gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבשר טוב · Mevaser Toiv — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: מבשר טוב · Mevaser Toiv

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

מבשר טוב · Mevaser Toiv — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫מבשר טוב‬ ‫ליל ראש השנה‬ ‫שחל להיות בשבת‬ ‫תשס"ג לפ"ק‬ ‫עיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫מאמר יכולה היא שתרחם‬ ‫א‪ .‬השבת יש בה כח השופר‬ ‫תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו (תהלים פא)‪ .‬פירש כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה וזל"ק (חלקת יהושע ר"ה מח‪.‬‬ ‫ד"ה תקעו)‪" :‬לרמז כמו ע"י שופר נתעלו התפילות‪ ,‬כך ע"י שבת קודש‪ ,‬לכן הר"ת תקעו בחדש שופר – שבת"‬ ‫עכלהקוה"ט‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בהעדר התקיעה בשופר בר"ה שחל להיות בשבת‪ ,‬לא נחסרה כלום פעולת השופר‪ .‬שהשבת עושה אותה‬ ‫בחינת של פעולת השופר ותיקוניו‪ ,‬וכן עליית התפילות הנעשה ע"י השופר כך ע"י שב"ק נתעלו התפילות ונעשית‬ ‫כל פעולת השופר‪ .‬וזאת ילפינן מקרא ד"תקעו בחודש שופר" שמרומזים בראשי תיבותיו האותיות של שבת‪ ,‬לרמז‬ ‫שאף לשבת יש כוחות השופר וסגולותיו‪.‬‬ ‫והדבר מוכח בסוגיא דריש פ"ד (דף כט‪" :):‬אמר רבי חמא בר חנינא‪ ,‬כתוב אחד אומר "שבתון זכרון תרועה"‪ ,‬וכתוב‬ ‫אחד אומר "יום תרועה יהיה לכם"‪ .‬לא קשיא כאן ביום טוב שחל להיות בשבת‪ ,‬כאן ביום טוב שחל להיות בחול"‪.‬‬ ‫והרי לפנינו במימריה ד רבי חמא ב"ח‪ ,‬דעל ר"ה שחל להיות בשבת אמר קרא "זכרון תרועה"‪ ,‬דאף שאין את‬ ‫התרועה עצמה‪ ,‬יש בה את זכרון התרועה‪ .‬והיינו מכח השב"ק העושה את כל פעולת השופר ועל ידה עולה "זכרון‬ ‫התרועה"‪ ,‬כן נמצא מתוך ביאור החלק"י הנ"ל‪.‬‬ ‫ואף לרבא דפליג התם כדאמרינן (שם)‪" :‬אמר רבא אי מדאורייתא היא במקדש היכי תקעינן‪ .‬ועוד הא לאו מלאכה‬ ‫היא דאצטריך קרא למעוטי‪ ,‬דתנא דבי שמואל כל מלאכת עבודה לא תעשו‪ ,‬יצתה תקיעת שופר ורדיית הפת‬ ‫שהיא חכמה ואינה מלאכה‪ .‬אלא אמר רבא‪ ,‬מדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזור ביה‪ ,‬כדרבה דאמר רבה הכל‬ ‫חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר‪ ,‬גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו‬ ‫ארבע אמות ברשות הרבים"‪ – .‬כבר נעמדו המפרשים (עי' פנ"י שם) בישוב סתירת המקראות אליבא דרבא‪ ,‬שהרי‬ ‫מכאן הייתה ראייתו של ר"ח ב"ח מתוך סתירת הכתובים שכתוב אחד אומר "זכרון תרועה" וכתוב א' אומר "יום‬ ‫תרועה"‪ ,‬ולרבא דאין איסור התקיעה בשבת מה"ת כיצד יתיישבו ב' המקראות כי היכי דלא תקשי אהדדי‪.‬‬ ‫א‬ ‫ויש שפירשו בזה‪ ,‬דלרבא קרא ד"זכרון תרועה" על הברכות קאי‪ ,‬ו"יום תרועה" קאי על התרועה עצמה‪ .‬וזה קשיא‬ ‫טובא דהא ברכות דרבנן ולא יתכן להשיא כוונת הכתוב על הברכות‪[ .‬ובירושלמי דמכילתין (פ"ד הל"א יח‪):‬‬ ‫מסקינן דקרא ד"זכרון תרועה" קאי על ר"ה שחל להיות בשבת דמזכירין בו ולא תוקעין עי"ש]‪.‬‬ ‫והאומנם אף לפי מה דמסקינן בתלמודא דידן דלאו מקרא ילפינן לה אלא גזירת חכמים היא‪ ,‬מכל מקום הלא‬ ‫בנוסח התפילה דר"ה תקנו לומר בר"ה שחל להיות בשבת "יום זכרון תרועה"‪ ,‬זו הגדרת מהותו דהאי יומא דר"ה‬ ‫שחל בשבת יום שיש בו את הזכרון של התרועה‪[ .‬ומשמע שהוא בעצם מציאותו של היום‪ ,‬ולא רק מחמת הזכרת‬ ‫פסוקי השופרות יש בו "זכרון תרועה" (רש"י ר"ה שם)‪ - ,‬אלא שבהיותו "יום" של זכרון התרועה מזכירין בו את‬ ‫פסוקי השופרות ודו"ק]‪.‬‬ ‫וראיה נוספת בדבר יש להביא ממה שנפסק בשו"ע (תקפא ס"ג) דאין תוקעין בשופר ערב ראש השנה כדי להפסיק‬ ‫בין תקיעות דרשות לתקיעות דחובה‪ .‬שבחודש אלול היו התקיעות של רשות מחמת המנהג‪ ,‬ושל ראש השנה של‬ ‫חובה ממצות היום‪ .‬וכדי להפסיק בין של חובה לשל רשות אין תוקעין בער"ה‪.‬‬ ‫והנה בערב ראש השנה שחל להיות בשבת כהאי שתא‪ ,‬שאין תוקעין בשופר בשבת לכ' היה מקום להתיר התקיעה‬ ‫בער"ה כמנהג כל חודש אלול‪ ,‬וההפסק בין של רשות לשל חובה יהיה ע"י השבת שאין תוקעים בה ותהיה היא‬ ‫המפסקת בין של חובה לשל רשות‪ – .‬ואף על פי כן פסק במשנ"ב שם (ס"ק כד)‪" :‬ואף כשחל יום א' של ר"ה בשבת‬ ‫ג"כ אין תוקעין בע"ש" עכ"ל‪ .‬ומוכח ברור שהשבת אינה מפסקת בין התקיעות שאף בה יש תקיעות השופר אף‬ ‫שאינם נעשים ע"י השופר עצמו‪ ,‬מ"מ בכח השבת קודש נעשית כל בחינת השופר כאמור‪ ,‬שהוא "יום זכרון‬ ‫תרועה" מכח השב"ק המעורר פעולת השופר‪ ,‬והזכרת פסוקי השופרות בו [כדמבואר טעמא בשעה"צ שם ס"ק לה‬ ‫עי"ש]‪.‬‬ ‫אלא דאכתי צריכים אנו לבאר מילתא בטעמא‪ ,‬כיצד נעשית פעולת השופר מכח השבת קודש‪ .‬ואמנם דרשו כ"ק‬ ‫אדמו"ר זצוק"ל מרמזי דקראי‪ ,‬מ"מ עלינו מוטל לפרש ד"ק‪ ,‬ולהראות כיצד עושה השבת פעולת השופר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פעולות שופר דר"ה‬ ‫והנה בכדי להבין כיצד ובמה עושה השבת פעולת השופר‪ ,‬שומה עלינו לדעת מקודם מה היא פעולתו של השופר‬ ‫עצמו‪ .‬ופעולת השופר ע"פ דינא דגמרא בפשטות מבוארת במה שאמרו (טז‪" :).‬ואמרו לפני בראש השנה‪ ,‬מלכיות‬ ‫זכרונות ושופרות‪ .‬מלכיות כדי שתמליכוני עליכם‪ ,‬זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה‪ ,‬ובמה בשופר"‪.‬‬ ‫ביאור ברייתא זו‪ .‬מלכיות ‪ -‬עיקר יסוד יומא דראש השנה הוא "שתמליכוני עליכם" להמליך את הקב"ה על עצמו‬ ‫ועל העולם‪ ,‬ולחדש הקבלת עול בהחדשות המלכות [כדמצינו (שמואל א יא יד) "בואו ונחדש שם המלוכה"]‪.‬‬ ‫ולקבל על עצמו עול מלכות שמים לכל השנה בהמלכת הקב"ה בזה היום‪.‬‬ ‫זכרונות – שיעלה זכרוניכם לפני לטובה‪ ,‬ולא זכרוניכם בלבד‪ ,‬אלא זכירת כל מעשה עולם וזכירת כל המפעל וכו'‪.‬‬ ‫וכדאמרינן תו התם (שם המשך הסוגיא)‪" :‬אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקדוש ברוך הוא‬ ‫תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם‪ ,‬ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם‬ ‫לפני"‪ .‬שבתקיעת שופר של איל עולה לפניו ית' זכרון אילו של יצחק שנעקד במסי"נ על גבי המזבח‪ .‬ויחד עם‬ ‫זכרון זה נכללים אף כל שאר עקידות שעלו ישראל לדורתיהם על המוקד עקיה"ש‪ ,‬וכל המסירות נפש של ישראל‬ ‫במשך השנה ובכל השנים‪ .‬שהרי מידה זו טבועה בשורש מהותם של ישראל עם הקודש‪ ,‬כמבואר בתולדות אדם‬ ‫ובתניא‪ ,‬שאפילו קל שבקלים מישראל כאשר יעמוד בפני נסיון של כפירה‪.‬‬ ‫וראיה ברורה לזה שאפילו בקל שבקלים והכי גרוע בבנ"י ישנו כח פנימי למסור נפשו על קיה"ש אפילו שהוא‬ ‫מאנשים שאינם יכולים לעמוד כנגד פתוי ותאוות עוה"ז רח"ל‪ ,‬מ"מ כשיגיע לכפירה בהשי"ת ומלכותו ימסור נפשו‬ ‫אפילו למיתה אכזרית ומשונה ולא לכפור במלכות שמים ‪ -‬ממה דמצינו ביוסף‪ .‬משיתא (בראשית רבה סה כב)‪:‬‬ ‫"יוסף משיתא‪ ,‬בשעה שבקשו שונאים להכנס להר הבית‪ ,‬אמרו יכנס מהם ובהם תחלה‪ ,‬אמרין ליה עול ומה דאת‬ ‫מפיק דידך נכנס והוציא מנורה של זהב אמרו לו אין דרכו של הדיוט להשתמש בזו‪ ,‬אלא עול זמן תנינות ומה דאת‬ ‫מפיק דידך ולא קיבל עליו‪ .‬א"ר פנחס נתנו לו מכס ג' שנים ולא קיבל עליו‪ ,‬אמר לא דיי שהכעסתי לאלהי פעם‬ ‫אחת אלא שאכעיסנו פעם שניה‪ .‬מה עשו לו נתנו אותו בחמור של חרשים והיו מנסרים בו היה מצווח ואומר ווי‬ ‫אוי אוי שהכעסתי לבוראי"‪ .‬ללמדך גודל מסירות נפשם שפילו של עוברי עבירה‪[ .‬וכדמבואר עוד שם בהמשך‬ ‫ב‬ ‫המד' בבן אחותו של יוסי בן יועזר שהלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין עי"ש]‪ .‬וכל זאת עולה בזכרון לפניו‬ ‫ית"ש בזכרון אילו של יצחק ועומד להם לישראל ביום הדין כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה‪.‬‬ ‫"ובמה בשופר" – פשטא דברייתא אזכרונות קאי‪ ,‬שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ע"י השופר‪ .‬ובריטב"א שם פירש‬ ‫וזה"ל‪" :‬ובמה בשופר‪ .‬עיקר הפי' דאכולהו קאי‪ ,‬במה ראוי להמליכו ולהזכיר זכרונכם לפני – בשופר‪ .‬שכן כתיב‬ ‫ויתקעו העם בשופרות וימליכו את שאול עליהם למלך‪ ,‬ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע‪ .‬והיינו דעבדינן נמי‬ ‫תרועה במלכיות ותרועה בשופרות‪ .‬וכן נראה מן התוספתא דתניא התם מלכיות שתמליכהו על מעשה ידיו‪,‬‬ ‫זכרונות שיעלה זכרונך לפניו לטובה‪ ,‬שופרות שתעלה תפלתך לפניו בתרועה‪ .‬וכי תימא ועדיין לא נתן טעם‬ ‫לפסוקי שופרות‪ .‬י"ל דלא צריך‪ ,‬דהא פשיטא דכיון דאיכא שופר איכא נמי פסוקי שופר‪ .‬וי"ל עוד‪ ,‬דה"ק ובמה‬ ‫בשופר ממש ובפסוקי שופרות שברכ' השופרות היא ע"ש השופר‪ .‬שאף כשאין לו שופר יהא מזכירו וקובע לו‬ ‫ברכה וכך לשון התוספתא שופרות כדי שתעלה תפלתכם בתרועה כלומר בהזכרת תרועה והיינו נמי זכרון תרועה"‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫וכן הוא בטעם הראשון מעשרת הטעמים של רבינו סעדיה גאון לתקיעת שופר‪ ,‬וז"ל‪" :‬הענין הראשון‪ ,‬מפני שהיום‬ ‫תחלת הבריאה שבו ברא הקב"ה העולם ומלך עליו‪ ,‬וכן עושים המלכים שתוקעין לפניהם בחצוצרות ובקרנות‬ ‫להודיע ולהשמיע בכל מקום תחילת מלכותו‪ ,‬וכן אנו ממליכין עלינו את הבורא יתברך ביום זה‪ .‬וכן אמר דוד‬ ‫בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'"‪.‬ע"כ‪.‬‬ ‫ומתוך דברי הריטב"א ז"ל למדין אנו שכל עניני ראש השנה המבוארים הן המלכיות והן הזכרונות והעלאת‬ ‫התפילות וכו' הכל ראוי שייעשה ע"י השופר‪ ,‬שע"י נעשה הכל‪.‬‬ ‫וכן ערבוב טענותיו וקטרוגיו של השטן בזה היום נעשה ע"י השופר‪ ,‬וכדאיתא התם‪( :‬טז‪" :).‬אמר רבי יצחק‪ ,‬למה‬ ‫תוקעין בראש השנה למה תוקעין רחמנא אמר תקעו‪ ,‬אלא למה מריעין מריעין רחמנא אמר זכרון תרועה‪ ,‬אלא‬ ‫למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין‪ .‬כדי לערבב השטן"‪.‬‬ ‫ופירשו בתוספות שם‪" :‬כדי לערבב את השטן‪ .‬פירש בערוך‪ ,‬כדאיתא בירושל' בלע המות לנצח‪ ,‬וכתיב והיה ביום‬ ‫ההוא יתקע בשופר גדול‪ ,‬כד שמע קל שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל‪ ,‬וכד שמע תניין אמר ודאי זהו שיפורא‬ ‫דיתקע בשופר גדול ומטא זימניה למתבלע ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא" ע"כ‪ .‬וכבר פירשו בספרים‬ ‫כוות הירושלמי בזה‪ ,‬מ"ט בכל שנה ושנה כד שמע תניין אומר ודאי זהו שיפורא דתקע בשופר גדול‪ ,‬כי באמת על‬ ‫ידי השופר מתעורר כח דלעתיד לבוא ומתנוצץ בו בשופר מקול שופר גדול דלעת"ל‪ ,‬שהוא עת מסוגל שאם יזכו‬ ‫ישראל יהי' באמת עת הגאולה‪ ,‬ומזה חושש השטן כי באמת שומע קול שופרו של משיח‪.‬‬ ‫נמצינו למדין כל פעולות ותיקוני השופר עפ"י נגלה שבגמרא לפנינו‪ .‬ובכל זה צ"ל ע"פ מה שהוכחנו באות הקדום‬ ‫שבר"ה החל בשבת נעשים כל תיקוני שופר הנגלים והנסתרים ורזין דרזין דמיטמרן ביה כולם נעשים בכח רזא‬ ‫דשבת קודש שיש בה כח השופר‪ .‬ומכיון דאתינן להכי צריכים אנו לבאר מעתה כיצד עושה השבת קודש כל זאת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬השבת מציאות קיימת ויש לו כח הדיבור להיות למליץ יושר‬ ‫והנראה בעזהשי"ת בהקדים דברי כ"ק זקני זצוקלל"ה בעל דברי בינה בצוואתו‪ ,‬שיהיה השבת למליץ יושר עליו‪.‬‬ ‫וזל"ק (ברכה משולשת ח"ג עמ' שסג)‪" :‬הכתבים שלי ידפסו מקודם‪ ,‬ובפרט החלק של שבת קודש ידפסו עוד‬ ‫בשנה הראשונה‪ ,‬כי בזה בטחתי שיהיה השבת קודש מליץ עלי יושר" עכל"ק‪[ .‬כידוע גודל מסירות נפשו כל ימי‬ ‫חייו למען כבוד השבת ואכמל"ב]‪.‬‬ ‫נראה מד"ק שהשבת בעצמו יכול להיות למליץ יושר‪ .‬כי באמת אין השבת זמן בעלמא וכשאר ימות השבוע‪ ,‬אלא‬ ‫הוא מציאות מסויימת הנקרא "שבת"‪ ,‬והוא יכול לדבר ולהליץ יושר‪.‬‬ ‫וראי' בדבר ממ"ד לענין זימון (ברכות דף מז‪ " :):‬אמר רבי אמי‪ ,‬שנים ושבת מצטרפין‪ .‬אמר ליה רב נחמן ושבת‬ ‫גברא הוא‪ .‬אלא אמר רבי אמי שני תלמידי חכמים המחדדין זה את זה בהלכה מצטרפין‪ .‬מחוי רב חסדא כגון אנא‬ ‫ורב ששת‪ ,‬מחוי רב ששת כגון אנא ורב חסדא"‪.‬‬ ‫הרי לפניך הוכחה מוצקת שאין השבת רק שם ליום השביעי שבשבוע וכזמן בלבד‪ ,‬שאילו היה הדבר כן לא תתכן‬ ‫בזה שום הוו"א ואפשרות לצרפו לזימון‪ ,‬שמה ענין הזמן הלזה לצירוף לזימון דבעינן תלתא אינשי גדולים ב"ח וכו'‪,‬‬ ‫ג‬ ‫וכי ביום אחר מימות השבוע תתכן כזו סלקא דעתך לצרף היום לזימון‪ ,‬הלא פשיטא דרק מחמת השבת הוא‪ .‬והיינו‬ ‫משום דהשבת מציאות קיימת הוא ולפי שהצטרף עמהם באכילה ס"ד לצרפו לזימון‪ ,‬עד דפרכינן "וכי שבת גברא‬ ‫הוא"‪ ,‬דסו"ס גברא מלובש בגוף גשמי בעינן לזימון‪ - .‬אבל כבר קדם אצלינו בכ"מ הכלל שהשריש לנו השלה"ק‬ ‫שאף מס"ד בגמ' אפשר להוציא כ"מ לימודים כידוע‪ .‬והכא מילתא רבתא אשמועינן שהשבת מציאות היא חיה‬ ‫וקיימת עד שס"ד לצרפה לזימון‪[ .‬אלא דמסקינן דלאו גברא הוא‪ ,‬ולכשתתלבש השבת בגברא הצדיק‪ ,‬שכידוע‬ ‫ת"ח בבחינת שבת‪ ,‬כדוגמת ר"ח ורב ששת מצצטרפים לזימון]‪.‬‬ ‫עוד יש להוכיח ממאמרם ז"ל (מדרש תהילים מזמור עג)‪" :‬אמר רבי סימון בשם רבי שמעון חסידא‪ ,‬בעולם הזה‬ ‫אדם הולך ללקוט תאנים בשבת אין התאנה אומרת כלום‪ ,‬אבל לעתיד לבוא אם אדם הולך ללקוט תאנה בשבת‬ ‫היא צווחת ואומרת שבת היום" ע"כ‪.‬‬ ‫והיינו שהתאנה עצמה תהיה צווחת ואומרת "שבת היום"‪ ,‬שיהיה כוחה של השבת קודש חודר ומשפיע קדושה‬ ‫ודעת עד כדי כך שאפי' בתאנה תהיה מושפעת הדעה והדיבור‪ ,‬ולא כח דיבור סתמי אלא דיבורי השגה במעלת‬ ‫וקדושת השבת‪ ,‬עד צווחה על אדם הלוקטה "שבת היום"‪ .‬כי השפעת קדושת שבת קודש חודרת בכל יצורי‬ ‫הבריאה כולם‪ ,‬ואפילו בדומם ניכרת השפעת קדושת השבת‪ ,‬ולע"ע הוא עדיין מכוסה ואינו נראה לעין בשר‬ ‫מגושם‪ ,‬ולעת"ל בזיכוך העולם יראו בחוש בהשפעת קדושת שבת בכל נברא בעולם‪ ,‬כאשר ידע כל פעול כי אתה‬ ‫פעלתו ויבין כל יציר כי אתה יצרתו‪.‬‬ ‫ובמדרש (בראשית רבה כב יג)‪" :‬פגע בו אדם הראשון [בקין]‪ ,‬א"ל מה נעשה בדינך‪ ,‬א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי‪,‬‬ ‫התחיל אדה"ר מטפח על פניו אמר‪ ,‬כך היא כוחה של תשובה ואני לא הייתי יודע‪ ,‬מיד עמד אדה"ר ואמר (תהלים‬ ‫צב) מזמור שיר ליום השבת וגו'" ע"כ‪ .‬וכבר נעמדו המפרשים‪ ,‬מה ענין מזמור שיר ליום השבת לכאן‪ ,‬ואם נודע לו‬ ‫מקין גודל כוחה של התשובה הי' לו לשוב אף הוא בתשובה‪ ,‬ומה ענין מזמור השבת לתשובתו‪.‬‬ ‫ברם ידוע דבשבת הוא זמן של תשובה‪ ,‬וכמ"ש שבת בו תשוב‪ .‬וכבר נעמדו בספה"ק על כך דהא אסור להתעצב‬ ‫ולהצטער בשבת‪ ,‬ובהעלותו על ליבו אל חטאיו וחסרונותיו בודאי יגרום לו צער ולב יודע מרת נפשו‪.‬‬ ‫אך יתבאר ע"פ דברי התולדות אדם קדישא בשם אביו זקני הק' זצוקללה"ה מלענטשנע‪ ,‬וזל"ק (תו"א נג‪ .‬ד"ה‬ ‫ועתה אל תעצבו)‪" :‬ושמעתי מפי כבוד אאמו"ר ז"ל‪ ,‬שתשובה תתאה אי אפשר להיות בלי עצבות‪ ,‬אך תשובה‬ ‫עילאה תוכל להיות בשמחה וחדוה" עכל"ק‪.‬‬ ‫וביאור ענין "תשובה עילאה" בפנימיות אין כאן מקומו‪ ,‬אבל בקצרה החילוק הפשוט בזה הוא‪ ,‬שבתשובה תתאה‬ ‫צריך לחטט בעוונותיו להתבונן ברעתו בהם להתחרט ולחזור בו על מעידתו וכו'‪ .‬אבל בתשובה עילאה אינו‬ ‫מתעסק בלכלוך העוונות כלל‪ ,‬אלא מתעלה אל בחינה הרבה יותר גבוהה ומתרומם עצמו מתוך כל המצב‬ ‫והסיבות שסיבבוהו אל העבירות‪ ,‬ומתעלה בהתרוממות נשמתו אל מצב חדש ומחודש‪ ,‬שבהיותו במצב זה ממילא‬ ‫יפלו ממנו כל העבירות הראשונים שמעצמם ייבדלו ממנו שבמצב זה החדש אינו שייך אליהם כלל‪ ,‬ואין לו שום‬ ‫חיבור לכאלו עבירות ומכשולות ח"ו‪.‬‬ ‫ובשבת קודש הוא עת תשובה עילאה‪ ,‬שאינו צריך לחפור [גראבלעין] בחטאיו ולהתמרמר בחרטה ובכיה וכו'‪.‬‬ ‫אלא בהתדבקותו בבחינת השבת קודש יתעלה ויתרומם בקדושתה העצומה ויבוא מתוך התדבקות עילאה זו‬ ‫לתשובה עילאה שהיא מתוך שמחה וחדוה כנ"ל‪.‬‬ ‫ולכן זה שהבין אדה"ר ע"י קין שישנה תשובה אפילו על חטא הריגת אדם‪ ,‬א"כ הבין שגם על חטאו שהרג את‬ ‫העולם והשפיל אותו מאוד מדרגתו המקורית של הבריאה ע"י תשובה‪ ,‬ובפרט בשב"ק ובעזרת ש"ק הי' יכול להגיע‬ ‫לתשובה עילאה לתקן עצמו ולהגביה עצמו וכל העולם לבחינת התיקון שיהי' לחאדה"ר ביום שכולו שבת ומנוחה‪,‬‬ ‫שיבוא העולם אולי עוד לבחינה גבוהה מבריאת העולם ע"י שבתות הגלות בחינה במקום שבעלי תשובה עומדין‬ ‫אין צדיקים גמורים יכולים עומדים‪ ,‬ולכן אמר מזמור שיר ליום השבת ודוק היטב‪.‬‬ ‫דטעות אדה"ר הי' בזה שחשב שאין תיקון לחטאו מכיון שהוריד את כל הבריאה ממעלתה בבראשית ברא אלקים‬ ‫וכו' ואין בכוחו להחזיר הבריאה למעלה הראשונה שרק בזה יתוקן חטאו‪ ,‬אך בענין שראה כח התשובה ובפרט עם‬ ‫ש"ק שאז הרי גם בזה"ז הבריאה חוזרת לתיקון מעט שהוא יסוד הש"ק לתקן הבריאה ואדם נהפך לאחר כמ"ש‬ ‫ד‬ ‫חז"ל (ב"ר פרשה יא פסקה ב)‪" :‬ברכו באור פניו של אדם קדשו באור פניו של אדם לא דומה אור פניו של אדם כל‬ ‫ימות השבת כמו שהוא דומה בשבת"‪ ,‬וגם ע"ה אינו אומר שקר בש"ק‪ ,‬אז משניהם ביחד תשובה עם ש"ק – הבין‬ ‫אדה"ר שהי' שייך שיתוקן ע"י ב' דברים הללו את חטאו‪ ,‬אך הי' מאוחר מדי ולעת"ל יתוקן חטאו ע"י עבודת בנ"י‬ ‫במשך כל הדורות ובפרט בגלות עקבתא דמשיחא‪ .‬וגם להנתבאר במ"ש לפני נעילה שהרמב"ם בפ"ז ה"ו מהל'‬ ‫תשובה מחדש שע"י התשובה נהפך ממאוס ומשוקץ וכו' לאהוב ידיד וכו'‪ ,‬הרי דבתשובה אפשר להתעלות‬ ‫מבחינת מאוס עד לבחינות גבוהות‪ .‬וזה שצעק אדה"ר שלא ידע עד כה כח התשובה שמהני גם על הריגת והפסד‬ ‫אדם וכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו אבד עולם מלא כמ"ש חז"ל‪ ,‬וע"י תשובה יכול לתקן זאת ולכן בודאי‬ ‫יכול לתקן גם אדה"ר חטאו ואכמ"ל בזה יותר‪.‬‬ ‫ובחינת "תשובה עילאה" שייך גם בר"ה שיסודו המלכת השי"ת דבעי חדוה ושמחה‪ ,‬ובכ"ז ר"ה הוא אחד מעשי"ת‪,‬‬ ‫ולהנתבאר א"ש דתשובה והכרת המלך לא שייך שיהי' בצוותא חדא‪ ,‬אבל תשובה עילאה שייך מפני שהיא בשמחה‬ ‫ועונג‪.‬‬ ‫ועפי"ז מובן מה שמובא בספה"ק‪ ,‬שבתקיעת שופר ישנה תשובה על דברים דלא שייך תשובה ע"פ הזוה"ק כמו‬ ‫ברי"ק וכו' דעליהם לא שייך תשובה פשוטה הרגילה‪ ,‬אבל תשובה עילאה שמתרומם ממצב חטאו למקום יותר‬ ‫גבוה וזה "ויגבה ה' אלקים צבאות במשפט"‪ .‬על כל החטאים ר"ל ולכן יום תשובה דר"ה הוא תשובה עילאה על כל‬ ‫החטאים ופגמים דלא שייך עליהם תשובה‪ ,‬וכפי שנתבאר אדה"ר לא ידע מתשובה "עילאה" עד שנודע לו‪ ,‬ולכן לא‬ ‫עשה תשובה ובזמן שעשה תשובה כבר קשה הי' לתקן העולם אפילו בתשובה עילאה להרימו ממצב שנשקע‬ ‫ונתבסס בשפלותו ושפלות החי בעוה"ז‪ .‬ובאמת בחינת תשובה עילאה שייך לא רק בר"ה אלא בכל עשי"ת שבגמ'‬ ‫ר"ה (יח‪" ).‬דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב (ישעיה נה ו)‪ ,‬אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום‬ ‫הכיפורים"‪ .‬ובהיותו קרוב הוא בקל להתרומם להשי"ת בזמן שהשי"ת מקרב לבנ"י ורוצה לקרבם אליו‪.‬‬ ‫וכן יהיה לעתיד לבוא שהוא יום שכולו שבת‪ ,‬שיתעלו ישראל ויתרוממו בתשובה עילאה כל כך עד שכל רעות‬ ‫הגלות החטאים והפגמים כולם יפלו מעצמם ויתמוגגו כלא היו‪ ,‬שישתנה לגמרי כל מצב וחיי האדם עלי אדמות‬ ‫לאופן ובחינה שאינם שייכים כלל לכל העבירות והחסרונות של הגלות‪.‬‬ ‫נמצא יש בכוחה של השבת כל פעולות השופר שאף הוא יכול להיות למליץ יושר לישראל שיש בו כח דיבור כנ"ל‪.‬‬ ‫וגם הוא מעלה הכל לעילא בתשובה עילאה‪ ,‬הן העלאת התפילות והמלכיות זכרונות שופרות הכל בכח השבת‬ ‫להעלותם לעילא שיתקבלו ברעווא לפני אדון כל‪ .‬וברמב"ם הלכות תשובה (פרק ג הל"ד) כתב‪" :‬אע"פ שתקיעת‬ ‫שופר בראש השנה גזירת הכתוב‪ ,‬רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו‬ ‫במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם‪ ,‬אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר‬ ‫לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר‬ ‫לא טובה" עכ"ל‪.‬‬ ‫והיינו‪ ,‬השופר מעורר האדם לתשובה עילאה לאותם "השוכחים את האמת בהבלי הזמן‪ ,‬ושוגים כל שנתם בהבל‬ ‫וריק" כל שיחם ושיגם בשפלות שנתם ‪,‬הוא בהבלים אשר לא יועילו ולא יצילו‪ ,‬ועל כך מעוררם השופר להתרומם‬ ‫מתוך כל זה המצב ולהתעלות לבחינה גבוהה ונעלה יותר בחיי האמת ורדיפת בוראו והתשוקקות נפשו בדברים‬ ‫העומדים ברומו של עולם עד שמעצמם מתנערים ממנו כל עבירות הישנות והבלים שנדבקו בו במשך השנה‪.‬‬ ‫וכמו כן ממש הלא נתבאר שהיא פעולת השבת קודש באדם‪ ,‬ולכן אין צריך לשופר בשבת קודש לעורר הישנים‬ ‫והנרדמים‪ ,‬שכן השבת גופא מעוררם ומעלה אותם בתשובה עילאה למעלה מנמיכות הבלי הזמן‪.‬‬ ‫והנה כח קדושת השבת נעשה ע"י ישראל‪ ,‬וכדכתיב (שמות לא טז) "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את‬ ‫השבת לדרתם ברית עולם" שבני ישראל הם העושים השבת בעולם‪.‬‬ ‫וכן מוכח מדברי התוס' (סנהדרין לז‪" :):‬כתוב בתשובת הגאונים‪ ,‬שאין בני א"י אומרים קדושה אלא בשבת‪ .‬דכתיב‬ ‫(ישעיה ו) גבי חיות שש כנפים לאחד‪ ,‬וכל כנף הוא אומר שירה אחת ביום בששת ימי החול‪ ,‬וכשיגיע שבת אומרים‬ ‫החיות לפני המקום רבש"ע אין לנו עוד כנף‪ ,‬והקב"ה משיב להם יש לי עוד כנף אחד שאומר לפני שירה שנאמר‬ ‫מכנף הארץ זמירות שמענו" ע"ב‪.‬‬ ‫ה‬ ‫והיינו כנ"ל שקדושת השבת באה מכנף הארץ אלו ישראל שלהם ניתנה השבת‪ ,‬ומבלעדי ישראל לא תתכן בשום‬ ‫פנים ואופן שבת בעולם‪ ,‬כי לא נתתו לגויי הארצות‪ ,‬כי אם לישראל עמך נתתו באהבה‪ ,‬נמצא על ידם של ישראל‬ ‫מתקיימת השבת בעולם‪ – .‬אף שהשבת באתערותא דלעילא היא באה כידוע‪ ,‬מ"מ עצם קיומה של השבת בזכות‬ ‫ישראל היא‪.‬‬ ‫וכן מצינו עוד בחז"ל (ב"ר יא ח)‪" :‬תני ר"ש בן יוחאי‪ ,‬אמרה שבת לפני הקב"ה רבש"ע לכולן יש בן זוג ולי אין בן‬ ‫זוג‪ ,‬א"ל הקב"ה כנסת ישראל היא בן זוגך‪ ,‬וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקב"ה זכרו הדבר‬ ‫שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך‪ ,‬היינו דבור (שמות כ) זכור את יום השבת לקדשו" ע"כ‪.‬‬ ‫כלומר ענין "בן זוג" הוא החיבור החזק ביותר בעולם‪ ,‬כן ישראל עם השבת מתייחדים ומתחברים כאחד ממש‬ ‫וכענין בני הזוג המשלימים זא"ז וא"א לזה בלא זה‪ ,‬כן בהתחברות ישראל קדושים בשבת קודש נעשית חטיבה‬ ‫אחת מושלמת בתכלית השלימות‪.‬‬ ‫שכן כל כוחם של ישראל לומר הזמירות בשבת קודש הוא מכח השבת‪ ,‬וכמאמר הרה"ק מאפטא זצוקלה"ה על‬ ‫נוסח ברכת לקל אשר שבת דש"ק "ויום השביעי משבח ואומר‪ ,‬מזמור שיר ליום השבת טוב להודות ליהוה‪ .‬לפיכך‬ ‫יפארו ויברכו לאל כל יצוריו‪ .‬שבח יקר וגדלה וכבוד יתנו לאל מלך יוצר כל המנחיל מנוחה לעמו ישראל בקדשתו‬ ‫ביום שבת קדש"‪ .‬ופירש בנועם צוף אמרי קדשו (בשבת באוסטילא שנתאספו כל צדיקי הדור כידוע)‪ ,‬מאחר שיום‬ ‫השביעי עצמו משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת – כמשנ"ת שיש להשבת כח הדיבור – ממילא בתוצאה –‬ ‫"לפיכך" יפארו ויברכו לקל כל יצוריו‪ ,‬שהשבת נותן הכח ביצורים לזמר ולהודות לפניו ולהשיג דעת שבת קודש‬ ‫כמשנ"ת‪ .‬נמצא זה צריך לזה השבת צריך לישראל וישראל צריך להשבת כענין בן זוג ממש‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לימוד זכות ישראל בכח השבת קודש‬ ‫איתא במסכת שבת (יב‪" :).‬תנו רבנן‪ ,‬הנכנס לבקר את החולה אומר‪ ,‬שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא‪ .‬ורבי‬ ‫מאיר אומר יכולה היא שתרחם"‪ .‬היינו השבת עצמה יכולה היא שתרחם‪ ,‬כאשר נת' שהשבת היא מציאות חי'‬ ‫וקיימת לעד ולעולמי עולמים והוא עומד למליץ יושר על ישראל קדושים ביום הדין שיכולה שתרחם ויתקבלו‬ ‫מליצותיה‪.‬‬ ‫ורש"י ז"ל פירש התם באיזה כח וזכות יכולה היא שתרחם‪" :‬יכולה היא שתרחם‪ .‬אם תכבדוה מלהצטער בה"‪ .‬ע"י‬ ‫שלא מצטערים מחמת כבוד השבת‪ ,‬יכולה היא שתרחם‪.‬‬ ‫איתא במשנה אבות מימרא דרבי עקיבא (פרק ג מט"ו‪-‬טז)‪" :‬הכל צפוי‪ ,‬והרשות נתונה‪ ,‬ובטוב העולם נדון‪ .‬והכל‬ ‫לפי רב המעשה‪ .‬הוא היה אומר‪ ,‬הכל נתון בערבון‪ ,‬ומצודה פרוסה על כל החיים‪ .‬החנות פתוחה‪ ,‬והחנוני מקיף‪,‬‬ ‫והפנקס פתוח‪ ,‬והיד כותבת‪ ,‬וכל הרוצה ללוות יבוא וילוה‪ ,‬והגבאים מחזירים תדיר בכל יום‪ ,‬ונפרעין מן האדם‬ ‫מדעתו ושלא מדעתו‪ ,‬ויש להם על מה שיסמוכו‪ ,‬והדין דין אמת‪ ,‬והכל מתקן לסעודה"‪.‬‬ ‫כוונת התנא ללמדנו‪ ,‬שאמנם החנות פתוחה והרשות נתונה לבוא ולקחת לו מן העולם כרצונו‪ ,‬כאשר אנו רואים‬ ‫במשך השנה לוקחים אנשים מן העולם כרצונם ונהנים בתענוג תאוותיהם רח"ל וכו' – אבל כל זה הלא נתון‬ ‫בערבון לאדם‪ ,‬ובבואו ליום הדין צריך ליתן דין וחשבון על כל חובותיו שנתחייב‪ ,‬שאמנם החנוני מקיף‪ ,‬אבל‬ ‫הפנקס פתוח והיד כותבת‪ ,‬וביום הדין תפתח את ספר הזכרונות ומעליו יקרא וחותם יד כל אדם בו‪ .‬ואע"פ שכל‬ ‫הרוצה ללוות יבוא וילוה‪ ,‬מ"מ יידע שהגבאים ["יסורים ופגעים רעים" רע"ב שם] מחזירים בכל יום תדיר‪ ,‬ונפרעין‬ ‫מן האדם מדעתו ושלא מדעתו‪.‬‬ ‫ומעתה בבואנו לקראת יום הדין הגדול והנורא הלזה‪ ,‬הרי פלצות תאחזנו מרוב החובות הגדולים ששקענו בהם‬ ‫רח"ל ורובצים על צווארינו‪ ,‬שעל כולם עלינו להפרע רח"ל‪.‬‬ ‫אך בר"ה שחל בשבת‪ ,‬נוכל לסמוך בזה על השבת קודש‪ ,‬כדאיתא בביצה (טו‪" :):‬מאי כי חדות ה' היא מעוזכם‪ ,‬אמר‬ ‫רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון‪ ,‬אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בני לוו עלי וקדשו קדושת היום‬ ‫והאמינו בי ואני פורע"‪.‬‬ ‫וכן נהגו ישראל לדורותיהם ללוות להוצאות שבת אף אם לא ידעו מהיכן ישלמו חובותיהם‪ .‬ועובדא ידענא מפי‬ ‫הרה"ח הנודע ר' לייבל פרידמן זצ"ל‪ ,‬שסיפר לי שבצעירותו הי' אביו הרה"ח ז"ל שולחו בעצם יום השבת להביא לו‬ ‫ו‬ ‫מן החנות מאכל ומשקה הנצרך לו לשבת (כידוע שהיו משאירים החנות פתוחה בשבת שמי שיחסר לו דבר יוכל‬ ‫לקחת‪ ,‬ואחר השבת היו משלמים מה שלקחו)‪ .‬וא"ל הר"ר לייבל שתמיד הי' תמה על כך למה לו לשולחו על דבר‬ ‫זה בשבת עצמה‪ ,‬ולא טרח לחשב הצטרכותו מלפני השבת‪ .‬ובשנות זקנותו הבין‪ ,‬שכנראה מרוב הדחק שהי' בבית‬ ‫אביו ז"ל לא אבה לקנות לפני השבת מכיון שלא היה לו כסף לשלם במזומן [ולא רצה ללות בלא שיידע מהיכן‬ ‫ישלם]‪ ,‬אבל בשבת עצמה מכיון שלא הוצרך לשלם במזומן הלא על כך אמרינן "לוו עלי ואני פורע" כאשר‬ ‫הלוואותיכם "עלי" הן על השבת אז "אני פורע" ואין צריך לדעת מהיכן יפרע ההלוואה‪.‬‬ ‫דהקב"ה מבטיח שיפרע כל החובות שנעשו לצורך כבוד וקדושת השבת ע"י בנ"י ואין לכם לחשוש לגמרי מזה‬ ‫שאין לכם כסף חולא תוכלו לפרוע הלוואות וכו'‪.‬‬ ‫ומכיון שבנ"י הם הבת זוג של ש"ק וכפישנתבאר בנ"י עושים הש"ק כמש"נ ושמרו בנ"י את השבת‬ ‫"לעשות" את השבת לדורותם וכו'‪ ,‬וגם וגם בשירת בנ"י יכולה השבת לפאר ולשבח להקב"ה והוא כמו אור חוזר‬ ‫ולכן יכולים בנ"י לשבח משום שהש"ק משבח ומפאר וכו' כמ"ש הרה"ק האוהב ישראל‪ ,‬ולכן כמו שהקב"ה‬ ‫מבטיח לפרוע חובות הש"ק גם צריך הקב"ה לפרוע את חובות בת זוגו של הש"ק‪ .‬וחוץ מזה גם לעצם הש"ק‬ ‫ישנו כח וחיוב לפרוע חובות בנ"י מה שהיד כתבה בפנקס‪.‬‬ ‫נמצא זה בכח השבת לפרוע כל חובותיו של האדם‪ ,‬ולעולם לא נחסר מן השבת לפרוע‪ ,‬שהרי גם מה שלווים עבור‬ ‫השב"ק הקב"ה יתן לנו אפשרות לפרוע חובות שנעשנו לכבוד שב"ק ולכן בכח הש"ק לפרוע כל חובות שנעשו‬ ‫בשבילה ולפרוע על ידה כל חובותינו‪ ,‬שאף אם לקחנו ולווינו מחנות הפתוחה בעולם ורוצים הגבאים ח"ו ליפרע –‬ ‫הנה השבת קודש יפרע עבורינו כל חובותינו שנתחייבנו‪ ,‬כאשר נקיים השבת כראוי ובתשובה עילאה כאמור‪ .‬כמו‬ ‫שהשבת תפרע חובותינו שנתחייבנו לכבוד הש"ק כמו"כ בודאי בכח הש"ק גם להיפך לפרוע כל חובות שומרי‬ ‫שבת ומכבדי הש"ק והיא יכולה ללוות עלינו והקב"ה ג"כ יעזור לפרוע חובותיה כמו חובותינו‪.‬‬ ‫ודו"ז זצוקללה"ה בארון עדות מפרש ענין שקולה שבת כנגד כל התורה כולה‪ ,‬שבשבת כלולה כל התורה וכל עניני‬ ‫סגולות כל המצוות יש בה‪ ,‬הן מצות שופר ולולב וסוכה וכו' הכל יש בבחינת השבת‪ .‬נמצא ממילא אף אם‬ ‫נתחייבנו כל מיני חובות על כל סוגי הלוואות הנה בכח השבת לפרוע בעדינו כל שטרי חובותינו‪.‬‬ ‫שהרי מה שאנו חייבים הוא מפאת שחסרנו לקיים מצוות‪ ,‬ואולי גם אם קיימנו לא היו ראויים כראוי וכהוגן ובש"ק‬ ‫מתקן הפריעה ובודאי פורע חובות בנ"י ומתקן התוה"מ כמו שישנו בש"ק תיקון בכלליות הבריאה‪ ,‬וא"כ אנו‬ ‫בטוחים בזכות הש"ק בר"ה ביום הדין הרי מתקיים דיני המשנה באבות פ"ג מט"ו‪-‬ט"ז ונפרעים מן האדם‪ ,‬היינו‬ ‫שאדם צריך לפרוע מה שלקח מן החנות‪ ,‬ואם ח"ו רואים בפנקס פתוח דלא פרע ישנם אופנים אחרים שהגבאים‬ ‫פורעים‪ ,‬בוטחים אנו בר"ה שחל בש"ק שגם הש"ק יפרע כל חובות בנ"י מדה כנג"מ כמו שבנ"י לוקחים עליהם‬ ‫חובות עבור בנ"י והקב"ה פורע‪ ,‬כן הש"ק יפרע חובות בנ"י‪ ,‬ועוד יכניסו בחשבון בנ"י אשראי לחשבונם שיוכלו‬ ‫ליכתב וליחתם לכו"ח טובה ולשנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫ובודאי מכל תיקוני הש"ק בעוה"ז יביאו לתיקון הכללי בהצטרפותם יחד לגרום להיום שכולנו מקוים עליו יום‬ ‫שכולו שבת ומנוחה צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה‪.‬‬ ‫והיינו שכח ש"ק משום דיכולה היא שתרחם‪ ,‬וכדפרש"י ז"ל‪ ,‬כאשר נמנעים מן הצער לכבודה של השבת‪ .‬והנה‬ ‫עמך ישראל ביומא דראש השנה שחל להיות בשבת – כאשר עליונים ותחתונים עומדים ומצפים על תקיעות‬ ‫השופר שיש בהם את הצלתם של ישראל‪ ,‬שבכוחם עולה הקב"ה מכסא דין ויושב על כסא רחמים‪ - ,‬והנה מבטלים‬ ‫הם ישראל אל כל השופר‪ ,‬מחשש רחוק של איזה יחיד מישראל בקצה העולם שעדיין אינו יודע וצריך לילך אצל‬ ‫הבקי ללמוד‪ ,‬ושיעבירנו בשגגה ד"א ברה"ר ח"ו‪ ,‬שהוא כמעט כמתעסק בדבר זה‪ .‬בשביל אותו יחיד שבישראל‬ ‫ביטלו חז"ל וגזרו גזירה על כל הדורות כולם שיבטלו תקיעת שופר לגמרי בר"ה שחל להיות בשבת‪ .‬אמרו מוטב‬ ‫תיבטל תקיעת שופר כולה לדורות ולא תפגם במאומה קצה קצה של קדושת השבת אפילו אצל היחיד‪ .‬וכי יש לך‬ ‫כבוד לשבת גדול מזה! מה שבנ"י מוסרים נפשם וזכותם ביום הדין הנורא והאיום כמש"נ בנתנה תוקף קדושת‬ ‫היום וכו' לכבד הש"ק ושלא יפגם ע"י אחד מבנ"י אפילו בשוגג קדושת הש"ק‪.‬‬ ‫ובמילא בעומדינו כה בר"ה שחל להיות בשבת‪ ,‬ואנו נמנעים מלהצטער בשבת‪ ,‬ואף מבטלים הקיעות במסי"נ‬ ‫עצומה‪ ,‬כמבואר שהוא הצלתם של ישראל‪ ,‬שהרי כל פעולות היום נעשים ע"י השופר כמשנ"ת המלכיות זכרונות‬ ‫שופרות והעלאת התפילות וכו'‪ ,‬בודאי בעצם הוויתור על כל זה במסי"נ הוא מעורר זכות עצומה‪ ,‬ויכולה היא‬ ‫ז‬ ‫שתרחם ולהיות לנו למליץ יושר ביום הדין‪ .‬לרפאות כל החולים ל"ע‪ ,‬וכלל ישראל בצאתו לגלותו הרי כל הולכי‬ ‫דרכים מוגדרים בהלכה כחולה שאין בו סכנה‪ .‬ובקושי התגברות השעבוד והגלות עלינו אנו צריכים להרבה רחמים‬ ‫ורפואות ונחמות וישועות‪ .‬וכל זה נשפע בכח השבת קודש‪.‬‬ ‫ועצם מניעת התקיעות בשבת כבר מערבבת השטן מכל וכל‪ ,‬בראותו גודל מסירות נפשם של ישראל על כבוד‬ ‫השבת שמסכימים לבטל לגמרי כל התקיעות בשביל שלא לפגום ח"ו פגם קטן שאולי עלול להיות בכבוד השבת‪.‬‬ ‫בזה גופא עושה השבת כל פעולות השופר כאשר נת' בריש דברינו‪ ,‬ואולי עוד יותר מן השופר‪ ,‬שמסי"נ עצומה זו‬ ‫שיש בר"ה שחל להיות בשבת שסכימים לבטל כל התקיעות שזקוקים ודחופים להם כ"כ בודאי להצלת נפשם‬ ‫מרדת שחת מחמת ספק רחוק של פגם קטן של יחיד בכבודה של השבת‪.‬‬ ‫ואפשר שהסט"א א"י להאמין בכח זה של בנ"י לביטול מצות שופר בש"ק והוא חושב שהטעו אותו ולא רק‬ ‫שמשיח צריך לבוא אלא בזכות הש"ק הוא בא‪ ,‬שהרי אמרו חז"ל אלמלא שמרו בנ"י שני שבתות כהלכתם היו‬ ‫נגאלים‪ .‬ובסה"ק שבאמת סגי בשמירת שבת קודש אחד ליגאל אלא צריך ב' שבתות הוא מפאת שע"י שמירת שבת‬ ‫כהלכתה השבת הראשון יגרום לשבת בשני כראוי וכנכון‪ .‬ולכן בר"ה שחל להיות בש"ק בנ"י פעלו בש"ק הזה כמו‬ ‫שמירת ב' שבתות שהם נגאלים ובזה הוא מתבלבל מאד ואינו יכול כלל להסטין ודו היטב‪.‬‬ ‫ובזה פועלת השבת כל פעולות השופר ויותר מזה‪ .‬ושפיר מברכים אנו אף בר"ה שחל בשבת "שומע קול תרועת‬ ‫עמו ישראל ברחמים" – אף שלא תקעו בשופר‪ ,‬השבת יש בה גם כן כח תרועה כמבואר‪,‬‬ ‫וכן בר"ה שחל להיות בשבת מתעורר ביותר כבוד השבת בזכות מסי"נ זו למען השבת‪ ,‬ומתעורר מאד זמן דלעת"ל‬ ‫של יום שכולו שבת שיגביה את ישראל בתשובה עילאה כמבואר‪ ,‬ושפיר מתערבב השטן בחושבו שהנה הגיע זמן‬ ‫שחיטתו‪.‬‬ ‫ובהיות השבת בן‪-‬זוג של ישראל‪ ,‬הלא כמה וכמה חיובים שמנו רז"ל בבן‪-‬זוג וכדשנינו במשניות דכתובות פ"ה‬ ‫(מ"ח)‪" :‬לקתה חייב לרפאותה‪ ,‬נשבית חייב לפדותה"‪ ,‬וחייב לזונה ולפרנסה וכל שאר החיובים המבוארים‪ .‬ובודאי‬ ‫יקיים השבת חובותיו כלפי בן זוגו לרפאותינו ולהחיש את פדות נפשינו‪ .‬בזכות השבת ובזכות מסירת נפשם של‬ ‫ישראל למען השבת כאשר במשך כל הדורות מסרו ישראל את נפשם על קדושת שב"ק כידוע‪ ,‬ובר"ה עולים כל‬ ‫זכרונות המסי"נ לפניו לטובה בזכות השבת‪.‬‬ ‫ויהי רצון שנוושע כאו"א בכל הענינים לטובה‪ ,‬ונזכה לכתיבה וחתימה טובה‪ ,‬שנה טובה ומורכת‪ ,‬שנה טוב‬ ‫ומתוקה‪ ,‬ומהרה נזכה לשמוע קול שופרו של משיח בביאת גוא"צ בב"א‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון מידי שבוע למייל שילחו ל ‪m0732951213@gmail.com‬‬ ‫ח‬