אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — ראש השנה (2026-09-07)

בס“ד
גליון מס׳
228
ערש"ק וערב
ראש השנה תשפ"ז
מאוצרו של כ״ק מרן אדמו״ר ה׳באר יעקב׳ זי״ע ועכי״א לסעודת השבת
גבוה פירורים משולחן
פנינים קצרים מפרשת השבוע זה השולחן
מאמר לשולחן השבת עפ“י דברי קודשו
וזהו' ,יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב', 'עוד בו נשמתו יקו תשובת יציר אדמתו'
שנזכה לנחול מרוממות גדולתו של יעקב
'למען שכינתך' "מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו".
אבינו ,ובזכותו ניגאל בגאולה השלימה, זָ כְ ֵרנ ּו לְ ַח ִ ּיים ֶמלֶ ְך ָח ֵפץ ַּב ַח ִ ּיים וְ כָ ְתבֵ נ ּו ְּב ֵס ֶפר המטיילים הצעירים עמדו המומים לנוכח פלאי הבריאה שנגלו לעיניהם בסופו של
וביהמ"ק ייבנה ויעמוד לנצח. ַה ַח ִ ּיים לְ ַמ ַענְ ָך ֱאל ִֹקים ַח ִ ּיים. מסלול ההליכה.
עיקר התפילות בימים הק' צריך שיהיה על צמרות עצים המתנשאות לגבהים ,כשבין ענפיהם מנתרים בעלי כנף ,מרהיבי עין
'שש אנכי על אמרתך' הגאולה השלימה ,לאוקמא שכינתא מעפרא בססגוניותם .צמחיה מגוונת גדלה פרא על גדות נהר ,שזרימתו השוטפת מסתיימת
ַה ּיוֹ ם ֲה ַרת עוֹ לָ ם ַה ּיוֹ ם יַ ֲע ִמיד ַּב ִּמ ׁ ְש ּ ָפט ָּכל ולגלות כבוד מלכות שמים ,בלי שום הסתרה במפל מים ,הניגר בעוצמה ממרומי הצוקים לתהום הפעורה מתחתיו.
יְ צו ֵּרי עוֹ לָ ִמים. עוד ח"ו .גם אנשים פשוטים כערכנו צריכים יופי הבריאה בהתגלמותו.
הכפל של תיבת 'היום' מרמז לנו שכדי לדעת ,שכאשר מתפללים ומבקשים על דקות ארוכות נשמו את אווירת הקסמים עמוק אל תוך ריאותיהם ,אך עד מהרה
ישועות הנצרכות לכל אחד ,גם אז הכוונה התפוגגה ההילה העילאית .חזרו להיות נערים .טבעם והתנהגותם השגרתית
לזכות במשפט עלינו להתחזק בבחינת
צריכה להיות למען גאולת השכינה מצערה, שלוחת-הרסן ,שבה ושלטה על רגשותיהם .בהתעלמותם משלטי האזהרה הרבים,
'היום' ,כמאמר הכתוב (דברים כו ,טז)' ,היום הותירו אחריהם ערימות אשפה ,עצים וצמחים שהושחתו ,ובעלי חיים נדירים
הזה ה' אלקיך מצוך'" ,בכל יום יהיו בעיניך שהרי 'בכל צרתם לו צר'" ,כל זמן שישראל
המפוחדים מהנסיונות לפגוע בהם.
חדשים ,כאילו היום נצטווית עליהם" (רש"י). שרויים בצער ,אף הקב"ה שרוי עמהם בצער".
מה שאיש מהם לא העלה על דעתו ,היא העובדה הפשוטה שמצלמות נסתרות
והיינו שנקבל על עצמנו לעסוק בתורה בעמל וגם כשאנו מבקשים 'זכרנו לחיים מלך חפץ עוקבות אחרי מעשיהם .בשובם לנקודת המוצא המתינה להם 'קבלת פנים' נלבבת.
ויגיעה ,בהתחדשות ובהתלהבות ,כאילו היום בחיים' ,עיקר כוונתנו היא 'למענך אלקים אנשי האבטחה עצרו ,קנסו ,ושללו מהם את זכות הביקור באתרי הטבע השמורים.
ניתנה תורה לישראל. חיים' ,למען כבוד שמו יתברך ויתעלה. ***
ובזכות זו יתקבלו תפילותינו ,כי 'מסיר אזנו 'וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים',
'היום הרת עולם' .בראש השנה מתחדשת הבריאה הנפלאה ,שנבראה יש מאין ,לפני
משמוע תורה' ,שבעיניו דברי תורה הם דברים כדי שנזכה להביא נחת רוח לבורא ית"ש, ה'תשפ"ז שנים .עתירתנו 'זכרנו לחיים' היא בקשה להמשך השתלבותנו במציאות
מיושנים אשר אין בהם חפץ' ,גם תפלתו כאשר נעשה רצונו ונקיים מצוותיו ללא היקום .אבל התחדשות בריאת העולם היא שמעוררת את הדין הנורא' ,מי לא
תועבה' (משלי כח ,ט) .אבל ע"י חיזוק בבחינת הפסק כלל. נפקד כהיום הזה' ,האם נזכה להמשיך ולהתקיים בעולם? הדבר תלוי בתשובה על
'היום' ,אזי נזכה בדין ,כאשר 'יעמיד במשפט השחתת הבריאה שנגרמה ע"י מעשינו בשנה החולפת (עפ"י יושר דברי אמת ,נג-ד).
כל יצורי עולמים'. 'כי גאל ה' יעקב' וכבר אמרו חז"ל (ר"ה לב :):אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה ,רבש"ע ,מפני מה אין
יִ בְ ַחר לָ נ ּו ֶאת נַ ֲחלָ ֵתנ ּו ֶאת ְ ּגאוֹ ן יַ ֲעקֹב ֲא ׁ ֶשר ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכיפורים .אמר להם ,אפשר מלך
'כי הוא ידע יצרנו' ָא ֵהב ֶסלָ ה. יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו ,וישראל אומרים שירה.
ֲהבֵ ן יַ ִּקיר לִ י ֶא ְפ ַריִ ם וכו'ִּ ,כי ִמדֵּ י ַד ְּב ִרי בּ וֹ זָ כֹר אם רק ספריהם של החיים היו פתוחים לפני המלך ,היה מן הראוי שהם יאמרו
לפני תקיעת שופר אנו מזכירים דוקא את שירה ויגמרו את ההלל ,על הזכות הנפלאה שניתנה להם ,לתקן בתשובה את אשר
ֶאזְ ְּכ ֶר ּנ ּו עוֹ ד ַעל ֵּכן ָהמ ּו ֵמ ַעי לוֹ. שמו של יעקב אבינו ע"ה .וכן מצינו בפסוק, העוו והשחיתו .אבל עלינו לזכור שגם "ספרי מתים פתוחים לפניו" ,אלו שזכות
הקב"ה זוכר את עמו ישראל ואת כל בריותיו 'תקעו בחודש שופר וגו' כי חוק לישראל הוא הקיום וההימצאות בעוה"ז כבר נשללה מהם .והללו נידונים היום ,האם כבר יזכו
גם בשעה שאינו מדבר עליהם ,כי הלוא 'זוכר משפט לאלקי יעקב'. לצאת מהמדור בו הם מרצים את עוונם ,וייכנסו להתעלות תחת עץ החיים בגן עדן.
כל הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה ונראה לבאר עפ"י מה שמצינו בגמרא (פסחים לגביהם ,הימים הק' אינם ימי שמחה ,כי סגולת התשובה לתקן את מעשיהם כבר
לפני כסא כבודך'. אינה בידם .וכדי לזכור את אחריתם של בני אנוש שלא שבו בתשובה בחייהם ,אין
פח ,).שבית המקדש השלישי ייקרא 'בית
שירההלבר"ה ויוה"כ.
אומריםב איב
ישראל לא הכר
אלא ביאור הכתוב הוא' ,כי מדי דברי בו', אלקי יעקב' (ישעיה ב ,ג)" ,כיעקב שקראו
כאלוה הופיעו לפני הצדיקים קדושי עליון זיע"א בעת תפילותיהם בימים
ב תיכ ם ול נשמות ריא
דיבור הוא לשון משפט (רש"י שמות ו ,ב) .בשעת בית" .ומרומז בזה ,שביהמ"ק שלעתיד ייבנה
אתתאבקשתם ,שעם עליית התפילות יזכו גם הם להתעלות למקום ושטחורוא
הנוראים,יז וניבר
ע"
הדין והמשפט' ,זכור אזכרנו עוד' ,ייזכר בזכותו של יעקב .ולפי שזמן תקיעת שופר תשיכרב םכייחב
כמה וכמה שעלינו' ,אנחנו אלה פה היום כולנו חיים' ,להתעורר אחתירפסועלוניבר
מנוחתן.ע"יז
לישראל אשר 'על כן המו מעי לו' ,שהיצר מסוגל מאד לעורר על הגאולה השלימה, ואמיתית ,ולזכך כבתחילה את ה'נשמה שנתת בי טהורה היא'. שלימהפל ןתינ
לתשובה תונ
הרע נתון בקרבם תיכף משננער לצאת ממעי לכן מזכירים אז את זכותו של יעקב אבינו, ולהיחתם בספרן של צדיקים גמורים ,לאלתר ,לחיים לשמחה להיכתב ידרשמל
ונזכה ןוכמה
אמו ,והרי לפניו ית' גלויים 'מחשבות אדם שהיה 'איש תם' ,שכל מחשבתו היתה תמימה טובהב ומתוקה ברוחניות ובגשמיות ,עדי נשמע קול שופרו של ולשנהתבותכ
ולשלום ,ירמא :
ותחבולותיו ויצרי מעללי איש' ,ומשום כך, םירשוקמ .ע"יז הנרובדנ תיבל ק"הובר תשרומ "םייח רבד" ןוכמ ידי לע רואל אצוי ןויליגה
ושלימה לשם שמים ,ומכוחו נפיל תחנונינו על
בב"א.ורב
צדקנו,ב 22ך
משיח ב"
תותובעב
'רחם ארחמנו נאום ה''.
-םיברה יוכיזל הצפהב קלח תחקל (,ברעב 'ג םוי דע) צ"אי וא החמש תעב תוחצנהו תומורתל
ובנין ביהמ"ק. שמיםשהל
מלכותינב תא תוק
כבודימב לארשי
התגלותבמ םיכז ם
ק"היבר יתפש בבודלו ב"קעי רא
!תורומש תויוכזה לכ
: 1204567-30וגייח הממיב תועש 42םייח םיקולא ירבד תעימשל
תודמע לכב ןכו
תועובקה הריכמה
הבהא .64ףיעס יפל ה"מל תרכומ המורתה ',םייח רבד' ןוכמ ש"ע 'תוליהק' תודמעב םג םורתל ןתינ
| 9135614-050סקפלט : 3596776-30םכתושרל ינופלטה דקומה :תוראהו תורעהלו : moc.liamg@2596776ל"אודב ןויליגה תלבקל .שרדמה יתבב
6776952@gmail.com
© יו״ל ע״י מכון דבר חיים מורשת רבוה“ק לבית נדבורנה רחוב אמרי ברוך 22בני ברק 03-6776953דוא“ל 6776952@gmail.com :
© יו״ל ע״י מכון דבר חיים מורשת רבוה“ק לבית נדבורנה רחוב אמרי ברוך 22בני ברק 03-6776953דוא“ל 6776952@gmail.com :
ִּת ְקע ּו ַבח ֶֹד ׁש ׁשו ָֹפר
ד“סב
ראשי-התיבות" :שבת"
עניני תקיעת שופר ,וסגוליותו של ראש השנה שחל בשבת שאין תוקעין בו בשופר
בקולמוס נוטף גיצי אש ,רשם לעצמו האי גאון וצדיק שר העבודה והיראה רבי סנדר ערלאנגער זצ"ל אחר הסתלקות רבינו לחיי עד ,בתוך מאמר ארוך ולוהט (התפרסם במלואו בספר
הנפלא "נפשי תערוג"):
"...כידוע הנעימות וההתלהבות בתפילות וזמירות והתעוררות בימים הק' הנוראים ,והכניסה לחודש אלול ,ואמירת לדוד ה' אורי וישעי בגודל השתפכות הנפש ובכיות מעומק לבו
הטהור ,לפני ארון הקודש ,וחרדת הקודש לפני ר"ה ויוה"כ -
עולם"!---א״יכעו ע״יז ׳בקעי ראב׳ה ר״ומדא ןרמ ק״כ לש ורצואמ
לדורותדועסל
להעבירובשה ת
כל אלה תקצר היריעה לכותבה כאן ,ורק ספר מיוחד הנכתב בדחילו ורחימו יוכל ת
אכן ,אין אנו מתיימרים לנסות כלל לשרטט את הרגעים המרטיטים עלי כתב .יודעים אנו ,כי כל תיאור יחוויר וכל שרטוט יחטיא .זה היה הרבה יותר מכל צבר-מילים אפשרי.
מה לנו יותר ,מרישומיו נוראי-ההוד של יבלחט"א חתנא דבי נשיאה הגאון הצדיק ראש הישיבה שליט"א ,אשר עמד בעת רגעי השיא של תקיעת שופר בד' אמותיו של רבינו ,סמוך
אל הקודש ,הכותב כדברים האלו:
"מי יכול לשכוח את אותם מעמדים נוראי הוד שהיו בימים הנוראים בכלל ובעת תקיעת שופר בפרט.
ןחלושה הז הובג ןחלושמ םירוריפ
מחזה זה עומד לנגד עיני באופן מיוחד ואינו מש מזכרוני ,היות וזכיתי לעמוד לימין קדשו באותה שעה נשגבה ,סמוך ונראה אליו כדי להקרות לפניו את סדר התקיעות ,אז יכולתי
לעקוב מקרוב אחר עבודת הקודש הנשגבה שלו בעת התקיעות והברכות וכל עבודת ההכנות שלפניהם ,לחזות באור פניו היוקדות והבוערות כלפידי אש ,האחוזות שרעפי קודש כמו
ומהדרפ גאונו ,ומעיניו זולגות דמעות חמות ,והוא מוציא מדי פעם אנחה חרישית עמוקה המשברת כל גופו ,וכשמדי פעםמפחדק ד'ם י נ י נ
גופופ מרועדם י ר צ
כשכלש ר
העליונים,ש ה ת
נמצא אי-שם בעולמות ע ו ב
השם.מאמ
בסודשל ר
ולבאיםה ןחלו
ליודעיי“פח"ןע תבש
ומובנים ירבד
הוא מפנה את מבטו לעבר אחד מהמחזורים והסידורים שהיו פתוחים לפניו ,ובתוכם כוונות נשגבות מרזי עולם הידועים ושדוק
מי שזכה לראות מעמד קודש ונשגב זה ,היה מקבל הרהורי תשובה של ממש"!
***
חותם של אש נצרב בקרב כל מי שזכה להיות נוכח במחיצת רבינו במעמד הנשגב והנאדר בקודש של תקיעת שופר .ברגע בו ניגש רבינו לארון הקודש ליטול משם את השופר,
שהיה מכוסה במפית ששימשה לכיסוי המצות בליל הסדר ,מני אותו רגע נבקעו שערי דמעה בדבקותו של כהן גדול משרת .מאמר חז"ל (ראש השנה כו ).על השופר שבמהותו יש
בו מעין עבודה שלפני ולפנים ,הומחש לעין כל ,כאשר ניכר היה בו ברבינו כיצד ניגש הוא אל קודש הקדשים ,כמו הוכן לו מקום בין בדי הארון ,לרצות שם את קונו בעבודת קודש.
זכרן של אותן שעות מרוממות לא מש מהלבבות ,ומראה פניו היוקדות בתבערת אש קודש ונשטפות בדמע בלתי פוסק ,כשכולו אומר דבקות ברעד ורטט מפחד ה' והדר גאונו,
ומלבו הטהור נעקרות אנחות המסיחות את הימצאותו בעולמות עליונים ובהיכלות טמירים .היה זה אחד המעמדים בהם ניתן היה להכיר במזיגה הנדירה שנחזתה אצל רבינו :מחד,
כולו אומר סערה וטלטלת יקוד .ומאידך ,מרוכז הוא בישוב הדעת מופלא ,ומעת לעת מפנה הוא מבטו לעיין במחזורים ובספרי הכוונות שהיו מונחים לפניו על הבימה .תוך כדי
אמירת הפסוקים הקודמים לתקיעות ,כשהיה מגיע לפסוק "שש אנכי על אמרתך" ,היה רבינו נופל בתשוקת דבקות על הבימה ומחבק בחיבה גדולה את ספר התורה המונח עליה.
למצער ,נלקטה בזאת אמרים-אמרים מתורתו של רבינו על עבודת הקודש של האי שעתא רבא -שעת תקיעת שופר ,ונוכל במעט-קט לדבק מחשבותינו ולבנו אל כבשן האש
שליהטה אז במחיצת הקודש.
אף שבמשך כל השנה מחולקים אתם לדרגות שונות - האומר שפרו מעשיכם ,הקול הזה צריך להיות נוגע
'ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם' ,וכאשר כל אחד
עומד בפני עצמו תשובתו היא מחמת יראת העונש כדי
לפנימיות הלב!
ובמה? בשופר
להציל את נפשו ,אבל כאשר 'אתם נצבים היום' -דא אמרו חז"ל" :אמרו לפניו מלכיות זכרונות שופרות,
לתוך הלב פנימה
מאמר לשולחן השבת עפ“י דברי קודשו
ראש השנה כנודע ,ביום הזה 'אתם נצבים כולכם' בדרגה מלכיות כדי שתמליכוני עליכם ,זכרונות שיעלה זכרונכם
זה השולחן
אחת ,כדרך שהייתם נצבים במעמד הר סיני ,בו זכו 'כל פנינים קצרים מפרשת השבוע לפני לטובה .ובמה ,בשופר".
בגמרא אמרו לגבי שופר" :אם שמע קול הפנימי ,יצא, גבוה פירורים משולחן
איש ישראל' להתפשטות הגשמיות ופסקה זוהמתן. יש לבאר ,כי הנה תכלית העבודות ותכלית הבקשה
קול החיצון ,לא יצא".
ועי"ז תהיה התשובה מאהבה ,כדי להתקרב להשי"ת ,וכל בימים אלו בפרט היא לזכות להמליך את השי"ת על כל
בקשותיכם יהיו רק עבור כבוד שמים. ורמזו בזאת ,כי ב'קול חיצון' -כלומר בשמיעה גרידא ,אין
עצמיותינו ,לזכות להרגיש בכל עת מלכותו עלינו ולדבקה
די ,אלא צריך שיהא נשמע 'קול הפנימי' ,שיהיה נשמע
בו ,וזהו שתמליכוני עליכם .וזאת ,ע"י שופר ,מלשון
לתוככי בית הלב פנימה .ולכך נדרשת התבוננות יתרה,
"שפרו מעשיכם" ,שיהיו המעשים תואמים את עול
הכח של ה'תרועה' בהעיר לב ובשום שכל.
מלכותו ורצונו ית"ש.
מאוצרו של כ״ק מרן אדמו״ר ה׳באר יעקב׳ זי״ע ועכי״א לסעודת השבת
דייק רבינו: ולהתעורר לכך יבוא מכח זכרונות ,בהעלות בזכרון את
כל יהודי מגיע מעשיו ,להתבונן במעשיו ובמעלליו מכל השנה ,שמתוך
לדרגה גבוהה
הרמב"ם בהלכות שופר פותח" :מצוות עשה של תורה לשמוע כך ישבר לבו בקרבו וממילא "לב נשבר ונדכה אלקים לא
תרועת שופר בראש השנה" .וצריך להבין ,אמאי נקט מצות תבזה" ,והרי הקב"ה משתמש בכלים שבורים כידוע ,ובזה
עשה לשמוע תרועת שופר ,ולא הזכיר ענין התקיעה ,והלא
כתב רבינו סעדיה גאון ,שאחד מטעמי מצות תקיעת יזכה לקרבת אלקים בבחי' שתמליכוני עליכם .זוהי איפוא
בגמ' (ר"ה לד ).ילפינן בגזירה שוה דמן התורה צריך לתקוע
תקיעה לפני התרועה ואחריה ,וא"כ מדוע לא הזכיר הרמב"ם
שופר הוא כדי להזכיר את מעמד הר סיני ,שנאמר בו ההכנה הנדרשת לקראת תפילותינו בימים הק'.
כאן את ענין התקיעה. 'ויהי קול השופר הולך וחזק מאד'.
כיוצא בדבריו ,כותב בעל הטורים על הפסוק "אתם נצבים
והנה נראה אכן שעיקר ערבוב השטן נעשה ע"י קול
התרועה ,כמו שאמרו במדרש (ויק"ר כט ,ד) "אשרי העם
היום כולכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש
ישראל" " -כדרך שנאמר בסיני 'ויתיצבו בתחתית ההר',
שהשופר יחדור לעצמות
יודעי תרועה ,שהן מכירין לפתות את בוראם בתרועה חז"ל דרשו על הפסוק "אשרי העם יודעי תרועה" -
בו בלשון אמר כאן 'אתם נצבים'".
והוא עומד מכסא הדין לכסא רחמים וכו' והופך להם "שיודעים לפתות את בוראם בתרועה" .הם דייקו בלשון
מדת הדין למדת הרחמים" ,הרי מבואר שע"י קול והנראה ,שנרמז בזה שבראש השנה יכול כל יהודי באשר הכתוב שלא נאמר 'תוקעי' ולא 'שומעי' אלא 'יודעי'
התרועה מתבטל כח הקטרוג מעל ישראל ,ובזוה"ק (ח"ג הוא להגיע למדרגה רמה של התפשטות הגשמיות ,כפי דייקא ,כי בשמיעה גרידא אין די .בהלכה יש מושג של
דף רלו) דרשו הכתוב (תהלים ב ,ט) "תרועם בשבט ברזל", שהיה בעת קבלת התורה שכל ישראל הגיעו לדרגא 'שמועה רחוקה' ,ובדרך רמז -כי אמנם שומע אך עדיין
מל' תרועה ,לומר שע"י התרועה מכים במשטינים כמו גבוהה ש'פסקה זוהמתם' והיו נקיים מכל פגם. עומד מרחוק ,ובשופר אין די בזה ,אלא שיהא 'יודעי'
בס“דשמכים בשבט ברזל על רגבי אדמה עד אשר דק לעפר. וזה ירומז בפסוק דלעיל 'אתם נצבים היום' וכו' ,אשר לשון חיבור ,שקול השופר יחדור וימסך בעצמות ,קול
: m o c . l i a m g @ 2 5 9 6 7 7 6ל“אוד 3596776-30קרב ינב 22ךורב ירמא בוחר הנרובדנ תיבל ק“הובר תשרומ םייח רבד ןוכמ י״ע ל״וי ©
© יו״ל ע״י מכון דבר חיים מורשת רבוה“ק לבית נדבורנה רחוב אמרי ברוך 22בני ברק 03-6776953דוא“ל 6776952@gmail.com :
אהבה ולהערות והארות :המוקד הטלפוני לרשותכם 03-6776953 :טלפקס | 050-4165319
ניתן לתרום גם בעמדות 'קהילות' ע"ש מכון 'דבר חיים' ,התרומה מוכרת למ"ה לפי סעיף 46.
לק בלת ה גילי ון ב ד ו א "ל 6776952@gm ail. com : בבתי המדרש.
בעבותות להשקות את בני ישראל במים זכים מבאר יעק"ב ולדובב שפתי רביה"ק לשמיעת דברי אלוקים חיים 24שעות ביממה חייגו03-7654021 : בס“ד
המכירה הקבועות
לתרומות והנצחות בעת שמחה או יא"צ )עד יום ג' בערב( ,לקחת חלק בהפצה לזיכוי הרבים - כל הזכויות שמורות! וכן בכל עמדות
מקושרים וזהו 'אשרי העם' ,רק כלל ישראל שברון הלב הוא המרצה את האדם לפני
הגיליון יוצא לאור על ידי מכון "דבר חיים" מורשת רבוה"ק לבית נדבורנה זי"ע. בהזדמנות ביאר רבינו את ענין התרועהברוך 22ב"ב
מעוטרים במידה נשגבה זו ,שגם כאשר הבורא ית' .וגם בזמן שביהמ"ק היה קיים, דייקא ,ואמר:
בעת התקיעות?!
בכתובת :אמרי
הם 'יודעי' ,כשהם מלאים דעת ותבונה עיקר הכפרה לא היתה תלויה בעצם
למשרדי המכון
הרי שוכחים אז
ניתן לפנות
הם אינם מתמלאים ברגשי גאוה וכבוד, קול התרועה מורה על שברון הלב ,כמו
הבאת הקרבנות ,אלא בשברון לבו של ספרי רבינו זי"ע
מכל העולם! אלא 'תרועה' ,לבבם נשבר בקרבם והם
ממעטים עצמם לפני הבורא .ובשברון
האדם המקריב .כדכתיב (שם נא ,יח)' ,כי
שמצינו בגמרא (ר"ה לג ):שנסתפקו אם
בחייכם ברכישת
התרועה היא "גנוחי גנח" או "ילולי יליל",
את אור רבינו זי"ע
לבם "הם מכירין לפתות את בוראם לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצה, בתיכם ולהאיר
ופירש רש"י" ,כאדם הגונח מלבו וכו' ,כאדם
מספר נכד רבינו ,האדמו"ר מטשאקאווא להביא ברכה אל
שליט"א: בתרועה ,והוא עומד מכסא הדין לכסא זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה הבוכה ומקונן" .ותיבת 'תרועה' היא לשון
שמעתי ממו"ח הגה"צ שליט"א ,שפעם רחמים ומתמלא עליהם רחמים". אלקים לא תבזה'. שבירה ,כמו 'תרועם בשבט ברזל' (תהלים ב ,ט).
טעה התוקע בתקיעות דחזרת הש"ץ
והחסיר תקיעה אחת .בסיום התפילה
סיפרו לרבינו על הדבר ,והגיב" :עפעס ביום ראשון של ראש השנה בשנה זו
האט זיך מיר געדאכט ,אבער איך
געווען-( "...היה נדמה לי משהו ,אבל הייתי שרוי כח השבת -ככח השופר
ב - )...ותוך-כדי-דיבור 'תפס עצמו' ולא
המשיך את דבריו... בשבת - ועכי״א שחל
לסעודת השבת ראשזי״עהשנה
עניינייעקב׳ מאוצרו של כ״ק מרן -
אדמו״ר ה׳באר
על התבטאות מטלטלת נוספת כיוצא שיום טוב הוא לישראל כאשר ר"ה חל דשבת ר"ת שבת בו תשוב ,הרי בשבת זו יש לנו השנה
בה ,מספר חדב"נ הגה"צ ראש הישיבה
שליט"א:
להיות בשבת .וצריך לדעת מה טובה היא ודאי יש את כח התשובה הגדול.
תקיעות בכל
באחת השנים בימי הרחמים והסליחות,
לישראל בכך שר"ה חל להיות בשבת.
ונראה לבאר ,דהנה טעם שאין תוקעין
*** ההידורים
פירורים משולחן גבוה
סח רבינו באזני אחד מאנשי ביתו ,כי בר"ה שחל להיות בשבת הוא מתקנת השנה פועלים אמרו חז"ל (שבת סג" ).חישב לעשות
נכנס אליו יהודי וביקש שיזכרנו לברכה
בעסק מסוים ,ולא הסתפק השבועוהצלחה
בכך אלא ביקש שרבינו יזכור ממנו בעת
חז"ל (ר"ה שם) שגזרו שמא יעבירנו
של מפרשת
קצרים
פניניםהגדול
ברה"ר ,ובזה ניכר כוחם בכח התפילות זה השולחן
מצוה ולא עשאה מעלה עליו הכתוב
כאילו עשאה" ,ובשנה כזאת -אנו אנוסים
תקיעת שופר" .אינני מסוגל להבין זאת",
חכמינו שהיו יכולים לבטל מדעתם מצוה
גדולה ונשגבה דאורייתא .והנה התפילות
יתקעועפ“י דברי קודשו
איתא במדרש (ויק"ר כט) "וכי אין אומות
העולם יודעים להריע? כמה קרנות
השבת
עלינו
עפ"י חכמינו ז"ל שגזרו שלא
לשולחןמעלה בשופר בשבת,מאמר
ומכיון שכן,
קרא רבינו בסערת נפש ובהשתוממות,
שאנו מתפללים המה מיסודם של חכמינו יש להן ,כמה בוקינוס יש להם ,כמה תקענו. הכתוב כאילו
"כיצד מסוגל אדם לחשוב על דברים
כאלו בעת התקיעות?! הלא כל הבלי עולם
ז"ל ,אנשי כנה"ג והפייטנים שאחריהם. סלפירגסי יש להם ,ואמרת אשרי העם והוא חשוב יותר מאשר תוקעים בפועל,
נשכחים באותו זמן וכאינם קיימים כלל". ומכיון שהם תיקנו את נוסח התפילה, יודעי תרועה?! אלא שהן מכירין לפתות משום שכאשר תוקעים אנו ,אז הכל
א"כ יכולה התפילה להתקבל אף שלא את בוראן בתרועה ,והוא עומד מכסא לפי הכוונה בשעת התקיעות ,אך כאשר
עם זאת -מציין הגה"צ ראש הישיבה בזכות המתפלל ,אלא בזכות מחברי הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם מעלה עלינו הכתוב כאילו תקענו ,אז
שליט"א -גם מהתבטאות זו עצמה
התפילות. רחמים והופך להם מדת הדין למדת נחשב לנו כאילו קיימנו בכל ההידורים
אפשר ללמוד הרבה על מידותיו הנאצלות
ולפיכך ר"ה שחל להיות בשבת הוא יומא רחמים .אימתי ,בחדש השביעי". ובכל הכוונות.
של רבינו .שכן ,זמן מה לאחר מכן ,פגש
טבא וטובה גדולה יש בזה לישראל ,כי מדברי חז"ל אלו מבואר ,שבהוראה של
אותו מקורב באיש הלז ,והלה סח לפי ***
תומו ,כי בחודש אלול זכה להיות אצל ביום זה ניכר כוחם הגדול של חז"ל שיכלו 'רחמנא אמר תקעו' יש כח נפלא שעל
רבינו ונפל ברעיונו 'להתחכם' ולבקש לבטל מצוה דאורייתא ,וממילא בתפילות ידי השופר מרצים בני ישראל את בוראם
חובה מיוחדת
מרבינו שיזכרנו לטובה בענין כלשהו בזמן
תקיעת שופר ,והאיש תיאר כיצד נענה לו
שהם תקנו יש גם כח גדול ,שאף אם
למתפללים אין את ההבנה הגדולה
עד שמתפייס להם.
והנה 'הם אמרו והם אמרו' ,אותם חכמים
להתעורר
רבינו במאור פנים מיוחד... וההשגה בסודות התפילה ,על כל פנים אמר רבינו:
שגילו לנו את הכח הגדול שיש בתקיעת
הוי אומר ,שגם כאשר דעתו של רבינו אם יש להם את הרצון לעשות בתפילתם
שופר ,הם עמדו וגזרו שלא לתקוע בספה"ק "אור המאיר" (דרוש לר"ה
לא סבלה התנהגות או התבטאות של נחת רוח להקב"ה ,יכולות התפילות
בשופר בר"ה שחל להיות בשבת .ומכיון בתחילתו) איתא אשר "תקעו בחודש
אדם ,נשמר מאד שהלה לא יכיר בכך. להתקבל בזכות החכמים שחיברו אותם.
שכן ,בודאי גם כשחל ר"ה בשבת לא שופר" ר"ת שבת ,והיינו דבשבת יש את
וגם באותן פעמים שביקש לחנך ולהדריך, *** נעדרקודשו
מאיתנו הכח לרצות ולפייס את הדיניםעפ“י דברי
ביטולהשבת
לשולחן הכח הגדול מאמר
והקדוש של
כשנזקק להצביע על הטעון תיקון ,אף
מקור להשפעות
הבורא ית' ,אלא דמה שנפעל כל שנה ע"י והמתקת הגזירות הקשות ,כמו באמצעות
בעדינות גדולה .אך אם לא זאת עשה
השבוע פנינים קצרים מפרשת
פירורים משולחן גבוה
מצא שזו שעת הכושר ,טמן בלבו את
טובות
התקיעות ,יכול להיות נפעל בשנה כזאת
ע"י התפילות.
זה השולחן
ברם ,לכאורה הרי בפועל חסרה
השופר.
מורת רוחו ולא הסגירה כלפי חוץ.
ראש השנה שחל להיות בשבת הוא *** ההתעוררות לתשובה הבאה ע"י השופר,
כנודע אשר זהו אחד מטעמי המצוה,
יש יותר כח אף
בודאי מקור להשפעות טובות ,שהרי
כל שבת היא מקור הברכה ,כדאי' לעורר ישנים מתרדמתם (רמב"ם הל'
לעילוי נשמת
האה"ח מרת רבקה לאה
ב"ר יהודה לייב ע"ה
בזוה"ק "כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא
שביעאה תליין" ,מה גם בשבת קודש
בתפילות עצמן תשובה פ"ג ה"ד) ,על כן צריכים בשבת זו
להרבות בתשובה ובקבלות טובות ,ויהא
בשנה אחרת חידד רבינו עוד יותר ואמר: כל אחד מעורר את עצמו ומעורר אחרים
סרנה שכזו ,אשר בזה היום נרשם כל מאורעות
השנה הבאה ,א"כ ודאי קדושת השבת
חדשים)השבת
לסעודת מאוצרו של כ״ק מרן אדמו״ר ה׳באר יעקב׳ זי״ע ועכי״א
בספה"ק "קדושת לוי" (ליקוטים עמו ,להשלים בכך את ההתעוררות
נלב"ע כ"א אלול ער"ה תש"פ היא הכנה דרבה וסיוע גדול לקדושת שהיתה אילו היו תוקעים.
כתב על לשון המשנה (ר"ה כט" ):יו"ט
ת .נ .צ .ב .ה. היום דראש השנה. של ראש השנה שחל להיות בשבת", ואם בכל שבת הוי זמן תשובה ,כדאי'
כשנים הטובות לברכה
ברעותא וחדוותא דליבא נשא ברכה קדם ידידנו ומכובדינו הדגולים הע"י ,ראשי עם קודש ,יושבי על מדין ,ואלפי שלומי אמוני ישראל בכל אתר ואתר המהדקים עבותות
באילנא דחיי כ"ק מרן רבינו הקדוש והטהור זי"ע בהיותם הוגי דת שעשועיו בלימוד משנתו ומאמרי קדשו בגליון דנן מדי שבת בשבתו; לכל קובעי השיעורים קשריהםרב איבהל
לא הכ
קדשותתבאמלהבות אש החרותים בלוחות ספרו הקדוש "באר יעקב"; למחזיקי עץ החיים תומכי ושותפי המפעל הקדוש הזה השוקד לדובב שפתותיו של צדיק ולהנחיל בדברותהלו םכי
ריא
ע"יז וניבר רוא
הטהורהב לדורות בריחי התיכון הזוכים ליטול חלק בראש בהוצאת והפצת גליוננו "אתקינו סעודתא" בכל קצוי תבל; ולכל בית ישראל בכל מקומות מושבותיהם בברכת משנתוכרב םכייח
תשי
"כתיבה וחתימה טובה" ע"יז וניבר ירפס
תונפל ןתינ
בספרן של צדיקים גמורים ןוכמה ידרשמל
ירמא :תבותכב
םירשוקמ
לטובההולברכה ,שנת שפע ורווחה ,שנת גאולה וישועה
לשלום ו י ל י ג
לקראתנוא צ ו י ן
הבאהע ר ו א ל השנהי ד י ל עליכם ו כ מ
ותתחדשר ב ד " ןצדיקים " ם י י ח
מקחןב רשלת ש ר ו מ בירורק " ה ו
זכותי ב ל
הכבודד נ תכסאה נ ר ו ב שתעמודרבלכם .ע
לפני" י ז יה"ר ב"ב 22ךו
תותובעב נאמנהברעב 'ג םוי דע) צ"אי וא החמש תעב תוחצנהו תומורתל
חיים"ח רבד' ןוכמ ש"ע 'תוליהק' תודמעב םג םורתל ןתינ
"דברמורתה ',םיי
!תורומש תויוכזה לכ -םיברה יוכיזל הצפהב ק
בברכהלח תחקל (,
מכוןמל תרכומ ה
: 1204567-30וגייח הממיב תועש 42םייח םיקולא ירבד תעימשל ק"היבר יתפש בבודלו ב"קעי ראבמ םיכז םימב לארשי ינב תא תוקשהל
תודמע לכב ןכו
בס“דבקה הריכמהתועו
הבהא נדבורנהשרל ינופלטה דקומה :תוראהו תורעהלו
לבית: 35967םכתו
.64ףיעס יפל ה"
רבוה"קט 76-30
מורשת | 913סקפל .שרדמה יתבב : m o c . l i a m g @ 2 5 9 6 7 7 6ל " א ו ד ב ן ו י ל י ג ה ת ל ב ק ל
5614-050
© יו״ל ע״י מכון דבר חיים מורשת רבוה“ק לבית נדבורנה רחוב אמרי ברוך 22בני ברק 03-6776953דוא“ל 6776952@gmail.com :
• בָ ְרכֵ נוּ ָאבִ ינוּ ֻּכ ָּלנוּ כְ ֶאחָ ד ְּבאוֹר ָּפנ ֶָיך •
ד“סב
אגרות ברכה מרבוה"ק בסימן 'תחל שנה וברכותיה'
אגרת הדרכה ברכת השנים מרבינו למחותנו הגה"צ מפשעמישל זי"ע
לקראת פרוס ירח האיתנים שנת תשנ"ו "ונזכה ונחיה כולנו לחסדים גלויים ,כאור השמש וככוכבי מרומים"...
בין שורות המכתב חרט רבינו בדברים כדרבונות:
"...בהגיע ובהתקרב חודש הרחמים ,אמרתי אל לבי לא אמנע טוב מהטובים ,והישרים
בלבותם אשר לדבר ה' צמאים ,לעורר אותם באלה הדברים ,הכתובים והנאמרים,
בסיום המכתב כותב רבינו
וידועים מדברי חז"ל ומספרים הקדושים.
למחותנו:
היות שממשמשים ובאים ,הימים הנוראים ,אשר בהם כל באי עולם עוברים ונסקרים,
"אנא כנה העתר נא בעדי
חיל ורעדה יאחזון כל אדם באשר הם ,כאשר יתחילו לשמוע באזניהם ,קול שופר
תבשה תדועסל א״יכעו ע״יז ׳בקעי ראב׳ה ר״ומדא ןרמ ק״כ לש ורצואמ
העולה לפניהם ,וזועק שפרו מעשיכם! ובעוונותינו הרבים ,אין בכוחותינו הדלים, ובעד ביתי להושיעה נא
ולהצליחה נא".
לחלצינו מהמיצרים ,ולהבדיל אותנו מהתועים ,כיון שאנחנו בערים וריקים ,מלאים
חטאים ,חדשים וגם ישנים ,קלים וחמורים -ח"ו לכן לבבינו נשברים לשברים ,ורפו כמו"כ מציין רבינו בשולי
כל ידיים ,וכשלו ברכים ,ומעדו רגלים ,ושברון מתנים. המכתב:
ברוך אלקינו אב הרחמים ,אשר ימינו פשוטה לקבל שבים ,וברוב טובו וחסדיו הגדולים, "קבלתי הפתקא עם
הפ"נ ,והשי"ת יתן לו
נתן לנו אלה הימים טובים ,המסוגלים להשיב לב בנים ,על אביהם שבשמים .אבל עלינו
ןחלושה הז
ועל כולכם ,להתחזק בתורת ד' שהיא עץ החיים ,המאירת עינים ,ומשיבה לכל נפש
אשר בו רוח חיים ,ועל ידה נשמותינו מתעלות ומזדככות ,לעשות רצון קונם בדיצות.
הובג ןחלושמ םירוריפ
עובשה תשרפמ םירצק םינינפ
"פתקא טבא" בהאי
יומא רבא".
וכאשר הספרים נפתחים ,עומד הקב"ה מכסא דין ויושב על כסא רחמים .ולכן אקרא
תתחזקושל רמאמ
בשיעורים ,ותשמרו על אחתשה ןחלו
ובאגודהע תב
מעשיכם!רבד י“פ
בקול להמקשיבים :חדשו ושדוק י ****
הזמנים הקבועים ,ויהיה זאת לנחת רוח לבורא עולמים .וכדאיתא ב"תולדות" הק' פ'
נצבים" :כשאתם כולכם ,באחדות א' ,סגי לפני ד' אלוקיכם" ,עכ"ל .וידוע אשר בני
אדם לפי פעולתם הם נפעלים ,וכאשר הפעולות ישרים וטובים ,זוכים בעז"ה שהטוב
והמיטיב ייטיב לנו כל הימים ,ויתננו האלקים לחן ולחסד ולרחמים ,לאורך ימים. אגרת ברכה
ידוע אשר שמעתתא בעי' צלותא ברחמים ,והיא עבודה שבלב שהיא תפילה כיתוב מרבינו על
ותחנונים ,וכן כתיב" :ועבדתם את ד' אלקיכם" ,אבל ראשית יש צורך לטהר ולישר
עקמומיות שבלבכם .וכידוע שדישון המזבח הפנימי קודם להטבת חמש הנרות בבית
גבי מעטפת דואר
אלקים ,שקודם צריכים לטהר ולקדש מזבח הפנימי שבאדם לפני ולפנים ,קודם בחודש אלול
שמוציא בה' מוצאות הפה שלו תפילות ותחנונים ,ואח"כ יוכל לחלות פני רבון כל "ברכת כתיבה וחתימה טובה
ושנה טובה ומעוטרת בתפארת
העולמים ,בשברון לב ובהכנעה ובכוונה נכונים .כדאחז"ל (מנחות קי)" :ובלבד שיכוון
גדולה ועטרת ישועה".
לבו לשמים" ,ואז יהיה זה חשוב ומקובל כשלמים ועולה וקדשים ,ויפתח ד' לנו ז'
הרקיעים ,ויתגלה ההסתר פנים ,ויראנו כי יש אלקים חיים ומלך עולם ,כמש"כ (ישעיה ****
ס)" :והיה ד' לך לאור עולם".
גמילות חסדים ,שהיא אחד מג' עמודים ,והגומל חסדים עם חברים ,זוכה שמן השמים
ישפיעו עליו רחמים ,ובכפל כפליים ,כדאחז"ל (שבת קנא)" :כל המרחם על הבריות ברכת השנים
מרחמים עליו משמים" .וכן איתא "בתולדות" הק' (פ' ויקרא) :עה"פ "ונתן לך רחמים", מכ"ק הרבי ה"דבר
והאוה"ח הק' בפרשת משפטים ,עה"פ "אם כסף תלוה" שהוא בין לעניים ובין חיים" זיע"א
לעשירים .וכולל בזה מצוות הכנסת אורחים ,ולקבל בסבר פנים ,וראיה מאברהם אבינו "קבלו נא את ברכתי ברכת
הגדול בענקים ,אע"פ שהיה חולה באותם הימים ,הלך בחוסר אונים ,לשחוט עגלים, גמר חתימה טובה ושנה טובה
ולהאכיל את האורחים ,לשונות משולשים ,לכן "בך חותמים" ,כפירש"י עיין שם. ומבורכת בכל טוב"
והיות שאנחנו עומדים ,לפני ימי הרחמים ,פותחים ומסיימים ,זכור ברית ראשונים, ****
שהוא אברהם אשר קידש שמו יתברך ברבים ,ומבקשים בתפילה ובתחנונים ,זכור
לנו ה' אלקינו את הברית ואת החסד ופקדנו בפקודת ישועה ורחמים ,וכתבינו בספר
החיים ,למענך אלקים חיים ,ויתגלה כבוד מלכותך עלינו ,כמש"כ "וכל העם רואים את
הקולות ואת הלפידים" ,וישמע קול שופר תוקעים ,באוזני ירושלים וישראל קדושים,
כרטיס ברכה
ומלך גואל ומושיע יבוא מהרה בשערים ,ויבנה במהרה בימינו בית עולמים. מתקופת מגורי רבינו
דברי הכותב בלב ורוח נשברים ,כי אין בנו מעשים ,המעתיר לשומע אל אביונים ברחוב מינץ
ומאזין תחנונים ,המצפה לרחמי שמים ,הדושה"ט כל הימים עם תוספת הקדשה בכתב יד
נ.ב :.בסיכום הדברים :לדייק בזמני השיעורים ,להקפיד בתפילה ובתחנונים ,ולומר קדשו
תהילים בשבתות ובכל ימים ,וליתן צדקה כפי נדבת לבותיכם הטובים. ****
להביא ברכה אל
בתיכם ולהאיר
את אור רבינו זי"ע
בחייכם ברכישת
ספרי רבינו זי"ע
ניתן לפנות
למשרדי המכון
בכתובת :אמרי
ברוך 22ב"ב הגיליון יוצא לאור על ידי מכון "דבר חיים" מורשת רבוה"ק לבית נדבורנה זי"ע. מקושרים
וכן בכל עמדות
המכירה הקבועות
כל הזכויות שמורות!
לשמיעת דברי אלוקים חיים 24שעות ביממה חייגו03-7654021 :
לתרומות והנצחות בעת שמחה או יא"צ )עד יום ג' בערב( ,לקחת חלק בהפצה לזיכוי הרבים -
להשקות את בני ישראל במים זכים מבאר יעק"ב ולדובב שפתי רביה"ק בעבותות
בבתי המדרש. 46
ניתן לתרום גם בעמדות 'קהילות' ע"ש מכון 'דבר חיים' ,התרומה מוכרת למ"ה לפי סעיף 46.
ולהערות והארות :המוקד הטלפוני לרשותכם 03-6776953 :טלפקס | 050-4165319לקבלת הגיליון בדוא"ל6776952@gm ail.com :
6776952@gmail.com אהבה
: m o c . l i a m g @ 2 5 9 6 7 7 6ל“אוד 3596776-30קרב ינב 22ךורב ירמא בוחר הנרובדנ תיבל ק“הובר תשרומ םייח רבד ןוכמ י״ע ל״וי ©
