טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — ראש השנה (2026-09-07)

שנה ה' 279
תוספת
זמני הדלק"נ שבת מוקדם פרשת נצבים וילך שים לב!
ירושלים 6:19 :מוקדם6:09 : מהשבוע זמן
בני ברק 6:34 :מוקדם6:23 : הדלקת נרות
שבת
מודיעין עילית 6:28 :מוקדם6:18 : שבת מתחיל
חיפה 6:27 :מוקדם6:17 : להקדים
טבריה 6:24 :מוקדם6:14 : בכל שבוע
מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת
משלו הנפלא של מרן הערוך לנר זיע"א ודבריו על החובה להדר בשמירת השבת,
ובפרט בשנה שחל ראש השנה בשבת ,וכתב שהשנים הכי טובות והכי גרועות לכלל ישראל
היו כשר"ה חל בשבת( ..תזכורת שנת תשפ"א = שנת הקורונה)
וכעת לקראת השבת האחרונה של השנה בידינו לתקן את כל השבתות ולבוא עם השבת שתמליץ בעדינו.
יש לחקור אם ר"ה בשבת אם זה סימן טוב .ובזה מצאנו ששנים מה זה ועל מה זה ,ותתחלחל האשה וענתה כך וכך כדי לבקש
ּ
לאישה ולא הצליח בידה .ויען אחד מן העומדים שם שרעות ביותר ושנים שטובות ביותר ,היה ראש השנה בשבת .אמתלה
ּ
אישה האכזרי .ויתמה המלך דשתי שנים שנחרב בית המקדש היה ראש השנה בשבת כמו ויאמר הלא הם הסימנים ממכות
מאוד וידבר אל האשה ,לאיש אשר אלה לו נעשית סנגור ,הלא דאיתא בירושלמי פ"ד דתענית.
רק לקטגור תוכל להגיש לפנינו ,ומשפט השופטים יצא להרשיע בשנים שיותר טובות ,מצינו שמחילת עוון העגל היה בשנה
את השר ולהענישו. שחל ר"ה בשבת .וכן הקמת המשכן (דביום ה' יצאו בני ישראל
ובזה יתבאר איך ר"ה שחל בשבת פעמים שהוא לטובתנו ופעמים ממצרים כדדרשינן בשבת) כדכתבו התוס' (בבא קמא דף פ"ב
שהוא סימן לרעה ח"ו ,כי ישראל שחטאו כל השנה ,בעלות קול ע"א ד"ה כדי) ע"ש .וכן שנה שנכנסו לארץ ישראל היה ג"כ ר"ה
השופר ביום הדין מצפים שבתקיעתינו יעורבב השטן וזכות בשבת ,שמשה מת בז' אדר בשבת א"כ ר"ח אדר ביום א' והוי
התקיעה יהיו לסנגור .וכל זה כשחל ר"ה בחול ,אך כשחל בשבת ר"ה בשבת( .ועיין תוס' מנחות דף ל' ע"א ד"ה מכאן וכן הרא"ש
איך ימצא לנו זכות להצדיקנו ביום הדין? [ויעוין במס' ר"ה בפרק ערבי פסחים).
טז ע"ב" ,וא"ר יצחק כל שנה שאין תוקעים לה בתחילתה ויובן זה במשל :שר אחד בעבדות המלך חטא ,והמלך קצף עליו
מריעים לה בסופה ,מ"ט דלא איערבב שטן" ,וכתבו שם התוס' עד מאוד וציוה להשופטים לדונו כפי שורת הדין .וילך השר
ד"ה שאין" ,מפרש בה"ג לאו דמיקלע בשבתא אלא דאיתיליד לבקש לו מליצים היותר טובים שיעמדו לו בשעת דינו ,אבל
אונסא"]. המליצים שמטו להם אחד אחד ,ולא נשאר איש שרצה לקבל
אכן לזה בא השבת שהיא בת זוגה לישראל -כמה דאמרו רז"ל עליו המשרה הזאת ,באמרם כי אין לו התנצלות ואחת דינו
בבראשית רבה (יא ,ח) ["תני ר"ש בן יוחאי ,אמרה שבת לפני להיענש .והשר בראותו כי אין איש עומד לו בשעת דחקו וייצר
הקב"ה ,לכולן יש בן זוג ,א"ל הקב"ה כנסת ישראל היא בן זוגן, לו מאוד ויגד לאשתו את כל הדברים האלה ,ותנחמהו אשתו
וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקב"ה זכרו הדבר ותאמר לו למה פניך נופלים ומה לך פנות אל המליצים הלא
שאמרתי לשבת כנס"י היא בן זוגך] - ,להיות סנגור בעדינו אנוכי יוצאת ובאה בחצר המלך הפנימית וגם שם לי אוהבת
לפני ממ"ה ,והשבת יוצאת ובאה לפני כסא כבודו כדכתיב "ביני קשורה בנפשי שתעמוד בעת צרתי השקט ושמע ,אנוכי אדבר
ובין בני ישראל אות היא לעולם" ,ובזכות שישראל משמרים לך אל המלך ואל השופטים.
השבת כראוי ,הקב"ה מוחל עוונותיהם .אבל כ"ז דוקא כל זמן ויהי כן כאשר אמרה ,וכשהגיע יום הדין ותעמוד האשה למליצה
שישראל מקיימין את השבת ,אבל כשאין משמרים את בת זוגם טובה בצד אישה ,והמשפט נחרץ לזכותו.
כראוי ואדרבה מחללין את כבודה ברבים (בפרהסיא) ,איך תעשה
השבת סנגור להצדיק משפטינו ,הלא תעשה קטגור! ואך ימים מועטים עברו ,והנה גם שר אחר בעבודת המלך חטא
כחטא שר הראשון וגם אותו ציוה המלך להתיצב לפני השופטים
וע"כ כשרז"ל אסרו לתקוע בשבת הוי כדי להרחיק מחילול שיעבור עליו המשפט .ויאמרו לו אוהביו ,לך נא ובקש לך איש
שבת ,משום גזירה משום שמא יעבירנו ד' אמות ברה"ר ,אבל שימליץ בעדך לפני השופטים .והשר בזוכרו כי זה זמן קצר
מי שמחלל כל השנה את השבת בטלטול ,הלא אז לא לבד שלא אשר גם חבירו צדק בדין ,צחק להם והשיב הלא גם לאשתי
נעשה סנגור לפנינו ,אלא אחרי שלא איערבב שטן ,שוב צריכים מכירים רבים בחצר בית המלך ,וגם היא תדבר טוב עלי אל
לדאוג לדברי רבי יצחק כל שנה שאין תוקעין בתחילתה מריעין המלך והשופטים וגם אני אצא נקי.
לה בסופה .ולכן בפרט בשנים כאלו ,שר"ה חל בשבת ,נתאמץ
בתשובה בלי הפסק ,כי המופלא ממנו בל נדע ובמכוסה ממנו בל אמנם השר האחרון הזה היה איש זעף וקצף ולא שמר כראוי
נשאל ,ומי יודע אחרית שנה אם טוב ואם רע הוא. אהבת וכבוד אשתו ,ובחמתו קם והכה אותה מכות אכזריות ,עד
אשר נשארו סימני אכזריותו בחוץ לעין כל .ובכל זאת האשה
(מתוך דרשת הערוך לנר בשבת שובה תרל"ב בספרו מנחת עני הלכה עמו אל הבית דין להמליץ בעדו לפני המלך .אכן ,אך
פרשת האזינו ,ויעויין גם במשך חכמה ויקרא כג כד) פתחה פיה לדבר ,והמלך בראותו צרבת המכה על פניה שאלה
מרן הגר"א לופיאן זיע"א בדברים נפלאים מהחפץ חיים זיע"א במעלת ניצול יום שישי האחרון:
כל היום בתפילות ,וחסר לימוד התורה ,ואי אפשר ליום בלא שמעתי על אדם גדול אחד ,ראש ישיבה שהיה רגיל לומר
תורה ,לכן היה אומר שיעור בליל יוה"כ. שיעור בליל יום הכיפורים ,וביאר טעמו מפני שביוה"כ עוסקים
תוספת שבת
ולכשנתחזק בלימוד התורה ביום שישי זה נתקן בעזה"י כל ימי והנה יום שישי זה – הוא האחרון של שנת תש"ך ,וידוע
השישי שבכל השנה כולה... שבימי השבוע האחרון של השנה אמרו חז"ל שיכולים לתקן
ונחזור לענינינו ,ונבאר השתא לענין השבת קודש האחרון של בהם את כל ימי השבוע שבכל השנה ,לכן מוטל עלינו לתקן
שנה זו .וכבר ביארנו פעם בארוכה ,וכעת נדבר בזה בקיצור, ביום שישי זה את כל ימי השבוע שבכל השנה כולה ,ויום זה
להבין חומר חילול קדושת השבת ק"ו מקדושת מקום בית ערב שבת קודש צריך במיוחד תיקון גדול ,כי בערב שבת לא
המקדש ,שמכיון שבנו אותו וקידשוהו בני אדם בכוונות קדושות אומרים שיעורים ,והלימוד הוא חלש יותר בערב שבת מכל ימי
נתקדש המקום בקדושה יתירה ושרתה עליו שכינה ,ולכן הנכנס השבוע.
למקום המקדש בטומאה ח"ו -ואפילו בזה"ז -חייב כרת ,כי וכבר הבאנו כמה פעמים בשם החפץ חיים זצוק"ל ,שאמר כי
כך פוסק הרמב"ם (בפ"ו מבית הבחירה) ,שקדושה ראשונה מצוה שהיא מוזנחת יש להתעסק בה ביותר ,ק"ו ממת מצוה
קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא ,וא"כ חייב מפני שחילל שהכל חייבים לטפל בקבורתו ,וכל טעם מצוה זו היא משום
מקדש השם! מעתה ק"ו יום השבת ,שכתוב בו (בראשית ב', שהנשמה מרגישה ביזיון שבגוף זה קימה מצות הבורא ,בגוף
ג')" :ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו" ,הקב"ה קידש זה קיימה מצות תפילין ,מצות ציצית וכו' ועתה מוטל הגוף
את היום השביעי ,וא"כ פשוט הוא להבין משום כך ,שהמחלל הזה בשדה ואין לו קוברים ,לפיכך הכל חייבים להצילו מביזיון,
את השבת ח"ו חייב מיתה! ועכ"פ עלינו לידע ולהתבונן האיך ואפילו כהן גדול ,ונזיר ,וההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו
ליכנס בקדושה וטהרה ליום השבת ,ובפרט שבת זה האחרון של כולם חייבים להיטמא לו ולטפל בקבורתו!
השנה -לתקן כל שבתות השנה.
מעתה מסיים החפץ חייים ,למדנו ק"ו אם הגוף שנעשה פעם
כמו"כ אמרנו בשם ספר קדוש אחד ,וכעת שכחתי שם הספר -
מצוות על ידו מחוייבים כולם להצילו מביזיון ,וא"כ ק"ו אם
שכל עבירה ח"ו הנעשית בשבת קודש היא חמורה יותר ממה
המצוה עצמה מוטלת בביזיון על אחת כמה וכמה! ומי שזוכה
שנעשית בחול .ביטול תורה של שבת חמורה יותר מביטול
להתעסק במצוה זו ,שכרו הרבה מאד לאין שיעור ,ומהו השכר?
תורה של ימות החול וכו' .וכן בצד הטוב :כל מצוה הנעשית
האור האלוקי שהאדם המתעסק מקבל עבור התעסקותו במצוה,
בשבת -שכרה מרובה מאותה מצוה הנעשית בימות החול ,כי
אור יקרות עד אין סוף!
כשם שמצות שבת שקולה כנגד כל המצות כך המצוות הנעשות
בשבת שכרן מרובה יותר! וכבר ביארנו אתמול כי יום הוא מציאות ,והוא בעצמו יתבע את
לכן ניקח את השבת הזה שיהיה לנו למליץ טוב ,לשמור את האדם .א"כ יש לנו להתבונן ולפחד ,שכל ימי השישי יצטרפו
המחשבה שלא להקפיד ח"ו על אף אחד אפילו הקפדה בלב ויזעקו עלינו בדין :למה הזנחתם אותנו יותר מכל ימי השבוע,
וכ"ש הקפדה במעשה ח"ו ,לשמור את עצמינו שלא יפול בנו וכי בכדי להתכונן לשבת קודש לא די בכמה שעות לפני כניסת
הרהור גאוה ,כמו"כ שלא לחשוב לשה"ר על חבירו ,כלומר :יש השבת? ולמה נחלש כל היום משום כך? האם זהו כבוד השבת
אדם שאינו מדבר לשון הרע -אבל במחשבה אינו משים על ליכנס לשבת בבטלה ושיעמום ח"ו?
לבו וחושב כל מיני מחשבות של רע על חבירו. ולכן עלינו לידע כי יום השישי בשבוע הוא בחינת מת מצוה
(לב אליהו עמ' שע"א וע"ש בהרחבה) וחייבים להציל יום זה מביזיון ,כמו שכתב החפץ חיים ז"ל
דברי חיזוק בגודל החיוב להזהיר על כניסת השבת ועל גודל מעלת שמירת וכיבוד השבת
לרגל יום פטירת מרן בעל ה"חפץ חיים" זיע"א בכ"ד אלול
וכבר כתב המשנ"ב (סי' רנ"ו סק"ב)' :נכון מאוד שימצאו זהירות ביום המעונן
אנשים המתנדבים בעם לילך ולזרז בכל רחובות קריה על דבר סיפר הגה"ג רבי מרדכי רגוטינסקי זצ"ל על מרן ה"חפץ חיים"
סגירת החנויות והדלקת הנרות ,וכעת נמצא כן בכמה עיירות זצוק"ל את העובדה הבאה" ,בראדין היה מנהג שבערב שבת
גדולות חבורות קדושות המיוסדות על השגחת השבת ,ואשרי היה השמש של העיירה עובר בין הבתים ודופק על חלונות
חלקם כי הם מזכים את ישראל לאביהם שבשמים ,ויזכו עבור הבית ומכריז על זמן הדלקת נרות שהגיע .והנה ,ערב שבת אחד
זה המתחזקים תמיד במצווה זו לבנים גדולי ישראל' ,עכ"ל. עברתי ליד ביתו של הח"ח וכשחלפתי ממש ע"י הבית שומע
וכבר הביא הגה"צ רבי יצחק קולדצקי שליט"א בשם חמיו מרן אני נקישות על גבי החלון מתוך הבית .הסתובבתי לאחורי
רשכבה"ג הגר"ח קניבסקי זצוק"ל שזה פסק הלכה של החפץ ולהפתעתי אני רואה שמרן הח"ח הוא המקיש על החלון ומסמן
חיים שהזהיר בזה יזכה לבנים ת"ח ,ובודאי שיתקיים!! לי בידו שאכנס אליו .כמובן שחיש קט הייתי לידו ושאלתיו
וכן כתב ב'שער הציון' (שם סק"ו)' :וכעין מה שאמרו בשבת לרצונו .ראה ,אמר לי' ,היום הוא יום מעונן ,וא"כ עלולים אנשים
(כג,ב) הזהיר בנר [הויין ליה בנין תלמידי חכמים] עיי"ש .ושם להתבלבל ולבוא לידי טעות בזמן המדויק של הדלקת הנרות,
הלא היה זהיר רק בעצמו ,כ"ש בזה שהוא מזכה תמיד לרבים לכן אבקש אותך שתיגש כעת לבית המדרש ותבקש מהשמש
מבני ישראל .וגם אמרו חז"ל גבי אלקנה כשהיה עולה לרגל בשמי שהיום יעבור להכריז בין הבתים על הדלקת הנרות חצי
בכל שנה היה מכוין בכל פעם לזרז את ישראל שהם גם יזכו שעה יותר מוקדם ממנהגו בכל ערב שבת' .כמובן שאצתי לעשות
במצוה זו לעלות לרגל ,ואמר לו הקב"ה אתה כיוונת לזכות את כבקשתו ולגודל הפתעתי כששבתי להודיעו שעשיתי שליחותו
ישראל אני אוציא ממך בן שיזכה את ישראל לפני ,וזכה ויצא רואה אני שהח"ח יושב וממתין לי עד שאחזור להודיעו שהענין
ממנו שמואל' ,עכ"ל. מסודר ,ורק אז נתישבה דעתו'( .מאיר עיני ישראל חלק א')
תוספת שבת
שבת ,וכן ביום השבת בעוד היום גדול רח"ל .ר' זלמן שלח וכבר סופר על מרן הח"ח זצוק"ל בענין זה ,שפעם אחת פרצה
להזהירו מספר פעמים והנהג הבטיח להפסיק ,אך לא קיים. שרפה בעירתו בערב שבת קודש .והנה בשעה מאוחרת אחה"צ,
אביו של הנהג שהיה בעה"ב נכבד בעיר חלה ל"ע בשיתוק כשהאש החלה מעט לשקוע ,הרגיש מרן זצ"ל בשבת הממשמשת
בפניו ושכב זמן רב בבתי חולים ללא מרפא. ובאה וחשש מאוד שהרי הציבור מבוהל ועלולים חס ושלום
ויהי היום ומרן הח"ח זצוק"ל הגיע לוילנא לאספת רבנים, לשכוח לקבל פני שבת מלכתא! .מיד חפש ומצא את הירש'ל
ובתום האסיפה בעת ששהה בקרון הרכבת בדרכו חזרה לראדין השמש ובקשו לסובב מיד ולהכריז" :שבת ,לבית הכנסת".
באו רבים מבני העיר לקבל את ברכתו .בין הנכנסים לתחנת (הח"ח חייו פועלו ח"א)
הרכבת הבחין הגר"ז סורוצקין באבי הנהג הנ"ל שעון על
השבת ,השלט של חנות היהדות
מקלו וחבוש בפניו מתקרב אף הוא לעבר הרכבת .ר' זלמן
דרש בשלומו ,בתוך הדברים סיפר לו החולה שסבתו שנפטרה כה כתב מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל באגרתו המפורסמת" ,שבת היא
מכבר נראתה לו בלילה זה בחלום עומדת ואומרת לו – "לשווא לב היהודי והיהדות וברור שלפני הכל צריך לחזק את הלב .למה
אתה מחפש תרופה למכתך אצל רופאים ,סע אל הח"ח ותתברך הדבר דומה? לחולה שנחלה בכל אבריו .נתכנסו רופאים ודנו
ממנו ותרפא ממחלתך" ,ועל כן החליט לעזוב את בית החולים כיצד לרפאותו ,וכל רופא חיפש תרופה למחלה שהוא מומחה
בוילנא ולסוע לראדין לח"ח .והנה כששמע מר' זלמן שהח"ח לה .קרא להם רופא זקן ואמר' :האינכם שמים לב שהדופק
נמצא עתה בקרון הרכבת התרגש עד מאוד וראה בכך סימן מן חלש?! אם כן צריך להניח את כל השאר ולחפש רק כיצד
השמים לחיזוק הדברים. לחזק את הלב ,שאם לא – מה יועילו כל התרופות?!' ולענינינו:
יהודים חולים עכשיו במחלות רבות .אולם תחילה יש לרפא את
חיש מהר עלה לעבר הקרון לקבל את ברכתו של הח"ח .רבי
מחלת חילול השבת שכן השבת היא לב האמונה".
זלמן כששמע זאת קרא מיד להגאון ר' הלל גינזבורג ממשפחת
הח"ח וספר לו על דבר החולה הנ"ל ועל הפירצה הנוראה של וכאן המשיל את משלו הקולע " :מעל לכל חנות או בית מלאכה
חילול ש"ק בעירו על ידי בנו ,ובקשו שיספר זאת לח"ח בכדי קבוע שלט הפונה לרשות הרבים .בשלט מצוינת במפורש מהותו
שיגדור את הפירצה הנ"ל .אך לצערם איחרו את המועד מאחר של החנות או של בית העסק .כל זמן שהשלט תלוי בצורה
ובנתיים כבר ניגש החולה לח"ח לבקש את ברכתו. בולטת יודעים העוברים והשבים שבעל המקום עומד מאחורי
חנותו והיא מנוהלת כראוי .אפילו אם נעדר הוא מהמקום לזמן
והנה עומדים הם ורואים את החולה עומד ביראה ופחד לפני
מה ימשיך השלט להעיד כי החנות עדיין קיימת .אולם ,ברגע
מרן הח"ח ואומר לו" :רבי ,הנני חולה אנוש זה יותר משנה,
שהשלט מוסר מחזיתה של החנות ברור כבר לכל שבעל החנות
הייתי בבתי חולים שונים ואין תרופה למחלתי .בלילה הזה באה
נטש את המקום לחלוטין ושוב לא יחזור אליו.
אלי סבתי בחלום ואמרה לי "עזוב את הרופאים וסע אל הח"ח
והתברך ממנו ותרפא" .הח"ח שסלד מאוד מכך שמחזיקים אותו כך גם לגבי השבת ,זו שהיא אות בין הקב"ה לבינינו – אות כי
לבעל מופת קפץ ממקומו ואמר" :מי יתן לך ברכה ותועיל לך ששת ימים עשה הבורא את השמים ואת הארץ וביום השביעי
ח"ו? ישראל מאיר? הברכות אינן מסורות בידי (וחזר על כך ג' שבת .ואמנם כל זמן שיהודי שומר את השבת מעיד הוא על
פעמים) .אתה יודע למי מסורות הברכות? לשבת קודש ,! ... אותה ברית נצחית שנכרתה בין הקב"ה לבינו ועל כך שיהודי
וכמו שנאמר 'ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו' ,וכן הוא .ואפילו אם עובר הוא ,חלילה ,על מצוה כל שהיא נשאר
אנו אומרים בקבלת שבת – "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא הוא עדיין בגדר יהודי כאותו בעל עסק ששלטו נשאר אפילו
מקור הברכה" ,ולמה אתה מבקש ברכה מישראל מאיר? (וחזר על אם יסע לזמן מה .אבל יהודי שמחלל שבת בפרהסיה כאילו
דבריו ג' פעמים) מאין תבוא הברכה? אם תשמור שבת כהלכתה עוקר את השלט מחנותו ומעיד בכך על עצמו ,חלילה שנשמתו
ותקבל את ברכת השבת ותרצה לקבל ברכה מישראל מאיר יתן לא בגדר נשמה יהודית .וזה מה שאמרו חז"ל" :כל המחלל את
לך גם ישראל מאיר ברכה ,אלא מה -אין אתה רוצה לשמור השבת כאילו כפר בכל התורה כולה".
את השבת כראוי ולקבל את הברכה ממקורה ,ותאמר בלבבך הגאון הגדול רבי מיכל פיינשטין זצוק"ל סיפר שבצעירותו
שדי לך לקבל ברכה רק מישראל מאיר ,דבר זה אי אפשר - התפלל פעם בליל שבת אצל ה"חפץ חיים" זצ"ל .והציבור
אין בכוחי לברך בלא ברכת שבת( ."...על כל זה חזר ג' פעמים אמרו שם מזמורי קבלת שבת .באותה שעה הבחין החפץ חים
בהדגשה ובהטעמה) זצ"ל בשני בחורים שדברו ביניהם ,גער בהם ואמר :צריך לומר
כל הקרון שהיה מלא יהודים הקשיב לדבריו באימה ויראה ואין עכשיו "יידיש וארט" (תפילה יהודית).
צריך לומר אבי הנהג הנ"ל שידע כנראה את נגעי לבבו .הגאון רוח הקודש בברכת הח"ח
ר' הלל ור' זלמן הביטו איש בפני אחיו בתמהון וחשבו מי גילה "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו" (בראשית א'),
את הדברים אל הסבא קדישא? עד שהם עומדים בתמהון לבב שבת קודש היא מקור הברכה ,וככל שמוסיפים על השבת מימי
הנה הח"ח מוסיף ואומר לאחר דומיה קלה" :שמא תאמר שאתה החול ומקדימים לקבל את השבת -כך ממהרים להכנס לקבל
שומר את השבת וראוי לברכה ,אבל ראה מה כתוב בשבת – ברכת ה' הבאה ממילא למקבלי השבת (עי' ח"ח על התורה
"זכור את יום השבת לקדשו ...שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל בראשית ב') בהקשר לכך ספר הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל
מלאכה אתה ובנך ובתך "...הלא אין דוגמת אזהרה זו בשארי בספרו "הדעה והדיבור" את המעשה דלהלן :באותה העיר בה
המצוות שהרי לא נאמר 'לא תאכל חזיר אתה ובנך ובתך' ,או שימש הגר"ז ברבנות היה בחור צעיר נהג מונית אשר במשך
"לא תלבש שעטנז אתה ובנך ובתך' ,כי כל אחד מהם אחראי הזמן החל לפרוץ את הגדר ולהסיע אנשים לאחר זמן כניסת
תוספת שבת
את שפע פרנסתו ,וזה דבר המשל :מעשה בגוי כפרי שנהג למכור בעד עצמו ,אבל בשבת האב אחראי גם בעד הבנים הנמצאים
את תבואתו לסוחר יהודי עירוני .בין השניים הוסכם שעל כל ברשותו ואפילו הם גדולים ,ואפילו אם אתה משמר את השבת,
שקילה של פוד ( 15ק"ג) תבואה היו הם מסמנים קו על גבי ובנך ...נוסע בשבת ובתך מסרקת את שערה בשבת ,אי אפשר
הקיר הסמוך ,ובתום שקילת התבואה ספרו את הסימנים וחשבו לך לקבל ברכה ממקור הברכות ,משבת קודש ,וגם ברכת ישראל
כמה צריך היהודי לשלם לכפרי .שנים רבות נהגו השניים כך, מאיר לא תשיג ולא תועיל לך"...
אולם ברבות הימים חשש הכפרי שהיהודי מוחק בחשאי מספר כאשר יצאו מפיו הקדוש של הסבא קדישא 'אתה משמר את
קווים מהקיר וכך הוא מרמה אותו בשעת התשלום .משום כך השבת ובנך נוסע בשבת וכו'' ידעו רק שלושה אנשים בקרון
שינה את ההסכם :על כל פוד היה היהודי שוקל לידיו מטבע שאין זה רק משל ודוגמא אלא דברים שנתגלו לו ברוח הקודש,
קטנה ,ובתום השקילה ספרו השניים את כל המטבעות ,ובהתאם היינו ר' הלל ור' זלמן ואבי המחלל שלא היה יכול להתאפק
למספרם התחייב היהודי לשלם את המגיע לכפרי. יותר וצעק 'רבי ,הנני מקבל עלי שלא תהיה עוד בביתי מה
היהודי – נאמן להסכם – מסר את המטבעות לגוי ,והלה הטמין שהיה עד כה!" ובזה החולה קיבל את ברכת הח"ח וחזר לביתו
אותם בכיסו .ברגע מסוים חש הגוי שכיסו מכביד עליו ומיד ושלח תכף את בנו לארץ ישראל...
גם עלתה בדעתו תכנית שנדמתה לו כפקחית מאין כמותה: השבת לבדה יצאה מכלל הקללה
הוא החליט להעביר חלק מהמטבעות לכיסו השני ובהמשך ובספר 'חפץ חיים על התורה' כתב ,וז"ל " -כמה נואלו המה
להשאירן שם בגניבה ,כך בטוח היה שיתעשר בנקל וללא כל קטני אמונה שמאחרים לקבל את השבת וממהרים לצאת ,כי הלא
מאמץ ...שהרי היהודי לא ירגיש כיצד 'סוחב' הוא לעצמו חלק כל ששת ימי המעשה יונקים מן הקללה שנתקלל אדם הראשון
מהמטבעות ...משהסתיימה השקילה נספרו המטבעות וכמובן "בזעת אפיך תאכל לחם" ,ורק השבת לבדה יצאה מכלל הקללה
שהיו אלה רק אותן המטבעות שנותרו בכיס הראשון – לפיהן והקב"ה בכבודו ובעצמו ברך את היום הזה – "ברכו וקדשו".
שקל לו היהודי את התשלום ,ורק לפיהן .הפסדו של הגוי ותחת אשר בעלי השכל ממהרים להיכנס אל השבת לקבל
היה כמובן בטבין ותקילין .במקום שחשב "בפקחותו" כי הוא ברכתה ומאחרים לצאת – בשביל שלא להיכנס כ"כ מהר אל
מרוויח... קללת ששת ימי המעשה – מהפכים הם את הסדר ,מאחרים הם
כאן פנה הח"ח ליהודי ואמר לו :הרי גם אתה מתנהג כאותו כפרי להיכנס אל הברכה ונחפזים הם לצאת ממנה ולהיכנס במהרה
חסר שכל ,גם אתה מנסה לגנוב מזמנה של השבת תוך שאתה אל הקללה של ששת ימי המעשה .אשרי מי שזוכה להבין זאת
משוכנע שמרוויח הנך .להוי ידוע לך שבדיוק כמו אותו כפרי – למהר בקבלת השבת ולאחר לצאת ממנה ,כדי לקבל ברכת ה'
חי אתה רק בהפסד וגונב אתה מעצמך ,שהרי בתורה נאמר הבאה ממילא למקבלי שבת".
"וברכתיך בכל אשר תעשה" וחז"ל מסבירים על הפסוק "ששת הח"ח נפגש עם מחלל שבת והמשיל לו משל
ימים תעשה מלאכתך וביום השביעי שבת לה'" שהשפעתה של
כאשר ביקר מרן החפץ חיים' זצוק"ל באחת מנסיעותיו בעיר
שבת ניכרת בכל ימות השבוע ,ובשעה שנלקחות מהשבת שעות
מוסקבה נודע לו שבמקום חי עשיר הנחשב כשומר תו"מ ,אלא
בתחילתה ובסופה הרי הברכה שהן היו צריכות להשרות על
שבשבת 'חס' הוא על הזמן שבתחילת השבת ובסופה וממשיך
ימות השבוע נעדרת גם היא וחבל...
הוא לעבוד לאחר כניסת השבת ושב למסחרו טרם יציאתה,
ידוע מה שאמר הח"ח זצוק"ל על האשה שהקשתה לילד והיתה כמוהו נוהגים גם פועליו היהודים האחרים ושבתם מתחללת.
בסכנה גדולה ובא בעלה והתייפח בבכי לפני הח"ח ,ואמר ה'חפץ חיים' זצוק"ל אשר הוטרד מאוד מהתנהגותו של אותו
הח"ח זצ"ל "צריך למצוא לה מישהו שיש לו זכות של שבת אדם ביקש להיפגש עמו .בשעה שנפגשו סיפר לו מרן ה"חפץ
שינדב את זכותו לטובת היולדת". חיים" משל נפלא לסבר את אוזנו עד כמה מאבד הוא במו ידיו
דברי חיזוק ממרן רשכבה"ג הגראי"ל שטינמן זיע"א בענין נחיצות וחשיבות הלימוד בהלכות שבת
בהלכות שבת שקול כללמוד וללמד בכל המצוות (אילת השחר, כשהיו מבקשים מרבנו חיזוק ,היה רגיל לומר להתחזק בלימוד
זמירות שב"ק עמ' .)82 הלכות שבת ,והביא את דברי היערות דבש שהובאו בהקדמה
אמר רבנו :רציתי לחדש שכמו שאומר הח"ח (שם עולם ספ"ד) למשנ"ב ח"ג שאם לא לומד הל' שבת עלול להיכשל בכל שבת
שמי שמכין לכבוד שבת כבר ביום ו' בבוקר ,כבר מהזמן הזה באיסורי שבת ואפי' בדאורייתא .ורגיל היה לומר לאברכים
יוצא מהגיהנם כל ערב שבת ,אז יתכן שמי שלומד הל' שבת שצריך להקדיש חצי שעה ביום לכה"פ ללימוד הלכות שבת,
מוקדם ,בזמן הזה יצא מהגיהנום. וכן היה אומר להקדים .
רבנו עשה מהפכה גדולה בענין הזהירות בכבוד שבת ,והמעלה מעלת הלימוד :יל"ע האם יש דבר מיוחד בהלכות שבת טפי
להימנע מעשיית מלאכה סמוך לשבת ,ולקבל את השבת חצי משאר הלכות? ואולי להמבואר במנחות (קי,א) דכל העוסק
שעה לפני השקיעה ,ובהרבה מקומות בעולם הרחיב את הענין, בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת ה"נ הלומד הלכות שבת
ואכן כבר כתב הרמב"ם שזהו כבוד השבת ,וז"ל הרמב"ם הלכ' כאילו קיימם בפועל ,ואז חוץ מעצם מצות ת"ת הוי כמו שמירת
שבת פרק ל' סעיף ב' :איזהו כבוד...ויושב בכבוד ראש ומייחל שבת דשקולה ככל המצוות .והראוני דבהקדמת אגלי טל כתב
להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך... שכשם ששמירת שבת שקולה ככל המצוות ,כן ללמוד וללמד
קופתקופת
ו"קהילות"
ו"קהילות"
פלוס"פלוס"
ב"נדרים
ב"נדרים
אפשר גם
אפשר גם
לעלוןלעלון
לתרומות
וכד' וכד'לתרומות
דרשותדרשות
לשליחת
לשליחת
להצטרפות או
להצטרפות או
והנצחות או
והנצחות אולפרטים
לפרטים
בטלפון
בטלפון
שבת" או
שבת" או תוספתתוספת
"עלון"עלון
קופתקופת
גליונות"
גליונות"
"אוסף
"אוסף a0732951324gail.coa
a0732951324gail.coa
@ למייללמייל
לפנותלפנות
ניתן ניתן
. 2040
. 2040
שלוחה
שלוחה
037630543
037630543 073-2951324
073-2951324
בטל:בטל:
שבתשבת
בנושא
בנושא
חיזוקחיזוק
שיחותשיחות
לשמיעת
לשמיעת
