אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — ראש השנה (2026-09-07)

בס"ד
לקט אמרי קודש
ממרן אדמו"ר שליט"א
ראש השנה
לבין אומות העולם ,על זה עצמו צריך לשבח שבח שלא ליל א' דראש השנה תשפ"ה
עשה אותנו כמוהם ,ועי"ז נסתם פיות המקטרגים.
-אחר התפלה בדאווין שטוב
פו"א ,:בספה"ק 'אור ישראל' מהרה"ק רבי ישראל
עוד אמר ,בספה"ק 'אור יהושע' מזקני הרה"ק רבי
מסאדיגורה זיע"א ,יש שמוסע'ן על ראש השנה -
אברהם יהושע העשיל ממעזבוז זי"ע ,יש כמה שמוסע'ן
מוראדיג'ע שמוסע'ן על עניני ראש השנה .ובין הדברים
על ראש השנה ,וחבל שאין את יתר המאמרים
מביא שם [ואני זוכר את המאמר שחזרו על זה בבית המדרש בתל
להדפיסם ,אמנם מה שכן יש לנו הוא הרי אוצר גדול
אביב ,הרבה שנים עוד קודם שהדפיסו הספר] ,על מאמר הזוה"ק
מאוד .ומביא שם ג"כ כמה טעמים לאכילת התפוח בליל
(ח"ג ערה ).דבראש השנה יום הדין בא השטן לקטרג על
ראש השנה ,ואחד הטעמים מבאר עפ"י מה דאיתא
עם ישראל ,אומר לו הקב"ה הבא עדים ,הלך והביא את
במדרש (ויק"ר כ ,ב) תפוח עקיבו של אדם הראשון היה
החמה ובאה והעידה ,והקב"ה אומר עד אחד אתה ואין
מכהה גלגל חמה ,ואח"כ בחטא ירד ממדרגה זו ,ועל ידי
עד אחד נאמן ,הלך להביא את הלבנה ,והיא מתכסת,
הסימנים אנו מתעוררים לתשובה כמ"ש השל"ה הק',
הלך לבקש אותה ולא מצאה שנאמר (תהלים פא ,ד) תקעו
ועל זה אנו מתקנים החטא של אדם הראשון ,וממילא
בחודש שופר בכסה ליום חגינו ,יש שהלבנה מתבקשת
כמו שמשפט אדם הראשון על ידי שעשה תשובה יצא
ואינה נמצאת שהיא מתכסת ,מיד עמד הקב"ה מכסא
בדימוס ,כן אנחנו ג"כ נצא בראש השנה בדימוס.
דין וישב על כסא רחמים.
ופירש שאין הפירוש על 'לבנה' ועל 'חמה' בעצם
ליל א' דראש השנה תשפ"ה בריאות הללו ,אלא הכוונה על אומות העולם דמונין
-בסעודת יו"ט לחמה ,ובני ישראל דמונין ללבנה ,והנה השטן בא
לקטרג על בני ישראל ,ועל כן מביא השטן את החמה
היום ביום א' דראש השנה הוא יוד"ק של זקני הרה"ק שהם אומות העולם ,אך הקב"ה אומר לו שיביא את
ר' יצחק מאיר מקאפיטשיניץ זכותו יגן עלינו ועל כל הלבנה היינו בני ישראל ,והולך וטורח לחפש את בני
ישראל ,בהגיעו לפרקו דובר בו נכבדות ויבא בברית ישראל ,והוא בא ורואה אז דער אידישע קינדער זענען
האירוסין עב"ג הרבנית מרת גיטל בת דו"ז הרה"ק רבי נתעטף מיט דער טליתים בבתי הכנסיות ומתפללים
מרדכי שרגא פייביש מהוסיאטין זצוק"ל .על קשרי ביום טוב שלהם ,ולהבדיל רואה את אומות העולם מה
שידוכין אלו מסופר ,באחת השנים קשה היה להשיג הם עושים ביום אידם שלהם -משתכרים וזוללים
אתרוגים מובחרים בסביבות הוסיאטין ,הרה"ק ועוברים עבירות .וממילא מיד עומד הקב"ה מכסא דין
מהוסיאטין שלח שנים מחשובי מקורביו לרוסיה להשיג ויושב על כסא רחמים ,ונסתם פי המקטרג הוא היצר
שם עבורו אתרוג מובחר בדרכם היו צריכים השליחים הרע.
להתעכב במעזיבוז על ימי ראש השנה ,סמוך לעיר
מעזיבוז שכן מחנה גדול של הצבא הרוסי אשר בין חיליו ובזה מפרש מה שאומרים בתפלת 'עלינו לשבח' ' -שלא
היו גם הרבה יהודים ,רבי יצחק מאיר שהיה אז עלם עשינו כגויי הארצות' ,היינו שאנו צריכים להודות
בגיל הבר מצווה יגע ועמל רבות להשיג אוכל כשר ולשבח להקב"ה על עצם ההבדל שיש בין בני ישראל
הייתה מדברת מגדלות אחיה אדמו"ז שהוא שולט על ושאר הצטרכות החג עבור חיילים אלו ,התמסרות
מחשבות האנשים ער נעמט דער מחשבות אין געט מופלאת זו עוררה את תשומת לבם של השליחים על
צוריק דער מחשבות .אך מכל מקום אינני יודע אמאי טיבו של העלם .כשחזרו להוסיאטין נכנסו עם האתרוג
אמר לומר שבעה פעמים ,שלא מוזכר בשום מקום ,רק אל רבם ואמרו לו :אתרוג שהבאנו אם הוא עץ הדר אין
לומר הרבוש"ע פעם אחת. אנו יודעים ,אך חתן פרי עץ הדר עבור בתו היקרה
בודאי מצאנו .בתארם לפניו את אשר ראו עיניהם בימי
שבתם במעזיבוז .הדברים מצאו חן בעיני הרה"ק
הקיטל של דודי מסאדיגורה היה סגור ללא כפתורים וכעבור ג' ירחים בחדש שבט תרל"ו באו בקשרי
כמו הקיטל שמצוי היום ,והטעם לזה שהרי הקיטל הוא שידוכין .כחמש שנים לאחר מכן בי' אדר א' תרמ"א
לעורר את ענין תריככי המת ,ולאחר כמה שנים התחילו התקיימה חתונתו בחצר הקודש של חתנו בהוסיאטין.
לתפור קיטל'ך עם כפתורים.
אצל זקני זיע"א היה כמה וכמה מעשיות שממש ראו
הרה"ק ר' משה'לה מקאזניץ זי"ע מביא שאצל אביו מלבד ענין ישועות ורפואות ,ראו 'תחיית המתים' -
המגיד מקאזניץ השמחה הגדולה בשנה היה בראש כפשוטו ממש.
השנה ,וכן בספה"ק 'אוהב ישראל' מביא אשר בראש
השנה צריך להיות בשמחה.
יום א' דראש השנה תשפ"ה
הנוסח שאנו אומרים קודם תפלת מוסף הפתיחה (ניגון -בסעודת יום טוב
קודם ברוך אתה) הניגון הוא מסאדיגורה ,וכן מחותני
להרה"ק הס"ק מרוז'ין זיע"א היה בת מרת גיטל ע"ה,
אדמו"ר מבסוטון זצ"ל היה מנגנו ,ואמר שיודע ומקובל
היא הייתה נשואה לר' יוסף מונזון ע"ה ,ובנה ר' לוי'ניו
אצלו שהניגון הוא מסאדיגורה.
היה אדמו"ר גדול -ה'אויזירנע רבי' ,והוא כתב ספר
עשיר במיוחד 'בך יברך ישראל' ,והיא הייתה חסידה
ליל ב' דראש השנה תשפ"ה ומאמינה גדולה של אחיה בני הרה"ק מרוז'ין ,פעם
הייתה אצל אחיה הרה"ק ר' דוד משה מטשורטקוב זי"ע
-בסעודת יום טוב ובירכה בסוכה על הנרות ואמרה שאינו מרגישה את
היום יום ב' דראש השנה חל יוד"ק של הרה"ק הינוקא הטעם של היו"ט ,ואמר הרה"ק לבדוק אם כיסו את
מסטאלין הפראנקפוטר זיע"א .היה רבי שעוד חי אחר הסוכה עם השלאק ,והכן התברר שעשו כן מפני
המלחמה והתגורר בתל אביב ,הזלאטפול'ער רבי ,ר' הגשמים ,ומטעם זה לא הרגישה את עירבות היו"ט
הערשל'ע קראו לו ,ושמחת נישואיו התקיימו בשנת כראוי.
תרע"ב עוד קודם מלחמת עולם הראשונה ,והיה חתנו בכל אופן פעם ששוחחה על אחיה אדמו"ר הזקן
של הרה"ק ר' ישראל מטשורטקוב זיע"א ,דודי מסאדיגורה אמרה ,שאחר חג השבועות חלמה חלום
מסאדיגורה הרי היה מאוד היימיש בטשורטקוב ,ונסע שאינו טוב והטרידה אותה עד למאוד ,והלכה אל אחיה
אל החתונה ,בזמנו היה המנהג שהיו נוסעים לקראת אדמו"ז וזלזל א יודנע קיקט אויף חולמות ,...אך שראה
השבת אויפרוף והיו חוזרים אחר שבעת ימי המשתה. שהיא מצטערת על כך ,אמר לה שיבוא ראש השנה
ובשבת אויפרוף הינוקא הסתובב שם בקלויז ובקריאת תאמרי בברכת כהנים שבעה פעמים את הרבוש"ע
התורה חיפש מקום היכן לעמוד ,וכשהגיע למקומו של שאומרים בהטבת חלום .אך למעשה שכחה מן החלום
דודי נעמד לצידו ,ולקח את הסטנדר שלו לידו ,ואמר: וממה שאמר לה אחיה ,וכעבור כמה חודשים בהגיע
'דאס איז א יוגרמאן פון אמת'... ראש השנה בעת ברכת כהנים נזכרה בחלום ובדברי
אחיה אדמו"ז ,ואמרה הרבוש"ע ז' פעמים .ולימים
ואת המשפחה על עגלה ,והוא עצמו הרכיב את העגלה
ונסעו עד לנהר ליד סטאלין ,ובנהר ירדו לספינה והוא שמעתי מהרה"ח ר' נחום קארלנברג ע"ה מאותו
הלביש את בגדי רב החובל ,היה לו דרך להתנהג חתונה ,שבקבלת פנים לא הורשו להכנס רק למשפחה
בדברים שלא כדרכינו ,והיה שבע ברכות על הספינה, ולאדמורי"ם ,והוא רצה להכנס ,וזקני מקאפיטשיניץ
ואח"כ התבטא שוין מדארף זין יוגן ,ומיהרו ולקח את זי"ע היה על החתונה ,ושהודיעו שהולכים לקבלת פנים
כולם והלכו לתחנת הרכבת ,ושעברה הרכבת הורה נכנס לאותו חדר שם התקיים המעמד במצומצם,
לעצור את הרכבת ,דודי תיאר איך הוא הניף את ידו, והשטריימל שלו לא היה על ראשו באותו שעה ,ור'
ואעפ"י שאין הרכבת הייתה אמורה להעצר שם עצרה נחום רץ להביאו ,ולא נתנו לו להכנס ,אך הוא בכל זאת
ונסעו וחזרו לסאדיגורה .זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל. התעקש ואמר שהוא לא מכניס את השטרימל ,אך מכל
יום ב' דראש השנה תשפ"ה מקום לא נתנו לו ,וסימן לזקני שרוצה להכנס ,והוא היה
נמוך קומה וזקני סימן לו שיכול להכנס מתחת לרגלי
-בסעודת יום טוב הגבאי שומר הדלת ,...ואכן תמיד דיבר על כך שזכה
להיות באותו מעמד בחכמתו של זקני זי"ע.
החסידשע ספרים מדברים הרבה על ענין ראש השנה
שלא מזוכר בתורה הקדושה כמעט כלום לא מוזכר
בתורה יום הדין וכו' וכו' ,והתשובה הוא אחת וכל אחד שמעתי מדודי מסאדיגורה זיע"א ,שעל שמחת החתונה
מדבר כדרכו 'בכסה ליום חגינו' -פאר דעקט'. של הרה"צ ר' אברהם יעקב שפירא מגוואדזיץ שהיה
חתן של הפראנקפוטער ,ועשה הינוקא לחצים כבדים
על דודי שיבוא לחתונה ,לפי שאביו של ר' אברהם יעקב
הרה"ק ר' שלום יוסף בנו של הס"ק מרוז'ין זיע"א היה
שפירא היה ר' יצחק מרדכי שהיה חתנו של ה'אור
עומד שעות ארוכות בתפלה ולא היה מניע את אבריו,
ישראל' ודודי היה ראש המשפחה ,אך מחמת
ואחר התפלה היו צריכים להחליף את בגדיו ,והחסידים
שלמשפחת 'פרידמאן' היה סיבוכים קשים לבוא
פירשו שזה הפירוש במה שאומרים במוסף בראש
לרוסיא ,ע"כ לא יכל לבוא לחתונה ,אך אמר לו שלוקח
השנה' ,זעות בלי ליאות מחיל כסא'.
את האחריות ויסדר לו אישורים .והכן דודי היה על
ואותו ענין ראיתי אצל דודי ה'אביר יעקב' שהיה קודם החתונה ונתן לו 'כבוד מלכים'.
הטיש מכין את עצמו ,היה אצלו ענין של הכנה לטיש,
אז סיפר דודי שבמוצאי שבת ניגן בכינורו ,והחסידים
הוא היה יכול להיות פתוח אז ולא סגור בחדרו ,אך היה
הזקנים היו עומדים מתחת לדלת חדרו והיו מקשיבים
איזה ענין של הכנה ,ואחר הטיש היו מוכרחים להחליף
את ניגון הכינור ,ודודי אמר אז' :סי גיווען וואס צו הער'ן,
את מלבושיו.
און סאיז גיווען וואס צו זעען'...
ודודי המשיך וסיפר עוד ,שאחר שגמר לנגן התבטא:
לא שמעתי על קניית סכין חדש לראש השנה ,יש מיילכקע מיט יוחנקע גלייך צום גמרא (היינו לבניו הקדושים
מתלמידי בעש"ט שקנו אך אצלינו לא ראיתי את זה, הרה"ק רבי אברהם אלימלך והרה"ק רבי יוחנן)...
אבל היו נוהגים להשחיז את הסכין.
ובסוף ימי השבע ברכות דודי רצה לנסוע חזרה ,והיה
אז 'שנעל צוק' שהוא רכבת שלוקחים עד לרכבת
בסליחות אצל זקני מקאפיטשיניץ שהייתי בב"פ כל השניה ,היינו רכבת מהירה ,ורצה להספיקו ,אך
הבית מדרש היה מלא לא היה מקום לסיכה ,ואח"כ היה הפראנקפוטער אמר להשאר ולא הסכים לו לנסוע,
מחלק שעות את האניג לעקעך. ונשאר שם עוד ,ושבע ברכות האחרון לקח את דודי
סיפורי קודש שנשמעו מפי מרן אדמו"ר שליט"א
ביקור מרן אדמו"ר שליט"א אצל מרן אדמו"ר ממכנובקא בעלזא שליט"א
יום חמישי נצבים וילך תשפ"ו
להתפלל ,שוין ,בין איך גוועראן פארפלען ,אז כתב לי אדמו"ר ממכנובקא בעלזא קיבל בברכה ואמר ,שלום
במכתב שאני ייקח גם כן כסף ,ולא רציתי ,ואמר לי שאני עליכם ,אזא גאסט.
כן ייקח ,כי הה"ק מבארדיטשוב אמר שלוקח כסף עבור
מרן שליט"א :אני צריך להודות לכם על שהשתתפתם
התפלה שכך האט ער א תירוץ פאר וואס צו דאוונען.
בשמחת הנישואין של נכדי (הרב יהודה צבי פלינטנשטיין בי"ב
ור' שלומ'ניו גם ציווה עלי להתפלל. אב העעל"ט).
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :באיזה נוסח אתם אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :זה היה זכות בשבילנו
מתפללים? להשתתף בשמחה.
מרן שליט"א :וואלינ'ער נוסח. מרן שליט"א :כן ,אבל השתתפתם יותר מן הרגיל.
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :מהיכן קיבלתם את הנוסח? איך בין צי אייך דאך א גוטע פריינד.
מרן שליט"א :היה לנו חשוב'ע בעלי תפלות ,היה כמה מרן שליט"א :אנחנו כבר מכירים משנת תשכ"ה.
בעלי תפלות ,ר' אלי' ור' גדלי' ,אבל היום כבר אין לי כח
להתפלל ,איך וועל זיך ארויס דרייען ,אבער זיי לאזין אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :מסקווירא.
נישט ,וואס זאל איך טועהן ,...מצדם הם צודקים ,אבל מרן שליט"א :אז היה פעם ראשונה שהייתי בסקווירא.
אני גם צודק...
איך אתם מרגישים?
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :לאמיר טרינקען אביסל ויין
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :ברוך ה'.
פאר 'לחיים'.
מרן שליט"א :כבר מגיע א הייליגע טאג.
של היאהרצייט היום הרי מרן שליט"א:
ההורנוסטיפל'ער. אתם מתפללים בראש השנה?
זקיני הרי"מ מקאפיטשיניץ היה חתן בהוסיאטין ,ושהוא אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :אביסל.
התחתן היה בשנת האבל על פטירת אביו הה"ק ר' מרן שליט"א :מוספים?
אברהם יהושע העשיל ממעזיבוז בחול המועד סוכות,
ושהגיע להוסיאטין היה חתן מאהל וכו' ,ועשה לו באחד אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :כן.
הלילות מנין בצד להתפלל תפלת ערבית, מרן שליט"א :מיט דער בעלזא'ער נוסח ,...אני גם
וההוסיאטינ'ער שמע מכך ,וקרא לו ,ואמר לו ,איך האב מתפלל.
דיר נישט א ער געברנגט זאלסט מיר זיין דא א חזן,...
מאז כל ימיו לא ניגש יותר לפני העמוד. אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :כך? הרי ברוז'ין לא
מתפללים?
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :ברוז'ין לא ניגשים
ביאהרצייט? מרן שליט"א :סאיז א גאנצע מעשה ,יש כבר ששים שנה
מאז ,בתל אביב אצל הבית מדרש של דודי ה'אביר
מרן שליט"א :גם לא. יעקב' שר' שלומנ'יו אחיו הנהיג את הבית מדרש ,רצו
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :קדיש לפחות כן אומרים?... שיהיה בעל תפלה ,ורצו שאני יתפלל לפני העמוד,
אמרתי שאיני רוצה ,ועשו לי שטיקל ,שכתבו מכתב
לזקיני מקאפיטשיניץ ,וזקיני כתב מכתב שאני צריך
יריח בשמים בליל שב"ק היות ואני קאפיטשיניצ'ער מרן שליט"א :כן ,אבל רק ביאהרצייט של הורים ,אצל
איניקל ,בבוהוש גם מריחים ומגיע משפיקוב ,היה לו עוד סבים כבר לא אומרים ,...דודי מסאדיגורה היה לו
מנהגים מאפטא ,אבל באמת הכל בעיקר רוז'ין .לאכול יאצ"ט בי"א אלול של האחים הקדושים בני הס"ק
בשמיני עצרת בסוכה ברוז'ין היו אוכלים. מרוז'ין והוא היה נכד גם של ר' שלום יוסף וגם של ר'
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :בסקווירא זה גם כן כך אברהם יעקב ,היה א גרויסע טיש ,אבל קדיש לא אמר.
שאוכלים בלילה. אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :מה ההסבר בזה?
מרן שליט"א :ברוז'ין היו אוכלים כל הסעודות גם מרן שליט"א :אצל זיידע אין חיוב לומר ,הוא לא הכיר
בבוקר. את שני הסבים הללו ,הוא כבר היה נקרא 'אברהם
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :בסקווירא היו עושים בבוקר יעקב' על שם זקיני אדמו"ז מסאדיגורה.
רק קידוש. אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :הרי יש ענין של 'עילוי
נשמה' לנפטר.
מרן שליט"א :יש הרבה מנהגים מאפטא שנהגו
בקאפיטשיניץ. מרן שליט"א :אינני יודע.
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :יודעים היום את המנהגים אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :כך הוה מעשה...
של הרה"ק מאפטא?
מרן שליט"א :בי"א אלול היה יותר שגם חל היאצ"ט של
מרן שליט"א :הדפסנו קצת את המנהגים שידענו ,יש חמותו הרבנית מקאפיטשיניץ.
כמה דברים שקיבלנו ,איך האב חוקר אין דורש געווען,
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :אין רוז'ין איז דא הלכות
שמעתי מר' משה ביק ומר' חיימ'ל זינקוב'ער.
נפרדים ,אפילו בטשערנאביל ניגשים לעמוד
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :ר' חיימ'ל ידע? ביאהרצייט.
מרן שליט"א :וודאי ,שמעתי מעוד כמה מקורות ,ערב מרן שליט"א :ר' דוד לייקעס הילולא אומרים קדיש ,אני
פסח'דיג מצות היו אוכלים באפטא ברוז'ין לא אכלו. זוכר פעם ראשונה ששמעתי מזה ,הרי יש ממנו מעל
עשרה דורות ואומרים קדיש בהילולא של ר' דוד
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :איך אתם נוהגים באמת?
לייקעס ,זה היה אצלי חידוש גדול.
מרן שליט"א :שמביאים לי גאר גאר גוטע מצות עס איך
עס ,...בשנים האחרונות אחיין שלי יש לו חבורה והוא באפטא כן היו אומרים יותר קדישים ,זקיני ה'אור
יהושע' -שמעתי מהרבי ממעזיבוז מחיפה ,היה ניגש
מביא לי ,זקיני מקאפיטשיניץ היה אופה בערב פסח.
ביוד"ק של הרה"ק מאפטא ,ואמר דער אפט'ער רב
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :למה לא אכלו חששו דארף נישט דער קדיש פון מיר ,מיין עלייה נשמה ,רק
מחימוץ? אני רוצה לעלות בזכות זה שאני אומר קדיש לזקיני
מרן שליט"א :כן. הה"ק מאפטא.
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :בפרימשלאן חששו בחימוץ, אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :אמנם באפטא כן לקחו את
ר' מאיר'ל הקפיד על חימוץ. כל הרוזינע מנהגים.
מרן שליט"א :גם ברוז'ין חששו על חימוץ ,ברוז'ין אמרו מרן שליט"א :כמעט הכל ,היה כמה דברים אצל זקיני
ווארטעל ,שכתוב בגמרא שכל מה שהתורה אסרה לנו מקאפיטשיניץ שכן נהג מאפטא.
שרי לן כוותיה כנגדן ,אסרה דם התירה כבד וכו', אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :דהיינו?
התורה אסרה לאכול חמץ בפסח ,והתירה לנו לאכול
ערב פסח'דיגע מצות ,...דודי סיפר לי שהיה מעשה מרן שליט"א :להריח בשמים בליל שב"ק ברוז'ין זה לא
היה ,ויותר מכך שדודי מסאדיגורה אמר לי שאני כן
וסיים שאני גומר כל זה ,אני כבר מחכה מתי זה יבוא בויעין שהחטים לא היו מוכנים רק ממש בערב יום טוב,
שוב - ,...מנהגו של זקיני היה לעמוד בברכות השחר ואז כל הרעב'ס אכלו בערב פסח ,והעסקנים פעלו אז
בעמוד ואחר כך אמרו הקרבנות ולפני הודו אמר הקדיש שיהיה חטים וכו' ,אבל היה רק בערב פסח ,וכל אחד
לרגל ההילולא של אביו וחזר לחדרו ,והמשיך ה'אמרי מהרעב'ס קיבל מצות רק מערב פסח ,גם ההוסיאטינ'ער
חיים' ואמר לזקיני אמנם הקאפיטשיניצ'ער רבי מגיע והטשורטקוב'ער ,זקיני מקאפיטשיניץ מאוד נהנה
ראש השנה הוא ניגש לעמוד לברכות השחר וכבר הוא מהמצות של ערב פסח ,ומאז עד סוף ימיו היה אופה
צריך לנסוע לדאטשע אויף צווי וואכן ,...זה היה מלא בערב פסח .ודודי לא היה מרוצה מההידור ,ואמר שהוא
טעם. מתחרט על מה שאכל בשנה ההיא מצות מערב פסח.
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :הס"ק מרוז'ין גם לא התפלל אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :מה הוא רצה ,להתענות?
לפני העמוד?
מרן שליט"א :הוא אכל המצות ,אבל למעשה הוא לא
מרן שליט"א :כן ,נראה לי שמגיע עוד מהמגיד היה מרוצה מכך.
ממעזריטש .זקיני בליל ראש השנה ערך טיש ,א אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :חשבתי שזה סתם מנהג.
מוראדיגע טיש געווען .באחד השנים אמר בטיש 'תורה'
בדרך כלל לא אמר תורה ,כי בהוסיאטין לא היו אומרים מרן שליט"א :לא ,חששו מחימוץ.
תורה ,אבל באותו שנה כן אמר ,כנראה משום שאז אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :זה פרומע זאך ,זה מתאים
העביר את דירתו לב"פ ,והתחיל ואמר דער טאטע איז לגאליצינ'ער רעב'ס ,...ר' מאיר'ל פרמשילאנ'ער אמר
געווען א חד בדרא בצדקה ,והמשיך דער וועלט פרעגט שאם יראה מים וקמח בערב פסח הוא וועט ער עס
א קשיא ,מה הגדלות של עקידת יצחק שמזכירין כל כך נישט הויס האלטען.
הרבה פעמים ,הרי כל כך הרבה יהודים הלכו על קידוש
ה' ,ויש בזה כמה תירוצים ,והסביר ,שאם השי"ת היה [אדמו"ר מזג לחיים]
אומר לאברהם אבינו שיילך בעצמו להישחט ,היה הולך מרן שליט"א :אינני מבין ,לי מזגתם 'כוס מלא' ,ולכם...
בשמחה ,אבל כאן היה הנסיון שהשי"ת אומר לו ללכת
לשחוט את בנו יצחק ,אין פון וואנט קען מען גייען שחט'ן אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :טאקע אזוי ,שמעתי מר'
יענעם ,...ללכת לשחוט יהודי אחר ,...וסיים אצלי גם משה בטלן שמנהג בעלי בתים שמגיע אורח לוקחים
היה כך ,שהדייטשען לקחו אותי הלכתי ברצון ה' ,אחר לאורח מביאים ארוחה הגונה ,והבעל הבית לוקח מעט,
כך ששמעתי שלקחו את היהודי הזה ואת היהודי הזה, וממילא רואה האורח שהבעל הבית לא אוכל הוא
דאס האב איך נישט געקנט הויס האלטען. מתבייש ,אבל מנהג חסידים שהבעל הבית לוקח הרבה
ומביא לאורח מנה רגילה אז הוא אוכל גישמאק ,אני
בשבת שובה הייתי בסקווירא ,היה את האלטע בית נהגתי כמנהג בעלי בתים...
מדרש ,הדאווען שטוב היה מעץ בתוך הבית מדרש.
מרן שליט"א :בין זקיני לר' חיים מאיר'ל מויזניץ שררה
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :כן ,בצד ימין. א מוראדיגע אהבה ביניהם[ ,גם מכך שה'דמשק
מרן שליט"א :לסוכות כבר בנו חדש .אחרי שכל אליעזר' היה חתן בקאפיטשיניץ] ,שניהם היו קלוגע
ה'עולם' עבר לומר גועט שבת ,הוא הכניס אותי לחדרו, אידן ,אין מהאט זיך געטשפעט אחד את השני ,זה היה
ועוד קודם שהתיישב שאל אותי מה אמר זקניכם מלא טעם ,ומנהגו של זקיני היה לנסוע אחר הימים
בטיש? ,ואמרתי לו ,והוא מאוד התפעל ונלהב נוראים לשבועיים לנפוש ,פעם הוא אמר לזקיני שמגיע
מה'תורה' ,הוא נהיה כל כך פאר קוערט והלך הלוך ימים נוראים אני ניגש לסליחות במעריב ,ובראש השנה
ושוב .לי יש יצר הרע ,...גם לי יש יצר הרע ,...היצר הרע אני ניגש לתפלת ערבית ,ולמחרת שחרית ,וגם קורא
שלי שראיתי שהרבי מסקווירא התרגש רציתי לרגש בתורה ,וגם תוקע בשופר ,ואחר כך כל המוספין ,ואחר
אותו יותר ,ואמרתי לו שאם הרבי ייתן לי רשות אני כך למחרת גם כך ,והתחיל למנות את יום הקדוש,
וסוכות הלל ונענועים ושמחת תורה הושענה רבא וכו',
מרן שליט"א :שוין ,איך וועל נישט הויפהאלטען ,זה יספר מעשה ,ואמר לי שכן ,וסיפרתי שפעם ישבו
ערב יום טוב. תלמידי הרב המגיד ,לא התלמידים הגדולים ,אלא
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :אני נהנה מכל רגע. החסידים ,וישבו בארובה והתחממו ,והרב בעל התניא
ישב בצד והקשיב לשיחתם ,והתקשה להם שאלה מה
מרן שליט"א :אני גם נהנה ,אחרת לא הייתי עולה ,אני הנסיון שהיה לאברהם לשחוט את יצחק ,כל אחד אמר
לא נוסע היום כמעט ,זה לא סתם סי יוצא זיין. תירוץ אחר ,ואמר הרב בעל התניא ,לא ראיתי שהם
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :זה מביא כח. סתם אומרים פירושים ,כל אחד אומר פירוש כמו שורש
נשמתו ,אמרתי אז לרבי מסקווירא ,גם הזיידע אמר
מרן שליט"א :זה צריך להביא כח ,אבל בינתיים אני לא הפשט כמו המסירות נפש שהיה לו ,...האט ער גגעבן א
רואה ,...השי"ת יעזור כתיבה וחתימה טובה ,א גאולפנע קנאק מיט דער האנט ,יא ,אמת...
יאהר.
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :זה פשט נכון ,ללכת לשחוט
אדמו"ר ממכנובקא בעלזא :שתהיו געזונט אין שטארק אחר.
הנותן לעייף כח ,ואדמו"ר ליווהו לרחובה של עיר.
ביקור הרה"צ המקובל ר' אביש צינווירט שליט"א אצל מרן אדמו"ר שליט"א
ליל שישי עקב תשפ"ו -אצל שמחת השבע ברכות לנכדו הרב יהודה צבי פלינטנשטיין
אני אוכל כל פעם נאך א לעפל כדי לקיים מצווה לשמוע מרן שליט"א איחל ברכת מזל טוב להרה"צ.
בקול דברי חכמים... ר' אביש צינווירט :אני זוכר היטב את זקניכם הה"ק ר'
מרן שליט"א :הבעלזא'ער רב היה אוכל איינגמאכץ אברהם יהושע העשיל מקאפיטשיניץ זי"ע ,ראיתי אותו
בלילה ,והיה לוקח עוד כף. כמה פעמים כאן בארץ ישראל.
ר' אביש צינווירט :סאיז אים געלונגען שהיה אוכל מרן שליט"א :בארץ ישראל?
יותר... ר' אביש צינווירט :כן ,לא יצאתי אף פעם מארץ ישראל.
מרן שליט"א :יא ,נאך א לעפל ,...אני זוכר שזקיני היה שהיה אצל מרן מבעלזא זי"ע רצה לזכות אותו שיאכל
אצל הבעלזא'ער רב ,ויש רשימות מהשיחות הללו, משהו.
ובשנת תשי"ג והייתי ילד קודם הבר מצוה שלי ,והלכתי
מרן שליט"א :כל פעם שהיה אצל הבעלזא'ער רב הורה
עם זקיני והיה מאוד מרומם אז ,וישבו בהויבן האן
לו לאכול פעם כך ופעם כך.
שניהם אחד ,ושאל מי עוד הגיע ואמרו לו שחתנו ר'
אהרן לעמבערגר והורה לו לשבת בסמוך ,ואמרו שהגיע ר' אביש צינווירט :הוא שאל אותו אם שתה קאווע.
גם איניקל ,והרב עוד לא תפס שאני ילד קודם הבר מרן שליט"א :הוא קרא למשמש ושאל אם שתה קאווע,
מצוה ,ונתן לי שלום עם היד ,ותוך השיחה הבין שזקיני ואמר לו שצריך לאכול משהו ,אמר שיאכל צוקער.
הגיע לשמחת הבר מצוה ,והיה לו קפידא לו ליתן היד
לילדים קודם הבר מצוה ,דער רב איז געווארן אין גאנצ'ן ר' אביש צינווירט :זה שמעתי מבעלזא'ער חסידים,
גררידערט ,ואמר למשמש בקודש הרה"ח יצחק לנדא הבעלזא'ער רב אמר לו שהבעש"ט הקדוש היה מתפלל
שיביא מים ליטול ידים ,ונטל ידיו ושוב נתן לי היד עם מוקדם ,הרבי ר' בער היה מתפלל מוקדם ,ור' מיכלע
המגבת ,ומענין שהביאו אחר כך לעקעך אין בראנפין מזלאטשוב הוא התחיל להתפלל מאוחר ,משום שהיה
ונתן היד לכולם באמירת 'לחיים' ואני הבנתי שלא חולה מעיים ,וסיים שגם הוא חולה מעיים .פעם אחרת
להגיש את היד ,אך הרב שוב הגיש את יד קדשו ללא אחר כמה שנים שהגיע אליו אמר לו מי שהייתה אצלי
משמש בקודש הרה"ח שלום פויגל ,שלום ,אלע זענען המגבת ,ואחר כך נטל ידיו שוב .ומענין שכבר ידע
אראפ? ,וענה שכן ,שאל מי נשאר ,ענה ,יאך ,ויצחק ומלכתחילה נתן היד .היה אז שיינע שמעוס דיברו בין
(לנדא) ,ועוד משמש ,והוסיף אין דער איניקל .והרב השאר על המאקאוו'ער רב ,ובין השאר אמר דער טאטע
עמד במדרגות ושני הגבאים עמדו משני צדדיו ואני האט געזאגט אז בננה בראנפין איד די בעסטע בראנפין,
עמדתי מאחוריהם ,והוא הסתובב עלי ,ואמר לי דער והטעם שבננות הוא פירות ארץ ישראל.
ווערטער ,ס'איז פארען צווי סארט מלאכים ,ס'איז לאחר מכן היה לי דבר מענין ,השמועס היה חצי שעה,
געווען מלאכים סאומע [בלויז] רוחניות ,אין ס'איז הוא היה אויפגערוימט ,הגבאים אמרו לי אחר כך גם כן
פאראנען מלאכים וואס זענען מלובש בגופים [הוא לא
שלא ראו את הרב כל כך בהתרוממות בביקורים של
פירש הכוונה אבל הבנתי שהכוונה לצדיקים] ,דיינע
גדולי ישראל ,הרב יצא ללוות את זקיני ,ומחדרו היה
זיידעס זענען געווען אזוי ,זאלט איר זעהן צו זיין אזוי ווי
הבית מדרש ובצד השני היה מדרגות לרדת לרחוב וירד
זיי - .את המילים הללו אינני יכול לשכוח ,אני חוזר על
במדרגות ואמר לכל הקהל שגם ירדו ללוות ,והוא נשאר
זה כל כך הרבה פעמים - .הגישו 'לחיים' ובירכו זה לזה,
למעלה ,ואני הייתי ילד ועניין אותי להישאר בבית של
ומסר מרן שליט"א שני הספרים שיצאו לרגל השמחה,
הרב בהזדמנות שהייתי שם ,ונשארתי למעלה ,והרב
'משמיע שלום' מר' שלום מפראהבישט ,ו'שארית יעקב'
עמד זמן מה עם הפנים למדרגות ,ואחר כך שאל את
מר' יעקב ישראל מחארסון.
ביקור מרן אדמו"ר ממאונוסטריטש שליט"א אצל מרן אדמו"ר שליט"א
י"ב אב תשפ"ו -אצל שמחת נישואי נכדו הרב יהודה צבי פלינטנשטיין
כלל ,מצד אמי אנו נכדים של הרב מבראד בעל שו"ת אדמו"ר ממאונוסטריטש איחל ברכת מזל טוב לרגל
'גור אריה יהודה' ,הוא נסתלק בגיל מאה ושתיים ,זה שמחת החתונה ,ואמר שהיום היה לו יאהרצייט של
סיפור מענין שהיה הרב של בראד ,ובסוף ימיו לא יכל זקינו ,והציג את חתנו שהוא משפחה מצד הכלה ,מי
לדבר ,והביאו עוד רב בבראד והרב שנהיה במקומו היה האמין פעם שנזכה לחתן נכדים.
ר' אלעזר מאנדעל בעל 'יד המלך' ,והיה רב כמה שנים,
מרן שליט"א :מי חיתן פעם כל כך הרבה נכדים ,השבת
ופרצה מגיפה בבראד ,והרב הנ"ל הסתלק ,וזקיני האריך
גם היה לי אויפרוף לחתן ,וגם קידושא רבה לשני נינים
ימים אחריו ,וה'גור אריה יהודה' יושב בביתו ומביט (לבת הה"צ משה צבי שוחט ,ולבת הה"צ אלימלך לאוועי) מי זכה לזה
בחלון ורואה הולכים ללוויה ,ואז התחיל לדבר שוב, פעם.
סיפור מענין.
אדמו"ר ממאונוסטריטש :זקיני הה"ק ר' יהושע העשיל
מרן שליט"א :לפני שבועיים ראיתי יהודי בארה"ב בן
ממאונוסטריטש זי"ע כותב על הה"ק מאפטא 'קרוב
מאה ושלוש ,והולך ונוסע ,הוא הגיע מארה"ב לארץ
לגבורה' ,היינו קרוב לבן שמונים.
ישראל.
מרן שליט"א :הוא היה נחשב לזקן אדמורי"ם.
אדמו"ר ממאונוסטריטש :דער עיקר זאל מען זייך
שמחה אין נחת ,ביי אייך אין ביי גאנץ כלל ישראל ,וכל אדמו"ר ממאונוסטריטש :הוא היה גדול הדור בשעתו.
טוב. -היה לי זיידע אחד שהאריך ימים ,אבל זה לא להבין
גליון פ"א ,יוצא לאור על ידי וועד אמרי קודש קאפיטשיניץ -
להערות הארות ותרומות ניתן לפנות 0556727105 -
