gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ברוך שאמר · Burich She'umar — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: ברוך שאמר · Burich She'umar

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

ברוך שאמר · Burich She'umar — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ראש השנה‬ ‫ראש השנה – תשס"ט‬ ‫ראש השנה – הסניגור הטוב ביותר – שנת תשפ"א‬ ‫בר כוכבא מאיר בן אלינור אסתר אלקע‬ ‫בר כוכבא מאיר בן יואב‬ ‫רחמים בן ג'מילה‬ ‫דור בן גאולה‬ ‫ר' משה בן שוקת חיה וב"ב‬ ‫ר' משה ב"ר שמואל רפאל רייך‬ ‫ידידיה בן ליטל‬ ‫שמחה בת יהודה‬ ‫יוסף בן טובה וסיון אסנת בת שרה וב"ב‬ ‫מיכאל בן עובדיה‬ ‫דוד בן פרחה‬ ‫רעות ועידן שונם הלוי‬ ‫אהרן בן משה‬ ‫דני בן טטיאנה‬ ‫אורן חמו בן זהרי‬ ‫ינון בן מרים‬ ‫אלכס בן רחל‬ ‫רחל בת נחמה‬ ‫עמוס בן סעדיה‬ ‫אריאלה בת מלכה‬ ‫בנימין כהן בן יעקב‬ ‫ברוריה בת מלכה‬ ‫כל חיילי צה"ל וכוחות הבטחון‬ ‫מיכאל בן עובדיה‬ ‫משה בן בנימין‬ ‫רונית בת מזל‬ ‫ימלא ה' כל משאלות לבם לטובה!‬ ‫יעקב בן סלמן‬ ‫נועם בן מיכל‬ ‫טובה בת אהרן‬ ‫סמי בן סימי‬ ‫אהרן יוסף בן משה דוד הכהן‬ ‫שירה בת שרה וב"ב‬ ‫אלי סולטן בן אסתר‬ ‫רחל בת אסתר‬ ‫רותי בת חסיבה‬ ‫לאה שרה בת חנה‬ ‫יצחק בן שלמה ואסתר‬ ‫ישראל בן שמחה‬ ‫אריה יהודה בן רחל‬ ‫שאול בן מרדכי אריה‬ ‫חנה בת שושנה‬ ‫יפה שניידל בת יצחק‬ ‫יוסף מרדכי בן תהילה שמחה‬ ‫אסתר בת קמרה‬ ‫אסתר בת מסעודה‬ ‫סלמן בן יהודה‬ ‫אהרן בן יהודית‬ ‫מזל בת יוסף חיים הכהן‬ ‫יואב בן אסתר אריקה‬ ‫משה ברבי בן שמחה אודט‬ ‫משה נחמיה בן הרב יוסף צבי‬ ‫ציפורה פייגא בת הדסה‬ ‫סימי בת שרה‬ ‫כרמל בן נאגיה‬ ‫יואב בן עזרא‬ ‫תמר בת כרמלה‬ ‫אלינור אסתר אלקע בת בלומה‬ ‫מיילי רחל בת סיון‬ ‫משה חיים בן בתיה‬ ‫ר' עמוס חיים כמוס בן פורטונה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫שאמר‬ ‫ט"סשת תנש – הנשה שאר‬ ‫ברוך‬ ‫ראש השנה – שנת תשס"ט‬ ‫אנו נמצאים שעות ספורות לפני יום הדין‪ .‬בעוד כמה שעות‪ ,‬תפילת הערבית הראשונה‪ ,‬של השנה הבאה עלינו‬ ‫ועל כל ישראל לטובה‪ ,‬וביום שבת בבוקר נתייצב כולנו לדין‪.‬‬ ‫אומר רש"י ‪ -‬בדמות דיוקני‪ .‬יעקב דאמרינן בסמוך שופריה‬ ‫ביום ראש השנה‪ ,‬עיקר התפילות שלנו‪ ,‬מבוססות על ענין‬ ‫דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון‪.‬‬ ‫המלכת הקב"ה בעולם‪ .‬זה בעצם שחזור‪ ,‬למה שהיה לפני ‪5777‬‬ ‫ממשיך הפרקי דרבי אליעזר ואומר – רצו אותו הבריות‬ ‫שנה (נכון לשנת תשס"ט)‪.‬‬ ‫ונתייראו כסבורין שהוא בוראן‪ ,‬ובאו כולם להשתחוות לו‪ .‬אמר‬ ‫כותב הפרקי דרבי אליעזר (פרק יא) – לאחר שברא הקב"ה את‬ ‫להם‪ :‬באתם להשתחוות לי?! באו אני ואתם נלך נלביש גאות ועוז‬ ‫אדם הראשון נפח בו ברוח נשמת פיו וזרק בו נשמה‪ ,‬שנאמר (בראשית‬ ‫ונמליך עלינו מי שבראנו‪ ,‬לפי שהעם ממליכין את המלך‪ ,‬ואין‬ ‫ב‪ ,‬ז) וַ ִ ּי ּ ַפח ְּב ַא ּ ָפיו נִ ׁ ְש ַמת ַח ִ ּיים ועמד אדם על רגליו והיה מסתכל‬ ‫המלך ממליך את עצמו אם אין העם ממליכין אותו‪ ,‬הלך אדם‬ ‫מעלה ומטה והיתה קומתו מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬שנאמר(תהלים קלט‪,‬‬ ‫לעצמו והמליך אותו ראשון וכל הבריות אחריו‪ ,‬ואמרו‪ :‬ה' מלך‬ ‫ה) ָאחוֹ ר וָ ֶק ֶדם ַצ ְר ָּתנִ י‪ .‬אחור זה מערב‪ .‬וקדם זה מזרח‪ .‬וראה כל‬ ‫גאות לבש וגו'‪.‬‬ ‫הבריות שברא הקב"ה‪ .‬התחיל מפאר לשם בוראו ואומר‪ :‬מה רבו‬ ‫בתפילות ראש השנה‪ ,‬אנחנו לא מאזכרים שום בקשות פרטיות‬ ‫מעשיך ה' (תהלים קד‪ ,‬כד)‪ .‬עמד על רגליו והיה מתואר בדמות אלהים‪.‬‬ ‫(אני מדבר על תפילות היחיד‪ ,‬כי בחזרה יש 'אבינו מלכנו') – כל הבקשות כולם‪,‬‬ ‫הם על מלכות שמים – "מלוך על כל העולם בכבודך"‪"ְ ,‬ויֵ ַדע ָּכל‬ ‫אין לנו הבנה מה פירוש 'דמות אלהים'‪ ,‬שהרי הקב"ה אין לו‬ ‫ּ ָפעוּ ל ִּכי ַא ָּתה ְפ ַעלְ ּתוֹ ְויָ ִבין ָּכל יְ ִציר ִּכי ַא ָּתה יְ ַצ ְר ּתוֹ ‪ ," ...‬והנה‬ ‫גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף‪ ,‬אך ישנה גמרא במסכת בבא בתרא‪,‬‬ ‫באופן חריגב‪ ,‬באו הגאונים ותיקנו לנו לומר ארבע בקשות בראש‬ ‫המספרת על ר' בנאה שהיה הולך ומציין מערות קבורה;‬ ‫השנה – שתיים בראשונות ושתיים באחרונות – בראשונות‪" :‬זָ כְ ֵרנוּ‬ ‫לְ ַח ִ ּיים ‪ָּ ...‬כ ְת ֵבנוּ ְּב ֵס ֶפר ַח ִ ּיים"‪ ,‬ובאחרונות‪" :‬וּכְ תֹב לְ ַח ִ ּיים טוֹ ִבים ‪...‬‬ ‫מספרת הגמרא (מסכת ב"ב נח‪ ,‬א) – ר' בנאה הוה קא מציין‬ ‫ְוּב ֵס ֶפר ַח ִ ּיים"‪.‬‬ ‫מערתא היה מציין מערות קבורה כי מטא למערתא דאברהם‬ ‫כשהגיע למערת המכפלה ששם קבור אברהם ורצה להיכנס לתוכה‬ ‫כותב רבינו תם‪ ,‬שהבקשות הללו‪ ,‬אינן בקשות פרטיות אלא‬ ‫כדי למדוד את מידותיה כמנהגו‪ ,‬אשכחיה מצאו לאליעזר עבד‬ ‫בקשות כלליות; זכרנו לחיים‪ ...‬כתבנו לחיים‪ ...‬וכתוב לחיים טובים‬ ‫אברהם דקאי קמי בבא שהיה עומד לפני פתח המערה‪ .‬א"ל ר'‬ ‫כל בני בריתך – אלו בקשות של ציבור ולא בקשות פרטיות ועל‬ ‫בנאה לאליעזר‪ :‬מאי קא עביד אברהם מה עושה אברהם בשעה זו?‬ ‫זה לא אסרו‪.‬‬ ‫א"ל‪ :‬גאני בכנפה דשרה וקא מעיינא ליה ברישיה הוא שוכב בין‬ ‫סדר הבקשות‪ ,‬נעשה בסדר עולה; בהתחלה מבקשים מינימום‬ ‫זרועותיה של שרה והיא מעיינת בראשו‪ .‬א"ל ר' בנאה לאליעזר‪:‬‬ ‫שבמינימום – "זָ כְ ֵרנוּ לְ ַח ִ ּיים" – "תן לנו רק חיים"; לאחר שביקשנו‬ ‫זיל אימא ליה בנאה קאי אבבא לך אמור לאברהם שבנאה עומד‬ ‫חיים‪ ,‬מגיעה הבקשה הבאה – ִ"מי ָכמוֹ ָך ַאב ָה ַר ֲח ִמים זוֹ ֵכר יְ צוּ ָריו‬ ‫בפתח ומבקש רשות להיכנס‪ .‬ועשה אליעזר כבקשתו‪ .‬א"ל אברהם‬ ‫ְּב ַר ֲח ִמים" – "תן לי קצת חיים – אבל לא התכוונתי חיים עם‬ ‫לאליעזר‪ :‬ליעול שיכנס‪ .‬והוסיף והסביר‪ :‬מידע ידיע ידוע הדבר‬ ‫מוגבלות‪ ,‬אלא חיים ברחמים!"; לאחר מכן עולים דרגה – "וּכְ תֹב‬ ‫ומפורסם דיצר בהאי עלמא ליכא שאין יצר ותאוות בעולם זה‪,‬‬ ‫"וּב ֵס ֶפר‬ ‫לְ ַח ִ ּיים טוֹ ִבים ָּכל ְּבנֵ י ְב ִר ֶיתָך"; ומכאן כבר אין בושה – ְ‬ ‫כלומר בעולם האמת שו נמצאים אברהם ושרה‪ ,‬ואין לי כל סיבה‬ ‫ַח ִ ּיים‪ְּ ,‬ב ָר ָכה ְו ׁ ָשלוֹ ם‪ַ ,‬וּפ ְרנָ ָסה טוֹ ָבה ִו ׁישוּ ָעה ְונֶ ָח ָמה‪ ,‬וּ גְ זֵ רוֹ ת טוֹ בוֹ ת‪,‬‬ ‫להסתתר מפניו‪ .‬עייל עיין ונפק נכנס ר' בנאה למערה‪ ,‬התבונן‬ ‫נִ זָ ֵּכר ְונִ ָּכ ֵתב לְ ָפנֶ יָך‪ֲ ,‬אנַ ְחנוּ ְו ָכל ַע ְּמָך ֵ ּבית יִ ְ ׂש ָר ֵאל‪ ,‬לְ ַח ִ ּיים טוֹ ִבים‬ ‫במידותיה ויצא‪ ,‬וסימן אותן מבחוץ‪ .‬כי מטא למערתא דאדם‬ ‫😊‬ ‫וּ לְ ׁ ָשלוֹ ם"‬ ‫הראשון כשהגיע למערת אדם הראשון ורצה להיכנס גם לתוכה‬ ‫כותב הטור (סימן תקפ"ב) – כי המבקש צריך לבקש תחלה דבר‬ ‫ולמדודה‪ ,‬יצתה בת קול ואמרה נסתכלת בדמות דיוקני התבוננת‬ ‫מועט ואחר כך מוסיף והולך כמו שמצינו בדוד‪ ,‬תחלה אמר‬ ‫בדמות הדומה לדמותי בדיוקני עצמה אל תסתכל זהו אדם הראשון‬ ‫א‬ ‫"שגיאות מי יבין" (תהלים יט‪ ,‬יג) ואחר כך ביקש על הזדונות דכתיב‬ ‫‪ ...‬א"ר בנאה‪ :‬נסתכלתי בשני עקיביו ודומים לשני גלגלי חמה‬ ‫א‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬ועוד מדובר באדם הראשון – לאחר החטא!‬ ‫ב‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬שאומרת הגמרא (מסכת ברכות לד‪ ,‬א) ‪ -‬אמר רב יהודה‪ :‬לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות דא"ר‬ ‫חנינא‪ :‬ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו אמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונות דומה לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו‪.‬‬ ‫ג‬ ‫שאמר‬ ‫ט"סשת תנש – הנשה שאר‬ ‫ברוך‬ ‫לעשות תשובה מר"ח אלול ואילך‪ ,‬כמו שרמז דוד המלך ע"ה‬ ‫(שם פס' יד) "גם מזדים חשוך עבדך" ואחר כך "אל ימשלו בי אז‬ ‫"לוּ לֵ א ֶה ֱא ַמנְ ִּתי לִ ְראוֹ ת ְּבטוּב ה'"ג – 'לוּ לֵ א' אותיות אלול לאחור‪,‬‬ ‫איתם"‪ .‬פירוש‪ ,‬העבירות החזקות‪.‬‬ ‫ורימז הרמז לאחור ולא לפנים‪ ,‬כי כמו שהצבי רץ ומחזיר פניו‬ ‫והנה בבקשה הראשונה‪ ,‬אנו מבקשים מהקב"ה שיכתוב אותנו‬ ‫לאחוריו‪ ,‬כמו כן האדם שהוא רץ בכל שנה ואינו יודע למה רץ‪,‬‬ ‫בספר החיים – ולמה? "לְ ַמ ַענְ ָך ֱאל ִֹהים ַח ִ ּיים" – "לא בגלל שאנו‬ ‫ועל מה צריך בזה להחזיר פניו לאחוריו להשגיח מה שפגם בכל‬ ‫חפצי חיים‪ ,‬אלא "לְ ַמ ַענְ ָך";‬ ‫חדשי השנה‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה – מה פירוש "לְ ַמ ַענְ ָך" – מה‪ ,‬אנחנו לא חפצים‬ ‫אומרים חז"ל (ילקוט שמעוני‪ ,‬תהלים‪ ,‬רמז תתנ"ה) – ּ ָפנָ ה ֶאל ְּת ִפ ַּלת‬ ‫בחיים?!‬ ‫ָה ַע ְר ָער ְול ֹא ָבזָ ה ֶאת ְּת ִפ ָּל ָתם‪ .‬א"ר יצחק‪ :‬כלפי דורות אמרו שאין‬ ‫שאלה נוספת שצריכה ביאור [נוגעת לגבי בני עדות אשכנז];‬ ‫להם לא כהן ונביא‪ ,‬ולא בית המקדש שיכפר אלא התפלה נשתיירה‬ ‫להם שהם מתפללים אותה בר"ה וביה"כ‪ .‬אל תבזה אותה מהם‪ ,‬הוי‬ ‫מובא ברמ"א‪ ,‬שהחל מראש חודש אלול ועד הושענא רבה‪,‬‬ ‫ְ'ול ֹא ָבזָ ה ֶאת ְּת ִפ ָּל ָתם'‪.‬‬ ‫נוהגים לומר את המזמור "לְ ָד ִוד ה' אוֹ ִרי ְויִ ׁ ְש ִעי" [בני עדות ספרד‪,‬‬ ‫אומרים אותו כל השנה כולה]‪ .‬באים המפרשים ומסבירים מדוע;‬ ‫ומה עם התפילות של כל השבוע‪ ,‬ושל שבת‪ ,‬ושל פסח ושל‬ ‫כתב בסידור רבי שבתי מראשקוב (ח"ג דף מ"ד סדר כוונת ר"ח אלול)‬ ‫שבועות?! – על זה הוא לא מבקש; הוא מבקש בקשה אחת – "אל‬ ‫תבזה את התפילה של ראש השנה ויום הכיפורים!"‪.‬‬ ‫– כל האומר מזמור כ"ז "לְ ָד ִוד ה' אוֹ ִרי ְויִ ׁ ְש ִעי" מראש חודש‬ ‫אלול עד אחר שמחת תורה‪ ,‬ערב ובוקר‪ ,‬דבר יום ביומו‪ ,‬אזי הוא‬ ‫נשאלת השאלה – מה המיוחד בתפילה הזאת?‬ ‫מובטח שמוציא שנותיו בטוב‪ ,‬ויערב לו‪ ,‬ואפילו גזירה רעה כתובה‬ ‫לאחר סידרת השאלות‪ ,‬נציג עוד יסוד אחד וממנו בע"ה נוכל‬ ‫על האדם מן השמים יכול לבטל‪ ,‬ומעביר מעליו כל המקטרגים‬ ‫להגיע לראש השנה‪:‬‬ ‫ושטנים‪ ,‬ומארי תריסין‪ ,‬ומבטל מעליו כל גזירות קשות ורעות‪,‬‬ ‫יש לנו שני ימי ראש השנה‪ ,‬ובשני הימים‪ ,‬אנחנו קוראים בתורה;‬ ‫ויוצא בדימוס זכאין בדין‪ ,‬ועי"ז יכניע כל המקטרגים‪ ,‬כי מראש‬ ‫ביום הראשון אנחנו קוראים – (בראשית כא‪ ,‬א) וה' ּ ָפ ַקד ֶאת‪-‬שָׂ ָרה‬ ‫חודש נפתח י"ג מקורות מי"ג מכילין דרחמי‪ ,‬והם מתגלין ומאירין‬ ‫ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָא ָמר – פקידת יצחק‪ ,‬וביום השני אנחנו קוראים – (בראשית‬ ‫למטה‪ ,‬ולכן יש בו [במזמור הזה] י"ג שמות הוי"ה כנגד י"ג מכילין‬ ‫ת‪-‬א ְב ָר ָהם – עקידת‬ ‫כב‪ ,‬א) וַ יְ ִהי ַא ַחר ַה ְ ּד ָב ִרים ָה ֵא ֶּלה ְו ָה ֱאל ִֹהים נִ ָּסה ֶא ַ‬ ‫דרחמי‪ ,‬וע"י אמירה זו אנו פועלין ומבטלין הב"ד של מעלה‪ ,‬ומארי‬ ‫יצחקד‪.‬‬ ‫תריסין ומקטרגין שאין להם רשות לקרב כלל לדון אותו‪ ,‬אלא‬ ‫מלפניך משפטינו יצא‪ ,‬ואז יוצאים זכאים בדין‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה – ולמה קוראים דוקא את עקידת יצחק‪ ,‬ואת‬ ‫פקידת יצחק?‬ ‫כותב המטה אפרים (סימן תקפ"א‪ ,‬ס"ו) – נוהגין במדינות אלו מראש‬ ‫חדש אלול ואילך עד יום כפור לומר בכל יום אחר גמר התפלה‬ ‫לכאורה‪ ,‬הדברים מאוד פשוטים‪ ,‬כי כל עבודת ראש השנה‬ ‫מזמור כ"ז בתהלים "לְ ָד ִוד ה' אוֹ ִרי ְויִ ׁ ְש ִעי" בקר וערב‪ ,‬ואומרים‬ ‫מבוססת על יצחק אבינו; בסדר הזיכרונות' אנחנו מבקשים‪" :‬ועקידת‬ ‫אחריו קדיש יתום‪.‬‬ ‫יצחק‪ ,‬לזרעו היום ברחמים תזכור"‪ .‬בנוסף‪ ,‬תוקעים בשופר של‬ ‫איל‪ ,‬שנאמר (מסכת ראש השנה‪ ,‬טז‪ ,‬א)‪ָ :‬א ַמר ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך הוּ א‪ִּ :‬ת ְקעוּ‬ ‫כותב האלף למטה (מפרש על המטה אפרים) – ויסוד המנהג עפ"י‬ ‫לְ ָפנַ י ְּב ׁשוֹ ָפר ׁ ֶשל ַאיִ ל‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ֶאזְ ּכֹר לָ ֶכם ֲע ֵק ַידת יִ ְצ ָחק ֶ ּבן ַא ְב ָר ָהם‪.‬‬ ‫המדרש שוחר טוב (תהילים כו‪ ,‬יד)‪ :‬אוֹ ִרי בראש השנה‪ְ ,‬ויִ ׁ ְש ִעי ביום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ואחר כך (שם ה) ִּכי יִ ְצ ּ ְפנֵ נִ י ְּב ֻס ּכֹה שהוא רמז לסוכות‪.‬‬ ‫אומר המדרש (בראשית רבה‪ ,‬פרשה נו‪ ,‬אות ט) – (כב‪ ,‬יג) ְו ִה ֵ ּנה ַאיִ ל‬ ‫לכאורה‪ ,‬עפ"י הביאור של האלף למטה‪ ,‬היינו צריכים לומר את‬ ‫ַא ַחר נֶ ֱא ַחז ַ ּב ְּס ַבְך ְּב ַק ְרנָ יו‪ָ .‬א ַמר ַר ִּבי ֲחנִ ינָ א ַ ּבר ַר ִּבי יִ ְצ ָחק ָּכל יְ מוֹ ת‬ ‫המזמור הזה לראשונה‪ ,‬רק בערב ראש השנה;‬ ‫ֹאש ַה ּׁ ָשנָ ה‬ ‫ַה ּׁ ָשנָ ה יִ שְׂ ָר ֵאל נֶ ֱא ָחזִ ים ַ ּב ֲע ֵברוֹ ת‪ִ ,‬וּמ ְס ַּת ְּבכִ ין ְּב ָצרוֹ ת‪ְ ,‬וּבר ׁ‬ ‫ֵהן נוֹ ְטלִ ין ׁשוֹ ָפר ְותוֹ ְק ִעין בּ וֹ ְונִ זְ ָּכ ִרים לִ ְפנֵ י ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך הוּ א ְוהוּ א‬ ‫נשאלת השאלה – אם ככה‪ ,‬למה מתחילים לומר אותו דוקא‬ ‫מוֹ ֵחל לָ ֶהם‪ְ ,‬וסוֹ ָפן לִ ָ ּג ֵאל ְּב ַק ְרנוֹ ׁ ֶשל ַאיִ ל‪ֶ ׁ ,‬ש ֶ ּנ ֱא ַמר‪ :‬וַ ה' ֱאל ִֹהים ַ ּב ּׁשוֹ ָפר‬ ‫מראש חודש אלול?‬ ‫יִ ְת ָקע‪ַ .‬ר ִּבי לֵ ִוי ָא ַמר לְ ִפי ׁ ֶש ָהיָ ה ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינוּ רוֹ ֶאה ֶאת ָה ַאיִ ל נִ ּתוֹ ׁש‬ ‫האלף למטה לא אומר פירוש‪ ,‬אבל בספר שער המלך‪ ,‬הוא‬ ‫ִמן ַהח ֶֹר ׁש ַה ֶּזה ְוהוֹ לֵ ְך ִוּמ ְס ַּת ֵ ּבְך ְּבח ֶֹר ׁש ַא ֵחר‪ָ ,‬א ַמר לוֹ ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך‬ ‫מביא סיבה;‬ ‫הוּ א ָּכְך ֲע ִת ִידין ָ ּבנֶ יָך לְ ִה ְס ַּת ֵ ּבְך לַ ַּמלְ כֻ ּיוֹ ת‪ִ ,‬מ ָ ּב ֶבל לְ ָמ ַדי‪ִ ,‬מן ָמ ַדי לְ יָ וָ ן‪,‬‬ ‫כותב הספר שער המלך (חודש אלול) – שלמה המלך ע"ה אומר‬ ‫ִוּמ ָ ּיוָ ן לֶ ֱאדוֹ ם‪ְ ,‬וסוֹ ָפן לִ ָ ּג ֵאל ְּב ַק ְרנוֹ ׁ ֶשל ַאיִ ל‪ֲ ,‬ה ָדא הוּ א ִדכְ ִתיב‪ :‬וַ ה'‬ ‫"בכל עת יהיו בגדיך לבנים‪ :‬דהיינו בכל השנה יפשפש וימשמש‬ ‫ֱאל ִֹהים ַ ּב ּׁשוֹ ָפר יִ ְת ָקע‪.‬‬ ‫במעשיו שלא ימצא כתם בבגדו‪ ,‬כדכתיב "ימים תהיה גאולתו"‪,‬‬ ‫דבר נוסף‪ ,‬באים חז"ל ואומרים שהעקידה היתה בראש השנהה;‬ ‫ו'ימים' פירושו שנה‪ .‬לא עשה כל השנה‪ ,‬על כן פירש ישתדל‬ ‫ג‪ .‬המשך מזמור כ"ז בתהילים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬מקור הדברים בגמרא (מסכת מגילה לא‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬למרות שיש חולקים על הדעה הזאת; הרד"ל [פרקי דרבי אליעזר] מביא בשם הריקאנטי‪ ,‬שהעקידה היתה ביום הכיפורים‪ .‬לעומתו‪ ,‬המדרש רבה‬ ‫[פרשת בֹא] אומר‪ ,‬שהעקידה היתה בחודש ניסן‪.‬‬ ‫ד‬ ‫שאמר‬ ‫ט"סשת תנש – הנשה שאר‬ ‫ברוך‬ ‫ממגנצא – ַּ"כ ָּמה יַ ַע ְברוּ ן ְו ַכ ָּמה יִ ָ ּב ֵראוּ ן" – כל אחד שנברא‪ ,‬הוא‬ ‫אומרים חז"ל (פסיקתא רבתי‪ ,‬אות מ) – ויקרא אברהם את שם המקום‬ ‫נברא בראש השנה!‬ ‫ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה‪ .‬א"ר ירמיה אמר לו‬ ‫ודאי שהדברים לא כפשוטם‪ .‬חיפשתי כל מיני מקורות שיסבירו‬ ‫אברהם אבינו לקב"ה‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬גלוי היה לפניך שהיה לי‬ ‫מה מונח בזה‪ ,‬וכל אחד עונה בשיטתו;‬ ‫מה להשיבך כשאמרת לי להקריב את יצחק‪ .‬אילו השבתי אותך‬ ‫לא היה לך מה להשיבני‪ .‬שהייתי אומר לך אתמול אמרת לי 'כי‬ ‫בספר זאב יטרף הוא מביא‪ ,‬שכולם נפקדים בדרך הטבע‪ .‬אך‬ ‫ביצחק יקרא לך זרע' (בראשית כא‪ ,‬יב) ועכשיו אתה אומר לי לשחטו‪.‬‬ ‫הפקידה שלהם היתה למעלה מגדר הטבע‪ ,‬ולכן מופיע שם השם‪,‬‬ ‫וכאילם לא יפתח פיו (תהלים לח‪ ,‬יד) כשיהיו בניו של יצחק נידונים‬ ‫בשם ההוי"ה ולא בשם אלוקים‪ ,‬כי 'אלוקים' זה גימטריא 'הטבע'‪,‬‬ ‫לפניך ביום זה ואפילו יש להם כמה קטיגורים מקטרגים אותם כשם‬ ‫ושם ההוי"ה זה מעל לגדר הטבע – ולכן היתה פקידה למעלה‬ ‫שדממתי ולא השיבותיך‪ ,‬כך אתה לא תשים להם כלומר‪ ,‬אל תשמע‬ ‫מגדר הטבע‪.‬‬ ‫לדברי המקטרגים! ויקרא אברהם את שם המקום ההוא ה' יראה‬ ‫במקור אחר ראיתי שאומרים‪ ,‬שלשלושתם לא היה רחם (עד‬ ‫אשר יאמר היום (בראשית שם)‪ .‬מהו היום? כהיום‪ ,‬מפני שר"ה היה‪.‬‬ ‫כמה שאני יודע‪ ,‬רק לאחת מהם לא היה בית רחם‪ ,‬וזאת שרה אמנו)‪.‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬כיון שמעשה העקידה היה בראש השנה‪ ,‬לכן כל‬ ‫מצאתי תירוץ נוסף‪ ,‬שמצא חן בעיני – וכך הוא אומר‪ :‬שלשתם‬ ‫עבודת ראש השנה‪ ,‬היא סביב העקידה‪.‬‬ ‫נפקדו‪ ,‬בזכות שלקחו אישה נוספת; שרה אמנו נפקדה‪ ,‬אחרי שלקחה‬ ‫עד כאן הדברים פשוטים‪.‬‬ ‫את הגר‪ .‬רחל אמנו נפקדה‪ ,‬לאחר שאמרה ליעקב אבינו לקחת את‬ ‫מכאן הייתי רוצה לגשת‪ ,‬להפטרה של ראש השנה‪:‬‬ ‫שפחתה‪ ,‬וחנה נפקדה‪ ,‬לאחר שלקחה את פנינה – שלושתן נפקדו‬ ‫בראש השנה‪ ,‬בזכות שהכניסו צרותן לביתם‪.‬‬ ‫בראש השנה‪ ,‬אנו קוראים שתי הפטרות; ההפטרה הראשונה‬ ‫– לידתו של שמואל – פקידת חנה‪ .‬וההפטרה השניה – פסוקים‬ ‫בכל אופן‪ ,‬אין דבר ברור – מה פירוש ששלושתם נפקדו בראש‬ ‫בספר ירמיהו‪.‬‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה – מה הקשר בין ראש השנה לפס' מספר‬ ‫הייתי רוצה לעמוד היום על פקידת חנה‪ ,‬כיון שכל עבודת ראש‬ ‫ירמיהו?‬ ‫השנה‪ ,‬טמונה בהפטרה הזאת‪:‬‬ ‫בספר ירמיהו‪ ,‬מובא פסוק שאנו מזכירים בתפילה בסדר‬ ‫אם נרכז את הדברים – קריאת התורה ביום הראשון‪ ,‬עוסקת‬ ‫הזיכרונות – (ירמיה לא‪ ,‬יט) ֲה ֵבן יַ ִ ּקיר לִ י ֶא ְפ ַריִ ם ִאם יֶ לֶ ד ׁ ַש ֲע ׁ ֻש ִעים‬ ‫בפקידת שרה‪ ,‬ולמפטיר נקרא על פקידת חנה‪ .‬וביום השני‪ ,‬נקרא‬ ‫ִּכי ִמ ֵּדי ַד ְּב ִרי בּ וֹ זָ כֹר ֶאזְ ְּכ ֶרנּ וּ עוֹ ד ַעל ֵּכן ָהמוּ ֵמ ַעי לוֹ ַר ֵחם ֲא ַר ֲח ֶמנּ וּ‬ ‫למפטיר על פקידת רחל – אז יש לנו‪ :‬שרה‪ ,‬רחל וחנה‪.‬‬ ‫נְ ֻאם ה';‬ ‫מכאן‪ ,‬הייתי רוצה ללמוד שישה פסוקים בנביא‪ ,‬שמהם נגיע‬ ‫יוצא א"כ‪ ,‬שאנו מאזכרים בהפטרה פס' שקשור לתפילת ר"ה‪.‬‬ ‫לעבודת ראש השנה‪:‬‬ ‫שאלת נוספת – מה הקשר בין לידת שמואל‪ ,‬לראש השנה?‬ ‫אומר הנביא‪( :‬ש"א א'‪ ,‬א) וַ יְ ִהי ִא ׁיש ֶא ָחד ִמן ָה ָר ָמ ַתיִ ם צוֹ ִפים ֵמ ַהר‬ ‫לכאורה אין קשר‪ .‬אלא מה? יש את הענין של ההפטרה מעין‬ ‫ֶא ְפ ָריִ ם וּ ׁ ְשמוֹ ֶאלְ ָקנָ ה ֶ ּבן יְ ר ָֹחם ֶ ּבן ֱאלִ יהוּ א ֶ ּבן ּתֹחוּ ֶבן צוּף ֶא ְפ ָר ִתי‬ ‫הפרשה; היות והפרשה עוסקת בפקידתה של שרה ובלידתו של‬ ‫באים חז"ל במדרש אגדת בראשית‪ ,‬ועושים השוואה בין אברהם‬ ‫יצחק‪ ,‬עוסקת ההפטרה‪ ,‬בפקידתה של חנה ובלידתו של שמואל –‬ ‫אבינו לאלקנה‪:‬‬ ‫אבל למרות זאת‪ ,‬מונח כאן יסוד נוסף‪:‬‬ ‫אומרים חז"ל (מדרש אגדת בראשית פ"נ) – (קהלת ז‪ ,‬כח) ָא ָדם ֶא ָחד‬ ‫שואלים חז"ל – מדוע בתפילת המוסף של ראש השנה‪ ,‬ישנם‬ ‫אתי זה אברהם‪ ,‬והאיך‪ ,‬אלא צפוי היה עד שלא יעמוד‬ ‫ֵמ ָאלֶ ף ָמ ָצ ִ‬ ‫תשע ברכות – שלוש ראשונות‪ ,‬שלוש אחרונות‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬מלכויות‬ ‫אברהם שיעמדו אלף דור‪ ,‬ואח"כ אברהם‪ ,‬וכן דוד אומר "דבר‬ ‫ושופרות?‬ ‫צוה לאלף דור אשר כרת את אברהם" (תהילים קה‪ ,‬ט)‪ ,‬וכיון שראה‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת ברכות כט‪ ,‬א) ‪ -‬הני תשע דר"ה אלו תשע‬ ‫שאין מהם הנייה‪ ,‬אלא כולם רשעים‪ ,‬קפל אותן והעבירן מהם‬ ‫הברכות שבתפלת ראש השנה כנגד מי תקנום? א"ר יצחק דמן‬ ‫עשרים דור‪ ,‬ואח"כ ברא לאברהם‪ ,‬לכך נאמר (קהלת ז‪ ,‬כח) ָא ָדם‬ ‫קרטיגנין‪ :‬כנגד תשעה אזכרות הזכרות של שם ה' שאמרה חנה‬ ‫אתי‪ .‬מצא את האדם הגדול בענקים הוא (יהושע‬ ‫ֶא ָחד ֵמ ָאלֶ ף ָמ ָצ ִ‬ ‫בתפלתה בהודיה על לידת שמואל‪.‬‬ ‫יד‪ ,‬טו)‪ .‬כך אלקנה נמצא צדיק יחידי בכל דורו‪ ,‬וכל מעשיו של‬ ‫מקור נוסף‪ ,‬יש לנו מדברי המשנה ברורה (ס' תקפ"ד) – מוה'‬ ‫אלקנה דומים לאברהם‪ ,‬האיך? אלא אברהם נקרא 'איש'‪ ,‬דכתיב‬ ‫פקד‪ .‬לפי שבר"ה נפקדה שרה‪ ,‬רחל וחנה (מסכת ראש השנה י‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫(בראשית כ‪ ,‬ז) ְו ַע ָּתה ָה ׁ ֵשב ֵא ׁ ֶשת ָה ִא ׁיש‪ ,‬ואלקנה כתיב בו וַ יְ ִהי ִא ׁיש‪.‬‬ ‫אברהם נקרא נביא‪ ,‬שנאמר (בראשית כ‪ ,‬ז) ִּכי נָ ִביא הוּ א‪ ,‬ואלקנה‬ ‫נשאלת השאלה – מה פירוש הדבר 'נפקדו בראש השנה'?!‬ ‫נקרא נביא‪ ,‬שנאמר (ש"א ב‪ ,‬כז כח) וַ ָ ּיבֹא ִא ׁיש ָה ֱאל ִֹהים ֶאל ֵעלִ י‪ ,‬זה‬ ‫לא מצאתי תשובה ברורה בענין‪ ,‬כי לא שייך שהקב"ה גזר שהן‬ ‫אלקנה‪ .‬אברהם הקנה לקב"ה שמים וארץ‪ ,‬דכתיב {בראשית יד‪,‬‬ ‫תכנסנה להריון בראש השנה – כי כולם נפקדים בראש השנה‪,‬‬ ‫יט) ָ ּברוּ ְך ַא ְב ָרם לְ ֵאל ֶעלְ יוֹ ן קֹנֵ ה ׁ ָש ַמיִ ם וָ ָֽא ֶרץ‪ ,‬ואלקנה הקנה לקב"ה‬ ‫שנאמר "מי לא נפקד כהיום הזה"; כל אישה שנקלטת להריון –‬ ‫שמים וארץ‪ ,‬שנאמר וּ ׁ ְשמוֹ ֶאלְ ָקנָ ה (ש"א א‪ ,‬א)‪ ,‬שהקנה לקב"ה שמים‬ ‫הדבר נקבע בראש השנה‪ ,‬שכך אנו אומרים בתפילתו של ר' אמנון‬ ‫ה‬ ‫שאמר‬ ‫ט"סשת תנש – הנשה שאר‬ ‫ברוך‬ ‫פירש המהרש"א (חידושי אגדות‪ ,‬שם)‪" :‬שגם הוא תחילתן של עולים‬ ‫וארץ‪ .‬אברהם נקרא אחד‪ ,‬דכתיב (יחזקאל לג‪ ,‬כד) ֶא ָחד ָהיָ ה ַא ְב ָר ָהם‪,‬‬ ‫למקום המקדש להר ה' יראה להקריב שם בנו יצחק והקריב עולה‬ ‫ואלקנה נקרא אחד‪ ,‬דכתיב (ש"א א'‪ ,‬א) וַ יְ ִהי ִא ׁיש ֶא ָחד‪.‬‬ ‫תחתיו"‪ .‬כן עלייתו של אלקנה הוא מעליה לרגל‪ .‬שעל ידי זה‬ ‫עד כאן דברי חז"ל‪ ,‬במדרש אגדת בראשית‪.‬‬ ‫חינך את ישראל למצוות‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה – מהי ההשוואה הזאת‪ ,‬בין אברהם לבין אלקנה?‬ ‫ותראה עוד שקשור אל אברהם‪ ,‬כתב הרוקח ב"רמזי הפטרת" (א'‬ ‫דר"ה) על הכתוב "וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה ה'"‪" ,‬ויזכרה"‬ ‫כדי לענות את השאלה‪ ,‬נצטרך קודם כל להבין קטע במדרש;‬ ‫בגימטריא "אברהם" שבזכות אברהם נפקדה‪ .‬וכתב עוד (ש"א א פס'‬ ‫אומר הנביא‪( :‬ש"א א'‪ ,‬ג) ְו ָעלָ ה ָה ִא ׁיש ַההוּ א ֵמ ִעירוֹ ִמ ָ ּי ִמים יָ ִמ ָימה‬ ‫כ"ד) "וַ ַּת ֲעלֵ הוּ ִע ָּמ ּה ַּכ ֲא ׁ ֶשר ְ ּג ָמלַ ּתוּ ְּב ָפ ִרים ׁ ְשל ֹׁ ָשה ְו ֵא ָיפה ַא ַחת ֶק ַמח"‪,‬‬ ‫לְ ִה ׁ ְש ַּת ֲחוֹ ת ְולִ זְ בּ ַֹח לַ ה' ְצ ָבאוֹ ת ְּב ׁ ִשל ֹה ְו ׁ ָשם ׁ ְשנֵ י ְבנֵ י ֵעלִ י ָח ְפנִ י ִוּפנְ ָחס‬ ‫לפי שנעשה לה שנפקדה כאברהם לעת זקנותה‪ ,‬לכן כמו באברהם‬ ‫ּכ ֲֹהנִ ים לַ ה'‪.‬‬ ‫אל המלאכים ג' בקר רך וטוב וגו'‪ ,‬וג' סאין קמח שהוא איפה‪ ,‬כן‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת סנהדרין קג‪ ,‬ב) – (זכריה י‪-‬יא) ועבר בים צרה‬ ‫הביאה ג' פרים ואיפה‪.‬‬ ‫והכה בים גלים‪ .‬א"ר יוחנן‪ :‬זה פסלו של מיכה כשהעביר הקב"ה‬ ‫ולכן נאמר "ויהי איש אחד"‪ ,‬היינו שהיתה עבודתו בבחינת אחד‬ ‫את ישראל בים סוף‪ ,‬והכה את גלי הים ובקע המים‪ ,‬עבר מיכה‬ ‫– יחיד‪ ,‬שעיקר העבודה הוא עבודת יחיד‪ .‬וכמו אברהם אבינו‬ ‫עמהם ובידו לוח שבו כתוב שם המפורש‪ ,‬שבו השתמש לעשות את‬ ‫שהיתה עבודתו בבחינת יחיד‪ ,‬כמו שאמרו (בראשית רבה מב‪ ,‬ב)‪ :‬למה‬ ‫עגל הזהב; והיינו ה'צרה' (המתחרה) להקב"ה שעבר בים‪ .‬תניא רבי‬ ‫נקרא אברהם העברי‪ ,‬כל העולם מעבר אחד‪ ,‬והוא מעבר אחד‪ ,‬וכן‬ ‫נתן אומר‪ִ :‬מגַ ֵרב מקומו של מיכה שבו היה הפסל קבוע‪ ,‬לשילה‬ ‫אמרו (פסחים קיח‪ ,‬א)‪ :‬אני יחיד בעולמי ואברהם יחיד בעולמו‪ ,‬נאה‬ ‫שבו עמד המשכן‪ ,‬מרחק של ג' מילין‪ .‬והיה עשן עצי המערכה‬ ‫ליחיד להציל את היחיד‪ ,‬וכך היתה עבודת אלקנה בבחינת יחיד‪.‬‬ ‫לקרבנות המשכן ועשן הקרבנות של פסל מיכה עולים ומתערבין‬ ‫וזהו שאמרו (מדרש שמואל פ"א)‪ :‬ועלה האיש ההוא מעירו – נתעלה‬ ‫זה בזה מרוב קרבתם‪ .‬מרוב כעסם על חילול השם‪ ,‬בקשו מלאכי‬ ‫בביתו‪ ,‬נתעלה בחצרו‪ ,‬נתעלה בעירו‪ ,‬נתעלה בכל ישראל‪ ,‬וכל‬ ‫השרת לדוחפו להרוג את מיכה ובכך לבטל את עבודת הפסל‪ .‬אמר‬ ‫עילויו לא היה אלא משל עצמו‪ .‬היינו שתמיד היה כאילו הוא‬ ‫להן הקב"ה‪ :‬הניחו לו שפתו מצויה לעוברי דרכים‪ .‬ועל דבר זה‬ ‫יחיד בעולמו‪ ,‬ותמיד הסתכל רק בו בעצמו‪ ,‬וכמו שאמרו (זוה"ק ח"ג‬ ‫על פסלו של מיכה‪ ,‬שלא מיחו ישראל בידו‪ ,‬נענשו אנשי הדור‬ ‫כט‪ ,‬כ)‪ :‬לעולם יראה אדם עצמו כאילו כל העולם תלוי בו‪.‬‬ ‫של מעשה פלגש בגבעה‪ .‬אמר להן הקב"ה‪ :‬בכבודי לא מחיתם‬ ‫כשעשה מיכה את הפסל‪ ,‬אבל על כבודו של בשר ודם הפילגש‬ ‫ולפיכך מספר הכתוב "ועלה האיש ההוא מעירו"‪ ,‬היינו שכל‬ ‫שנאנסה מחיתם?‬ ‫עלייתו היתה בגלל העליה‪ ,‬ותמיד נשאר בעיני עצמו בבחינת 'האיש‬ ‫ההוא'‪ ,‬ולא גרע מעבודתו מאומה‪ ,‬גם אחרי שזיכה את כל ישראל‪.‬‬ ‫מה עשה אלקנה? לקח לעצמו מפעל חיים‪ ,‬ללכת ולשכנע את‬ ‫ישראל לעלות למשכן שלֹה;‬ ‫עד כאן‪ ,‬דבריו הנפלאים של הבאר משה מאוז'רוב‪.‬‬ ‫מספר המדרש (ילקוט שמעוני‪ ,‬רמז ע"ז) – אלקנה ואשתו בניו ואחיותיו‬ ‫אומר הנביא‪( :‬שמואל א‪-‬א‪ ,‬ב) ְולוֹ ׁ ְש ֵּתי נָ ׁ ִשים ׁ ֵשם ַא ַחת ַח ָ ּנה ְו ׁ ֵשם‬ ‫וכל קרוביו היה מעלה עמו לרגל‪ ,‬ובאים ולנים ברחובה של עיר‬ ‫ַה ׁ ּ ֵשנִ ית ּ ְפנִ ָ ּנה וַ יְ ִהי לִ ְפנִ ָ ּנה יְ לָ ִדים וּ לְ ַח ָ ּנה ֵאין יְ לָ ִדים‪.‬‬ ‫והיתה המדינה מרגשת והיו שואלים אותן‪ :‬להיכן תלכו? ואומרים‪:‬‬ ‫הא ַחת ַח ָ ּנה" – לא נאמר‪ ,‬אלא ׁ ֵ‬ ‫"שם ַא ַחת ַח ָ ּנה"‪ ,‬מלמד‬ ‫"שם ַ‬ ‫ֵׁ‬ ‫לבית ה' שבשיל ֹה שמשם תצא תורה ומצות‪ .‬ואתם למה לא תבואו‬ ‫שהיתה לו רק אישה אחת – חנה‪ .‬ובשלב מאוחר יותר‪ ,‬הגיעה‬ ‫עמנו ונלך יחד? מיד עיניהם משגרות דמעות אומרים להם‪ :‬נלך‬ ‫פנינה – מתי זה קרה?‬ ‫עמכם‪ ,‬ואומרים להם הן עד לשנה הבאה חמשה בתים ‪ -‬משפחות‪,‬‬ ‫לשנה אחרת עשרה בתים עד שהיו כלם עולים‪ ,‬ובדרך שהיה עולה‬ ‫אומרים חז"ל (ילקוט שמעוני‪ ,‬ש"א‪ ,‬רמז ע"ז) – א"ר יונה בשם ר' חמא‪:‬‬ ‫שנה זו‪ ,‬לא היה עולה שנה אחרת עד שהיו כלם עולים‪ .‬אמר לו‬ ‫כיון שראתה חנה שלא ילדה‪ ,‬אמרה‪ :‬אומר לו לאלקנה שיכניס‬ ‫הקב"ה‪ :‬אלקנה‪ ,‬אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחנכתם במצות‬ ‫צרתי בתוך ביתי ומתוך כך יראה הקב"ה ויפקוד אותי‪ .‬אמר לה‬ ‫וזכו רבים על ידך‪ ,‬אני אוציא בן ממך שיכריע את ישראל לכף‬ ‫הקב"ה‪ :‬חנה‪ ,‬הפקדת אצלי נפשות – חייך אני משלם לך‪.‬‬ ‫זכות ויחנך אותם במצות‪ .‬הא למדת שבשכר אלקנה שמואל‪.‬‬ ‫אלקנה לוקח את פנינה לאשה‪ ,‬ולאחר תשע וחצי שנות נישואים‪,‬‬ ‫אומר הבאר משה מאוז'רוב (ס' שמואל) – וכמו שמיוחד ענין‬ ‫נולדו להם עשרה ילדים; בינתיים‪ ,‬חנה ממתינה כבר ‪ 19‬וחצי שנים‬ ‫העליה לרגל לאברהם‪ ,‬כמו שאמרו (סוכה מט‪ ,‬ב)‪ :‬דרש רבא מאי‬ ‫להיפקד – ולאלקנה יש מנהג – לעלות לרגל;‬ ‫דכתיב (שיר השירים ז‪-‬ב) מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב – מה יפו‬ ‫כותב התנא דבי אליהו רבה (פרק ח) – אלקנה היה עולה לשילה‬ ‫פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל‪ ,‬בת נדיב – בתו של‬ ‫ארבעה פעמים בשנה‪ .‬שלשה מן התורה ואחת שקיבל עליו הוא‬ ‫אברהם אבינו שנקרא נדיב‪ ,‬שנא' (תהילים מז‪-‬י) נדיבי עמים נאספו‬ ‫בנדבה‪ ,‬שנאמר ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות‬ ‫עם אלהי אברהם אלהי אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב אלא אלהי‬ ‫ולזבוח לה' צבאות בשילה וגו'‪.‬‬ ‫אברהם שהיה תחילה לגרים‪ .‬ומה ענין אברהם אבינו לעליה לרגל‪,‬‬ ‫ו‬ ‫שאמר‬ ‫ט"סשת תנש – הנשה שאר‬ ‫ברוך‬ ‫שיחיו‪ ,‬לשמך אני קורא אותם‪ .‬לפיכך הוא אומר (ב‪ ,‬ה) ַעד ֲע ָק ָרה‬ ‫ומתי היתה הפעם הרביעית? בראש השנה‪ ,‬שנאמר (שם א‪ ,‬ד)‬ ‫יָ לְ ָדה ׁ ִש ְב ָעה שנתחשבו לה שני בנים של פנינה‪.‬‬ ‫וַ יְ ִהי ַה ּיוֹ םו וַ ִ ּיזְ ַ ּבח ֶאלְ ָקנָ ה ְונָ ַתן לִ ְפנִ ָ ּנה ִא ׁ ְש ּתוֹ ֽ ּולְ ָכ ָ ּ‬ ‫ל‪-‬בנֶ ָיה ְוּבנוֹ ֶת ָיה ָמנֽ וֹ ת‪:‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬יש לנו נק' אחת לראש השנה;‬ ‫ת‪-‬ח ָ ּנה ָא ֵהב ַֽוה' ָסגַ ר ַר ְח ָֽמ ּה‪.‬‬ ‫(ה) וּ לְ ַח ָ ּנה יִ ֵּתן ָמנָ ה ַא ַחת ַא ּ ָפיִ ם ִּכי ֶא ַ‬ ‫אדם בא לראש השנה – היום הראשון לעשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫ם‪-‬כ ַעס ַ ּב ֲעבוּ ר‬ ‫ממשיך הנביא ואומר‪( :‬שם ו) ְו ִֽכ ֲע ַס ָּתה ָֽצ ָר ָת ּה ַ ּג ַּ‬ ‫י‪-‬סגַ ר ה' ְּב ַעד ַר ְח ָֽמ ּה‪.‬‬ ‫ַה ְּר ִע ָמ ּה ִּֽכ ָ‬ ‫אומרים חז"ל – על עבירות שבין אדם למקום – יום הכיפורים‬ ‫מכפר‪ .‬אך על עבירות שבין אדם לחברו‪ ,‬אין יום הכיפורים מכפר‪,‬‬ ‫מספר המדרש (ילקוט שמעוני‪ ,‬ש"א‪ ,‬רמז ע"ז) – וכעסתה צרתה גם‬ ‫עד שירצה את חברו‪.‬‬ ‫כעס‪( .‬פסיקתא) מכעסת וחוזרת ומכעסת‪ ,‬מה הוות מה היתה עושה?‬ ‫א"ל פנינה לחנה‪ :‬זבנת לברך רבא קניתי לבן הבכור סודר וכתונת‬ ‫יאמר האומר – אבל פנינה התכוונה לשם שמים?!‬ ‫וחלוק אבל לחנה אין ילדים‪ ,‬והיא מתחילה לבכות‪ .‬א"ר נחמן בא‬ ‫אומרת התורה‪( :‬שמות כב‪ ,‬כא) ָּכל ַאלְ ָמנָ ה ְויָ תוֹ ם ל ֹא ְת ַענּ וּ ן (כב) ִאם‬ ‫אבא היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה‪ :‬אין את עומדת ומרחצת‬ ‫ַע ֵ ּנה ְת ַע ֶ ּנה אֹתוֹ ּ ִכי ִאם ָצעֹק יִ ְצ ַעק ֵאלַ י ׁ ָשמ ַֹע ֶא ׁ ְש ַמע ַצ ֲע ָקתוֹ ‪( :‬כג)‬ ‫פניהם של בניך כדי שילכו לבית הספר?! אבל לחנה אין ילדים‪,‬‬ ‫ְו ָח ָרה ַא ּ ִפי ְו ָה ַרגְ ִּתי ֶא ְת ֶכם ֶ ּב ָח ֶרב ְו ָהיוּ נְ ׁ ֵש ֶיכם ַאלְ ָמנוֹ ת ְוּבנֵ ֶיכם יְ ת ִֹמים;‬ ‫והיא מתחילה לבכות‪ .‬ובשש שעות היתה אומרת לה חנה‪ :‬אין את‬ ‫אומר רש"י במקום – כל אלמנה ויתום לא תענון‪ .‬הוא הדין‬ ‫עומדת ומקבלת בניך שבאו מבית הספר?! וחנה היתה מתחילה‬ ‫לכל אדם‪ ,‬אלא שדבר הכתוב בהווה‪ ,‬לפי שהם תשושי כח ודבר‬ ‫לבכות‪ .‬ר' כוס אחד תנחום בר אבא אמר‪ :‬היו יושבים לאכל והיה‬ ‫מצוי לענותם‪.‬‬ ‫אלקנה נותן לכל אחד ואחד מבניו חלקו‪ .‬היתה פנינה מתכוונת‬ ‫להכעיס את חנה‪ ,‬והיתה אומרת לאלקנה‪ :‬תן לזה בני חלקו ולזה‬ ‫נשאלת השאלה – ואם תענה אותו והוא לא יצעק – אז הוא‬ ‫בני חלקו ולזה לא נתת חלקו‪...‬‬ ‫לא יקבל עונש?!‬ ‫נשאלת השאלה – איך יתכן שפנינה הצדקנית‪ ,‬הולכת ועושה‬ ‫אומר הגאון מוילנא – כל הפסוק הזה‪ ,‬מדבר על חנה – שמה‬ ‫את המעשים האלה לחנה???‬ ‫עשתה לה פנינה?! – ִ"אם ַע ֵ ּנה ְת ַע ֶ ּנה אֹתוֹ " – למה??? – כדי ְש‬ ‫– ָ"צעֹק יִ ְצ ַעק ֵאלַ י" – כל ההתעללות של פנינה בחנה‪ ,‬היה כדי‬ ‫אומרים חז"ל (מסכת ב"ב טז‪ ,‬א) – פנינה לשם שמים נתכוונה‪.‬‬ ‫שהיא תצעק! אך למרות זאת‪ ,‬אמר הקב"ה – "למרות שזה היה‬ ‫אמרה פנינה‪" :‬אני יודעת שמחנה עתיד לצאת שמואל הנביא‪,‬‬ ‫לשם שמים – ב'בין אדם לחברו'‪ ,‬אין מושג של עבירה לשם שמים!‬ ‫וכדי שיוולד שמואל הנביא צריך למלאות כוס של דמעות!" –‬ ‫גם על זה נאמר ְ"ו ָהיוּ נְ ׁ ֵש ֶיכם ַאלְ ָמנוֹ ת ְוּבנֵ ֶיכם יְ ת ִֹמים"‪.‬‬ ‫אבל לחנה כבר התייבש שק הדמעות – תשע‪-‬עשרה שנים היא‬ ‫אם אלה הם פני הדברים‪ ,‬נוכל כעת להבין מדוע קוראים ביום‬ ‫עקרה‪ ,‬היא כבר לא בוכה‪.‬‬ ‫השני של ראש השנה‪ ,‬את ההפטרה על רחל אמנו‪:‬‬ ‫אמרה פנינה‪" :‬אכעיס אותה‪ ,‬אולי היא תתחיל לבכות ואז יוולד‬ ‫באים חז"ל ביום הראשון של ראש השנה‪ ,‬ומביאים לנו את‬ ‫שמואל" – אבל אומרים חז"ל‪ ,‬שלמרות שפנינה התכוונה לשם‬ ‫העונש על מי שפוגע בחברו; באים חז"ל ביום השני‪ ,‬ואומרים לנו‬ ‫שמים‪ ,‬היא שילמה על מעשיה ביוקר;‬ ‫"היום נקרא על רחל אמנו" – למה???‬ ‫אומרים חז"ל (פסיקתא רבתי‪ ,‬פרק מד‪ ,‬אות ז) ‪( -‬ב‪ ,‬ה) ַעד ֲע ָק ָרה יָ לְ ָדה‬ ‫אומר הקב"ה לרחל אמנו‪( :‬ירמיה לא‪ ,‬טו) ִמנְ ִעי קוֹ לֵ ְך ִמ ֶ ּבכִ י ְו ֵעינַ יִ ְך‬ ‫ׁ ִש ְב ָעה זו חנה ְו ַר ַ ּבת ָ ּבנִ ים ֻא ְמלָ לָ ה זו פנינה‪ .‬ואם חמשה ילדה האיך‬ ‫ִמ ִ ּד ְמ ָעה ִּכי יֵ ׁש שָׂ ָכר לִ ְפ ֻע ָּל ֵתְך – למה‪ ,‬מה קרה???‬ ‫אומרת ילדה שבעה?! רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן‪ .‬ר' יהודה אומר‬ ‫יעקב אבינו עובד שבע שנים עבור רחל אמנו‪ .‬מגיע יום החתונה‪,‬‬ ‫חמשה ילדה‪ ,‬אלא ששמואל שקול כנגד משה ואהרן‪ ,‬שנאמר‬ ‫היא שומעת בבית שמודדים שמלת כלה – לא לה‪ ,‬אלא לאחותה‬ ‫(תהילים צט‪ ,‬ו) מ ׁ ֶֹשה ְו ַא ֲהרֹן ְּבכ ֲֹהנָ יו וּ ׁ ְשמוּ ֵאל ְּבק ְֹר ֵאי ׁ ְשמוֹ וגו'‪ .‬רבי‬ ‫נחמיה אומר‪ ,‬חמשה ילדה שראתה שני בניו של שמואל (שמואל א'‬ ‫לאה – "איך יכול להיות‪ ,‬היא לא אמורה להיכנס הלילה לחופה?!";‬ ‫ח‪ ,‬ב) וַ יְ ִהי ׁ ֶשם ְּבנוֹ ַה ְּבכוֹ ר יוֹ ֵאל ְו ׁ ֵשם ִמ ׁ ְשנֵ הוּ ֲא ִב ָ ּיה וגו' ובני בנים‬ ‫ניגשת רחל ליעקב ואומרת לו – "תשמע‪ ,‬אבא שלי קוראים לו‬ ‫כבנים לכך עד עקרה ילדה שבעה‪...‬‬ ‫לבן – אבל חוץ מהשם שלו‪ ,‬הכל אצלו שחור – שקרן‪ ,‬מארץ‬ ‫השקרנים! תדע לך‪ ,‬הוא הולך להחליף אותי בחתונה‪ ,‬אני לא אהיה‬ ‫כשבא הקב"ה לפקוד את חנה היתה חנה יולדת בן אחד ופנינה‬ ‫תחת החופה – יש לו תוכנית מסודרת – אף אחד לא יראה כלום!";‬ ‫קוברת שני בנים‪ .‬ילדה חנה ארבעה ופנינה קוברת שמונה‪ .‬והיתה‬ ‫חנה מעוברת בן חמישי ונתיירא פנינה שלא תקבור שני בניה‬ ‫אמר לה יעקב‪" :‬יש דרך פשוטה מאוד‪ ,‬אתן לך סימנים ומי‬ ‫שנשתיירו לה‪ .‬מה עשתה פנינה? הלכה ובקשה מן חנה‪ ,‬אמרה‬ ‫שתדע את הסימנים – היא תהיה אשתי – פשוט וקל!"‬ ‫לה‪ :‬בבקשה ממך‪ ,‬נעניתי לך יודעת אני שחטאתי לך‪ ,‬אלא וותרי‬ ‫מגיע ליל החתונה‪ ,‬מלבישים את לאה בשמלת כלה; יודעת‬ ‫לי כדי שיחיו ב' בני שנשתיירו לי‪ .‬באותו השעה נתפללה חנה‬ ‫רחל‪ ,‬שבלילה תבוא לאה אל יעקב והוא יבקש ממנה את הסימנים‬ ‫לפני הקב"ה‪ ,‬אמרה לפניו‪ :‬וותר לה את שני בניה שיהיו‪ .‬אמר‬ ‫– אבל היא לא תדע‪ ,‬ואז יגיד לה יעקב‪" :‬גברת‪ ,‬לכי הביתה –‬ ‫לה הקב"ה‪ :‬חייך‪ ,‬שהיו ראוים למות‪ ,‬אלא הואיל שנתפללת עליהם‬ ‫ו‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬שבכל מקום שכתוב 'היום'‪ ,‬אומר הזוהר הקדוש‪ ,‬הכוונה לראש השנה‪.‬‬ ‫ז‬ ‫שאמר‬ ‫ט"סשת תנש – הנשה שאר‬ ‫ברוך‬ ‫לָ ְך ֵמ ֲעשָׂ ָרה ָ ּבנִ ים – "למה את בוכה? למה את שבורה? למה רע‬ ‫לא בשבילך עבדתי שבע שנים!"; הולכת רחל‪ ,‬ומגלה ללאה את‬ ‫לך על הלב – אני אתן לך יותר ממה שיתנו לך עשרה ילדים!"‬ ‫הסימנים – לפני שהיא הולכת לחופה‪.‬‬ ‫במקום שתתעודד – בעלה מתייחס אליה‪ ,‬היא נכנסת לדיכאון‬ ‫מובא במדרש‪ ,‬שבשעה שנחרב הבית‪ ,‬בא הקב"ה לירמיה הנביא‬ ‫בפעם הראשונה – (י) ְו ִהיא ָמ ַרת נָ ֶפ ׁש וַ ִּת ְת ּ ַפ ֵּלל ַעל ה' ָוּבכֹה ִת ְב ֶּכה;‬ ‫וביקש ממנו ללכת ולעורר את האבות הקדושים מקבריהם כדי‬ ‫נשאלת השאלה – מה קרה פתאום‪ ,‬שהיא נכנסה למשבר?!‬ ‫שיבקשו רחמים על ישראל – והקב"ה לא קיבל את תחינתם – עד‬ ‫אמרה חנה‪" :‬בעלי התייאש ממני! אם הוא בא אלי לאחר תשע‪-‬‬ ‫שבאה רחל;‬ ‫עשרה וחצי שנים ואומר לי‪" :‬אני טוב לך מעשרה בנים"‪ ,‬פירוש‬ ‫אומר המדרש (פתיחה לאיכה‪ ,‬אות כ"ד) – ְּבאוֹ ָת ּה ׁ ָש ָעה ָק ְפ ָצה ָר ֵחל‬ ‫הדבר שהוא התייאש מהתפילה – אם ככה‪ ,‬אני הולכת להתפלל‬ ‫ִא ֵּמנוּ לִ ְפנֵ י ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך הוּ א ְו ָא ְמ ָרה ִרבּ וֹ נוֹ ׁ ֶשל עוֹ לָ ם‪ּ ָ ,‬גלוּ י לְ ָפנֶ יָך‬ ‫"וּבכֹה ִת ְב ֶּכה"!‬ ‫בעצמי‪ ,‬שנאמר ָ‬ ‫ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ַע ְב ְ ּדָך ֲא ָה ַב ִ ּני ַא ֲה ָבה יְ ֵת ָרה ְו ָע ַבד ִּב ׁ ְש ִבילִ י לְ ַא ָ ּבא ׁ ֶש ַבע ׁ ָשנִ ים‪,‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬יש לנו כאן מסר נוסף לראש השנה;‬ ‫וּכְ ׁ ֶש ִה ׁ ְשלִ ימוּ אוֹ ָתן ׁ ֶש ַבע ׁ ָשנִ ים ְו ִה ִ ּג ַיע זְ ַמן נִ ּ ׂשֹוּ ַאי לְ ַב ְעלִ י‪ ,‬יָ ַעץ ָא ִבי‬ ‫לְ ַה ְחלִ ֵיפנִ י לְ ַב ְעלִ י ִּב ׁ ְש ִביל ֲאחוֹ ִתי‪ְ ,‬ו ֻה ְק ׁ ָשה ָעלַ י ַה ָּד ָבר ַעד ְמאֹד ִּכי‬ ‫ישנם אנשים שבאים לראש השנה – בטוחים שיעברו את הדין‬ ‫נוֹ ְד ָעה לִ י ָה ֵע ָצה‪ְ ,‬והוֹ ַד ְע ִּתי לְ ַב ְעלִ י ָוּמ ַס ְר ִּתי לוֹ ִס ָימן ׁ ֶש ַ ּי ִּכיר ֵ ּבינִ י ֵוּבין‬ ‫בשלום‪ ,‬כי תרמו לאיזה 'רב פלוני' ‪ ₪ 180‬כדי שיתפלל עליהם‬ ‫יוּכל ָא ִבי לְ ַה ֲחלִ ֵיפנִ י‪ ,‬וּ לְ ַא ַחר ֵּכן נִ ַח ְמ ִּתי ְּב ַע ְצ ִמי‬ ‫ֲאחוֹ ִתי ְּכ ֵדי ׁ ֶשל ֹא ַ‬ ‫בר"ה – זה פנטסטי‪ ,‬וככה צריך לעשות‪ .‬אבל הקב"ה לא עשה‬ ‫ְו ָס ַבלְ ִּתי ֶאת ַּת ֲאוָ ִתי ְו ִר ַח ְמ ִּתי ַעל ֲאחוֹ ִתי ׁ ֶשל ֹא ֵת ֵצא לְ ֶח ְר ּ ָפה‪ְ ,‬ולָ ֶע ֶרב‬ ‫את הצדיק חולה‪ ,‬אלא הוא עשה אותך חולה – הוא עשה אותך‬ ‫ִח ְּלפוּ ֲאחוֹ ִתי לְ ַב ְעלִ י ִּב ׁ ְש ִבילִ י‪ָ ,‬וּמ ַס ְר ִּתי לַ ֲאחוֹ ִתי ָּכל ַה ִּס ָימנִ ין ׁ ֶש ָּמ ַס ְר ִּתי‬ ‫במצוקה! הקב"ה רוצה שאתה תבכה!‬ ‫לְ ַב ְעלִ י‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶשיְ ֵהא ָסבוּ ר ׁ ֶש ִהיא ָר ֵחל‪ְ .‬ול ֹא עוֹ ד ֶא ָּלא ׁ ֶש ִ ּנכְ נַ ְס ִּתי ַּת ַחת‬ ‫חנה תמיד סמכה על אלקנה – שהוא יתפלל בעבורה‪ .‬אבל‬ ‫ַה ִּמ ּ ָטה ׁ ֶש ָהיָ ה ׁשוֹ ֵכב ִעם ֲאחוֹ ִתי ְו ָהיָ ה ְמ ַד ֵ ּבר ִע ָּמ ּה ְו ִהיא ׁשוֹ ֶת ֶקת וַ ֲאנִ י‬ ‫ברגע שהוא אמר לה‪" :‬אני לא מתפלל עליך יותר – אני אהיה‬ ‫ְמ ׁ ִש ַיב ּתוּ ַעל ָּכל ָּד ָבר ְו ָד ָבר‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶשל ֹא יַ ִּכיר לְ קוֹ ל ֲאחוֹ ִתי ְו ָג ַמלְ ִּתי‬ ‫"וּבכֹה ִת ְב ֶּכה" – כאן התחילה הישועה!‬ ‫טוב לך מעשרה ילדים" – ָ‬ ‫את ָיה לְ ֶח ְר ּ ָפה‪ָ .‬וּמה ֲאנִ י ׁ ֶש ֲאנִ י‬ ‫אתי ָ ּב ּה ְול ֹא הוֹ ֵצ ִ‬ ‫ֶח ֶסד ִע ָּמ ּה‪ְ ,‬ול ֹא ִק ֵ ּנ ִ‬ ‫ֹאמר ה' ְצ ָבאוֹ ת ִאם ָראֹה‬ ‫ממשיך הנביא‪( :‬יא) וַ ִּת ּדֹר נֶ ֶדר וַ ּת ַ‬ ‫את ָיה לְ בוּ ׁ ָשה‬ ‫אתי לַ ָ ּצ ָרה ׁ ֶש ִּלי ְול ֹא הוֹ ֵצ ִ‬ ‫ָ ּבשָׂ ר וָ ָדם ָע ָפר וָ ֵא ֶפר ל ֹא ִק ֵ ּנ ִ‬ ‫ִת ְר ֶאה ָ ּב ֳענִ י ֲא ָמ ֶתָך וּ זְ ַכ ְר ַּתנִ י ְול ֹא ִת ׁ ְש ַּכח ֶאת ֲא ָמ ֶתָך ְונָ ַת ָּתה לַ ֲא ָמ ְתָך‬ ‫את לַ ֲעבוֹ ַדת ּכוֹ ָכ ִבים‬ ‫וּ לְ ֶח ְר ּ ָפה‪ְ ,‬ו ַא ָּתה ֶמלֶ ְך ַחי ְו ַק ָ ּים‪ַ ,‬ר ֲח ָמן‪ִ ,‬מ ּ ְפנֵ י ָמה ִקנֵ ָ‬ ‫זֶ ַרע ֲאנָ ׁ ִשים וּנְ ַת ִּתיו לַ ה' ָּכל יְ ֵמי ַח ָ ּייו וּמוֹ ָרה ל ֹא יַ ֲעלֶ ה ַעל ר ׁ‬ ‫ֹאשוֹ ‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ֵאין ָ ּב ּה ַמ ָּמ ׁש‪ְ ,‬ו ִהגְ לֵ ָית ָ ּבנַ י ְונֶ ֶה ְרגוּ ַ ּב ֶח ֶרב ְו ָעשׂ וּ אוֹ יְ ִבים ָ ּבם ִּכ ְרצוֹ נָ ם‪.‬‬ ‫רבותי‪ ,‬זה ראש השנה!‬ ‫ִמ ָ ּיד נִ ְת ַ ּגלְ ְ ּגלוּ ַר ֲח ָמיו ׁ ֶשל ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך הוּ א ְו ָא ַמר‪ִּ ,‬ב ׁ ְש ִבילֵ ְך ָר ֵחל‬ ‫ֲאנִ י ַמ ֲחזִ יר ֶאת יִ שְׂ ָר ֵאל לִ ְמקוֹ ָמן‪ֲ ,‬ה ָדא הוּ א ִדכְ ִתיב (ירמיה לא‪ ,‬יד)‪ּ :‬כֹה‬ ‫איך?‬ ‫ָא ַמר ה' קוֹ ל ְּב ָר ָמה נִ ׁ ְש ָמע נְ ִהי ְּבכִ י ַת ְמרוּ ִרים ָר ֵחל ְמ ַב ָּכה ַעל ָ ּבנֶ ָיה‬ ‫בא הנצי"ב (פרשת ויצא) ומביא מרגלית נפלאה – ברגע שאמר‬ ‫ֵמ ֲאנָ ה לְ ִה ָ ּנ ֵחם ַעל ָ ּבנֶ ָיה ִּכי ֵאינֶ נּ וּ‪ .‬וּכְ ִתיב (ירמיה לא‪ ,‬יד)‪ּ :‬כֹה ָא ַמר ה'‬ ‫לה אלקנה‪"ָ :‬אנֹכִ י טוֹ ב לָ ְך ֵמ ֲעשָׂ ָרה ָ ּבנִ ים" – הבינה חנה‪ ,‬שאלקנה‬ ‫ִמנְ ִעי קוֹ לֵ ְך ִמ ֶ ּבכִ י ְו ֵעינַ יִ ְך ִמ ִ ּד ְמ ָעה ִּכי יֵ ׁש שָׂ ָכר לִ ְפ ֻע ָּל ֵתְך וגו'‪ ,‬וּכְ ִתיב‬ ‫לא הבין אותה וגם לא יבין אותה לעולם!‬ ‫(ירמיה לא‪ ,‬יד)‪ְ :‬ויֵ ׁש ִּת ְקוָ ה לְ ַא ֲח ִר ֵיתְך נְ ֻאם ה' ְו ׁ ָשבוּ ָבנִ ים לִ גְ בוּ לָ ם‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה – מה פירוש הדבר ָ"אנֹכִ י טוֹ ב לָ ְך ֵמ ֲעשָׂ ָרה‬ ‫שתי הפטרות‪ ,‬אחת אחרי השניה – כדי שנבין‪ ,‬מהו העונש‬ ‫ָ ּבנִ ים"?‬ ‫של מי שפוגע בזולת‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬מה שכרו של הנזהר בכבוד‬ ‫חנה רוצה ילדים – בדיוק כמו שכל אמא רוצה – ולמה כל‬ ‫הבריות! – ללמדנו‪ ,‬את היסוד של 'בין אדם לחברו'!‬ ‫אמא רוצה ילדים?‬ ‫הולכים לקראת ראש השנה – (דברים לג‪ ,‬ה) וַ יְ ִהי ִב ׁ ֻ‬ ‫ישרוּ ן ֶמלֶ ְך‬ ‫כאשר אין ילדים‪ ,‬רח"ל‪ ,‬הבית ריק – אין שום נפש חיה; אבל‬ ‫אשי ָעם יַ ַחד ׁ ִש ְב ֵטי יִ שְׂ ָר ֵאל – אי אפשר להמליך את‬‫ְּב ִה ְת ַא ֵּסף ָר ׁ ֵ‬ ‫ב"ה כאשר נולד ילד‪ ,‬הבית מתמלא חיים – קונים לו עגלה יפה‪,‬‬ ‫המלך בפירוד‪ ,‬אלא רק באחדות!‬ ‫יוצאים איתו לרחוב וכל השכונה מסתכלת – "אוו‪ ,‬באף הוא דומה‬ ‫אם כן‪ ,‬ההפטרה הראשונה מלמדת אותנו מהי התוצאה של פירוד‬ ‫לסבא דוד‪ ,‬בפנים הוא דומה לסבתא מלכה‪ ,‬במצח הוא דומה‬ ‫– מה התוצאה של פגיעה בחבר‪ ,‬ואפילו שהכוונה היא לשם שמים!‬ ‫לדוד ירוחם‪ ,‬באוזן ימין לדוד שלמה‪ ,‬באוזן שמאל לדוד ברוך"‬ ‫– ב"ה הוא גדל‪ ,‬שמים לו ציצית‪ ,‬לוקחים אותו לבית הכנסת‪,‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬רחל אמנו מה עשתה? יכלה לאבד את כל העולם‬ ‫האבא מתחיל ללמד אותו פרקי אבות – נותנים לו סוכריות בבית‬ ‫הרוחני שלה‪ ,‬אם יעקב אבינו היה אומר לה – "לא רוצה להכיר‬ ‫"משה‬ ‫הכנסת – "מוישי‪ ,‬תגיד לדוד פרקי אבות!" – והוא אומר‪ֶ ׁ :‬‬ ‫אותך יותר!" – היא לקחה הימור על הכל‪ ,‬רק כדי לא לפגוע‬ ‫ִק ֵ ּבל ּתוֹ ָרה ִמ ִּסינַ י‪ְ ,‬וּמ ָס ָר ּה לִ יהוֹ ׁ ֻש ַע ִויהוֹ ׁ ֻש ַע לִ זְ ֵקנִ ים‪ ,‬וּ זְ ֵקנִ ים לִ נְ ִב ִיאים‪...‬‬ ‫באחותה – ואפילו שזו לא היתה פגיעה ישירה‪ .‬אבל כדי למנוע‬ ‫" – איזה נחת יש לאבא!‬ ‫ממנה בושה – זה היה שווה לה הכל!‬ ‫אבל אם חס וחלילה‪ ,‬הילד דביל? האבא לא מביא אותו לבית‬ ‫נחזור בחזרה לדברי הנביא;‬ ‫כנסת‬ ‫😊‬ ‫אומר הנביא‪( :‬ש"א א‪ ,‬ז) ְו ֵכן יַ ֲעשֶׂ ה ׁ ָשנָ ה ְב ׁ ָשנָ ה ִמ ֵּדי ֲעל ָֹת ּה ְּב ֵבית‬ ‫אומר שלמה המלך‪( :‬משלי י‪ ,‬א) ֵ ּבן ָח ָכם יְ שַׂ ַּמח ָאב ֵוּבן ְּכ ִסיל‬ ‫ֹאמר לָ ּה ֶאלְ ָקנָ ה ִא ׁ ָ‬ ‫יש ּה‬ ‫ֹאכל‪( :‬ח) וַ ּי ֶ‬ ‫ה' ֵּכן ַּתכְ ִע ֶס ָ ּנה וַ ִּת ְב ֶּכה ְול ֹא ת ַ‬ ‫ּתוּ גַ ת ִא ּמוֹ – אם הוא חכם‪ ,‬האבא מביא אותו לבית הכנסת; ואם‬ ‫ַח ָ ּנה לָ ֶמה ִת ְב ִּכי ְולָ ֶמה ל ֹא תֹאכְ לִ י ְולָ ֶמה יֵ ַרע לְ ָב ֵבְך ֲהלוֹ א ָאנֹכִ י טוֹ ב‬ ‫ח‬ ‫שאמר‬ ‫ט"סשת תנש – הנשה שאר‬ ‫ברוך‬ ‫גוץ ולא קטן ולא אלם ולא צחור ולא גיחור אדמומי ולא חכם‬ ‫הוא כסיל‪ ,‬הוא אומר לאמא – "תשמרי עליו‪ ,‬אני לא צריך אותו‬ ‫יותר מידי ולא טפש‪.‬‬ ‫😊‬ ‫לידי"‬ ‫אומר המדרש (ילקוט שמעוני‪ ,‬ש"א‪ ,‬רמז ע"ח) – ונתתה לאמתך זרע‬ ‫ילד – מביא נחת להורים! – הוא ממלא את הבית בחיים!‬ ‫אנשים‪ .‬אנשים חכמים כד"א (דברים א‪ ,‬יג) אנשים חכמים ונבונים‪,‬‬ ‫אמרה חנה לאלקנה – "אני לא רוצה ילד כדי להסתובב איתו‬ ‫אנשים נביאים (במדבר יא‪ ,‬כו) וישארו שני אנשים במחנה‪ .‬אנשים‬ ‫ברחוב ר' עקיבא – שכולם יראו אותו בטיפת חלב‪ ,‬איך הוא עולה‬ ‫גדולים (ש"א יז‪ ,‬יב) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים‪ ,‬אמרו לחנה‪:‬‬ ‫במשקל! – לא לזה אני רוצה ילדים!";‬ ‫למה את שואלת אנשים חכמים ונבונים גדולים וצדיקים‪ ,‬אמרה‬ ‫ֹאמר ה' ְצ ָבאוֹ ת ִאם ָראֹה ִת ְר ֶאה ָ ּב ֳענִ י ֲא ָמ ֶתָך‬ ‫(יא) וַ ִּת ּדֹר נֶ ֶדר וַ ּת ַ‬ ‫להם‪ :‬שהם לשמו של הקב"ה‪.‬‬ ‫וּ זְ ַכ ְר ַּתנִ י ְול ֹא ִת ׁ ְש ַּכח ֶאת ֲא ָמ ֶתָך ְונָ ַת ָּתה לַ ֲא ָמ ְתָך זֶ ַרע ֲאנָ ׁ ִשים וּנְ ַת ִּתיו‬ ‫בא הספר ביכורי משה‪ ,‬ומביא רעיון נפלא;‬ ‫לַ ה' ָּכל יְ ֵמי ַח ָ ּייו וּמוֹ ָרה ל ֹא יַ ֲעלֶ ה ַעל ר ׁ‬ ‫ֹאשוֹ ‪.‬‬ ‫בדר"כ‪ ,‬כאשר אין לאדם ילדים כבר מס' שנים – מה הוא‬ ‫מה כתוב כאן?‬ ‫רוצה?! "תן לי ילד!" – לא מענין אותו קטן‪ ,‬גדול‪ ,‬חכם‪ ,‬נביא –‬ ‫אמרה חנה‪" :‬תשמע‪ ,‬ברגע שהילד גומר לינוק – ישר אני לוקחת‬ ‫"העיקר שתיתן לי ילד!"‬ ‫אותו לירושלים – לא רוצה ליהנות ממנו יותר!"‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬באה חנה ומביאה איתה רשימת דרישות – "זרע‬ ‫כותב הנצי"ב – דאשה המבקשת בנים פעמים הוא משום‬ ‫אנשים ששקול כמשה ואהרן‪ ,‬אני רוצה אותו חכם‪ ,‬רוצה אותו‬ ‫דמבקשת התענוג‪ ,‬דטבע האישה לגדל ולהשתעשע בבנים‪ ,‬ופעמים‬ ‫נביא‪ ,‬רוצה אותו גדול!"‬ ‫משום 'חוטרא לידה ומרא לקבורה'ז והתובעת בנים משום תענוג‬ ‫אמרו לה – "גברת‪ ,‬ככה מבקשת אישה שאין לה ילדים?! תגידי‬ ‫ראויה להתפייס במה שאישה מראה לה אהבה וחיבה יתירה‪,‬‬ ‫תודה‪ ,‬אם יתנו לך אחד!"‬ ‫וכמאמר אלקנה לחנה‪" :‬למה תבכי ‪ ...‬הלא אנכי טוב לך מעשרה‬ ‫בנים‪ ,‬והיינו דתנן שלהי מסכת נדרים (צ‪ ,‬ב)‪" :‬האומרת שמים ביני‬ ‫אמרה להם חנה‪" :‬אני צריכה בשבילי?! לשמו של הקב"ה אני‬ ‫לבינךח יעשה סעודה ויפייס‪ .‬אבל אם טוענת משום חוטרא לידה‬ ‫מבקשת‪ ,‬ועבורו אני רוצה את הטוב ביותר!"‬ ‫וכו' אין עצה בפיוס‪ ,‬וכדאיתא בפרק 'הבא על יבמתו' (סה‪ ,‬ב) דמיד‬ ‫לאחר הדברים האלה‪ ,‬נוכל כעת ללכת לעבודת ראש השנה‬ ‫שמבקשת מזה הטעם יוציא ויתן כתובה‪ .‬והיינו שקפצה חנה ונדרה‪:‬‬ ‫ולהבין מה מונח כאן‪:‬‬ ‫"ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל ימי חייו"‪ ,‬שרגזה על‬ ‫כותב המאירי (חבור התשובה‪ ,‬מאמר ב‪ ,‬פ"ב עמוד ‪ – )268‬אחר תפילה‬ ‫החשד שחשדה אלקנה שמרעשת עולם בשביל תענוג‪ ,‬ואינו ראוי‬ ‫מיד אומרים קדיש‪ ,‬ומוציאין שני ספרי תורה‪ ,‬ראשון קורין בו‬ ‫להיות כן‪ ,‬על נדרה שתתנהו למשכן ולא תשתעשע עמו כלל‪.‬‬ ‫חמשה בפרשת 'וה' פקד את שרה' עד 'אחר הדברים'‪ ,‬והטעם‬ ‫אומר החתם סופר (דרשות) – אמרה חנה‪" :‬אני לא רוצה שום‬ ‫בקריאת זאת הפרשה‪ ,‬דעתנו מצד הקבלה שבראש השנה נפקדה‬ ‫קשר עם הבן – את כל כולו אני מקריבה לך! – "וּנְ ַת ִּתיו לַ ה' ָּכל‬ ‫שרה רחל וחנה על ידי תפלה‪ .‬והוא הוא הטעם שמפטירין בפקידת‬ ‫ֹאשוֹ " – הוא יהיה נזיר!‬ ‫יְ ֵמי ַח ָ ּייו וּמוֹ ָרה ל ֹא יַ ֲעלֶ ה ַעל ר ׁ‬ ‫חנה‪ ,‬לעורר שהן נפקדו בזה היום בתכלית תפלתן‪ ,‬עם היות כונתן‬ ‫ואז מה? אם הוא יהיה נזיר‪ ,‬גם להלוויה שלי הוא לא יבוא‪,‬‬ ‫מעולה ונכבדת כמו שתראה בענין חנה‪ ,‬שאע"פ שהיה בעלה אוהבה‬ ‫כי לנזיר אסור להיטמא למת – כל כולו לקב"ה!‬ ‫ביותר כמו שאמר "הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים"‪ ,‬וכן אמרו‪:‬‬ ‫אם ככה – זו חנה וזה ראש השנה!‬ ‫ונתן לפנינה אשתו ולכל בניה ובנותיה מנות‪ ,‬ולחנה יתן מנה אחת‬ ‫אפים‪ ,‬שרוצה בו פי שנים‪ ,‬וזה מהיותו מרבה בכבודה ‪ ...‬ועם‬ ‫לאחר ההקדמה הזו‪ ,‬נוכל כעת לעמוד על דברי מדרש‪:‬‬ ‫התדבק אהבת בעלה עמה חרדה את כל החרדה הכתובה בספר‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת ברכות לא‪ ,‬ב) ‪ -‬ונתתה לאמתך זרע אנשים‪.‬‬ ‫להיות לה זרע אנשים עומד לעבודת השם כמו שהעידה באמרה‬ ‫מאי מה פירוש זרע אנשים? אמר רב‪ :‬גברא בגוברין איש בין‬ ‫"ונתת לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל ימי חייו"‪ ,‬ומזה הצד‬ ‫אנשים‪ ,‬כלומר איש שיהיה חשוב לימנות בין אנשים‪ .‬ושמואל‬ ‫קוראין ומפטירין בפקידת עקרות‪.‬‬ ‫אמר‪ :‬זרע שיהא מושח שני אנשים למלכות‪ .‬ומאן אינון ומי הם‬ ‫רבותי‪ ,‬זוהי העבודה בראש השנה; בראש השנה‪ ,‬אין בקשות‬ ‫שני האנשים שהיה שקול כנגדם? שאול ודוד‪ .‬ורבי יוחנן אמר‪:‬‬ ‫פרטיות!‬ ‫זרע שיהא שקול כשני אנשים‪ ,‬ומאן אינון ומי הם שני האנשים‬ ‫שהיה שקול כנגדם? משה ואהרן‪ ,‬שנאמר (תהילים צט‪-‬ו) משה ואהרן‬ ‫לכאורה‪ ,‬היינו צריכים לבקש מהקב"ה – "אתה חונן לאדם דעת‪...‬‬ ‫בכהניו ושמואל בקוראי שמו‪ .‬ורבנן אמרי‪ :‬זרע אנשים פירושו‬ ‫רפאנו ‪ ...‬ברך עלינו‪ – " ...‬שום בקשה! אלא מה?‬ ‫שיהיה הבן הנולד זרע שמובלע בין אנשים כלומר‪ ,‬שאינו בולט‬ ‫"מלוך על כל העולם בכבודך" – מבקשים שתמלוך! – ְ"ויֵ ַדע ָּכל‬ ‫מתוך העם‪ .‬כי אתא כאשר בא רב דימי מארץ ישראל לבבל‬ ‫ּ ָפעוּ ל ִּכי ַא ָּתה ְפ ַעלְ ּתוֹ ְויָ ִבין ָּכל יְ צוּ ר ִּכי ַא ָּתה יְ ַצ ְר ּתוֹ ‪;" ...‬‬ ‫אמר בביאור הדברים‪ ,‬שחנה בקשה שבנה יהיה לא ארוך ולא‬ ‫ז‪ .‬כתובות סד‪ ,‬א; רש"י‪ :‬רוצה אני שיהא לי בן שיחזיק בידי בזקנותי ואשען עליו‪ ,‬וביום מותי יקברני‪.‬‬ ‫ח‪ .‬רש"י‪ :‬שאינו מזריע‪ ,‬דדבר זה אינו גלוי לבריות אלא לשמים (והיא תובעת לצאת מעמו בכתובה)‪.‬‬ ‫ט‬ ‫שאמר‬ ‫ט"סשת תנש – הנשה שאר‬ ‫ברוך‬ ‫אחרי שנה התברר‪ ,‬שאותו 'ילד' – בונה למושל ארמון – "אהה‪,‬‬ ‫ומה עם פרנסה? מה עם בריאות? מה עם נחת? מה עם אישה?‬ ‫עכשיו אנחנו מבינים למה הוא הוציא בלי לחתום ולשלם – הכל‬ ‫מה עם ילדים? מה עם מס הכנסה? מה עם מע"מ – מה עם כל‬ ‫היה בשביל צרכי עצמו!"‬ ‫‪ -‬שום בקשה פרטית בראש השנה?!‬ ‫😊‬ ‫זה???‬ ‫אומר הספר מתנות חיים – אדם מגיע בראש השנה – יש לו‬ ‫כדי להבין מה כתוב כאן‪ ,‬נצטרך להביא יסוד נוסף‪:‬‬ ‫אפשרות להיות שותף בבנין הארמון של הקב"ה‪ .‬בראש השנה‪,‬‬ ‫בא הספר מתנות חיים (על המועדים) ומביא מעשה;‬ ‫אנחנו ממליכים את הקב"ה למלך‪ ,‬ומלך צריך ארמון! – העולם‬ ‫הזה‪ ,‬זה הארמון שלו!‬ ‫היה אדם אחד‪ ,‬שבבעלותו היתה חנות לממכר חומרי בנין‪ .‬ברוך‬ ‫ה' היה אדם טוב לב‪ ,‬כולם קנו ממנו והיו אוהבים אותו אהבת נפש!‬ ‫אומר האדם‪" :‬תשמע ריבונו של עולם‪ ,‬אני רוצה לבנות לך‬ ‫ארמון!" – ומה אומר לו הקב"ה?‬ ‫חלפו השנים‪ ,‬וברוך ה' הוא עלה לגדולה והרחיב את העסק;‬ ‫הרחיב והרחיב‪ ,‬עד שנהיה רשת כמו 'הום סנטר' – בן פורת יוסף‬ ‫"תבנה‪ ,‬כל החומרים שאתה צריך – עליי!"‬ ‫שואלים המפרשים – אז למה לא מבקשים בקשות פרטיות‬ ‫😊‬‫– משהו ענק!‬ ‫בראש השנה?‬ ‫הוא גידל כמה 'ילדונים קטנים'‪ ,‬והיה מלמד ומדריך אותם כיצד‬ ‫לעבוד; יום אחד‪ ,‬חיפש המלך איזה מושל‪ ,‬אז הוא פנה לאנשים‬ ‫פשוט מאוד – בשביל מה לבקש בקשות פרטיות?! אם הוא‬ ‫במדינה ושאל אותם‪" :‬מי הדמות הכי אהודה אצלכם בעיר?"‬ ‫ייקח אותך לבנות את הארמון – הוא ייתן לך את הכל מהמפעל‬ ‫שלו – לא תצטרך כלום! – ממילא‪ ,‬תקבל פרנסה‪ ,‬תקבל בריאות‬ ‫"בעל – הבית של 'הום‪-‬סנטר'‪ ,‬הוא האהוב ביותר במדינה –‬ ‫– תקבל כל מה שאתה צריך!!!‬ ‫כולם אוהבים אותו!"‬ ‫כל מה שצריך לבקש בראש השנה‪ ,‬זה שתהיה לנו את הזכות‬ ‫קורא לו המלך ואומר לו‪" :‬תשמע‪ ,‬החלטתי למנות אותך למושל‬ ‫להשתתף בבניית הארמון! ולכן לא צריך לבקש שום בקשה פרטית!‬ ‫של העיר‪ .‬אתה תהיה השר מטעם המדינה!" – כעת הוא כבר לא‬ ‫מנהל את העסק – הוא ממנה פועלים שיחליפו אותו‪ ,‬והוא עובר‬ ‫עפ"י הדברים האלה‪ ,‬נוכל כעת להבין את דברי המלבי"ם‪:‬‬ ‫לדוד המלך‪ ,‬ישנה בקשה אחת (תהילים כז‪ ,‬ד) ַא ַחת ׁ ָש ַאלְ ִּתי ֵמ ֵאת‬ ‫😊‬ ‫לשבת בלשכת העיר – על כיסא מתנדנד ‪...‬‬ ‫ה' אוֹ ָת ּה ֲא ַב ֵ ּק ׁש‪.‬‬ ‫יום אחד ניכנס אליו אחד הילדים שהוא גידל – "בוקר טוב‬ ‫אדוני השר"‬ ‫נשאלת השאלה – זהו‪ ,‬רק ַ'א ַחת ׁ ָש ַאלְ ִּתי'?! מה עם אישה‪ ,‬מה‬ ‫עם בריאות‪ ,‬מה עם פרנסה?‬ ‫"שלום וברכה – תזכיר לי?"‬ ‫אומר דוד המלך‪" :‬כן! יש לי רק בקשה אחת – ַא ַחת ׁ ָש ַאלְ ִּתי‬ ‫"אני זה הבחור ש‪" ...‬‬ ‫‪ ...‬אוֹ ָת ּה ֲא ַב ֵ ּק ׁש!"‬ ‫"אה! נכון נזכרתי – מה שלומך‪ ,‬מה אתה עושה היום???"‬ ‫אה‪ ,‬ומה עם פרנסה???‬ ‫אומר לו הילד‪" :‬אני ב"ה היום‪ ,‬כבר לא ילד – איך שאתה רואה‬ ‫כותב המלבי"ם – אחת שאלתי מאת ה'‪ ,‬איני שואל דברים‬ ‫אותי ‪ ...‬זכיתי במכרזים של המדינה; בונה כבישים‪ ...‬בונה בנינים‬ ‫רבים לפי התחדש הצרכים‪ ,‬שיתחדש לכל אדם בכל עת שאלה‬ ‫של ‪ 50‬קומות – נהייתי גדול ב"ה‪ ,‬והכל בזכותך!!! – תרשה לי‪,‬‬ ‫אחרת‪ ,‬רפואה‪ ,‬מזונות‪ ,‬הצלה מהאויב וכדומה‪ ,‬רק שאלה אחת‬ ‫אני רוצה להוקיר לך תודה!"‬ ‫שאלתי בעבר‪ ,‬ואותה אבקש תמיד בעתיד‪ ,‬כי בשאלה זו כלולים‬ ‫"בבקשה‪ ,‬מה אתה רוצה לעשות עבורי?"‬ ‫כל השאלות‪ ,‬והוא שבתי בבית ה' כל ימי חיי‪ ,‬השאלה ששאלתי‬ ‫אודות שבתי בבית ה' רק אותה אבקש‪ ,‬שעל ידה אגיע לכל‬ ‫"אני רוצה לבנות לך ארמון!"‬ ‫הצרכים הפרטיים‪.‬‬ ‫"בבקשה‪ ,‬אני מוכן‪ .‬אבל בתנאי אחד – את כל הציוד שאתה‬ ‫כלומר‪ ,‬אמר דוד‪ :‬אם תהיה חסרה לי פרנסה‪ ,‬אני לא אוכל‬ ‫צריך לארמון‪ ,‬אתה לוקח מהחנות שלי – בחינם! כל השאר –‬ ‫לשבת ְּב ֵבית ה'‪ ,‬אם תהיה חסרה לי בריאות‪ ,‬אני לא אוכל לשבת‬ ‫עליך!"‬ ‫ְּב ֵבית ה'; בבקשה של ַ'א ַחת ׁ ָש ַאלְ ִּתי'‪ ,‬מונחות כל הבקשות!‬ ‫"מסכים!"‬ ‫אם הקב"ה יענה לבקשה שלך‪ ,‬ותשב בבית ה' כל ימי חייך –‬ ‫כותב מכתב להום סנטר – "בבקשה‪ ,‬בתאריך ‪ ...‬יגיע נער 'פלוני‬ ‫לא יחסר לך כלום‪ ,‬הכל יהיה לך!‬ ‫אלמוני'‪ ,‬נא לתת לו את כל הדרוש לו‪ ,‬מבלי צורך לשלם!"‪.‬‬ ‫יוצא‪ ,‬שכל הבקשה שלנו צריכה להיות – לדבוק בקב"ה‪ ,‬וממילא‬ ‫איך שמגיע ה'ילד' ונותן את המכתב בקבלה – מיד כולם רצים‬ ‫כל השאר יבוא מאליו!‬ ‫ומתחילים להעמיס לו את הציוד; בלוקים‪ ...‬צבע‪ ...‬מלט‪ – ...‬כל‬ ‫עפ"י הדברים הללו‪ ,‬נוכל להבין כעת גמרא במסכת ראש השנה;‬ ‫מה שהוא צריך ולא צריך – ללא שום עלות!‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת ראש השנה טז‪ ,‬א) ‪ -‬תניא א"ר יהודה משום רבי‬ ‫כל הקבלנים מסתכלים ותמהים‪" :‬תראה מזה‪ ,‬ההוא מוציא סחורה‬ ‫עקיבא‪ :‬מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח? מפני שהפסח זמן‬ ‫ואף אחד לא מסתכל ולא בודק‪ ...‬משהו כאן לא בסדר – המושל‬ ‫תבואה הוא‪ .‬אמר הקב"ה‪ :‬הביאו לפני עומר בפסח‪ ,‬כדי שתתברך‬ ‫הזה לא בסדר‪ ,‬הוא כנראה סידר פרוטקציה למישהו"‬ ‫י‬ ‫שאמר‬ ‫ט"סשת תנש – הנשה שאר‬ ‫ברוך‬ ‫בתקופתם לא היו את כל הסופרים שיש היום‪ ,‬אלא היה שוק‬ ‫לכם תבואה שבשדות‪ .‬ומפני מה אמרה תורה‪ :‬הביאו שתי הלחם‬ ‫אחד – 'שוק מחנה יהודה'‪ .‬היה יהודי ירושלמי אחד‪ ,‬שאשתו שלחה‬ ‫בעצרת מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא‪ .‬אמר הקב"ה‪ :‬הביאו‬ ‫אותו עם רשימת קניות לראש השנה; שמה לו ‪ ₪ 250‬ואמרה לו‪:‬‬ ‫לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן‪ .‬ומפני‬ ‫😊‬ ‫"לך לחיים טובים ולשלום"‬ ‫מה אמרה תורה‪ :‬נסכו מים בחג? אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬נסכו‬ ‫הוא נוסע לשוק‪ ,‬לוקח איתו עגלה עם שני גלגלים‪ ,‬ועוד שני‬ ‫לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה‪ .‬ואמרו לפני בראש‬ ‫שקים מבד – מלביש הכובע ויוצא לדרך‪.‬‬ ‫השנה מלכיות זכרונות ושופרות; מלכיות‪ ,‬כדי שתמליכוני עליכם‪...‬‬ ‫איך שהוא מגיע‪ ,‬הוא רואה משאית ענקית ומעליה עומד בנאדם‬ ‫על כל דבר יש פרס!‬ ‫וצועק – "הכל בזול‪ ,‬הכל בזול – שקדים בעשרה שקלים!!!"‬ ‫אבל ְב – "ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות‬ ‫תור ענק – חמישים אנשים ממתינים – "אני קודם‪ ...‬אני קודם‪...‬‬ ‫מלכיות כדי שתמליכוני עליכם" – איפה הפרס???‬ ‫"; אומר לעצמו הירושלמי‪" :‬ק"ג שקדים בעשר שקל?! אפילו רמי‬ ‫זה הפרס! – אם הוא המלך‪ ,‬ואתה עובד בארמון – תקבל הכל!!!‬ ‫😊‬ ‫לוי לא עשה כזה מבצע!"‬ ‫לכן לא צריכים בקשות פרטיות בראש השנה‪ ,‬אלא צריכים‬ ‫הוא ממתין ארבעים דק' בתור‪ ,‬עד שלבסוף מגיע התור שלו –‬ ‫בקשה אחת ויחידה – "תמלוך עלינו‪ ,‬ותיקח אותנו כנתינים! קח‬ ‫"כן‪ ,‬מה בשבילך אדוני???"‬ ‫אותנו כעובדי הארמון!"‬ ‫"שים קילו ‪ ...‬שים עוד קילו לאשתי‪ ...‬שים עוד קילו לגיסתי‪....‬‬ ‫מבקשים בראש השנה – "כֹתבינו בספר חיים" – למה??? –‬ ‫שים‪ ...‬שים‪ – " ...‬לבסוף יצא ‪ 25‬ק"ג שקדים‪.‬‬ ‫"למענך אלוהים חיים" – כדי שאני אוכל להשתתף בבניית הארמון‬ ‫"‪ 250‬שקל בבקשה"‬ ‫שלך!‬ ‫"הנה ‪ ...‬תהיה בריא – שנה טובה!"‬ ‫רבותי‪ ,‬זהו ראש השנה!‬ ‫הוא חוזר הביתה – אשתו שואלת אותו‪ :‬זלמן‪ ,‬כל כך מהר‬ ‫עפ"י הדברים האלה‪ ,‬נוכל כעת להבין פס' שאנו אומרים בכל‬ ‫חזרת – מה קרה???"‬ ‫מוצאי שבת וכנראה גם לא מבינים מה אנחנו אומרים‪:‬‬ ‫"אל תשאלי איזה מבצע היה היום בשוק – אחד לפני ראש‬ ‫אומר דוד המלך‪( :‬תהילים צא‪ ,‬יד) ִּכי ִבי ָח ׁ ַשק וַ ֲא ַפ ְּל ֵטהוּ ֲאשַׂ ְ ּג ֵבהוּ ִּכי‬ ‫השנה‪ ,‬נתקע עם ‪ 3‬טון שקדים‪ ,‬אם היה לו תמרים‪ ,‬זה היה הולך‬ ‫יָ ַדע ׁ ְש ִמי‪( :‬טו) יִ ְק ָר ֵאנִ י ְו ֶא ֱענֵ הוּ ִע ּמוֹ ָאנֹכִ י ְב ָצ ָרה ֲא ַח ְּל ֵצהוּ וַ ֲא ַכ ְּב ֵדהוּ ‪:‬‬ ‫😊‬ ‫יותר טוב‬ ‫(טז) א ֶֹרְך יָ ִמים ַאשְׂ ִּב ֵיעהוּ ְו ַא ְר ֵאהוּ ִּב ׁישוּ ָע ִתי‪.‬‬ ‫קניתי – לך‪ ,‬לאמא שלך 'שתחיה'‪ ,‬לילדים‪ ...‬וגם לפסח – אל‬ ‫אתה מבקש חיים?! תקבל! תוכיח לי רק ִּ"כי ִבי ָח ׁ ַשק" – שאתה‬ ‫תדאגי‪ ,‬כבר קשרתי את זה בארבע שקיות!"‬ ‫חושק בי באמת!‬ ‫אחרי שהוא נרגע‪ ,‬הוא יושב קצת ‪ ...‬שותה סודה – "נו טוב‪,‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬זו נקודת מבחן – כמה אתה חושק בקב"ה באמת!‬ ‫😊‬ ‫נאכל קצת שקדים – נעשה ברכה"‬ ‫מסופר על הגאון הרב יעקב מוצאפי זצ"ל‪ ,‬עמד בתפילת מנחה‬ ‫ביום ב' דראש השנה‪ ,‬מול קהל עצום ונתן דרשה – אמר‪" :‬רבותי‪,‬‬ ‫פותח את השקית של השקדים – מעשר אותם ומתחיל לפתוח;‬ ‫פותח שקד ראשון – אוויר‪ .‬שקד שני – אוויר‪ .‬שקד שלישי –‬ ‫אנחנו כבר יומיים צועקים לקב"ה שימלוך עלינו ויביא את המשיח‬ ‫😐‬ ‫אוויר‬ ‫– ְּת ַקע ְּב ׁשוֹ ָפר ָ ּגדוֹ ל לְ ֵחרוּ ֵתנוּ – אז למה הוא לא בא???"‬ ‫אמר להם הרב מוצאפי – ישנו פסוק בספר שמואל – (ש"א כ‪,‬‬ ‫"מה זה?! אולי למטה יש יותר טובים; מרים שקד מלמטה – אוו!‬ ‫😊‬ ‫אבל בשביל לראות אותו‪ ,‬צריך לופו של יהלומנים‬ ‫כז) ַמ ּדוּ ַע ל ֹא ָבא ֶבן יִ ׁ ַשי ַ ּגם ְּתמוֹ ל ַ ּגם ַה ּיוֹ ם ֶאל ַה ָּֽל ֶחם; ַה ּיוֹ ם – זה‬ ‫ראש השנה‪ ,‬כך אומר הזוהר הקדוש; ַ"מ ּדוּ ַע ל ֹא ָבא ֶבן יִ ׁ ַשי ַ ּגם‬ ‫"זה מזל נאחס השקית הזאת! הלך והוציא את השקית של פסח‪...‬‬ ‫ו"גם ַה ּיוֹ ם" התפללנו – התשובה‬ ‫ְּתמוֹ ל" – גם אתמול התפללנו ַ ּ‬ ‫פותח‪ ...‬כלום – אוויר; "איזה נוכל! רמאי! שקרן!!!" – הוא אורז‬ ‫היא ֶ"אל ַה ָּֽל ֶחם";‬ ‫את הכל בחזרה‪ ,‬וחוזר לשוק עצבני;‬ ‫אמרנו‪" :‬ריבונו של עולם‪ ,‬תמלוך עלינו" – תביא משיח!‬ ‫הוא מגיע לשוק ורואה את אותו מוכר ממשיך לצעוק – "הכל‬ ‫אנחנו לא באמת רוצים משיח; אנחנו מבקשים משיח‪ ,‬כי אמרו‬ ‫בזול הכל בזול!!!"‬ ‫לנו כשיגיע משיח – יהיו דירות להשכרה‪ ,‬לא נצטרך לקנות‬ ‫הוא חוצה את הכביש וצועק לו מרחוק – "שקרן!!! מנוול!!!‬ ‫דירות – נקבל שוברים‪ ,‬ונקבל דירות – חינם!‬ ‫רמאי!!!! נוכל!!!"‬ ‫אתה לא מתכוון שאתה רוצה משיח‪ ,‬כדי שהוא יביא את העולם‬ ‫המוכר רואה את אותו קשיש צועק‪ ,‬ופחד שיקבל לו דום לב‬ ‫לתיקונו! – אתה רוצה משיח כדי שלך יהיה טוב!‬ ‫😊‬ ‫על המשאית – "מה קרה אדוני???"‬ ‫אם אלה הדברים‪ ,‬אני רוצה לסיים במשל נפלא ששמעתי‬ ‫"אתה יודע מה מכרת לי???"‬ ‫מהגאון ר' ראובן קרלנשטיין זצ"ל‪:‬‬ ‫"כן‪ ,‬שקדים!"‬ ‫לפני כמה שנים‪ ,‬הוא סיפר לי סיפור‪ .‬הוא שמע מיהודי‪ ,‬ששמע‬ ‫"שקדים?! בוא תרד מהמשאית ותראה – הכל ריק!"‬ ‫מר' שבתאי יודלביץ';‬ ‫אי‬ ‫שאמר‬ ‫ט"סשת תנש – הנשה שאר‬ ‫ברוך‬ ‫אם הקב"ה יקבל את התפילה הזאת‪ ,‬וייקח אותנו כעבדים שיבנו‬ ‫"אדוני‪ ,‬מה אתה צועק לי 'שקרן' ‪' ...‬נוכל' – עשיתי לך משהו?‬ ‫לו את הארמון – לא יחסר לנו שום דבר‪ ,‬הקב"ה ייתן לנו הכל‬ ‫בוא תירגע‪ ,‬נשתה סודה כחברים – תגיד לי‪ ,‬כמה עולה קילו‬ ‫ובשפע!‬ ‫שקדים בשוק?"‬ ‫אם ככה בס"ד הבנו‪ ,‬שכל עבודת ראש השנה טמונה בהפטרה‬ ‫"‪ ₪ 50‬הכי זול"‪.‬‬ ‫על פקידת חנה; בואו ונשאיל את עצמו לקב"ה – נבטיח לו שנקדש‬ ‫אהה‪ ,‬יופי! כשאתה פותח את השקד‪ ,‬יש לך בתוכו שקד וקליפה‬ ‫את שמו יתברך! נבטיח לו שנמליך אותו! נבטיח לו שאם ייתן לנו‬ ‫– כמה זה באחוזים?! ‪ 50%‬קליפה‪ 50% ,‬פרי; מחמישים שקל קילו‪,‬‬ ‫את היכולות‪ ,‬נבנה לו את הארמון!‬ ‫כמה עולה קליפות??? ‪ 25‬שקל! – וכמה אני מכרתי לך קליפות???‬ ‫מובא במפרשים‪ ,‬שאדם לא יכל לבוא בראש השנה ולבקש‬ ‫בקשה‪ ,‬אם הוא לא הודה על מה שעבר בשנה הקודמת‪ .‬אז‬ ‫"‪ 10‬שקל!"‬ ‫הודאה פרטית – כל אחד ואחד יושב עם עצמו –עושה חשבון‬ ‫"נו‪ ,‬אז אני לא בסדר??? פחות מחצי מחיר!" 😊 😊 😊‬ ‫נפש‪ ,‬ונותן הודאה‪.‬‬ ‫זה הסיפור שסיפר ר' שבתאי יודלביץ – מצחיק מאוד‪ ,‬אבל‬ ‫אבל מצד שני‪ ,‬יש כאן הודאה לציבור‪ .‬ב"ה‪ ,‬זכינו עוד שנה‬ ‫בואו ונראה שאנחנו במרכז הקומדיה‪:‬‬ ‫למסור שיעורי תורה בס"ד‪ ,‬על כך אנחנו מודים לקב"ה‪ ,‬שזכינו‬ ‫לשבת בצוותא וללמוד מתורתו – ומבקשים‪ ,‬שייתן לנו את היכולת‬ ‫אומר ר' שבתאי יודלביץ' – בנאדם בא בראש השנה‪ ,‬ומבקש‬ ‫ואת הכוח להמשיך לעבוד אותו‪ ,‬ולהיות ממשרתי ארמונו!‬ ‫מהקב"ה 'קליפות' – תן לי בקשה בריאות‪ ...‬פרנסה‪ ...‬ילדים‪ ...‬ותן‬ ‫לי ותן לי‪ ; ...‬אומר הזוהר – ככלבים הצועקים הב הב‪.‬‬ ‫אם הקב"ה יאיר לנו פנים‪ ,‬הכל יהיה לנו! – ִּ"כי ְבאוֹ ר ּ ָפנֶ יָך‬ ‫נָ ַת ָּת ָּלנוּ ה' ֱאל ֵֹהינוּ‪ּ ,‬תוֹ ָרה ְו ַח ִ ּיים‪ַ ,‬א ֲה ָבה וָ ֶח ֶסד‪ְ ,‬צ ָד ָקה ְו ַר ֲח ִמים‪ְּ ,‬ב ָר ָכה‬ ‫אומר הזוהר הקדוש – בשביל מה אתה מבקש קליפות?! תבקש‬ ‫ְו ׁ ָשלוֹ ם" – את פניך אנחנו רוצים!‬ ‫פרי!‬ ‫בקשה אחת יש לנו;‬ ‫אומרים חז"ל – 'פרי'‪ ,‬זה תורה ומצוות! על הפרי צריכים להגן‬ ‫ישנה תפילה‪ ,‬שאומרים אותה בני עדות אשכנז בתשליך‪ .‬תמיד‬ ‫– מוכרחים לתת עליו קליפה כדי שהוא יהיה מוגן‪.‬‬ ‫כשאומרים אותה‪ ,‬היא מרגשת מאוד – "ויתמלא הקב"ה רחמים‪,‬‬ ‫לכן אם תבקש מהקב"ה 'פירות' – בקשה רוחנית‪ ,‬שייקח אותך‬ ‫על כל אחינו בית ישראל‪ ,‬הנפוצים בארבע כנפות הארץ‪ ,‬יושבי‬ ‫לארמון – הוא ייתן לך כל מחסורך! – תקבל בריאות‪ ,‬אישה‪,‬‬ ‫ארץ ישראל ויושבי העיר הזאת‪ ,‬הקהל הקדוש הזה‪ ,‬ותצילנו מרעה‬ ‫ילדים – כל טוב סלה!‬ ‫ומרעב וממצור ומשבי ומביזה‪ ,‬ומכל חטא‪ ,‬ותשלח רפואה שלמה‬ ‫כל הבקשה שלנו צריכה להיות – "מלוך על כל העולם כולו"‬ ‫לכל חולי עמך ישראל‪ ,‬והבריאים מעמך ישראל‪ ,‬תתמיד בריאותם‪,‬‬ ‫– "ריבונו של עולם‪ ,‬קח אותי לעבוד אצלך! קח אותי לבנות את‬ ‫שלא יחלו‪ ,‬ותצילנו מכל נזק‪ ,‬צער‪ ,‬משטין ורוח רעה ודקדוקי‬ ‫הארמון שלך‪ ,‬קח אותי שיהיה לי חלק בכבוד שמים!" – להיות‬ ‫עניות‪ ,‬ומכל מיני פורענויות המתרגשות לבוא בעולם‪ ,‬ותפקוד‬ ‫מאלה שבונים את הארמון‪ ,‬זוהי העבודה שלנו בראש השנה!‬ ‫בזרע של קיימא לכל חשוכי בנים‪ ,‬ולא יארע שום צער ונזק‪ ,‬לא‬ ‫ליולדות ולא לילדיהם ותגדלם לתורה ולמצוות‪ ,‬בחיי אביהם ואמם‬ ‫ממילא‪ ,‬נוכל כעת להבין;‬ ‫" – איזו בקשה נוראה זאת!!!‬ ‫אומר דוד המלך‪( :‬תהילים קב‪ ,‬יח) ּ ָפנָ ה ֶאל ְּת ִפ ַּלת ָה ַע ְר ָער ְול ֹא ָבזָ ה‬ ‫מסיימים את תפילת המוסף בבקשה – ִּ"כי ִבי יִ ְרבּ וּ יָ ֶמיָך ְויוֹ ִסיפוּ‬ ‫ֶאת ְּת ִפ ָּל ָתם – שתי תפילות יש – "ריבונו של עולם‪ ,‬אל תבזה‬ ‫ְּלָך ׁ ְשנוֹ ת ַח ִ ּיים"‪.‬‬ ‫אותם ותקבל אותם ברצון!"‪.‬‬ ‫נבקש מהקב"ה – לחיים טובים תכתבנו אלוהים חיים‪ ,‬כֹתבינו בספר חיים‪ ,‬ככתוב (דברים ד‪ ,‬ד) ְו ַא ֶּתם ַה ְ ּד ֵב ִקים ַ ּבה'‬ ‫ֱאל ֵֹה ֶיכם ַח ִ ּיים ֻּכ ְּל ֶכם ַה ּיוֹ ם‪ .‬שנכתב ונחתם כולנו‪ ,‬לשנה טובה ומתוקה בספרם של צדיקים גמורים‪ ,‬לשנת גאולה‬ ‫וישועה במהרה בימינו אמן ואמן!!!‬ ‫בי‬ ‫ברוך א"פשת תנש – רתויב בוטה רוגינסה – הנשה שאר שאמר‬ ‫ראש השנה – הסניגור הטוב ביותר – שנת תשפ"א‬ ‫נעסוק היום בענייני ראש השנה – מהות החג‪ ,‬ובעיקר בשנה זו‪ ,‬שחל ראש השנה בשבת קודש‪.‬‬ ‫כותב המשנה ברורה [שם ד"ה 'מיום ראשון שבוע שלפניו'] –‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת ראש השנה טז‪ ,‬א) – בארבעה פרקים העולם‬ ‫מצינו בקרבנות שטעונים ִבקור ממום ארבעה ימים קדם הקרבהט‪,‬‬ ‫נידון; בפסח על התבואה‪ .‬בעצרת על פירות האילן‪ .‬בר"ה כל באי‬ ‫ובכל הקרבנות בפרשת פנחס כתיב 'והקרבתם עלה'‪ ,‬ובראש השנה‬ ‫עולם עוברין לפניו כבני מרון‪ ,‬שנאמר (תהילים לג‪-‬טו) היוצר יחד‬ ‫כתיב 'ועשיתם עלה'‪ ,‬ללמד שבראש השנה יעשה אדם עצמו כאילו‬ ‫לבם המבין אל כל מעשיהם‪ ,‬ובחג הסוכות נידונין על המים ‪...‬‬ ‫מקריב את עצמו‪ ,‬ולכן קבעו ארבעה ימים לבקר כל מומי חטאתו‬ ‫תניא א"ר יהודה משום ר"ע‪ :‬מפני מה אמרה תורה הביאו עומר‬ ‫ולשוב עליהם‪.‬‬ ‫בפסח? מפני שהפסח זמן תבואה הוא‪ .‬אמר הקב"ה‪ :‬הביאו לפני‬ ‫פירוש הדבר‪ ,‬כמו שד' ימים קודם הקרבת הקרבן בודקים אותו‬ ‫עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות‪ .‬ומפני מה אמרה‬ ‫שאין בו שום מום‪ ,‬כך נדרש מכל א' וא' מאיתנו לבדוק את עצמו ד'‬ ‫תורה הביאו שתי הלחם בעצרת? מפני שעצרת זמן פירות האילן‬ ‫ימים לפני ראש השנה‪ ,‬לעשות חשבון נפש ולשוב בתשובה מחטאיו‪.‬‬ ‫הוא‪ .‬אמר הקב"ה‪ :‬הביאו לפני שתי הלחם בעצרת‪ ,‬כדי שיתברכו‬ ‫לכם פירות האילן‪ .‬ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג? אמר‬ ‫ביאור נוסף שאומרים המפרשים;‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ :‬נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת ר"ה טז‪ ,‬א) – אמר רבי אבהו‪ :‬למה תוקעין‬ ‫שנה ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות; מלכיות‬ ‫בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא‪ ,‬תקעו לפני בשופר של‬ ‫כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה‬ ‫איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם‪ ,‬ומעלה אני עליכם‬ ‫ובמה? בשופר‪.‬‬ ‫כאילו עקדתם עצמכם לפני‪.‬‬ ‫דבר ראשון‪ ,‬צריך לשים לב לכמה דברים שצריכים ביאור;‬ ‫יוצא א"כ‪ ,‬שבתקיעת שופר אנחנו מוכנים להיעקד על קידוש‬ ‫ה'; אומרים לקב"ה‪" :‬כמו שיצחק עשה את זה‪ ,‬גם אנחנו מוכנים‬ ‫הקטע הראשון‪ ,‬מביאה הגמרא שנידונים בכל חג וחג – בפסח‬ ‫לעשות!" – משמע‪ ,‬שבמעשה הזה כאילו עקדנו אדם על המזבח‪.‬‬ ‫על התבואה‪ ,‬בעצרת על פירות האילן ובסוכות על המים – ומה‬ ‫ועל הבסיס הזה‪ ,‬מצאנו קשר לר"ה כמו בשאר המועדות‪.‬‬ ‫היה צריך להיות כתוב לגבי ראש השנה?! – 'נידונים כל בני‬ ‫לאחר הדברים האלה‪ ,‬נוכל להתחיל ולבאר מה זה 'ראש השנה';‬ ‫האדם'‪ ,‬אבל לא כתוב כך‪ .‬אלא אומרת הגמרא "עוברין לפניו כבני‬ ‫מרון" – המילה 'נידונים' לא מופיעה כאן; כמובן שהם עוברים‬ ‫ידוע שראש השנה נקרא בשם 'ראש'‪ ,‬כמ"ש המשנה "בר"ה כל‬ ‫לפניו כדי להיות נידונים‪ .‬אבל לא מצוין הלשון הנ"ל‪.‬‬ ‫באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" – למרות שבתפילה אנחנו‬ ‫קוראים לו בשם 'תחילה'‪ ,‬שנאמר "זה היום תחילת מעשיך זכרון‬ ‫עוד אומרת הגמרא‪ ,‬שכדי לקבל 'מענק' מהקב"ה לשנה טובה‬ ‫ליום ראשון"‪ .‬אבל אם בר"ה אנחנו חוזרים בחזרה לנק' ההתחלה‬ ‫כדי שהתבואה תתברך‪ ,‬מביאים לקב"ה עומר – שמקנה לנו ברכה‬ ‫של בריאת העולם‪ ,‬לכאורה היה מתאים יותר לקרוא ליום הזה‬ ‫לתבואה‪ .‬וכשנותנים לקב"ה ניסוך המים – מקבלים ברכה בגשמים‪.‬‬ ‫בשם 'תחילה' – אז למה בכל זאת אנחנו קוראים לו בשם 'ראש'?‬ ‫וכשנותנים שתי הלחם‪ ,‬מקבלים ברכה בפירות האילן – ומה צריך‬ ‫לעשות בר"ה; מה אנחנו נותנים לקב"ה בתמורה לשנה טובה?‬ ‫כדי לענות על השאלה‪ ,‬נצטרך להתבסס על דברי הרמח"ל כפי‬ ‫שמביא ר' חיים פרידלנדר;‬ ‫😐‬ ‫לכאורה‪ ,‬היה צריך להקריב בן אדם ‪ -‬אז מה באמת עושים?‬ ‫לפני ‪ 5781‬שנה (נכון לשנת תש"פ)‪ ,‬ברא הקב"ה את העולם; זה‬ ‫פוסק השולחן ערוך (סי' תקפ"א ס"א) – נוֹ ֲהגִ ים לָ קוּ ם ְּב ַא ׁ ְשמ ֶֹרת לוֹ ַמר‬ ‫התחיל ביום כ"ה אלול‪ ,‬וביום א' תשרי – יום שישי בשבוע‪ ,‬הוא‬ ‫ֹאש ח ֶֹד ׁש ֱאלוּ ל וָ ֵאילָ ְך ַעד יוֹ ם ַה ִּכ ּפוּ ִרים‪ .‬הגה‪:‬‬ ‫ְסלִ יחוֹ ת ְו ַת ֲחנוּנִ ים ֵמר ׁ‬ ‫ברא את האדם שהוא מטרת בריאת העולם;‬ ‫ֹאש ח ֶֹד ׁש וָ ֵאילָ ְך ַמ ְת ִחילִ ין לִ ְתק ַֹע‬ ‫ִוּמנְ ַהג ְּבנֵ י ַא ׁ ְש ְּכנַ ז ֵאינוֹ ֵכן‪ֶ ,‬א ָּלא ֵמר ׁ‬ ‫אשוֹ נָ ה ָעלָ ה‬ ‫אומר המדרש (ויקרא רבה‪ ,‬פרשה כט‪ ,‬אות א) – ְּב ׁ ָש ָעה ִר ׁ‬ ‫ַא ַחר ַה ְּת ִפ ָּלה ׁ ַש ֲח ִרית‪ְ ,‬ויֵ ׁש ְמקוֹ מוֹ ת ׁ ֶש ּתוֹ ְק ִעין ַ ּגם ֵּכן ַע ְר ִבית; ְועוֹ ְמ ִדים‬ ‫ישית ִּכ ֵ ּנס ֲע ָפרוֹ ‪,‬‬ ‫ַ ּב ַּמ ֲח ׁ ָש ָבה‪ּ ַ ,‬ב ּׁ ְשנִ ָ ּיה נִ ְתיָ ֵעץ ִעם ַמלְ ֲא ֵכי ַה ּׁ ָש ֵרת‪ּ ַ ,‬ב ּׁ ְשלִ ׁ ִ‬ ‫ֹאש‬ ‫ֹאש ַה ּׁ ָשנָ ה; ְו ִאם ָחל ר ׁ‬ ‫ְּב ַא ׁ ְשמוֹ ֶרת לוֹ ַמר ְסלִ יחוֹ ת ְּביוֹ ם א' ׁ ֶש ִּל ְפנֵ י ר ׁ‬ ‫ישית ִר ְ ּקמוֹ ‪ּ ַ ,‬ב ּׁ ִש ּׁ ִשית ֲעשָׂ אוֹ ּגֹלֶ ם‪ּ ַ ,‬ב ּׁ ְש ִב ִיעית נָ ַפח‬‫ָ ּב ְר ִב ִיעית ִ ּג ְּבלוֹ ‪ּ ַ ,‬ב ֲח ִמ ׁ ִ‬ ‫ַה ּׁ ָשנָ ה ב' (אוֹ ) ג'‪ָ ,‬אז ַמ ְת ִחילִ ין ִמ ּיוֹ ם א' ׁ ָשבוּ ַע ׁ ֶש ְּל ָפנָ יו ִ(מנְ ָהגִ ים)‪.‬‬ ‫בּ וֹ נְ ׁ ָש ָמה‪ּ ַ ,‬ב ּׁ ְש ִמינִ ית ִהכְ נִ יסוֹ לַ ָ ּגן‪ּ ַ ,‬ב ְּת ׁ ִש ִיעית נִ ְצ ַט ָ ּוה‪ּ ָ ,‬ב ֲעשִׂ ִירית ָע ַבר‪,‬‬ ‫כמה וכמה טעמים נאמרו בדבר‪ ,‬והמשנה ברורה מביא את א'‬ ‫ְּב ַא ַחת ֶעשְׂ ֵרה נִ ּדוֹ ן‪ִּ ,‬ב ׁ ְש ֵּתים ֶעשְׂ ֵרה יָ ָצא ְּב ִדימוּ ס‪ָ .‬א ַמר ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך‬ ‫מהם;‬ ‫ט‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬שארבעה ימים קודם הקרבת הקורבנות‪ ,‬היו בודקים את הקרבנות שאין בהם שום מום על מנת שיוכלו לשמש כקרבן‪.‬‬ ‫גי‬ ‫ברוך א"פשת תנש – רתויב בוטה רוגינסה – הנשה שאר שאמר‬ ‫נַ ֲעשׂ וּ ַמלְ ֲא ֵכי ַה ּׁ ָש ֵרת ִּכ ִּתים ִּכ ִּתים‪ ,‬וַ ֲחבוּ רוֹ ת ֲחבוּ רוֹ ת‪ֵ ,‬מ ֶהם אוֹ ְמ ִרים‬ ‫הוּ א לְ ָא ָדם‪ ,‬זֶ ה ִס ָימן לְ ָבנֶ יָך ְּכ ׁ ֵשם ׁ ֶש ָע ַמ ְד ָּת לְ ָפנַ י ַ ּב ִ ּדין ַה ּיוֹ ם ַה ֶּזה‬ ‫ַאל יִ ָ ּב ֵרא‪ֵ ,‬וּמ ֶהם אוֹ ְמ ִרים יִ ָ ּב ֵרא‪ֲ ,‬ה ָדא הוּ א ִדכְ ִתיב (תהלים פה‪ ,‬יא)‪:‬‬ ‫את ְּב ִדימוּ ס‪ָּ ,‬כְך ֲע ִת ִידין ָ ּבנֶ יָך לַ ֲעמֹד לְ ָפנַ י ַ ּב ִ ּדין ְּביוֹ ם זֶ ה ְויוֹ ְצ ִאין‬ ‫ְויָ ָצ ָ‬ ‫י‬ ‫ֶח ֶסד וֶ ֱא ֶמת נִ ְפ ָ ּג ׁשוּ ֶצ ֶדק ְו ׁ ָשלוֹ ם נָ ׁ ָשקוּ‪ֶ .‬ח ֶסד אוֹ ֵמר יִ ָ ּב ֵרא‪ֶ ׁ ,‬שהוּ א גּ וֹ ֵמל‬ ‫לְ ָפנַ י ְּב ִדימוּ ס ‪ֵ ,‬א ָימ ַתי ַ ּבח ֶֹד ׁש ַה ּׁ ְש ִב ִיעי ְּב ֶא ָחד לַ ח ֶֹד ׁש‪.‬‬ ‫ֲח ָס ִדים‪ .‬וֶ ֱא ֶמת אוֹ ֵמר ַאל יִ ָ ּב ֵרא‪ֶ ׁ ,‬ש ֻּכלּ וֹ ׁ ְש ָק ִרים‪ֶ .‬צ ֶדק אוֹ ֵמר יִ ָ ּב ֵרא‪,‬‬ ‫נשאלת השאלה – ומה עשה הקב"ה לאחר שברא את האדם?‬ ‫ׁ ֶשהוּ א עוֹ שֶׂ ה ְצ ָדקוֹ ת‪ָ ׁ .‬שלוֹ ם אוֹ ֵמר ַאל יִ ָ ּב ֵרא‪ּ ְ ,‬דכוּ לֵ ּיה ְק ָט ָטהאי‪.‬‬ ‫אמר לו‪" :‬התפקיד שלך בגן עדן‪ ,‬הוא לְ ָע ְב ָד ּה וּ לְ ׁ ָש ְמ ָר ּה" – היינו‪,‬‬ ‫א"כ בר"ה חוזרים לנק' ההתחלה‪ ,‬וכל א' וא' עובר לפני הקב"ה‬ ‫לעשות מצוות 'עשה' ולהישמר שלא לעבור על מצוות 'לא תעשה'‬ ‫– והקב"ה נותן לו תפקיד – וראיה לכך ממה שאנחנו אומרים‬ ‫– וא' מהן היא‪ ,‬שלא לאכול מעץ הדעת!‬ ‫בר"ה – "מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר" וגו'‪ .‬הקב"ה‬ ‫בא הנחש ופיתה את חוה לאכול מעץ הדעת‪ ,‬וכידוע לאחר מכן‪,‬‬ ‫נותן לכל אדם תפקיד משלו‪ ,‬שניתן לו ע"פ "עלילות מצעדי‬ ‫היא הלכה ופיתתה את אדם ובשעה העשירית סרח‪ .‬לאחר שראה‬ ‫גבר" – כלומר‪ ,‬אדם קיבל תפקיד בשנה הקודמת‪ .‬כעת בר"ה הוא‬ ‫זאת הקב"ה‪ ,‬הוא גירש אותו מגן עדן והציב אותו ב'תפקיד' אחר;‬ ‫עובר לפני הקב"ה ואז בוחנים אותו איך הוא עמד בתפקיד שהוא‬ ‫אמר לו‪" :‬אין יותר 'גן עדן' – מעכשיו האדמה תצמיח קוצים‬ ‫קיבל בשנה החולפת – האם הוא הצליח או נכשל‪ ,‬או שלא רק‬ ‫ודרדרים‪ְּ ,‬בזֵ ַעת ַא ּ ֶפיָך ּת ַ‬ ‫ֹאכל ֶל ֶחם וכו'"‪.‬‬ ‫שהוא לא הצליח בתפקיד אלא גם קלקל – אז בוחנים מה לעשות‬ ‫איתו בשנה הבאה; האם נותנים לו הזדמנות נוספת בתפקיד‪ ,‬או‬ ‫כותב הפרקי דרבי אליעזר (פרק יא) – לאחר שברא הקב"ה את‬ ‫שמעבירים אותו לתפקיד אחר; אדם הראשון קיבל תפקיד לפני‬ ‫אדם הראשון נפח בו ברוח נשמת פיו וזרק בו נשמה‪ ,‬שנאמר (בראשית‬ ‫החטא – הוא חטא ולא עשה את התפקיד שניתן לו‪ ,‬ולכן העבירו‬ ‫ב‪ ,‬ז) וַ ִ ּי ּ ַפח ְּב ַא ּ ָפיו נִ ׁ ְש ַמת ַח ִ ּיים ועמד אדם על רגליו והיה מסתכל‬ ‫אותו מהתפקיד‪ .‬וזה מה שאמרנו‪ ,‬שראש השנה הוא בחינת 'ראש'‬ ‫מעלה ומטה והיתה קומתו מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬שנאמר(תהלים‬ ‫– מה פירוש 'ראש'? – מרימים כל אדם ומעניקים לו תפקיד‬ ‫קלט‪ ,‬ה) ָאחוֹ ר וָ ֶק ֶדם ַצ ְר ָּתנִ י‪ .‬אחור זה מערב‪ .‬וקדם זה מזרח‪ .‬וראה‬ ‫מתאים לו – ומה הראיה ש'ראש' זה בחינת תפקיד?‬ ‫כל הבריות שברא הקב"ה‪ .‬התחיל מפאר לשם בוראו ואומר‪ :‬מה‬ ‫רבו מעשיך ה'‪ .‬עמד על רגליו והיה מתואר בדמות אלהים‪ .‬רצו‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת ראש השנה י‪ ,‬ב) – בראש השנה יצא יוסף‬ ‫אותו הבריות ונתייראו כסבורין שהוא בוראן‪ ,‬ובאו כולם להשתחוות‬ ‫מבית האסורין‪.‬‬ ‫לו‪ .‬אמר להם‪ :‬באתם להשתחוות לי?! באו אני ואתם נלך נלביש‬ ‫ולמה הוא יצא? כי שר המשקים ראה שפרעה הולך למות‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫גאות ועוז ונמליך עלינו מי שבראנו‪ ,‬לפי שהעם ממליכין את‬ ‫לכן הוא הלך מהר וסיפר‬ ‫😊‬ ‫"אם הוא ילך‪ ,‬תלך לי גם המרצדס!"‬ ‫המלך‪ ,‬ואין המלך ממליך את עצמו אם אין העם ממליכין אותו‪,‬‬ ‫לפרעה‪" :‬תשמע‪ ,‬הייתי בכלא – (בראשית מא‪ ,‬יב) ְו ׁ ָשם ִא ָּתנוּ נַ ַער ִע ְב ִרי‬ ‫הלך אדם לעצמו והמליך אותו ראשון וכל הבריות אחריו‪ ,‬ואמרו‪:‬‬ ‫ֶע ֶבד לְ שַׂ ר ַה ּ ַט ָ ּב ִחים וַ ְ ּנ ַס ּ ֶפר לוֹ וַ ִ ּי ְפ ָּתר לָ נוּ ֶאת ֲחלֹמ ֵֹתינוּ ִא ׁיש ַּכ ֲחל ֹמוֹ‬ ‫ה' מלך גאות לבש וגו'‪.‬‬ ‫ּ ָפ ָתר‪( :‬יג) וַ יְ ִהי ַּכ ֲא ׁ ֶשר ּ ָפ ַתר לָ נוּ ֵּכן ָהיָ ה ‪( – " ...‬שם יד) וַ יְ ִר ֻיצהוּ‬ ‫א"כ הפעם הראשונה שנשמע בעולם שהקב"ה הוא מלך‪ ,‬זו‬ ‫ִמן ַהבּ וֹ ר וַ יְ גַ ַּלח וַ יְ ַח ֵּלף שִׂ ְמל ָֹתיו וַ ָ ּיבֹא ֶאל ּ ַפ ְרעֹה – מתי??? בראש‬ ‫הפעם הזאת – אה אבל הקב"ה היה בעולם גם קודם לכן?! – נכון‪.‬‬ ‫ֹאמר ּ ַפ ְרעֹה ֶאל יוֹ ֵסף ֲחלוֹ ם ָחלַ ְמ ִּתי וּ פ ֵֹתר ֵאין אֹתוֹ‬ ‫השנה! – (טו) וַ ּי ֶ‬ ‫אבל הוא היה מבלי שקראו לו 'מלך' – וזה מה שאנחנו אומרים‬ ‫וַ ֲאנִ י ׁ ָש ַמ ְע ִּתי ָעלֶ יָך לֵ אמֹר ִּת ׁ ְש ַמע ֲחלוֹ ם לִ ְפ ּתֹר אֹתוֹ – ומה עונה לו‬ ‫בתפלה מבלי לשים לב – ֲ"אדוֹ ן עוֹ לָ ם ֲא ׁ ֶשר ָמלַ ְך ְּב ֶט ֶרם ָּכל יְ ִציר‬ ‫יוסף?! (שם טז) ִּבלְ ָע ָדי ֱאל ִֹהים יַ ֲענֶ ה ֶאת ׁ ְשלוֹ ם ּ ַפ ְרעֹה;‬ ‫נִ ְב ָרא" – הוא מלך עוד לפני שהיו כאן נבראים – ְ"ו ַא ֲח ֵרי ִּככְ לוֹ ת‬ ‫במקום שיגיד לו‪" :‬כן‪ ...‬אנחנו כבר דור שביעי של פותרי‬ ‫ַה ֹּכל – כשהכל יגמר מה יקרה?! – לְ ַב ּדוֹ יִ ְמל ְֹך נוֹ ָרא" – אז מה‬ ‫חלומות – הרזומה שלנו הוא הגבוה ביותר!" – הוא אומר לו ִּ'בלְ ָע ָדי‬ ‫יש באמצע (‪ 5781‬שנה)? – ֲ"אזַ י ֶמלֶ ְך ׁ ְשמוֹ נִ ְק ָרא" – שעד אז הוא‬ ‫ֱאל ִֹהים' – וזה ראש השנה; אדם צריך לדעת שבראש השנה הוא‬ ‫היה מלך בלי ָעם‪.‬‬ ‫ִּ'בלְ ָע ָדי' – אין לו כלום! הכל זה ֱ'אל ִֹהים'!‬ ‫אומר הרמח"ל‪ ,‬בכל שנה בר"ה אנחנו חוזרים בחזרה לנק'‬ ‫יוסף יוצא מהכלא בראש השנה‪ ,‬בעקבות חלום – (מא‪ ,‬א) וַ יְ ִהי‬ ‫ההתחלה – ואז מה? הסיבוב החדש הזה שנקרא בשם 'שנה' –‬ ‫ִמ ֵ ּקץ ׁ ְשנָ ַתיִ ם יָ ִמים וגו' – שנתיים ממתי?! מהחלומות של שר‬ ‫[מלשון שונֶ ה] – חוזר על עצמו בכל שנה ואז חוזרים למצב של‬ ‫המשקים ושר האופים בפרשת וישב;‬ ‫ַ"ה ּיוֹ ם ֲה ַרת עוֹ לָ ם" – היינו 'היום העולם נבנה מחדש' – ואם העולם‬ ‫ֹאמר לוֹ‬ ‫(בראשית מ‪ ,‬ט) וַ יְ ַס ּ ֵפר שַׂ ר ַה ַּמ ׁ ְש ִקים ֶאת ֲחל ֹמוֹ לְ יוֹ ֵסף וַ ּי ֶ‬ ‫נבנה מחדש‪ ,‬אז חוזרים גם לאותם דברים שהתרחשו באותו הזמן‪,‬‬ ‫ַ ּב ֲחלוֹ ִמי ְו ִה ֵ ּנה ֶג ֶפן לְ ָפנָ י‪( :‬י) ַוּב ֶ ּג ֶפן ׁ ְשל ֹׁ ָשה שָׂ ִריגִ ם ְו ִהוא כְ פ ַֹר ַחת ָעלְ ָתה‬ ‫דוגמת מלאכי השרת שקטרגו על בריאת האדם;‬ ‫נִ ָ ּצ ּה ִה ְב ׁ ִשילוּ ַא ׁ ְש ְּכל ֶֹת ָיה ֲענָ ִבים‪( :‬יא) ְוכוֹ ס ּ ַפ ְרעֹה ְּביָ ִדי וָ ֶא ַ ּקח ֶאת‬ ‫אומרים חז"ל במדרש (בראשית רבה‪ ,‬פרשה ח‪ ,‬אות ה) – ָא ַמר ַר ִּבי‬ ‫ָה ֲענָ ִבים וָ ֶאשְׂ ַחט א ָֹתם ֶאל ּכוֹ ס ּ ַפ ְרעֹה וָ ֶא ֵּתן ֶאת ַה ּכוֹ ס ַעל ַּכף ּ ַפ ְרעֹה‪:‬‬ ‫אשוֹ ן‪,‬‬‫ִסימוֹ ן‪ְּ ,‬ב ׁ ָש ָעה ׁ ֶש ָ ּבא ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך הוּ א לִ ְברֹאת ֶאת ָא ָדם ָה ִר ׁ‬ ‫י‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬ולאו דוקא יהודים‪ ,‬אלא כל בן אדם – ולכן אומרת המשנה 'כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון'‪.‬‬ ‫אי‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬המענין הוא‪ ,‬שהרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ג ה"ד) כותב – נָ ֲהגוּ ָּכל ֵ ּבית יִ שְׂ ָר ֵאל לְ ַה ְרבּ וֹ ת ִּב ְצ ָד ָקה ְוּב ַמ ֲעשִׂ ים טוֹ ִבים ְולַ ֲעסֹק ְּב ִמ ְצוֹ ת ֵמר ׁ‬ ‫ֹאש ַה ּׁ ָשנָ ה ְו ַעד‬ ‫יוֹ ם ַה ִּכ ּפוּ ִרים יֶ ֶתר ִמ ָּכל ַה ּׁ ָשנָ ה – ולמה 'תפס' הרמב"ם דוקא את הצדקה והחסד ולא מצוות אחרות?! פשוט מאד‪ .‬כי אם אנחנו חוזרים לנק' ההתחלה‪ ,‬אז חוזרים‬ ‫גם למלאכי השרת‪ ,‬ואותם מלאכים שהמליצו על בריאת האדם היו מלאכי הצדקה והחסד‪.‬‬ ‫די‬ ‫ברוך א"פשת תנש – רתויב בוטה רוגינסה – הנשה שאר שאמר‬ ‫כאן‪ :‬מעשי האדם נמדדים לפי אמת המידה של תפקידו‪ ,‬לכן מתוך‬ ‫לשת יָ ִמים ֵהם‪:‬‬ ‫ֹאמר לוֹ יוֹ ֵסף זֶ ה ּ ִפ ְתרֹנוֹ ׁ ְשל ֹׁ ֶשת ַה ּ ָׂש ִרגִ ים ׁ ְש ׁ ֶ‬ ‫(יב) וַ ּי ֶ‬ ‫תפקידו הרם יהיו למעשיו תוצאות גדולות‪ .‬אולם מאידך גיסא‪ ,‬אם‬ ‫ֹאשָך וַ ֲה ׁ ִש ְיבָך ַעל ַּכ ֶ ּנָך‬ ‫(יג) ְּבעוֹ ד ׁ ְשל ֹׁ ֶשת יָ ִמים יִ ּ ָׂשא ַפ ְרעֹה ֶאת ר ׁ ֶ‬ ‫מעשיו אינם בהתאם לתפקידו ואחריותו הגדולה‪ ,‬אם כן תפקידו‬ ‫ית ַמ ׁ ְש ֵקהוּ ‪( ...‬טז)‬ ‫אשוֹ ן ֲא ׁ ֶשר ָהיִ ָ‬ ‫ְונָ ַת ָּת כוֹ ס ּ ַפ ְרעֹה ְּביָ דוֹ ַּכ ִּמ ׁ ְש ּ ָפט ָה ִר ׁ‬ ‫הרם הוא לרועץ לו‪ ,‬וייענש בחומרא לפי תפקידו האחראי ויפול‬ ‫ֹאמר ֶאל יוֹ ֵסף ַאף ֲאנִ י ַ ּב ֲחלוֹ ִמי‬ ‫וַ ַ ּי ְרא שַׂ ר ָהא ִֹפים ִּכי טוֹ ב ּ ָפ ָתר וַ ּי ֶ‬ ‫מאגרא רמא לבירא עמיקתא‪.‬‬ ‫ֹאשי‪( :‬יז) ַוּב ַּסל ָה ֶעלְ יוֹ ן ִמ ּכֹל ַמ ֲא ַכל‬ ‫ְו ִה ֵ ּנה ׁ ְשל ֹׁ ָשה ַס ֵּלי ח ִֹרי ַעל ר ׁ ִ‬ ‫לפי דברים אלה נוכל למצוא דרך חדשה להבין את הנאמר אצל‬ ‫ֹאשי‪( :‬יח) וַ ַ ּי ַען‬ ‫ּ ַפ ְרעֹה ַמ ֲעשֵׂ ה א ֶֹפה ְו ָהעוֹ ף א ֵֹכל א ָֹתם ִמן ַה ַּסל ֵמ ַעל ר ׁ ִ‬ ‫פרעה‪ :‬ביום חידוש המלוכה בחן פרעה את כל עבדיו לפי אמת‬ ‫ֹאמר זֶ ה ּ ִפ ְתרֹנוֹ ׁ ְשל ֹׁ ֶשת ַה ַּס ִּלים ׁ ְשל ֹׁ ֶשת יָ ִמים ֵהם‪( :‬יט) ְּבעוֹ ד‬ ‫יוֹ ֵסף וַ ּי ֶ‬ ‫המידה של מילוי תפקידם הממלכתי‪ ,‬ולפי זה קבע האם אפשר‬ ‫ֹאשָך ֵמ ָעלֶ יָך ְו ָתלָ ה אוֹ ְתָך ַעל ֵעץ‬ ‫ׁ ְשל ֹׁ ֶשת יָ ִמים יִ ּ ָׂשא ַפ ְרעֹה ֶאת ר ׁ ְ‬ ‫להטיל עליהם תפקיד מחדש בשנת המלוכה הבאה‪ ,‬או האם אין‬ ‫ישי יוֹ ם ֻה ֶּל ֶדת‬ ‫ְו ָא ַכל ָהעוֹ ף ֶאת ְּבשָׂ ְרָך ֵמ ָעלֶ יָך‪( :‬כ) וַ יְ ִהי ַ ּב ּיוֹ ם ַה ּׁ ְשלִ ׁ ִ‬ ‫להם זכות קיום לנוכח כשלונם בעבר במילוי תפקידם הממלכתי‪.‬‬ ‫ֹאש שַׂ ר ַה ַּמ ׁ ְש ִקים‬ ‫ֶאת ּ ַפ ְרעֹה וַ ַ ּי ַעשׂ ִמ ׁ ְש ֶּתה לְ ָכל ֲע ָב ָדיו וַ ִ ּי ּ ָׂשא ֶאת ר ׁ‬ ‫לפי המבט הממלכתי הזה נראה חטאו של שר האופים כפשע‬ ‫ֹאש שַׂ ר ָהא ִֹפים ְּבתוֹ ְך ֲע ָב ָדיו;‬ ‫ְו ֶאת ר ׁ‬ ‫כבד‪ ,‬כי אחריותו כמשרת הישיר של המלך היא כבדה‪ ,‬ועל רקע‬ ‫אומר ר' חיים פרידלנדר (שפתי חיים‪ ,‬ח"א מועדים) – ביום הולדת‬ ‫זה גם הזנחה בניפוי הקמח על ידי אחד מפועליו רובצת בחומרה‬ ‫את פרעה – השיב פרעה את שר המשקים על כנו‪ ,‬ותלה את‬ ‫על האחראי כלפי המלך‪ .‬לכן ביום מכריע זה של כניסה לסיבוב‬ ‫שר האופים‪ ,‬כפי שפתר יוסף את חלומם‪ .‬פרשה זו אירעה בראש‬ ‫חדש של מלכות פרעה‪ ,‬נגזר הדין הקשה על שר האופים‪ .‬התורה‬ ‫השנה‪ ,‬כי הרי בדיוק מקץ שנתיים ימים שוחרר יוסף – ביום ר"ה‪.‬‬ ‫מלמדת אותנו כאן בנין אב על 'נשיאות ראש' האדם בראש השנה‪,‬‬ ‫מהתנהגות פרעה ביום זה אנו יכולים ללמוד על דין ראש השנה‪.‬‬ ‫דין ראש השנה נובע מהסיבוב החדש של המלכת השי"ת‪ ,‬וזה שורש‬ ‫בלי משים נתן לנו דוגמא לאופן של דין שמים‪.‬‬ ‫הדין‪ ,‬וזו אמת המידה החמורה של יום הדין!ת‬ ‫הרי מעשיו הם לכאורה מתמיהים‪ :‬הניחא ביום הולדת המלך‪,‬‬ ‫א"כ למדנו‪ ,‬שבראש השנה הקב"ה נותן תפקיד לכל אדם ואדם‪,‬‬ ‫מתוך שמחתו‪ ,‬הואיל ונהנה מהנה – רוצה להרבות בשמחה ולשמח‬ ‫וזה פירוש הדבר "עוברין לפניו כבני מרון" – כל אדם מקבל‬ ‫אחרים‪ ,‬והחזיר את שר המשקים על כנו‪ .‬אולם למה תלה את‬ ‫את תפקידו; "אתה מורה במקצוע שלך? בוא נראה מה עשית‬ ‫שר האופים ביום שמחתו‪ ,‬ומהל יום זה בתוגה – אתמהה‪ .‬זאת‬ ‫עם זה בשנה החולפת; נתתי לך את כל הכלים ואת כל היכולות‬ ‫התשובה אנו מוצאים בפסוקים‪" :‬ויהי ביום השלישי‪ ,‬יום הולדת‬ ‫להצליח – בוא ונראה כמה קידמת את התלמידים שלך!" – על‬ ‫את פרעה ‪ ...‬וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים‬ ‫פי איך שמילאת את התפקיד שלך בשנה החולפת‪ ,‬אתה מקבל את‬ ‫בתוך עבדיו‪ ,‬וישב את שר המשקים ‪ ...‬ואת שר האופים תלה"‬ ‫התפקיד לשנה הבאה!‬ ‫וגו'‪ .‬יום הולדת את פרעה לא היה לא היה רק מאורע אישי של‬ ‫לאחר הדברים האלה‪ ,‬נוכל להיכנס לענייני ראש השנה‪:‬‬ ‫המלך‪ ,‬אלא היה מאורע ממלכתי‪ .‬הרי פרעה עשה את עצמו אלוה‬ ‫למרות שראש השנה הוא יום דין‪ ,‬אנחנו לא רואים שופט ולא‬ ‫ואמר‪" :‬לי יאורי ואני עשיתיני" (יחזקאל כט‪ ,‬ג) – הוא טעה והטעה‬ ‫רואים דיין ולא סנגור ולא קטגור‪ .‬למרות זאת‪ ,‬יש דין – והדין‬ ‫כאילו הוא ברא את עצמו וברא מחדש את ממלכת מצרים עם‬ ‫קשה מאד! בתורה לא מופיע שום דבר על דין‪ ,‬אלא מי שחשף‬ ‫היאור שממנו מתברכת כל הארץ‪ .‬א"כ יום הולדת שלו – היה‬ ‫לנו את הענין זה הכתובים;‬ ‫יום הולדתה של ממלכתו‪ .‬לכן היה יום זה לא סתם יום חג‪ ,‬אלא‬ ‫מופיע בספר איוב‪( :‬א‪ ,‬ו) וַ יְ ִהי ַה ּיוֹ ם וַ ָ ּיבֹאוּ ְּבנֵ י ָה ֱאל ִֹהים לְ ִה ְתיַ ֵ ּצב‬ ‫יום יסוד וביצור הממלכה מחדש‪ .‬לכן ביום זה נשא את ראש כל‬ ‫ַעל ה' וַ ָ ּיבוֹ א גַ ם ַה ּ ָשׂ ָטן ְּבתוֹ ָכם;‬ ‫עבדיו‪ ,‬ודן אותם לפי זה‪ .‬מהי נשיאת ראש זו?‬ ‫כותב רש"י – ויהי היום‪ .‬אותו יום שהיה ראש השנה (שהוא‬ ‫מוצאים אנו נשיאת ראש במנין בני ישראל – "כי תשא את‬ ‫יום תרועה וצוה הקב"ה לשטן להביא זכות וחובה של כל הבריות הה"ד משוט בארץ)‪:‬‬ ‫ראש בני ישראל לפקודיהם"‪ ,‬מנין בני ישראל לא היה רק ספירת‬ ‫ויבואו בני האלהים להתיצב על ה'‪ .‬לריב עמו שאין להתיצב אלא‬ ‫המוניהם‪ ,‬כדי לדעת את סך כל מספרם‪ ,‬אלא השי"ת אמר למנות‬ ‫על דין שנאמר (ישעיה ג) נצב לריב ה'‪ :‬ויבא גם השטן בתוכם‪.‬‬ ‫אותם "בכבוד ובגדולה לכל אחד ואחד" (רמב"ן במדבר א‪ ,‬בשם מ"ר) כל‬ ‫לקטרג הבריות‪.‬‬ ‫אחד בא לפני משה‪ ,‬ומידיו קבל את תפקידו ואת ברכתו (עיי"ש‬ ‫פס' נוסף מופיע בספר תהילים‪( :‬פא‪ ,‬ד) ִּת ְקעוּ ַבח ֶֹד ׁש ׁשוֹ ָפר ַ ּב ֵּכ ֶסה‬ ‫רמב"ן)‪ ,‬היינו את הכלים למילוי תפקידו זה‪.‬‬ ‫לְ יוֹ ם ַח ֵ ּגנוּ ‪( :‬ה) ִּכי חֹק לְ יִ שְׂ ָר ֵאל הוּ א ִמ ׁ ְש ּ ָפט לֵ אל ֵֹהי יַ ֲעקֹב;‬ ‫הרמב"ן (במדבר א‪ ,‬ג) מביא מבמדבר רבה‪" :‬א"ר פנחס‪ ,‬א"ר אידי‪:‬‬ ‫אומר רש"י – כי חק‪ .‬הוא לישראל מאת הקב"ה לתקוע באותו‬ ‫מאי דכתיב בראש הספר שאו את ראש – רוממו את ראש גדלו‬ ‫היום והוא יום המשפט להקב"ה‪.‬‬ ‫את ראש לא נאמר‪ ,‬אלא שאו את ראש‪ ,‬שאם יזכו יעלו לגדולה‪,‬‬ ‫בא ר' אמנון ממגנצא וחיבר לנו פיוט שנרא 'ונתנה תוקף'‪,‬‬ ‫כמו דכתיב – ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ‪.‬‬ ‫שמתאר לנו מה קורה בראש השנה – "וּנְ ַת ֶ ּנה ּ ֹת ֶקף ְק ֻד ּׁ ַשת ַה ּיוֹ ם‬ ‫והנה הלשון כפי הכוונה יתפרש בטובה לטובים" וכו'‪.‬‬ ‫ִּכי הוּ א נוֹ ָרא ְו ָאיֹם וּבוֹ ִּת ָ ּנשֵׂ א ַמלְ כוּ ֶתָך ְויִ ּכוֹ ן ְּב ֶח ֶסד ִּכ ְס ֶאָך ְו ֵת ׁ ֵשב‬ ‫והא גופא צריך ביאור‪ ,‬איך אותו לשון – נשיאת ראש‪ ,‬שמעצם‬ ‫ֹאמרוּ ִה ֵ ּנה‬ ‫ֹאחזוּ ן ְוי ְ‬‫ָעלָ יו ְּב ֱא ֶמת ‪ַ ...‬וּמלְ ָאכִ ים יֵ ָח ֵפזוּ ן ְו ִחיל וּ ְר ָע ָדה י ֵ‬ ‫הוראת משמעותו‪ :‬הרמה והגדלה – יתפרש גם לרעה (ולכן בחרה‬ ‫יוֹ ם ַה ִ ּדין לִ ְפקֹד ַעל ְצ ָבא ָמרוֹ ם ַ ּב ִ ּדין‪ִּ .‬כי ל ֹא יִ זְ ּכוּ ְב ֵעינֶ יָך ַ ּב ִ ּדין‪.‬‬ ‫התורה לשון זה‪ ,‬ולא לשון הרמה או הגדלה) אלא דבר גדול לימדתנו התורה‬ ‫וט‬ ‫ברוך א"פשת תנש – רתויב בוטה רוגינסה – הנשה שאר שאמר‬ ‫עלינו לדעת‪ ,‬שהקב"ה לפני שהוא מלך הוא קודם כל אבא –‬ ‫ְו ָכל ָ ּב ֵאי עוֹ לָ ם יַ ַע ְברוּ ן לְ ָפנֶ יָך ִּכ ְבנֵ י ָמרוֹ ן‪ְּ .‬כ ַב ָ ּק ַרת רוֹ ֶעה ֶע ְדרוֹ ‪.‬‬ ‫והאבא הרחמן הזה אומר לנו‪" :‬ילדים‪ ,‬אני רוצה לתת לכם מתנה!‬ ‫ַמ ֲע ִביר צֹאנוֹ ַּת ַחת ׁ ִש ְבטוֹ ‪ֵּ .‬כן ַּת ֲע ִביר ְו ִת ְס ּ ֹפר ְו ִת ְמנֶ ה ְו ִת ְפקֹד נֶ ֶפ ׁש‬ ‫– השופר שאמרתי לכם לתקוע בו ביום ר"ה‪ ,‬הוא הסניגור הכי‬ ‫ֹאש‬ ‫ָּכל ָחי‪ְ .‬ו ַת ְח ּ ֹתְך ִק ְצ ָבה לְ ָכל ְּב ִר ּיוֹ ֶתיָך‪ְ .‬ו ִתכְ ּ ֹתב ֶאת ְ ּגזַ ר ִ ּדינָ ם‪ְּ .‬בר ׁ‬ ‫חזק שיעביר אתכם את המשפט!" – מה יש בשופר?‬ ‫ַה ּׁ ָשנָ ה יִ ָּכ ֵתבוּ ן ְוּביוֹ ם צוֹ ם ִּכ ּפוּ ר יֵ ָח ֵתמוּ ן ַּכ ָּמה יַ ַע ְברוּ ן ְו ַכ ָּמה יִ ָ ּב ֵראוּ ן‬ ‫דבר ראשון‪ ,‬בעזרת השופר אנחנו ממליכים את הקב"ה למלך‪,‬‬ ‫ִמי יִ ְחיֶ ה ִוּמי יָ מוּ ת‪ִ .‬מי ְב ִק ּצוֹ ִוּמי ל ֹא ְב ִק ּצוֹ ִמי ַב ַּמיִ ם‪ִ .‬וּמי ָב ֵא ׁש‬ ‫שנאמר (תהילים צח‪ ,‬ו) ַ ּב ֲחצ ְֹצרוֹ ת ְוקוֹ ל ׁשוֹ ָפר ָה ִריעוּ לִ ְפנֵ י ַה ֶּמלֶ ְך ה'‪.‬‬ ‫ִמי ַב ֶח ֶרב‪ִ .‬וּמי ַב ַח ָ ּיה ִמי ָב ָר ָעב‪ִ .‬וּמי ַב ָ ּצ ָמא ִמי ָב ַר ַע ׁש‪ִ .‬וּמי ַב ַּמ ֵ ּג ָפה‬ ‫והגמרא עונה (ר"ה טז‪,‬‬ ‫😐‬ ‫ולמה דוקא בשופר? אנחנו לא יודעים‬ ‫ִמי ַב ֲחנִ ָיקה ִוּמי ַב ְּס ִקילָ ה ִמי יָ נוּ ַח ִוּמי יָ נוּ ַע ִמי יִ ּׁ ָש ֵקט ִוּמי יִ ּ ָט ֵרף‬ ‫ִמי יִ ּׁ ָשלֵ ו‪ִ .‬וּמי יִ ְתיַ ָּסר ִמי יֵ ָענִ י‪ִ .‬וּמי יֵ ָע ׁ ֵשר ִמי יִ ּׁ ָש ֵפל‪ִ .‬וּמי יָ רוּ ם ‪...‬‬ ‫א) – "רחמנא אמר תקעו"‪.‬‬ ‫" – כל זה בראש השנה!!!‬ ‫לאחר עקידת יצחק‪ ,‬אומרים לנו חז"ל שעדיף לקחת קרן של‬ ‫איל – ולמה?‬ ‫אם כל א' היה צריך להיכנס לבית הכנסת בראש השנה ולשים‬ ‫חבל על הגרון‪ ,‬והחבל קשור למעלה בתקרה וכל כמה דק' מושכים‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת ראש השנה טז‪ ,‬א) – אמר רבי אבהו‪ :‬למה‬ ‫לו את החבל קצת – תאמינו לי‪ ,‬התפילה היתה אחרת‪ .‬במקום זה‪,‬‬ ‫תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא‪ ,‬תקעו לפני בשופר‬ ‫נכנסים לבית הכנסת בשמחה ודבר ראשון מסתכלים שהמזגן עובד‬ ‫של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם‪ ,‬ומעלה אני‬ ‫עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני‪.‬‬ ‫– צריך להבין שראש השנה הוא יום דין! כמה‬ ‫כמו שצריך‬ ‫😐‬ ‫סימנים נתנו לנו רבותינו לאורך התפילה‪ ,‬כדי שנתעורר ולא נחלום‬ ‫א"כ למה תוקעים דוקא בשופר – חסרים כלי נשיפה כמו‬ ‫לרגע ונחשוב שזה יום חגיגה!!! – דוגמת הסימנים שמביאים על‬ ‫מפוחית‪ ,‬סקסופון‪ ,‬קלרינט וכד'?!‬ ‫שולחן ר"ה‪ ,‬והשל"ה הקדוש כבר ביאר שהכל נועד כדי לעורר‬ ‫ראיתי פעם א' שתירץ תירוץ נפלא – למה ביקש הקב"ה‬ ‫אותנו לתשובה;‬ ‫להמליכו דוקא בשופר;‬ ‫אתם באמת חושבים שאם נאכל גזר‪ ,‬זה יגרום שהקב"ה יגזור‬ ‫כל כלי הנגינה שהומצאו מתחילת הבריאה‪ ,‬הלכו לשימוש של‬ ‫עלינו גזרות טובות?! וכי גזר גוזר גזירות טובות?! כמה אנשים‬ ‫עבודה זרה; הראשון שהמציא כלי נגינה בבריאה‪ ,‬היא יובל‪ ,‬כמ"ש‬ ‫; אם‬ ‫😐‬ ‫אכלו גזר בשנה שעברה והשנה הם כבר 'לא אוכלים'‬ ‫יוּבל הוּ א ָהיָ ה ֲא ִבי ָּכל ּת ֵֹפשׂ ִּכנּ וֹ ר ְועוּ ָגב – ולמה‬ ‫(בראשית ד‪ ,‬כא) ָ‬ ‫גזר באמת היה מביא גזרות טובות‪ ,‬בכל בית משפט היו מונחים‬ ‫הוא המציא כינור ועוגב? פירש"י – "כנור ועוגב לזמר לעבודה‬ ‫שקים של גזרים‬ ‫😊‬ ‫זרה"‪ .‬הכלי היחידה שלא מנגנים בו‪ ,‬הוא השופר‪ .‬אבל המענין הוא‪,‬‬ ‫אנחנו אוכלים רימון ואומר "שירבו זכויותינו כרימון" – אתם‬ ‫שאומרת הגמרא (מסכת ר"ה כח‪ ,‬א) – התוקע לשיר יצא – אבל לא‬ ‫באמת חושבים שרימון מביא זכויות?! – אולי רק זכות א' –‬ ‫מצינו שמישהו מנגן בשופר; לא מצינו שהפילהרמונית שרה עם‬ ‫– ולמה? כי השופר משמש להמלכת הקב"ה‪.‬‬ ‫שופרות‬ ‫😊‬ ‫שפרנסת את הירקן‬‫ִ‬ ‫😊‬ ‫כותב השל"ה הקדוש (שם אות כב) – ולכאורה‪ ,‬יש להקשות במה‬ ‫שימוש נוסף שהיו עושים בשופר‪ ,‬אומרת המשנה (מסכת שקלים‬ ‫שכתב‪ ,‬רוביא – ירבו זכיותינו‪ .‬אמת‪ ,‬כי לשון רוביא מורה על‬ ‫לשה ָעשָׂ ר ׁשוֹ ָפרוֹ ת ָהיוּ ַ ּב ִּמ ְק ָּד ׁש ולתוכם היו מכניסים‬ ‫פ"ו מ"ה) – ׁ ְש ׁ ָ‬ ‫ירבו‪ ,‬אבל איך נרמז שם שזכיותינו ירבו‪ ,‬דלמא זכיות דעלמא‪.‬‬ ‫את התרומות;‬ ‫וכן בכרתי יכרתו שונאינו‪ ,‬איך נרמז שם שונאינו‪ ,‬דלמא חלילה‬ ‫ולמה שמים את התרומות דוקא בשופרות??? אומר א' המפרשים‪,‬‬ ‫וחס להיפוך‪ .‬אלא הענין הוא‪ ,‬שאין שום רמז באכילת הפרי‪ ,‬רק‬ ‫כדי שלא יקחו עודף‪.‬‬ ‫הפרי הוא סימן שיזכור האדם ויתעורר בתשובה‪ ,‬ויתפלל על‬ ‫א"כ השופר הוא כלי שכול כולו לקדושה! – ואולי זו הסיבה‬ ‫הדבר הזה‪ .‬רצוני לומר‪ ,‬כשמשים רוביא על שולחנו ואכלו‪ ,‬אז‬ ‫שדוקא בו בחר הקב"ה להמליכו‪.‬‬ ‫הוא לו למזכיר שיתפלל על שירבו זכיותינו‪ .‬וכשרואה כרתי‪ ,‬אז‬ ‫הוא למזכיר ורמז שיתפלל על הכרתת שונאינו‪ .‬נמצא‪ ,‬העיקר‬ ‫אומר המדרש (ויקרא רבה‪ ,‬פרשה כט‪ ,‬אות ג) – ַר ִּבי יְ הוּ ָדה ְּב ַר ִּבי‬ ‫הוא ההתעוררות והתפילה‪ ,‬ולאחר שהתפלל ואוכל דבר זה‪ ,‬אז‬ ‫נַ ְח ָמן ּ ָפ ַתח (תהלים מז‪ ,‬ו)‪ָ :‬עלָ ה ֱאל ִֹהים ִּב ְתרוּ ָעה ה' ְּבקוֹ ל ׁשוֹ ָפר‪ְּ ,‬ב ׁ ָש ָעה‬ ‫הוא רושם שתתקיים תפלתו‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך הוּ א יוֹ ׁ ֵשב ְועוֹ לֶ ה ַעל ִּכ ֵּסא ִ ּדין‪ּ ַ ,‬ב ִ ּדין הוּ א עוֹ לֶ ה‪ַ ,‬מאי‬ ‫ַט ַעם‪ָ ,‬עלָ ה ֱאל ִֹהים ִּב ְתרוּ ָעה‪ְ ,‬וּב ׁ ָש ָעה ׁ ֶש ִ ּישְׂ ָר ֵאל נוֹ ְטלִ ין ֶאת ׁשוֹ ְפ ֵר ֶיהן‬ ‫א"כ כל הסימנים נועדו לעורר את האדם לתשובה; אתה אוכל‬ ‫ְותוֹ ְק ִעין לִ ְפנֵ י ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך הוּ א‪ ,‬עוֹ ֵמד ִמ ִּכ ֵּסא ַה ִ ּדין ְויוֹ ׁ ֵשב ְּבכִ ֵּסא‬ ‫גזר ואומר‪" :‬שתגזור עלינו גזירות טובות" – ואז אתה חושב לעצמך‪:‬‬ ‫ַר ֲח ִמים‪ּ ִ ,‬דכְ ִתיב‪ :‬ה' ְּבקוֹ ל ׁשוֹ ָפר‪ִ ,‬וּמ ְת ַמ ֵּלא ֲעלֵ ֶיהם ַר ֲח ִמים ְוּמ ַר ֵחם‬ ‫"רגע‪ ,‬באמת מגיע לך שנה טובה?! מה כבר עשית השנה?!" – ואולי‬ ‫ֲעלֵ ֶיהם ְוהוֹ ֵפְך ֲעלֵ ֶיהם ִמ ַּדת ַה ִ ּדין לְ ַר ֲח ִמים‪ֵ ,‬א ָימ ַתי ַ ּבח ֶֹד ׁש ַה ּׁ ְש ִב ִיעי‪.‬‬ ‫זה יעורר אותך לתשובה!‬ ‫ֹאש ָ ּיה‪ְּ ,‬כ ִתיב‪ַ :‬א ׁ ְש ֵרי ָה ָעם‬ ‫ממשיך המדרש (שם אות ד') – ָא ַמר ַר ִּבי י ׁ ִ‬ ‫אתה יושב בסעודה וחושב לעצמך‪" :‬האם למדתי השנה יותר‬ ‫י ְֹד ֵעי ְתרוּ ָעה‪ְ ,‬וכִ י ֵאין ֻא ּמוֹ ת ָהעוֹ לָ ם יוֹ ְד ִעים לְ ָה ִר ַיע‪ַּ ,‬כ ָּמה ְק ָרנוֹ ת יֵ ׁש‬ ‫תורה? האם כיוונתי יותר בתפילות?" – אומר לנו השל"ה הקדוש‪,‬‬ ‫לָ ֶהן‪ַּ ,‬כ ָּמה בּ וּ ִקינוּ ס יֵ ׁש לָ ֶהם‪ַּ ,‬כ ָּמה ַסלְ ּ ִפ ְיר ָג ִסי יֵ ׁש לָ ֶהם‪ְ ,‬ו ָא ַמ ְר ָּת‪ַ :‬א ׁ ְש ֵרי‬ ‫אולי תתעורר עכשיו ותקבל על עצמך קבלות טובות‪ ,‬שיהפכו את‬ ‫ָה ָעם י ְֹד ֵעי ְתרוּ ָעה‪ֶ ,‬א ָּלא ׁ ֶש ֵהן ַמ ִּכ ִירין לְ ַפ ּתוֹ ת ֶאת בּ וֹ ְר ָאן ִּב ְתרוּ ָעה‪,‬‬ ‫המשפט ברגע!‬ ‫זט‬ ‫ברוך א"פשת תנש – רתויב בוטה רוגינסה – הנשה שאר שאמר‬ ‫דבר נוסף‪ ,‬אומרת הגמרא (מסכת ראש השנה כו‪ ,‬א) – שנינו במשנה‬ ‫ְוהוּ א עוֹ ֵמד ִמ ִּכ ֵּסא ַה ִ ּדין לְ כִ ֵּסא ַר ֲח ִמים ִוּמ ְת ַמ ֵּלא ֲעלֵ ֶיהם ַר ֲח ִמים ְוהוֹ ֵפְך‬ ‫(מסכת ר"ה פ"ג‪ ,‬מ"ב)‪ :‬כל השופרות של כל מיני חיות‪ ,‬כגון של איל‬ ‫לָ ֶהם ִמ ַּדת ַה ִ ּדין לְ ִמ ַּדת ַר ֲח ִמים‪ֵ ,‬א ָימ ַתי ַ ּבח ֶֹד ׁש ַה ּׁ ְש ִב ִיעי‪.‬‬ ‫או של יעל וכן של שאר בהמות וחיות כשרים לתקיעת שופר‬ ‫את סדר השופרות‪ ,‬אנחנו מסיימים בברכה‪" :‬כי אתה שומע קול‬ ‫בראש השנה‪ ,‬חוץ משל פרה‪ ,‬מפני שהוא קרן שאינו קרוי שופר‬ ‫שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך ברוך‪" ...‬‬ ‫אלא קרן‪ .‬אמר רבי יוסי‪ :‬והלא כל השופרות אף הכשרים לכל‬ ‫הדעות‪ ,‬נקראו קרן‪ ,‬שנאמר (יהושע ו‪-‬ה) במשוך בקרן היובל ויובל‬ ‫נשאלת השאלה – למה לגבי 'קול שופר' נאמר 'שומע'‪ ,‬ולגבי‬ ‫פירושו איל‪ ,‬הרי שגם שופר של איל קרוי קרן‪ ,‬ומכל מקום כשר‬ ‫ה'תרועה' נאמר האזנה? דבר נוסף‪ ,‬מה פירוש 'ואין דומה לך' –‬ ‫הוא לתקיעת שופר‪ ,‬ואם כן אף שופר של פרה כשר‪ ,‬שאעפ"י‬ ‫אם ניקח שופר ונתקע למישהו באוזן [בתנאי שהוא לא חרש]‬ ‫שנקרא 'קרן' אין ללמוד מזה שהוא פסול‪ :‬גמ' שואלת הגמרא‪:‬‬ ‫הוא לא ישמע?!‬ ‫שפיר קאמר רבי יוסי יפה אמר להם ר' יוסי לחכמים‪ ,‬ומה ישיבו‬ ‫ראיתי פעם באחד המפרשים שאומר – ראש השנה‪ ,‬הוא יום‬ ‫חכמים על הוכחתו מן הפס' שאף שופר של איל קרוי קרן? ורבנן‬ ‫ההולדת של העולם‪ .‬כל מלך‪ ,‬ביום ההולדת של הממלכה שלו‪,‬‬ ‫וחכמים יכולים להשיב לר' יוסי שכל השופרות אקרו נקראו בכתוב‬ ‫אוהב ששרים לו; מושיבים אותו על במה גדולה‪ .‬ממולו יושבים‬ ‫שופר‪ ,‬ואקרו גם קרן‪ ,‬כמו שמצינו בפסוק שהביא ר' יוסי‪ ,‬ומכל‬ ‫כל חברי הפרלמנט‪ ,‬כל בכירי הצבא עוברים לידו ומצדיעים לו‪.‬‬ ‫מקום כשרים הם‪ ,‬הואיל ומצינו שנקראו גם בלשון שופר‪ ,‬אבל‬ ‫בשמים טסים מטוסים במפגן אווירי‪ .‬שרים לו שירי הלל‪ .‬מדברים‬ ‫דפרה של פרה‪ ,‬רק בלשון קרן אקרי נקרא בכתוב‪ ,‬אבל בלשון‬ ‫דברי שבח וכו' – זה יום ההמלכה שלו!‬ ‫שופר לא אקרי לא מצינו שנקרא‪ ,‬ולכן פסול הוא‪ ,‬והיכן מצינו‬ ‫נתאר לעצמנו‪ ,‬שיעלה אזרח פשוט על הבמה וייגש למלך – מול‬ ‫שנקרא 'קרן'? דכתיב (דברים לג‪-‬יז) בכור שורו הדר לו וקרני ראם‬ ‫כל הקהל! – "אדוני המלך‪"?...‬‬ ‫קרניו הרי שקרני השור קרויים 'קרן'‪ .‬מבארת הגמרא את שיטת‬ ‫ר' יוסי שאינו מסכים לתירוץ הזה‪ :‬ור' יוסי אמר לך יכל הוא‬ ‫"כן‪ ...‬מה רצונך???"‬ ‫לומר לך‪ :‬דפרה נמי אקרי שופר של פרה אף הוא נקרא 'שופר'‪,‬‬ ‫"תשמע‪ ,‬יש ל בת תקועה בשידוכים – אף אחד לא רוצה אותה‪,‬‬ ‫דכתיב (תהילים סט‪-‬לב) ותיטב לה' משור פר‪ ,‬ופשוטו של הפס' הוא‪:‬‬ ‫כי אין לי מיליון שקל לתת לה‪ .‬תעשה טובה‪ ,‬יש לך כ"כ הרבה‬ ‫תתקבל תפלתי ותהיה רצויה לפני ה' יותר מקרבן של 'שור פר'‪.‬‬ ‫כסף – זרוק לי כמה שקלים!‬ ‫אולם לשון 'שור פר' קשה‪ ,‬שהרי פר הוא גדול ושור הוא אפילו‬ ‫וחוץ מזה‪ ,‬לא מקבלים את הילד שלי לישיבה ‪ ...‬אה‪ ,‬וחוץ‬ ‫קטן‪ .‬אם שור למה פר‪ ,‬ואם פר למה שור? אלא על כרחך‪ :‬מאי‬ ‫מזה‪ ,‬יש לי גם משכנתא מהחתונות של הארבע בנות – תעשה‬ ‫מה נרמז במילים 'שור פר'? משופר‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהמילים 'שור פר'‬ ‫טובה‪ ,‬תדבר עם הבנק! אה‪ ,‬וחוץ מזה‪ ,‬תדבר עם אשתי שתפסיק‬ ‫נדרשות כאילו הן מילה אחת‪' -‬שופר'‪ ,‬וכוונת הפס'‪ :‬תיטב תפלתי‬ ‫לה' יותר מתקיעת שופר‪ ,‬והואיל ופשוטו של הפס' נאמר על שור‪,‬‬ ‫להתעצבן עליי‪"!...‬‬ ‫😊‬ ‫אומר לו המלך‪" :‬תגיד לי אתה נורמלי?! דוקא היום אתה מבקש‬ ‫משמע איפוא שגם קרן שור קרויה שופר‪ ,‬ואם כן חוזרת הקושיא‬ ‫ממני את הדברים האלה – ביום ההמלכה שלי?! – תן לראות את‬ ‫למקומה‪ ,‬שאף שופר של פרה צריך להיות כשר?! ורבנן דורשים‬ ‫המטס!!!"‬ ‫פס' זה כדרב מתנה‪ ,‬דאמר רב מתנה‪ :‬מאי מה נרמז במילים 'שור‬ ‫פר'? שור שהוא גדול כפר שביום שנקרא שור היה גדול כפר‪,‬‬ ‫אומר הפסוק‪" :‬כי אתה שומע קול שופר" – הקב"ה שומע מרחוק‪,‬‬ ‫שהוא בן שלש שנים‪ ,‬וכוונת הפס' היא לשור הראשון שנברא‬ ‫את דברי השבח שמשבחים אותו‪ .‬אבל למה הוא מאזין? לתרועה!‬ ‫במעשה בראשית‪ ,‬שנברא מתחילה גדול כפר‪ .‬עולא מבאר את‬ ‫– כשבא מישהו ומייבב לו באוזן ואומר‪" :‬הלו‪ ,‬אדוני המלך! יש‬ ‫טעמם של חכמים לפסול שופר של פרה באופן אחר‪ :‬עולא אמר‪:‬‬ ‫לי בת תקועה בשידוכים! יש לי בעיות פרנסה!" – דוקא עכשיו‬ ‫היינו טעמא דרבנן זהו טעמם של חכמים‪ ,‬כדרב חסדא כדבריו‬ ‫אתה מבקש על זה?! "כן!" – לזה הקב"ה מאזין! – ולמה? – כי‬ ‫של רב חסדא‪ ,‬דאמר רב חסדא‪ :‬מפני מה אין כהן גדול נכנס‬ ‫"ואין דומה לך" – הקב"ה לא דומה לשום מלכות! מלך בשר ודם‬ ‫בבגדי זהב בכל שמונת בגדי הכהן הגדול‪ ,‬שיש בהם זהב‪ ,‬לפני‬ ‫היה מגרש אותו – "תלך מפה! תבוא ביום אחר!" – אבל לא כך‬ ‫ולפנים לקודש הקדשים‪ ,‬לעבוד עבודה ביום הכיפורים‪ ,‬אלא נכנס‬ ‫הקב"ה‪ ,‬שרצונו להקשיב ליללות ולבכיות! – "תגיד לי מה כואב‬ ‫בבגדי לבן שאין בהם זהב? לפי שאין קטיגור נעשה סניגור לפי‬ ‫לך! תדבר איתי!" – ומתי??? דוקא ביום ההמלכה שלו!!!‬ ‫שהזהב מזכיר את עגל הזהב שחטאו בו ישראל‪ ,‬וכשבא הכהן‬ ‫אומר המדרש רבה (בראשית רבה‪ ,‬פרשה נו‪ ,‬אות ט) – וַ ִ ּי ּ ָׂשֹא ַא ְב ָר ָהם‬ ‫הגדול לכפר על חטאי ישראל אין זה ראוי להזכיר חטאיהם ע"י‬ ‫ֶאת ֵעינָ יו וַ ַ ּי ְרא ְו ִה ֵ ּנה ַאיִ ל ַא ַחר (בראשית כב‪ ,‬יג)‪ַ ,‬מהוּ ַא ַחר‪ָ ,‬א ַמר ַר ִּבי‬ ‫הזהב‪ ,‬ומטעם זה עצמו פוסלים חכמים שופר של פרה לתקיעת‬ ‫יוּ ָדן ַא ַחר ָּכל ַה ַּמ ֲעשִׂ ים יִ שְׂ ָר ֵאל נֶ ֱא ָחזִ ים ַ ּב ֲע ֵברוֹ ת‪ִ ,‬וּמ ְס ַּת ְּבכִ ין ְּב ָצרוֹ ת‪,‬‬ ‫שופר בראש השנה‪ ,‬שהוא מזכיר את העגל שחטאו בו ישראל‪,‬‬ ‫ְוסוֹ ָפן לִ ָ ּג ֵאל ְּב ַק ְרנוֹ ׁ ֶשל ַאיִ ל‪ֶ ׁ ,‬ש ֶ ּנ ֱא ַמר (זכריה ט‪ ,‬יד)‪ :‬וַ ה' ֱאל ִֹהים ַ ּב ּׁשוֹ ָפר‬ ‫ואינו ראוי להיות סניגור עליהם ביום הדין‪ ,‬להזכיר להם זכות‬ ‫יִ ְת ָקע וגו'‪ָ ...‬א ַמר ַר ִּבי ֲחנִ ינָ א ַ ּבר ַר ִּבי יִ ְצ ָחק ָּכל יְ מוֹ ת ַה ּׁ ָשנָ ה יִ שְׂ ָר ֵאל‬ ‫העקידה‪ .‬ולא וכי אין קטיגור נעשה סניגור? והא איכא והרי מצינו‬ ‫ֹאש ַה ּׁ ָשנָ ה ֵהן נוֹ ְטלִ ין ׁשוֹ ָפר‬ ‫נֶ ֱא ָחזִ ים ַ ּב ֲע ֵברוֹ ת‪ִ ,‬וּמ ְס ַּת ְּבכִ ין ְּב ָצרוֹ ת‪ְ ,‬וּבר ׁ‬ ‫דם פר של כהן גדול ביום הכיפורים‪ ,‬שמזה ממנו לפני הכפורת‬ ‫ְותוֹ ְק ִעין בּ וֹ ְונִ זְ ָּכ ִרים לִ ְפנֵ י ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך הוּ א ְוהוּ א מוֹ ֵחל לָ ֶהם‪ְ ,‬וסוֹ ָפן‬ ‫בקדש הקדשים כדי לכפר‪ ,‬ונעשה סניגור אף על פי שהוא פר‬ ‫לִ ָ ּג ֵאל ְּב ַק ְרנוֹ ׁ ֶשל ַאיִ ל‪ֶ ׁ ,‬ש ֶ ּנ ֱא ַמר‪ :‬וַ ה' ֱאל ִֹהים ַ ּב ּׁשוֹ ָפר יִ ְת ָקע‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ברוך א"פשת תנש – רתויב בוטה רוגינסה – הנשה שאר שאמר‬ ‫כותב הטור (סי' תקפ"ה‪ ,‬ס"ה) – רמז לדבר (מ"א ה‪ ,‬ח) אין ש'טן ו'אין‬ ‫ומזכיר את חטא העגל?! מתרצת הגמרא‪ :‬הואיל ואשתני אשתני‬ ‫פ'גע ר'ע ראשי תיבות שופ"ר‪ ,‬פירוש כשיש שופר אין פגע רע‪.‬‬ ‫מכיון שהשתנה ונעשה דם‪ ,‬ואין ניכר שהוא דם של פר‪ ,‬אינו‬ ‫כותב הפרישה – פגע רע וכו'‪ .‬פירוש היינו כשתוקעין בשופר‬ ‫נחשב עוד 'קטיגור'בי‪.‬‬ ‫שאז השטן נתערבב והולך לו וממילא אין פגע רע‪.‬‬ ‫בא היערות דבש‪ ,‬ומזהיר שלא להתעכב בתפילת שחרית –‬ ‫בא החתם סופר ומסביר את ענין השופר‪ ,‬שבשופר טמונים שני‬ ‫ולמה? כי עד שלא תוקעים בשופר‪ ,‬הקב"ה דן את כל בית הכנסת‬ ‫הדברים שהקב"ה מחבבן – מעשה העקידה ומעשה הר סיני;‬ ‫במידת הדין‪ .‬אבל לאחר תקיעת השופר‪ ,‬הוא עובר לדון את כל‬ ‫אומר החתם סופר (דרשות ה') – הט"ז (ס' תקפ"ה) הקשה על הרמז‬ ‫בית הכנסת במדת הרחמים;‬ ‫שופר ר"ת אין שטן ואין פגע רע הא אדרבא שופר ר"ת שטן‬ ‫כותב היערות דבש (ח"א דרוש י"ד) – עמדו נא וראו מה נורא‬ ‫ואין פגע רע‪ ,‬ותירץ אה"נ דהכי קאמר אעפ"י שיש שטן מ"מ אין‬ ‫יום ה' אשר תלהט אש סביב‪ ,‬ועד תקיעת שופר אלפי אלפים‬ ‫פגע רע שנסתתמו טענותיו – והוא דוחק מכמה טעמים א' דאע"ג‬ ‫פרסאות גחלי אש בוערות‪ ,‬ולזאת אפילו מלאכי השרת יאחזון‬ ‫דבתורה כתיב מלא וי"ו היינו ע"פ מסורה אבל העיקר דשופר חסר‬ ‫רעדה לבל יוקדו בגחלי אש ה'‪ .‬כי באש ה' נשפט‪ ,‬ולכך בקהילות‬ ‫כתיב וראיה שהרי אמרו שפ"ר בגמטריא פ'ס'ת'ם‪ ,‬ועוד מנ"ל שוי"ו‬ ‫פולין אומרים שחרית בפיוט והחיות בוערות אש‪ ,‬אשר כל סוגר‬ ‫מרמז ואין פגע רע דלמא חלילה ויש פגע רע כיון שהוי"ו אינה‬ ‫החרוז באש‪ ,‬כי אי אפשר לשער גודל האש עד שבא השופר‪.‬‬ ‫שרשית – ע"כ נ"ל בהקדם כי הא"ב מתחיל באל"ף ומסיים באלף‬ ‫ואז התקיעה מורה רוח של חסד למעלה ובא רוח ומפזר אז ויזלו‬ ‫כי אלף הראשונה מספרה אחד ומרמז על אחדותו של הקב"ה ע"כ‬ ‫מי ֶח ֶסד‪ ,‬ולכך מלאכי השרת מצפים לשופר‪ ,‬ואמרו אשרי העם‬ ‫נקודתה פתח צירי גימטריא כ"ו כמו שם הוי"ה ית"ש ואלף אחרונה‬ ‫יודעי תרועה‪ ,‬לכן אין להאריך בשחרית ראש השנה בשום דבר‬ ‫הבאה אחר הצדיק פשוטה מרמזת על עם אחד בארץ היינו ישראל‬ ‫עד שופר‪ ,‬כי איך יתכן‪ ,‬למעלה האש בוערת ואנו נעמוד למטה‬ ‫ונקודתה ב' סגל גימטריא ששים המרמז על ישראל ששים רבוא‬ ‫ונבלה הזמן בשירות וניגונים של שטות מן חזנים‪ ,‬הלואי שלא‬ ‫כפירש"י על פסוק מטתו של שלמה ס' גיבורים סביב לה – ושניהם‬ ‫אופר"א‪ ,‬מזמרים אותו לשיר‬ ‫יהיו שוררים‪ ,‬שירים שמנגנים בבית ֶ‬ ‫היו בעקידת יצחק א'ש וא'פר כי א' של אש היא א' של הקב"ה‬ ‫מלך עליון‪ ,‬שנתייסד לכבוד המקום המלך בכבודו‪ ,‬וכל רגע יש‬ ‫שנראה בהר סיני באש – וא' של אפר מרמז על בני גם אנכי‬ ‫היזק שאינם ממהרים בשופר‪ ,‬בבקשה מכם אחינו בית ישראל‪,‬‬ ‫עפר ואפר – וכשתסלק ב' אלפי"ן מאש ומאפר נשאר ש' מאש‬ ‫נבלה‬ ‫חדלו דברים של שטות והסירו מסוֶ ה עורון מפניכם‪ ,‬ולא ֶ‬ ‫ופ'ר' מאפר‪ ,‬צרף ש' עם פ"ר הרי שפ"ר חס וי"ו‪ ,‬ועתה בצירוף‬ ‫זמן בזמירות של הבל‪ ,‬ובעוונותינו הרבים רבים המתפללים בראש‬ ‫השני אלפין היינו שמייחדים ישראל אחד את לבם לה' אחד נעשה‬ ‫השנה ויום הכיפור אינם בעלי תורה‪ ,‬כי בוחרים תמיד באנשים‬ ‫משפ"ר א"ש אפ"ר ר"ת אין שטן אין פגע רע והוא מזכיר אש‬ ‫שיודעים לצפצף בצעקת שוטים‪ ,‬ואינם יודעים הברת אותיות כלל‪,‬‬ ‫ואפר של יצחק לזכותינו ולייחדנו עם אלקינו‪.‬‬ ‫להברות ולהגדיל ולהניח ולהרפות הריפוי ולחזק החזק‪ ,‬אוי לנו‪,‬‬ ‫כתוספת לדבריו‪ ,‬כותב הפרקי דרבי אליעזר (פרק לא) – רבי‬ ‫שעדיין השטן מרקד בנו לשום כוונתנו בעמדנו לפני הבורא לשפוך‬ ‫חנינא בן דוסא אומר אותו האיל לא יצא ממנו דבר לבטלה‪ ,‬אפרו‬ ‫שיחנו‪ ,‬באלה הדברים שאין בהם ממש‪ ,‬ולא נַ יְ ָחא כלל בשום אופן‪.‬‬ ‫של איל הוא יסוד שעל גבי המזבח הפנימי‪ ,‬שנאמר (שמות ל‪ ,‬י)‬ ‫ְוכִ ּ ֶפר ַא ֲהרֹן ַעל ַק ְרנ ָֹתיו ַא ַחת ַ ּב ּׁ ָשנָ ה‪ .‬גידיו של איל הם עשרה כנגד‬ ‫בפרשת בלק‪ ,‬מגיע בלעם הרשע ומנסה לקלל את ישראל ולא‬ ‫עשרה נבלים של כינור שהיה דוד מנגן בהם‪ .‬עורו של איל הוא‬ ‫הולך לו! – ואז הוא מגלה לנו את הסוד שטמון בשופר – (במדבר‬ ‫ֹאמרוּ ֵאלָ יו ִא ׁיש ַ ּב ַעל‬ ‫אזור מתניו של אליהו‪ ,‬שנאמר (מ"ב א‪ ,‬ח) וַ ּי ְ‬ ‫כג‪ ,‬כא) "ל ֹא ִה ִּביט ָאוֶ ן ְּביַ ֲעקֹב ְול ֹא ָר ָאה ָע ָמל ְּביִ שְׂ ָר ֵאל ה' ֱאל ָֹהיו‬ ‫שֵׂ ָער ְו ֵאזוֹ ר עוֹ ר ָאזוּ ר ְּב ָמ ְתנָ יו‪ .‬שתי קרניו של איל שופרות‪ .‬בשל‬ ‫ִע ּמוֹ וּ ְתרוּ ַעת ֶמלֶ ְך בּ וֹ ";‬ ‫שמאל נשמע קולו הקב"ה על הר סיני‪ ,‬שנאמר (שמות יט‪ ,‬יט) וַ יְ ִהי‬ ‫כותב היערות דבש (ח"א דרוש ה) – כבר אמרתי כי בימים אלו‬ ‫קוֹ ל ַה ּׁש ָֹפר‪ .‬וקרן של ימין הוא גדול מן שמאל‪ ,‬ועתיד לתקוע בו‬ ‫[עשרת ימי תשובה] היה ענין בלק ובלעם‪ ,‬כי מלחמות סיחון‬ ‫לעתיד לבוא בקבוץ של גלויות‪ ,‬שנאמר (ישעיה כז‪ ,‬יג) ְו ָהיָ ה ַ ּב ּיוֹ ם‬ ‫ועוג היה באלול כמבואר במדרש‪ ,‬ולכך קרא לבלעם כי בימים‬ ‫ַההוּ א יִ ָּת ַקע ְּב ׁשוֹ ָפר ָ ּגדוֹ ל‪.‬‬ ‫אלו חשב‪ ,‬בו יהיה נזכר חטא אדם הראשון וכדומה‪ ,‬ותהיה סיבה‬ ‫כותב האמרי אמת (מאמרי ר"ה‪ ,‬שנת תרס"ח) – תקיעת שופר בר"ה‬ ‫לעורר חמה ושתחול הקללה‪ ,‬אבל הקב"ה הפר עצתו ולא כעס בכל‬ ‫היא לערבב השטן‪ ,‬אי' בזוה"ק דתקיעה היא מלשון 'ותקע כף‬ ‫ימים אלו‪ ,‬וזהו ע"י שופר שנהפך לרחמים ואינו כועס בכל ימים‬ ‫ירך יעקב בהאבקו עמו'‪ ,‬זו היא מלחמת היצר הרע‪ ,‬ית' בזוה"ק‬ ‫אלו‪ ,‬והושם לחוק שבימים אלו אין הקב"ה כועס כלל‪ ,‬ולכך ימים‬ ‫גיד הנשה וכו' דאיהו מנשה לבני נשא לפולחנא דמאריהון‪ ,‬ור"ה‬ ‫אלו מסוגלים לשוב‪ ,‬וזהו שצעק בלעם איך אקללם – (במדבר כג‪,‬‬ ‫הוא להיפך שהוא יום הזכרון וע"י שמקבלים מלכות שמים שלא‬ ‫כא) "ל ֹא ִה ִּביט ָאוֶ ן ְּביַ ֲעקֹב ְול ֹא ָר ָאה ָע ָמל ְּביִ שְׂ ָר ֵאל ה' ֱאל ָֹהיו ִע ּמוֹ‬ ‫לשכוח מהשי"ת יכולים לנצח במלחמה‪ ,‬אי' שופריה דיעקב אבינו‬ ‫וּ ְתרוּ ַעת ֶמלֶ ְך בּ וֹ "‪ ,‬כי ע"י התרועה מהפכים הרוגז לרחמים‪.‬‬ ‫בי‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬אומר השפת אמת במאמרי ר"ה שלו‪ ,‬שלכן לא אומרים 'לשם יחוד' לפני תקיעת שופר‪ ,‬כי בתקיעת שופר אתה נכנס לתוך קדש הקדשים ונמצא‬ ‫לפני הקב"ה!‬ ‫חי‬ ‫ברוך א"פשת תנש – רתויב בוטה רוגינסה – הנשה שאר שאמר‬ ‫א"כ למה אנחנו לא תוקעים בשופר בשבת?‬ ‫מעין שופריה דאדם הראשון‪ ,‬אדם הראשון ביום הראשון שנברא‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת ר"ה כט‪ ,‬ב) – דאמר רבה‪ :‬הכל חייבין בתקיעת‬ ‫היתה לו מלחמה עם הנחש וכת' כת' הוא ישופך ראש וזה ר"ה‪,‬‬ ‫שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך‬ ‫ואתה תשופנו עקב זה יעקב דאי' דיעקב הוא יו"ד עקב‪ ,‬ולעתיד‬ ‫אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברה"ר‪.‬‬ ‫יהיה ג"כ התיקון בר"ה כדאי' ובו תנשא מלכותך‪ ,‬ר"ה הוא יומא‬ ‫דצלותא ואי' מאן דקטיל ההוא חויא וכו' יהביןליה וכו' צלותא‪,‬‬ ‫היות ויש חשש שמאן דהו יטלטל את השופר ברשות הרבים‬ ‫כת' והוא צולע על יריכו שאף שהיה ותקע כף ירך יעקב אבל‬ ‫ויחלל את השבת‪ ,‬באו חכמים ובטלו את מצות השופר ביום הראשון‬ ‫נשארה לו הרגל השניה וזה ענין אמונה להאמין אף בתוך החושך‬ ‫של ר"ה! – שמא איזה יהודי פלוני שנמצא באלסקה‪ ,‬ייקח את‬ ‫כענין שכתוב ישת חושך סתרו ואי' שקאי על תשרי וכדאי' בא‬ ‫השופר ויטלטל אותו בשבת ברשות הרבים לרב המקומי כדי שיתקע‬ ‫חבקוק והעמידן על אחת שנאמר 'וצדיק באמונתו יחיה'‪ ,‬ואצל‬ ‫לו בשופר; כדי שלא יהיה חילול שבת א'‪ ,‬באו חכמים וביטלו‬ ‫הנחש אי' שקצצו לו ב' רגליו דכתיב 'על גחונך תלך' והרמז בפס'‬ ‫מצות שופר ב'שב ואל תעשה'!‬ ‫"והוא פסח שתי רגליו" – ר"ת שופ"ר‪ ,‬ולעתיד כתיב אז ידלג‬ ‫באו חכמיםדי וכביכול ביטלו לנו את הסניגור שיש לנו בראש‬ ‫כאיל פסח ותרון לשון אלם והכוונה לשופר‪ ,‬הקול קול יעקב‪,‬‬ ‫השנה – למה??? כי אולי מאן דהוא יבוא ויטלטל את השופר ד'‬ ‫אחר ההאבקות זכה יעקב לשם ישראל – לי ראש‪ ,‬וכתיב 'ויזרח‬ ‫אמות ברשות הרבים! – בשביל זה מבטלים את הסניגור???‬ ‫לו השמש כאשר עבר את פנואל' וזה היה על ידי ראיית פנים‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שהשבת היא השופר שלנו!!! – ומאיפה אנחנו‬ ‫כדכתיב 'ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלקים פנים‬ ‫יודעים?!‬ ‫אל פנים' וזה כל החיות של ישראל שיכולים לנצח בזה המלחמה‬ ‫אדם הראשון חטא ביום השישי בשעה העשירית‪ .‬הוא ידע‬ ‫וזהו ר"ה שאי' בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני‬ ‫שהוא הולך להיענש!‬ ‫מרון‪ ,‬ולעתיד כתיב אוספה הצולעה והנדחה אקבצה וגו' ושמתי‬ ‫את הצולעה לשארית – שארית אותיות תשר"י‪ ,‬ואז יגיעו למלכות‬ ‫אומרים חז"ל (פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬פרק י"ט) – בערב שבת נכנס אדם‬ ‫שמים כדכתיב שם ומלך ה' עליהם וגו'‪.‬‬ ‫הראשון בגן עדן‪ ,‬והיו מלאכי השרת מקלסין אותו ומכניסין אותו‬ ‫לגן עדן‪ ,‬ובין השמשות בערב שבת גורש ויצא‪ ,‬והיו מלאכי השרת‬ ‫פירוש הדבר‪ ,‬שע"י תקיעת השופר אפשר לקטוע את רגליו של‬ ‫קוראין עליו ואומרים‪ :‬אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו‬ ‫היצר הרע – דהיינו להכניע אותו!‬ ‫[תהילים מט‪ ,‬יג]‪ .‬כבהמה נדמה אין כתיב‪ ,‬אלא כבהמות נדמו‪,‬‬ ‫השנה אין לנו שופר – שכן ראש השנה יוצא בשבת‪ ,‬ואין‬ ‫שניהם‪ .‬בא יום השבת ונעשה סנגור לאדם הראשון‪ ,‬אמר לפניו‬ ‫תוקעים בשופר בשבת – א"כ מה נעשה‪ ,‬מי יהיה הסניגור שלנו???‬ ‫רבון כל העולמים‪ ,‬בששת ימי המעשה לא נהרג ֶה ֶרג בעולם‪ ,‬ובי‬ ‫😐‬ ‫אתה מתחיל זו היא קדושתו וזו היא ברכתו שנאמר [בראשית ב‪,‬‬ ‫אמרנו שישם שני דברים בשופר‪ .‬דבר ראשון‪ ,‬ממליכים את‬ ‫ג] ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו‪ .‬ובזכות יום השבת‬ ‫הקב"ה למלך‪ .‬ודבר שני מסלקים את השטן‪ .‬א"כ בשביל להמליך‬ ‫ניצל אדם מדינה של גיהנם‪ .‬וראה אדם כוחה של שבת‪ ,‬אמר לא‬ ‫את הקב"ה למלך אנחנו לא צריכים את השופר כי יש לנו את‬ ‫לחינם ברך הקב"ה את השבת וקידש אותו‪ .‬התחיל משורר ומזמר‬ ‫השבת‪ ,‬ושם אנחנו שרים‪" :‬יִ שְׂ ְמחוּ ְב ַמלְ כוּ ָתְך ׁשוֹ ְמ ֵרי ׁ ַש ָ ּבת ְוקוֹ ְר ֵאי‬ ‫ליום השבת‪ ,‬שנאמר [תהלים צב‪ ,‬א] מזמור שיר ליום השבת‪.‬‬ ‫עֹנֶ ג" – אם אנחנו שמחים בשבת שניתנה לנו‪ ,‬אז לא צריך שופר!‬ ‫דבר נוסף‪ ,‬אומרים חז"ל (פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬פרק כ) – רבי יהודה‬ ‫הכל טוב ויפה‪ .‬אבל מה נעשה עם השטן – איך נקצץ לו את‬ ‫אומר‪ :‬הקב"ה שמר שבת ראשון‪ ,‬ואדם שמר אותו תחילה בתחתונים‪,‬‬ ‫הרגליים בלי שופר???‬ ‫והיה יום השבת משמרו מכל רע‪ ,‬ומנחמו מכל שׂ רעפי לבו‪ ,‬שנאמר‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת ר"ה טז‪ ,‬ב) – וא"ר יצחק‪ :‬כל שנה שאין‬ ‫[תהלים צד‪ ,‬יט] ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך וגו'‪.‬‬ ‫תוקעין לה בשופר בתחלתה מריעין לה בסופה מ"ט דלא איערבב‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת שבת קי"ט‪ ,‬ב) – אמר רב חסדא אמר מר‬ ‫שטן היות והשופר מבלבל את השטן כי הוא חושב שהגיעה הגאולה‬ ‫עוקבא‪ :‬כל המתפלל בערב שבת ואומר 'ויכולו'‪ ,‬שני מלאכי השרת‬ ‫ואז הוא מפסיק לקטרג‪ .‬אבל אם לא תוקעים בשופר‪ ,‬אז הוא לא‬ ‫המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו‪" :‬וסר עוונך‬ ‫מתבלבל והוא ממשיך לקטרג‪.‬‬ ‫וחטאתך תכופר"‪.‬‬ ‫אומר תוספות – שאין תוקעין בתחלתה‪ .‬מפרש בהלכות גדולות‬ ‫אם התחלנו להבין את כוחה של השבת‪ ,‬נוכל כעת להבין דבר‬ ‫לאו דמיקלע בשבתא אלא דאיתייליד אונסא‪.‬‬ ‫נפלא;‬ ‫פירוש הדבר‪ ,‬אומר תוספות שכאן מדובר באונס ולאו דוקא‬ ‫אומרת לנו הגמרא‪ ,‬שאם ר"ה חל בשבת לא תוקעים בשופר‬ ‫שר"ה חל בשבתגי – שאנשים לא הצליחו להשיג שופר‪ ,‬הוא‬ ‫ומריעין לה בסופה – למה? כי לא ערבבו את השטן והוא נשאר‬ ‫שהשופר נשבר להם וכו'‪ .‬אבל אם באים חכמים ואומרים לך‬ ‫לקטרג; אומר לנו תוספות‪ ,‬שאין הכוונה כאן שר"ה יצא בשבת –‬ ‫שלא לתקוע בשופר בשבת‪ ,‬לא יכול להיות שיצא לך מזה הפסד!‬ ‫גי‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬הגמרא לא דיברה כאן על ר"ה שחל בשבת‪ ,‬אלא אם קרה אונס‪.‬‬ ‫די‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬שמדאורייתא אין איסור לתקוע בשבת‪ ,‬שתקיעת שופר היא חכמה ולא מלאכה‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ברוך א"פשת תנש – רתויב בוטה רוגינסה – הנשה שאר שאמר‬ ‫לוי בר לחמא אמר רבי חמא בר חנינא‪ :‬כתוב אחד אומר (ויקרא‬ ‫אם יצא בר"ה אין ממה לדאוג‪ ,‬אלא מדובר שאירעה תקלה ונשבר‬ ‫כג‪-‬כד) שבתון זכרון תרועה‪ ,‬וכתוב אחד אומר (במדבר כט‪-‬א) יום‬ ‫השופר וכד'‪ .‬אז למה באו חכמים ותיקנו לנו שלא לתקוע בשופר‬ ‫תרועה יהיה לכם‪ ,‬לא קשיא‪ .‬כאן ביו"ט שחל להיות בשבת‪ ,‬כאן‬ ‫בר"ה שיצא בשבת?‬ ‫ביום טוב שחל להיות בחול‪.‬‬ ‫התשובה כתובה בקטעוט שאומרים בני עדות אשכנז שמתפללים‬ ‫בא הספר דברות צבי ואומר דבר נפלא;‬ ‫בנוסח ספרד לפני 'ברכו' – ַּ"כד ַעיֵ יל ׁ ַש ְּב ָתא‪ִ ,‬א ִיהי ִא ְתיַ ֲח ַדת‬ ‫ְו ִא ְת ּ ַפ ְר ׁ ַשת ִמ ִּס ְט ָרא ַא ֲח ָרא‪ְ ,‬ו ָכל ִ ּדינִ ין ִמ ְת ַע ְּב ִרין ִמינָ ּה‪ְ ,‬ו ִא ִיהי ִא ׁ ְש ְּת ָא ַרת‬ ‫בתורה‪ ,‬מופיעה ג' פעמים המלה ְּ'תרוּ ָעה'; פעם א' בפרשת פנחס‪,‬‬ ‫ישא‪,‬‬ ‫ישא‪ְ ,‬ו ִא ְת ַע ּ ְט ַרת ְּב ַכ ָּמה ִע ְט ִרין לְ גַ ֵ ּבי ַמלְ ָּכא ַק ִ ּד ׁ ָ‬ ‫ְּביִ חוּ ָדא ִ ּדנְ ִהירוּ ַק ִ ּד ׁ ָ‬ ‫שנאמר (במדבר כט‪ ,‬א) יוֹ ם ְּתרוּ ָעה יִ ְהיֶ ה לָ ֶכם‪ .‬פעם נוספת בפרשת‬ ‫ארי ְ ּד ִדינָ א ֻּכ ְּלהוּ ַע ְר ִקין‪ְ ,‬ולֵ ית ׁשוּ לְ ָטנוּ ַא ֲח ָרא‬ ‫ְו ָכל ׁשוּ לְ ָטנִ י רוּ גְ זִ ין ָוּמ ֵ‬ ‫אמור‪ ,‬שנאמר (ויקרא כג‪ ,‬כג) ַ ּבח ֶֹד ׁש ַה ּׁ ְש ִב ִיעי ְּב ֶא ָחד לַ ח ֶֹד ׁש יִ ְהיֶ ה לָ ֶכם‬ ‫ְּבכֻ ְּלהוּ ָעלְ ִמין; ְּכׁ ֶש ִ ּנכְ נֶ ֶסת ַהׁ ּ ַש ָ ּבת‪ִ ,‬היא ִמ ְתיַ ֶח ֶדת וְ נִ ְפ ֶר ֶדת ֵמ ַה ַ ּצד ָה ַא ֵחר‪,‬‬ ‫ׁ ַש ָ ּבתוֹ ן זִ כְ רוֹ ן ְּתרוּ ָעה ִמ ְק ָרא ק ֶֹד ׁש‪ .‬ופעם נוספת בפרשת בהר‪ ,‬שנאמר‬ ‫וְ ָכל ַה ִּדינִ ים ָמ ֳע ָב ִרים ִמ ֶּמ ָ ּנה‪ ,‬וְ ִהיא נִ ׁ ְש ֶא ֶרת ְּביִ חוּ ד ׁ ֶשל אוֹ ר ָקדוֹ ׁש‪,‬‬ ‫(שם כה‪ ,‬ט) ְו ַה ֲע ַב ְר ָּת ׁשוֹ ַפר ְּתרוּ ָעה ַ ּבח ֶֹד ׁש ַה ּׁ ְש ִב ִעי וגו'‪.‬‬ ‫וּ ִמ ְת ַע ּ ֶט ֶרת ְּב ַכ ָּמה ֲע ָטרוֹ ת לַ ֶּמ ֶלְך ַה ָ ּקדוֹ ׁש‪ ,‬וְ ָכל ׁ ַש ִּל ֵיטי ָהרֹגֶ ז ַוּב ֲע ֵלי‬ ‫נשאלת השאלה – יש לנו יותר 'יוֹ ם ְּתרוּ ָעה'‪ ,‬אז למה כותבים‬ ‫ַה ִּדין ֻּכ ָּלם בּ וֹ ְר ִחים‪ ,‬וְ ֵאין ׁ ִשלְ טוֹ ן ַא ֵחר ְּב ָכל ָהעוֹ ָלמוֹ ת"‪.‬‬ ‫'זִ כְ רוֹ ן ְּתרוּ ָעה' קודם?‬ ‫א"כ בשבת אין דינים!‬ ‫כותב הספר דברות צבי (מאמר ח) – ודברים המשלימים לדברי‬ ‫אומר הספר דביר הקודש (מאמרי אלול – תשרי) – מטעם זה גם‬ ‫הרוקח מצאתי בס"ד בספר 'משנת חכמים' (על מ"ח קניני התורה‪ ,‬המעלה‬ ‫שובת אור של גיהנם בשבת כמבואר (סנהדרין סה ע"ב וברש"י ד"ה קברו)‪,‬‬ ‫הכ"ג) לרבי משה חאגיז זצ"ל‪ ,‬בדברו על המעלה של אמונת חכמים‪,‬‬ ‫כי גיהנם כולו ענינו דין‪ ,‬ובשבת אין מקום לדינים כלל‪.‬‬ ‫ובתחלה הביא דבר מופלא (אות תקל"ח)‪ ,‬דבדקו ומצאו ויש לזה ראיות‬ ‫בזה ניתן לבאר עוד‪ ,‬מפני מה אין עונשים בשבת‪ ,‬כדאיתא‬ ‫ברורות דבשנה ראשונה שיצאו ישראל ממצרים היה ראש השנה‬ ‫במשנה (סנהדרין לב‪ ,‬ע"א)‪" :‬דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום‬ ‫ביום שבת קודש‪ ,‬ואם כן מובן היטב מה דבפרשת אמור שהציווי‬ ‫שלאחריו לחובה לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום‬ ‫היה לשנה הראשונה‪ ,‬נאמר לו למשה בלשון 'זכרון תרועה יהיה‬ ‫טוב"‪ ,‬ובגמרא (שם לה ע"א) מבואר שהטעם הוא משום שאין הריגה‬ ‫לכם'‪ ,‬דהיינו‪ ,‬כדרשת הגמרא הנ"ל‪ ,‬דהיה רק זכרון תרועה‪ ,‬אבל‬ ‫דוחה את השבת‪ .‬אולם הרמב"ם (פכ"ד מהלכות שבת ה"ז) כתב‪" :‬אין‬ ‫לא תרועה ממש בפועל‪ ,‬אמנם בשנה השנית בפרשת פנחס שהיא‬ ‫עונשין בשבת אף על פי שהעונש מצות עשה אינה דוחה שבת‪,‬‬ ‫בחומש הפקודים [במדבר]‪ ,‬שחל להיות ראש השנה בחול נאמר 'יום‬ ‫כיצד הרי שנתחייב בבית דין מלקות או מיתה אין מלקין אותו‬ ‫תרועה יהיה לכם'‪ ,‬ומשם הוקבע דבשבת נדחה ובחול אינו נדחה‪.‬‬ ‫ואין ממיתין אותו בשבת שנאמר 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם‬ ‫ולאחר מכן הוסיף ביאור בפנימיות הענין‪ ,‬למה אכן בשבת אין‬ ‫ביום השבת' זו אזהרה לבית דין שלא ישרפו בשבת מי שנתחייב‬ ‫תוקעין‪ ,‬וז"ל (אות תק"מ)‪" :‬ואם תזכה לדעת טעם האמור בזוהר ח"א‬ ‫שריפה והוא הדין לשאר עונשין"‪.‬‬ ‫דמ"ח ע"א תנוח דעתך במה שאנו מסיימין השכיבנו דשבת ב'הפורס‬ ‫מבואר ברמב"ם כי גם בשאר עונשים שאין בהם חילול שבת‪,‬‬ ‫סוכת שלום'‪ ,‬שלא כדרך חול‪ ,‬לפי שאין שופ"ר בשבת‪ ,‬ומשומר מן‬ ‫גם כן אין עונשים‪ ,‬ולכאורה תמוה מדוע לא יענישו בית דין‬ ‫המזיקין‪ ,‬ושבת שלום קרינן ליה‪ ,‬ולפיכך אין דנין בשבת כדכתיב‬ ‫עונשים אלו בשבת‪.‬‬ ‫לא תבערו אש בכל מושבותיכם‪ ,‬ואפילו רשעי ישראל ששמרו את‬ ‫ולהנ"ל יש לבאר‪ ,‬כי מפני ששבת הוא יום שכולו רחמים וכל‬ ‫השבת יש להם מנוחה בשבת‪ ,‬אם כן מטעם זה נמי אין תוקעין‬ ‫דינין מתעברין מינה‪ ,‬אם כן גם בבית דין של מטה אשר אלקים‬ ‫בשבת‪ ,‬כדי שלא יטעו לומר שיש דין ומקטרגים בשבת‪ ,‬ואנו‬ ‫ניצב בעדת אל‪ ,‬יש לומר דאין מקום כלל לדון שום דין‪ ,‬ולכן אין‬ ‫באים על ידי השופר לערבב אותם‪ ,‬ואין הדבר כן‪ ,‬כי בשבת הכל‬ ‫זה משנה אם יש בו חילול שבת או לא‪ ,‬בשבת אין מציאות של‬ ‫שלום‪ ,‬אין ש'טן ו'אין פ'גע ר'ע‪ ,‬ולפיכך לא חותמין שומר עמו‬ ‫דין כלל‪ .‬על כל פנים בזה מבואר כי השבת אינה זקוקה לתקיעת‬ ‫ישראל לעד כמו בימות החול‪ ,‬ולא תוקעין"‪.‬‬ ‫שופר בכדי להפוך את הדין לרחמים‪.‬‬ ‫ולהבין דבריו נעתיק תחילה מלשון הזוהר הקדוש שציין אליו‬ ‫כותב הרוקח (הלכות ר"ה סי' ר"א) – ואם ראש השנה חל להיות‬ ‫(על פי פירוש הסולם)‪" :‬בא וראה בשעה שקידש היום בליל שבת סוכת‬ ‫בשבת אין תוקעין משום גזירה דרבה ועוד כי השבת אות וישראל‬ ‫שלום שורה ונפרשת בעולם‪ .‬ומי היא הסוכת שלום‪ ,‬דא שבתא‪.‬‬ ‫נשמרין בו‪.‬‬ ‫ומטעם שכל הרוחות ושדים וכל צד הטומאה‪ ,‬כולם מסתתרים‪,‬‬ ‫שהרי מאחר שהקדושה נתעוררה לשרות בעולם‪ ,‬רוח הטומאה‬ ‫בא האבן עזרא וחיבר לנו פיוט – ִּ'כי ֶא ׁ ְש ְמ ָרה ׁ ַש ָ ּבת ֵאל יִ ׁ ְש ְמ ֵרנִ י'‬ ‫לא יתעורר עמה‪ ,‬כי זה מפני זה בורח‪ ,‬ואז בשבת נמצא העולם‬ ‫– אם אתה שומר את השבת‪ ,‬אתה לא צריך את השופר שיסנגר‬ ‫בשמירה עליונה‪ ,‬ואין צריכין להתפלל על שמירה‪ ,‬כגון לומר‬ ‫עליך‪ ,‬אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו שומר עליך!‬ ‫'שומר את עמו ישראל לעד'‪ ,‬כי זו הברכה נתקנה להאמר רק‬ ‫אומרת הגמרא (מסכת ר"ה כט‪ ,‬ב) – מתני'‪ :‬יום טוב של ר"ה שחל‬ ‫בימות החול‪ ,‬שהעולם צריך שמירה‪ ,‬אבל בשבת שסוכת שלום‬ ‫להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה ‪ ...‬אמר רבי‬ ‫וט‪ .‬זוה"ק ח"ב דף קל"ה ע"ב‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ברוך א"פשת תנש – רתויב בוטה רוגינסה – הנשה שאר שאמר‬ ‫בתפילות ר"ה אנחנו מבקשים‪" :‬זָ כְ ֵרנוּ לְ ַח ִ ּיים‪ֶ ,‬מלֶ ְך ָח ֵפץ ַ ּב ַח ִ ּיים‪,‬‬ ‫שורה בעולם‪ ,‬ואפילו חייבי גיהנם שמורים‪ ,‬במקום לומר 'שומר‬ ‫ָּכ ְת ֵבנוּ ְּב ֵס ֶפר ַח ִ ּיים‪ ,‬לְ ַמ ַענְ ָך ֱאל ִֹהים ַח ִ ּיים" – ולמה צריך לבקש כ"כ‬ ‫את עמו ישראל' אומרים 'הפורס סוכת שלום עלינו'‪.‬‬ ‫הרבה פעמים 'חיים'?‬ ‫עכ"ד‪.‬‬ ‫אומר החתם סופר‪ ,‬ישנם שני חלקים בבקשה – הא'‪" ,‬זָ כְ ֵרנוּ‬ ‫מה עושה השופר?! ממתיק דינים! – השבת היא כולה רחמים!‬ ‫לְ ַח ִ ּיים" – ישנם כל מיני סוגי חיים; וכי פיל לא חי? ג'ירפה לא‬ ‫'דם' זה דינים‪ ,‬ו'חלב' זה חסד‪.‬‬ ‫חיה? היפופוטם לא חי? – דבר ראשון אנחנו מבקשים 'חיים' כמו‬ ‫כל בעל חיים‪ .‬לכן כמו שבעלי החיים רוצים לחיות‪ ,‬כך גם בני‬ ‫אומר החתם סופר – לפי מה שיודעים היודעים דבשבת הדינים‬ ‫האדם – ומאיפה לומדים את זה? מיונה הנביא‪ ,‬שאמר לו הקב"ה‪:‬‬ ‫ממותקים ממילא ואין צריכים תקיעה לשתק הקטיגור‪ ,‬כי ממילא‬ ‫(יונה ד‪ ,‬י) ַא ָּתה ַח ְס ָּת ַעל ַה ִ ּק ָיקיוֹ ן ֲא ׁ ֶשר ל ֹא ָע ַמלְ ָּת בּ וֹ ְול ֹא גִ ַּדלְ ּתוֹ‬ ‫שבתו הדינים ביום שבת קודש – ואמרתי רמז דהנה גם על ידי‬ ‫ׁ ֶש ִּבן לַ יְ לָ ה ָהיָ ה ִוּבן לַ יְ לָ ה ָא ָבד‪( :‬יא) וַ ֲאנִ י ל ֹא ָאחוּ ס ַעל נִ ינְ וֵ ה ָה ִעיר‬ ‫ברית מילה ממתיקים הדינים‪ ,‬אבל אינו אלא מיתוק בעלמא‪ ,‬מה‬ ‫ַה ְ ּגדוֹ לָ ה ֲא ׁ ֶשר יֶ ׁש ָ ּב ּה ַה ְר ֵ ּבה ִמ ׁ ְש ֵּתים ֶעשְׂ ֵרה ִרבּ וֹ ָא ָדם וגו';‬ ‫שאין כן שבת הוא משבית הדין לגמרי ומהפכו לרחמים‪ .‬וידוע‬ ‫ממה שכתב מגן אברהם סוף הלכות פסח דבשבועות דם נעכר‬ ‫כותב החתם סופר – הנה ב' מיני חיים יש א' החיים הפשוטים‬ ‫ונעשה חלב‪ ,‬ור"ל כי הדינים המה בבחינה דם‪ ,‬והרחמים בחינת חלב‪.‬‬ ‫השוה לאדם עם כל בעלי חיים והקב"ה חפץ בחיים וקיום עולמו‬ ‫ואומר אני אם כן המיתוק כשאינו נהפך לגמרי לרחמים איננו לא‬ ‫ולא במיתה ע"כ חס על כל בריה ומכ"ש על האדם‪ ,‬כדכתיב "אתה‬ ‫בחינת חלב ולא בחינת דם‪ ,‬אבל הוא בחינת כחל שהחלב מעורב‬ ‫חסת על הקיקיון ואני לא אחוס על נינוה"‪ ,‬ע"כ חיים גמטרי' ח"ס‪.‬‬ ‫בו‪ .‬נמצא שבת הוא בחינת חלב ומילה בחינת כחל – וכל זה מרומז‬ ‫אמנם יש חיים מיוחדים אמיתיים של עבדי ה' ומשרתיו עם ה'‬ ‫בראשי תיבות דהאי קרא ת'קעו ב'חדש ש'ופר ב'כסה ל'יום ח'גנו'‬ ‫אלו חיים של חסד עליון ברוך הוא אלקינו שבראנ"ו‪ ,‬ע"כ חיים עם‬ ‫ראשי תיבות 'שבת חלב' ‪...‬‬ ‫ד' אותיותיו גמטרי' חס"ד‪ .‬ע"כ יש הפרש הכותב חיים באותיותיו‬ ‫הוא גימטר' ע"ב‪ ,‬אך הזוכרו במחשבתו התיבה כמות שהיא אנינו‬ ‫פירוש הדבר‪ ,‬בשבת הכל רחמים – הכל 'חלב'זט!!! וא"כ יוצא‪,‬‬ ‫אלא חיים פשוטים גמטר' ח"ס‪ ,‬והיינו שאנו מתפללים תחחלה על‬ ‫שהשבת היא השופר בעצמו! – ומה הראיה לכך?‬ ‫המועט ואח"כ על הטוב ממנו‪ .‬והיינו תחלה מתפללין 'זכרנו לחיים'‬ ‫כותב השולחן ערוך (סי' תקפ"א‪ ,‬ס"ג) – ֵאין נוֹ ְפלִ ים ַעל ּ ְפנֵ ֶיהם‬ ‫שהוא חיים הפשוטים גמטריא ח"ס וזה יען הקב"ה חפץ בחיים ולא‬ ‫ֹאש ַה ּׁ ָשנָ ה ַ ּב ְּת ִפ ָּלה‪ַ ,‬אף ַעל ּ ִפי ׁ ֶשנּ וֹ ְפלִ ים ַעל ּ ְפנֵ ֶיהם ְּב ַא ׁ ְשמ ֶֹרת‬ ‫ְּב ֶע ֶרב ר ׁ‬ ‫יחפוץ במות המת ואח"כ מוסיפים להתפלל 'וכתבנו בספר החיים'‬ ‫ֹאש ַה ּׁ ָשנָ ה‪.‬‬ ‫ַ ּב ְסלִ יחוֹ ת‪ְ ,‬ו ֵאין ּתוֹ ְק ִעין ְּב ֶע ֶרב ר ׁ‬ ‫עם אותיותיו שהוא חיים של חסד 'למענך אלקים חיים' שנהיה‬ ‫כותב המשנה ברורה – ואין תוקעין וכו'‪ .‬להפסיק בין תקיעות‬ ‫עובדים הי"ת מתוך הרווחה ורחבה‪...‬‬ ‫דרשות לתקיעות דחובה‪ .‬ומכל מקום מותר לתקוע להתלמד‪ ,‬דדי‬ ‫ישנו דבר שנקרא 'צירופי הוויה' – איפה יש לנו את זה? בברכת‬ ‫כשמפסיק בבית הכנסת‪ .‬אבל במנהגים כתב הטעם‪ ,‬כדי לערבב‬ ‫אשי ֳח ָד ׁ ִשים"‪ ,‬כאשר לכל חודש‬ ‫ראש חודש ְ"מ ַק ֵּד ׁש יִ שְׂ ָר ֵאל ְו ָר ׁ ֵ‬ ‫השטן‪ ,‬אם כן אין לתקוע כלל‪ .‬ובאליה רבה בשם ספר אמרכל‬ ‫יש כוונה אחרת בשם השם; מהי הכוונה של חודש תשרי? והי"ה‬ ‫משמע דלהתלמד שרי בחדר סגור‪.‬‬ ‫היוצא מפס' (בראשית יב‪ ,‬טו) וַ ִ ּי ְראוּ א ָֹת ּה שָׂ ֵרי ַפ ְרעֹה וגו'; בספרי‬ ‫נשאלת השאלה – אם בשבת לא תוקעים‪ ,‬למה שלא יתקעו‬ ‫הקבלה ישנו דבר שנקרא מילוי הוי"ה ביו"ד שהוא חסד – איך‬ ‫בשבת?!‬ ‫עושים את זה? כותבים את כל שמות ההויה ביו"ד – היינו‪ ,‬י' =‬ ‫י'ו'ד [‪ ;]20‬ה' = ה"י [‪ ;]15‬ו' = וי"ו [‪ ;]22‬ה'= ה"י [‪ – ]15‬בסכ"ה‬ ‫כותב שער הציון – כיון שאומרים 'זכרון תרועה' הוי כמו‬ ‫יוצא ‪ = 72‬חס"ד = בכ"ן – כמו שאנחנו אומרים "ובכן תן כבוד‬ ‫תקיעה‪.‬‬ ‫‪ ...‬ובכן צדיקים יראו וישמחו" וכו';‬ ‫כתוב בקיצור הכוונות [לרבינו הרמח"ל] – וכשחל יום טוב ראשון‬ ‫ומזה "בכן"?‬ ‫של ר"ה או של חג בשבת‪ ,‬שאין תוקעים בשופר וגם אין נוטלים‬ ‫לולב‪ ,‬צריך לכוין בכוונותיהם בסדר כמו אם היו עושים המצוה‪,‬‬ ‫ממשיך החתם סופר ואומר – והנה כתב מהריעב"ץ עפ"י הנסתר‬ ‫כי הפעולה נעשית‪ ,‬וביותר כח גם כן‪ ,‬כי השבת גורם‪ .‬ולפי שחז"ל‬ ‫מ"ש בר"ה "ובכן תן"‪ ,‬בכן גימטרי' ע"ב של חסד כמו "ובכן אבוא‬ ‫גזרו שלא לעשות – אין אנו עושים‪ ,‬ודי בכוונה לבד‪ .‬וצריך לכוין‬ ‫אל המלך" גבי אסתר ע"ש‪ .‬והנה באסתר כתיב במנות הלוי דמשו"ה‬ ‫בתקיעות דמיושב ודמעומד‪ ,‬וכן בנענוע והקפת הלולב‪.‬‬ ‫גזרה תענית ג' ימים ולילותיהן שבהם ע"ב [‪ ]72‬שעות להמשיך‬ ‫החסד‪ ,‬והיינו בכ"ן אבוא אל המלך‪ .‬והנה קדושת יום ר"ה הוא שני‬ ‫אומר הגאון ר' שריה דבליצקיזי זצ"ל‪ ,‬ואיפה עושים את הכוונות‬ ‫ימים – יומא אריכתא ונקרא יומיים יום שהוא כיומים ואין בו‬ ‫האלה?! במוסף‪ ,‬במילים 'למען שמו באהבה'!‬ ‫שיעור ע"ב‪ ,‬ע"כ צריך שופר למתק הדין‪ .‬אך כשחל בשבת נצרף‬ ‫בא החתם סופר וזורק 'פצצה'; 😊‬ ‫חי‬ ‫זט‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬ומשום כך נהגו המקובלים ללבוש לבן בשבת‪.‬‬ ‫זי‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬בספרו פתח עינים‪.‬‬ ‫חי‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬ח"ג עמ' שס"ד‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫ברוך א"פשת תנש – רתויב בוטה רוגינסה – הנשה שאר שאמר‬ ‫בשופר – הוא בין כה מטלטל! – ועל בן אדם כזה אומרת הגמרא‪:‬‬ ‫לזה עוד קדושת שבת והוה כמו ג' ימים שהם ע"ב [ולכן] לא צריך‬ ‫טי‬ ‫"כל שנה שאין תוקעין לה בשופר בתחלתה מריעין לה בסופה" –‬ ‫שופר כי הוא בעצמו חיים של חס"ד‪ .‬והיינו "יחיינו מיומיים"‬ ‫הבן אדם הזה יסבול צרות צרורות! – ולמה? כי כל הסיבה שבאו‬ ‫כשהוא רק יומיים צריכים תפלה "יחיינו" וימתק הדינים‪ ,‬אך ביום‬ ‫חכמים וביטלו את התקיעת שופר בשבת היא כדי למנוע חילול‬ ‫השלישי המצורף הוא שבת עי"ז "יקימנו ונחיה לפניו" ממש‪ ,‬היינו‬ ‫שבת‪ ,‬אבל אם הבן אדם הזה מטלטל – למה שהוא יהיה מוגן?!‬ ‫חיים של חסד שנראה עליו 'למענך אלקים חיים'‪.‬‬ ‫בא המנחת עני ואומר‪ ,‬שישנן שנים שר"ה חל בשבת – אלו היו‬ ‫בא הט"ז ושואל‪ ,‬אם השבת מגינה עלינו‪ ,‬אז למה בערב שבת‬ ‫השנים הכי יפות שהיו לעם ישראל‪ .‬ולעומת זאת‪ ,‬גם היו שנים‬ ‫אתנוּ וּבוֹ ֵאנוּ לְ ַח ִ ּיים טוֹ ִבים וּ לְ ׁ ָשלוֹ ם‬ ‫אנחנו אומרים בתפילה‪" :‬וּ ׁ ְשמֹר ֵצ ֵ‬ ‫שר"ה חל בשבת ואלו היו השנים הרעות ביותר שהיו לעם ישראל;‬ ‫ֵמ ַע ָּתה ְו ַעד עוֹ לָ ם"?‬ ‫כותב המנחת עני (פרשת האזינו) – ובזה מצאנו ששנים שרעות‬ ‫כותב הט"ז (סי' רס"ז) – אינו חותם שומר כו'‪ .‬פירוש‪ ,‬וגם 'ושמור‬ ‫ביותר ושנים שטובות ביותר היה ראש השנה בשבת‪ ,‬דשני שנים‬ ‫צאתנו' לא יאמר‪ .‬וכתב הטעם בטור [עמוד קי"ד]‪ ,‬כדאיתא במדרש‬ ‫שנחרב בית המקדש היה ראש השנה בשבת‪ ,‬כמו דאיתא בירושלמי‬ ‫שבשבת אין צריך שמירה‪ ,‬שהשבת שומר‪ .‬ונוהגין לומר פס' [שמות‬ ‫פרק ד' דתענית (ה"ו)‪ ,‬יום שחרב בית ראשון ראש חודש אב היה‪,‬‬ ‫לא‪ ,‬טז] ושמרו בני ישראל וגו'‪ ,‬לומר שאם ישמרו שבת אין‬ ‫ואחד בשבת היה‪ ,‬ובית שני נחרב בט' באב גם כן בא' בשבת‪,‬‬ ‫צריך שמירה‪ ,‬והוא ג"כ מעין גאולה‪ ,‬כדכתיבנא לעיל [סימן רמ"ב‬ ‫ושניהם מוצאי שביעית היו כדאיתא בבבלי (תענית כט‪ ,).‬ולפי זה‬ ‫עמוד ב] שאם שמרו ישראל שתי שבתות מיד היו נגאלין‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בבית ראשון ראש חודש אב א'‪ ,‬תמוז ו' ז'‪ ,‬סיון ה'‪ ,‬אייר ג' ד'‪,‬‬ ‫ומן התימה על מנהגנו שאומרים 'ושמור צאתנו' וכו'‪ ,‬הפך הדין‪.‬‬ ‫ניסן ב'‪ ,‬אדר ז' א'‪ ,‬שבט ו'‪ ,‬טבת ד' ה'‪ ,‬כסלו ג'‪ ,‬מרחשון א' ב'‪,‬‬ ‫ובלבוש [סעיף ג] נתן טעם‪ ,‬כי בשבת שכיחי מזיקין טפי מבחול‪,‬‬ ‫תשרי ז'‪ ,‬וכן בבית שני שנחרב בט' באב יום א' היה ראש חדש‬ ‫על כן זוכרין השמירה תוך הברכה‪ .‬ואין זה מספיק‪ .‬ועוד קשה‪,‬‬ ‫אב ז'‪ ,‬ולפי חשבון זה היה ראש השנה ו'‪ ,‬אכן זה אי אפשר‪,‬‬ ‫דאף בחול אין אומרים אותו רק להסמיך מעין החתימה שחותם‬ ‫כדאמרינן בראש השנה דף כ' ע"א‪ ,‬דאם כן יום הכיפורים חל לאחר‬ ‫שומר עמו כו'‪ ,‬כמו שכתב הטור סוף סימן זה בשם המנהיג [הלכות‬ ‫השבת ועל כרחך עשו שני חסרים שיהיה ראש השנה [מאוחר]‬ ‫שבת סימן ד]‪ ,‬ובשבת שחותמין פורס (שבת) [סוכת] כו' אין ענין‬ ‫יום א'‪( ,‬ועבור השנה על כרחך לא נוכל לאוקמא דבמוצאי שביעית אין מעברין‬ ‫לומר 'ושמור צאתנו'‪ .‬ונראה לי דטעם שלנו על פי מה שכתב הטור‬ ‫השנה (סנהדרין י"ב))‪.‬‬ ‫דהא דבשבת אין צריך להתפלל על שמירה לפי שאם ישמרו את‬ ‫השבת השבת ישמור אותם‪ ,‬והיינו אם ישמרו אותו כראוי‪ ,‬כמו‬ ‫בשנים שיותר טובות מצינו שמחילת עון העגל היו בשנה שחל‬ ‫שאמרו [שבת קיח‪ ,‬ב] אלמלי שמרו ישראל‪ ,‬ואנו יודעים שאין‬ ‫ראש השנה בשבת‪ ,‬וכן הקמת המשכן‪( ,‬דביום ה' יצאו ישראל ממצרים‬ ‫אנו בחזקת שומרי שבת כראוי‪ ,‬על כן צריכין אנו להתפלל על‬ ‫כדדרשינן בשבת פרק ט' [דף פז‪ ... )].‬וכן שנה שנכנסו לארץ היה גם כן‬ ‫השמירה‪ .‬אלא דמכל מקום אין לסיים שומר עמו ישראל לעד‪,‬‬ ‫בשבת‪ ,‬שמשה מת בשבת ז' אדר‪ ,‬אם כן ראש חודש אדר יום א'‬ ‫לפי שזה שם התואר לו יתברך שהוא שומר אותנו תמיד‪ ,‬משמע‬ ‫והוי ראש השנה בשבת (ועי' תוס' מנחות דף ל' ע"א ד"ה 'מכאן') וכן הרא"ש‬ ‫שהשמירה היא שווה במידות‪ ,‬דהא אומר לעד‪ ,‬ובאמת אינו שוה‪,‬‬ ‫פרק ערבי פסחים (סי' י"ג)‪.‬‬ ‫כי בשבת יש מעלה טפי ואינו שומר אז‪ ,‬כי נתן לנו שבת לשמור‪,‬‬ ‫אז איך אפשר להבין את זה?‬ ‫אלא שמצד האדם אין השבת שומרו על כן אנו מבקשין שישמור‬ ‫באים חז"ל במדרש ואומרים‪ ,‬שלכל יום מימות השבוע יש‬ ‫אותנו גם בשבת‪ .‬אבל עכ"פ אין לחתום כן‪ ,‬אלא יחתום בפורס‬ ‫זוג – מלבד לשבת;‬ ‫סוכת כו'‪ ,‬שפירושו שהשכינה סוככת עלינו‪ ,‬והיינו בשבת‪ ,‬כדאמרינן‬ ‫אומרים חז"ל (בראשית רבה‪ ,‬פרשה יא‪ ,‬אות ח) – ַרב ֶ ּב ֶרכְ יָ ה ְו ַר ִּבי‬ ‫[שם קיט‪ ,‬א] בואי כלה‪ ,‬כן נראה לענ"ד נכון‪.‬‬ ‫דוֹ ְס ָּתאי אוֹ ְמ ִרים‪ַ ... :‬חד ְּב ׁ ַש ַ ּב ָּתא‪ְּ ,‬ת ֵרי‪ְּ ,‬תלָ ָתא‪ַ ,‬א ְר ַ ּב ְע ָּתא‪ַ ,‬ח ְמ ׁ ָשא‪,‬‬ ‫ולמה הבאנו את דברי הט"ז? בגלל‪ -‬דברי בעל הערוך לנר;‬ ‫רוּב ָּתא – דהיינו‪ ,‬ראשון עם שני‪ ,‬שלישי עם רביעי‪ ,‬חמישי עם‬ ‫ֲע ְ‬ ‫הבאנו את דברי חז"ל בגמרא (ר"ה טז‪ ,‬ב) – "כל שנה שאין‬ ‫ּ‬ ‫שישי‪ָּ ...‬תנֵ י ַר ִּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן ֶ ּבן יוֹ ָחאי‪ָ ,‬א ְמ ָרה ׁ ַש ָ ּבת לִ ְפנֵ י ַה ָקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך‬ ‫תוקעין לה בשופר בתחלתה מריעין לה בסופה"; והבאנו את דברי‬ ‫הוּ א‪ִ ,‬רבּ וֹ נוֹ ׁ ֶשל עוֹ לָ ם לְ כֻ ָּלן יֵ ׁש ֶ ּבן זוּ ג‪ְ ,‬ולִ י ֵאין ֶ ּבן זוּ ג‪ָ .‬א ַמר לָ ּה‬ ‫התוספות שאומר‪ ,‬שאין הכוונה לשבת – בשבת אתה מוגן‪ ,‬אלא‬ ‫ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך הוּ א ְּכנֶ ֶסת יִ שְׂ ָר ֵאל ִהיא ֶ ּבן זוּ ֵגְך‪ְ .‬ו ֵכיוָ ן ׁ ֶש ָע ְמדוּ יִ שְׂ ָר ֵאל‬ ‫החכמים באו ואמרו לנו שלא לתקוע בשבת‪ ,‬שמא תבוא לטלטל‬ ‫לִ ְפנֵ י ַהר ִסינַ י ָא ַמר לָ ֶהם ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ְך הוּ א זִ כְ רוּ ַה ָּד ָבר ׁ ֶש ָא ַמ ְר ִּתי‬ ‫את השופר ברשות הרבים ותבוא לידי חילול שבת ח"ו – שווה‬ ‫לְ ׁ ַש ָ ּבת‪ְּ ,‬כנֶ ֶסת יִ שְׂ ָר ֵאל ִהיא ֶ ּבן זוּ ֵגְך‪ַ ,‬היְ נוּ ִ ּדבּ וּ ר (שמות כ‪ ,‬ח)‪ :‬זָ כוֹ ר ֶאת‬ ‫לבטל את כל התקיעות שופר ולא לבוא לידי חילול שבת!‬ ‫יוֹ ם ַה ּׁ ַש ָ ּבת לְ ַק ְד ׁשוֹ ‪.‬‬ ‫אומר הערוך לנר‪ ,‬ומה קורה עם בנאדם שכל שבת מטלטל‬ ‫א"כ השבת היא הבת זוג שלנו!‬ ‫ברשות הרבים במקום שאין עירוב?! לכאורה הוא יכול לתקוע‬ ‫ישי יְ ִק ֵמנוּ ְונִ ְחיֶ ה לְ ָפנָ יו; מבאר הגר"א את הפס' ואומר שהפס' מדבר על עקידת יצחק;‬ ‫טי‪ .‬ברוך שאומר‪ :‬מה שאומר הנביא הושע‪( :‬ו‪ ,‬ב) יְ ַח ֵ ּינוּ ִמ ּי ָֹמיִ ם ַ ּב ּיוֹ ם ַה ׁ ּ ְשלִ ׁ ִ‬ ‫אנחנו מבקשים‪" :‬ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור" – שעד היום אנחנו 'אוכלים' מאותה ַמ ֲא ֶכ ֶלת שלקח אברהם כדי לשחוט את יצחק‪ ,‬ולכן מבקשים‬ ‫ישי וַ ִ ּי ּ ָׂשא ַא ְב ָר ָהם ֶאת ֵעינָ יו וַ ַ ּי ְרא ֶאת ַה ָּמקוֹ ם‬ ‫ישי" כמ"ש (בראשית כב‪ ,‬ד) ַ ּב ּיוֹ ם ַה ּׁ ְשלִ ׁ ִ‬ ‫'יְ ַח ֵ ּינוּ ִמ ּי ָֹמיִ ם' – היינו בזכות אותם יומיים שהלך אברהם לעקידה; ַ ּ"ב ּיוֹ ם ַה ׁ ּ ְשלִ ׁ ִ‬ ‫ֵמ ָרחֹק – יְ ִק ֵמנוּ ְונִ ְחיֶ ה לְ ָפנָ יו – את השכר עבור זה עדיין לא התחלנו לקבל!‬ ‫בכ‬ ‫ברוך א"פשת תנש – רתויב בוטה רוגינסה – הנשה שאר שאמר‬ ‫אמר לה המלך‪" :‬הבנתי גבירתי‪ ,‬אני יטפל בזה‪ .‬אתה יכולה לחזור‬ ‫מביא הערוך לנר משל למה הדבר דומה? למלך א' שא' השרים‬ ‫הביתה" – ומה עשה המלך? הוציא אותו להורג!‬ ‫שלו סרח – העביר מידע לאויבים שלו‪ .‬וכידוע‪ ,‬מרידה במלך‬ ‫אומר הערוך לנר – ובזה יתבאר איך ראש השנה שחל בשבת‬ ‫=עונש מוות‪ .‬מה עשה אותו השר? התחיל לרוץ לכל השרים‬ ‫פעמים שהוא לטובתינו ופעמים שהוא סימן לרעה חס ושלום‪ ,‬כי‬ ‫שידברו עם המלך וינסו לפייס אותו; אמרו לו השרים‪" :‬אנחנו‬ ‫ישראל שחטאו כל השנה בעלות קול השופר ביום הדין מצפים‬ ‫לא מדברים כלום!"‬ ‫שבתקיעתינו יעורבב השטן וזכות התקיעות יהיו לסניגור‪ ,‬וכל זה‬ ‫"למה לא???"‬ ‫כשחל ראש השנה בחול‪ ,‬אבל כשחל בשבת איך ימצא לנו זכות‬ ‫"כי אם נדבר‪ ,‬הוא יחשוב שאנחנו שיתפנו איתך פעולה –‬ ‫להצדיקנו ביום הדין‪ ,‬אכן לזה בא השבת שהיא בת זוגה לישראל‬ ‫מבחינתנו‪ ,‬אנחנו לא מכירים אותך!"‬ ‫כמה דאמרו רז"ל בבראשית רבה (י"א ח) להיות סניגור בעדינו‬ ‫לפני מלך מלכי המלכים‪ ,‬והשבת יוצאת ובאה לפני כסא כבודו‪,‬‬ ‫ראה אותו השר שככה כולם מפנים לו עורף‪ ,‬רץ לביתו והתחיל‬ ‫כדכתיב "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" (שמות לא יז)‪,‬‬ ‫לבכות; אשתו רואה אותו בוכה ומיד שואלת‪" :‬מה קרה דוד???"‬ ‫ובזכות שישראל משמרים השבת כראוי הקב"ה מוחל עוונותיהם‪,‬‬ ‫"אל תשאלי‪ ...‬מסרתי מידע לאויב ‪ ...‬עכשיו המלך מתכוון‬ ‫אבל כל זה דוקא כל זמן שישראל מקיימין את השבת‪ ,‬אבל‬ ‫לתלות אותי!"‬ ‫כשאין משמרים את בת זוגם כראוי ואדרבא מחללין את כבודה‬ ‫"ניסית לדבר עם מישהו מהשרים שינסה לדבר עם המלך???"‬ ‫ברבים (בפרהסיא) איך תעשה השבת סניגור להצדיק משפטינו‪,‬‬ ‫"כולם ברחו – הם לא מכירים אותי!"‬ ‫הלא תעשה קטיגור‪.‬‬ ‫"אני אלך בשבילך‪ ,‬אני גם חברה של אשתו – יהיה בסדר!"‬ ‫ועל כן כשרז"ל אסרו לתקוע בשבת הוי כדי להרחיק מחילול‬ ‫שבת משום גזירה שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים (עי' ר"ה‬ ‫הלכה האישה ונכנסה אל המלך‪" :‬אדוני המלך! בעלי עשה‬ ‫כט‪ ,):‬אבל מי שמחלל כל השנה את השבת בטלטול הלא אז לא‬ ‫מעשה שלא יעשה‪ .‬אבל הוא מתחרט על זה – לילה שלם הוא‬ ‫לבד שלא נעשה סניגור לפנינו אלא אחרי שלא איערבב שטן‬ ‫רק ישב ובכה – איך הוא יכל לעשות לך דבר כזה! – הוא מתחייב‬ ‫שוב צריכים לדאוג לדברי רבי יצחק כל שאין תוקעין בתחלתה‬ ‫שזה פעם אחרונה שזה קורה – ואני מתחייבת לך שאני משגיחה‬ ‫מריעין לה בסופה‪.‬‬ ‫עליו – מילה שלי!"‬ ‫ולכן בפרט בשנים כאלו שראש השנה חל בשבת נתאמץ בתשובה‬ ‫המלך רואה איזה אישה לביאה‪ ,‬שככה היא מתחננת ובוכה‬ ‫בלי הפסק‪ ,‬כי המופלא ממנו בל נדע ובמכוסה ממנו בל נשאל‪ ,‬ומי‬ ‫בשביל בעלה – "בסדר‪ .‬אני מוכן לתת לו חנינה!"‬ ‫יודע אחרית השנה אם טוב ואם רע הוא‪ ,‬וכבר אמרינן בראש השנה‬ ‫לאחר כמה חודשים – שוב פעם בגידה במלך‪ .‬רק שהפעם‬ ‫דף ט"ז ע"ב‪ :‬כל שנה שאין תוקעין לה בתחלתה מריעין לה בסופה‪.‬‬ ‫זה היה שר אחר! – הלך משר א' לשני שינסו לדבר עם המלך‬ ‫עכ"ד‪.‬‬ ‫– שום דבר‪ .‬כולם הפנו לו גב‪ .‬עד שא' אמר לו – "תעשה כמו‬ ‫א"כ בשנה שר"ה יוצא בשבת – השבת היא השופר שלנו‪ .‬אבל‬ ‫שדוד עשה – הוא שלח את אשתו אל המלך! היא בכתה לו קצת‪,‬‬ ‫השאלה היא – איך נראית השבת שלנו? כמה שעות אתם ישנים‬ ‫והמלך הסכים לתת לו חנינה!"‬ ‫וכמה שעות אתם לומדים תורה? – יש שמחמירים בשינה‪ ,‬ועושים‬ ‫הכל טוב ויפה‪ .‬אבל מה לעשות שהיחסים בין השר הזה לרעייתו‬ ‫'בייגלה' – בחורף שבת נכנסת בחמש וחצי – חוזרים מבית הכנסת‬ ‫– לא היו 'כ"כ טובים'‪ ,‬ויומיים קודם הוא לא שלט על הידיים‬ ‫בשש – גומרים את הסעודה בשמונה – ומשמונה עד שמונה‬ ‫שלו והחטיף לה 'כמה צ'פחות' – אבל לא סתם צ'פחות‪ ,‬אלא כמו‬ ‫😊‬ ‫מתקשרים עם מלאכי השרת! – ויש מחמירים להוסיף על זה ;‬ ‫– עין שמאל הפכה להיות יותר גדולה‬ ‫😊‬ ‫הסימנים של רבי יהודה‬ ‫תגיד‪ ,‬אם זאת השבת שלך – איך אתה חושב שיראה הסניגור‬ ‫מעין ימין‪ ,‬השפה העליונה נעשתה נפוחה יותר מהתחתונה‪ ,‬שתי‬ ‫שלך?! הוא יבוא לסנגר עליך לפני מלך מלכי המלכים – וכמו‬ ‫😊‬ ‫שיניים קדמיות נעלמו פתאום‪ ,‬וגם גבס ביד צמח לה פתאום ‪.‬‬ ‫😐‬ ‫שאתה נרדם‪ ,‬ככה הוא גם ירדם מולו‬ ‫אבל אם בעלה אומר לה ללכת למלך‪ ,‬היא בטח לא תיקח סיכונים‬ ‫מיותרים – אז היא הלכה!‬ ‫איך תראה השבת שלך אם אתה לא בקיא בכל הלכותיה?! וכותב‬ ‫המשנה ברורה בתחילת הלכות שבת‪ ,‬שמי שלא לומד הלכות שבת‪,‬‬ ‫היא נכנסת לפני המלך – כולה חבולה – "שלום אדוני המלך‪,‬‬ ‫לא יתכן שלא יבוא לידי חילול שבת!!!‬ ‫אני אשתו של אלברט"; המלך רואה אותה ככה‪ ,‬ושואל את א'‬ ‫השרים‪" :‬תגיד לי‪ ,‬מה הסיפור שלה – היא נראית כאילו עברה‬ ‫אתם רוצים לתת כוח לשבת לסנגר עלינו ביום הדין??? תקבלו‬ ‫על עצמכם להתחזק בשמירתה!!! – כל סעודה בשבת 'שתי הלכות'‬ ‫😊‬ ‫עליה מלחמת גוג ומגוג"‬ ‫– לא חסרים ספרים‪ :‬ילקוט יוסף‪ ,‬שמירת שבת כהלכתה‪ ,‬אורחות‬ ‫"אתה יודע‪ ,‬לפעמים יש ויכוחים בבית‪ ...‬הפעם השתחררו כנראה‬ ‫שבת וכו' – הכל נגיש!!! שתדעו ל"ט מלאכות על בוריָ ם! כל דקה‬ ‫כל הברגים בידיים"‬ ‫בשבת שווה לאלף דקות בחול!!!‬ ‫"וככה הוא מרביץ לה???"‪ ,‬נבהל המלך; יוצא א"כ‪ ,‬שאותה אישה‬ ‫א"כ קבלה אחת אמיתית שתדעו שתעמדו בה – ולא שאחרי‬ ‫לא באה באמת לסנגר על בעלה‪ ,‬אלא היא באה להציל את עצמה‪,‬‬ ‫החגים כבר תקבלו אלצהיימר נעורים ותשכחו מה קיבלתם עליכם‬ ‫כי אם היא לא היתה הולכת היא היתה חוטפת עוד כמה צ'פחות;‬ ‫גכ‬ ‫ברוך א"פשת תנש – רתויב בוטה רוגינסה – הנשה שאר שאמר‬ ‫– 'ללמוד שתי הלכות שבת בכל סעודת שבת'כ = ‪52 *8 = 4*2‬‬ ‫– כל זה יצטרף למאזנים של יום הדין‪ .‬אז כשאתה אוכל‬ ‫😊‬ ‫שבתות בשנה וכל מילה של תורה שווה לתרי"ג מצוות = שכר‬ ‫רימונים ואומר "ירבו זכויותינו כרימון" – זה לא סתם שירבו‬ ‫נצחי!!!‬ ‫זכויותינו‪ ,‬אלא קיבלת על עצמך קבלה להתחזק בשמירת השבת!‬ ‫זה המקום להודות לקב"ה על השנה החולפת‪ ,‬על כל הפצת התורה וזיכוי הרבים – וכשיודעים להודות‪ ,‬אפשר‬ ‫גם לבקש – שיזכנו הקב"ה לחיים טובים וארוכים‪ ,‬שנזכה לשנה טובה ומתוקה‪ ,‬פרנסה בשפע‪ ,‬נחת דקדושה מכל‬ ‫הילדים‪ ,‬שידוכים‪ ,‬שלום בית‪ ,‬שיפקדו כל העקרות בזרע של קיימא‪ ,‬ונזכה להיחתם בספרם של צדיקים גמורים‬ ‫לשנת גאולה וישועה בביאת גואל צדק ב"ב אמן ואמן!!!‬ ‫כ‪ .‬ברוך שאמר‪ :‬הטוב ביותר שתיתן לילד שלך לקרוא ותעשה איתו הסכם‪ ,‬שאם יקרא יפה הוא יקבל פרס במוצ"ש – תשתף את הילדים בשמירת השבת!‬ ‫דכ‬