gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הגיליון מוקדש‬ ‫מערכת גיליון פרשית השבוע מאחלת לאלפי הקוראים ולכל‬ ‫לעילוי‪-‬נשמתו של מורי‪-‬‬ ‫חמי‪ ,‬אשר אהב את התורה‬ ‫בית ישראל‪ :‬שנה טובה ומתוקה‪ ,‬שיתקבלו תפילותינו ברצון!‬ ‫בכל ליבו‪ ,‬נפשו ומאודו‪,‬‬ ‫הרב יוסף ב“ר אברהם ז“ל‪.‬‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫ציור‪ :‬יעקב קמחי‬ ‫ראש‬ ‫השנה‬ ‫תשפ“ז‬ ‫גיליון מס‘‬ ‫‪308‬‬ ‫מתרכזים היטב ומפנימים את עניין ביטול‬ ‫טז‪ ,‬א)‪ .‬כך הלא ממליכים מלך—באמצעות‬ ‫ה‘אני‘ באורח אבסולוטי תוך המלכת הבורא‪,‬‬ ‫השופר‪.‬‬ ‫בבחינת ’אנא עבדא דקודשא בריך‪-‬הוא‘‪.‬‬ ‫אבל האם אחרי שאני עוזב את בית‪-‬הכנסת‬ ‫ממילא‪ ,‬כך דומה‪ ,‬מובן מדוע היום הזה‪,‬‬ ‫הקול שעודנו מהדהד‪..‬‬ ‫כולו‪ ,‬הופך ל“יום תרועה“‪ .‬לא‪ ,‬אין אנו‬ ‫עם הקיטל הצחור אני נושא עימי את מטען‬ ‫ה‘המלכה‘ או שהמסר הרעיוני הקריטי הזה‬ ‫הולכים פיזית עם השופר במהלך היום כולו‬ ‫נקודה מקורית על עניינו של‬ ‫כמנהגן של נקיי‪-‬הדעת שבירושלים לילך‬ ‫נשאר בין כתליו של היכל התפילה‪.‬‬ ‫עם ארבעת המינים בכל היום (גמרא סוכה‬ ‫השופר בראש‪-‬השנה‬ ‫המבחן שלי למעשה הוא האם היום של‬ ‫מא‪ ,‬ב)‪ ,‬אבל כן אנו ’הולכים‘ לאורו של‬ ‫ראש‪-‬השנה הוא יום אחר‪‘ ,‬יום תרועה‘ או‬ ‫השופר במהלך כל יום הדין‪ ,‬שכן הוא כל‬ ‫שאני שומע תרועה וממשיך עם ה‘אני‘ שלי‪.‬‬ ‫עניינו של היום‪” :‬ויידע כל פעול כי אתה‬ ‫רּועה יִ ְּהיֶ ה לָ כֶ ם (במדבר כט‪ ,‬א)‬ ‫יֹום ְּת ָ‬ ‫לא תמיד זה קל‪ ,‬אבל זה המבחן‪ .‬זה הרגע‬ ‫פעלתו‪ ,‬ויאמר כל אשר נשמה באפו‪ ,‬ה‘‬ ‫שאלני יהודי חשוב המעוניין בעילום‬ ‫שבו אני רוצה להישאר עם הקול המהדהד‬ ‫אלוקי ישראל—מלך“‪.‬‬ ‫שמו‪ :‬מדוע ראש‪-‬השנה נקרא ’יום תרועה‘‬ ‫של השופר ברקע‪.‬‬ ‫קול השופר למעשה הולך ומהדהד‬ ‫ואילו חג הסוכות לא מכונה ’יום כפות‬ ‫■■■‬ ‫במהלך היום כולו‪ ,‬גם אם הוא נשמע בהיכל‬ ‫תמרים‘? כלום בגלל שיש ביום זה מצווה‬ ‫מ י ד י ש נ ה — כ ך א נ י ז ו כ ר —ה ת ה י י ה‬ ‫בית‪-‬הכנסת רק זמן קצר‪.‬‬ ‫מרכזית כל היום הופך ל‘יום תרועה‘?‬ ‫הפנימית הזו מעסיקה אותי גם אחרי היום‬ ‫■■■‬ ‫שאלה נהדרת‪.‬‬ ‫הקדוש והטהור—יום הכיפורים‪:‬‬ ‫הרעיון נפלא‪ ,‬אבל כיצד אני מתרגם‬ ‫■■■‬ ‫האם אני מקיים ’ ילכו מחיל אל חיל ‘‬ ‫אותו למעשה?‬ ‫אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת‬ ‫ושומר על הרגשות הטמירות שהעפלתי‬ ‫מידי ראש‪-‬השנה אני נוהג לעשות‬ ‫הכתוב‪ ,‬רמז יש בו‪ ,‬כלומר עורו ישינים‬ ‫אליהם ביום הקדוש‪ ,‬או שמא הכל מתמוסס‬ ‫לעצמי איזה מבחן אישי כנה‪ :‬מה קורה חמש‬ ‫משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו‬ ‫לו באחת רגע אחרי?‬ ‫דקות אחרי שמיעת קול השופר המרטיט?‬ ‫במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם‬ ‫השאלה האמתית של היהודי היא האם‬ ‫(רמב“ם הלכות תשובה פרק ג‘ הלכה ד‘)‬ ‫הן נכון‪ ,‬בשעת שמיעת קולו אנו‬ ‫הוא מסוגל לזלף טללי ’כיפור‘ גם על רגעים‬ ‫תקיעת השופר איננה רק מעשה מצווה‬ ‫שאיננו בתחומי היכל התפילה‪.‬‬ ‫המבחן האמיתי הינו‬ ‫מרכזי ביום ראש‪-‬השנה‪ .‬הוא למעשה‬ ‫האם הוא מקיים ‘ ילכו מחיל אל חיל ‘‬ ‫מה קורה חמש דקות‬ ‫מבטא את כל נשמתו ומהותו של יום הדין‬ ‫במוצאי יום כיפור וממהר לבנות את הסוכה‪,‬‬ ‫והמשפט‪.‬‬ ‫כפי שציוונו הרמ“א‪.‬‬ ‫אחרי שמיעת קול‬ ‫כפי שאנחנו מזכירים בתפילת מוסף של‬ ‫השופר‬ ‫ראש‪-‬השנה‪ ,‬השופר מהווה ביטוי משמעותי‬ ‫להמלכה (ראה ריטב“א למסכת ראש השנה‬ ‫תשפ“ז >> יו“ל ע“י מכון ’בלבבי‘ ‪ -‬צפת >> פלא‘‪ 8686115050 :‬דוא“ל‪abyisrael@gmail.com :‬‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬להגות והסברה יהודית פרשת ראש השנה‬ ‫והאציל של המלמד הקבוע; או‬ ‫שמא זהותו האמתית היא של הילד‬ ‫המופרע‪ ,‬וכי אצל המלמד היומיומי‬ ‫הוא רק עושה ’הצגות‘ של ילד שליו‬ ‫ומחונך למופת‪.‬‬ ‫מה דעתכם?‬ ‫■■■‬ ‫אולי ‪ -‬כך חשבתי לאחר זמן מה ‪-‬‬ ‫א‪ .‬י‪ .‬פ‪.‬‬ ‫זו גם שאלה על עצמנו‪ ,‬הילדים‬ ‫שהתבגרו‪.‬‬ ‫שופר ”נאה“?!‬ ‫מי אני באמת‬ ‫הרי לכאורה גם אנחנו ’משחקים‘‬ ‫המקור לעניין הידור המצווה נלמד מן הכתוב‪“ :‬זה קלי‬ ‫את אותו ’משחק‘‪:‬‬ ‫ואנווהו”‪ ,‬מכך למדו חז”ל “התנאה לפני במצוות ‪ -‬עשה‬ ‫מה שלמדתי מהילדים המופרעים‬ ‫לפניו סוכה נאה‪ ,‬טלית נאה‪( ”..‬גמרא שבת קלג)‪.‬‬ ‫בימים הנוראים אנחנו משתדלים‬ ‫בשיעורו של ה‘ממלא‪-‬מקום‘‬ ‫להיות הילד המחונך‪ ,‬שמפקיד על‬ ‫ויש לדון בשאלה מעניינת‪ :‬האם ישנה מצווה שהשופר‬ ‫קלה כבחמורה‪ .‬אבל‪ ,‬הנה‬ ‫יהיה ”נאה“ כשם שיש מצוות נוספות בהן יש דין ”הדור‬ ‫מצווה “ מן הכתוב ‘ זה קלי ואנווהו ‘‪( .‬בפשטות‪ ,‬לא קל‬ ‫א‪ .‬י‪ .‬פ‪.‬‬ ‫כשחולפים הימים והשגרה האפורה‬ ‫למצוא שופרות ”נאים“‪.)...‬‬ ‫משתלטת על חיינו אנחנו שבים‬ ‫על‪-‬פי הספר ’דרכו‘ ‪ -‬חלק שני‬ ‫למתכונת ה‘רגילה‘ כאשר לא תמיד‬ ‫והנה אם נעיין בגמרא (נזיר ב‪ ,‬ב) שם למדנו דין הידור‬ ‫אנחנו בבחינת ’סוגה בשושנים‘‪.‬‬ ‫מצווה לא מופיע כלל דין של נוי השופר כי אם‪” :‬סוכה‬ ‫נאה‪ ,‬טלית נאה ועוד‪ .‬אבל אין זו הוכחה כי ייתכן ושיגרא‬ ‫לאחרונה שיתף אותי מלמד ’ממלא‪-‬מקום‘‬ ‫אז מי הוא ה‘אני‘ האמתי שלנו‪:‬‬ ‫דלישנא נקט‪ ,‬ובוודאי ישנם מצוות נוספות שהינם בכלל‬ ‫בתחושותיו‪.‬‬ ‫הילד המופרע של כסלו או הילד‬ ‫ולא ננקטו כאן‪.‬‬ ‫המחונך של תשרי?‬ ‫הוא סיפר שהכיתה ‪ -‬ולפי הבנתו רק‬ ‫אולם לאחר בירור נראה שכך היא האמת‪ .‬דהנה ראה‬ ‫בספר ’חכמת שלמה‘ על הרא‘‘ ש בסוגיית הידור מצווה‬ ‫כשהוא בתפקיד ‪ -‬הופכת לתוהו‪-‬ובוהו‪.‬‬ ‫■■■‬ ‫הילדים מקפצים ומפזזים כאילו הוא לא‬ ‫עד שליש (בבא קמא ט‪ ,‬ב) שהרחיב בדין זה וחילק בין‬ ‫דומה שהתשובה ידועה‪:‬‬ ‫אתרוג לשאר מצוות ונקט כדוגמא סתמית את השופר‪.‬‬ ‫קיים‪ .‬משמעת ‪ -‬אאוט‪.‬‬ ‫חזינן דסבור שיש דין ” הידור מצווה “ בשופר‪ ,‬אף‬ ‫ה“לפני ולפנים“ של היהודי‪ ,‬זה‬ ‫שבגמרא לא נזכר מפורשות‪.‬‬ ‫הוא ניסה דרכי משמעת שונים‪’ ,‬העמיד‬ ‫החלק האלוק ממעל‪” .‬נשמה שנתת‬ ‫בפינה‘ את המופרעים‪ ,‬אך גם זה לא עזר‬ ‫בי ‪ -‬טהורה היא“‪ .‬לא דבק בה רבב‬ ‫עוד יש להוכיח מקושיית האחרונים על דברי‬ ‫לטווח‪-‬ארוך‪ .‬הוא חש ‪ -‬כך הוא מספר לי ‪-‬‬ ‫ולא חלו בה ידיים‪ .‬ה‘אני‘ היהודי זה‬ ‫הריטב “ א (כמדומנו בראש השנה כח‪ ,‬א) לגבי ציפה פי‬ ‫אבדן שליטה‪ ,‬והוא מרגיש כי תפקידו‬ ‫השופר בזהב‪ ,‬שחוצץ‪ .‬והקשו האחרונים מדין ”כל לנאותו‬ ‫בעיקר ’לכבות שריפות‘‪.‬‬ ‫החלק הנשמתי שבקרבו‪ ,‬ואותו הוא‬ ‫‪ -‬אינו חוצץ“‪.‬‬ ‫הרי מגלה במלוא זוהרו בימים‬ ‫הוא תהה מדוע אצל המלמד הקבוע‬ ‫הקדושים שבהם הפנים הלוהט‬ ‫ולכאורה תליא בנדון האחרונים הידוע (וכידוע‬ ‫שבכפות תמרים הרחיב בזה) האם עיקר מצוות השופר‬ ‫הדברים ממש לא נראים כך‪ ,‬והילדים‬ ‫והבוער פורץ החוצה כאש הכבשן‪.‬‬ ‫ה‘מופרעים‘ הופכים לממושמעים להפליא‪.‬‬ ‫היא התקיעה או רק השמיעה‪ .‬דאי התקיעה יש מקום‬ ‫בשאר הימים‪ ,‬דווקא אז‪ ,‬אנחנו‬ ‫להביא צד להדר בשופר נאה כעניין של חפצא דמצווה‪.‬‬ ‫מבלי לנגוע בשאלות של משמעת בכיתה‬ ‫עושים את ה‘הצגה‘‪ .‬כשאנחנו לא‬ ‫אולם אם עיקר המצווה היא השמיעה‪ ,‬שוב מה יתרון יש‬ ‫וכיצד ניתן ליצור אותה‪ ,‬צריך אפוא לראות‬ ‫מתנהגים כדבעי‪ ,‬אין זה מלמד על‬ ‫להדר בייפוי השופר‪ ,‬הלא אינו אלא אמצעי להשמעת‬ ‫הקול‪ ,‬ועיקר העניין הוא הקול‪.‬‬ ‫מה הם פני הדברים‪.‬‬ ‫הזהות שלנו‪ .‬זה אומר ‪ -‬אולי ‪-‬‬ ‫שאנחנו מרגישים אווירה של רפיון‪,‬‬ ‫ומה שכן יש עימי לדון האם יש עניין של ” הידור‬ ‫■■■‬ ‫אווירה של ’שחרור‘‪.‬‬ ‫מצווה באיכות“ כלומר‪ ,‬האם יש עניין להדר אחרי שופר‬ ‫להבנתי‪ ,‬והייתי לא‪-‬מזמן ילד‪ ,‬אצל הממלא‬ ‫עם קול צלול על פני כזה עם קול צרוד‪ .‬ודין ” מצווה‬ ‫אבל לא‪ ,‬זה לא הביטוי לרצון‬ ‫באיכות“ כבר שמענו ‪ -‬כידוע ‪ -‬מדברי הברכת שמואל‬ ‫‪-‬מקום הילד מרגיש סוג של ’שיעור‬ ‫הפנימי הכן שבקרבנו‪.‬‬ ‫(מסכת קידושין סימן כ“ז אות ה‘) שהרחיב בעניין מצוות‬ ‫חופשי‘‪ .‬כלומר סוג של רפיון‪ ,‬הוא מרגיש‬ ‫”ושננתם“ שהיא ללמוד תורה באיכות‪ ,‬כלומר בהתאם‬ ‫שהיום לוקחים קצת הפוגה‪ .‬אם המלמד‬ ‫זה לא אנחנו‪.‬‬ ‫הקבוע לא נמצא ‪ -‬כך הוא מפרש את זה‬ ‫ליכולת האדם הלומד (שאם יכול ללמוד בשעה מסכת ‪-‬‬ ‫אז יש לכם תשובה על שאלת הילד‬ ‫מחובתו לעשות כן) ויש לדון כאן האם לא רק בשיפור‬ ‫בשכלו הילדותי ‪ -‬אות הוא כי היום אנחנו‬ ‫המופרע?‬ ‫וטיפוח הנוי אמרינן כן‪.‬‬ ‫’משוחררים‘‪ .‬היום‪ ,‬כביכול‪ ,‬יש ’דינא‬ ‫לי לפחות כבר יש‪.‬‬ ‫וחשבתי להביא הוכחה ניצחת מדברי הגמרא שבת‬ ‫רפיא‘‪ .‬אפשר להרפות‪.‬‬ ‫(כג‪ ,‬א) שרבא העיד על עצמו שבעבר היה מהדר לנר‬ ‫השאלה המרכזית היא אחת‪ ,‬ואותה הציג‬ ‫חנוכה אחרי שמן שומשומין שאורו לפרק ‪-‬זמן‪ ,‬אולם‬ ‫לאחר מכן ביכר את שמן‪-‬הזית שצלול אורו יותר‪ .‬משמע‬ ‫בפניי אותו ממלא‪-‬מקום‪:‬‬ ‫שיש עניין בהידור ביחס לאיכות ולא רק ביחס לכמות או‬ ‫מהי באמת זהותו של הילד שמתנהג‬ ‫לחזות‪.‬‬ ‫בוולגריות אצלו‪ :‬האם זהו הילד המחונך‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬פרשת ראש השנה תשפ“ז‬ ‫היה מלא עד אפס‪ -‬מקום‪ .‬ועכשיו‪ ,‬ברגע זה‪ ,‬הייתי רק עם היהודי‬ ‫הזה‪ ,‬שרוצה לשמוע את 'כל נדרי'‪.‬‬ ‫” ניגשנו ל'עמוד'‪ ,‬אני נותן ליהודי הזה את הטלית‪ ,‬אני נותן לו‬ ‫הדלת הצדדית‬ ‫מחזור‪ ,‬אני מראה לו איפה 'כל נדרי'‪ ,‬אני ניגש לבימה‪ ,‬אני שם שוב‬ ‫את הטלית שלי ואת הכובע החזני‪ .‬רציתי שהיהודי הזה ירגיש שהוא‬ ‫סיפור מרגש עד דמעות שמשקף כל‪-‬כך את אווירת‬ ‫לא החמיץ כלום‪ ,‬שהוא יקבל את ה'כל נדרי' שלו‬ ‫והתחלתי שוב לשיר את 'כל נדרי'”‪.‬‬ ‫הימים הנוראים בתפוצות ישראל‬ ‫ברגע שצודיק פתח את פיו כדי לשיר 'על דעת המקום'‪ ,‬הוא הרגיש‬ ‫כל שנה בערב ראש השנה ויום כיפור נוסע צודיק גרינוולד מישראל‬ ‫כאילו נכנסו בו כוחות מחודשים על ‪-‬טבעיים‪ .‬מעולם הוא לא‬ ‫לגרמניה‪ ,‬שם הוא משמש כחזן בבית הכנסת הגדול בפרנקפורט—‬ ‫הצליח להתרכז בצורה כה עמוקה ולשיר כל‪-‬כך מהלב כפי שעשה‬ ‫מספר הרב יואל גולד ששוחח עימו‪.‬‬ ‫שם בבית‪-‬הכנסת הריק אחרי יום כיפור עבור איש זה‪.‬‬ ‫לפני כמה שנים במוצאי יום כיפור צודיק הרגיש מותש‪” .‬הייתי עייף‬ ‫"אנו מתירים להתפלל עם העבריינים"‪ .‬הייתה לי צמרמורת בכל‬ ‫מיום שלם של תפילות וצום‪ ,‬אז אמרתי לעצמי‪’ :‬אשב קצת‪ ,‬אירגע‬ ‫הגוף ונזכרתי בששת מיליון היהודים שנספו בשואה‪ ,‬והרגשתי‬ ‫קצת‪ ,‬ואז אחזור למלון ואלך לאכול משהו‘‪.‬‬ ‫שהנשמות נמצאות איתנו ושכל החיבור של יהודי מבוסס על כך‬ ‫שהוא רוצה להיות קרוב לאבינו שבשמים‪.‬‬ ‫כשהוא היה מוכן ועמד לצאת‪ ,‬כל ‪ 0222‬האנשים שהתפללו רק חצי‬ ‫שעה קודם לכן בנעילה ומעריב בבית הכנסת הגדול ‪ -‬הלכו הביתה‬ ‫"ושבועתנא לא שבועות…"‪ .‬סיימנו את 'כל נדרי' ומיד אחר כך הוא‬ ‫לשבור את הצום‪ .‬הוא היה האחרון שנשאר‪.‬‬ ‫מחבק אותי ואומר לי‪' :‬אתה לא יודע מה עשית בשבילי‪ ,‬הצלת את‬ ‫חיי'‪ .‬עיני שני הגברים היו מלאות דמעות‪ .‬בשעה שהתחבקו‪ ,‬הם‬ ‫השומרים הלכו‪ ,‬רוב האורות היו כבויים והשערים הקדמיים היו‬ ‫ידעו שלעולם לא ישכחו רגע זה‪ ,‬עד סוף חייהם‪.‬‬ ‫נעולים‪" .‬אני יוצא מהדלת הצדדית ופתאום אני רואה אדם עם‬ ‫ירמולקה לבנה‪ ,‬שיער לבן‪ .‬אני רואה שמשהו לא בסדר‪ ,‬הוא מנסה‬ ‫יש גמרא מרתקת שבה כתוב‪" ,‬השם ברא את העולם באות ה'"‬ ‫להיכנס ונראה אבוד"‪.‬‬ ‫כשאנחנו בוחנים את צורת האות ה'‪ ,‬אנו יכולים ללמוד הרבה על‬ ‫האופן בו פועל העולם הזה‪ .‬תחתיתה של האות ה' פתוחה לחלוטין‬ ‫צודיק ניגש לאיש ושאל אותו אם אפשר לעזור לו‪ .‬האיש נראה‬ ‫והדבר מסמל כמה קשה להישאר מחוברים לקרקע בעולם הזה‪.‬‬ ‫ממש מבולבל‪ .‬הוא אומר לן‪" :‬מה קורה פה‪ ,‬איפה כולם? למה שערי‬ ‫זו לא שאלה אם ניפול‪ ,‬השאלה היא מתי ניפול‪ .‬כיון שכולנו בשלב‬ ‫בית‪-‬הכנסת סגורים? זה לא הערב של תפילת 'כל נדרי' היום??"‬ ‫זה או אחר‪ ,‬נופלים‪ .‬עושים טעויות או מגיעים לשפל המדרגה‪.‬‬ ‫” אמרתי לו מיד‪ '’ :‬כל נדרי' היה אתמול‪ .‬עכשיו אנחנו כבר אחרי‬ ‫אולם במבט קרוב יותר באות ה'‪ ,‬אנו מבחינים שבצד‪ ,‬קרוב לחלק‬ ‫תפילת 'נעילה' וכולם עזבו את בית‪-‬הכנסת‪ ."...‬פתאום אני רואה‬ ‫העליון‪ ,‬יש פתח קטן שמרמז על דלת צדדית שתמיד פתוחה‪.‬‬ ‫את האיש הזה נשבר‪ ,‬והוא אומר לי בעצב גדול‪’ :‬איך זה קרה לי?‬ ‫ס‬ ‫והחלק שתלוי בין החלק התחתון של האות לבין חלקה העליון מייצג‬ ‫איך עשיתי טעות כזו? איך יכולתי לפספס את 'כל נדרי'?"‪.‬‬ ‫את ידו המושטת של ה‘‪ ,‬שמופנית לכולנו ומבקשת מאיתנו לטפס‬ ‫חזרה למעלה ולהיכנס דרך אותה דלת צדדית (ערוך על‪-‬פי ’דרשו‘)‪.‬‬ ‫צודיק ניסה להרגיע אותו ולומר לו‪ ” :‬תראה‪ ,‬יהיה עוד 'כל נדרי'‬ ‫בשנה הבאה“‪ .‬אבל האיש לא היה מוכן לשמוע על זה‪ .‬הוא אמר‪:‬‬ ‫"אתה לא מבין‪ .‬מאז שהייתי ילד‪ ,‬אבא שלי תמיד לקח אותי לבית‪-‬‬ ‫לתשומת‪-‬ליבכם!‬ ‫הכנסת פעם בשנה בערב יום כיפור לשמוע את 'כל נדרי' ולפני ‪02‬‬ ‫שנה‪ ,‬לפני שאבא שלי נפטר‪ ,‬הוא גרם לי להבטיח שאף‪-‬פעם לא‬ ‫אחמיץ את 'כל נדרי' בערב יום כיפור‪ ,‬כי הוא ידע שזה יהיה הקשר‬ ‫מהדורת הדפוס מצומצמת! ניתן‬ ‫היחיד שלי למורשת שלי‪ .‬והערב זו הפעם הראשונה מאז שאבא‬ ‫שלי נפטר שהפסדתי את 'כל נדרי‘‪.“...‬‬ ‫לקבל את הגיליון למייל ללא‬ ‫כשצודיק שמע את זה‪ ,‬הוא התמלא בתחושת חמלה‪ .‬הוא הסתכל‬ ‫לאיש בעיניים ואמר לו‪" :‬יודע מה‪ ,‬יש לך מזל"‪.‬‬ ‫תמורה בשליחת דוא“ל לכתובת‪:‬‬ ‫ר' איד‪ ,‬אל תדאג‪ .‬אני החזן של בית הכנסת‪ .‬בוא תיכנס איתי לבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬נלך יחד ונתפלל את 'כל נדרי'"‪.‬‬ ‫‪abyisrael@gmail.com‬‬ ‫האיש שאל‪" :‬באמת? אתה מוכן לעשות את זה למעני?" צודיק ענה‪:‬‬ ‫"בשמחה"‪ .‬הוא אחז בידו‪ ,‬ליווה אותו לכניסה הצדדית של‬ ‫בית הכנסת‪ ,‬והם נכנסו בדלת הצדדית‪” .‬ערב קודם“‪ ,‬שח‬ ‫החזן‪” ,‬היו לנו ‪ 0,222‬אנשים בבית‪-‬הכנסת‪ ,‬בית‪-‬הכנסת‬ ‫”דרכו“ ‪ -‬חינוך עם נשמה ובגובה‪-‬העיניים‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬ ‫ור' יחזקאל נצר את הצוואה‪ .‬השופר ליווה אותו בכל תחנות‬ ‫התופת‪ ,‬עד ליום השחרור‪ .‬הוא לא נפרד ממנו גם כאשר היה‬ ‫שופר‬ ‫שהיה לנו‬ ‫מעמוד ‪)2‬‬ ‫לעולםקפלן‬ ‫(המשך‬ ‫והיונההרב‬ ‫הכל‬ ‫תספר‬ ‫’‘‬ ‫הפתק‬ ‫מבוני "קיבוץ בוכנוולד" על אדמת גרמניה‪ ,‬וכאשר הוביל את‬ ‫קבוצת החלוצים הראשונה בדרכה אל ארץ הקודש‪ .‬בראש השנה‬ ‫תש"ו‪ ,‬בעוד הספינה מפלסת את דרכה בלב ימים‪ ,‬תקע ר' יחזקאל‬ ‫להדליק מדורות‬ ‫באושוויץ‘‘‬ ‫בעומרהשנה‬ ‫בל"גוראש‪-‬‬ ‫בילדיה‬ ‫המטפלת‬ ‫נוהגים‬ ‫נבין מדוע‬‫אנחנו עתהאמא‬ ‫החידוש הגדול של רשב"י בספר הזוהר‪:‬‬ ‫שלא ייתכן‪:‬‬ ‫שזהו‬ ‫משום‬ ‫באמת‬ ‫בלילה‪,‬‬ ‫צודק‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫טיימס" חשף באותו שופר באוזני הנוסעים הנרגשים‪.‬‬ ‫נקודת‬ ‫יורק‬ ‫ה"ניואת‬ ‫דפיומגלה‬ ‫לאחרונה מעל‬ ‫שבחיינו‪,‬‬ ‫בכל שהופיע‬ ‫הנקודות האפלות‬ ‫מיוחד‬‫דיווחנוגע‬ ‫הוא‬ ‫הנחיה‬ ‫תההכולה‬ ‫לא‬ ‫היהודית“‬ ‫המדינה חשכת‬ ‫של ”מאיר‬ ‫שבצבא הוא‬ ‫ייתכן‬ ‫לא‬ ‫סביב השופר "השופר אכן הגיע אל הגאולה"‪ ,‬שיחזרה בתו ברגש‪" .‬למחרת‪,‬‬ ‫יקרות‪.‬‬ ‫הסובבת‬ ‫באור‬ ‫הלילה‬ ‫מופלאה‪,‬‬ ‫היסטורית את‬ ‫מעגלוכך‬ ‫שבהם‪,‬‬ ‫סגירת‬ ‫האור‬ ‫באחד השנים ביומו השני של החג‪ ,‬עגנה הספינה בנמל חיפה‪ .‬אבא והחלוצים‬ ‫ראשוןמה‬ ‫שיכריעו על‬ ‫של יום‬‫בבוקרולנדו‬ ‫קרה רבי דב‬‫תורה והלכה כדוגמת‬ ‫גדוליאת‬ ‫של‬ ‫מתמודדים? זהו‬ ‫לנערים‬ ‫התופת‪.‬שלזהספר הזוהר‬ ‫מועיל המבט‬ ‫ששרד‬ ‫כיצד‬ ‫תידור שוורץ‪ ,‬היראים‪ ,‬ויחד עמם השופר‪ ,‬לא ירדו אל החוף ולא זזו מהרציף עד‬ ‫יהודית‬ ‫מחדלים –‬ ‫מתמודד‬ ‫פרופ'‬ ‫נראה‬ ‫בנוער‬ ‫שלא‬ ‫במנהטן‪.‬‬ ‫טובה‬ ‫עזה‪,‬הכיכדי‬ ‫היהודית‬ ‫בתוככי‬ ‫הטיפול‬ ‫המורשתלא‬ ‫לשיטת‬ ‫ומה‬ ‫במוזיאון‬ ‫להסתכן‬ ‫הבסיס‬ ‫מותר‬ ‫למעשה‬ ‫באוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬לצאת החג‪ ,‬כדי שלא לחלל את קדושתו‪ .‬אבא‪ ,‬שאיבד את אשתו‬ ‫בחייהם!‬ ‫השואה‬ ‫מצב‬ ‫בכל‬ ‫לחקר‬ ‫הטמון‬ ‫המכון‬ ‫הפנימי‬ ‫חוזרים ונשנים ש “ צהל מבטיח לתחקר “ כל יום מחדש‪,‬‬ ‫האור‬‫כראש‬‫את‬ ‫המכהנת‬ ‫להם‬ ‫לגלות‬ ‫השופר היקר בגיא ההריגה‪ ,‬גילה בנס כי בנו ובתו נותרו בחיים‪ .‬הוא בנה את‬ ‫המבוסס‬ ‫התערוכה את‬ ‫רשלנות‬ ‫מנהליתחושה‬ ‫מהדורהשלב'‪,‬‬ ‫אנשים‪-‬‬ ‫בידי‬ ‫בקרב‬ ‫ההתחזקות'‬ ‫והפקידה‬ ‫לעורר‬ ‫שעלולהמתורת‬ ‫צעדה נרגשת‬ ‫מציאות 'פרקים‬ ‫בספרי‬ ‫האב‪ ,‬שהיה ביתו מחדש‪ ,‬הקים משפחה‪ ,‬ונצר את השופר מכל משמר‪ .‬מדי‬ ‫הספר ר' יחזקאל תידור ע"ה‪.‬‬ ‫יהיה מיועד בעז"ה להורים‪,‬‬ ‫זה‪ .‬אביה‪,‬‬ ‫עיקרוןשל‬ ‫כולו –עלהשופר‬ ‫מתמשכת וזילות כלפי חיי חיילים‪.‬‬ ‫מכל‬ ‫שנה בשנה‪ ,‬בהגיע ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬היה תוקע בו ומספר‬ ‫כדי‬ ‫השאול‬ ‫בתחתית‬ ‫גם‬ ‫נפשו‬ ‫מסר‬ ‫ואושוויץ‪,‬‬ ‫למחנכים‪ ,‬ואף לנוער המתמודד עצמו‪ .‬נערים מתמודדים‬ ‫בוכנוולד‬ ‫מאסירי‬ ‫במחנה‪ ,‬ניצל את נס הצלתו‪ .‬מאז הסתלקותו לעולמו‪ ,‬היה השופר שמור אצלי"‪.‬‬ ‫קצר‬ ‫עבודה"‬ ‫שחשקה‬ ‫"סדרן‬ ‫בהיותועליהם‬ ‫צעיריםתוך זמן‬ ‫על‬ ‫גחלת‪ .‬זו‪,‬‬ ‫יאסרוראו‬ ‫תורה‬ ‫ולשמור‬ ‫יהודית‬ ‫בקביעות‬ ‫שלמדתיוללמד‪,‬‬ ‫שבמדינה‬ ‫עמהם‬ ‫ללמוד‬ ‫ייתכן‬ ‫לא‬ ‫מבני ישראל‪.‬‬ ‫מאות‬ ‫להציל‬ ‫כדי‬ ‫זאת‪.‬שנים התהפכו לגמרי מרע‬ ‫יומיומי‬ ‫מספר‬ ‫חיים‬ ‫סיכון‬ ‫תורה ‪-‬ולאחר‬ ‫לעשות‬ ‫תוך‬ ‫עמוקים‪,‬‬ ‫מעמדו‬ ‫ללמוד‬ ‫את‬ ‫שינויים‬ ‫נפשם‬ ‫ואז הגיעה נקודת התפנית‪ .‬כשנודע לפרופ' תידור שוורץ כי‬ ‫לטוב‪ ,‬כי הם הבינו איך למצוא אור בכל חושך שאליו נקלעו‪.‬‬ ‫מכסים את שמי בתערוכה המיוחדת על אושוויץ בניו ‪-‬יורק משוועים למצוא‬ ‫ענני עשן‬ ‫מהמקורות‬ ‫לאמץ בעוד‬ ‫מוטיבים‬ ‫שמתיימרתש"ה‪,‬‬ ‫ל‪ ,‬של שנת‬ ‫השנה‬‫ראששצה“‬ ‫בימי‬ ‫ייתכן‬ ‫לא‬ ‫תשמישי קדושה ששרדו את האש‪ ,‬גמלה בלבה ההחלטה להוציא‬ ‫חודשים‬ ‫חרישית‪.‬‬ ‫שופר‬ ‫תקיעת‬ ‫במסתור‬ ‫הדהדה‬ ‫היהודיים כשזה נוח לו‪ ,‬לא ינהג לפי ההלכה הפסוקה ולפיה‬ ‫אושוויץ‪,‬‬ ‫בעיצומן של צעדות המוות המקפיאות‪ ,‬פנה את האוצר מביתה‪" .‬כשאשמע השנה את קול השופר"‪ ,‬חתמה‬ ‫נקודה‪.‬‬ ‫ספורים לאחר מכן‪,‬‬ ‫"יודע‬ ‫השופר‪.‬‬ ‫את‬ ‫בחפזון‬ ‫לו‬ ‫והושיט‬ ‫בצבא‪.‬עליו?‬ ‫יחזקאל‬ ‫שבאה‬ ‫ר'‬ ‫לאישהאל‬‫מקוםועתה‬ ‫האסירים‬ ‫אחד‬‫אין‬ ‫וגדולה‬ ‫בדמע‪" ,‬יהדהד בו צלילו של השופר הזה‪ .‬השופר שמספר מעתה‬ ‫היהודי‪ ,‬שדבריו לכל את בקשתו האחרונה של האסיר מצעדת ‪-‬המוות‪' :‬ספרו‬ ‫אמר וכי‬ ‫בניגודכל‬ ‫לפעול‬ ‫כלום‬ ‫הזה"‪,‬‬ ‫אזרחלו‬ ‫מגיע‬‫הנורא‬ ‫שלאעל‬ ‫המצעד‬ ‫יכפו‬ ‫דמוקרטית‬ ‫בתחושה‬ ‫אשרוד את‬ ‫הואלאיודע‬ ‫שבמדינה‬ ‫וחי‬ ‫אני כי‬ ‫ייתכן‬ ‫לא‬ ‫אם‬ ‫לעולם שהיה לנו שופר באושוויץ'"‪.‬‬ ‫הביאהו‬ ‫השופר‪.‬‬ ‫את‬ ‫נחלתלאהכלל‬ ‫"קח‬ ‫מכן‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫לאחר‬ ‫אמורה‬ ‫מעט‬ ‫התממשו‬ ‫שהייתה‬ ‫אמונה‬‫אכן‬ ‫הנבואיים‬ ‫לאמונתו‪,‬‬ ‫קורה‬ ‫באושוויץ!"‪.‬‬ ‫שזה‬ ‫שופר‬‫יום‬ ‫היהוכל‬ ‫לנו‬ ‫מכל‪,‬‬ ‫כולו‪:‬‬‫הגרוע‬ ‫לעולם‬ ‫להיות‬ ‫וספר‬ ‫יכול‬ ‫רגע נתון‬ ‫הגאולה‪,‬‬ ‫אל‬ ‫חדש!בצפת‬ ‫שבת‬ ‫שנה חדשה ‪ -‬דף‬ ‫מדינהמודה להקב"ה על כך מעומקא דליבא‪ ,‬הרי שהוא‬ ‫לפתחו‪.‬‬ ‫שהצבא אינו‬ ‫מודיםמזמין‬ ‫שהקב"ה‬ ‫הרפתקאות‬ ‫הישראלי‬ ‫משום בצבא‬ ‫“‪.‬‬‫היהודית‬ ‫שגורמים‬ ‫ב“– הוא‬ ‫ייתכןנבהל‬ ‫מותאם לחרדים‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬והרמטכ“ל עדיין ’מפמפם‘‬ ‫רק מי שחי אפוא בתחושה תמידית שמגיע לו והכל‬ ‫גם לא‬ ‫לא‬ ‫דירת ‪ 5‬חדרים‪ 041 ,‬מ“ר‪ ,‬ממוזגת‪ ,‬עם יחידת‪-‬‬ ‫שהחרדים צריכים להתגייס חרף המצב הרוחני הרעוע‪ ,‬רעוע‬ ‫חדש!‬ ‫הורים מפוארת‪ 00 ,‬מיטות‪ ,‬מרפסת כ‪ 01-‬מ“ר עם‬ ‫צריך לפרוח סביבו ואז מתרחש משהו שלא כשורה –‬ ‫כמו הביטחון הביא למדינה ביום “שבעה באוקטובר“‪.‬‬ ‫אזי הוא רוטן‪ .‬אדם שחי באמונה ויודע שהכל מאת ה'‬ ‫נוף מרהיב לכל הכינרת והגולן‪ .‬חדרים חדשים!‬ ‫לאייתכן‪.‬‬ ‫והוא לא‬ ‫פשוט‬ ‫חייב לו מאומה – ואיפכא – אנחנו חייבים‬ ‫לפרטים‪ ,‬פל‘‪967250-2270 :‬‬ ‫הרמטכ“ל‪.‬‬ ‫כנברא לבורא‪ ,‬והכל חסדים‪.‬‬ ‫לתשומת לב‬ ‫בלבב שלם‬ ‫לעבדו‬ ‫שהגיע‪.‬‬ ‫האופניים ‪ -‬על חיי הזוגיות‪.‬‬ ‫הוא לא השתהה וניסה להשיג את הטלפון של האלמנה‪,‬‬ ‫היאתמידי‪.‬‬ ‫מיאנה‬ ‫תחזוק‬ ‫לו‪ .‬אך‬‫צריכה‬ ‫שזוגיות‬ ‫שתסלח‬ ‫אמר ‪-‬‬ ‫דליבא‬ ‫וביקש ‪ -‬הוא‬ ‫מעומקא‬ ‫מתברר‬ ‫דועכת‪..‬‬ ‫היאבכופשוט‬ ‫במשך ימים‬ ‫ילדיי‪-,‬הם‬ ‫נוהגים כך‬ ‫ואת‬ ‫"אמללתאם לא‬ ‫אותי‬ ‫השקייה תדירה‪.‬‬ ‫מפתיע‬ ‫בתוקף‪ :‬מקורי‪,‬‬ ‫לעולם ‪ -‬חידד ‪ -‬הזוגיות ‪ -‬איננה עומדת במצב של ’פרווה‘‪.‬‬ ‫ומעורר‪ -‬חלילה ‪ -‬שבירידה‪ .‬ובלשון‪-‬הזהב‬ ‫אוארוכים‪,‬‬ ‫שאנחנו בעלייה; או‬ ‫‪-‬‬ ‫בזה‬ ‫מטפלים‬ ‫לא‬ ‫ואם‬ ‫“‪.‬‬ ‫רגרסיה‬ ‫חשיבה!‬ ‫או‬ ‫פרוגרסיה‬ ‫או‬ ‫אבל”זה‬ ‫שלו‪:‬‬ ‫האם טראמפ הוא הלא ‪-‬יציב? ההפכפך כל‪-‬כך?‬ ‫רק‪ - .‬המצב עלול להתערער עוד יותר‪.‬‬‫מזרחי‬ ‫שלא‬‫כנראההרב‬ ‫התריע‬ ‫‪ .2‬או הזדמנות או החמצה‬ ‫צורם‪.‬‬ ‫דומני‪ ,‬אם יורשה לי מניסיוני הקט ובהשראת דברי הרב‬ ‫מזרחי ידידי‪ ,‬כי ימי החופשה של ’בין‪-‬הזמנים‘ טומנים אף‪-‬‬ ‫מתמלאים‬ ‫או שאנחנו‬ ‫ממשיך ומספר‪:‬‬ ‫בלבד‪:‬הוא‬ ‫חדות‬ ‫יתברך‪,‬‬ ‫אופציות‬ ‫להשם‬ ‫בחובם שתי‬ ‫וההודיה‬ ‫הםהאמונה‬ ‫מהם סיפוק עצום; או שמא מרגישים החמצה עצומה‪.‬‬ ‫‪ 8686115050‬דוא"ל‪a0504116867@gmail.com :‬‬ ‫כמקשה‬ ‫פלא'‪:‬‬ ‫החופשה‬‫ורכישה‪:‬‬ ‫לפרטיםאת כל ימי‬ ‫כמובן שאי ‪ -‬אפשר לתפוס‬ ‫עולםהיומי בארגון 'שיננא'‪ ,‬עמדנו לפני‬ ‫די‬ ‫הכיוון‬ ‫אבל‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בפני‬ ‫מלא‬ ‫יום הינו‬ ‫הרמב"ם‬ ‫לקראת כל‬ ‫סיום‬ ‫אחת וכי‬ ‫ברור‪.‬‬ ‫”בוודאי גם שם“ ‪ -‬סיפורי השגחה אישיים ומפתיעים בסערות החיים‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬