gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שיעורי הרב צבי שורץ שליטא · Shiurey Harav Tzvi Shvartz Shlita — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: שיעורי הרב צבי שורץ שליטא · Shiurey Harav Tzvi Shvartz Shlita

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

שיעורי הרב צבי שורץ שליטא · Shiurey Harav Tzvi Shvartz Shlita — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת ניצבים וילך תשע"א‬ ‫השמחה בזכיה בדין מול אומות העולם‬ ‫בטוחים לזכות בדין הכללי‬ ‫הקב"ה בחר בעם ישראל‪ ,‬אנו חלקו של הקב"ה‪" ,‬כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו" (דברים לב‪ ,‬ט)‪ ,‬והקב"ה הבטיח שלא ישרה שכינתו על‬ ‫אומות העולם‪ ,‬כי אם על עם ישראל (ברכות דף ז‪ .).‬מבאר החכמת שלמה (אורח חיים תקפא‪ ,‬ד)‪:‬‬ ‫כתוב במדרש (ויקרא רבה ל‪ ,‬ב) דישראל ואומות העולם נכנסין ומקטריגין בראש השנה ואין אנו יודעים מי נצח‪ ,‬ממה שישראל יוצאין ולולביהן‬ ‫בידיהם מוכח שישראל נצח‪ .‬וביארתי הכוונה‪ ,‬דעיקר קיטרוג שלהם הוי מי יפול בחלקו יתברך‪ ,‬כמו דבתחלת הבריאה נעשה הגורל ונפלו ישראל‬ ‫בחלקו יתברך‪ ,‬כמו שכתוב (דברים לב‪ ,‬ט)‪" ,‬יעקב חבל נחלתו"‪ ,‬כמו כן בכל השנה בראש השנה כשהקב"ה מחדש עולמו הוי גורל זה ואומות העולם‬ ‫נכנסין ומקטריגין שישליך הקב"ה את ישראל ויבחר בהם‪ ,‬עיין שם‪ .‬ולפי זה שני דינים יש לנו בראש השנה‪ ,‬אחד הנוגע בינינו ולו יתברך מה שכל‬ ‫אחד חייב בעון עצמו‪ ,‬והשני הוי מה שאנו נידונים בכלל עם האומות העולם מי יפול בחלקו יתברך‪ .‬והנה על זה הדין שאנו נידונין מי יפול בחלקו‬ ‫יתברך‪ ,‬בזה אנו בטוחין שבוודאי יזכו ישראל בדין בלי ספק‪ ,‬אבל על הדין השני שבין אדם למקום יש פנים לכאן ולכאן‪ ,‬יש זוכין ויש חס ושלום‬ ‫להיפוך‪ .‬והנה ניחזי אנן‪ ,‬אם האדם מצד אחד ירויח הרבה ויבוא לו עושר רב ומצד השני יומשך לו איזה עגמת נפש‪ ,‬אז כל העגמת נפש כאין יהיה ולא‬ ‫יעשה רושם כנגד ההון והשמחה חדשה הבאה לו‪ .‬אך זה אם נתחדש לו שמחה חדשה‪ ,‬אבל אם הוא עשיר גדול מזמן רב‪ ,‬אז אם יזדמן לו איזה עגמת‬ ‫נפש יצטער ממש כשאר אדם‪ ,‬דה תענוג מכבר שכבר הורגל בו האדם זה אינו פועל לבטל הצער‪ .‬ולכך הכי נמי בישראל‪ ,‬אם כי יש להם דין הנוגע‬ ‫לעצמן וספק בלבם אם יזכו או לא‪ ,‬מכל מקום אין מצטערין על כך כיון שיודעים שיש עליהם דין אחר שאומות העולם מקטריגין להיות חס ושלום‬ ‫נדחין מחלקו יתברך‪ ,‬ובזה בטוחין שיזכו בדין‪ ,‬לכך הצער הזה ממה שנוגע להם הוי כאין וכאפס נגד גודל השמחה שיש להם‪.‬‬ ‫ולכך אמר המשורר (תהילים פט‪ ,‬טז‪-‬יז)‪" ,‬אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון‪ .‬בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו"‪ .‬והכוונה נראה‪ ,‬דאם‬ ‫ישראל אין יודעים כלל אם הוי יום הדין גם על זה אם יפלו בחלקו יתברך או לא‪ ,‬וסבורים דאין יום הדין רק על מה שנוגע לנו‪ ,‬אז אין שמחים בראש‬ ‫השנה‪ ,‬כיון דתלינן בספק‪ ,‬אבל אם יודעין שנדונים גם בזה אם יהיו עמו יתברך או לא‪ ,‬אז כיון דבטוחים דבזה יזכו בדין ושמחים על כך‪ ,‬אז שמחה זו‬ ‫מבטל העצבות שיש להם ממקור אחר‪ .‬וזהו שכתוב "אשרי העם יודעי תרועה"‪ ,‬שיודעין ענין התרועה דהוי מכוח ש"באור פניך יהלכון"‪ ,‬כי הולכים‬ ‫בדין עבור אור פניך למי יהיו‪ ,‬אם לישראל או לאומות העולם‪ ,‬ומתוך זה "בשמך יגילון כל היום"‪ ,‬כי בזה בטוחין שיזכו בדין‪ .‬ולכך תינח לישראל יש‬ ‫שמחה זו מה שעמדו בדין מי יפול בחלקו יתברך‪ ,‬לכך הוי להם השמחה חדשה ועל כן מבטל העצבות שיש להם מדין עצמם‪ ,‬אבל הקב"ה שאין לו‬ ‫שמחה זו לכך ממילא אין שמחה לפניו מכח הדין שנתונין בו ישראל ונוגע לעצמו‪.‬‬ ‫עם ישראל בטוחים שיזכו בדין הכללי על עם ישראל האם ימשיכו להיות עמו של הקב"ה‪ ,‬ולכך הם שמחים על אף שיש על כל אחד ואחד דין‬ ‫פרטי על מצוותיו וחטאיו‪ ,‬מכיון שהשמחה על הזכיה להיות עמו של הקב"ה‪ ,‬גדולה יותר ומשכחת את העצבות של הדין הפרטי‪.‬‬ ‫חדות ה' היא מעזכם‬ ‫נלמד את פרשת ראש השנה הראשון בימי בית שני (נחמיה ח‪ ,‬א‪-‬יב)‪:‬‬ ‫"ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויאמרו לעזרא הספר להביא את ספר תורת משה אשר צוה ה' את ישראל‪ .‬ויביא עזרא‬ ‫הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמע ביום אחד לחדש השביעי (הוא יום של ראש השנה ‪ -‬רש"י; אחר שסיימו לבנות את חומת ירושלים‬ ‫בכ"ה באלול‪ ,‬התאספו העם לשוב בתשובה)‪ .‬ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור (של תחלת היום ‪ -‬רש"י) עד מחצית היום נגד האנשים והנשים‬ ‫והמבינים ואזני כל העם אל ספר התורה (מביא רבי יעקב אדלשטיין (בעקבי הכתובים‪ ,‬מכתב יד רבינו)‪ ,‬ראה זה פלא‪ ,‬כל העם השכימו "מן האור"‪ ,‬היינו עם דמדומי שחר‪,‬‬ ‫ואפילו לא אכלו עדיין‪ ,‬ועזרא דורש בפניהם בלי הפסק עד הצהרים‪ ,‬ואף אחד אינו מתעייף‪ ,‬ולא מתלונן בקוצר רוח‪ ,‬ואזני כל העם אל ספר התורה‪ ,‬כולם דרוכים ומלאים רכוז המחשבה‬ ‫וכל החושים‪ ,‬להקשיב רב קשב לקריאת התורה‪[ .‬לשם השוואה כראי לראות את אי הסבלנות של ימינו לשמוע איזה דרשה או שיעור או אריכות בתפלה‪ ,‬בפרט על לב ריקן‪ -‬כמה‬ ‫רחקנו מדורות הראשונים!])‪.‬‬ ‫ויעמד עזרא הספר על מגדל עץ אשר עשו לדבר‪ ...‬ויקראו בספר בתורת האלוקים (רוצה לומר‪" ,‬בספר" הכתוב שהוא תורת הכתב‪ ,‬וגם "בתורת האלוקים" המסורה‬ ‫בעל פה – מלבי"ם‪ .‬וזהו הכפלות "תורת משה" ו"ספר תורת האלוקים"‪ ,‬תורה משה זהו תורה שבעל פה‪ ,‬ספר התורה הוא התורה שבכתב) מפרש ושום שכל ויבינו במקרא‬ ‫("ויקראו בספר תורת האלוקים"‪ ,‬זה מקרא; "מפרש"‪ ,‬זה תרגום; "ושום שכל"‪ ,‬אלו הפסוקין; "ויבינו במקרא"‪ ,‬אלו פיסקי טעמים ‪ -‬מגילה דף ג‪ ;.‬הרי שהעבירו זה לזה את הדברים עם‬ ‫ביאורם)‪.‬‬ ‫ניתן לקבל את השיעור מידי שבוע בכתובת‬ ‫‪3246347@gmail.com‬‬ ‫לתרומות לחץ כאן‬ ‫"ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא לה' אלוקיכם (כי יום ראש השנה הוא ‪ -‬רש"י) אל‬ ‫תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה (מפני שלא קיימו התורה כראוי ‪ -‬רש"י)‪ .‬ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו‬ ‫מנות לאין נכון לו (לעני שאין מזומן לו מאכלו ‪ -‬רש"י) כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם (אחרי שבכו מעלות השחר‪ ,‬אמר להם נחמיה לכו‬ ‫אכלו ושתו‪ ,‬כי חדות ה' היא מעוזכם)‪ .‬והלוים מחשים לכל העם לאמר הסו כי היום קדש ואל תעצבו‪ .‬וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות‬ ‫שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם"‪.‬‬ ‫בראש השנה הראשון בזמן בית המקדש השני‪ ,‬העם בכה ועשו תשובה רבתי‪ .‬אמר לה נחמיה "אל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם"‪ .‬נחמיה עולה‬ ‫לארץ ישראל מיד לאחר הקמת הבית השני‪ ,‬ולמול עיניו הוא רואה שיש מעם ישראל ואף מראשיו‪ ,‬שחוטאים בנשים נכריות‪ .‬מקבץ נחמיה את‬ ‫כל העם אל רחוב העיר בראש השנה‪ ,‬וקורא באזניהם את כל חומש דברים ‪ -‬חומש התוכחה‪ .‬והעם בשומעם את תוכחתו כפי שהוא קורה בספר‬ ‫התורה' החלו בוכים ועושים תשובה רבתי‪ .‬אומר להם נחמיה לכו אכלו ושתו ‪" -‬כי קדוש היום לאדנינו"‪ .‬ואף "ואל תעצבו" ‪" -‬כי חדות ה' היא‬ ‫מעזכם"‪ .‬הרי שחדוות ה' היא מקור כוחכם להינצל הדין‪ .‬דברי נחמיה נסתרים מתוך עצמם‪ .‬אם ראש השנה הוא מועד בו צריך לשמוח‪ ,‬והתמיהה‬ ‫מבצבצת מאליה‪ .‬אם אין להעצב כי חדות ה' היא מעוזכם‪ ,‬מדוע קרא להם נחמיה את דברי התורה עד שבכו כל העם‪ ,‬הלא אם הם שמחים‬ ‫בחדות ה' בטוחים הם שיצא כאור דינם‪ ,‬ומדוע עליהם לבכות? מדוע לא אמר זאת נחמיה בבוקרו של היום‪ ,‬אלא חיכה שיבכו כל העם בכי של‬ ‫תשובה?‬ ‫לשמוח בהמלכה‬ ‫הדברים מבוארים כמין חומר‪ .‬חשבון הנפש לבדו‪ ,‬אינה סיבה לזכות בדין‪ .‬אחרי ששבו בתשובה והתחרטו על מעשיהם‪ ,‬ואזי בטוחים בחסדו‬ ‫יתברך‪ ,‬בטחון זה הוא כוח הנצחון בדין‪ .‬ודאי שבעצומו של ראש השנה צריך לשמוח‪ ,‬וקודם ראש השנה יש לבכות ולחזור בתשובה‪ .‬זהו עומק‬ ‫י"ג מדות‪ .‬הקב"ה נותן לאדם כוחות רבים‪ ,‬נשימה‪ ,‬מישוש‪ ,‬ידים ורגליים‪ .‬ובהם אומר האדם לקב"ה‪ ,‬אני רוצה לחטוא עם הכוחות שנתת לי‪.‬‬ ‫עם "כל הנשמה תהלל קה"‪ .‬וכי זה הגיוני?! כאשר האדם מקבל על עצמו מלכות שמים‪ ,‬כאשר הוא שמח במלכותו יתברך‪ ,‬הוא מבין שזה הדבר‬ ‫הטוב ביותר עבורו‪ .‬ממילא שב בתשובה על חטאיו‪ .‬כך פעל נחמיה‪ ,‬העם שמע את כל ספר דברים‪ ,‬את דיני התורה מחד‪ ,‬ואת התוכחה מאידך‪.‬‬ ‫בכו בכי נורא‪ ,‬קיבלו על עצמם עול מלכותו יתברך‪ .‬אמר להם נחמיה "חדות ה' היא מעזכם"‪ ,‬אחר ששבתם בתשובה‪ ,‬תקבלו על עצמכם את‬ ‫המלכות בשמחה‪ .‬שמחה זו היא היא עיקר ההמלכה‪ ,‬ובזה תזכו בדין‪" .‬חדות ה' היא מעזכם"‪ ,‬היא כוחכם לזכות בדין‪.‬‬ ‫זהו עיקר תפילת ראש השנה‪" ,‬מלוך על כל העולם כלו בכבודך‪ .‬והנשא על כל הארץ ביקרך‪ .‬והופע בהדר גאון עזך על כל יושבי תבל ארצך‪.‬‬ ‫וידע כל פעול כי אתה פעלתו‪ ,‬ויבין כל יצור כי אתה יצרתו‪ .‬ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך‪ ,‬ומלכותו בכל משלה"‪ .‬אנו‬ ‫מתפללים לקב"ה‪ ,‬לצערנו הרב אין כל העולם מכיר בכבודך‪ ,‬אנא עשה למען שמך שכל העולם כולו יכיר בכבודך‪ ,‬יבין מהי מלכות ה' בעולם‪.‬‬ ‫יבין שכל ההווה בעולם הוא רק רצון ה'‪.‬‬ ‫במצב שכזה‪" ,‬כתבנו בספר החיים" ‪ -‬למה? ‪" -‬למענך אלוקים חיים"‪ ,‬וכי אנו דוברי שקרים‪ ,‬אנו רוצים בחיים רק "למענך"?! המלכנו את הקב"ה‬ ‫בשמחה‪ ,‬אנו מרגישים את הצורך ב"יכירו וידעו כל יושבי תבל"‪ ,‬מבקשים שכל העולם יכיר במלכותו יתברך‪ ,‬מכירים שחיי האמת הם החיים‬ ‫הרוחניים‪ ,‬שחטאים יוצרים מקטרגים שמפריעים לנו בחיינו‪ .‬התפילה לחיים רוחניים תביא בהכרח שהקב"ה ידאג לנו לכל צרכינו הגשמיים‪,‬‬ ‫יסיר מעלינו את היסורים והדאגות‪ ,‬כדי שנוכל להתפנות כראוי לעסוק בתורת ה' ויראתו‪.‬‬ ‫"אדון עולם אשר מלך"‬ ‫על כך אנו אומרים בתפילה "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא‪ .‬ואחרי ככלות הכול לבדו ימלוך נורא"‪ .‬מבאר האור גדליה (ראש השנה‪,‬‬ ‫עמוד ‪:)1‬‬ ‫"אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא‪ ,‬לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא"‪ ,‬לעת נעשה בחפצו כל‪ ,‬משנברא אדם הראשון אז נקרא הקב"ה‬ ‫מלך‪ ,‬אבל באמת צריכים אנו לדעת כי ה' היה מלך בטרם כל יציר נברא‪ ,‬קודם שהיה שום בריאה (קודם שנברא בעל הבחירה)‪ ,‬ואף שאין לנו שום השגה‬ ‫בזה‪ ,‬כי לנו יש מושג שאין מלך שאין מלך בלא עם‪ ,‬אבל גם מושג זה הוא בריאה‪ ,‬שהאדם נברא עם המושג שלא שייך מלכות בלא עם‪ ,‬אבל לפניו‬ ‫יתברך שייך מלכות בלא עם‪ ...‬וזהו מה שאומרים "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא"‪ ,‬שה' יתברך היה מלך אף כשלא הייתה בריאה‪ ,‬אבל‬ ‫"בעת נעשה בחפצו כל"‪ ,‬שנברא האדם‪" ,‬אזי מלך שמו נקרא"‪ ,‬אז הוא נקרא על ידנו מלך‪.‬‬ ‫נבאר יותר‪" .‬אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא" ‪ -‬מלכותא דרקיעא אינה כמלכותא דארעא‪ .‬כדי למלוך בארץ צריך שהעם ימליך את‬ ‫המלך‪ ,‬אין מלך בלא עם‪ .‬אולם בורא העולם מֶ לֶ ְך בעצמותו קודם שהיה עולם והיה ברואים למלוך עליהם‪ .‬מלכות דארעא מבוססת על מיסים‬ ‫מהתו שבים וחלוקת השפע כראות עיניה‪ .‬הקב"ה הוא מהות דמלכות‪ .‬כל השפע מאיתו יתברך‪ .‬הוא המחיה את הברואים שתפקידם להמליכו‪,‬‬ ‫ואף יוצר את המושג המלכה על ידי הברואים‪ .‬דהרי בהבנה הפשוטה‪ ,‬כיצד אנו קרוצי חומר יכולים להמליכו? מה הצורך בהמלכתנו‪ ,‬כאשר‬ ‫הוא מלך בעצמותו?! זהו עיקר בריאת האדם‪ .‬נתחדש בבריאת העולם‪ ,‬שהברואים שביכלתם ותפקידם להמליכו יתברך‪ .‬השמחה בהמלכה היא‬ ‫ב‬ ‫עצומה‪ ,‬אנו ממליכים את מלך מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬מלך גדול ואדיר‪ .‬למול אלו הממליכים עליהם מלכים בשר ודם‪ ,‬ואף יש גרועים מהם‪,‬‬ ‫הממליכים על עצמם את "מלך זקן וכסיל" (קהלת ד‪ ,‬יג)‪" ,‬יצר הרע שהוא שליט על כל האיברים" (רש"י)‪.‬‬ ‫בטרם כל יציר נברא‬ ‫"בטרם כל יציר נברא" ‪ -‬אחר בריאת האדם ביום השישי חלה המלכה זו‪ ,‬שעל האדם מוטל להמליך את הקב"ה‪ ,‬וכך הוא שיר של יום שישי‬ ‫(תהילים צג)‪" :‬ה' מלך גאות לבש לבש ה' עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט"‪ .‬בכל יום שיר של יום מעין עניין הבריאה באותו היום‪ ,‬ביום‬ ‫הרביעי אומרים "קל נקמות השם" (תהילים‪ ,‬צד)‪ ,‬מבאר רבי עובדיה מברטנורא (תמיד ז‪ ,‬ד)‪" ,‬שבו נבראו השמש והירח והכוכבים שעתיד הקב"ה‬ ‫להנקם מן העובדים להם"‪ .‬וכך ביום שישי נברא האדם‪ ,‬שירו הוא "ה' מלך"‪ ,‬כאשר נברא האדם יש מי שיכיר במלכות‪ ,‬ישתעבד וימליך את‬ ‫הקב"ה ויאמר "ה' מלך"‪.‬‬ ‫זהו עבודתנו בראש השנה‪ ,‬לא לרצות להיות עצמאי‪ ,‬אלא להיות עבד ה'‪ ,‬להשתעבד לקב"ה‪ .‬עלינו להבין ולהפנים‪ ,‬אף הצרות והיסורים תפקידם‬ ‫לישר אורחותינו‪ ,‬שנדע לתקן את המדות שזהו עיקר עבודת העולם בעולמו‪ .‬כאשר האדם מתקן את מדותיו‪ ,‬מושל ברצונותיו‪ ,‬הוא מקבל על‬ ‫עצמו מלכות שמים‪ ,‬לעשות רצונו יתברך‪ .‬בזה גופא הוא ממליך את הקב"ה על עצמו‪ ,‬ועל כל העולם כולו עמו‪ .‬וכך מצינו בדברי הרמח"ל (דרך‬ ‫ה'; ד‪ ,‬יא)‪" :‬כי הנה כל הימים מימי הששת אלפי שנה הנה כולם גזורים ועומדים מלפניו‪ ,‬יתברך‪ ,‬בבחינת הארות‪ ,‬והשפעות ‪ -‬מציאויות ומצבים‪,‬‬ ‫המצטרכים לעולם לשישלים הסיבוב הנרצה ויגיע אל השלמות‪ ,‬ונמצא כל יום בחינה חדשה ממש‪ ,‬ובבחינה ההיא מתחדשת כל המציאות‬ ‫כולה‪ ,‬ועל זה נאמר‪" :‬מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית"; העולם קיים ששת אלפי שנה‪ .‬ולכל שנה בבריאה יש תפקיד שיתקיים בודאי‪.‬‬ ‫והנידון הוא האם יהא זה על ידי מעשינו הטובים‪ ,‬או שחלילה על ידי חטאינו‪ ,‬ובמילה אחת‪ ,‬עדיף שתהיה הגאולה על 'ידינו'‪ ,‬ולא על 'גבנו'‪.‬‬ ‫לבדו ימלוך נורא‬ ‫"ואחרי ככלות הכול לבדו ימלוך נורא" ‪ -‬אנו מבקשים שככלות הכול‪ ,‬ימלוך בורא עולם לבדו‪ .‬וכך הוא בברכת השיבה שופטנו שבשמונה‬ ‫עשרה‪" :‬ומלוך עלינו אתה ה' לבדך בחסד וברחמים"‪ .‬וכך בתפילת ראש השנה בברכת קדושה‪" :‬ומלוך אתה ה' לבדך על כל מעשך"‪ .‬יש כאן‬ ‫עניין מיוחד במלכות הקב"ה 'לבדו' בעולם‪ .‬ומהו עניין 'לבדו' וכי באים לומר שהקב"ה יכול לנהל את העולם לבד בלא צורך בקואליציה‪ ,‬הרי‬ ‫את זה אנו כבר יודעים שכך מתנהל העולם‪ ,‬ומה הוא תוספת 'לבדו'?‬ ‫הקב"ה מכונה מלך העולם‪ .‬הוי אומר שישנה הגדרה של מלכות שהיא מלכות בעולם‪ .‬ומה העולם? מלשון הסתרה והעלם‪ .‬ומי הוא הנעלם‬ ‫שעל שמו נקרא העולם? זהו הבורא בעצמו שהוא נסתר בבריאה‪ .‬העולם כשלעצמו נראה כמונהג על פי המהלך הטבעי‪ ,‬יש סטטיסטיקות לכל‬ ‫דבר‪ ,‬יש הבנה כיצד פועל כל דבר‪ ,‬יש סיבה ומסובב‪ ,‬האדם עובד ומקבל משכורת ויכול להחיות את עצמו‪ ,‬הרי שהעולם פועל בדרך הטבע‪,‬‬ ‫ונראה כאילו שאין הכול מושגח ומכוון מלמעלה‪ .‬הבורא נעלם בבריאה‪ .‬על כך אנו מתפללים "לבדו ימלוך נורא"‪ .‬שבבריאה עצמה יראו שאין‬ ‫עוד מלבדו‪ ,‬וכל הטבע הוא השגחתו יתברך‪ .‬כך היא ההמלכה‪" .‬מלוך אתה ה' לבדך"‪.‬‬ ‫אמונת ישראל באלוקיה‬ ‫זהו עבודתנו בראש השנה ‪ -‬יום שנברא בו האדם‪ ,‬להמליך את הקב"ה‪ .‬וכך אנו מתפללים בברכת היום‪" :‬וידע כל פעול כי אתה פעלתו‪ ,‬ויבין‬ ‫כל יצור כי אתה יצרתו‪ .‬ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך‪ ,‬ומלכותו בכל משלה"‪ ,‬התפילה שתתפרסם בכל הבריאה מלכותו‬ ‫יתברך‪ ,‬ויגיע העולם לתכליתו ויכירו וידעו כל יושבי תבל ‪" -‬ויקבלו כולם את עול מלכותך"‪ .‬על כך היא השמחה בראש השנה‪ .‬איננו ממליכים‬ ‫מלך אביון ששולט תחת מלך גדול‪ .‬אנו ממליכים מלך עליון‪ ,‬שכל מקום שילך ויסתובב‪ ,‬הכול שלו‪ .‬אנו שמחים בראש השנה על שאנו זוכים‬ ‫להמליך מלך עליון‪ .‬כשאדם שמח במלכות המלך‪ ,‬הוא חפץ לעשות רצונו‪ ,‬וממילא הוא מצטער על שציער את המלך וחטא כנגדו‪ .‬זוהי תשובה‬ ‫מאהבה‪ .‬ועל ידי כך נזכה בדין‪.‬‬ ‫על ידי שאנו משתע בדים לבורא יתברך‪ ,‬אנו מקבלים אותו עלינו‪ ,‬שונה המלכת עם ישראל את אלוקיהם מהמלכת הגויים את אלוהיהם‪ .‬המדרש‬ ‫(בראשית רבה פט‪ ,‬ד) מביא‪" ,‬אמר רב יוחנן‪ ,‬הרשעים מתקיימין על אלהיהם‪" ,‬ופרעה חולם והוא עומד על היאור" (בראשית מא‪ ,‬א)‪ ,‬אבל‬ ‫הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם‪( ,‬ברא שית כח‪ ,‬יג) והנה ה' נצב עליו"; יהודי מאמין בקב"ה‪ ,‬מקיים את המצוות כיון שכך הוא רצונו יתברך‪,‬‬ ‫ובכך הוא זוכה לחיי נצח‪ .‬היהודי חי בעולם הזה הוא זקוק גם למעט פרנסה‪ ,‬פונה לקב"ה עשה מבוקשי כדי שיתאפשר לי לקיים מצוותיך‪ .‬הגוי‬ ‫זקוק לעולם הזה‪ ,‬הדרך לזה הוא לבקש מאלוה יו‪ .‬הגוי מחפש מי הוא הכוכב הממונה על הפרנסה‪ ,‬עובד לו ומאמין בו רק כדי לקבל הימנו‬ ‫טובות הנאה‪ .‬אנו מבדילים עצמנו מאומות העולם‪ ,‬ובזה מתרוממים ומתעלים‪ ,‬ממליכים את הקב"ה עלינו‪,‬‬ ‫במצב שכזה‪" ,‬כתבנו בספר החיים" ‪ -‬מדוע? ‪" -‬למענך אלוקים חיים"‪ ,‬וכי אנו דוברי שקרים‪ ,‬אנו רוצים בחיים רק "למענך"?! המלכנו את‬ ‫הקב"ה בשמחה‪ ,‬אנו מרגישים את הצורך ב"יכירו וידעו כל יושבי תבל"‪ ,‬מבקשים שכל העולם יכיר במלכותו יתברך‪ ,‬שכבודו יתברך יתגלה על‬ ‫ידינו ולא על ידי אומות העולם‪ ,‬שאנו נזכה להיות עמו של הקב"ה‪ .‬מכירים שחיי האמת הם החיים הרוחניים‪" ,‬ואתם הדבקים בה' אלוקיכם‬ ‫חיים כלכם היום" (דברים ד‪ ,‬ד)‪ .‬דבקים בקב"ה על ידי עשיית המצוות‪ ,‬בהתמודדות עם התאוות היצרים‪ ,‬השלטת הרוחניות על החומר‪ ,‬מקדשים‬ ‫ג‬ ‫את החומר‪ ,‬מקיימים רצונו יתברך‪ .‬חיים אמיתיים הם חיים עם דבקות בו יתברך‪ .‬כאשר מכירים שחטאים יוצרים מקטרגים שמפריעים לנו‬ ‫בחיינו‪ .‬התפילה לחיים רוחניים תביא בהכרח שהקב"ה ידאג לנו לכל צרכינו הגשמיים‪ ,‬יסיר מעלינו את היסורים והדאגות‪ ,‬כדי שנוכל להתפנות‬ ‫כראוי לעסוק בתורת ה' ויראתו‪ .‬זהו עבודת ראש השנה‪ ,‬להמליך את הקב"ה עלינו‪ ,‬זה מביא לשמחה‪.‬‬ ‫אחרי שהאדם מכיר שכל כוחו הוא ממלך אדיר‪ ,‬מלך מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬הוא מתחרט על שחטא לו‪ ,‬ובזה זוכים לתשובת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫בכוח התשובה זוכים לקבלת עול מצוות‪ ,‬למצוות סוכה שהיא זכר לענני הכבוד שעם ישראל זכו כשיצאו ממצרים‪ .‬עם ישראל יצאו למדבר‪,‬‬ ‫מקום שממה‪ ,‬בבטחונם על הקב"ה שיספק להם כל צרכיהם‪ .‬וזכו לענני כבוד‪ ,‬השראת השכינה באהליהם‪ .‬זכר לענני הכבוד‪ ,‬זכינו למצוות‬ ‫סוכה‪ ,‬השראת השכינה בבתינו‪ ,‬קירבת אלוקים מופלאה‪ .‬זהו סיום ירח האיתנים‪ ,‬אחרי שהמלכנו את הקב"ה עלינו‪ ,‬זכינו לכפרת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫זוכים לדבקות בקב"ה‪ ,‬השראת השכינה בסוכה‪.‬‬ ‫שנזכה לכתיבה וחתימה טובה‬ ‫לשנה טובה ומתוקה לאלתר ולחיים טובים ארוכים ולשלום ולהיכתב בספרם של צדיקים גמורים‬ ‫ד‬