gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור הדעת · Ohr Hadaas — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: אור הדעת · Ohr Hadaas

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

אור הדעת · Ohr Hadaas — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫א‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫‪,‬י‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫א‬ ‫ַ‬ ‫ם‬‫י‬‫ַ‬ ‫ק‬ ‫שם ה ַוא הַ ַאלַ‬ ‫ַעת כַי הַ ַ‬ ‫תַ ַל ַד‬ ‫ו‬ ‫ַ‬ ‫ע‬ ‫ין‬ ‫הַרַ ַא‬ ‫ד ַלַ‬ ‫מ‬ ‫תַה‬ ‫ַבדוַַ‬ ‫ַא‬ ‫אור הדעת‬ ‫ֲעבוֹדַתַ ָה ָא ָ ַדםַ ְּבעוֹלָ מ ַוַֹ ִּבפְּ נִּ ִּימיוַתַהתוֹ ָ ַרהַוְּ ה ֲח ִּסידוַתַ ַ‬ ‫ראש השנה‬ ‫מלְּ כֻ יוֹ ַת ַ‬ ‫ַ‬ ‫משיעורי‬ ‫רבי יצחק זעקל הלוי פולק שליט'א‬ ‫רב ור"מ בית המדרש 'וידבר משה'‬ ‫ַ‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ת ֶֹּכן ִענְ יָ נִ ים‬ ‫אוﬧ‬ ‫ב‬ ‫תֹּכן ִענְ יָ נִ ים‬ ‫ַמלְ ֻכּיֹות ‪ ...............................................................................................‬ג‬ ‫ַמאי רֹאׁש ַה ָּׁשנָּׁ ה ‪ .................................................................................‬ג‬ ‫ַה ְּת ִפלָּׁ ה ַה ֶּמ ְּרכָּׁ זִ ית ‪ ................................................................................‬ג‬ ‫יאה ‪ .................................................................................‬ד‬ ‫כִ ְּת ִחלַ ת ַה ְּב ִר ָּׁ‬ ‫ְּק ֻד ַשת ַהּיֹום ‪ ......................................................................................‬ד‬ ‫ַא ָּׁתה יְּ ַצ ְּרתֹו‪ .......................................................................................‬ה‬ ‫נְּ ִס ָּׁירה ‪..............................................................................................‬ו‬ ‫ַה ְּבנִ ּיָּׁ ה ‪..............................................................................................‬ו‬ ‫ָּׁמ ַתי נִ גְּ זַ ר ‪...........................................................................................‬ו‬ ‫כָּׁ ל יֹום‪..............................................................................................‬ז‬ ‫ַה ְּמלָּׁ כַ ת ַה ֵּׁשם ‪......................................................................................‬ז‬ ‫כְּ בֹוד ַה ֵּׁשם ‪ ........................................................................................‬ח‬ ‫ַה ֶּמלֶּ ך ‪ ..............................................................................................‬ח‬ ‫ִמתּוק ַה ִדינִ ים‪ .....................................................................................‬ט‬ ‫ָּׁהעֹולָּׁ ם ַהזֶּ ה ‪ ........................................................................................‬י‬ ‫יתנִ ים ‪ ......................................................................................‬י‬ ‫יֶּ ַרח ָּׁה ֵּׁא ָּׁ‬ ‫ֹלא לְּ ִה ְּת ַע ֵּׁצל ‪ ....................................................................................‬יא‬ ‫ַמה ָּׁע ָּׁשה ‪ .........................................................................................‬יא‬ ‫ָּׁהעֹולָּׁ ה ִמכָּׁ ל זֶּ ה‪ ..................................................................................‬יב‬ ‫קול היכל 'אור הדעת'‬ ‫ארץ ישראל‪02.500.4499 :‬‬ ‫ארה"ב‪1585.280.2888 :‬‬ ‫לקבלת חוברת 'אור הדעת' מדי שבוע‬ ‫שלחו בקשה ותצורפו לרשימת המנויים‬ ‫‪B025004499@gmail.com‬‬ ‫מהדורת ביקורת‪ ,‬טיוטה ‪ -‬אינו מוגה כלל‬ ‫ג‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַמלְ ֻכיוֹּ ת‬ ‫אוﬧ‬ ‫ַמלְ כֻ ּיֹות‬ ‫מהות העבודה בראש השנה היא‪' :‬המלך'‪ ,‬להמליך את השם יתברך על‬ ‫רמ"ח אברים ושס"ה גידים בכל עת ורגע ולהכיר במלכותו יתברך‪ ,‬שהוא‬ ‫היה הווה ויהיה ולית אתר פנוי מינה ומלא כל הארץ כבודו‪ ,‬מה שהעולם‬ ‫החומרי מטשטש ומבלבל‪ ,‬זהו עיקר העבודת הימים הקדושים והנעלים‪.‬‬ ‫שאין לו ילדים מייחל לזרעא חיא וקימא‪,‬‬ ‫ַמאי רֹאׁש ַה ָּׁשנָּׁ ה‬ ‫מתי יתפלל אם לא בימים נפלאים אלו?‬ ‫יהא רעוא קמיא דתשרי על עמיה‪ ,‬ימים‬ ‫ַה ְת ִפלָּׁ ה ַה ֶּמ ְרכָּׁ זִ ית‬ ‫של קרבת השם‪ ,‬של כיסופים ודבקות‪,‬‬ ‫עשרים ושניים ימים של קרבת השם‪ ,‬עם‬ ‫כשמתבוננים בתפילת ירח האיתנים‪,‬‬ ‫מתיקות נפלאה בעבודת ימים התשרי‪ ,‬בו‬ ‫מגלים בקשה אחת ויחידה שעל בקשה זו‬ ‫נבנה השפע של השנה הבעל"ט לטובה‬ ‫נע הציר המרכזי של התפילה שהוא‬ ‫ולברכה‪.‬‬ ‫המלכת הקב"ה‪ַ :‬ה ֶּמלֶּ ך! אם זה בתפילת‬ ‫'המלך הקדוש'‪' ,‬המלך המשפט'‪ ,‬אם זה‬ ‫יש להתבונן‪ ,‬מהי הנקודה הפנימית‬ ‫בנשמת שלא עוצרים כל השנה בהמלך‪,‬‬ ‫המסתתרת בימים נפלאים (ראש השנה‪ ,‬עשרת‬ ‫כאן עוצרים במשפט "המלך"‪ ,‬בניגון‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬יום הקדוש‪ ,‬ארבעה ימים‪ ,‬סוכות‪ ,‬הושענא רבה‪,‬‬ ‫מיוחד ומרטיט כל לב‪ ,‬כפי שמבקשים‬ ‫שמחת תורה) מה בין שנה זו לשנה שעברה‪,‬‬ ‫בכל סדר התפילות‪ ,‬שכל הברואים יכירו‬ ‫הרי גם שנה קודמת היה ראש השנה‪ ,‬יום‬ ‫'ּובכֵּׁ ן ֵּׁתן ַפ ְּח ְּדָך‬‫וידעו על מלכותו יתברך‪ְּ :‬‬ ‫כיפור‪ ,‬שמחת תורה וכל המצוות‬ ‫ימ ְּתָך ַעל כָּׁ ל‬ ‫ה' ֱאֹל ֵּׁקינּו‪ַ ,‬על כָּׁ ל ַמ ֲע ֶּשֹיָך‪ ,‬וְּ ֵּׁא ָּׁ‬ ‫הנפלאות התלוים בימים אלו?‬ ‫את‪ ,‬וְּ יִ ָּׁיראּוָך כָּׁ ל ַה ַמ ֲע ִשֹים‪,‬‬ ‫ַמה ֶּש ָּׁב ָּׁר ָּׁ‬ ‫רּואים‪ ,‬וְּ יֵּׁ ָּׁעשֹּו כֻ לָּׁ ם‬ ‫וְּ יִ ְּׁש ַת ֲחוּו לְּ ָּׁפנֶּ יָך כָּׁ ל ַה ְּב ִ‬ ‫מה טמון במצוות הנעשים בימים אלו‪,‬‬ ‫ֲאגֻ ָּׁדה ֶּא ָּׁחת‪ ,‬לַ ֲעשֹוֹת ְּרצֹונְּ ָך ְּבלֵּׁ ָּׁבב ָּׁׁשלֵּׁ ם'‪.‬‬ ‫בתקיעת שופר‪ ,‬בצום יום הכיפורים‪,‬‬ ‫מצות סוכה‪ ,‬בכוונות הנענועים‪.‬‬ ‫מבקשים על‪ :‬וְ ִת ְמלֹוְך ַא ָּׁתה הּוא ה' ֱאלקינּו‬ ‫ְמה ָּׁרה לְ ַב ֶּדָך ַעל כָּׁ ל ַמ ֲע ֶּשֹיָך‪ ...‬יִ ְמלֹוְך ה'‬ ‫הפלא הגדול‪ ,‬שאיתא בתיקוני זוהר‪,‬‬ ‫ֹלהיִ ך ִצּיֹון לְּ דֹור וָּׁ דֹור‪ַ ,‬הלְּ לּויָּׁ ּה‪.‬‬ ‫לְּ עֹולָּׁ ם ֱא ַ‬ ‫שאסור לבקש בימים אלו על פרנסה‪ ,‬ועל‬ ‫צרכים אישיים‪ ,‬והמבקש הרי הוא ר"ל‬ ‫יאים כָּׁ תּוב לֵּׁ אמֹר‪ ,‬כֹה‬ ‫'וְּ ַעל יְּ ֵּׁדי ֲע ָּׁב ֶּדיָך ַהנְּ ִב ִ‬ ‫כ'כלב'‪ ,‬דאמר הב הב‪ ,‬עד שטורפים לו‬ ‫גֹואלֹו יְּ הֹוָּׁ ה ְּצ ָּׁבאֹות‪,‬‬ ‫ָּׁא ַמר ה' ֶּמלֶּ ְך יִ ְּשֹ ָּׁר ֵּׁאל וְּ ֲ‬ ‫תפילתו בפניו‪ ,‬כלשון תיקוני הזוהר (תיקון‬ ‫ּומ ַבלְּ ָּׁע ַדי ֵּׁאין‬ ‫ֲאנִ י ִראׁשֹון וַ ֲאנִ י ַא ֲחרֹון‪ִ ,‬‬ ‫ו' כ"ב‪ ,‬א') 'צוחין ככלבין הב הב‪ ,‬הב לן חיי‪,‬‬ ‫מֹוׁש ִעים ְּב ַהר ִצּיֹון‬ ‫ִ‬ ‫ֹלהים‪ :‬וְּ נֶּ ֱא ַמר‪ ,‬וְּ ָּׁעלּו‬ ‫ֱא ִ‬ ‫הב לן מזונא‪ ,‬סליחה וכפרה‪ ,‬טורפים‬ ‫לִ ְּׁשפֹוט ֶּאת ַהר ֵּׁע ָּׁשֹו וְּ ָּׁהיְּ ָּׁתה לַ ה' ַה ְמלּוכָּׁ ה'‬ ‫תפלתו בפניו'‪.‬‬ ‫'וְ נֶּ ֱא ַמר‪ ,‬וְ ָּׁהיָּׁ ה ה' לְ ֶּמלֶּ ְך ַעל כָּׁ ל ָּׁה ָּׁא ֶּרץ ַבּיֹום‬ ‫הרי אין זמן מתאים להתפלל על דברים‬ ‫ֹלהינּו‬‫ּוׁשמֹו ֶּא ָּׁחד'‪ֱ ' .‬א ֵּׁ‬ ‫ַההּוא יִ ְּהיֶּ ה ה' ֶּא ָּׁחד ְּ‬ ‫אלו יותר בתחילת השנה‪ ,‬מדוע טורפים‬ ‫בֹותינּו‪ְ ,‬מלֹוְך ַעל כָּׁ ל ָּׁהעֹולָּׁ ם כֻ לֹו‬ ‫אֹלהי ֲא ֵּׁ‬ ‫וֵּׁ ֵּׁ‬ ‫לו תפילתו‪ ,‬ומקבל תואר מגונה של 'כלב'‬ ‫יק ֶּרָך‪,‬‬ ‫בֹודָך‪ ,‬וְּ ִהנָּׁ ֵּׁשֹא ַעל כָּׁ ל ָּׁה ָּׁא ֶּרץ ִב ָּׁ‬ ‫ִבכְ ֶּ‬ ‫הרי החולה רוצה להתרפאות‪ ,‬עני רוצה‬ ‫יֹוׁש ֵּׁבי ֵּׁת ֵּׁבל‬ ‫הֹופע ַב ֲה ַדר גְּ אֹון ֻעזֶּ ָך ַעל כָּׁ ל ְּ‬ ‫וְּ ַ‬ ‫להתעשר‪ ,‬בחור רווק רוצה זיווג הגון‪ ,‬מי‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַמלְ ֻכיוֹּ ת‬ ‫אוﬧ‬ ‫ד‬ ‫שעות‪ ,‬וכל רגע ורגע‪ ,‬נוצר מחדש בריה‬ ‫ַא ְּר ֶּצָך‪ ,‬וְּ יֵּׁ ַדע כָּׁ ל ָּׁפעּול‪ ,‬כִ י ַא ָּׁתה ְּפ ַעלְּ תֹו‪,‬‬ ‫חדשה שלא היתה מששת ימי בראשית‪.‬‬ ‫ֹאמר כֹל‬ ‫וְּ יָּׁ ִבין כָּׁ ל יְּ צּור‪ ,‬כִ י ַא ָּׁתה יְּ ַצ ְּרתֹו‪ ,‬וְּ י ַ‬ ‫ֹלהי יִ ְּשֹ ָּׁר ֵּׁאל‬‫ֲא ֶּׁשר נְּ ָּׁׁש ָּׁמה ְּב ַאפֹו‪ ,‬יְּ הֹוָּׁ ה ֱא ֵּׁ‬ ‫(דרושי‬ ‫כפי שהאריז"ל מגלה בשער הכוונות‬ ‫ּומלְּ כּותֹו ַבכֹל ָּׁמ ָּׁׁשלָּׁ ה'‪.‬‬ ‫ֶּמלֶּ ך‪ַ ,‬‬ ‫ראש השנה דרוש ו'‪ ,‬קצת כוונות התפילות של ראש השנה)‪:‬‬ ‫'הנה נתבאר לעיל‪ ,‬כי בראש השנה לפי‬ ‫ּובן ָּׁא ָּׁדם יִ ְּת ַא ֶּמץ‬ ‫' ַא ְּׁש ֵּׁרי ִאיׁש ֶּׁשֹּלא יִ ְּׁשכָּׁ ֶּחךָּׁ‪ֶּ ,‬‬ ‫שנברא העולם ביום הזה‪ ,‬לכן נעשה בכל‬ ‫דֹור ֶּׁשיָך‪ ,‬לְּ עֹולָּׁ ם ֹלא יִ כָּׁ ֵּׁׁשלּו‪ ,‬וְּ ֹלא‬ ‫ָּׁבך‪ ,‬כִ י ְּ‬ ‫שנה באלו הימים‪ ,‬ככל מה שהיה בעת‬ ‫חֹוסים ָּׁבך‪ :‬כִ י זֵּׁ כֶּ ר כָּׁ ל‬ ‫יִ כָּׁ לְּ מּו לָּׁ נֶּ ַצח כָּׁ ל ַה ִ‬ ‫שנברא העולם‪ ,'...‬כלשון רבינו הרש"ש‬ ‫דֹורׁש ַמ ֲע ֵּׁשֹה‬ ‫ַה ַמ ֲע ִשֹים לְּ ָּׁפנֶּ יָך ָּׁבא וְּ ַא ָּׁתה ֵּׁ‬ ‫זיע"א‪ :‬בנהר שלום (דף ל"ט עמוד ב')‪' :‬ידוע מה‬ ‫כֻ לָּׁ ם‪ :‬וְּ גַ ם ֶּאת נ ַֹח ְּב ַא ֲה ָּׁבה זָּׁ כַ ְּר ָּׁת‪ .‬וַ ִת ְּפ ְּק ֵּׁדהּו‬ ‫שכתב הרב ז"ל (האריז"ל) כי בכל ראש השנה‬ ‫יאָך ֶּאת ֵּׁמי‬ ‫ׁשּועה וְּ ַר ֲח ִמים‪ַ ,‬ב ֲה ִב ֲ‬ ‫ִב ְּד ַבר יְּ ָּׁ‬ ‫חוזר האצילות העליון לכמות שהיה‬ ‫רֹוע‬ ‫ַ‬ ‫ַה ַמבּול לְּ ַׁש ֵּׁחת כָּׁ ל ָּׁב ָּׁשֹר ִמ ְּפנֵּׁ י‬ ‫בתחילת הבריאה!‬ ‫יהם‪ַ .‬על כֵּׁ ן זִ כְּ רֹונֹו ָּׁבא לְּ ָּׁפנֶּ יָך ה'‬ ‫ַמ ַעלְּ לֵּׁ ֶּ‬ ‫ֹלהינּו‪ ,‬לְּ ַה ְּרבֹות זַ ְּרעֹו כְּ ַע ְּפרֹות ֵּׁת ֵּׁבל‬ ‫ֱא ֵּׁ‬ ‫'והענין הוא‪ ,‬כי בכל שנה ושנה יש בירור‬ ‫תֹור ֶּתָך‪,‬‬‫וְּ ֶּצ ֱא ָּׁצ ָּׁאיו כְּ חֹול ַהּיָּׁ ם‪ .‬כַ כָּׁ תּוב ְּב ָּׁ‬ ‫ותיקון חדש מבירורים חדשים אשר‬ ‫ֹלהים ֶּאת נ ַֹח‪ ,‬וְּ ֵּׁאת כָּׁ ל ַה ַחּיָּׁ ה‪ ,‬וְּ ֶּאת‬ ‫וַ ּיִ זְּ כֹר ֱא ִ‬ ‫עדיין לא הובררו‪ ,‬ולא עלו‪ ,‬ולא נתקנו‬ ‫כָּׁ ל ַה ְּב ֵּׁה ָּׁמה‪ֲ ,‬א ֶּׁשר ִאתֹו ַב ֵּׁת ָּׁבה‪ ,‬וַ ּיַ ֲע ֵּׁבר‬ ‫מבריאת העולם ועד עתה‪ ,‬וסדר תיקונו‬ ‫רּוח ַעל ָּׁה ָּׁא ֶּרץ וַ ּיָּׁ ׁשֹכּו ַה ָּׁמיִ ם'‪.‬‬ ‫ֹלהים ַ‬ ‫ֱא ִ‬ ‫הוא כסדר התיקון שנתקן בבריאת‬ ‫העולם'‪.‬‬ ‫ֹלהים ֶּאת נַ ֲא ָּׁק ָּׁתם‪ ,‬וַ ּיִ זְּ כֹור‬ ‫וְּ נֶּ ֱא ַמר‪ ,‬וַ ּיִ ְּׁש ַמע ֱא ִ‬ ‫ֹלהים ֶּאת ְּב ִריתֹו‪ֶּ ,‬את ַא ְּב ָּׁר ָּׁהם ֶּאת יִ ְּצ ָּׁחק‬ ‫ֱא ִ‬ ‫פסק השולחן ערוך (או"ח רכה‪ ,‬א) הרואה את‬ ‫וְּ ֶּאת יַ ֲעקֹב‪.‬‬ ‫חבירו לאחר יב' חודש מברך מחיה‬ ‫הרי לא מצינו בשאר מועדים פסח‬ ‫המתים‪ .‬כתב המשנה ברורה (סי' רכה ס"ק ג)‬ ‫שבועות‪ ,‬סוכות‪ ,‬חנוכה ופורים על דגש‬ ‫דבר נורא! וטעם ברכה זו 'לפי שבכל‬ ‫שנה האדם נידון בראש השנה ויום‬ ‫בקשה זו של ענין מלכות השם יתברך?‬ ‫הכיפורים אם למות אם לחיים'‪ ,‬ואם‬ ‫בכלל זה פלא עצום‪ ,‬וכי אנו ברואים‬ ‫רואהו אחר ראש השנה ויום הכיפורים זה‪,‬‬ ‫קרוצי בשר ודם עצמות וגידים‪ ,‬נבראים‬ ‫ואחר כך אין רואה אותו עד אחר ראש‬ ‫בידי השם יתברך יכולים להמליך את מי‬ ‫השנה ויום כיפור הבא‪ ,‬הרי עבר עליו דין‬ ‫שבראנו השם יתברך‪ ,‬מה אנו ומה חיינו?‬ ‫אם למות ואם לאו‪' ,‬ועל כן אומר ברוך‬ ‫מחיה המתים‪ ,‬שניצול מדין מיתה בראש‬ ‫יאה‬ ‫כִ ְת ִחלַ ת ַה ְב ִר ָּׁ‬ ‫השנה ויום הכיפורים‪'...‬‬ ‫בתמיהות אלו מסתתר תכלית עבודה‬ ‫ְק ֻד ַשת ַהּיֹום‬ ‫בירח האיתנים‪ ,‬אין לנו אלא מה שגילה‬ ‫רבינו האריז"ל גילו עצום המתוק מדבש‬ ‫ביאור הדברים אנו כעת נמצאים לפני‬ ‫ונופת צופים השופך אור יקרות ומתיקות‬ ‫בריאת העולם! לפני מה שהולך לקרות‬ ‫על כל ירח האיתנים‪ ,‬שבכל שנה נוצר‬ ‫בעולם בשנת תשפ"ו‪ ,‬לפני הכל ממש‪,‬‬ ‫בריאה חדשה שלא היה מעולם‪ ,‬ושנה זו‬ ‫כעת ניתן לקבוע כיצד יראה העולם‬ ‫הבאה עלינו לטובה‪ ,‬המורכבת משלוש‬ ‫החדש של השנה‪.‬‬ ‫מאות וחמישים שנה‪ ,‬שנים עשר חודש‪,‬‬ ‫ימי החודש‪ ,‬ימי השבוע‪ ,‬עשרים וארבע‬ ‫ה‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַמלְ ֻכיוֹּ ת‬ ‫אוﬧ‬ ‫בבחינות וחנותי אשר אחון‪ ,‬להעניק‬ ‫ועל כך אנו מעתירים בתפילתנו בימים‬ ‫ולתת מתנת חינם – זהו תכלית הבריאה!‬ ‫ת ֶּקף ְּק ֻד ַשת ַהּיֹום‪...‬‬ ‫הנוראים‪ּ' :‬ונְּ ַתנֶּ ה ֹ‬ ‫ֹאמרּו ִהנֵּׁ ה יֹום ַה ִדין‪ .‬וְּ כָּׁ ל ָּׁב ֵּׁאי עֹולָּׁ ם‬ ‫'וְּ י ְּ‬ ‫אך יש תנאי אחד! שיכירו וידעו‪' ,‬וְּ יֵּׁ ַדע‬ ‫רֹועה‬ ‫יַ ַע ְּברּון לְּ ָּׁפנֶּ יָך כִ ְּבנֵּׁ י ָּׁמרֹון'‪' .‬כְּ ַב ָּׁק ַרת ֶּ‬ ‫כָּׁ ל ָּׁפעּול‪ ,‬כִ י ַא ָּׁתה ְּפ ַעלְּ תֹו‪ ,‬וְּ יָּׁ ִבין כָּׁ ל יְּ צּור‪,‬‬ ‫ֶּע ְּדרֹו‪ַ .‬מ ֲע ִביר צֹאנֹו ַת ַחת ִׁש ְּבטֹו‪ .‬כֵּׁ ן‬ ‫ֹאמר כֹל ֲא ֶּׁשר נְּ ָּׁׁש ָּׁמה‬ ‫כִ י ַא ָּׁתה יְּ ַצ ְּרתֹו‪ ,‬וְּ י ַ‬ ‫ַת ֲע ִביר וְּ ִת ְּספֹר וְּ ִת ְּפקֹד נֶּ ֶּפׁש כָּׁ ל ָּׁחי‪.‬‬ ‫ּומלְּ כּותֹו ַבכֹל‬ ‫ֹלהי יִ ְּשֹ ָּׁר ֵּׁאל ֶּמלֶּ ך‪ַ ,‬‬ ‫ְּב ַאפֹו‪ ,‬ה' ֱא ֵּׁ‬ ‫וְּ ַת ְּחתֹך ִק ְּצ ָּׁבה לְּ כָּׁ ל ְּב ִרּיָּׁ ה‪ .‬וְּ ִתכְּ תֹב ֶּאת גְּ זַ ר‬ ‫ָּׁמ ָּׁׁשלָּׁ ה'‪.‬‬ ‫ִדינָּׁ ם'‪.‬‬ ‫אחרי שהבנו שני יסודות אלו‪ :‬א) שבראש‬ ‫השנה נוצר בריאה חדשה כששת ימי‬ ‫בימים אלו‪ ,‬יושב בורא עולם ומכריע מה‬ ‫בראשית‪ .‬ב) תכלית בריאת הנבראים הם‬ ‫יהיה השנה הבעל"ט בעולם‪ ,‬כיצד ייראה‬ ‫שיכירו שהשם יתברך רחום וחנון‪ ,‬שהיא‬ ‫העולם‪ ,‬וכל אדם ואדם מה יתרחש עימו‬ ‫וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל‬ ‫בשנה זו‪ ,‬יחיה או ימות‪ ,‬יתעשר או יהיה‬ ‫יצור כי אתה יצרתו‪ ,‬נבאר עוד כמה‬ ‫עני‪ ,‬יהיה שמח ורגוע או טרוד ועצבני‪,‬‬ ‫דברים שמתרחשים בחייינו מדי יום ומדי‬ ‫כפי שמתפללים‪'ְּ :‬ברֹאׁש ַה ָּׁשנָּׁ ה יִ כָּׁ ֵּׁתבּון‪.‬‬ ‫שעה‪ ,‬שכדאי שנשים לב על דברים אלו‪.‬‬ ‫ּוביֹום צֹום כִ פּור יֵּׁ ָּׁח ֵּׁתמּון‪ .‬כַ ָּׁמה יַ ַע ְּברּון‪.‬‬ ‫ְּ‬ ‫ּומי יָּׁ מּות‪ִ .‬מי ְּב ִקצֹו‪.‬‬ ‫וְּ כַ ָּׁמה יִ ָּׁב ֵּׁראּון‪ִ .‬מי יִ ְּחיֶּ ה ִ‬ ‫ַא ָּׁתה יְ ַצ ְרתֹו‬ ‫ּומי ָּׁב ֵּׁאׁש‪ִ .‬מי‬ ‫ּומי ֹלא ְּב ִקצֹו‪ִ .‬מי ַב ַמיִ ם‪ִ .‬‬ ‫ִ‬ ‫ּומי ַב ָּׁצ ָּׁמא‪.‬‬ ‫ּומי ַב ַחּיָּׁ ה‪ִ .‬מי ָּׁב ָּׁר ָּׁעב‪ִ .‬‬‫ַב ֶּח ֶּרב‪ִ .‬‬ ‫בלשון המקובלים יש מצב שנקרא‬ ‫ּומי‬ ‫יקה‪ִ .‬‬ ‫ּומי ַב ַמגֵּׁ ָּׁפה‪ִ .‬מי ַב ֲחנִ ָּׁ‬ ‫ִמי ָּׁב ַר ַעׁש‪ִ .‬‬ ‫"דרומיטא"‪ ,‬ביאור‪ :‬דרומיטא זה מצב של‬ ‫ּומי‬ ‫נּוע‪ִ .‬מי יִ ָּׁש ֵּׁקט‪ִ .‬‬ ‫ּומי יָּׁ ַ‬‫נּוח‪ִ .‬‬‫ַב ְּס ִקילָּׁ ה‪ִ :‬מי יָּׁ ַ‬ ‫שינה‪ ,‬הרדמה‪ ,‬כפי שאדם ישן שינה‬ ‫ּומי‬ ‫ּומי יִ ְּתיַ ָּׁסר‪ִ .‬מי יֵּׁ ָּׁענִ י‪ִ .‬‬ ‫יִ ָּׁט ֵּׁרף‪ִ .‬מי יִ ָּׁשלֵּׁ ו‪ִ .‬‬ ‫עמוקה ולא שם לב למתרחש עימו‪ ,‬מצב‬ ‫ּומי יָּׁ רּום'‪.‬‬‫יֵּׁ ָּׁע ֵּׁׁשר‪ִ .‬מי יִ ָּׁש ֵּׁפל ִ‬ ‫זה יש לו שני צדדים א) ללא שינה אדם‬ ‫אינו יכול להחזיק מעמד‪ ,‬הוא יתמוטט‪,‬‬ ‫כדי להשלים את הבנה פנימית זו‪ ,‬יש עוד‬ ‫השינה נותנת לו כוחות חדשים כפי‬ ‫גילוי נפלא מרבינו האריז"ל בעץ חיים‬ ‫שמברכים בכל יום 'הנותן ליעף כוח'‪,‬‬ ‫(שער א' ענף ב')‪' :‬וכשעלה ברצונו להאציל‬ ‫השינה מחייה את האדם ב) מצד שני‪ ,‬היא‬ ‫הנאצלים ולברוא הנבראים לסיבה‬ ‫מסוכנת‪ ,‬היות ואינו יכול להתגונן מפני‬ ‫נודעת‪ ,‬והוא ליקרא רחום וחנון וכיוצא‬ ‫אויבים‪ ,‬הן ברוחניות והן בגשמיות‪ ,‬ניתן‬ ‫ואם אין בעולם מי שיקבל רחמיו ממנו‬ ‫לתקפו ללא ידיעתו‪ ,‬זה מסוכן מאוד‪.‬‬ ‫איך יקרא רחום'‪.‬‬ ‫מהות הדרומיטא‪ ,‬הוא מצד אחד‪ ,‬אור‬ ‫עצום ונפלא‪ ,‬שבו נבנית הנוק'‪ ,‬משל‬ ‫פלא פלאות‪ ,‬תכלית בריאת הנבראים‬ ‫לאדם ישן‪ ,‬שעייף ויגע מאוד‪ ,‬והולך‬ ‫הוא שיכירו‪ ,‬שיבינו‪ ,‬שיפנימו כי יש‬ ‫לישון‪ ,‬ובבוקר מקבל כוחות חדשים‬ ‫מנהיג לבריאה‪ ,‬אחד יחיד ומיוחד! והוא‬ ‫בבחינת הנותן ליעף כוח‪.‬‬ ‫רוצה שיהיה רק טוב‪ ,‬טוב מאוד! 'ליקרא‬ ‫רחום וחנון'! שיהיה רחום‪ ,‬עם רחמנות‬ ‫אך עצם השינה‪ ,‬שהוא מצד אחד הכרחית‬ ‫גדולה כרחם אב על בנים‪ ,‬להעניק שפע‬ ‫וחשובה‪ ,‬אך היא מסוכנת שהרי ניתן‬ ‫עצום כמו שאדם רחום שיש לו יכולת‬ ‫להזיק בלא יכולת להתגונן‪ ,‬וזהו בחנת‬ ‫לתת‪ ,‬והקב"ה אין לנו השגה ביכולת של‬ ‫דרומיטא‪ ,‬שהיא סילוק המוחין‪.‬‬ ‫השם יתברך להשפיע רק טוב! וכן 'חנון'‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַמלְ ֻכיוֹּ ת‬ ‫אוﬧ‬ ‫ו‬ ‫ואחר כך הפיל תרדמה על האדם‪ ,‬וחתך‬ ‫והיא ההכרח‪ ,‬שהרי הכלל הוא‪ ,‬כדאיתא‬ ‫חוה ממנה‪ ,‬והשלים בנין גופה‪ ,‬עד שנעשו‬ ‫בזהר הק' (חלק ב דף קפד‪/‬א)‪ְּ ' :‬דלֵּׁ ית‬ ‫שני אנשים נפרדים בכדי שיהיה מצב של‬ ‫הֹורא ֶּאלָּׁ א ַההּוא ְּדנָּׁ ִפיק ִמגֹו ֲחׁשֹוכָּׁ א'‪.‬‬ ‫נְּ ָּׁ‬ ‫משפיע ומצב של מקבל‪ ,‬כל זמן שאינו‬ ‫ּיֹוצא ִמתֹוך‬ ‫דהיינו‪ֶּׁ ,‬ש ֵּׁאין אֹור ֶּאלָּׁ א אֹותֹו ַה ֵּׁ‬ ‫משפיע ומקבל זה מצה של העדר השפעה‬ ‫בֹודת ַה ָּׁקדֹוׁש ָּׁברּוך הּוא‬ ‫ַהח ֶֹּׁשך‪ ,‬וְּ ֵּׁאין ֲע ַ‬ ‫הנקרא בשפת המקובלים 'אחור באחור'‪.‬‬ ‫ֶּאלָּׁ א ִמתֹוך ַהח ֶֹּׁשך‪ ,‬וְּ ֵּׁאין ַהטֹוב ֶּאלָּׁ א ִמתֹוך‬ ‫ָּׁה ָּׁרע‪.‬‬ ‫ַה ְבנִ ּיָּׁ ה‬ ‫בכדי לבנות את פרצוף הנוק'‪ ,‬יש לעשות‬ ‫היינו‪ ,‬שדרומיטא‪ ,‬היא בחינת החושך‬ ‫ניתוח‪ ,‬ניתוח‪ ,‬חייב להיות בהרדמה‬ ‫לפני האור‪ ,‬אך סילוק המוחין היא חושך‪,‬‬ ‫הנקרא 'דרומיטא'‪ ,‬ועצם הניתוח נקרא‬ ‫דרומיטא‪ ,‬היא תרדמה‪ ,‬והכלל הוא‪ ,‬אדם‬ ‫'נסירה'‪ ,‬זכורני שנקראתי באחד הימים‬ ‫הראשון היא מרכבה לבחינת ז"א‪ ,‬והוא‬ ‫לחדר ניתוח בתפקידי כמוהל יחד עם‬ ‫כולל כל נשמות ישראל‪ ,‬וכל מה שקרה‬ ‫צוות רופאים ופרופרסים בכירים מאוד‪,‬‬ ‫לו‪ ,‬קורה לכל אחד ואחד‪ ,‬כפי שאכן‬ ‫במשך כמה שעות‪ ,‬וב"ה הניתוח הצליח‬ ‫מצינו בפרשת בראשית (ב‪ ,‬כא – כד)‪:‬‬ ‫מעל למשוער‪ ,‬אך ראיתי דאגה על‬ ‫יׁשן‬ ‫ֹלהים ַת ְּר ֵּׁד ָּׁמה ַעל ָּׁה ָּׁא ָּׁדם וַ ּיִ ָּׁ‬ ‫'וַ ּיַ ֵּׁפל יְּ הֹוָּׁ ה ֱא ִ‬ ‫הפרופרסר המנתח‪ ,‬שאלתיו‪ ,‬מה קרה‪,‬‬ ‫וַ ּיִ ַקח ַא ַחת ִמ ַצלְּ ע ָֹּׁתיו וַ ּיִ ְּסגֹר ָּׁב ָּׁשר ַת ְּח ֶּתנָּׁ ה'‪.‬‬ ‫ענה שהחולה לא התעורר עדיין‪ ,‬עצם‬ ‫ההרדמה כידוע היא מסוכנת מאוד‪.‬‬ ‫נְ ִס ָּׁירה‬ ‫כך בראש השנה נמצאת כל השנה על‬ ‫כך בתחילת השנה יש 'דרומיטא' של כל‬ ‫שולחן הניתוחים‪ ,‬מי יחיה ומי ימות‪ ,‬כיצד‬ ‫השנה‪ ,‬אח"כ יש מצב של 'נסירה'‪ ,‬הנקרא‬ ‫ייראה שלוש מאות שישים וחמש יום של‬ ‫'ניתוח'‪ ,‬ומדוע צריך נסירה‪ ,‬שהרי בכדי‬ ‫השנה כל דקה וכל רגע‪ ,‬בכדי שיבנה‬ ‫שיהיה מצב של השפעה‪ ,‬ובעת הבריאה‪,‬‬ ‫פרצוף הנוק' שהיא השפע של כל השנה‪,‬‬ ‫היה בחינת אח' באח'‪ ,‬הכוונה שאדם‬ ‫מוכרחים לעשות 'ניתוח' (נסירה) אולם לא‬ ‫הראשון היה שורש הבריאה‪ ,‬ועדיין 'חוה'‬ ‫ניתן לעשות ניתוח ללא הרדמה (דרומיטא)‪,‬‬ ‫הייתה צלע‪ ,‬חלק מאדם הראשון‪ ,‬כפי‬ ‫אך כולם יודעים שניתוח זה דבר מסוכן‪,‬‬ ‫שחז"ל מגדירים את זה 'כותל אחד לשני‬ ‫והרדמה זה עוד יותר מסוכן‪.‬‬ ‫הצדדים'‪ ,‬היינו העדר השפעה‪ ,‬ובכדי‬ ‫שיהיה השפעה יש לגלות את ענין הנוק'‬ ‫אך אין ברירה‪ ,‬זה מה שמתרחש בראש‬ ‫'חוה' בכדי שלשפע יהיה היכן שיחול‪.‬‬ ‫השנה עד יום הכיפורים‪ ,‬כל יום נבנה עוד‬ ‫חלק ועוד חלק עד שנבנה הקומה שלימה‪,‬‬ ‫כפי שאמרו חכמינו ז"ל‪ ,‬שאדם הראשון‪,‬‬ ‫דהיינו כל פרצוף‪ ,‬פרצוף הכוונה לקומה‬ ‫נברא יחד עם חוה מחוברים זה לזה‪,‬‬ ‫שלימה של מהות האדם (כחב"ד‪ ,‬חג"ת‪ ,‬נהי"ם)‬ ‫כדאיתא בברכות (ס"א‪ ,‬ע"א)‪ :‬דו‬ ‫פרצוף של שפע גדול והשפעה כל השנה‬ ‫פרצופין ברא הקדוש ברוך הוא באדם‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬שנאמר אחור וקדם צרתני‪ .‬כפי‬ ‫ָּׁמ ַתי נִ גְ זַ ר‬ ‫שרש"י מבאר (ברכות ס"א‪ ,‬ע"א)‪ :‬דו‬ ‫פרצופין ‪ -‬שני פרצופין בראו תחלה‪ ,‬אחד‬ ‫היטיב להגדיר זאת הגאון רבי חיים‬ ‫מלפניו ואחד מאחריו‪ ,‬וצלחו לשנים‬ ‫שמואלביץ זצ"ל‪ ,‬בעת אשר פעם באמצע‬ ‫ועשה מן האחד חוה‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַמלְ ֻכיוֹּ ת‬ ‫אוﬧ‬ ‫מוחין‪ ,‬דהיינו אדם הולך לישון‪ ,‬אין לו‬ ‫ימי החורף הקרים קרה אסון נורא‪,‬‬ ‫מוחין הוא עייף מאוד‪ ,‬נופל תשוש למטה‪,‬‬ ‫שאברך צעיר הצטנן מהקור הנורא‪ ,‬ומזה‬ ‫ונרדם‪ ,‬נשמתו עולה ליסוד דנוק'‪ ,‬ומקבל‬ ‫נפל למשכב בחולי ריאות ממנו לא קם‪,‬‬ ‫מוחין‪ ,‬זה מתרחש במצב של "דרומיטא"‪,‬‬ ‫והיו הבריות אומרים שפלוני נפטר‬ ‫מצד אחד מעלתו עצומה‪ ,‬שהרי קמים‬ ‫מהקור הנורא‪ ,‬ויהי כשמוע הגר"ח את‬ ‫בבוקר ומברכים "הנותן ליעף כוח"‪ ,‬אך‬ ‫דבריהם אמר להם בתוכחת מוסר "הוא‬ ‫מצד שני זה מסוכן‪ ,‬שהרי באמצע השינה‬ ‫לא נפטר מהקור העז שבחודש שבט‪ ,‬נאר‬ ‫לא ניתן להתגונן ולא ניתן להילחם‪.‬‬ ‫ווען דער זין האט געבראטין ראש השנה"‬ ‫[כאשר השמש היתה קופחת בראש‬ ‫פסוק הדור הגר"ש ואזנר זצ"ל‪ ,‬כשהיה‬ ‫השנה]‪.‬‬ ‫כבן שמונים היה צריך לעבור ניתוח לב‪,‬‬ ‫כשהחלים אמר‪ :‬שקיבל לב של בחור‬ ‫פעם ישב הגאון בעל ה'חזון איש' זצ"ל‬ ‫צעיר בן שמונה עשרה‪.‬‬ ‫ועסק בדברי תורה עם אחד מתלמידיו‪,‬‬ ‫לפתע הגיע זבוב והתחיל להטריד את‬ ‫כשניתוח מצליח והחולה מתעורר‪ ,‬אז זה‬ ‫שלוותם‪ ,‬הרים התלמיד את ידו כדי‬ ‫נפלא מאוד לאריכות ימים ושנים טובות‪,‬‬ ‫לגרשו‪ ,‬אך כדרכו של הזבוב לא נתן להם‬ ‫אך התהליך זהו מצב של סכנה‪( .‬א)‬ ‫מנוח [וכבר אמר רב (ברכות סא‪ ).‬שהיצר‬ ‫בעשרת הימים שבין ראש השנה ליו"כ‪,‬‬ ‫הרע דומה לזבוב‪ ,‬שחוזר שוב ושוב‬ ‫נעשה נסירה‪ ,‬היינו הפרדת המלכות מן‬ ‫להכשיל את האדם‪ ,‬אע"פ שהאדם כבר‬ ‫התפארת‪ ,‬ובנינה נשלמת ע"י הגבורות‪.‬‬ ‫ניסה זה כמה פעמים לגרשו מעל פניו]‪,‬‬ ‫(ב) ממחרת יום הכיפורים‪ ,‬עד הושענא‬ ‫ומפני כבודו של החזו"א קם התלמיד‬ ‫רבה המלכות חוזרת לעמוד פנים בפנים‪.‬‬ ‫ממקומו כדי לסלקו מן החדר‪ ,‬נענה‬ ‫(ג) ביום שמיני עצרת נעשית היחוד‬ ‫החזו"א ואמר ברוגע "דאס איז א ראש‪-‬‬ ‫הגדול‪ ,‬פנים בפנים‪ ,‬ונמשך שפע רב לכל‬ ‫השנה'דיגע פליג‪"...‬‬ ‫השנה‪( .‬ד) זה מה שמתרחש מראש השנה‬ ‫כאומר שכבר מר"ה נגזר עליהם שברגע‬ ‫עד ליום הכיפור‪ ,‬מצב של דרומיטא‬ ‫זה יבוא אליהם זבוב זה‪ ,‬ואין צורך לנסות‬ ‫ונסירה‪.‬‬ ‫כ"כ לגרשו‪ ,‬מפני שהכל כבר נקבע כמה‬ ‫רגעים יהא הזבוב בחדר ומתי יצא‪ .‬ואף‬ ‫כיצד עוברים בשלום את תהליך‬ ‫שאין זה מן הקלות שבעבודות לחיות‬ ‫הדרומיטא (השינה) והנסירה (הניתוח) וזוכים‬ ‫במשך כל השנה כולה עם מחשבה זו‪ ,‬אך‬ ‫לשנה מתוקה לחיים טובים ארוכים‬ ‫עכ"פ צריך לדעת בתחילת השנה שהכל‬ ‫ולשלום?‬ ‫תלוי בימים אלו‪ ,‬ובידו לקבוע מה יקרה‬ ‫ַה ְמלָּׁ כַ ת ַהשם‬ ‫עמו לעתיד בכל רגע ורגע שבשנה זו‪,‬‬ ‫ואחריות גדולה רובצת על כתפיו‪ ,‬שהרי‬ ‫יש להתמקד בעבודת ימי חודש תשרי‪,‬‬ ‫בעקימת שפתיו ובהבל פיו יכול להפוך‬ ‫ירח האיתנים שהיא הנקודה המרכזית‬ ‫את גזר דינו לטובה‪.‬‬ ‫בעבודת התפילה בכל הימים האלו‪ ,‬היא‬ ‫כָּׁ ל יֹום‬ ‫בקשת המלכת הקב"ה אם זה "המלך‬ ‫הקדוש"‪" ,‬המלך המשפט"‪ ,‬וכל תפילת‬ ‫בכדי להמחיש את הדברים‪ ,‬למעשה כל‬ ‫מוסף הוא על ענין המלכת בורא עולם‪.‬‬ ‫יום מתרחש תתהליך דרומיטא‪ ,‬נסירה‪,‬‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַמלְ ֻכיוֹּ ת‬ ‫אוﬧ‬ ‫ח‬ ‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬כשאדם נמצא על‬ ‫ֹלהינּו ְּמ ֵּׁה ָּׁרה לְּ ַב ֶּדָך‬ ‫'וְּ ִת ְּמלֹוך ַא ָּׁתה הּוא ה' ֱא ֵּׁ‬ ‫שולחן הניתוחים עם חשש גדול לחייו מי‬ ‫בֹודָך‪.‬‬ ‫ַעל כָּׁ ל ַמ ֲע ֶּשֹיָך‪ְּ ,‬ב ַהר ִצּיֹון ִמ ְּׁשכַ ן כְּ ֶּ‬ ‫יחיה ומי ימות‪ ,‬לא טרודים לשאלו אותו‬ ‫ירּוׁשלַ יִ ם ִעיר ָּׁק ְּד ֶּׁשָך‪ .‬כַ כָּׁ תּוב ְּב ִד ְּב ֵּׁרי‬ ‫ּוב ָּׁ‬ ‫ִ‬ ‫אם רוצה ארוחה בשרית או חלבית ומה‬ ‫ָּׁק ְּד ֶּׁשָך'‬ ‫התוספת אהובות עליו‪ ,‬זה פשוט לא‬ ‫לעניין! הדאגה האחת ויחדה שהתעורר!‬ ‫בֹותינּו‪ְ ,‬מלֹוְך ַעל‬ ‫אֹלהי ֲא ֵּׁ‬ ‫ֹלהינּו וֵּׁ ֵּׁ‬ ‫בקשת‪ֱ ' :‬א ֵּׁ‬ ‫ויראה שהוא חי!‬ ‫בֹודָך'‪ ,‬הבקשה שכל‬ ‫כָּׁ ל ָּׁהעֹולָּׁ ם כֻ לֹו ִבכְּ ֶּ‬ ‫נברא ויצור יכיר וידע כי הקב"ה אחד‬ ‫זה עבודת ראש השנה דבר ראשון אנו‬ ‫יחיד ומיוחד‪ ,‬ויבין כיל יצור בעולם נעשה‬ ‫זועקים "המלך"! אין ספור פעמים‪ ,‬בכל‬ ‫על ידי 'ברוך שאמר והיה העולם'‪.‬‬ ‫צורה שהיא בכל סדר התפילה‪ ,‬בשם‬ ‫יתברך אתה המלך‪ ,‬אנו נבראים מכירים‬ ‫הבקשה היא על אין עוד מלבדו‪ ,‬רק‬ ‫בכך‪ ,‬נקודה‪.‬‬ ‫להפנים ולהכיר בהכרה בהירה וברורה‬ ‫ענין זה‪' ,‬וְּ יֵּׁ ַדע כָּׁ ל ָּׁפעּול‪ ,‬כִ י ַא ָּׁתה ְּפ ַעלְּ תֹו‪,‬‬ ‫ברור לנו‪ ,‬אין לנו ספק‪ ,‬כי יצרת ואתה‬ ‫ֹאמר כֹל‬ ‫וְּ יָּׁ ִבין כָּׁ ל יְּ צּור‪ ,‬כִ י ַא ָּׁתה יְּ ַצ ְּרתֹו‪ ,‬וְּ י ַ‬ ‫נפחת נשמתינו בקרבנו‪ ,‬והנך יחיד‬ ‫ֹלהי יִ ְּשֹ ָּׁר ֵּׁאל ֶּמלֶּ ך‪,‬‬ ‫ֲא ֶּׁשר נְּ ָּׁׁש ָּׁמה ְּב ַאפֹו‪ ,‬ה' ֱא ֵּׁ‬ ‫ומיוחד ומכירים אנו‪ ,‬ולא רק אנו אלא‬ ‫ּומלְּ כּותֹו ַבכֹל ָּׁמ ָּׁׁשלָּׁ ה'‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫תפילתנו שכל יציר וכל נברא בעולם‬ ‫יכיר‪ ,‬אנו מוכנים ומזומנים לזעוק‪,‬‬ ‫כְ בֹוד ַהשם‬ ‫להריע‪ ,‬לפעול‪ ,‬ולעשות כל פעולה‬ ‫כתב השם משמואל‬ ‫(חלק המועדים ‪ -‬ראש השנה שנת‬ ‫ש"יתגדל ויתקדש שמיה רבה"‪ ,‬מעבר לזה‬ ‫תרע"ו)‪' :‬והנה בראש השנה הדרישה היא‬ ‫לא מעניין אותנו כלום‪ ,‬אנחנו לא צריכים‬ ‫שתתגלה מלכות שמים בעולם‪ ,‬כי זה‬ ‫כלום‪ ,‬רק את בורא עולם! הכרה זו‪ ,‬היא‬ ‫היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון‪,‬‬ ‫הסוד לשנה טובה ומתוקה ומבורכת בכל‬ ‫וכמו שכוונת הבריאה של כל העולמות‬ ‫מיני השפעות עד בלי די‪.‬‬ ‫היתה שיתגלה כבוד ה'‪ ,‬כן נדרש שבכל‬ ‫ַה ֶּמלֶּ ְך‬ ‫ראש השנה תתגלה מלכות ה' בעולם‪,‬‬ ‫וזהו תוכן כל תפלותינו ביום זה‪ ,‬ובכן תן‬ ‫הרה"ק רבי משה מקוברין זי"ע היה מספר‬ ‫פחדך וגו'‪ ,‬מלוך על כל העולם כולו וגו'‬ ‫סיפור זה בכל שנה לפני תחילת התפילה‬ ‫וידע כל פעול כי אתה פעלתו וגו'‪.‬‬ ‫בראש השנה‪.‬‬ ‫והנה השפעת התגלות מלכות שמים היא‬ ‫ברוסיה שלפני מאות בשנים שלט הצאר‬ ‫ענין רוחני בלי לבוש גשמי כמובן‪ ,‬וע"כ‬ ‫הרוסי על המדינה וסביבותיה‪ ,‬לצאר זה‬ ‫דיבור של תפילה אף שהוא יוצא‬ ‫היה כסף ועושר רב ובן יחיד שנולד לו‬ ‫מפנימיות הלב מ"מ באשר הוא מתלבש‬ ‫אחרי הרבה שנים‪ ,‬וכמובן ילד זה קיבל‬ ‫ומתאחד בה' מוצאות הפה אי אפשר‬ ‫את כל מה שרצה ולא ידע מחסור מעולם‬ ‫שימשך מלמעלה דבר רוחני בלתי‬ ‫בשנת ילדותו‪ ,‬כשגדל הילד והחל‬ ‫מתלבש בלבוש גשמי כנ"ל‪ ,‬ע"כ‬ ‫להתבגר לא ידע להחזיר טובה כלפי אביו‬ ‫מתבקשת לענין זה מצות תקיעת השופר‪,‬‬ ‫על כל מה שהשקיע בו‪ ,‬ולא רק זה‪ ,‬אלא‬ ‫שהיא נחשבת רוחנית בלתי מתלבשת בה'‬ ‫גם חתר נגד אביו וניסה כל העת איך‬ ‫מוצאות הפה הגשמים‪ ,‬שבכחו להמשיך‬ ‫להביא עוד ועוד אנשים לרשותו‪,‬‬ ‫דוגמתו השפעה בלתי מלובשת'‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַמלְ ֻכיוֹּ ת‬ ‫אוﬧ‬ ‫כך‪ ,‬אבל אבא! לפני שאתה חותם את גזר‬ ‫ולהבאיש בפניהם את אביו‪ ,‬בכדי להפילו‬ ‫דיננו‪ ,‬אנחנו צועקים לפניך "המלך"!!!‬ ‫ולירוש את ממלכתו בחייו‪ .‬אך כמו שכל‬ ‫המלך היושב על כסא רם ונשא המלך‬ ‫דבר מתגלה בסוף‪ ,‬גם ניסיון זה של בן‬ ‫הקדוש! ואז בראות אבינו מלכנו כי אמת‬ ‫הצאר נחשף בפני אביו‪ ,‬ונגזר דינו‬ ‫בפינו והננו באמת ממליכים אותו עלינו‬ ‫למוות‪ ...‬והצאר הודיע שזהו גזר דין‬ ‫ומתכוונים אנו לשפר את מעשינו‪ ,‬נותן‬ ‫סופי‪ ,‬והוא אף איים בעונש על מי שיעז‬ ‫לנו שנה טובה‪ ,‬וכתיבה וחתימה טובה‬ ‫לבקש חנינה עבור בנו‪.‬‬ ‫לאלתר לחיים ולשלום‪.‬‬ ‫ביום ביצוע גזר הדין נזדמן הדבר שגם‬ ‫הצאר עבר והוא רוכב על סוסו יחד עם‬ ‫ִמתּוק ַה ִדינִ ים‬ ‫בני פמלייתו סמוך למקום ביצוע גזר‬ ‫הדין‪ .‬בתחילה ניסה הצאר להתעלם מכך‪,‬‬ ‫כפי שראינו שעיקר מטרת הנבראים הוא‬ ‫אך בסוף גברו רגשותיו‪ ,‬הסתכל בעיני‬ ‫להכיר במלכותו יתברך‪ ,‬עצם ההכרה‪,‬‬ ‫בנו ואמר לו‪:‬‬ ‫והכרה ע"י תורה ומצוות‪ ,‬ועיקר ההמתקה‬ ‫היא על ידי התפילה‪ ,‬שהרי אין אדם‬ ‫"מצטער אני שעשית את מה שעשית‪,‬‬ ‫מבקש ממי שאינו יכול לעזור‪ ,‬כשאדם‬ ‫וצר לי שצריכים להמית אותך‪ ,‬אבל אני‬ ‫מכיר ופונה להשם יתברך‪ ,‬הוא מגיע‬ ‫לא יכול בשום פנים ואופן לחון אותך"!‬ ‫לדרגת ומטרת הבריאה ואז ממילא‬ ‫אמר הבן לאביו‪ :‬אני מבין שעברתי‬ ‫נמתקת הדינים‪ ,‬שהרי עתם הדינים‬ ‫עבירה חמורה‪ ,‬וכבר לא איכפת לי מה‬ ‫נבראים מחמת ריחוק ואי הכרה בשלימות‬ ‫שיעשו איתי‪ ,‬אבל לפני שהולכים לבצע‬ ‫בהשם יתברך‪.‬‬ ‫את גזר הדין‪ ,‬יש לי משאלה אחת‬ ‫אחרונה! עד המקום שיוציאו אותי להורג‬ ‫דבר נפלא מביא האריז"ל בשער הכוונות‬ ‫יש עוד כמה מטרים‪ ,‬עד שם‪ ,‬הייתי רוצה‬ ‫שאדם הראשון כל זמן שלא התפלל לא‬ ‫לרוץ לפניך ולקרוא עם כל הלב‪ :‬יחי‬ ‫צמחו העשבים והאילנות וז"ל (ראש השנה דרוש‬ ‫אדוני הצאר לעולם! יחי אדוני הצאר‬ ‫א')‪' :‬ואחר כך נברא אדם הראשון‪ ,‬ועשה‬ ‫לעולם! כמובן‪ ,‬שמשאלתו האחרונה‬ ‫מצוה‪ ,‬והתפלל תפילה ועל ידי מעשיו‬ ‫ניתנה לו כמקובל‪ ,‬והנה כשהחלו לתופסו‬ ‫היה כורת הקליפות בסוד האדם העובד‬ ‫וללכת עימו‪ ,‬החל להכריז יחי הצאר! יחי‬ ‫את האדמה ומכלה קוצים מן הכרם‪ ,‬וכמו‬ ‫הצאר לעולם!‬ ‫שאמר הכתוב‪ ,‬ואדם אין לעבוד את‬ ‫בראות זאת אביו לא יכל לעמוד מנגד‪,‬‬ ‫האדמה‪.‬‬ ‫והבחין כי זהו הכרזה שבתוכה יש גם‬ ‫חרטה עצומה על העבירה שנעשה‪ ,‬ומיד‬ ‫וזה סוד מה שאמרו רבותינו זכרונם‬ ‫ציוה לשחררו‪ ,‬והשיב אותו אל חיקו‬ ‫לברכה על פסוק וכל שיח השדה טרם‬ ‫ומשפחתו‪...‬‬ ‫יהיה בארץ‪ ,‬כי כל הצמחים והעשבים‪,‬‬ ‫עמדו בפתח הקרקע ביום השלישי‬ ‫והיה ממשיך הרה"ק מקוברין זי"ע ואומר‬ ‫שנאמר בו ותוצא הארץ דשא כו'‪ ,‬והיו‬ ‫לחסידיו‪ :‬זהו מה שאנחנו אומרים‬ ‫שם עד שנברא אדם כו'‪ ,‬והתפלל עליהם‪,‬‬ ‫להקב"ה בראש השנה‪ ,‬נכון שהתנהגנו‬ ‫וצמחו ויצאו מפתח הקרקע לחוץ‪ ,‬והבן‬ ‫לפניך בצורה לא טובה במשך כל ימות‬ ‫זה‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬ונכון שמגיע לנו עונש חמור עלך‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַמלְ ֻכיוֹּ ת‬ ‫אוﬧ‬ ‫י‬ ‫כשנתבונן נראה‪ ,‬ששורש התפילות‬ ‫ואז כיון שאדם הראשון היה כורת‬ ‫והבקשות בנוי על ההכרה שבורא עולם‬ ‫הקליפות‪ ,‬אין עתה יראה ופחד מן‬ ‫יכול להושיענו‪ ,‬פשוט שאדם לא מבקש‬ ‫הקליפות‪ ,‬כי בודאי עתה לא יוכלו‬ ‫ממי שאינו יכול לעזור לו‪.‬‬ ‫להתאחז באחוריים הנזכרים‪ ,‬ואז היה בא‬ ‫ענין הנסירה‪ ,‬וחזרת פנים בפנים כמו‬ ‫הדבר הזה‪ ,‬שהיא 'פשוט בתכלית‬ ‫שנבאר בעזרת השם'‪.‬‬ ‫הפשיטות' שהיא שורש ההבנה‪ ,‬שהרי‬ ‫אדם מעפר וסופו לעפר‪ ,‬והיא יציר כפיו‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬מה אנו ומה חיינו‪,‬‬ ‫של בורא עולם‪ ,‬בכדי שיהיה בחירה כוח‬ ‫קרוצים מחומר בשר ודם‪ ,‬מעפר אתה ואל‬ ‫הרע גובר לפעמים ונותן הרגשה של‬ ‫עפר תשוב‪ ,‬יצורי כפיו של בורא עולם‪,‬‬ ‫'כוחי ועוצם ידי'‪ ,‬אדם שיש לו ממון רב‪,‬‬ ‫וכי אנו יכולים "להמליך" את בורא עולם‪.‬‬ ‫או כוחות מסוימים‪ ,‬ומנהל דברים ומצליח‬ ‫כיצד אדם הנוצר‪ ,‬וכל חיותו ומהותו הוא‬ ‫בהם‪ ,‬פעמים ששוכח כי הנותן לך כוח‬ ‫על ידי בורא עולם‪ ,‬ימליך את מי ייצר‬ ‫לעשות חיל‪ ,‬מלחמה תמידית זו היא‬ ‫אותו ונותן לו חיות?‬ ‫עבדותינו כאן‪.‬‬ ‫מה שייך דבר זה ענין "המלכת השם‬ ‫יתנִ ים‬ ‫יֶּ ַרח ָּׁהא ָּׁ‬ ‫יתברך"?‬ ‫ָּׁהעֹולָּׁ ם ַהזֶּ ה‬ ‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬בחור המחפש את‬ ‫בת זוגו‪ ,‬נמצא בעולם התוהו‪ ,‬אינו יודע‬ ‫יש להבין‪ ,‬למה חסר לבורא עולם‪ ,‬את‬ ‫מי כלתו‪ ,‬היכן יתגורר‪ ,‬ומה תהיה עתידו‬ ‫העולם הזה‪ ,‬עולם העשיה‪ ,‬טוב ורע‬ ‫איך זה ייראה‪ ,‬מה יהיה עם פרנסתו‪,‬‬ ‫משמשים בערבוביא‪ ,‬וכל ענין עולם‬ ‫ילדיו‪ ,‬חמיו וחמותו וכדו'‪ ,‬ב"ה מצא את‬ ‫הקליפות הנסיונות והבלובלים‪ ,‬יצר הרע‪,‬‬ ‫כלתו שמחה גדולה‪ ,‬אך בין הווארט‬ ‫הרי יש מלאכים ושרפים חיות ואופני‬ ‫לחתונה‪ ,‬ישנה יראת הכבוד‪ ,‬כל מילה‬ ‫הקודש‪ ,‬האומרים‪ :‬קדוש! קדוש!‬ ‫שקולה ומחושבת‪ ,‬מתקשר בחיל ורעדה‬ ‫לחמיו לברכות בברכת א‪-‬גוטן שבת‪,‬‬ ‫מגלה רבינו האריז"ל גילוי נורא ונפלא‬ ‫מכין דבר תורה‪ ,‬מגיע יום החתונה‪,‬‬ ‫בכל ימי שנותינו ועבודת האדם בעולם‬ ‫בקבלת פנים ניגונים מרטיטים משולבים‬ ‫הזה 'כי תכלית בריאת האדם‪ ,‬הוא כדי‬ ‫בגרמאן (חרוזים) לעורר ליבו של החתן דנן‪,‬‬ ‫שיהא רחום וחנון‪ ,‬ואם אין ברואים אין מי‬ ‫הולכים למעמד החופה‪ ,‬הניגון הוותיק‪,‬‬ ‫שיכיר ברחמיו וחסדיו'‪ ,‬היינו שמטרת‬ ‫המרעיד כל לב‪ ,‬מעמד החופה נורא הוד!‬ ‫הנבראים הוא בכדי "שיכירו" ברחמיו‬ ‫וחסדיו של בורא עולם!‬ ‫זה נקרא 'גבורות' אח' באח'‪ ,‬כל ההנהגה‬ ‫תכלית הבורא להטיב לבריותיו‪ ,‬תכלית‬ ‫היא הנהגה של אימה ויראה‪.‬‬ ‫האדם כאן בעולם הזה להכיר בבורא‬ ‫עולם שהוא זן ומפרנס לכל‪ ,‬כפי שהתניא‬ ‫מכאן מתחיל "המתקה"‪ ,‬החתן והכלה‬ ‫אומר "אין רע יורד מן השמים!"‪.‬‬ ‫נכנסים לחדר יחוד‪ ,‬ששים ושמחים‪,‬‬ ‫יוצאים לריקודין קדישין‪ ,‬ריקודי שמחה‬ ‫אך יש מטרה ברורה בבריאת הנבראים‬ ‫וצהלה‪.‬‬ ‫כאן בעולם הזה‪ ,‬להכיר במלכות השם‪,‬‬ ‫יא‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַמלְ ֻכיוֹּ ת‬ ‫אוﬧ‬ ‫הבחין האב במטבע של זהב הנוצצת על‬ ‫זהו המתקה גדולה‪ ,‬החתן והכלה חיים‬ ‫הארץ‪ ,‬מיד ביקש מבנו שיתכופף ויושיט‬ ‫ביחד בטוב ובעימים בשלום בשלוה‬ ‫לו את המטבע‪ ,‬אולם הבן שהיה חלש‬ ‫באהבה באחוה ורעות‪.‬‬ ‫ומותש מחמת הצומות התנצל ואמר‬ ‫שאין כוחו עמו להתכופף ולהרים את‬ ‫זהו מה שמתרחש בימי הסוכות ישנה‬ ‫המטבע‪ ,‬כי לא הבין עד כמה חשובה‬ ‫המתקה גדולה מאוד‪ ,‬המתקה נפלאה של‬ ‫היא המטבע ואפשר לקנות עמה צרכי‬ ‫שמחה גדולה ומתיקות נפלאה‪ ,‬ושמחת‬ ‫מזון להשבית רעבונו‪ ,‬בלית ברירה‬ ‫בחגך והיית אך שמח‪.‬‬ ‫הרכין האב את עצמותיו היבשות ונטל‬ ‫אך התפילות והבקשות בסיום המצוה‬ ‫את המטבע‪ ,‬ותיכף פנה אל החנות‬ ‫טאנץ ל"זרעא חיה וקיימא"‪ ,‬ל"זרעא די‬ ‫הסמוכה וקנה שם י"ג תפוחים מתוקים‬ ‫לא יפסוק מפתגמא דאורייתא"‪ ,‬בנים ובני‬ ‫וערבים לחיך‪ ,‬ואחד מהם הושיט לבנו‬ ‫בנים עוסקים בתורה ובמצוות‪ ,‬בריאים‬ ‫הקטן למען ישביע את נפשו הרעבה‪ ,‬אך‬ ‫ושלמים‪ ,‬זה מה שמתרחש בהושענא רבא‬ ‫לתדהמתו סירב הילד לאכול את התפוח‪,‬‬ ‫ושמחת תורה‪.‬‬ ‫באמרו דמאחר והוא לא טרח להתכופף‬ ‫להרים את התפוח אם כן אין זה שלו‬ ‫כל שנה ישנה עבודה חדשה בהמלכת‬ ‫אלא של אביו‪ ,‬וכיון שאין בזה שיעור‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ומדוע? משל מחיי האדם‪ ,‬ילד‬ ‫סעודה המספקת לבעליה על כן אסור‬ ‫הנכנס לתלמוד תורה כל כיתה שעולה‪,‬‬ ‫לו לאכול מהם‪ ,‬וכמה שניסה האב‬ ‫מקבל הבנות חדשות וניסיונות חדשים‬ ‫להפציר בו שיאכל כדי שלא יבא לידי‬ ‫שלאט היו בשנה הקודמת‪ ,‬אינו דומה‬ ‫סכנת רעבון לא הסכים הילד לאכול‬ ‫ישיבה קטנה לישיבה גדולה‪ ,‬בן עשרים‬ ‫דבר שאינו שלו‪.‬‬ ‫לבן שלושים או לבן שבעים שנה‪.‬‬ ‫ַמה ָּׁע ָּׁשה‬ ‫למעשה כל שנה שמביטים על השנה‬ ‫החולפת‪ ,‬מקבלים "מוחין חדשים"‪ ,‬שהרי‬ ‫מה עשה האב‪ ,‬אמר לבנו שאצה לו‬ ‫המחשבה והמוחין של שנה קודמת הוא‬ ‫הדרך והוא ממהר לחזור הביתה ואין‬ ‫הבנה חדשה ואור חדש לגבי המוחין‬ ‫בידו להתעכב יותר‪ ,‬ובזאת ביקש ממנו‬ ‫הקודמים‪.‬‬ ‫שלא יתמהמה יותר מדאי בדרכו רק‬ ‫יזדרז לבוא אחריו‪ ,‬ונפרדו זה מזה‬ ‫לא לְ ִה ְת ַעצל‬ ‫לשלום‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע היה‬ ‫ויהי כאשר הלך האב בדרכו היה זורק‬ ‫רגיל לספר מעשה שראה במו עיניו‪,‬‬ ‫מידיו תפוח בצידי דרכים בכל כברת‬ ‫והגיד שדבר זה היה לו נר לרגלו לכל ימי‬ ‫דרך‪ ,‬כדי שכאשר יעבור שם בנו ימצא‬ ‫חייו [והלוואי נזכה ללכת בדרכיו ולא‬ ‫את התפוחים‪ ,‬ויחשוב שנאבדו הפירות‬ ‫להסיח דעת מיסוד זה עכ"פ בזמנים‬ ‫לעובר אורח והרי קיימא לן בהלכות‬ ‫הטובים הבאים עלינו לטובה]‪ ,‬ומעשה‬ ‫אבידה (חו"מ סימן רסב ס"ז) "מצא פירות‬ ‫שהיה כך היה‪ ,‬בימים ההם שרר רעב‬ ‫מפוזרות הרי אלו שלו"‪ ,‬ואכן כאשר‬ ‫נורא בעולם‪ ,‬ורוב התושבים היו רעבים‬ ‫ראה הילד את התפוחים בדרך שמח‬ ‫גם צמאים להחיות את נפשם‪ ,‬כי המזון‬ ‫עליהם כמוצא שלל רב‪ ,‬ובמשך כל כמה‬ ‫היה ביוקר והפרוטה כלתה מן הכיס‪ .‬יום‬ ‫דקות התכופף להרים את התפוחים‪ ,‬ואף‬ ‫אחד ראה אב ובנו מהלכים בדרך‪ ,‬לפתע‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַמלְ ֻכיוֹּ ת‬ ‫אוﬧ‬ ‫יב‬ ‫הוא להכיר במציאות מלכות השם‪ ,‬ולכן‬ ‫שהיו מלוכלכים בבוץ וברפש היה‬ ‫מגנה הזוהר הקדוש אלו שמבקשים‬ ‫רוחצם ושוטפם במים בשמחה ובששון‪,‬‬ ‫צרכים האישיים‪ ,‬כרגע הוא "המלך"‪,‬‬ ‫ובהם החיה את נפשו‪.‬‬ ‫יושב בשמים יושב על כסא משפט ורוצה‬ ‫שהנבראים יכירו במלכותו‪ ,‬אחרי שיש‬ ‫וסיים רבי צדוק ואמר‪ ,‬שאם היה הבן‬ ‫הכרה במלכותו יתברך‪.‬‬ ‫משכיל להתכופף ולהרים את המטבע‬ ‫ברגע הראשון‪ ,‬היה חוסך לעצמו כמה‬ ‫טרחות ויגיעות‪ ,‬שלא היה צריך‬ ‫להתכופף ולטרוח כל כך כדי לאוכלם‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג זי"ע‬ ‫שהרי עם המטבע היה בידו לרכוש את‬ ‫נכנס בביום ראשון של ר"ה לבית הכנסת‬ ‫התפוחים בדרך כבוד וללא טורח‪ ,‬ורק‬ ‫קודם תקיעת שופר‪ ,‬כשהוא ממרר בבכי‪,‬‬ ‫מפני שהתעצל ברגע הראשון ולא הבין‬ ‫ואמר‪" :‬כל עמה נאנחים מבקשים לחם"‬ ‫את החשיבות של התכופפות אחת זו על‬ ‫(איכה א‪.‬יא) "כל עמה נאנחים" – כל הקהל‬ ‫כן גרם לעצמו את כל הסבל והקשיים‬ ‫בוכה מתחנן ונאנח‪ .‬אבל אוי ואבוי‪ ,‬על‬ ‫שהיה עליו לעבור‪.‬‬ ‫מה הם בוכים? "מבקשים לחם"‪ ,‬ולא על‬ ‫זה יסוד גדול באורחות חיים‪ ,‬שלפעמים‬ ‫גלות השכינה‪...‬‬ ‫יש בידו לחסוך לעצמו הרבה צרות‬ ‫ועגמת נפש אם הוא מתנהל בתחילה‬ ‫בהכנעה‪ ,‬וביותר הדברים אמורים בימים‬ ‫גם למחרתו ביום השני של ר"ה‪ ,‬כשנכנס‬ ‫אלו‪ ,‬שאם ינצל כראוי את הימים‬ ‫לבית הכנסת קודם תקיעת שופר שוב‬ ‫הנוראים בתחילת השנה לשפוך שיחו‬ ‫בכה בכיה גדולה ואמר‪" :‬מדוע לא בא בן‬ ‫לפני קונו‪ ,‬יוכל להעביר רוע גזר דינו‬ ‫ישי גם תמול גם היום אל הלחם" (שמואל‪-‬א‬ ‫ולהמתיק כל הדינים‪ ,‬וממילא לא יצטרך‬ ‫כ')‪ ,‬למה מתמהמה משיח בן דוד לבוא?‬ ‫להתייסר במשך כל השנה‪.‬‬ ‫מפני כי "גם תמול גם היום אל הלחם"‪,‬‬ ‫ָּׁהעֹולָּׁ ה ִמכָּׁ ל זֶּ ה‬ ‫גם אתמול ביום הראשון של ר"ה וגם‬ ‫היום‪ ,‬מתפללים רק אל הלחם‪ ,‬ולא על‬ ‫בראש השנה עיקר העבודה הוא בעת‬ ‫גלות השכינה‪...‬‬ ‫שמלך במשפט יעמיד ארץ‪ ,‬דבר עיקרי‬ ‫‪‬‬ ‫כאן המקום לברך ולהתברך שתתחדש עליכם שנה טובה ומבורכת בכל מיני מתיקות‪,‬‬ ‫מושפעת בהשפעות טובות לרוב בכל העניינים‪ ,‬שתזכו להיכתב ולהיחתם לאלתר עם‬ ‫צדיקים גמורים בספר החיים הברכה והשלום‪ ,‬בשנה זו וכל שנה ושנה‪ ,‬שיתרצה לכם ולנו‬ ‫בורא עולם יתברך ויתעלה‪ ,‬לקבל תפילותיכם ברצון ולמלא כל משאלות לבכם לטובה‬ ‫ולברכה‪ ,‬להוסיף לכם ועליכם כהנה וכהנה מכל מילי דמיטב‪ ,‬ולהסיר מכם לאלתר ולעלם‬ ‫כל מועקה מצוקה ומבוכה‪ ,‬להנחילכם אוצרות שאין להם שיעור וגבול‪ ,‬תהיינה הברכות‬ ‫מצויות וגלויות אצלכם‪ ,‬עם בני ביתכם‪ ,‬עם הסמוכים על שולחנכם ועם כל הנלווים‬ ‫אליכם‪ ,‬ונזכה יחדיו בקרוב ממש ובשמחת עולם לחזות בישועת א‪-‬ל ובגאולת ישראל‪,‬‬ ‫בנחת ולא בצער‪ ,‬בשובה ולא בחרון‪ ,‬בהפציע אור עלינו פתאום‪ ,‬בבשורת הגאולה‬ ‫השלמה‪ ,‬בביאת משיח צדקנו ובבנין בית מקדשנו ותפארתנו השתא ובעגלא אכי"ר‬