ ,‬כששמע‬ ‫של ר' ליפא והודיע לו על צו המעצר ועל המשפט החמור שצפוי להיערך לו‪ ,‬אשר שמכריזים את שמו של היהודי ליפא מרגלית‪ .‬כי מקורב מאוד היה ליושב ראש‬ ‫עלול להסתיים בעונש כבד ביותר‪ .‬השוטר חתם על צו ערבות‪ ,‬שהוא ערב להביא את המפקדה הצבאית‪ ,‬וזה זמן רב שהוא מחפש ללא הצלחה את תיק האישום של ר'‬ ‫ליפא‪ ,‬במטרה לנקום בו‪.‬‬ ‫ר' ליפא לבית המעצר ככל שיצטרך‪ ,‬ובזה פטר אותו מישיבה בכלא‪.‬‬ ‫קם ר' ליפא ושם פעמיו במהירות לבית רבו היושב בסטאלין‪' ,‬הינוקא'‪ ,‬שלאחר "מהיכן לקחת את התיק הזה?!" צווח התובע על סדרן בית המשפט‪.‬‬ ‫הסתלקותו כונה בשם 'הפרנקפורטער' על שם מקום מנוחתו בעיר פרנקפורט‪ ,‬הלוא וזה משך בכתפיו וענה בהיתממות‪" :‬היות שידעתי שמחפש אתה זמן רב את התיק‪,‬‬ ‫הוא הרבי ר' ישראל מסטולין‪ ,‬החמישי בשושלת הקודש קרלין‪ ,‬שר' ליפא מקורבו הנה מצאתיו זה עתה‪ ,‬ולכן מיהרתי תיכף להביאו לפני השופט‪"...‬‬ ‫בכך הוסר סופית האיום מעל לראשו של ר' ליפא‪ ,‬ומדבר הרבי הקדוש לא נפל דבר‪.‬‬ ‫היה יד ימינו ואיש סודו‪.‬‬ ‫(ע"פ כתבי הרה"צ ר' מנשה רוזנפלד)‬ ‫נכנס ר' ליפא לקודש פנימה‪ ,‬ובחרדת קודש גולל בפני הרבי את המעשה כולו ואת‬ ‫החשש מפני המשפט הכבד‪.‬‬ ‫אך סיים את דבריו‪ ,‬ומיד נענה הרבי ואמר קצרות‪:‬‬ ‫לכבוד יום ההילולא ה־‪ 105‬של הרבי הקדוש רבי ישראל מסטאלין‪ ,‬בן הרה"ק רבי‬ ‫"ליפא‪ ,‬אין מה לפחד‪ ,‬רק בתנאי שתציית ותקיים כל מה שאומר לך‪"...‬‬ ‫"מהר וסע לעיר בה עומד מקום המשפט‪ ,‬ושם תחקור ותברר היכן גר השמש האחראי אשר זי"ע‪ ,‬שנודע בכינוייו 'הינוקא מסטאלין' ו'הפרנקפורטער' – יום ב' דראש השנה‬ ‫של בית המשפט‪ ,‬ותלך אליו אחרי הצהריים‪ ,‬ותבטיח לו תשלום קבוע חודשי בסך תרפ"ב‪( .‬ראה מדור 'ילדי רבינו שלמה')‪.‬‬ ‫ׁשֹלמֹה ‪ִ //‬ח ַידת ַה ָּׁש ַ‬ ‫בּוע‬ ‫יַ ְל ֵדי ַר ֵּבנּו ְ‬ ‫החיים בלודמיר‬ ‫יע ְּב ָעלֹון זֶ ה‪.‬‬ ‫מֹופ ַ‬ ‫ַה ִאם ָראּוי ְל ַב ֵּקׁש ְּברֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה ַעל ַּפ ְרנָ ָסה? ַה ִּפ ְּתרֹון ִ‬ ‫הֹוראֹות‪.‬‬ ‫לּוד ִמיר ‪ְ 023011122‬ל ַה ִּקיׁש ‪ְ 0‬ו ִל ְפעֹל ַעל ִּפי ַה ָ‬ ‫ִּב ְכ ֵדי ַל ֲענֹות יֵ ׁש ְל ַחּיֵ ג ְל ַקו ְ‬ ‫חסידי ברסלב בעיר לודמיר‬ ‫נִ ָּתן ַל ֲענֹות ַעד ַעד ְליֹום ֵׁשנִ י ָּפ ָר ַׁשת ַה ֲאזִ ינּו‬ ‫בימים אלו של ערב ראש השנה‪ ,‬מופיעות‬ ‫יׁשת ַמ ָּתנָ ה ְּב ַסְך ‪₪ 50‬‬ ‫ֵּבין ָהעֹונִ ים נָ כֹונָ ה‪ ,‬יֻ ְג ַרל זִ ּכּוי ִל ְר ִכ ַ‬ ‫ובאות בשערי לודמיר קבוצות קבוצות מבני‬ ‫רּוׁשלַ יִ ם‬ ‫ַהּזֹוכֶ ה לְ ָפ ָר ַׁשת ְר ֵאה‪ֱ :‬אלִ יעֶ זֶ ר ַאיְ זֶ נְ ָּבאְך‪ ,‬יְ ָ‬ ‫חסידי ברסלב הי"ו‪ ,‬העושים את דרכם דרך‬ ‫פּור ֶטער ַה ָּקדֹוׁש – זי״ע‬ ‫ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ִמ ְּס ָטאלִ ין – ַהּפְ ַר ְנְק ְ‬ ‫הגבול הפולני בואכה 'אומן'‪ ,‬שם ישהו בחג‬ ‫ּנֹור ָאה ֶׁש ָּבּה ָּד ַבק ְּבכָ ל ּכֹחֹו‪.‬‬ ‫ֶׁש ָּבעֲ ָרה ּבֹו‪ ,‬וְ ֶאת ִמ ַּדת ָה ֱא ֶמת ַה ָ‬ ‫ַּבּיֹום ַה ֵּׁשנִ י ֶׁשל רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה נִ ְפ ַטר ַהּצַ ִּד יק ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ִמ ְּס ָטאלִ ין‪,‬‬ ‫הבעל"ט בתוך קהל עם רב‪.‬‬ ‫הֹותיר לָ נּו ִא ְמרֹות ַרּבֹות וִ יסֹודֹות ק ֶֹד ׁש‪ֵּ .‬בינֵ ֶיהם ַהיְ סֹוד‬ ‫ָה ַר ִּבי ִ‬ ‫ְּבנֹו ֶׁשל ַר ִּבי ָא ֵׁשר‪ָ ,‬ה ַא ְדמֹו״ר ַהּצָ עִ יר ִמ ְּס ָטאלִ ין‪ ,‬וְ נֶ כְ ּדֹו ֶׁשל‬ ‫האורחים הנעלים התקבלו בכבוד ובמאור‬ ‫ָה ַא ִּד יר ֶּב ֱאמּונָ ה ְּוב ִב ָּטחֹון‪ :‬״וָ ואלְ ט ִאיְך זָ אלְ ט ִאיְך ִאיז ּכְ ִפ ָירה״ –‬ ‫ארלִ ין‪ַּ ,‬בעַ ל ַה ֵ'ּבית ַא ֲהרֹן'‪.‬‬ ‫ָה ַא ְדמֹו״ר ַהּזָ ֵקן ִמ ַּק ְ‬ ‫פנים בלודמיר‪ ,‬ולכבודם נפתחו שערי בית‬ ‫ֶׁשּלְ עֹולָ ם ֵאין לָ ָא ָדם לַ ְחׁשֹב ְּבלִ ּבֹו‪ֲ :‬ח ָבל ֶׁשּל ֹא עָ ִׂש ִיתי ַא ֶח ֶרת‪ּ ,‬כִ י‬ ‫ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל נֹולַ ד ְּביֹו״ד ּכִ ְסלֵ ו ְׁשנַ ת תרכ״ט‪ִּ ,‬וב ְהיֹותֹו ְּבגִ יל‬ ‫רבינו‪ ,‬על שלל אגפיו ובנייניו‪ :‬בית הכנסת‪,‬‬ ‫מּורה‪ּ ,‬כִ י‬ ‫ָאז יָ כֹלְ ִּתי לְ ַה ְרוִ ַיח‪ִ .‬מ ְּפנֵ י ֶׁש ֲא ִמ ָירה ּכָ זֹאת ִהיא ּכְ ִפ ָירה ּגְ ָ‬ ‫ּוׁשמֹונָ ה ֳח ָד ִׁשים ִה ְתיַ ֵּתם ֵמ ָא ִביו‪ ,‬וְ ֻהכְ ַּתר לְ ַר ִּבי עַ ל‬ ‫ַא ְר ַּבע ָׁשנִ ים ְ‬ ‫היכל התורה והמקווה‪ ,‬וכן חדר הקפה‬ ‫טֹובה!‬‫ּבֹורא יִ ְת ָּב ַרְך‪ּ ,‬ולְ ָ‬ ‫ֲה ֵר י ַהּכֹל ַרק ֵמ ֵאת ַה ֵ‬ ‫ּנּוקא)‪ְּ .‬ב ֶמ ֶׁשְך ּכַ ֲח ִמ ִּׁשים ָׁשנָ ה ִהנְ ִהיג‬‫ַה ֲח ִס ִיד ים ְּבעֹודֹו יֶ לֶ ד ָק ָטן (יְ ָ‬ ‫ובו משקאות חמים וצוננים‪ ,‬עוגות ומנות‬ ‫ַר ֵּבנּו נִ ְס ַּתּלֵ ק ַּבּיֹום ַה ֵּׁשנִ י ֶׁשל רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה ְׁשנַ ת תרפ״ב‪ ,‬וְ נִ ְט ַמן‬ ‫ַר ֵּבנּו יִ ְׂש ָר ֵאל ֶאת עֲ ָדתֹו‪ ,‬וְ ֵהעִ ידּו זִ ְקנֵ י ַה ֲח ִס ִיד ים ּכִ י עֲ ָׂשרֹות ֲאלָ ִפים‬ ‫לחימום מהיר‪.‬‬ ‫ּומּכָ אן נִ ְק ָרא ְׁשמֹו ְּב ֶק ֶרב ֲח ִס ֵיד י‬ ‫פּורט ֶׁש ְּבגֶ ְר ַמנְ יָ ה‪ִ ,‬‬‫ָּבעִ יר ְפ ַרנְ ְק ְ‬ ‫ּתֹופ ִפים ְּבצִ ּלֹו‪.‬‬ ‫ָהיּו ִמ ְס ְ‬ ‫לאחר שהשיבו האורחים הנכבדים את‬ ‫פּור ֶטער״‪.‬‬ ‫ארלִ ין‪ֶ :‬״ד ער ְפ ַרנְ ְק ְ‬ ‫ַק ְ‬ ‫הֹורה‪.‬‬‫בֹודתֹו ַה ְּט ָ‬‫רֹואים ֶאת עֲ ָ‬ ‫נֹוהג ָהיָ ה לְ ַה ְס ִּתיר ֵמעֵ ין ִ‬ ‫ָה ַר ִּבי ֵ‬ ‫נפשם‪ ,‬שמו פעמיהם להשתטח באוהלו‬ ‫זְ כּותֹו ָּתגֵ ן עָ לֵ ינּו וְ עַ ל ּכָ ל יִ ְׂש ָר ֵאל‪ָ ,‬א ֵמן‪.‬‬ ‫צּומה‬ ‫אּולָ ם לַ ְמרֹות זֹאת ִה ְרּגִ יׁשּו ַהּכֹל ֶאת ַה ְּק ֻד ָּׁשה ָהעֲ ָ‬ ‫של רבינו שלמה‪ ,‬היושב ומצפה לבואם של‬ ‫בניו אהוביו כמו בחיים חיותו‪.‬‬ ‫האורחים היקרים הביעו באוזנינו את‬ ‫התפעלותם הרבה מן האירוח הלבבי של‬ ‫'הכנסת אורחים לודמיר'‪ ,‬וחלקם אף‬ ‫עֹולם ְו ַעד סֹופֹו‪.‬‬ ‫דֹוׁשה‪ֶ ,‬א ְפ ָׁשר ַל ֲעבֹר ִמּסֹוף ָה ָ‬ ‫ִעם ִמ ַּדת ָה ֱא ֶמת ַה ְּק ָ‬ ‫הפליאו לתאר את התחושה המרוממת בעת‬ ‫ּתֹורתֹו‬ ‫ַמ ְרּגָ ִלית ִמ ָ‬ ‫התפילה בציונו של רבנו שלמה זי"ע‪.‬‬ ‫ֶׁשל ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה ְמ ַק ְר ִלין‪:‬‬ ‫המעוניין לקחת חלק בהפצת העלון מוזמן להתקשר לקו לודמיר ‪ 02-30-111-22‬שלוחה ‪ | 8‬רוצה לקבל את העלון במייל? שלח הודעה ל‪A023011122@gmail.com -‬‏‬ ‫קו לודמיר למשנתו ותורתו וסיפורי נפלאות מהרב הקדוש רבי שלמה מקארלין זי"ע ‪ 02-30-111-22‬אידיש‪/‬עברית‪ .‬קיים גם מענה אנושי בכל ענייני העלון‬