לעומקו של מקרא · Le'oimkoi Shel Mikru — ראש השנה (2026-09-07)

א
לעומקו של מקרא
ראש השנה
ראש השנה
ה'תשפ''ז
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
מודיעין עילית גור-אריה צור
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
ב
לעומקו של מקרא
ראש השנה
ולעומקו של מקרא יש לומר
שהוא כעין מה שנאמר בדניאל (ד,יד')
ישין
ִּבגְ ז ֵַרת עִּ ִּירין פִּ ְתגָמָ א ּומֵ אמַ ר קַ ִּד ִּ
ראש השנה
ְשאֵ לְ תָ א. לענין הסימנים בליל
ופירש רש"י שאלתא .גזרה וע''י ראש השנה
שנמלכין בהקב''ה קודם שיגזרו
הגזרה קורא אותה שאלתא. יסוד הסימנים הוא בברייתא במס'
כריתות [ה ]:וכדברי אביי שם [ו:].
ופירש מצודת דוד בגזרת הדבר
נגזר בגזרת המלאכים [המחריבין] ת''ר (כריתות ה עמ' ב') אין מושחין את
העושים דין המקום. המלכים אלא על המעיין כדי שתימשך
מלכותן ,שנאמר (מלכים א א ,לג-לד')
ופירש הרמב''ן( :ויקרא יח,כה') שח אֹ ַׁ֣תֹו ָׁ֠ שָ ם.
הֹור ְד ֶ ֶּ֥תם אֹ ֖תֹו אֶ ל-גִּ ֽחֹון ּומָ ַ ַׁ֣
וְ ַ
כי הדבר ההוא הנגזר על נבוכדנצר
היא גזרת עירין שגזרו על הכוחות ומפרש מצודת דוד :וְ ַ
הֹור ְד ֶּ֥תם אֹ ֖תֹו [את
הנאצלין מהן לעשות כך ויקראו שח [צָ ד֨ ֹוק הַ כֹ ֵ֜הן וְ נ ָ ָָ֧תן הַ נ ִּ ִָ֛ביא]
שלמה] אל-גִּ ֽחֹון ּומָ ַ ַׁ֣
"עירין" כי מאצילותן יתעוררו אֹ ַׁ֣תֹו ָׁ֠ שָ ם -לסימן טוב ,שתמשך מלכותו
הכחות בכל הפעולות וגו' ומאמר כנחל .
קדישין שאלתא כלומר ששאלו מה
הרצון העליון עליו ואחרי כן גזרו דאמרת אמר אביי השתא
להעשות כן .שהרי אין המלאכים סִּ ימָ ָנא ִּמילְ תָ א היא [שעושים מעשה
עושים מעצמם ולא כלום ,אלא הכל לסימן טוב ,כדי שיתקיים] יהא רגיל
לפי רצון עליון. איניש לְ מי ַכל ריש שתא [לאכול בראש
השנה] קָ ָרא ורּובְ ָיא ַכ ְר ִּתי ִּסילְ קָ א
כן הדבר הזה ,בסימני ראש ותָ מָ רי[ .שיהיו לסימנים טובים לכל
השנה. השנה כולה].
כלומר הסימנים שאנו עושים בליל ויש להבין כיצד פועל מנגנון זה של
ראש השנה לטובה ,והבקשות שיחד ִּסימָ ָנא ִּמילְ תָ א היא.
ג
לעומקו של מקרא
ראש השנה
האדם כח למלאכי עליון להוציא עמהן ,הן ליתן כח בעליונים לעירין
לפועל גזירותיו של הקב''ה. קדישין לעורר ולהוציא אל הפועל
מה שגזר עליהם הקב''ה ליתן לנו.
וכן באומרו היה''ר מלפניך ,לאחר
כל מאכל שיש בו משמעות לטובה. וכעין שאמרו (מועד קטן י"ח) ברית
כרותה לשפתים וכשגגה היוצאת
וכעין זה תקנו לומר בליל שבת מפי השליט ,שלא יוציא אדם דבור
למלאכי השרת בואכם לשלום, לא טוב מפיו ,כי ממהרים המלאכים
וברכוני לשלום ,להוציא לפועל רצון הם העירין קדישין להוציאו אל
הקב''ה ,וזה שאומרים ממלך מלכי הפועל ,עוד בטרם יתחרט על כך
המלכים הקב''ה. האדם אשר דבר דבריו.
ובזה ינתן טעם לאומרו (בפרשת ומידה טובה מרובה.
מסעי) בדרך הכפילות :וַיִּ כְ תֹב מֹ שֶ ה
אֶ ת מֹוצָ אֵ יהֶ ם לְ מַ ְסעֵיהֶ ם ַעל פִּ י ה' שיש בכח דיבורו הטוב של האדם
וְ אֵ לֶה מַ ְסעֵיהֶ ם לְ מֹוצָ אֵ יהֶ ם וכמובא ליתן כח בידי מלאכי השרת משרתי
בלעומקו של מקרא שם ,על דרך עליון הם העירין קדישין להוציא
הרמז והצח :ירמזון ִּאילין ִּמ ַל ָיא דבריו ומעשיו הטובים שהם לסימן
למסעיהם של העירין קדישין על פי טוב ,אל הפועל ,להיות פועלים עליו
מֹוצָ אֵ יהֶ ם של בני אנשא ,שמוציאים טוב ,בגזירת עליון.
בפה ה"יהי רצון מלפניך" ,וממהר
האלקים לעשותו בגזירת עירין .שגוזר וזה שאמר אביי ,השתא דאמרת
על עירין קדישין למהר ולהחיש לנו סִּ ימָ ָנא ִּמילְ תָ א היא,יהא רגיל איניש
הישועה הנרצית לפני ה'. לְ מי ַכל ריש שתא :קרא ורוביא כרתי
סילקא ותמרי.
וכן ָכפַל ואמר וְ אֵ לֶה מַ ְסעֵיהֶ ם
לְ מֹוצָ אֵ יהֶ ם שלפי מוצאיהם של העירין ובאוכלו קרא דרך משל ,ואומר יהי
קדישין מלפני מלך מלכי המלכים רצון מלפניך שתקרע רוע גזר דיננו
הקב''ה ,כן יהיה פתגמא ליתן לנו ויקראו לפניך זכויותינו ,בזה נותן
ד
לעומקו של מקרא
ראש השנה
אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים מבוקשנו לכל מסעותינו משך שנות
היא העבודה מלמעלה למטה להוריד חיינו .וכאומרו :וְ אֵ לֶה מַ ְסעֵיהֶ ם של
שפע רחמים מן השמים כאב המרעיף בני האדם לְ מֹוצָ אֵ יהֶ ם של העירין
אהבתו על בניו .ויחד היא כעין קדישין היוצאים לברכנו על פי ה'.
העבודה של המלאכים ב"רצוא ושוב",
וככתוב והנה מלאכי אלקים עולים ^^^^
ויורדים בו.
אם כבנים אם כעבדים
והיא העבודה של תקיעת השופר.
היא הנשיפה מלמטה למעלה להוריד אמירתה ושייכותה
מכסה והנהגה של השמות הקדושים
ושל חסד ורחמים .כעין הפסוק בשירת
אצל
הים ,נשפת ברוחך -כסמו ים. תקיעת השופר
נשפת ברוחך בתקיעת השופר ,כיסמו יש ליתן טעם מדוע לומר את
ים של רחמים ואהבה לעם ישראל, שניהם .ומדוע אחד מהם לא יספיק
כסות של אהבה מאת הקב"ה. לרצות ,בן את אביו או עבד את מלכו.
כנאמר על כל פשעים תכסה אהבה. ויש לומר שהם שתי מידות בעבודת
כמים לים מכסים. ה' .יש עבודה שהיא מלמטה
למעלה ,כעין סולם מוצב ארצה
וכאן יש להאיר מה שמובא בספרים
וראשו מגיע השמימה ,ויש עבודה
הק' [וכמובא בלעומקו של מקרא
שהיא משיכת חסד ורחמים מלמעלה
לפרשת נשא בענין ברכת הכהנים] כי
למטה.
נרמזו בברכת הכהנים המלאכים
היוצאים מן השופר בראש השנה.
אם כעבדים עינינו לך תלויות,
ויש ליתן טעם לשליחותם של אותם היא עבודת ה' מלמטה למעלה .לכן
המלאכים הק' הן בתקיעת השופר והן אמר עינינו לך תלויות ,עד שתחוננו.
בברכת הכהנים.
ה
לעומקו של מקרא
ראש השנה
ישראל שתפילותיהם פועלות ישועות ולעומקו של מקרא יש לומר ,כי
ואינן שבות ריקם. כשם שברכת הכהנים תקנוה בסוף
התפילה בסדר העבודה ,ובכך היא גם
ובזה ניחא לאומרו וַאֲ ִּנ֖י אֲבָ רֲ ֵ ֽכם .יש מאסף לכל המחנות ,לכל הברכות
אומרים ַוא ֲִּנ֖י אֲבָ רֲ ֽכם לעם ישראל על והתפילות של תפילת הציבור ליתן
ידי הכהנים .יש אומרים ַוא ֲִּנ֖י אֲבָ רֲ ֽכם להם כח לעלות מדרגה לדרגה עד
לכהנים שבירכו לעם ישראל .עשה הגיעם אל כסא הכבוד ,כן תקיעת
הכתוב את הכהן כשופרו של הקב"ה השופר שנצטוינו בה בראש השנה
לברך לעם ישראל .ולכן הם הם אותם הרי היא כמאסף לכל המחנות ,לכל
המלאכים היוצאים מן השופר ,הם הם התפילות והתחינות של כל השנה כולה
אותם המלאכים היוצאים מברכת בכלל ,ושל חדש הרחמים והסליחות
כהנים. שבאלו''ל בפרט ,ותקיעת השופר
מעלה השמימה את כל התפילות שלא
והשתא דאתית להכי ,נימא ביה זכו מסיבות שונות לעלות במשך
מילתא לתפארת שמות המלאכים השנה ,והמלאכים היוצאים מן השופר
הקדושים. מעלים ומביאים את כל תפילותיהם
של כל בני ישראל שבכל השנה כולה
ואלה שמותם ,כהשם הק' בן כ"ב להניחם כיהלומים וכאוצר חביב בכתר
אותיות היוצא מברכת כהנים: עליון של מלך מלכי המלכים הקב''ה
היושב על כסא רם ונשא הוא כסא
אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם די"ו הרחמים ביום הדין לפאר את המלך
נסי"ם .והם כנגד ג' תיבות שבפסוק שהשלום שלו ,והוא מחזיר לנו שלום,
ראשון ,יברכך י'ה'ו'ה' וישמרך. כפי שתיאר זאת ר' ישמעאל כהן גדול
ושתים שבפסוק שני .יאר י'ה'ו'ה'. שמנענע כביכול הקב''ה בראשו לומר
לנו ואתה שלום וכל אשר לך שלום,
ולפי שם קדוש זה יסדו את התפילה ָשם לְ ך֖
וזה שמסיימת ברכת הכהנים וְ י ֵ ֶּ֥
המובאת בספרים בברכת כהנים, שָ לֽ ֹום .ובזה ,הן בברכת הכהנים והן
ובתקיעת שופר בר"ה .והיא ראשי בתקיעות השופר מובטחים עַם בני
תיבות של שם קדוש זה והיא מסוגלת
ו
לעומקו של מקרא
ראש השנה
ולעשות שליחותם נאמנה. והדינים: החלומות להמתקת
וזה שאמר הפסוק (ו,כז') וַאֲ נִּ י אֲבָ רֲ ֵ ֽכם
הו"ו של וַאֲנִּ י הוא כנגד היסוד ,אֲ נִּ י אֵ ל ָנא קָ ֵרב ְתשּו ַעת ְמצַ ֶפיך (ר"ת
אנקת"ם ,היוצא מן יברכ"ך).
כנגד המלכות .והם יחד יסוד מלכות,
עליהם מושתת בנין הברכות .ואשר
פחּודֶ יך סָ ר תֹו ִּציאֵ ם ִּממַ ֲאסָ ר (ר"ת
על כן קבעו את ברכת כהנים בתפילת
פסת"ם היוצא משם ה' י'ה'ו'ה).
עמידה ,לפני שים שלום ,לשלימות
פְ דֵ ה סֹועִּ ים פתַ ח סּו ִּמים יְ ִּמינְ ך
הבניין.
ְמצַ פִּ ים (ר"ת פספסי"ם היוצא מן
ועוד יש לומר ,אני -הוא אחד
וישמר"ך)
משמות ע"ב היוצאים מן הפסוקים
ויסע ויבא ויט ,וכמו שאומרים
ְד ֵלה יֹוקְ ִּשים וְ קַ בֵ ץ נְ פֹו ִּצים ְסמֹוְך ָיּה
בהקפות אני והו הושיעה נא ,הוא
מַ ַפלְ תֵ נּו( .ר"ת די"ו–נסי"ם היוצא
השם הק' אשר בו מברך הקב"ה
מן יא"ר י'ה'ו'ה').
לישראל ובו מברך הקב"ה לכהנים.
ַו ֲאנִּ י ֲאבָ רֲ ֵ ֽכם.
והם כנגד תפילה( ,שמע אנקתם),
פרנסה וכלכלה (פסת"ם ,תן להם
פיסת פתם) ,מלבושי כבוד (פספסי"ם
^^^^ כנגד כתונת פסים) ,ומעשי נסים
(די"ו נסי"ם).
ויחד הם כ''ב אותיות כאומרו:
[בראשית מח ,כ'] ְבך יְ בָ ֵרְך יִּ ְש ָראֵ ל,
אל תקרא יברך אלא יבורך ,ב"ך
מקדש ישראל יבורך ישראל ,על ידי הכהנים ועל ידי
ויום הזכרון מלאכי השופר ,ומתלווים הם לס'
אותיות של ברכת כהנים ,הם ששים
עיקר העבודה בראש השנה היא הגבורים אשר למלך שהשלום שלו
הנשלחים בברכת כהנים לכל אחד
במחשבה בזכרון .והיא אחת מג'
מישראל ליתן לו משאלות לבו
המידות שבאדם .שהאדם מחולק לג'
ז
לעומקו של מקרא
ראש השנה
ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם. מידות .מחשבה דיבור ומעשה.
ותירצו התוספות שם בד"ה כמאן והקב"ה אשר יצר את האדם בחכמה,
מצלינן וז"ל ,ואיכא למימר דבתשרי התאים לו ג' זמנים להשלים
עלה במחשבה ליבראות ולא נברא מידותיו.
עד ניסן .כלומר שבתשרי נברא
במחשבה ובניסן נברא במעשה. ראש השנה הוא יום הזיכרון כנגד
תיקון מידת המחשבה.
והוא ענין של סוף מעשה יום כיפור הוא יום הסליחה והכפרה
במחשבה תחילה .לא שהקב"ה צריך כנגד מידת הדיבור .שכן עיקר המצוה
ח"ו מחשבה לפני המעשה ,כי ברוח המעשית ביום כיפור היא הוידוי.
פיו כל צבאם ,אלא שזה הסדר של כשמצות העינוי באה לעורר את הוידוי
הבריאה .שתקדם מחשבה למעשה. שיהיה מעומק לבו השבור של האדם.
ואשר על כן סוכות הוא תיקון מידת וימי הסוכות זמני השמחה הם כנגד
המעשה ,כי בניסן ישבנו בסוכות ורק מידת המעשה .ולכן רבו מצוות
כדי לקיים ישיבת הסוכה כמצוה העשיה בסוכות ,כגון נטילת לולב,
לשמה ניתן חג הסוכות בתשרי ,שיהיה הישיבה בסוכה ושמחת הרגל בבשר
צלא דמהימנותא ולא צלא דשמשא. ויין.
ואשר על כן נקרא תשרי יום ויש ליתן טעם מדוע יהיה ראש
הזכרון ,כנגד מה שנברא במחשבה. השנה דוקא תיקון למידת המחשבה.
ולכן התיקון בראש השנה הוא תיקון והרי אמרו רבותינו על ראש השנה כי
בחינת המחשבה והוא הקודם לתיקון זה היום תחילת מעשיך ,וכן אני
בחינת הדיבור שבוידוי יום הכפורים מתפללין בראש השנה .וראוי אולי
הקדוש ,כששניהם מקדימים לתיקון היה יותר שיהיה זה יום המעשה ולא
בחינת המעשה בנטלנו את הלולב יום הזיכרון.
ובכניסתנו לסוכת השלום שבחג
הסוכות. ואכן ,מצינו במסכת ראש השנה [כז].
מחלוקת מתי נברא העולם .תניא רבי
אליעזר אומר בתשרי נברא העולם
ח
לעומקו של מקרא
ראש השנה
אמרו עליו על ר''א בן דורדיא ובכך יש להבין את האוה"ח הק',
שלא הניח עבירה בעולם שלא וכו' מדוע יוסף הצדיק קבל עונש מאסר
ושמע אלעזר בן דורדיא שאין שנתיים על שאמר פעמיים כי אם
מקבלין אותו בתשובה. זכרתני והזכרתני .והרי משום
פעמיים יכול להיאסר ליומיים או
הלך וישב בין שני הרים וגבעות .אמר שבועיים או חדשיים .ומדוע דוקא
הרים וגבעות בקשו עלי רחמים שנתיים .אלא שהוא לכאורה ָפגַם
אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך במידת הזכרון ,שאמר זכרתני
נבקש על עצמנו שנאמר {ישעיה נד- והזכרתני ,לכן צריך שיעברו עליו
י} כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה. שני ראשי שנים של זכרונות ,לתקן
מידת הזכרון .ע''כ סיכום דבריו של
אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים אוה''ח הק'.
אמרו עד שאנו מבקשים עליך נבקש
על עצמנו שנאמר {ישעיה נא-ו} כִּ י וראש וראשון לכל הזכרונות הוא
שָ מַ ִּים כעָשָ ן נִּ ְמלָחּו [נחבלו כבגד לזכור שהקב"ה מלך ,ומלכותו בכל
הנשחת] וְ הָ אָ רץ כַבגד ִּתבְ לה. משלה ,והכל בידו ואין זולתו ,הכל
ממנו ואין בלתו.
אמר חמה ולבנה בקשו עלי רחמים
אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך ואשר על כן ניתנה לנו מצוות השופר
נבקש על עצמנו שנאמר {ישעיה כד- לתקן הזכרונות.
כג} וחפרה הלבנה ובושה החמה.
^^^^
אמר כוכבים ומזלות בקשו עלי
רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים בביאור תשובתו של ר'
עליך נבקש על עצמנו שנאמר
{ישעיה לד-ד} ונמקו כל צבא השמים. אלעזר בן דורדיא.
אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח כמובא במסכת עבודה זרה יז' עמ'א':
ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד
שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה
ט
לעומקו של מקרא
ראש השנה
קלקולם .וממילא גם ממנו תיקונם, רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי
והוא בכללם. העולם הבא.
לכן הניח ראשו בין ברכיו כְ עֻבָ ר ויש לשאול ,לכאורה מדוע
במעי אמו ,לחזור לימי התהוותו ,שם יתאכזרו אליו הרים וגבעות ,השמים
אין שולט היצר הרע עד שננער והארץ ,חמה ולבנה ,כוכבים ומזלות.
מבטן אמו ,שנאמר לפתח חטאת ומדוע יבקשו רחמים על עצמם ולא
רובץ .ומתוך דרגה זו של קודם עליו ,אדרבה ,היה עליהם לבקש עליו
החטא ,תיקן את עולמו עם כל מה רחמים ומתוך כך ירחם המרחם גם
שקלקל בכל העולמות .ולזה אמרו עליהם ,בבחינת כל המתפלל על
מזומן לחיי העולם הבא. חבירו נענה תחילה.
ויש לומר שכאן טמון סוד רז
ועוד יש לומר שלכן אמר בי.
עליון של התשובה .שכל החוטא,
שהיא לשון שבועה .וכפי שאמרו
פוגם לא רק בעצמו אלא פוגם גם
[נדה ל ]:שאינו יוצא מרחם אמו עד בכל הבריאה כולה .ולכן לא יוכלו
שמשביעין אותו שנאמר {ישעיה מה- ההרים והגבעות והשמים והארץ וכו'
כג} כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לבקש עליו רחמים .כי הם צריכים
לשון זה יום הלידה שנאמר {תהילים רחמים על עצמם לתקן בם כל מה
כד-ד} נקי כפים ובר לבב אשר לא שהחוטא קלקל בהם.
נשא לשוא נפשו ולא נשבע למרמה
ומה היא השבועה שמשביעין אותו
וזה הוא שאמר אין הדבר תלוי
תהי צדיק ואל תהי רשע ואשר על כן
אלא בי .לא רק התשובה תלויה בו.
אמר בי לשון שבועה שמתחרט על
אלא קודם לכל עניין הבין אלעזר בן
שעבר על שבועתו .ובתשובתו זו תיקן
דורדיא שמה שהבריאה נפגמה ,דבר
עצמו והעולם ,כי כל תוקף תשובתו
זה תלוי רק בו .ולכן גם התיקון
של האדם היא ממה שהקב"ה נשבע
שלהם תלוי רק בו .וכאשר יתקן את
בימינו ובזרוע עוזו ,שכל זמן שישראל
עצמו ,יתקן בזה גם את הבריאה
חוטאין יעשו לפניו כסדר הזה והוא
כולה .ולכן געה בבכיה .שהבין שממנו
מוחל להם( .ראש השנה יז עמ'ב').
י
לעומקו של מקרא
ראש השנה
מה שכביכול צחקה ואמרה ואדוני זקן. ושם ,אמר רב יהודה ברית כרותה
על כן אמרה עתה לשבח .לִּ זְקֻ ָנֽיו. לי''ג מדות שאינן חוזרות ריקם.
דייקא נמי שלא אמרה לִּ זְקֻ נַי אלא
לִּ זְקֻ ָנֽיו. ועל דרך הצח ,נרמז דבר זה
^^^^ בגימטרי'ה של ב''י ,שהיא י''ג עם
הכולל ,להזכיר לפניו י''ג מידות של
לְ בַ ְד ֶ ֽהן -לְ בַ ָ ֽדנָה רחמים.
וזה שאמר אין הדבר תלוי אלא בי.
שת הַ ֖צ ֹאן שבַ ע כִּ ְב ֶּ֥ ֹ
ַוי ֵ ַַׁ֣צב אַ ְב ָרהָָ֗ ם אֶ תֶׁ֛ ֶ -
ימלְֶך אֶ ל- אֲב ֶ ֖ לְ בַ ְד ֶ ֽהן{ .כט} ַו ֶּ֥י ֹאמֶ ר ִּ כפי שאמר הקב"ה בי נשבעתי .והיא
שבַ ע כְ בָ שֹת֙ הָ ֵ֔ ֵאלֶה אַ ְב ָר ָהָ֑ם ָ ַׁ֣מה הֵָ֗ נָה ֶ ֶׁ֤ לשון שבועתו של הקב"ה ,למחול
לשבים ולמחכים לסליחתו.
ֲא ֶ ֶּ֥שר ִּה ַצ ְ֖בתָ לְ בַ ָ ֽדנָה
^^^^
יש לעיין בשינוי הלשון לְ בַ ְד ֶ ֽהן,
לְ בַ ָ ֽדנָה. לקריאת התורה
ובשימת לב ,באבימלך נאמר לְ בַ ָ ֽדנָה יום א' של ראש השנה
והן כשתי מלים לב-דנה ,כי לב מלכים
ושרים ביד ה' לדונם ,לחסד או לשבט. וַתַ הַ ר וַתֵ לֶד שָ ָרה לְ אַ ְב ָרהָ ם בֵ ן לִּ זְקֻ נָ ָ֑יו
ובאברהם נאמר לְ בַ ְד ֶ ֽהן .והן כשתי ֹלהים: ֱא ִּ ֽ ֲאשֶ רִּ -דבֶ ר אֹ תֹו לַּמֹועֵד
מלים הן-לבד ,שנשבע להיות נפרד מן ַות ֹאמֶ ר ִּמי ִּמלֵל לְ אַ ְב ָרהָ ם הֵ ינִּ יקָ ה בָ נִּ ים
הגויים ,ולכן נקרא אברהם העברי, שָ ָרה ִּ ֽכיָ -יל ְַד ִּתי בֵ ן לִּ זְקֻ ָנֽיו( :כא,ב'ז')
שכל העולם מעבר אחד והוא מעבר
השני. יש ליתן טעם מדוע נאמר לִּ זְקֻ נָיו
ואשר על כן ,יש לומר בכוונת לִּ זְקֻ נָיו שני פעמים.
אברהם באומרו לְ בַ ְד ֶ ֽהן ,לומר ולעומקו של מקרא י''ל פעם אחת
לאבימלך :אין בשבועתנו כדי לחבר פרסמו הכתוב לשם נֵס .ופעם אחת
בינינו ,אלא אדרבה יש בה כדי פרסמתו שרה .וכל כך למה ,לכפר על
יא
לעומקו של מקרא
ראש השנה
כינויים לקב"ה ולבית דינו .והיא להפריד בינינו ,כנאמר בפרשת בלק
התחדשות הברית בין אברהם ובורא (כג,ט') הֶ ן-עָם֙ לְ בָ ָ ַׁ֣דד י ְִּש ֹּ֔ ֹכן ּובַ ִּ
גֹוי֖ם ֶּ֥ל ֹא
עולם .אבי-מלך ירמוז לאבינו מלכנו, י ְִּתחַ ָ ֽשב .וזה כוונת אומרו לְ בַ ְד ֶ ֽהן.
ופיכל שר צבאו ירמוז על בית דינו
שחותכים את הדין בפיהם .פי-כל. ובשימת לב ,נאמר כאן הֶ ן-עָם֙ ,
ונאמר בדור הפלגה הֵ ן עַם ,בדור
וכאומרו שהשבועה היא לא חד הפלגה נאמר הֵ ן עַם אֶ חָ ד וְ שָ פָה אַ חַ ת
צדדית ,אלא כאן כביכול נשבע לְ ֻכלָם וְ זה ַ ֽהחִּ לָם ַ ֽלעֲשֹות וגו' ,שעל ידי
הקב"ה לאברהם אם תשקר לי ולנכדי אחדותם גרמו לחילול שמו ית'
ולניני .והשבועה היתה בפי כל בית
שנאמר וְ זה ַ ֽה ִּחלָם ַ ֽלעֲשֹות ,ובעם
דינו של הקב"ה .לקיים את הברית בין
ישראל יבוא התיקון לקדש שם שמים
הקב"ה ואברהם לכל הדורות.
על ידי פירודם מן הגויים ,שנאמר הֶ ן-
וכשם שהוכיח אברהם ,כן יוכיח
עָם֙ לְ בָ ָ ַׁ֣דד י ְִּש ֹּ֔ ֹכן ּובַ גֹויִּ ֖ם ֶּ֥ל ֹא י ְִּתחַ ָ ֽשב .וזה
הקב"ה אם יעברו הדורות על המצוות.
כוונת אברהם באומרו לְ בַ ְד ֶ ֽהן.
ואע''פ כן הברית תשאר.
^^^^
וזה שאמרו בתוספות מסכת שבת נה.
אומר רבינו תם [אפילו אם] זכות
אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה עַ לֵָ֗ -כן קָ ָ ֶׁ֛רא לַּמָ ֶּ֥קֹום הַ ֖הּוא ְב ֵ ַׁ֣אר
דהא כתיב (יקרא כו) וזכרתי את ֵיהם שם נִּ ְש ְב ֖עּו ְשנ ֶ ֽ שבַ ע ִּ ֶׁ֛כי ָ ֶָּ֥ ָ֑
בריתי יעקוב עי"ש. (כא,לא')
ויש ליתן טעם כיצד באר שבע יורה
^^^^ על שבועת שניהם.
שבַ ע ו ִּ֨ ִַּיקְ ָרא-שֵָ֔ םוַיִּ ַ ֶּ֥טע ֶ ֖אשֶ ל ִּב ְב ֵ ַׁ֣אר ָ ָ֑ ועל דרך הרמז והצח י"ל כי שניהם
רמוזים במילה באר .אברהם .אבימלך.
עֹולם( .כא,לג') שם ה' ֵ ֶּ֥אל ָ ֽ ְב ֵ ֶּ֥
ויטע אשל בבאר שבע אמר ריש ועוד על דרך הרמז בענין
לקיש מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל אבימלך ופיכל שר צבאו ,יש
מיני מגדים .רבי יהודה ורבי נחמיה חד לומר שאבימלך ופיכל שר צבאו הם
יב
לעומקו של מקרא
ראש השנה
ובשימת לב ,זה היה החילוק בעבודת אמר פרדס וחד אמר פונדק .ברש"י:
ה' בין אברהם ושרה ,וכנ''ל בפרק כב, ונטע בו .לְ הַ נֹ ות עוברים ושבים.
פסוק יא'.
ויש ליתן טעם מה שרש מחלוקתם.
ובמדרש רבה מובא המדרש בשינוי הרי סוף כל דבר תכלית שניהם
נוסח .ויטע אשל בבאר שבע וגו' (כא, שיאכלו פירות ולפי רש"י שיהנו ,ויתנו
לג) ,רבי יהודה ורבי נחמיה ,רבי יהודה הודאה על הנאתם .בין אם זה פרדס
אמר אשל פרדס ,שאל מה תשאל, שבו גדלים הפירות ובין אם זה פונדק
תאנים וענבים ורמונים .רבי נחמיה או אכסניה ששם מגישים את הפירות.
אמר אשל פונדק ,שאל מה תשאל,
עגולא [פת] ,קופר [בשר] ,חמר [יין], וי"ל דחלקו בדרך עבודת ה' .האם
ביעין [ביצים] .רבי עזריה בשם רבי דרך השכל או דרך הרגש .איזו דרך
יהודה בר סימון אשל סנהדרין ,היך תצלח.
מה דאת אמר (שמואל א כב ,ו) :ושאול
יושב בגבעה תחת האשל ברמה. למאן דאמר פונדק או אכסניה,
כשמגישים את הפירות עדיין אין כאן
על דעתיה דרבי נחמיה דאמר אשל התפעלות מספקת ,כי צריך להסביר
פונדק ,אברהם היה מקבל את העוברים לאדם האוכל כיצד גדלו פירות אלו עד
ואת השבים ,ומשהיו אוכלין ושותין שהגישום לפונדק .וזו היא עבודה דרך
אמר לון בריכו ,והן אמרין מה נימור, השכל.
ואמר להון ,ברוך אל עולם שאכלנו
משלו ,הדא הוא דכתיב (בראשית כא, ולמאן דאמר פרדס ,עומד האדם
לג) :ויקרא שם בשם ה' אל עולם. בפרדס ומתפעל מריבוי העצים
ומריבוי המינים ,כל אחד בדרך גידולו
עד כאן המדרש .ותימה ,מדוע לא וכל אחד בצבעו ובטעמו והתפעלות זו
המשיך המדרש ,על דעתיה דר' עזריה היא דרך הרגש .ואלו ואלו מתקרבים
בשם רבי יהודה בר סימון ,שאמר אשל ומתפעלים ומודים לבורא .כל אחד לפי
סנהדרין ,וכאילו נפסק באמצע. דרכו.
יג
לעומקו של מקרא
ראש השנה
היתה ראויה להוליד ,ותפילתה החזירה ולעומקו של מקרא יש לומר שהיה
אותה להיות ראויה לילד. לו להמשיך כך :על דעתיה דר' עזריה
בשם רבי יהודה בר סימון ,שאמר אשל
כמו כן בתפילת ראש השנה גם מי
סנהדרין ,אברהם היה מקבל את
שנראה כאינו ראוי להיוושע ,הרי
העוברים ושבים ומשהיו מתנים לו
תפילת ראש השנה בכוחה להשיבו על
צרותיהם היה אומר להם תעשו כך
כנו להיות ראוי לישועה.
ותעשו כך .כהוראת הסנהדרין .וכשהיו
^^^^ שואלים אותו מנין לך כל החכמה הזאת
היה אומר להם ברוך אל עולם שנתן
מחכמתו לבשר ודם .והיו יושבים
לקריאת התורה אצלו ומקרבן לתורה ומגיירן .וגם
בדרך הלימוד היה מלמדם מי דרך
ליום ב' של ראש השנה שכלו מי דרך רגשותיו .שאלו ואלו
דברי אלקים חיים.
מרמזי העקידה
^^^^
ַו ַׁ֣י ֹאמֶ ר אָ ִֵּ֔בי ַו ֖י ֹאמֶ ר ִּהנֶנִּ י ְב ִּ ָ֑ני (כב,ז')
ִּהנֶנִּ י ְבנִּ י .באוהב ישראל מאפטא. להפטרה
אמר יצחק ,אבי ,הרי אתה עמוד החסד, יום א' דראש השנה
כיצד יכול עמוד החסד לשחוט את בנו.
אמר לו אברהם הנני -בני .עכשיו הנני לְ כִּ י לְ שָ לֹום ואֹלהי י ְִּש ָראל יִּתן את-
במידת בני .במידת הגבורה .לעשות שֵ לָתֵ ְך אֲשר שָ אַ לְ ְת מעִּ ֽמֹו( .שמואל א,
רצון אבינו שבשמים. א,יז')
שהאב והבן התאחדו יחדיו ואין הפרש ַו ֲה ֵוי ָנן בָ ּה ,מאי שֵ לָתֵ ְך .לפשוטו היא
ביניהם .החסד הוא גבורה והגבורה היא
שאלתך אֲשר שָ אַ לְ ְת מעִּ ֽמֹו .אך בשימת
החסד ,הנני בני.
לב ,כתיב שֵ לָתֵ ְך חסר א' .ולעומקו
וכן מובא בשל"ה הק' ...על דרך הנני
של מקרא יֵאָ מֵ ר על דרך אל תקרי:
בני ,שלפעמים החסד לצד הגבורה אל תקרי שֵ לָתֵ ְך אלא ִּשלְ יָתֵ ְך .שלא
יד
לעומקו של מקרא
ראש השנה
ַויֵלְ כּו ְשנֵיהֶ ם י ְַחדָ ו .חסד וגבורה והגבורה לצד החסד ,שהאש כלול במים
נשקו .שהומתקו הדינים ,ושולבו יחדיו והמים כלולים מאש.
חסד גבורה ,דין ורחמים .וכן גשם הוא וכן מובא בזוהר הק' פרשת וירא:
מידת החסד ומנוקד בסגול סגול, ַוי ֹאמר יִּצְ חָ ק אל אַ בְ ָרהָ ם אָ בִּ יו ַוי ֹאמר
שסגול הוא ניקוד של מידת החסד. אָ בִּ י .הֲרי פ ְרשּוהָ .אֲבָ ל מָ ה הַ טַ עַם ל ֹא
ונקראים גבורות גשמים .שמשולבים ה ִּשיב לֹו {דבר} ִּמיָד? אלָא ִּמשּום
יחד הגבורות והחסדים .וילכו שניהם שהֲרי הִּ סְ תַ לק מ ַרח ֲִּמים של אָ ב עַל בן,
יחדיו .החסד והגבורה יחדיו .יחדיו וְ לָכן כָתּוב הִּ ננִּ י בְ נִּ י ,הִּ ננִּ י שהִּ ְסתַ לְ קּו
בגימ' כח .זה הכח של עם ישראל ממנו הָ ַרח ֲִּמים וְ הִּ ְתהַ פְך לְ ִּדין.
נולדה מידת האמת ליעקב. על פי דברים אלו ,ימשיך יצחק לומר
לאביו ,אם כן אני עכשיו במידת החסד,
^^^^ הריני נותן את עצמי כשה לעולה.
שנאמר( :כב,ז') ִּהנֵ ֶׁ֤ה הָ אֵ ש֙ וְ ָ ַׁ֣ה ֵע ֵ֔ ִּצים
נֶאֱ ַ ֶּ֥חז בַ ְס ַ ֖בְך שה לְ עֹ ָ ֽלה ,ואי"ה ר"ת ואני וְ אַ יֵ ֶּ֥ה הַ ֶ ֖
יצחק השה לעלה.
^^^^
וְ ִּהנֵהַ ֵ֔ -איִּ ל אַ חַַ֕ ר נֶאֱ ַחֶּ֥ז בַ ְס ַבְ֖ך ְבקַ ְרנָ ָ֑יו
(כב,יג')
וְ אַ יֵה הַ שֶ ה לְ עֹ לָה( .כב,ז')
נֶאֱ ַחֶּ֥ז בַ ְס ַבְ֖ך .שמתוך הסבך הוא עולה
באומרו וְ אַ יֵה משתמש יצחק בשפת
ּומ ַפשֵ ט את ְסבַ ְך החיים .והוא
לעולהְ ,
המלאכים השואלים אַ יֵה מקום כבודו.
רמז לידו אוחזת בעקב אחיו .שהעקב
שהכין את עצמו לקראת העקידה והגיע
של עשו הוא סבך החיים .ובאומרו
לדרגת שלמעלה מן המלאכים .וזה
וידו אוחזת הוא ְמפַ שֵ ט את ְסבַ ְך שאמר המדרש שבכו המלאכים
החיים .וכן באומרו והנה איל ,הוא ומדמעותיהם כבדו עיניו .ומדוע בכו
ְמ ַפשֵ ט את ְסבַ ְך החיים של העקידה. הרי לא החשיבו אנוש באמרם מה
ואשר על כן והנה איל הם ר"ת של אנוש כי תזכרנו .אלא ראוהו מעל
וידו אוחזת ,וכן תמצא שהמילה איל ומעבר לדרגתם.
היא נוטריקון של :אוחז יעקב לעשו.
^^^^
טו
לעומקו של מקרא
ראש השנה
לומר לך ,שמידת הדין והטבע ולכן גם בו נאמר ואחרי כן יצא אחיו
נראים אמנם כסבך ,אך בשימת לב וידו אוחזת בעקב עשו.
קרניו שבהם הוא נאחז בסבך ,מהם וזה שנאמר בלשון נפעלֶ ,נא ַ ֱֶּ֥חז ,שמן
עתיד הקב''ה ליקח לתקוע בשופר השמים מאחיזים אותו בסבך .והוא
גדול ,לְ פַשט כל העקמומיות שבסבך מלשון ואתה תחזה .שהאיל היה נראה
החיים. כעולה לעולה מתוך הסבך .שאדם
יראה לעיניים וה' יראה ללבב .וזה
נאמר וְ ִּהנֵהַ ֵ֔ -איִּ ל אַ חַַ֕ ר ֶנא ַ ֱֶּ֥חז בַ ְס ַ ֖בְך שאמר הכתוב פעמיים יראה .ה' יִּראה,
שה ֹלהים יִּ ְראֶ ה-לֶּ֥ ֹו הַ ֶ ֶׁ֛
ְבקַ ְרנָ ָ֑יו ,ונאמר אֱ ִִּ֞ בהר ה' י ָראה .מה שנראה לאדם
ֹלהים יִּ ְראֶ ה-לֶּ֥ ֹו לְ עֹ ָ ֖לה ְב ִּנָ֑י (כב ,ח') אֱ ִ֞ ִּ סבך נראה לה' עולה תמימה.
ר''ת איל ,ולעומקו של מקרא יאָ מר ומתוך הסבך נראים קרניו שהם מלשון
סרסהו ודורשהו :בני שהוא השה חוזק וישועה והוא קרן השופר המעיד
לעולה בסבך החיים ,נאחז בקרני האיל, על הגאולה העתידה לבניו של העקוד.
להעלותו להיות עקוד תחתיו.
הם קרני החסד והרחמים שבהם ועל דרך הצח ,בַ ְס ַ ֖בְך בַ ְס ַ ֖ב"ְך הוא
יִּתָ קַ ע בשופר גדול להעלות את כל פ"ד בגימטריה ומרמז על פדיון הבן.
העולם אל שרש ההוי"ה ,ולגאולה שיצחק הוא הבן שנפדה ע"י האיל.
שלימה בב''א. הוא הבן שבעקידתו יִּ פְ דֶ ה בכל דור
ודור ,לכל בניו הנעקדים.
^^^^
ועוד על דרך הצח ,בַ ְס ַ ֖בְך ְבקַ ְרנָ ָ֑יו
וַיִּ קְ ָרא אַ ְב ָרהָ ם שם הַ מָ קֹום הַ הּוא ה' בצירוף האותיות זו לזו יתקבל
יִּ ְראֶ ה אֲשר יאָ מר הַ יֹום בְ הַ ר ה' י ֵָראֶ ה. בסבךב קרניו .בסבךב בגימטרי'ה הוא
(כב,יד') שם א-להים ,וגימ' הטבע .נאח"ז הוא
גימ' א-ד-נ-י ,עם הכולל .והם שני
ֱֹלהים יִּ ְראֶ ה( .כב,ח').
ולעיל אמר א ִִּ֞ שמות של דין .קרני''ו בגימטרי'ה
שעל ידי העקידה הפך את מידת הדין שלש מאות ששים וחמשה ימות
למידת הרחמים. השנה עם הכולל.
טז
לעומקו של מקרא
ראש השנה
שאם לא היית עומד בנסיון ,היה ולעומקו של מקרא יֵאָ מֵ ר ,שבתחילה
בעולם חשך ולא אור .ולא עוד אלא נאמר {יא} ַויִּקְ ָ ֨רא א ֵָ֜ליו מַ לְ ַ ֶׁ֤אְך יְ הֹ ו'ָה֙
שהיה העולם חוזר לתהו ובהו וחשך על ִּמן-הַ שָ ֵ֔ ַמיִּ ם ַו ֖י ֹאמר וגו' ע ָ ַַׁ֣תה י ַ֗ ַָדעְ ִּתי ִּ ֽכי-
פני תהום .שנאמר את השמים ואת ֹלהים֙ ֵ֔ ַאתָ ה וְ ֶּ֥ל ֹא חָ ַ ִ֛שכְ תָ את-בִּ נְךֶּ֥ יְ ֵ ֶׁ֤רא ֱא ִּ
הארץ .וכאן נאמר את בנך את יחידך. אתְ -י ִּ ֽחידְ ך֖ ִּמ ֽמנִּ י:
ולכן ב ְרכֹו מיד ככוכבי השמים וכחול ולבסוף נאמר {טו} ַויִּקְ ָ ִ֛רא מַ לְ ַ ֶּ֥אְך
אשר על שפת הים. יְ הֹ וָ ֖ 'ה אל-אַ בְ ָר ָהָ֑ם שֵ ִּנ֖ית ִּמן-הַ שָ ָ ֽמ ִּים:
נִּש ַב֖עְ ִּתי נְ אֻם-יְ הֹ וָ ָ֑ 'ה ַ֗ ִּכי{טז} ַו ֹּ֕י ֹאמר ִּ ֶּ֥בי ְ
^^^^ ית את-הַ דָ ָבַׁ֣ר הַ ֹּ֔זה וְ ֶּ֥ל ֹא ֲשר ע ֨ ִָּש ָ֙ ַַ֚יעַן א ֶׁ֤
ידך. חָ ַ ֖שכְ תָ את-בִּ נְךֶּ֥ אתְ -יחִּ ֽ
ַוי ְִַּ֗הי ַ ֽאחֲרי֙ הַ ְדבָ ִּ ַׁ֣רים הָ ֹּ֔אלה ַויֻגַ ֶּ֥ד והוינן בה מאי שנית .שבראשונה
לְ אַ בְ ָר ָה֖ם לאמָֹ֑ ר הִָּׁ֠ נָׁ֠ה ָיֽלְ ֨ ָדה ִּמלְ כָ ֶּ֥ה גַם- ֹלהים֙ הזכיר שם אלקים ִּ ֽכי-יְ ֵ ֶׁ֤רא ֱא ִּ
ִּ ִ֛הוא בָ ִּנ֖ים לְ נ ֶָּ֥חֹור אָ ִּ ֽחיך{ :כא} את-עֶּ֥ ּוץ ֵ֔ ַאתָ ה ,ולבסוף זכר רק שם הוי"הֶּ֥ ִּ :בי
מּואל א ִּ ֲֶּ֥בי
בְ כֹ ֖רֹו וְ את-בּוז אָ ִּ ָ֑חיו וְ את-קְ ֖ נִּש ַב֖עְ ִּתי נְ אֻם-יְ הֹ וָ ָ֑ 'ה. ְ
א ָ ֲֽרם{ :כב} וְ את-כַׁ֣שד וְ את-חֲזֹּ֔ ֹו וְ את- לומר לך כנ''ל ,שעל ידי העקידה הפך
תּואל: ְב ֵ ֽ פִּ לְ ָ ֖דש וְ את-י ְִּדלָ ָ֑ף וְ ֵ ֖את את מידת הדין למידת הרחמים.
תּואל י ַ ַָׁ֣לד אֶ תִּ -ר ְב ָ ָ֑קה ְשמֹ נָ ֶּ֥ה ּוב ֵ ֖ {כג} ְ ועוד ,מאי שנית ,ששָ נָה עליו הכתוב
֨אלה֙ ָיֽלְ ָ ַׁ֣דה ִּמלְ ָֹּ֔כה לְ נ ָ֖חֹור א ִּ ֲֶּ֥חי אַ בְ ָר ָ ֽהם: רחמים מרובים ,לו ולזרעו אחריו.
ּובתּואֵ ל ָילַד אֶ ת ִּר ְבקָ ה .ברש"י :כל ְ
היחוסין הללו לא נכתבו אלא בשביל ^^^^
פסוק זה.
ידך
אֶ ת-יְ ִּח ֶ ֽ
שכְ תָ אֶ תִּ -בנְ ךֶּ֥וְ ֶּ֥ל ֹא חָ ַ ֖
ובפרשת וישלח עה"פ ותמנע היתה שכְ תָ .ישמש כלשון ִּמּמֶ נִּ י .ולא חָ ַ ֖
פילגש פירש"י בדומה לכאן ,ולא מניעה ,בְ ִּשין שמאלית .וכן לשון חֹ שֶ ְך
הוזקק לכתוב לנו משפחות החורי אלא בְ ִּשין ימנית .חֹ שֶ ְך ואפילה .וקרי ביה
מפני תמנע וגו'. ולא הֶ ְחשָ כְ תָ את העולם ,אלא הארת
זה לעומת זה עשה אלקים .יחוסי אותו באור יקרות.
הצדקת רבקה שממנה עם קדוש מול
יחוסי תמנע הרשעה שממנה עמלק.
יז
לעומקו של מקרא
ראש השנה
ויש ליתן טעם לחשיבות שנתנה ולא בכדי הושוו ביניהם .כי עשו אבי
התורה לסיום הפרשה וכן לסיום עמלק יצא מרבקה .ונדחה מעם קדוש
הקריאה של ראש השנה בשמות אלו כי כן יוחסה רבקה לעם קדוש .באה
של פילגשו של נחור ילדיה. תמנע ונטלה את פסולתה של רבקה.
ומובא בשם החיד''א ,רמז נאה לראש ולעומקו של מקרא יש לומר כי
אּומה :ראו מה,
השנה הוא יום הדיןְ :ר ָ ָ֑ על כן נקראת תמנע ,על שם שרבקה
כפי שאמרה לאה על ראובן בנה
היתה מתפללת( ,תהלים מ,יב') אַ תָ ה ה'
להבדילו מעשו הרשע :ראו מה בין בני
לבין בן חמי[ ,שודאי יש לזכות את בני ל ֹא ִּתכְ לָא ַרחֲמיך ִּממנִּ י חַ ְסדְ ך ַוא ֲִּמ ְתך
ביום הדין]. תָ ִּמיד יִּצְ רּונִּ י .וכפירוש רש''י שם :ל ֹא
אֶ תַׁ֣ ֶ -טבַ ח[ :סתום פיהם של] טוענים ִּתכְ לָא -ל ֹא ִּת ְמנַע רחמיך ממני,
בעלי חובות, ושלא שאתייחס על יעקב בני,
וְ אתַ ֵ֔ -גחַ ם :גזור חיים [ולא] מות. אתייחס על ִּר ְשעּות ִּת ְמנַע וְ ֵעשָ ו .לכן
חודש שופר. וְ את֖ ַ -תחַ שִּ :תקְ עּו בכל מקום מוזכרת רבקה כאם יעקב
וְ ֽאת-מַ ע ָ ֲֽכה :מלך על כל הארץ. ברישא .אֵ ם יעקב ועשו .וזה שנאמר
בסיפא של הפסוק :חַ ְס ְדך ַוא ֲִּמ ְתך
וב"ספר הגור" (ספר קדום שהופיע תָ ִּמיד יִּ ְצרּונִּ י .חַ ְס ְדך היינו אברהם,
לפני קרוב ל 500-שנה) כותב ַוא ֲִּמ ְתך היינו יעקב שהוא מידת האמת,
מַ ע ָ ֲֽכה :מ'תנת ע'ניים כ'ופה ה'אף כגון וזה שהתנבא מיכה (ז,כ') ִּת ֵ ֶׁ֤תן אֱמֶ ת֙
מתן בסתר יכפה אף שנתינת צדקה לְ ַ ֽיעֲקֵֹ֔ ב ֶ ֖חסֶ ד לְ אַ ְב ָר ָהָ֑ם.
מבטלת "חרון-אף".
^^^^
בספרי החסידות ובספרים הק' מובא
הנוטריקון: ומסיימת הפרשה [וירא] וכן הוא
וְ ֶ ֽאת-מַ ע ָ ֲֽכה: סיום הקריאה של יום ב' דראש
וידוי אחרי תפילה השנה ,בילדיו של נחור גם מפילגשו:
אּומה ו ֵ ֶַׁ֤תלֶד
ּוש ָ ַׁ֣מּה ְר ָ ָ֑ ּופילַגְ ֖שֹו ְ {כד} ִּ ֽ
מגיע עד כסא הכבוד
גַםִּ -הוא֙ אֶ תַׁ֣ ֶ -טבַ ח וְ אֶ תַ ֵ֔ -גחַ ם וְ אֶ ת֖ ַ -תחַ ש
והוא לשבח התפילה
וְ אֶ תֽ ַ -מע ָ ֲֽכה.
יח
לעומקו של מקרא
ראש השנה
הקב"ה אומר שובו אלי ,ואשובה ויש גורסים:
אליכם .כלומר בתחילה אתם תשובו, וידוי אחרי תשובה
ואז אשובה אליכם.
מגיע עד כיסא הכבוד
וכנסת ישראל אומרת השיבנו
והוא לשבח התשובה שמגעת עד
אליך ,ונשובה .בתחילה השיבנו אתה,
כסא הכבוד
ואז אנחנו נשובה.
ולעומקו של מקרא יש לומר ,שעניין
ֲשיבֵ נּו ה' וכן דברי המדרש :ה ִּ
הוידוי שמגיע עד כסא הכבוד כי שם
יִּש ָראל
אֵ לֶיך וְ נָשּובָ ה ,אָ ְמ ָרה כְ נסת ְ חקוקה דמות יעקב שיצא מרבקה .וזה
לִּ פְ ני הַ קָ דֹוש בָ רּוְך הּוא ִּרבֹונֹו של עֹולָם מכח תפילתה הנ"ל :אַ תָ ה ה' ל ֹא ִּתכְ לָא -
ֲשיבֵ נּו .אָ מַ ר לָהֶ ם שֶ ָלכֶם שֶ לְ ך הּוא ה ִּ
ל ֹא ִּת ְמנַע ַרחֲמיך ִּממנִּ י חַ סְ דְ ך ַוא ֲִּמ ְתך
הּוא ,שֶ ֶנאֱמַ ר (מלאכי ג ,ז) :שּובּו
תָ ִּמיד יִּצְ רּונִּ י .וביעקב נאמר ִּת ֵ ֶׁ֤תן אֱמֶ ת֙
אֵ לַי וְ אָ שּובָ ה ֲאלֵיכֶם ,נְ אֻם ה' ,אָ ְמ ָרה לְ ַ ֽיעֲקֵֹ֔ ב .על כן וידוי היוצא מֵ עּו ְמקָ א
לְ ָפנָיו ִּרבֹונֹו של עֹולָם שֶ לְ ך הּוא, ְדלִּ בָ א שהוא מדת האמת ,מגיע עד
שֶ ֶנאֱמַ ר (תהלים פה ,ה) :שּובֵ נּו
מקום דמותו של יעקב בכסא הכבוד .כן
ֲשיבֵ נּו ה'ֱאֹלהֵ י יִּ ְש ֵענּו ,לְ כְָך נֶאֱמַ ר :ה ִּ
יגיעו תפילות עם ישראל בזה ראש
אֵ לֶיך וְ נָשּובָ ה. השנה עד כסא הכבוד ,ונזכה
לגאולתנו ופדות נפשנו בב''א.
נראה לכאורה שהמדרש הכריע לטענת
ֲשיבֵ נּו.
כנסת ישראל ,שנאמר ה ִּ ^^^^
שתחילה הקב"ה ישיבנו ואח"כ
וְ נָשּובָ ה.
אלא שמהפסוקים שבפרשת נצבים להפטרה
[פרק ל,ג'] מוכח ההיפך .ושבת עד יום ב' דראש השנה
ה' ,ושב ה' .וְ שַ ְבתִָ֞ עד ה' קודם אתם ֲשיבֵ נִּ י וְ אָ שּובָ ה
ה ִּ
ואח"כ הקב"ה כנסת ישראל, [ירמיהו לא,יז']
ישיבכם ,שנאמר ושב ה' .ואיך ירמוז למה שאמרו חז"ל [מדרש רבה
יכריע המדרש נגד פסוקים איכה רבתי פרשה ה] ,שלכאורה יש
מפורשים?! ויכוח בין כנסת ישראל להקב"ה.
יט
לעומקו של מקרא
ראש השנה
ולעומקו של מקרא יש לתרץ
ולומר שאמנם ,גם המדרש יעיד
כהפסוקים שבפרשת נצבים ,שהצעד
הראשון לתשובה עושה האדם ,אע''פ
ֲשיבֵ נּו ושּובֵ נּו ,שהרי
שנאמר בו ה ִּ
עצם פנייתו של האדם לבוראו לומר
לו השיבנו ,עצם פנייתו זאת ,כבר
נחשב לו שהוא האדם ,הוא עושה
את הצעד הראשון תחילה.
נמצאנו למדים שכאשר המבקש
ֲשיבֵ נּו ,בזה
לשוב אל ה' פותח ואומר ה ִּ
מתקיימים דברי המדרש ופסוקי
התורה כאחד .וְ שַ ְבתִָ֞ עַד ה' אלקיך,
באומרך אליו השיבנו .ובזה נענה
הקב''ה לבקשתך "השיבנו" ,וְ שָ ב ה'
בּותך וְ ִּרחֲמֶ ך .וכן
ֱאֹלהֶ יך אֶ ת ְש ְ
במדרש אע"פ שלכאורה נאמר שּובֵ נּו
אלוקי ישענו ,הרי עצם פניית האדם
לבוראו מוכיחה שהצעד הראשון
הוא בידי האדם.
זה שאומר הנביא:
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
מודיעין עילית גור-אריה צור
ה ֲִּשיבֵ נִּ י וְ אָ שּובָ ה
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
^^^^
