gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: לענין הלכה · Le'inyan Halacha

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לענין הלכה‬ ‫בס"ד ראש השנה תשפ"ז‬ ‫‪+‬‬ ‫הערות מעשיות בהל' ר"ה‪ ,‬ר"ה שחל בשבת‬ ‫מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון ‪599‬‬ ‫יום דין‪.‬‬ ‫ערב ראש השנה‬ ‫כתב הגרי"א דינר שליט"א (לקט גליון מים חיים עמ' עג) מותר‬ ‫לבקש בימים אלו כל הבקשות הפרטיות והכלליות לפי שימים‬ ‫תפילת מנחה‪ :‬כתב המטה אפרים (ס' תקפא סע' נז) בער"ה נכנסין‬ ‫אלו הוקבעו לבקשות ותחנונים לפני ממ"ה הקב"ה (ארחות רבנו‬ ‫להתפלל מנחה בביה"כ בעוד היום גדול כדי להתפלל תפלת מנחה‬ ‫ח"ב עמ' קפ"א בשם החזו"א)‪ ,‬ואף כשחל בשבת אין לחשוש‬ ‫בכוונה הרבה ומאריכין בה קצת מאחר שהיא מנחה אחרונה בצאת‬ ‫משום בקשת רחמים ושאילת צרכיו בשבת ומשום כן‬ ‫השנה‪ .‬והקדמת תפלה טרם בא יום הגדולא‪.‬‬ ‫יבדוק מחזורים חדשים שלא יהיו הדפים דבוקים (נר יוסף‬ ‫כשמתפללים על חולים בעת מי שבירך אין צריך לומר שבת או‬ ‫להגרש"ח דומב שליט"א פ"ג סע' א)‪.‬‬ ‫יו"ט היא מלזעוק (מטה אפרים הו"ד לעיל)‪.‬‬ ‫מפת המקומותב‪ :‬במפת מקומות בבית הכנסת לימים נוראים‪ ,‬אם‬ ‫עי' בדברי הגרש"ז אויערבך זצ"ל (הליכות שלמה ראש השנה פרק‬ ‫מחפש לראות מקום ישיבתו מותר‪ ,‬אבל לקרוא כמה מתפללים יש‪,‬‬ ‫א' סעי' ט"ו ס"ק כ) שאף על פי שאסור לשאול צרכיו בשבת מכל‬ ‫ומי הם המתפללים כאן וכדו' הרי זה קריאה של עסק ותוכן‪ ,‬וכשאין‬ ‫מקום בר"ה ויוהכ"פ שחלים בשבת מותר להוסיף בקשות בתפלת‬ ‫זה לצורך התפילה לא שנא מרשימת אורחים דאסורה מטעם שמא‬ ‫הלחש ב'אלקי נצור' והיינו בדיבור דבהרהור גרידא מותר לבקש‬ ‫יקרא בשטרי הדיוטות (שבות יצחק שטרי הדיוטות פ"ד עמ' לד‪,‬‬ ‫צרכים בכל שבתות השנה‪ ,‬וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל‬ ‫וכעין זה שמענו מהגרי"א דינר שליט"א‪ ,‬והגר"י קנר שליט"א)‪.‬‬ ‫(קונ' הלכות חודש תשרי עמ' נ"א אות ג') ר"ה שחל בשבת מותר גם‬ ‫[והרוצה לברר מי הם המתפללים כאן וכדו' יעשה בערב ר"ה]‪.‬‬ ‫בקשות על גשמיות כגון על פרנסה או חולי וכל כיוצ"ב ואין בכך‬ ‫משום בקשות פרטיות בשבתד‪ .‬וכן ראה בס' אלא ד' אמות (פרק נ"ז‬ ‫ר"ה שחל בשבת‬ ‫אות ה') דברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל (מותר לבקש צרכיו הפרטיים‬ ‫הל' שופר‪ :‬טוב ללמוד הלכות שופר (לקט יושר עמ' קכה) כעין מה‬ ‫בר"ה ואפי' כשחל בשבת וכן נוהג וה"ה לגבי יום כיפור (ע"פ המטה‬ ‫שאמרו שפורים שחל בשבת דורשים עניני של יום עכת"ד‪ ,‬וע'‬ ‫אפרים ס' תקפד ס"ק כה)ה‪.‬‬ ‫בחשוקי חמד (ר"ה דף כח) שהביא מעשה שהג"ר חיים ברלין זצ"ל‬ ‫רבון כל העולמים בליל שבת‪ :‬אלו שמחמירין שלא לאומרו כל השנה‬ ‫כשלא היה לו שופר למד הל' שופר [ואח"כ הגיע לו שופר דרך נס]‪.‬‬ ‫משום בקשות בשבת‪ ,‬יכולים לאומרו בליל ר"ה שחל בשבת‪.‬‬ ‫שבת ‪ -‬א' דר"ה‬ ‫אכילה לפני מוסף ביום א' שחל בשבת‬ ‫חותם מקדש השבת וישראל ויום הזכרון‪ ,‬ואם שכח להזכיר שבת‬ ‫טעימה לפני מוסף של שבת‪ :‬ע' שו"ע (ס' רפו סע' ג) שמותר לטעום קודם‬ ‫תפילת המוספין‪ ,‬דהיינו אכילת פירות או אפילו פת מועט‪ ,‬אפילו טעימה שיש בו‬ ‫בחתימה והזכיר באמצע הברכה‪ ,‬כתב בביאור הלכה (ס' תפז ד"ה‬ ‫כדי לסעוד הלב אבל סעודה אסור‪ .‬וביאר המ"ב (שם ס"ק ח – ט ד"ה פת מועט)‬ ‫מקדש השבת) דצריך עיון למעשה האם צריך לחזור‪ .‬וביאר‬ ‫היינו כביצה‪ ,‬דכל זה הוא בכלל אכילת עראי‪ ,‬וכל שכן אם אוכל מיני תרגימא‬ ‫הגר"ח קניבסקי זצ"ל ס' אשי ישראל (תשובה שמג) דאמרינן‬ ‫מחמשת המינים דשרי‪ ,‬עוד כתב שם (ד"ה כדי לסעוד הלב) שמותר שאוכל‬ ‫ספק ברכות לקולא ואינו חוזר‪.‬‬ ‫פירות הרבה‪ ,‬דאכילת פירות לא מקרי קבע‪.‬‬ ‫לא הזכיר של שבת כלל או שמסופק‪ ,‬חוזר לאתה בחרתנו‪ ,‬ואם‬ ‫לטעום לפני מוסף של ר"ה‪ :‬ביום א' שחל בשבת ואין תקיעות‬ ‫עקר רגליו חוזר לראש התפלה‪.‬‬ ‫לכאורה אין טעם להחמיר שלא לקדש לפני מוסף שו"ר דברי הגר"מ‬ ‫התפלל תפילת ר"ה ושכח להזכיר שבת‪ ,‬וחזר והתפלל תפילת שבת‬ ‫שטרנבוך שליט"א שהביא צד להחמיר בזה ראה בהערהו‪.‬‬ ‫ולא תפילת ראש השנה‪ ,‬נחלקו בזה האחרונים המטה אפרים (ס'‬ ‫סעודת שלישית כשר"ה חל בשבת‬ ‫תקפב סע' כא) כתב דחוזר ומתפלל שלישית שאין תפילה לחצאין‪,‬‬ ‫ביום א' של ר"ה שחל בשבת‪ :‬מצוה להימנע מלאכול סעודה‬ ‫וע' אגרות משה (או"ח ח"ד ס' ע ס"ק יד) דאינו חוזר‪ ,‬וע' מה האריך‬ ‫שלישית אחר שעה עשירית [השעה ‪ 3:41‬בירושלים (מודיעין עילית‬ ‫בזה בנר יוסף (פ"ז סע' ח)‪.‬‬ ‫‪])3:42‬ז (ע' שו"ע ס' רמ"ט סע' ב)‪ .‬אם עבר הזמן יכול לאכול סעודה‬ ‫מנחה בראש השנה‪ :‬ע' מטה אפרים (ס' תקצח סע' ב) בהגיע זמן‬ ‫תפלת המנחה יכוין לבו בכוונה גדולהג כמ"ש חז"ל לעולם יהא‬ ‫אדם זהיר בתפלת המנחה שאף אליהו לא נענה אלא בתפלת‬ ‫ד ושמענו מאחד מגדולי תלמידיו בשמו‪ ,‬שמדינא מותר לבקש ביום א'‬ ‫המנחה וגם כי יצחק תיקן תפלת המנחה וביום זה אנו מעוררין‬ ‫של ר"ה שחל בשבת‪ ,‬ויותר טוב לבקש ביום השני‪.‬‬ ‫ה שמענו מא' מתלמידיו שבתחילה היה חוכך בדבר‪ ,‬ובשנים האחרונות‬ ‫זכותו ולבא בגבורות זכות עקידתו להפך מדת הדין לרחמים‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬הכריע שאפשר לבקש צרכים פרטיים אף בשבת‪.‬‬ ‫תפילת ובקשות בראש השנה וכשחל בשבת‬ ‫ו ע' בשו"ת תשובות והנהגות ח"ד ס' קלח שהביא בשם חכם אחד‬ ‫כתב המטה אפרים (סי' תקפד סעי' כה) ונוסח מי שברך לחולה‬ ‫שפירסם שביום א' שחל בשבת‪ ,‬יכול לקדש לפני מוסף לכו"ע‪ ,‬על זה‬ ‫הוא כדרך שאומר בחול ואין צריך לומר 'יום טוב הוא מלזעוק'‪.‬‬ ‫כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א שאין זה הכרח שמ"מ ראוי ליזהר לא‬ ‫לאכול גם בשבת והטעם משום אמירת מלכיות זכרונות ושופרות‬ ‫ואף אם חל בשבת א"צ לומר שבת היא מלזעוק כיון שהיום הוא‬ ‫שבמקום תקיעות ולא דמו לשבת דעלמא שמותר לאכול קודם מוסף‪.‬‬ ‫וכתב שאע"פ שיש כמה צדדים להקל לאכול לפני התקיעות דאורייתא‬ ‫וכ"ש בשבת‪ ,‬אך לאלו המחמירים אין הכרח שלכו"ע יכולים לשנות‬ ‫א עוד כתב המטה אפרים (שם סע' נח) ראוי לכל אדם לתת לב קודם‬ ‫ולאכול כשחל בשב ת‪ ,‬ולאכול לפני מלכיות זכרונות ושופרות שהם עיקר‬ ‫ר"ה לסדר לעצמו התפלות והפיוטים וללמוד פי' הדברים שיהיו שגורים‬ ‫עבודת היום דר"ה‪.‬‬ ‫בפיו בר"ה‪ ,‬גם ילמוד קודם ר"ה לבניו הקטנים ובני ביתו סדר תפלות‬ ‫ז זמן ארץ ישראל‪[ .‬ואם עבר זמן זה כמה שמקדימנן טפי עדיף‪ ,‬ובפרט‬ ‫כדי שלא יצטרך להפסיק בר"ה להראות להם הסדר עכ"ד‪.‬‬ ‫שדעה זו ע"פ שיטת הגר"א בזמני היום‪ ,‬ולפי המג"א יש עוד זמן עד שעה‬ ‫ב 'מצות היום' – "בצדק תשפוט עמיתך"‪ :‬לפעמים מקומו בימים‬ ‫עשירית (ותלוי איך משערינן עלות וצאת הכוכבים ואכמ"ל)]‪ .‬מדינא סגי להתחיל‬ ‫נוראים אינו לפי מה שביקש מהגבאים או לפי רצונו‪ ,‬ו'מצות היום' [וכן‬ ‫לאכול (אך בערבי פסחים ע' משנה ברורה ס' תע"א ס"ק ט דצריך להתחיל ע"מ‬ ‫של עשי"ת] הוא לדון לכוף זכות שמדה כנגד מדה דנין אותו לזכות‪.‬‬ ‫לגמור לפני זמן זה‪ .‬ויש לחלק דהתם אסור מדינא) וע' מ"ב ס' רמט ס"ק יז‬ ‫ג ע' להלן מה שהבאנו בענין מנחה לפני סעודה שלישית וכו'‪ ,‬ודעביד כמר‬ ‫שבימות החורף מצוה להמנע לקבוע סעודה הרגילה אפילו קודם תשע‬ ‫עביד‪ ,‬והעיקר להתפלל בזמן ובאופן שיכול לכוון כוונה גדולה כראוי‬ ‫שעות‪ ,‬כל שהוא משער בנפשו שעל ידי זה לא יהיה תאב לאכול בלילה‬ ‫וכדברי המטה אפרים כאן‪.‬‬ ‫ראה דברי הערוך השולחן הנ"ל‪.‬‬ ‫שלישית אך מצוה לכתחילה ליזהר שיאכל רק 'מעט פת' כדי‬ ‫מנהג הישיבות‪ :‬בהרבה ישיבות שגומרים התפילה בשעה מאוחרת‬ ‫שיאכל לילה לתיאבון וכדלהלן (ע' רמ"א ס' תקכט סע' א ומ"ב‬ ‫אינם מקפידים בכל זה‪ .‬ואוכלים לסעודה שלישית מעט יותר‬ ‫ס"ק ח שו"ע סי' רל"ב ס"ג)‪.‬‬ ‫מכביצהט (ע' להלן)‪.‬‬ ‫שיעור מעט פת לסעודה שלישית‪ :‬מעט יותר מכביצה (ע' להלן)‪.‬‬ ‫לחלק הסעודה לשתיים‪ :‬כתב המטה אפרים (ס' תקצז סע' ד) לחלק‬ ‫[שיעור סעודה שלישית‪ :‬וכן ע' מ"ב (ס' רצא ס"ק ב)‪ ,‬ששיעור סעודת‬ ‫הסעודה העיקרית לשנים [והיינו לברך ברהמ"ז ולצאת מביתו‬ ‫שלישית לכתחילה הוא מעט יותר מכביצה [ששיעור כביצה הוא עדיין‬ ‫ולחזור ולהתחיל עוד סעודה לפני שעה העשירית]‪.‬‬ ‫אכילת עראי (כמבואר בהל' מנחה)]]‪.‬‬ ‫וכן כתב הגר"ש הולנדר שליט"א (קובץ קול התורה קובץ סח עמ'‬ ‫יכול לאכול יותר עד שיעור קביעות סעודה‪ :‬וע' מ"ב (ס' תקכט ס"ק‬ ‫קנא) בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל שהעצה הכי טובה היא כמש"כ‬ ‫ח) כשערב יום טוב שבת‪ ,‬יכול לקיים סעודה שלישית אחר שעה‬ ‫המטה אפרים (שם) וכמש"כ החזו"א באגרתו המפורסמת בשבת ערב פסח‬ ‫עשירית אך אז מצוה לכתחילה ליזהר שיאכל רק 'מעט פת' כדי‬ ‫דיחלק הסעודה לשתים בהפסקה של חצי שעה וכן הביא מהגר"מ‬ ‫שיאכל בלילה לתיאבון‪ .‬וכתב בשער הציון (שם ס"ק י) דהיינו יותר‬ ‫שטרנבוך שליט"א‪[ .‬והכל לפי הענין]‪.‬‬ ‫מכביצה פת שהוא שיעור סעודה שלישית‪ ,‬אכן באמת יכול לאכול‬ ‫הבהרה בענין היתר עיסקא העולמי‬ ‫יותר‪ ,‬אך שלא יהיה שיעור קביעות סעודה [דהיינו כרגילותו בחול]‬ ‫עכ"ד השער הציון [ע"ש בבה"ל שם שאם תאב לאכול יכול לאכול כדרכו]ח‪.‬‬ ‫הבהירו רבני בית הוראה בעניני רבית שההיתר עיסקא העולמי‬ ‫תוקף גם לפי הגר"א קוטלר זצ"לי‪.‬‬ ‫שיעור פת לסעודה שלישית לכתחילה‬ ‫עניני כשרות‬ ‫'מעט יותר מכביצה' ‪ -‬חצי פיתה‬ ‫הבאנו לעיל דברי המ"ב (ס' רצא ס"ק ב)‪ ,‬ששיעור סעודה‬ ‫תולעים‪ :‬פרסמו בד"ץ העדה החרדית שלאחרונה נמצאו בעגבניות‬ ‫שלישית לכתחילה הוא 'מעט יותר מכביצה'‪.‬‬ ‫נגיעות ובפרט עגבניות שרי עכת"ד‪.‬‬ ‫חצי פיתה‪ :‬בס' כזית השלם (להגרי"פ באדנר שליט"א עמ' ‪)165‬‬ ‫כמו"כ פורסם בקו בירורי הלכה שבתקופה זו יש נגיעות גבוה‬ ‫כתב ששליש פיתה הוא שיעור כביצה לנטילת ידים ע"ש‪.‬‬ ‫בענבים‪ ,‬ויש להקפיד היטב על השרייה במי סבון ושטיפה היטב וכו'‪.‬‬ ‫ולסעודה שלישית צריך לכתחילה מעט יותר מזה (וכנ"ל)‪ ,‬ולכן‬ ‫קילוף תפוחים המיובאים מחוץ לארץ‬ ‫שיעור 'חצי פיתה' הוא שיעור לכתחילה לסעודה שלישית ‪' -‬מעט‬ ‫קילוף תפוחים מחו"ל‪ :‬יש להקפיד לקלף תפוחים המיובאים מחו"ל‬ ‫יותר מכביצה'‪.‬‬ ‫מחמת חשש כשרות הקיים בציפוי (שמענו מועד הכשרות בד"ץ‬ ‫[ומי שקשה לו מעיקר הדין ששית מפיתה [‪ ]1/6‬הוא כזית‪ ,‬וליטל‬ ‫העדה החרדית וכן ראה ס' בדיקת המזון כהלכה ח"א סוף פ"זיא)‪.‬‬ ‫ידיו בלי ברכה (או יבקש מחבירו להוציאו)]‪.‬‬ ‫תפוחים זן 'זהוב'‪ :‬תפוחים מחו"ל מזן 'זהוב' (בדרך כלל המודעות‬ ‫יותר מחצי פרוסת לחם‪ :‬כמו"כ חצי פרוסת לחם הוא שיעור‬ ‫בחנויות מדוייקים ‪ -‬ועכ"פ המוכר אמור לדעת לזהות זני פירות) הבהירו‬ ‫כביצה בצמצום (ע"ש עמ' ‪ )162‬ולכן שיעור שלשת רבעי פרוסה‬ ‫הבד"ץ עדה החרדית שאין חשש בציפוי‪[ .‬כיון שהמרוח מקלקל‬ ‫הוא שיעור לכתחילה 'מעט יותר מכביצה'‪.‬‬ ‫את הפרי (שמענו מהגר"מ ויא שליט"א)]‪.‬‬ ‫רבע לחמניה‪ :‬כיון שלחמניות באים בגדלים שונים‪ ,‬קשה לשער‬ ‫תפוחים מיבול ארץ ישראל אין בהם חשש זו‪ ,‬מפני שמקפידים‬ ‫שיעור כביצה בצמצום‪ ,‬מ"מ כתב בס' כזית השלם (עמ' ‪)163‬‬ ‫שלא למרוח אותם בדברים שיש בהם חששות כשרות‪.‬‬ ‫ששיעור כביצה לחמניה הוא חמישית לחמניה ע"ש‪.‬‬ ‫ולסעודה שלישית צריך לכתחילה לאכול קצת יותר מזה‪ ,‬ולכן‬ ‫קילוף התפוחים סמוך הסעודה [משום בורר]‬ ‫יאכל רבע לחמניה לשיעור לסעודה שלישית [וכיון דקשה לשער‬ ‫ע' ארחות שבת (בורר בשבת פ"ג סע' צד) שנחלקו הפוסקים לענין‬ ‫בדיוק‪ ,‬ויש גדלים שונים יאכל יותר מזה עד שיעור חצי פיתה]‪.‬‬ ‫קליפת התפוחים אם דינן כקליפה שאינה נאכלת ואין לקלפה‬ ‫אלא בסמוך לאכילה‪ ,‬או דמותר לקלפה אף שלא בסמוך לאכילה‪,‬‬ ‫תפילת מנחה לפני סעודה שלישית‬ ‫ע' מ"ב ס' שכא ס"ק פד שכתב שאסור וכן ע' באגרות משה (או"ח‬ ‫עי' רמ"א ס' רצ"א שנוהגים להתפלל מנחה לפני סעודה שלישית‬ ‫ח"ד ס' עד בורר אות ח)‪[ .‬וע' בשער הציון שהביא צד להקל]‪.‬‬ ‫לכתחילה‪ .‬וכתב המ"ב (שם ס"ק י"א) דבמקום שקשה לו לקיים‬ ‫וכתב בארחות שבת (שם) אם התפוח משוח בחומר שיש בו חשש‬ ‫הסעודה לאחר מנחה יוכל אפילו לכתחילה לקיים הסעודה קודם‬ ‫איסור‪ ,‬י"ל שבקילוף אסור לכו"ע שלא בסמוך לאכילה [ע"ש בהערה‬ ‫מנחה‪ ,‬אם הוא קודם זמן מנחה קטנה‪ .‬והערוך השולחן כתב (שם‬ ‫מה שכתב בזה]‪ .‬עכ"ד‪ .‬ועכ"פ אין לקלף תפוחים שלא בסמוך‬ ‫סעיף ד) וז"ל שחכמי הקבלה כתבו דדווקא אחר מנחה שכל סעודה‬ ‫לסעודה משום איסור בורר בשבת [אלא יחתוך הקליפה ביחד עם‬ ‫נתקנה אחר תפלה השייך לזו הסעודה‪ ,‬ונמצא שיש ג' דיעות בזה‬ ‫כמות של תפוח שלא יהא בגדר בורר הקליפה]‪.‬‬ ‫האחת דדוקא קודם מנחה והשנית דאין קפידא וכרצונו כן יעשה‬ ‫תפוח בדבש‪ :‬ע' מ"ב ס' תקפג ס"ק ג) התפוח עיקר ומברך עליו‬ ‫וזהו דיעות רוב הפוסקים שלא דיברו בזה ש"מ דאין קפידא‬ ‫ופוטר הדבש (וכן במהרי"ל הל' ר"ה)‪ ,‬שערי תשובה ס' תקפג‬ ‫והשלישית דדוקא אחר מנחה ומנהגינו כדיעה שלישית אך אם יש‬ ‫שהדבש אינו אלא סיכה בעלמא ואין לך טפל יותר מזה‪ ,‬ע' מהרי"ל‬ ‫טעם שאין ביכולתו אחר מנחה או שקשה עליו אחר מנחה יכול‬ ‫הל' ר"ה‪ ,‬וע' בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ו ס' קל)‪.‬‬ ‫לקיימה קודם מנחה וכן המנהג [ופשוט הוא דגם נשים חייבות‬ ‫בסעודה שלישית דבכל מילי דשבת מוזהרות נשים כאנשים והרבה שאין‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫יודעות מזה ויש להודיען ולהזהירן שישמורו לקיים מצות סעודה‬ ‫שלישית] עכ"ל‪.‬‬ ‫לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות ‪0533163916 -‬‬ ‫"איך שעושים זה טוב"‪ :‬שאלו הגרי"ש אלישיב זצ"ל (ס' הליכות‬ ‫(מ‪.‬י‪ .‬הרסקין ‪ -‬מודיעין עילית)‬ ‫איש להגר"מ ישראלזון שליט"א עמ' רד)‪.‬‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל‪g089285647@gmail.com :‬‬ ‫"היום (יום א' דר"ה שחל בשבת) צריכים הרי לאכול סעודה‬ ‫וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי‬ ‫שלישית‪ ,‬האם צריכים להתפלל מנחה דוקא בין ב' הסעודות‪ ,‬או‬ ‫שאפשר גם קודם"‪ .‬והשיב‪" :‬איך שעושים זה טוב"‪.‬‬ ‫ט וכן ת ולין מודעה בישיבת פוניבז' דהוראת הרב מפוניבז' היתה לאכול‬ ‫ושאלו‪ :‬אם מתפללים קודם‪ ,‬כמה זמן צריך להמתין בין סעודה‬ ‫קצת יותר מכביצה פת אחר שעה העשירית (קובץ קול התורה סח (שנת‬ ‫אחת לחברתה והשיב‪ :‬חצי שעה (ר"ה תש"ע)‪.‬‬ ‫תש"ע) עמ' קנא)‪.‬‬ ‫מנהג הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ :‬ביום א' דראש השנה שחל בשבת‬ ‫י ע' דברי והגר"א קוטלר זצ"ל שלא ניתן לסמוך על היתר עיסקא כללי שלא‬ ‫הקדים להתפלל מנחה אחה"צ [לפני שעה עשירית] ואח"כ אכל‬ ‫הוזכר בשעת עשיית ההלוואה כיון שהוי דברים שבלב‪ ,‬אבל במאגר הנ"ל‬ ‫סעודה שלישית (ר"ה תשס"א) (שם עמ' רד)‪.‬‬ ‫עשו פיתרון שלמרות שבהתחלה חלה הלוואה בריבית לדעה הנ"ל ממנים‬ ‫ע"ע בכף החיים (ס' תקכט ס"ק טז) שיאכל סעודה שלישית אחר‬ ‫שליח שיעשה קנין כל יום ויהפוך את ההלוואה לעיסקא‪ ,‬ולכן גם לדעה‬ ‫מנחה שכן הוא הסדר ע"פ הזוהר והאר"י‪.‬‬ ‫הנ"ל זה יעזור‪ .‬ומצד מינוי שליחות על דבר שלא בא לעולם סומכים על‬ ‫ויש מקומות שמוסיפים מנין לתפילת מנחה (וקריאת התורה) כשעה‬ ‫שיטת המרכבת המשנה שאם ממנים שליח בכתב המינוי מועיל גם לדבר‬ ‫לפני שעה עשירית (בערך בשעה ‪ )2:30‬כדי להספיק סעודה שלישית‬ ‫שלא בא לעולם‪[ .‬כמו"כ אינו דומה להית עיסקא עולמי בזמן הגר"א קוטלר‬ ‫לפני שעה עשירית‪ ,‬אך כאמור לדעת המ"ב (שם) יכול לכתחילה‬ ‫זצ"ל שאחד חתם ואין קשר בין חתימה שלו לאחרים‪ ,‬שהרי כאן יש מאגר‬ ‫וכל אחד חותם מול כל אלו במאגר ויש קשר ביניהם (וניתן לברר מי חתם‬ ‫לקיים סעודה שלישית לפני מנחה אם הוא קודם מנחה קטנה‪ ,‬וכן‬ ‫שפורסם לכל מבקש)]‪.‬‬ ‫יא ניתן לברר בועד הכשרות של הבד"ץ ‪ .026700200‬ע"ע באגרות משה יו"ד‬ ‫ח"ב ס' כד שמתיר מעיקר הדין‪ ,‬ע' מנחת יצחק ח"י ס' סה‪ ,‬אך ע' מה שכתב‬ ‫ע"ש‪ .‬והוא הדין לעניננו אם משער בנפשו שלא יהא תאב לאכול בלילה‬ ‫על זה בבדיקת המזון כהלכה (שם)‪ ,‬וע"ע קובץ תשובות ח‪:‬א סוף סימן עג‪,‬‬ ‫מצוה להקדים הסעודה (היכא דאפשר שלא על חשבון תפילות היום‬ ‫הליכות שדה גליון ‪ .109‬וכתב בארחות שבת פ"ג הערה קח שצריך לברר מה‬ ‫בכוונה כדבעי)‪.‬‬ ‫הם החמרים שרגילים להשתמש בהם עתה‪.‬‬ ‫ח ולכאורה ה"ה יום א' דר"ה ע' גליון אזמרה לשמך‪.‬‬