gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מטעמי תורת חיים · Mita'amei Toras Chaim — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: מטעמי תורת חיים · Mita'amei Toras Chaim

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

מטעמי תורת חיים · Mita'amei Toras Chaim — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בינ"ו עמ"י עש"ו‬ ‫שנת ה'תשפ"ו‬ ‫ראש השנה – סוד הדין בשני ימי ראש השנה‬ ‫התורה ציותה על מועד ראש השנה "בַּ חֹדֶ ׁש הַּ ְּׁשבִ יעִ י בְּׁ ֶאחָ ד ַּלחֹדֶ ׁש י ְִּׁהיֶה ָלכֶם ׁשַּ בָ תֹון זִ כְּׁ רֹון ְּׁתרּועָ ה ִמ ְּׁק ָרא קֹדֶ ׁש" (ויקרא כג‪ ,‬כד) וכן "ּובַּ חֹדֶ ׁש הַּ ְּׁשבִ יעִ י‬ ‫בְּׁ ֶאחָ ד ַּלחֹדֶ ׁש ִמ ְּׁק ָרא קֹדֶ ׁש י ְִּׁהיֶה ָלכֶם כָל ְּׁמלֶאכֶת ֲעבֹדָ ה ל ֹא ַּתעֲׂשּו יֹום ְּׁתרּועָ ה י ְִּׁהיֶה ָלכֶם" (במדבר כט‪ ,‬א)‪ .‬ראש השנה נמשך יומיים‪ ,‬ואמרו רבותינו‬ ‫כי בימים אלו הקב"ה שופט את כל העולם ו"שלשה ספרים נפתחין בראש השנה‪ ,‬אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של‬ ‫בינוניים‪ .‬צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים‪ ,‬רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה‪ ,‬בינוניים תלויין ועומדין מראש‬ ‫השנה ועד יום הכפורים‪ .‬זכו נכתבין לחיים‪ ,‬לא זכו נכתבין למיתה" (ראה גמ' ראש השנה דף טז ע"ב)‪.‬‬ ‫ויש להבין‪ ,‬מדוע נבחרו דווקא שני הימים הראשונים של השנה להיות ימי הדין אשר בהם הקב"ה דן ושופט את כל בני האדם?‬ ‫אדם הראשון חטא ונידון ביום א' בתשרי של ימי בראשית‬ ‫אחרי שנגמרה יצירת העולם ('זכר דוד' על התורה לר' דוד זכות ממודינא בפרשת ראה ד"ה ולבוא אל הביאור נקדים) ביום השישי לבריאה ('מעשה רוקח' על המשניות מסכת סנהדרין דף‬ ‫פד ע"ב ד"ה ונחזור לענייננו) שהיה יום א' בתשרי ('עץ הדעת טוב' לר' חיים ויטאל פרשת אחרי מות ד"ה והיתה לכם לחוקת עולם)‪ ,‬יצר הקב"ה את האדם כפי שנאמר " ַּויִבְּׁ ָרא‬ ‫אֱ ֹל ִקים ֶאת הָ ָאדָ ם בְּׁ צַּ לְּׁמֹו בְּׁ צֶ לֶם אֱ ֹל ִקים בָ ָרא אֹתֹו ָזכָר ּונ ְֵּׁקבָ ה בָ ָרא א ָֹתם" (בראשית א‪ ,‬כז) (זוהר פרשת אמור דף ק ע"ב ד"ה אמר רבי אבא)‪ .‬יצירתו החלה מהשעה‬ ‫השלישית ועד השעה השישית‪ ,‬ובשעה השביעית הוטלה בו נשמה‪ .‬ואחר כך הכניס אותו הקב"ה לגן עדן וציוה אותו " ִמכֹל עֵ ץ הַּ גָן ָאכֹל ת ֹאכֵל‪:‬‬ ‫ּומֵ עֵ ץ הַּ דַּ עַּ ת טֹוב ו ָָרע ל ֹא ת ֹאכַּל ִממֶ ּנּו כִ י בְּׁ יֹום אֲ ָכלְָּׁך ִממֶ ּנּו מֹות ָתמּות" (בראשית ב‪ ,‬טז‪-‬יז) ('זכר דוד' על התורה לר' דוד זכות ממודינא פרשת ראה ד"ה ולבוא אל הביאור נקדים)‪.‬‬ ‫ובשעה העשירית של יום השישי‪ ,‬אדם הראשון חטא ואכל מעץ הדעת‪ .‬בשעה האחת עשרה ביום סמוך לשקיעת החמה הוא עמד לדין ('מעשה‬ ‫רוקח' על המשניות מסכת סנהדרין דף פד ע"ב ד"ה ונחזור לענייננו) לפני הקב"ה (זוהר פרשת אמור דף ק ע"ב ד"ה אמר רבי אבא)‪ ,‬שקיבץ את בית דינו על מנת לדון אותו ('אור החמה' על‬ ‫זוהר פרשת אמור דף ק ע"ב ד"ה 'א"ר אבא בראש השנה' מהרמ"ק)‪.‬‬ ‫כשבא הקב"ה לדון את האדם הראשון על חטאו‪ ,‬עמדו לפניו אדם וחוה והנחש הקדמון והוא גזר על כל אחד את עונשו‪ .‬ואז אדם הראשון‬ ‫שב בתשובה והצדיק עליו את הדין ונתחרט על עוונו‪ ,‬וקיבל עליו עונש השיעור הקצוב עליו לעוונו‪ ,‬עד לעת שיתקן הקב"ה את עולמו ויחזיר‬ ‫אותו אל מה שהיה קודם חטאו ('אור החמה' על זוהר פרשת אמור דף ק ע"ב ד"ה 'א"ר אבא בראש השנה' מהרמ"ק)‪ .‬והקב"ה מצדו הוציא את אדם הראשון ב'דימוס'‬ ‫תמּות" (בראשית ב‪ ,‬יז)‪ ,‬וזה על ידי שהאריך לו את היום ההוא לאלף שנה ('זיקוקין דנורא ובעורין‬ ‫כלומר 'פטר' אותו מהעונש של "בְּ יֹום אֲ ָכלְָּׁך ִממֶ ּנּו מֹות ָ‬ ‫עבֹר" (תהלים‬ ‫דאשא' על תנא דבי אליהו זוטא פרק י אות ו ד"ה ומ"ש עלה בדעתו)‪ ,‬כיומו של הקב"ה ('בראשית רבה' כב‪ ,‬א) שנאמר בו "כִ י ֶאלֶף שָׁ נִים בְּׁ עֵ ינֶיָך כְּ יֹום ֶא ְּׁתמֹול כִ י ַּי ֲ‬ ‫צ‪ ,‬ד) ('זיקוקין דנורא ובעורין דאשא' על תנא דבי אליהו זוטא פרק י אות ו ד"ה ומ"ש עלה בדעתו)‪ .‬ועל ידי כן‪ ,‬אדם הראשון היה יכול להעמיד תולדות ('בראשית רבה' כב‪ ,‬א) ותולדי‬ ‫תולדות קודם שבא אל מותו‪ ,‬ובכך להמשיך את קיום העולם ('זיקוקין דנורא ובעורין דאשא' על תנא דבי אליהו זוטא פרק י אות ו ד"ה ומ"ש עלה בדעתו)‪.‬‬ ‫אדם הראשון חזר בתשובה והקב"ה קיבל את תשובתו (זוהר פרשת אמור דף קא תחילת ע"א ד"ה אמר רבי אבא) ומחל לו‪ ,‬על ידי 'הרחמים' שברא בהם את‬ ‫העולם ('דברים אחדים' להחיד"א דרוש טז דף פג ע"א ד"ה ולפ"ז נדקדק)‪ ,‬ויום השבת שנכנס מיד הוא זה שהיה מגן עליו ('טור ברקת' לר' חיים הכהן תלמיד מהרח"ו על שו"ע הלכות ראש‬ ‫ׁשיר לְּׁיֹום הַּ שַּ בָ ת" (תהלים צב‪ ,‬א) ('תפארת שלמה' על המועדים‬ ‫השנה סימן תקצח סימן א‪' ,‬תפארת שלמה' על המועדים לשבת תשובה ד"ה יצא אדם) וכנגדו אמר אדם הראשון " ִמזְּׁ מֹור ִ‬ ‫לשבת תשובה ד"ה יצא אדם)‪ .‬ובשעה השתים עשרה מתחילת היום השישי‪ ,‬בשעת המנחה לפנות ערב (עפ"י 'מאמר אם כל חי' להרמ"ע מפאנו חלק ג סימן ל ד"ה ויצא יצחק)‬ ‫יצא אדם הראשון מגן עדן ('מעשה רוקח' על המשניות מסכת סנהדרין דף פד ע"ב ד"ה ונחזור לענייננו) והיה טופח על ראשו ובוכה‪ .‬אז הוא קיבל על עצמו יסורים כאשר‬ ‫נכנס לתוך מי הגיחון עד צווארו (זוהר פרשת בראשית דף נה ע"ב ד"ה כיון דחטא ועבר) ונשאר שם במשך שבעה שבועות ('סידור אהלי יעקב' לר' יעקב יצחקי שנת תרכח דף קמט‬ ‫בדיני התשליך)‪ ,‬עד שהמים עשו את גופו נקבים נקבים (זוהר פרשת בראשית דף נה ע"ב ד"ה כיון דחטא ועבר) כמו 'כְּ בָׁ ָׁרה' ('סידור אהלי יעקב' לר' יעקב יצחקי שנת תרכ"ח דף קמט בדיני‬ ‫התשליך)‪ ,‬והשתנה זיו פניו (זוהר פרשת בראשית דף נה ע"ב ד"ה כיון דחטא ועבר)‪.‬‬ ‫ראש השנה נקבע להיות ביום בו נידון אדם הראשון‬ ‫הקב"ה אמר לאדם הראשון כי הוא יהיה סימן לבניו לדורי דורות‪ ,‬שכשם שעמד לדין ביום זה‪ ,‬גם הם יעמדו אז לדין‪ ,‬ואם ישובו הוא יקבל‬ ‫אותם ויקום מכסא דין ויישב על כסא רחמים וירחם עליהם (זוהר פרשת אמור דף קא תחילת ע"א ד"ה אמר רבי אבא)‪ .‬לכן נקבע ש'ראש השנה' יהיה ביום א'‬ ‫תשרי‪ ,‬כי בו נברא אדם הראשון ('עץ הדעת טוב' לר' חיים ויטאל פרשת אחרי מות ד"ה והיתה לכם לחוקת עולם‪' ,‬חיי אברהם' לר' אברהם כלפון על טעמי ה מצוות הלכות ימים נוראים אות רפט‪ .‬ראה‬ ‫זוהר פרשת בראשית דף לז ע"א ד"ה ואמר רבי יהודה) ועמד בדין על חטאו ('דברים אחדים' להחיד"א דרוש טז דף פג ע"א ד"ה ולפ"ז נדקדק)‪ .‬וכך רוצה הקב"ה‪ ,‬להשגיח ולדרוש מעשה‬ ‫כל בני האדם ולדון על פי מעשיהם את הדין של כל אותה השנה‪ ,‬דווקא ביום הבריאה של אדם הראשון ('חיי אברהם' לר' אברהם כלפון על טעמי המצוות הלכות‬ ‫ימים נוראים אות רפט)‪ .‬ועל זה נאמר "לְּׁעֹולָם יְּׁה ָֹו"ה ְּׁדבָ ְּׁרָך נִצָ ב בַּ שָ מָ יִם‪ְּׁ :‬לדֹר ָודֹר אֱ מּונ ֶָתָך כֹו ַּננ ְָּׁת ֶא ֶרץ ו ַַּּת ֲעמֹד‪ :‬ל ְִּׁמ ְּׁׁשפָטֶ יָך עָ ְּׁמדּו הַּ יֹום כִ י הַּ כֹל עֲבָ דֶ יָך"‬ ‫(תהלים קיט‪ ,‬פט‪-‬צא)‪ ,‬כלומר שעל ידי ש"כֹו ַּננ ְָּׁת ֶא ֶרץ" וקיבלת את האדם הראשון בתשובה‪ ,‬ויצא לפניך בדימוס ובכך "ו ַַת ֲעמֹד" ארץ‪ ,‬כך גם עם ישראל‬ ‫להשגת ספרי 'מטעמי תורת חיים' המתוקים מדבש ‪052-718-3300‬‬ ‫ספר שני‬ ‫נקודות הפצה בערים‪ :‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חולון‪ ,‬אשדוד‪ ,‬פתח תקוה‪ ,‬צפת‪ ,‬בני ברק‪,‬‬ ‫ספר ראשון‬ ‫כ‪ 700 -‬עמודים‬ ‫ביתר עלית ‪ ,‬נתניה‪ ,‬רמלה‪ ,‬ראש העין‪ ,‬קרית גת‪ ,‬באר שבע‪ ,‬אשקלון‪ ,‬מעלה אדומים‪.‬‬ ‫כ‪ 650 -‬עמודים‬ ‫מרתקים!‬ ‫מרתקים!‬ ‫בחנויות ספרים בירושלים‪' :‬ספרי מאה שערים'‪ ,‬ספרי 'עין יעקב'‪' ,‬ספרי הישיבה'‬ ‫ניתן להשיג בעוד מקומות ובאמצעות שליח עד הבית‬ ‫~‪~1‬‬ ‫"ל ְִּׁמ ְּׁׁשפָטֶ יָך עָׁ ְּמדו הַּ יֹום" בראש השנה‪ ,‬להיות נדונים בכל "דֹר ָודֹר" ( 'אשל אברהם' על טעמי המצוות מצוה לא דף לג ע"א ד"ה ועפ"י זה יובנו הכתובים) ברחמים כמו שנידון‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬ודבר זה "נִצָׁ ב בַ שָׁ מָׁ יִם" ('זכר דוד' מאמר שלישי פרק סו דף ריח ע"ב ד"ה ועם כי היום הנורא הזה)‪.‬‬ ‫ִית‪ ,‬זֶה הַּ יֹום ְּׁת ִחלַּת מַּ עֲׂשֶ יָך זִ כָרֹון לְּׁיֹום ִראׁשֹון"‪,‬‬ ‫ּומ ְּׁל ָפנִים אֹו ָתּה גִ ל ָ‬ ‫אׁשית כָז ֹאת הֹודַּ עְּׁ ָת ִ‬ ‫ועל כך אומרים בתפילת מוסף של ראש השנה "מֵ ֵר ִ‬ ‫ִית" שראש השנה יהיה בתשרי‪ ,‬כיוון שבראת את האדם הראשון ביום זה‪ .‬וכן "זֶה הַּ יֹום‬ ‫ּומ ְּׁל ָפנִים אֹו ָתּה גִ ל ָ‬ ‫אׁשית כָז ֹאת הֹודַּ עְּׁ ָת ִ‬ ‫כלומר "מֵ ֵר ִ‬ ‫ְּׁת ִחלַּת מַּ עֲׂשֶ יָך" – הוא על בריאת האדם ('אהבת דוד' להחיד"א דרוש ד לשבת תשובה ד"ה ובזה נבין סדר התפלה)‪ .‬ועל אף שתחילת בריאת העולם היתה ביום כ"ה‬ ‫באלול‪ ,‬ואילו יום בריאת האדם היה ששה ימים אחר כך ביום א' תשרי ('אשל אברהם' לר' אברהם טובייאנה על טעמי המצוות מצוה לא דף לג ע"א ד"ה ועפ"י זה יובנו הכתובים)‪,‬‬ ‫בכל אופן הוא נקרא " ְּת ִחלַת מַ עֲשֶ יָך" ('אגרא דפרקא' למהרצ"א מדינוב רמז רכט) כי יצירת האדם הוא גמר הבריאה ('אשל אברהם' על טעמי המצוות מצוה לא דף לג ע"א ד"ה‬ ‫ועפ"י זה יובנו הכתובים)‪ ,‬והוא זה שמכיר את ענין 'הבריאה'‪ ,‬והוא המובחר שבבריאה ('אגרא דפרקא' לר' צבי אלימלך מדינוב מחבר 'בני יששכר' רמז רכט)‪ .‬והתיבות "זִ כָרֹון‬ ‫לְּׁיֹום ִראׁשֹון" כוונתן שמהיום הראשון לבריאת האדם כבר נקבע יום הדין לעולם‪ ,‬בכל שנה ושנה (הקדמה לספר 'סמיכת חכמים' לר' נפתלי כ"ץ דף טז ע"א טור ב‬ ‫ד"ה ונקראת מסכת זו ראש השנה)‪.‬‬ ‫ענין 'יום הדין' ביום ראש השנה‪ ,‬בו ה' יתברך דן את כל בריותיו בפלס ומאזני משפט‪ ,‬לא נזכר בתורה הקדושה ורק נאמר בסתם "בַּ חֹדֶ ׁש‬ ‫ק ָרא קֹדֶ ׁש" (ויקרא כג‪ ,‬כד)‪ .‬ודבר זה שונה מכל מועדי ה' שטעמן בצדן ('זכר דוד' לר' דוד זכות ממודינא‬ ‫הַּ ְּׁשבִ יעִ י בְּׁ ֶאחָ ד ַּלחֹדֶ ׁש י ְִּׁהיֶה ָלכֶם ׁשַּ בָ תֹון זִ כְּׁ רֹון ְּׁתרּועָ ה ִמ ְּׁ‬ ‫מאמר שלישי דף רו ע"ב ד"ה ומה שצריך לעיין)‪ ,‬והסיבה לכך‪ ,‬לפי שענין זה לא התחדש במתן תורה שהרי מימות אדם הראשון כבר הוקבע יום זה ליום‬ ‫הדין ('זכר דוד' מאמר שלישי דף רו ע"ב ד"ה ועם כי מימיו מן המקדש)‪ .‬ועוד שכל ישראל כבר ידעו כי המשפט לאלקים ביום ראש השנה עוד מששת ימי בראשית‪,‬‬ ‫ובכל שנה ושנה חוזר זמן הווית העולם ויצוריו‪ ,‬והוא יתברך שופט כל הארץ על ברואיו‪ .‬וכיון שהוא דבר מפורסם‪ ,‬השמיטו ה' יתברך מן‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬כי כן דרכו בקודש‪ .‬ועל ידי שנשאר ְּׁדבַּ ר ידיעת יום הדין ב'תורה שבעל פה'‪ ,‬גם לא נודע לאומות העולם‪ ,‬וממילא הם לא‬ ‫מתעוררים בקנאה על ישראל ('זכר דוד' מאמר שלישי דף רז ע"א ד"ה ולבי אומר לי) (להרחבה בענין השופר שעליו נאמר 'זכרון תרועה' ראה אחד ממאמרינו לראש השנה – 'מעלת תקיעת השופר')‪.‬‬ ‫כיון שבאותו היום של ראש השנה חטא אדם הראשון על ידי השטן המסית ומדיח‪ ,‬לכן נקבע הדין ביום זה לדורות לראות אם יחיה‪ .‬ועל כן‬ ‫כל התפילות של ראש השנה מורות על זה כגון "ּובְּׁ כֵן ֵתן פ ְַּּׁח ְּׁדָך יְּׁה ָֹו"ה אֱ ֹל ֶקינּו עַּ ל כָל מַּ עֲׂשֶ יָך" וכן "וְּׁ ִת ְּׁמלֹוְך ֲעלֵיהֶ ם ְּׁמהֵ ָרה" וגם "וְּׁ עֹו ָל ָתה ִת ְּׁק ֹפץ‬ ‫פִ יהָ "‪ .‬ולכן מלאך המוות עומד מלא פחד ואימה מאימת יום הדין‪ .‬וזה סוד ערבוב השטן בראש השנה‪ ,‬כי כמו שאדם הראשון חטא בראש‬ ‫השנה של ראשית הבריאה ונגזר ביום זה שתהיה שליטה לשטן‪ ,‬כן ביום ראש השנה שלפני הגאולה יגזור ה' יתברך את מפלתו של הס"מ‬ ‫ויחרים ויכלה אותו בשופר בצירוף כל הגויים‪ ,‬ויקוים במהרה מה שנאמר "וְּׁ הָ יָה בַּ יֹום הַּ הּוא יִפְּׁ קֹד יְּׁה ָֹו"ה עַּ ל צְּׁ בָ א הַּ מָ רֹום בַּ מָ רֹום וְּׁ עַּ ל מַּ ְּׁלכֵי‬ ‫הָ אֲ דָ מָ ה עַּ ל הָ אֲ דָ מָ ה" (ישעיה כד‪ ,‬כא)‪ .‬וכן יתקיים "ׁשָ מַּ יִם כֶעָ ׁשָ ן נ ְִּׁמלָחּו וְּׁ הָ ָא ֶרץ כַּבֶ גֶד ִתבְּׁ לֶה" (ישעיה נא‪ ,‬ו)‪" ,‬שָׁ מַ יִם כֶעָ ׁשָ ן נ ְִּׁמלָחּו" – זה הס"מ‪" ,‬וְּ הָׁ ָׁא ֶרץ‬ ‫כַּבֶ גֶד ִתבְּׁ לֶה" – זו הלילי"ת אשת הס"מ ('זכר דוד' לר' דוד זכות ממודינא מאמר שלישי דף ריג ע"ב ד"ה הרי דאע"ג דאתא ס"מ לקטרגא)‪.‬‬ ‫ויש מנהג בישראל ללכת בשעת המנחה של יום ראש השנה אל הנהר לעשות מצות תשליך‪ ,‬ומעוררים אז את י"ג מדות הרחמים באמירת‬ ‫הפסוקים " ִמי ֵאל כָמֹוָך נֹׂשֵ א עָ ֹון וְּׁ עֹבֵ ר עַּ ל פֶׁשַּ ע ל ְִּׁׁש ֵא ִרית נַּחֲ לָתֹו ל ֹא הֶ חֱ זִ יק לָעַּ ד ַּאפֹו כִ י חָ פֵץ חֶ סֶ ד הּוא‪ :‬יָׁשּוב י ְַּּׁרחֲ מֵ נּו יִכְּׁ בֹׁש עֲֹונ ֵֹתינּו וְּׁ ַּת ְּׁׁשלִיְך‬ ‫ֹאותם‪ִ :‬ת ֵתן אֱ מֶ ת ְּׁל ַּי ֲעקֹב חֶ סֶ ד ל ְַּּׁאבְּׁ ָרהָ ם אֲ ׁשֶ ר נ ְִּׁׁשבַּ עְּׁ ָת לַּאֲ ב ֵֹתינּו ִמימֵ י ֶקדֶ ם" (מיכה ז‪ ,‬יח‪-‬כ)‪ ,‬כי לולא י"ג מדות הרחמים העליונים‬ ‫בִ ְּׁמצֻלֹות יָם כָל חַּ ט ָ‬ ‫שהגנו על אדם הראשון בעת הדין בשעת המנחה‪ ,‬היה עליו חרון אף‪ .‬ולכן מסיימים "אֲ ׁשֶ ר נ ְִּׁׁשבַּ עְּׁ ָת ַּלאֲ ב ֵֹתינּו ִמימֵ י ֶקדֶ ם" היינו בזמן אדם‬ ‫הראשון שהיה בבחינת " ֶקדֶ ם" כפי שנאמר עליו " ָאחֹור ו ֶָׁקדֶ ם צַּ ְּׁר ָתנִי" (תהלים קלט‪ ,‬ה) כאשר " ָאחֹור" הכוונה לחוה‪" ,‬ו ֶָׁקדֶ ם" הכוונה לאדם הראשון‬ ‫(ראה 'מדרש תנחומא' פרשת תזריע אות א) ('יערות דבש' לר' יהונתן אייבשיץ חלק ב דרוש י לכ"ה באלול ד"ה ולכן מנהג ישראל)‪ .‬ועושים תשליך דווקא ליד הנהר כדי לזכור את תשובתו‬ ‫של אדם הראשון שנכנס במי נהר הגיחון עד שהגיעו המים לצווארו‪ ,‬ושהה שם שבעה שבועות עד שנעשה גופו ככברה ('סידור אהלי יעקב' לר' יעקב‬ ‫יצחקי שנת תרכ"ח דף קמט דיני התשליך) (להרחבה בענין י"ג מדות ראה אחד ממאמרינו לפרשת כי תשא – 'י"ג מדות של רחמים')‪.‬‬ ‫שני ימי ראש השנה הם כנגד יום שישי ושבת של ראשית הבריאה‬ ‫אדם הראשון נברא ביום שישי לבריאה שהוא יום ראש השנה ('פני דוד' פרשת בראשית אות יט‪' ,‬מדבר קדמות' מערכת י אות מט) כפי שאומרים בתפילה "היום הרת‬ ‫עולם"‪ .‬ואחרי שחטא‪ ,‬באה השבת והגינה עליו‪ ,‬לכן ('קרית ארבע' לר' רחמים חורי בחלק השמטות פרשת ראה דף פא ע"ב ד"ה אי נמי) אף שנכנס יום השבת היה לילו‬ ‫מאיר כמו יומו‪ ,‬ולא החשיך העולם עד מוצאי שבת בראשית ('פני דוד' להחיד"א פרשת בראשית אות יט‪' ,‬מדבר קדמות' להחיד"א מערכת י אות מט)‪ ,‬ורק אז ידע האדם‬ ‫הראשון על קיום 'החושך' בעולם‪ .‬ובאותה העת הסתיימו שלושים ושש שעות של יום ('מדבר קדמות' מערכת י אות מט)‪ ,‬שתים עשרה שעות של יום‬ ‫שישי ועוד עשרים וארבע שעות של ליל ויום השבת‪ .‬ונמצא כי יום א' בתשרי בו נוצר האדם נמשך יומיים‪ ,‬יום שישי ויום שבת‪ ,‬ונעשה‬ ‫כמו יום אחד ארוך ('ברית שלום' על התורה לר' פנחס בן פילטא פרשת אמור דף עח ע"ב טור ב ד"ה וכדי להבין דברי חכמים)‪ .‬לכן יום ראש השנה נקרא "הַ ּיֹום" מחמת שהוא יום‬ ‫בלי לילה ('זכר דוד' מאמר שלישי פרק סו דף ריח ע"א ד"ה והטעם שיום ר"ה‪' ,‬קרית ארבע' לר' רחמים חורי בחלק השמטות פרשת ראה דף פא ע"ב ד"ה אי נמי) ויש בו ה' הידיעה על שהתארך‬ ‫ְּׁה ְּׁתיַּצֵ ב עַּ ל יְּׁה ָֹו"ה ַּויָבֹוא גַּם הַּ שָ טָ ן בְּׁ תֹוכָם" (איוב א‪ ,‬ו) ('זרע שמשון' פרשת וילך דף קלח ע"ב טור ב‬ ‫לשני ימים‪ ,‬כפי שנאמר עליו " ַּוי ְִּׁהי הַ ּיֹום ַּו ָיבֹאּו בְּׁ נֵי הָ אֱ ֹל ִקים ל ִ‬ ‫ד"ה פסוק תקעו)‪.‬‬ ‫על היום הראשון לבריאה נאמר " ַּוי ְִּׁהי עֶ ֶרב ַּוי ְִּׁהי ב ֶֹקר יֹום ֶאחָ ד" (בראשית א‪ ,‬ה) וכן הוא בכל יום מששת ימי הבריאה‪ ,‬חוץ מיום שבת לפי שלא‬ ‫היה בו לילה ('זרע שמשון' לר' שמשון נחמני פרשת וילך דף קלח ע"ב טור ב ד"ה פסוק תקעו)‪ ,‬שלא שקעה השמש בין יום השישי ליום השבת‪ .‬וזה הטעם שאמרו רבותינו‬ ‫כי שני ימי ראש השנה נחשבים ליום אחד ארוך (ראה גמ' ביצה דף ה ע"א‪-‬ע"ב) ('פני דוד' להחיד"א פרשת בראשית אות יט‪' ,‬מדבר קדמות' מערכת י אות מט‪' ,‬זרע שמשון' לר' שמשון נחמני‬ ‫פרשת וילך דף קלח ע"ב טור ב ד"ה פסוק תקעו‪' ,‬קרית ארבע' לר' רחמים חורי בחלק השמטות פרשת ראה דף פא ע"ב ד"ה אי נמי)‪ ,‬והראיה לכך כי על אף שיש בבריאה 'חוק' שיהיה ערב‬ ‫ובוקר לילה ויום‪ ,‬הרי 'יום השבת' הראשון בבריאה שינה מכך לְּשֶ בַ ח והיה הכל אור ('פני דוד' על התורה להחיד"א פרשת בראשית אות יט)‪ .‬ונרמז בתיבות "זֶה‬ ‫הַּ יֹום ְּׁת ִחלַּת מַּ עֲׂשֶ יָך זִ כָרֹון לְּׁיֹום ִראׁשֹון" (מתוך תפילת מוסף של ראש השנה)‪" ,‬זֶה הַּ יֹום ְּת ִחלַת מַּ עֲׂשֶ יָך" – כנגד אדם הראשון שנברא בראש השנה‪" ,‬זִ כָרֹון‬ ‫לְּׁיֹום ִראׁשֹון" – שעושים שני ימי ראש השנה שהם כמו יום אחד ארוך‪ ,‬זכרון ליום הראשון לבריאה ('ברית שלום' על התורה לר' פנחס בן פילטא פרשת אמור דף עח‬ ‫ע"ב טור ב ד"ה וכדי להבין דברי חכמים)‪.‬‬ ‫~‪~2‬‬ ‫הלבנה לא שימשה בלילה שאחרי יום השישי הראשון לבריאה‪ ,‬והיא בעל כורחה 'כיסתה' את עצמה כי היה אור יום בלילה‪ ,‬ואורה של הלבנה‬ ‫עקֹב" (תהלים‬ ‫לא ניכר מול אור השמש‪ .‬מטעם זה נאמר על ראש השנה " ִת ְּׁקעּו בַּ חֹדֶ ׁש ׁשֹופָר בַּ כֵסֶ ה לְּׁיֹום חַּ גֵנּו‪ :‬כִ י חֹק ְּׁלי ְִּׁׂש ָר ֵאל הּוא ִמ ְּׁׁשפָט לֵאֹל ֵקי ַּי ֲ‬ ‫פא‪ ,‬ד‪-‬ה)‪" ,‬בַּ כֵסֶ ה ְּליֹום חַּ גֵנּו" – עם האות ל'‪ ,‬לפי שהתכסתה הלבנה בלילה שלאחר אותו היום‪ ,‬ואין הפירוש בפסוק שלא נראתה הלבנה כלל‪.‬‬ ‫וממעשיו אלו של הקב"ה לומדים כי רצונו להתנהג עם בריותיו במדת החסד‪ ,‬שהרי האור רומז ל'חסד' והלילה רומז ל'דין'‪ ,‬והוא יתברך‬ ‫האריך את האור שהוא 'החסד' וביטל את החושך שהוא 'דין' ('זרע שמשון' לר' שמשון נחמני פרשת וילך דף קלח ע"ב טור ב ד"ה פסוק תקעו)‪ .‬וזה גם מה שאמרו רבותינו‬ ‫"עֲׂשָ ָרה ְּׁדבָ ִרים נִבְּׁ ְּׁראּו בְּׁ עֶ ֶרב ׁשַּ בָ ת בֵּ ין הַ ְּשמָׁ שֹות" (ראה פרקי אבות ה‪ ,‬ו) של ערב שבת בראשית‪ ,‬ולא אמרו 'בין היום והלילה'‪ ,‬כי כוונתם לרמוז שהיה‬ ‫שמש ביום לפני כן וגם שמש בלילה אחרי כן‪ ,‬לכן אמרו "בֵּ ין הַ ְּשמָׁ שֹות" ('ברית שלום' על התורה לר' פנחס בן פילטא פרשת אמור דף עח ע"ב טור ב ד"ה ובזה תבין ותשכיל)‪.‬‬ ‫היום הראשון של ראש השנה הוא דין קשה והיום השני הוא דין רפה‬ ‫מימות עולם היו שני ימים לראש השנה ('טור ברקת' לר' חיים הכהן תלמיד מהרח"ו בסימן תר אות א ד"ה 'ביצה שנולדה' עפ"י הזוהר)‪ ,‬היום הראשון בסוד " ְּשמ ֹאלֹו ַתחַ ת‬ ‫ֹאשי" (שיר השירים ח‪ ,‬ג) ('זכר דוד' מאמר שלישי תחילת פרק סה ד"ה ישכילו המבינים) והוא דין עליון וקשה (זוהר פרשת פנחס דף רלא ד"ה אלא הני תרי) והיום השני של ראש השנה‬ ‫ר ִ‬ ‫ימינֹו ְּתחַ בְּ ֵּקנִי" (שיר השירים ח‪ ,‬ג) ('זכר דוד' מאמר שלישי תחילת פרק סה ד"ה ישכילו המבינים) שהוא דין תחתון וְּ ָׁרפֶה (זוהר פרשת פנחס דף רלא ד"ה אלא הני תרי)‪ .‬ועל‬ ‫הוא בסוד "וִ ִ‬ ‫כך נאמר " ִת ְּׁקעּו בַּ חֹדֶ ׁש ׁשֹופָר בַּ כֵסֶ ה לְּׁיֹום חַּ גֵנּו‪ :‬כִ י חֹק ְּׁלי ְִּׁׂש ָר ֵאל הּוא ִמ ְּׁׁשפָט לֵאֹל ֵקי ַּי ֲעקֹב" (תהלים פא‪ ,‬ד)‪" ,‬כִ י חֹק ְּׁלי ְִּׁׂש ָר ֵאל" – הוא הדין הרפה‪,‬‬ ‫" ִמ ְּׁׁשפָט לֵאֹל ֵקי ַּי ֲעקֹב" – הוא הדין הקשה (זוהר פרשת פנחס דף רלא ע"ב ד"ה פתח ואמר תקעו בחדש)‪ .‬וכיון ששני הימים של ראש השנה הם אחד מאז ומעולם‪,‬‬ ‫לכן נפסק כי ביצה שנולדה לתרנגולת ביום טוב ראשון של ראש השנה אסורה ביום טוב שני כי הם נחשבים יום אחד וקדושה אחת להם (ראה‬ ‫פירוש הרמב"ם על המשניות ביצה א‪ ,‬א)‪ .‬וכן מטעם זה לכתחילה מניחים פרי חדש על השולחן בליל יום טוב שני של ראש השנה כדי לברך על היום‬ ‫שהחיינו‪ ,‬היות ששני הימים נחשבים לאחד וכבר בירך שהחיינו ביום הראשון (ראה שו"ע סימן תר אות ב) ('טור ברקת' לר' חיים הכהן בסימן תר אות א ד"ה 'ביצה שנולדה')‪.‬‬ ‫ויסוד הדבר היה בראשית הבריאה‪ ,‬שהיום השישי לבריאת העולם היה 'דין קשה' ואילו יום השבת שלמחרת היה 'דין רפה'‪ .‬ואדם‬ ‫הראשון טעה בזה‪ ,‬כי אכילת עץ הדעת טוב ורע גרמה לו להזדרז ולהיות עם חוה ביום שישי עת שהיה 'דין קשה'‪ ,‬וזה הביא לתוקף הדינים‬ ‫הקשים‪ .‬אך אם היה ממתין עד יום שבת‪ ,‬עת שהוא 'דין רפה'‪ ,‬אז היה הדבר כתיקונו והיו כל העולמות נעשים כתיקונן ('זכר דוד' מאמר שלישי תחילת‬ ‫פרק סה ד"ה ישכילו המבינים)‪ .‬ומשום כך נוהגים ביום ראשון של ראש השנה לקרוא בתורה בפרשת לידת יצחק "וַּיה ָֹו"ה פ ַָּקד ֶאת ׂשָ ָרה" (בראשית כא‪ ,‬א) כי‬ ‫בחינת לידתו זה 'דין קשה' כמו שהיום הראשון הוא דין קשה‪ ,‬ורומז ללידת 'הדינים' ('מאור ושמש' על התורה רמזי ראש השנה ד"ה ויראה לרמוז‪' ,‬זכר דוד' לר' דוד זכות‬ ‫ממודינא מאמר שלישי פרק סד דף ריב ע"א ד"ה ומה שקורים ביום)‪ .‬ואילו ביום השני של ראש השנה קוראים בתורה את פרשת עקידת יצחק " ַּוי ְִּׁהי ַּאחַּ ר הַּ ְּׁדבָ ִרים‬ ‫אלֶה" (בראשית כב‪ ,‬א) שאז אברהם איש 'החסד' עקד את יצחק שהוא מדת 'הגבורה'‪ ,‬ונמצאו 'הדינים' כלולים בתוך 'החסדים' ('מאור ושמש' על התורה‬ ‫הָ ֵ‬ ‫רמזי ראש השנה ד"ה ויראה לרמוז) ונעקדו 'הדינים' ונמתקו ('זכר דוד' לר' דוד זכות ממודינא מאמר שלישי פרק סד דף ריב ע"א ד"ה ומה שקורים ביום)‪.‬‬ ‫יש בני אדם שנידונים ביום ראשון של ראש השנה שאז הוא דין קשה‪ ,‬ויש בני אדם שנידונים ביום שני של ראש השנה שהוא דין רפה ('שער‬ ‫הכוונות' להאר"י ז"ל דרושי ראש השנה ד"ה בכל י' ימי תשובה)‪ .‬וה' עשה חסד גדול במה שנתן שני ימים טובים של ראש השנה‪ ,‬כי ביום הראשון מתגבר מדת‬ ‫הדין ומי שנידון אז מסוכן לו‪ ,‬אך ביום השני גובר מדת הרחמים ומי שנידון אז בטוח שיזכה בדין ('ערבי נחל' לר' דוד שלמה אייבשיץ במאמרים לראש השנה דרוש‬ ‫ד ד"ה ולבאר זאת)‪ .‬וכך עושה הקב"ה כאשר רוצה לרחם על ישראל‪ ,‬להיות דן אותם ביום השני ('שער הכוונות' להאר"י ז"ל דרושי ראש השנה ד"ה בכל י' ימי תשובה)‪ .‬וזה‬ ‫נרמז בפסוק "בַּ ְּׁשרּו ִמיֹום לְּׁיֹום יְּׁׁשּועָ תֹו" (תהלים צו‪ ,‬ב)‪" ,‬בַּ ְּׁשרּו" – בשורה טובה‪ ,‬והיא ש" ִמיֹום לְּׁיֹום" נדחה המשפט מיום ראשון של ראש השנה‬ ‫ליום שני של ראש השנה‪ .‬וזה "יְּׁׁשּועָ תֹו" כלומר שישועה היא לישראל ('ערבי נחל' במאמרים לראש השנה דרוש ד ד"ה ולבאר זאת)‪ .‬וסימן לדבר מתי האדם נידון‪,‬‬ ‫שאם נופלת עליו בכיה רבה מאליה ביום ראשון או שני של ראש השנה בשעת התפילה‪ ,‬הרי היא הוראה שהוא נידון באותה שעה בבית דין‬ ‫של מעלה ('שער הכוונות' להאר"י ז"ל דרושי ראש השנה ד"ה בכל י' ימי תשובה)‪ ,‬ונפשו היא זו שמרגשת ובאה לידי בכיה ('אור צדיקים' למהר"מ פאפירש סימן לו אות ג)‪.‬‬ ‫בגוף אדם הראשון היו כלולות כל נשמות בני האדם שבעולם‬ ‫כל הנשמות היו כלולות בתוך אדם הראשון ('ליקוטי נביאים' להאר"י ז"ל ספר ישעיה אות ס ד"ה מי אלה‪' ,‬שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה כג ד"ה האמנם דע‪' ,‬מובחר שבאבות' על פרקי‬ ‫אבות להאר"י ז"ל פרק ה ד"ה עשרה דורות מאדם‪' ,‬חסד לאברהם' לר' אברהם אזולאי זקנו של החיד"א מעין חמישי נהר ו ד"ה אמנם‪' ,‬אשל אברהם' לר' אברהם טובי אנה על טעמי המצוות מצוה קעג דף קא ע"ב ד"ה‬ ‫עוד אפשר לומר‪' ,‬מדרש תלפיות' לר' אליהו הכהן מחבר 'שבט מוסר' ענף בגדי כהונה ד"ה ובהקדמה זאת יובן‪' ,‬זקוקין דנורא ובעורין דאשא' לר' ר' שמואל הידא על תנא דבי אליהו זוטא פרק ב אות כג בפירוש‪' ,‬שם‬ ‫שמואל' לר' שמואל בן משה מסוויסלאוויטש ספר שמות דף כו ע"א ד"ה הטעם מה שיש במדרש) קודם שחטא ('חסד לאברהם' לר' אברהם אזולאי מעין חמישי נהר ו ד"ה אמנם) באכילת עץ הדעת‬ ‫('תולדות יצחק' לר' מנעשכיז פרשת שמות ד"ה ויש לבאר דיעקב)‪ .‬וכשחטא באכילה‪ ,‬חטאו עמו גם הנשמות ('אשל אברהם' לר' אברהם טוביאנה על טעמי המצוות מצוה קעג דף קא ע"ב ד"ה עוד‬ ‫אפשר לומר ‪' ,‬שם שמואל' לר' שמואל בן משה מסוויסלאוויטש ספר שמות דף כו ע"א ד"ה הטעם מה שיש במדרש)‪ ,‬לפי שהן היו תלויות בו ונהנו באכילתו מעץ הדעת טוב ורע ('שתי‬ ‫ידות' על התורה לר' אברהם חזקוני פרשת בראשית אות ד ד"ה וכשראתה)‪ ,‬ואז נפגמו כולם ונאבדו ('מובחר שבאבות' על פרקי אבות להאר"י ז"ל פרק ה ד"ה עשרה דורות מאדם) ונפלו לעמקי‬ ‫'הקליפות' (שער הגלגולים' להאר"י ז"ל הקדמה כג ד"ה האמנם דע)‪.‬‬ ‫יש מהנשמות שהיו תלויות בראשו כגון בשערותיו בחוטמו במצחו באזנו ובפיו ('זקוקין דנורא ובעורין דאשא' לר' שמואל הידא על תנא דבי אליהו רבא פרק ב אות כג)‪ ,‬ויש‬ ‫מהם בצווארו בידיו ורגליו ('זקוקין דנורא ובעורין דאשא' על תנא דבי אליהו זוטא פרק יד אות כח) וכן בכל שאר אבריו ('זקוקין דנורא ובעורין דאשא' על תנא דבי אליהו זוטא פרק יד אות כח‪,‬‬ ‫א ֶרץ"? (איוב לח‪ ,‬ד) ('שתי ידות' לר' אברהם חזקוני פרשת‬ ‫ִית בְּׁ י ְָּׁס ִדי ָ‬ ‫'זקוקין דנורא ובעורין דאשא' על תנא דבי אליהו רבא פרק ב אות כג)‪ .‬וזה מה ששאל הקב"ה את איוב " ֵאיפֹה הָ י ָ‬ ‫בראשית אות ד ד"ה וכשראתה) כלומר "האם תדע באיזה איבר של אדם הראשון היית תלוי?" ('זקוקין דנורא ובעורין דאשא' על תנא דבי אליהו רבא פרק ב אות כג) והוא ענה‬ ‫לו " ַּויַּעַּ ן יְּׁה ָֹו"ה ֶאת ִאיֹוב ִמן ְּשעָׁ ָׁרה" (איוב מ‪ ,‬ו וראה בפסוק שהתיבה 'ׂשערה' נכתבה עם אות ס' וכאן נדרשת עם אות ש') כלומר שהיה תלוי בשערות ראשו של אדם הראשון‬ ‫('שתי ידות' לר' אברהם חזקוני פרשת בראשית אות ד ד"ה וכשראתה)‪ .‬וכל אדם שנשמתו היתה תלויה באבריו הגסים של אדם הראשון אין לו דעת גדולה כמו מי‬ ‫שהיה תלוי במוח ובלב‪ ,‬כי שם הדעת ומשכן הנשמה‪ .‬וכך משתנים 'הדעת' 'הצורה' ו'הקול' בין הנשמות לפי מקום האיבר בו הן היו תלויות‬ ‫אצל אדם הראשון ('זקוקין דנורא ובעורין דאשא' על תנא דבי אליהו רבא פרק ב אות כג)‪.‬‬ ‫~‪~3‬‬ ‫כל הדורות שבאים לעולם במשך ששת אלפים שנות קיומו‪ ,‬הם כולם גלגולים של אדם הראשון‪ ,‬מאותן הנשמות אשר היו כלולות בו‪.‬‬ ‫הדורות הראשונים היו מחלק 'הראש' שלו‪ ,‬לכן היו יותר חשובים ומאריכים ימים ושנים‪ .‬ואחר כך באו הדורות של הגוף שהיו יותר גרועים‪,‬‬ ‫ולבסוף של הרגליים והעקביים שהם בתכלית הגריעות ביחס לראשונים‪ .‬והקב"ה מביא את הנשמות מאבריו של אדם הראשון על ידי גלגולי‬ ‫נשמות בכל שנות העולם על מנת לתקנן מהחטא הקדמון‪ ,‬כך שכולן תיקון לאדם הראשון ('ספר הליקוטים' להרמ"ד וואלי חלק א בפרק 'חיי האדם ופטירתו' ד"ה בענין‬ ‫הדורות שבאו לעולם)‪ .‬לכן בדור האחרון שלפני ביאת משיח יהיו הרבה אנשים עזי פנים כפי שאמרו רבותינו "בעקבות משיחא חוצפא יסגא" (ראה גמ'‬ ‫סוטה דף מט תחילת ע"ב)‪ ,‬כי הנשמות אז יהיו מאותן אלו שתלויות בעקביים של אדם הראשון ולכן הן עזי פנים‪ ,‬כפי המקום שבאו ממנו‪ .‬וזו כוונתם‬ ‫בתיבות "בעקבות משיחא" כלומר כשיהיו נשמות מן העקב של אדם הראשון שהוא עצמו עתיד להיות המשיח‪ ,‬אזי "חוצפא יסגא" –‬ ‫שהחוצפה תרבה בדור ('מדרש האיתמרי' לר' אליהו הכהן מחבר 'שבט מוסר' דרוש טו"ב דף פז ע"ב ד"ה כבר קבלנו מרבותינו)‪.‬‬ ‫משום כך אין משיח בן דוד בא "עד שיכלו כל הנשמות שבגוף" (ראה גמ' נדה דף יג ע"ב בשם ר' יוסי) כי צריך שייצאו כל הנשמות שהיו כלולות בגופו של‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬יש מהן בראשו ויש מהן בזרועותיו ושאר חלקי גופו‪ ,‬וכולן צריכות תיקון קודם ביאת הגואל ('מעבר יבק' לר' אהרן ברכיה ממודינא בחלק זבחי‬ ‫צדק סוף פרק כג)‪ .‬ומטעם זה אמרו רבותינו שגאולתן של ישראל לעתיד לבוא תלויה בפריה ורביה (ראה 'תנא דבי אליהו זוטא' פרק יד ד"ה וכמו שנגאלו)‪ ,‬כי על ידי‬ ‫ִירׁש‬ ‫ּוׂשמ ֹאול ִתפְּׁ רֹצִ י וְּׁ ז ְַּּׁרעֵ ְך גֹויִם י ָ‬ ‫שייצאו לעולם כל הנשמות שהיו תלויות בגופו של אדם הראשון‪ ,‬תוכל לבוא הגאולה‪ .‬ועל זה נאמר "כִ י י ִָמין ְּׁ‬ ‫ּוׂשמ ֹאול" ויסתיימו כל הנשמות שבגוף וייצאו מן 'הקליפות'‬ ‫יֹוׁשיבּו" (ישעיה נד‪ ,‬ג) כלומר אם ישראל יפרו וירבו עד שיפרצו "י ִָמין ְּׁ‬ ‫וְּׁ עָ ִרים נְּׁׁשַּ מֹות ִ‬ ‫יֹוׁשיבּו" כלומר ש"הַ נְּשָׁ מֹות" כבר יצאו לעולם ('זקוקין‬ ‫ִירׁש"‪ .‬וזה כי "וְּׁ עָ ִרים נְּשַ ּמֹות ִ‬ ‫ויכנסו לקדושה‪ ,‬אזי תבוא הגאולה שנאמר "וְּׁ ז ְַּּׁרעֵ ְך גֹויִם י ָ‬ ‫דנורא ובעורין דאשא' על תנא דאליהו זוטא פרק יד אות כח)‪( .‬וראה 'לקוטי נביאים' להאר"י ז"ל ספר ישעיה אות ס ד"ה 'מי אלה' שכתב כי אם יזכו ישראל ה' יחיש גאולתם על ידי ריבוי נשמות בגופות הנולדים‪ ,‬וזה מה‬ ‫שנאמר "הַּ ָקטֹן י ְִּׁהיֶה ל ֶָׁאלֶף וְּׁ הַּ צָ עִ יר לְּגֹוי עָׁ צום אֲ נִי יְּׁה ָֹו"ה בְּׁ עִ ָתּה אֲ ִחיׁשֶ ּנָה" (ישעיה ס‪ ,‬כב)‪" ,‬בְּׁ עִ ָתּה אֲ ִחיׁשֶ ּנָה" – שאני 'אחישנה' את הגאולה‪ ,‬ואף על פי כן יקרא 'בעתה' כי יושלמו לבוא כל הנשמות שבגוף אדם הראשון עיי"ש)‪.‬‬ ‫כל הנשמות שהיו בגוף אדם הראשון נידונות שוב בכל ראש השנה‬ ‫בראש השנה הקב"ה דן את כל העולם כולו‪ ,‬גופות בני האדם והנשמות‪ ,‬ופוקד אותם על כל מה שעשו כל השנה ('זוהר חדש' פרשת בראשית דף יח ע"ב ד"ה‬ ‫בראש השנה)‪ .‬ודווקא ראש השנה נקבע להיות יום דין לגוף ולנשמה‪ ,‬מפני שביום זה נולד אדם הראשון כאשר נעשה לו גוף ונזרקה בו נשמה‪,‬‬ ‫ובו ביום הוא נידון‪ .‬ונקבע הדין לדורות ( 'זוהר חדש' פרשת בראשית דף יט ע"א ד"ה אמר רב יהודה אמר רב) ביום זה‪ ,‬בו גם ניתן לשטן רשות לתבוע דין למעלה ('שיח‬ ‫יצחק' לר' יצחק איזיק חבר דף מב ע"ב אות כה ד"ה והוא ענין תקיעת שופר)‪ .‬ועוד כאשר אדם הראשון עמד לדין עמדו עמו כל הנשמות שעתידות לבוא בעולם אשר היו‬ ‫כלולות בו‪ ,‬לכן נשאר יום ראש השנה סימן לכל ישראל להיות נידונים בו‪ ,‬וייצא דינם לאור‪ .‬וזה מה שנאמר "ל ְִּׁמ ְּׁׁשפָטֶ יָך עָ ְּׁמדּו הַּ יֹום כִ י הַּ כֹל‬ ‫עֲבָ דֶ יָך" (תהלים קיט‪ ,‬צא) כלומר שכבר "עָׁ ְּמדו" בעבר ביום זה "עֲבָׁ דֶ יָך"‪ ,‬כי כל ישראל היו כלולים באדם הראשון בראשית הבריאה וכשהוא עמד‬ ‫ׁשפָטֶ יָך" חוזרים בכל שנה ביום ראש השנה להיות נידונים בו ('אשל אברהם' לר' אברהם טובייאנה על טעמי המצוות מצוה‬ ‫לדין היו כולם עומדים עמו בדין‪ ,‬לכן " ִמ ְּׁ‬ ‫לא דף לג ע"ב ד"ה ועפ"י זה יובנו הכתובים)‪.‬‬ ‫ביום ראש השנה דנים כל נשמה שנמצאת בעולם הזה יחד עם כל גלגוליה מראשית כל הדורות‪ .‬ועל כך אמרו רבותינו "וספרי חיים וספרי‬ ‫ְּׁצּורי ֶקדֶ ם וגו' ִמי לא נִפְּׁ ַּקד כְּׁ הַּ יֹום‬ ‫ּופֹוקד כָל י ֵ‬‫ֵ‬ ‫מתים פתוחין לפניו" (גמ' ראש השנה דף לב ע"ב)‪ .‬וזה מה שאומרים בתפילה " ַּא ָתה זֹוכֵר מַּ עֲׂשֵ ה עֹו ָלם‬ ‫ְּׁצּורי ֶקדֶ ם" – הם גלגוליהם‬ ‫ּופֹוקד כָל י ֵ‬ ‫הַּ זֶה" (מתוך תפילת מוסף של ראש השנה בחלק 'זכרונות') " ַּא ָתה זֹוכֵר מַּ עֲׂשֵ ה עֹו ָלם" – של בני האדם החיים בעולם הזה‪ֵ " ,‬‬ ‫הקודמים‪ ,‬כדי לצרף בשעת המשפט של ראש השנה את המעשים הרבים שקדמו עם אלו של עכשיו ('זכר דוד' לר' דוד זכות ממודינא מאמר שלישי סוף פרק סב דף‬ ‫רו ע"א ד"ה 'וכ"כ מהר"ם אלשיך' בשם האלשיך הקדוש)‪ .‬ואז כפי ערך שלמותה ומראיה של הנשמה גוזרים עליה משמים ('באר מים חיים' פרשת נצבים ד"ה ונמצאת למד מזה)‪.‬‬ ‫ְּׁצּוריו בְּׁ ַּרחֲ ִמים לְּחַ ּיִים"‬ ‫וגם נשמות שעוד לא חזרו בגלגול לעולם הזה נידונות בראש השנה‪ ,‬כפי שאומרים בתפילה " ִמי כָמֹוָך ָאב הָ ַּרחֲ מָ ן זֹוכֵר י ָ‬ ‫(מתוך ברכת 'מחיה המתים' בעשרת ימי תשובה) שהכוונה היא לנשמות שה' יתברך זוכר ברחמיו להחזירם לחיים ולהחיותם בעולם הזה בסוד הגלגול ('שער‬ ‫הכוונות' להאר"י ז"ל דרושי ראש השנה דרוש ו ד"ה והנה נוסח זה)‪.‬‬ ‫ה' יתברך הנחיל לישראל את תורתו הקדושה ובה רשום ענין נפילת האדם הראשון‪ ,‬ודרך תיקונו על ידי קיום התורה‪ .‬ורצה האל יתברך‬ ‫שישראל יחוגו מידי שנה בשנה יום אחד לזיכרון הדבר הגדול הזה – הוא יום ראש השנה‪ ,‬ויתנו אז אל ליבם את ראשית גדולת האדם‬ ‫הראשון לעומת חולשתו אחרי החטא‪ ,‬ואת תיקונו והתנשאותו העתידית‪ .‬וזה כדי שיזכרו שהאדם נברא שלם והחטא הפילו ממדרגתו‪ ,‬ואז‬ ‫יתקנו את דרכיהם במשפט ובאמונה‪ ,‬ויטרחו בכל כוחם כדי למהר את זמן הפדיון הכללי ('זכר דוד' מאמר שלישי פרק סג דף רח ע"א ד"ה והגם דברים פשוטים)‪ .‬וזה‬ ‫כל עבדות עם ישראל בעולם‪ ,‬היות שכל ששים רבוא נשמות ישראל היו תלויות באדם הראשון והכל חוזר לשורש תיקון חטא אדם הראשון‬ ‫('תפארת שלמה' לר' שלמה מראדמסק על המועדים לשבת תשובה ד"ה יצא אדם)‪ .‬ובכל שנה בראש השנה‪ ,‬בעת הגיע היום בו הושם אדם עלי ארץ‪ ,‬משגיח הבורא יתברך‬ ‫השגחה כללית‪ ,‬על כל מעשי בני האדם בשנה שעברה‪ ,‬בקיום המצות ותיקון המדות‪ ,‬ועל פי זה מוציא 'גזר דין' אם העולם כולו כבר הגיע אל‬ ‫תיקונו ונעשה האדם הראשון מתוקן כבראשונה ('זכר דוד' לר' דוד זכות ממודינא מאמר שלישי פרק סג ד"ה והגם דברים פשוטים)‪ .‬כן יהיה במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫תרומות לעלון בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית ניתן להפקיד ל‪ :‬בנק הדואר מספר ‪ 09‬׀ סניף ‪ 001‬׀ מספר חשבון ‪ 30608503‬׀ שם החשבון חיים לנגר‬ ‫העלון לזיווג הגון של‬ ‫העלון לרפואתו השלימה‬ ‫לעילוי נפש רוח ונשמה של הרב‬ ‫העלון מופץ לעילוי נשמת‬ ‫העלון לעילוי נשמת‬ ‫העלון גם לעילוי‬ ‫ניתן לקבל את העלון במייל ‪alon.torat.haim@gmail.com‬‬ ‫ערן אורן מור בן שושנה הי"ו‬ ‫יצחק בן קייטי גיטי הי"ו‬ ‫במהרה של מור אבי‬ ‫ר' דוד יוסף בן‬ ‫דוד ומשה מנחם זצ"ל‬ ‫חיים בן לאה ז"ל‬ ‫זוהרה בת שמחה ז"ל‬ ‫פינחס בן אסתר ז"ל‬ ‫נשמת‬ ‫רות בת מרים‬ ‫זילפה הי"ו‬ ‫ז"ל‬ ‫ומי שרוצה להפיץ את העלון ניתן ליצור קשר בטלפון ‪052-7675933‬‬ ‫לעילוי נר"נ אפרים בן אביגיל ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫יפה בת ברי ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫זרע בר קיימא ורפואת הנפש והגוף ל‪:‬‬ ‫העלון להצלחה ולברכה‬ ‫יצחק ג'ק בן מרים ז"ל‬ ‫עופר אהרון בן אולגה הי"ו‬ ‫העלון גם לעילוי‬ ‫משה בן מרים הי"ו‬ ‫לע"נ שושנה בת מרי דוד ונעמי ז"ל‬ ‫לעילוי נפש רוח ונשמה‬ ‫נשמות‪:‬‬ ‫חגי בן אולגה הי"ו‬ ‫רפואה שלימה ל‪:‬‬ ‫העלון לרפואה שלימה של הילדות‬ ‫להצלחת‪:‬‬ ‫אנה בת רוזה הי"ו‬ ‫אופיר בן דינה ז"ל‬ ‫רחל בת גרשון‬ ‫עמיחי וטליה למשפחת סלע‬ ‫העלון לעילוי נפש רוח ונשמה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ושרה ז"ל‬ ‫חיים ומיכאל מכלוף בני אסתר הי"ו‬ ‫טליה אסתר בת אלינור מזרחי תחי'‬ ‫ובנותיהם‬ ‫העלון מופץ לעילוי נשמת‬ ‫מרדכי בן מרים ז"ל‬ ‫אשת דוד‬ ‫שירה בת אילנה מזרחי תחי'‬ ‫להצלחה וישועה בקרוב בכל העניינים‪:‬‬ ‫עליה בת אסתר הי"ו‬ ‫רֹתם‪ ,‬כרמל‪ ,‬תהל‬ ‫מתנאל בן מיכאל הי"ו‬ ‫זיווג הגון בקרוב ל‪:‬‬ ‫נתנאל הכהן בן יונה הכהן ע"ה‬ ‫מַ ְּדלֵּן בת לונָׁה ז"ל‬ ‫דוד בן ישי ז"ל‬ ‫אברהם ישראל בן מרים הי"ו‬ ‫אלינור בת נורית תחי'‬ ‫אלכסנדר בן יהודה ע"ה‬ ‫לעילוי נפש רוח ונשמה‬ ‫של הילד‬ ‫הנולד ממרים‬ ‫שמעון בן מרי הי"ו‬ ‫להצלחת‪:‬‬ ‫ארז בן צילה הי"ו‬ ‫רפואה שלמה ל‪:‬‬ ‫לע"נ ששון שי מימון‬ ‫נתן יוסף ז"ל‬ ‫אייל בן דינה הי"ו‬ ‫העלון מופץ להצלחה וישועה של‬ ‫אברהם ישראל בן מרים הי"ו‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בן כשונה פרטונה ז"ל‬ ‫רוזה בת דורה דבורה תחי'‬ ‫נועם חנן בן שושנה הי"ו‬ ‫ר' פנחס רפאל בן סימי סימונה ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"ג ניסן ה'תשפ"ה‬ ‫העלון גם לעילוי‬ ‫להצלחתה ורפואתה השלימה של‬ ‫חיים בן אסתר הי"ו‬ ‫וילדיהם‪:‬‬ ‫מוריה בת דורית תחי'‬ ‫לרפואת‬ ‫העלון גם לעילוי נשמת‪:‬‬ ‫נשמות‪:‬‬ ‫יהודית מרים בת ורדה רוזיטה תחי'‬ ‫בתוך שאר חולי עמו ישראל‬ ‫נעה‪ ,‬יהונתן‪ ,‬אבינעם‪ ,‬שילה‬ ‫וכל בני ביתם‬ ‫בארי בן יעל הי"ו‬ ‫אליהו בן ג'נֵּט ז"ל‬ ‫מאיר בן משה‬ ‫הי"ו‬ ‫לעילו נפש רוח ונשמה של‬ ‫ז"ל‪ ,‬יונה בן‬ ‫לע"נ אברהם חי בן יוסף שמעון ז"ל‬ ‫אולגה (חּולָה) בת סימי ז"ל‬ ‫שמואל ז"ל‪,‬‬ ‫העלון לרפואה וזיווג הגון של‬ ‫לבריאות פרנסה ברכה והצלחה‪:‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫העלון גם לרפואה שלימה במהרה של‬ ‫לרפואת והצלחת מור חמי‬ ‫ברטה בתיה‬ ‫צופיה בת מרים תחי'‬ ‫העלון לזיווג הגון עם בת ישראל‬ ‫אורי הכהן בן פרומה הי"ו‬ ‫יקיר בן דורית ז"ל‬ ‫כלימה בת ליזה ז"ל‬ ‫אבישלום בן רות הי"ו‬ ‫כשרה וטהורה וחזרה בתשובה‬ ‫ר' אשר בן יפה הי"ו‬ ‫בת מאיר ז"ל‪,‬‬ ‫מתוך אהבת התורה ל‪:‬‬ ‫שלומית אלישבע בת חיה תחי'‬ ‫לע"נ רבקה אביבה בת יקוט ז"ל‬ ‫ניר בן יהודית מרים הי"ו‬ ‫חיים בן לייב‬ ‫העלון להצלחה וישועה בקרוב ל‬ ‫העלון לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נפש רוח ונשמה‬ ‫ז"ל‪,‬‬ ‫העלון לרפואה שלימה ונחת יהודית מהילדים‬ ‫גיא בן יהודית מרים הי"ו‬ ‫הנרייט מינה בת ג'ולי ז"ל‬ ‫מרים בת חנה ז"ל‬ ‫ירחמיאל שמואל בן אֹולגָׁה הי"ו‬ ‫לרפואתה השלימה של‪:‬‬ ‫לרפואה שלמה‬ ‫לע"נ רחל בת רבי בנציון ז"ל‬ ‫מרים בת‬ ‫ָׁג ְּניַה אסתר בת שרה בתיה תחי'‬ ‫דליה בת יהודית תחי'‬ ‫יניב בן יהודית מרים הי"ו‬ ‫מגי בת שרה טובה תחי'‬ ‫דוד בן פנינה הי"ו‬ ‫לע"נ שמעון בן שלמה ז"ל‬ ‫ראובן בן ג'רמן ז"ל‬ ‫לבית משפחת דיטשי‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫שמואל ז"ל‬ ‫~‪~4‬‬