gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪ | 256‬שנה ו'‬ ‫בסייעתא‬ ‫ערב ראש השנה תשפ"ז‬ ‫דשמיא‬ ‫תש‬ ‫הכתוב לחיים‬ ‫• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •‬ ‫פ"ז‬ ‫• שובו אליי •‬ ‫הישורת האחרונה‬ ‫• תשית לראשו עטרת פז •‬ ‫נקודת ההמלכה בראש השנה תשפ"ז‬ ‫גיליון ‪ | 256‬שנה ו'‬ ‫בסייעתא‬ ‫ערב ראש השנה תשפ"ז‬ ‫דשמיא‬ ‫הכתוב לחיים‬ ‫• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •‬ ‫(תהילים כא ד)‬ ‫תשית לראשו עטרת פז‬ ‫שובו אליי‬ ‫נקודת ההמלכה בראש השנה תשפ"ז‬ ‫הישורת האחרונה לקראת תשפ"ז‬ ‫המשיח‪ ...‬אלא כדי שיהיו פנויים בתורה‬ ‫נעים זמירות ישאל הקדיש את מזמורו‬ ‫כי אתא רב דימי אמר‪ :‬שמונה עשרה קללות קלל ישעיה‬ ‫וחכמתה (פי”ב מהלכות מלכים) ועסק כל העולם‬ ‫הכ”א למלך המנהיג מלכותו כשהוא בוטח‬ ‫את ישראל ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם ירהבו נער‬ ‫יהיה אלא לדעת את ה’ בלבד ולפיכך יהיו‬ ‫בה’ ובחסד עליון הוא סמוך ונשען שלא‬ ‫בזקן ‪ -‬אלו בני אדם שמנוערים מן המצוות ירהבו במי‬ ‫חכמים וגדולים ויודעים דברים הסתומים‬ ‫ימוט‪.‬‬ ‫שממולא במצוות כרמון‪ .‬והנקלה ‪ -‬מי שחמורות דומות‬ ‫עליו כקלות וירהבו במי שקלות דומות עליו כחמורות‪.‬‬ ‫ונחלקו רבותינו במדרש תהילים וכן תרגמו‬ ‫(חגיגה יד‪).‬‬ ‫בהתחדש עלינו שנת‬ ‫המתרגם על החטר שיצא מגזע ישי והוא‬ ‫מלך המשיח ודוד אמרו ברוח הקדש על‬ ‫עת תעלולים מושלים בנו ‪ -‬שועלים בני אדם חלשים‪,‬‬ ‫ולפי פשוטו תעלולים ‪ -‬ליצנים בני אדם המתעוללים בנו‬ ‫תש‪-‬פז נעתיר לפניו‬ ‫מלך המשיח שיצא מחלציו‪.‬‬ ‫ומבזים אותנו (ישעי' ג' ד' ‪-‬וברש"י) ובשעה שנוגשי העם ליצנים‬ ‫שבזכות בני ציון‬ ‫והוא צופה בעיני רוחו היאך אותו המלך‬ ‫והתגר שבין‬ ‫הם‪ ,‬ונשים משלו בנו (שם יב) מורגש הלחץ ִ‬ ‫אדם לחבירו ואיש ברעהו על ידי תופעה קשה זו ‪ -‬של‬ ‫המסולאים בפז בעמלם‬ ‫ישמח בעָזוֹ של הקב”ה ויגיל בישועתו‪.‬‬ ‫התגברותם של מחוסרי המכובדות והמנוערים מהמצוות‬ ‫בהעזת הפנים שבהתנהגותם למול הזקנים והמכובדים‬ ‫בדברי תורה הנחמדים‬ ‫וזאת על ידי ברכות הטוב שיתגלו קודם‬ ‫לבואו‪ ,‬ועטרת פז שתושת ותושם על ראשו‪.‬‬ ‫שבעם‪ .‬וניכרים הם בעזות פניהם (שם ט') ועשו עוונותיהם‬ ‫מזהב ומפז רב‪ ,‬ולוית‬ ‫ובשמות רבה (פרשה ח’ ב’ ) המליץ בזה את‬ ‫בפרהסיא כאנשי סדום שפרסמו חטאותיהם‪.‬‬ ‫חן הם לראשם ועטרת‬ ‫טעם קריאת שמו של הקב”ה מלך הכבוד‬ ‫יפנו הצבור הנואש לתלמיד חכם שבהם ויאמרו לו מאחר‬ ‫ועשיר אתה בתורה ומחוורת היא בידך כשמלה תהא‬ ‫פז המושתת עליהם‬ ‫שהוא חולק כבוד ליראיו עוד יותר ממלך‬ ‫בשר ודם שהרי מלך אביון ‪ -‬מלך בשר ודם‬ ‫לנו לקצין ותלמדנו והמכשלה שאנו נכשלים באיסור או‬ ‫מאותה עטרה של כתם‬ ‫‪ -‬אין לובשים עטרה שלו‪ ,‬והקב”ה עתיד‬ ‫בהיתר‪ ,‬בטומאה או בטהרה תהא תחת ידיך‪.‬‬ ‫פז שמלך הכבוד מכבד‬ ‫להלביש עטרה שלו למלך המשיח‪.‬‬ ‫ולמגינת לב הוא ירים ידו בשבועה ויהא נאלץ להודיע כי‬ ‫לא הורגל להיות מחובשי בית המדרש ולפיכך אין בביתו‬ ‫בהם את יראיו בבחינת‬ ‫ומהי עטרה של הקב”ה ‪ -‬כתם פז כנאמר‬ ‫לא טעם משנה (לחם) ולא טעם אגדה (שמלה) והיאך אהיה‬ ‫קצין עליכם‪.‬‬ ‫פארו עלי‪ ,‬תהא כל‬ ‫(שיר השירים ה’ יא’) ראשו כתם פז קווצותיו‬ ‫תלתלים שחורות כעורב‪.‬‬ ‫ובכך תסחף ספינת היהדות בלא שיהא מי שיעזרם כי‬ ‫סגולתו ועם קרובו בידו‬ ‫ובשיר השירים רבה (ה’ ה’) ראשו כתם פז ‪-‬‬ ‫לשונם ומעלליהם אל ה' למרות עיני כבודו ‪ -‬ואמר‬ ‫עטרת וצניף מלוכה‬ ‫זו התורה שנקראת ראשית ככתוב‪ :‬ה’ קנני‬ ‫כאן שלשה דברים לשונם ‪ -‬הוא דיבור‪ ,‬מעלליה ‪ -‬הוא‬ ‫במעשה‪ ,‬למרות [להמרות] בהשגחתו‪ -‬הוא במחשבה (הגר"א‬ ‫צבי תפארת‪ .‬תפילותינו‬ ‫ראשית דרכו וקדמה אלפיים שנה לבריָתו‬ ‫של עולם כאומרה ואהיה אצלו אמון‬ ‫שם ח') ומי שלא למד תורה בילדותו ‪ -‬איך יהיה בזקנותו‬ ‫למלך המהולל בפה עמו‬ ‫ואהי’ה שעשעים יום יום‪ ,‬ויומו של הקב”ה‬ ‫חכם ושופט שהרי אם אין גדולים ‪ -‬אין ראשים‪ ,‬אם אין‬ ‫קטנים ‪ -‬אין גדולים‪ ,‬אם אין חכמים ‪ -‬אין נביאים‪( .‬מהכ"י‬ ‫יהיו נא לראשו עטרת‪,‬‬ ‫הם אלף שנים‪.‬‬ ‫קרא)‬ ‫ותפילותינו יכונו לפניו‬ ‫כתם פז ‪ -‬אלו דברי תורה שנאמר עליהם‬ ‫אוי לנפשם ‪ -‬כי גמלו להם רעה‪( .‬שם ט')‪ .‬והתוצאה האיומה‬ ‫ה' במשפט יבא עם זקני עמו (שם יד) ‪-‬שהיה להם למחות‬ ‫כקטרת ובברכותינו‬ ‫הנחמדים מזהב ומפז רב‪.‬‬ ‫והיינו המלמדים תורה לעם שלא הוכיחו אותם‪ .‬כי בכל‬ ‫ינענע לנו ראש ויתנהג‬ ‫ומינה שמלך הכבוד החולק כבוד ליראיו‬ ‫ילביש עטרה שלו שהיא התורה ודבריה‬ ‫זמן הוא נצב ועומד לדין את כל העמים ‪ -‬כל שכן עמו‬ ‫ישראל שהשגחתו יותר עליהם מפני שהם "עם קרובו"‬ ‫במדת הרחמים ויכנס‬ ‫הנחמדים מפז ‪ -‬למלך המשיח‪.‬‬ ‫יותר מכל העמים‪.‬‬ ‫לנו לפנים משורת הדין‬ ‫והוא המפורש בשלהי היד החזקה לרמב”ם‬ ‫עם ה' חזקו ונתחזקה טרם בא יום ה' שיקרב עמנו למשפט‬ ‫(פי”א מהלכות מלכים)‪:‬‬ ‫ויהא עד ממהר בעבירות הנעשות בלאט ובסתר כשאין‬ ‫העמוקים וישיגו דעת בוראם כפי כח‬ ‫פחד אדם לנגדנו ‪ -‬כי הכשוף והנאוף נעשים בלט ובסתר‬ ‫אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה‬ ‫האדם‪( .‬שם)‬ ‫ובאין מי רואה‪ ,‬ושבועת השקר אין מי יודע בה‪ ,‬ועושק‬ ‫ועוסק במצוות כדוד אביו כפי תורה‬ ‫השכיר והאלמנה‪ ,‬היתום והגר על כי אנשים חלושים המה‬ ‫ובזה תתקים נבואת בן אמוץ (פרק יא) על‬ ‫שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך‬ ‫ובלא עזרה‪ ,‬ולא ייראו גם מה' למרות שהוא רואה הכל‬ ‫החטר שיצא מגזע ישי שיפרה משרשיו‬ ‫בה ולחזק בִדקה [וילחם מלחמות ה’] הרי זה‬ ‫ויודע תעלומות לב וידו בכל משלה‪( .‬מלאכי ג' ה' ‪-‬ובמצודת דוד)‬ ‫בחזקת שהוא משיח‪.‬‬ ‫שיזכה לששה דברים (שם ב’) ונחה עליו‪ :‬רוח‬ ‫שובו אלי ‪ -‬ואשובה אליכם (שם ז')!‬ ‫ה’ ‪ -‬רוח חכמה ובינה ‪ -‬רוח עצה וגבורה ‪-‬‬ ‫ולא נתאוו הנביאים והחכמים ימות‬ ‫(איכה‬ ‫בני ציון היקרים ‪ -‬המסולאים בפז‪.‬‬ ‫פז דמות ראשו‪ ,‬ואני לדודי ודודי יעטר בכתרו‬ ‫רוח דעת ויראת ה’‪.‬‬ ‫זה את אותו המלך שהוד והדר ישוה עליו‪( .‬כא‬ ‫ד’ ב’)‬ ‫ו’)‬ ‫ובאותו פרק ח’ שבמשלי שמשם מגלָה לנו‬ ‫המהוללים והנערכים כפז‪ .‬הרואה אותם‬ ‫התורה שאותה קנה ה’ בראשית דרכו עוד‬ ‫אומר תוארם של אלו כמראית פז (רש”י) בני‬ ‫ומכאן נקיש ששאר טובותיו של המלך‬ ‫קודם בריאתו של עולם (פסוק כב) ושהיא היתה‬ ‫ציון היקרים‪ .‬ומה היתה יקרותן כר’ יהושע‬ ‫שעל ראשו מושתת עטרת הפז והמפורשים‬ ‫אצלו אמון ושעשעים יום יום שמכאן למדו‬ ‫בן חנניה שהלך לכרך גדול של רומי וראה‬ ‫המזמור כ”א‪ ,‬תאות לבו נתת לו וארשת‬ ‫חז”ל שהיא קדמה אלפים דנה לבריאת העולם‬ ‫שם תינוק אחד יפה עינים וטוב ֹראִי וקווצתיו‬ ‫שפתינו בל מנעת‪ ,‬וכן חיים שאל ממך ‪ -‬נתת‬ ‫(פסוק ל’) מודיעה היא כי בה מלכים ימלכו‪( .‬פסוק‬ ‫סדורות לו‪ ,‬וכשקרא עליו הפסוק מי נתן‬ ‫לו שהעמידוהו רבותינו (סוכה נב‪ ).‬שהיא בקשת‬ ‫טו)‬ ‫למשיסה יעקב וישראל לבוזזים‪ ,‬ענה התינוק‬ ‫ובהניזקין (גיטין סב‪ ).‬חדש גניבא לרב הונא ורב‬ ‫אחריו הלא ה’ זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו‬ ‫מכאן נקיש ששאר‬ ‫חסדא דכהולהו רבנן ‪ -‬תלמידי חכמים ‪ -‬איקרו‬ ‫הלוך ולא שמעו בתורתו‪ .‬כיון ששמע ר’ יהושע‬ ‫כן קרא עליו בני ציון היקרים המסולאים‬ ‫טובותיו של המלך שעל‬ ‫מלכים ולמד זאת ממאמר זה של התורה ‪ -‬בי‬ ‫מלכים ימלכו‪.‬‬ ‫בפז זלגו עיניו דמעות ואמר מעיד אני בזה‬ ‫ראשו מושתת עטרת הפז‬ ‫שמורה הוראה בישראל‪( .‬איכה רבא ד’ ד’) לא היו‬ ‫ימים רבים עד שהורה הוראה בישראל ומנו ר’‬ ‫והמפורשים המזמור כ”א‪,‬‬ ‫ומהשתבחותה (פסוק יד) כי לה עצה ותושיה‬ ‫אני בינה לי גבורה למדים אנו שכולהו רבנן‬ ‫ישמעאל בן אלישע‪.‬‬ ‫תאות לבו נתת לו‬ ‫המומלכים על ידי התורה‪ ,‬מושת על ראשם‬ ‫בני ציון העוסקים בדברי תורה הנחמדים מזהב‬ ‫וארשת שפתינו בל מנעת‪,‬‬ ‫עטרת פז של דברי התורה הנחמדים מזהב‬ ‫ומפז רב‪.‬‬ ‫ומפז רב ועוטרים אותם לראשם כליות חן‬ ‫הם לראשך וכדוגמא של מעלה שראשו כתם‬ ‫וכן חיים שאל ממך ‪-‬‬ ‫תני חזקיה בר’ חייא דברי תורה עטרה לראש ‪-‬‬ ‫פז וקווצתיו תלתלים (שיר השירים ה’) היודעים‬ ‫נתת לו שהעמידוהו‬ ‫כי לוית חן הם לראשך‪( .‬ילקוט תהילים יט תרעה)‬ ‫להשיב כי העם אשר לא אבו בדרכיו הלוך ולא‬ ‫רבותינו שהיא בקשת‬ ‫וכעין זה ממשיך השמות רבה שאף שמלך‬ ‫שמעו בתורתו ומסירים עטרת פז זו מעצמם‬ ‫ומבוראם מביאים על עצמם למשיסה ולבוזזים‪.‬‬ ‫משיח בן דוד מבוראו‬ ‫בשר ודם אין לובשים את לבושו‪ ,‬ישראל‬ ‫ואותו תינוק נכנס פעם אחת בגדלותו להקטיר‬ ‫ומלכו בעת שיראה כי‬ ‫לובשים את לבושו של הקב”ה ומהו לבושו של‬ ‫הקב”ה עוז שנאמר לבש ה’ עוז התאזר ונתנו‬ ‫קטורת לפני ולפנים ונתבקש‪ :‬ישמעאל בני‬ ‫משיח בן יוסף נהרג‪,‬‬ ‫לישראל שנאמר‪ :‬ה’ עוז לעמו יתן ה’ יברך את‬ ‫ברכני!‬ ‫ראויים להתקיים‬ ‫עמו בשלום‪( .‬ח’ ב’)‬ ‫ואמר לו‪ :‬יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך‬ ‫את כעסך‪ ,‬ויגולו רחמיך על מדותיך‪ ,‬ותתנהג‬ ‫במכתיר את ראש מלכו‬ ‫נמצא כל ישראל לובשים לבוש מלכות אשר‬ ‫לבש המלך‪ ,‬ותלמידי חכמים [ומלך המשיח]‬ ‫עמהם במדת הרחמים‪ ,‬ותכנס להם לפנים‬ ‫של עולם ביום שנצטוינו‬ ‫זוכים לכתר מלכות אשר נִתן בראשו וקוראים‬ ‫משורת הדין‪ .‬ונענע לי בראשו‪ ,‬אותו הראש‬ ‫המוכתר בכתם פז עונה אמן במנוד ראש‬ ‫להמליכו עלינו בכתם פ”ז‬ ‫לפניהם ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ‬ ‫ביקרו‪.‬‬ ‫למעתיר לפניו בקדש הקדשים שיתנהג עם‬ ‫של המהולל בפה עמו‬ ‫בניו במדת הרחמים‪.‬‬ ‫ועל כן נפשנו בשאלתנו‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בהתחדש עלינו שנת תש‪-‬פז נעתיר לפניו‬ ‫שארשת שפתינו תערב‬ ‫(או”ח סימן נ”א)‬ ‫אומרים ברוך שאמר‪.‬‬ ‫שבזכות בני ציון המסולאים בפז בעמלם‬ ‫בדברי תורה הנחמדים מזהב ומפז רב‪ ,‬ולוית‬ ‫לפני מלך רם ונשא‪.‬‬ ‫שבח זה תקנוהו אנשי כנסת הגדולה על ידי‬ ‫חן הם לראשם ועטרת פז המושתת עליהם‬ ‫וכן שיכתבנו לחיים‬ ‫פיתקא דנפל מן שמיא ומצאוהו כתוב בו ויש‬ ‫מאותה עטרה של כתם פז שמלך הכבוד מכבד‬ ‫בהם את יראיו בבחינת פארו עלי‪ ,‬תהא כל‬ ‫מלך החפץ בחיים‬ ‫בו פ”ז תיבות‪ ,‬וסימנו ראשו ‪-‬ראש התפילה ‪-‬‬ ‫הוא כתם פ”ז‪( .‬טור בשם ספר היכלות)‬ ‫סגולתו ועם קרובו בידו עטרת וצניף מלוכה‬ ‫צבי תפארת‪.‬‬ ‫וחזרו ורמזו בשבחו של מקום המהלל בפה‬ ‫משיח בן דוד מבוראו ומלכו בעת שיראה כי‬ ‫עמו [ולא כנוסחא המוטעית וגורסת בפי] כיון‬ ‫תפילותינו למלך המהולל בפה עמו יהיו נא‬ ‫משיח בן יוסף נהרג‪ ,‬ראויים להתקיים במכתיר‬ ‫שמלה זו “בפה” חשבונה פ”ז כמילות ותבות‬ ‫לראשו עטרת‪ ,‬ותפילותינו יכונו לפניו כקטרת‬ ‫את ראש מלכו של עולם ביום שנצטוינו‬ ‫הנוסח כולו‪.‬‬ ‫ובברכותינו ינענע לנו ראש ויתנהג עמנו במדת‬ ‫להמליכו עלינו בכתם פ”ז של המהולל בפה‬ ‫הרחמים ויכנס לנו לפנים משורת הדין‪ .‬וישית‬ ‫עמו ועל כן נפשנו בשאלתנו שארשת שפתינו‬ ‫שיר שבח שמֵימי זה שנפל כפיתקא מן שמיא‬ ‫בקרוב לראש המלך הבוטח בה’ ובחסד עליון‬ ‫[לשון דבור ואין לו דמיון ‪-‬רש”י] תערב לפני מלך‬ ‫[איתערותא דלעילא] משמש לאנשי הכנסת‬ ‫את עטרת הפז ולקדמנו בברכות טוב ויגדל‬ ‫רם ונשא‪ .‬וכן שיכתבנו לחיים מלך החפץ‬ ‫הגדולה כברכה הפותחת את פסוקי דזימרא‬ ‫כבודו בישועת ה’ והוד והדר ישוו עליו‪.‬‬ ‫בחיים‪.‬‬ ‫המכונים “שירי דוד עבדך” ושעל ידם הוא‬ ‫ית’ מהלל בפה עמו שבח הכולל פ”ז תיבות‬ ‫כתיבה וחתימה טובה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫בבחינת אומתו לו עטרה עטרה של כתם טהור‬ ‫זכות העלון השבוע נודבה בהודיה לבורא כל עולמים על שנה נפלאה מלאה באור‪ ,‬בטוב ובשמחה‬ ‫יו"ל ע"י המכון להוצאת כתבי הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א | לקבלת הגיליון בדוא"ל‪mlkr8114@gmail.com :‬‬