משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — ראש השנה (2026-09-07)

משך חכמה
שבת ראש השנה – מפרשת נצבים בענין יום הדין -פסקא לד -לז
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' א תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן
בענין יום הדין ]לד[
מה הפירוש מטה כלפי חסד -כובשו
ראש השנה 1דף יז ,א ורב חסד )שמות לד ,ו( מטה כלפי חסד.
אלעזר אמר :כובש ,רבי יוסי בר' חנינא אמר :נושא; רבה כרבי אלעזר ,ורב ] 1לד[ אחד מי"ג מידות של הקדוש ברוך הוא ,הכתובים בשמות )לד ,ו(.
יהודה כרבי יוסי ברבי חנינא" ע"כ. ובבמדבר )יד ,יח( הוא "ורב חסד" ,ואמרו בית הלל )ראש השנה יז ,א( מהו
ופירש רש"י וז"ל ":במאי קמיפלגי ]וכו'[ -רבי אלעזר אמר כובש -הקדוש לשון "ורב" חסד ,שמטה את משקל העבירות לעומת המצוות ,ברוב חסדו.
ברוך הוא כובש ,ומסתיר עונות תחת מחילת כסא הכבוד ,כדי שיכריעו וגרסינן) ,שם( "היכי עביד ,רבי אליעזר אומר :כובשו ,שנאמר )מיכה ז ,יט(
הזכיות :נושא -נושא ומגביה כף העונות למעלה ,כדי שיכריעו הזכיות: ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ,רבי יוסי בר חנינא אמר :נושא ,שנאמר )ז ,יח(
רבה כר' אלעזר -והכי קאמר ,צדקתך כהררי אל ,שאתה מצדיקנו ,במה נשא עון ועבר על פשע" ע"כ ,ופירש רש"י וז"ל " :כובש -את כף המאזנים
שאתה כובש ומסתיר משפטיך ,דהיינו עונות ,בתהום רבה :ורב יהודה כר' של זכות ,ומכריעין את העונות :יכבוש עונותינו -יכרעו בו :נושא -מגביה
יוסי ]בר"ח[ -והכי קאמר ,אלמלא צדקתך כהררי אל ,שאתה עושה לנו כף מאזנים של עון" עכ"ל.
צדקה שאתה מגביה עונות ,מי יוכל לעמוד מפני משפטיך שיהו מכריעין הנה בכף מאזנים ,הדבר הכבד יותר נכבש למטה ,והקל יותר נישא למעלה.
עד תהום רבה" עכ"ל. והיה קשה לרש"י פשט הכתוב ,דיכבוש עונותינו משמע שהעונות יכריעו,
תוכן הסוגיא ,דהנה יש לדקדק בפשט הכתוב ,דמשפט הוא דין ,ומדכתיב לפיכך מפרש ,שיכבוש את הכף של הזכות ,ועל ידי זה יכריעו את העונות,
"משפטיך תהום רבה" מבואר שה' אינו מוותר ,והוא דן בתהום רבה, ומה שכתוב "יכבוש עונותינו" ,אין הכונה שיכבוש את העונות ,אלא כך
וברישא כתיב צדקתך כהררי אל ,וסותר לכאורה מה שכתב בסיפא .זה היה פירושו" ,יכבוש" – היינו את הזכויות ,ועל ידי זה יכריע " -את עונותינו".
קשה לאמוראים. זו היא שיטת רבי אליעזר .אבל רבי יוסי בר חנינא סובר ,שנושא את העונות
ומפרש רבה ,ד"תהום רבה" אינו עולה על עוצמת המשפט ,אלא להפך ,בא למעלה ,ועל ידי זה יכריע הזכות.
לומר שה' כובש את העונות ואת המשפט ,בתהום רבה ,שלא יראו .וכך ותמצית מחלוקתם ,מה עושה הקדוש ברוך הוא כששקולים הזכויות
פירוש הכתוב" ,צדקתך כהררי אל" ,מפני שאת ה"משפטים" והדינים שלך והעוונות ,האם כובש את הזכויות למטה ,והיא שיטת רבי אליעזר ,או נושא
אתה כובש ומסתיר "בתהום רבה" ,והוא ממש שיטת רבי אלעזר ,שמכריע את העונות למעלה ,והיא שיטת רבי יוסי בר חנינא .ולרבי אליעזר הלימוד
הזכויות ,על ידי שכובש ומסתיר את העונות .ורב יהודה מפרש ,שמשפטיך מהכתוב "יכבוש" ,וממילא נעשה "נושא" ,ולרבי יוסי בר חנינא להפך,
תהום רבה הוא כפשוטו ,שמשפט ה' הוא קשה ,ומדוקדק כתהום רבה ,וה' הלימוד מהכתוב "נושא" ,וממילא "יכבוש".
אינו מסתיר העונות ,אבל הוא מגדיל את הזכויות הרבה יותר ממה שהם, אבל בערכין מפרש רש"י ,דלרבי אליעזר באמת כובש העונות כפשט הכתוב
ועל ידי זה יש אפשרות לעמוד מול המשפטים שהם כתהום רבה .וכך פירוש וכפשט לשונו ,וכדי שלא תקשה דאם כובש העונות הוא מכריע לרע ,מפרש
הכתוב ,שצדקתך ,שאתה מגדיל את הזכויות הם כהררי אל ,וזה נותן כח רש"י דכובש אין פירושו כובש כף המאזנים למטה ,אלא כובש הוא מלשון
לעמוד מול משפטיך תהום רבה ,והוא ממש שיטת רבי יוסי בר חנינא ,שאינו מסתיר ,שמסתיר את העונות ,וממילא מתרבים הזכויות.
מסתיר העונות ,אלא נושא את העונות ,היינו שמכביד את המצוות וממילא אָדם
דעל הכתוב בתהלים )לו ,ז( "צִ ְדקָ תְ � כְּ הַ ְר ֵרי אֵ ל ִמ ְשׁפָּ טֶ � תְּ הוֹם ַרבָּ ה ָ
כף העונות נושא למעלה. וּבְ הֵ מָ ה תו ִֹשׁיעַ ה'" ,נחלקו בפשט הכתוב בערכין )ח ,ב( .וז"ל "צדקתך
]א .ה .ועומק מחלוקתם היא ,האם הקדוש ברוך הוא מגדיל את המצוות, כהררי אל כו' אמר רב יהודה :אלמלא צדקתך כהררי אל ,מי יוכל לעמוד
דהיינו שמחשב כל מצוה הרבה יותר ממה שהיא ,דהיינו ששוקל עמה את לפני משפטיך תהום רבה; רבה אמר :צדקתך כהררי אל ,מפני שמשפטיך
הקשיים והנסיבות שנעשתה המצוה וכו' ,או להפך ,מקטין את חומר העוון תהום רבה .במאי קמיפלגי ,בדר' אלעזר ור' יוסי ברבי חנינא ,דאיתמר ,רבי
משך חכמה
שבת ראש השנה – מפרשת נצבים בענין יום הדין -פסקא לד -לז
הלא היו בגיהנום י"ב חודש ,וכמו דפירשו תוספות ד"ה כי לית היכי עביד רבי אליעזר אמר כובשו ,עיין טורי אבן )ד"ה רבי
להו תקנה ,ולכן כובש העון ,היינו כאילו הוא כבד מאוד עד כי אין אליעזר( .ויתכן דמי שהוא בנו של מלך ,אם חטא חטאים קלים
להתפרע מהן ,ולכך מוחל להן לגמרי ,וזה שאמר )מיכה ז ,יט( אשר יוכלו להפרע ממנו במשך הזמן ,גובה מאתו ,אבל אם חטא
יכבוש עונותינו ,ולכך ישליך במצולות ים כל חטאתינו ,כי לא חטאים כבדים אשר אין בכוחו להפרע ממנו ,אז מוחל לו לגמרי,
ימצה לנו הדין כלל ,כי מי יוכל לעמוד בדין ,ואף החטאים לא רק ביום פקדו פקדתי ,וכמו שהיה בעגל מפני גודל החטא מחל
יפרע ממנו ,אף על פי שחטאים קלים הם .ומיושב גם הגמ' להם לגמרי ,לא כן במתאוננים )במדבר יא ,א( וכיוצא בו ,ולכן אם
דערכין )ח ,ב( ,עיין שם היטב .2 אין בהם עון פושעי ישראל בגופן ,אם היו מחשיבן לרובן עונות,
מלכנו ,חס על ישראל ,לכן דוקא מחמת גודל העון לא הענישם ,אבל אמר ומסתירו ,ומתחשב בנסיבות שנעשה העון[ .הנה נתבאר שיש סוגיות
להם )שמות לב ,לד( "וְ עַ תָּ ה לֵ� נְחֵ ה אֶ ת הָ עָ ם אֶ ל אֲשֶׁ ר ִדּבַּ ְרתִּ י לָ� הִ נֵּה מַ לְ אָכִ י חלוקות בפירוש דברי רבי אלעזר דאמר "כובשו".
ֵילֵ� לְ פָ נֶי� וּבְ יוֹם פָּ ְק ִדי וּפָ קַ ְדתִּ י ֲעלֵהֶ ם חַ טָּ אתָ ם" ,שדוקא מחמת גודל החטא והנה בסוגיא דערכין ,בהכרח לפרש דכובש דרבי אלעזר היינו מסתיר את
הוא אינו מענישם ,ולפי זה לפעמים טוב לבן המלך שאביו יגדיל לו העון העונות ,דאם פירושו שכובש המצוות ,וממילא עולה כף העונות ,אי אפשר
מאוד ,עד שאי אפשר להעניש עליו .ועל העתיד ישמור שלא יחטא עוד. לפרש כלל דברי רבה .אבל לפי זה יש להקשות ,מדוע לא פירש רש"י גם
ובזה מובן מדוע מי שיש לו רוב עונות ,ואין בו חטא של פושעי ישראל בראש השנה ,דכובשו היינו מסתיר העונות ,כדמוכח בערכין ,ומי הכריחו
בגופן ,נידון בגהינום י"ב חודש ועולה לאחר מכן ,אבל מי שיש בו רוב לעשות מחלוקות בין הסוגיות .ועוד ,דפשט הכתוב יותר מוכח כבסוגיא
עונות וגם חטא של פושעי ישראל בגופן ,אין לו תקנה ואינו בגהינום, דערכין ,דלשון הכתוב "יכבוש עונותינו" משמע שכובש את העונות ,כך
כדאיתא בסוגיא דראש השנה )שם( ובתוס' )שם ,ד"ה כי( ,דהיינו מפני גודל הקשה הטורי אבן בראש השנה )שם ,ד"ה רבי אלעזר( .ותירץ ,דכיון
העון אין לו גיהנום ,כי אין לו תקנה בגיהנום .הנה רואים ,שלפעמים מחמת דבסוגיא דראש השנה )שם( תניא "תנא דבי רבי ישמעאל :מעביר ראשון
גודל העון אין ה' מעניש. ראשון ,וכן היא המדה" ,אם כן אם רבי אלעזר מפרש דמסתיר העונות היינו
ועל פי זה יש לפרש ,דזה הוא כונת רבי אלעזר ,דבגודל חסדו ה' ,כובש שיטת רבי ישמעאל ,לפיכך בעל כורחו מפרש דהוא סוגיות חלוקות .אבל
באמת את כף העונות ,ומגדיל את העונות ,ומכריע ,וכיון שהיא כבדה לכן כל משכיל מבין שהוא דוחק גדול .ועוד קשה על פירוש רש"י בערכין
אינו מעניש דוקא מחמת חומר העון .ולפי זה יתפרש פשט הכתוב כפשוטו, דכובש אינו מסתיר ,אבל הוא מכריע למטה.
"יכבוש עונותינו" ,ועל ידי זה ירחמנו וישליך במצולות ים כל חטאינו ,כי לפיכך נראה לפרש פירוש אחר מפירוש רש"י ,ועל פי זה יעלה בקנה אחד
אי אפשר להעניש עליהם מחמת גודל העון. ממש הסוגיא בראש השנה והסוגיא בערכין ללא דוחק כלל ,ופירוש כובש
ועל פי זה יתישב עוד תמיה ,דפתח הכתוב ב"עונות" ומסיים ב"חטאים", יתפרש כפשוטו ממש.
אבל הפירשו הוא ,שמחמת שכובש את העונות ,ומגדיל אותם ,ואין דהנה יש להקדים ,שמי שחטא למלך חטא קל ,יענישו וימחל לו לאחר
אפשרות להענש עליהם ,לכן גם על החטאים שהם קלים הוא משליך העונש על מה שחטא נגדו ,אבל אם חטא גדול שאין עונש לחטא זה ,הוא
במצולות ים ,כי אי אפשר לעמוד מולו בדין ,לכן אפילו על החטאים הקלין הורגו .אבל בן מלך שחטא לאביו ,אם חטא חטא קטן מענישו ,ולאחר
אינו מעניש. העונש סולח לו ,אבל אם עבר על חטא גדול שצריך להורגו ,האב חס על
ולפי פירוש זה ,גם בערכין יתפרש כפשוטו ,שרבה מפרש" ,צדקותיך כהררי בנו ואינו הורגו ,אבל גם אינו יכול להענישו ,כיון שאין עונש לחטא זה ,לכן
אל" ,מפני "שמשפטיך תהום רבה" ,היינו ,שמפני שאתה מגדיל עלינו את הוא אינו מענישו כלל ,ומוחל לו בינתיים על עון זה ,אבל מכל מקום ,כאשר
המשפט שהוא כל כך גדול כתהום ,לכן אתה לא מעניש ,כי אי אפשר לענוש הוא מענישו על חטאים אחרים ,זוכר לו גם את החטא הגדול ההוא,
על זה ,אם כן "צדקותיך כהררי אל" מפני "שמשפטיך תהום רבה" ואין זה ומענישו בכל פעם קצת על החטא ההוא.
סתירה ,אלא הא בהא תליא ,והכל עולה בקנה אחד ,דפירוש רבי אלעזר ובזה יאיר לנו דבר תמוה ,שעל חטא העגל שהיה חמור ביותר לא העניש ה'
בערכין ובראש השנה שוה ,ולשון יכבוש הוא כפשוטו ,שכובש ממש, את ישראל ,מלבד מיתת בית דין למי שהיה חייב כדין עובר עבודה זרה,
ומיושב הכל בסיעתא דשמיא. אבל לא העניש את כלל ישראל על זה ,אבל על חטא המתאוננים )במדבר
תמצית דבריו :בית הלל מפרשים" ,דרב" חסד ,היינו שמטה 2
יא ,א( ובשאר חטאים שחטאו ענש אותם מיד .אבל באמת ,דוקא מחמת
כלפי חסד .ומפרש ר"א שכובשו .בראש השנה פירש רש"י גודל העוון של חטא העגל ,שבשעת מתן תורה חטאו בעגל ככלה שמזנה
שכובש כף הזכויות ,ועל ידי זה עולים למעלה כף העונות .ובערכין ביום חופתה ,על זה אין עונש רק להורגם ,והקדוש ברוך שהוא ,אבינו
ב
משך חכמה
שבת ראש השנה – מפרשת נצבים בענין יום הדין -פסקא לד -לז
הוראתו ,ויעקב הונח על כללות ישראל הממוצעים ,כמו שאמרו
רבותינו זכרונם לברכה .ואיתא במדרש )ילקוט ,יחזקאל שנח(,
בענין יום הדין
וירושלמי מכות )ב ,ו( ,שאלו לחכמה חוטא מה יעשה כו' שאלו
לנבואה כו' ימות ,ושאלו להקדוש ברוך הוא כו' יעשה תשובה .כי ]לה[
באמת התשובה אשר בחרטה ועזיבת חטא ,יתוקן מה שפגם )תהלים פא ,ד-ה( ) -ד( ִתּ ְקעוּ בַ חֹדֶ שׁ שׁוֹ ָפר בַּ כֵּ סֶ ה לְיוֹם חַ גֵּנוּ) :ה(
בנפשו ובעולם הוא רק מצד חסד השם יתברך .ואיתא ריש פרק כִּ י חֹק ְל ִי ְשׂ ָר ֵאל הוּא ִמ ְשׁפָּ ט לֵ א�הֵ י ַי ֲעקֹב:
ראוהו בית דין )ראש השנה כה ,ב( שחוק הונח על דבר שנגמר
מה פירוש הכתוב תקעו בחודש שופר בכסה כו' כי חוק לישראל הוא ,משפט לא
דינו ,ומשפט הוא תחילת דין .והנה הצדיקים נחתמים לאלתר לאלוקי יעקב
לחיים )ראש השנה טז ,ב( ,והבינונים בראש השנה רק תחילת
)תהילים פא ,ד-ה( תקעו 3בחודש שופר בכסה כו' כי חוק
דינם ,וביום הכיפורים אם זכו הוי גמר דינם לחיים .וזה שאמר
לישראל הוא ,משפט לא לאלוקי יעקב )תהלים פא ,ד( .הביאור
תקעו בחודש שופר כו' כי חק לישראל הוא ,שמצד אנשי המעלה
על פי שלוש הקדמות .הנה ישראל הונח על אנשי המעלה כפי
אמרו להם ]משלי יג כא[ חטאים תרדף רעה ,שאלו לנבואה חוטא מהו פירש רש"י ,שכובש הוא מלשון הסתרה ,שמסתיר את העונות,
עונשו ,אמרה להן ]יחזקאל יח ד[ הנפש החוטאת היא תמות ,שאלו לקודשא ועל ידי זה נעשים קלין ,ועולים העונות .והוא סוגיות חלוקות
בריך הוא חוטא מהו עונשו ,אמר להן יעשו תשובה ויתכפר לו" .פירוש, בשיטת ר"א .אבל המשך חכמה מפרש ,דכובש העונות הוא
דכתיב )תהילים כה ,ח( על כן יורה חטאים בדרך ,יורה לחטאים דרך לעשות כפשוטו ,שבאמת מגדיל את העונות ,ולכן אינו מעניש ,שהחוטא
תשובה .וכן הוא בילקוט שמעוני )יחזקאל רמז שנח .תהילים תשב( .ויש למלך בחטא גדול מאוד שאי אפשר להעניש ,הוא הורגו ,אבל בן
לדקדק ,מדוע החכמה והנבואה לא אמרו שיעשה תשובה .אבל הביאור המלך שחטא בעון גדול אינו הורגו ,כי הוא בנו ,ולהעניש גם אינו
בזה ,דאפשר לעשות תשובה מכאן והלאה שלא יחטא ,אבל בכל חטא הוא יכול ,שאין עונש לחטא זה ,לכן לפעמים עדיף לבן שיחטא חטא
פוגם מאוד הן את נפשו והן בעולמות ,לכן החכמה והנבואה אמרו שפגמים גדול שלא יענש כלל ,וזה הפירוש כובש שמגדיל את העונות כל
נוראים אלו לא יתוקנו אפילו אם לא יעשה שוב אותו החטא ,אבל הוא חסד כך ,שאי אפשר להעניש עליהן ,ולהרוג גם לא ,כי אנו בניו של
ה' יתברך ,שעל ידי תשובה יכול לתקן את כל הפגמים שפגם בנפשו מקום ,אבל הוא מוחל ,וכך היה בחטא העגל.
ובעולמות.
ג .אמרו חז"ל בראש השנה )כה ,ב( שלשון "חוק" הוא על דבר שנגמר דינו,
]לה[
ולשון "משפט" הוא על תחילת דין.
] 3לה[ )תהלים פא ,ד-ה( ")ד( תִּ ְקעוּ בַ חֹ ֶדשׁ שׁוֹפָ ר בַּ כֵּסֶ ה לְ יוֹם חַ גֵּנוּ) :ה( כִּ י
ד .אמרו חז"ל )ראש השנה טז ,ב( שצדיקים נחתמים לאלתר לחיים,
חֹ ק לְ י ְִשׂ ָראֵ ל הוּא ִמ ְשׁפָּ ט לֵא�הֵ י ַיעֲקֹ ב" .ע"כ .ויש לדקדק :א .הנה פסוק ה',
והבינונים בראש השנה רק תחילת דינם ,וביום הכיפורים אם זכו הוי גמר
הוא נתינת טעם לתקיעת שופר הכתוב בפסוק ד' ,ובשלמא שהוא יום של
דינם לחיים.
משפט ,מובן הטעם שצריך לתקוע ,אבל מה נתינת טעם הוא "חוק
ועל פי זה יתבאר הכל ככפתור ופרח ,שדוד המלך נותן טעם לתקיעת שופר
לישראל" ,דאם בא לומר שהוא מצוה מהתורה ,והיינו חוק דרחמנא אמר
לכל ישראל ,הן לאלו שגמר דינם היום בראש השנה ,והן לאלו שלא נגמר
תקעו ,זה אין דוד המלך ע"ה צריך ללמד ,הוא מפורש בתורה שחייבים
דינם בראש השנה .לזה אומר ,תקעו בחודש שופר כו' כי חק "לישראל"
לתקוע .ב .פתח בלשון "ישראל" ומסיים בלשון "יעקב" .ג .מדוע כתוב
הוא ,היינו לאנשי המעלה הוא יום גמר דין שנחתמים לאלתר לחיים ,ועל
משפט לאלוקי יעקב ,די לכתוב משפט ליעקב ,הרי פשוט ה' הוא השופט.
גמר הדין צריך לתקוע .ולאלו שלא נגמר דינם בראש השנה ,נותן טעם
ונראה בהקדים שלוש הקדמות:
לתקוע ,כי הוא "משפט לאלוקי יעקב" ,שממתין לתשובתם שיעשו תשובה,
א .השם ישראל נאמר על אלו שהם אנשי מעלה והשם יעקב הוא על כללות
ולכן צריך לתקוע על תחילת הדין ,כי יש תקוה שישובו ויקבל אותם ,ולכן
ישראל הממוצעים ,שהרי השם ישראל ניתן ליעקב כאשר ניצח את המלאך
כתוב משפט "לאלוקי" יעקב ,ולא משפט ליעקב ,כיון שמצד החכמה
כדכתיב בבראשית )לב ,כט( " ַויֹּאמֶ ר �א ַיעֲקֹ ב יֵאָמֵ ר עוֹד ִשׁ ְמ� כִּ י אִ ם י ְִשׂ ָראֵ ל
והנבואה אי אפשר לתקן מה שעשה ,אבל רק "אלוקי" יעקב ,הוא זה שמצד
כִּ י שָׂ ִריתָ עִ ם אֱ�הִ ים וְ עִ ם ֲאנ ִָשׁים וַתּוּכָל".
החסד סולח לכל עוונם ,לכן הוא משפט לאלוקי יעקב .ומבואר הכל
ב .איתא בירושלמי )מכות ב ,ו( וז"ל "שאלו לחכמה ,חוטא מהו עונשו,
בסייעתא דשמיא.
ג
משך חכמה
שבת ראש השנה – מפרשת נצבים בענין יום הדין -פסקא לד -לז
בענין יום הדין הוא יום גמר דין שנחתמים לאלתר לחיים ,משפט לא לאלוקי
]לו[ יעקב ,שמצד אנשים הבינונים הוא רק משפט ,תחילת דין .וזה,
לאלוקי יעקב שממתין לתשובתם שיעשו תשובה ,אשר אינו מצד
יה ִל ְבלִי חֹק
)ישעיהו ה ,יד( ָל ֵכן ִה ְר ִחיבָ ה ְשּׁאוֹל נַפְ שָׁ הּ וּפָ ע ֲָרה פִ ָ
החכמה ולא הנבואה מסכמת לזה ,רק מה שהבורא עושה מצד
וּשׁאוֹנָהּ וְ עָ לֵ ז בָּ הּ:
וְ י ַָרד הֲ ָד ָרהּ וַהֲ מוֹנָהּ ְ
חסדו יתברך ,שהוא הסולח לכל עונם .4
ביאור מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש
סנהדרין קיא ,א ופערה פיה לבלי חוק )ישעיה ה ,יד( .5אמר ריש
לקיש למי שמשייר אפילו חוק אחד ,אמר רבי יוחנן כו' אלא
אבל על פי המבואר בירושלמי קידושין )א ,ט( ,אפשר לפרש מחלוקתם 4תמצית דבריו :פירוש הכתוב ")ד( ִתּ ְקעוּ בַ חֹדֶ שׁ שׁוֹפָר בַּ כֵּ סֶ ה
כפשוטו ,דלריש לקיש עבור עבירה אחת יורש גיהנום ,ולרבי יוחנן עבור לְיוֹם חַ גֵּנוּ) :ה( כִּ י חֹק ְל ִי ְשׂ ָר ֵאל הוּא ִמ ְשׁ ָפּט ֵלא�הֵ י ַי ֲעקֹב" .ישראל
מצוה אחת יורש גן עדן ,ואלו ואלו דברי אלקים חיים ,דריש לקיש איירי הם אנשי מעלה ,יעקב הם אנשים הפחותים ,חוק הוא גמר דין,
לאחר מיתת האדם בעולם הבא ,ואז באמת יענש על כל דבר שעשה ,אפילו ומשפט הוא תחילת דין .וזה הפירוש ,תקעו בשופר בראש השנה,
על עבירה אחת ,ורבי יוחנן איירי בעולם הזה ,שאם עשה מצות אחת ,היא שהוא גמר דין לאנשי המעלה" ,חוק לישראל" ,ותחילת דין
תהיה לו מליץ יושר ,וזה לשון הירושלמי )שם( "דרש רבי עקיבא ,לכן לאנשים הפחותים" ,משפט לאלוקי יעקב" .ומה שכתוב לאלוקי
הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק .לבלי חוקים אין כתיב כאן, יעקב ,ולא כתוב משפט ליעקב ,כי באמת לא היה אפשר לתקן את
אלא לבלי חוק ,למי שאין בידו מצוה אחת שיסייע לו לכף זכות ,הדא דאת הפגמים שעשה החטא ,רק הבורא ברחמיו מתקן הפגמים ,לכן
אמר לעולם הבא ,אבל בעולם הזה ,אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה הוא משפט לאלוקי יעקב ,שממתין לתשובת הבינונים לקבלם
מלאכים מלמדין עליו חובה ,ומלאך אחד מלמד עליו זכות ,הקדוש ברוך בתשובה.
הוא מכריעו לכף זכות".
אבל צריך ביאור מה הטעם בזה ,ונראה פשוט ,על פי דברי הכתוב )משלי
]לו[
ו ,כג( כי נר מצוה ,מבואר דמצוה היא נמשלת לנר ,והטעם שמצוה נמשלת
] 5לו[ גרסינן בסנהדרין )קיא ,א( על הפסוק )ישעיהו ה ,יד( " ָלכֵן הִ ְר ִחיבָ ה
לנר ,כמו שמנר אחד יכולים להדליק הרבה נרות לאין מספר ,כך מצוה אחת
וּשׁא ֹונָהּ וְ עָ לֵז בָּ הּ"
ְשּׁאוֹל נַפְ שָׁ הּ וּפָ ע ֲָרה פִ יהָ לִ בְ לִ י חֹ ק וְ י ַָרד ה ֲָד ָרהּ ַוהֲמ ֹונָהּ ְ
גוררת מצוות הרבה ,אם כן יש בכוח מצוה אחת אפשרות להתפשט להרבה
עכ"ל ,וז"ל "לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק ,אמר ריש לקיש
מצוות ,שספוג בכוח מצוה אחת הרבה מצוות בלי תכלית ,ויהיה צדיק גמור,
למי שמשייר אפילו חוק אחד .אמר רבי יוחנן לא ניחא למרייהו דאמרת להו
ולכך ניצול מרדת שחת ,אבל אחר המיתה ,דמה דהוי הוי ,ואם המאזניים
הכי ,אלא אפילו לא למד אלא חוק אחד" ע"כ .ופירש רש"י וז"ל ":למי
שקולה ,נידון לגיהנום י"ב חודש )עדיות ב ,י(.
שמשייר אפילו חק אחד -מלשמרו -נידון בגיהנם :לא ניחא ליה למרייהו
והנה איתא בספרי )במדבר שלח פסקא קיב( וז"ל "רבי אומר ,העושה מצוה
-אין הקדוש ברוך הוא רוצה שתהא דן את ישראל כל כך לכף חובה" עכ"ל.
אחת לשמה ,אל ישמח לאותה מצוה ,לסוף שגוררת מצות הרבה .והעובר
פשט הגמרא משמע ,דלריש לקיש ,מי שאינו מקיים חוק אחד מהתורה,
עבירה אחת ,אל ידאג לאותה עבירה ,לסוף שגוררת עבירות הרבה ,שמצוה
היינו מצוה אחת ,כבר יהיה בגיהנום ,וזה הפירוש הרחיבה שאול ופערה
גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה" ע"כ .הנה מבואר דמצוה גוררת מצוה
פיה ,לקבל אפילו מי שעובר על חוק אחד ,ורבי יוחנן אמר לו ,דלא ניחא
זה רק אם לא שמח שעשה המצוה ,דהיינו שמרגיש גאוה שזכה לקיים מצוה
להקב"ה שיאמר כך ,אלא הפירוש הוא להפך ,השאול מקבלת רק מי שלא
קשה כזו ,ושמחה זו מונעת ממנו להביא עוד מצוה .והטעם בזה ,כיון דלא
מקיים כלל חוק אפילו אחד ,אבל המקיים אפילו חוק אחד אינו נידון
ידע עושה המצוה ,מה שכתוב באיוב )לה ,ז( "אם צדקת מה תתן לו" )איוב
בגיהנום ,ומחלוקתם הוא מהקצה לקצה .ונדחקו המפרשים הרבה בכוונתם.
לה ,ז( ,ולא ידע מה שכתוב כי אני ה' לא שניתי )מלאכי ג ,ו( ,ולא העשיר
ונראה ,דבאמת לא נחלקו כל כך ,דריש לקיש אמר ,שמי שיודע את המצוות,
כביכול להקב"ה ,לכן אם מרגיש קצת חשיבות שזכה למצוה זו ,כבר איבד
ואינו מקיים אפילו חוק אחד ,יהיה נידון בגיהנום ,ורבי יוחנן אומר ,דאם
כל שכרה ,שלא תגרור אחריו מצוה אחרת ,אבל ישמח שזכה לעשות בחרדת
אינו יודע ,ומחמת חוסר ידיעה אינו מקיים ,אינו נידון בגיהנום ,וזה הפירוש
קודש ,ושמחה זו היא שמחה של מצוה ,דהיינו שאינו מתגאה שהוא צדיק,
"לבלי חוק" ,שלא למד רק אחד ,תו אינו נידון בגיהנם ,דמה שלא קיים
ויש בידו כח לעשות מצות ,אלא שמח שזכה שבא לידו מצוה ועשה אותה
השאר ,הוא משום שלא ידע.
ד
משך חכמה
שבת ראש השנה – מפרשת נצבים בענין יום הדין -פסקא לד -לז
על המצוה ]ולא ידע דאם צדקת מה תתן לו )איוב לה ,ז( ,כי אני אפילו לא למד אלא חוק אחד .פירוש ,דרבי שמעון בן לקיש קאמר
ה' לא שניתי )מלאכי ג ,ו( ,ולא העשיר כביכול להקב"ה ,רק דיודע ואינו מקיים נידון בגיהנם ,אפילו שייר חק אחד ,ורבי יוחנן
ישמח שזכה לעשות בחרדת קודש[ ,הורידהו לבאר שחת ,דכיון קאמר דאם אינו יודע ,היינו שלא למד רק אחד ,תו אינו נידון
דשמח במצוה ,לא תגרור מצוות אחרות ,ושוב אינה מצלת בעולם בגיהנם ,דמה שלא קיים השאר הוא משום שלא ידע ,ולא הוי
הזה ,הא אם לא שמח ,הרי בכח מצוה אחת להציל מרדת שחת, פלוגתא רחוקה .אולם בירושלמי קידושין תמצא ,שאלו ואלו
ויחוננו ויאמר כו' מצאתי כופר .תסמר שערות המתבונן על זה .6 דברי אלקים חיים ,וזה לשונו סוף פרק קמא דשם ,למי שאין בידו
מצוה אחת שיסייע לו לכף זכות ,הדא דאת אמר לעולם הבא ,אבל
בעולם הזה ,אפילו תתקצ"ט מלאכים מלמדים עליו חובה ,ומלאך
בענין יום הדין אחד מלמד עליו זכות ,הקדוש ברוך הוא מכריעו לכף זכות.
וטעמא נראה פשוט ,על פי דברי הכתוב )משלי ו ,כג( כי נר מצוה,
]לז[
דכמו שמנר אחד יכול להיות נרות לאין מספר ,כן ממצוה אחת
)ישעיהו נה ,ז( ַי ֲעזֹב ָרשָׁ ע דַּ ְרכּוֹ וְ ִאישׁ ָא ֶון ַמ ְח ְשׁב ָֹתיו וְ ָישֹׁב ֶאל ה' גוררת מצוות הרבה ,אם כן יש מה שיכול להתפשט בכוח ספוגי
ירחֲ מֵ הוּ וְ ֶאל אֱ �הֵ ינוּ כִּ י י ְַרבֶּ ה ל ְִסלוֹחַ :
וִ ַ לבלי תכלית ,ויהיה צדיק גמור ,ולכך ניצול מרדת שחת ,אבל אחר
מדוע ברשע כתוב דרך ,ובאיש און מחשבה המיתה ,דמה דהוי הוי ,אם כן אם המאזניים שקולה ,נידון
)ישעיה נה ,ז( יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו .7מחשבות לגיהנום י"ב חודש )עדיות ב ,י( ,ולפי מה דאיתא בספרי )במדבר
אדם ,המונחים בטבע ,כמו קנאה תאוה כבוד ,ותחבולותיו, טו ,ל( ,דאם עשה אדם מצוה ואל ישמח באותה מצוה ,לסוף
שיארג מהם חבילות חבילות ,ויצרי מעללי איש )זכרונות( ,המה גוררת מצוות הרבה ,הרי משכחת לפעמים דשמחה ששמח אדם
הרבה מצוות ,וריש לקיש איירי בעולם הבא ,שאין בידו לעשות בחרדת קודש.
עוד מצוות ,ויתכן שמצוה אחת שלא עשה ,תכריע שיהיה לו דין הנה מבואר ,שיתכן שעשיית מצוה אחת תוריד אותו לבאר שחת ,דכיון
רשע ,שדינו י"ב חודש בגיהנום .ומבואר בספרי ,שאין מצוה דשמח במצוה ,לא תגרור מצוות אחרות ,ומצוה כזאת שוב אינה מצלת
גוררת מצוה רק אם לא שמח והתגאה במצוה שעשה ,אלא ששמח בעולם הזה ,כיון שזו מצוה שאינה גוררת אחריה עוד מצוות ,דהרי נתבאר
שמחה דקדושה ,והוא מוסר נורא למתבונן. שהטעם שמצות אחת מצילה אדם בעולם הזה הוא רק מפני שמצוה גוררת
מצוה ,אבל לפי הספרי ששמחה פסולה ממצוה ,מונעת ממצוה זו שיבוא
אחריה עוד מצוה ,אם כן לא מציל אותו מצוה זו בעולם הזה ,אבל אם לא
]לז[
שמח ,הרי בכח מצוה אחת להציל מרדת שחת.
] 7לז[ )ישעיהו נה ,ז( " ַי ֲעזֹב ָרשָׁ ע ַדּ ְרכּ ֹו וְ אִ ישׁ אָ ֶון מַ ְח ְשׁבֹתָ יו וְ ָישֹׁב אֶ ל ה'
ולכן מסיים בירושלמי )שם( ,מה הטעם שמצוה אחת מצילתו ,וז"ל "ומה
וִ ַירחֲמֵ הוּ וְ אֶ ל אֱ�הֵ ינוּ כִּ י י ְַרבֶּ ה לִ סְ לוֹחַ " ע"כ .ויש לדקדק :א .מדוע על רשע
טעם ]איוב לג כג[ ,אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם
כתוב שיעזוב דרכו ,ועל איש און מחשבות .ב .מה הבדל בין רשע ואיש און
יושרו ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר" ,היינו רק מצוה
שמחלק ביניהם.
כזאת ,שתחון אותו ,ותביא לו עוד מצוות .ואם כן ,העושה מצוה אחת ,יכול
ונראה ,בהקדים ביאור מה שתיקנו חז"ל להתפלל בברכת זכרונות "מי לא
על ידי מצוה אחת שתציל אותו לעולם הבא ,ויכול חלילה להיות להפך,
נפקד ביום הזה כו' מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש" .דיש
והכל תלוי אחר כונת הלב ,שאם התגאה במצוה שעשה ,שוב לא תגרור
לדקדק :א .מדוע פתח בלשון אדם ומסיים בלשון איש .ב .מה הכונה
אחריו מצות ,ולא תצילו ,ואם לא התגאה ,אלא ישמח שעשה מצוה ,תביא
תחבולותיו .ג .מה הכונה מעללי איש.
לו עולם הבא אפילו רק מצוה אחת ,וזה ממש תסמר שערות ראש למתבונן
אבל הביאור בזה ,דכל אדם נולד בטבעו עם טבע של היצר לקנאה תאוה
בזה.
וכבוד .והנה האדם אינו נענש על טבעו שנברא עמו ,אבל הוא נענש על זה
6תמצית דבריו :לפי רבי יוחנן ,אפילו קיים מצות אחת אינו יורד
שלא לחם כנגד יצרו לשלוט עליהם ,וכיון שלא נלחם בהם הוא עשה על
לגיהנום ,ולפי ריש לקיש אפילו לא קיים מצוה אחת ,יורד
ידיהם הרבה עבירות וחטאים .וזה הפירוש מחשבות אדם ,היינו המחשבות
לגיהנום .וביאור מחלוקתם ,דרבי יוחנן איירי בעולם הזה,
שנולד האדם עמהם ,יענש על זה שעשה מהם חבילות חבילות של עבירות,
שמצוה אחת גוררת מצוה ,ועל ידי מצוה אחת יתכן שיבוא לידי
ה
משך חכמה
שבת ראש השנה – מפרשת נצבים בענין יום הדין -פסקא לד -לז
און ,שפעולתו און ,יעזוב גם מחשבותיו הנולדים בקרבו מפעולות המחשבות שנולדים מפעולות האדם ,אם ילך לטיאטראות
האון .8 וכיוצא בזה ,יולד בקרבו תאוות כאלה אשר אינם מונחים בטבע.
ועל מחשבות כאלה נידון ,שהוא עצמו גרם לזה ,לכן אמר ,ואיש
שהכניס לעצמו ,שלא נולדו עמו ,ואז נענש גם על המחשבות הללו ,ולכן וזה הכונה מחשבות אדם ותחבולותיו ,מלשון חבילות ,שנענש על שלא
נקרא איש ,כמבואר לעיל .וזה הפירוש יעזוב רשע את המעשים ,דרכו .ואיש שלט על מחשבותיו ועשה מהם חבילות חבילות עבירות.
און ,נקרא זה שהביא על עצמו תאוה וכו' מחמת שראה דברים שהשחיתו אבל יש תאות וכדו' שלא נולד עמהם בטבעו ,אבל הוא גרם לעצמו זאת,
את נפשו ,אז נענש גם על מחשבותיו .והוא ממש כפתור ופרח .ומבואר הכל כגון שהלך לתיאטריאות ]או שראה מראות שמשחיתים את הנפש[ ,בזה
בסייעתא דשמיא. הוא הוליד לעצמו תאוות שלא נולד עמהם ,ואז נענש גם על עצם התאוה
8תמצית דבריו :האדם לא נענש על שבטבעו נולד עם קנאה תאוה שהכניס בקרבו ,שלא היה לו בטבעו עם יוולדו .וזה הפירוש "יצרי מעללי
וכבוד ,אבל נענש על ב' דברים :א .אם עשה מעשים רעים מחמת איש" ,פירוש היצר שהאיש הביא על עצמו ,לכן אומרים איש ולא אדם,
טבע זה ,ולא נלחם ביצרו .ב .אם הוסיף לעצמו קנאה תאוה וכבוד, ד"אדם" הוא מה שהוא בטבעו ,ו"איש ,מה שנעשה על ידו ,ולכן אומרים
מחמת שהביא את עצמו לראות דברים מושחתים המשחיתים מעללי איש.
את הנפש .וזה הפירוש יעזוב רשע דרכו ,היינו א' ,שעשה דברים ועל פי זה יבואר היטב כונת הכתוב בישעיהו ,ד"יעזוב רשע דרכו" ,הם
רעים מחמת טבעו ,לכן כתוב דרכו ולא מחשבות .ב' ואיש און ,זה המעשים שנולדו לו בטבעו ,שנולד בהם ולא נלחם בהם ,ועשה מהם
שהוסיף לעצמו השחתת הנפש על ידי ראיית דברים פסולים, חבילות ,לכן לא נענש על המחשבה ,אלא על "דרכו" ,ונקרא רשע ,כי לא
נענש גם על המחשבות. נלחם ביצרו ,אבל נענש רק על "דרכו" ,אבל איש און ,הוא על התאוות
ו
