gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יצא לאור‬ ‫'בנתיבות ההלכה' כרך נ"ה "ימים נוראים"‬ ‫פרקי זכרון הגר"ח קרלינשטיין זצ"ל‬ ‫כולל‪ :‬תולדות * עובדות והנהגות * תמונות נדירות‬ ‫מאמרים בהלכה ובאגדה על כל מועדי השנה‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫להשיג בחנויות הספרים ובמשרדי 'והגית'‬ ‫ארשת שפתינו יערב לפניך‬ ‫בפיוט בתפילת ראש השנה‪ ,‬מלך במשפט יעמיד ארץ‪ ,‬עליון על כל הארץ‪ ,‬יכירו וידעו כל הארץ‪ ,‬כל יושבי תבל‬ ‫ושוכני ארץ‪ ,‬מקצה הארץ ועד קצה הארץ‪ ,‬כי הוא בורא קצות כל הארץ‪' ...‬ויערב לו שלוש תקיעות כמו מלמטה שלוש‬ ‫קדושות' [שחרית ר"ה]‪ ,‬מבואר בפיוט שאנו מבקשים שיערב לפני ה' תקיעות השופר כאמירת קדושה‪ .‬טעון ביאור מה‬ ‫השייכות בין התקיעה בשופר‪ ,‬שהוא קיום מצות שופר‪ ,‬לאמירת קדושה שעניינה תפילה‪.‬‬ ‫בחז"ל‪ ,‬אמר רבה אמר הקב"ה אמרו לפני בראש השנה מלכויות זכרונות ושפרות‪ ,‬מלכויות כדי שתמליכוני עליכם‪,‬‬ ‫זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לטובה‪ ,‬ובמה בשופר [ר"ה לד ב]‪ ,‬טעון ביאור מה הכונה 'אמרו'‪ ,‬הרי המצוה היא 'לתקוע‬ ‫בשופר'‪ ,‬ולא לומר פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות‪ .‬עוד יש להקשות אמרו לפני פירושו אמירה ומה א''כ הקושיא‬ ‫ובמה‪ .‬וכתב השפת אמת דקאי על מה שאמר 'לפני'‪ ,‬כלומר שהמצוה היא לומר פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות‪,‬‬ ‫ואילו ענין השופר הוא‪ ,‬שע"י השופר נחשב שהאמירה היא 'לפני'‪ ,‬כפי שמובא בגמ' שופר כיון דלזכרון קאתי 'כלפני‬ ‫ולפנים' דמי‪ ,‬כמו כהן גדול שנכנס ביום הכיפורים 'לפני ולפנים' [שפ"א תרמ"ח]‪.‬‬ ‫גם דבר זה טעון ביאור‪ ,‬לכאורה מצות השופר הוא בתקיעה‪ ,‬כפי שנאמר 'יום תרועה' יהיה לכם [במדבר כט א]‪ ,‬ואיתא‬ ‫על זה בגמרא‪ ,‬אמר רב יצחק למה תוקעין בראש השנה 'רחמנא אמר תקעו' [ר"ה טז א]‪ ,‬ואם כן מנין שמצות שופר הוא‬ ‫להביא את פסוקי המלכויות זכרונות ושופרות לפני ה'‪.‬‬ ‫בגמרא‪ ,‬ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו [במדבר כג כא]‪ ,‬אומרה עם המלכיות ואומרה עם השופרות [ר''ה לב ב]‪ ,‬ויש להבין‬ ‫מה המעלה המיוחדת שמצא בלעם בשופר‪ ,‬מעלה שיש רק לכלל ישראל ואין לאומות העולם‪ ,‬וביאר מרן הגרי''ז‬ ‫זצ"ל שכתב הרמב"ם מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הצבור‪ ,‬שנאמר על הצר‬ ‫הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות וכו' [רמב''ם פ''א מתענית ה''א]‪ ,‬וצ''ע מה שכתב 'לזעוק ולהריע'‪ ,‬שהרי בפסוק שהביא לא‬ ‫כתוב אלא הרעותם‪ ,‬אבל היכן מוזכר זעקה‪.‬‬ ‫ותירץ מרן הגרי''ז זצ''ל דמלבד מה שיש מצות עשה לתקוע בשופר‪ ,‬יש בשופר ענין של 'תפילה'‪ ,‬וזה הביאור בנוסח‬ ‫הברכה בסוף שופרות 'כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה'‪ ,‬דלכאורה יש להבין הלא המצוה היא לתקוע בשופר‪,‬‬ ‫ומה שייך בו שמיעה והאזנה כלפי הקב"ה‪ ,‬אלא הביאור כפי שנתבאר דבשופר יש גם ענין ומעלה של 'תפילה'‪,‬‬ ‫ובתפילה מצינו שמיעה והאזנה שהוא לשון קבלת התפילה‪ ,‬וזהו מה שנאמר 'כי אתה שומע קול שופר ומאזין‬ ‫תרועה'‪ ,‬כיון שהוא ענין של 'תפילה'‪ ,‬וכן בחתימת הברכה אומרים 'שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים'‪ ,‬גם בזה‬ ‫הפשט שיש בשופר ענין של 'תפילה'‪ ,‬ושייך ענין של 'קבלת התפילה'‪ ,‬וברחמים‪ ,‬וזה ג"כ הביאור ברמב"ם שכתב‬ ‫דבכלל והריעותם בחצוצרות נאמר 'לזעוק ולהריע'‪ ,‬כיון שיש בו ענין ומעלה של 'תפילה' מלבד המצוה לתקוע‪.‬‬ ‫והנה הענין של תפילה מצינו גם אצל אומות העולם כמו שכתוב אצל אנשי נינוה‪ ,‬וכן כתוב כי ביתי בית תפילה יקרא לכל‬ ‫העמים‪ ,‬אולם הענין של תפילה שבשופר לא מצינו כי אם אצל ישראל‪ ,‬וזה שאמר בלעם 'ותרועת מלך בו‪ ,‬שיש לישראל‬ ‫'תפילה של שופר'‪ ,‬מה שלא נמצא אצל אומות העולם‪ ,‬דאע''פ שיש להם תפילה‪ ,‬אבל תפילת שופר אין להם‪ ,‬עכ"ד מרן הגרי''ז‪.‬‬ ‫ויסוד הדברים מבואר בגמרא‪ ,‬אמר רב לוי מצוה של ר"ה ושל יוה"כ בכפופין‪ ,‬ושל כל השנה בפשוטין וכו'‪ ,‬מר‬ ‫סבר בראש השנה כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי [ר"ה כו ב]‪ ,‬ופרש"י בראש השנה 'דלתפלה' ולהזכיר עקידת‬ ‫יצחק בעינן כפופין [רש"י שם]‪ ,‬ובגמרא‪ ,‬ומר סבר בראש השנה כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי [ר''ה כו ב]‪ ,‬ופרש''י‬ ‫'דלתפילה הוא' [רש"י]‪ ,‬נראה ברש"י שענין מצות שופר הוא לתפילה [מאורות הג"ר מאיר סלובייצ'יק עמ' קכט]‪.‬‬ ‫[ויש להוסיף‪ ,‬במשנ"ב הביא בשם השל"ה שכשם שראוי להדר בשליח ציבור שיהיה הגון וירא שמים ועוד מעלות‪ ,‬כך ראוי להדר גם בבעל תוקע (סי' תקפ''א ס''ק‬ ‫יא)‪ ,‬ולכאורה אילו היתה התקיעה מצות תקיעה בלבד‪ ,‬היה די במה שעושה המצוה כהלכותיה וכדינה‪ ,‬ובפרט מצות שופר שעיקרה נעשה בהשמיעה‪ ,‬ע''י השומעים‬ ‫עצמם‪ ,‬ומה לי אם הבעל תוקע ירא שמים‪ .‬אכן לפי דברי מרן הגרי''ז שיש בתקיעת 'תורת תפילה'‪ ,‬מבואר הדבר היטב‪ ,‬שדין התקיעה כדין התפילה‪ ,‬ודין הבעל תוקע‬ ‫כדין השליח צבור בחזרת התפילה‪ ,‬וזה מטעם שהתפילה מקרי עבודה שבלב ומעלתה לפי מדרגת הש"ץ‪ .‬וכן מעלת התפילה שבשופר עיקרה בלב‪ ,‬שנעשית בלא חיתוך‬ ‫מילים ואותיות‪ ,‬כי היא עולה מן הלב (הגר''ח קרלינשטיין זצ"ל 'בנתיבות ההלכה' כרך נה עמ' ‪ ,)728‬ועי' ברמ"א והובא בפוסקים שמצוה לתקוע ליד הבימה כשהספר‬ ‫תורה מונח עליה שזכות התורה מסייעתו‪ ,‬ולפי האמור שבתקיעה יש תורת תפילה‪ ,‬יש לומר שכשם שבתפילה יש מעלה להתפלל במקום תורה‪ ,‬שנאמר לשמוע אל‬ ‫הרינה ואל התפילה‪ ,‬במקום רינה שם תהא תפילה‪ ,‬כך בתקיעה יש מעלה שתהא במקום תורה]‪.‬‬ ‫לפ"ז מבוארים דברי השפת אמת שענין השופר להביא את פסוקי המלכויות זכרונות ושופרות 'לפני' כלומר 'לפני‬ ‫השם'‪ .‬והיינו מכיון שתקיעת שופר היא מתורת תפילה‪ ,‬לכך ענין השופר הוא להביא את פסוקי המלכויות זכרונות‬ ‫ושופרות 'לפני השם'‪ ,‬שכן כל ענין התפילה הוא עמידה לפני ה'‪ ,‬ולפי זה את הלפני ה' של פסוקי התפילה עושה‬ ‫השופר‪.‬‬ ‫ויש להוסיף דבגמרא איתא‪ ,‬שופר כיון דלזכרון קאתי 'כלפני ולפנים' דמי [ר''ה כו א]‪ ,‬ופירש הריטב''א דהאי שופר כיון‬ ‫דלזכרון אתי ולהכניס 'תפילתן' של ישראל 'לפני ולפנים'‪' ,‬כלפנים דמי' [ריטב''א שם]‪ ,‬וביאור דבריו נראה על פי המבואר‬ ‫בגמרא שיש דין בתפילה לכוון את לבו כנגד בית קדשי הקדשים [לפני ולפנים]‪ ,‬כיון שהתפילות עוברות דרך שם [ברכות‬ ‫כח ב]‪ ,‬וכך יש לומר גם לענין שופר [מאורות הג"ר מאיר סלובייצ'יק עמ' קל]‪ ,‬מבואר מדבריו שענין 'הלפני ולפנים' שמתקיים ע"י‬ ‫שופר‪ ,‬הוא 'מתורת תפילה' שיש בשופר‪ ,‬שנוהג בה הדין שצריך לכוון תפילתו 'לפני ולפנים'‪.‬‬ ‫והנה בקדושה אומרים ג' פעמים קדוש כנגד קדוש ברוך ומלכות [רוקח סי' שסב]‪ ,‬והוא כנגד מלכויות זכרונות ושופרות‪,‬‬ ‫ובזה מבוארים דברי הפיוט 'ויערב לו שלוש תקיעות כמו למטה שלש קדושות'‪ ,‬היינו כיון שתקיעת שופר היא‬ ‫מתורת תפילה‪ ,‬לכך אנו מבקשים שהתפילה הבוקעת מן השופר תערב לפניו יתברך כמו ג' קדושות שאומרים‬ ‫בתפילה למטה‪.‬‬ ‫ויש להוסיף שכתב הנפש החיים ענין הקדושה היא העלאת העולמות‪ ,‬להוסיף בהם תוספת קדושה‪ ,‬ומזה יצא מנהגן של‬ ‫ישראל להעלות עצמם בעת אמירת הקדושה [נפה"ח ש''א פי''א]‪ ,‬ולפי המבואר שענין השופר להעלות התפילה אל העליונים 'לפני‬ ‫השם'‪ ,‬מבוארת עתירתנו 'ויערב לו שלוש תקיעות כמו למטה שלש קדושות'‪ ,‬שיערב לפניו עליית התפילה מן השופר‪ ,‬כמו עליית‬ ‫התפילה מן הקדושה‪.‬‬ ‫בגמרא‪ ,‬אמר רב לוי בר חמא וכו'‪ ,‬כתוב אחד אומר שבתון 'זכרון תרועה' [ויקרא כג כד]‪ ,‬וכתוב אחד אומר 'יום תרועה'‬ ‫יהיה לכם [במדבר כט א]‪ ,‬לא קשיא כאן ביו''ט שחל בשבת‪ ,‬כאן ביו''ט שחל בחול [ר''ה כט ב]‪ ,‬ופרש''י זכרון תרועה ולא‬ ‫תרועה ממש‪ ,‬אלא 'מקראות של תרועה יאמרו' [רש''י]‪ ,‬מבואר מדברי רש''י שפסוקי מלכיות זכרונות ושופרות הם‬ ‫מדאורייתא מקרא דזכרון תרועה‪ ,‬ורש''י לטעמיה שכתב בפרשת אמור 'זכרון תרועה' זכרון פסוקי זכרונות ופסוקי‬ ‫שופרות לזכור לכם עקידת יצחק שקרב תחתיו איל [רש''י ויקרא כג כד]‪.‬‬ ‫ונראה דס''ל לרש''י דבעינן שניהם [תקיעת שופר ואמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות] מדאורייתא‪ ,‬והיינו דקאמר בגמרא‪,‬‬ ‫אמר רבה אמר הקב"ה 'אמרו' לפני בראש השנה מלכויות זכרונות ושפרות‪ ,‬מלכויות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות‬ ‫כדי שיעלה זכרונכם לטובה‪ ,‬ובמה בשופר [ר"ה לד ב]‪ ,‬כלומר דהדין דאורייתא של תקיעת שופר הוא יחד עם אמירת‬ ‫פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות [מאורות הג"ר מאיר סלובייצ'יק עמ' קלח]‪.‬‬ ‫והנה בראש השנה שחל בשבת‪ ,‬מתקיים מצות שופר ע"י 'זכרון תרועה'‪ ,‬נראה שלא נעקרה מצות שופר‪ ,‬אלא‬ ‫מתקיים מצות שופר 'בזכרון תרועה'‪ ,‬והביאור דאם המצוה היה רק לתקוע בשופר‪ ,‬אז בראש השנה שחל בשבת‬ ‫נתבטל מצות שופר‪ ,‬כיון שאי אפשר לתקוע בשופר‪ ,‬אולם לפי המבואר‪ ,‬דהדין דאורייתא של תקיעת שופר‪ ,‬הוא‬ ‫'תקיעת שופר יחד עם אמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות'‪ ,‬כיון שמצות שופר הוא 'דין תפילה'‪ ,‬וענינה להעלות‬ ‫את פסוקי המלכויות זכרונות ושופרות לפני ה'‪ ,‬יש לומר שבראש השנה שחל בשבת לא נעקרה מצות תקיעת שופר‪,‬‬ ‫אלא דהדין תפילה שמתקיים ע"י השופר מתקיים ע"י אמירת פסוקי השופרות‪.‬‬ ‫וראיה לדבר שבאמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות מתקיים דין תקיעה‪ ,‬דכתב הרמ''א אין תוקעין בערב ראש השנה [רמ''א סי' תקפא סעי' ג]‪ ,‬וכתב ע''ז‬ ‫המשנ"ב כדי להפסיק בין תקיעות דרשות לתקיעות דחובה‪ ,‬ואף כשחל יום א' של ראש השנה בשבת גם כן אין תוקעין בערב שבת [משנ''ב שם ס''ק כד]‪' ,‬כיון שאומרים‬ ‫זכרון תרועה הוי כמו תקיעה' [שעה"צ שם ס''ק לה]‪ ,‬מפורש בשעה"צ 'דבאמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות' מתקיים 'דין תקיעה'‪ ,‬לכך אסור לתקוע בערב שבת‪,‬‬ ‫להפסיק בין תקיעות רשות לתקיעות חובה‪.‬‬ ‫[והנה הגר''ח מבריסק זצ''ל הקפיד לשמוע כל מילה בחזרת הש''ץ בתפילת מוסף של ראש השנה‪ ,‬דאם לא ישמע כל מילה לא יצא החיוב לשמוע תקיעות על‬ ‫סדר הברכות (כמבואר בחידושי הגרי''ז ח''ה עמ' רכג)‪ ,‬וגם בראש השנה שחל בשבת הקפיד לשמוע כל מילה‪ ,‬ובטעם הדבר נראה‪ ,‬שלפי המבואר דהדין דאורייתא‬ ‫של תקיעת שופר‪ ,‬הוא 'תקיעת שופר יחד עם אמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות'‪ ,‬יש לומר שכשם 'שתקיעת שופר' מתקיימת דוקא בחזרת הש"ץ (וכשיטת‬ ‫הריטב''א והרי''ץ גיאות שצריך שיהיו התקיעות על סדר תפילת הצבור)‪ ,‬הוא הדין 'זכרון תרועה' שמתקיים ע"י 'אמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות'‪ ,‬צריך שיהיה‬ ‫על סדר תפילת הצבור‪ ,‬ואם לא ישמע חזרת הש''ץ בשלימות לא יצא ידי חובתו‪ ,‬וכעין זה בה"ק עמ' נח]‪.‬‬ ‫האפשרות לבטל גזירה קשה הוא ע"י שלושה דברים תשובה תפילה וצדקה [ירושלמי תענית ב א]‪ ,‬והוא גם האפשרות‬ ‫לזכות בדין ראש השנה כפי מטבע התפילה ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [מוסף ר''ה]‪ ,‬לפי המבואר‬ ‫נראה כי 'התפילה' מתקיימת בשני פנים‪ ,‬ע"י 'תקיעת שופר'‪ ,‬וע"י 'אמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות'‪ ,‬יתן ה'‬ ‫ונכין את לבבנו להתאמץ בתפילה‪ ,‬ותעלה תפילתנו 'לפני ולפנים' לפני ה'‪ ,‬להכתב ולהחתם לאלתר ‪-‬‬ ‫לחיים טובים ולשלום‪.‬‬