gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫לקט אמרי קודש‬ ‫ממרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ראש השנה‬ ‫לבין אומות העולם‪ ,‬על זה עצמו צריך לשבח שבח שלא‬ ‫ליל א' דראש השנה תשפ"ה‬ ‫עשה אותנו כמוהם‪ ,‬ועי"ז נסתם פיות המקטרגים‪.‬‬ ‫‪ -‬אחר התפלה בדאווין שטוב‬ ‫פו"א‪ ,:‬בספה"ק 'אור ישראל' מהרה"ק רבי ישראל‬ ‫עוד אמר‪ ,‬בספה"ק 'אור יהושע' מזקני הרה"ק רבי‬ ‫מסאדיגורה זיע"א‪ ,‬יש שמוסע'ן על ראש השנה ‪-‬‬ ‫אברהם יהושע העשיל ממעזבוז זי"ע‪ ,‬יש כמה שמוסע'ן‬ ‫מוראדיג'ע שמוסע'ן על עניני ראש השנה‪ .‬ובין הדברים‬ ‫על ראש השנה‪ ,‬וחבל שאין את יתר המאמרים‬ ‫מביא שם [ואני זוכר את המאמר שחזרו על זה בבית המדרש בתל‬ ‫להדפיסם‪ ,‬אמנם מה שכן יש לנו הוא הרי אוצר גדול‬ ‫אביב‪ ,‬הרבה שנים עוד קודם שהדפיסו הספר]‪ ,‬על מאמר הזוה"ק‬ ‫מאוד‪ .‬ומביא שם ג"כ כמה טעמים לאכילת התפוח בליל‬ ‫(ח"ג ערה‪ ).‬דבראש השנה יום הדין בא השטן לקטרג על‬ ‫ראש השנה‪ ,‬ואחד הטעמים מבאר עפ"י מה דאיתא‬ ‫עם ישראל‪ ,‬אומר לו הקב"ה הבא עדים‪ ,‬הלך והביא את‬ ‫במדרש (ויק"ר כ‪ ,‬ב) תפוח עקיבו של אדם הראשון היה‬ ‫החמה ובאה והעידה‪ ,‬והקב"ה אומר עד אחד אתה ואין‬ ‫מכהה גלגל חמה‪ ,‬ואח"כ בחטא ירד ממדרגה זו‪ ,‬ועל ידי‬ ‫עד אחד נאמן‪ ,‬הלך להביא את הלבנה‪ ,‬והיא מתכסת‪,‬‬ ‫הסימנים אנו מתעוררים לתשובה כמ"ש השל"ה הק'‪,‬‬ ‫הלך לבקש אותה ולא מצאה שנאמר (תהלים פא‪ ,‬ד) תקעו‬ ‫ועל זה אנו מתקנים החטא של אדם הראשון‪ ,‬וממילא‬ ‫בחודש שופר בכסה ליום חגינו‪ ,‬יש שהלבנה מתבקשת‬ ‫כמו שמשפט אדם הראשון על ידי שעשה תשובה יצא‬ ‫ואינה נמצאת שהיא מתכסת‪ ,‬מיד עמד הקב"ה מכסא‬ ‫בדימוס‪ ,‬כן אנחנו ג"כ נצא בראש השנה בדימוס‪.‬‬ ‫דין וישב על כסא רחמים‪.‬‬ ‫ופירש שאין הפירוש על 'לבנה' ועל 'חמה' בעצם‬ ‫ליל א' דראש השנה תשפ"ה‬ ‫בריאות הללו‪ ,‬אלא הכוונה על אומות העולם דמונין‬ ‫‪ -‬בסעודת יו"ט‬ ‫לחמה‪ ,‬ובני ישראל דמונין ללבנה‪ ,‬והנה השטן בא‬ ‫לקטרג על בני ישראל‪ ,‬ועל כן מביא השטן את החמה‬ ‫היום ביום א' דראש השנה הוא יוד"ק של זקני הרה"ק‬ ‫שהם אומות העולם‪ ,‬אך הקב"ה אומר לו שיביא את‬ ‫ר' יצחק מאיר מקאפיטשיניץ זכותו יגן עלינו ועל כל‬ ‫הלבנה היינו בני ישראל‪ ,‬והולך וטורח לחפש את בני‬ ‫ישראל‪ ,‬בהגיעו לפרקו דובר בו נכבדות ויבא בברית‬ ‫ישראל‪ ,‬והוא בא ורואה אז דער אידישע קינדער זענען‬ ‫האירוסין עב"ג הרבנית מרת גיטל בת דו"ז הרה"ק רבי‬ ‫נתעטף מיט דער טליתים בבתי הכנסיות ומתפללים‬ ‫מרדכי שרגא פייביש מהוסיאטין זצוק"ל‪ .‬על קשרי‬ ‫ביום טוב שלהם‪ ,‬ולהבדיל רואה את אומות העולם מה‬ ‫שידוכין אלו מסופר‪ ,‬באחת השנים קשה היה להשיג‬ ‫הם עושים ביום אידם שלהם ‪ -‬משתכרים וזוללים‬ ‫אתרוגים מובחרים בסביבות הוסיאטין‪ ,‬הרה"ק‬ ‫ועוברים עבירות‪ .‬וממילא מיד עומד הקב"ה מכסא דין‬ ‫מהוסיאטין שלח שנים מחשובי מקורביו לרוסיה להשיג‬ ‫ויושב על כסא רחמים‪ ,‬ונסתם פי המקטרג הוא היצר‬ ‫שם עבורו אתרוג מובחר בדרכם היו צריכים השליחים‬ ‫הרע‪.‬‬ ‫להתעכב במעזיבוז על ימי ראש השנה‪ ,‬סמוך לעיר‬ ‫מעזיבוז שכן מחנה גדול של הצבא הרוסי אשר בין חיליו‬ ‫ובזה מפרש מה שאומרים בתפלת 'עלינו לשבח' ‪' -‬שלא‬ ‫היו גם הרבה יהודים‪ ,‬רבי יצחק מאיר שהיה אז עלם‬ ‫עשינו כגויי הארצות'‪ ,‬היינו שאנו צריכים להודות‬ ‫בגיל הבר מצווה יגע ועמל רבות להשיג אוכל כשר‬ ‫ולשבח להקב"ה על עצם ההבדל שיש בין בני ישראל‬ ‫הייתה מדברת מגדלות אחיה אדמו"ז שהוא שולט על‬ ‫ושאר הצטרכות החג עבור חיילים אלו‪ ,‬התמסרות‬ ‫מחשבות האנשים ער נעמט דער מחשבות אין געט‬ ‫מופלאת זו עוררה את תשומת לבם של השליחים על‬ ‫צוריק דער מחשבות‪ .‬אך מכל מקום אינני יודע אמאי‬ ‫טיבו של העלם‪ .‬כשחזרו להוסיאטין נכנסו עם האתרוג‬ ‫אמר לומר שבעה פעמים‪ ,‬שלא מוזכר בשום מקום‪ ,‬רק‬ ‫אל רבם ואמרו לו‪ :‬אתרוג שהבאנו אם הוא עץ הדר אין‬ ‫לומר הרבוש"ע פעם אחת‪.‬‬ ‫אנו יודעים‪ ,‬אך חתן פרי עץ הדר עבור בתו היקרה‬ ‫בודאי מצאנו‪ .‬בתארם לפניו את אשר ראו עיניהם בימי‬ ‫שבתם במעזיבוז‪ .‬הדברים מצאו חן בעיני הרה"ק‬ ‫הקיטל של דודי מסאדיגורה היה סגור ללא כפתורים‬ ‫וכעבור ג' ירחים בחדש שבט תרל"ו באו בקשרי‬ ‫כמו הקיטל שמצוי היום‪ ,‬והטעם לזה שהרי הקיטל הוא‬ ‫שידוכין‪ .‬כחמש שנים לאחר מכן בי' אדר א' תרמ"א‬ ‫לעורר את ענין תריככי המת‪ ,‬ולאחר כמה שנים התחילו‬ ‫התקיימה חתונתו בחצר הקודש של חתנו בהוסיאטין‪.‬‬ ‫לתפור קיטל'ך עם כפתורים‪.‬‬ ‫אצל זקני זיע"א היה כמה וכמה מעשיות שממש ראו‬ ‫הרה"ק ר' משה'לה מקאזניץ זי"ע מביא שאצל אביו‬ ‫מלבד ענין ישועות ורפואות‪ ,‬ראו 'תחיית המתים' ‪-‬‬ ‫המגיד מקאזניץ השמחה הגדולה בשנה היה בראש‬ ‫כפשוטו ממש‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬וכן בספה"ק 'אוהב ישראל' מביא אשר בראש‬ ‫השנה צריך להיות בשמחה‪.‬‬ ‫יום א' דראש השנה תשפ"ה‬ ‫הנוסח שאנו אומרים קודם תפלת מוסף הפתיחה (ניגון‬ ‫‪ -‬בסעודת יום טוב‬ ‫קודם ברוך אתה) הניגון הוא מסאדיגורה‪ ,‬וכן מחותני‬ ‫להרה"ק הס"ק מרוז'ין זיע"א היה בת מרת גיטל ע"ה‪,‬‬ ‫אדמו"ר מבסוטון זצ"ל היה מנגנו‪ ,‬ואמר שיודע ומקובל‬ ‫היא הייתה נשואה לר' יוסף מונזון ע"ה‪ ,‬ובנה ר' לוי'ניו‬ ‫אצלו שהניגון הוא מסאדיגורה‪.‬‬ ‫היה אדמו"ר גדול ‪ -‬ה'אויזירנע רבי'‪ ,‬והוא כתב ספר‬ ‫עשיר במיוחד 'בך יברך ישראל'‪ ,‬והיא הייתה חסידה‬ ‫ליל ב' דראש השנה תשפ"ה‬ ‫ומאמינה גדולה של אחיה בני הרה"ק מרוז'ין‪ ,‬פעם‬ ‫הייתה אצל אחיה הרה"ק ר' דוד משה מטשורטקוב זי"ע‬ ‫‪ -‬בסעודת יום טוב‬ ‫ובירכה בסוכה על הנרות ואמרה שאינו מרגישה את‬ ‫היום יום ב' דראש השנה חל יוד"ק של הרה"ק הינוקא‬ ‫הטעם של היו"ט‪ ,‬ואמר הרה"ק לבדוק אם כיסו את‬ ‫מסטאלין הפראנקפוטר זיע"א‪ .‬היה רבי שעוד חי אחר‬ ‫הסוכה עם השלאק‪ ,‬והכן התברר שעשו כן מפני‬ ‫המלחמה והתגורר בתל אביב‪ ,‬הזלאטפול'ער רבי‪ ,‬ר'‬ ‫הגשמים‪ ,‬ומטעם זה לא הרגישה את עירבות היו"ט‬ ‫הערשל'ע קראו לו‪ ,‬ושמחת נישואיו התקיימו בשנת‬ ‫כראוי‪.‬‬ ‫תרע"ב עוד קודם מלחמת עולם הראשונה‪ ,‬והיה חתנו‬ ‫בכל אופן פעם ששוחחה על אחיה אדמו"ר הזקן‬ ‫של הרה"ק ר' ישראל מטשורטקוב זיע"א‪ ,‬דודי‬ ‫מסאדיגורה אמרה‪ ,‬שאחר חג השבועות חלמה חלום‬ ‫מסאדיגורה הרי היה מאוד היימיש בטשורטקוב‪ ,‬ונסע‬ ‫שאינו טוב והטרידה אותה עד למאוד‪ ,‬והלכה אל אחיה‬ ‫אל החתונה‪ ,‬בזמנו היה המנהג שהיו נוסעים לקראת‬ ‫אדמו"ז וזלזל א יודנע קיקט אויף חולמות‪ ,...‬אך שראה‬ ‫השבת אויפרוף והיו חוזרים אחר שבעת ימי המשתה‪.‬‬ ‫שהיא מצטערת על כך‪ ,‬אמר לה שיבוא ראש השנה‬ ‫ובשבת אויפרוף הינוקא הסתובב שם בקלויז ובקריאת‬ ‫תאמרי בברכת כהנים שבעה פעמים את הרבוש"ע‬ ‫התורה חיפש מקום היכן לעמוד‪ ,‬וכשהגיע למקומו של‬ ‫שאומרים בהטבת חלום‪ .‬אך למעשה שכחה מן החלום‬ ‫דודי נעמד לצידו‪ ,‬ולקח את הסטנדר שלו לידו‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫וממה שאמר לה אחיה‪ ,‬וכעבור כמה חודשים בהגיע‬ ‫'דאס איז א יוגרמאן פון אמת'‪...‬‬ ‫ראש השנה בעת ברכת כהנים נזכרה בחלום ובדברי‬ ‫אחיה אדמו"ז‪ ,‬ואמרה הרבוש"ע ז' פעמים‪ .‬ולימים‬ ‫ואת המשפחה על עגלה‪ ,‬והוא עצמו הרכיב את העגלה‬ ‫ונסעו עד לנהר ליד סטאלין‪ ,‬ובנהר ירדו לספינה והוא‬ ‫שמעתי מהרה"ח ר' נחום קארלנברג ע"ה מאותו‬ ‫הלביש את בגדי רב החובל‪ ,‬היה לו דרך להתנהג‬ ‫חתונה‪ ,‬שבקבלת פנים לא הורשו להכנס רק למשפחה‬ ‫בדברים שלא כדרכינו‪ ,‬והיה שבע ברכות על הספינה‪,‬‬ ‫ולאדמורי"ם‪ ,‬והוא רצה להכנס‪ ,‬וזקני מקאפיטשיניץ‬ ‫ואח"כ התבטא שוין מדארף זין יוגן‪ ,‬ומיהרו ולקח את‬ ‫זי"ע היה על החתונה‪ ,‬ושהודיעו שהולכים לקבלת פנים‬ ‫כולם והלכו לתחנת הרכבת‪ ,‬ושעברה הרכבת הורה‬ ‫נכנס לאותו חדר שם התקיים המעמד במצומצם‪,‬‬ ‫לעצור את הרכבת‪ ,‬דודי תיאר איך הוא הניף את ידו‪,‬‬ ‫והשטריימל שלו לא היה על ראשו באותו שעה‪ ,‬ור'‬ ‫ואעפ"י שאין הרכבת הייתה אמורה להעצר שם עצרה‬ ‫נחום רץ להביאו‪ ,‬ולא נתנו לו להכנס‪ ,‬אך הוא בכל זאת‬ ‫ונסעו וחזרו לסאדיגורה‪ .‬זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪.‬‬ ‫התעקש ואמר שהוא לא מכניס את השטרימל‪ ,‬אך מכל‬ ‫יום ב' דראש השנה תשפ"ה‬ ‫מקום לא נתנו לו‪ ,‬וסימן לזקני שרוצה להכנס‪ ,‬והוא היה‬ ‫נמוך קומה וזקני סימן לו שיכול להכנס מתחת לרגלי‬ ‫‪ -‬בסעודת יום טוב‬ ‫הגבאי שומר הדלת‪ ,...‬ואכן תמיד דיבר על כך שזכה‬ ‫להיות באותו מעמד בחכמתו של זקני זי"ע‪.‬‬ ‫החסידשע ספרים מדברים הרבה על ענין ראש השנה‬ ‫שלא מזוכר בתורה הקדושה כמעט כלום לא מוזכר‬ ‫בתורה יום הדין וכו' וכו'‪ ,‬והתשובה הוא אחת וכל אחד‬ ‫שמעתי מדודי מסאדיגורה זיע"א‪ ,‬שעל שמחת החתונה‬ ‫מדבר כדרכו 'בכסה ליום חגינו' ‪ -‬פאר דעקט'‪.‬‬ ‫של הרה"צ ר' אברהם יעקב שפירא מגוואדזיץ שהיה‬ ‫חתן של הפראנקפוטער‪ ,‬ועשה הינוקא לחצים כבדים‬ ‫על דודי שיבוא לחתונה‪ ,‬לפי שאביו של ר' אברהם יעקב‬ ‫הרה"ק ר' שלום יוסף בנו של הס"ק מרוז'ין זיע"א היה‬ ‫שפירא היה ר' יצחק מרדכי שהיה חתנו של ה'אור‬ ‫עומד שעות ארוכות בתפלה ולא היה מניע את אבריו‪,‬‬ ‫ישראל' ודודי היה ראש המשפחה‪ ,‬אך מחמת‬ ‫ואחר התפלה היו צריכים להחליף את בגדיו‪ ,‬והחסידים‬ ‫שלמשפחת 'פרידמאן' היה סיבוכים קשים לבוא‬ ‫פירשו שזה הפירוש במה שאומרים במוסף בראש‬ ‫לרוסיא‪ ,‬ע"כ לא יכל לבוא לחתונה‪ ,‬אך אמר לו שלוקח‬ ‫השנה‪' ,‬זעות בלי ליאות מחיל כסא'‪.‬‬ ‫את האחריות ויסדר לו אישורים‪ .‬והכן דודי היה על‬ ‫ואותו ענין ראיתי אצל דודי ה'אביר יעקב' שהיה קודם‬ ‫החתונה ונתן לו 'כבוד מלכים'‪.‬‬ ‫הטיש מכין את עצמו‪ ,‬היה אצלו ענין של הכנה לטיש‪,‬‬ ‫אז סיפר דודי שבמוצאי שבת ניגן בכינורו‪ ,‬והחסידים‬ ‫הוא היה יכול להיות פתוח אז ולא סגור בחדרו‪ ,‬אך היה‬ ‫הזקנים היו עומדים מתחת לדלת חדרו והיו מקשיבים‬ ‫איזה ענין של הכנה‪ ,‬ואחר הטיש היו מוכרחים להחליף‬ ‫את ניגון הכינור‪ ,‬ודודי אמר אז‪' :‬סי גיווען וואס צו הער'ן‪,‬‬ ‫את מלבושיו‪.‬‬ ‫און סאיז גיווען וואס צו זעען'‪...‬‬ ‫ודודי המשיך וסיפר עוד‪ ,‬שאחר שגמר לנגן התבטא‪:‬‬ ‫לא שמעתי על קניית סכין חדש לראש השנה‪ ,‬יש‬ ‫מיילכקע מיט יוחנקע גלייך צום גמרא (היינו לבניו הקדושים‬ ‫מתלמידי בעש"ט שקנו אך אצלינו לא ראיתי את זה‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי אברהם אלימלך והרה"ק רבי יוחנן)‪...‬‬ ‫אבל היו נוהגים להשחיז את הסכין‪.‬‬ ‫ובסוף ימי השבע ברכות דודי רצה לנסוע חזרה‪ ,‬והיה‬ ‫אז 'שנעל צוק' שהוא רכבת שלוקחים עד לרכבת‬ ‫בסליחות אצל זקני מקאפיטשיניץ שהייתי בב"פ כל‬ ‫השניה‪ ,‬היינו רכבת מהירה‪ ,‬ורצה להספיקו‪ ,‬אך‬ ‫הבית מדרש היה מלא לא היה מקום לסיכה‪ ,‬ואח"כ היה‬ ‫הפראנקפוטער אמר להשאר ולא הסכים לו לנסוע‪,‬‬ ‫מחלק שעות את האניג לעקעך‪.‬‬ ‫ונשאר שם עוד‪ ,‬ושבע ברכות האחרון לקח את דודי‬ ‫סיפורי קודש שנשמעו מפי מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ביקור מרן אדמו"ר שליט"א אצל מרן אדמו"ר ממכנובקא בעלזא שליט"א‬ ‫יום חמישי נצבים וילך תשפ"ו‬ ‫להתפלל‪ ,‬שוין‪ ,‬בין איך גוועראן פארפלען‪ ,‬אז כתב לי‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא קיבל בברכה ואמר‪ ,‬שלום‬ ‫במכתב שאני ייקח גם כן כסף‪ ,‬ולא רציתי‪ ,‬ואמר לי שאני‬ ‫עליכם‪ ,‬אזא גאסט‪.‬‬ ‫כן ייקח‪ ,‬כי הה"ק מבארדיטשוב אמר שלוקח כסף עבור‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני צריך להודות לכם על שהשתתפתם‬ ‫התפלה שכך האט ער א תירוץ פאר וואס צו דאוונען‪.‬‬ ‫בשמחת הנישואין של נכדי (הרב יהודה צבי פלינטנשטיין בי"ב‬ ‫ור' שלומ'ניו גם ציווה עלי להתפלל‪.‬‬ ‫אב העעל"ט)‪.‬‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬באיזה נוסח אתם‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬זה היה זכות בשבילנו‬ ‫מתפללים?‬ ‫להשתתף בשמחה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬וואלינ'ער נוסח‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כן‪ ,‬אבל השתתפתם יותר מן הרגיל‪.‬‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬מהיכן קיבלתם את הנוסח?‬ ‫איך בין צי אייך דאך א גוטע פריינד‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬היה לנו חשוב'ע בעלי תפלות‪ ,‬היה כמה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אנחנו כבר מכירים משנת תשכ"ה‪.‬‬ ‫בעלי תפלות‪ ,‬ר' אלי' ור' גדלי'‪ ,‬אבל היום כבר אין לי כח‬ ‫להתפלל‪ ,‬איך וועל זיך ארויס דרייען‪ ,‬אבער זיי לאזין‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬מסקווירא‪.‬‬ ‫נישט‪ ,‬וואס זאל איך טועהן‪ ,...‬מצדם הם צודקים‪ ,‬אבל‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אז היה פעם ראשונה שהייתי בסקווירא‪.‬‬ ‫אני גם צודק‪...‬‬ ‫איך אתם מרגישים?‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬לאמיר טרינקען אביסל ויין‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬ברוך ה'‪.‬‬ ‫פאר 'לחיים'‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כבר מגיע א הייליגע טאג‪.‬‬ ‫של‬ ‫היאהרצייט‬ ‫היום‬ ‫הרי‬ ‫מרן שליט"א‪:‬‬ ‫ההורנוסטיפל'ער‪.‬‬ ‫אתם מתפללים בראש השנה?‬ ‫זקיני הרי"מ מקאפיטשיניץ היה חתן בהוסיאטין‪ ,‬ושהוא‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬אביסל‪.‬‬ ‫התחתן היה בשנת האבל על פטירת אביו הה"ק ר'‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מוספים?‬ ‫אברהם יהושע העשיל ממעזיבוז בחול המועד סוכות‪,‬‬ ‫ושהגיע להוסיאטין היה חתן מאהל וכו'‪ ,‬ועשה לו באחד‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬כן‪.‬‬ ‫הלילות מנין בצד להתפלל תפלת ערבית‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מיט דער בעלזא'ער נוסח‪ ,...‬אני גם‬ ‫וההוסיאטינ'ער שמע מכך‪ ,‬וקרא לו‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬איך האב‬ ‫מתפלל‪.‬‬ ‫דיר נישט א ער געברנגט זאלסט מיר זיין דא א חזן‪,...‬‬ ‫מאז כל ימיו לא ניגש יותר לפני העמוד‪.‬‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬כך? הרי ברוז'ין לא‬ ‫מתפללים?‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬ברוז'ין לא ניגשים‬ ‫ביאהרצייט?‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬סאיז א גאנצע מעשה‪ ,‬יש כבר ששים שנה‬ ‫מאז‪ ,‬בתל אביב אצל הבית מדרש של דודי ה'אביר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬גם לא‪.‬‬ ‫יעקב' שר' שלומנ'יו אחיו הנהיג את הבית מדרש‪ ,‬רצו‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬קדיש לפחות כן אומרים?‪...‬‬ ‫שיהיה בעל תפלה‪ ,‬ורצו שאני יתפלל לפני העמוד‪,‬‬ ‫אמרתי שאיני רוצה‪ ,‬ועשו לי שטיקל‪ ,‬שכתבו מכתב‬ ‫לזקיני מקאפיטשיניץ‪ ,‬וזקיני כתב מכתב שאני צריך‬ ‫יריח בשמים בליל שב"ק היות ואני קאפיטשיניצ'ער‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כן‪ ,‬אבל רק ביאהרצייט של הורים‪ ,‬אצל‬ ‫איניקל‪ ,‬בבוהוש גם מריחים ומגיע משפיקוב‪ ,‬היה לו עוד‬ ‫סבים כבר לא אומרים‪ ,...‬דודי מסאדיגורה היה לו‬ ‫מנהגים מאפטא‪ ,‬אבל באמת הכל בעיקר רוז'ין‪ .‬לאכול‬ ‫יאצ"ט בי"א אלול של האחים הקדושים בני הס"ק‬ ‫בשמיני עצרת בסוכה ברוז'ין היו אוכלים‪.‬‬ ‫מרוז'ין והוא היה נכד גם של ר' שלום יוסף וגם של ר'‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬בסקווירא זה גם כן כך‬ ‫אברהם יעקב‪ ,‬היה א גרויסע טיש‪ ,‬אבל קדיש לא אמר‪.‬‬ ‫שאוכלים בלילה‪.‬‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬מה ההסבר בזה?‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ברוז'ין היו אוכלים כל הסעודות גם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אצל זיידע אין חיוב לומר‪ ,‬הוא לא הכיר‬ ‫בבוקר‪.‬‬ ‫את שני הסבים הללו‪ ,‬הוא כבר היה נקרא 'אברהם‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬בסקווירא היו עושים בבוקר‬ ‫יעקב' על שם זקיני אדמו"ז מסאדיגורה‪.‬‬ ‫רק קידוש‪.‬‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬הרי יש ענין של 'עילוי‬ ‫נשמה' לנפטר‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יש הרבה מנהגים מאפטא שנהגו‬ ‫בקאפיטשיניץ‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אינני יודע‪.‬‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬יודעים היום את המנהגים‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬כך הוה מעשה‪...‬‬ ‫של הרה"ק מאפטא?‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בי"א אלול היה יותר שגם חל היאצ"ט של‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הדפסנו קצת את המנהגים שידענו‪ ,‬יש‬ ‫חמותו הרבנית מקאפיטשיניץ‪.‬‬ ‫כמה דברים שקיבלנו‪ ,‬איך האב חוקר אין דורש געווען‪,‬‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬אין רוז'ין איז דא הלכות‬ ‫שמעתי מר' משה ביק ומר' חיימ'ל זינקוב'ער‪.‬‬ ‫נפרדים‪ ,‬אפילו בטשערנאביל ניגשים לעמוד‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬ר' חיימ'ל ידע?‬ ‫ביאהרצייט‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬וודאי‪ ,‬שמעתי מעוד כמה מקורות‪ ,‬ערב‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ר' דוד לייקעס הילולא אומרים קדיש‪ ,‬אני‬ ‫פסח'דיג מצות היו אוכלים באפטא ברוז'ין לא אכלו‪.‬‬ ‫זוכר פעם ראשונה ששמעתי מזה‪ ,‬הרי יש ממנו מעל‬ ‫עשרה דורות ואומרים קדיש בהילולא של ר' דוד‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬איך אתם נוהגים באמת?‬ ‫לייקעס‪ ,‬זה היה אצלי חידוש גדול‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שמביאים לי גאר גאר גוטע מצות עס איך‬ ‫עס‪ ,...‬בשנים האחרונות אחיין שלי יש לו חבורה והוא‬ ‫באפטא כן היו אומרים יותר קדישים‪ ,‬זקיני ה'אור‬ ‫יהושע' ‪ -‬שמעתי מהרבי ממעזיבוז מחיפה‪ ,‬היה ניגש‬ ‫מביא לי‪ ,‬זקיני מקאפיטשיניץ היה אופה בערב פסח‪.‬‬ ‫ביוד"ק של הרה"ק מאפטא‪ ,‬ואמר דער אפט'ער רב‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬למה לא אכלו חששו‬ ‫דארף נישט דער קדיש פון מיר‪ ,‬מיין עלייה נשמה‪ ,‬רק‬ ‫מחימוץ?‬ ‫אני רוצה לעלות בזכות זה שאני אומר קדיש לזקיני‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כן‪.‬‬ ‫הה"ק מאפטא‪.‬‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬בפרימשלאן חששו בחימוץ‪,‬‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬אמנם באפטא כן לקחו את‬ ‫ר' מאיר'ל הקפיד על חימוץ‪.‬‬ ‫כל הרוזינע מנהגים‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬גם ברוז'ין חששו על חימוץ‪ ,‬ברוז'ין אמרו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כמעט הכל‪ ,‬היה כמה דברים אצל זקיני‬ ‫ווארטעל‪ ,‬שכתוב בגמרא שכל מה שהתורה אסרה לנו‬ ‫מקאפיטשיניץ שכן נהג מאפטא‪.‬‬ ‫שרי לן כוותיה כנגדן‪ ,‬אסרה דם התירה כבד וכו'‪,‬‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬דהיינו?‬ ‫התורה אסרה לאכול חמץ בפסח‪ ,‬והתירה לנו לאכול‬ ‫ערב פסח'דיגע מצות‪ ,...‬דודי סיפר לי שהיה מעשה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬להריח בשמים בליל שב"ק ברוז'ין זה לא‬ ‫היה‪ ,‬ויותר מכך שדודי מסאדיגורה אמר לי שאני כן‬ ‫וסיים שאני גומר כל זה‪ ,‬אני כבר מחכה מתי זה יבוא‬ ‫בויעין שהחטים לא היו מוכנים רק ממש בערב יום טוב‪,‬‬ ‫שוב‪ - ,...‬מנהגו של זקיני היה לעמוד בברכות השחר‬ ‫ואז כל הרעב'ס אכלו בערב פסח‪ ,‬והעסקנים פעלו אז‬ ‫בעמוד ואחר כך אמרו הקרבנות ולפני הודו אמר הקדיש‬ ‫שיהיה חטים וכו'‪ ,‬אבל היה רק בערב פסח‪ ,‬וכל אחד‬ ‫לרגל ההילולא של אביו וחזר לחדרו‪ ,‬והמשיך ה'אמרי‬ ‫מהרעב'ס קיבל מצות רק מערב פסח‪ ,‬גם ההוסיאטינ'ער‬ ‫חיים' ואמר לזקיני אמנם הקאפיטשיניצ'ער רבי מגיע‬ ‫והטשורטקוב'ער‪ ,‬זקיני מקאפיטשיניץ מאוד נהנה‬ ‫ראש השנה הוא ניגש לעמוד לברכות השחר וכבר הוא‬ ‫מהמצות של ערב פסח‪ ,‬ומאז עד סוף ימיו היה אופה‬ ‫צריך לנסוע לדאטשע אויף צווי וואכן‪ ,...‬זה היה מלא‬ ‫בערב פסח‪ .‬ודודי לא היה מרוצה מההידור‪ ,‬ואמר שהוא‬ ‫טעם‪.‬‬ ‫מתחרט על מה שאכל בשנה ההיא מצות מערב פסח‪.‬‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬הס"ק מרוז'ין גם לא התפלל‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬מה הוא רצה‪ ,‬להתענות?‬ ‫לפני העמוד?‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הוא אכל המצות‪ ,‬אבל למעשה הוא לא‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כן‪ ,‬נראה לי שמגיע עוד מהמגיד‬ ‫היה מרוצה מכך‪.‬‬ ‫ממעזריטש‪ .‬זקיני בליל ראש השנה ערך טיש‪ ,‬א‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬חשבתי שזה סתם מנהג‪.‬‬ ‫מוראדיגע טיש געווען‪ .‬באחד השנים אמר בטיש 'תורה'‬ ‫בדרך כלל לא אמר תורה‪ ,‬כי בהוסיאטין לא היו אומרים‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לא‪ ,‬חששו מחימוץ‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬אבל באותו שנה כן אמר‪ ,‬כנראה משום שאז‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬זה פרומע זאך‪ ,‬זה מתאים‬ ‫העביר את דירתו לב"פ‪ ,‬והתחיל ואמר דער טאטע איז‬ ‫לגאליצינ'ער רעב'ס‪ ,...‬ר' מאיר'ל פרמשילאנ'ער אמר‬ ‫געווען א חד בדרא בצדקה‪ ,‬והמשיך דער וועלט פרעגט‬ ‫שאם יראה מים וקמח בערב פסח הוא וועט ער עס‬ ‫א קשיא‪ ,‬מה הגדלות של עקידת יצחק שמזכירין כל כך‬ ‫נישט הויס האלטען‪.‬‬ ‫הרבה פעמים‪ ,‬הרי כל כך הרבה יהודים הלכו על קידוש‬ ‫ה'‪ ,‬ויש בזה כמה תירוצים‪ ,‬והסביר‪ ,‬שאם השי"ת היה‬ ‫[אדמו"ר מזג לחיים]‬ ‫אומר לאברהם אבינו שיילך בעצמו להישחט‪ ,‬היה הולך‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אינני מבין‪ ,‬לי מזגתם 'כוס מלא'‪ ,‬ולכם‪...‬‬ ‫בשמחה‪ ,‬אבל כאן היה הנסיון שהשי"ת אומר לו ללכת‬ ‫לשחוט את בנו יצחק‪ ,‬אין פון וואנט קען מען גייען שחט'ן‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬טאקע אזוי‪ ,‬שמעתי מר'‬ ‫יענעם‪ ,...‬ללכת לשחוט יהודי אחר‪ ,...‬וסיים אצלי גם‬ ‫משה בטלן שמנהג בעלי בתים שמגיע אורח לוקחים‬ ‫היה כך‪ ,‬שהדייטשען לקחו אותי הלכתי ברצון ה'‪ ,‬אחר‬ ‫לאורח מביאים ארוחה הגונה‪ ,‬והבעל הבית לוקח מעט‪,‬‬ ‫כך ששמעתי שלקחו את היהודי הזה ואת היהודי הזה‪,‬‬ ‫וממילא רואה האורח שהבעל הבית לא אוכל הוא‬ ‫דאס האב איך נישט געקנט הויס האלטען‪.‬‬ ‫מתבייש‪ ,‬אבל מנהג חסידים שהבעל הבית לוקח הרבה‬ ‫ומביא לאורח מנה רגילה אז הוא אוכל גישמאק‪ ,‬אני‬ ‫בשבת שובה הייתי בסקווירא‪ ,‬היה את האלטע בית‬ ‫נהגתי כמנהג בעלי בתים‪...‬‬ ‫מדרש‪ ,‬הדאווען שטוב היה מעץ בתוך הבית מדרש‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בין זקיני לר' חיים מאיר'ל מויזניץ שררה‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬כן‪ ,‬בצד ימין‪.‬‬ ‫א מוראדיגע אהבה ביניהם‪[ ,‬גם מכך שה'דמשק‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לסוכות כבר בנו חדש‪ .‬אחרי שכל‬ ‫אליעזר' היה חתן בקאפיטשיניץ]‪ ,‬שניהם היו קלוגע‬ ‫ה'עולם' עבר לומר גועט שבת‪ ,‬הוא הכניס אותי לחדרו‪,‬‬ ‫אידן‪ ,‬אין מהאט זיך געטשפעט אחד את השני‪ ,‬זה היה‬ ‫ועוד קודם שהתיישב שאל אותי מה אמר זקניכם‬ ‫מלא טעם‪ ,‬ומנהגו של זקיני היה לנסוע אחר הימים‬ ‫בטיש?‪ ,‬ואמרתי לו‪ ,‬והוא מאוד התפעל ונלהב‬ ‫נוראים לשבועיים לנפוש‪ ,‬פעם הוא אמר לזקיני שמגיע‬ ‫מה'תורה'‪ ,‬הוא נהיה כל כך פאר קוערט והלך הלוך‬ ‫ימים נוראים אני ניגש לסליחות במעריב‪ ,‬ובראש השנה‬ ‫ושוב‪ .‬לי יש יצר הרע‪ ,...‬גם לי יש יצר הרע‪ ,...‬היצר הרע‬ ‫אני ניגש לתפלת ערבית‪ ,‬ולמחרת שחרית‪ ,‬וגם קורא‬ ‫שלי שראיתי שהרבי מסקווירא התרגש רציתי לרגש‬ ‫בתורה‪ ,‬וגם תוקע בשופר‪ ,‬ואחר כך כל המוספין‪ ,‬ואחר‬ ‫אותו יותר‪ ,‬ואמרתי לו שאם הרבי ייתן לי רשות אני‬ ‫כך למחרת גם כך‪ ,‬והתחיל למנות את יום הקדוש‪,‬‬ ‫וסוכות הלל ונענועים ושמחת תורה הושענה רבא וכו'‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שוין‪ ,‬איך וועל נישט הויפהאלטען‪ ,‬זה‬ ‫יספר מעשה‪ ,‬ואמר לי שכן‪ ,‬וסיפרתי שפעם ישבו‬ ‫ערב יום טוב‪.‬‬ ‫תלמידי הרב המגיד‪ ,‬לא התלמידים הגדולים‪ ,‬אלא‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬אני נהנה מכל רגע‪.‬‬ ‫החסידים‪ ,‬וישבו בארובה והתחממו‪ ,‬והרב בעל התניא‬ ‫ישב בצד והקשיב לשיחתם‪ ,‬והתקשה להם שאלה מה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני גם נהנה‪ ,‬אחרת לא הייתי עולה‪ ,‬אני‬ ‫הנסיון שהיה לאברהם לשחוט את יצחק‪ ,‬כל אחד אמר‬ ‫לא נוסע היום כמעט‪ ,‬זה לא סתם סי יוצא זיין‪.‬‬ ‫תירוץ אחר‪ ,‬ואמר הרב בעל התניא‪ ,‬לא ראיתי שהם‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬זה מביא כח‪.‬‬ ‫סתם אומרים פירושים‪ ,‬כל אחד אומר פירוש כמו שורש‬ ‫נשמתו‪ ,‬אמרתי אז לרבי מסקווירא‪ ,‬גם הזיידע אמר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זה צריך להביא כח‪ ,‬אבל בינתיים אני לא‬ ‫הפשט כמו המסירות נפש שהיה לו‪ ,...‬האט ער גגעבן א‬ ‫רואה‪ ,...‬השי"ת יעזור כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬א גאולפנע‬ ‫קנאק מיט דער האנט‪ ,‬יא‪ ,‬אמת‪...‬‬ ‫יאהר‪.‬‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬זה פשט נכון‪ ,‬ללכת לשחוט‬ ‫אדמו"ר ממכנובקא בעלזא‪ :‬שתהיו געזונט אין שטארק‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫הנותן לעייף כח‪ ,‬ואדמו"ר ליווהו לרחובה של עיר‪.‬‬ ‫ביקור הרה"צ המקובל ר' אביש צינווירט שליט"א אצל מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ליל שישי עקב תשפ"ו ‪ -‬אצל שמחת השבע ברכות לנכדו הרב יהודה צבי פלינטנשטיין‬ ‫אני אוכל כל פעם נאך א לעפל כדי לקיים מצווה לשמוע‬ ‫מרן שליט"א איחל ברכת מזל טוב להרה"צ‪.‬‬ ‫בקול דברי חכמים‪...‬‬ ‫ר' אביש צינווירט‪ :‬אני זוכר היטב את זקניכם הה"ק ר'‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הבעלזא'ער רב היה אוכל איינגמאכץ‬ ‫אברהם יהושע העשיל מקאפיטשיניץ זי"ע‪ ,‬ראיתי אותו‬ ‫בלילה‪ ,‬והיה לוקח עוד כף‪.‬‬ ‫כמה פעמים כאן בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ר' אביש צינווירט‪ :‬סאיז אים געלונגען שהיה אוכל‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בארץ ישראל?‬ ‫יותר‪...‬‬ ‫ר' אביש צינווירט‪ :‬כן‪ ,‬לא יצאתי אף פעם מארץ ישראל‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יא‪ ,‬נאך א לעפל‪ ,...‬אני זוכר שזקיני היה‬ ‫שהיה אצל מרן מבעלזא זי"ע רצה לזכות אותו שיאכל‬ ‫אצל הבעלזא'ער רב‪ ,‬ויש רשימות מהשיחות הללו‪,‬‬ ‫משהו‪.‬‬ ‫ובשנת תשי"ג והייתי ילד קודם הבר מצוה שלי‪ ,‬והלכתי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כל פעם שהיה אצל הבעלזא'ער רב הורה‬ ‫עם זקיני והיה מאוד מרומם אז‪ ,‬וישבו בהויבן האן‬ ‫לו לאכול פעם כך ופעם כך‪.‬‬ ‫שניהם אחד‪ ,‬ושאל מי עוד הגיע ואמרו לו שחתנו ר'‬ ‫אהרן לעמבערגר והורה לו לשבת בסמוך‪ ,‬ואמרו שהגיע‬ ‫ר' אביש צינווירט‪ :‬הוא שאל אותו אם שתה קאווע‪.‬‬ ‫גם איניקל‪ ,‬והרב עוד לא תפס שאני ילד קודם הבר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הוא קרא למשמש ושאל אם שתה קאווע‪,‬‬ ‫מצוה‪ ,‬ונתן לי שלום עם היד‪ ,‬ותוך השיחה הבין שזקיני‬ ‫ואמר לו שצריך לאכול משהו‪ ,‬אמר שיאכל צוקער‪.‬‬ ‫הגיע לשמחת הבר מצוה‪ ,‬והיה לו קפידא לו ליתן היד‬ ‫לילדים קודם הבר מצוה‪ ,‬דער רב איז געווארן אין גאנצ'ן‬ ‫ר' אביש צינווירט‪ :‬זה שמעתי מבעלזא'ער חסידים‪,‬‬ ‫גררידערט‪ ,‬ואמר למשמש בקודש הרה"ח יצחק לנדא‬ ‫הבעלזא'ער רב אמר לו שהבעש"ט הקדוש היה מתפלל‬ ‫שיביא מים ליטול ידים‪ ,‬ונטל ידיו ושוב נתן לי היד עם‬ ‫מוקדם‪ ,‬הרבי ר' בער היה מתפלל מוקדם‪ ,‬ור' מיכלע‬ ‫המגבת‪ ,‬ומענין שהביאו אחר כך לעקעך אין בראנפין‬ ‫מזלאטשוב הוא התחיל להתפלל מאוחר‪ ,‬משום שהיה‬ ‫ונתן היד לכולם באמירת 'לחיים' ואני הבנתי שלא‬ ‫חולה מעיים‪ ,‬וסיים שגם הוא חולה מעיים‪ .‬פעם אחרת‬ ‫להגיש את היד‪ ,‬אך הרב שוב הגיש את יד קדשו ללא‬ ‫אחר כמה שנים שהגיע אליו אמר לו מי שהייתה אצלי‬ ‫משמש בקודש הרה"ח שלום פויגל‪ ,‬שלום‪ ,‬אלע זענען‬ ‫המגבת‪ ,‬ואחר כך נטל ידיו שוב‪ .‬ומענין שכבר ידע‬ ‫אראפ?‪ ,‬וענה שכן‪ ,‬שאל מי נשאר‪ ,‬ענה‪ ,‬יאך‪ ,‬ויצחק‬ ‫ומלכתחילה נתן היד‪ .‬היה אז שיינע שמעוס דיברו בין‬ ‫(לנדא)‪ ,‬ועוד משמש‪ ,‬והוסיף אין דער איניקל‪ .‬והרב‬ ‫השאר על המאקאוו'ער רב‪ ,‬ובין השאר אמר דער טאטע‬ ‫עמד במדרגות ושני הגבאים עמדו משני צדדיו ואני‬ ‫האט געזאגט אז בננה בראנפין איד די בעסטע בראנפין‪,‬‬ ‫עמדתי מאחוריהם‪ ,‬והוא הסתובב עלי‪ ,‬ואמר לי דער‬ ‫והטעם שבננות הוא פירות ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ווערטער‪ ,‬ס'איז פארען צווי סארט מלאכים‪ ,‬ס'איז‬ ‫לאחר מכן היה לי דבר מענין‪ ,‬השמועס היה חצי שעה‪,‬‬ ‫געווען מלאכים סאומע [בלויז] רוחניות‪ ,‬אין ס'איז‬ ‫הוא היה אויפגערוימט‪ ,‬הגבאים אמרו לי אחר כך גם כן‬ ‫פאראנען מלאכים וואס זענען מלובש בגופים [הוא לא‬ ‫שלא ראו את הרב כל כך בהתרוממות בביקורים של‬ ‫פירש הכוונה אבל הבנתי שהכוונה לצדיקים]‪ ,‬דיינע‬ ‫גדולי ישראל‪ ,‬הרב יצא ללוות את זקיני‪ ,‬ומחדרו היה‬ ‫זיידעס זענען געווען אזוי‪ ,‬זאלט איר זעהן צו זיין אזוי ווי‬ ‫הבית מדרש ובצד השני היה מדרגות לרדת לרחוב וירד‬ ‫זיי‪ - .‬את המילים הללו אינני יכול לשכוח‪ ,‬אני חוזר על‬ ‫במדרגות ואמר לכל הקהל שגם ירדו ללוות‪ ,‬והוא נשאר‬ ‫זה כל כך הרבה פעמים‪ - .‬הגישו 'לחיים' ובירכו זה לזה‪,‬‬ ‫למעלה‪ ,‬ואני הייתי ילד ועניין אותי להישאר בבית של‬ ‫ומסר מרן שליט"א שני הספרים שיצאו לרגל השמחה‪,‬‬ ‫הרב בהזדמנות שהייתי שם‪ ,‬ונשארתי למעלה‪ ,‬והרב‬ ‫'משמיע שלום' מר' שלום מפראהבישט‪ ,‬ו'שארית יעקב'‬ ‫עמד זמן מה עם הפנים למדרגות‪ ,‬ואחר כך שאל את‬ ‫מר' יעקב ישראל מחארסון‪.‬‬ ‫ביקור מרן אדמו"ר ממאונוסטריטש שליט"א אצל מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫י"ב אב תשפ"ו ‪ -‬אצל שמחת נישואי נכדו הרב יהודה צבי פלינטנשטיין‬ ‫כלל‪ ,‬מצד אמי אנו נכדים של הרב מבראד בעל שו"ת‬ ‫אדמו"ר ממאונוסטריטש איחל ברכת מזל טוב לרגל‬ ‫'גור אריה יהודה'‪ ,‬הוא נסתלק בגיל מאה ושתיים‪ ,‬זה‬ ‫שמחת החתונה‪ ,‬ואמר שהיום היה לו יאהרצייט של‬ ‫סיפור מענין שהיה הרב של בראד‪ ,‬ובסוף ימיו לא יכל‬ ‫זקינו‪ ,‬והציג את חתנו שהוא משפחה מצד הכלה‪ ,‬מי‬ ‫לדבר‪ ,‬והביאו עוד רב בבראד והרב שנהיה במקומו היה‬ ‫האמין פעם שנזכה לחתן נכדים‪.‬‬ ‫ר' אלעזר מאנדעל בעל 'יד המלך'‪ ,‬והיה רב כמה שנים‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מי חיתן פעם כל כך הרבה נכדים‪ ,‬השבת‬ ‫ופרצה מגיפה בבראד‪ ,‬והרב הנ"ל הסתלק‪ ,‬וזקיני האריך‬ ‫גם היה לי אויפרוף לחתן‪ ,‬וגם קידושא רבה לשני נינים‬ ‫ימים אחריו‪ ,‬וה'גור אריה יהודה' יושב בביתו ומביט‬ ‫(לבת הה"צ משה צבי שוחט‪ ,‬ולבת הה"צ אלימלך לאוועי) מי זכה לזה‬ ‫בחלון ורואה הולכים ללוויה‪ ,‬ואז התחיל לדבר שוב‪,‬‬ ‫פעם‪.‬‬ ‫סיפור מענין‪.‬‬ ‫אדמו"ר ממאונוסטריטש‪ :‬זקיני הה"ק ר' יהושע העשיל‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לפני שבועיים ראיתי יהודי בארה"ב בן‬ ‫ממאונוסטריטש זי"ע כותב על הה"ק מאפטא 'קרוב‬ ‫מאה ושלוש‪ ,‬והולך ונוסע‪ ,‬הוא הגיע מארה"ב לארץ‬ ‫לגבורה'‪ ,‬היינו קרוב לבן שמונים‪.‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הוא היה נחשב לזקן אדמורי"ם‪.‬‬ ‫אדמו"ר ממאונוסטריטש‪ :‬דער עיקר זאל מען זייך‬ ‫שמחה אין נחת‪ ,‬ביי אייך אין ביי גאנץ כלל ישראל‪ ,‬וכל‬ ‫אדמו"ר ממאונוסטריטש‪ :‬הוא היה גדול הדור בשעתו‪.‬‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫‪ -‬היה לי זיידע אחד שהאריך ימים‪ ,‬אבל זה לא להבין‬ ‫גליון פ"א‪ ,‬יוצא לאור על ידי וועד אמרי קודש קאפיטשיניץ ‪-‬‬ ‫להערות הארות ותרומות ניתן לפנות ‪0556727105 -‬‬