הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — ראש השנה (2026-09-07)

גיליון | 256שנה ו' בסייעתא
ערב ראש השנה תשפ"ז דשמיא
תש
הכתוב לחיים
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
פ"ז • שובו אליי •
הישורת האחרונה
• תשית לראשו עטרת פז •
נקודת ההמלכה בראש השנה תשפ"ז
גיליון | 256שנה ו' בסייעתא
ערב ראש השנה תשפ"ז דשמיא
הכתוב לחיים
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
(תהילים כא ד) תשית לראשו עטרת פז
שובו אליי נקודת ההמלכה בראש השנה תשפ"ז
הישורת האחרונה לקראת תשפ"ז
המשיח ...אלא כדי שיהיו פנויים בתורה נעים זמירות ישאל הקדיש את מזמורו
כי אתא רב דימי אמר :שמונה עשרה קללות קלל ישעיה וחכמתה (פי”ב מהלכות מלכים) ועסק כל העולם הכ”א למלך המנהיג מלכותו כשהוא בוטח
את ישראל ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם ירהבו נער
יהיה אלא לדעת את ה’ בלבד ולפיכך יהיו בה’ ובחסד עליון הוא סמוך ונשען שלא
בזקן -אלו בני אדם שמנוערים מן המצוות ירהבו במי
חכמים וגדולים ויודעים דברים הסתומים ימוט.
שממולא במצוות כרמון .והנקלה -מי שחמורות דומות
עליו כקלות וירהבו במי שקלות דומות עליו כחמורות. ונחלקו רבותינו במדרש תהילים וכן תרגמו
(חגיגה יד).
בהתחדש עלינו שנת המתרגם על החטר שיצא מגזע ישי והוא
מלך המשיח ודוד אמרו ברוח הקדש על
עת תעלולים מושלים בנו -שועלים בני אדם חלשים,
ולפי פשוטו תעלולים -ליצנים בני אדם המתעוללים בנו
תש-פז נעתיר לפניו מלך המשיח שיצא מחלציו.
ומבזים אותנו (ישעי' ג' ד' -וברש"י) ובשעה שנוגשי העם ליצנים שבזכות בני ציון והוא צופה בעיני רוחו היאך אותו המלך
והתגר שבין
הם ,ונשים משלו בנו (שם יב) מורגש הלחץ ִ
אדם לחבירו ואיש ברעהו על ידי תופעה קשה זו -של המסולאים בפז בעמלם ישמח בעָזוֹ של הקב”ה ויגיל בישועתו.
התגברותם של מחוסרי המכובדות והמנוערים מהמצוות
בהעזת הפנים שבהתנהגותם למול הזקנים והמכובדים
בדברי תורה הנחמדים וזאת על ידי ברכות הטוב שיתגלו קודם
לבואו ,ועטרת פז שתושת ותושם על ראשו.
שבעם .וניכרים הם בעזות פניהם (שם ט') ועשו עוונותיהם מזהב ומפז רב ,ולוית
ובשמות רבה (פרשה ח’ ב’ ) המליץ בזה את
בפרהסיא כאנשי סדום שפרסמו חטאותיהם.
חן הם לראשם ועטרת טעם קריאת שמו של הקב”ה מלך הכבוד
יפנו הצבור הנואש לתלמיד חכם שבהם ויאמרו לו מאחר
ועשיר אתה בתורה ומחוורת היא בידך כשמלה תהא
פז המושתת עליהם שהוא חולק כבוד ליראיו עוד יותר ממלך
בשר ודם שהרי מלך אביון -מלך בשר ודם
לנו לקצין ותלמדנו והמכשלה שאנו נכשלים באיסור או מאותה עטרה של כתם -אין לובשים עטרה שלו ,והקב”ה עתיד
בהיתר ,בטומאה או בטהרה תהא תחת ידיך.
פז שמלך הכבוד מכבד להלביש עטרה שלו למלך המשיח.
ולמגינת לב הוא ירים ידו בשבועה ויהא נאלץ להודיע כי
לא הורגל להיות מחובשי בית המדרש ולפיכך אין בביתו בהם את יראיו בבחינת ומהי עטרה של הקב”ה -כתם פז כנאמר
לא טעם משנה (לחם) ולא טעם אגדה (שמלה) והיאך אהיה
קצין עליכם.
פארו עלי ,תהא כל (שיר השירים ה’ יא’) ראשו כתם פז קווצותיו
תלתלים שחורות כעורב.
ובכך תסחף ספינת היהדות בלא שיהא מי שיעזרם כי
סגולתו ועם קרובו בידו
ובשיר השירים רבה (ה’ ה’) ראשו כתם פז -
לשונם ומעלליהם אל ה' למרות עיני כבודו -ואמר עטרת וצניף מלוכה זו התורה שנקראת ראשית ככתוב :ה’ קנני
כאן שלשה דברים לשונם -הוא דיבור ,מעלליה -הוא
במעשה ,למרות [להמרות] בהשגחתו -הוא במחשבה (הגר"א
צבי תפארת .תפילותינו ראשית דרכו וקדמה אלפיים שנה לבריָתו
של עולם כאומרה ואהיה אצלו אמון
שם ח') ומי שלא למד תורה בילדותו -איך יהיה בזקנותו למלך המהולל בפה עמו ואהי’ה שעשעים יום יום ,ויומו של הקב”ה
חכם ושופט שהרי אם אין גדולים -אין ראשים ,אם אין
קטנים -אין גדולים ,אם אין חכמים -אין נביאים( .מהכ"י
יהיו נא לראשו עטרת, הם אלף שנים.
קרא) ותפילותינו יכונו לפניו כתם פז -אלו דברי תורה שנאמר עליהם
אוי לנפשם -כי גמלו להם רעה( .שם ט') .והתוצאה האיומה
ה' במשפט יבא עם זקני עמו (שם יד) -שהיה להם למחות
כקטרת ובברכותינו הנחמדים מזהב ומפז רב.
והיינו המלמדים תורה לעם שלא הוכיחו אותם .כי בכל ינענע לנו ראש ויתנהג ומינה שמלך הכבוד החולק כבוד ליראיו
ילביש עטרה שלו שהיא התורה ודבריה
זמן הוא נצב ועומד לדין את כל העמים -כל שכן עמו
ישראל שהשגחתו יותר עליהם מפני שהם "עם קרובו"
במדת הרחמים ויכנס הנחמדים מפז -למלך המשיח.
יותר מכל העמים. לנו לפנים משורת הדין והוא המפורש בשלהי היד החזקה לרמב”ם
עם ה' חזקו ונתחזקה טרם בא יום ה' שיקרב עמנו למשפט (פי”א מהלכות מלכים):
ויהא עד ממהר בעבירות הנעשות בלאט ובסתר כשאין העמוקים וישיגו דעת בוראם כפי כח
פחד אדם לנגדנו -כי הכשוף והנאוף נעשים בלט ובסתר אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה
האדם( .שם)
ובאין מי רואה ,ושבועת השקר אין מי יודע בה ,ועושק ועוסק במצוות כדוד אביו כפי תורה
השכיר והאלמנה ,היתום והגר על כי אנשים חלושים המה ובזה תתקים נבואת בן אמוץ (פרק יא) על שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך
ובלא עזרה ,ולא ייראו גם מה' למרות שהוא רואה הכל החטר שיצא מגזע ישי שיפרה משרשיו בה ולחזק בִדקה [וילחם מלחמות ה’] הרי זה
ויודע תעלומות לב וידו בכל משלה( .מלאכי ג' ה' -ובמצודת דוד) בחזקת שהוא משיח.
שיזכה לששה דברים (שם ב’) ונחה עליו :רוח
שובו אלי -ואשובה אליכם (שם ז')! ה’ -רוח חכמה ובינה -רוח עצה וגבורה - ולא נתאוו הנביאים והחכמים ימות
(איכה בני ציון היקרים -המסולאים בפז. פז דמות ראשו ,ואני לדודי ודודי יעטר בכתרו רוח דעת ויראת ה’.
זה את אותו המלך שהוד והדר ישוה עליו( .כא
ד’ ב’)
ו’) ובאותו פרק ח’ שבמשלי שמשם מגלָה לנו
המהוללים והנערכים כפז .הרואה אותם התורה שאותה קנה ה’ בראשית דרכו עוד
אומר תוארם של אלו כמראית פז (רש”י) בני ומכאן נקיש ששאר טובותיו של המלך קודם בריאתו של עולם (פסוק כב) ושהיא היתה
ציון היקרים .ומה היתה יקרותן כר’ יהושע שעל ראשו מושתת עטרת הפז והמפורשים אצלו אמון ושעשעים יום יום שמכאן למדו
בן חנניה שהלך לכרך גדול של רומי וראה המזמור כ”א ,תאות לבו נתת לו וארשת חז”ל שהיא קדמה אלפים דנה לבריאת העולם
שם תינוק אחד יפה עינים וטוב ֹראִי וקווצתיו שפתינו בל מנעת ,וכן חיים שאל ממך -נתת (פסוק ל’) מודיעה היא כי בה מלכים ימלכו( .פסוק
סדורות לו ,וכשקרא עליו הפסוק מי נתן לו שהעמידוהו רבותינו (סוכה נב ).שהיא בקשת טו)
למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ,ענה התינוק ובהניזקין (גיטין סב ).חדש גניבא לרב הונא ורב
אחריו הלא ה’ זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו מכאן נקיש ששאר חסדא דכהולהו רבנן -תלמידי חכמים -איקרו
הלוך ולא שמעו בתורתו .כיון ששמע ר’ יהושע
כן קרא עליו בני ציון היקרים המסולאים
טובותיו של המלך שעל מלכים ולמד זאת ממאמר זה של התורה -בי
מלכים ימלכו.
בפז זלגו עיניו דמעות ואמר מעיד אני בזה ראשו מושתת עטרת הפז
שמורה הוראה בישראל( .איכה רבא ד’ ד’) לא היו
ימים רבים עד שהורה הוראה בישראל ומנו ר’
והמפורשים המזמור כ”א, ומהשתבחותה (פסוק יד) כי לה עצה ותושיה
אני בינה לי גבורה למדים אנו שכולהו רבנן
ישמעאל בן אלישע. תאות לבו נתת לו המומלכים על ידי התורה ,מושת על ראשם
בני ציון העוסקים בדברי תורה הנחמדים מזהב וארשת שפתינו בל מנעת, עטרת פז של דברי התורה הנחמדים מזהב
ומפז רב.
ומפז רב ועוטרים אותם לראשם כליות חן
הם לראשך וכדוגמא של מעלה שראשו כתם
וכן חיים שאל ממך -
תני חזקיה בר’ חייא דברי תורה עטרה לראש -
פז וקווצתיו תלתלים (שיר השירים ה’) היודעים נתת לו שהעמידוהו כי לוית חן הם לראשך( .ילקוט תהילים יט תרעה)
להשיב כי העם אשר לא אבו בדרכיו הלוך ולא רבותינו שהיא בקשת וכעין זה ממשיך השמות רבה שאף שמלך
שמעו בתורתו ומסירים עטרת פז זו מעצמם
ומבוראם מביאים על עצמם למשיסה ולבוזזים. משיח בן דוד מבוראו בשר ודם אין לובשים את לבושו ,ישראל
ואותו תינוק נכנס פעם אחת בגדלותו להקטיר
ומלכו בעת שיראה כי לובשים את לבושו של הקב”ה ומהו לבושו של
הקב”ה עוז שנאמר לבש ה’ עוז התאזר ונתנו
קטורת לפני ולפנים ונתבקש :ישמעאל בני משיח בן יוסף נהרג, לישראל שנאמר :ה’ עוז לעמו יתן ה’ יברך את
ברכני!
ראויים להתקיים עמו בשלום( .ח’ ב’)
ואמר לו :יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך
את כעסך ,ויגולו רחמיך על מדותיך ,ותתנהג
במכתיר את ראש מלכו נמצא כל ישראל לובשים לבוש מלכות אשר
לבש המלך ,ותלמידי חכמים [ומלך המשיח]
עמהם במדת הרחמים ,ותכנס להם לפנים של עולם ביום שנצטוינו זוכים לכתר מלכות אשר נִתן בראשו וקוראים
משורת הדין .ונענע לי בראשו ,אותו הראש
המוכתר בכתם פז עונה אמן במנוד ראש
להמליכו עלינו בכתם פ”ז לפניהם ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ
ביקרו.
למעתיר לפניו בקדש הקדשים שיתנהג עם של המהולל בפה עמו
בניו במדת הרחמים. ועל כן נפשנו בשאלתנו ב.
בהתחדש עלינו שנת תש-פז נעתיר לפניו שארשת שפתינו תערב (או”ח סימן נ”א) אומרים ברוך שאמר.
שבזכות בני ציון המסולאים בפז בעמלם
בדברי תורה הנחמדים מזהב ומפז רב ,ולוית
לפני מלך רם ונשא. שבח זה תקנוהו אנשי כנסת הגדולה על ידי
חן הם לראשם ועטרת פז המושתת עליהם וכן שיכתבנו לחיים פיתקא דנפל מן שמיא ומצאוהו כתוב בו ויש
מאותה עטרה של כתם פז שמלך הכבוד מכבד
בהם את יראיו בבחינת פארו עלי ,תהא כל
מלך החפץ בחיים בו פ”ז תיבות ,וסימנו ראשו -ראש התפילה -
הוא כתם פ”ז( .טור בשם ספר היכלות)
סגולתו ועם קרובו בידו עטרת וצניף מלוכה
צבי תפארת. וחזרו ורמזו בשבחו של מקום המהלל בפה
משיח בן דוד מבוראו ומלכו בעת שיראה כי עמו [ולא כנוסחא המוטעית וגורסת בפי] כיון
תפילותינו למלך המהולל בפה עמו יהיו נא משיח בן יוסף נהרג ,ראויים להתקיים במכתיר שמלה זו “בפה” חשבונה פ”ז כמילות ותבות
לראשו עטרת ,ותפילותינו יכונו לפניו כקטרת את ראש מלכו של עולם ביום שנצטוינו הנוסח כולו.
ובברכותינו ינענע לנו ראש ויתנהג עמנו במדת להמליכו עלינו בכתם פ”ז של המהולל בפה
הרחמים ויכנס לנו לפנים משורת הדין .וישית עמו ועל כן נפשנו בשאלתנו שארשת שפתינו שיר שבח שמֵימי זה שנפל כפיתקא מן שמיא
בקרוב לראש המלך הבוטח בה’ ובחסד עליון [לשון דבור ואין לו דמיון -רש”י] תערב לפני מלך [איתערותא דלעילא] משמש לאנשי הכנסת
את עטרת הפז ולקדמנו בברכות טוב ויגדל רם ונשא .וכן שיכתבנו לחיים מלך החפץ הגדולה כברכה הפותחת את פסוקי דזימרא
כבודו בישועת ה’ והוד והדר ישוו עליו. בחיים. המכונים “שירי דוד עבדך” ושעל ידם הוא
ית’ מהלל בפה עמו שבח הכולל פ”ז תיבות
כתיבה וחתימה טובה. ג. בבחינת אומתו לו עטרה עטרה של כתם טהור
זכות העלון השבוע נודבה בהודיה לבורא כל עולמים על שנה נפלאה מלאה באור ,בטוב ובשמחה
יו"ל ע"י המכון להוצאת כתבי הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א | לקבלת הגיליון בדוא"לmlkr8114@gmail.com :
