gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דבר המלך · Dvar Hamelech — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: דבר המלך · Dvar Hamelech

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

דבר המלך · Dvar Hamelech — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪6:22‬‬ ‫‪7 :28‬‬ ‫‪8:04‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫לאחד הבתים וביקש לאכול‪ .‬אמר להם‪ :‬לא אכלתי שלושה ימים‪,‬‬ ‫ואני תפילתי לך ה '‪ -‬שפתי צדיק יביעון רצון‬ ‫אנא הביאו לי פרוסת לחם‪ .‬מיד הביאו לו‪ .‬התחיל לאכול מעט‬ ‫רבותינו ז''ל תקנו בעשרת ימי תשובה להוסיף בתפילה כמה‬ ‫ואמר‪ :‬הלחם יבש מידי‪ ,‬אם אפשר הביאו לי איזו עגבניה להרטיב‬ ‫בקשות‪ ,‬ואלו הן‪'' :‬זכרנו לחיים‪ ,''...‬כתבנו בספר חיים''‪,‬‬ ‫את הלחם‪ ,‬שלא אחנק בגרוני‪ .‬נענו בני הבית לבקשתו והביאו לו‬ ‫''וכתוב לחיים טובים‪'' .''...‬ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה‬ ‫גם עגבניה‪ .‬לאחר מכן אמר‪ :‬שלושה ימים לא שתיתי‪ ,‬אולי תוכלו‬ ‫טובה וישועה ונחמה וגזרות טובות‪ ,‬נזכר ונכתב לפניך אנחנו‬ ‫להביא לי בבקשה כוס קפה‪ .‬ריחמו עליו ונתנו לו את מבוקשו‪.‬‬ ‫וכל עמך ישראל לחיים טובים ולשלום''‪.‬‬ ‫נמצא שאכל‪ ,‬שתה ושבע אבל אם מתחלה היה מבקש לשתות‬ ‫רבנו מאיר מרוטנבורג (אחד מראשונים רבו של הרא"ש)‬ ‫קפה‪ ,‬היו אומרים לו‪ :‬חפש מקום אחר כך מרצים עם ישראל את‬ ‫מבאר למה תקנו חז''ל ארבע בקשות‪ ,‬הלוא היה מספיק‬ ‫הקב''ה‪ ,‬ובקשותיהם עולות לרצון לפני ה'‪ ,‬כפי שאמר הקב''ה‬ ‫לתקן את הבקשה האחרונה שבה כלולים כל הבקשות‬ ‫לישראל‪'' :‬השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה'' ‪-‬‬ ‫וההטבות? אלא משל למה הדבר דומה?‬ ‫חושקני בכם לשמוע את קולכם בבקשותיכם ותחינתכם אלי‪.‬‬ ‫סוחר יהלומים אחד היה צריך לנסוע לצורך עבודתו לחוץ‬ ‫לדבר עם בורא עולם‬ ‫לארץ‪ ,‬והיה לו בן קטן פיקח שרצה להצטרף עמו‪ .‬אמר לו‬ ‫מכאן נלמד אנו לעצמנו‪ ,‬כמה חשובה ומקובלת ורצויה תפילתנו‬ ‫אביו‪ :‬לא תוכל להצטרף אלי‪ ,‬אולם אם אשמע מאמא‬ ‫ושיח שפתותינו לפני ה' יתברך‪ .‬ולא רק בשעת התפלה ממש‪ ,‬אלא‬ ‫שהתנהגת יפה‪ ,‬אביא לך שעון זהב במתנה‪ .‬שמח הבן על‬ ‫בכל זמן שאנו נדבר עם בורא עולם‪ ,‬תמיד הקו פתוח‪ ,‬ובורא עולם‬ ‫ההבטחה ונפרד מאביו לשלום‪ .‬אכן בימים הראשונים התנהג‬ ‫מאזין לנו‪ .‬ואדרבה כמה שנבקש ממנו יותר‪ ,‬הוא ישמח בנו יותר‪.‬‬ ‫הבן למופת‪ ,‬אך לאחר כמה ימים חזר לסורו והיה מפריע‬ ‫משה רבנו התפלל כמנין ואתחנן ‪ ,‬יש בקשות ומשאלות שקוצב‬ ‫לאמו‪ ,‬לא מכין שעורי בית‪ ,‬לא אוכל בזמן וכו'‪ .‬כשחזר האב‬ ‫להן הקב''ה מספר תפילות מסוים‪ ,‬אשר על ידן תתמלא אותה‬ ‫מחו''ל היה הבן עדיין בבית הספר‪ ,‬וספרה האם לאב על‬ ‫משאלה‪ .‬ופעמים שהאדם מבקש פעם ופעמיים ורואה כי לא נענה‬ ‫התנהגותו של הילד‪ .‬אמר האב‪ ,‬בודאי שלא יקבל הילד את‬ ‫ומתייאש‪ ,‬ואינו יודע שאילו היה מבקש עוד פעם אחת היה נענה‪.‬‬ ‫השעון‪ .‬והנה כשהגיע הבן‪ ,‬היה האב באמצע סעודתו והחל‬ ‫ומי לנו גדול ממשה רבנו שהתפלל לבורא עולם חמש מאות וחמש‬ ‫לספר את כל מסעותיו היכן בקר והיכן טייל‪ ,‬והאם מקשיבה‪,‬‬ ‫עשרה תפלות‪ ,‬כדי שיכנס לארץ ישראל‪ ,‬עד שאמר לו הקב''ה 'רב‬ ‫נהנית ומתפעלת‪ .‬תוך כדי הדברים אמר הבן לאביו‪ :‬אבא‪,‬‬ ‫לך‪ ,‬אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה'‪ .‬אמר לו‪ :‬אילו היית מתפלל‬ ‫האם זוכר אתה שלפני נסיעתך הבטחת לי שתביא לי שעון‬ ‫עוד תפלה אחת‪ ,‬היית נענה‪ ,‬אך אין רצוני שתכנס לארץ ישראל‪,‬‬ ‫זהב? יודע אני שבודאי לא מגיע לי לקבלו‪ ,‬אך אני רוצה‬ ‫לכן 'רב לך'‪.‬‬ ‫לבקש ממך רק לראות את השעון‪ ,‬כי מעולם לא ראיתי שעון‬ ‫כוחה של תפילה ‪-‬קרוב ה'‪ ...‬לכל אשר יקראוהו באמת במיוחד‬ ‫זהב‪ .‬הסתכל האב על אשתו‪ ,‬חייך והראה לבן את השעון‪.‬‬ ‫בדברים רוחניים כתב ה'ספר חסידים'‪ ":‬אם שואל אדם דבר‬ ‫אמר הבן‪ :‬אבא‪ ,‬כמה יפה השעון‪ .‬אני רוצה למדוד אותו‬ ‫שהוא שבח לבוראו‪,‬כגון‪ :‬על לימוד תורה‪ ,‬או דבר אחר מחפצי‬ ‫לראות אם הוא מתאים לי‪ .‬הסכים האב גם לזאת‪ ,‬והילד ענד‬ ‫שמים‪ ,‬ושופך את נפשו עליו‪ ,‬הקב"ה שומע תפילתו אע"פ שאין‬ ‫את השעון על ידו‪ .‬כראות הבן כי טוב לב אביו‪ ,‬אזר אומץ‬ ‫בידו מעשים טובים ‪,‬וכ"ש אם הוא גדול‬ ‫ואמר‪ :‬אבי היקר‪ ,‬קנית שעון כל כך יפה‪ ,‬והוא ממש ממש‬ ‫מסופר על הרב דסלר בגיל צעיר במיוחד‪ ,‬התקבל רבי אליהו‬ ‫מתאים לי‪ ,‬בדיוק בשבילי‪ .‬אנא ממך‪ ,‬תן לי אותו במתנה‪.‬‬ ‫אליעזר דסלר לישיבתו של רבי שמחה זיסל זיו מקלם‪ .‬במשך‬ ‫חייך האב ונתן לו‪.‬‬ ‫שעות רבות ישב הנער הצעיר בפאתי בית המדרש ועסק בתורה‬ ‫ובודאי‪ ,‬אם מתחלה היה הבן מבקש מאביו את השעון‪ ,‬פשוט‬ ‫ברציפות ובהתמדה‪ .‬לימים סיפר לתלמידיו כי במשך ארבעה עשר‬ ‫שלא היה נותן לו‪ .‬אך ידע הבן לפייס את אביו לאט לאט‪,‬‬ ‫שנות לימודיו בקלם סיים את הש"ס ‪ 14‬פעמים‪ ,‬ואת "שולחן ערוך"‬ ‫בתחילה בקש מאביו רק להראות לו‪ ,‬ולבסוף בקש גם שיתן‬ ‫יורה דעה ‪ 28‬פעמים‪ .‬לאחר נישואיו עבר הרב דסלר להתגורר‬ ‫לו‪ .‬זה שאומר דוד המלך ע''ה בספר התהלים‪'' :‬הראנו ה'‬ ‫באנגליה‪ ,‬שם יסד "כולל"‪ ,‬בו שקדו על תלמודם חבורת תלמידי‬ ‫חסדך‪ ,‬וישעך תתן לנו''‪ .‬תחילה ביקש ''הראנו'' אבל אחר כך‬ ‫חכמים‪ .‬את ההוצאות הכספיות הכרוכות בהחזקת ה"כולל"‪ ,‬נטל‬ ‫הרב דסלר על עצמו‪ ,‬למרות שמלאכת הכספים היתה רחוקה ממנו‬ ‫הוסיף ''תתן לנו''‪ .‬ולפי זה מובנת השאלה אודות ההוספות‬ ‫כרחוק מזרח ממערב‪ .‬ביישן ושקט היה מטבעו‪ ,‬ודיבורו שקט ומדוד‪,‬‬ ‫בתפילה‪ ,‬שעם ישראל יודעים לפייס את בוראם‪ .‬בתחילה אין‬ ‫אך למרות זאת‪ ,‬מן השמים סייעו בידו במלאכה זו‪ ,‬ולעיתים אף‬ ‫אנו מעיזים לבקש הרבה‪ ,‬כי יודעים אנו שלא מגיע לנו כלום‪.‬‬ ‫בדרכים מופלאות‪ .‬וכפי שקרה פעם אחת בה קופת ה"כולל" היתה‬ ‫מבקשים אנו‪'' :‬זכרנו לחיים''‪ ,‬רבונו של עולם רק 'תזכור'‬ ‫ריקה לחלוטין‪ ,‬והתעורר הצורך לגיס בדחיפות סכום כסף גדול‬ ‫אותנו לחיים‪ .‬לאחר מכן מוסיפים 'כתבנו' בספר חיים‪ ,‬אחר‬ ‫במיוחד‪ .‬אך דא עקא‪ ,‬כל מאמצי הרב דסלר להשיג את אותו סכום‬ ‫שכבר זכרת אותנו לחיים‪ ,‬תכתוב זאת‪ .‬ואחר שכבר כתבת‪,‬‬ ‫לא עלו יפה‪ .‬הנדיבים הקבועים התחמקו באמתלאות שונות‪ ,‬וממון‬ ‫אנו אומרים‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬מה שווים חיים לבד‪ ,‬אם אינם‬ ‫אין‪ .‬עמד הרב דסלר מחוץ לביתו‪ ,‬והתפלל לה' שישלח לו ישועה‪.‬‬ ‫חיים טובים‪ ,‬לכך מבקשים וכתוב 'לחיים טובים'‪ .‬ועל זה‬ ‫לפתע נצנץ בראשו שמו של עשיר יהודי שטרם שוחח עימו‪ .‬אולי אותו‬ ‫מודים אנו ומברכים 'הטוב שמך ולך נאה להודות'‪ ,‬תודה‬ ‫עשי ר יחלצו מהמיצר וישלים לו את החסר בקופה? הוא מיהר לתא‬ ‫רבה שכתבתנו לחיים טובים‪ ,‬כי אנו בטוחים שבורא עולם‬ ‫הציבורי הקרוב וטילפן אל ביתו של הנדיב‪ .‬מה רבה היתה אכזבתו‬ ‫שומע ומקבל תפילת עמו ישראל‪ .‬ולבסוף אנו אוזרים אומץ‬ ‫כשנוכח לדעת כי בני שיחו מעבר לקו הינם ילדיו הצעירים של‬ ‫ומבקשים‪ :‬רבון העולמים‪ ,‬ברחמיך המרובים כבר כתבתנו‬ ‫העשיר‪" .‬אבא אינו בבית כעת"‪ ,‬כך אמרו‪" ,‬איננו יודעים לאן הלך‬ ‫לחיים טובים‪ ,‬אנא ממך תוסיף עוד כמה מילים‪ ,‬תגמור את‬ ‫ומתי ישוב"‪ .‬השיחה נותקה‪ .‬הרב דסלר עמד בתא הטלפון כשהוא‬ ‫השורה‪'' :‬ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וישועה‬ ‫אובד עצות וחסר אונים‪ .‬מאין יבוא עזרו? למי יפנה‪ ,‬למי ילך? לפתע‬ ‫ונחמה וגזרות טובות‪ ,‬נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך‬ ‫פרץ הרב בבכי מר וכואב‪ .‬בדמעות שליש הרים את עיניו כלפי מעלה‬ ‫ישראל לחיים טובים ולשלום!''‬ ‫ונשא תפילה מעומק ליבו לבורא עולם‪ :‬אנא ה' הושיעה נא‪ ,‬אנא ה'‬ ‫שגיאות מי יבין‬ ‫הצליחה נא‪ ,‬עשה למען מקום תורה שלא יימוט חלילה‪ .‬עוד הוא‬ ‫כיוצא בזה ביקש דוד המלך מהקב''ה‪'' :‬שגיאות מי יבין‪,‬‬ ‫מסיים את תפילתו ויוצא מתא הטלפון‪ ,‬רואה הוא למרבה הפתעתו‬ ‫מנסתרות נקני‪ ,‬גם מזדים חשוך עבדך‪ ...‬ונקתי מפשע רב''‪.‬‬ ‫את אותו נדיב שניסה זה עתה להשיגו בטלפון‪ ,‬צועד מעדנות ברחובה‬ ‫בתחלה ביקש מה' שימחל לו רק על השגיאות‪ ,‬שאלו הם‬ ‫של עיר‪ .‬מששמע אותו עשיר את המצב הקשה אליו נקלע ה"כולל"‪,‬‬ ‫העברות שנעשו בטעות בשוגג‪ ,‬אמר לו הקב''ה מחלתי לך‪.‬‬ ‫שלף על אתא את ארנקו מכיסו‪ ,‬הוציא ממנו את מלוא הסכום‬ ‫אח''כ הוסיף 'מנסתרות נקני' ‪ -‬עברות שלא בשוגג‪ ,‬אך אמנם‬ ‫הנדרש והעניקו לרב דסלר‪ .‬מעשה מופלא זה נהג לספר הרב דסלר‬ ‫התביישתי ועשיתים בסתר‪ ,‬גם עליהם תמחל לי‪ ,‬אמר לו ה'‬ ‫לתלמידיו כשרצה להמחיש להם עד כמה צדקו דברי סב אמו‪ ,‬הלא‬ ‫מחלתי‪ .‬לאחר מכן ביקש‪' ,‬גם מזדים חשוך עבדך'‪ ,‬עברות‬ ‫הוא רבי ישראל סלנטר‪ ,‬שהתבטא כי יהודי המתפלל ומבקש עזרה מן‬ ‫שבמזיד שלא עשיתים בסתר אלא בגלוי גם עליהם תמחל לי‪.‬‬ ‫השמים בעניינים רוחניים ודברים שבקדושה‪ ,‬מובטח לו כי תפילתו‬ ‫ובאחרונה אמר 'ונקתי מפשע רב'‪ ,‬דהיינו אפילו עברות‬ ‫לא תשוב ריקם‪.‬‬ ‫שעשיתי במזיד להכעיס‪ ,‬גם עליהם תמחל לי‪ ,‬ואמר לו‬ ‫הקב''ה לדוד‪ ,‬מחלתי לך‪ .‬ואומר המדרש‪ ,‬משל לעני שהיה‬ ‫רעב מאוד וניגש‬ ‫כיסוי הראש שהציל‬ ‫סיפורים מחזקים‬ ‫סיפרה הרבנית רוז‪" :‬פגשתי אשה בנתיבות ‪ -‬דיברתי איתה בעצמי ‪ -‬היא‬ ‫סיפרה לי שהיא חזרה בתשובה ביחד עם בעלה והילדים‪ ,‬אבל כיסוי ראש‬ ‫האטובוס עצר במקום שאף פעם אינו עוצר כיון שנוסעת התפללה להקב"ה‬ ‫היא לא שמה‪ .‬כל הבגדים צנועים אבל כיסוי ראש לא היה לה אומץ‪" :‬היא‬ ‫מספר יהודי ת"ח ‪ :‬הסיפור המובא כאן‪ .‬הוא אירע לפני כעשרים שנה‬ ‫תראה זקינה"‪" ...‬יצחקו ממנה"‪ ...‬הילדים בקשו ממנה‪" :‬אמא‪ ,‬תשימי‬ ‫באוטובוס קו מס' ‪ 922‬היוצא פעם ביום ב ‪ 8:00‬בבוקר מאשקלון דרך אשדוד‬ ‫כיסוי ראש"‪" .‬לא‪ ,‬אין לי חשק‪'."...‬אולי כשיהיה בר מצוה לילד אני אשים‬ ‫לחיפה‪ .‬הייתי מהנוסעים הקבועים כשיעד הנסיעה שלי היה בר אילן ברמת גן‪,‬‬ ‫כיסוי ראש לכבוד הבר מצוה ואני אשאר עם זה'‪ .‬בעלה קנה לה‪ ,‬מטפחות‪,‬‬ ‫ומשם המשכתי לבני ברק‪.‬איך שהוא התיידדתי עם הנהג‪ ,‬שמו‪ ,‬שהיה מסיע‬ ‫כיסויים‪ ,‬ברטים‪ ...‬היא לא מוכנה לנסות‪ ,‬קשה לה‪ .‬יום אחד הייתה לה‬ ‫קבוע את האוטובוס בקו זה‪ .‬יום אחד‪ ,‬לאחר שעליתי‪ ,‬איחלתי לנהג בוקר טוב‬ ‫הזדמנות‪ .‬בעלה עם שתי הילדים נסעו נסיעה ארוכה לחפש שם בצפון‬ ‫ידידותי‪ ,‬ושאלתי לשלומו‪ .‬תוך כדי שיחה הגיע מירכתי האוטובוס חייל‪ ,‬ניגש‬ ‫איזושהי דירה‪ .‬היא חשבה לעצ מה‪' :‬אני לבד בבית‪ ,‬אין מי שילחיץ אותי‪...‬‬ ‫אל הנהג ובפיו בעיה‪ :‬הוא היה צריך לרדת בתחנה מרכזית של אשדוד‪ ,‬בכדי‬ ‫בואי ננסה אולי יש כיסויים כן יפים'‪ .‬היא נעמדה ליד הראי וניסתה;‬ ‫להמשיך לירושלים‪ ,‬אך מרוב עייפות נרדם‪ .‬וכשהתעורר הבחין שהאוטובוס‬ ‫ברטים‪ ,‬קסקטים‪ ,‬מטפחות‪ ,‬צעיפים‪,‬קישורים‪ ...‬פה ושם עד שמצאה כיסוי‬ ‫כבר ביציאה מאשדוד‪" .‬אני נוסע הרבה בקו זה‪ ,‬אך דבר כזה עוד לא קרה לי‬ ‫שהייתה נראית בו נחמדה וצעירה‪' .‬יופי מצאתי!'‪ .‬אחר כך היא חשבה‪' :‬רגע‪,‬‬ ‫מעולם" אמר‪ ,‬ושאל מה עליו לעשות? "נו‪ ,‬מה רצית? שאחזיר את האוטובוס‬ ‫אולי זה מפריע‪ ,‬מגרד‪ ,‬מעצבן‪ ...‬אני אשאר עם זה קצת זמן‪ ,‬אעשה כלים‪...‬‬ ‫בחזרה? או שאקח אותך עם כולם לירושלים?" שאל הנהג בחיוך‪.‬‬ ‫אשטוף את הרצפה ואם זה יפריע לי אני אוריד את זה'‪ .‬היא עשתה את‬ ‫אמרתי להם שישנה אפשרות לעצור בתחנה הקרובה "ניר גלים"‪ .‬אמנם אין‬ ‫עבודות הבית ושכחה את הכיסוי ראש‪ ,‬כך המשיכה עם זה עד הצהריים‪.‬‬ ‫שם עצירה לאיסוף נוסעים‪ ,‬אך אם ירד שם‪ ,‬האוטובוס לירושלים אמור להגיע‬ ‫ואז‪ ...‬נפרצה הדלת‪ ,‬בעלה חוזר עם הילדים כשהם מבוהלים‪ ,‬רועדים‬ ‫תוך זמן קצר‪ ,‬ואיתו הוא יוכל להמשיך לירושלים‪ .‬הרעיון מצא חן בעיני‬ ‫וחיוורים‪ ...‬הילדים אמרו בהתל הבות‪" :‬אמא‪ ,‬מה את עם מטפחת‪ !?...‬הצלת‬ ‫הנהג‪ ,‬ובניר גלים עצר את האוטובוס בכדי להוריד את החייל‪ .‬והנה מיד כשירד‬ ‫אותנו! הכל בזכותך! הכל בזכותך‪" "!...‬מה קרה?" –‬ ‫החייל‪ ,‬נגשה אישה מבוגרת מעדות המזרח שעמדה שם בתחנה‪ ,‬ופנתה אל‬ ‫היא נלחצה‪ .‬בעלה סיפר‪" :‬אל תשאלי מה קרה לנו‪ ,‬בדרך שנסענו עברה‬ ‫הנהג בשאלה תמימה‪ :‬האם הוא מגיע לחיפה? "כן" השיב הנהג‪ .‬היא החלה‬ ‫לצידינו משאית שהייתה ריקה‪ ,‬היא נסעה במהירות עצומה מעל למותר‬ ‫לנשק אצבעותיה‪ ,‬הרימה עיניה למרומים‪ ,‬ושיבחה לבורא עולם על החסד‬ ‫ונצמדה אלינו‪ ,‬מההדף של כוח המשאית הרכב עף לצדדים והתהפך לגמרי‪...‬‬ ‫ששלח לה אוטובוס לחיפה‪ .‬הנהג שקצרה רוחו אמר לה‪" :‬גברתי‪ ,‬כאן זה לא‬ ‫פתאום אנחנו מוצאים שהרכב עם הגלגלים למעלה והתקרה למטה ואנחנו‬ ‫בית כנסת"‪ .‬הוא ביקש שתעלה כי הוא רוצה להמשיך בנסיעה‪ .‬היא עלתה על‬ ‫מהופכים בתוכו‪ .‬בדקנו שהכל בסדר איתנו‪ ,‬אנחנו נושמים‪ ,‬נוגעים בידיים‬ ‫גרם מדרגות האוטובוס‪ ,‬בידה החזיקה בשני סלים כבדים‪ .‬האוטובוס החל‬ ‫וברגליים‪ ...‬ראינו שהכל בסדר‪ ,‬לא נפגענו פיזית! הצצנו מהחלונות לראות‬ ‫לנסוע‪ ,‬וכך היא סיפרה‪ :‬לפניך עברו שלושה אוטובוסים‪ .‬כולם אמרו לי שאין‬ ‫היכן אנחנו נמצאים ולחרדתינו גילינו שאנו נמצאים ממש קרוב לכפר ערבי‬ ‫פה שום אוטובוס לחיפה‪ .‬עלי לנסוע לתל אביב‪ ,‬ומשם להמשיך עם אוטובוס‬ ‫מסוכן! ‪ -‬רק חסר לנו שיבואו לכאן ערבים‪ ...‬הם יכולים לבצע בנו לינץ'‬ ‫אחר לחיפה‪ .‬עניתי להם שאין לי כח להיסחב עם הסלים לתל אביב ואח"כ‬ ‫ולהרוג אותנו‪.‬‬ ‫לתחנה לחיפה‪ .‬שלחתי אותם ונסעו‪ ,‬ואני התפללתי לבורא עולם "אנא שלח לי‬ ‫תוך כדי כך לפתע מגיחים ‪ 4‬ערבים‪ ,‬שתיים מצד אחד של האוטו ושתיים‬ ‫אוטובוס לחיפה"! והנה אתה הגעת לפה ישיר לחיפה‪ ,‬ישתבח שמו לעד‪.‬‬ ‫מהצד השני והם מתקרבים אלינו‪ ...‬התחלתי לומר 'שמע ישראל' זהו הגיע‬ ‫שאלתי את הנהג אם הוא עצר פעם בתחנה זו של "ניר גלים"? הוא ענה לי‪:‬‬ ‫הסוף‪ ...‬הערבים הגיעו אלינו ולפתע הם פונים אלינו ואומרים‪" :‬הלו‪ ,‬אתם‬ ‫"לא‪ ,‬מזה ‪ 13‬שנה אני נוסע על קו זה‪ ,‬וזו פעם ראשונה שעצרתי פה!‬ ‫רוצים שנהפוך אתכם?" "כן תהפכו"‪ - .‬ארבעת הערבים תפסו ברכב בשני‬ ‫באחת ההזדמנויות כשסיפרתי מעשה זה לפני ראש הישיבה הגאון ר' דב צבי‬ ‫הצדדים והפכו אותו‪ ,‬והלכו‪ .‬טוב‪ ,‬מה עושים עכשיו? אנחנו תקועים רציני‪,‬‬ ‫קרלינשטיין שליט"א‪ ,‬תפס בידי ואמר לי "מצוה לפרסם!" ובהעלותי סיפור זה‬ ‫מי יודע מה מצב הרכב‪ ?...‬ניסיתי להתניע את הרכב ולהפעיל את ההגה‬ ‫על הכתב קיימתי בעצמי מצווה לשמוע בקול חכמים!‪.‬‬ ‫והברקסים‪ ,‬ו‪ ...‬הכל עובד! אחורה פנה קדימה צעד‪ ...‬חוזרים הביתה!‬ ‫לזכות לחיים לכוון בזכרנו לחיים‬ ‫במהירות האפשרית! בדרך אנו מדברים בינינו‪ ,‬איך ה' אוהב אותנו‪ ,‬כמה‬ ‫באחד משעורי המוסר המלהיבים בחודש אלול‪ ,‬פתח ר' חיים שמואלביץ זי"ע‬ ‫ניסים גלויים; הרי כשהרכב התהפך כבר אז יכולנו למות‪ ...‬וגם בפעם שניה‬ ‫את פיו בזעקה וקרא "עולם השקר‪ ,‬עולם השקר!‪ ,‬אני חייב להסיר את הלוט‬ ‫כשבאו הערבים‪ ,‬יכלו לרצוח אותנו! וגם הרכב ‪ -‬בחסדי ה' ‪ -‬פועל אחרי כל‬ ‫ולגלות את האמת‪ .‬הסכיתו ושמעו את אשר אירע לי‪ :‬אמש השתתפתי לצערי‬ ‫ההתהפכות הזאת‪ ...‬איך זה יתכן??!! מה עשינו שכל כך ה' שמר עלינו??? ‪-‬‬ ‫בהלווית אברך צעיר לימים שהותיר אחריו אלמנה ויתומים‪ ,‬מאחורי צעדו שני‬ ‫אך שנכנסנו וראינו אותך עם המטפחת ‪ -‬הבנו הכל! את הצלת אותנו!!!"‪.‬‬ ‫אברכים‪ ,‬לפתע קלטו אזני כיצד שואל האברך אחד את רעהו‪" ,‬הידוע לך ממה‬ ‫זה סיפור אמיתי שסיפרה לי אותה אשה בעצמה‪ .‬אמרתי לה‪" :‬זה נכון‪,‬‬ ‫הסתלק אותו נפטר שהיה צעיר לימים? האם לקה במחלה חשוכת מרפא‬ ‫באמת את זאת שהצלת אותם! ‪ -‬כך כתוב בחז"ל‪ :‬שכשהאשה צנועה היא‬ ‫ל"ע?" "לא" השיב השני‪" ,‬הוא לקה בדלקת ריאות חזקה וזלזל בטיפול‬ ‫מכפרת על כל בני ביתה מכל מיני צרות וסכנות‪."!!!...‬‬ ‫ה רפואי‪ ,‬כתוצאה מזה העניין הסתבך‪ ,‬מצבו הדרדר עד שהגיע לקריסת‬ ‫בזה כלולים כל הברכות‬ ‫מערכות‪ ,‬הגוף לא עמד בזה והוא נפטר"‪.‬כאן הרים ר' חיים את קולו "שקר‬ ‫אבא אחד‪ ,‬ניגש עם בתו הקטנה אל הרבי הקדוש מקרעטשניף‪ ,‬וביקש שיברך‬ ‫וכזב‪ ,‬הבל הבלים! האמת היא שהיה חסר קצת יותר כוונה‪ ,‬בקשה‪ ,‬והכנעה‬ ‫את בתו הקטנה‪ .‬הרבי נענה ואמר‪" :‬יהי רצון שלא תלך בפאה נוכרית!"‬ ‫ב"זכרנו לחיים" בר"ה של שנה שעברה‪ ,‬הכול תלוי ביום הדין רק שם נגזרים‬ ‫האבא נדהם ואמר‪" :‬רבי! רק זו הברכה?!" ענה לו הרבי‪" :‬בזה כלולים כל‬ ‫ה חיים‪ ,‬לא בזלזול בטיפול הרפואי!" כך זעק ר' חיים מעמקי ליבו‪" ,‬כמה‬ ‫הברכות!!!"‪ .‬לקבל קבלה כמה שפחות זמן לשים פאה‬ ‫נורא ואיום הוא יום הדין!"‬ ‫להפסיד ‪ 2000$‬כדי לחנך לשמור את העיניים‬ ‫כחה של תפילה‬ ‫כדי להבין מה כוחו של ראיה אחת לא כשרה‪ ,‬נספר כאן מעשה מופלא על‬ ‫מעשה שאירע בילדה בת שלש שנסגר על אצבעות ידה הימנית דלת ברזל‪ ,‬מיד‬ ‫הגאון רבי שמואל וואזנר זצ"ל‪ ,‬בעל 'שבט הלוי'‪ ,‬כפי שמסופר בספר 'ברכי‬ ‫הריצו אותה להדסה עין כרם‪ ,‬שם נאמר להם שהצוות מעולם לא נתקל במצב‬ ‫נפשי'‪ .‬יהודי חשוב באמריקה‪ ,‬שבנו הגיע למצוות‪ ,‬רצה להעניק לילדו מתנה‬ ‫כ"כ קשה‪ .‬היד התנפחה כבלון‪ ,‬הצילומים הראו על כמה שברים‪ ,‬חייבים‬ ‫גדולה ויקרה לכבוד הבר מצוה‪ ,‬והודיע לו שלקראת יום ה"בר מצוה" שלו‬ ‫לנתח‪ ,‬בעיה נוספת שהעצבים נקרעו‪ ,‬ואז כבר אין מה לעשות‪ ,‬בכל אופן לנתח‬ ‫הם ייסעו לארץ ישראל‪ ,‬לבית מדרשו של הרב וואזנר‪ ,‬ושם יניח לו הגאון את‬ ‫צריך כדי שהאצבעות ישארו על הידים‪ ,‬אך הילדה לא תוכל להשתמש עם‬ ‫התפילין בפעם הראשונה בחייו‪ .‬הילד התרגש מאד מהמתנה הרוחנית‬ ‫שלוש אצבעותיה האמצעיות שביד ימין לעולם‪ .‬אין סיכוי! ההורים קיבלו‬ ‫שיועדה לו‪ ,‬והכין את עצמו היטב לקראת הטיסה ארצה‪ .‬האבא סיפר לילדו‬ ‫המלצה קלושה על ניתוח מסובך שניתן לעשות‪ ,‬אך בשלב זה שהיד כה נפוחה‬ ‫שהרב וואזנר ביקש ממנו‪ ,‬שמספר ימים לפני שהם מתכוננים לצאת‬ ‫לא ניתן לעשות מאומה‪.‬בוקר אחד קמה האמא והכריזה שהיא נוסעת למירון‪,‬‬ ‫מאמריקה‪ ,‬שיתקשר אליו שנית כדי לוודא שהכל בסדר‪ ,‬ושלא יגיעו לחינם‪.‬‬ ‫נסעה האם למירון ושם בכתה שלוש שעות כמו שאמא בוכה על ילדה בת שלוש‬ ‫האבא רכש כבר את הכרטיסים שעלו לו כ‪ 2000 -‬דולרים טבין ותקילין‪.‬‬ ‫שזה המצב שלה‪ ,‬היא חזרה הביתה בשעה ‪ 23:00‬בלילה‪ ,‬כשנכנסה הביתה‬ ‫והנה כשבוע ימים לפני הטיסה המדוברת‪ ,‬מתקשר האב אל הרב וואזנר‪,‬‬ ‫והנה היא רואה את הבת הקטנה עומדת ומחזיקה בידה הימנית את בקבוק‬ ‫ולתדהמתו הוא שומע את הגאון האדיר בעל 'שבט הלוי' אומר לו‪' :‬החלטתי‬ ‫השתיה שלה‪ .‬מרוב תדהיה הקימה צעקות וקראה לבעלה שיבוא מהר לראות‬ ‫שלא כדאי לכם לבוא אלי לבני ברק'! 'מה קרה לפתע?' – שאל האב ההמום‪:‬‬ ‫שהילדה מתפקדת עם היד הפגועה‪ ,‬בעלה ניסה להרגיעה ואמר לה שזה אולי‬ ‫'הרי הילד כבר מתכונן לכך נפשית זמן רב'? והגר"ש וואזנר מסביר ומנמק‬ ‫היד השניה‪ ,‬ומרוב עיפות היא לא הבחינה טוב‪ ,‬אך לא! האמא לא טעתה‪,‬‬ ‫את החלטתו‪ :‬נכון אמנם שיש עניין שבפעם הראשונה שהילד מניח תפילין‪,‬‬ ‫הילדה עשתה עם היד שלום‪ ,‬וההורים עמדו מסביבה ובכו כמו שני ילדים‬ ‫הוא יעשה זאת על ידי רב‪ ,‬אבל האם חשבת – אבא יקר – כמה דברים לא‬ ‫קטנים‪.‬כך זה כשהקב"ה מראה שהתפילה מתקבלת‪.‬למחרת היה לילדה תור‬ ‫טובים עלול הילד שלך לראות במהלך הנסיעה הארוכה שתעשה איתו‬ ‫אצל רופא מנתח‪ ,‬לאחר שעבר על כל המסמכים ובדק את הילדה‪ ,‬טען חד‬ ‫מאמריקה עד לארץ ישראל? וכי הצר שווה בנזק המלך'??? האב ההמום‬ ‫משמעית שזייפו פה מסמכים‪ ,‬זה לא צילומה של הילדה הזו‪...‬‬ ‫ניסה להסביר‪ ,‬שהילד בר המצוה עלול להתאכזב מכך בצורה קשה‪ ,‬וכו'‪,‬‬ ‫כעבור כשנה נשאלה הילדה באיזה יד נסגר עליה דלת הברזל והיא הרימה את‬ ‫אבל כמובן שכל התירוצים והאמתלאות לא הועילו במאומה‪' .‬שום דבר‬ ‫שתי הידיים ואמרה "אני לא זוכרת באיזה יד כי לא נשאר לי שום סימן‪"...‬‬ ‫שבעולם אינו שווה שיקריבו עליו את הנזק שעלול להיות לילד מראיית‬ ‫עומדים אנו לפני ימים נוראים‪ ,‬התפילה היא אחד המרכיבים החשובים ביותר‪,‬‬ ‫דברים אסורים'‪ ,‬פסק הגאון‪ .‬והאב המשיך לשאול‪' :‬ומה אעשה עם שני‬ ‫ר"ה כולו תפילה‪ ,‬עשי"ת מרבים בתפילות יו"כ כולו תפילה‪,‬‬ ‫הכרטיסים שכבר קניתי במחיר של ‪ 2000‬דולרים'? עכשיו צריכים לשים‬ ‫הרשב"א מתגלה בחלום‬ ‫אוזניים כאפרכסת‪ ,‬כדי לשמוע מה השיב לו הגאון בעל "שבט הלוי"‪" :‬לך‬ ‫סיפר מרן הרה"ג יצחק זלברשטיין שליט"א יהודי אחד היה מגיע לשיעור בדף‬ ‫ותקנה מסגרת גדולה ויפה‪ ,‬אמר הרב‪ ,‬ותשים בתוכה את שני הכרטיסים‪,‬‬ ‫היומי בחורף ובקיץ‪ ,‬השרב לא הניאו והגשמים לא עיכבוהו‪ ,‬יום יום היה‬ ‫ובראש המסגרת תכתוב באותיות קידוש לבנה – הקרבנו את שני הכרטיסים‬ ‫מופיע בתמידות שאין דומה לה‪.‬ויהי היום‪ ,‬ולא היה באפשרותו להגיע לשיעור‪,‬‬ ‫הללו שמחירם היה ‪ 2000‬דולרים‪ ,‬על מנת שהבן לא יראה דברים אסורים"!‬ ‫על כן ישב ולמד לבד בביתו‪ ,‬עד שהגיע לרש"י מוקשה‪ ,‬חשב לתרצו ולמצוא‬ ‫השומר עיניו זוכה לזכור את התורה הקדושה בבקיאות עצומה‬ ‫פתרון‪ ...‬עד שנר דם וישן‪ .‬והנה בחלומו‪ ,‬נגלה אליו איש נשוא פנים‪ ,‬מראהו‬ ‫הרב שמעון שקאפ כותב סגולה לזכירה היא שמירת העיניים ורמז לדבר‬ ‫כמלאך אלוקים‪ ,‬ויאמר לו‪ :‬נכון‪ ,‬שהיה קשה לך ברש"י מסויים? בוא נשב‬ ‫שאנו אומרים בקריאת שמע לא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אזי זוכה‬ ‫בצוותא ונלמד את הרש"י הזה‪ .‬ישבו ולמדו עד שהבין‪ ,‬בטרם נפרד האיש‬ ‫להמשך הפסוק הבא אחריו וזכרתם את כל מצוות ה' ‪,‬בספר בפקודיך‬ ‫מעמו‪ ,‬שאלו היהודי בחלום‪" :‬מה שמך?" ויאמר לו‪ :‬רשב"א!למחרת בבוקר‬ ‫אשיחה (ח"ב עמוד ת"ל) ישנו אברך בארה"ב שזוכר הרבה גופי תורה בעל פה‬ ‫ניגש היהודי ל פי תומו למגיד השיעור ויספר לו את כל המעשה‪ ,‬ויאמר לו את‬ ‫כיון שהוא שומר מאד מאד על עליו והולך ברחוב כמו סומא ‪-‬סוגר את עיניו‬ ‫הפירוש על רש"י שמסרו לו בחלום‪ .‬הרב נתרגש ותפעם רוחו‪ ,‬ניגש לארון‬ ‫ויש מישהו שמוליכו כשהולך ברחוב משום שמירת העיניים כל הלומד תורה‬ ‫הספרים‪ ,‬לקח את ספר חידושי הרשב"א ומצא את אותו פירוש בדיוק כפי‬ ‫ורוצה לזוכרה שיקפיד מאד בשמירת העיניים‬ ‫שהסביר הזקן נשוא הפנים ליהודי‪.‬‬ ‫לשוחט לא יניחנו לשחוט עד שיבדוק הסכין תחלה כראוי‪ ,‬ויחזור ויבדוק‬ ‫בן איש חי והליכות עולם פ' נצבים וילך דיני רה"ש ויוה"כ‬ ‫אותה אחר שחיטה‪ ,‬ויזמין בעל הבית אפר כירה בידו כדי שישחוט לתוכו‬ ‫והנחת העפר תחלה היא התחלת המצוה של כסוי הדם‪ ,‬לכן טוב שיניח בעל‬ ‫[יח] מן ראש השנה עד יום הכיפורים אומרים המלך הקדוש‪ ,‬ואם אמר האל‬ ‫הבית את העפר בידו‪ ,‬ונהגו שבעל הבית מברך על כסוי הדם‪ ,‬והברכה היא על‬ ‫הקדוש או שהוא מסופק חוזר לראש התפלה‪ ,‬ואם אמר האל הקדוש ותכף‪,‬‬ ‫נזכר וסיים המלך הקדוש וכך היתה אמירתו האל הקדוש המלך הקדוש יצא‪,‬‬ ‫כסוי הדם בעפר‪ ,‬ומאחר שיש הרבה עופות לשחוט יברך בעל הבית על‬ ‫ואם השליח ציבור טעה בחזרה גם כן חוזר לראש וחוזר ואומר קדושה[ה"ע‬ ‫הראשונה ואחד מבני הבית על השניה והשלישית וכן על דרך זה‪ ,‬וכן השוחט‬ ‫שליח ציבור שטעה ואמר האל הקדוש חוזר רק לתחילת ברכת אתה קדוש]‪,‬‬ ‫יכסה גם הוא לבסוף‪ ,‬ואין כאן מרבים בברכות כיון שכל אחד מברך על‬ ‫וכן בברכה מעין שבע נמי הדין כן ואף על פי שיש חולקין בברכה מעין שבע לא‬ ‫שחיטה בפני עצמו ודם חדש וצריך שתהיה תאורה טובה לשחיטה‪:‬‬ ‫אמרינן סב"ל נגד סברת רבינו האר"י ז"ל דסבר ברכה מעין שבע היא במקום‬ ‫[ה] עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו‪ ,‬ועל כן‬ ‫חזרה‪[:‬ה"ע אם טעה וסיים הברכה אינו חוזר ואם לא סיים חוזר ומתקן‬ ‫כל אדם צריך לבקש מחילה מחבירו בערב יום הכיפורים או קודם בעי"ת‪,‬‬ ‫טעותו]‬ ‫וטוב שההחזן יכריז קודם כל נדרי לומר רבותי תמחלו זה לזה ויאמרו הקהל‬ ‫[יט] בברכת השיבה אומר המלך המשפט‪ ,‬ואם טעה ואמר מלך אוהב צדקה‬ ‫ומשפט כיון דזכר מלך אינו חוזר‪ ,‬ואף על גב דמר"ן סבירא ליה חוזר קיימא‬ ‫מחלנו‪ ,‬כדי שיתעורר אותה שעה סנגורייא למעלה על ישראל דבר בעתו מה‬ ‫לן סב"ל אפילו כנגד סברת מר"ן ז"ל ‪[:‬ה"ע טעה ולא אמר המלך המשפט‬ ‫טוב‪ ,‬וכן הנהגתי בבגדד‬ ‫חוזר אפילו הגיע לא‪-‬לוק י נצור ואם סיים תפילתו יחזור על התפילה ויתנה‬ ‫[ו] כל אדם ינשק ידי אביו ואמו בערב יום הכיפורים לעת ערב קודם שילך‬ ‫שאם אני חייב זה לחובה ואם לו התפילה תהה נדבה וראוי שגם האשכנזים‬ ‫לבית הכנסת ויבקש מהם מחילה‪ ,‬ודבר זה הוא חיוב גדול על כל אדם‪ ,‬ומי‬ ‫יעשו כך]‬ ‫שאינו עושה כן נקרא חוטא ומזלזל בכבוד אביו ואמו‪ ,‬דאם בין אדם לחבירו‬ ‫[ך] אם סיים הברכה ולא אמר זכרינו ומי כמוך אינו חוזר‪ ,‬ואפילו אמר ברוך‬ ‫חייבו חז"ל לבקש מחילה קודם יום הכיפורים כל שכן מאביו ואמו שאין אדם‬ ‫אתה ה' ונזכר אינו רשאי לסיים למדני חוקיך כדי לומר זכרנו ומי כמוך‪,‬‬ ‫דז כרנו כיון שהיא בקשת רחמים אם לא אמרה במקומה יאמר אותה בשומע‬ ‫ניצול מחטא זה בכל יום‪ ,‬ואם הבן שוטה ולא ביקש הם יתנו לו מחילה‪,‬‬ ‫תפלה ובשבת ובראש השנה יאמר אותה קודם שיעקור רגליו‪ ,‬משאין כן מי‬ ‫שיאמרו בפיהם אנכי מוחל לבני פ' על כל מה שחטא לי מחילה גמורה‪ ,‬וכן‬ ‫כמוך אין לה תשלומין בשומע תפילה או לאחר אלוקי נצור דאינה בקשת‬ ‫הבעל יתן מחילה לא שתו על אשר בזבזה מן הבית שלא כרצונו‪ ,‬וכן כל תלמיד‬ ‫רחמים‪ ,‬וכן באמירת וכתוב וכו' ובספר וכו' דאם שכח אינו חוזר‪ ,‬אך יאמר‬ ‫שיש לו רב בעיר ילך אצלו קודם יום הכיפורים ויבקש ממנו מחילה‪:‬‬ ‫אותה קודם שיעקור רגליו דהם בקשת רחמים‬ ‫[ז‪,‬ח] יזהרו בטבילה בערב יום הכיפורים‪ ,‬ומי שאנוס ואינו יכול לטבול במקוה‬ ‫[כא] במוסף של ראש השנה ושבת שובה ויום הכיפורים יאמרו מי כמוך אב‬ ‫יעשה תשעה קבין כמו שכתבנו לעיל פרשת נצבים‪ ,‬וגם הנשים יטבילו בערב‬ ‫הרחמים‪ ,‬וכן הוא הדין במנחה של שבת שובה‪ ,‬וגם אם חלו ראש השנה ויום‬ ‫יום הכיפורים בשביל טהרה ‪ ,‬וכן יעשו בערב יום הכיפורים האנשים והנשים‪,‬‬ ‫הכיפורים בשבת יאמר במנחה אב הרחמים‪ ,‬וכשאומר במוסף ראש השנה‬ ‫פסוק ה' צבאו‪-‬ת יגן עליהם‪ ,‬יעשה תנועה של סוף פסוק כי זהו פסוק בזכריה‬ ‫ועיין מטה אפרים שכתב אפילו נערים ובתולות שהם בני מצוה יש להם‬ ‫וסיומו זה‪ ,‬אבל מה שכתוב אחרי זה ה' צבאו‪-‬ת יגן עליכם וכו' זהו בקשה‪,‬‬ ‫לטבול‪ ,‬וידקדקו בחציצה‪ ,‬ויעשו הטבילה אחר קציצת צפרנים וסריקת שער‬ ‫וכשאומר ואתם הדבקים וכו' כשיגיע לאות תי"ו של תכתבינו ידלג תיבת‬ ‫[ט] הנשים מדליקין נרות כמו ליל שבת‪ ,‬ומברכים להדליק נר של יום‬ ‫היום דאין להחזיק עצמו כצדיקים גמורים שנכתבים בראש השנה ‪ ,‬ויזהר‬ ‫הכפורים‪ ,‬ו מנהג בגדד שהנשים מברכים שהחיינו בנרות יום טוב ויום‬ ‫לומר תכתבינו ברחמיך לחיים טובים בשביל הר"ת שלא תהיה תל"ט‪ ,‬וכן‬ ‫הכיפורים‪[ ,‬ה"ע לא יברכו שהחיינו בהדלקה אלא יכוונו לצאת בבית הכנסת‬ ‫באות פ"ה יאמר היום תפקדינו ברחמיך לחיים טובים‪:‬‬ ‫מהשליח ציבור ואם רוצות לברך יש להם על מה לסמוך ואם ברכו בהדלקה‬ ‫[כב] כשאומר זכרנו לחיים יכוין להמשיך חיים לנשמה‪ ,‬וכשאומר כתבינו‬ ‫נאסרות בחמש הענויים מיד] ואם חל בשבת מברכים להדליק נר של שבת‬ ‫בספר חיים יכוין להמשיך חיים לגוף‪ ,‬ויכוין ראש זכרינו ז' והסוף מ' מספר‬ ‫הוי"ה אהי"ה שהם חו"ב‪ ,‬וכשאומר זוכר יצוריו ברחמים לחיים יכוין זה על‬ ‫ויום הכיפורים‪ ,‬וכיון שהדליקו [ה"ע וברכו שהחיינו ]חל עליהם קדושת יום‬ ‫הנשמות שזוכר אותם ברחמיו להחזירם לחיים להחיותם בעולם הזה בסוד‬ ‫הכיפורים ואסורים במלאכה ובכל חמש עינויים‪[:‬ה"ע יש להדליק ואחר כך‬ ‫חזרתם בגלגול ומזה יתאמת אצלינו ענין תחית המתים‪ ,‬וכשאומר היום הרת‬ ‫לברך והיוצאים ביד רמ"א ישארו במנהגם]‬ ‫עולם אם כבנים אם כעבדים כתב רבינו הרש"ש ז"ל כשאומר כן כל עצמותיו‬ ‫[יא] תוסיף מחול על הקודש‪ ,‬ובליל שבת הקבלה היא באמירת בואי כלה‬ ‫יאחזמו רעד לכי יפקוד הקב"ה אם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה‬ ‫ומזמור שיר ליום השבת‪ ,‬אך בליל כפור חל התוספת בברכת שהחיינו‪ ,‬ואם‬ ‫מוראי‪ ,‬ולכן יאמרו זה במתון ושברון לב‪ ,‬ולכן המנהג שגם בחזרה אומרים‬ ‫קבל התוספת בפירוש בפיו חל מעת קבלתו‪ ,‬והמנהג שזה האוחז ספר כל נדרי‬ ‫זה בציבור בקול רם מלבד השליח ציבור‪:‬‬ ‫[כג] בנוסח יה"ר של תהלים כתוב ונזכה ונחיה ע' שנה ואם בגבורות שמונים‬ ‫הוא יברך שהחינו בקול רם ויכוין להוציא הציבור ידי הציבור ידי חותם‬ ‫שנה ואיך יאמר כן הזקן ששנו יותר משמונים ועוד אפי' שלא הגיע עדיין‬ ‫בברכתו והשומעין יכוונו גם כן לצאת בברכתו‪ ,‬ואם יש אדם שאינו שומע‬ ‫לשבעים למה ישראל דבר קצוב ושמא הקב"ה נתן לו חיים יותר על כן לא‬ ‫הברכה היטב יברך לעצמו בשעה שזה מברך‪ ,‬והמברך יאמר תחלה שני פעמים‬ ‫יאמר זה הנוסח‪ ,‬אלא יאמר כך ונזכה לחיים ארוכים טובים ומתוקנים‬ ‫אור זרוע לצדיק בקול רם‪ ,‬והציבור יאמרו עמו בלחש‪ ,‬ואחר כך יאמר ברשות‬ ‫ובנוסח זה ודאי יש סוד שבו מברכים כהן גדול במוצאי כפור בצאתו לשלום‬ ‫מורי ורבותי והקהל משיבים שמים‪ ,‬כלומר ברשות שמים ופרשתי דרך רמז‬ ‫מן הקודש‪:‬‬ ‫בר"ת שמים‪ ,‬שומע משמיע יחדיו מכוונים‪:‬‬ ‫[כד] בעשרת ימי תשובה אין עושין הפסקה של תענית דאין נכון להתענות‬ ‫בלילה גם כן‪ ,‬מפני שבימים אלו עיקר התקון נע ולולי שאנחנו מוכרחים‬ ‫זוהר הקדוש ‪-‬מעלת התשובה‬ ‫להתענות ביום בעבור תקון עונותינו לא היינו מתענים גם ביום‪ ,‬ועתה שאנחנו‬ ‫עֹומד לִ פְ נֵי הַ ְתשּובה‪ ,‬וְ ֶׁאת הַ כֹּל הַ קדֹוש ברּוְך הּוא‬ ‫שנִינּו‪ֵ ,‬אין דבר בעֹולם שֶׁ ֵ‬ ‫מתענים ביום אנחנו סומכים להשלים התיקון על ידי אכילה ושתיה שבלילה‪,‬‬ ‫ְמ ַקבֵ ל ַו ַדאי‪ .‬וְ ִאם שב בִ ְתשּובה‪ ,‬הֲ ֵרי ְמזֻמן כְ נֶׁגְ דֹו א ַֹּרח ַחיִים‪ .‬וְ ַאף עַ ל גַב שֶׁ פגַם‬ ‫ולכן כתוב בספר תורה לשמה שצריך לאכול פת בכל לילה בעשרת ימי תורה‬ ‫מַ ה שֶׁ פגַם ‪ -‬הַ כֹּל ִנ ְתקן וְ הַ כֹּל חֹוזֵר עַ ל ִתקּונֹו‪ ,‬שֶׁ הֲ ֵרי אֲ פִ ּלּו בְ מַ ה שֶׁ יֵש בֹו ְשבּועה‪,‬‬ ‫כדי לברך ברכת המזון‪:‬‬ ‫[כה] כלה שהיא ובעלה סומכים על שלחן חמיה וחמותה‪ ,‬ולכך בכל השנה‬ ‫(לפני הקדוש ברוך הוא נקרא בו כי ה' צבאות יעץ ומי יפר‪ .‬זהו סוד סתום‪.‬‬ ‫כולה חמותה תוציא חלה מן העיסה ותברך‪ ,‬הנה בעשרת ימי תשובה תשתדל‬ ‫ועוד‪ ,‬כאשר הקדושברוך הוא נשבע שבועה‪ ,‬לא נשבע אלא אם לא יעשה‬ ‫ליקח הכלה מעות מבעלה ותקנה בו קמח שיעור חלה‪ ,‬כדי שתקיים היא‬ ‫תשובה‪ ,‬שהרי אין דבר שעומד בפני התשובה‪ ,‬ועל הכל מכפר הקדוש ברוך הוא‬ ‫בעצמה הפרשת חלה בברכה לפחות פעם אחת בשנה‪:‬‬ ‫כאשר עושים תשובה שלמה ) ַהקדֹוש ברּוְך הּוא ְמ ַקבֵ ל‪ ,‬שֶׁ כתּוב חַ י אֲ נִ י נְ אֻ ם ה'‬ ‫פרשת וילך [א] מצוה לאכול בערב יום הכיפורים ולהרבות בסעודה‪[,‬ה"ע גם‬ ‫כִ י ִאם ִי ְהיֶׁה כנְ יהּו וְ גֹו'‪ .‬וְ כתּוב כִ ְתבּו ֶׁאת ה ִאיש הַ זֶׁה ע ֲִר ִירי וְ גֹו'‪ .‬וְ ַאחַ ר שֶׁ שב‬ ‫הנשים חייבות ] וכתבו המקובלים ז"ל שצריך לאכול שיעור שני ימים אם‬ ‫ּובנֵי יְכנְ יה ַא ִסר ְבנֹו וְ גֹו'‪ִ .‬מכאן שֶׁ ְתשּוב ה ְמשַ בֶׁ ֶׁרת כַ מה גְ זֵרת‬ ‫בִ ְתשּובה כתּוב‪ְ ,‬‬ ‫יוכל האדם לאכול כל כך‪ ,‬כדי לתקן באכילה מה שצריך ליום זה וליום‬ ‫וְ ִדינִ ים וְ כַמה שַ ְל ְשלאֹות בַ ְרזֶׁל‪ ,‬וְ ֵאין ִמי שֶׁ עֹומֵ ד לִפְ נֵי הַ ְתשּובה‪ .‬וְ עַ ל זֶׁה כתּוב‪,‬‬ ‫הכיפורים הקדוש‪ ,‬והאדם יעשה כל מעשיו לשם שמים והשי"ת לא ימנע טוב‬ ‫להולכים בתמים‪ ,‬מצוה לאכול דגים בערב יום הכיפורים בשחרית דוקא‬ ‫(ישעיהסו) וְ יצְ אּו וְ ראּו בְ פִ גְ ֵרי האֲ נ ִשים הַ פ ְֹּשעִ ים בִ י‪ .‬אֲ שֶׁ ר פ ְשעּו בִ י ל ֹּא כתּוב‪,‬‬ ‫[ב] בסיבוב תרנגול לכפרות יכוין לשם חת"ך בר"ת זה חליפתך תמורת‬ ‫ֶׁאּלא הַ פ ְֹּשעִ ים בִ י‪ .‬שֶׁ ּל ֹּא רֹוצִ ים לשּוב ּול ְִה ְתנַחֵ ם עַ ל מַ ה שֶׁ עׂשּו‪ .‬אֲ בל כֵיון‬ ‫כפרתך‪ ,‬והוא יוצא מס"ת פותח את ידיך‪ ,‬ולנקבה יאמר חליפתך תמורתך‬ ‫שֶׁ ִה ְתנַחֲ מּו‪ַ ,‬הקדֹוש ברּוְך הּוא ְמ ַקבֵ ל אֹותם‪ .‬לכֵ ן האדם הַ זֶׁה‪ַ ,‬אף עַ ל גַב שֶׁ פשַ ע בֹו‬ ‫כפרתך בציר"י תחת לתי"ו‪ ,‬ועושין בהם כנגד ד' מיתות בית דין לכפר על‬ ‫ּופגַם בְ מקֹום שֶׁ ּל ֹּא צ ִריְך וְ שב לְפניו ‪ְ -‬מ ַקבֵ ל אֹותֹו וְ חס עליו‪ ,‬שֶׁ הֲ ֵרי ַהקדֹוש ברּוְך‬ ‫האדם‪ ,‬ולכן צריך האדם להרהר בתשובה באותה שעה‪ ,‬וכפי הסוד ענין‬ ‫ּומ ְתמַ ֵּלא ַרחֲ ִמים עַ ל כל מַ עֲׂשיו‪ ,‬כְ מֹו שֶׁ נֶׁאֱ ַמר (תהלים‬ ‫הּוא הּוא מלֵא ַרחֲ ִמים‪ִ ,‬‬ ‫שחיטה זו היא מתקן הגבורה לכן זמן הראוי יותר לדבר זה הוא באשמורת‬ ‫קמה) וְ ַרחֲ מיו עַ ל כל מַ עֲׂשיו‪ .‬אֲ פִ ּלּו עַ ל בְ הֵ מֹות וְ עֹופֹות מַ גִ יעִ ים ַרחֲ מיו‪ִ .‬אם‬ ‫סמוך לעלות השחר שהוא עת רצון‪ ,‬ובבגדד נוהגים מחמת ריבוי הכפרות‬ ‫יֹודעִ ים ּומַ כִ ִירים ְל ַשבֵ חַ ִרבֹונם‬ ‫ֲעלֵיהֶׁ ם מַ גִ יעִ ים ַרחֲ מיו‪ ,‬כל שֶׁ כֵ ן עַ ל בְ נֵי אדם שֶׁ ְ‬ ‫לשחוט מתחילת הלילה עד ד' שעות מהבוקר ובטוחים בה' שהכל יקובל‬ ‫ויעלה לרצון לפניו כאלו נעשה הכל כראוי‪[:‬ה"ע היום מחמת המכשולות‬ ‫שֹורים ֲעלֵיהֶׁ ם‪ .‬וְ עַ ל ֶׁזה אמַ ר דוִ ד‪( ,‬שם קיט) ַרחֲ ֶׁמיְך‬ ‫שֶׁ ַרחֲ מיו מַ גִ יעִ ים ֲעלֵיהֶׁ ם וְ ִ‬ ‫שקרו הורו מגדולי האחרונים להקדים את שחיטת הכפרות מספר ימים‬ ‫יקים‬‫ַרבִ ים ה' כְ ִמ ְשפטֶׁ יְך חַ יֵנִ י‪ִ .‬אם עַ ל ְרשעִ ים מַ גִ יעִ ים ַרחֲ מיו‪ ,‬כל שֶׁ ֵכן עַ ל צַ ִד ִ‬ ‫לפני יום הכיפורים ] [ג] כל בעל הבית שיבא השוחט לביתו לשוחט לא‬ ‫יניחנו לשחוט עד שיבדוק‬ ‫אמרי חז"ל‪ :‬כתב הבעל שם טוב דברים לראש השנה ויום כיפור אות כד ‪ ,‬אף על גב דאמר בזוהר (תיקוני זוהר תיקון ו') צווחין הב פרנסה‪ ,‬זה היה בשנים ההם שפרנסה‬ ‫היה בשופי‪ ,‬מה שאין כן עתה‪ ,‬שעל ידי מניעת פרנסה אי אפשר לעבוד אותו יתברך שמו‪ ,‬ולהחזיק בנינו לתלמוד תורה‪ ,‬על כן תינוקות של בית רבן‪ ,‬התפללו עבור אבותיכם‬ ‫ואמותיכם שיזכו לגדל אתכם לתורה ולחופה ולמעשים טובים‪( :‬כתר שם טוב ח"ב דף י"ב ע"א) **** וכך אמר הקב"ה למשה‪ ,‬משה‪ ,‬אין אתה יכול לעמוד על כל מידותי‪,‬‬ ‫אלא הריני אודיעך מקצת מידותי‪ ,‬כשאני רואה בני אדם‪ ,‬אף על פי שאין בהם תהילה ושבח של תורה ומעשים טובים‪ ,‬אלא בשביל שהן עומדין וודין ומשבחין "ומרבים‬ ‫תחנונים לפני" אני נזקק להם וכופל להם מזונותיהן‪( ...‬תנא דבי אליהו)‪ ***.‬בתנחומא מובא "אמר להם הקב"ה לישראל הוו זהירין בתפילה שאין מידה אחרת יפה הימנה‪,‬‬ ‫והיא גדולה מכל הקורבנות‪ ,‬ואפילו אין אדם כדאי להענות בתפילתו ולעשות חסד עמו‪ ,‬כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו‪*** .‬כתוב במדרש תהלים‬ ‫מזמור קב דבר אחר פנה אל תפלת הערער‪ .‬אמר ר' יצחק כלפי הדורות אמרו‪ ,‬שאין להם לא נביא ולא כהן מורה צדק‪ ,‬ולא בית המקדש שיכפר עליהם אלא תפלה אחת‬ ‫נשתיירה להן שהם מתפללין בראש השנה וביום הכפורים‪ ,‬אל תבזה אותה מהם‪ ,‬שנאמר (כי) ולא בזה את תפלתם‬ ‫האדמו"ר צבי מנחם רובינטלר‪ .‬אבא עליו השלום סיפר עליו‪ ,‬שנהג לומר ולשנן לבניו ולנכדיו‪" :‬תאהבו יהודים בחינם‪ ,‬אל תצפו מהם לשום תגמול‪ .‬וזה סוד גדול שאם‬ ‫נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה‬ ‫שואל ומשיב ‪ /‬הרב יהורם חדד שליט"א‬ ‫שאלה‪ :‬מעשר ראשון האם אפשר לתת לכהן במקום ללוי ואיזה מעשר כהן יכול לקבל היום תשובה‪ :‬כתב שולחן ערוך יורה דעה הלכות תרומות‬ ‫ומעשרות סימן שלא סעיף יט‪ ...‬ואחר כך מפריש מן השאר אחד מעשרה‪ ,‬והוא נקרא מעשר ראשון לו ונותנו ללוי ‪.‬והרמ"א כותב וי"א אף לכהן (טור)‪.‬‬ ‫אם כן מבואר משולחן ערוך שיש לתת מעשר ראשון רק ללוי ואילו הרמ"א מתיר לתת גם לכהן וכתב הש"ך שטעם הב"י שאף שעזרא קנס שמעשר‬ ‫ראשון ינתן גם לכהנים כיון שלא עלו עימו לארץ ישראל דעת הב"י בדעת הרמב"ם ופסקו להלכה שרק לדורו קנס ועכשיו בטל הקנס אבל דעת הרמ"א‬ ‫שגם כוהנים יכולים לקבל מעשר ראשון משום שסובר שהקנס שקנס עזרא את הלוויים הוא לכל הדורות ומה שאפשר לתת לכהן הוא שמן של תרומה‬ ‫תרומה טמא שלא יבואו לאוכלו ויכול להשתמש בו להדלקת נרות ויכול ביחד עם ישראל להשתמש לאורו כמבואר בסעיף לעיל‬ ‫בעזה"י‬‫ויש לרשום עליו שמן‬ ‫א לא שיש להקפיד שהשמן תרומה יהיה טמא‪ ,‬וכן אין להשתמש בו ביום טוב שחל בערב שבת שאין שורפים קודשים (תרומה טמאה ) ביום טוב עיין‬ ‫מסכת שבת דף כז לגבי שמן שריפה ורמב"ם הלכות יום טוב פרק ג' הלכה ה' כתב בדרך אמונה קונטרסים קונ' הלכ' תרו"מ שנדפס ע"פ מרן החזו"א‬ ‫(כ רך ג) דין הנתינה] כיון שאין לכהנים ולוויים שלנו העולים על פי עצמם אף דין כהני ולויי חזקה‪ ,‬אין מצות נתינה לכהן ולוי נוהגת כעת‪( ,‬דהיינו אין‬ ‫צורך לתת היום מעשר ראשון לעני ) אמנם החיוב של נתינת מעשר עני לעני קיים גם היום‪ ..‬אבל דעת מרן הרב עובדיה שגם היום יש חיוב לתת ללוי‬ ‫מעשר ראשון ‪.‬אמנם לגבי אתרוג מדין לכם חשש החזון איש למעשר ראשון ‪,‬וכן נתן בעצמו מעשר ראשון אבל לא כהוראה לרבים‬ ‫והנה ביום מן הימים היו ואחר כך נזכר שעשה לא כראוי‪.‬‬ ‫לקבל קבלה קבועה ואפילו קטנה ליום‬ ‫הוריד את הנעל הגדולה על מנת לנעול ימין קודם‪ ,‬ובינתיים‬ ‫התעכב‪ .‬מפקדו‪ ,‬שראה כך‪ ,‬צריכים כל החיילים לצאת לאיזה‬ ‫הדין‬ ‫אנו נכנסים ליום הדין ולעשרת ימי תשובה שהם הימים‬ ‫עניין מבצעי‪ ,‬וגם החייל הנ"ל היה אמור לצאת עם חבריו‬ ‫הקובעים לכל השנה ובשעת הנעילה נחתמים סופית מה יהיה‬ ‫מהג'יפ אל המסוק‪ ,‬ובגלל המהירות והלחץ ‪ -‬הוא נעל בשמאל‬ ‫אתנו בשנה זו [בהושענא רבא נמסרים הפתקים ועדיין אפשר‬ ‫קודם‪ ,‬כעס עליו מאוד‪ ,‬והחליט להעניש אותו‪" .‬עכשיו לא‬ ‫לבטל עד שמחת תורה ] אומרת הגמרא במסכת ראש השנה‬ ‫תבוא אתנו למסוק‪ ,‬ובהמשך אדאג שישפטו אותך"‪ ,‬אמר לו‬ ‫דף טז כל שנה שרשה בתחילתה מעשרת בסופה ופירש רש"י‬ ‫בכעס‪ .‬בינתיים חבריו של החייל עלו על המסוק‪ ,‬והוא נצטער‬ ‫שם "שרשה בתחלתה‪ -".‬שישראל עושין עצמן רשין בראש‬ ‫צער גדול‪ .‬אך אחרי זמן קצר שמע בחדשות על האסון הנורא‬ ‫השנה לדבר תחנונים ותפלה כעניין שנאמר תחנונים ידבר רש‬ ‫של שני המסוקים בשאר ישוב‪ ,‬ואז הבין שבזכות המצווה הזו‬ ‫(משלי יח)‪:‬סופה מעשרת‪.‬‬ ‫של נעילת ימין לפני שמאל הוא ניצל ממוות בטוח‪ .‬עד כאן‪.‬‬ ‫בעשרה ימים אלו זה הזמן לבקש כיון שזה הזמן שהקב"ה‬ ‫וכן מסופר על אשה שבאה לרב העיר נתיבות הרה"ג פינחס‬ ‫קרוב אלינו כמו שכתוב דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו‬ ‫כהן שליט"א ואמרה לו שהיא רוצה קבלה בזמן שהיא בחו"ל‬ ‫קרוב אומרת הגמרא ראש השנה דף יח מתי ה' יתברך מצוי‬ ‫אמר לה הרב תקפידי על נטילת ידיים תמיד‪ ,‬יום אחד היא‬ ‫וקרוב אלינו ושומע גם לתפילת יחיד אלו עשרה ימים מראש‬ ‫טיילה בהודו ליד צמחיה עבותה עם עוד כמה אנשים וכולם‬ ‫השנה ועד כיפור ולכן אנו בעשרת ימי תשובה אומרים‬ ‫נגעו בצמחיה שהיתה שם‪ ,‬כשישבו לאכול כולם אכלו ללא‬ ‫בתפילה המלך הקדוש במקום הא‪-‬ל הקדוש והמלך המשפט‬ ‫נטילת ידיים ואילו היא קמה ליטול ידיים לאחר שאכלו לאחר‬ ‫כיון שאז הקב"ה קרוב אלינו יותר ונראת יותר מלכותו עלינו‬ ‫זמן מה ה"י מתו כולם והיא ניצלה התברר שהיה בקרבתם‬ ‫[לגבי צבור אומרת הגמרא שם נאמר הפסוק מי כה' א‪-‬לוקינו‬ ‫פטריה רעילה והם נגעו בה בידיים וכשאכלו מגע היד באוכל‬ ‫בכל קוראנו אליו בכל זמן אבל יחיד הוא כדלעיל בעשרת ימי‬ ‫העביר את הפטרייה הרעילה לאוכל ולכן מתו ואילו היא‬ ‫תשובה] ולכן נפסק בשולחן ערוך שבימים אלו יש להחמיר‬ ‫שהקפידה לטול ידיים ‪,‬הסירה את שיירי הפטריה הרעילה‬ ‫יותר מהרגיל ולכן גם מי שמקל לאכול לחם שנאפה במאפיה‬ ‫מידיה וכך ניצלה בזכות הקבלה לטול ידיים תמיד ניצלה‬ ‫של גויים במקום שנהגו להקל כותב השו"ע בעשרת ימי‬ ‫ממוות ומה אם קבלה קטנה כך‪ ,‬קבלה גדולה על אחת כמה‬ ‫תשובה שצריך להחמיר ולהימנע מלאוכלו וטעם הדבר כפי‬ ‫וכמה‬ ‫שמגיע לנו אורח חשוב אנו מסדרים ומייפים את הבית יותר‬ ‫עדיף לקבל קבלות קטנות כיון שאז עומדים בהם עדיף קבלה‬ ‫מהרגיל ומכינים מאכלים מיוחדים כן בנמשל כיון שהקב"ה‬ ‫קטנה וקבועה מאשר קבלה גדולה שלאחר זמן מזניחים אותה‬ ‫יותר קרוב אלינו אנו צריכים להראות את עצמנו יותר נקיים‬ ‫לגמרי כיון שקשה לקיימא אין קבלה יותר טובה מאשר‬ ‫ברוחניות שלנו‬ ‫צניעות אפילו דבר קטן כותב הרב אוירבאך זצוק"ל כל‬ ‫ארובות השמים נפתחים ‪.‬הרש''ש הקדוש תיקן סידור תפילה‬ ‫החומרות והידורים לא ישתוו להידור אחד קטן בצניעות החפץ‬ ‫עם כוונות מיוחדות על פי הקבלה‪, .‬לעשרת ימי תשובה תיקן‬ ‫חיים אמר שכל הוספת הידור בצניעות (אפילו יותר מההלכה)‬ ‫הרש''ש כוונות מיוחדות‪ ,‬שונות לגמרי מן הכוונות הרגילות‬ ‫מוסיף יותר השראת השכינה ושמירה והגנה מכל הצרות‬ ‫של כל ימות השנה‪ .‬זאת מכיון שבימים אלו יש אתנו הנהגה‬ ‫והקטרוגים‪ .‬גם כתב החפץ חיים שכל ההשפעות וההצלחות‬ ‫אחרת לגמרי‪ :‬כל יום ויום השפע היורד עלינו‪ ,‬כלשונו‪ ,‬הוא‬ ‫בגשמיות וברוחניות ובפרנסה היא בזכות הצניעות‪.‬‬ ‫''כמים הנובעים טיפין טיפין''‪ ,‬אך באותם ימים נפתחים‬ ‫מובא בשם הגר"א שהיה אומר שהמדרגה הגדולה ביותר‬ ‫''ארובות השמים'' ‪ -‬שפע אין קץ!‬ ‫לנשים היא הצניעות ובזה נמדד צדקתה ע"כ‪ .‬וכך היה החזון‪-‬‬ ‫ולכן כדאי לנצל ימים אלו‪ ,‬להרבות בתפילה ולהשתדל לקום‬ ‫איש אומר שהיראת שמים של האשה ניכרת ונמדדת לפי גודל‬ ‫לסליחות‪ ,‬יום יום‪[ .‬סה"כ ששה ימים בעשי"ת] ולפחות‬ ‫זהירותה והידורה בצניעות‪ .‬הרה"ק מקאליב אמר שכל חתיכת‬ ‫בעשרה ימים אלו להתחזק יותר מהרגיל כדי שנזכה לשנה‬ ‫בד שמוסיפים לצניעות מוסיפין בבית דין של מעלה להכריע את‬ ‫טובה ולהקים שכינתא מעפרא‪ .‬כותב הרש"ש שמי שמקבל‬ ‫הכף לזכות‪ .‬עוד מובא בשם הגר"א שכמו שמצווה לאנשים‬ ‫אפילו קבלה קטנה אבל קבועה מובטח לו שיכתב לחיים‬ ‫לשים כל יגיעתם בתורה הקדושה כמו כן מצוה לנשים לשים‬ ‫‪ .‬כוחה של כל קבלה אפילו קטנה אבל עקבית‬ ‫יגיעתם בצניעות‪.‬‬ ‫כפי שמסופר מעשה בזמנינו בחייל ששירת בשטחים‪ ,‬והנה‬ ‫בעל הפלא יועץ כתב (בספרו חסד לאלפים על שו"ע או"ח ס"ג ד')‬ ‫ביום שישי אחר הצהרים ניסה לעצור טרמפים כדי לנסוע‬ ‫כמעט כל שכר האשה וכל עונשה לעולם‪-‬הבא תלוי בצניעות‪ .‬ם‬ ‫הביתה לקראת השבת‪ .‬עצר לידו רכב‪ ,‬יצא ממנו יהודי ירא‬ ‫ְנשמֹות שֶׁ ל ַתנ ִאים‪ ,‬וְ אמַ ר הַ בַ עַ ל‪-‬שֵ ם‪-‬טֹוב שֶׁ ִּל ְנשמֹות ֵאּלּו זכּו‬ ‫שמים שגר באזור‪ ,‬ואמר לו 'אל תעמוד פה‪ .‬עוד מעט חושך‬ ‫מֹותיהֶׁ ן בִ גְ לַל ַהצְ נִ יעּות שֶׁ בהֶׁ ן‪ּ .‬וכְ שֶׁ ראה ז ֹּאת הַ סַ בא ַק ִדישא‬‫ִא ֵ‬ ‫וזה מסוכן‪ ,‬בוא אליי לביתי לשבת'‪' .‬אבל אני לא שומר שבת'‪,‬‬ ‫מַ הַ ְרש"א ַא ֶּׁלפַ נ ְְד ִרי נִעְ נַע ְבר ֹּאשֹו וְ אמַ ר‪ :‬הֵ ן ֵהן‪ ,‬ל ֹּא אּוכַל ְלת ֵאר‬ ‫אמר הבחור‪' .‬זה בסדר!'‪ ,‬ענה‪' ,‬אין בעיה‪ .‬קודם כל תמנע‬ ‫יסטַ ְמבּול‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫לְָך גֹּדֶׁ ל ַהצְ נִיעּות אֲ שֶׁ ר אֲ נִ י זֹו ֵכר שֶׁ היה שם ְב ִא ְ‬ ‫עצמך מהס כנה‪ ,‬ובוא אליי‪ .‬אני לא אכפה עליך שום דבר‪,‬‬ ‫ירי הַ ּלְבנֹון כְ מֹו ר' ַחיִים פלאגִ 'י ּובְ נֹו ר'‬ ‫וְ ל ֵכן צ ְמחּו שם ַא ִד ֵ‬ ‫תעשה מה שאתה רוצה'‪ .‬וכך החייל בא אליהם לשבת‪ ,‬נתנו לו‬ ‫ַאבְ רהם זַ צַ "ל‪ .‬רואים לאיזה ילדים זוכים בזכות צניעות‬ ‫חדר‪ ,‬ואכל ושתה עמם‪ ,‬וגם שמע קצת שירה ודברי תורה מבני‬ ‫והעיקר אלו ילדנו כפי שאנו אומרים בהגדה "את עמלנו אלו‬ ‫הבית‪ .‬ביום ראשון בא החייל להיפרד מבעל הבית והודה לו‬ ‫הבנים" לאיש‪ -‬הקבלה הטובה ביותר היא לימוד תורה שנאמר‬ ‫על השבת הנפלאה‪ .‬אמר לו בעל הבית 'תשמע‪ ,‬אתה משרת‬ ‫כל חפצך לא ישוו בה אפילו חפצי שמים שום מצווה לא‬ ‫באזור מסוכן‪ ,‬וכדאי שתקבל עליך איזו מצווה שתגן עליך‪.‬‬ ‫משתווה ללימוד תורה מצווה משולה לנר ואילו תורה לאור‬ ‫אני אציע לך מצווה קלה מאוד‪ :‬כשאתה נועל נעלים תנעל‬ ‫וכפי שאנו אומרים בתפילה ותלמוד תורה כנגד כולם ולכן‬ ‫קודם כל את נעל ימין ותקשור את של שמאל‪ ,‬ואחר כך של‬ ‫הקבלה הטובה היא לקבוע עיתים לתורה או להוסיף בלימוד‬ ‫ימין‪ .‬וכשאתה מוריד את הנעלים תוריד את נעל שמאל ואחר‬ ‫התורה בפרט ללמוד שתי הלכות ביום הלכות לשון הרע שאמר‬ ‫כך של ימין'‪ .‬החייל אמר לו שהוא מקבל עליו את הדבר‪ ,‬וזה‬ ‫הרב סגל שאין אחד שלא ראה ישועה בלימוד שתי הלכות לשון‬ ‫לא נרא ה לו קשה בכלל‪ ,‬שהרי גם ככה הוא נועל נעליים‪ ,‬אזי‬ ‫הרע ליום [יש לומר לפני כן בלי נדר ולא לקבל בנדר שלא יכשל בעוון נדרים]‬ ‫מה אכפת לי לנעול ימין קודם וכו'‪ .‬וכך החל החייל לעשות‪.‬‬ ‫בעל השומר אמונים כתב שצניעות לאשה היא גדולה יותר מעל‬ ‫מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויצלח את התורמים היקרים ובני ביתם‪ :‬חדד אשר‪ ,‬דוד ושרה חניה‪ ,‬צבן יגאל וציפורה‪ ,‬יצחק‬ ‫העלון מוקדש להצלחת להצלחת‬ ‫כל המצוות ומעשים טובים שלה‪.‬‬ ‫ויוכבד ת חדד‪ ,‬גד חדד‪ ,‬ישראל וקרין חניה‪ ,‬ציפורה חדד ומשפחתה‪ ,‬חי ואביבה חדד‪ ,‬משה טרבלסי ורעיתו ‪ ,‬זבולון וברברה חדד‪ ,‬משה חיים בן אביבה‪ ,‬עמי ושושנה כהן‪ ,‬אליהו ורות נחמה חדד‪ ,‬רפי ואביבה זגדון‪,‬‬ ‫בְ שּו"ת הגרש"א ַא ֶּׁל ַפנ ְְד ִרי סֹוף ח"ב נֶׁאֱ מַ ר‪" :‬אֲ צַ יֵּן ַמה שֶּׁ גִּ ָּלה‬ ‫יסכה ויעקב שמסיאן‪ ,‬שמואל ונורית חדד‪ ,‬כהן שמעון ומרים‪ ,‬מיכאל ואליס חדד‪ ,‬עמוס רזיאל ואוריה חדד‪ ,‬יצחק וכוכבה חדד‪ ,‬כהן יואל ורעייתו‪ ,‬כהן עוזיאל ורעייתו‪ ,‬יהונתן ושילת חדד‪ ,‬הדס ודניאל פראנג'י‪,‬‬ ‫משפחת יהונתן בן בת שבע וב"ב‪ :‬שה'‬ ‫יוסף ומינה חדד‪ ,‬הרב אסף נתן ורעיתו‪ ,‬בת שבע חדד וכל משפחתה‪ ,‬אברהם וסיגלית מסס‪ ,‬ר' יעקב צבאן‪ ,‬דוד ואילנה ביתן‪ ,‬ר' יעקב אזוביב‪ ,‬כהן רחמים וסוזי‪ ,‬בר רבקה ובן‪ ,‬מזושן יונתן‪ ,‬לרפואה שלמה‪ :‬שרה‬ ‫יתברך יצלחם במאד מאד ויתקיים‬ ‫הַ בַ עַ ל‪-‬שֵ ם‪-‬טֹוב הַ קדֹוש עַ ל ַא ְנשֵ י ֻק ְשטא‪ .‬כְ שֶׁ היה בְ דַ ְרכֹו לְ ֶׁא ֶׁרץ‬ ‫בת טיטה‪ ,‬יוסף בן טיטה ‪ ,‬לזיווג הגון‪ :‬מוריה רחל בת בת שבע‪ ,,‬רבקה בת רות‪ ,‬עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה‪ .‬זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס‪[ .‬כולל יום‪ ,‬כולל ליל‬ ‫בהם הפסוקים וכל אשר יעשה יצליח‬ ‫שישי‪ ,‬כולל ערב ‪,‬כוללי בין הזמנים ועוד] ולעלון השבועי‪.‬ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא‪-‬ל מעליהם כל גזירות קשות‬ ‫ִי ְׂשר ֵאל ִב ֵקר ְב ִא ְסטַ ְמבּול‪ ,‬וְ ראה ַא ְב ֵרכִ ים שֶׁ היּו ל ֶׁה‬ ‫ורעות ויגזור עליהם הא‪-‬ל גזירות טובות וברכות מרובות‪ ,‬וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה‪ ,‬לחיים טובים ומוצלחים‪ ,‬ויסיר כל מחלה וכל דבר רע ונהיה תמיד שמחים ומאושרים אכי"ר‪.‬‬ ‫‪,‬ימלא ה' כל משאלותך‪ ,‬ובאו עליך כל‬ ‫לע"נ‪ :‬יורם בן זילו‪ ,‬רחל בת מזלה‪ ,‬אליהו בין מבירכה‪ ,‬דוד רחמים בן ירדנה לקבלת העלון במייל‪ 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :‬כל הזכיות שמורות ‪,‬לצורך זיכוי הרבים הכל מותר‬ ‫הברכות האלה והשגוך‬