לענין הלכה · Le'inyan Halacha — ראש השנה (2026-09-07)

לענין הלכה
בס"ד ראש השנה תשפ"ז
+
הערות מעשיות בהל' ר"ה ,ר"ה שחל בשבת
מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון 599
יום דין. ערב ראש השנה
כתב הגרי"א דינר שליט"א (לקט גליון מים חיים עמ' עג) מותר
לבקש בימים אלו כל הבקשות הפרטיות והכלליות לפי שימים תפילת מנחה :כתב המטה אפרים (ס' תקפא סע' נז) בער"ה נכנסין
אלו הוקבעו לבקשות ותחנונים לפני ממ"ה הקב"ה (ארחות רבנו להתפלל מנחה בביה"כ בעוד היום גדול כדי להתפלל תפלת מנחה
ח"ב עמ' קפ"א בשם החזו"א) ,ואף כשחל בשבת אין לחשוש בכוונה הרבה ומאריכין בה קצת מאחר שהיא מנחה אחרונה בצאת
משום בקשת רחמים ושאילת צרכיו בשבת ומשום כן השנה .והקדמת תפלה טרם בא יום הגדולא.
יבדוק מחזורים חדשים שלא יהיו הדפים דבוקים (נר יוסף
כשמתפללים על חולים בעת מי שבירך אין צריך לומר שבת או להגרש"ח דומב שליט"א פ"ג סע' א).
יו"ט היא מלזעוק (מטה אפרים הו"ד לעיל). מפת המקומותב :במפת מקומות בבית הכנסת לימים נוראים ,אם
עי' בדברי הגרש"ז אויערבך זצ"ל (הליכות שלמה ראש השנה פרק מחפש לראות מקום ישיבתו מותר ,אבל לקרוא כמה מתפללים יש,
א' סעי' ט"ו ס"ק כ) שאף על פי שאסור לשאול צרכיו בשבת מכל ומי הם המתפללים כאן וכדו' הרי זה קריאה של עסק ותוכן ,וכשאין
מקום בר"ה ויוהכ"פ שחלים בשבת מותר להוסיף בקשות בתפלת זה לצורך התפילה לא שנא מרשימת אורחים דאסורה מטעם שמא
הלחש ב'אלקי נצור' והיינו בדיבור דבהרהור גרידא מותר לבקש יקרא בשטרי הדיוטות (שבות יצחק שטרי הדיוטות פ"ד עמ' לד,
צרכים בכל שבתות השנה ,וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל וכעין זה שמענו מהגרי"א דינר שליט"א ,והגר"י קנר שליט"א).
(קונ' הלכות חודש תשרי עמ' נ"א אות ג') ר"ה שחל בשבת מותר גם [והרוצה לברר מי הם המתפללים כאן וכדו' יעשה בערב ר"ה].
בקשות על גשמיות כגון על פרנסה או חולי וכל כיוצ"ב ואין בכך
משום בקשות פרטיות בשבתד .וכן ראה בס' אלא ד' אמות (פרק נ"ז ר"ה שחל בשבת
אות ה') דברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל (מותר לבקש צרכיו הפרטיים הל' שופר :טוב ללמוד הלכות שופר (לקט יושר עמ' קכה) כעין מה
בר"ה ואפי' כשחל בשבת וכן נוהג וה"ה לגבי יום כיפור (ע"פ המטה שאמרו שפורים שחל בשבת דורשים עניני של יום עכת"ד ,וע'
אפרים ס' תקפד ס"ק כה)ה. בחשוקי חמד (ר"ה דף כח) שהביא מעשה שהג"ר חיים ברלין זצ"ל
רבון כל העולמים בליל שבת :אלו שמחמירין שלא לאומרו כל השנה כשלא היה לו שופר למד הל' שופר [ואח"כ הגיע לו שופר דרך נס].
משום בקשות בשבת ,יכולים לאומרו בליל ר"ה שחל בשבת.
שבת -א' דר"ה
אכילה לפני מוסף ביום א' שחל בשבת
חותם מקדש השבת וישראל ויום הזכרון ,ואם שכח להזכיר שבת
טעימה לפני מוסף של שבת :ע' שו"ע (ס' רפו סע' ג) שמותר לטעום קודם
תפילת המוספין ,דהיינו אכילת פירות או אפילו פת מועט ,אפילו טעימה שיש בו בחתימה והזכיר באמצע הברכה ,כתב בביאור הלכה (ס' תפז ד"ה
כדי לסעוד הלב אבל סעודה אסור .וביאר המ"ב (שם ס"ק ח – ט ד"ה פת מועט) מקדש השבת) דצריך עיון למעשה האם צריך לחזור .וביאר
היינו כביצה ,דכל זה הוא בכלל אכילת עראי ,וכל שכן אם אוכל מיני תרגימא הגר"ח קניבסקי זצ"ל ס' אשי ישראל (תשובה שמג) דאמרינן
מחמשת המינים דשרי ,עוד כתב שם (ד"ה כדי לסעוד הלב) שמותר שאוכל ספק ברכות לקולא ואינו חוזר.
פירות הרבה ,דאכילת פירות לא מקרי קבע. לא הזכיר של שבת כלל או שמסופק ,חוזר לאתה בחרתנו ,ואם
לטעום לפני מוסף של ר"ה :ביום א' שחל בשבת ואין תקיעות עקר רגליו חוזר לראש התפלה.
לכאורה אין טעם להחמיר שלא לקדש לפני מוסף שו"ר דברי הגר"מ התפלל תפילת ר"ה ושכח להזכיר שבת ,וחזר והתפלל תפילת שבת
שטרנבוך שליט"א שהביא צד להחמיר בזה ראה בהערהו. ולא תפילת ראש השנה ,נחלקו בזה האחרונים המטה אפרים (ס'
סעודת שלישית כשר"ה חל בשבת תקפב סע' כא) כתב דחוזר ומתפלל שלישית שאין תפילה לחצאין,
ביום א' של ר"ה שחל בשבת :מצוה להימנע מלאכול סעודה וע' אגרות משה (או"ח ח"ד ס' ע ס"ק יד) דאינו חוזר ,וע' מה האריך
שלישית אחר שעה עשירית [השעה 3:41בירושלים (מודיעין עילית בזה בנר יוסף (פ"ז סע' ח).
])3:42ז (ע' שו"ע ס' רמ"ט סע' ב) .אם עבר הזמן יכול לאכול סעודה מנחה בראש השנה :ע' מטה אפרים (ס' תקצח סע' ב) בהגיע זמן
תפלת המנחה יכוין לבו בכוונה גדולהג כמ"ש חז"ל לעולם יהא
אדם זהיר בתפלת המנחה שאף אליהו לא נענה אלא בתפלת
ד ושמענו מאחד מגדולי תלמידיו בשמו ,שמדינא מותר לבקש ביום א' המנחה וגם כי יצחק תיקן תפלת המנחה וביום זה אנו מעוררין
של ר"ה שחל בשבת ,ויותר טוב לבקש ביום השני.
ה שמענו מא' מתלמידיו שבתחילה היה חוכך בדבר ,ובשנים האחרונות זכותו ולבא בגבורות זכות עקידתו להפך מדת הדין לרחמים.
יותר ,הכריע שאפשר לבקש צרכים פרטיים אף בשבת. תפילת ובקשות בראש השנה וכשחל בשבת
ו ע' בשו"ת תשובות והנהגות ח"ד ס' קלח שהביא בשם חכם אחד כתב המטה אפרים (סי' תקפד סעי' כה) ונוסח מי שברך לחולה
שפירסם שביום א' שחל בשבת ,יכול לקדש לפני מוסף לכו"ע ,על זה הוא כדרך שאומר בחול ואין צריך לומר 'יום טוב הוא מלזעוק'.
כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א שאין זה הכרח שמ"מ ראוי ליזהר לא
לאכול גם בשבת והטעם משום אמירת מלכיות זכרונות ושופרות ואף אם חל בשבת א"צ לומר שבת היא מלזעוק כיון שהיום הוא
שבמקום תקיעות ולא דמו לשבת דעלמא שמותר לאכול קודם מוסף.
וכתב שאע"פ שיש כמה צדדים להקל לאכול לפני התקיעות דאורייתא
וכ"ש בשבת ,אך לאלו המחמירים אין הכרח שלכו"ע יכולים לשנות א עוד כתב המטה אפרים (שם סע' נח) ראוי לכל אדם לתת לב קודם
ולאכול כשחל בשב ת ,ולאכול לפני מלכיות זכרונות ושופרות שהם עיקר ר"ה לסדר לעצמו התפלות והפיוטים וללמוד פי' הדברים שיהיו שגורים
עבודת היום דר"ה. בפיו בר"ה ,גם ילמוד קודם ר"ה לבניו הקטנים ובני ביתו סדר תפלות
ז זמן ארץ ישראל[ .ואם עבר זמן זה כמה שמקדימנן טפי עדיף ,ובפרט כדי שלא יצטרך להפסיק בר"ה להראות להם הסדר עכ"ד.
שדעה זו ע"פ שיטת הגר"א בזמני היום ,ולפי המג"א יש עוד זמן עד שעה ב 'מצות היום' – "בצדק תשפוט עמיתך" :לפעמים מקומו בימים
עשירית (ותלוי איך משערינן עלות וצאת הכוכבים ואכמ"ל)] .מדינא סגי להתחיל נוראים אינו לפי מה שביקש מהגבאים או לפי רצונו ,ו'מצות היום' [וכן
לאכול (אך בערבי פסחים ע' משנה ברורה ס' תע"א ס"ק ט דצריך להתחיל ע"מ של עשי"ת] הוא לדון לכוף זכות שמדה כנגד מדה דנין אותו לזכות.
לגמור לפני זמן זה .ויש לחלק דהתם אסור מדינא) וע' מ"ב ס' רמט ס"ק יז ג ע' להלן מה שהבאנו בענין מנחה לפני סעודה שלישית וכו' ,ודעביד כמר
שבימות החורף מצוה להמנע לקבוע סעודה הרגילה אפילו קודם תשע עביד ,והעיקר להתפלל בזמן ובאופן שיכול לכוון כוונה גדולה כראוי
שעות ,כל שהוא משער בנפשו שעל ידי זה לא יהיה תאב לאכול בלילה וכדברי המטה אפרים כאן.
ראה דברי הערוך השולחן הנ"ל. שלישית אך מצוה לכתחילה ליזהר שיאכל רק 'מעט פת' כדי
מנהג הישיבות :בהרבה ישיבות שגומרים התפילה בשעה מאוחרת שיאכל לילה לתיאבון וכדלהלן (ע' רמ"א ס' תקכט סע' א ומ"ב
אינם מקפידים בכל זה .ואוכלים לסעודה שלישית מעט יותר ס"ק ח שו"ע סי' רל"ב ס"ג).
מכביצהט (ע' להלן). שיעור מעט פת לסעודה שלישית :מעט יותר מכביצה (ע' להלן).
לחלק הסעודה לשתיים :כתב המטה אפרים (ס' תקצז סע' ד) לחלק [שיעור סעודה שלישית :וכן ע' מ"ב (ס' רצא ס"ק ב) ,ששיעור סעודת
הסעודה העיקרית לשנים [והיינו לברך ברהמ"ז ולצאת מביתו שלישית לכתחילה הוא מעט יותר מכביצה [ששיעור כביצה הוא עדיין
ולחזור ולהתחיל עוד סעודה לפני שעה העשירית]. אכילת עראי (כמבואר בהל' מנחה)]].
וכן כתב הגר"ש הולנדר שליט"א (קובץ קול התורה קובץ סח עמ' יכול לאכול יותר עד שיעור קביעות סעודה :וע' מ"ב (ס' תקכט ס"ק
קנא) בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל שהעצה הכי טובה היא כמש"כ ח) כשערב יום טוב שבת ,יכול לקיים סעודה שלישית אחר שעה
המטה אפרים (שם) וכמש"כ החזו"א באגרתו המפורסמת בשבת ערב פסח עשירית אך אז מצוה לכתחילה ליזהר שיאכל רק 'מעט פת' כדי
דיחלק הסעודה לשתים בהפסקה של חצי שעה וכן הביא מהגר"מ שיאכל בלילה לתיאבון .וכתב בשער הציון (שם ס"ק י) דהיינו יותר
שטרנבוך שליט"א[ .והכל לפי הענין]. מכביצה פת שהוא שיעור סעודה שלישית ,אכן באמת יכול לאכול
הבהרה בענין היתר עיסקא העולמי יותר ,אך שלא יהיה שיעור קביעות סעודה [דהיינו כרגילותו בחול]
עכ"ד השער הציון [ע"ש בבה"ל שם שאם תאב לאכול יכול לאכול כדרכו]ח.
הבהירו רבני בית הוראה בעניני רבית שההיתר עיסקא העולמי
תוקף גם לפי הגר"א קוטלר זצ"לי. שיעור פת לסעודה שלישית לכתחילה
עניני כשרות 'מעט יותר מכביצה' -חצי פיתה
הבאנו לעיל דברי המ"ב (ס' רצא ס"ק ב) ,ששיעור סעודה
תולעים :פרסמו בד"ץ העדה החרדית שלאחרונה נמצאו בעגבניות שלישית לכתחילה הוא 'מעט יותר מכביצה'.
נגיעות ובפרט עגבניות שרי עכת"ד. חצי פיתה :בס' כזית השלם (להגרי"פ באדנר שליט"א עמ' )165
כמו"כ פורסם בקו בירורי הלכה שבתקופה זו יש נגיעות גבוה כתב ששליש פיתה הוא שיעור כביצה לנטילת ידים ע"ש.
בענבים ,ויש להקפיד היטב על השרייה במי סבון ושטיפה היטב וכו'. ולסעודה שלישית צריך לכתחילה מעט יותר מזה (וכנ"ל) ,ולכן
קילוף תפוחים המיובאים מחוץ לארץ שיעור 'חצי פיתה' הוא שיעור לכתחילה לסעודה שלישית ' -מעט
קילוף תפוחים מחו"ל :יש להקפיד לקלף תפוחים המיובאים מחו"ל יותר מכביצה'.
מחמת חשש כשרות הקיים בציפוי (שמענו מועד הכשרות בד"ץ [ומי שקשה לו מעיקר הדין ששית מפיתה [ ]1/6הוא כזית ,וליטל
העדה החרדית וכן ראה ס' בדיקת המזון כהלכה ח"א סוף פ"זיא). ידיו בלי ברכה (או יבקש מחבירו להוציאו)].
תפוחים זן 'זהוב' :תפוחים מחו"ל מזן 'זהוב' (בדרך כלל המודעות יותר מחצי פרוסת לחם :כמו"כ חצי פרוסת לחם הוא שיעור
בחנויות מדוייקים -ועכ"פ המוכר אמור לדעת לזהות זני פירות) הבהירו כביצה בצמצום (ע"ש עמ' )162ולכן שיעור שלשת רבעי פרוסה
הבד"ץ עדה החרדית שאין חשש בציפוי[ .כיון שהמרוח מקלקל הוא שיעור לכתחילה 'מעט יותר מכביצה'.
את הפרי (שמענו מהגר"מ ויא שליט"א)]. רבע לחמניה :כיון שלחמניות באים בגדלים שונים ,קשה לשער
תפוחים מיבול ארץ ישראל אין בהם חשש זו ,מפני שמקפידים שיעור כביצה בצמצום ,מ"מ כתב בס' כזית השלם (עמ' )163
שלא למרוח אותם בדברים שיש בהם חששות כשרות. ששיעור כביצה לחמניה הוא חמישית לחמניה ע"ש.
ולסעודה שלישית צריך לכתחילה לאכול קצת יותר מזה ,ולכן
קילוף התפוחים סמוך הסעודה [משום בורר] יאכל רבע לחמניה לשיעור לסעודה שלישית [וכיון דקשה לשער
ע' ארחות שבת (בורר בשבת פ"ג סע' צד) שנחלקו הפוסקים לענין בדיוק ,ויש גדלים שונים יאכל יותר מזה עד שיעור חצי פיתה].
קליפת התפוחים אם דינן כקליפה שאינה נאכלת ואין לקלפה
אלא בסמוך לאכילה ,או דמותר לקלפה אף שלא בסמוך לאכילה, תפילת מנחה לפני סעודה שלישית
ע' מ"ב ס' שכא ס"ק פד שכתב שאסור וכן ע' באגרות משה (או"ח עי' רמ"א ס' רצ"א שנוהגים להתפלל מנחה לפני סעודה שלישית
ח"ד ס' עד בורר אות ח)[ .וע' בשער הציון שהביא צד להקל]. לכתחילה .וכתב המ"ב (שם ס"ק י"א) דבמקום שקשה לו לקיים
וכתב בארחות שבת (שם) אם התפוח משוח בחומר שיש בו חשש הסעודה לאחר מנחה יוכל אפילו לכתחילה לקיים הסעודה קודם
איסור ,י"ל שבקילוף אסור לכו"ע שלא בסמוך לאכילה [ע"ש בהערה מנחה ,אם הוא קודם זמן מנחה קטנה .והערוך השולחן כתב (שם
מה שכתב בזה] .עכ"ד .ועכ"פ אין לקלף תפוחים שלא בסמוך סעיף ד) וז"ל שחכמי הקבלה כתבו דדווקא אחר מנחה שכל סעודה
לסעודה משום איסור בורר בשבת [אלא יחתוך הקליפה ביחד עם נתקנה אחר תפלה השייך לזו הסעודה ,ונמצא שיש ג' דיעות בזה
כמות של תפוח שלא יהא בגדר בורר הקליפה]. האחת דדוקא קודם מנחה והשנית דאין קפידא וכרצונו כן יעשה
תפוח בדבש :ע' מ"ב ס' תקפג ס"ק ג) התפוח עיקר ומברך עליו וזהו דיעות רוב הפוסקים שלא דיברו בזה ש"מ דאין קפידא
ופוטר הדבש (וכן במהרי"ל הל' ר"ה) ,שערי תשובה ס' תקפג והשלישית דדוקא אחר מנחה ומנהגינו כדיעה שלישית אך אם יש
שהדבש אינו אלא סיכה בעלמא ואין לך טפל יותר מזה ,ע' מהרי"ל טעם שאין ביכולתו אחר מנחה או שקשה עליו אחר מנחה יכול
הל' ר"ה ,וע' בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ו ס' קל). לקיימה קודם מנחה וכן המנהג [ופשוט הוא דגם נשים חייבות
בסעודה שלישית דבכל מילי דשבת מוזהרות נשים כאנשים והרבה שאין
בברכת כתיבה וחתימה טובה יודעות מזה ויש להודיען ולהזהירן שישמורו לקיים מצות סעודה
שלישית] עכ"ל.
לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות 0533163916 - "איך שעושים זה טוב" :שאלו הגרי"ש אלישיב זצ"ל (ס' הליכות
(מ.י .הרסקין -מודיעין עילית) איש להגר"מ ישראלזון שליט"א עמ' רד).
ניתן לקבל הגיליון במיילg089285647@gmail.com : "היום (יום א' דר"ה שחל בשבת) צריכים הרי לאכול סעודה
וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי
שלישית ,האם צריכים להתפלל מנחה דוקא בין ב' הסעודות ,או
שאפשר גם קודם" .והשיב" :איך שעושים זה טוב".
ט וכן ת ולין מודעה בישיבת פוניבז' דהוראת הרב מפוניבז' היתה לאכול ושאלו :אם מתפללים קודם ,כמה זמן צריך להמתין בין סעודה
קצת יותר מכביצה פת אחר שעה העשירית (קובץ קול התורה סח (שנת אחת לחברתה והשיב :חצי שעה (ר"ה תש"ע).
תש"ע) עמ' קנא). מנהג הגרי"ש אלישיב זצ"ל :ביום א' דראש השנה שחל בשבת
י ע' דברי והגר"א קוטלר זצ"ל שלא ניתן לסמוך על היתר עיסקא כללי שלא הקדים להתפלל מנחה אחה"צ [לפני שעה עשירית] ואח"כ אכל
הוזכר בשעת עשיית ההלוואה כיון שהוי דברים שבלב ,אבל במאגר הנ"ל סעודה שלישית (ר"ה תשס"א) (שם עמ' רד).
עשו פיתרון שלמרות שבהתחלה חלה הלוואה בריבית לדעה הנ"ל ממנים ע"ע בכף החיים (ס' תקכט ס"ק טז) שיאכל סעודה שלישית אחר
שליח שיעשה קנין כל יום ויהפוך את ההלוואה לעיסקא ,ולכן גם לדעה מנחה שכן הוא הסדר ע"פ הזוהר והאר"י.
הנ"ל זה יעזור .ומצד מינוי שליחות על דבר שלא בא לעולם סומכים על ויש מקומות שמוסיפים מנין לתפילת מנחה (וקריאת התורה) כשעה
שיטת המרכבת המשנה שאם ממנים שליח בכתב המינוי מועיל גם לדבר לפני שעה עשירית (בערך בשעה )2:30כדי להספיק סעודה שלישית
שלא בא לעולם[ .כמו"כ אינו דומה להית עיסקא עולמי בזמן הגר"א קוטלר לפני שעה עשירית ,אך כאמור לדעת המ"ב (שם) יכול לכתחילה
זצ"ל שאחד חתם ואין קשר בין חתימה שלו לאחרים ,שהרי כאן יש מאגר
וכל אחד חותם מול כל אלו במאגר ויש קשר ביניהם (וניתן לברר מי חתם לקיים סעודה שלישית לפני מנחה אם הוא קודם מנחה קטנה ,וכן
שפורסם לכל מבקש)].
יא ניתן לברר בועד הכשרות של הבד"ץ .026700200ע"ע באגרות משה יו"ד
ח"ב ס' כד שמתיר מעיקר הדין ,ע' מנחת יצחק ח"י ס' סה ,אך ע' מה שכתב ע"ש .והוא הדין לעניננו אם משער בנפשו שלא יהא תאב לאכול בלילה
על זה בבדיקת המזון כהלכה (שם) ,וע"ע קובץ תשובות ח:א סוף סימן עג, מצוה להקדים הסעודה (היכא דאפשר שלא על חשבון תפילות היום
הליכות שדה גליון .109וכתב בארחות שבת פ"ג הערה קח שצריך לברר מה בכוונה כדבעי).
הם החמרים שרגילים להשתמש בהם עתה. ח ולכאורה ה"ה יום א' דר"ה ע' גליון אזמרה לשמך.
