שיעורי הרב צבי שורץ שליטא · Shiurey Harav Tzvi Shvartz Shlita — ראש השנה (2026-09-07)

פרשת ניצבים וילך תשע"א
השמחה בזכיה בדין מול אומות העולם
בטוחים לזכות בדין הכללי
הקב"ה בחר בעם ישראל ,אנו חלקו של הקב"ה" ,כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו" (דברים לב ,ט) ,והקב"ה הבטיח שלא ישרה שכינתו על
אומות העולם ,כי אם על עם ישראל (ברכות דף ז .).מבאר החכמת שלמה (אורח חיים תקפא ,ד):
כתוב במדרש (ויקרא רבה ל ,ב) דישראל ואומות העולם נכנסין ומקטריגין בראש השנה ואין אנו יודעים מי נצח ,ממה שישראל יוצאין ולולביהן
בידיהם מוכח שישראל נצח .וביארתי הכוונה ,דעיקר קיטרוג שלהם הוי מי יפול בחלקו יתברך ,כמו דבתחלת הבריאה נעשה הגורל ונפלו ישראל
בחלקו יתברך ,כמו שכתוב (דברים לב ,ט)" ,יעקב חבל נחלתו" ,כמו כן בכל השנה בראש השנה כשהקב"ה מחדש עולמו הוי גורל זה ואומות העולם
נכנסין ומקטריגין שישליך הקב"ה את ישראל ויבחר בהם ,עיין שם .ולפי זה שני דינים יש לנו בראש השנה ,אחד הנוגע בינינו ולו יתברך מה שכל
אחד חייב בעון עצמו ,והשני הוי מה שאנו נידונים בכלל עם האומות העולם מי יפול בחלקו יתברך .והנה על זה הדין שאנו נידונין מי יפול בחלקו
יתברך ,בזה אנו בטוחין שבוודאי יזכו ישראל בדין בלי ספק ,אבל על הדין השני שבין אדם למקום יש פנים לכאן ולכאן ,יש זוכין ויש חס ושלום
להיפוך .והנה ניחזי אנן ,אם האדם מצד אחד ירויח הרבה ויבוא לו עושר רב ומצד השני יומשך לו איזה עגמת נפש ,אז כל העגמת נפש כאין יהיה ולא
יעשה רושם כנגד ההון והשמחה חדשה הבאה לו .אך זה אם נתחדש לו שמחה חדשה ,אבל אם הוא עשיר גדול מזמן רב ,אז אם יזדמן לו איזה עגמת
נפש יצטער ממש כשאר אדם ,דה תענוג מכבר שכבר הורגל בו האדם זה אינו פועל לבטל הצער .ולכך הכי נמי בישראל ,אם כי יש להם דין הנוגע
לעצמן וספק בלבם אם יזכו או לא ,מכל מקום אין מצטערין על כך כיון שיודעים שיש עליהם דין אחר שאומות העולם מקטריגין להיות חס ושלום
נדחין מחלקו יתברך ,ובזה בטוחין שיזכו בדין ,לכך הצער הזה ממה שנוגע להם הוי כאין וכאפס נגד גודל השמחה שיש להם.
ולכך אמר המשורר (תהילים פט ,טז-יז)" ,אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון .בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו" .והכוונה נראה ,דאם
ישראל אין יודעים כלל אם הוי יום הדין גם על זה אם יפלו בחלקו יתברך או לא ,וסבורים דאין יום הדין רק על מה שנוגע לנו ,אז אין שמחים בראש
השנה ,כיון דתלינן בספק ,אבל אם יודעין שנדונים גם בזה אם יהיו עמו יתברך או לא ,אז כיון דבטוחים דבזה יזכו בדין ושמחים על כך ,אז שמחה זו
מבטל העצבות שיש להם ממקור אחר .וזהו שכתוב "אשרי העם יודעי תרועה" ,שיודעין ענין התרועה דהוי מכוח ש"באור פניך יהלכון" ,כי הולכים
בדין עבור אור פניך למי יהיו ,אם לישראל או לאומות העולם ,ומתוך זה "בשמך יגילון כל היום" ,כי בזה בטוחין שיזכו בדין .ולכך תינח לישראל יש
שמחה זו מה שעמדו בדין מי יפול בחלקו יתברך ,לכך הוי להם השמחה חדשה ועל כן מבטל העצבות שיש להם מדין עצמם ,אבל הקב"ה שאין לו
שמחה זו לכך ממילא אין שמחה לפניו מכח הדין שנתונין בו ישראל ונוגע לעצמו.
עם ישראל בטוחים שיזכו בדין הכללי על עם ישראל האם ימשיכו להיות עמו של הקב"ה ,ולכך הם שמחים על אף שיש על כל אחד ואחד דין
פרטי על מצוותיו וחטאיו ,מכיון שהשמחה על הזכיה להיות עמו של הקב"ה ,גדולה יותר ומשכחת את העצבות של הדין הפרטי.
חדות ה' היא מעזכם
נלמד את פרשת ראש השנה הראשון בימי בית שני (נחמיה ח ,א-יב):
"ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויאמרו לעזרא הספר להביא את ספר תורת משה אשר צוה ה' את ישראל .ויביא עזרא
הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמע ביום אחד לחדש השביעי (הוא יום של ראש השנה -רש"י; אחר שסיימו לבנות את חומת ירושלים
בכ"ה באלול ,התאספו העם לשוב בתשובה) .ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור (של תחלת היום -רש"י) עד מחצית היום נגד האנשים והנשים
והמבינים ואזני כל העם אל ספר התורה (מביא רבי יעקב אדלשטיין (בעקבי הכתובים ,מכתב יד רבינו) ,ראה זה פלא ,כל העם השכימו "מן האור" ,היינו עם דמדומי שחר,
ואפילו לא אכלו עדיין ,ועזרא דורש בפניהם בלי הפסק עד הצהרים ,ואף אחד אינו מתעייף ,ולא מתלונן בקוצר רוח ,ואזני כל העם אל ספר התורה ,כולם דרוכים ומלאים רכוז המחשבה
וכל החושים ,להקשיב רב קשב לקריאת התורה[ .לשם השוואה כראי לראות את אי הסבלנות של ימינו לשמוע איזה דרשה או שיעור או אריכות בתפלה ,בפרט על לב ריקן -כמה
רחקנו מדורות הראשונים!]).
ויעמד עזרא הספר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ...ויקראו בספר בתורת האלוקים (רוצה לומר" ,בספר" הכתוב שהוא תורת הכתב ,וגם "בתורת האלוקים" המסורה
בעל פה – מלבי"ם .וזהו הכפלות "תורת משה" ו"ספר תורת האלוקים" ,תורה משה זהו תורה שבעל פה ,ספר התורה הוא התורה שבכתב) מפרש ושום שכל ויבינו במקרא
("ויקראו בספר תורת האלוקים" ,זה מקרא; "מפרש" ,זה תרגום; "ושום שכל" ,אלו הפסוקין; "ויבינו במקרא" ,אלו פיסקי טעמים -מגילה דף ג ;.הרי שהעבירו זה לזה את הדברים עם
ביאורם).
ניתן לקבל את השיעור מידי שבוע בכתובת
3246347@gmail.com
לתרומות לחץ כאן
"ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא לה' אלוקיכם (כי יום ראש השנה הוא -רש"י) אל
תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה (מפני שלא קיימו התורה כראוי -רש"י) .ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו
מנות לאין נכון לו (לעני שאין מזומן לו מאכלו -רש"י) כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם (אחרי שבכו מעלות השחר ,אמר להם נחמיה לכו
אכלו ושתו ,כי חדות ה' היא מעוזכם) .והלוים מחשים לכל העם לאמר הסו כי היום קדש ואל תעצבו .וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות
שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם".
בראש השנה הראשון בזמן בית המקדש השני ,העם בכה ועשו תשובה רבתי .אמר לה נחמיה "אל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם" .נחמיה עולה
לארץ ישראל מיד לאחר הקמת הבית השני ,ולמול עיניו הוא רואה שיש מעם ישראל ואף מראשיו ,שחוטאים בנשים נכריות .מקבץ נחמיה את
כל העם אל רחוב העיר בראש השנה ,וקורא באזניהם את כל חומש דברים -חומש התוכחה .והעם בשומעם את תוכחתו כפי שהוא קורה בספר
התורה' החלו בוכים ועושים תשובה רבתי .אומר להם נחמיה לכו אכלו ושתו " -כי קדוש היום לאדנינו" .ואף "ואל תעצבו" " -כי חדות ה' היא
מעזכם" .הרי שחדוות ה' היא מקור כוחכם להינצל הדין .דברי נחמיה נסתרים מתוך עצמם .אם ראש השנה הוא מועד בו צריך לשמוח ,והתמיהה
מבצבצת מאליה .אם אין להעצב כי חדות ה' היא מעוזכם ,מדוע קרא להם נחמיה את דברי התורה עד שבכו כל העם ,הלא אם הם שמחים
בחדות ה' בטוחים הם שיצא כאור דינם ,ומדוע עליהם לבכות? מדוע לא אמר זאת נחמיה בבוקרו של היום ,אלא חיכה שיבכו כל העם בכי של
תשובה?
לשמוח בהמלכה
הדברים מבוארים כמין חומר .חשבון הנפש לבדו ,אינה סיבה לזכות בדין .אחרי ששבו בתשובה והתחרטו על מעשיהם ,ואזי בטוחים בחסדו
יתברך ,בטחון זה הוא כוח הנצחון בדין .ודאי שבעצומו של ראש השנה צריך לשמוח ,וקודם ראש השנה יש לבכות ולחזור בתשובה .זהו עומק
י"ג מדות .הקב"ה נותן לאדם כוחות רבים ,נשימה ,מישוש ,ידים ורגליים .ובהם אומר האדם לקב"ה ,אני רוצה לחטוא עם הכוחות שנתת לי.
עם "כל הנשמה תהלל קה" .וכי זה הגיוני?! כאשר האדם מקבל על עצמו מלכות שמים ,כאשר הוא שמח במלכותו יתברך ,הוא מבין שזה הדבר
הטוב ביותר עבורו .ממילא שב בתשובה על חטאיו .כך פעל נחמיה ,העם שמע את כל ספר דברים ,את דיני התורה מחד ,ואת התוכחה מאידך.
בכו בכי נורא ,קיבלו על עצמם עול מלכותו יתברך .אמר להם נחמיה "חדות ה' היא מעזכם" ,אחר ששבתם בתשובה ,תקבלו על עצמכם את
המלכות בשמחה .שמחה זו היא היא עיקר ההמלכה ,ובזה תזכו בדין" .חדות ה' היא מעזכם" ,היא כוחכם לזכות בדין.
זהו עיקר תפילת ראש השנה" ,מלוך על כל העולם כלו בכבודך .והנשא על כל הארץ ביקרך .והופע בהדר גאון עזך על כל יושבי תבל ארצך.
וידע כל פעול כי אתה פעלתו ,ויבין כל יצור כי אתה יצרתו .ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ,ומלכותו בכל משלה" .אנו
מתפללים לקב"ה ,לצערנו הרב אין כל העולם מכיר בכבודך ,אנא עשה למען שמך שכל העולם כולו יכיר בכבודך ,יבין מהי מלכות ה' בעולם.
יבין שכל ההווה בעולם הוא רק רצון ה'.
במצב שכזה" ,כתבנו בספר החיים" -למה? " -למענך אלוקים חיים" ,וכי אנו דוברי שקרים ,אנו רוצים בחיים רק "למענך"?! המלכנו את הקב"ה
בשמחה ,אנו מרגישים את הצורך ב"יכירו וידעו כל יושבי תבל" ,מבקשים שכל העולם יכיר במלכותו יתברך ,מכירים שחיי האמת הם החיים
הרוחניים ,שחטאים יוצרים מקטרגים שמפריעים לנו בחיינו .התפילה לחיים רוחניים תביא בהכרח שהקב"ה ידאג לנו לכל צרכינו הגשמיים,
יסיר מעלינו את היסורים והדאגות ,כדי שנוכל להתפנות כראוי לעסוק בתורת ה' ויראתו.
"אדון עולם אשר מלך"
על כך אנו אומרים בתפילה "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא .ואחרי ככלות הכול לבדו ימלוך נורא" .מבאר האור גדליה (ראש השנה,
עמוד :)1
"אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא ,לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא" ,לעת נעשה בחפצו כל ,משנברא אדם הראשון אז נקרא הקב"ה
מלך ,אבל באמת צריכים אנו לדעת כי ה' היה מלך בטרם כל יציר נברא ,קודם שהיה שום בריאה (קודם שנברא בעל הבחירה) ,ואף שאין לנו שום השגה
בזה ,כי לנו יש מושג שאין מלך שאין מלך בלא עם ,אבל גם מושג זה הוא בריאה ,שהאדם נברא עם המושג שלא שייך מלכות בלא עם ,אבל לפניו
יתברך שייך מלכות בלא עם ...וזהו מה שאומרים "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא" ,שה' יתברך היה מלך אף כשלא הייתה בריאה ,אבל
"בעת נעשה בחפצו כל" ,שנברא האדם" ,אזי מלך שמו נקרא" ,אז הוא נקרא על ידנו מלך.
נבאר יותר" .אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא" -מלכותא דרקיעא אינה כמלכותא דארעא .כדי למלוך בארץ צריך שהעם ימליך את
המלך ,אין מלך בלא עם .אולם בורא העולם מֶ לֶ ְך בעצמותו קודם שהיה עולם והיה ברואים למלוך עליהם .מלכות דארעא מבוססת על מיסים
מהתו שבים וחלוקת השפע כראות עיניה .הקב"ה הוא מהות דמלכות .כל השפע מאיתו יתברך .הוא המחיה את הברואים שתפקידם להמליכו,
ואף יוצר את המושג המלכה על ידי הברואים .דהרי בהבנה הפשוטה ,כיצד אנו קרוצי חומר יכולים להמליכו? מה הצורך בהמלכתנו ,כאשר
הוא מלך בעצמותו?! זהו עיקר בריאת האדם .נתחדש בבריאת העולם ,שהברואים שביכלתם ותפקידם להמליכו יתברך .השמחה בהמלכה היא
ב
עצומה ,אנו ממליכים את מלך מלכי המלכים הקב"ה ,מלך גדול ואדיר .למול אלו הממליכים עליהם מלכים בשר ודם ,ואף יש גרועים מהם,
הממליכים על עצמם את "מלך זקן וכסיל" (קהלת ד ,יג)" ,יצר הרע שהוא שליט על כל האיברים" (רש"י).
בטרם כל יציר נברא
"בטרם כל יציר נברא" -אחר בריאת האדם ביום השישי חלה המלכה זו ,שעל האדם מוטל להמליך את הקב"ה ,וכך הוא שיר של יום שישי
(תהילים צג)" :ה' מלך גאות לבש לבש ה' עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט" .בכל יום שיר של יום מעין עניין הבריאה באותו היום ,ביום
הרביעי אומרים "קל נקמות השם" (תהילים ,צד) ,מבאר רבי עובדיה מברטנורא (תמיד ז ,ד)" ,שבו נבראו השמש והירח והכוכבים שעתיד הקב"ה
להנקם מן העובדים להם" .וכך ביום שישי נברא האדם ,שירו הוא "ה' מלך" ,כאשר נברא האדם יש מי שיכיר במלכות ,ישתעבד וימליך את
הקב"ה ויאמר "ה' מלך".
זהו עבודתנו בראש השנה ,לא לרצות להיות עצמאי ,אלא להיות עבד ה' ,להשתעבד לקב"ה .עלינו להבין ולהפנים ,אף הצרות והיסורים תפקידם
לישר אורחותינו ,שנדע לתקן את המדות שזהו עיקר עבודת העולם בעולמו .כאשר האדם מתקן את מדותיו ,מושל ברצונותיו ,הוא מקבל על
עצמו מלכות שמים ,לעשות רצונו יתברך .בזה גופא הוא ממליך את הקב"ה על עצמו ,ועל כל העולם כולו עמו .וכך מצינו בדברי הרמח"ל (דרך
ה'; ד ,יא)" :כי הנה כל הימים מימי הששת אלפי שנה הנה כולם גזורים ועומדים מלפניו ,יתברך ,בבחינת הארות ,והשפעות -מציאויות ומצבים,
המצטרכים לעולם לשישלים הסיבוב הנרצה ויגיע אל השלמות ,ונמצא כל יום בחינה חדשה ממש ,ובבחינה ההיא מתחדשת כל המציאות
כולה ,ועל זה נאמר" :מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית"; העולם קיים ששת אלפי שנה .ולכל שנה בבריאה יש תפקיד שיתקיים בודאי.
והנידון הוא האם יהא זה על ידי מעשינו הטובים ,או שחלילה על ידי חטאינו ,ובמילה אחת ,עדיף שתהיה הגאולה על 'ידינו' ,ולא על 'גבנו'.
לבדו ימלוך נורא
"ואחרי ככלות הכול לבדו ימלוך נורא" -אנו מבקשים שככלות הכול ,ימלוך בורא עולם לבדו .וכך הוא בברכת השיבה שופטנו שבשמונה
עשרה" :ומלוך עלינו אתה ה' לבדך בחסד וברחמים" .וכך בתפילת ראש השנה בברכת קדושה" :ומלוך אתה ה' לבדך על כל מעשך" .יש כאן
עניין מיוחד במלכות הקב"ה 'לבדו' בעולם .ומהו עניין 'לבדו' וכי באים לומר שהקב"ה יכול לנהל את העולם לבד בלא צורך בקואליציה ,הרי
את זה אנו כבר יודעים שכך מתנהל העולם ,ומה הוא תוספת 'לבדו'?
הקב"ה מכונה מלך העולם .הוי אומר שישנה הגדרה של מלכות שהיא מלכות בעולם .ומה העולם? מלשון הסתרה והעלם .ומי הוא הנעלם
שעל שמו נקרא העולם? זהו הבורא בעצמו שהוא נסתר בבריאה .העולם כשלעצמו נראה כמונהג על פי המהלך הטבעי ,יש סטטיסטיקות לכל
דבר ,יש הבנה כיצד פועל כל דבר ,יש סיבה ומסובב ,האדם עובד ומקבל משכורת ויכול להחיות את עצמו ,הרי שהעולם פועל בדרך הטבע,
ונראה כאילו שאין הכול מושגח ומכוון מלמעלה .הבורא נעלם בבריאה .על כך אנו מתפללים "לבדו ימלוך נורא" .שבבריאה עצמה יראו שאין
עוד מלבדו ,וכל הטבע הוא השגחתו יתברך .כך היא ההמלכה" .מלוך אתה ה' לבדך".
אמונת ישראל באלוקיה
זהו עבודתנו בראש השנה -יום שנברא בו האדם ,להמליך את הקב"ה .וכך אנו מתפללים בברכת היום" :וידע כל פעול כי אתה פעלתו ,ויבין
כל יצור כי אתה יצרתו .ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ,ומלכותו בכל משלה" ,התפילה שתתפרסם בכל הבריאה מלכותו
יתברך ,ויגיע העולם לתכליתו ויכירו וידעו כל יושבי תבל " -ויקבלו כולם את עול מלכותך" .על כך היא השמחה בראש השנה .איננו ממליכים
מלך אביון ששולט תחת מלך גדול .אנו ממליכים מלך עליון ,שכל מקום שילך ויסתובב ,הכול שלו .אנו שמחים בראש השנה על שאנו זוכים
להמליך מלך עליון .כשאדם שמח במלכות המלך ,הוא חפץ לעשות רצונו ,וממילא הוא מצטער על שציער את המלך וחטא כנגדו .זוהי תשובה
מאהבה .ועל ידי כך נזכה בדין.
על ידי שאנו משתע בדים לבורא יתברך ,אנו מקבלים אותו עלינו ,שונה המלכת עם ישראל את אלוקיהם מהמלכת הגויים את אלוהיהם .המדרש
(בראשית רבה פט ,ד) מביא" ,אמר רב יוחנן ,הרשעים מתקיימין על אלהיהם" ,ופרעה חולם והוא עומד על היאור" (בראשית מא ,א) ,אבל
הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם( ,ברא שית כח ,יג) והנה ה' נצב עליו"; יהודי מאמין בקב"ה ,מקיים את המצוות כיון שכך הוא רצונו יתברך,
ובכך הוא זוכה לחיי נצח .היהודי חי בעולם הזה הוא זקוק גם למעט פרנסה ,פונה לקב"ה עשה מבוקשי כדי שיתאפשר לי לקיים מצוותיך .הגוי
זקוק לעולם הזה ,הדרך לזה הוא לבקש מאלוה יו .הגוי מחפש מי הוא הכוכב הממונה על הפרנסה ,עובד לו ומאמין בו רק כדי לקבל הימנו
טובות הנאה .אנו מבדילים עצמנו מאומות העולם ,ובזה מתרוממים ומתעלים ,ממליכים את הקב"ה עלינו,
במצב שכזה" ,כתבנו בספר החיים" -מדוע? " -למענך אלוקים חיים" ,וכי אנו דוברי שקרים ,אנו רוצים בחיים רק "למענך"?! המלכנו את
הקב"ה בשמחה ,אנו מרגישים את הצורך ב"יכירו וידעו כל יושבי תבל" ,מבקשים שכל העולם יכיר במלכותו יתברך ,שכבודו יתברך יתגלה על
ידינו ולא על ידי אומות העולם ,שאנו נזכה להיות עמו של הקב"ה .מכירים שחיי האמת הם החיים הרוחניים" ,ואתם הדבקים בה' אלוקיכם
חיים כלכם היום" (דברים ד ,ד) .דבקים בקב"ה על ידי עשיית המצוות ,בהתמודדות עם התאוות היצרים ,השלטת הרוחניות על החומר ,מקדשים
ג
את החומר ,מקיימים רצונו יתברך .חיים אמיתיים הם חיים עם דבקות בו יתברך .כאשר מכירים שחטאים יוצרים מקטרגים שמפריעים לנו
בחיינו .התפילה לחיים רוחניים תביא בהכרח שהקב"ה ידאג לנו לכל צרכינו הגשמיים ,יסיר מעלינו את היסורים והדאגות ,כדי שנוכל להתפנות
כראוי לעסוק בתורת ה' ויראתו .זהו עבודת ראש השנה ,להמליך את הקב"ה עלינו ,זה מביא לשמחה.
אחרי שהאדם מכיר שכל כוחו הוא ממלך אדיר ,מלך מלכי המלכים הקב"ה ,הוא מתחרט על שחטא לו ,ובזה זוכים לתשובת יום הכיפורים.
בכוח התשובה זוכים לקבלת עול מצוות ,למצוות סוכה שהיא זכר לענני הכבוד שעם ישראל זכו כשיצאו ממצרים .עם ישראל יצאו למדבר,
מקום שממה ,בבטחונם על הקב"ה שיספק להם כל צרכיהם .וזכו לענני כבוד ,השראת השכינה באהליהם .זכר לענני הכבוד ,זכינו למצוות
סוכה ,השראת השכינה בבתינו ,קירבת אלוקים מופלאה .זהו סיום ירח האיתנים ,אחרי שהמלכנו את הקב"ה עלינו ,זכינו לכפרת יום הכיפורים,
זוכים לדבקות בקב"ה ,השראת השכינה בסוכה.
שנזכה לכתיבה וחתימה טובה
לשנה טובה ומתוקה לאלתר ולחיים טובים ארוכים ולשלום ולהיכתב בספרם של צדיקים גמורים
ד
