אור החיים · Ohr Hachaim — ראש השנה (2026-09-07)

קטעים מספר אור החיים הק'
חדש/ליקוט גם
משאר ספרי רבינו ראש השנה
ר"ה זמן הזכרון
וַ יְ ִהי ִמ ֵּקץ ְׁשנָ ַתיִ ם יָ ִמים וּפַ ְרעֹה חֹלֵם ְו ִה ּנֵה עֹמֵ ד ַעל
פניני וחידושי אור החיים הק'
הַ יְ אֹר) :פר' מקץ ,בראשית מא א(
דיין המעוות הדין עושה עול למשפט הקב"ה בר"ה
עוד ירמוז לצערו של אותו צדיק ]יוסף[ ,שנתעכב עד ששלמו
ֲש ּו עָ וֶ ל ּ ַב ּ ִמ ְׁש ּ ָפט )פר' קדושים ,ויקרא יט טו( .עוד ירצה
לֹא ַתע ׂ
שתי שנים אחר חלומו של שר המשקים ,כי אז היה לו לצאת
באומרו במשפט בה"א הידיעה ,על דרך אומרם ז"ל )ביצה טז (.כי
בראש השנה קוצב הקדוש ברוך הוא לכל איש ואיש הצריך לו כאומרם ז"ל )בר"ר פט ב( וזה לשונם' :בשביל שאמר כי אם זכרתני
על משפט צדק ,ולזה אם ]הדיינין[ יחייבו הזכאי ויזכו החייב, והזכרתני ניתוספו שתי שנים' ,הרי שהוסיפו לו שתי שנים בצער,
הנה הוא יוצא עול במשפט עליון בסך קצוב ,וכשמחסרו אם כן ותמצא שאמרו ז"ל )שם פט א( 'ויהי מקץ ֵ -קץ ָ ׂשם לַ ח ׁ ֶֹש ְך' )איוב כח ג(.
נעשה העול במשפט שלא נטל זה מה שחייב בבית דין של ולפי זה יכוין על זה הדרך ,ויהי מסיבת קץ ,שהוא יצר הרע
מעלה ,וכן להיפך: שנקרא 'קץ כל בשר' )עי' זוה"ק ח"א סג ,(.והוא סיבה לצערו של צדיק
מקור למנהג להרבות בפזמונים בימים נוראים
שנתים ימים .ובזה הרווחנו גם כן תחלת זה החשבון של שנתים,
תוספות ד"ה אחת ארוכה ואחת קצרה )ברכות יא] .(.זה לשון
שהוא לחלומו של שר המשקים שהיה זמן זכירת יוסף לטובה.
התוס' :פירש רש"י ,ארוכה אמת ואמונה ,קצרה השכיבנו .ותימה
דהשכיבנו נמי ארוכה הרבה ,ותדע מדלא קא חשיב לה וטעם שתי שנים ,בשביל שאמר זכרתני והזכרתני ,כנגד כל זכירה
בתוספתא בהדי הקצרות וכו'[ .ותדע מדלא חשיב בתוספות מנע ה' זכרונו בראש השנה שהוא זמן הזכרון:
בהדי קצרות ]הא[ דתניא )תוספתא ברכות פ"א ה"ו( 'אלו ברכות
שמקצרין וכו' ,ואלו שמאריכין בהם ,ברכות תעניות וברכות
-
תשובה פשיטא שמכפר ,אבל מ"ר ביקש שימחלו מיד ויכתבו בספרן של
ראש השנה ויום הכפורים ע"כ .מכאן ראיתי להוכיח לחזק צדיקים
המנהג שנהגו לומר הרבה פזמונים ותחינות ,ביום התענית וביום
ראש השנה ויום הכפורים בתוך שמונה עשרה ,כפי סדר הנוגע אתם ְו ִאם ַאיִ ן ְמחֵ נִ י נָ א ִמ ִּס ְפ ְר ָך שא חַ ּ ָט ָ ְו ַע ּ ָתה ִאם ִּת ּׂ ָ
לכל אחד ,כי כן נתנו רשות רבותינו להוסיף כפי מה שירצו .ודלא שר חָ ָטא לִ י ֹשה ִמי אֲ ׁ ֶ שר ּ ָכ ָת ְב ּ ָת :וַ ּיֹאמֶ ר יְ יָ ֶאל מ ׁ ֶ
אֲ ׁ ֶ
כמנהיגים להשמיט הפזמונים ביום יום הכפורים מתוך התפילה, א ְמחֶ נּ ּו ִמ ִּס ְפ ִרי) :פר' כי תשא ,שמות לב לב-לג( ֶ
כי מנהג אבותינו תורה .וכן ראוי להניח הסדר שכתוב במחזורים:
עוד ירצה ]המלצת משה רבינו על ישראל[ ,כי אם לא ישא
ספר 'חפץ ה'' )ברכות יא(.
חטאתם ,הנה גם הוא ]משה[ חטא הרבה פעמים לפניו ,כמו
מצוות רק הבאים מזמן לזמן מברכים עליהם שהחיינו
שמצינו לו שאמר )לעיל ה כב( לָ ָמה הֲרֵ עֹתָ ה וכיוצא בזה ,ואם כן גם
בנה בית חדש וקנה כלים חדשים ,אומר ברוך שהחיינו
וקיימנו והגיענו לזמן הזה )ברכות נד .(.כתבו התוספות בפרק ב' חטאו לא ישא וצריך למחות וגו' חס ושלום .והשיב הבורא מי
דסוכה דף מ"ו )ע"א ד"ה העושה( וזה לשונם :ודאמרינן בפרק הרואה אשר חטא לי ,פירוש כי ישתנה חטאו מחטא עבודה זרה ,שכפרו
)ברכות כאן( דמברך על כלים חדשים ,כתב רבינו שרירא גאון ז"ל וחסרו האלהות כפי מה שנצטוו ,כי מעשה האמצעי באלהי ישראל ִ
דלא סמכינן עלה ,דמסקינן בפרק בכל מערבין )עירובין מ (:דבעינן יהיה בערך ישראל בגדר עקירת הכל .והוא מה שדקדק לומר
מידי דאתי מזמן לזמן ,וקשה מפדיון הבן ,עכ"ל .מוכח מדבריהם
חטא לי ,מה שאין כן שאר חטאים שימחול על ידי תשובה בלא
דאפילו מצוה הבאה לו אפילו פעם אחת בחייו ,גם שזמנה קבוע
שצריך שיהיה הבן בן שלושים יום לפדיון בכור ,כיון דאינה עונש:
מתחדשת בכל שנה אינו מברך שהחיינו ,ונשען הגאון אההיא והנה כל התווכחות משה עם ה' ,אינה אלא למחול מיד
דבכל מערבין )עירובין( דף מ' ע"ב דגרסינן התם 'אמר רבה כי הוינן ויהיו נכתבים בספר צדיקים ,אבל לא לענין שיש להם תקוה אחר
בי רב הונא איבעיא לן מהו לומר זמן בראש השנה וביום תוכחות על עון )ע"פ תהלים לט יב( ,כי זה פשיטא שיתכפר .והוא מה
הכפורים ,כיון דמזמן לזמן אתו אמרינן ,או דילמא כיון דלא
שדקדק לומר מספרך אשר כתבת ,פירוש כי שלשה ספרים
איקרו רגלים לא אמרינן' ,ע"כ .מדקאמר הש"ס 'כיון דמזמן
לזמן' וכו' משמע דאי לאו דאתי מזמן לזמן לא מצו ברוכי ,הגם כתובים למעלה ,אחד של צדיקים וכו' ,ואחד של רשעים ,ואחד של
דהוי מצוה. בינונים ,והם הנפתחים בראש השנה )ר"ה טז ,(:ספר שהוא של
ויש לומר בדברי התוס' ,הנה עיקר דבריהם ז"ל שהוצרכו צדיקים הקדוש ברוך הוא כותבו ומניחו לפניו ,והוא מה שאמר
לחלק ,הוא מחמת שהוקשה להם מאי טעמא יש מצוות שתקנו מספרך ,פירוש אותו שכתבת אתה ,לא אותם שנכתבים על ידי
לברך שהחיינו כעשיית סוכה ולולב כדאשכחן הכא ,ובעשיית הזולת .והוצרך לפרש אשר כתבת ,כי מכינוי מספרך אינו מובן
ציצית ותפילין לא תקנו כדמוכח בפרק התכלת )מנחות מא ,(:ולזה
שחוזר על ספר הצדיקים ,כי הכל הוא של הקדוש ברוך הוא שהוא
הוצרכו לתרץ דמצוה שיש עליה שמחה תקנו שהחיינו ,והעמידו
מתני' דהרואה דקנה כלים חדשים ,כדאמר רב שרירא דלא אדון הכל:
ספר 'ראשון לציון' )ברכות נד(. סמכינן עלה וכו' ,יעויין שם: ובמסכת ראש השנה )שם( דרשו הכתוב על זה הדרך ,מספרך
זה ספרן של צדיקים ,אשר כתבת זה ספרן של בינונים ,ע"כ.
אדם עצמו כאלו חציו זכאי וחציו חייב' ,וכן אמרו במקום אחר ולדבריהם ז"ל יתבאר על פי אומרם ז"ל )קידושין מ' (:לעולם יראה
א
קטעים מספר אור החיים הק'
הנה נגרע מערך זכיותיו ,ולא מבעיא מערך צדיק ,אלא אפילו )ברכות סא (:שאין להעריך אדם עצמו אלא בבינוני .ומעתה יתבארו
מבינוני ,כאומרו אשר כתבת ]ודרשוהו חז"ל )ר"ה שם( זה ספרן של דברי משה על זה הדרך ,כי משה היה מעריך עצמו בבינוני
בינונים ,וכיון שנגרע מזכיותיו כבר יורד מבחינת בינוני לבחינת רשע[: כמשפט כל איש ישראל ,ולזה אמר כי אם לא ישא לפשע ישראל,
-
ספר הבינונים -אם לא עשו תשובה הוכרעו להיות כרשעים
ֹאתיכֶ ם) :פר' בחוקותי ,ויקרא כו יח(
שבַ ע ַעל חַ ּט ֵ
ְו ִאם ַעד ֵא ּלֶה לֹא ִת ְׁש ְמע ּו לִ י ְויָ סַ ְפ ִּתי לְ יַ ְּס ָרה ֶא ְתכֶ ם ׁ ֶ
רשעים גמורין ,ואחד של צדיקים גמורין ,ואחד של בינוניים .צדיקים שבע על חטאתיכם .פירוש לשיעור חטאתם שהם שבע,
גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים ,רשעים גמורין נכתבין ונחתמין מדה כנגד מדה )עי' רש"י( .ואלו הם שבע עבירות ,א' לא שמעו ,ב'
לאלתר למיתה[ ,בינוניים תלויין ]ועומדין מראש השנה[ ועד יום לא עשו ,ג' בחקותי מאסו ,ד' משפטי השם געלו ,ה' מונעים
הכפורים וכו'] ,זכו נכתבין לחיים ,לא זכו נכתבין למיתה'[ ,ע"כ. אחרים בלתי עשות ,ו' הפרו ברית ,ואחר שיסרם ה' ולא שמעו לו
פירוש לצד שתלה ה' להם לעשות תשובה ולא עשו ,הוכרע וסגרו שערי התשובה הרי ז' .ולטעם זה אנו מיישבים מאמרם ז"ל
משקלם כרשעים: שאמרו )ר"ה טז' (:שלשה ספרים נפתחים בראש השנה כו' ]אחד של
-
גם ר"ה ויוה"כ יש בהם בחינת השביעיות
עלֹת נֵר ּ ָת ִמיד) :פר' אמור ,ויקרא כד ב(
אור לְ הַ ֲ שמֶ ן זַיִ ת ז ְָך ּ ָכ ִתית ל ּ ָ
ַמ ֹ צַ ו ֶאת ְּבנֵי יִ ְ ׂש ָר ֵאל ְויִ ְקח ּו ֵאל ָ
ֶיך ׁ ֶ
ואולי כי לצד שצוה מצוות שביעיות ,פסח שבעה ימים ,חג צו את בני ישראל וגו' .צריך לדעת מה ענין מצות שמן
הסוכות שבעה ימים ,שמחת המינים שבעה ימים ,גם ראש השנה והדלקתו במקום זה .גם מצות מערכת השלחן מה ענינו לכאן.
ויום הכיפורים ישנם בבחינת השבע להיותם בחודש השביעי .לזה ומה גם שכבר נאמרו הדברים ככתבן במקומן במצות המשכן
סמך לזה גם כן מצות המנורה שהיא בחינת שבע נרות ,גם השלחן ומצותיו )שמות כז כ-כא( ,ורש"י ז"ל פירש מה שפירש ]וזה לשונו :זו
ישנו בסוד שבע דכתיב )להלן פס' ו'( ׁ ֵש ׁש הַ ּ ַמעֲ רָ כֶ ת וגו' והשלחן פרשת מצות הנרות ,ופרשת 'ואתה תצוה' לא נאמרה אלא על סדר
הסדורות עליו ,שהוא סוד המתקבץ בו שש מעלות והיא משלמת מלאכת המשכן לפרש צורך המנורה ,וכן משמע -ואתה סופך לצוות את
שבע .ותמצא שצוה גם כן בפרשה זו מצות העומר )לעיל כג ט-יד( בני ישראל על כך[ ,ואין בדבריו דבר מספיק ,ורמב"ן ז"ל כתב
שהוא שבע שבתות ,גם מצות השבת ]שהוא יום השביעי[ ,נמצאת שכלה השמן וכו' ]וזה לשונו :ועכשיו כלה השמן ההוא שהביאו הנשיאים
אומר ׁ ֶש ָּכלַ ל כל מצוות השביעיות יחד ,לומר כי סודם ועיקרם נדבה ,וצוה שיקחו בני ישראל משל צבור לדורותם שמן זית זך כתית כשמן
אחד ]בחינת שבע הספירות העליונות[: הראשון[ ,ואין ראיה לדבריו:
-
ישראל אהובים לפני המקום אפי' שהם מאוסים
לו ַרחֵ ם אֲ ַרחֲמֶ נּ ּו נְ אֻ ם
עוד ַעל ּ ֵכן הָ מ ּו מֵ ַעי ֹ
ש ִעים ִּכי ִמ ֵ ּדי ַד ְּב ִרי ּב ֹו ָזכֹר ֶאזְ ְּכ ֶרנּ ּו ֹ
ש ֲע ׁ ֻ
הֲבֵ ן יַ ִ ּקיר לִ י ֶא ְפ ַריִ ם ִאם ֶילֶד ׁ ַ
יְ יָ ) :ירמי' לא יט /מפסוקי זכרונות בתפלת מוסף לר"ה(.
חביב לפני המקום להזכיר שם ישראל אמר הקדוש ברוך הוא הבן יקיר לי ,ישראל בני אתם ,והוא
ְויִ ָ ּק ֵרא בָ הֶ ם ְׁש ִמי וגו' )בראשית מח טז( .עוד ירמוז ,כי יהיה כמו שאנו עושים לילדים שאנו נושקים ומחבקים אותם אף על פי
להם חיבוב הזכרת שמם לפני ה' כחיבוב הזכרת שם אברהם יצחק שמורגלים להיות מלאים מהשתנה ומים גדולים ,והגדולים לא
ויעקב ,וכמו כן תמצא שאמר הנביא )ירמי' לא יט( הֲבֵ ן י ִ ַּקיר לִי היינו מחבקים מפני מיאוס .וכמו שה' רצה בנו קרא אותנו כלשון
אֶ ְפרַ יִם וגו' ִ ּכי ִמ ֵּדי דַ ְ ּברִ י בּ וֹ וגו' ,הרי כי שמו של אפרים נתייקר ילד ,לאמר לנו אף על פי שאתם מאוסים מעבירות שעשיתם אף
בעיני ה' ומזכירו בחשק וחבה יתירה: על פי כן הייתם בעיני כמו הילדים וכו':
ספר 'אור החיים' )פר' ויחי שם( ספר 'מאור החיים' )ליקו' עמ' כה(
-
מה הקב"ה משיב על אמירת 'אם כבנים אם כעבדים'
עול ִָמיםִ ,אם ְּכבָ נִ ים ִאם ּ ַכ ֲעבָ ִדיםִ ,אם ְּכבָ נִ ים ַרחֲמֵ נ ּו ְּכ ַרחֵ ם ָאב עו ָלם ,הַ י ֹּום יַ ֲע ִמיד ּ ַב ִּמ ְׁש ּ ָפט ּ ָכל יְ צו ֵּרי ֹ
הַ י ֹּום ה ֲַרת ֹ
דו ׁש) :תפלת מוסף לר"ה(. אור ִמ ְׁש ּ ָפטֵ נ ּוָ ,א ֹיום ָק ֹ
תו ִציא כָ ֹ
ש ְּתחָ ּנֵנ ּו ְו ֹ ָ
ַעל ּ ָבנִ יםְ ,ו ִאם ּ ַכ ֲעבָ ִדים ֵעינֵינ ּו לְ ך ְתלו ֹּיות ַעד ׁ ֶ
שהוא ממש כבוד ה'' ,וְ ִאם אֲדוֹ ִנ ים אָ ִנ י אַ יֵּה מוֹ רָ אִ י' הם מצוות אנו אומרים בראש השנה "היום הרת עולם וכו' אם
לא תעשה ממש מורא ,מורא של מלך שגוזר לא תעשו דבר זה כבנים אם כעבדים" וכו' .והקדוש ברוך הוא משיב לנו בזה
מפני מוראי: דו נִ ים ָא נִ י אַ ֵיּ ה האופן וְ ִא ם ָא ב ָא נִ י אַ ֵיּ ה כְ ֹ
בו ִד י וְ ִא ם אֲ ֹ
ספר 'מאורי החיים' )ליקוטים עמ' כב( מו ָר ִא י )מלאכי א ו( ,רצה לומר 'איה כבודי' הם מצוות עשה, ֹ
-
ב
קטעים מספר אור החיים הק'
ביאור רשע וטוב לו צדיק ורע לו
אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן ,שלשה ספרים נפתחין בראש השנה ,אחד של רשעים גמורין ,ואחד של צדיקים
גמורין ,ואחד של בינוניים .צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים ,רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר
למיתה ,בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים ,זכו נכתבין לחיים ,לא זכו נכתבין למיתה) :ר"ה טז.(:
במעשיו ובממונו אל תתמה ,מפני שלרעתו הוא מאריך לשלם לו ידה ַו ֲא ַד ֵ ּברָ ה ָעצְ מ ּו ִמ ּ ַס ּ ֵפר תושבחות לאל יתברך ברוך הוא
ַא ִ ּג ָ
איזה מצוה שעשה ,משלם לו שכרו בעולם הזה כדי להאבידו לעולם )ע"פ תהלים מ ו( .אמרו חכמינו ז"ל )ר"ה טז' (:שלשה ספרים נפתחים
הבא .וזהו מפני שהוא 'אֵ ל אֱמ ּונָה וְ אֵ ין ָעוֶל' )דברים לב ד( ולא רוצה בראש השנה ,צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר ]לחיים[,
כל כך לגזול לו כלום' ,ו ְּמ ַ ׁשלּ ֵם ְל ׂשֹנְ אָ יו אֶ ל ּ ָפנָיו לְהַ אֲבִ ֹ
ידו' )שם ז י( רשעים גמורים נכתבים נחתמים למות ,בינונים אם חזרו בתשובה
רצה לומר בעודו בחיים להאבידו מהעולם הבא ,וכשיבא גמר עד יום כפור נכתבים לחיים ואם לאו למות' .עינינו רואות כמה
רשעתו אז ממית אותו ,וזהו שאמרו חכמינו ז"ל 'רשעים גמורים'. וכמה רשעים יוסיפו שנה על שנה ,וגם כן אנו רואים כמה צדיקים
ובזה האופן להיפך דן את הצדיקים ,שעונש אותם על איזה עוון, שמתים קודם זמנם ,ואיך אמרו חכמינו ז"ל שרשעים נגזרו למות
שולח להם יסורין שלא לטרדם רגע אחד מן חיי עולם הבא .וזהו וצדיקים לחיים:
חסד גדול שעושה ה' עמנו לייסר אותנו בעולם הזה שהוא הבל, אבל כוונתם ,ראשונה אמרו גזירת כל העולם ולאו כל יחיד
ומשלם בעולם שכולו טוב וארוך :ספר 'מאור החיים' )ליקו' עמ' כה( ויחיד .וגם יש לומר שאם תראה רשע מאריך ימים וגם מצליח
-
הויכוח של הס"מ עם הסניגור מלאך מיכאל
ֹלו) :פר' ואתחנן ,דברים ד ל(
שמַ ְע ּ ָת ְּבק ֹ ָ
ש ְב ּ ָת ַעד יְ יָ אֱ לֹהֶ יך ְו ׁ ָ ָ
ּ ַב ַּצר לְ ך ו ְּמצָ אוּך ּכֹל הַ ְ ּדבָ ִרים הָ ֵא ּלֶה ְּב ַאח ֲִרית הַ ָ ּי ִמים ְו ׁ ַ ָ
רוצה לומר או זה או זה ,אחד מהם שהכה חייב )מכילתא( ,כמו כן בצר לך ומצאוך וגו' ושבת וגו' .אמר החכם ,ביום ראש
בתשובה אלא או זה או זה ,או בצר לך שהיסורין מכפרין העון, השנה יום הדין יבואו שני בעלי דינין לפני המלך המשפט ,מיכאל
או ושבת שהיא התשובה: שר ישראל וס"מ אויבנו ,אומר מיכאל לפני המקום :ישראל חזרו
וכל השנים יעבור הויכוח הזה עם הס"מ ,ועל כרחו שלא בתשובה בזה החודש הוא חודש אלול ,וכמו כן גזור עליהם
בטובתו עונה אמן .ואנו מקשים על זה ,ס"מ ,מאחר ששנה לטובה .טוען הס"מ :אמת מה שכתוב בתורה 'ושבת עד ה'
שעברה טען זאת הטענה למה חוזר לטעון אותה שנה אחרת, אלקיך' ,אבל כתיב בתורה גם כן 'בצר לך ומצאוך' ואחר כך
אבל אמרו חכמים שהקליפה נקראת שכחה ,וס"מ הוא קליפה 'ושבת' ,תשובה עשו אבל 'בצר לך' לא בא להם ,ווי"ו של 'ושבת'
גופה ,ושוכח שנה שעברה חזור טוען אותה פעם אחרת כדי הוא וי"ו המוסיף ,וצריך להיות שני דברים בצר ותשובה .ומיכאל
לקטרג ,וק"ל: שרינו טוען לו :אם זה אמת ,גם כן פסוק )שמות כא טו( מכה אביו
ספר 'מאור החיים' )ליקוטים עמ' כא( ואמו אינו חייב עד שיכה אביו ואמו ביחד ,וזה אינו אלא הוי"ו
להשלמת הענין נביא כאן קטע מספר 'אור החיים' פרשת ואתחנן על פסוק זה ,בענין תשובה:
תשובה ע"י הכרת הבורא ,ותשובה ע"י יסורין
ש ָךַ ּ :ב ַּצר לְ ָך ו ְּמצָ או ָּך ּכֹל הַ ְ ּדבָ ִרים הָ ֵא ּלֶה
שנּ ּו ְּבכָ ל לְ בָ ְב ָך ו ְּבכָ ל נ ְַפ ׁ ֶ
את ִּכי ִת ְד ְר ׁ ֶ יך ו ָּמצָ ָשם ֶאת יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ ו ִּב ַ ּק ְׁש ּ ֶתם ִמ ּ ׁ ָ
ָ ָ
אל ַרחוּם יְ יָ אֱ לֹהֶ יך לֹא יַ ְר ּ ְפך וגו') :פר' ואתחנן ,דברים ד כט-לא( ֹלוִּ :כי ֵשמַ ְע ּ ָת ְּבק ֹ ָ
ש ְב ּ ָת ַעד יְ יָ אֱ לֹהֶ יך ְו ׁ ָ
ְּב ַאח ֲִרית הַ ָ ּי ִמים ְו ׁ ַ
וגו' ושבת וגו' ,פירוש מחמת היסורין אשר יצר לך אויבך ,וכאן ובקשתם וגו' בכל לבבך וגו' בצר לך וגו' .שני
לא הזכיר 'בכל לבבך' וגו' ,כי באמצעות היסורין הוא שב ,ומה כתובים הבאים אלו צריכין ביאור .דע כי יש שתי הדרגות
שחסר לשבים מחמת יסורין בבחינה הדרגת התשובה ,משלימין תשובה ,יש תשובה שישראל עושים מעצמן ,שיכירו חיובם עם
אותו בבחינת היסורין עצמן שעברו עליהם ,כי היסורין ממרקין הבורא ויכופו יצרם ,ויש תשובה שעושים על ידי יסורין אשר יצר
העונות ומטהרין את הנפש .ומה שחסר לכת הראשונה מצד שלא להם האויב ויצעקו מכאב לב .וכנגד שתי הדרגות דיבר משה אל
עברו עליהם יסורין ,משלימין אותו בבחינת מעלת התשובה ,וכפי כל ישראל ,כנגד העושה תשובה הגם שלא שמע קול נוגש ,אמר
זה מאמר בצר לך נמשך עם מה שלפניו ,וזה שיעורו ובקשתם ובקשתם משם את ה' אלהיך ,שיתעוררו הלבבות לחיבת
וגו' ומצאת ,והטעם כי תדרשנו וגו' ,או בצר לך וגו' ושבת, אלהיהם ,ומצאת ,והגם שיש בידך עבירות חמורות כאמור
הגם שלא תהיה בכל לבבך וגו' .ונתן הכתוב טעם לקבלת ה' בסמוך )פס' כח( ַועֲ בַ דְ ּ ֶתם ָׁשם ֱאל ִֹהים )אחרים( וגו' ,אף על פי כן
תשובה שלימה לבדה בלא יסורין או תשובה שאינה שלימה על ידי פטורים אתם מהיסורין ודי לכם התשובה ,והטעם ,כי
יסורין ,כי אל רחום ה' אלהיך: תדרשנו בכל לבבך ,שתשובה כזו היא תשובה שלימה בכל לב
...ועינינו לה' צופיות ,לפתוח אוצר רוח טהרה ,לפקוח עינים ובכל נפש:
ִעוְ רוֹ ת ,ולהטות לבבות עם ה' ,להכיר נעימות עריבות ידידותו: וכנגד תשובה הבאה מצד היסורין ,אמר בצר לך ומצאוך
יו"ל ע"י :מערכת "שיעור אור החיים הק'" .לתגובות והערות בטל .052-7137506 :או בדוא"ל .7617506@gmail.com :
ג
