gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪Rabbi Mordechi Bunem Zilberberg‬‬ ‫הרב מרדכי בונם זילברברג‬ ‫‪Rabbi of Shikun Hey‬‬ ‫רב שיכון ה'‬ ‫‪Bnei Brak‬‬ ‫רח' קלישר ‪8‬ב' בני ברק‬ ‫‪TEL. 03-5740398‬‬ ‫טלפון‪03-5740398 :‬‬ ‫הדינים המיוחדים לראש השנה שחל בשבת (תשפ"ז)‬ ‫א‪ .‬אין תוקעין בשופר בערב ר"ה כדי להפסיק בין תקיעות של רשות לחובה‪ ,‬ואפילו שחל ר"ה בשבת ויש הפסקה ביום‬ ‫ראשון של ר"ה בתקיעות (מ"ב סי' תקפ"א סקכ"ד)‪ ,‬דכיון שאומרים זכרון תרועה נחשב כאילו תוקעין בשופר (שעה"צ שם סקל"ה)‪,‬‬ ‫ומטעם זה מי שנוהג שלא לאכול לפני התקיעות כשר"ה חל בחול לא יאכל גם שר"ה חל בשבת קודם מוסף שהרי אמירת‬ ‫זכרון תרועה נחשב כמו תקיעה (תשובות והנהגות ח"ד סי' קל"ח)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ר"ה וכל יו"ט שחל בשבת מדליקין נרות קודם כניסת השבת‪ ,‬ומברכת אחרי ההדלקה כמו כל הדלקה של ערב שבת‪,‬‬ ‫ומברכת 'להדליק נר של שבת ושל יו"ט' וכן מברכת שהחיינו (עי' מ"ב סי' רס"ג סקכ"ד וסי' תקי"ד סקמ"ח)‪ ,‬ואם שכחה לברך על‬ ‫של שבת או יו"ט אינה צריכה לחזור ולברך (הוראת הגר"נ קרליץ זצ"ל)‪.‬‬ ‫תפילות ר"ה שחל בשבת‬ ‫ג‪ .‬אין אומרים קבלת שבת כרגיל אלא מתחילין 'מזמור לדוד' ואומרים שני קטעים ראשונים ואחרונים של 'לכה דודי'‪,‬‬ ‫ויש מקומות שאומרים רק 'מזמור שיר ליום השבת' ו'ה' מלך גאות לבש' (עי' שעה"צ סי' תפ"ח סק"א)‪ ,‬ואין אומרים 'במה‬ ‫מדליקין' (מ"ב סי' ע"ר סק"ג וסי' תרמ"ב סק"א)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בקדיש לאחר קבלת שבת יש לומר את הנוסח של עשרת ימי תשובה 'לעילא ולעילא' 'ועושה השלום' כיון שקיבל על‬ ‫עצמו תוספת שבת ויו"ט (אשי ישראל פמ"ה הערה ק"ה)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬יש להזכיר שבת בכל אחת מהתפילות‪ ,‬אם לא הזכיר של שבת כלל או שלא הזכיר של יו"ט כלל חוזר ומתפלל (מט"א‬ ‫תקפ"ב סקכ"א)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬אם הזכיר הזכרה כל שהיא בענין שבת באמצע הברכה כגון שאמר 'ותתן לנו את יום השבת הזה' 'והנחילנו' וכו' אף‬ ‫שבחתימה לא הזכיר של שבת כלל לא יחזור ויתפלל‪ ,‬וכן הדין אם הזכיר הזכרה של ר"ה כגון שאמר יום הזכרון באמצע‬ ‫הברכה‪ ,‬אך חתם רק מקדש השבת שאין צריך לחזור ולהתפלל (תפ"ז סק"ז ביה"ל ד"ה מקדש)‪.‬‬ ‫ז‪ .‬אף שבכל עשרת ימי תשובה אם חתם 'האל הקדוש' במקום 'המלך הקדוש' ולא תיקן בתוך כדי דיבור חוזר לראש‬ ‫התפילה‪ ,‬מ"מ בליל ר"ה שחל בשבת אם טעה וחתם האל הקדוש אפשר שיצא בדיעבד ידי חובה (עי' ח"א שהביא בשם הג"ר‬ ‫אבלי שאם טעה בליל ר"ה ואמר האל הקדוש אינו חוזר כיון שאין מקדשין את החודש בלילה וכמו בליל ר"ח שאם לא אמר יעלה ויבא אינו חוזר‪ ,‬והשעה"צ‬ ‫תקפ"ב סק"ד חלק עליו דדוקא בר"ח שמתפלל תפילה של חול של י"ח ברכות שפיר י"ל דיצא שעדיין לא ר"ח אבל בליל ר"ה שמתפלל תפילת יו"ט של ז' ברכות‬ ‫חייב לומר המלך הקדוש וממ"נ אם עדיין לא ר"ח היה עליו להתפלל תפילה של חול‪ ,‬ואמנם בר"ה שחל להיות בשבת שמתפלל של ז' ברכות משום שבת שפיר‬ ‫אפשר שלא התחיל יו"ט של ר"ה בלילה ואין צריך לחזור‪ ,‬וכן שמעתי בשם הגרמ"מ לובין שליט"א)‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אומרים 'זכרון תרועה מקרא קודש' ולא 'יום תרועה' כיון שאין תוקעים בשופר (שו"ע סי' תקפב ס"ז)‪ ,‬ובדיעבד אם אמר יום‬ ‫תרועה אינו חוזר (מ"ב שם סקי"ט)‪.‬‬ ‫ט‪ .‬יו"ט שחל בשבת‪ ,‬אומרים אחרי שמו"ע 'ויכולו' ועיקר התקנה לומר ויכולו אחרי התפילה משום יום טוב שחל בשבת‪,‬‬ ‫דכיון שביו"ט לא אומרים ויכולו בשמו"ע תקנו לומר אחרי שמו"ע ואגב שבת זו תקנו בכל השבתות (שו"ע סימן רס"ח ס"ז ומ"ב‬ ‫סקי"ח)‪.‬‬ ‫י‪ .‬אומר הש"ץ ברכת מעין שבע‪ ,‬ואינו מזכיר של יו"ט אלא חותם בשל שבת בלבד (שו"ע סימן רס"ח ס"ט)‪.‬‬ ‫יא‪ .‬בברכת מעין שבע (מגן אבות) אומרים 'המלך הקדוש'‪ ,‬שכח ואמר 'האל הקדוש' אם עדיין לא ברך 'מקדש השבת'‬ ‫יחזור לומר 'המלך הקדוש'‪ ,‬אך אם כבר הזכיר שם השם בחתימת הברכה אינו חוזר (תקפ"ב ס"ק י')‪.‬‬ ‫שלום זכר‬ ‫יב‪ .‬אין מכריזין על שלום זכר בליל ר"ה שחל בשבת משום שאין עושין שלום זכר בריבוי עם אלא רק למקורבים ובני‬ ‫המשפחה (הליכות שלמה פרק ב' דבר הלכה סק"ב)‪.‬‬ ‫אבינו מלכנו‬ ‫יג‪ .‬אין אומרים 'אבינו מלכינו' (רמ"א סי' תקפ"ד ס"א)‪ ,‬שאין שואלין צרכים בשבת‪ ,‬ומ"מ אומרים הבקשות שהם חלק‬ ‫מהתפילה (מ"ב שם סק"ד)‪ ,‬ומנהג הספרדים לומר אבינו מלכנו גם בשבת (כה"ח שם סק"ח)‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בקשות פרטיות‬ ‫יד‪ .‬מותר לבקש בקשות פרטיות בר"ה שחל בשבת (מט"א סי' תקפ"ב סכ"ה‪ ,‬ווהטעם דשונה מאבינו מלכינו ורבש"ע שבשעת הוצאת ס"ת דדוקא‬ ‫בציבור אין אומרים בקשות פרטיות אבל ביחיד אומרים)‪.‬‬ ‫מנהג תשליך‬ ‫טו‪ .‬אומרים תשליך ביום השני ולא ביום ראשון שחל בשבת שלא יבואו לטלטל המחזור מרשות לרשות (מ"ב סי' תקפ"ג סק"ח)‪,‬‬ ‫ואמנם י"א שיש לאומרו גם בשבת (כה"ח שם סקל"א בשם המקובלים)‪.‬‬ ‫סעודה שלישית‬ ‫טז‪ .‬חייבים לאכול סעודה שלישית כשיו"ט חל בשבת‪ ,‬והיות שאוכלים סעודה ראשונה בשעה מאוחרת לא ירבו באכילה‬ ‫כדי שיוכלו לאכול סעודה נוספת‪.‬‬ ‫יז‪ .‬לכתחילה יש להתחיל את סעודה שלישית קודם שעה עשירית [‪ ]3:43‬כדי שיאכל בלילה סעודת יו"ט לתיאבון (רמ"א‬ ‫תקכ"ט ס"א)‪.‬‬ ‫יח‪ .‬בישיבות הק' ובתי כנסת שמסיימים את מוסף אחרי שעה עשירית יש לאכול בסעודה שלישית רק קצת יותר מכביצה‬ ‫פת ובכל אופן יאכל פחות משיעור סעודה שרגיל בחול (עי' מ"ב שם סק"ט ושעה"צ שם)‪ ,‬ובלומדינו בישיבת פוניבז' כאשר חל ר"ה‬ ‫בשבת היו מפרסמים הוראה בשם מרן הרב מפוניבז' זצ"ל לאכול בסעודה שלישית רק מעט יותר מכביצה פת‪.‬‬ ‫יט‪ .‬ליל יו"ט שני של ר"ה שחל במוצאי שבת אומרים בשמו"ע של ערבית 'ותודיענו'‪ ,‬ואם שכח הדין הוא כמו ב'אתה‬ ‫חוננתנו' שאינו חוזר (שו"ע סי' תצ"א ס"ב ומ"ב סק"ד)‪.‬‬ ‫כ‪ .‬שכח ואכל לפני הבדלה כגון שעשה קידוש ולא עשה הבדלה [יקנה"ז]‪ ,‬צריך לחזור ולהתפלל ערבית ולומר 'ותודיענו'‪,‬‬ ‫כמו בכל מוצ"ש שהשוכח 'אתה חוננתנו' וטעם קודם הבדלה‪ ,‬חייב לחזור ולהתפלל (שו"ע סי' רצ"ד ס"א וביה"ל ד"ה ואם טעה)‪.‬‬ ‫עשיית מלאכה לצורך סעודת ליל יו"ט‬ ‫כא‪ .‬עם צאת השבת לאחר צאת הכוכבים [‪ ]7:31‬קודם שיתחילו הנשים לעשות מלאכה ולבשל המאכלים לצורך סעודת‬ ‫יו"ט עליהם לומר ברוך המבדיל בין קודש לקודש בלי שם ומלכות (מ"ב סי' רצ"ט סקל"ו)‪.‬‬ ‫הדלקת נרות יו"ט‬ ‫כב‪ .‬יש להזהיר את הנשים שלא ידליקו ח"ו נרות יו"ט מבעוד יום בשבת‪ ,‬אלא ידליקו בלילה לאחר צאת הכוכבים אחר‬ ‫שיאמרו ברוך המבדיל בין קודש לקודש‪ ,‬ורבים מהנשים מדליקות הנרות כאשר הבעל חוזר מביהכנ"ס שאז הוא מכין‬ ‫ומטיב את הנרות והיא מדלקת (עי' מ"ב שם ועי' שו"ת שבה"ל חי"א סי' ס"ח באשה שנכשלה והדליקה נרות יו"ט מבעוד יום כשעדיין שבת שהורה שאין‬ ‫בהדלקתה כלום ובזמן המקדש היתה חייבת חטאת ונכשלה גם באיסור ברכה לבטלה וצריכה לחזור ולהדליק בברכה בליל יו"ט)‪.‬‬ ‫יקנה"ז‬ ‫כג‪ .‬בקידוש בליל שני של ר"ה שחל במוצאי שבת אומרים יקנה"ז יין‪ ,‬קידוש‪ ,‬נר‪ ,‬הבדלה‪ ,‬זמן (שו"ע סי' תע"ג)‪ ,‬ואין מברכין‬ ‫על הבשמים (מ"ב שם סק"ג)‪ ,‬וחותמים ברוך המבדיל בין קודש לקודש (מ"ב סי' רצ"ט סקל"ו)‪.‬‬ ‫כד‪ .‬טעה ואמר המבדיל בין קודש לחול לא יצא ידי חובתו וחוזר ומבדיל (שו"ת שבה"ל ח"ח סי' קי"ח‪ ,‬וכן הורה מרן הסטייפלר זצ"ל)‪,‬‬ ‫ואין צריך לחזור ולברך 'בורא פרי הגפן' (עי' מ"א סי' רע"א וכפי שסתם המ"ב שם סקע"ח)‪.‬‬ ‫כה‪ .‬בשעת הבדלה מותר לקרב שני הנרות זה לזה לעשותם אבוקה לצורך ברכת מאורי האש‪ ,‬ואולם יש מקפידים שלא‬ ‫יגעו הנרות אחד בשני ממש – מחשש כיבוי בהפרדתם‪ ,‬אלא יחבר רק את השלהבות (עי' מ"ב סי' תק"ב סק"כ ומהגר"ח קניבסקי זצ"ל‬ ‫שמעתי שנוהגים להדליק שני גפרורים ואחר הברכה מניחים אותם ביחד בלא שמפרידים הגפרורים ונכבים מאליהם)‪ ,‬והיום יש נר חד פעמי של אבוקה‬ ‫שדולק זמן קצר הנקרא "אבוקלה" והוא פתרון נפלא שלא יצטרכו לחבר הנרות‪.‬‬ ‫כו‪ .‬יש הסוברים שאין להדליק נר לצורך אבוקה דחשיב נר לבטלה כיון שאבוקה הוא רק מצוה מן המובחר‪ ,‬ולכן מברכין‬ ‫רק על אותם הנרות שהודלקו לכבוד יו"ט בלא אבוקה (כך נהגו מרנן הגר"נ קרליץ והגרש"ה ואזנר זצ"ל‪ ,‬ומו"ר הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בירך על‬ ‫נרות יו"ט‪ ,‬והיה שנה שהביאו לו "אבוקלה" ובירך על זה)‪ ,‬ויש עצה נפלאה להניח את האבוקלה קודם הקידוש על השולחן לצורך תוספת‬ ‫אורה וכבוד יו"ט דלא הוי נר לבטלה ולברך עליו מאורי האש ולהשאירו על השולחן בסעודה עד שיתכבה‪.‬‬ ‫האם בר"ה שחל בשבת אפשר לקבל תוספת שבת ולא תוספת ראש השנה?‬ ‫במהרי"ל (סימן לג) כתב שלא לקבל עליו את ראש השנה קודם הזמן‪ ,‬משום שהוא יום הדין‪ ,‬ובגליוני הש"ס (יומא דף פא‬ ‫ע"א) כתב שאין הכוונה שלא יקבל עליו כלל תוספת ראש השנה אלא כיון שהוא יום הדין ראוי למעט בתוספת כמה‬ ‫שאפשר ואין להוסיף רק זמן היותר מועט‪ ,‬ולדעת האומר דאפילו רגע הוי תוספת אם כן צריך לקבל עליו שבת עשר‬ ‫הזמן‪ ,‬ומשמע שם בגיליוני הש"ס שאפשר לחלק בין הימים‬ ‫‪2‬‬ ‫דקות קודם הזמן‪ ,‬ואת ראש השנה יקבל רגע לפני‬ ‫והיינו לקבל תוספת שבת בלא קבלת תוספת ראש השנה (עי' חשוקי חמד ר"ה)‪.‬‬ ‫דיני ראש השנה (תשפ"ז)‬ ‫ערב ראש השנה‬ ‫א‪ .‬ערב ראש השנה הוא יום סליחה ומחילה (עי' ב"י סי' תקפ"א שבו מתכפרים שליש ראשון מהעונות ושליש שני בעשי"ת ושליש אחרון‬ ‫ביוה"כ)‪ ,‬ומשכימים לקום יותר משאר ימים (ח"א כלל קל"ח ס"ה‪ ,‬משום שער"ה הוא יום האחרון של השנה וכל העושה תשובה יום אחד‬ ‫בשנה חשוב כאילו שב כל השנה)‪ ,‬ולא יסיח דעתו מן התשובה (כה"ח סקנ"ט)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אין נופלים על פניהם בער"ה בתפילה אבל בסליחות נופלים על פניהם אף אם נמשך הסליחות ביום (סי' תקפ"א ס"ג)‪.‬‬ ‫תענית ערב ר"ה‬ ‫ג‪ .‬נוהגים להתענות בער"ה (שו"ע סי' תקפ"ב ס"ב)‪ ,‬ומתפללים מנחה גדולה ואומרים עננו בתפילת לחש והש"ץ אינו אומר‬ ‫עננו (רמ"א סי' תקס"ב ס"א)‪ ,‬ואח"כ אוכלים (מט"א סל"ה)‪ ,‬ומי שמשתתף בסעודת מצוה כברית ופדיון הבן מפסיק תעניתו‬ ‫(מג"א סק"ב ומ"ב סקי"ט ומרן הסטייפלר זצ"ל עשה סיום דמקרי סעודת מצוה והפסיק תעניתו)‪ ,‬ובזמנינו שהדורות חלושים לא נהגו‬ ‫כולם להתענות‪ ,‬ובפרט מקילים לנשים ובנות‪ ,‬ולמי שהצום קשה עליו (עי' ח"א קל"ח ס"א‪ ,‬והל' חג בחג פ"ד ג')‪.‬‬ ‫התרת נדרים‬ ‫ד‪ .‬נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ר"ה ודורשי רשימות רמזו על זה "לא יחל דברו ככל" סופי תיבות אלול והוא רמז על‬ ‫דרשת חז"ל "לא יחל דברו הוא אינו מיחל אבל אחרים מחלין לו" (שפתי כהן עה"ת מטות)‪ ,‬ועושים התרת נדרים על שעבר‪,‬‬ ‫וכן מוסרים מודעה שמבטלין מכאן ולהבא כל הנדרים שידור (ח"א שם קצוש"ע סי' סל"ט סק"ו)‪ ,‬ויש מהדרין להתיר גם נדרי‬ ‫נשותיהם בשליחותם וכאשר בא להתיר יאמר בתחילה שנדרנו אני ואשתי וימשיך את כל הנוסח בלשון רבים‪ ,‬או שלאחר‬ ‫שיסיים ההתרה לעצמו יאמר לבי"ד המכונסים כבר (שאין מקבצים שלושה במיוחד עבור אשה) שיתירו נדרי אשתו והם אומרים‬ ‫מותרים לה ג' פעמים אבל מנהג שאר כל הנשים שסומכות בהתרת נדרים על אמירת "כל נדרי" שביוה"כ (הליכות שלמה פ"א‬ ‫אות י' מבית לוי מועדים פ"ב)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬קטן מופלא הסמוך לאיש דהיינו בן י"ב שנים וקטנה בת י"א שנים אף שנדריהם נדרים אין נוהגים לעשות להם התרת‬ ‫נדרים (הליכות שלמה פ"א הע' ‪ 38‬ועי' מל"מ פ"ב מנזירות הי"ג שאפשר שלא שייך התרת נדר במופלא הסמוך לאיש)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬אין מתירים נדרים בפחות משלושה אנשים‪ ,‬ויש מקפידים שלא יהיו הדיינים מספר זוגי דאין בי"ד שקול (שו"ת נחל יצחק‬ ‫הל' דיינים סי' ג' ענף א')‪ ,‬והמתירים צריכים להיות אנשים גדולים ולא קטנים (יו"ד סי' רכ"ח בפ"ת סק"ב)‪ ,‬ועל כן אין להתיר‬ ‫נדרים בפני נערים בגיל בר מצוה עד שיתחיל זקנם לצמוח (פתחי תשובה שם‪ ,‬ושו"ת שבט הלוי ח"ד סי' נ"ד ד'‪ ,‬וע"כ הורה הגרש"ה‬ ‫ואזנר זצ"ל דבישיבה קטנה אין יכולים להתיר נדרים זה לזה כיון שלא התחיל זקנם לצמוח)‪.‬‬ ‫ז‪ .‬קרובים כשרים להתיר נדרים זה לזה‪ ,‬וכן המתירים יכולים להיות קרובים זה לזה (עי' שו"ע יור"ד רל"ד ס"ג)‪.‬‬ ‫ח‪ .‬יש מקומות שעושים התרת נדרים לכמה אנשים ביחד שכמה אנשים אומרים את נוסח התרת הנדרים לפני שלושה‬ ‫והמתירים משיבים להם "מותר לכם" (עי' שו"ע שם סמ"ו וכן נהגו בביהמ"ד תפארת בחורים של הגרי"ש אלישיב זצ"ל)‪.‬‬ ‫הנהגות ליל ר"ה‬ ‫ט‪ .‬אחר תפילת ערבית מברך כ"א לחבירו "לשנה טובה תכתב ותחתם" ויש מוסיפים "לאלתר לחיים טובים ולשלום"‬ ‫להחזיקו כצדיק שנחתם לאלתר (ולהגר"א אין לומר ותחתם שאף לצדיקים החתימה ביוה"כ)‪ ,‬ומחצות היום ואילך המנהג לומר‬ ‫"גמר חתימה טובה" (מ"ב סי' תקפ"ב סקכ"ה‪ ,‬אולם להגר"א ממשיכים לומר כתיבה וחתימה טובה כל עשרת ימי תשובה‪ ,‬וכן נהג מו"ר‬ ‫הגראי"ל שטיינמן זצ"ל)‪.‬‬ ‫י‪ .‬אחר ברכת "המוציא" נוהגים לטבול את הפרוסה בדבש‪ ,‬וע"פ קבלה נוהגים לטבול את הפרוסה גם במלח (כה"ח ס' תקפ"ג‬ ‫והגרש"ה וואזנר זצ"ל נהג לטבול בדבש ולא במלח‪ ,‬ומ"מ הקפיד שיהיה מלח על השולחן אף שאין מטבל בו)‪.‬‬ ‫יא‪ .‬נוהגים לאכול סימנים בליל ר"ה (שו"ע סי' תקפ"ג ס"א)‪ ,‬וי"א שגם בליל שני נוהגים כן (שעה"ת בשם הא"ר והמחזיק ברכה שם‪,‬‬ ‫ומדוייק כן מלשון השו"ע לעולם יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רוביא‪ ,‬ומשמע יותר מפעם אחת‪ ,‬והכותרת של השו"ע דברים שנוהגים לאכול‬ ‫"בליל ר"ה" משמע שזה רק בליל ראשון‪ ,‬ואולי יש להוסיף יוד בלילי ר"ה)‪.‬‬ ‫יב‪ .‬נוהגים לאכול תפוח בדבש ומברכים על התפוח ופוטר את הדבש (רמ"א שם ס"א)‪ ,‬וי"א דיש לאכול תפוח מתוק בדוקא‬ ‫(כלשון הרמ"א "ויש נוהגים לאכול תפוח מתוק בדבש"‪ ,‬והטעם דאם אוכל תפוח חמוץ א"כ הדבש הוא העיקר והאיך יברך על התפוח ויפטור את‬ ‫הדבש)‪ ,‬ומ"מ יטבול התפוח רק במעט דבש דאם יטבול בהרבה דבש אינו נטפל לתפוח (שעה"ת סי' תקפ"ג סק"ב)‪.‬‬ ‫יג‪ .‬אוכלים את הסימנים אחר אכילה מפרוסת המוציא (מט"א סק"ג)‪ ,‬ומקדימים לברך על מין שבעה התמר ואח"כ הרימון‬ ‫(עי' שו"ע רי"א ס"א וס"ד)‪ ,‬ועפ"י האריז"ל נוהגים לאכול קודם את התפוח בדבש‪ ,‬ולכך יש נוהגים שלא להביא את התמר‬ ‫והרימון עד לאחר אכילת התפוח כדי להקדים אכילת תפוח בדבש המוזכר בקדמונים (מבית לוי)‪ ,‬ומברכים על התפוח כיון‬ ‫שאינו בא מחמת הסעודה [ואם אוכל קומפוט בסוף הסעודה אין צריך לברך שוב בפה"ע]‪ ,‬ואולם שאר מיני ירקות של הסימנים שיש‬ ‫מהם שנאכלים מבושלים נחלקו הפוסקים אם הם נחשבים כבאים מחמת הסעודה או כיון שאוכל אותם כסימנים אינם‬ ‫חלק מהסעודה (עי' כה"ח שם סקי"ב)‪ ,‬וכדי לצאת מהספק ראוי לברך קודם על פרי האדמה שודאי יש לברך עליו גם בתוך‬ ‫הסעודה כגון בננה או מילון וכדומה (הגר"ש דביליצקי זצ"ל)‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יד‪ .‬אין לאכול אגוזים בר"ה שאגוז בגימטריא "חטא"‪ ,‬וכן שהם מרבים כיחה וניעה ומבטלים את התפילה (רמ"א שם ס"ב)‪,‬‬ ‫ויש מתירים לאכול תבשילים שמעורב בהם אגוזים טחונים שאינם ניכרים‪ ,‬ואולם מנהג העולם להחמיר גם בזה‪.‬‬ ‫טו‪ .‬נוהגים שלא לאכול דברים חמוצים בר"ה‪ ,‬ועל כן אין לבשל את הדגים בחומץ (מ"ב שם סק"ה)‪ ,‬וכן דברים מרים שאינם‬ ‫חמוצים (מט"א ס"ג)‪ ,‬וכן המנהג שלא לאכול דברים חריפים כגון פלפל חריף ומ"מ לתבל מאכל בפלפל חריף מותר (ערוך‬ ‫השולחן ס"ג)‪ ,‬ויש הנוהגים להמשיך מנהג זה עד לאחר שמחת תורה (שו"ת התעוררות לתשובה ח"א קכ"ה ג')‪.‬‬ ‫בדיני תקיעת שופר השנה ביום שני של ר"ה‬ ‫טז‪ .‬ברוב המקומות עושים הפסקה לפני תקיעת שופר‪ ,‬וי"א שצריך אז להחזיר את ספרי התורה למקומם בארון הקודש‬ ‫(מט"א תרכ"א ס"ב)‪ ,‬ואם נשארו בביה"כ מנין אנשים אין להקפיד על כך (אלף המגן שם ו')‪ ,‬ונהגו לכסותם במפה‪.‬‬ ‫יז‪ .‬נהגו רבים לטבול במקוה לפני התקיעות (מט"א תקפ"ה א')‪ ,‬ואף מי שאינו טובל לפני התקיעות עליו ליטול את ידיו מאחר‬ ‫שיש הפסק רב בין שחרית לתקיעות‪ ,‬אך אם נשאר בבית הכנסת ועוסק בתורה אינו צריך (שם תקפ"ה ט"ז)‪.‬‬ ‫יח‪ .‬אין לדבר בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד‪ ,‬והטעם הוא כיון שהברכה שמברך קודם התקיעות דמיושב קאי גם‬ ‫על תקיעות דמעומד (שו"ע סי' תקצ"ב ס"ג ומ"ב שם סק"ח‪ ,‬והרי"ף בר"ה פ"ד כתב דלדבר בין תקיעות דמיושב למעומד הוי הפסק גמור‬ ‫ועבירה היא בידו רק שבדיעבד אי"צ לחזור ולברך‪ ,‬והר"ן שם תמה עליו דלא שמענו בשום מקום שהמברך על המצוה והתחיל בה שלא יהיה רשאי‬ ‫לדבר עד שיגמור כולה)‪ ,‬וי"א שלא לדבר עד לאחר מאה קולות שלאחר התפילה (ח"א קמ"א ט')‪ ,‬ולכן יזהר שלא לדבר כל חזרת‬ ‫הש"ץ‪ ,‬ואמנם מותר לומר ברכת אשר יצר (שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' מד)‪ ,‬וכן מותר לומר תהילים (חוט שני)‪.‬‬ ‫יט‪ .‬התוקע לנשים שכבר יצא ידי חובתו לא יברך אלא יברכו לעצמן (רמ"א סי' תקפ"ט ס"ו‪ ,‬ובמ"ב סקי"א כתב שלא יצא בתקיעות‬ ‫דביהכנ"ס כדי שיוכל לברך לנשים‪ ,‬וצ"ע למה צריך התוקע להפסיד חיוב התקיעה ברוב עם משום ברכת הנשים שהיא רק רשות)‪.‬‬ ‫שינה בר"ה‬ ‫כ‪ .‬נוהגים שלא לישון ביום ר"ה משום דאמרו בירושלמי "מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזלה" (רמ"א סי' תקפ"ג ס"ב)‪ ,‬ואולם‬ ‫אחרי חצות אפשר לישון (מ"א שם סק"ו ומ"ב סק"ט בשם האר"י)‪ ,‬ואשרי מי שמתאמץ שלא לישון כלל בר"ה ולכל הפחות ביום‬ ‫הראשון של ר"ה (מטה יהודה שם סק"ז שי"א שהאר"י התיר לישון אחרי חצות רק ביום ב' ונכון להחמיר מי שיכול)‪.‬‬ ‫כא‪ .‬מותר להניח את ראשו ע"ג סטנדר ולישון דעיקר הקפידא של שינה בר"ה היא בשכיבה על מיטה (טעמא דקרא)‪.‬‬ ‫ליל שני של ר"ה‬ ‫כב‪ .‬מברכין שתי ברכות להדליק נר של יום טוב וברכת שהחיינו‪ ,‬ותלבש האשה ביום השני בגד חדש או תניח פרי חדש על‬ ‫השולחן ותכוון גם עליו בברכת שהחיינו (מ"ב סי' ת"ר סק"ד)‪.‬‬ ‫כג‪ .‬בקידוש ליל שני של ר"ה ילבש בגד חדש או יניח לפניו פרי חדש ויכוון בברכת שהחיינו גם עליו (שו"ע סי' ת"ר ס"ב)‪,‬‬ ‫והטעם כדי להוציא עצמו מן הספק האם היום השני הוא יום חדש או המשך של היום הראשון והרי כבר בירך שהחיינו‬ ‫ביום הראשון (מ"ב שם סק"ב)‪ ,‬ואולם רק המקדש הוא שצריך לאכול פרי חדש כדי שלא תהא ברכתו לבטלה‪ ,‬אבל שאר‬ ‫המסובים שלא מברכים בעצמם שהחיינו ואין אצלם חשש ברכה לבטלה אינם צריכים לאכול פרי חדש (פשוט)‪ ,‬ואם אין לו‬ ‫פרי או בגד חדש יברך בכל אופן שהחיינו על היום טוב בלבד (שו"ע שם ס"ב‪ ,‬ומו"ר מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל נהג לקחת יין חדש‬ ‫לקידוש ומברך עליו שהחיינו‪ ,‬ובזה נמצא דאף אם לא צריך לברך שהחיינו אין זה הפסק שהרי הוא צורך הקידוש)‪.‬‬ ‫היות שהנוסח של התרת נדרים הוא ארוך הורה מו"ר מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל לבני הישיבה קטנה דפוניבז'‬ ‫שאפשר לומר נוסח קצר [מובא בחיי אדם באידיש] וזהו הנוסח הקצר מצילום כת"י רבינו זצ"ל‪:‬‬ ‫סדר התרת נדרים הקצר‬ ‫"מתחרט אני על כל הנדרים ושבועות‪ ,‬וכן על כל מנהג טוב שנהגתי ולא אמרתי שיהא בלי נדר‪ ,‬ואם הייתי יודע‬ ‫שאתחרט לא הייתי נודר או נשבע‪ ,‬ובמנהג טוב הייתי מתנה שיהא בלי נדר ומבקש שתתירו לי את כולם"‬ ‫והדיינים אומרים‪" :‬מותר לך‪ ,‬מותר לך‪ ,‬מותר לך"‪.‬‬ ‫ויאמר בפני שלושה ‪:‬‬ ‫הרי אני מוסר מודעה לפניכם ואני מבטל מכאן ולהבא כל הנדרים וכל שבועות ונזירות ואסורין וקונמות וחרמות‬ ‫והסכמות וקבלה בלב שאקבל עלי בעצמי‪ ,‬הן בהקיץ הן בחלום‪ ,‬חוץ מנדרי תענית בשעת מנחה‪ ,‬וכן כל מנהג טוב‬ ‫שאתנהג בלי להזכיר בלי נדר‪ ,‬ובאם שאשכח לתנאי מודעה הזאת ואדור מהיום עוד‪ ,‬מעתה אני מתחרט עליהם‬ ‫ומתנה עליהם שיהיו כולן בטלין ומבוטלין לא שרירין ולא קיימין ולא יהון חלין כלל וכלל בכלן אתחרטנא בהון מעתה‬ ‫ועד עולם‪.‬‬ ‫‪4‬‬