רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — ראש השנה (2026-09-07)

ראש השנה תשפ"ז
גליון מס' 167
"עומקים" -פרק י"א | הגבול בין אמפתיה לדרישות להאזנה בקו התוכן שלנו | 08-6679134 :לצפייה פנה למייל הרשום מטה
הרגשות "האסורים" בראש השנה
או לדבר .הסדר הוא כך .האדם שמע בשורה טובה ,הרגיש אם אתה מרגיש הרגשה מרוממת ומופלאה במשך כל
שמחה ,ויצא בריקודים .הרגש הגיע לפני המעשה ,והוא גם הראש-השנה ,בלי הפסק ,אז המאמר הבא לא מיועד עבורך.
תגובות על גליון נצבים וילך 'המאוכזב הנצחי' זה שהפעיל את המעשה. זה עלול לכווץ את ליבך לשווא.
----- קפצה לו מפלצת פתאום מול העיניים ,נתקף בבהלה ,ואז בשורות הבאות נעשה משהו שאסור לגמרי לעשות
מה שתיארת לגבי - - - - -
הביקורת התמידית ,היא גם צרח .זה הסדר הנכון. בראש-השנה ,לקטרג על עם ישראל"( .הס קטיגור!")
נוגעת למערכת יחסים .כי אם לא משנה מה אני עושה הרגש מופעל באופן אוטומטי ,במהירות הבזק ,ללא שום אך כעת עדיין בערב ראש השנה ,נרשה לעצמינו לפרט
/מנסה /מתאמץ ,ובצד השני לא נהנים מזה בכל בחירה מצד האדם ,כדי להפעיל אותו לעשות או לדבר. מדגם קצר של ה"עבירות" של עם ישראל בימי הדין.
מקרה ,אז המוטיבציה שלי להשתפר נחלשת. ההשהייה של האדם יכולה לבוא לפני ביצוע המעשה, מגיעים יומיים קריטיים הללו שבהם חותכים קיצבה לכל
בכל מערכת יחסים צריך להיות זמנים של תנועת ולא לפני ההרגשה .בטרם התחיל לרקוד ,יכל לעצור את השנה ,ואסור לעורר דינים חלילה ,כידוע .ויש יהודים
'רצוא ושוב' .כלומר ,הרגשה של 'רצוא' להשתפר עצמו .אך לא לפני שהרגיש. שהבטיחו לעצמם ,להיות בשלווה ,ולחיות במתיקות,
ולהתקדם ,וגם זמנים של תנועת 'שוב' .כלומר ,השמחה הרבש"ע טבע זאת בבריאה .מתוך התבוננות אפשר מכניסת החג ועד צאתו .עד כאן ההבטחה ,אך בתוצאה...
עם ההתקדמות .אי אפשר לחיות כל הזמן רק ברצוא להבין ,שזה חייב כך לעבוד .כי ברוב הזמן אנחנו פועלים ללא אלו יהודים שאיחלו והתברכו מאות פעמים ,מבני
ורצוא. התבוננות ,וזה חשוב שכך זה יעבוד. המשפחה וידידים ,לזכות "לשנה טובה ומתוקה" " -א זיס
* דוגמא עכשווית" :הייתקע שופר בעיר והאם לא יחרדו". יאר" .הם גם משתדלים להרבות בדבש בסעודות החג .בפועל,
התאור של דרשת השבע ברכות ליווה אותי בשנים המתיקות מהם והלאה.
זו מטרת השופר .היא מעוררת חרדה .בלי שליטה שלנו .בלי
הראשונות בהם הייתי מתכבד לדבר בשמחות
יכולת לעצור. והנה המדגם:
המשפחתיות.
גם הנוסחאות והניגונים שהוכנסו לתפילות ימים נוראים, הראשון -בראש השנה מתארח אצל השווער ,יחד עם
לאחר שנים הגעתי לתודעה החשובה ,שהקהל אינו
הם כדי לעורר את הלב ,לתשובה ,להתקרבות .הם פועלים שלוש משפחות נוספות .במצב של תת-תנאים .מקבל בחילה
מודע כלל לתהליך אותו עברת עד שהדרשה היתה
ללא בחירה .התחילו שיר מסויים ,והנה הקהל מתרגש. קשה מהרגע שנכנס לשם.
מוכנה ,הוא אינו מודע לחלקים אותם רצית לומר לפני
* השני -מקפיד שלא לאכול אגוזים ,כדי לא להרבות כיחו
או אחרי או חלקים שבכלל שכחת לומר ,הוא נתון תחת
בינתיים ,תוך כדי הקריאה כבר קופצת לך התנגדות ונעו .אך הגבאי בחר עבורו את המקום מתחת למזגן .כבר
רושם הדרשה שהוא שמע ,ותו לא.
בפנים .כי "איפה המקום להשליט את השכל על הרגש?" ביום הראשון הצטנן והצטרד .איבד את הקול לגמרי .מרגיש
צריך מספיק אינטליגנציה בוגרת להתבונן על
הנה התשובה נמצאת בדיוק כאן .מה שאנחנו עושים מקופח וכועס.
הדרשה מצד השומעים .ואז יש רוגע נפשי לאחר
כרגע ממש ,תוך כדי קריאת הדברים הללו ,זה אכן לפעול השלישי -בחור צעיר .היה רגיל לבית הכנסת מסויים
הדרשה ,וגם המחמאות והתגובות יתקבלו בהכנעה
שינוי במערכת הרגשית. בנוסח שנעם לאוזניו .במשך כל השנה ,התפילות מתנגנות לו
ושמחה.
* אם עד היום הרגשנו אכן "עבריינים" מול רשימת באוזן .השנה -החליט אבא להתפלל במקום אחר ,בלי לשאול
אני אישית התחזקתי שב'שפת אמת' במאמר העבירות דלעיל ,אנחנו כעת במגמה לשנות לעצמינו את לדעתו .התפילות משעממות אותו .הוא מאוכזב ומריר.
הראשון על ראש השנה זה מתחיל כך .ב"ה .ערבובי ההרגשה .להתחיל להרגיש יותר טוב. הרביעי -קשה לו עם הסיפור הזה כל השנה .חמישה
דברים .הסימנים... אנחנו עושים את זה באמצעות התבוננות מוקדמת. בנים אחד אחרי השני .בראש השנה זה סיוט .שלושה
מבחינתי יש פה מסר שזה בסדר לגמרי להגיע לאמר :בשעת מעשה ,כאשר אדם כבר הרגיש ,אין לו שום יושבים לידו ,ועוד שניים על הברכיים .משתוללים
לראש השנה ב'ערבובי דברים' ,קצת מכל אחד שליטה על זה .אם אני הרגשתי אכזבה -אז הרגשתי .זו ומתפרעים .הוא מחייך אליהם כל הזמן .אך בפנים -אשד
מה'ארבעה בנים' שתיארת במהלך הסידרה. המציאות .כן טוב /לא טוב ,זה מה שקרה בפועל .אין כאן כל מתפרץ של זעם.
תגובות ניתן לשלוח למייל הרשום מטה מקום להתערבות. החמישי -יושב בסעודה אצל ההורים .מבחינתו ,רק דברי
היכולת שלי להשפיע על מה שאני מרגיש ,היא לגבי תורה ושירי התעלות .אח צעיר ,קל דעת ,עסוק בעולם
ההמשך .מה אני הולך להרגיש מכאן והלאה. הפוליטיקה והבלים .בראש-השנה הרי חמור ביותר לקטרג
הסיבה שאנחנו מרבים בראש השנה לאכול דברים על יהודי .כלפי חוץ עוצר את עצמו בכל הכוח .אך בפנים
מתוקים ,ואנחנו נמנעים מלאכול חמוצים ,שימו לב ,ההדגשה שופט אותו בחומרה .מבקש לסלק אותו מהשולחן.
היא על המעשים .שם הבחירה שלנו לגמרי .האם להביא וכל הרגשות הללו ,מביאים איתם יחד את האכזבה
מלפפון חמוץ לשולחן או לא? והתיסכול מעצמינו .והם מתווספים ,כמובן ,לרשימת
וכאן נכנס העיקרון הגדול שטבע רבינו בעל החינוך "אדם הרגשות המרירים.
שאלה :יש לי בעיה שמלווה אותי מאז שאני בחור
נפעל כפי פעולותיו" .בפעולות אלו ,שהן בבחירה ,אנחנו *
צעיר .כשאני עומד זמן רב באותו מקום הרגליים
רוצים להשפיע על ההרגשות שהן לא בבחירה .האם באמת הנושא הוא קריטי לכל השנה ,וקל וחומר בימי הדין
כואבות לי מאוד .בתפילת מוסף בראש השנה ,זה
ארגיש מתיקות? האם לא ארגיש מרירות? -זה לא משהו כשאנחנו עושים הכול כדי להיזהר משמץ של חמיצות
בשבילי סבל אמיתי .מישהו אמר לי שזה רגשי.
בבחירה שלנו .ואין לנו אחריות לגבי זה. ומרירות.
תשובה :באופן כללי ,אף פעם לא כדאי למהר לתלות
* המכנה המשותף לכל "העבירות" שהן מתרחשות בתוך
דברים בהשפעה רגשית .תמיד חשוב לבדוק אצל רופא.
ואז הוא שואל שוב :אז אני נוסע להתארח אצל השווער. הלב ,בניגוד גמור לרצוננו .ולעתים ,חוסר היכרות מספקת עם
לעתים יש סיבות רפואיות מוצדקות ,שאנו לא בודקים
מה אתה אומר? האם זו גזירה שאצטרך להרגיש שם "המערכת הרגשית" ,מביא אותנו למלחמות קשות ,אבודות
אפילו.
סלידה? מראש.
בכאבים ומיחושים ,יש אכן סיבה לבדוק גם זווית
התשובה היא :לא! זו לא גזירה! טוב שאתה שואל עכשיו. יש לנו בגוף שתי מחלקות שונות שפועלות באופן שונה
רגשית.
כי כאשר זה קורה בשעת מעשה ,ועלתה לך בחילה ,אכן לא לגמרי .מחלקת המעשים והדיבורים .באופן כללי הם
אתה מדבר על עמידה רצופה שגורמת לך כאבים ,ואתה
היתה לך שליטה על זה .אך ככל שאתה מודע לזה מראש, נמצאים לגמרי בשליטת האדם ובבחירתו .יחליט האדם להזיז
גם מציין שזה מלווה אותך שנים רבות .יש בוודאי משהו
אתה מוזמן לעבוד .התבוננות מעמיקה מראש יכולה לשנות את היד ,אז היא תזוז .יחליט האדם להשבית את היד ,היא
בעמידה מסויימת ,בזמן מסויים ,שיכול להיות מלווה תהיה מושבתת .גם מבחינת ההלכה (או להבדיל חוקי הגויים) ,כל
את ההרגשה.
בהתניות .כלומר ,כבר התרגלת לחוש משהו מסויים עוד האדם נחשב לאדם בריא ושפוי ,יש לו שליטה מלאה
אם מראש ,תהיה ממוקד בלראות את השווער והשוויגער,
במצב מסויים ,והתחושה הזאת חוזרת לך. ובחירה מרצון על המעשים והדיבורים שלו .מי שחרג מכך
המוכנים להפקיר את כל הבית והפרטיות שלהם למען
אתה יכול לבדוק בפשטות ,אם כשאתה עומד במקום הילדים והנכדים ,כמה מתוקים הם ההורים הללו .עוד בטרם ישלם את המחיר.
אחד בסיטואציה אחרת ,כשאתה בהיסח הדעת מזה, אתה טובל את החלה בדבש ,תוכל לטעום בלב את המתיקות מחלקת הרגשות ,שונה לגמרי במהותה .היא עובדת
האם גם אז אתה סובל מזה. שלהם .כי גם זה דבש בחיים שלך. אחרת .כי יש לה תפקיד אחר לגמרי.
שאלות ניתן לשלוח למייל ptachlo1@gmail.com שנה מבורכת והעיקר -מתוקה לכולנו. הרגשות הם המניעים של האדם .הם גורמים לו לעשות
-
המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"
או בפנייה למייל המצורף
