הבינני - אמונה ובטחון · Havineini - Emineh and Bituchoin — ראש השנה (2026-09-07)

||| שנת תשפ"ז לפ"ק ראש השנה
מדור שיעורי
אמונה ובטחון הרב שמעון
מתוך קונטרס הבינני המלא שפיצער
קונטרס תל"ה שליט"א
כדלים וכרשים דפקנו דלתיך
יום שלישי פרשת נצו"י י"ט אלול תשפ"ו
אמונה ובטחון שיעור שמ"ה
מדוע להתעלם מההצלחות? האומנם מדובר בכשלון מוחלט?
מחשבה הפוכה שעלולה לחלוף בלבו של אדם היא זו "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך" .אנו באים אל הקב"ה
האומרת :אין זה נכון כלל ,ואין מדובר בכשלון מוחלט .אינני מתוך הכרה שאנו דלים ורשים ואין לנו דבר ,ומבקשים ממנו
טוען שאני צדיק או גדול ביראה ,אך מדוע להגזים? מדוע עלי שיסלח וימחל לנו ויתן לנו שנה טובה ומתוקה .כיוצא בזה,
לומר שאינני כלום ,אני טיפש ,אני שוטה? למה צריך ללכת כה ישנן עוד לשונות רבות בסליחות ובתפילות הבקשה שבהן אנו
רחוק? מוטב שנאמר להקב"ה" :חלפה שנה ,והיו בה דברים משמיעים שאין לנו כלום ואין אנו ראויים לכלום ,כגון" :לך
שהיו כשורה ודברים שלא היו כשורה" .למה לא לדבר בצורה ה' הצדקה ולנו בושת הפנים ,מה נתאונן ומה נאמר מה נדבר
פשוטה? מה רוצים מאדם שהתקדם והתעלה במשך השנה ומה נצטדק".
לחשוב? הרי רוצים שיכוון על כך ב'נשמת' ,וכך גם אומרים לו
והנה ,בעקבות לשונות אלה ,חולפת לעיתים אצל האדם
תמיד כמה עליו להחשיב את התקדמותו הרוחנית ולהודות
המחשבה שמשמעות הדברים היא שהשנה החולפת הייתה
עליה .אם כן ,מדוע שלא יבוא גם עתה לפני הקב"ה ויאמר
כשלון מוחלט .אדם מרגיש כאילו הוא בא אל הקב"ה ואומר
לו" :היתה שנה נפלאה .אמנם ידוע לי שיש עוד הרבה לתקן,
לו" :אין בידי זכויות להציג לפניך .אם אפשר לשלם בבושה,
אבל התקדמנו הרבה" .מהו ,אם כן ,פשר הדבר שכאשר באים
יש לי" .אך מעבר לכך אין לי דבר להביא עמי .מתוך כך האדם
להתוודות ולבקש סליחה ומחילה ,מדברים בסגנון של "אנחנו
נזכר בכל העבירות שעשה ובכל העניינים שעדיין לא באו על
ואבותינו חטאנו" ,כאילו המסקנא היא שמדובר בפשיטת רגל
תיקונים ,כמו ביטול זמן וכדומה.
מוחלטת?
הבעיה היא שאם האדם מתהלך בהרגשה כזו ,קשה לו
אם נרצה ,נוכל להציג את השאלה גם באופן שלישי :כיצד
מאוד להתרומם .במיוחד אם הוא מרגיש כך שנה אחרי שנה;
יתכן שקבעו נוסח אחד לכולם? הרי אפילו במסגרת מצומצמת
מעבר לקושי להתרומם ,דאגתו שמא לא יזכה בדין מתגברת
כגון ישיבה קטנה ,התנהלות כזו אינה מסתברת .מורים לכולם
והולכת ,ואין הדבר מועיל לו בהכרח .אמנם האדם צריך להיות
– מהצדיק הגדול ביותר ועד לרשע הגדול ביותר – לקחת
מן היראים ,אך בד בבד עליו לייחל לחסדו יתברך ,כפי שנאמר
סידורי סליחות ולומר את אותו הנוסח .הדבר תמוה ביותר.
"רוצה ה' את יראיו את המייחלים לחסדו" (תהלים קמז ,יא) ,ואם
האדם אומר לעצמו" :הבטחתי להיות טוב ,אך למעשה זוהי
לא רשע ולא שנת כשלון הפעם החמישים שבה אני נכשל" ,הוא עלול להתייאש מראש.
ובכן ,נתחיל עם ההסבר הפשוט :זה שהאדם אומר שאינו
כלום ,אינו אומר כלל שהוא רשע .אין שום קשר .בדומה לכך, בטור (או"ח תקפ"א) הרי כתוב שמטעם זה מסתפרים בערב
זה שאנו אומרים כי אנו באים מלאי בושה ,כעניים ודלים שאין ראש השנה ולובשים בגדים לבנים – כדי להראות שאנו
בידם דבר להביא ,אינו מעיד על כך שהשנה החולפת היתה בטוחים שנזכה בדין .אך קשה מאוד לאדם להגיע לבטחון זה,
כשלון מוחלט .יש להתרגל לתפיסה זו; אין הדבר אומר שאתה אם הוא מרגיש שכל עולמו הרוחני חרב לחלוטין.
גליון הבינני || 1
לא בחסד ולא במעשים רשע ,ואף לא שבמבחן התוצאהא המצב מוגדר כשלון מוחלט.
עם תחילת השנה החדשה ,כל הנבראים באים אל הבורא, כלל לא .על כל אחד משני אלה ,אפשר לומר את ההיפך הגמור.
מלך מלכי המלכים הקב"ה ,ומשתוקקים ומבקשים להמשיך
לקבל ממנו חיים .כל הנבראים פונים אליו ,ובכללם הצומח היהודי ,בפנימיותו ,דבוק בהשי"ת .נשמתו בוערת ,הוא
והדומם ,ועל אחת כמה וכמה אנחנו ,בני האדם ,באים לבקש רוצה להיות טוב והקב"ה יודע זאת .בתפילת מוסף של ראש
ולהתחנן שיתן לנו חיים ויגזור עלינו גזירות טובות ישועות השנה אנו אומרים את הפסוק (בלק כג ,כא)' :לא הביט און ביעקב
ונחמות .זהו הסדר .עומדים בשורה ומבקשים שנוסיף לקבל ולא ראה עמל בישראל ,ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו'.
חיים ולהתקיים. הקב"ה אומר :אני מכיר את פנימיותם ,אני יודע את האמת.
ובכן ,עם מה האדם מגיע? ייתכן שיש מי שיבקש לומר איננו באים לומר שאנו רשעים ,ובוודאי איננו טוענים
להקב"ה" :ראה איזו נחת רוח הסבתי לך בשנה החולפת" .יתכן. שהשנה שנתן לנו הקב"ה היתה כולה כשלון – כאילו נתן לנו
מן הסתם הוא גם פגם לא מעט ,אך נניח שהוא מרגיש שגרם שנה ,קיווה שנהיה אנשים טובים ,ושוב לא עלה בידו .איננו
להקב"ה נחת רוח מרובה ,ועם הרגשה זו הוא רוצה לגשת אליו. באים לומר שהשנה היתה כושלת .בוודאי שהאדם חוזר
האמת היא ,שטענה זו יכולה להיות נכונה; העובדה שהאדם בתשובה ומתחרט בחרטה עמוקה על העבירות שעשה ,אך
חטא אינה מבטלת את מעשיו הטובים .נתבונן למשל באדם כשאנו אומרים 'כדלים וכרשים דפקנו דלתיך' ,כשאנו באים
שחזר בתשובה במשך השנה על ארבעה דברים .הדבר לא לבקש כעני בפתח ,כוונתנו לענין אחר .אנו מתכוונים להגדיר
היה לו קל כלל וכלל .הוא עבד ,התפלל ,נפל והמשיך לעמול, מאיזו נקודה ומאיזו צד אנו באים לעמוד לפניך ולבקש על
וכעת הוא מרגיש שמצבו הרוחני טוב מכפי שהיה אשתקד. שנה טובה.
יש ,אם כן ,מקום לומר שיבוא אל הקב"ה ויאמר" :אני מבקש,
אני רוצה כמובן לתקן עוד יותר ,אך הבט משמים וראה כי בקשה צריכה להיות מנומקת
לא הייתי מנומנם לאורך כל השנה ,ולא הייתי שקוע כל העת
דרך העולם ,כאשר אדם מבקש מחברו טובה או מתנה,
בתאוות או בענינים מגושמים אחרים .ממש לא .היו אמנם
המתבקש רוצה להבין מכח מה הוא בא לבקש ממנו .מדוע
ימים קשים יותר וימים קלים יותר ,אך בכל הזמן הייתי עסוק
אתה חושב שאני אמור לתת לך מתנת חינם? בדומה לכך,
בעבודתך וזכיתי בעזרתך יתברך להצלחות משמחות".
כאשר נערך מכרזב על קרקע או על חפץ עתיק ,כל משתתף
אולם ,נוסח הסליחות והתפילות של הימים נוראים אומר: מסביר מדוע הוא הראוי לזכות במקח .אחד טוען כי הוא מוכן
לא-לא! אל תגיד ככה .לא מכוח זה אנו באים .אין פירוש הדבר לשלם את הסכום הגבוה ביותר; השני בא ואומר :תמכור לי כי
שאנו רוצים לדון עכשיו בשאלה אם השנה החולפת היתה אני הייתי מטיב לך הרבה שנים ,וכן הלאה.
שנה של כשלון או לא ,או אם האדם הוא רשע או צדיק .לא זה
דוגמא נוספת לך היא דין 'בר מצרא' :ראובן פונה לגבאי
הנושא .השאלה היא מכוח מה אני בא לבקש ,באיזה אופן של
ומבקש לקנות את מקום הישיבה הסמוך למקומו של שמעון.
שידול אני מגיע (את הקב"ה הרי אין צורך לשדל ,אך אנו ממשילים זאת להנהגת
שמעון ,מצדו ,אומר לגבאי :אני רוצה לקנות את המקום הזה,
בני אדם) .והתשובה היא :אני בא לבקש רק מחמת רחמנותו של
והדין נותן שלי תמכרנו ,כי זה סמוך למקומי ואוכל להושיב
הקב"ה שאין לה סוף .כשאני בא לבקש ,אני נשען על כך
שם את בני בן השלוש.
שלחסדי הקב"ה אין שום גבול .והם אינם כלים לעולם.
נמצאנו למדים סדר העולם ,כאשר אדם מבקש מהזולת
מי יצדק לפניך בדין דבר מה – בין אם מדובר במכירה ובין אם במתנת חינם – הוא
כאשר האדם ניצב לפני הקב"ה ,אינו נכנס כלל לשאלת מסביר לו למה הוא חושב שהדבר מגיע לו .לעתים המבקש
איכותה הרוחנית של השנה החולפת ,ואם הוא התקדם בה או אף אומר למתבקש" :עוד תראה שאתה תהנה מזה .תעשה
לא .הוא נמנע לחלוטין מעיסוק בכך .במאמר המוסגר :האדם לי את הטובה ותראה שתהיה לך נחת רוח מזה" .או" :תראה
בוודאי מהרהר בלבו על "מי יצדק לפניך בדין" ,כמי שאומר: שאחזיר לך טובה כטובתך"" .שמור לי ואשמור לך .דע לך שיש
אינני בטוח כלל שאם הייתי בא עם המהלך הזה ,היה לי עם לי קשרים מסועפים עם הרבה אנשים שנמצאים בעמדות
מה לבוא ,אבל אינו נכנס לזה" .מי יצדק לפניך בדין" הוא אמת מפתח ,ואם תקבל עכשיו את בני לישיבה ,אוכל לעזור לך
לאמיתה .אם יחשב אדם את המצוות כנגד העבירות ,יתחיל במה שתצטרך" .בדרכים אלו משתמש המבקש כדי לשכנע
לרעוד ,כי יראה עד כמה הוא רחוק משלימות. את חברו להקשיב לו ,להיענות לבקשתו ויעזור לו.
line bottom The א
ליציטאציע – auction ב
|| 2גליון הבינני
הגמרא מספרת במסכת ראש השנה (יז ,ב) שהקב"ה כביכול יותר מזה ,האדם מבין שכל ההצלחות שהיו לו ,לא היו אלא
התעטף בטלית ואמר למשה רבינו :בוא ואלמדך כיצד להתפלל מתנת חינם מאת הקב"ה .ועל כן הוא אומר :האם השנה היתה
אחר החטא ,ואמר לו י"ג מדות של רחמים .כשהאדם אומר י"ג נפלאה? האם נגרם להקב"ה נחת רוח ממעשיי? – יתכן שכן.
מדות של רחמים ,הוא בא לפני הקב"ה ואומר" :אני מתבונן אך למעשה ,אינני יכול להשתמש בזה .אינני יכול לבוא עם זה
בכך שלחסדיך אין שום גבול" .לשון הגמרא שם" :ויעבור ה' ולטעון שבזכות מעשים אלו אני ראוי לשנה טובה ומתוקה,
על פניו ויקרא .אמר רבי יוחנן :אלמלא מקרא כתוב אי אפשר שהרי אף את זה קיבלתי מהקב"ה .אינני יכול להשתמש
לאומרו ,מלמד שנתעטף הקב"ה (םישרפמ שי ענין העטיפה שכאשר האדם במציאות שהשנה לא היתה כשלון ,ובמציאות שאינני רשע,
עטוף בטלית ,אינו יכול להביט לצדדים וקל לו לרכז את מחשבתו .אמר לו הקב"ה כסיבה לבקשת שנה טובה ומתוקה.
למשה שיש לו לאדם להשקיע את כל כולו בתוך המילים ,מבלי להביט ימין או שמאל)
כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה .אמר לו :כל זמן זוהי הנקודה .כאשר האדם בא להתפלל ,הוא אומר כך" :על
שישראל חוטאין -יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם .ה' מצוות ועבירות ,אם נעשו לשמה או שלא לשמה ,חוששני
ה' -אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא לחשוב ,שמא אגלה את האמת ,ובכלל ,מי יצדק לפניך בדין?
האדם ויעשה תשובה". אינני מרמה את עצמי לחשוב שמצבי הרוחני מזהיר .אינני
פונה לשם .יודע אני רק דבר אחד :יש לי הרבה על מה לחזור
בתשובה"...
אין גבול לחסדי ה’
חסדי ה' הם ללא גבול ,והקב"ה רוצה שהנברא יבין זאת, הגמרא (ברכות כח ,ב) מספרת על רבי יוחנן שבכה לפני פטירתו,
יפנה אליו ויאמר" :אין בידי דבר להביא כדי להוכיח שאני ראוי וכאשר שאלו אותו תלמידיו לסיבת הבכי ,ענה להם" :שתי
לקבל .הסיבה לכך שאין מה להביא ,כי גם כאשר הצלחתי דרכים לפני ...ואיני יודע באיזו מהן מוליכים אותי .נשאלת
להתגבר על יצרי ,זה היה אך ורק בעזרתך יתברך .עם זאת, השאלה :האם רבי יוחנן לא הכיר את ערך עצמו? אכן רבי
רחמיך הרי אינם מוגבלים ,ובכך אני מתבונן כדי להבין עד יוחנן לא אמר שהוא הרשע הגדול ביותר .הוא רק אמר" :אינני
היכן הדברים מגיעים. רוצה להיכנס לחשבונות ,כי אם אכנס לחשבונות ,אינני יודע
מה תהיה המסקנא".
ישנם כמה אופנים שהאדם יכול להתבונן בדבר .אחד
האופנים הוא לחשוב :כיצד אני עצמי הייתי מרגיש אם בוודאי שכאשר הוא אומר 'איני יודע' ,כוונתו לומר גם :ברור
מישהו היה עושה לי בזיונות? האם הייתי מוכן לעשות לו לי שעלי לתקן הרבה מעבר למה שידוע לי .אין כוונתו לומר
טובה? האם הייתי מוכן לסלוח לו? לא! לא הייתי מוכן לכך, שהדבר שקול בעיניו כסיכויים שווים לחלוטין .האדם מגיע
אולי הייתי דוחה אותו בלך ושוב .אולם להקב"ה יש רחמנות כשהוא מלא בושה ואומר" :אם אבחר במהלך זה ,ואציג את
בלתי מוגבלת ורוצה להטיב ללא שום סייג .מתוך הבנה זו אני הצלחותיי כדי לזכות בשנה טובה – אין לי סיכוי .אינני יכול
ניגש אל הקב"ה .אני מבין כי דל אני ואין לי כוחות עצמיים, להשתמש בטיעון הזה; ולא מפני שאני רשע או מפני שהשנה
אני מבין שחטאתי הרבה מאוד .האם ראוי להשאיר אותי כאן החולפת היתה כשלון מוחלט.
עוד שנה? אינני יודע ,לא יודע חשבונות שמים ,אבל אני יכול
לבקש.
מדת הרחמים עלינו התגלגלי
הדבר דומה לעובד היודע שניסה לעשות את מלאכתו ,אך נשתמש כעת בשפה שלא השתמשנו בה עד כה – הגם
הוא אינו המוצלח הגדול ביותר .היו כמה מקרים לא נעימים שאיננה מתאימה כלפי הקב"ה ,אך נעשה זאת רק כדי
במהלך השנה שגרמו להפסדים גדולים .היו כמה לקוחות שנוכל להתחבר לדברים יותר .נניח שהשנה החולפת היתה
כבדים שעזבו מחמת שגיאות שעשה ,והוא אינו יודע אם מעל ומעבר למצופה .בראש השנה הקודם התוכנית הייתה
בסיכום הכללי בעל הבית הרוויח בזכותו או הפסיד .למרות להשתפר מעט ,אולם התהליך צבר תאוצה ,וכעת האדם אינו
זאת ,הוא בא ומבקש" :אנא ,השאר אותי כאן שנה נוספת". מאמין אפילו שהוא נמצא במקום כה טוב .עדיין אינו יכול
כאשר הוא מבקש ,הוא יודע את כוונותיו .הוא יודע :לא להשתמש בזה ,ואין זה סותר את זה שהיתה שנה נפלאה.
ניסיתי להערים על בעל הבית ,אני אדם ישר ונאמן ,ואני חושב
על כן ,אין האדם פונה כלל למהלך זה בבואו להתפלל.
שאני משתפר .הוא מגיע עם תמימות זו ומבקש .הוא אומר
כשהוא מודה ,הוא בוודאי חושב על זה ,אבל כשהוא מבקש,
כך" :אני יודע בלבי שאני מנסה לעשות את המיטב ,אני יודע
אינו פותח כלל את הדלת הזו ,אלא פונה לדלת אחרת .הוא
שאני מקבל ביקורת ומנסה לתקן ,ומבקש אני להמשיך כאן
אומר" :רבונו של עולם! אתה לימדתנו שכאשר האדם בא
כדי להשתפר עוד ועוד.
לבקש ממך שתגולל את מדת רחמנותך עליו ,עליו להתבונן
זהו פירוש המאמר "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך" .האדם בכך שאין לחסדיך גבול".
גליון הבינני || 3
גישה זו היא שעושה את ההבדל .אם יש משהו שיכול לשכנע מבין שזוהי תוכניתו של הקב"ה והיא מתבצעת ,ובני ישראל
את מנהל הישיבה לקבל את בנו ,זוהי הגישה הזו .המנהל בפנימיותם צדיקים הם .מתוך הבנה זו הוא בא ומבקש
יתרצה אז ויאמר" :הנח לי לבדוק ,אני אכן רוצה לראות אם מהקב"ה לזכות בחיים בעולם הזה שנה נוספת.
אוכל לעשות משהו למענך".
הצלחה גדולה שהיא קטנה
העיקר לעמוד כעני בפתח יש שעורכים מבצע בישיבה שילכו בימי הפורים לאסוף
זוהי תחילת התשובה ,והדברים מבוארים בספר 'קדושת כספים לישיבה .כל תלמיד צריך לדווח על מספר השעות
לוי' (הפטרת נצבים) על הפסוק (ישעיהו סג ,ז)" :חסדי ה' אזכיר תהלות שבהן כיתת את רגליו למטרה זו .והנה ,תלמיד אחד פעל ללא
ה' וגו' ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו". לאות הן בליל פורים והן ביומו .הוא טיפס בקומות הבניינים,
הוא כותב שם שכאשר האדם בא בימים הנוראים לבקש הסתובב בין כל המניינים ,והגיע למקום הראשון במניין השעות
מהקב"ה ,אין לו להזכיר כלל שמגיע לו שכר בזכות מצוות או – שבע עשרה שעות ועשרים דקות .אולם ,כאשר ספרו את
מעשים טובים שבידו ,אל תיכנס כלל לנתיב הזה .אין פירוש הכסף שאסף ,התברר כי הסכום עומד על שמונים וארבעה
הדבר שהאדם ריק ממצוות ,אלא שאין זה המקום להסתמך דולר ושלושים סנט בלבד .ובכן ,מובן מאליו מדוע ישבחו אותו
עליהן. ויפרסמו את שמו על מודעה גדולה ,אך ברור לכל שאין בכוונת
הישיבה לבנות את הבנין החדש באמצעות הסכום שאסף.
הוא כותב בלשונו" :נראה ,כי הנה בימים נוראים עיקר
מבוקשתו של אדם מאת הבורא יתברך יהיה בעבור שהבורא נאמר זאת כך :כאשר מבקשים להכיר טובה לבחור על
יתברך מצד טובו וחסדו חפץ להשפיע לעמו ישראל ,ולא מצד מסירותו ,האם יש בזה משום ליצנות? ודאי שלא .ומדוע? כיוון
זכותו שיש לו ,אלא יעשה עצמו כעני ורש ,כמאמר חכמינו שהוא אכן בחור נפלא אשר השתדל בכל מאודו ,וראוי בהחלט
ז"ל (ר"ה טז ,ב) כל שנה שרשין בתחילתה כו' ,כי עיקר לעמוד להעניק לו פרס נאה על מסירותו .עם זאת ,כאשר צריכים
כעני בפתח ,ויחשוב שלרש אין כל זכות ולא מעשים טובים". לבנות את הבנין ,זקוקים לסכומים אחרים לגמרי.
הוא מוסיף" :והחילוק שיש בין זה שעומד לבקש מאת כשאנו ניגשים אל הקב"ה ,האם אנו באים לומר לו שאנו
הבורא מחמת גודל חסדו ,ובין זה שעומד לבקש מצד זכיותיו, רשעים? האם אנו באים לטעון שהתוכנית נכשלה? לא מיניה
כי זה שעומד מצד זכיותיו יש ערך וסוף לבקשתו ,כי כפי ולא מקצתיה ,אין זה הנושא .אנו פשוט קטנים מאוד.
זכיותיו אשר יש בידו ,כך ישפיע עליו הבורא יתברך .מה שאין
כן כשמבקש מהבורא מצד חסדו ,אין להטובה ההוא ערך וסוף, החכם מכיר את מקומו
כי אין ערך לחסדיו ואין ערך להשפעתו .וזה כוונת הפסוק 'ורב
נאמר שלהנהלת הישיבה היו כמה מטרות .הם רצו
טוב לבית ישראל' ,אימתי הוא רב טוב? דהיינו שאין לה קצבה
שהבחורים לא יסתובבו בטלים ,שילמדו לקבל אחריות,
לההשפעה' ,אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו'".
שיפתחו בלבם את מדת הכרת הטוב ,ובנוסף לכך – ייכנס קצת
כסף .על כן ,הנסיון לגמול לבחור זה ולחזק אותו – נכון מאוד.
גילוי מדת רחמנותו של הקב”ה התוכנית התקיימה ,והוא זכה להצלחה; הוא התרגל לטרוח
בדברי ה’קדושת לוי’ מונח יסוד גדול :הנחת רוח שיש לו ולהתאמץ למען אחרים ,דבר שיועיל לו הרבה להמשך חייו.
להקב"ה כשבאים אליו לבקש משום שהוא רחום וחנון ,היא התוכנית פעלה כהוגן .אולם ,כאשר הוא בא אחר כך ואומר
נחת רוח עצומה .הקב"ה רוצה לגלות מדה זו בעולם ,וכאשר שהוא רוצה לקבל קומה אחת מהבנין כי הגיע למקום הראשון,
האדם הוגה בה (זהו ִ
שאמרו :אמרו לפני כסדר הזה) ומתפעל מגודל הוא טועה טעות גדולה.
חסדיו של הקב"ה ,הוא מתדבק בו באהבה גדולה מתוך הבנה
עד כמה הוא ערב טוב ומועיל ,על ידי כך מתגלה מדה זו, תארו לעצמכם שהוא מגיע כעבור שנים לבקש שיקבלו
ונגרמת להקב"ה נחת רוח העצומה. את בנו לישיבה ,ואומר" :אני הרי זה שגייס שמונים וארבע
דולר עבור הישיבה" .הלא ידחו אותו בבוז .לא כן אם יבוא
לעומת זאת ,כאשר האדם ניגש בהרגשה שמשהו מגיע ויאמר כך" :אני יודע שיש לכם די והותר בחורים המבקשים
לו בזכות ,אין מדת הרחמים של הקב"ה מתגלה ,וממילא אין להתקבל ואינכם זקוקים לבני ,ואני גם מכיר את בני ויודע
האהבה כלפי הקב"ה מתעוררת בלבו .אך כשהאדם ניגש כדל שאינו מושלם .עם זאת ,אני מבקש בכל לשון .אני מרגיש קצת
וכרש ,ללא קשר למצוות ולעבירות שבידו ,ואומר" :אין בי קרוב למקום .ניסיתי בעבר לסייע .אינכם חייבים לי דבר ,אך
מעשים ,אך אני בא משום שאני יודע כי רחמיו ,חסדו וטובו אני מבקש" .האם הוא מתכוון לומר שהוא נכשל? לא! הוא
הם אינסופיים" ,הוא מעורר את מידת הרחמים .בפנייה זו לא מתכוון לשום דבר .הוא רק מראה שהוא מכיר את מקומו.
|| 4גליון הבינני
להקב"ה יש צער אם מבקשים ממנו באופן מצומצם. אומר האדם להקב"ה כי אם ינהג במידת הרחמים היא תתגלה
ובכן ,האדם שומע ואומר :אה ,תכננתי לבקש מהקב"ה חמש בעולם ,ודבר זה מעורר את האהבה בלבו של האדם ומסב
מאות דולר .ממש נס שאמרת לי .כעת אבקש ממנו חמשת נחת רוח גדולה להקב"ה.
אלפים .אומר ה’קדושת לוי’ :לא הועלת כלום .הוספת מספר
אינה מבטלת את הצמצום .אתה עדיין בתוך הצמצום' .הרחב כך מעוררים מדת הרחמים
פיך ואמלאהו' פירושו בלי שום צמצום כלל .תבקש מהקב"ה
ה’צמח צדק’ מליובאוויטש זיע"א בספרו 'דרך מצוותיך' (ענין
שתיוושע מחמת חסדיו שאין להם סוף .אני יודע שלהקב"ה
הלל) כתב :חז"ל אמרו" :לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר
יש דרכים לעזור לכל אחד בכל דבר ובכל אופן ללא שום גבול,
כך יתפלל" ,וצריך להבין ,וכי יש להקב"ה צורך שישבחוהו?!
אני מתבונן במציאות זו ,אני מנסה להתפעל ממנה .זה מה
אכן ,מדרך העולם ,כאשר מזכירים לאדם את מדותיו הטובות
שנקרא שהאדם מרחיב את פיו ,ואז הקב"ה אומר :הפלא ופלא!
ומשבחים אותו על היותו בעל חסד גדול ,נדיב ורחמן ,הוא
התקדמת עכשיו.
מתפעל מהשבחים הללו .כתוצאה מכך ,המדה הקיימת אצלו
יוצאת מן ההעלם אל הגילוי ,והוא מתחיל להתנהג במדה זו
הן הסיבה שתפילה מועילה ,היא שהאדם המתפלל נעשה ומשתמש בפועל בחסדו וטובו .עד כדי כך ,שאפילו יהיה האדם
כלי לשפע ,ואם כן כשאתה מתפעל מחסדי הקב"ה שהם אין בעידן ריתחא ,אם ידברו בשבח מדתו ,יכבוש כעסו ויתעוררו
סוף ...אתה עומד במצב של חסרון ואתה מתבונן בכך שחסדי רחמיו על-ידי גילוי כח רחמנותו הגדולה הטבועה בו בשרשו.
הקב"ה אין להם גבול ומבקש באופן זה ומאמין בכך ,היינו
שאתה נותן לרעיון להתיישב אצלך עד כדי התפעלות ,הרעיון כלל גדול הוא בחינוך .יש לילד בעיה כזו או אחרת .אם
יוצא מן ההעלם אל הגילוי ,ומתקיימת בזה התכלית על פי מדברים על מדות הטובות שבו ומתפעלים מהן ,מוציאים
רצונו יתברך ,וזוהי סיבה שזה באמת יתקיים. אותן מן ההעלם אל הגילוי .עצם הדיבור עליהן ,האמונה
בהן והשמחה בהן ,גורמים לכך שגם ללא החלטה מודעת
מצד הילד ,הוא מתחיל להרגיש במידות אלו ,מוציא אותן אל
הצדיקים מבקשים הרבה הפועל ונוהג לפיהן.
עוד מוסיף ה’קדושת לוי’" :וזהו פירוש מאמר חכמינו מסביר ה’צמח צדק’ שהקב"ה ביקש שישבחוהו בכל יום,
ז"ל (יומא כט ,א) למה נמשלו צדיקים כאילה ,מה אילה כל זמן כי הוא רוצה שכביכול נעורר אצלו את מדת רחמנותו .על-ידי
שמגדלת קרנותיה מתפצלות ,כן צדיקים כל זמן שמרבים שמשבחים אותו במדה זו ,היא מתעוררת כביכול בהנהגתו
בתפילה ,תפילתם נשמעת ,דהיינו שמרבים בתפילה ,פירוש עמנו.
שמבקשים שישפיע להם הבורא יתברך הרבה ,עבור
כל פעם שאדם אומר 'אשרי' ומתפעל בעת אמירת "סומך
ענוותנותן של הצדיקים שעיקר בקשתם עבור חסדי הבורא,
ה' לכל הנופלים" ,סיבה היא שהדבר יתקיים עמו באותו היום.
ולהכי מבקשין הרבה טובות ,כי חסדי הבורא אין להם ערך
וכך לגבי כל אחד מהפסוקים – 'טוב ה' לכל ורחמיו על כל
ואין מבקשים בזכותם.
מעשיו'' ,גדול ה' ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר' .כלומר ,אין
סוף לדרכיו של הקב"ה לעזור לאדם.
"ועל בחינה זו אמר גם כן הרב הקדוש מורינו מנחם
מענדיל מבאר" :נחלת יעקב יירש בלי מצרים נחלה ,דהיינו הקב"ה אומר :כשמתגלה אצלך טובי ,כשאתה מתפעל
שאם תחפוץ לבקש מאת הבורא ברוך הוא עבור חסדיו ולא מטובי ומבטא אותו בפיך ,אתה מוציא מדה זו מן ההעלם
מצד זכיותיך ,רק תעשה עצמך כאילו אין בך זכות כלל ,דהיינו אל הגילוי וכך נעשית אתערותא דלעילא על-ידי אתערותא
'נחלת יעקב' תרצה לירש ,דהיינו שתבקש מהבורא ברוך הוא דלתתא ,והרי זו סיבה לשפע שיבוא בזה היום .כך פירש הרבי
מצד רחמיו ולא מצד זכיותיך ,אז תירש 'נחלה בלי מצרים' ר' אלימלך זיע"א "זכר רב טובך יביעו" – כשאתה מזכיר את
שלא יהיה שיעור וערך ,כי חסדי הבורא אין לו שיעור". רב טובו של הקב"ה ,אתה גורם בכך שהטוב ינבע.
עד כאן מדברי ה’קדושת לוי’ .וכשמתבוננים ,הלא זה הרחב פיך ואמלאהו
מהיסודות הגדולים ביותר של בטחון .האדם בוטח בהקב"ה ה’קדושת לוי’ מוסיף" :וזהו גם כן כוונת הפסוק (תהלים פא ,יא)
ובמדותיו .הוא מרגיש שאין לו כלום ואינו בוטח בכלום ,אף 'אנכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו',
לא במצוותיו ובזכויותיו .הוא חושב אך ורק על חסדי ה' שהם דהיינו שתבקש הרבה מאוד ,בעבור שהבקשה יהיה עבור
בלי סוף ,ובזה הוא בוטח. חסדי הבורא שאין לה ערך וקצבה".
גליון הבינני || 5
ידי זה עצמו הופך הקב"ה מכסא דין ויושב על כסא רחמים. מתחיל בקשה ומסיים ברך
שעל ידי זה בני ישראל ממתיקין הדינים ועושין ממדת הדין בשפת אמת (ראש השנה תרל"ט) כתב דבר נפלא .פסוקי הזכרונות
רחמים שהרי מבררין שהזכירה לפניו יתברך למשפט הוא שאומרים בתפילת מוסף של ראש השנה ,נחלקים לשני
טובה גדולה ומתנה מהשי"ת להיות נזכר לפניו ביום הזכרון". חלקים .החלק השני מעורר רגש רב ומאוד מלבב .מופיעים בו
ביטויים כגון 'זכרתי לך'' ,והקמותי לך' ,שהם לשונות מלהיבות
ביאור הדבר על פי האמור לעיל :מאחר שאתם יודעים מהי
של כריתת ברית עם הקב"ה ,האוהב את עמו וזוכר כל מעשה
משמעות הזכרונות ,ומבינים שאינכם יכולים לטעון שמגיעה
טוב שעשינו ומסירות נפשם של האבות הקדושים.
לכם שנה טובה בטענה כי פחות או יותר הנהגתכם הייתה
טובה .לא-לא .אין כאן מקום של פשרות או להערכות חלקיות. אנו אומרים שם' :את נח באהבה זכרת ותפקדהו בדבר
מציגים את המציאות כולה כפי שהיא ,ובעת שהדברים ישועה ורחמים ,על כן זכרונו בא לפניך ...ויזכור אלוקים את
מתגלים במלואם המצב לא כל-כך משמח .אף על פי שאתם נח'' ,וישמע אלוקים את נאקתם'' ,זכרתי את בריתי יעקב'' ,זכר
יודעים זאת ,אתם מעוררים את הזכירה משום שאתם יודעים עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה''' ,ויזכור להם בריתו וינחם כרוב
שחסדיו של הקב"ה מרובים .וזה מה שגורם להעביר את חסדיו'' ,טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו' .וכשעוברים אל
הקב"ה מכסא דין לכסא רחמים ,זה מה שממתיק את הדינים, פסוקי הנביאים ,הלא זה עולה בדרגה' .זכרתי לך חסד נעוריך
וזה מה שמברר שהזכירה לפניו יתברך למשפט ,היא טובה אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה'' ,וזכרתי
גדולה ומתנה מהשי"ת. אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקימותי לך ברית עולם',
'הבן יקיר לי אפרים ...על כן המו מעי לו' .אך ורק אהבה.
ההסבר הוא כאמור :אם אני יודע שהקב"ה יודע את הכל
ואם אני מזכיר שהכל בידיו יתברך ,אם כן ,עם מה אני מגיע לעומת זאת ,החלק הראשון מעורר אימה .אותו סדר ,סדר
למשפט? התשובה היא :מעולם לא הגעתי בזכות מעשיי הזכרונות ,והנימה בו שונה לגמרי .אומרים שם כך' :אתה זוכר
שלי .אני מגיע אך ורק בכוח חסדי ה' שאין להם גבול .לכן, מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם' .אין סיפורים .הקב"ה זוכר
חלקו השני של סדר הזכרונות ,עוסק באהבתו של הקב"ה כל דבר' .ולפניך נגלו כל תעלומות'' .אין שכחה מפני כסא
לבני ישראל ולחסדיו המרובים שאין להם סוף .כריתת הברית כבודך ,אין נסתר מנגד עיניך' ,הכל גלוי וידוע לפניך' ,צופה
הנזכרת בפסוקים ובחתימת הברכה ('זוכר הברית') ,היא משום ומביט עד סוף כל הדורות ,כי תביא חוק זכרון ,להפקד כל רוח
שמתגלה פנימיותם של ישראל ,באמצעות מסירות נפשם ונפש ,להזכר מעשים רבים והמון בריות לאין תכלית' .ולאחר
של האבות הקדושים .אז מתעוררות רחמנותו ואהבתו של מכן' :ועל המדינות בו ייאמר איזו לחרב ,ואיזו לשלום ,איזו
הקב"ה ,ומתוך כך הוא כורת עמנו ברית. לרעב ואיזו לשובע ,ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות.
מי לא נפקד כהיום הזה .כי זכר כל היצורים לפניך בא ,מעשה
עיון בפסוקי הזכרונות מלמד שהם ערוכים בדיוק לפי סדר איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר ,מחשבות אדם ותחבולותיו
זה .הקב"ה זכר את נח וכרת עמו ברית ,וכן היה עם כל אחד ויצרי מעללי איש' .קטע זה דומה בתוכנו לפיוט 'ונתנה תוקף'.
מהאבות הקדושים .צריך להבין זאת ,כי מדובר באותה נקודה.
כשאדם רוצה שדבר מה ייזכר ,מהי הסיבה לכך? – הוא יודע פתיחה זו של סדר הזכרונות היא מן החלקים המרעידים
שזוהי האמת ,וירא שמא עם חלוף הזמן ישקע בענייניו וישכח ביותר בתפילות ראש השנה .כמה נורא הוא המשפט ,כמה
אותה .לכן הוא עושה סימן כלשהו ,כדי להיזכר באותה אמת הקב"ה יודע וזוכר כל דבר קטן אפילו כזה שהאדם בעצמו לא
בכל עת. שם לב אליו .השאלה היא :איך שני החלקים האלה משתלבים?
מה נאמר ,שזה באמת נורא מאוד ,אבל למעשה הקב"ה מרחם?
מראש מנציחים את האמת
כך ממתיקים את הדינים
ניקח את הדוגמא הפשוטה ביותר :אדם רוצה לקום מוקדם
בבוקר .הוא מכין שעון מעורר ,ומבקש מחברו שיעיר אותו מבאר ה'שפת אמת' שהקב"ה מבקש שנדבר באופן זה,
ואומר לו" :אל תעזוב אותי ,גם אם תראה שאינני רוצה לקום. המבטא שהוא זוכר הכל" :ועל-ידי שישראל מבקשים הזכירה
שפוך עלי מים ,משוך אותי .אני חייב לקום מחר מוקדם שיעלה זכרונינו לפניו יתברך אף על פי שיודעים שזו הזכירה
הוא למשפט (כלומר :אמור פסוקי זכרונות ,תגיד שהקב"ה זוכר הכל .ןיינע ררועת
בכל מחיר .האם אני יכול לסמוך עליך? האם תוודא שאצא
לש יוליג השעייש ידכ ךיפב תאז רומאו ,בצמה והזש ןיבתו ,ךכ לע רבד .תרחא הדמ לכ םיררועמש יפכ ,הז
מהמיטה?".
ןינעה) ומכל מקום יש לכל איש ישראל להבין ולהשכיל כי גדלה
ובכן ,הבה נבין את המתרחש .מה צפוי לקרות מחר? ממה מעלת הזכירה לפני הבורא יתברך שהוא אב הרחמים וכדאי
נפשך ,אם מחר לא תרצה לקום ,מדוע שאריב אתך אז? להיות נשפט רק שיעלה זכרונינו לפניו ב"ה ,ועל ידי זה שבני
עכשיו אתה רוצה לקום ,אבל מה שאתה רוצה עכשיו אינו ישראל יודעין זאת ,על ידי זה יעלה זכרוניכם לפני לטובה ,ועל
|| 6גליון הבינני
הפנימיות ,ממילא אהבתו של הקב"ה מתגלה ופנימיותם של נוגע למחר .נראה מה יהיה רצונך מחר בשעה חמש בבוקר.
ישראל מתגלה .מתעוררת סיבה לשפע הן מלמעלה והן מצד ומהי התשובה? התשובה פשוטה מאוד :בשעה חמש בבוקר
המקבלים. אני אהיה שרוי בשינה עמוקה ויהיו לי נגיעות אישיות .לא
ארצה להתעורר .אולם כעת ,אני יודע את האמת .אני יודע
עכשיו שהאמת היא שאני רוצה לקום בחמש בבוקר ,ואני יודע
מציגים את האמת בגלוי
גם שאף על פי שאתרגז ואצעק שאני רוצה להמשיך לישון,
כאשר האדם מעורר את חסדי ה' ,הוא מעורר חסדים שאין אחר כך אודה לך שלא נתת לי להמשיך לישון .זה הענין.
להם סוף ,ומתוך כך הוא אומר" :ומי אנחנו?" אין אנו אנשים כעת אני יודע את האמת ,אחר כך אדע את האמת ,אך ירא
המציגים זכויות והישגים מסויימים; אנו נשמות שנולדו אנכי שבאמצע אשכח אותה .על כן אני פועל עכשיו שכאשר
ממסירות נפש – ממסירות נפשו של אברהם אבינו שהלך אשכח את האמת ,יהיה מי שיזכיר לי אותה.
לעקוד את בנו יחידו אשר אהב ,וממסירות נפשו של יצחק, כריתת ברית פירושה ששני חברים הגיעו לנקודה עמוקה
שפשט את צווארו ,שכן באותה שעה נולדה בו נשמה שיכולה של אהבה ורוצים לזכור אותה .הם יודעים שעתידים לחזור
להוליד בנים .זוהי מהותנו ,והקב"ה גילה זאת בשעתו; כיום איש איש לעיסוקיו וחוששים שאף יתגלעו ביניהם חילוקי
אנו מגלים זאת מחדש באמצעות הדיבור על כך בתפילתנו. דעות ,ולכן הם כורתים עכשיו ברית לאמור :איננו רוצים
לשכוח את האמת שיש בינינו קשרי אהבה עמוקים.
כאשר מציגים את האמת ומתפעלים ממנה ,ממילא
נעשה בכל העולמות מה שצריך .הקדוש ברוך הוא מבקש אשרי איש שלא ישכחך
ביום הראשון של הבריאה ,להנהיג את עולמו על פי האמת הקב"ה ידע שבני ישראל יצאו לגלות ,ייחשפו לתהפוכות
המוחלטת הזו .כשחיים עם האמיתות הזו ,אין מקום לשאלה: רבות ויהיו טרודים וישכחו את תכליתם .עם זאת ,הוא ידע
"כמה דפים למדת השנה?" .אין מקום לנושא הזה .יתרה מזאת, והכיר את פנימיותם .לכן ,כאשר פעלו במסירות נפש – הן
כאשר האדם מכיר לאמת הזו ,מתעורר בו מאליו הרצון בלכתם אחריו במדבר בארץ לא זרועה ,הן באמירת 'נעשה
להוסיף וללמוד דפים נוספים ,וללומדם לשמה. ונשמע' ובקבלת התורה ,אשר נרמז ב'אהבת כלולותיך' – כרת
עמהם ברית פעם אחר פעם .כל זאת משום שזוהי האמת
לפיכך ,במקום להסתכל על המציאות מתוך ראייה המצויה בתוכם .הקב"ה מבקש שגם אנו נדע את האמת,
מצומצמת ולדבר כך אל מלך מלכי המלכים ,מוטלת על האדם באופן שכאשר נאמר זכרונות ,נאמר :הקב"ה יודע מה את
עבודה לצאת מהצמצום הזה ולראות כמה גדול הקב"ה וכמה המתרחש בלבו של כל אחד והוא שופט את כל אחד ומי
נעלים הם בני ישראל וכמה עמוקה היא האהבה ביניהם. לא נפקד ביום הזה ,אבל אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם
יתאמץ בך .המעבר מהחלק הראשון של זכרונות אל החלק
השני ,הוא עם פסוק זה.
הנעימות שבנוסטלגיה
משמעות הדבר היא שאיננו ניגשים למשפט מתוך מחשבה
עוד נקודה אחת .אפשר לראות דבר מפליא בענין זכרון
שמצבנו טוב או שמגיע לנו שכר ,אלא מעצם היותנו יהודים,
האדם .כשהאדם נזכר בדבר נעים ,במדה מסוימת ,הזכרון יותר
ומפני שהקדוש ברוך הוא ציווה עלינו לחזור על האמת הזו
נעים לו מהרגשתו בשעתו .אנשים מאוד נהנים לחזור בדמיונם
בראש השנה .זה מה שהוא רוצה שנזכיר ביום זה .עם זאת,
לזמנים נעימים שהיו להם ולהשתעשע בהם .עניין זה מבואר
חובה לכלול הן את החלק הראשון והן את החלק השני ,שכן
גם על פי תורת הסוד ,כי זכרון שייך למדת היסוד .זה אותו
ללא שניהם לא נגיע להכרת האמת .אינני ניגש מתוך מחשבה
נושא .על פי ספרי הקבלה והחסידות ,סדר הזיכרונות בתפילה
שמגיע לי .לא את זה אנו אומרים בזכרונות .בזכרונות אנו
נועד לתקן את הפגמים השייכים למידה זו.
אומרים שאנו ניגשים אך ורק מפני שאנו יהודים ,כי הקב"ה
מכיר בכך שאנו יהודים והוא רוצה שתתגלה פנימיותנו .הקב"ה
הדבר באמת מעורר ענין .מדוע האדם נהנה להיזכר? דבר
מציף אותה ורוצה שגם אנו נציף אותה .כאשר הפנימיות
משונה .כשהאדם עושה משהו ,מובן שזה נותן לו תענוג ,אבל
מתגלה בשורשה ,מתעוררת הסיבה להשפיע עלינו שפע רב,
כשהוא נזכר בדבר שהיה לו ,מאיזו סיבה ירגיש אז תענוג? אכן
שהרי זוהי מהותנו.
התשובה היא שלזכרון יש כה נפלא לזכור נקודה של דבר בלי
כל המפריעים שהיו אז בשעת מעשה .כך פועל הזכרון .אתה ובכן ,השקלא וטריא שלנו עם הקב"ה ,מה שאנו מנסים
יכול להכניס את עצמך בתוך הנקודה הנעימה מבלי שכל לעורר הוא :הבה נסיר את כל הלבושים .לא נדבר עכשיו על
הדברים האחרים יהיו שם. הדברים החיצוניים .נדבר על הפנימיות .וכיון שמדברים על
גליון הבינני || 7
(ברכות ד ,ב)" :כל האומר תהילה לדוד בכל יום שלוש פעמים, העונג שבפנטזיה
מובטח לו שהוא בן עולם הבא" ,כי כשאומרים את הפסוקים במאמר המוסגר :זוהי אחת הסיבות לכך שאדם חוזר וצופה
האלה ,נכנסים לעולם אחר .כשנמצאים בעולם הזה ,כל דבר שוב ושוב בהסרטה של אירוע שהוא עצמו חווה ,כגון שמחת
מוגבל .הבנק אולי יאשר לי את ההלוואה ,אבל כפי הנראה יתן חתונה וכדומה .מה אתה רואה שם? הרי נכחת באירוע בזמן
לי רק שמונים אחוז ממה שביקשתי ,כי אף פעם אינו נותן אמת! למה זה מושך אותך כל-כך? התשובה פשוטה :כי
יותר .אתה מדבר על צמצום ,אתה חושב באופן מצומצם ואתה בשעת מעשה ,הוא היה צריך להתמודד גם עם החום וזיעה
מצומצם .אתה הרי בעולם הזה .אבל כשאתה אומר תהלה מרובה .ואילו כעת הוא יכול לחוות את האירוע ללא תופעות
לדוד ,אתה אומר :מי אומר שהכסף צריך להגיע מהבנק? מי הלוואי הללו .הוא יכול לשוב אל אותם הרגשות שהיו לו,
אומר שטוב בשבילי שהוא יבוא בצורה כזאת? הוא מסלק כל מבלי שיצטרך להתמודד עם המאמץ הכרוך בדבר.
צמצום שקיים וממילא הוא נעשה בן עולם הבא. זהו גם אחד מהפירושים העמוקים של 'הרהורי עבירה
ראש השנה הוא כל כולו פסוקי דזמרה ,וכבר אמר המגיד קשין מעבירה' (יומא כט ,א) ,מה שכולל בוודאי גם את הצפייה
הק' ממעזריטש זיע"א שההמלכה הגדולה ביותר היא בעת בדברים אסורים ,כי העבירה עצמה מטבע הדברים מוגבלת
אמירת פסוקי דזמרה ,אבל גם בחלקים השונים של תפילת בגבולותיה ,לא כן הרהורי עבירה שבהם קיימת הפנטזיה
המוסף ,וכן באמירת הסליחות ,כי אף בקשות הסליחה נובעות לבדה ואין האדם משלם שום מחיר ,אף לא מחיר טכני ,והרי
אך ורק מגישה זו של 'ולגדולתו אין חקר'. הם מפעילים את הנפש באופן חזק מאוד ,עד כדי הרס וחורבן.
זכרתי לך חסד נעוריך
יהודים של מסירות נפש
מדה טובה מרובה .קיים מושג להיזכר באבות הקדושים,
אז פונים אל היהודי ונזכרים מי הוא ומה הוא .אל תגיד לי
קיים מושג להיזכר בכריתת הברית עם בני ישראל' .זכרתי לך
היהודי עשה כך ועשה כך .אנו מגדירים אנשים לפי כל מיני
חסד נעורייך' .להיזכר במעמד הר סיני ,להזכר באמירת נעשה
נתונים ...הוא די חשוב ,.אתה צריך להכיר את משפחתו .הוא
ונשמע .כשאתה מזכיר אמירת 'נעשה ונשמע' ,אתה מצליח
דווקא קצת יותר חשוב ממשפחתו ...מתחילים לתאר איזו סוג
להביא את נקודת היהודי כמו שהיא בלי שום לבוש .הארה
פאות יש לו ואיזה סוג מגבעת .פירושו של דבר שמדברים על
גדולה היא לנשמה.
היהודי לפי הגבולות של העולם הזה .האם גם בראש השנה
אתה רוצה לדבר כך? בראש השנה עליך להסתכל במחזור .אל בדרך כלל כשאנו רואים יהודי ,אנו רואים אותו עם כל
תסתכל החוצה .הסתכל רק במחזור ,עיין בפסוקים ,תראה איך המחירים שהוא משלם .נניח שאנו רואים אדם טוב לב .אתה
הקב"ה מדבר על היהודי .תבין שזה מה שקורה .יש חסדי ה' צריך להכיר אותו .הוא יוצא מדרכו בכל עת בשביל להטיב
ויש בני ישראל שמוסרים את נפשם לקיום מצוותיו. לזולתו .אך מה? תכיר אותו מקרוב ותראה שידיו מלאות
ברפש .הכל בגלל שהוא עוזר ליהודים .דווקא מדובר ברפש
ככל שהאדם מוסיף להשקיע את עצמו בתוך האמיתות הזו, טהור ,כי הוא עוזר ליהודים ,אבל מי שרואה את זה ,צריך
כך נעשים התיקונים ,כי האמת מתגלה בעולם .אתה מקיים להתקדם בעוד שלב .ראיתי תמונה אחת ואני צריך להבין
עכשיו "וידע כל פעול כי אתה פעלתו" .הפעול מתפעל עכשיו שיש כאן דבר מאוד עמוק .אבל אחר כך כשהוא מדבר על
ממי שפעלו .כשהאדם עושה כן בראש השנה ,על-ידי שמרגיל מה שפלוני עשה ומעורר אותו ,הוא זוכר רק את הנשמה.
את עצמו לפני ראש השנה לחשוב כך ,זה יכול להותיר עליו
רושם חזק לחשוב כך גם במשך השנה ,כי בכל בעיה זוהי יציאה מעולם הצמצום
צורת החשיבה הנכונה .מי מנהל את העולם? – הקב"ה .באיזו בראש השנה פונה הקב"ה אל היהודי כביכול ואומר" :הבה
הנהגה הקב"ה מתנהג? – בהנהגת החסד והרחמים .מי צריך נבוא אל בית הכנסת ונשכח לרגע קט איך הדברים משתקפים
את הטובה? – היהודי .באופן כזה אתה מחדיר את האמת כאן בעולם הזה" .לא נספר :חזרתי הביתה ומצאתי שאחד
בקרבך .זה מה שנקרא להחדיר אמונה ובטחון אך בנוסח של מהילדים השתובב ושבר כלי כלשהו .כשאתה מדבר כך ,אתה
ראש השנה ,וכפי מדבר בשפת העולם הזה .הבה נדבר על האמת ,וככל שנוסיף
שלמדנו ,בראש לפרש את הכל בתחילת השנה לפי האמת ,כך נוכל לפרשם
718.686.8300
072.257.7726
קול הבינני
ארה"ב
א"י
מדובר השנה במהלך השנה באופן זה.
072.257.7726
718.686.8300 א"י
ארה"ב בעבודת היום. אומר הקב"ה כשאתה מדבר על חסדיי ואתה מתבונן בכך
0204.586.2115 בריטניה שהם אין סוף ,אתה נכנס לעולם חדש .מפני כך אמרו חז"ל
0480.20.1618 בלגיה לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא ,או לקבלת השיעורים ,שלחו מיילinfo@machonhavineini.com :
לתרומות וזכויות בהפצת הגליון ושיעורי הבינני ,צרו קשר עם 'מכון הבינני' 718.387.1122 :או במיילinfo@machonhavineini.com :
|| 8גליון הבינני
