gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרכי אורה · Darchei Oiru — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: דרכי אורה · Darchei Oiru

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

דרכי אורה · Darchei Oiru — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫דרכי אורה‬ ‫ראש השנה תשפ"ז (‪)146‬‬ ‫משולחנו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א‬ ‫בני מרון וסקירה אחת‬ ‫עד"ז האדם בעוה"ז רץ‪ ,‬וחברו רץ כנגדו‪ .‬זה רוצה להשיג ולעבור את רעהו‪ ,‬וזה אינו‬ ‫איתא במסכת ראש השנה (דף י"ח ע"א)‪ :‬בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו‬ ‫מוכן לוותר כמלוא נימה‪ ,‬בגשמיות וברוחניות‪ .‬כל א' מתעקש על מקומו‪ ,‬על כבודו‬ ‫כבני מרון‪ ,‬ומבארת הגמ' מאי כבני מרון‪ ,‬הכא תרגימו כבני אמרנא‪ ,‬ריש לקיש אמר‬ ‫המדומה ורצונו‪ ,‬ואין מי שמוכן ליסוג לאחור כדי ליתן לחברו לעבור‪ .‬אז באה הנפילה‬ ‫כמעלות בית מרון‪ ,‬רב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד ע"כ‪ ,‬ופירש"י ז"ל‬ ‫הגדולה‪ .‬וזהו בחינת 'כמעלות בית מרון' ביום הדין‪ ,‬משפט הבא על האדם מחמת‬ ‫שם‪' :‬כבני אמרנא' ככבשים שמונין אותן לעשרן ויוצאין זאח"ז בפתח קטן שאין‬ ‫קשיות ערפו וחוסר נכונותו לוותר לחברו‪.‬‬ ‫יכולין לצאת כאחד‪' .‬כמעלות בית מרון' הדרך קצר ואין שנים יכולין לילך זה בצד‬ ‫אולם רב יהודה אמר שמואל 'כחיילות של בית דוד'‪ .‬כאן‬ ‫זה‪' .‬כחיילות של בית דוד' וכך היו מונין אותן יוצאין זאח"ז‬ ‫מתגלה לפנינו בחינה אחרת לגמרי ביום הדין‪ ,‬שכן ישנם‬ ‫בצאתן למלחמה עכ"ל‪.‬‬ ‫צדיקים העוברים לפני הקב"ה כחיילים היוצאים אל החזית‪.‬‬ ‫והנה כבר ביארו רבים את מחלוקת האמוראים בביאור גדר‬ ‫החייל היוצא אל שדה הקרב‪ ,‬אינו אשם בנפילתו‪ .‬אינו יוצא‬ ‫'כבני מרון'‪ ,‬ועי' בס' כוכבי אור להגה"צ רבי יצחק בלאזר‬ ‫לשם מפני שביקש לעצמו סכנה או רדף אחר שאיפותיו‪,‬‬ ‫זצ"ל מה שפי' בדברי הגמרא‪ ,‬ומ"ש בזה בשערי אורה (ספר‬ ‫אלא מפני שנשלח בשליחותו של המלך‪ .‬בין מלחמת חובה‬ ‫ראשון‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬במאמר תקיעות שופר)‪ .‬ויש להתבונן‬ ‫היא ובין מלחמת רשות‪ ,‬הוא עושה את תפקידו וממלא את‬ ‫בזה עוד עפ"י מה ששמעתי בשם גדולי בעלי המוסר‪,‬‬ ‫פקודת מלכו‪ .‬ואף אם ח"ו נפל חלל במערכה‪ ,‬אין אומרים‬ ‫שביארו 'כבני אימרנא'‪ ,‬כי הכבשים הנמצאים בתוך הדיר‪,‬‬ ‫עליו שגרם רעה לעצמו‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬מכבדים ומבכים‬ ‫רואים לפניהם פתח קטן שדרכו הם יוצאים בזאח"ז מתוך‬ ‫אותו על שנפל כגיבור בשליחות המלך והעם‪.‬‬ ‫שאיפתם לצאת אל המרחב‪ .‬כל א' מהם דוחק וממהר‬ ‫כן יש בעוה"ז 'חיילים' של הקב"ה‪ ,‬שאין גזירת דינם‬ ‫בהתרת נדרים ער"ה תשפ''ג‬ ‫להקדים את חברו‪ ,‬אלא שאינם יודעים כי דווקא ביציאה‬ ‫ונפילתם באה מחמת חטאם עצמם‪ .‬פעמים חטאות‬ ‫זו טמונה סכנתם‪ ,‬כי רק לאחר שהעשירי יוצא‪ ,‬צובעים‬ ‫הציבור ועוונות הדור גורמים לנפילתם של חסידים‪ ,‬כמאמר הכתוב 'מפני הרעה‬ ‫אותו בסקרא ונעשה עשירי קודש להקרבה‪ .‬אף לאחר שסומן‪ ,‬הכבש עצמו אינו יודע‬ ‫נאסף הצדיק'‪ .‬הם חיילותיו של מלך‪ ,‬עומדים במערכה קשה שלא הם יזמו ולא הם‬ ‫מאומה‪ ,‬מסתובב בתוך העדר בחוץ ולא חלי ומרגיש כלל במה שנגזר עליו‪.‬‬ ‫הביאו על עצמם‪ ,‬ואעפ"כ הם נידונים בראש השנה לעבור לפניו כחיילות של בית‬ ‫והר"ז משל נורא לאדם ביום הדין‪ .‬באי עולם עוברים לפני הקב"ה‪ ,‬ויש שנקצב דינם‬ ‫דוד (וע"ע בלשון רש"י שם‪ :‬חיילות של מלך‪ ,‬מלשון מרון‪ ,‬וכך היו מונים אותם וכו'‪,‬‬ ‫למיתה או לחיסרון‪ ,‬והם אינם מרגישים בזה כלל‪ .‬אף לאחר שנקבעה הגזירה‪ ,‬שבים‬ ‫הרי שהדבר אינו תלוי בהם ובמעשיהם כלל‪ ,‬אלא נשלחים למערכה מכוח גזירתו‬ ‫וממשיכים להסתובב בעולם כרגיל‪ ,‬רודפים אחר תאוותיהם כאילו לא אירע דבר‪,‬‬ ‫ומלכותו של מלך‪.‬‬ ‫ואינם מתבוננים ואינם חוששים מהבאות‪.‬‬ ‫ויש להוסיף בעומק הדברים‪ ,‬שאין ג' בחינות אלו חלוקות‬ ‫והנה יש להוסיף‪ ,‬שפעמים דווקא אותה ריצה ודחיקה‬ ‫בבנ"א שונים בלבד‪ ,‬אלא כל אדם עובר ביום הדין ובתוכו‬ ‫שדוחק האדם את חברו בעה"ז כדי להקדים ולזכות בעוד‬ ‫משמשות ג' הבחינות הללו כא' כנגד חלקי נפשו‪ .‬בבחינת‬ ‫ממון ומעמד‪ ,‬היא המביאה אותו אל פתח הדין‪ .‬כשם‬ ‫'כבני אמרנא' עומד האדם למשפט על אותם מקומות‬ ‫שהכבש דוחק את חברו כדי לצאת ראשון מן הדיר אל‬ ‫שבהם הוא שקוע במרוץ החיים הסומא‪ ,‬בלא דעת והרגש‬ ‫הסכנה‪ ,‬כיו"ב האדם ברדיפתו העיוורת אחר הבלי התבל‪,‬‬ ‫יום פקודתו‪ .‬בבחינת 'כמעלות בית מרון' נידון על קשיות‬ ‫מביא על עצמו במעשיו את חורבנו‪ .‬וזהו עומק המשל של‬ ‫ערפו במשאו ומתנו עם חברו‪ ,‬על חוסר ויתור ותביעה לצדק‬ ‫'כבני אמרנא'‪ ,‬חוסר הידיעה והמרוץ המבוהל אל מול הסימן‬ ‫מוחלט שמביאה לידי התנגשות ונפילה‪.‬‬ ‫המונח על גבו של האדם בלא שירגיש‪.‬‬ ‫אולם מאידך‪ ,‬עומדת לו לאדם גם בחינת 'כחיילות של בית‬ ‫בהתרת נדרים‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬ריש לקיש הוסיף וביאר 'כמעלות בית מרון'‪,‬‬ ‫דוד'‪ ,‬אותם חלקים בחייו שבהם משים עצמו כחייל היוצא‬ ‫ובבחינה זו אין מדובר עוד ביצור סומא שאינו יודע מה עומד‬ ‫למערכה בשליחות המלך‪ ,‬מקבל עליו עול מלכות שמים באהבה ומוסר נפשו על‬ ‫לפניו‪ ,‬אלא במציאות שבה שני בנ"א מהלכים זה מול זה בדרך צרה ותלולה‪ ,‬שמב'‬ ‫קדושת שמו ית'‪ ,‬שם גם פגעיו ונפילותיו אינם נזקפים לחובתו אלא נמנים כחלק‬ ‫צדיה משתרע מדרון עמוק ותהום רבה‪ .‬א' עולה והב' יורד‪ ,‬נפגשים הם במקום צר‬ ‫מחשבון המערכה הכללית של הדור‪.‬‬ ‫שאין בו אפשרות לעבור זה בצד זה כלל‪ .‬והנה הדרך היחידה לעבור בשלום היא שא'‬ ‫ועל חיילות אלו של בית דוד‪ ,‬על צדיקים וקדושים הללו שנאספים מאיתנו מפני‬ ‫יוותר לחברו‪ ,‬יחזור מעט לאחוריו ויתן לו לעבור‪ .‬אך אם שניהם עומדים עקשים‪,‬‬ ‫הרעה‪ ,‬יש לנו לבכות ולהצטער‪ ,‬וכמו שנאמר 'וכל בית ישראל יבכו את השריפה‬ ‫וכ"א מבקש לדחוק ולעבור ראשון‪ ,‬הם מתכתשים זה עם זה וסוף הדבר ששניהם‬ ‫אשר שרף השם'‪.‬‬ ‫נופלים אל פי התהום‪ .‬נמצא שבנפילה זו שניהם אשמים‪ ,‬ואעפ"כ כל א' מהם תולה‬ ‫('כנס התחזקות' של אגו"י בארה"ב ערב ר"ה תשנ"ו)‬ ‫הקולר בצואר חברו‪ .‬אילו רק א' מהם היה משפיל דעתו ומוותר‪ ,‬היו שניהם ניצולים‬ ‫ועוברים לשלום‪.‬‬ ‫מקמי דליפוש חרון אף‬ ‫חומרת ביטול תורה‪ ,‬הי' ראוי שידונו את האדם ע"ז רק אחר שכבר דנו אותו על שאר‬ ‫בגמ' ראש השנה ד"ה ב' א"ר חסדא מלך וציבור‪ ,‬מלך נכנס תחילה לדין שנא' לעשות‬ ‫מעשיו‪ ,‬שאז כבר יש חרון אף גדול יותר‪.‬‬ ‫משפט עבדו ומשפט עמו ישראל וכו' ואב"א מקמי דליפוש חרון אף ע"כ‪ .‬וצ"ע דתנן‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬דאכו זה ודאי שמעצם העובדה שתחילת דינו של אדם היא על ד"ת מוכרח‬ ‫בר"ה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון‪ ,‬והיינו כבני אימרנא או כמעלות בית מרון או‬ ‫חומר העוון‪ .‬משל למה"ד לאדם שהובא למשפט על כמה חטאים ויש בהם ג"כ עוון‬ ‫כחיילות של בית דוד וכאו"א נידון בפני עצמו‪ ,‬וכי חשיד קוב"ה למעבד דינא בלא דינא‬ ‫רציחה או גניבת ממון‪ ,‬ואה"נ שנידון על כולם אבל שודאי עיקר דינו ותחילתו על עוון‬ ‫ח"ו ומה שייך לומר 'מקמי דליפוש חרון אף' כאילו ח"ו אין הדין שוה בכל וכי יש שינוי‬ ‫החמור יותר‪ ,‬וכה"ג יש כאן זירוז גדול להבין חומר חטא ביטול תורה‪ ,‬שע"ז עיקר מה‬ ‫כלפי שמיא‪ .‬עוד צ"ע‪ ,‬וכי משוא פנים יש בדבר‪ ,‬להקדים דין המלך כדי להצילו מהחרון‬ ‫שבא לדין‪ .‬וג"כ פשוט דאין בקדימת הדין שום נפ"מ כלפי שמיא‪ ,‬שהרי הקב"ה דן‬ ‫אף‪ ,‬ועי"ז להטות דינם של הדיוטות העניים שבע"כ עומדים בדין זאח"ז‪ ,‬וכיצד יוכלו‬ ‫באמת ובצדק "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט"‪ ,‬ואין סדר הדין נובע מצורך של‬ ‫האחרונים לזכות בדין‪ .‬והכתוב צווח ואומר לא תעשו עול במשפט במדה‪ ,‬שלא ימדוד‬ ‫ב"ד אלא רק כדי להורות חומרו של דבר‪.‬‬ ‫לא' בימות החמה ולא' בימות הגשמים‪.‬‬ ‫ואמנם המכוון במ"ש מלך נכנס תחילה לדין 'מקמי דליפוש חרון אף'‪ ,‬ר"ל ג"כ מצד‬ ‫ונראה לפ"מ ששמעתי ממו"ר חמי מרן הגאון (שליט"א) [זצוק"ל] להק' מד' הגמ' הנ"ל‬ ‫החומרא שכל חטאי הדור תלויים במלך ובמנהיג שהי' צריך למחות‪ ,‬ומוטל עליו ללמוד‬ ‫ע"ד הרמב"ם פ"ג מת"ת (ה"ה) שתחילת דינו של כל אדם אינה אלא על התלמוד ואח"כ‬ ‫וללמד‪ ,‬וכמ"ש הספורנו עה"פ "וישמן ישורון ויבעט" שבעלי העיון שבהם הנקראים‬ ‫על שאר מעשיו‪ ,‬וצ"ע איזה זירוז יש בכך שתחילת הדין הוא על ד"ת‪ ,‬כי מגמ' ר"ה הנ"ל‬ ‫"ישורון"‪ ,‬קהל תופשי התורה ובעלי העיון‪ ,‬פונים אל התענוגים הגשמיים ועי"ז באה‬ ‫מוכח להיפך דמקמי דליפוש חרון אף עדיף ומה"ט מלך נכנס תחילה‪ ,‬ולפי"ז משום‬ ‫לע"נ האי גברא יקירא נעים זמירות ישראל הרב עודד דוד בן ישעיהו יחיאל גראוכר זצ"ל ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫הונצח ע"י בנו ידידנו הגדול הרב ישעיהו יחיאל שיחי'‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫ואפשר לומר עוד‪ ,‬שגם למלך עצמו יש מעלה במה שדנים‬ ‫הירידה‪ .‬וכן מצינו בדבריו עה"פ 'וגם אלה ביין שגו ובשכר‬ ‫אותו תחילה‪ ,‬דאף שדנים אותו על שלא לימד‪ ,‬על שלא מחה‬ ‫תעו כהן ונביא‪ ,‬שגם בעלי ההוראה והמנהיגים עלולים‬ ‫ועל שלא הנהיג כראוי‪ ,‬מ"מ כל עוד לא נידונו הציבור‪ ,‬עדיין‬ ‫להיכשל בכך‪ ,‬וככל שהאדם גדול יותר במעמדו ובאחריותו‪,‬‬ ‫לא נגלו בדין כל התוצאות שנשתלשלו מהנהגתו‪ .‬אבל אילו‬ ‫כך גדולה יותר התביעה ממנו‪ .‬ומכש"כ המלך שליבו הוא‬ ‫היו דנים את המלך אחר שכבר עברו כל הציבור‪ ,‬הרי כבר‬ ‫לב כל ישראל כלשון הרמב"ם הל' מלכים‪ ,‬ואם ידון הציבור‬ ‫נגלו בדין כל התוצאות הקשות של הנהגתו‪ ,‬ונמצא שלא זו‬ ‫לפניו‪ ,‬הרי מיד בדין של כ"א שנכנס לדין יש ג"כ דין על המלך‪,‬‬ ‫בלבד שהציבור הי' ניזוק בכך‪ ,‬אלא גם המלך עצמו הי' עומד‬ ‫שהוא זה שהעמיד את הציבור במצבם אחר שהי' מוטל עליו‬ ‫בדין אחר שנתרבה עליו חרון האף מחמת כל מה שנעשה ע"י‬ ‫למחות בהם‪ ,‬להוכיחם ולהנהיגם בדרך ישרה‪ ,‬ועי"ז הדבר אף‬ ‫הנהגתו‪ .‬וזהו שפיר 'מקמי דליפוש חרון אף'‪ ,‬שמקדימים את‬ ‫מקל במידת מה על היחיד‪ ,‬שהרי חלק מן האחריות מוטל‬ ‫דין המלך קודם שנתרבה עליו חרון האף ע"י מעשי הציבור‪.‬‬ ‫מרן שליט''א בהתרת נדרים ער''ה תשפ''ו‬ ‫על המנהיג‪.‬‬ ‫ונורא להתבונן עד כמה צריכים לפחד בעלי העיון ותופשי התורה כלשון הספורנו‪,‬‬ ‫וזהו הטעם שהמלך נכנס תחילה 'מקמי דליפוש חרון אף'‪ ,‬שהרי ע"י כל אחד ואחד מן‬ ‫שהרי בכל דין ודין של היחידים יש ג"כ תביעה על המנהיגים ועל בעלי התורה‪ ,‬לפי גודל‬ ‫הציבור שנכנס לדין מתעוררת ג"כ תביעתו של המלך‪ ,‬וע"כ עדיף להכניס את המלך‬ ‫אחריותם להשפיע‪ ,‬להורות ולמחות‪ .‬והלוואי שנזכה כולנו להיות מן הזוכים בדין של‬ ‫תחילה ולדונו בפני עצמו‪ ,‬ורק אחר שנידון המלך על אחריותו יכולים לדון את כ"א מן‬ ‫מעלה‪ ,‬מתוך תשובה שלמה‪ ,‬לימוד התורה והנהגה ישרה‪ ,‬ונזכה לכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬ ‫הציבור‪ .‬וזהו ג"כ ביאור כוונת רש"י 'מקמי דליפוש חרון אף ‪ -‬בשביל עוונות ציבור'‪ ,‬ר"ל‬ ‫(נאמר באסיפת ראשי ישיבות ור"מים‪ ,‬אלול תש"ס‪ ,‬ונכתב עפ"י הקלטה)‬ ‫שעוונות הציבור תלויים במלך ומה"ט נידון תחילה‪.‬‬ ‫מראשית השנה ועד אחרית שנה‬ ‫לחמך'‪ ,‬לא זכה 'ועניים מרודים תביא בית'‪ ,‬כי הא דבני אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי חזא‬ ‫ארץ אשר ה"א דורש אותה תמיד עיני ה"א בה מרשית השנה ועד אחרית שנה (דברים‬ ‫להו בחלמא דבעו למיחסר שבע מאה דינרי‪ ,‬עשינהו שקל מינייהו לצדקה‪ ,‬פוש גבייהו‬ ‫יא‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫שיבסר דינרי‪ ,‬כי מטא מעלי יומא דכיפורי שדור דבי קיסר נקטינהו‪ ,‬א"ל ריב"ז לא‬ ‫והנה תיבת 'מרשית' כתיב חסר בלא א' אחר הרי"ש‪ ,‬ודרשו בזה חז"ל במס' ר"ה (דף טז‬ ‫תדחלון שיבסר דינרי גבייכו שקלינהו מינייכו‪ ,‬אמרי ליה מנא ידעת א"ל חלמא חזאי‬ ‫ע"ב) כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה‪ ,‬שנא' מראשית השנה 'מרשית' כתיב‬ ‫לכו‪ ,‬א"ל ואמאי לא אמרת לן דניתבינהו א"ל אמינא כי היכי דתעבדו מצוה לשמה עכ"ל‪,‬‬ ‫ע"כ‪ ,‬ופירש"י שם 'שרשה' היינו שישראל עושים עצמם כרשים ודלים בראש השנה‬ ‫ורש"י פירש שם שחלם ריב"ז במוצאי יוה"כ וכל השנה היה כופן בדברים וגובה מהן‬ ‫ומדברים תחנונים בתפילתם‪ ,‬כענין שנא' 'תחנונים ידבר רש' עכ"ל‪ .‬ובפי' בעה"ט עה"ת‬ ‫צדקה‪ ,‬עד שמכל השבע מאה דינרי פש גבייהו בערב ר"ה רק שיבסר דינרי שלא נתנו‬ ‫כ' 'מרשית' נוטריקון 'מתשרי'‪ ,‬לרמז שתחילת השנה היא חודש תשרי‪ .‬ואמנם יל"ד‬ ‫לצדקה‪ ,‬ובערב יוה"כ תפסו בני המלכות ונטלו מהם אותן י"ז דינרי‪.‬‬ ‫בלשון הכתוב עצמו‪ ,‬שהתחיל 'מראשית השנה' בה"א הידיעה ובסופו שינה 'עד אחרית‬ ‫ועי' בהג' הב"ח שם שחלם במוצאי ר"ה ולא עברו ז' ימים עד שנתקיים החלום וק"ק‬ ‫שנה' בלא ה"א‪.‬‬ ‫שכל הז' מאה דינרי שקיל מנייהו ריב"ז באותה שבת‪ ,‬אכן לגי' רש"י שחלם במוצאי יו"כ‬ ‫וי"ל לפ"מ דאי' ב"ב ד"י א' דרש ר"י ברבי שלום כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו‬ ‫וכל אותה שנה הי' ריב"ז כופן בדברים עד שבער"ה נותרו י"ז דינרי‪ ,‬ויל"ד שכאשר באו‬ ‫מראש השנה כך חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה‪ ,‬זכה 'הלא פרוס לרעב‬ ‫שלוחי בית קיסר בערב יוה"כ ליטול את הי"ז דינרים הנותרים‪ ,‬כבר חלף ר"ה ונכנסה‬ ‫השנה החדשה‪ ,‬ואעפ"כ אותם דינרים שנקצבו כחיסרון בחשבון השנה שעברה‪ ,‬לא‬ ‫ניצוצי אורה‬ ‫נתבעו מהם בפועל אלא בימי השנה הבאה‪ .‬ומבואר שיש לחלק בין מציאות השנה מצד‬ ‫עצמה לבין חשבונה‪ .‬כי אמנם מצד מנין הזמן‪ ,‬השנה מתחילה ומסתיימת בר"ה‪ ,‬אך מצד‬ ‫האברך המופלג הרה"ג רבי משה (בר"נ) ברגמן זצ"ל נכד להבחל"ח רבינו‬ ‫חשבון הדין והקצבה‪ ,‬אין החשבון מוכרח להסתיים באותו זמן‪ ,‬ופירעונו יכול להימשך‬ ‫שליט"א ‪ -‬ליום היא"צ א' תשרי‬ ‫ולהשתלם גם בימי השנה הבאה עד יוה"כ‪.‬‬ ‫ומעתה י"ל לשון הפסוק 'מראשית השנה' בה"א הידיעה‪ ,‬דהיינו השנה שאנו עומדים‬ ‫הי' רגיל מאד ומקורב ביותר לזקינו רבינו שליט"א שחיבבו מאד בהיותו‬ ‫בעיצומה‪ ,‬ואמנם 'עד אחרית שנה' בלא ה"א‪ ,‬כי אם הי' הכתוב אומר 'עד אחרית השנה'‬ ‫בן עלי' ומעמיק נפלא‪ ,‬ובכל ימי מחלתו ויסוריו הקשים‪ ,‬הי' מרבה‬ ‫בע"כ הוא קודם ר"ה והכוונה לסוף יחידת הזמן שנשלמת בערב ר"ה‪ ,‬כי לשון 'השנה'‬ ‫להצדיק את הדין ולקבלו באהבה‪ .‬מרן שליט"א הצטער עמו מאד ובא‬ ‫בה"א הידיעה מתקבל רק על אותה שנה שעומדים בה באותה שעה‪ ,‬ואמנם אנו עומדים‬ ‫לבקרו בביתו ובבית החולים‪ ,‬והי' טורח לברר בעצמו אצל הרופאים‬ ‫כעת כבר לאחר ר"ה קודם יוה"כ ובע"כ שאין הכתוב מדבר על אחרית השנה מצד הזמן‬ ‫שיטפלו בו על הצד היותר טוב‪.‬‬ ‫שכבר עברה ונכנסה חברתה‪ ,‬רק ר"ל על השנה הקודמת היא אותה שנה דאיירי' בה‬ ‫רבינו שליט"א נוהג לחזור תדיר על הדקדוק המפעים ששמע בא'‬ ‫בתחי' הפס' ומצד חשבון קצבתה וחסרונותיה‪ ,‬שעדיין קיים ועומד עד שיבוא לידי גמר‪.‬‬ ‫מהביקורים אצל נכדו ר' משה זצ"ל‪ ,‬על המשנה בסוף מס' ברכות‪" :‬חייב‬ ‫ולכן נכתב 'עד אחרית שנה' להבין שאחרית חשבון השנה הוא נמתח מעבר לגבולות‬ ‫אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה‪ ,‬שנא' ואהבת את ה'‬ ‫הזמן שלה‪.‬‬ ‫אלוקיך בכל לבבך וגו' 'בכל לבבך' בשני יצריך וכו' 'בכל נפשך' אפי' נוטל‬ ‫עד"ז יש לבאר גם את מ"ש בגמ' ברכות ד"ח ב' לעניין קריאת שנים מקרא וא' תרגום‪,‬‬ ‫את נפשך 'ובכל מאדך' בכל ממונך‪ .‬ד"א 'בכל מאדך' בכל מדה ומדה‬ ‫שיכול אדם להשלים פרשיותיו עד ערב יוה"כ‪ ,‬כיון שיוה"כ הוא זמן החתימה והשלמת‬ ‫שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד מאד ע"כ‪.‬‬ ‫החשבון של שנה העברה‪ ,‬וע"כ כל חיובי אותה שנה עדיין שייכים ותלויים‪ ,‬אף שמצד‬ ‫ודקדק הרה"ג ר' משה זצ"ל דהנה על הפי' הא' 'בכל מאדך ‪ -‬בכל‬ ‫מנין השנים כבר החלה שנה חדשה‪ .‬וזהו חסד עצום מאת הבורא ית'‪ ,‬שעל אף שמצד‬ ‫ממונך'‪ ,‬הקשו חז"ל אם נאמר 'בכל נפשך' למה נאמר 'בכל מאדך' אלא‬ ‫הדין והזמן כבר עברה שנה‪ ,‬פתח לנו שערי רחמים בעשי"ת כדי להשלים‪ ,‬לתקן ולחתום‬ ‫יש לך אדם שחביב עליו ממונו מגופו וכו'‪ ,‬אבל לפי הפי' הב' 'בכל‬ ‫את חשבון השנה שעברה לטובה ולברכה‪ ,‬זמן של חסד שניתן לאדם לסלק חובות העבר‬ ‫מאדך ‪ -‬בכל מדה ומדה שהוא מודד לך'‪ ,‬לא הקשו כן‪ .‬ובע"כ דזהו קושי‬ ‫ולזכות בדין‪.‬‬ ‫גדול יותר ממסירות נפש‪ ,‬ושפיר אף שכבר נצטוינו 'בכל נפשך'‪ ,‬מ"מ יש‬ ‫להוסיף לצוות שגם יהא מודה על הרעה‪ ,‬שהיא מדרגה גדולה יותר‪ .‬וכ"ה‬ ‫כוס תנחומין‬ ‫בילקוט (סי' תתלז)‪ :‬ר"ע אומר אם נאמר בכל נפשך ק"ו בכל מאדך‪ ,‬אלא‬ ‫בכל מדה ומדה שהוא מודד לך‪ ,‬בין במדת הטוב בין במדת הפורענות‬ ‫נשגר מקירוב לב לידידנו הגדול‪ ,‬העומד לימיננו בכל עת‪ ,‬שליח העושה‬ ‫ע"כ ודוק עכ"ד הרה"ג ר"מ זצ"ל‪ ,‬ומרן שליט"א הי' שומע את הדברים‬ ‫שליחותו בנאמנות ובמסירות לרומם כבודם ומעלתם של בני הישיבות פאר‬ ‫ובוכה על דרגתו הגבוהה של נכדו האהוב‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫מקדושים‪ ,‬לחזקם לאמצם ולהגביה קומתם בצוק העיתים‬ ‫הרב ר' יהודה ויספיש שליט"א‬ ‫יו"ר איחוד בני הישיבות בארה"ק‬ ‫באבלו המר והכבד בפטירת אביו הדגול מרבבות ואלפים בתוקף עבודתו את‬ ‫קונו‪ ,‬בהסתר ובהצנע לכת באין רואים ומקשיבים‪ ,‬שמסר נפשו רבות בשנים‬ ‫למען חינוך ילדי ישראל לגדלם לתורה וליראת ה' טהורה בחכמה ובתבונה‬ ‫ובטעם זקנים‬ ‫הרב הצדיק רבי יהושע דוד זצ"ל‬ ‫בעל הנחמות יגהה מזורו יחבוש כאבו וירפא לשברו הגדול‬ ‫לנחמו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא יוסיף לדאבה עוד‬ ‫ר' משה זצ''ל עם להבחל''ח זקינו רבינו שליט''א‬ ‫מערכת דרכי אורה‬ ‫יו"ל על ידי מערכת "דרכי אורה" | להנצחות ולקבלת העלון במייל ניתן לפנות לדוא"ל‪62112dw@gmail.com :‬‬ ‫עמוד ‪2‬‬