gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס“ד‬ ‫גליון מס׳‬ ‫‪228‬‬ ‫ערש"ק וערב‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫מאוצרו של כ״ק מרן אדמו״ר ה׳באר יעקב׳ זי״ע ועכי״א לסעודת השבת‬ ‫גבוה‬ ‫פירורים משולחן‬ ‫פנינים קצרים מפרשת השבוע‬ ‫זה השולחן‬ ‫מאמר לשולחן השבת עפ“י דברי קודשו‬ ‫וזהו‪' ,‬יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב'‪,‬‬ ‫'עוד בו נשמתו יקו תשובת יציר אדמתו'‬ ‫שנזכה לנחול מרוממות גדולתו של יעקב‬ ‫'למען שכינתך'‬ ‫"מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו"‪.‬‬ ‫אבינו‪ ,‬ובזכותו ניגאל בגאולה השלימה‪,‬‬ ‫זָ כְ ֵרנ ּו לְ ַח ִ ּיים ֶמלֶ ְך ָח ֵפץ ַּב ַח ִ ּיים וְ כָ ְתבֵ נ ּו ְּב ֵס ֶפר‬ ‫המטיילים הצעירים עמדו המומים לנוכח פלאי הבריאה שנגלו לעיניהם בסופו של‬ ‫וביהמ"ק ייבנה ויעמוד לנצח‪.‬‬ ‫ַה ַח ִ ּיים לְ ַמ ַענְ ָך ֱאל ִֹקים ַח ִ ּיים‪.‬‬ ‫מסלול ההליכה‪.‬‬ ‫עיקר התפילות בימים הק' צריך שיהיה על‬ ‫צמרות עצים המתנשאות לגבהים‪ ,‬כשבין ענפיהם מנתרים בעלי כנף‪ ,‬מרהיבי עין‬ ‫'שש אנכי על אמרתך'‬ ‫הגאולה השלימה‪ ,‬לאוקמא שכינתא מעפרא‬ ‫בססגוניותם‪ .‬צמחיה מגוונת גדלה פרא על גדות נהר‪ ,‬שזרימתו השוטפת מסתיימת‬ ‫ַה ּיוֹ ם ֲה ַרת עוֹ לָ ם ַה ּיוֹ ם יַ ֲע ִמיד ַּב ִּמ ׁ ְש ּ ָפט ָּכל‬ ‫ולגלות כבוד מלכות שמים‪ ,‬בלי שום הסתרה‬ ‫במפל מים‪ ,‬הניגר בעוצמה ממרומי הצוקים לתהום הפעורה מתחתיו‪.‬‬ ‫יְ צו ֵּרי עוֹ לָ ִמים‪.‬‬ ‫עוד ח"ו‪ .‬גם אנשים פשוטים כערכנו צריכים‬ ‫יופי הבריאה בהתגלמותו‪.‬‬ ‫הכפל של תיבת 'היום' מרמז לנו שכדי‬ ‫לדעת‪ ,‬שכאשר מתפללים ומבקשים על‬ ‫דקות ארוכות נשמו את אווירת הקסמים עמוק אל תוך ריאותיהם‪ ,‬אך עד מהרה‬ ‫ישועות הנצרכות לכל אחד‪ ,‬גם אז הכוונה‬ ‫התפוגגה ההילה העילאית‪ .‬חזרו להיות נערים‪ .‬טבעם והתנהגותם השגרתית‬ ‫לזכות במשפט עלינו להתחזק בבחינת‬ ‫צריכה להיות למען גאולת השכינה מצערה‪,‬‬ ‫שלוחת‪-‬הרסן‪ ,‬שבה ושלטה על רגשותיהם‪ .‬בהתעלמותם משלטי האזהרה הרבים‪,‬‬ ‫'היום'‪ ,‬כמאמר הכתוב (דברים כו‪ ,‬טז)‪' ,‬היום‬ ‫הותירו אחריהם ערימות אשפה‪ ,‬עצים וצמחים שהושחתו‪ ,‬ובעלי חיים נדירים‬ ‫הזה ה' אלקיך מצוך'‪" ,‬בכל יום יהיו בעיניך‬ ‫שהרי 'בכל צרתם לו צר'‪" ,‬כל זמן שישראל‬ ‫המפוחדים מהנסיונות לפגוע בהם‪.‬‬ ‫חדשים‪ ,‬כאילו היום נצטווית עליהם" (רש"י)‪.‬‬ ‫שרויים בצער‪ ,‬אף הקב"ה שרוי עמהם בצער"‪.‬‬ ‫מה שאיש מהם לא העלה על דעתו‪ ,‬היא העובדה הפשוטה שמצלמות נסתרות‬ ‫והיינו שנקבל על עצמנו לעסוק בתורה בעמל‬ ‫וגם כשאנו מבקשים 'זכרנו לחיים מלך חפץ‬ ‫עוקבות אחרי מעשיהם‪ .‬בשובם לנקודת המוצא המתינה להם 'קבלת פנים' נלבבת‪.‬‬ ‫ויגיעה‪ ,‬בהתחדשות ובהתלהבות‪ ,‬כאילו היום‬ ‫בחיים'‪ ,‬עיקר כוונתנו היא 'למענך אלקים‬ ‫אנשי האבטחה עצרו‪ ,‬קנסו‪ ,‬ושללו מהם את זכות הביקור באתרי הטבע השמורים‪.‬‬ ‫ניתנה תורה לישראל‪.‬‬ ‫חיים'‪ ,‬למען כבוד שמו יתברך ויתעלה‪.‬‬ ‫***‬ ‫ובזכות זו יתקבלו תפילותינו‪ ,‬כי 'מסיר אזנו‬ ‫'וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים'‪,‬‬ ‫'היום הרת עולם'‪ .‬בראש השנה מתחדשת הבריאה הנפלאה‪ ,‬שנבראה יש מאין‪ ,‬לפני‬ ‫משמוע תורה'‪ ,‬שבעיניו דברי תורה הם דברים‬ ‫כדי שנזכה להביא נחת רוח לבורא ית"ש‪,‬‬ ‫ה'תשפ"ז שנים‪ .‬עתירתנו 'זכרנו לחיים' היא בקשה להמשך השתלבותנו במציאות‬ ‫מיושנים אשר אין בהם חפץ‪' ,‬גם תפלתו‬ ‫כאשר נעשה רצונו ונקיים מצוותיו ללא‬ ‫היקום‪ .‬אבל התחדשות בריאת העולם היא שמעוררת את הדין הנורא‪' ,‬מי לא‬ ‫תועבה' (משלי כח‪ ,‬ט)‪ .‬אבל ע"י חיזוק בבחינת‬ ‫הפסק כלל‪.‬‬ ‫נפקד כהיום הזה'‪ ,‬האם נזכה להמשיך ולהתקיים בעולם? הדבר תלוי בתשובה על‬ ‫'היום'‪ ,‬אזי נזכה בדין‪ ,‬כאשר 'יעמיד במשפט‬ ‫השחתת הבריאה שנגרמה ע"י מעשינו בשנה החולפת (עפ"י יושר דברי אמת‪ ,‬נג‪-‬ד)‪.‬‬ ‫כל יצורי עולמים'‪.‬‬ ‫'כי גאל ה' יעקב'‬ ‫וכבר אמרו חז"ל (ר"ה לב‪ :):‬אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה‪ ,‬רבש"ע‪ ,‬מפני מה אין‬ ‫יִ בְ ַחר לָ נ ּו ֶאת נַ ֲחלָ ֵתנ ּו ֶאת ְ ּגאוֹ ן יַ ֲעקֹב ֲא ׁ ֶשר‬ ‫ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכיפורים‪ .‬אמר להם‪ ,‬אפשר מלך‬ ‫'כי הוא ידע יצרנו'‬ ‫ָא ֵהב ֶסלָ ה‪.‬‬ ‫יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו‪ ,‬וישראל אומרים שירה‪.‬‬ ‫ֲהבֵ ן יַ ִּקיר לִ י ֶא ְפ ַריִ ם וכו'‪ִּ ,‬כי ִמדֵּ י ַד ְּב ִרי בּ וֹ זָ כֹר‬ ‫אם רק ספריהם של החיים היו פתוחים לפני המלך‪ ,‬היה מן הראוי שהם יאמרו‬ ‫לפני תקיעת שופר אנו מזכירים דוקא את‬ ‫שירה ויגמרו את ההלל‪ ,‬על הזכות הנפלאה שניתנה להם‪ ,‬לתקן בתשובה את אשר‬ ‫ֶאזְ ְּכ ֶר ּנ ּו עוֹ ד ַעל ֵּכן ָהמ ּו ֵמ ַעי לוֹ‪.‬‬ ‫שמו של יעקב אבינו ע"ה‪ .‬וכן מצינו בפסוק‪,‬‬ ‫העוו והשחיתו‪ .‬אבל עלינו לזכור שגם "ספרי מתים פתוחים לפניו"‪ ,‬אלו שזכות‬ ‫הקב"ה זוכר את עמו ישראל ואת כל בריותיו‬ ‫'תקעו בחודש שופר וגו' כי חוק לישראל הוא‬ ‫הקיום וההימצאות בעוה"ז כבר נשללה מהם‪ .‬והללו נידונים היום‪ ,‬האם כבר יזכו‬ ‫גם בשעה שאינו מדבר עליהם‪ ,‬כי הלוא 'זוכר‬ ‫משפט לאלקי יעקב'‪.‬‬ ‫לצאת מהמדור בו הם מרצים את עוונם‪ ,‬וייכנסו להתעלות תחת עץ החיים בגן עדן‪.‬‬ ‫כל הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה‬ ‫ונראה לבאר עפ"י מה שמצינו בגמרא (פסחים‬ ‫לגביהם‪ ,‬הימים הק' אינם ימי שמחה‪ ,‬כי סגולת התשובה לתקן את מעשיהם כבר‬ ‫לפני כסא כבודך'‪.‬‬ ‫אינה בידם‪ .‬וכדי לזכור את אחריתם של בני אנוש שלא שבו בתשובה בחייהם‪ ,‬אין‬ ‫פח‪ ,).‬שבית המקדש השלישי ייקרא 'בית‬ ‫שירההלבר"ה ויוה"כ‪.‬‬ ‫אומריםב איב‬ ‫ישראל לא הכר‬ ‫אלא ביאור הכתוב הוא‪' ,‬כי מדי דברי בו'‪,‬‬ ‫אלקי יעקב' (ישעיה ב‪ ,‬ג)‪" ,‬כיעקב שקראו‬ ‫כאלוה הופיעו לפני הצדיקים קדושי עליון זיע"א בעת תפילותיהם בימים‬ ‫ב‬ ‫ת‬‫י‬‫כ‬ ‫ם‬ ‫ו‬‫ל‬ ‫נשמות ריא‬ ‫דיבור הוא לשון משפט (רש"י שמות ו‪ ,‬ב)‪ .‬בשעת‬ ‫בית"‪ .‬ומרומז בזה‪ ,‬שביהמ"ק שלעתיד ייבנה‬ ‫אתתאבקשתם‪ ,‬שעם עליית התפילות יזכו גם הם להתעלות למקום‬ ‫ושטחורוא‬ ‫הנוראים‪,‬יז וניבר‬ ‫ע"‬ ‫הדין והמשפט‪' ,‬זכור אזכרנו עוד'‪ ,‬ייזכר‬ ‫בזכותו של יעקב‪ .‬ולפי שזמן תקיעת שופר‬ ‫תשיכרב םכייחב‬ ‫כמה וכמה שעלינו‪' ,‬אנחנו אלה פה היום כולנו חיים'‪ ,‬להתעורר‬ ‫אחתירפס‬‫ועלוניבר‬ ‫מנוחתן‪.‬ע"יז‬ ‫לישראל אשר 'על כן המו מעי לו'‪ ,‬שהיצר‬ ‫מסוגל מאד לעורר על הגאולה השלימה‪,‬‬ ‫ואמיתית‪ ,‬ולזכך כבתחילה את ה'נשמה שנתת בי טהורה היא'‪.‬‬ ‫שלימהפל ןתינ‬ ‫לתשובה תונ‬ ‫הרע נתון בקרבם תיכף משננער לצאת ממעי‬ ‫לכן מזכירים אז את זכותו של יעקב אבינו‪,‬‬ ‫ולהיחתם בספרן של צדיקים גמורים‪ ,‬לאלתר‪ ,‬לחיים לשמחה‬ ‫להיכתב ידרשמל‬ ‫ונזכה ןוכמה‬ ‫אמו‪ ,‬והרי לפניו ית' גלויים 'מחשבות אדם‬ ‫שהיה 'איש תם'‪ ,‬שכל מחשבתו היתה תמימה‬ ‫טובהב ומתוקה ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬עדי נשמע קול שופרו של‬ ‫ולשנהתבותכ‬ ‫ולשלום‪ ,‬ירמא ‪:‬‬ ‫ותחבולותיו ויצרי מעללי איש'‪ ,‬ומשום כך‪,‬‬ ‫םירשוקמ‬ ‫‪.‬ע"יז הנרובדנ תיבל ק"הובר תשרומ "םייח רבד" ןוכמ ידי לע רואל אצוי ןויליגה‬ ‫ושלימה לשם שמים‪ ,‬ומכוחו נפיל תחנונינו על‬ ‫בב"א‪.‬ורב‬ ‫צדקנו‪,‬ב ‪ 22‬ך‬ ‫משיח ב"‬ ‫תותובעב‬ ‫'רחם ארחמנו נאום ה''‪.‬‬ ‫‪ -‬םיברה יוכיזל הצפהב קלח תחקל ‪(,‬ברעב 'ג םוי דע) צ"אי וא החמש תעב תוחצנהו תומורתל‬ ‫ובנין ביהמ"ק‪.‬‬ ‫שמיםשהל‬ ‫מלכותינב תא תוק‬ ‫כבודימב לארשי‬ ‫התגלותבמ םיכז ם‬ ‫ק"היבר יתפש בבודלו ב"קעי רא‬ ‫!תורומש תויוכזה לכ‬ ‫‪: 1204567-30‬וגייח הממיב תועש ‪ 42‬םייח םיקולא ירבד תעימשל‬ ‫תודמע לכב ןכו‬ ‫תועובקה הריכמה‬ ‫הבהא‬ ‫‪ .64‬ףיעס יפל ה"מל תרכומ המורתה ‪',‬םייח רבד' ןוכמ ש"ע 'תוליהק' תודמעב םג םורתל ןתינ‬ ‫‪ | 9135614-050‬סקפלט ‪: 3596776-30‬םכתושרל ינופלטה דקומה ‪:‬תוראהו תורעהלו‬ ‫‪: moc.liamg@2596776‬ל"אודב ןויליגה תלבקל‬ ‫‪.‬שרדמה יתבב‬ ‫‪6776952@gmail.com‬‬ ‫© יו״ל ע״י מכון דבר חיים מורשת רבוה“ק לבית נדבורנה רחוב אמרי ברוך ‪ 22‬בני ברק ‪ 03-6776953‬דוא“ל ‪6776952@gmail.com :‬‬ ‫© יו״ל ע״י מכון דבר חיים מורשת רבוה“ק לבית נדבורנה רחוב אמרי ברוך ‪ 22‬בני ברק ‪ 03-6776953‬דוא“ל ‪6776952@gmail.com :‬‬ ‫ִּת ְקע ּו ַבח ֶֹד ׁש ׁשו ָֹפר‬ ‫ד“סב‬ ‫ראשי‪-‬התיבות‪" :‬שבת"‬ ‫עניני תקיעת שופר‪ ,‬וסגוליותו של ראש השנה שחל בשבת שאין תוקעין בו בשופר‬ ‫בקולמוס נוטף גיצי אש‪ ,‬רשם לעצמו האי גאון וצדיק שר העבודה והיראה רבי סנדר ערלאנגער זצ"ל אחר הסתלקות רבינו לחיי עד‪ ,‬בתוך מאמר ארוך ולוהט (התפרסם במלואו בספר‬ ‫הנפלא "נפשי תערוג")‪:‬‬ ‫"‪...‬כידוע הנעימות וההתלהבות בתפילות וזמירות והתעוררות בימים הק' הנוראים‪ ,‬והכניסה לחודש אלול‪ ,‬ואמירת לדוד ה' אורי וישעי בגודל השתפכות הנפש ובכיות מעומק לבו‬ ‫הטהור‪ ,‬לפני ארון הקודש‪ ,‬וחרדת הקודש לפני ר"ה ויוה"כ ‪-‬‬ ‫עולם"!‪---‬א״יכעו ע״יז ׳בקעי ראב׳ה ר״ומדא ןרמ ק״כ לש ורצואמ‬ ‫לדורותדועסל‬ ‫להעבירובשה ת‬ ‫כל אלה תקצר היריעה לכותבה כאן‪ ,‬ורק ספר מיוחד הנכתב בדחילו ורחימו יוכל ת‬ ‫אכן‪ ,‬אין אנו מתיימרים לנסות כלל לשרטט את הרגעים המרטיטים עלי כתב‪ .‬יודעים אנו‪ ,‬כי כל תיאור יחוויר וכל שרטוט יחטיא‪ .‬זה היה הרבה יותר מכל צבר‪-‬מילים אפשרי‪.‬‬ ‫מה לנו יותר‪ ,‬מרישומיו נוראי‪-‬ההוד של יבלחט"א חתנא דבי נשיאה הגאון הצדיק ראש הישיבה שליט"א‪ ,‬אשר עמד בעת רגעי השיא של תקיעת שופר בד' אמותיו של רבינו‪ ,‬סמוך‬ ‫אל הקודש‪ ,‬הכותב כדברים האלו‪:‬‬ ‫"מי יכול לשכוח את אותם מעמדים נוראי הוד שהיו בימים הנוראים בכלל ובעת תקיעת שופר בפרט‪.‬‬ ‫ןחלושה הז‬ ‫הובג ןחלושמ םירוריפ‬ ‫מחזה זה עומד לנגד עיני באופן מיוחד ואינו מש מזכרוני‪ ,‬היות וזכיתי לעמוד לימין קדשו באותה שעה נשגבה‪ ,‬סמוך ונראה אליו כדי להקרות לפניו את סדר התקיעות‪ ,‬אז יכולתי‬ ‫לעקוב מקרוב אחר עבודת הקודש הנשגבה שלו בעת התקיעות והברכות וכל עבודת ההכנות שלפניהם‪ ,‬לחזות באור פניו היוקדות והבוערות כלפידי אש‪ ,‬האחוזות שרעפי קודש כמו‬ ‫ומהדרפ גאונו‪ ,‬ומעיניו זולגות דמעות חמות‪ ,‬והוא מוציא מדי פעם אנחה חרישית עמוקה המשברת כל גופו‪ ,‬וכשמדי פעם‬‫מפחדק ד'ם י נ י נ‬ ‫גופופ מרועדם י ר צ‬ ‫כשכלש ר‬ ‫העליונים‪,‬ש ה ת‬ ‫נמצא אי‪-‬שם בעולמות ע ו ב‬ ‫השם‪.‬מאמ‬ ‫בסודשל ר‬ ‫ולבאיםה ןחלו‬ ‫ליודעיי“פח"ןע תבש‬ ‫ומובנים ירבד‬ ‫הוא מפנה את מבטו לעבר אחד מהמחזורים והסידורים שהיו פתוחים לפניו‪ ,‬ובתוכם כוונות נשגבות מרזי עולם הידועים ושדוק‬ ‫מי שזכה לראות מעמד קודש ונשגב זה‪ ,‬היה מקבל הרהורי תשובה של ממש"!‬ ‫***‬ ‫חותם של אש נצרב בקרב כל מי שזכה להיות נוכח במחיצת רבינו במעמד הנשגב והנאדר בקודש של תקיעת שופר‪ .‬ברגע בו ניגש רבינו לארון הקודש ליטול משם את השופר‪,‬‬ ‫שהיה מכוסה במפית ששימשה לכיסוי המצות בליל הסדר‪ ,‬מני אותו רגע נבקעו שערי דמעה בדבקותו של כהן גדול משרת‪ .‬מאמר חז"ל (ראש השנה כו‪ ).‬על השופר שבמהותו יש‬ ‫בו מעין עבודה שלפני ולפנים‪ ,‬הומחש לעין כל‪ ,‬כאשר ניכר היה בו ברבינו כיצד ניגש הוא אל קודש הקדשים‪ ,‬כמו הוכן לו מקום בין בדי הארון‪ ,‬לרצות שם את קונו בעבודת קודש‪.‬‬ ‫זכרן של אותן שעות מרוממות לא מש מהלבבות‪ ,‬ומראה פניו היוקדות בתבערת אש קודש ונשטפות בדמע בלתי פוסק‪ ,‬כשכולו אומר דבקות ברעד ורטט מפחד ה' והדר גאונו‪,‬‬ ‫ומלבו הטהור נעקרות אנחות המסיחות את הימצאותו בעולמות עליונים ובהיכלות טמירים‪ .‬היה זה אחד המעמדים בהם ניתן היה להכיר במזיגה הנדירה שנחזתה אצל רבינו‪ :‬מחד‪,‬‬ ‫כולו אומר סערה וטלטלת יקוד‪ .‬ומאידך‪ ,‬מרוכז הוא בישוב הדעת מופלא‪ ,‬ומעת לעת מפנה הוא מבטו לעיין במחזורים ובספרי הכוונות שהיו מונחים לפניו על הבימה‪ .‬תוך כדי‬ ‫אמירת הפסוקים הקודמים לתקיעות‪ ,‬כשהיה מגיע לפסוק "שש אנכי על אמרתך"‪ ,‬היה רבינו נופל בתשוקת דבקות על הבימה ומחבק בחיבה גדולה את ספר התורה המונח עליה‪.‬‬ ‫למצער‪ ,‬נלקטה בזאת אמרים‪-‬אמרים מתורתו של רבינו על עבודת הקודש של האי שעתא רבא ‪ -‬שעת תקיעת שופר‪ ,‬ונוכל במעט‪-‬קט לדבק מחשבותינו ולבנו אל כבשן האש‬ ‫שליהטה אז במחיצת הקודש‪.‬‬ ‫אף שבמשך כל השנה מחולקים אתם לדרגות שונות ‪-‬‬ ‫האומר שפרו מעשיכם‪ ,‬הקול הזה צריך להיות נוגע‬ ‫'ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם'‪ ,‬וכאשר כל אחד‬ ‫עומד בפני עצמו תשובתו היא מחמת יראת העונש כדי‬ ‫לפנימיות הלב!‬ ‫ובמה? בשופר‬ ‫להציל את נפשו‪ ,‬אבל כאשר 'אתם נצבים היום' ‪ -‬דא‬ ‫אמרו חז"ל‪" :‬אמרו לפניו מלכיות זכרונות שופרות‪,‬‬ ‫לתוך הלב פנימה‬ ‫מאמר לשולחן השבת עפ“י דברי קודשו‬ ‫ראש השנה כנודע‪ ,‬ביום הזה 'אתם נצבים כולכם' בדרגה‬ ‫מלכיות כדי שתמליכוני עליכם‪ ,‬זכרונות שיעלה זכרונכם‬ ‫זה השולחן‬ ‫אחת‪ ,‬כדרך שהייתם נצבים במעמד הר סיני‪ ,‬בו זכו 'כל‬ ‫פנינים קצרים מפרשת השבוע‬ ‫לפני לטובה‪ .‬ובמה‪ ,‬בשופר"‪.‬‬ ‫בגמרא אמרו לגבי שופר‪" :‬אם שמע קול הפנימי‪ ,‬יצא‪,‬‬ ‫גבוה‬ ‫פירורים משולחן‬ ‫איש ישראל' להתפשטות הגשמיות ופסקה זוהמתן‪.‬‬ ‫יש לבאר‪ ,‬כי הנה תכלית העבודות ותכלית הבקשה‬ ‫קול החיצון‪ ,‬לא יצא"‪.‬‬ ‫ועי"ז תהיה התשובה מאהבה‪ ,‬כדי להתקרב להשי"ת‪ ,‬וכל‬ ‫בימים אלו בפרט היא לזכות להמליך את השי"ת על כל‬ ‫בקשותיכם יהיו רק עבור כבוד שמים‪.‬‬ ‫ורמזו בזאת‪ ,‬כי ב'קול חיצון' ‪ -‬כלומר בשמיעה גרידא‪ ,‬אין‬ ‫עצמיותינו‪ ,‬לזכות להרגיש בכל עת מלכותו עלינו ולדבקה‬ ‫די‪ ,‬אלא צריך שיהא נשמע 'קול הפנימי'‪ ,‬שיהיה נשמע‬ ‫בו‪ ,‬וזהו שתמליכוני עליכם‪ .‬וזאת‪ ,‬ע"י שופר‪ ,‬מלשון‬ ‫לתוככי בית הלב פנימה‪ .‬ולכך נדרשת התבוננות יתרה‪,‬‬ ‫"שפרו מעשיכם"‪ ,‬שיהיו המעשים תואמים את עול‬ ‫הכח של ה'תרועה'‬ ‫בהעיר לב ובשום שכל‪.‬‬ ‫מלכותו ורצונו ית"ש‪.‬‬ ‫מאוצרו של כ״ק מרן אדמו״ר ה׳באר יעקב׳ זי״ע ועכי״א לסעודת השבת‬ ‫דייק רבינו‪:‬‬ ‫ולהתעורר לכך יבוא מכח זכרונות‪ ,‬בהעלות בזכרון את‬ ‫כל יהודי מגיע‬ ‫מעשיו‪ ,‬להתבונן במעשיו ובמעלליו מכל השנה‪ ,‬שמתוך‬ ‫לדרגה גבוהה‬ ‫הרמב"ם בהלכות שופר פותח‪" :‬מצוות עשה של תורה לשמוע‬ ‫כך ישבר לבו בקרבו וממילא "לב נשבר ונדכה אלקים לא‬ ‫תרועת שופר בראש השנה"‪ .‬וצריך להבין‪ ,‬אמאי נקט מצות‬ ‫תבזה"‪ ,‬והרי הקב"ה משתמש בכלים שבורים כידוע‪ ,‬ובזה‬ ‫עשה לשמוע תרועת שופר‪ ,‬ולא הזכיר ענין התקיעה‪ ,‬והלא‬ ‫כתב רבינו סעדיה גאון‪ ,‬שאחד מטעמי מצות תקיעת‬ ‫יזכה לקרבת אלקים בבחי' שתמליכוני עליכם‪ .‬זוהי איפוא‬ ‫בגמ' (ר"ה לד‪ ).‬ילפינן בגזירה שוה דמן התורה צריך לתקוע‬ ‫תקיעה לפני התרועה ואחריה‪ ,‬וא"כ מדוע לא הזכיר הרמב"ם‬ ‫שופר הוא כדי להזכיר את מעמד הר סיני‪ ,‬שנאמר בו‬ ‫ההכנה הנדרשת לקראת תפילותינו בימים הק'‪.‬‬ ‫כאן את ענין התקיעה‪.‬‬ ‫'ויהי קול השופר הולך וחזק מאד'‪.‬‬ ‫כיוצא בדבריו‪ ,‬כותב בעל הטורים על הפסוק "אתם נצבים‬ ‫והנה נראה אכן שעיקר ערבוב השטן נעשה ע"י קול‬ ‫התרועה‪ ,‬כמו שאמרו במדרש (ויק"ר כט‪ ,‬ד) "אשרי העם‬ ‫היום כולכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש‬ ‫ישראל" ‪" -‬כדרך שנאמר בסיני 'ויתיצבו בתחתית ההר'‪,‬‬ ‫שהשופר יחדור לעצמות‬ ‫יודעי תרועה‪ ,‬שהן מכירין לפתות את בוראם בתרועה‬ ‫חז"ל דרשו על הפסוק "אשרי העם יודעי תרועה" ‪-‬‬ ‫בו בלשון אמר כאן 'אתם נצבים'"‪.‬‬ ‫והוא עומד מכסא הדין לכסא רחמים וכו' והופך להם‬ ‫"שיודעים לפתות את בוראם בתרועה"‪ .‬הם דייקו בלשון‬ ‫מדת הדין למדת הרחמים"‪ ,‬הרי מבואר שע"י קול‬ ‫והנראה‪ ,‬שנרמז בזה שבראש השנה יכול כל יהודי באשר‬ ‫הכתוב שלא נאמר 'תוקעי' ולא 'שומעי' אלא 'יודעי'‬ ‫התרועה מתבטל כח הקטרוג מעל ישראל‪ ,‬ובזוה"ק (ח"ג‬ ‫הוא להגיע למדרגה רמה של התפשטות הגשמיות‪ ,‬כפי‬ ‫דייקא‪ ,‬כי בשמיעה גרידא אין די‪ .‬בהלכה יש מושג של‬ ‫דף רלו) דרשו הכתוב (תהלים ב‪ ,‬ט) "תרועם בשבט ברזל"‪,‬‬ ‫שהיה בעת קבלת התורה שכל ישראל הגיעו לדרגא‬ ‫'שמועה רחוקה'‪ ,‬ובדרך רמז ‪ -‬כי אמנם שומע אך עדיין‬ ‫מל' תרועה‪ ,‬לומר שע"י התרועה מכים במשטינים כמו‬ ‫גבוהה ש'פסקה זוהמתם' והיו נקיים מכל פגם‪.‬‬ ‫עומד מרחוק‪ ,‬ובשופר אין די בזה‪ ,‬אלא שיהא 'יודעי'‬ ‫בס“ד‬‫שמכים בשבט ברזל על רגבי אדמה עד אשר דק לעפר‪.‬‬ ‫וזה ירומז בפסוק דלעיל 'אתם נצבים היום' וכו'‪ ,‬אשר‬ ‫לשון חיבור‪ ,‬שקול השופר יחדור וימסך בעצמות‪ ,‬קול‬ ‫‪ : m o c . l i a m g @ 2 5 9 6 7 7 6‬ל“אוד ‪ 3596776-30‬קרב ינב ‪ 22‬ךורב ירמא בוחר הנרובדנ תיבל ק“הובר תשרומ םייח רבד ןוכמ י״ע ל״וי ©‬ ‫© יו״ל ע״י מכון דבר חיים מורשת רבוה“ק לבית נדבורנה רחוב אמרי ברוך ‪ 22‬בני ברק ‪ 03-6776953‬דוא“ל ‪6776952@gmail.com :‬‬ ‫אהבה‬ ‫ולהערות והארות‪ :‬המוקד הטלפוני לרשותכם‪ 03-6776953 :‬טלפקס | ‪050-4165319‬‬ ‫ניתן לתרום גם בעמדות 'קהילות' ע"ש מכון 'דבר חיים'‪ ,‬התרומה מוכרת למ"ה לפי סעיף ‪46.‬‬ ‫לק בלת ה גילי ון ב ד ו א "ל ‪6776952@gm ail. com :‬‬ ‫בבתי המדרש‪.‬‬ ‫בעבותות‬ ‫להשקות את בני ישראל במים זכים מבאר יעק"ב ולדובב שפתי רביה"ק‬ ‫לשמיעת דברי אלוקים חיים ‪ 24‬שעות ביממה חייגו‪03-7654021 :‬‬ ‫בס“ד‬ ‫המכירה הקבועות‬ ‫לתרומות והנצחות בעת שמחה או יא"צ )עד יום ג' בערב(‪ ,‬לקחת חלק בהפצה לזיכוי הרבים ‪-‬‬ ‫כל הזכויות שמורות!‬ ‫וכן בכל עמדות‬ ‫מקושרים‬ ‫וזהו 'אשרי העם'‪ ,‬רק כלל ישראל‬ ‫שברון הלב הוא המרצה את האדם לפני‬ ‫הגיליון יוצא לאור על ידי מכון "דבר חיים" מורשת רבוה"ק לבית נדבורנה זי"ע‪.‬‬ ‫בהזדמנות ביאר רבינו את ענין התרועה‬‫ברוך ‪ 22‬ב"ב‬ ‫מעוטרים במידה נשגבה זו‪ ,‬שגם כאשר‬ ‫הבורא ית'‪ .‬וגם בזמן שביהמ"ק היה קיים‪,‬‬ ‫דייקא‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫בעת התקיעות?!‬ ‫בכתובת‪ :‬אמרי‬ ‫הם 'יודעי'‪ ,‬כשהם מלאים דעת ותבונה‬ ‫עיקר הכפרה לא היתה תלויה בעצם‬ ‫למשרדי המכון‬ ‫הרי שוכחים אז‬ ‫ניתן לפנות‬ ‫הם אינם מתמלאים ברגשי גאוה וכבוד‪,‬‬ ‫קול התרועה מורה על שברון הלב‪ ,‬כמו‬ ‫הבאת הקרבנות‪ ,‬אלא בשברון לבו של‬ ‫ספרי רבינו זי"ע‬ ‫מכל העולם!‬ ‫אלא 'תרועה'‪ ,‬לבבם נשבר בקרבם והם‬ ‫ממעטים עצמם לפני הבורא‪ .‬ובשברון‬ ‫האדם המקריב‪ .‬כדכתיב (שם נא‪ ,‬יח)‪' ,‬כי‬ ‫שמצינו בגמרא (ר"ה לג‪ ):‬שנסתפקו אם‬ ‫בחייכם ברכישת‬ ‫התרועה היא "גנוחי גנח" או "ילולי יליל"‪,‬‬ ‫את אור רבינו זי"ע‬ ‫לבם "הם מכירין לפתות את בוראם‬ ‫לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצה‪,‬‬ ‫בתיכם ולהאיר‬ ‫ופירש רש"י‪" ,‬כאדם הגונח מלבו וכו'‪ ,‬כאדם‬ ‫מספר נכד רבינו‪ ,‬האדמו"ר מטשאקאווא‬ ‫להביא ברכה אל‬ ‫שליט"א‪:‬‬ ‫בתרועה‪ ,‬והוא עומד מכסא הדין לכסא‬ ‫זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה‬ ‫הבוכה ומקונן"‪ .‬ותיבת 'תרועה' היא לשון‬ ‫שמעתי ממו"ח הגה"צ שליט"א‪ ,‬שפעם‬ ‫רחמים ומתמלא עליהם רחמים"‪.‬‬ ‫אלקים לא תבזה'‪.‬‬ ‫שבירה‪ ,‬כמו 'תרועם בשבט ברזל' (תהלים ב‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫טעה התוקע בתקיעות דחזרת הש"ץ‬ ‫והחסיר תקיעה אחת‪ .‬בסיום התפילה‬ ‫סיפרו לרבינו על הדבר‪ ,‬והגיב‪" :‬עפעס‬ ‫ביום ראשון של ראש השנה בשנה זו‬ ‫האט זיך מיר געדאכט‪ ,‬אבער איך‬ ‫געווען‪-( "...‬היה נדמה לי משהו‪ ,‬אבל הייתי שרוי‬ ‫כח השבת ‪ -‬ככח השופר‬ ‫ב‪ - )...‬ותוך‪-‬כדי‪-‬דיבור 'תפס עצמו' ולא‬ ‫המשיך את דבריו‪...‬‬ ‫בשבת ‪-‬‬ ‫ועכי״א שחל‬ ‫לסעודת השבת‬ ‫ראשזי״עהשנה‬ ‫עניינייעקב׳‬ ‫מאוצרו של כ״ק מרן ‪-‬‬ ‫אדמו״ר ה׳באר‬ ‫על התבטאות מטלטלת נוספת כיוצא‬ ‫שיום טוב הוא לישראל כאשר ר"ה חל‬ ‫דשבת ר"ת שבת בו תשוב‪ ,‬הרי בשבת זו‬ ‫יש לנו השנה‬ ‫בה‪ ,‬מספר חדב"נ הגה"צ ראש הישיבה‬ ‫שליט"א‪:‬‬ ‫להיות בשבת‪ .‬וצריך לדעת מה טובה היא‬ ‫ודאי יש את כח התשובה הגדול‪.‬‬ ‫תקיעות בכל‬ ‫באחת השנים בימי הרחמים והסליחות‪,‬‬ ‫לישראל בכך שר"ה חל להיות בשבת‪.‬‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬דהנה טעם שאין תוקעין‬ ‫***‬ ‫ההידורים‬ ‫פירורים משולחן גבוה‬ ‫סח רבינו באזני אחד מאנשי ביתו‪ ,‬כי‬ ‫בר"ה שחל להיות בשבת הוא מתקנת‬ ‫השנה פועלים‬ ‫אמרו חז"ל (שבת סג‪" ).‬חישב לעשות‬ ‫נכנס אליו יהודי וביקש שיזכרנו לברכה‬ ‫בעסק מסוים‪ ,‬ולא הסתפק‬ ‫השבוע‬‫והצלחה‬ ‫בכך אלא ביקש שרבינו יזכור ממנו בעת‬ ‫חז"ל (ר"ה שם) שגזרו שמא יעבירנו‬ ‫של מפרשת‬ ‫קצרים‬ ‫פניניםהגדול‬ ‫ברה"ר‪ ,‬ובזה ניכר כוחם‬ ‫בכח התפילות‬ ‫זה השולחן‬ ‫מצוה ולא עשאה מעלה עליו הכתוב‬ ‫כאילו עשאה"‪ ,‬ובשנה כזאת ‪ -‬אנו אנוסים‬ ‫תקיעת שופר‪" .‬אינני מסוגל להבין זאת"‪,‬‬ ‫חכמינו שהיו יכולים לבטל מדעתם מצוה‬ ‫גדולה ונשגבה דאורייתא‪ .‬והנה התפילות‬ ‫יתקעועפ“י דברי קודשו‬ ‫איתא במדרש (ויק"ר כט) "וכי אין אומות‬ ‫העולם יודעים להריע? כמה קרנות‬ ‫השבת‬ ‫עלינו‬ ‫עפ"י חכמינו ז"ל שגזרו שלא‬ ‫לשולחןמעלה‬ ‫בשופר בשבת‪,‬מאמר‬ ‫ומכיון שכן‪,‬‬ ‫קרא רבינו בסערת נפש ובהשתוממות‪,‬‬ ‫שאנו מתפללים המה מיסודם של חכמינו‬ ‫יש להן‪ ,‬כמה בוקינוס יש להם‪ ,‬כמה‬ ‫תקענו‪.‬‬ ‫הכתוב כאילו‬ ‫"כיצד מסוגל אדם לחשוב על דברים‬ ‫כאלו בעת התקיעות?! הלא כל הבלי עולם‬ ‫ז"ל‪ ,‬אנשי כנה"ג והפייטנים שאחריהם‪.‬‬ ‫סלפירגסי יש להם‪ ,‬ואמרת אשרי העם‬ ‫והוא חשוב יותר מאשר תוקעים בפועל‪,‬‬ ‫נשכחים באותו זמן וכאינם קיימים כלל"‪.‬‬ ‫ומכיון שהם תיקנו את נוסח התפילה‪,‬‬ ‫יודעי תרועה?! אלא שהן מכירין לפתות‬ ‫משום שכאשר תוקעים אנו‪ ,‬אז הכל‬ ‫א"כ יכולה התפילה להתקבל אף שלא‬ ‫את בוראן בתרועה‪ ,‬והוא עומד מכסא‬ ‫לפי הכוונה בשעת התקיעות‪ ,‬אך כאשר‬ ‫עם זאת ‪ -‬מציין הגה"צ ראש הישיבה‬ ‫בזכות המתפלל‪ ,‬אלא בזכות מחברי‬ ‫הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם‬ ‫מעלה עלינו הכתוב כאילו תקענו‪ ,‬אז‬ ‫שליט"א ‪ -‬גם מהתבטאות זו עצמה‬ ‫התפילות‪.‬‬ ‫רחמים והופך להם מדת הדין למדת‬ ‫נחשב לנו כאילו קיימנו בכל ההידורים‬ ‫אפשר ללמוד הרבה על מידותיו הנאצלות‬ ‫ולפיכך ר"ה שחל להיות בשבת הוא יומא‬ ‫רחמים‪ .‬אימתי‪ ,‬בחדש השביעי"‪.‬‬ ‫ובכל הכוונות‪.‬‬ ‫של רבינו‪ .‬שכן‪ ,‬זמן מה לאחר מכן‪ ,‬פגש‬ ‫טבא וטובה גדולה יש בזה לישראל‪ ,‬כי‬ ‫מדברי חז"ל אלו מבואר‪ ,‬שבהוראה של‬ ‫אותו מקורב באיש הלז‪ ,‬והלה סח לפי‬ ‫***‬ ‫תומו‪ ,‬כי בחודש אלול זכה להיות אצל‬ ‫ביום זה ניכר כוחם הגדול של חז"ל שיכלו‬ ‫'רחמנא אמר תקעו' יש כח נפלא שעל‬ ‫רבינו ונפל ברעיונו 'להתחכם' ולבקש‬ ‫לבטל מצוה דאורייתא‪ ,‬וממילא בתפילות‬ ‫ידי השופר מרצים בני ישראל את בוראם‬ ‫חובה מיוחדת‬ ‫מרבינו שיזכרנו לטובה בענין כלשהו בזמן‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬והאיש תיאר כיצד נענה לו‬ ‫שהם תקנו יש גם כח גדול‪ ,‬שאף אם‬ ‫למתפללים אין את ההבנה הגדולה‬ ‫עד שמתפייס להם‪.‬‬ ‫והנה 'הם אמרו והם אמרו'‪ ,‬אותם חכמים‬ ‫להתעורר‬ ‫רבינו במאור פנים מיוחד‪...‬‬ ‫וההשגה בסודות התפילה‪ ,‬על כל פנים‬ ‫אמר רבינו‪:‬‬ ‫שגילו לנו את הכח הגדול שיש בתקיעת‬ ‫הוי אומר‪ ,‬שגם כאשר דעתו של רבינו‬ ‫אם יש להם את הרצון לעשות בתפילתם‬ ‫שופר‪ ,‬הם עמדו וגזרו שלא לתקוע‬ ‫בספה"ק "אור המאיר" (דרוש לר"ה‬ ‫לא סבלה התנהגות או התבטאות של‬ ‫נחת רוח להקב"ה‪ ,‬יכולות התפילות‬ ‫בשופר בר"ה שחל להיות בשבת‪ .‬ומכיון‬ ‫בתחילתו) איתא אשר "תקעו בחודש‬ ‫אדם‪ ,‬נשמר מאד שהלה לא יכיר בכך‪.‬‬ ‫להתקבל בזכות החכמים שחיברו אותם‪.‬‬ ‫שכן‪ ,‬בודאי גם כשחל ר"ה בשבת לא‬ ‫שופר" ר"ת שבת‪ ,‬והיינו דבשבת יש את‬ ‫וגם באותן פעמים שביקש לחנך ולהדריך‪,‬‬ ‫***‬ ‫נעדרקודשו‬ ‫מאיתנו הכח לרצות ולפייס את‬ ‫הדיניםעפ“י דברי‬ ‫ביטולהשבת‬ ‫לשולחן‬ ‫הכח הגדול מאמר‬ ‫והקדוש של‬ ‫כשנזקק להצביע על הטעון תיקון‪ ,‬אף‬ ‫מקור להשפעות‬ ‫הבורא ית'‪ ,‬אלא דמה שנפעל כל שנה ע"י‬ ‫והמתקת הגזירות הקשות‪ ,‬כמו באמצעות‬ ‫בעדינות גדולה‪ .‬אך אם לא‬ ‫זאת עשה‬ ‫השבוע‬ ‫פנינים קצרים מפרשת‬ ‫פירורים משולחן גבוה‬ ‫מצא שזו שעת הכושר‪ ,‬טמן בלבו את‬ ‫טובות‬ ‫התקיעות‪ ,‬יכול להיות נפעל בשנה כזאת‬ ‫ע"י התפילות‪.‬‬ ‫זה השולחן‬ ‫ברם‪ ,‬לכאורה הרי בפועל חסרה‬ ‫השופר‪.‬‬ ‫מורת רוחו ולא הסגירה כלפי חוץ‪.‬‬ ‫ראש השנה שחל להיות בשבת הוא‬ ‫***‬ ‫ההתעוררות לתשובה הבאה ע"י השופר‪,‬‬ ‫כנודע אשר זהו אחד מטעמי המצוה‪,‬‬ ‫יש יותר כח אף‬ ‫בודאי מקור להשפעות טובות‪ ,‬שהרי‬ ‫כל שבת היא מקור הברכה‪ ,‬כדאי'‬ ‫לעורר ישנים מתרדמתם (רמב"ם הל'‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫האה"ח מרת רבקה לאה‬ ‫ב"ר יהודה לייב ע"ה‬ ‫בזוה"ק "כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא‬ ‫שביעאה תליין"‪ ,‬מה גם בשבת קודש‬ ‫בתפילות עצמן‬ ‫תשובה פ"ג ה"ד)‪ ,‬על כן צריכים בשבת זו‬ ‫להרבות בתשובה ובקבלות טובות‪ ,‬ויהא‬ ‫בשנה אחרת חידד רבינו עוד יותר ואמר‪:‬‬ ‫כל אחד מעורר את עצמו ומעורר אחרים‬ ‫סרנה‬ ‫שכזו‪ ,‬אשר בזה היום נרשם כל מאורעות‬ ‫השנה הבאה‪ ,‬א"כ ודאי קדושת השבת‬ ‫חדשים)השבת‬ ‫לסעודת‬ ‫מאוצרו של כ״ק מרן אדמו״ר ה׳באר יעקב׳ זי״ע ועכי״א‬ ‫בספה"ק "קדושת לוי" (ליקוטים‬ ‫עמו‪ ,‬להשלים בכך את ההתעוררות‬ ‫נלב"ע כ"א אלול ער"ה תש"פ‬ ‫היא הכנה דרבה וסיוע גדול לקדושת‬ ‫שהיתה אילו היו תוקעים‪.‬‬ ‫כתב על לשון המשנה (ר"ה כט‪" ):‬יו"ט‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫היום דראש השנה‪.‬‬ ‫של ראש השנה שחל להיות בשבת"‪,‬‬ ‫ואם בכל שבת הוי זמן תשובה‪ ,‬כדאי'‬ ‫כשנים הטובות לברכה‬ ‫ברעותא וחדוותא דליבא נשא ברכה קדם ידידנו ומכובדינו הדגולים הע"י‪ ,‬ראשי עם קודש‪ ,‬יושבי על מדין‪ ,‬ואלפי שלומי אמוני ישראל בכל אתר ואתר המהדקים עבותות‬ ‫באילנא דחיי כ"ק מרן רבינו הקדוש והטהור זי"ע בהיותם הוגי דת שעשועיו בלימוד משנתו ומאמרי קדשו בגליון דנן מדי שבת בשבתו; לכל קובעי השיעורים‬ ‫קשריהםרב איבהל‬ ‫לא הכ‬ ‫קדשותתבאמלהבות אש החרותים בלוחות ספרו הקדוש "באר יעקב"; למחזיקי עץ החיים תומכי ושותפי המפעל הקדוש הזה השוקד לדובב שפתותיו של צדיק ולהנחיל‬ ‫בדברותהלו םכי‬ ‫ריא‬ ‫ע"יז וניבר רוא‬ ‫הטהורהב לדורות בריחי התיכון הזוכים ליטול חלק בראש בהוצאת והפצת גליוננו "אתקינו סעודתא" בכל קצוי תבל; ולכל בית ישראל בכל מקומות מושבותיהם בברכת‬ ‫משנתוכרב םכייח‬ ‫תשי‬ ‫"כתיבה וחתימה טובה"‬ ‫ע"יז וניבר ירפס‬ ‫תונפל ןתינ‬ ‫בספרן של צדיקים גמורים‬ ‫ןוכמה ידרשמל‬ ‫ירמא ‪:‬תבותכב‬ ‫םירשוקמ‬ ‫לטובההולברכה‪ ,‬שנת שפע ורווחה‪ ,‬שנת גאולה וישועה‬ ‫לשלום ו י ל י ג‬ ‫לקראתנוא צ ו י ן‬ ‫הבאהע ר ו א ל‬ ‫השנהי ד י ל‬ ‫עליכם ו כ מ‬ ‫ותתחדשר ב ד " ן‬‫צדיקים " ם י י ח‬ ‫מקחןב רשלת ש ר ו מ‬ ‫בירורק " ה ו‬ ‫זכותי ב ל‬ ‫הכבודד נ ת‬‫כסאה נ ר ו ב‬ ‫שתעמודרבלכם ‪ .‬ע‬ ‫לפני" י ז‬ ‫יה"ר ב"ב ‪ 22‬ךו‬ ‫תותובעב‬ ‫נאמנהברעב 'ג םוי דע) צ"אי וא החמש תעב תוחצנהו תומורתל‬ ‫חיים"ח רבד' ןוכמ ש"ע 'תוליהק' תודמעב םג םורתל ןתינ‬ ‫"דברמורתה ‪',‬םיי‬ ‫!תורומש תויוכזה לכ ‪ -‬םיברה יוכיזל הצפהב ק‬ ‫בברכהלח תחקל ‪(,‬‬ ‫מכוןמל תרכומ ה‬ ‫‪: 1204567-30‬וגייח הממיב תועש ‪ 42‬םייח םיקולא ירבד תעימשל ק"היבר יתפש בבודלו ב"קעי ראבמ םיכז םימב לארשי ינב תא תוקשהל‬ ‫תודמע לכב ןכו‬ ‫בס“דבקה הריכמה‬‫תועו‬ ‫הבהא‬ ‫נדבורנהשרל ינופלטה דקומה ‪:‬תוראהו תורעהלו‬ ‫לבית‪: 35967‬םכתו‬ ‫‪ .64‬ףיעס יפל ה"‬ ‫רבוה"קט ‪76-30‬‬ ‫מורשת‪ | 913‬סקפל‬ ‫‪.‬שרדמה יתבב ‪ : m o c . l i a m g @ 2 5 9 6 7 7 6‬ל " א ו ד ב ן ו י ל י ג ה ת ל ב ק ל‬ ‫‪5614-050‬‬ ‫© יו״ל ע״י מכון דבר חיים מורשת רבוה“ק לבית נדבורנה רחוב אמרי ברוך ‪ 22‬בני ברק ‪ 03-6776953‬דוא“ל ‪6776952@gmail.com :‬‬ ‫• בָ ְרכֵ נוּ ָאבִ ינוּ ֻּכ ָּלנוּ כְ ֶאחָ ד ְּבאוֹר ָּפנ ֶָיך •‬ ‫ד“סב‬ ‫אגרות ברכה מרבוה"ק בסימן 'תחל שנה וברכותיה'‬ ‫אגרת הדרכה‬ ‫ברכת השנים מרבינו למחותנו הגה"צ מפשעמישל זי"ע‬ ‫לקראת פרוס ירח האיתנים שנת תשנ"ו‬ ‫"ונזכה ונחיה כולנו לחסדים גלויים‪ ,‬כאור השמש וככוכבי מרומים"‪...‬‬ ‫בין שורות המכתב חרט רבינו בדברים כדרבונות‪:‬‬ ‫"‪...‬בהגיע ובהתקרב חודש הרחמים‪ ,‬אמרתי אל לבי לא אמנע טוב מהטובים‪ ,‬והישרים‬ ‫בלבותם אשר לדבר ה' צמאים‪ ,‬לעורר אותם באלה הדברים‪ ,‬הכתובים והנאמרים‪,‬‬ ‫בסיום המכתב כותב רבינו‬ ‫וידועים מדברי חז"ל ומספרים הקדושים‪.‬‬ ‫למחותנו‪:‬‬ ‫היות שממשמשים ובאים‪ ,‬הימים הנוראים‪ ,‬אשר בהם כל באי עולם עוברים ונסקרים‪,‬‬ ‫"אנא כנה העתר נא בעדי‬ ‫חיל ורעדה יאחזון כל אדם באשר הם‪ ,‬כאשר יתחילו לשמוע באזניהם‪ ,‬קול שופר‬ ‫תבשה תדועסל א״יכעו ע״יז ׳בקעי ראב׳ה ר״ומדא ןרמ ק״כ לש ורצואמ‬ ‫העולה לפניהם‪ ,‬וזועק שפרו מעשיכם! ובעוונותינו הרבים‪ ,‬אין בכוחותינו הדלים‪,‬‬ ‫ובעד ביתי להושיעה נא‬ ‫ולהצליחה נא"‪.‬‬ ‫לחלצינו מהמיצרים‪ ,‬ולהבדיל אותנו מהתועים‪ ,‬כיון שאנחנו בערים וריקים‪ ,‬מלאים‬ ‫חטאים‪ ,‬חדשים וגם ישנים‪ ,‬קלים וחמורים ‪ -‬ח"ו לכן לבבינו נשברים לשברים‪ ,‬ורפו‬ ‫כמו"כ מציין רבינו בשולי‬ ‫כל ידיים‪ ,‬וכשלו ברכים‪ ,‬ומעדו רגלים‪ ,‬ושברון מתנים‪.‬‬ ‫המכתב‪:‬‬ ‫ברוך אלקינו אב הרחמים‪ ,‬אשר ימינו פשוטה לקבל שבים‪ ,‬וברוב טובו וחסדיו הגדולים‪,‬‬ ‫"קבלתי הפתקא עם‬ ‫הפ"נ‪ ,‬והשי"ת יתן לו‬ ‫נתן לנו אלה הימים טובים‪ ,‬המסוגלים להשיב לב בנים‪ ,‬על אביהם שבשמים‪ .‬אבל עלינו‬ ‫ןחלושה הז‬ ‫ועל כולכם‪ ,‬להתחזק בתורת ד' שהיא עץ החיים‪ ,‬המאירת עינים‪ ,‬ומשיבה לכל נפש‬ ‫אשר בו רוח חיים‪ ,‬ועל ידה נשמותינו מתעלות ומזדככות‪ ,‬לעשות רצון קונם בדיצות‪.‬‬ ‫הובג ןחלושמ םירוריפ‬ ‫עובשה תשרפמ םירצק םינינפ‬ ‫"פתקא טבא" בהאי‬ ‫יומא רבא"‪.‬‬ ‫וכאשר הספרים נפתחים‪ ,‬עומד הקב"ה מכסא דין ויושב על כסא רחמים‪ .‬ולכן אקרא‬ ‫תתחזקושל רמאמ‬ ‫בשיעורים‪ ,‬ותשמרו על‬ ‫אחתשה ןחלו‬ ‫ובאגודהע תב‬ ‫מעשיכם!רבד י“פ‬ ‫בקול להמקשיבים‪ :‬חדשו ושדוק י‬ ‫****‬ ‫הזמנים הקבועים‪ ,‬ויהיה זאת לנחת רוח לבורא עולמים‪ .‬וכדאיתא ב"תולדות" הק' פ'‬ ‫נצבים‪" :‬כשאתם כולכם‪ ,‬באחדות א'‪ ,‬סגי לפני ד' אלוקיכם"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וידוע אשר בני‬ ‫אדם לפי פעולתם הם נפעלים‪ ,‬וכאשר הפעולות ישרים וטובים‪ ,‬זוכים בעז"ה שהטוב‬ ‫והמיטיב ייטיב לנו כל הימים‪ ,‬ויתננו האלקים לחן ולחסד ולרחמים‪ ,‬לאורך ימים‪.‬‬ ‫אגרת ברכה‬ ‫ידוע אשר שמעתתא בעי' צלותא ברחמים‪ ,‬והיא עבודה שבלב שהיא תפילה‬ ‫כיתוב מרבינו על‬ ‫ותחנונים‪ ,‬וכן כתיב‪" :‬ועבדתם את ד' אלקיכם"‪ ,‬אבל ראשית יש צורך לטהר ולישר‬ ‫עקמומיות שבלבכם‪ .‬וכידוע שדישון המזבח הפנימי קודם להטבת חמש הנרות בבית‬ ‫גבי מעטפת דואר‬ ‫אלקים‪ ,‬שקודם צריכים לטהר ולקדש מזבח הפנימי שבאדם לפני ולפנים‪ ,‬קודם‬ ‫בחודש אלול‬ ‫שמוציא בה' מוצאות הפה שלו תפילות ותחנונים‪ ,‬ואח"כ יוכל לחלות פני רבון כל‬ ‫"ברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫ושנה טובה ומעוטרת בתפארת‬ ‫העולמים‪ ,‬בשברון לב ובהכנעה ובכוונה נכונים‪ .‬כדאחז"ל (מנחות קי)‪" :‬ובלבד שיכוון‬ ‫גדולה ועטרת ישועה"‪.‬‬ ‫לבו לשמים"‪ ,‬ואז יהיה זה חשוב ומקובל כשלמים ועולה וקדשים‪ ,‬ויפתח ד' לנו ז'‬ ‫הרקיעים‪ ,‬ויתגלה ההסתר פנים‪ ,‬ויראנו כי יש אלקים חיים ומלך עולם‪ ,‬כמש"כ (ישעיה‬ ‫****‬ ‫ס)‪" :‬והיה ד' לך לאור עולם"‪.‬‬ ‫גמילות חסדים‪ ,‬שהיא אחד מג' עמודים‪ ,‬והגומל חסדים עם חברים‪ ,‬זוכה שמן השמים‬ ‫ישפיעו עליו רחמים‪ ,‬ובכפל כפליים‪ ,‬כדאחז"ל (שבת קנא)‪" :‬כל המרחם על הבריות‬ ‫ברכת השנים‬ ‫מרחמים עליו משמים"‪ .‬וכן איתא "בתולדות" הק' (פ' ויקרא)‪ :‬עה"פ "ונתן לך רחמים"‪,‬‬ ‫מכ"ק הרבי ה"דבר‬ ‫והאוה"ח הק' בפרשת משפטים‪ ,‬עה"פ "אם כסף תלוה" שהוא בין לעניים ובין‬ ‫חיים" זיע"א‬ ‫לעשירים‪ .‬וכולל בזה מצוות הכנסת אורחים‪ ,‬ולקבל בסבר פנים‪ ,‬וראיה מאברהם אבינו‬ ‫"קבלו נא את ברכתי ברכת‬ ‫הגדול בענקים‪ ,‬אע"פ שהיה חולה באותם הימים‪ ,‬הלך בחוסר אונים‪ ,‬לשחוט עגלים‪,‬‬ ‫גמר חתימה טובה ושנה טובה‬ ‫ולהאכיל את האורחים‪ ,‬לשונות משולשים‪ ,‬לכן "בך חותמים"‪ ,‬כפירש"י עיין שם‪.‬‬ ‫ומבורכת בכל טוב"‬ ‫והיות שאנחנו עומדים‪ ,‬לפני ימי הרחמים‪ ,‬פותחים ומסיימים‪ ,‬זכור ברית ראשונים‪,‬‬ ‫****‬ ‫שהוא אברהם אשר קידש שמו יתברך ברבים‪ ,‬ומבקשים בתפילה ובתחנונים‪ ,‬זכור‬ ‫לנו ה' אלקינו את הברית ואת החסד ופקדנו בפקודת ישועה ורחמים‪ ,‬וכתבינו בספר‬ ‫החיים‪ ,‬למענך אלקים חיים‪ ,‬ויתגלה כבוד מלכותך עלינו‪ ,‬כמש"כ "וכל העם רואים את‬ ‫הקולות ואת הלפידים"‪ ,‬וישמע קול שופר תוקעים‪ ,‬באוזני ירושלים וישראל קדושים‪,‬‬ ‫כרטיס ברכה‬ ‫ומלך גואל ומושיע יבוא מהרה בשערים‪ ,‬ויבנה במהרה בימינו בית עולמים‪.‬‬ ‫מתקופת מגורי רבינו‬ ‫דברי הכותב בלב ורוח נשברים‪ ,‬כי אין בנו מעשים‪ ,‬המעתיר לשומע אל אביונים‬ ‫ברחוב מינץ‬ ‫ומאזין תחנונים‪ ,‬המצפה לרחמי שמים‪ ,‬הדושה"ט כל הימים‬ ‫עם תוספת הקדשה בכתב יד‬ ‫נ‪.‬ב‪ :.‬בסיכום הדברים‪ :‬לדייק בזמני השיעורים‪ ,‬להקפיד בתפילה ובתחנונים‪ ,‬ולומר‬ ‫קדשו‬ ‫תהילים בשבתות ובכל ימים‪ ,‬וליתן צדקה כפי נדבת לבותיכם הטובים‪.‬‬ ‫****‬ ‫להביא ברכה אל‬ ‫בתיכם ולהאיר‬ ‫את אור רבינו זי"ע‬ ‫בחייכם ברכישת‬ ‫ספרי רבינו זי"ע‬ ‫ניתן לפנות‬ ‫למשרדי המכון‬ ‫בכתובת‪ :‬אמרי‬ ‫ברוך ‪ 22‬ב"ב‬ ‫הגיליון יוצא לאור על ידי מכון "דבר חיים" מורשת רבוה"ק לבית נדבורנה זי"ע‪.‬‬ ‫מקושרים‬ ‫וכן בכל עמדות‬ ‫המכירה הקבועות‬ ‫כל הזכויות שמורות!‬ ‫לשמיעת דברי אלוקים חיים ‪ 24‬שעות ביממה חייגו‪03-7654021 :‬‬ ‫לתרומות והנצחות בעת שמחה או יא"צ )עד יום ג' בערב(‪ ,‬לקחת חלק בהפצה לזיכוי הרבים ‪-‬‬ ‫להשקות את בני ישראל במים זכים מבאר יעק"ב ולדובב שפתי רביה"ק‬ ‫בעבותות‬ ‫בבתי המדרש‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫ניתן לתרום גם בעמדות 'קהילות' ע"ש מכון 'דבר חיים'‪ ,‬התרומה מוכרת למ"ה לפי סעיף ‪46.‬‬ ‫ולהערות והארות‪ :‬המוקד הטלפוני לרשותכם‪ 03-6776953 :‬טלפקס | ‪ 050-4165319‬לקבלת הגיליון בדוא"ל‪6776952@gm ail.com :‬‬ ‫‪6776952@gmail.com‬‬ ‫אהבה‬ ‫‪ : m o c . l i a m g @ 2 5 9 6 7 7 6‬ל“אוד ‪ 3596776-30‬קרב ינב ‪ 22‬ךורב ירמא בוחר הנרובדנ תיבל ק“הובר תשרומ םייח רבד ןוכמ י״ע ל״וי ©‬