gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור החיים · Ohr Hachaim — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: אור החיים · Ohr Hachaim

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

אור החיים · Ohr Hachaim — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫חדש‪/‬ליקוט גם‬ ‫משאר ספרי רבינו‬ ‫ראש השנה‬ ‫ר"ה זמן הזכרון‬ ‫וַ יְ ִהי ִמ ֵּקץ ְׁשנָ ַתיִ ם יָ ִמים וּפַ ְרעֹה חֹלֵם ְו ִה ּנֵה עֹמֵ ד ַעל‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫הַ יְ אֹר‪) :‬פר' מקץ‪ ,‬בראשית מא א(‬ ‫דיין המעוות הדין עושה עול למשפט הקב"ה בר"ה‬ ‫עוד ירמוז לצערו של אותו צדיק ]יוסף[‪ ,‬שנתעכב עד ששלמו‬ ‫ֲש ּו עָ וֶ ל ּ ַב ּ ִמ ְׁש ּ ָפט )פר' קדושים‪ ,‬ויקרא יט טו(‪ .‬עוד ירצה‬ ‫לֹא ַתע ׂ‬ ‫שתי שנים אחר חלומו של שר המשקים‪ ,‬כי אז היה לו לצאת‬ ‫באומרו במשפט בה"א הידיעה‪ ,‬על דרך אומרם ז"ל )ביצה טז‪ (.‬כי‬ ‫בראש השנה קוצב הקדוש ברוך הוא לכל איש ואיש הצריך לו‬ ‫כאומרם ז"ל )בר"ר פט ב( וזה לשונם‪' :‬בשביל שאמר כי אם זכרתני‬ ‫על משפט צדק‪ ,‬ולזה אם ]הדיינין[ יחייבו הזכאי ויזכו החייב‪,‬‬ ‫והזכרתני ניתוספו שתי שנים'‪ ,‬הרי שהוסיפו לו שתי שנים בצער‪,‬‬ ‫הנה הוא יוצא עול במשפט עליון בסך קצוב‪ ,‬וכשמחסרו אם כן‬ ‫ותמצא שאמרו ז"ל )שם פט א( 'ויהי מקץ ‪ֵ -‬קץ ָ ׂשם לַ ח ׁ ֶֹש ְך' )איוב כח ג(‪.‬‬ ‫נעשה העול במשפט שלא נטל זה מה שחייב בבית דין של‬ ‫ולפי זה יכוין על זה הדרך‪ ,‬ויהי מסיבת קץ‪ ,‬שהוא יצר הרע‬ ‫מעלה‪ ,‬וכן להיפך‪:‬‬ ‫שנקרא 'קץ כל בשר' )עי' זוה"ק ח"א סג‪ ,(.‬והוא סיבה לצערו של צדיק‬ ‫מקור למנהג להרבות בפזמונים בימים נוראים‬ ‫שנתים ימים‪ .‬ובזה הרווחנו גם כן תחלת זה החשבון של שנתים‪,‬‬ ‫תוספות ד"ה אחת ארוכה ואחת קצרה )ברכות יא‪] .(.‬זה לשון‬ ‫שהוא לחלומו של שר המשקים שהיה זמן זכירת יוסף לטובה‪.‬‬ ‫התוס'‪ :‬פירש רש"י‪ ,‬ארוכה אמת ואמונה‪ ,‬קצרה השכיבנו‪ .‬ותימה‬ ‫דהשכיבנו נמי ארוכה הרבה‪ ,‬ותדע מדלא קא חשיב לה‬ ‫וטעם שתי שנים‪ ,‬בשביל שאמר זכרתני והזכרתני‪ ,‬כנגד כל זכירה‬ ‫בתוספתא בהדי הקצרות וכו'[‪ .‬ותדע מדלא חשיב בתוספות‬ ‫מנע ה' זכרונו בראש השנה שהוא זמן הזכרון‪:‬‬ ‫בהדי קצרות ]הא[ דתניא )תוספתא ברכות פ"א ה"ו( 'אלו ברכות‬ ‫שמקצרין וכו'‪ ,‬ואלו שמאריכין בהם‪ ,‬ברכות תעניות וברכות‬ ‫‪-‬‬ ‫תשובה פשיטא שמכפר‪ ,‬אבל מ"ר ביקש שימחלו מיד ויכתבו בספרן של‬ ‫ראש השנה ויום הכפורים ע"כ‪ .‬מכאן ראיתי להוכיח לחזק‬ ‫צדיקים‬ ‫המנהג שנהגו לומר הרבה פזמונים ותחינות‪ ,‬ביום התענית וביום‬ ‫ראש השנה ויום הכפורים בתוך שמונה עשרה‪ ,‬כפי סדר הנוגע‬ ‫אתם ְו ִאם ַאיִ ן ְמחֵ נִ י נָ א ִמ ִּס ְפ ְר ָך‬ ‫שא חַ ּ ָט ָ‬ ‫ְו ַע ּ ָתה ִאם ִּת ּׂ ָ‬ ‫לכל אחד‪ ,‬כי כן נתנו רשות רבותינו להוסיף כפי מה שירצו‪ .‬ודלא‬ ‫שר חָ ָטא לִ י‬ ‫ֹשה ִמי אֲ ׁ ֶ‬ ‫שר ּ ָכ ָת ְב ּ ָת‪ :‬וַ ּיֹאמֶ ר יְ יָ ֶאל מ ׁ ֶ‬ ‫אֲ ׁ ֶ‬ ‫כמנהיגים להשמיט הפזמונים ביום יום הכפורים מתוך התפילה‪,‬‬ ‫א ְמחֶ נּ ּו ִמ ִּס ְפ ִרי‪) :‬פר' כי תשא‪ ,‬שמות לב לב‪-‬לג(‬ ‫ֶ‬ ‫כי מנהג אבותינו תורה‪ .‬וכן ראוי להניח הסדר שכתוב במחזורים‪:‬‬ ‫עוד ירצה ]המלצת משה רבינו על ישראל[‪ ,‬כי אם לא ישא‬ ‫ספר 'חפץ ה'' )ברכות יא‪(.‬‬ ‫חטאתם‪ ,‬הנה גם הוא ]משה[ חטא הרבה פעמים לפניו‪ ,‬כמו‬ ‫מצוות רק הבאים מזמן לזמן מברכים עליהם שהחיינו‬ ‫שמצינו לו שאמר )לעיל ה כב( לָ ָמה הֲרֵ עֹתָ ה וכיוצא בזה‪ ,‬ואם כן גם‬ ‫בנה בית חדש וקנה כלים חדשים‪ ,‬אומר ברוך שהחיינו‬ ‫וקיימנו והגיענו לזמן הזה )ברכות נד‪ .(.‬כתבו התוספות בפרק ב'‬ ‫חטאו לא ישא וצריך למחות וגו' חס ושלום‪ .‬והשיב הבורא מי‬ ‫דסוכה דף מ"ו )ע"א ד"ה העושה( וזה לשונם‪ :‬ודאמרינן בפרק הרואה‬ ‫אשר חטא לי‪ ,‬פירוש כי ישתנה חטאו מחטא עבודה זרה‪ ,‬שכפרו‬ ‫)ברכות כאן( דמברך על כלים חדשים‪ ,‬כתב רבינו שרירא גאון ז"ל‬ ‫וחסרו האלהות כפי מה שנצטוו‪ ,‬כי מעשה האמצעי‬ ‫באלהי ישראל ִ‬ ‫דלא סמכינן עלה‪ ,‬דמסקינן בפרק בכל מערבין )עירובין מ‪ (:‬דבעינן‬ ‫יהיה בערך ישראל בגדר עקירת הכל‪ .‬והוא מה שדקדק לומר‬ ‫מידי דאתי מזמן לזמן‪ ,‬וקשה מפדיון הבן‪ ,‬עכ"ל‪ .‬מוכח מדבריהם‬ ‫חטא לי‪ ,‬מה שאין כן שאר חטאים שימחול על ידי תשובה בלא‬ ‫דאפילו מצוה הבאה לו אפילו פעם אחת בחייו‪ ,‬גם שזמנה קבוע‬ ‫שצריך שיהיה הבן בן שלושים יום לפדיון בכור‪ ,‬כיון דאינה‬ ‫עונש‪:‬‬ ‫מתחדשת בכל שנה אינו מברך שהחיינו‪ ,‬ונשען הגאון אההיא‬ ‫והנה כל התווכחות משה עם ה'‪ ,‬אינה אלא למחול מיד‬ ‫דבכל מערבין )עירובין( דף מ' ע"ב דגרסינן התם 'אמר רבה כי הוינן‬ ‫ויהיו נכתבים בספר צדיקים‪ ,‬אבל לא לענין שיש להם תקוה אחר‬ ‫בי רב הונא איבעיא לן מהו לומר זמן בראש השנה וביום‬ ‫תוכחות על עון )ע"פ תהלים לט יב(‪ ,‬כי זה פשיטא שיתכפר‪ .‬והוא מה‬ ‫הכפורים‪ ,‬כיון דמזמן לזמן אתו אמרינן‪ ,‬או דילמא כיון דלא‬ ‫שדקדק לומר מספרך אשר כתבת‪ ,‬פירוש כי שלשה ספרים‬ ‫איקרו רגלים לא אמרינן'‪ ,‬ע"כ‪ .‬מדקאמר הש"ס 'כיון דמזמן‬ ‫לזמן' וכו' משמע דאי לאו דאתי מזמן לזמן לא מצו ברוכי‪ ,‬הגם‬ ‫כתובים למעלה‪ ,‬אחד של צדיקים וכו'‪ ,‬ואחד של רשעים‪ ,‬ואחד של‬ ‫דהוי מצוה‪.‬‬ ‫בינונים‪ ,‬והם הנפתחים בראש השנה )ר"ה טז‪ ,(:‬ספר שהוא של‬ ‫ויש לומר בדברי התוס'‪ ,‬הנה עיקר דבריהם ז"ל שהוצרכו‬ ‫צדיקים הקדוש ברוך הוא כותבו ומניחו לפניו‪ ,‬והוא מה שאמר‬ ‫לחלק‪ ,‬הוא מחמת שהוקשה להם מאי טעמא יש מצוות שתקנו‬ ‫מספרך‪ ,‬פירוש אותו שכתבת אתה‪ ,‬לא אותם שנכתבים על ידי‬ ‫לברך שהחיינו כעשיית סוכה ולולב כדאשכחן הכא‪ ,‬ובעשיית‬ ‫הזולת‪ .‬והוצרך לפרש אשר כתבת‪ ,‬כי מכינוי מספרך אינו מובן‬ ‫ציצית ותפילין לא תקנו כדמוכח בפרק התכלת )מנחות מא‪ ,(:‬ולזה‬ ‫שחוזר על ספר הצדיקים‪ ,‬כי הכל הוא של הקדוש ברוך הוא שהוא‬ ‫הוצרכו לתרץ דמצוה שיש עליה שמחה תקנו שהחיינו‪ ,‬והעמידו‬ ‫מתני' דהרואה דקנה כלים חדשים‪ ,‬כדאמר רב שרירא דלא‬ ‫אדון הכל‪:‬‬ ‫ספר 'ראשון לציון' )ברכות נד‪(.‬‬ ‫סמכינן עלה וכו'‪ ,‬יעויין שם‪:‬‬ ‫ובמסכת ראש השנה )שם( דרשו הכתוב על זה הדרך‪ ,‬מספרך‬ ‫זה ספרן של צדיקים‪ ,‬אשר כתבת זה ספרן של בינונים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אדם עצמו כאלו חציו זכאי וחציו חייב'‪ ,‬וכן אמרו במקום אחר‬ ‫ולדבריהם ז"ל יתבאר על פי אומרם ז"ל )קידושין מ‪' (:‬לעולם יראה‬ ‫א‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫הנה נגרע מערך זכיותיו‪ ,‬ולא מבעיא מערך צדיק‪ ,‬אלא אפילו‬ ‫)ברכות סא‪ (:‬שאין להעריך אדם עצמו אלא בבינוני‪ .‬ומעתה יתבארו‬ ‫מבינוני‪ ,‬כאומרו אשר כתבת ]ודרשוהו חז"ל )ר"ה שם( זה ספרן של‬ ‫דברי משה על זה הדרך‪ ,‬כי משה היה מעריך עצמו בבינוני‬ ‫בינונים‪ ,‬וכיון שנגרע מזכיותיו כבר יורד מבחינת בינוני לבחינת רשע[‪:‬‬ ‫כמשפט כל איש ישראל‪ ,‬ולזה אמר כי אם לא ישא לפשע ישראל‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ספר הבינונים ‪ -‬אם לא עשו תשובה הוכרעו להיות כרשעים‬ ‫ֹאתיכֶ ם‪) :‬פר' בחוקותי‪ ,‬ויקרא כו יח(‬ ‫שבַ ע ַעל חַ ּט ֵ‬ ‫ְו ִאם ַעד ֵא ּלֶה לֹא ִת ְׁש ְמע ּו לִ י ְויָ סַ ְפ ִּתי לְ יַ ְּס ָרה ֶא ְתכֶ ם ׁ ֶ‬ ‫רשעים גמורין‪ ,‬ואחד של צדיקים גמורין‪ ,‬ואחד של בינוניים‪ .‬צדיקים‬ ‫שבע על חטאתיכם‪ .‬פירוש לשיעור חטאתם שהם שבע‪,‬‬ ‫גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים‪ ,‬רשעים גמורין נכתבין ונחתמין‬ ‫מדה כנגד מדה )עי' רש"י(‪ .‬ואלו הם שבע עבירות‪ ,‬א' לא שמעו‪ ,‬ב'‬ ‫לאלתר למיתה[‪ ,‬בינוניים תלויין ]ועומדין מראש השנה[ ועד יום‬ ‫לא עשו‪ ,‬ג' בחקותי מאסו‪ ,‬ד' משפטי השם געלו‪ ,‬ה' מונעים‬ ‫הכפורים וכו'‪] ,‬זכו נכתבין לחיים‪ ,‬לא זכו נכתבין למיתה'[‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אחרים בלתי עשות‪ ,‬ו' הפרו ברית‪ ,‬ואחר שיסרם ה' ולא שמעו לו‬ ‫פירוש לצד שתלה ה' להם לעשות תשובה ולא עשו‪ ,‬הוכרע‬ ‫וסגרו שערי התשובה הרי ז'‪ .‬ולטעם זה אנו מיישבים מאמרם ז"ל‬ ‫משקלם כרשעים‪:‬‬ ‫שאמרו )ר"ה טז‪' (:‬שלשה ספרים נפתחים בראש השנה כו' ]אחד של‬ ‫‪-‬‬ ‫גם ר"ה ויוה"כ יש בהם בחינת השביעיות‬ ‫עלֹת נֵר ּ ָת ִמיד‪) :‬פר' אמור‪ ,‬ויקרא כד ב(‬ ‫אור לְ הַ ֲ‬ ‫שמֶ ן זַיִ ת ז ְָך ּ ָכ ִתית ל ּ ָ‬ ‫ַמ ֹ‬ ‫צַ ו ֶאת ְּבנֵי יִ ְ ׂש ָר ֵאל ְויִ ְקח ּו ֵאל ָ‬ ‫ֶיך ׁ ֶ‬ ‫ואולי כי לצד שצוה מצוות שביעיות‪ ,‬פסח שבעה ימים‪ ,‬חג‬ ‫צו את בני ישראל וגו'‪ .‬צריך לדעת מה ענין מצות שמן‬ ‫הסוכות שבעה ימים‪ ,‬שמחת המינים שבעה ימים‪ ,‬גם ראש השנה‬ ‫והדלקתו במקום זה‪ .‬גם מצות מערכת השלחן מה ענינו לכאן‪.‬‬ ‫ויום הכיפורים ישנם בבחינת השבע להיותם בחודש השביעי‪ .‬לזה‬ ‫ומה גם שכבר נאמרו הדברים ככתבן במקומן במצות המשכן‬ ‫סמך לזה גם כן מצות המנורה שהיא בחינת שבע נרות‪ ,‬גם השלחן‬ ‫ומצותיו )שמות כז כ‪-‬כא(‪ ,‬ורש"י ז"ל פירש מה שפירש ]וזה לשונו‪ :‬זו‬ ‫ישנו בסוד שבע דכתיב )להלן פס' ו'( ׁ ֵש ׁש הַ ּ ַמעֲ רָ כֶ ת וגו' והשלחן‬ ‫פרשת מצות הנרות‪ ,‬ופרשת 'ואתה תצוה' לא נאמרה אלא על סדר‬ ‫הסדורות עליו‪ ,‬שהוא סוד המתקבץ בו שש מעלות והיא משלמת‬ ‫מלאכת המשכן לפרש צורך המנורה‪ ,‬וכן משמע ‪ -‬ואתה סופך לצוות את‬ ‫שבע‪ .‬ותמצא שצוה גם כן בפרשה זו מצות העומר )לעיל כג ט‪-‬יד(‬ ‫בני ישראל על כך[‪ ,‬ואין בדבריו דבר מספיק‪ ,‬ורמב"ן ז"ל כתב‬ ‫שהוא שבע שבתות‪ ,‬גם מצות השבת ]שהוא יום השביעי[‪ ,‬נמצאת‬ ‫שכלה השמן וכו' ]וזה לשונו‪ :‬ועכשיו כלה השמן ההוא שהביאו הנשיאים‬ ‫אומר ׁ ֶש ָּכלַ ל כל מצוות השביעיות יחד‪ ,‬לומר כי סודם ועיקרם‬ ‫נדבה‪ ,‬וצוה שיקחו בני ישראל משל צבור לדורותם שמן זית זך כתית כשמן‬ ‫אחד ]בחינת שבע הספירות העליונות[‪:‬‬ ‫הראשון[‪ ,‬ואין ראיה לדבריו‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ישראל אהובים לפני המקום אפי' שהם מאוסים‬ ‫לו ַרחֵ ם אֲ ַרחֲמֶ נּ ּו נְ אֻ ם‬ ‫עוד ַעל ּ ֵכן הָ מ ּו מֵ ַעי ֹ‬ ‫ש ִעים ִּכי ִמ ֵ ּדי ַד ְּב ִרי ּב ֹו ָזכֹר ֶאזְ ְּכ ֶרנּ ּו ֹ‬ ‫ש ֲע ׁ ֻ‬ ‫הֲבֵ ן יַ ִ ּקיר לִ י ֶא ְפ ַריִ ם ִאם ֶילֶד ׁ ַ‬ ‫יְ יָ ‪) :‬ירמי' לא יט ‪ /‬מפסוקי זכרונות בתפלת מוסף לר"ה(‪.‬‬ ‫חביב לפני המקום להזכיר שם ישראל‬ ‫אמר הקדוש ברוך הוא הבן יקיר לי‪ ,‬ישראל בני אתם‪ ,‬והוא‬ ‫ְויִ ָ ּק ֵרא בָ הֶ ם ְׁש ִמי וגו' )בראשית מח טז(‪ .‬עוד ירמוז‪ ,‬כי יהיה‬ ‫כמו שאנו עושים לילדים שאנו נושקים ומחבקים אותם אף על פי‬ ‫להם חיבוב הזכרת שמם לפני ה' כחיבוב הזכרת שם אברהם יצחק‬ ‫שמורגלים להיות מלאים מהשתנה ומים גדולים‪ ,‬והגדולים לא‬ ‫ויעקב‪ ,‬וכמו כן תמצא שאמר הנביא )ירמי' לא יט( הֲבֵ ן י ִ ַּקיר לִי‬ ‫היינו מחבקים מפני מיאוס‪ .‬וכמו שה' רצה בנו קרא אותנו כלשון‬ ‫אֶ ְפרַ יִם וגו' ִ ּכי ִמ ֵּדי דַ ְ ּברִ י בּ וֹ וגו'‪ ,‬הרי כי שמו של אפרים נתייקר‬ ‫ילד‪ ,‬לאמר לנו אף על פי שאתם מאוסים מעבירות שעשיתם אף‬ ‫בעיני ה' ומזכירו בחשק וחבה יתירה‪:‬‬ ‫על פי כן הייתם בעיני כמו הילדים וכו'‪:‬‬ ‫ספר 'אור החיים' )פר' ויחי שם(‬ ‫ספר 'מאור החיים' )ליקו' עמ' כה(‬ ‫‪-‬‬ ‫מה הקב"ה משיב על אמירת 'אם כבנים אם כעבדים'‬ ‫עול ִָמים‪ִ ,‬אם ְּכבָ נִ ים ִאם ּ ַכ ֲעבָ ִדים‪ִ ,‬אם ְּכבָ נִ ים ַרחֲמֵ נ ּו ְּכ ַרחֵ ם ָאב‬ ‫עו ָלם‪ ,‬הַ י ֹּום יַ ֲע ִמיד ּ ַב ִּמ ְׁש ּ ָפט ּ ָכל יְ צו ֵּרי ֹ‬ ‫הַ י ֹּום ה ֲַרת ֹ‬ ‫דו ׁש‪) :‬תפלת מוסף לר"ה(‪.‬‬ ‫אור ִמ ְׁש ּ ָפטֵ נ ּו‪ָ ,‬א ֹיום ָק ֹ‬ ‫תו ִציא כָ ֹ‬ ‫ש ְּתחָ ּנֵנ ּו ְו ֹ‬ ‫ָ‬ ‫ַעל ּ ָבנִ ים‪ְ ,‬ו ִאם ּ ַכ ֲעבָ ִדים ֵעינֵינ ּו לְ ך ְתלו ֹּיות ַעד ׁ ֶ‬ ‫שהוא ממש כבוד ה'‪' ,‬וְ ִאם אֲדוֹ ִנ ים אָ ִנ י אַ יֵּה מוֹ רָ אִ י' הם מצוות‬ ‫אנו אומרים בראש השנה "היום הרת עולם וכו' אם‬ ‫לא תעשה ממש מורא‪ ,‬מורא של מלך שגוזר לא תעשו דבר זה‬ ‫כבנים אם כעבדים" וכו'‪ .‬והקדוש ברוך הוא משיב לנו בזה‬ ‫מפני מוראי‪:‬‬ ‫דו נִ ים ָא נִ י אַ ֵיּ ה‬ ‫האופן וְ ִא ם ָא ב ָא נִ י אַ ֵיּ ה כְ ֹ‬ ‫בו ִד י וְ ִא ם אֲ ֹ‬ ‫ספר 'מאורי החיים' )ליקוטים עמ' כב(‬ ‫מו ָר ִא י )מלאכי א ו(‪ ,‬רצה לומר 'איה כבודי' הם מצוות עשה‪,‬‬ ‫ֹ‬ ‫‪-‬‬ ‫ב‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫ביאור רשע וטוב לו צדיק ורע לו‬ ‫אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן‪ ,‬שלשה ספרים נפתחין בראש השנה‪ ,‬אחד של רשעים גמורין‪ ,‬ואחד של צדיקים‬ ‫גמורין‪ ,‬ואחד של בינוניים‪ .‬צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים‪ ,‬רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר‬ ‫למיתה‪ ,‬בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים‪ ,‬זכו נכתבין לחיים‪ ,‬לא זכו נכתבין למיתה‪) :‬ר"ה טז‪.(:‬‬ ‫במעשיו ובממונו אל תתמה‪ ,‬מפני שלרעתו הוא מאריך לשלם לו‬ ‫ידה ַו ֲא ַד ֵ ּברָ ה ָעצְ מ ּו ִמ ּ ַס ּ ֵפר תושבחות לאל יתברך ברוך הוא‬ ‫ַא ִ ּג ָ‬ ‫איזה מצוה שעשה‪ ,‬משלם לו שכרו בעולם הזה כדי להאבידו לעולם‬ ‫)ע"פ תהלים מ ו(‪ .‬אמרו חכמינו ז"ל )ר"ה טז‪' (:‬שלשה ספרים נפתחים‬ ‫הבא‪ .‬וזהו מפני שהוא 'אֵ ל אֱמ ּונָה וְ אֵ ין ָעוֶל' )דברים לב ד( ולא רוצה‬ ‫בראש השנה‪ ,‬צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר ]לחיים[‪,‬‬ ‫כל כך לגזול לו כלום‪' ,‬ו ְּמ ַ ׁשלּ ֵם ְל ׂשֹנְ אָ יו אֶ ל ּ ָפנָיו לְהַ אֲבִ ֹ‬ ‫ידו' )שם ז י(‬ ‫רשעים גמורים נכתבים נחתמים למות‪ ,‬בינונים אם חזרו בתשובה‬ ‫רצה לומר בעודו בחיים להאבידו מהעולם הבא‪ ,‬וכשיבא גמר‬ ‫עד יום כפור נכתבים לחיים ואם לאו למות'‪ .‬עינינו רואות כמה‬ ‫רשעתו אז ממית אותו‪ ,‬וזהו שאמרו חכמינו ז"ל 'רשעים גמורים'‪.‬‬ ‫וכמה רשעים יוסיפו שנה על שנה‪ ,‬וגם כן אנו רואים כמה צדיקים‬ ‫ובזה האופן להיפך דן את הצדיקים‪ ,‬שעונש אותם על איזה עוון‪,‬‬ ‫שמתים קודם זמנם‪ ,‬ואיך אמרו חכמינו ז"ל שרשעים נגזרו למות‬ ‫שולח להם יסורין שלא לטרדם רגע אחד מן חיי עולם הבא‪ .‬וזהו‬ ‫וצדיקים לחיים‪:‬‬ ‫חסד גדול שעושה ה' עמנו לייסר אותנו בעולם הזה שהוא הבל‪,‬‬ ‫אבל כוונתם‪ ,‬ראשונה אמרו גזירת כל העולם ולאו כל יחיד‬ ‫ומשלם בעולם שכולו טוב וארוך‪ :‬ספר 'מאור החיים' )ליקו' עמ' כה(‬ ‫ויחיד‪ .‬וגם יש לומר שאם תראה רשע מאריך ימים וגם מצליח‬ ‫‪-‬‬ ‫הויכוח של הס"מ עם הסניגור מלאך מיכאל‬ ‫ֹלו‪) :‬פר' ואתחנן‪ ,‬דברים ד ל(‬ ‫שמַ ְע ּ ָת ְּבק ֹ‬ ‫ָ‬ ‫ש ְב ּ ָת ַעד יְ יָ אֱ לֹהֶ יך ְו ׁ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּ ַב ַּצר לְ ך ו ְּמצָ אוּך ּכֹל הַ ְ ּדבָ ִרים הָ ֵא ּלֶה ְּב ַאח ֲִרית הַ ָ ּי ִמים ְו ׁ ַ‬ ‫ָ‬ ‫רוצה לומר או זה או זה‪ ,‬אחד מהם שהכה חייב )מכילתא(‪ ,‬כמו כן‬ ‫בצר לך ומצאוך וגו' ושבת וגו'‪ .‬אמר החכם‪ ,‬ביום ראש‬ ‫בתשובה אלא או זה או זה‪ ,‬או בצר לך שהיסורין מכפרין העון‪,‬‬ ‫השנה יום הדין יבואו שני בעלי דינין לפני המלך המשפט‪ ,‬מיכאל‬ ‫או ושבת שהיא התשובה‪:‬‬ ‫שר ישראל וס"מ אויבנו‪ ,‬אומר מיכאל לפני המקום‪ :‬ישראל חזרו‬ ‫וכל השנים יעבור הויכוח הזה עם הס"מ‪ ,‬ועל כרחו שלא‬ ‫בתשובה בזה החודש הוא חודש אלול‪ ,‬וכמו כן גזור עליהם‬ ‫בטובתו עונה אמן‪ .‬ואנו מקשים על זה‪ ,‬ס"מ‪ ,‬מאחר ששנה‬ ‫לטובה‪ .‬טוען הס"מ‪ :‬אמת מה שכתוב בתורה 'ושבת עד ה'‬ ‫שעברה טען זאת הטענה למה חוזר לטעון אותה שנה אחרת‪,‬‬ ‫אלקיך'‪ ,‬אבל כתיב בתורה גם כן 'בצר לך ומצאוך' ואחר כך‬ ‫אבל אמרו חכמים שהקליפה נקראת שכחה‪ ,‬וס"מ הוא קליפה‬ ‫'ושבת'‪ ,‬תשובה עשו אבל 'בצר לך' לא בא להם‪ ,‬ווי"ו של 'ושבת'‬ ‫גופה‪ ,‬ושוכח שנה שעברה חזור טוען אותה פעם אחרת כדי‬ ‫הוא וי"ו המוסיף‪ ,‬וצריך להיות שני דברים בצר ותשובה‪ .‬ומיכאל‬ ‫לקטרג‪ ,‬וק"ל‪:‬‬ ‫שרינו טוען לו‪ :‬אם זה אמת‪ ,‬גם כן פסוק )שמות כא טו( מכה אביו‬ ‫ספר 'מאור החיים' )ליקוטים עמ' כא(‬ ‫ואמו אינו חייב עד שיכה אביו ואמו ביחד‪ ,‬וזה אינו אלא הוי"ו‬ ‫להשלמת הענין נביא כאן קטע מספר 'אור החיים' פרשת ואתחנן על פסוק זה‪ ,‬בענין תשובה‪:‬‬ ‫תשובה ע"י הכרת הבורא‪ ,‬ותשובה ע"י יסורין‬ ‫ש ָך‪ַ ּ :‬ב ַּצר לְ ָך ו ְּמצָ או ָּך ּכֹל הַ ְ ּדבָ ִרים הָ ֵא ּלֶה‬ ‫שנּ ּו ְּבכָ ל לְ בָ ְב ָך ו ְּבכָ ל נ ְַפ ׁ ֶ‬ ‫את ִּכי ִת ְד ְר ׁ ֶ‬ ‫יך ו ָּמצָ ָ‬‫שם ֶאת יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫ו ִּב ַ ּק ְׁש ּ ֶתם ִמ ּ ׁ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫אל ַרחוּם יְ יָ אֱ לֹהֶ יך לֹא יַ ְר ּ ְפך וגו'‪) :‬פר' ואתחנן‪ ,‬דברים ד כט‪-‬לא(‬ ‫ֹלו‪ִּ :‬כי ֵ‬‫שמַ ְע ּ ָת ְּבק ֹ‬ ‫ָ‬ ‫ש ְב ּ ָת ַעד יְ יָ אֱ לֹהֶ יך ְו ׁ ָ‬ ‫ְּב ַאח ֲִרית הַ ָ ּי ִמים ְו ׁ ַ‬ ‫וגו' ושבת וגו'‪ ,‬פירוש מחמת היסורין אשר יצר לך אויבך‪ ,‬וכאן‬ ‫ובקשתם וגו' בכל לבבך וגו' בצר לך וגו'‪ .‬שני‬ ‫לא הזכיר 'בכל לבבך' וגו'‪ ,‬כי באמצעות היסורין הוא שב‪ ,‬ומה‬ ‫כתובים הבאים אלו צריכין ביאור‪ .‬דע כי יש שתי הדרגות‬ ‫שחסר לשבים מחמת יסורין בבחינה הדרגת התשובה‪ ,‬משלימין‬ ‫תשובה‪ ,‬יש תשובה שישראל עושים מעצמן‪ ,‬שיכירו חיובם עם‬ ‫אותו בבחינת היסורין עצמן שעברו עליהם‪ ,‬כי היסורין ממרקין‬ ‫הבורא ויכופו יצרם‪ ,‬ויש תשובה שעושים על ידי יסורין אשר יצר‬ ‫העונות ומטהרין את הנפש‪ .‬ומה שחסר לכת הראשונה מצד שלא‬ ‫להם האויב ויצעקו מכאב לב‪ .‬וכנגד שתי הדרגות דיבר משה אל‬ ‫עברו עליהם יסורין‪ ,‬משלימין אותו בבחינת מעלת התשובה‪ ,‬וכפי‬ ‫כל ישראל‪ ,‬כנגד העושה תשובה הגם שלא שמע קול נוגש‪ ,‬אמר‬ ‫זה מאמר בצר לך נמשך עם מה שלפניו‪ ,‬וזה שיעורו ובקשתם‬ ‫ובקשתם משם את ה' אלהיך‪ ,‬שיתעוררו הלבבות לחיבת‬ ‫וגו' ומצאת‪ ,‬והטעם כי תדרשנו וגו'‪ ,‬או בצר לך וגו' ושבת‪,‬‬ ‫אלהיהם‪ ,‬ומצאת‪ ,‬והגם שיש בידך עבירות חמורות כאמור‬ ‫הגם שלא תהיה בכל לבבך וגו'‪ .‬ונתן הכתוב טעם לקבלת ה'‬ ‫בסמוך )פס' כח( ַועֲ בַ דְ ּ ֶתם ָׁשם ֱאל ִֹהים )אחרים( וגו'‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫תשובה שלימה לבדה בלא יסורין או תשובה שאינה שלימה על ידי‬ ‫פטורים אתם מהיסורין ודי לכם התשובה‪ ,‬והטעם‪ ,‬כי‬ ‫יסורין‪ ,‬כי אל רחום ה' אלהיך‪:‬‬ ‫תדרשנו בכל לבבך‪ ,‬שתשובה כזו היא תשובה שלימה בכל לב‬ ‫‪ ...‬ועינינו לה' צופיות‪ ,‬לפתוח אוצר רוח טהרה‪ ,‬לפקוח עינים‬ ‫ובכל נפש‪:‬‬ ‫ִעוְ רוֹ ת‪ ,‬ולהטות לבבות עם ה'‪ ,‬להכיר נעימות עריבות ידידותו‪:‬‬ ‫וכנגד תשובה הבאה מצד היסורין‪ ,‬אמר בצר לך ומצאוך‬ ‫יו"ל ע"י‪ :‬מערכת "שיעור אור החיים הק'"‪ .‬לתגובות והערות בטל‪ .052-7137506 :‬או בדוא"ל ‪.7617506@gmail.com :‬‬ ‫ג‬