אור הנר · Ohr Haner — ראש השנה (2026-09-07)

בעזהשי"ת
יˆ‡ ל‡ור ע"י
‚‡ל‡נט‡
דברי תורה -סיפורי קודש -מנהגי קודש
של רבותינו לבית זידיטשוב וגאלאנטא
ר‡˘ ˘‰נ‰
‚ליון מ"ח \ ˘נה ו' \ ר‡˘ ה˘נה ˙˘פ"ז
רבה"˜ מהרˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע
˙וכן ‚‰ליון
טוב אף לאותן שמחזיקין את עצמן לטובים
‡ור ה˙ורה הטוב ומטיב לרעים ולטובים )פיוט וכל מאמינים(.
ולכאורה הוה זו ואין צריך לומר זו ,והדרך יותר לומר על דרך לא זו אף זו,
ל˜וטים נפל‡ים מ˙ור˙ רבו˙ינו ה˜„ו˘ים
ופירש ]רבה״ק בעל עטרת צבי
מזידטשוב זי"ע[ ,הוא טוב לאותן
‡ור הˆ„י˜ים שמחזיקין את עצמם לרעים ,ואף שבת מסייע לעשות הסגולה
סיפורים ועוב„ו˙ מרבו˙ינו ה˜„ו˘ים לאותן המחזיקין את עצמם כמו שופר
לטובים. ‡ז ימל‡ ˘חו˜ פינו )˙‰לים ˜כו,
‡ור הבהיר )הגהות מהרי׳׳א ,על המדרש רבה( ב(.
„ר˘˙ ˙˜יע˙ ˘ופר ˘ל כ"˜ מרן רבינו ראש השנה משונה מכל הזמנים ‡מר רבינו ˜"‰‚‰בעל עטר˙ ˆבי
˘ליט"‡ בר‡˘ ה˘נה ˘עעל"ט והתחדשות גמור לכל העולם
מזי„יט˘וב זי"ע‡ ,ז ‰ו‡ ‡ו˙יו˙
שמעתי בשם רבינו הקדוש ‡-ז ,ר"ל כ˘חל ‡' „ר‡˘ ˘‰נ‰
‡ור המנה‚ים מוהרצ"ה מזידיטשוב ,שאמר טעם
ביום ז' ‰ו‡ ˘ב˙ ˜ו„˘ ,ימל‡
‡ו„ו˙ מנה‚ ‡מיר˙ ל„ו„ ה' ‡ורי וי˘עי – לזה שבקרבן של ראש השנה נאמר
)במדבר כט ,ב( ועשיתם עלה וגו', ˘חו˜ פינו ול˘ונינו רנ ,‰ר"˙
ומנה‚ זי„יט˘וב ˘ל‡ ל‡ומרו
דהנה נודע מתורת רבינו האריז״ל ˘ופר„ ,ח„וו˙‡ „˘ב˙ מס˙ייע
איך שבכל זמן וזמן מזמנים לע˘ו˙ ‰ס‚ול ‰כמו ˘ופר ,וימל‡
המקודשים נמשכין המוחין לזו"ן, ז ‰במ˜ום ז.‰
"אמנם בראש השנה הוא
התעוררות ראשית הבריאה )זמיר˙ עבו„˙ ‰לוי ב˘ם ˜ונטרס ‰ו„
ונתחדשים העולמות בהתחדשות ו„‰ר(
לה‡רו˙ והערו˙ ל˙רומו˙ ולהנˆחו˙ גמור" ,בסוד הנסירה ,ומתחיל
נא לפנות למכון אור הנר בנין זו״ן מחדש כנודע לבאים
על הטל 1929-884-9433 בשערי העץ חיים ,ולכן נאמר דייקא ועשיתם עלה וגו׳ ,להורות שאז משונה
או על המעיל oiherhaner@gmail.com מכל הזמנים ,כי צריכה עשיה מחדש ,עכת"ד הקדושים.
)אמרי יוסף דרוש י' ,דף סח(
~א~
˘נהיה ר‡˘ לר‡˘ים ול‡ ר‡˘ לזנב כי זוכר כל הנ˘כחו˙ ‡˙ה הו‡ מעולם -
‡ם ‡„ם ‡ינו מ˙‚‡ה עם מע˘יו הטובים
בין הסימנים ˘‡וכלין בליל ר‡˘ ה˘נה מˆינו לספר הר‡בי"ה ל‡ח„ מן הר‡˘ונים
)סי' ˙˜מ"ז( ˘הבי‡ ב˘ם ˙˘וב˙ ה‚‡ונים "מˆ‡˙י ב˙˘וב˙ ˜„מונים ,ר‡˘י רביה"ק בעל דברי יואל זי"ע )בדברי יואל על חג
כב˘ים ˘‡נו ר‚ילין ל‡כול בר‡˘ ה˘נה ,כ„י ˘י˘ימנו ה˜ב"ה ˘הו‡ ר‡˘ לכל השבועות ,ובפ' נצבים וילך( הביא דברי רביה"ק
בעל העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע ,שפירש את מה
לר‡˘ ול‡ לזנב" ,וכן הבי‡ו המר„כי )רי˘ יומ‡( "מ˙˘וב˙ ה‚‡ונים ,על ר‡˘י
שאומרים בתפילת מוסף של ראש השנה' ,כי זוכר
כב˘ים ˘‡נו ‡וכלין כ„י ˘י˘מענו ה˜ב"ה לטובה בר"ה ,וי˘ימינו לר‡˘ ול‡
כל הנשכחות אתה הוא מעולם' ,כי מידתו של
לזנב" ,ע"כ ,וכן מוזכר טעם זה בספר המנהי‚ )הל' ר"ה ‡ו˙ ‡' ,וכ"ה במחז"ו ‡ו˙ הקב"ה היא שאף אם יהודי נכשל בחטא רחמנא
˘כ"‚( "ר‡˘ הכב˘ ˘נהיה לר‡˘ ול‡ לזנב". ליצלן ,אלא שהוא זוכר בכל עת את חטאו
ועונוותיו תמיד לנגדו לשוב ולהתחרט עליהם,
ועפי"ז נמˆ‡ טעם בע˘י˙ סימן ב‡כיל˙ ר‡˘ הכב˘ כי בזה עו˘ין סימן ביום ˜„ו˘
כענין שנאמר )תהלים נא ,ה( 'וחטאתי נגדי תמיד',
כזה ˘נהיה ל˘נה הב‡ לר‡˘ ול‡ לזנב‡ ,ולם מˆינו ‚ם טעם ˘ני מ˘ור˘ים ב„ברי אזי הקב"ה שוכח לו את חטאו ,אבל אם חטא האדם
הר‡˘ונים‡ ,מנם לפי „בריהם י˘ ל‡כול ר‡˘ ˘ל '‡יל' „י˜‡„ ,היינו כב˘ זכר והרי הוא שוכח מחטאו ,ואינו מעלה על דעתו
מבן י"‚ חו„˘ ויום ‡ח„ )פרה פ"‡ מ"‚( ,כי כך כ˙ב ב˙˘ב"˜ ıטן )סי' ˜י"ח( ב˘ם לשוב עליו ,בכהא גווני הקב"ה זוכר לו את חטא.
רבו ה‚‡ון מהר"ם מרוטנבור‚ זˆ"ל" ,מהר"ם ז"ל הי' ר‚יל ל‡כול בליל ר‡˘ון ˘ל ולהיפך הוי במעשה המצוה שאם יהודי עושה
ר"ה ר‡˘ ˘ל ‡יל וכו' ,ל‡יל ˘ל יˆח˜" ,ע"כ ,ולפי „בריו רומז על ‡ילו ˘ל יˆח˜, מעשה מצוה ,ומתנהג בענוה לבלתי רום לבבו עקב
‡מנם „ברים ‡לו ‡כ˙י ˆריך בי‡ור ,למה ‡וכלין הר‡˘ „י˜‡ ,הל‡ כל ‚ופו ˘ל המצוה שעשה ,ושוכח ממעשה המצוה שעשה ,אזי
לעומת זה הקב"ה זוכר לו המצוה ,מה שאין כן אם
‡יל מורה על ‡ילו ˘ל יˆח˜‡ ,כן הבי‡ור על כך מˆינו בספר הכלבו המ˘פר ל˘ון
יהודי עושה מצוה ורם לבבו עקב המצוה שעשה
מהר"מ מרוטנבור‚ ,וכה כ˙ב "ו˘‡לו לרב מהר"מ למה ‡נו ‡וכלין 'ר‡˘ ה‡יל'
וזוכר את המעשים טובים שעשה תמיד ,אזי הקב"ה
בר‡˘ ה˘נה ,וענה להם ר‡˘ ה‡יל זכר ל‡ו˙ו ‡יל ˘ע˜„ ‡ברהם ‡בינו ˘נ‡מר שוכח ממעשיו הטובים רח"ל ,וזה הכוונה במה
)בר‡˘י˙ כב („ ,וי˘‡ ‡ברהם ‡˙ עיניו וכו' ,ולהכי ‡וכלין הר‡˘ ,כי הו‡ ר‡˘ שאומרים "כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם",
ה˘נה") ,וב‡רחו˙ חיים ‡י˙‡ הל˘ון 'כי הו‡ ר‡˘ ה‡ברים כמו ר‡˘ ה˘נה'(. שהקב"ה מידתו היא שזוכר רק את הדברים
הנשכחים של בני האדם ,עכדה"ק.
וכן הבי‡ הטור ˘ני טעמים ‡לו ,ו‡חריו המחבר מחבר ˘ני טעמים ‡לו כ‡ח„,
ואכן סיפר בענין זה הרה"צ מהר"מ מויזשניץ
‡מנם מˆינו ה‡חרונים ˘„יי˜ו לומר „נפ˜‡ מינה י˘ בין הטעמים‡ ,ם ˆריכין ר‡˘
מאנסי ז"ל ,ששמע מזקינו בעל אהבת ישראל מה
˘ל ‡יל „ו˜‡ ‡ו ס‚י בכל מין ר‡˘ ˘ל ‡ח„ מבעלי חיים. ששמע ממרן רביה"ק מסאטמאר זי"ע לפרש מה
ו‡כן כן מנה‚ינו ל‡כול ר‡˘ הכב˘ ‡ו מן ה„‚ ו‡ומרים "יהי רˆון ˘נהיה לר‡˘ שאמר הכתוב בוידוי מעשרות )דברים כו ,יג-יד(
'ואמרת לפני ה' אלקיך ביערתי הקודש מן הבית,
ול‡ לזנב" ,ל‡ור זה י˘ להבי‡ מה ˘כ˙ב ˙למי„ מובה˜ ˘ל רבינו ה˜' מהרי"‡
וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך
זˆ"ל ,ה"ה הרה"˜ ה‡מרי יוסף זˆ"ל בה˜„מה לספר רבו רביה"˜ מהרי"‡ ל˜וטי אשר צויתני ,לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי וגו',
˙ורה וה˘"ס˘ ,סיפר בענין זה ˘נהיה לר‡˘ ול‡ לזנב ,וכך כו˙ב :הנה זה י"ט ˘נה לא אכלתי באוני ממנו ולא ביערתי ממנו בטמא'
חלפו למו מע˙ ‡˘ר נל˜ח מ‡˙נו ‡רו ıורבינו ה‚‡ון הˆ„י˜ ה˜„ו˘ בוˆינ‡ וכו' .וכל זה נקרא בלשון המשנה )מעשר שני פ"ה
˜„י˘‡ נר ה‡ל˜ים ‡„ונינו י˘ר‡ל ‡ספ˜לרי‡ המ‡ירה מנורה הטהורה ‡י˘ מ"י-יב( וידוי מעשר .ויש לתמוה ,דהא ענין וידוי
‡ל˜ים ˜„ו˘ הו‡ זˆו˜ללה"ה מחו˙ני כ˜˘"˙ מרן יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב˘‡ ,ר הוא מה שאדם מפרט עוונותיו ומתודה עליהם,
וכאן הוא פורט והולך את מה שעשה הטוב והישר,
‡לפים מי˘ר‡ל הלכו ל‡ורו ,וכמעט כל ˙למי„י רבו ה˜„ו˘ ˘היו בחיים ה˘כימו
ואיך ראוי לקרוא לזה בשם וידוי.
לפ˙חו ללמו„ ממנו ˙ורה ו„רכי העבו„ה ויר‡˙ ˘מים ו˘י˙פלל בע„ם ברוחניו˙
וביאר רבינו הענין ,על פי דברי רבה"ק העטרת צבי
ו‚˘מיו˙ ,כמו ˘בירך ‡ו˙ו הרה"˜ רבן ˘ל כל בני ה‚ולה מו"ה ‡ברהם יהו˘ע
זי"ע הנ"ל ,דאכן כיון שמונה אדם את מעשיו
הע˘יל מ‡פט‡ זˆללה"ה ,בע˙ ‡˘ר זכה ל˜בל פניו במעון ˜„˘ו בעיר מעזיבוז, הטובים ואומר לא אכלתי באוני ממנו ,ולא ביערתי
ו‡מר לו בזה"ל :כ˙יב )„ברים כח ,י‚( 'ונ˙נך ה' לר‡˘ ול‡ לזנב' ,ולכ‡ורה הו‡ ממנו בטמא ,ולא נתתי ממנו למת ,שמעתי בקול ה'
כפל ל˘ון ,כי כיון ˘יהיה ר‡˘ ממיל‡ ל‡ יהיה זנב ,ועו„ „הול"ל 'ונ˙נך ר‡˘ ול‡ אלקי ,עשיתי ככל אשר צויתני לא עברתי
זנב' והלמ"„ מיו˙ר ,ר˜ „לפעמים טוב להיו˙ זנב ול‡ ר‡˘ ,כמ‡מר ה˙נ‡ )‡בו˙ ממצותיך ,ועל זה מוסיפים ומתוודים ולא שכחתי,
רצה לומר שלא שכחתי את המעשים הטובים האלו
פ"„ ,טו( 'הוה זנב ל‡ריו˙ ו‡ל ˙הי ר‡˘ ל˘ועלים' ,ומבטיחך הכ˙וב ˘˙היה ר‡˘
שעשיתי ,ועל זה גופא צריכים אנו להתוודות ,לפי
לר‡˘ים ,וזה ונ˙נך ה' לר‡˘ ר"ל ר‡˘ לר‡˘ים ,עכ"„ ,ונ˙˜יימה ברכ˙ו כמ‡מר
שצריך האדם לשכוח את מעשיו הטובים )ופי' זה
הכ˙וב )‡יוב כב ,כח( ו˙‚זר ‡ומר וי˜ם לך. מצינו בספר טל תורה להגאון רבי מאיר אריק ז"ל,
המשך בעמוד ג'< ובספר תפארת בנים לבעל הדרכי תשובה
ממונקאטש זצ"ל(.
~ב~
ובענין הגאוה שבא לאדם מן המצות ,כתב רבינו הק' מהרי"א >המשך מעמוד ב'
מקאמרנא זי"ע בהיכל הברכה ,בשם דודו רבינו הק'
מזידיטשוב ,שאמר על דברי חכמז"ל בש"ס )ראש השנה יז בספר פ‡ר יˆח˜ ל˙ול„ו˙ רבינו ה˜' מהרי"‡ הבי‡ )פר˜ ˘לי˘י ‡'(
ע"ב( עה"פ שמות )לד ו( ה' ה' קל רחום וחנון ,אני השם עוב„‡ זו בי˙ר פרטים ,וכך נכ˙ב ˘ם :רבינו ה˘˙ו˜˜ מ‡„ ל˜בל ‡˙
קודם שחטא האדם ,ואני השם לאחר שחטא האדם ,ומקשים פני ז˜ן הˆ„י˜ים ˘ב„ורו ה‚ה"˜ ר' ‡ברהם יהו˘ע הע˘יל זˆ"ל מ‡פט‡,
המפורשים דהרי קודם החטא יוכל לקיים במדת הדין ואין ‡בל י„ו ל‡ ה˘י‚ה על הוˆ‡ו˙ נסיעה רחו˜ כזו ,ל˘מח˙ו נו„ע לו ˘הרב
צריך לרחמים אשר נרמזת השם הוי"ה ב"ה וב"ש.
ר' הירˆל ז"ל ח˙ן „ו„ו רבינו מהרˆ"ה זˆ"ל )כי„וע לר' היר ıל‡בין
ומתרץ רבינו הק' זי"ע ,כי קודם החטא צריך רחמים שלא
˘המ˘יך ההנה‚ה למל‡ מ˜ום חמיו העטר˙ ˆבי( ,מ˙כונן ‚ם הו‡ ל˜בל פני
יפול ברשת הגאוה ,כי בדרך כלל מי שתורתו אומנתו ועושה
ˆ„י˜ זה ,ומב˜˘ לו ‡י˘ ˘י˘מ˘ ‡ו˙ו ב„רכו ,נטפל לו רבינו ,והˆיע
מצות בא אצלו היצר ומכניס גאוה בתוכו לרם לבבו במעשיו
הישרים ,והוא חטא גדול מאד יותר מעבירה ,ולכן קודם לפניו ˘י˜חנו עמו ב˙ור מ˘מ˘ ,נ˙רˆה לו ר' הירˆל‡ ,בל ב˙נ‡י
החטא צריך רחמים להנצל מגאוה ואחר החטא צריך רחמים ˘י˘מ˘נו כר‡וי˜ ,בל רבינו עליו כל חומרי ˙נ‡י ,ויסעו ˘ניהם יח„,
שיקבל תשובתו ,עכ"ד. ב„רך ˘מ˘ רבינו ‡ו˙ו ב‡מונה ,פ˘ט לו ‡נפל‡ו˙יו מעל ר‚ליו ,והוליך
ופירוש זה ג"כ מובא בבני שלשים )קוסון( ,ומובא שם עם ‡חריו כליו לבי˙ המרח ,ıכ˘ב‡ו ל˜בל פני הרה"˜ מ‡פט‡ ‡מר
מעשה שאמר הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב לפני העטרת צבי למ˜ורביו :ר‡ו זה פל‡ ,זה המ˘מ˘ מוˆ‡ חן בעיני יו˙ר מרבו‡ ,חר
מזידיטשוב ,דקשה לו קושיא שכתוב )במדבר כ ,יח( ויאמר ה˘ב˙ כ˘ב‡ו ל˜ח ממנו ברכ˙ הפרי„ה‡ ,מר הˆ„י˜ מ‡פט‡ ‡ל רבינו
אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך ,ופרש"י
כ„ברים ה‡לה :כ˙יב ב˙ורה ונ˙נך ה' לר‡˘ ול‡ לזנב ,וי˘ ל„˜„˜ למה
אתם מתגאים בקול שהורישכם אביכם ואמרתם )שם טז(
ונצעק אל ה' וישמע את קולנו ,ואני אצא עליכם במה ל‡ נ‡מר ונ˙נך ה' ר‡˘ ול‡ זנב‡ ,בל הנה ‡מרו רז"ל הוה זנב ל‡ריו˙
שהורישני אבי) ,בראשית ס ,מ( ועל חרבך תחיה. ו‡ל ˙הי ר‡˘ ל˘ועלים ,נמˆ‡ ˘לפעמים ל‡ טוב להיו˙ ר‡˘ וזנב טוב
וקשה הרי בהאי קרא מפורש כתוב ,והיה כאשר תריד ופרקת ממנו ,וע"כ „יי˜‡ ˙ורה ו‡מרה ונ˙נך ה' לר‡˘˙˘ ,היה ר‡˘ לר‡˘ים,
עולו מעל צוארך ,ופרש"י דכשיעברו ישראל על התורה אז ול‡ לזנב להיו˙ ר‡˘ ל˘ועלים‚ ,ם ‡ני -סיים הˆ„י˜ ,הנני מברך ‡ו˙ך
ופרקת עולו ,א"כ בזמן שהקול קול יעקב אין הידים ידי עשו, ˘˙היה ר‡˘ לר‡˘ים ,ופטרו לבי˙ו ל˘לום ,וב‡ו˙ו פר˜ היה רבינו כבן
ואין לחרבם שום שליטה על ישראל ,ושם לא מצינו באיזה י"ח ˘נה ,כ˘נ˙ים לפני פטיר˙ו ˘ל ה˜„ו˘ מ‡פט‡ ˘נפטר ב˘נ˙
ענין שישראל פגמו ואיך יוכל אדום להתגאות בחרבו בה
˙˜פ"ה ,ע"כ המוב‡ ˘ם.
בשעה שאין לו שום שליטה על ישראל.
ועל זה תירץ רביה"ק דבמסכת ראש השנה דרשינן שתי ובספר ה˜' ‡ור יˆח˜ להרה"˜ ר' ‡יˆי˜'ל ר‡„ויל'ער בנו ˘ל הרה"˜
שמות הוי"ה הכתובים בתחילת שלוש עשרה מדות של המ‚י„ מזל‡ט˘וב זי"ע) ,בלי˜וטים לר"ה( ‚ם כן כ˙ב לפר˘ כזה,
רחמים דכתיב )שמות ,לד ,ו( ה' ה' אל רחום וחנון וגו' ,אני '„לכ‡ורה היה ˆריך לומר ˘נהיה ר‡˘ ול‡ זנב ,ונבין ע"„ ˘‡מרו רז"ל
הוא קודם שיחטא האדם ,ואני הוא אחר שיחטא האדם, )‡בו˙ פ"„ ,י"„( הוי זנב ל‡ריו˙ ו‡ל ˙הי ר‡˘ ל˘ועלים ,וזהו ‚"כ
והקשה הרא"ש שם דקודם שיחטא למה צריך למדת
ב˜˘˙ינו ˘נהיה 'לר‡˘' ‡פילו לזנב ˘ל הר‡˘‡ ,בל ל‡ 'לזנב' ‡פי'
הרחמים.
ר‡˘ ,והבן ,ע"כ ˘ם.
אלא דאיתא בחובת הלבבות שער ג' פרק ד' שאמר חסיד
אחד לתלמידיו ,אילו לא היה לכם עוונות הייתי מפחד וכיון ˘‡נו עסו˜ים בענין ˆריכין לˆיין חי„ו˘ נפל‡ ˘מˆינו ב„ברי מרן
עליכם ממה שהוא גדול מן העוונות ,אמרו לו מה הוא גדול ה‚‡ון הח˙ם סופר זˆ"ל )בספרו עה"˙ פר' ויˆ‡"„ ,ה ו‡ילי( ˘כ˙ב
מן העוונות ,אמר הגבהות והגאוה ,כמו שאמר הכתוב )משלי „מנה‚ ז‡˙ ל‡כול בר"ה ר‡˘ ‡יל זכר לע˜י„˙ יˆח˜‡ ,ינו חי„ו˘ ˘ל
טז ה( תועבת ה' כל גבה לב ,ולפי"ז קודם שיחטא האדם
הר‡˘ונים‡ ,ל‡ מנה‚ ˜„ום הו‡ ועו„ מימיהם ˘ל ה‡בו˙ ה˜„ו˘ים
צריך רחמים שלא יפול ברשת הגאוה הגרועה מן החטא.
הנהי‚ו כן ,וכך כו˙ב עה"פ 'ו‡ילי ˆ‡נך ל‡ ‡כל˙י' ,נר‡ה לי ˘הי' מנה‚
ובזה מתורץ דברי רש"י הנ"ל דאם אמנם נכון הדבר שתפלת
‡בו˙ינו ביום ע˜י„˙ יˆח˜ ,ל‡כול ר‡˘ ‡יל זכר לע˜י„˙ו ,וכ˘הי' יע˜ב
ישראל גדולה מאוד ,והקב"ה שומע תפלתם ואין לשונאיהם
שום שליטה ,הרי כל זה בלבד שלא מתגאים בכת תפלתם בבי˙ לבן ‡פילו ב˘נים ˘סחרו בניו ,כפר˘"י מ˙י ‡ע˘ה ‚ם ‡נכי לבי˙י,
ויודעים שבא להם מברכת אביהם ,אבל תיכף ומיד כשיש מכל מ˜ום ל‡ ל˜ח בממונו מ‡ילי לבן ל˜יים מנה‚ו ,ל‡ ע˘ה כן מפני
להם ח"ו איזה גאות ופניה בתפלתם שוב לא מהניא מידי, הח˘„ ,והיינו '‡ילי ˆ‡נך ל‡ ‡כל˙י'‡ ,פילו במחיר ,ו„ו˜‡ ‡ילי ˆ‡נך,
ועפי"ז שפיר מדוייק לשון רש"י אתם מתגאים בקול עכ"ל.
שהורישכם אביכם ,דאם אתם מתגאים בזה אז ח"ו פן בחרב
אצא לקראתך. עו„ ˘ני טעמים נפל‡ים בסיב˙ ‡כיל˙ הר‡˘ בר‡˘ ה˘נה‡ ,י˙‡ בספר
עטר˙ יהו˘ע להרה"˜ רבי יהו˘ע מ„זי˜וב זי"ע˘ ,הסביר הענין ע"פ
חסי„ו˙ ,והיריעה ‡ינו מספי˜ לכל זה ,עיי"˘ ו˙מˆ‡ נח˙.
~ג~
מנה‚ לטבול ˙פוח ב„ב˘ בליל ר‡˘ ה˘נה -במ˘נ˙ רבה"˜ בעל ‡ור פני רבה"˜ מהרי"‡ מזי„יט˘וב
יהו˘ע מ‚‡ל‡נט‡ זי"ע זי"ע
האמרי יוסף זצ"ל הביא כמה
אחד מן הסימנים שאוכלים בליל החג של ראש השנה ,הוא התפוח הטבול בדבש מתוק .וכאשר כותב פעמים בספרו הק' פירוש נפלא
הרמ"א )סימן תקפג ,ס"א( "ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש ,ואומרים תתחדש עלינו שנה מתוקה, על פסוקי התורה במצות תקיעת
וכן נוהגין" ,מקור הגהת הרמ"א הוא בדברי הטור שכתב שלאור דברי הגמרא דסימנא מילתא היא" :רבו שופר מה ששמע מרבו רבה"ק
המנהגים כל מקום ומקום לפי מנהגו ,כמו באשכנז שרגילין לאכול בתחילת הסעודה תפוח מתוק בדבש מהרי"א מזידיטשוב זי"ע) ,עי' בפ'
לומר תתחדש עלינו שנה מתוקה". מצורע ופ' בחוקתי ועי' עוד
רבה"ק בעל אור פני יהושע זי"ע מבאר מה שאומרים יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה ,דהכונה בדרושים לר"ה( ,כי הנה חיוב
בזה דהנה מאתו ית"ש לא תצא הרעות ואף מה שנראה לכאורה בעיני האדם כרעה הכל טובה היא ,אלא תקיעת שופר נאמר שני פעמים
שטחו עינינו מראות ולבותינו מהשכיל ומהתעמק עד סוף הדבר שעתיד לצאת טובה מזה ,וכמו שפירש בתורה ,בפ' אמור נאמר -בחודש
הקדושת לוי זי"ע הגומל חסדים טובים דהנה כל שהקב"ה עושה הוא חסד רק כפי הנראה הוא רע ח"ו, השביעי באחד לחודש וגו' 'זכרון
אולם הגומל חסדים שהקב"ה עושה אתנו חסד רק טובים שגם לעינים יראה הדבר כטוב ,וכמו שפי' תרועה מקרא קודש' ,וכאן אמר
מהר"ם בנעט זצ"ל על הפסוק שוש אשיש בה' תגיל נפשי באלקי )ישעיה ס"א( ,דהנה האדם צריך לשמוח הכתוב קודם זכרון תרועה ואח"כ
גם במידת הדין וכשם שחייב לברך על הטובה כן חייב לברך על הרעה ,אולם שאחרים ישמחו ברעתו כמו מקרא קודש ,והשנית בפר' פנחס
בטובתו זה מן הנמנע ,וזה כוונת הפסוק שוש אשיש בה' אם אתה הולך עמי במדת הרחמים דהיינו ה' אז ושם נאמר 'ובחדש השביעי באחד
שוש אשמח אני ואשיש אחרים ,אגרום שגם אחרים ישמחו ,אבל תגל נפשי באלקי ,אם אתה הולך אתי לחדש מקרא קדש יהי לכם וגו'
במדת הדין שזה אלקים אז תגל נפשי לבד ולא אחרים ,וזה כונתנו יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה יום תרועה יהיה לכם' ,וכאן
ומתוקה ,כי אנו מאמינים שהכל לטובה אולם אנו מתפללים שתהיה גם מתוקה שתגמול אתנו חסדים הקדים לומר מקרא קודש קודם
טובים עלינו ועל כל ישראל אכי"ר. יום תרועה ,וטעמא בעי למה
ולעצם מנהג הנ"ל לאכול התפוח 'בדבש' ,מבאר רבה"ק מגאלאנטא זי"ע ביאור נאה ויפה על זה ,ובתחילה שינה הכתוב לשונו בין שני
הביא דעל מנהג זה כבר כתוב האריז"ל טעם לזה כי 'דבש' בגימטריא ש"ו ,והוא הש"ו משופר ,וגם פסוקים אלו.
בגימטריא אב הרחמן עכ"ל הק' ,ורבה"ק מטעים הדבר עפ"י דברי חז"ל )יומא מ"ו ע"ב( דכשעושין והאמרי יוסף הביא לתרץ מה
תשובה מיראה זדונות נעשה להם כשגגות ,אבל אם עושין תשובה מאהבה זדונות נהפך לזכיות ,ומוסיף ששמע מרביה"ק זי"ע לפרש
רבה"ק לחדש דמצות תקיעת שופר פועלת להפוך את הזדונות לזכיות כמו בעושין תשובה מאהבה. בהקדם דברי הגמרא במסכת
ובזה מישב רבינו המנהג לאוכל בר"ה דבש ,כי הנה מצינו דבר נפלא בהיתר למאכלות אסורות שנתערבו ראש השנה )כט (:המובא שם שני
במאכל היתר ,אף ללא שיעורי הביטול הידועים ,והוא כי דבש דבורים יש בו טבע מיוחד 'לבלוע' אל קרבו פסוקים אלו ,ורמו להו קראי
את כל הנקלע אליו ולהפכו מן הקצה אל הקצה ,עד שהוא נעשה לבשר מבשרה ,אי לכך ,חתיכת שרץ אהדדי ,דלמה בפ' אמור כתוב
שנפלה לצנצנת דבש אינה אוסרתה באכילה ,כי "כיון שדרך הדבש להחזיר הדבר הנופל לתוכו דבש - בלשון 'זכרון תרועה' ,ואילו בפ'
דיינינן ליה כמו דבש" ,כלשון רבנו יונה המובא בטור )או""ח סימן רט"ז( .ההוכחה היא מן הדבורים עצמן פנחס נאמר 'יום תרועה' ,ותירצו
המפיקות את הדבש ,שכן קצות רגליהן מתערבים בדבש ולמרות זאת הוא מאכל המותר באכילה ,ואף בגמרא שם כי בפ' אמור מיירי
בנפלה לתוכה נבילה סרוחה תתהפך אח"כ לדבש ממש עד שתהיה מותרת באכילה ,וזה ממש כמו כאן כשחל ר"ה להיות בשבת ,ולכן אז
דע"י השופר מעבירין עבירות חמורות של מזיד שיהיה כולם כזכיות ,וזה רומז הדבש שאנו אוכלים אותו הוא רק זכרון תרועה ,ולא תרועה
בראש השנה. ממש כי אסור לתקוע בשבת,
ובזה מבואר שפיר דברי האריז"ל כי כדי שהזדונות יהיה לזכיות ,באמת צריכים לזה רחמים גדולים אמנם בפ' פנחס מיירי כשחל ר"ה
מהשי"ת ,דנמצא שלא די שאינו מעניש על העבירה אלא עוד מהפכן למצוות ונותן לנו שכר עבורם ,ואלו כי בחול ואז נקרא 'יום תרועה'
הם חסדים גדולים לאין שיעור ותכלית ,וזה מרמז לנו האריז"ל דבש בגימטריא ש"ו משופר ,וכן בגימ' אב תוקעין תרועה בפועל.
הרחמן ,דהיינו דהשופר פועל הבחינה מהדבש בזה שמהפך הזדונות לזכיות ,וזה בגימטריא אב הרחמן כי והנה איתא במדרש פרשת אמור
לזה צריכים רחמים גדולים. )פ' כ"ט אות ו'( על הפסוק הנ"ל
פרפרת נאה יש להביא בענין הנ"ל דמאכל איסור הנופל בדבש דדינו להיתר ,מאחד מגדולי הראשונים 'בחודש השביעי באחד לחודש
הרב אבן עזרא ,היה זה כאשר הובאה לפניו שאלה באופן הנ"ל ,נטל האבן עזרא את קולמוסו ,טבלה בדיו, זכרון
ו פ ר ˘ נ
ושרטט על פיסת קלף טבלה בת חמישה טורים וחמש שורות ,כדלהלן: תרועה
ר ע ב ˙ נ
˘ ב „ ב ˘ השואל קיבל לידיו את פסק נכתב בכתב ,אמנם שאלה נוספת היתה בידו "מאיזה צד קוראים זאת", מקרא
נ ˙ ב ע ר והתשובה הפתיעו בכפליים" :מאיזה צד שתרצה ...מעלה ומטה ,ישר והפוך!" .לאמור :פרשנו וביארנו, קודש'
ו נ ˘ ר פ השרץ הרעבתן שנפל לצנצנת הדבש ,נתבער ונשרף בשרף מתיקותו של הדבש והפך את עורו מטמא וזה"ל
לטהור ,ויכול להפוך הטבלה אילך ואילך ותראו את התשובה מכל צד וצד. שם:
וכיון שבאנו לדין זה ,נוסיף בה מילתא טבא דמתאמרא משמיה דהגה"ק מטשעבין זי"ע :אמרו חז"ל 'באחד' זה אברהם שנאמר אחד
)ויק"ר פ"א ,טו( כי "תלמיד חכם שאין בו דעת ,נבלה טובה הימנו" .מה טעם? שכן אפילו הנבלה הנקלעת היה אברהם' ,זכרון תרועה' זה
לתוך הדבש היא מתהפכת כליל למשקה טהור ,ואילו זה השקוע בתורה המתוקה מדבש לא ספג אל יצחק שנאמר וירא והנה איל
קרבו את טהרתה ומימי הדעת שבה ,נמצא שהוא גרוע מן הנבלה.
~ד~
אחר' ,מקרא קודש' זה יעקב שנאמר שמע אלי יעקב וישראל מקוראי,
ו‡˙„ ‰ור˘ מע˘ ‰כולם. עכ"ל המדרש רבה.
בספר בי˙ ‡˘ר בפר˘˙ נˆבים ‰בי‡ „ר˘ נ‡‰ ונמצא בזה מיושב דקדוק הנ"ל שפיר ,כי בפ' פנחס ע"פ דברי הגמרא
מרבי ˜"‰מ‰רי"‡ מזי„ט˘וב זי"ע ,על מ‡˘ ‰נו הנ"ל מיירי כשחל ראש השנה בחול ,דאז אנו תוקעין בשופר ממש ,ולכן
‡ומרים ב˘מונ ‰ע˘ר ‰ו‡˙„ ‰ור˘ מע˘ ‰כולם, נאמר 'יום תרועה' ,ולכן נאמר קודם 'באחד לחודש' שרומז לאברהם,
וז"ל ˘ם ,ו‡˙„ ‰ור˘ מע˘ ‰כולם פי' ˘˜‰ב" ‰י˙"˘ ואח"כ נאמר 'מקרא קודש' וזה יעקב ,ואח"כ נאמר 'יום תרועה' זה יצחק,
עו˘ ‰ממע˘ ‰כולם „ר˘ ‰נ‡‰ ,‰יינו כמו ˘„רך ונמצא כי אף שהוא ע"פ הסדר הזה שיעקב שהוא התפארת רחמים הוא
„‰ר˘ן ˘מס„ר „‰ר˘ ‰מ˜˘ ‰ממ˜ום ‡ח„ ,ומ˙רı באמצע בין חסד וגבורה של אברהם ויצחק ,מ"מ נמתק מידות הגבורה
ומי˘ב ממ˜ום ‡חר ע„ ˘מס„ר לעˆמו „ר˘ ‰נ‡‰ של יצחק כי בכח השופר נמתקים כל הגבורות ,ולכן כתיב מקרא קודש
ומ‰ו„ר˙ מ˙ור ıומיו˘ב ‰יטב מכל ˜ו˘י˙ ,כמ"כ באמצע בין באחד לחודש ובין יום תרועה.
‰בוי˙"˘ מ˙נ ‚‰עם בנ"י„ ,ור˘ ‡˙ מע˘ ‰כולם אמנם בפ' אמור דשם מיירי בראש השנה שחל בשבת שאין לנו שופר
מיי˘ב ומ˙ר ıכל ˜‰ו˘יו˙ ˘ב‰ם‰„ ,יינו ‡ם נמˆ‡ ממש בפועל ,ורק זכרון השופר ,אז אנו מוכרחין ליקח את יצחק שהוא
‡יז˜ ‰ו˘י‡ ר"ל ‡יז ‰חט‡ ‡ו חסרון ‡ˆל ˘ום ‡ח„ דין באמצע בין אברהם ויעקב כדי להמתיקו ביותר ,כי אין לנו שופר,
מ‰ם‰ ,ו‡ מ˙ר ıומיי˘ב ‰טוב מביני‰ם ,ע"י ‰זכו˙ וכמ"ש בזוהר אמור )ק (.אחידן תרווייהו בי' ביצחק דא מהאי סטרא ודא
ו‰מע˘˘ ‰נמˆ‡ בחבירו ,ומ˘ ‰חסר ז˘˙ ‰לים ז,‰ מהאי סטרא ולא יכלין תקפוי לנפקא לבר ,עכ"ל הזוה"ק ,כי אם הגבורות
ע„ ˘נמˆ‡ ˘בין כולם בכלל ‰כל טוב מ˙ור ıומיו˘ב הוא האמצע נמתקין הגבורות יותר ,ולכן בפ' אמור שמיירי מר"ה שחל
‰כל בריוח ,וממע˘ ‰כולם בכלל נע˘„ ‰ר˘ ‰נ‡‰ בשבת אז נאמר זכרון תרועה באמצע ,כי בכח השבת נמתק הגבורה
יפ ‰ומ‰ו„ר ,עכ„˘ ˜"‰ל רבי ˜"‰זי"ע. דיצחק בין אברהם ויעקב ,עכת"ד מורי זצללה"ה ודפח"ח.
ו‰בי˙ ‡˘ר ˘ם ‰וסיף ע"ז ˘ז‰ו פי' ‰פסו˜ )˘˘"‰
„ ,ז( ,כלך יפ ‰רעי˙י פי' כ˘‡ני רו‡ ‰מע˘ ‰כלך, למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך
‰יינו כל ‰כלל יס„ ול‡ בפרטו˙‡ ,ז יפ ‰רע˙י ומום בספר יגל יעקב איתא בזה"ל :הכוונה עפ"י המבואר בסה"ק קדושת לוי
‡ין בך ,כי מ˘ ‰חסר ז ‰מ˘לים ז ,‰עכ"ל.
על הפ' כי חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב ,שהמשפט כביכול נוגע
וכ"˜ רבינו ˘ליט"‡ בנר לˆ„י˜ )‰ו˘ענ‡ רב ,(‰מפר˘ לעצמותו יתברך שמו שנקרא מלך עלוב ,שהיא העדר כבודו יתב"ש ,אם
בז ‰מ‡˘ ‰נו ‡ומרים ב‰ו˘ענו˙ '‰ו˘ענ‡ למענך אין זכאים ח"ו נגד המקטריגים ,שהזהירו מתתלה מה אנוש כי תזכרנו,
„ור˘ינו' ,וי"ל ˘על ז‡ ‰נחנו מ˙פללים ‰ו˘ענ‡ יעו"ש.
למענך „ור˘ינו‰˙˘ ,י ‰כביכול נ‡„ ‰ור˘ ,ו˙ע˘‰ ]וזה לשון הקדושת לוי בפרשת נצבים )ד"ה והותירך( במלואו :ובזה
ממע˘ ‰כולנו „ר˘ ‰נ‡ ,‰ו‡ז י‰י‰ ‰כל מיו˘ב ול‡ יבואר מה שכתוב בספר רזיא"ל כי השם יתברך נקרא מלך עלוב כביכול,
י‰י ‰בנו ˘ום מום. לשון בושה ,ויבואר על דרך משל ,אם חכם גדול בא לשאול עצה אם
יעשה דבר זה או לא ,ויעצו אותו שלא יעשה ,והחכם לא חש לעצתם,
ועשה הדבר ,וכשעשה הדבר חס ושלום לא עלה כהוגן ,ונגמר הדבר חס
ושלום כעצת היועצים ,אז חס ושלום החכם ההוא מתבייש.
כן השם יתברך כשעלה ברצונו לברוא האדם אמר נעשה אדם )בראשית א ,כו( שנמלך במלאכי מעלה אם לברוא האדם ,והמלאכים
אמרו מה אנוש' כו' )תהלים ח ,ה( ,והשם יתברך ברחמיו לא חש לעצתם וברא את האדם ,ועתה כשחס ושלום הם עושין נגד רצונו,
ומוטב היה להם שלא היו נבראים ,אז כביכול השם יתברך נקרא עלוב.
וזהו גם כן מה שאמר הכתוב )תהלים פא ,ה( כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב ,עיין בר"ה דף ח' )עמוד ב'( ויש להקשות הוה
ליה למימר כי משפט לאלהי יעקב הוא חק לישראל ,ובזה יבואר הפסוק כך כי חק לישראל הוא ,כלומר לישראל עם קדוש בוודאי
יהיה להם חוק והוא לשון מזוני פרנסה ,כמאמר חכמינו ז"ל ממאי דהאי חק לישנא דמזוני הוא עיין שם ,והאיך מוכח שבוודאי
לישראל יהיה פרנסה ,על זה מתרץ הכתוב משפט לאלהי יעקב ,כלומר מה שרוצים לשפוט את ישראל ,אם ליתן להם פרנסה ,המשפט
אינו לישראל ,רק המשפט הוא לאלהי יעקב ,כביכול המשפט לאלהים הוא ,וכמאמר הזוהר עליו דייקא כו' ,וכיון שהדבר כן ,ממילא
נסתמו פי כל המקטרגים ,וכל המסטינים מעמו ישראל ,כי לא להם המשפט רק הדבר נוגע להבורא ברוך הוא ,ואז חיל ורעדה יאחזון
לפתוח פיהם ,כי אז יעשן אף ה' ויתחיל לשפוט אותם ,שאף שהם מלאכים קדושים לא יזכו בעיניו ,כמאמר הכתוב )איוב טו ,טו ,שם
כה ,ה( הן צבא השמים לא זכו בעיניו ,עכ"ל הק' ,ועיין שם מה שפירוש[.
וכתב בן היגל יעקב בהג"ה שם )הג"ר יהודא גאטליב זצ"ל( בזה"ל :אמר בן המחבר המסדר עפי"ז הבנתי הנוסח המקובל בידינו
מרבותינו מזידיטשוב זללה"ה לומר בשמ"ע דראש השנה היום הרת עולם היום יעמוד ]בוי"ו[ במשפט ,כי המשפט קאי ג"כ על
השי"ת ,והיינו מי יעמוד במשפט ג"כ כל יצורי עולמים ית"ש ,ע"ד הפסוק ויבואו להתיצב על השם ,כדאיתא בזוה"ק מאן דקאים על
ישראל כאילו קאים עליו ית"ש ,והבן .והוסיף שם נופך ששמע מרביה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע וז"ל :וכעין זה שמעתי לפרש ממרן
הקדוש מזידיטשוב זלה"ה ,למשפטיך עמדו היום ,היום כי הכל עבדיך' ,למשפטיך' דייקא עי"ז ממילא יושתקו כל המקטריגים ,כי
הכל עבדיך ,וכלום יש עבד תובע את רבו ,ע"כ.
)יגל יעקב פ' נצבים(
~ה~
רבה"˜ בעל ‡ור פני יהו˘ע מ‚‡ל‡נט‡ זי"ע
בהם והם נסחפים ח"ו בעקבות ורמיות ,ועיין באוה"ח הק' פרשת תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו כי חק לישראל הוא
ויחי דבארץ ישראל נקראים ישראל ובחו"ל יעקב ,וז"ש במדרש משפט לאלקי יעקב.
כי בחינת חק היינו לדון על מעשי הטוב הוא למדרגת ישראל נל"פ בדרך רמז עפמ"ש הה"ק בספר ייט"ל פרשת שופטים ,והיה
ומשפט לאלקי יעקב ,דדבר זה שישראל נכשלים ח"ו הוא גרמא כקרבכם וכו' ודבר אל העם )דברים כ' ב'( משמע דברי כבושין
דעשו ואוה"ע גורמים שנקראים יעקב ודו"ק. קשים ,ואמר שמע ישראל וכו' ,ערש"י ז"ל משמע דברים רכים
* ולכאורה סתירה ,ויל"פ באמת בחודש אלול סוף השנה יתמרמר
תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חוק לישראל הוא משפט וידבר קשות אל לבו איך עברה השנה בעוה"ר ,ואם כה יעשה אז
לאלקי יעקב ופי' אדמו"ר שליט"א עפמ"ש הרה"ק ר"י מרוזין ישמח בר"ה ויבטח בה' הטוב לובשים לבנים וכו' עיי"ש היטב,
זצ"ל הפ' )תהלים ק"ל ג'( אם עונות תשמור יה אדני מי יעמוד ובאמת מבואר בספרים והיי'ת א'ך שמ'ח ס"ת שם היוצא מפסוק
דהנה אמרו חז"ל הקב"ה אומר הביאו כפרה עלי על שמיעטתי פות'ח א'ת ידי'ך החותך חיים לכל חי ,רמז שמי שהוא בשמחה
את הלבנה עיי"ש נראה מזה כאילו הקב"ה ח"ו לא טוב עשה במה ובטוב לב נכון לבו בטוח בה' מסוגל לפרנסה וטוב לב משתה
שמיעט אותה וחטא ח"ו ,ועתה אם הקב"ה לא ימחול לנו א"כ תמיד ,ובודאי מי שחרד לדבר ה' ועושה תשובה מעומק לבו
ח"ו גם בו תלוי הפשע וא"כ ה' מי יעמוד ודו"ק ,והנה כבר חקרו ויתחרט על חטאותיו וישפוך נפשו לפני ה' בתחנונים ובקשות,
המפרשים ז"ל למה נקבע יום כפרה זה לתחילת החודש ולא כמו שירחם ה' עליו ויקרבהו לעבודתו ויראתו ואל יזכור לו חטאותיו
שאר ימים טובים ,ולפי הנ"ל מיושב היטב דאז גם החטא של אך בחסדו יזכור לו ה' מעשיו הטובים ,אז בע"ה יזכה להיות
כביכול נזכר כמו שאמר הביאו כפרה עלי בראש חודש וממילא בשמחה בר"ה ,כמ"ש הנביא ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם
צריך גם למחול את חטאתינו ,וז"ש תקעו בחדש שופר בכסה )נחמיה ח' י'( ויומא קא גרים שצריך להיות בשמחה ובבטחון,
ליום חגנו ולמה דווקא בראש חדש כי חק לישראל ח"ק הוא לשון לכן הזהיר הכתוב ,תקעו בחודש שופר והעם יחרדו וישימו על
מזוני ,הכוונה כי בוודאי ינצחו ישראל ויהי' להם שפעת כל טוב לב ובלבבם יבינו ויקשיבו ,ואז בכסא יהיה יום חגנו כי יומא קא
כי משפט לאלוקי יעקב כי אז יש משפט גם להקב"ה על חטאו גרים להיות בחדוה ,כי הלא חק לישראל הוא שצריך להביא שפע
ח"ו וממילא צריך למחול דאל"כ ה' מי יעמוד. חק פרנסה לישראל וכ"ט ודו"ק.
* *
ויל"פ כי חק לישראל וכו' ,עפמ"ש בספר ישמח משה בשם הה"ק עויל"פ עיין יערות דבש דתוקעין בשופר ולא בחצוצרות לעורר
מהר"א )מליזענסק( זצ"ל ,הנוי והנצח וכו' ,דמלך בשר ודם זכותו של יצחק אבינו ע"ה ,עפמ"ש בכ"ס ז"ל ע"פ השל"ה ,דאם
כשמנצחין אותו עצב וירע לו ,ורוצה דוקא לעמוד על דעתו הבנים הולכים בדרכי התורה והיראה אז טוב להם אם זוכרים
ולקיים גזרתו ,לא כן הקב"ה ברחמיו אמר נצחוני בני ושמח בזה, ג"כ מעשה אבותיהם הצדיקים הטובים ,משא"כ אם ח"ו הבנים
כמש"פ הוד והדר ,חוזר מגזירתו ומודה ,עכ"ז חדוה לפניו וז"ש אינם הולכים בדרכי התורה והיראה ,אז אדרבה ע"י שנתגדלו
הנוי והנצח ,הגם שמנצחין אותו כביכול ,עכ"ז נאה לו זהו דייקא ונתרבו אצל אבות הצדיקים וראו בעיניהם דרך הישרה ,ועכ"ז
לחי עולמים ב"ה ,וז"ש ,כי חק ניתן לישראל משפט ,כביכול הטו עורף ח"ו אז ע"י זכירת אבות נגרע ערכם ח"ו ,ולכן הוזכרו
שנותן להם רשות להתיצב נגד גזירתו ית"ש ,כמ"ש הה"ק בתוכחה )בפסוק וזכרתי את בריתי יעקב וגו'( כמ"ש בשל"ה,
מבארדיטשוב זי"ע ,ויכון בחסד כסאך )אז ותשב עליו באמת ,כי וממילא בימים הק' והנוראים זרע יצחק יחידו בני יעקב המה
אם לא יהי' חסד ח"ו אז הצדיקים מבטלים גזירתו ית' כביכול(, חוזרים בתשובה ומתעוררים לעורר לבם לתשובה וממליכים
ברוך גוזר ומקיים ,אך רק כשמרחם על הארץ ודו"ק. אתה אלוקי ישראל מלך ,אכן עשו נשאר במרדו וממילא ע"י
ולפי מש"פ אך טוב וכו' ,יל"פ דברי רש"י ז"ל פרשת בראשית שזוכרים עקידת יצחק דבר זה יעורר על עשו לעקרו ולענשו
שבתחלה עלה במחשבה לברוא במדת הדין )ראה שאין העולם וליעקב ולבניו יעורר זכות וישע רב לגאולתם ופדות נפשם ,והנה
יכול להתקיים שיתף מדת הדין והרחמים( עיי"ש וצריך ביאור, ידוע מדרש רז"ל כי חק לישראל ומשפט לאלוקי יעקב קאי על
ולפי הנ"ל יובן ,דלצדיקים גמורים לא יבלבלם עניני עוה"ז גם אוה"ע ,וז"כ הפסוקים תקעו לא רק בחצוצרות רק בשופר תקעו
אם לא ימצאו די צרכם בהרחבה ,עכ"ז הלא עבודת ה' היא היא לעורר זכות עקידת יצחק ,כי עי"ז לישראל יהיה שפע טוב
תענוגם וחיותם ,אכן מי שאינו במדרגה ,אם חלילה יש לו קצת ופרנסה חק לישנא דמזונא ,ולאוה"ע יהיה לדון להכניעם וידבר
יסורין וצער מיד יוטרד מתורה ועבודה ,גלל כן השי"ת ברחמיו עמים תחתינו בב"א.
במדת רחמים שייטיב עמו ,בזה ייסרהו משפטים קשים וזוהי ויל"פ ,דלכן דרשו על אלוקי יעקב דקאי על אוה"ע ,ולכאורה
מדת הדין )וזהו ששיתף מדת הרחמים שעל ידו יהי' בחי' דין צריך ביאור ,אכן י"ל דישראל הוא מדרגה גדולה כמ"ש כי שרית
בבחי' קל קנא ונוקם( ודו"ק. עם אלוקים )בראשית כ"ט( ויעקב בחי' אוחזת בעקב עשו ,דבני
ובזה יש לפרש סמיכות התורה דהיינו משה רע"ה פעל עם יד עליה להם מלחמה רק בבחינת עשיית המצות לשמה אם היו
החזקה דהיינו שהוריד להם מן ושליו בזה מורא גדול בראשית, בדקדוק גדול שלהבת יה ,ובלתי לה' לבדו כמש"פ צדיקים יצר
)כי כן הי' במעשה בראשית שע"י מדת הרחמים עושה הקב"ה טוב שופטן )ברכות ס"א ב'( דהיינו דהם נשפטים רק בבחינת
דין( ודו"ק. מעשה יצר טוב ,ורשעים רק יצר הרע שופטן ,ובינונים צריכין
)אור פני יהושע( לשוב בתשובה בחינת יצר טוב וגם כפשוטו במה שחוטאים ביצר
הרע ,ובחינת יעקב ,היינו ע"י שנתערבו בגוים עבדים מושלים
~ו~
דרשת תקיעות שופר של כ"ק מרן רבינו שליט"א בששעל"ט
לקחתים ,אמרתי בודאי דברים בגו ,כי זה דבר שאינו לתפילין בשחרית ‡˘רי העם יו„עי ˙רועה ה' ב‡ור פניך יהלכון.
צריך להיות החשק יותר מלתפלת מנחה ,ובוודאי התגנב היצר בזה,
עכלה"ק ,ועכ"פ רואין דיש לראות בחשק המצוה האם הוא מסטרא י"ל ע"פ מאמר הידוע מהבעש"ט הק' זי"ע לפרש דברי הגמ' )שבת ע"ה
דיצה"ר והצביעו למצוה ,או הוא מצוה וכחשק שיש לו בכל המצות, ע"א( השוחט משום מאי מחייב משום צובע ,ופירשו התוס' שם )ד"ה
ועוד יש לומר דבאמת יש לראות גם בהארה שיש לאדם אחר עשית שוחט משום מאי( דאשוחט דעלמא קאי ,ופירש הבעש"ט הק' זי"ע
המצוה אם יש להארת פנים של מצוה אחר עשיתו ,אז ברור אצלו דלכאורה קשה למה יתחייב היצר הרע לעתיד לבוא שהקב"ה שוחטו,
שעשה מצוה ,אבל אם אין לו אח"כ הארת פנים של מצוה ,יכול לידע הלא הוא מצווה ועושה מפי הקב"ה לפתות בני אדם ,וזהו קושיית הגמ'
שאינו מצוה. "שוחט דעלמא" היינו השוחט של העולם שהוא היצר הרע דאי' בגמ'
וזהו פי' הפסוק אשרי העם יודעי תרועה וכו' ,תרועה הוא מלשון מס' סוכה דף נ"ב דדרש ר' יהודה בר אלעאי לעת"ל מביאו הקב"ה
התחברות ורעות ,ואשרי העם שיודעים במעשיהם האם הם ממצותיו ליצה"ר ושוחטו וכו' ,וכמו שאנו אומרים בהגדה ש"פ ואתא הקב"ה
של הקב"ה ומתחברים בזה להקב"ה ,או הוא מצד היה"ר שמפתה ושחט לשוחט ,והיצה"ר משום מאי חייב ,דהא קיים בזה רצון בוראו,
האדם לעשותו ,והעצה לזה הוא לראות אם ה' באור פניך יהלכון ,היינו ועל זה מיישב הגמרא משום צובע ,היינו שצובע העבירות ואומר שהוא
אם במצוה הזאת שהוא עושה מרגיש את האור הפנים של המצוה ,או מצוה ובזה מפתה בני אדם לעבור המצות ,ואף צדיקים אשר יודע כי
שההרגשה הוא הרגשה שאינו מרגיש אור הפנים של המצוה ,כי בעצם לא יחפצו לעשות עבירה לכן מתחפש ובא אצלם בדמות יצ"ט ומיפה
הוא עבירה שהיצה"ר צובע למצוה. איזה עבירה ואומר כי מצוה הוא ,ובזה לוכד אותו ברשותו ולפתות
והנה בעמדינו בתחילת שנת תשפ"ו לפ"ק יש לעורר ,כי ידוע מה למצות ,וע"ז אינו מצווה שיפתה כ"כ עד שיתדמה לאדם שמקיים
שדיבר מרן רבינו הק' מסאטמאר זי"ע בשנת תשכ"ו לפ"ק ,כי עפ"י מצוה ,ופיתוי זו הוא הקשה מכולן וקשה מאוד לינצל מזה ,ועל זה
החשבון היה אז עת פקודה המסוגל לגאולה שלימה בשנה ההוא, יתחייב היצר הרע לעתיד לבוא.
וחשבונו הק' היה עפ"י דברי זקינו הק' בעל הישמח משה זי"ע שכתב ובספה"ק אגרא דכלה )פרשת קורח( כתב בזה לפרש מאמר דוד המלך
עפ"י מה דאיתא בזוה"ק דבכל שתין ושתין מאלף השישי איתער ע"ה )תהילים פו ,א(' :שמרה נפשי כי חסיד אני' דלכאורה יש לתמוה,
פורקנא לישראל ,דבכל ששים שנה יש התעוררות הגאולה ,ועיי"ש מה טעם נתן דוד המלך לדבריו 'שמרה נפשי כי חסיד אני' ,וכי אי לאו
בישמח משה שהאריך בזה לעורר כי אז בימיו היה שנת השישים לפי חסיד הוא לא בעי שמירה ,וכתכ ששמע לפרש על פי מה שאמרו ח"ל
חשבונו שהוא שנה המסוגל לגאולה ,והרעיש אז שלא יקלקלו את הזמן במסכת קידושין )ל"א ע"ב( אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית
ח"ו ולא יעזבו את השעת הכושר ההוא ,ועפי"ז אמר רבה"ק זי"ע כי הנה המדרש ,דיש לדקדק למה אמר משכהו לבית המדרש ולא אמר
הרה"ק משיניאווא זלה"ה הבטיח שבשנת תרס"ו יבוא הגואל צדק, כפשוטו דילמוד תורה .אלא ידוע דהיצר הרע דרכו להלביש את
ובשנת תרנ"ט לפ״ק בשנה שנסתלק מרן משיניאווא ז"ל כי בתחילת העבירה בעיטופא דמצוה ,כדברי הבעש"ט הק' זי"ע כדלעיל ,ע"כ נתנו
השנה ,כי הנה נכנסנו כעת לשבוע שבו בן דוד בא ,ועכ"פ זאת ברור חז"ל עצה ,שאם פגע בך מנוול זה בפיתויו לדבר עבירה ,שאומר שהוא
שאז היה התעוררות אל הגאולה דכל דבריו היו ברוה"ק ,אלא שבעון מצוה ואינך יודע אס הוא מצוה או לא ,משכהו לבית המדרש ,וניתי
הדור נדחה הדבר ,ומעתה חישב רבה"ק זי"ע כי שנת תשכ"ו הוא ספר וניחזי אם באמת הוא מצוה או לא ,אולם לחסיד אין זה עצה ,דהא
ששים שנה משנת תרס"ו ,וכפי הנראה הוא שנה שהיה מסוגל לגאולה, חסיד עושה גם לפנים משורת הדין ,א"כ היצר הרע יאמר לו הן אמת
ובכך הרעיש אז מאד אל הגאולה שלימה. שאין ענין זה מפורש בחורה ובדברי חז"ל ,אבל מ"מ הלא חסיד אתה
והנה ניחזי אנן כי בשנה הבעל"ט שנת תשפ"ו הוא ג"כ שישים שנה ויש לך לילך לפנים משורת הדין ,והענין הזה שאני מצוך לעשות היא
משנת תשכ"ו ,ועפי"ז נמצא כי לשנה הבאה שנת תשפ"ו הוא שנת ממדת חסידות ,וממילא לחסיד העושה לפנים משורת הדין לא מהני
פקודה לישועה ,ועלול שנהיה במהרה בירשלים הבנויה ,ולכן צריך כל עצה זו למשכו לבית המדרש ,ע"כ צריך שמירה יתירה מהשי"ת ,ע"כ
אחד ואחד להתאמץ ביותר כדי לעורר רחמים על כנסת ישראל הנמצא אמר דוד המלך ע"ה שמרה נפשי לפי שאני מתנהג בחסידות ,עכ"ד.
בגלות ,וכדי לזכות לשנת גאולה וישועה. ואמנם גם לחסיד יש עצה לדעת האם הוא מצוה או עבירה שהיצה"ר
כי הנה שנת פקודה הוא עת מוכשר ומסוגלת ביותר שיהא גאולה צבעו למצוה ,על דרך שכתוב בספה"ק יושר דברי אמת )ליקוטים
שלימה ,אמנם גם ידוע כי אם ח"ו אינם זוכים שיהא שנת הפקודה חדשים ,מספר קבוצת יעקב( ששמע הרה"ג משולם נתן מרגליות
לישועה ולגאולה ,אז אפשר שיתהפך הפקודה לרעה ח"ו ,כי כן היה ראב"ד בארדיטשוב מפי קדשו של הרה"ק רבי פייביש מזבאריז זי"ע
שנת תשכ"ו שזכרנו לעיל שהרעיש רבה"ק זי"ע על הפקודה ,ואח"כ בזה"ל :פעם אחת בא בלבי חשק גדול שאתפלל מנחה בטלית ותפילין,
בא מלחמה הכבידה של שש ימים ל"ע ,ולכן צריכים להרעיש עולמות ואתה ידעת שאיני חופז ומהיר במעשים עד אשר אבחון אותו בשבע
בעבור הגאולה בשנה זו ,להמשיך עת הפקודה לצד הישועה ,ולא חקירות ובדיקות אולי מתגבר היצר בזה ליקח בזה חלק בראש,
שיתהפך ח"ו ,ובכך לזכות לשנה טובה ומתוקה ולשנת גאולה וישועה, והמתנתי כמה זמן ביישוב דעתי בזה עד אשר נדמה לי כי חף אנכי מכל
בביאת גואל צדק בב"א. שום פניה בזה ,והכנתי את עצמי ללבוש התפילין ,כאשר רציתי לקחת
התפילין ללבשם ,התחיל לבו לבעור בחשקות גדול יותר המחשק
ללבישת התפילין בבוקר לתפילת שחרית ,תיכף שמטתי ידי ולא
~ז~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
‰ר ˜"‰בעל ˘ומר ‡מונים( ‡י˙‡˙„ ,נוע ‰זו ‰ז˜ן ‰‰ו‡ ל‰ר ˜"‰מבל‡ז˘וב‚ ,ופ‡ „עוב„‡
˘ימ˘ ל‰ר ˜"‰מבל‡זוב כ‰מ˙˜ ‰לבטל ‰יכי ‰וי ,ומ˜ור ˙נועו˙ ˜„ו˘ו˙ ‡לו. טוב יו˙ר ליסע לזי„יט˘וב כי י˘ לו
„‰ינים ,כי פעם ‡ח˙ כ˘נכנס בעל ˘ומר
˘פעם ‡ח˙ ‰י ‰לרבינו ‰ '˜‰עטר˙ ˆבי
„ע˙ המכריע לכף זכו˙
‡מונים לרבו ‰מובˆ‰ ˜‰בי לˆ„י˜˜ ,יבל רבו
מזי„יט˘וב זי"ע חום ‚בו ‰מ‡„ )‚ 40ר‡„(, ‰ר ˜"‰רבי ‡ליעזר מ˜‡מ‡רנ‡ זי"ע כו˙ב:
ˆ‰בי לˆ„י˜ ‡˙ ˙למי„ו ‰חביב˘ ,ל‡ כ„רכו
ו‰רופ‡ ‡מר ˘ˆריך לעבור ‡יז ‰ני˙וח ˘מע˙י מ‡‡מו"ר „˜‰ו˘ זל) ‰"‰רב˜"‰
˘‰י ‰בˆ‰לו˙ פנים וב˘מח ‰י˙יר ,‰כי ‡ם
)‡פער‡ˆיע( לרפו˙ ‡ו˙ו ,ונסע לעיר „‚‰ול‰ מ‰רי"‡ מ˜‡מ‡רנ‡(˘˘ ,מע מרבו ‡י˘ ‡ל˜ים
בˆור‡ ‰חר˙ ל‚מרי ,וכך מסופר ˘םˆ‰" :י˙ ‡˘
‰ני˙וח לע˘ו˙ זמן ו˜בע לעמבער‚ רבי יע˜ב יˆח˜ מלובלין זל„‡˘ ,‰"‰ם ‡ח„
במ˜טר˙ו ‡‰רוכ ,‰ו‰לך בח„רו ‡נ ‰ו‡נ ‰עם
)‡פער‡ˆיע( ,ובליל‰‰ ‰ו‡ לפני ‡ו˙ו יום מ‡נ˘י ˘לומו ˘‡ל ‡ו˙ו ,ו‡מר לו :רבי ,י˘יב˙י
‰פ‡נט‡פל בר‚לו ‡˘ר ˜ול „פי˜˙ו על ‰רˆפ‰
˘˜בעו לע˘ו˙ ‰ני˙וח‡ ,מר רב ˜"‰למ˘מ˘ו רחו˜ ‰רב ‰מלובלין ,ו‡ין בי יכול˙ לב‡ לרבינו
נ˘מע בחוז˜ בכל פסיע ‰ופסיע ,‰ו‰י' מ˘ורר
‰ר"‰ח ר' יע˜ב' :יע˜ב ,יע˜ב ,פיר מיך ‡‰יים ‡ין על ימים נור‡ים ר‡˘ ˘‰נ ‰יום ‰כיפורים
לעˆמו ˙נועו˙ מ‰ני‚ון ‰י„וע ˘ל מלכיו˙
מיין ˘טוב ‡ין זי„יט˘וב ,וועל ‡יך ‡‰בן וסוכו˙ ,וי˘ ˜רוב ‡ˆלנו ˘ני ˆ„י˜ים˘˘ ,ם ‚ם
זכרונו˙ ו˘ופרו˙ בר" ,‰וממ˜טר˙ו ‰על ‰ע˘ן
בעז˘‰י"˙ ‡ רפו‡ ,'‰ר' יע˜ב ‰נ"ל ‰י‡ ‰י˘ כן מס˙ופפים בˆלם ‰רב‡ ‰נ˘ים‡ ,פ˘ר ‡ני
בבי˙ כענן כב„ על ‰‰ר ע„ ˘נ˙מל‡ כל ‰בי˙
˙מים ונ‡מן מ‡ו„ ,ו‡‰מין ברבו ב‡מונ‰ יכול ליסע ל‡ח„ מ‰ם ,ו‰ם רבינו „ו„י רבי ˆבי
ע˘ן ,וכמעט ˘ל‡ ר‡ו ‡י˘ ‡˙ ‡חיו ,ו‰י ‰ז‰
פ˘וט ‰ע„ מ‡ו„ ,ול‡ ‰ ‰‰˙˘‰רב ‰וב‡מˆע מזי„יט˘וב זל ,‰"‰ו‰רב „˜‰ו˘ )רבי ‡ורי(
י„וע לחסי„ים בעלי „ע˙ ˘עבו„ ‰כזו עו˘‰
‰ליל ,‰ל˜ח ע‚ל ,‰ול‡ ‚‰י„ „בר ‡ף לבני בי˙ו מסטרעליס˜ זל.‰"‰
ˆ‰) ˜"‰‚‰בי לˆ„י˜( בע˙ ˆ‰ורך לבטל „ינים
˘ל רב ,˜"‰ונסעו בחזר ‰לזי„יט˘וב.
˙˜יפים רח"ל". ו˘‰יב רבינו מלובלין ל‡י˘ ‰ז ,‰טוב לך יו˙ר
ובטרם ˘נסעו ‡מר ‰ר ˜"‰מזי„יט˘וב זי"ע ליסע לזי„יט˘וב ל‰רב „ˆ‰י˜ ר' ‰יר˘לי ,יו˙ר
כ˘הˆבי לˆ„י˜ היה מטייל ˘ר לעˆמו למ˘מ˘ו ר' יע˜ב˘ ,עכ˘יו נ˙‚ל ‰לו מן מסטרעליס˜ ,כי ר' ‰יר˘לי ‰ו‡ ˙למי„ חכם
הנוסח ˘ל העטר˙ ˆבי על מלכיו˙ ˘‰מים ני‚ון ˘מל‡כי מעל ‰מזמרים בפמלי‡ ‚„ול בנ‚ל ‰ובנס˙ר ,וי˘ לו „ע˙ ‰מכריע,
זכורנו˙ ˘ופרו˙ ˘ל מעל ,‰ו‡מר לו '˜ח ‡ו˙י לנ‰ר' ,ו˘בר ˘ם ל‰כריע ‡˙ י˘ר‡ל לכף זכו˙ ,על כן מוטב לך
‚זיז‡ „בר„‡ ,וטבל ˘ם ,ו‰חום יר„ מעˆמו, ליסע לזי„יט˘וב.
‚ם מסופר ˘ם )פר˜ י"„ ‡ו˙ ב'( :ו‡‚ב ‡ˆיין ומ˘ם נסע כבר לבי˙ו ברי‡ ו˘לם ,וכ˘‚‰יעו )בן בי˙י˜ ,י"ט ˜י"‚(
˘סיפר לי ‡י˘ ‡מונים מפעסט˜"‰‚‰˘ , לזי„יט˘וב ˙‰חיל לזמר רב˙‰ ˜"‰נועו˙
מבלוז˘‡ב ‰י' „רכו ב˜י ıלנסוע בכל יום לטייל „˜‰ו˘ו˙ ‡לו ב˙‰ל‰בו˙ נור‡ ‰ועˆומ,‰ נוסח מלכיו˙ זכרונו˙ ˘ופרו˙ ˘חיבר
על ˜רון )˜‡רעטע( ל˘‡וף ‡ויר ,ו‡מר לי ‡‰י˘ ו‡ח"כ ˜בע רב‰ ˜"‰ני‚ון ‰ז ‰ל˙‰פלל בכל ˘נ‰ רבה"˜ מהרˆ"ה זי"ע ע"פ מה ˘˘מע
‰נ"ל ˘מ˘ך זמן רב ‰י' ז˜˙ ‰פי„ו ללוו˙ ‡˙ ו˘נ ‰על ס„ר מלכיו˙ זכרונו˙ ו˘ופרו˙. ממל‡כי מעלה
‰רב על ˜‰רון בטיולו ,ו‰י' ‰רב מ˜פי„ לטייל
„וו˜‡ ל‡ורך ˘ל ‡‰נ„ר‡˘י ‚‡ס ב‰ליכ‰ וˆ‰ ˜"‰‚‰בי לˆ„י˜ מבל‡זוב זי"ע˜ ,בע ‚"כ סיפר ‰ר ˜"‰בעל ˘ומר ‡מונים זי"ע ‡ו„ו˙
וחזר ,‰ו˜‰רון ‰י' נוסע ל‡ט ל‡ט ,ו‰עי„ לי ל˙‰פלל בז ‰מלכיו˙ זכרונו˙ ˘ופרו˙ ,וכך ˙˘‰ל˘לו˙ ‰נוסח ˘‰נ‰י‚ ‰ו‡ ז"ל לומר
‡‰י˘ ‰נ"ל ˘בכל מ˘ך נסיע˙ם על ‰רחוב מנ ‚‰בי˙ ˘ומר ‡מונים לומר מלכיו˙ זכרונו˙ בחˆר ˜„˘ו בע˙ ‡מיר˙ פסו˜י „זמר ‰מי„י יום
‰נ"ל‡ ,ף פעם ל‡ פ˙ח ˙‡ ˜"‰‚‰עיניו ,ר˜ ˘ופרו˙ ב˙נוע ‰זו ,ו‚ם ˜בע בעל ˘ומר ‡מונים ביומו ,ומ˜ורו ט‰ור מנוסח רבו ‰רˆ‰ ˜"‰בי
‰רים י„ים '˜‰כלפי מעל ,‰ו‰י ‰מזמר בלח˘ ל˙‰פלל ב˙נוע ‰זו ˜טעים מ‰פסו˜י „זמר‡ לˆ„י˜ מבל‡זוב זי"ע ˘נ ‚‰לומר נוסח זו בר‡˘
‡˙ ˙‰נועו˙ ˘ל מלכיו˙ זכרונו˙ ו˘ופרו˙ ,וכן כנ"ל. ˘‰נ ‰במוסף ‡ˆל מלכיו˙ זכרונו˙ ˘ופרו˙,
)עוב„‡ זו מוב‡ ב˘ני מ˜ומו˙ ב‚ליון ˜ול ‡מונים
ס˙ם ˙נועו˙ '‡.'‰‰ ‰‰ ‰‰ ‰ ורבו ˆ‰ '˜‰בי לˆ„י˜ ˜יבל מ‡ח„ ˘˘מע נוסח
ב˘ם בעל ‰חו˜י חיים ˘‰ו‡ ˘מע ז‡˙ מבעל ˘ומר
)עוב„‡ „‡‰רן˙ ,ול„ו˙ ל‰ר ˜"‰בעל ˘ומר ‡מונים זו מרב‰ ˜"‰עטר˙ ˆבי מזי„יט˘וב זי"ע,
‡מונים )‚ליון ˜ט"ז ,פר˘˙ ‡‰זינו ˙˘ע"ב( ,ובספר
זי"ע( ו˙˘‰ל˘לו˙ חיבר נוסח זו על מלכיו˙ זכרונו˙
„‰ע ‰ו„‰יבור ל„‡‰מו"ר מ˙ול„ו˙ ‡‰רן ˘ליט"‡
˘‰ו‡ ˘מע ז‡˙ מ‡ח„ ˘‰י ‰יח„ עם בעל ˘ומר ˘ופרו˙ ˘ל רבינו '˜‰מזי„יט˘וב ‰י ‰ע"פ
ב˘מים מ˙פללים בנוסח זי„יט˘וב ‡מונים ‡ˆל ‰ר ˜"‰מבל‡זוב ,וכמו ˘מוב‡ כ‡ן ‰ו‡ עוב„‡ „ל‰לן.
כ˘יס„ו ‡˙ בי‰מ"„ „חסי„י בעלז‡ בבני בר˜ מורכב מ˘ני מ˜ומו˙ ‡לו ,כי פרטים ˘‰בי‡ ז ‰ל‡
וכ ‰סיפר :פעם ‡ח˙ כ‡˘ר ˙˘‰טח ‰ר˜"‰
‰בי‡ ז ‰עיי"˘ ,ולכן ‰ב‡נו ˘נים כ‡ח„ ,ועכ"פ ‡לו
‰ור ‰כ"˜ מ‰ר"‡ מבעלז‡ זˆ"ל ˘ל‡ יס‚רו ‡˙ ˆ‰בי לˆ„י˜ מבל‡ז˘וב זי"ע על ˆיון ‰מˆויינ˙
ו‡לו „ברי ‡ל˜ים חיים(
‰בי‰מ"„ בימים ‰נור‡ים ,ו‡מרו ל‰ר˜"‰ ˘ל רב‰ ˜"‰עטר˙ ˆבי מזי„יט˘וב זי"ע ,ולי„
מ‰ר"‡ זˆ"ל ˘‡ין ל‰ם בעל ˙פיל ,‰ו‡מר ˆ‰יון '˜‰עמ„ ז˜ן ‡ח„ ˘זכ ‰עו„ ל‰ס˙ופף
הˆבי לˆ„י˜ היה ˘ר הנוסח ˘ל רבינו
‰מ‰ר"‡ זˆ"ל ˘‰ר"‰ח ר' יונ˜ ‰ליין ע"‰ ‰ינו בˆיל‡ ˜„י˘‡ „רב‰ ˜"‰עט"ˆ זי"ע ,ו‰ז˜ן ˘ינן
בעל ˙פיל ,‰ו‡מר ר' יונ ‰למ‰ר"‡ זˆ"ל ˘‡ינו
העטר˙ ˆבי על מלכיו˙ זכרונו˙
לעˆמו ˙‰נועו˙ ˘‡מר ב‰ן רבו רב‰ ˜"‰עט"ˆ
יו„ע ‡˙ נוסח בעלז‡ ‡ל‡ ר˜ ‡˙ נוסח ˘ופרו˙ כ„י לבטל ה„ינים
ס„ר מלכיו˙ זכרונו˙ ו˘ופרו˙ ,כ˘˘מע ‰ר˜"‰
זי„יט˘וב‡ ,מר ‰מ‰ר"‡ ˘ז˜ינו כ"˜ מרן מ‰ר"י וי˘ ל‰בי‡ ˘ני „ברים נפל‡ים ‰מסופר על מבל‡ז˘וב ‡לו ˙‰נועו˙ מ‰ז˜ן ,נ˙ר‚˘ מ‡ו„,
מבעלז‡ ‡מר '˘ב˘מים מ˙פללים בנוסח ‰רˆ‰ ˜"‰בי לˆ„י˜ זי"ע„ ,חזינן ˘‰יˆ‡ ‰לו ו˘‡ל ‡˙ ‰ז˜ן מ‡ין לו ˙נועו˙ ‡לו ,וענ‰ ‰ז˜ן
זי„יט˘וב'. ל„בר ר‚יל ל˘ורר לעˆמו נוסח „˜‰ו˘ ‰ז,‰ ˘‡לו ‰ן ˙‰נועו˙ ˘רבו רב‰ ˜"‰עט"ˆ ‰י‰
)‚ליון ‰ו‚י ˙ור - ‰מפי בעל ‰מע˘‰ ‰ר"‰ח ר' יונ‰
בספר עוב„‡ „‡‰רן )פר˜ י"„ ‡ו˙ „' ˙ -ול„ו˙ מ˙פלל ס„ר מלכיו˙ זכרונו˙ ו˘ופרו˙ ,וסיפר
˜ליין ז"ל(
~ח~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
וי˜ם וילך ר‚לי ‡ל ‡י˘ ‡‰ל˜ים רבינו, ˘חל יום ר‡˘ון ל˘ב˙ ,וביום ˘‰ני ל‡ ‰י ‰מורי רבה"˜ מהרˆ"ה זי"ע ה˙חז˜ לה˙פלל
לזי„יט˘וב. ורבי יכול ל˙˜וע ,ועמ„ מורי ל˙‰פלל מנח‰
בר‡˘ ה˘נה
ו˙פל˙ מנח˘ ‰לו ‰י˙ ‰מי„ ‡˘ ˘ורף ˘ל‰ב˙
‰ר‚י˘ רבו ˘‰רף ב„בר ז ,‰ויˆו עליו ‡נ˘ים ˙למי„ ˘ל רב ˜"‰מ‰רי"‡ זי"ע ‰ ‰"‰ר˜"‰
י ‰-כנו„ע ,וכ˘ר‡י˙י ז‡˙ ‰לכ˙י ממ˜ומי
מחוב˘י בי˙ מ„ר˘ו ˘יעמ„ו על פר˘˙
ועמ„˙י ‡ˆל ‰חלון ˜רוב למ˜ום מורי ל˙‰פלל ‡‰מרי יוסף זי"ע כו˙ב בז"‰ל בספרו :'˜‰
„‰רכים ויחכו ˘ם לבו‡ו ˘ל ״‰בו‚„״ ,ויבי‡ו‰ו
˘ם ,ו‡חר ˙‰פל‰ ‰י„ ‰רך מורי לילך מעט ‡נ‰ ˘מע˙י ממורי „˜‰ו˘ ‡‚‰ון „ˆ‰י˜ ‡י˘
‡ליו .ע˘ו ‡‰נ˘ים כמˆו˙ רבם ,ו‰עלו ‡˙
ו‡נ ‰ו‚ם ל‰חלון ,וכ˘‰חזיר פניו מן ‰כו˙ל ‡ל˜ים ]מ‰רי״‡[ זי„יט˘וב זל‰׳׳ ‰זי״ע‡˘ ,מר
‰לוי˙ן בחכ ,‰נ˙פ˘ ‡‰י˘ בעונו ו‰וב‡ ‡ל רבו. ב˘ע˙ ˜‰פו˙ ב˘ם רבו „˜‰ו˘ ]‰עטר˙ ˆבי[
ר‡י˙י על פניו זיו וזו‰ר ˘‰כינ ‰בכמ ‰מיני זיו
נרע˘ ונפח„ בר‡˘ מור„ ובפנים כבו˘ו˙
וזו‰ר ו„‰ר כמר‡˘ ˙˘˜‰ ‰ל מעל ‰ב‚וונין זל‰״˘ ,‰פעם ‡ח˙ בר‡˘ ˘‰נ‡ ‰מר ˘ל‡ ‰י‰
ב˜ר˜ע עמ„ ‰עלוב לפניו ,ו‰ו‡ ˘‡ל ‡ו˙ו :״ל‡ן
נ‰ירין ,ונפל עלי פח„ ורע„ ‰ונפל˙י ל‡חורי לו במ ‰ליכנס ל˙‰פלל ,כ„רך „ˆ‰י˜ים
‡˙‰ ‰ולך"˙‰ .וו„‡‰ ‰י˘ על פ˘עו ו‡מר:
ו‰חזי˜ו בי בני ‡„ם ˘ל‡ ‡פול ,ול‡ י„עו „˜‰ו˘ים ˘מ˜טינים עˆמם לפני ‰בור‡ ב״.‰
‡מנם חט‡˙י ,כז‡˙ וכז‡˙ חפˆ˙י לע˘ו˙, ול‡ ‰י ‰יכול לכנוס ל˙‰פלל ביום „‰ין „˜‰ו˘
‰סיב .‰וכ˘ר‡ ‰מורי ‡˙ ‰רע„˘ ‰לו‰ ,חזיר
‡בל ל‡ בי ˘‡‰ם˘‡ ‰˘‡‰ ,ר עמ„י ‰י‡
‡˙ פניו לכו˙ל וסמך ר‡˘ו על ‰כו˙ל ˘נים ‡ו ו‰נור‡ .ו˙‰חז˜ ‡˙ עˆמו בז‰ ‰פסו˜ ˘‡מר
˘‰י‡˙ני ו‡לך‡ .בל ‚ם ‰י‡ חפ ‰מפ˘ע רב
˘ל˘ ‰ר‚עים ,ו‰חזיר ‡˙ פניו ול‡ ר‡י˙י עו„ „ו„ ‰מלך ע״‰˙) ‰לים כ״ (‰ל„ו„ ‡ליך ‰׳ נפ˘י
עניו˙ מעביר ‰על „ע˙ ˜ונו‡ ,נחנו רעבים
˘ום „בר .ו‰י ‰מספר ו‰ולך ˘‚ם בע˙ פטיר˙ ‡˘‡ ,ופירו˘ ‰פסו˜ כך ,ל„ו„ ‡ליך ‡ ,'‰יך
ללחם ,בעו„ ˘˘כנינו ,מוז‚ים כמוני‰ ,ם ‡פ˘ר לב˘ר ו„ם ל˙‰ייˆב לפני ,'‰ו˙‰ירוı
מורי ‰ר‚˘˙י ור‡י˙י זיו וזו‰ר כז ‰עליו ,ומז‰
מˆליחים בכל עס˜י‰ם ,ו˙ול˙˘‡ ‰י ‰עלוב‰
זכי˙י ל˙ ˙‚˘‰ור˙ו. ‰ו‡ ״נפ˘י ‡˘‡״ ˘‡ני מוסר נפ˘י ל ,'‰ועל י„י
בזכו˙ ˘‰ם מחסי„י זי„יט˘וב ˘כן כל חסי„יו
)נ˙יב מˆוו˙יך ,נ˙יב ‰יחו„˘ ,ביל „( ˘מוסר נפ˘ו ל„'‡ ,פ˘ר לו לעמו„ לפני ˜‰ב״,‰
כלם בעלי פרנס ‰טוב ,‰ובכן ,מ ‰יע˘ ‰עני
˘‰ו‡ מבטל כל כוחו˙ ˘‚‰מיו˙ ו‰חומר,
˘כמוני ,ול‡ יחט‡ ,ללכ˙ ‚ם ‰ו‡ ‡ל רבם ˘ל
הנ˘מו˙ ˘˙י˜ון רבה"˜ מהרˆ"ה זי"ע ˘י‰י ‰בטל ומבוטל לפני ‚„ול˙ ‰בור‡ ב״‡. ‰כן
‡לו˘‰˘ ,ע ‰מ˘ח˜˙ ל‰ם‡ .בל‰ ,נני ˘ב
בע˙ ˙פל˙ ר‡˘ ה˘נה ˙‰יי˘ב עו„ ל‰עמי˜ עˆ ‰ו„רך ל ,'‰ו‡מר וכי
ב˙˘וב˘ ‰למ ,‰וחי ר‡˘י ˘ל‡ ‡וסיף ללכ˙
‡ני ‰ו‡ „ו„ ע״ ,‰ו˙‰חז˜ בז ,‰כי ‰נ„ ‰ו„ ‡מר
עו„ ב„רך זו. רבינו ]רב‰״˜ ˆבי מזי„ט˘וב זי״ע[ ‰י ‰בן „ורו
‰ר״ב כבסני מעוני ,ו˙יב˙ ‰ר״ב ב‚ימטרי‡ ‡י״ן
˘ל ‰ˆ‰״˜ ˘‰רף ר׳ ‡ורי מסטרעליס˜ זי"ע,
˘˜‰יב „ˆ‰י˜ רב ˜˘ב לכל „בריו ו‡מר לו‰˙‡ : סו״ף ,ונ‚„ ‡‰ין סוף ‰כל ˘ו ‰כ˜טן כ‚„ול ,כי ‡ף
˘ני‰ם ‰יו ר‡˘י ‡לפי י˘ר‡ל בעיירו˙ ל‡
‰ולך ונוסע לזי„יט˘וב .טוב על ‰וˆ‰לח‡ ,בל „‚‰ול במ ‰נח˘ב נ‚„ ‡ין סוף ב״ .‰ו˘פ˙ים
רחו˜ו˙ זו מזו .ובעו„ ˘רוב חסי„יו ˘ל רבינו ‰יו
‡ני פו˜„ עליך ,כי בבו‡ך ‡ליו )‡ל רב˜"‰ יו˘˜ ע״כ ˘מע˙י מפיו „˜‰ו˘.
‡נ˘ים בעלי פרנס ‰טוב‰ ,‰יו חסי„יו ˘ל ˜‰׳ )‡מרי יוסף פ׳ ויחי „ף רמ״ו ע״‡(
מזי„יט˘וב(‡ ,מור לו ב˘מי כ„ברים ‡‰ל:‰
מסטרעליס˜ עניים ו„לים ברובם ,מפני ˘ביטל
״˘יז„עזע מפני" ,בימים ‰‰ם ‰יו ‰יחסים בין
רבם ‡˙ כל עניני ‰עולם ‰ז ‰בביטול ‚מור, היה פניו מבהי˜ ומ‡יר כעין ˜˘˙ ˘ל
חסי„י ˘˙י „ˆ‰י˜ים „˜‰ו˘ים ‡‰ל˙ˆ˜ ‰
˘נ‡מר‰ ‡ח˙, ˘‡מר״ ״ברוך ו˙פל˙
מ˙וחים ,וכן ח˘בו לבטח ,כי ˙‰ר‡ ‰זו י˘ ל‰ מעלה
ב˙˘‰פכו˙ ‰נפ˘ ו˜‰ול נ˘מע ע„ מחוı
‡יז˘˜ ‰ר ‡ל ˙‰יחסו˙ זו .סירב ‰עלוב ‰‰ו‡ כך כו˙ב ˙למי„ מוב˘ ˜‰ל רב ˜"‰מ‰רˆ"‰
לעיבור˘ ‰ל ‰עיר ,עמ„ˆ‡ ‰לו למעל ‰ממ‡‰
ל˜בל עליו ˘ליחו˙ זו ,ו‡מר„‡ :וני רבי ו˜„ו˘י, זי"ע‰ ‰"‰ ,ר ˜"‰מ‰רי"‡ מ˜‡מ‡רנ‡ זי"ע:
פרנסו˙ ,וממיל‡ כמו כן ‡ˆל חסי„יו‰ .י ‰בין
‰ל‡ ‰רב˘ ‰ליחים לפניו˘ ,לח נ‡ בי„ ˙˘לח, חילו˜‡ „רבנן ‰מלוב˘ בו ב‚ן ע„ן ‡רˆי ‡חר
חסי„יו כפרי מוז‚ ‡ח„˘ ,כחבריו בבי˙ ‰מ„ר˘
ו‡ני כבר נ˘בע˙י ˘ל‡ ללכ˙ ˘מ ,‰ו‰נני ˘ב פטיר˙ו ,ולפעמים זוכ ‰בו ‚ם בעולם ‰ז ,‰לבו˘
כן ‚ם ‰ו‡‰ ,י˙ ‰פרנס˙ו ל˜וי ‰מ‡ו„ ,בעו„
לבי˙י‡ ,בל חז˜ ‰עליו פ˜ו„˙ רבו ,ול‡ עו„, מלכו˙ ,וזכו בו ‡ס˙ר ומר„כי וˆ„י˜ים בע˙
˘˘כניו‰˘ ,יו מחסי„יו ˘ל רבינו‰ ,י˙‰
‡ל‡ ˘פ˜„ עליו ל„רו˘ מ‡˙ רבינו ״סימן״, ˙ור ‰ו˙פל ,‰ר' ‡ב‡ ‡˙ל‰יטו ‡נפוי כנור‡,
פרנס˙ם טוב ‰ורחב .‰ול‡ זו בלב„‡ ,ל‡
˘מסר לו ‡˙ „בריו כ‰לכ˙ם ,למען י„ע כי ל‡ פניו בוער˙ כלפי„ים .ו‡ני זכי˙י לר‡ו˙ פני מורי
˘˘‰י‚ ‰י„ם ל˙˙ ‚ם פ˙ ל‡ורחים וˆ„˜‰
ע˘˘ ‰ליחו˙ו רמי,‰ „ו„י ]רבי ˜"‰מ‰רˆ" ‰מזי„יט˘וב[ במנח‰
לעניים ,ולר˘ ז‡ ‰ין כל ,ל‡ עולם ‰ז ‰ול‡ עולם
בלב מר ‰ורוח נ˘בר ‰עזב ‡‰ומלל ‡˙ בי˙ רבו, ‰ב‡ ,ו˙‡לˆ‰ו ‡˘˙ו ו˙‡מר לו„‡ ‰˙‡ :ו˜ ר‡˘ ˘‰נ‰˘ ‰י ‰פניו מב‰י˜ ומ‡יר כעין ˜˘˙
וי˜ם וילך לזי„יט˘וב ‡ל בי˙ רבינו ,י„ע עלוב ז‰ ברבך ו‰נך עני ו‡ביון ,ו˘כניך ‰מ˘כימים ˘למעל ,‰ע„ ˘נפל˙י ל‡חורי מ‡ימ ‰ופח„,
כי בנפ˘ו ‰ו‡‡ ,ם י˜„ים למסור לרבינו ‡˙ „ברי לפ˙חו ˘ל „ˆ‰י˜ מזי„יט˘וב˘‡ ,רי ל‰ם ו‰בין ז ‰מורי ,ו‰חזיר פניו לכו˙ל על ר‚ע ,ול‡
רבו עו„ בטרם ˘פך לפניו מרי ˘יחו על מˆבו בעולם ‰ז ‰וטוב י‰י ‰ל‰ם ‚ם בעולם ‰ב‡‰ .ם ר‡י˙י עו„
‰ירו„ ו˜בל ממנו ‡˙ ברכ˙ו ,וע״כ „˜‰ים ˙פל‰ מ˙פרנסים בכבו„ ועו˘ים ˆ„˜ ‰בכל ע˙ ,ו‡˙‰ )ז‰ר חי ח"„ „ף רס ‰ע"ב(
לˆר‰ .‰רˆ ‰לפניו ‡˙ כל פרטי עס˜ פרנס˙ו, ‡ין לך ל‡ ‡‰ול‡ .‡‰נס ‰נ‡ ‚ם ‡˙ ˙‡ ‰מזלך
ו‡יך ‰ו‡ בˆר„‚ ‰ול‰ ,‰יל„ים ˘ו‡לים ללחם ועל‡ ‰ל ‰ר‰״˜ מזי„יט˘וב ,ור‡י˙ כי ירום ר‡י˙י על פניו זיו וזוהר ה˘כינה בכמה
ופור˘ ‡ין ל‰ם ועו„ ועו„˘ ,מע רבינו וברכו ˜רנך ‚ם ‡˙ ,‰כ„ ‰בר‡ ‰ליו ‰˘‡‰יום יום ול‡ מיני זיו וזוהר וה„ כמר‡ה ה˜˘˙ ˘ל
ופטרו ל˘לום‡ .בל ‡‰י˘ ל‡ זע ממ˜ומו ,כי ˘מע ‡לי‡ .‰בל כ‡˘ר ‚בר ‰עליו פעם י„ מעלה ב‚וונין נהירין
רˆ ‰למסור לרבינו ‡˙ „ברי רבו‡ ,בל מפיו ‰עוני ,נכנסו „ברי ‰בלבו ,וי˜ח ‡˙ מ˜לו ו‡˙
ועו„ כ˙ב ‰ו‡ ז"ל בז"‰ל :ו‰י ‰מספר ו‰ולך בז‰
נע˙˜ו מלים‡˘ .ל ‡ו˙ו רבינו‰ :י˘ לך עו„ מ‰ ˙רמילו˘ ,ם בו טלי˙ו ו˙פילין וככר לחם ומלח,
‰ל˘ון ,זו‰ר כז ‰ממ˘ זכי˙י לר‡ו˙ ‡ˆל מורי
ל‚‰י„ לי‡˙‰ ,ו˘˘ ‡‰י˘ וי‡מר :כן ,עו„ „בר
]רב ˜"‰מ‰רˆ" ‰מזי„יט˘וב[ בר‡˘ ˘‰נ‰
~ט~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
‡˙ ˘מם לפני רבי ˜"‰מזי„יט˘וב ,ו‡ף ‰וסיפו כזי˜ים ובר˜ים .כל „יבור ו„בור חˆב ל‰בו˙ ‡˘, בפי ל‡מור לרבינו ב˘ם רבי מסטרעליס˜‡ ,בל
לב˜˘ ˘יזכור ‡ו˙ם בע˙ ˙‰פיל ‰בר‡˘ וכל ‰˜‰ל ‡נ˘ים ל‡לפים עמ„ו ˆפופים ‰נני יר‡ וחר„ פן ‡חט‡ ל‡ל˜ים ב˘ליחו˙י זו,
˘‰נ ,‰ורבי ˜"‰מזי„יט˘וב ‡כן נענ ‰בחיוב ומ˜˘יבים רב ˜˘ב ,בכל ‰בי‰מ״„ „‚‰ול ו‡וי לי ‡ם ‡ומר ‡וי לי ‡ם ל‡ ‡ומר˘ ,מע רבינו
לכל ‡ח„ ‡ח„‡‚‰ ,ון רבי יע˜'לע ˘עמ„ ˘ם ‰ו˘לך ‰ס ,נעˆרו כל ‰נ˘ימו˙ וכל ‰עינים ‰יו וˆחו˜ ˜ל עבר על ˘פ˙יו ,וי‡מר‡ :ל ˙יר‡ בני,
˙מ ‰במח˘ב˙ו ‰כיˆ„ יוכל ‰רבי לזכור ‡נ˘ים נ˘ו‡ו˙ ‡ל ‰מ˜ום ב˜רן מזרחי˙ˆ-פוני˙ ˘˘ם ‡מור מ˘ ‰י˘ לך ל‡מור‡ ,ל ˙יר‡ ו‡ל ˙ח˙,
‰רב ‰כל כך בע˙ ˙פיל˙ו בר‡˘ ˘‰נ‰ ‰ל‡ ז‰ עמ„ רבינו נור‡ כמל‡ך ‡ל˜ים ו˙‰חט‡ לפני רˆ‡ ‰ו˙ו רבינו פעמים ו˘ל˘ ,ע„ כי ‰פליט
בל˙י ‡פ˘רי˙ ,וך כ„י ‰ר‰ורו ˙פס רבי˜"‰ ˜ונו. מפי‰ו ‡˙ „‰ברים ‡˘ר ˘ם רבו בפיו.
מזי„יט˘וב ‡˙ מח˘ב˙ו פנ‡ ‰ליו ו‡מר לו, )פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ ‡'(
˘‰יב לו רבינו :טוב „‰בר‡ ,מור לרבך‰˘ ,נני
"וכולן נס˜רין בס˜יר‡ ‰ח˙" )ר‡˘ ˘‰נ ‰י"ח
ועו„ על ‚ו„ל ˙‰עוררו˙ ˙‰פיל ‰בˆלו ˘ל ״מז„עזע״ מפניו‰ ,וסיף ˘וב ‡‰י˘ וי‡מר‡ :בל
ע"‡(.
רבינו '˜‰ב˙פל˙ ר‡˘ ˘‰נ ,‰כ˙ב בספר ˘בחו ‡„וני מורי ורבי ,רבי פ˜„ עלי„‡˘ ,רו˘ מרבינו
)‚ליון ‡ור ˆ‰פון(
˘ל ‡‰רן לספר על ˆ"‰‚‰רבי ‡‰רן ווייס סימן על כך˘ ,מסר˙י לו „בריו כ‰וי˙ם .ענ‰ו
מבענע„˜ווי ,ıר‡ב"„ מונ˜‡ט˘ ובעל מ„ר˘
רבינו ו‡מר לו‚ :ם ‡˙ „‰בר ‰ז‡ ‰ע˘ ‰למענך,
‡מיר˙ הפיוטים ב˙וך ה˙פלה ‡‰רן ,כ„ל‰לן.
ובכן ‰סכ˙ ו˘מע :בר‡˘ ˘‰נ‡‰ ‰חרון‰ ,יו
כמנ ‚‰רבו˙יו ל‡ ‡מר רבינו פיוטים ב˙וך "כ˘‰י' רבינו כבן י"ב ,נסע לזי„יט˘וב לר",‰ ‡לפי נפ˘ו˙ ˘ל י˘ר‡ל˘ ,עלינו ‰י ‰ל˙˜נם,
˙‰פל ‰ר˜ מעט מן ‰מעט‡ ,לו ˘י˘ עלי‰ם ובי„וע מנ‰ ‚‰ר‰ ˜"‰י' ˘ב˙פלו˙ ר"‰ ‰יו נפל לחל˜י כך וכך נפ˘ו˙ ,ולחל˜ רבך כך וכך.
כוונו˙ ‡‰ריז״ל כפיוטי ‰מרכב˘ ‰ב˜„ו˘,‰ מכב„ים בעלי מנ‚נים לנ‚ן ‡˙ כל ˙‰פלו˙ ול‡ ‡נכי ‚מר˙י ‡˙ עבו„˙י ב˙פל˙ ˘חרי˙ ,וי‰י‰
ל‡ל עורך „ין ,וכל מ‡מינים וכיוˆ‡. ,ı"˘‰מלב„ וכל מ‡מינים ˘‡מר ‰ר˜"‰ בלכ˙י למ˜ו˜ ‰ו„ם ˜˙‰יעו˙ ר‡י˙י ,כי ˜˘˙‰
בעˆמו עם ‰˜‰ל פסו˜ בפסו˜ ,ו‰יו ‡ומרים ‰עבו„ ‰על רבך ,ח˘˙י לעזר˙ו ול˜ח˙י עלי
בני‚ו„ לרוב ‰‰מון ˘עי˜ר ˙‰פל ‰בר״ ‰ויו‰״כ
‡ו˙ו ב˘פיכ˙ ‰לב יו˙ר מכל ˙‰פלו˙ ,על כן
עו„ כמ ‰מ‡ו˙ נפ˘ו˙ ,וכ˘ר‡י˙י ‡חר
מ˙חל˙ ‡ˆלם מן "‰מלך" ו‡ילך בעו„ ˘על ב‚‰יע ‰ר ˜"‰ל˘ם ,טיפס רבנו על ‰חלון
˜˙‰יעו˙ כי עו„ רב ‰עליו ‰עבו„ ,‰ל˜ח˙י עלי
פסו˜י „זמר ‰מפני ˘‰ן ˙„יריו˙ ‰ם עוברים לר‡ו˙ ‡˙ ‰רב „‰ומ ‰למל‡ך ˆ '‰ב‡ו˙
עו„ כמ ‰מ‡ו˙ נפ˘ו˙ ,למען ˜‰ל ‡˙ ‰עבו„‰
בחטיפ ,‰נ ‚‰רבינו ככל „ˆ‰י˜ים ב‚ילו לע˘ו˙ בעבו„˙ ˜‰ו„˘ ,לפ˙ע ‰רים ‰ר ˜"‰ר‡˘ו,
עליו ,וכ ‰על˙ ‰בי„ו ל˙˜ן ‡˙ ‡˘ר מוטל עליו.
מן ‰עי˜ר עי˜ר ,ו˘ירי „ו„ ‰מלך ע״˘ ,‰יר˙ ונ‚לו לרבינו פניו „˜‰ו˘ים ˘ל ‰ר ˜"‰בין ˜פלי
טלי˙ו ,ונ˙עלף רבינו מפח„ ו‡ימ˙ו ,ונפל ‡ל„‰ ‰ברים ,בני‡˙ ,מר לרבך ל˘ם סימן ,חזר
‰ים‰ ,לל „‚‰ול ,ברוך ˘‡מר˙ ,פל˙ נ˘מ˙ ,וכל
מ‰חלון ,וכ˘סיפרו ז‡˙ ל‰ר‡ ˜"‰מר 'ע‰ר ‡‰י˘ ‡ל רבו ומסר לו ‡˙ כל „‰ברים˘ ,מסר לו
˙‰פלו˙ ˘˙˜נו ‡נ˘י כנס˙ „‚‰ול ,‰נ‡מרו
‡‰ט ‚יט ‚יזע‰ן'. רבינו ,נענע „ˆ‰י˜ בר‡˘ ו‡מר ,כנים „‰ברים,
בבי˙ מ„ר˘ו ב‡ריכו˙ ו˙‰ל‰בו˙ ‚„ול‰ ,‰לל
)˘בחו ˘ל ‡‰רן עמו„ ט"ז( ז ‰סימן ˘ל ‡מ˙ ,כך ‰ו ‰מע˘ ,‰וע˙ ‰לך
„‚‰ול ו˘יר˙ ‰ים נ‡מרו ˙מי„ ב˘בוי״ט פסו˜
ל˘לום.
‡חר פסו˜ ב˙‰עורר˙ מרוב ‰כ‡ילו נ‡מרו על
‰ים ממ˘.
˘ערו˙ ר‡˘ עמ„ו כמו מסמרים )ˆבי לˆ„י˜ „ף ל"ט(
)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ ב' – עי' עו„ ביל˜וט מ‰רי"‡ ‰חסי„ ‰י˘י˘ רבי מר„כי סופר זˆ"ל ,ו‰י‰
במנ‚‰י ‰פיוטים( ‡מיר˙ ˙הלים בימים ‡לו
נ˜ר‡ בפי כל רבי מ‡טי' סופר ,ובימי נעוריו זכ‰
עו„ ל‰ס˙ופף בˆל ˜„ו˘˙ ‡י˘ ‡ל˜י ‡‚‰ון ובימים נור‡ים ‰י„ ‰רכו ב˜ו„˘ ]רב˜"‰
‡ו„ו˙ ה˘" ıרבי סענ„ר ליפ‡ ז"ל בנו „˜‰ו˘ ‰מ˜ובל רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב מ‰רי"‡ מזי„יט˘וב זי"ע[ ל‚מור ˙‰לים בכל יום
˘ל רבה"˜ מהרי"‡ זי"ע זˆ"ל זי"ע ,וזכינו ל˘מוע מפי ˜„˘ו ˘ל ‰חסי„ ממ˘ ,ומר‡˘ חו„˘ ‡לול ע„ יום ‰כיפורים,
„‚‰ול ‰ז˘ ,‰סיפר לנו בחר„˙ ˜ו„˘ ‡יך ˘זכ‰ ‰י„ ‰רכו ל‚מור ˙‰לים בˆיבור בכל יום '‰
בנו בכורו ˘ל רבנו ‰רב „מ˙‡‰‚‰ ,״ˆ ר׳ סנ„ר ל‰יו˙ על ר‡˘ ˘‰נˆ‡ ‰ל „ˆ‰י˜ „˜‰ו˘ ‰ז,‰
ב˘בוע ,וכן בליל יום ‰כיפורים ,כי ז‰ו ‰מ˙˜˙
ליפ‡ זˆ״ל ‰י ‰בימים ‰‰ם ס‚ן‰Œכ‰ונ˘ ‰לו, ו‡מר לנו :מ‡ ‰ומר לכם זכינו ל˘מוע מלכיו˙
„‰ינים ,כמו ˘כ˙ב בעטר˙ ˆבי ויחי )„ף רמ"ט(,
‰ו‡ ‰י ‰עובר לפני ˙‰יב ‰מן "‰מלך" ע„ ‚מר זכרונו˙ ו˘ופרו˙ מפי ˜„˘ו ˘ל „ˆ‰י˜ ‰ז,‰
ב˘ם רבו˙יו.
˙פל˙ ˘חרי˙ ,ר' סענ„ר ליפ‡ ‰י˙ ‰למי„ ונפל עלינו פח„ ‚„ול כז˘‡ ,‰ר כל ˘‰ערו˙
)‰ר‡‰ ˜"‰מרי יוסף זי"ע ב„˜‰מ˙ לי˜וטי ˙ור‰
מוב˘ ˜‰ל ‰‚‰״˜ ר׳ יו„‡ ˆבי זˆ״ל מר‡ז„ול, ר‡˘ עמ„ו עלינו כמו מסמרים.
ו"˘‰ס ,וכן בע˘ר ˜„ו˘ו˙ מערכ˙ ח' ‡ו˙ ט"ז(
˘על נעימו˙ ˙פל˙ו מספרים נפל‡ו˙ ,ובס‚נונו )בספר פרח מט‰‡ ‰רן )מונ ‰ו‰לך ˘ם „ˆ‰י˜ים
˙‰פלל ‚ם רסענ„ר ליפ‡˜ ,ולו ‰יˆ ‰לול ונעים ˘‰יו מ˜ורב ‡ˆל ‰ר ˜"‰בעל ˘ומר ‡מונים ו‡ח„
מ‰ם ‰י ‰ר' מ‡טי' ‰נ"ל( ,ועי' ‚ם כז ‰בספר עוב„‡ הה˙להבו˙ וה˙עוררו˙ ‡ˆל רבה"˜
ומו˘ך ‡˙ ‰לב ,וכ˘˙‰פלל ˙פל˙ יוˆר ופרט
„‡‰רן( מהרי"‡ זי"ע בר‡˘ ה˘נה
‰לך בנעימ„˜ ‰ו˘" ‰פועל ‚בורו˙'׳ "עו˘‰
ח„˘ו˙" "בעל מלחמו˙" וכן ‰ל‡ ,‰וסיים ב˜ול ‡ם ‰י ‰רבינו ]‰ר ˜"‰מ‰רי"‡ זי"ע[ ב˘ב˙ו˙
וכולן נס˜רין בס˜ירה ‡ח˙
˘חל "‡ור ח„˘ על ˆיון ˙‡יר ונזכ ‰כולנו וכל ימו˙ ˘‰נ ˘‡ ‰מ˙ל˜ח˙ ונור‡ על כל
במ‰ר ‰ל‡ורו" )מ˘ ‰ל‡ נ‡מר ‡ˆל רבנו ר˜ סיפר ‡‚‰ון מט˘עבין זˆ"ל ˘‡ביו ‡‚‰ון רבי סביביו‰ ,נ ‰בח„˘י ‰רחמים ו‰רˆון‰ ,חל מר״ח
בימים ‰נור‡ים( ˆללו חלונו˙ בי˙ ‰מ„ר˘ יע˜'לע מ‰רימלוב זˆ"ל בעל כוכב מיע˜ב ,נסע ‡לול ע„ ‡חרי ימי ח‚ ‰סוכו˙ ‰י ‰בוער כ‡˘
וינועו ‡מו˙ ‰ספים ,וכ˘‡מר ‡ח״כ ‡‰ב ‰רב‰ פעם בימים ‰נור‡ים ‡ל רבי ˜"‰רבי יˆח˜ ממ˘ ,ול‡ יכלו בכלל לעמו„ במחיˆ˙ו.
וכל ‰˜‰ל ‰ס˙ערו עמו ו˜ר‡ו ˘מע נ„מ ‰כ‡לו ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע ,ב‰יו˙ו ˘ם ‰בחין
‡˘רי עין ר‡˙‡ ‰ו˙ו בעמ„ו בר״ ‰לפני ˙‰יב‰
עלו כלם עמו בסער˘‰ ‰מימ ‰כך ל˜ח ר' ˘לפני ר‡˘ ˘‰נ ‰ני‚˘ו ‡נ˘ים רבים ל‰זכיר
ו‡ומר "מלכיו˙ זכרונו˙ ו˘ופרו˙" ˘יˆ‡ו מפיו
~י~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
‰עיר במ˘ך ˙ור˙ו˘ ,ב‡ו˙ו יום ב˘ע˙ ˙‰פל‰ ברכה לבעלי ˙פילו˙ סענ„ר ליפ‡ ˘בי ‡˙ לב כל ‰מ˙פללים עמו
‰י˙ ‰לו כונ ‰טוב ‰פלוני˙ לטוב˙ן ˘ל י˘ר‡ל, בנעימ˙ ˙פל˙ו ו„בורו ‰מפוˆ˘ ıיר„ ע„ ˙וך
˜ו„ם ימים נור‡ים ‰יו ב‡ים בעלי ˙פילו˙
ו‡מר ‰לפני ‰˜‰ל ,כך ‡מר פ״‡‰ :יום כוננו ˙וכו ˘ל ‰לב ,ורבינו ‰י ‰עומ„ על מ˜ומו ול‡
לרב] ˜"‰מ‰רי"‡ זי"ע[ ,ל‰זכירם ולברכם
כפיוט וי‡˙ו כל לעב„ך )˘‰יו מנ‚נים בב‰מ"„( ‰סיב ‡˙ עיניו ממנו כל זמן ˘˙‰פלל ,פ״‡
˘י˜בלו ˙פיל˙ם ,רבנו „˜‰ו˘ נ˙ן ל‰בעלי
בחרוז "עמך לפניך יעבירון ו‰ם ב˙וך יעבורין״ נ˙עלף ר' סענ„ר ליפ‡ ב‡מˆע ˙פל˙ יוˆר וזרם
˙פילו˙ מטבעו˙ ˘י˜חו טיי"ע ˙" ‰ל˘˙יי,‰
ב˙וך ‚ימטרי‡ ״ח˙״ך״ ˘ם ‰פרנס˘ ,‰יו˘עו כל „ם ˙‰פר ıמנחיריוˆ ,ו ‰רבנו ל„‰ו˜ ‡˙ ˆ„עיו
ו‡מר רבנו „˜‰ו˘ ל‰בעלי ˙פילו˙ ,ווען ‡יר
י˘ר‡ל בפרנס ‰טוב ,‰ומעין ז ‰נ˘מע ממנו במטפח˙ ו‰עמי„ו לפניו על ˙‰יב ‰ספל מים
וועט ‡ייך ˘טעלין „‡ווינין ז‡לט ‡יר ‡ן ‰ייבין
בפעם ‡חר˙ בר״‡˘ ‰מר :כוננו ‰יום ב˙פל˙ ˜רים ˘נ˙ן ב‰ם ‡˙ ˘˙י י„יו ,ורבינו עמ„ עליו
˘טיל ‡ין ני„רי‚] ,כ˘‡˙ם עומ„ים ל˙‰פלל
‡˙ ‰זוכר "מר‡˘י˙ כז‡˙ ‰ו„ע˙ ומלפנים ובכובע˘‰-ב˙ ˘לו ‰ניע עליו רוח ע„ ˘˜ם
˙‰חילו ב˜ול ˘˜ט ונמוך[.
‡ו˙‚ ‰לי˙" ע״פ „ברי רבינו )מ‰רˆ״ (‰ע״פ ו˙‰עו„„ ו‰מ˘יך ‰ל‡˙ ˙‡ ‰פל˙ו ,כל כך
)יל˜וט מ‰רי"‡ מזי„יט˘וב ‡ו˙יו˙ ˜ס"ב˜-ס"„(
ול‡ביו ˘לח כז‡˙ פיר˘״י כח˘בון ‰ז,‰ ‰י˙˙ ‰פל˙ו חביב ‰על רבינו˘ ,ל‡ רˆ‰
˘‰כוונ ‰על ˘ם ‰פרנס ‰ח˙״ך ‚ימטרי‡ ל‰עמי„ ‡חר במ˜ומו ‡פילו ב˘ע˘ ‰נ˙עלף,
ה˙˜יעו˙ ו˙פיל˙ מוסף והסעו„ה ו„ברי )פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ ‚'(
כז‡״˙ ,ועל מל˙ ‡ו˙„ ,‰ר˘ו חז״ל )במנחו˙ ע״ו
ע״ב( ול˜ח˙ סול˙ ו‡פי˙ ‡ו˙ ‰מלמ„ ˘נ˜ח˙ ˙ורה ˘ל רבה"˜ מהרי"‡ זי"ע
עוב„‡ זו מוב‡ ‚ם בספר י˘וע˙ י˘כר בנוסח
סול˙ ומנין ˘‡פי׳ מן ‰חטין ˙״ל ול˜ח˙ יכול ‡ף בין ˙פל˙ ˘חרי˙ ל˙פל˙ מוסף ‰י˙‰ ‰פס˜‰ ‡חר כ„ל‰לן :ובעי˜ר מפורסם ‰י‰ ‰רבי ר׳
ב˘‡ר מנחו˙ כן ˙״ל ‡ו˙ ‰מפני ‰חסרון ,מ‡י ˘ל חˆי ˘ע ‰ב„יו˜ על ‰לח„רו ולר‚ע ˜‰בוע סנ„ר ליפ‡ זי״ע בכח ˙‰פיל˜ ,‰ולו ‰י ‰חז˜
מפני ‰חסרון‡ ,ר״‡ ˙‰ור ‰חס ‰על ממונם ˘ל ‰ופיע ˘וב בבי˙ ‰מ„ר˘ ,ומי„ נ‚˘ עם ס‚נו ר' וˆלול וכל „בור ˘יˆ‡ מפיו ‰י ‰נו˜ב ויור„ ‡ל
י˘ר‡ל ,ב‡‡ ‰יפ ‰מל˙ ‡ו˙ ‰מפני חיב˙ סענ„ר ליפ‡ ‡ל ‰בימ ,‰ו˙‰חיל מזמור מ״ז ˙וך ˙וכו ˘ל לב ˘‰ומע˙ .למי„ מוב‰ ˜‰י‰
ממונם ˘ל י˘ר‡ל ,וב„˜‰מו˙ ‡לו ע˘ ‰כונים ˘ב˙‰לים "למנˆח לבני ˜רח" ˘‡מרו ‡ו˙ו כל ל‰‚‰״˜ רבי י‰ו„ˆ ‰בי מר‡זל‡ בן ‰רבי ר׳ מ˘‰
לחרוז ‰נ״ל "כז‡˙ ‰ו„ע˙ ו‡ו˙‚ ‰לי˙" ,ו˙‰כון ‰˜‰ל ˘בע פעמים ,וכ˘‚מרו ברך רבינו בר‚˘ מס‡מבור וח˙ן רבינו בעל ‰״עטר˙ ˆבי",
ב‰ם ˘˙‰י ˘‰נ˘ ‰נ˙ פרנס ‰וכלכל ‰לכל ˜ו„˘ ברכו˙ ˘‰ופר ו˙˜ע ,מבלי ל„˜‰ים ו˙‰פלל בנ‚ון ˙‰פל˘ ‰לו ˘‰י ‰נעים ומחרי„
י˘ר‡ל. פסו˜י מן ‰מˆר˜˙ ,יעו˙יו ˘ל רבינו ‰יו ע״פ כ‡ח„ .רבינו רבי טנ„ר ליפ‡ ˘ימ˘ ‡ˆל ‡ביו
)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ „'( רוב עמומו˙ ,וכמ ‰מן ‰מ„˜„˜ים ˘בחסי„יו רבינו כ˘״˜ ıבוע ב˘ב˙ו˙ ומוע„ים ,וב˘ע‰
מˆ‡ו לנכון ל˙˜וע לעˆמם ‡חרי ˙‰פל ‰מ‡‰ ˘‰י ‰עומ„ ומ˙פלל לפני ˙‰יב‰ ‰י‡ ‰ביו
עו„ ל‚בי ‡מיר˙ ˙ורה ˘ל רבה"˜ ˜ולו˙‡ ,בל רוב ‰חסי„ים יˆ‡ו י„״ח ב˙˜יעו˙יו רבינו עומ„ על מ˜ומו ול‡ ‰סיר עיניו ממנו כל
פעם ‡ח˙ ביו"ט ˘ל ר"‰ ‰יו ‰רב‡ ‰נ˘ים ˘ב‡ו „ו˜‡ ‡ע״פ ˘‰יו עמומו˙ ,ור‚ילים ‰יו זמן ˘˙‰פלל.
‡ל רבינו '˜‰יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זיע"‡, ‰חסי„ים לומר ב„רך ˆחו˙" :וב˘ופר ‚„ול
י˙˜ע" ‡ל ˙˜ר‡ ו˙˜ע ˜רי ו˙˜ע‡ ,ם ˙‰ו˜ע וחסי„ים מספרים ˘בחייו ˘ל רבינו מ‰רי״‡,
ו‡חר סעו„˙ ˘חרי˙ ע˘ו רי˜ו„ין ˘ל ˘מח‰
ב˘ופר ‰ו‡ ‡„ם ‚„ול ‡ז ‡ע״פ ˘ר˜ "˜ול „ממ‰ ˙‰עלף פעם בימים נור‡ים בעמ„ו לפני ˙‰יב‰
לפני בי˙ מ„ר˘ו ,ע„ ‡˘ר יˆ‡ מ„יר˙ עליי˙ו
„˜ ‰י˘מע" ככל ז‡˙ ל˜ול ז" ‰מל‡כים יחפזון ‡חר ˘מונ ‰ע˘ר„ ‰לח˘ ,וכמ˘ ‰ניסו לעוררו
כנ‰ו‚ ,וכ‡˘ר ר‡ו ‡ו˙ו עומ„ על ‡‚‰ני˜
וחיל ורע„ ‰י‡חזון" ובכן ˙˜יעו˙יו ˘ל רבינו ‰י ‰לל‡ ‰ועיל .מ˘‚מר רבינו מ‰רי״‡ ˙פל˙ו
‰מרפס˙ ,ורמז בי„ו ל˘˙ו˜ מ˜ול זמר ‰כ„י
בוו„‡י ב˜עו ר˜יעים. ור‡‰ ˙‡ ‰נע˘‚ ,‰חן ‡ליו‰ ,כ ‰ב‡ˆבע ˆרי„‰
ל˘מוע ב˜ול „ברו ,ומי„ פ˙ח ו‡מר' ,נ‰רו˙
ו‰חל לזמר לו "בם -בם -בם" בנעימ˙ ˙‰חל˙
ימח‡ו כף יח„ ‰רים ירננו'' ,נ‰רו˙' מיינט מען „י
‡חר ˜˙‰יעו˙ „מיו˘ב ˙‰חיל ב˙פל˙ מוסף חזר˙ ˘‰״ ,ıו˙יכף ˙‰עורר ‰רס״ל ו‰חל
יו„ן ‰כוונ ‰לי˘ר‡ל ˘‰ם מו˘כין כנ‰רו˙,
בלי כל ˙פל ‰בנ˙יים )כ‚ון ‰נני ‰עני ממע˘ ˙פיל˙ו.
'ימח‡ו כף יח„' ,פלעס˜ין )פ‡ט˘ן( ‡לע ‡ין
וכ„ומ ,(‰ובחˆו˙ ‰יום ‡ו כחˆי ˘ע‡ ‰חרי,‰ )י˘וע˙ י˘כר ,ב˜ונטרס מע‚לי י˘כר(
‡יינעם‰' ,רים ירננו' וועלן ‡ויך „י ‡בו˙ פ‡ר זיי
כבר נ‚מר˙ ‰פל˙ו ו‰לכו כל ‰˜‰ל ˘מחים
„ערווע˜ן )‚ם ‡‰בו˙ '˜‰י˙עוררו ב˘בילם(.
וטובי לב לבי˙ם‰ ,סעו„ ‰ו˙‰ור˘ ‰נ‡מר ‰ב‰ רבה"˜ היה ‡וסר ˘וחט להיו˙ ˘ליח
˘מענו ‰יום ‰ני‚ון ‰י ‰עם פיפיו˙ 'עמך לפניך ‰י˙ ‰מ˙‡ימ ‰ל˜„ו˘˙ ‰יום‡ ,חר ‰סעו„‰ ˆיבור ימים נור‡ים
יעבורון ו‰ם ב˙וך יעבורון' ,מ‰ו ‰ל˘ון 'לפניך נ˙˜בˆו כל ‰חסי„ים על ‰מ‚ר˘ ˘לפני בי˙ו,
ונ˙נו ב˘יר ˜ולם ,ול˜ולם יˆ‡ רבינו ועמ„ על ˘וחט ‡ח„ ‡˘ר ב‚לילו ]˘ל ‰ר ˜"‰מ˜רייז
ו‰ם ב˙וך' ,נ‡ר מיר ‡‰בען ‡ ˜י"ל 'לפניך'
‚‰זוזטר‡ ˘ל עלי˙ו ,ומ˙וך חיב˙ם ˘ל י˘ר‡ל ˆ‡נז זי"ע[ ˙‰פ‡ר לפניו ˘בימים נור‡ים ‰ו‡
‰ייסט ע"י מל‡ך ‰ממוˆע )ע"„ ‰נ‡ ‰נכי ˘ולח
‡מר ל‰ם „ברי ˙ור ‰ממעל ,מ ‰נ„‰ר ‰י‰ ממל‡ ˙פ˜י„ ˘ל בעל ˙פל ‰ב˜‰ל‡ ,‰מר ‡ליו
לכם )˘מו˙ כ‚ ,כ((' ,לפניך' -מ‡‰ין סוף ב" ,‰וז‰
‰מר‡‡ ‰יך ˘רבינו עמ„ ˙ח˙ כפ˙ ˘‰מים רבינו ]מ˜רייז ˆ‡נז[‰" -ר ˜"‰מזי„יט˘וב זˆ"ל
כונ˙ ‰בעל פייטן עמך ‰ם כללו˙ י˘ר‡ל ,כל ח„
‚בו ‰מכל ‰עם ו„ר˘ ,וכל ‰˜‰ל „‚‰ול ‰י‡ ‰וסר על ˘וחט ל‰יו˙ ˘" ıבימים נור‡ים,
לפום „ר‚י„ ‰ילי ‰י˘ לו מל‡ך ‰ממוˆע ˘‰ו‡
מ˜˘יבים ל„ברו˙ ˜„˘ו. מטעם˘‰˘ ,וחט נול„ במזל מ‡„ים ועל כן ‡ין
ממלי ıטוב בע„ו ,וז‰ו לפניך ,ו'‰ם' ‰בעלי
מן ‰ר‡וי ˘י‰י˘ ‰ליחם ˘ל ˆיבור.
˙פיל ‰ב˙וך יעבורון ,ב˙וך כטעם ויבו‡ מ˘‰
ו‰נ‡ ‰ם בכלל ‰יו כל „ברי ˙ור˘ ‰לו מכוונים )˜„ו˘˙ ‡‰רן „ף רמ"ו(
ב˙וך ‰ענן )˘מו˙ כ„ יח( ,ו‡מרו חז"ל מלמ„
ביחו„ ל˘ם כך ל˘‰פיע על י„ם ˘פע ופרנס‰
˘ע˘ ‰לו ˜‰ב"˘ ‰ביל ב˙וכו ו‰בי‡ו בו ,ו‰יינו
לכל בי˙ י˘ר‡ל‰ ,נ ‰ב˘ע˘ ‰עמ„ ו„ר˘ מעל
מ‡‰ין סוף ב".‰
‚‰זוזטר‡ ר‡ו ‡˙ מ‚מ˙ו זו עין בעין ,ע״פ רוב
~ יא ~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
לבי‰מ״„ ע„ ‡˘ר יוחזר ‚‰ניב ,‰ו„יברו ל‰ר˜"‰ החזיר ה‚ניבה ˜ו„ם ˙˜יעו˙ ˘ופר ו‡מר לו ‰חסי„ ר' יע˜ב מ˘ ‰מ‰יבניב ,כי
ר׳ ‡לי‰ו זˆ״ל ˘י˘˙„ל ‡ˆל רבינו‡ ,בל רבינו ‰בעלי ˙פיל˙ ‰מכוון לרבי .ֈו‡מר ‡‚וטען
פ״‡ ˜ר ‰מע˘ ‰בר״ˆ‡ ‰ל רבינו ˘‰י ‰ל˘ם
‰חזי˜ ב˘לו .ופ˙‡ום יˆ‡ רבינו מח„רו ו‡מר יו"ט ,ו‰לך לפ˙ח בי˙ו ,ו‡ח"כ חזר ו‡מר 'ב˙וך'
בכל ‡‰ר ,ıומע˘‰˘ ‰י ‰כך ‰י‡ ,‰י˘ חסי„
"מ׳‚יי מיר ˆו „י ˙˜יעו˙" ,ונכנס רבינו לבי˙ ‰ו‡ 'ח˙"ך' )עי' ב˜טע ˜‰ו„ם( ,יו„ען ז‡לן
ע˘יר ‰י ‰ו˘מו ר׳ ‡בר‰ם טורי„ער )על ˘ם
‰מ„ר˘ ו˙‰חיל למנˆח ,ומי„ ב‡ ‚‰נב בˆע˜‰ ‡‰בען פרנס.‰
‰כפר ״טורי„״ ב˜רב˙ זי„יט˘וב„˘ ,ר ˘ם( לימי )יל˜וט מ‰רי"‡ – מ˙וך כ˙ב י„ ˘ל ‡ח„ מחסי„י
לבי‰מ״„ ˘יחזיר ‚‰ניב‡ ,‰ולם ל‡ יענ˘
ר״ ‰ב‡ ‰ו‡ ובי˙ו ‡ל רבינו ,ו‰בי‡ עמו כמ‰ רב˘ ˜"‰ר˘ם „ברי ˙ור ‰וסיפורים על „פי פי'
מ‰רבי.
)"ˆבי לˆ„י˜" ,מ„‰ור˙ "ע˙י˜‡" ,ניו-יור˜ ˙˘ס"ו, ‡לפים ז‰ובים במזומנים‰˘ ,טמינם בין ב‚„יו מ‰רי"‡ על מ„ר˘ רב.(‰
ב„˜‰מ˙ ‰מו"ל עמ׳ ו ‰ער(‡ ‰ ב˙יב ‰ס‚ור‰˘ ‰בי‡ עמו ,ו‰ס˙יר˙ ‰ח˙
‰מט ‰בח„רו ‡˘ר ב‡כסני‡ ,ױ‰י ביום ‰ר‡˘ון ‡ו„ו˙ המטפחו˙ ˘זר˜ רבה"˜ זי"ע מן
כח פ˜י„˙ הע˜רו˙ ˘ל רבה"˜ מהרי"‡ ˘ל ר״ ‰כ˘ב‡ מ˙פל˙ ˘חרי˙ ,מˆ‡ ‡˙ ˙יב˙ו ה‚יסטר‡
זי"ע בר‡˘ ה˘נה פ˙וח ‰ו‰כסף ‡יננו ,נרע˘ ונב‰ל ר‡ ıל רבינו,
‡חרי ‡מיר˙ ˙‰ור‰ ‰י ‰זור˜ מן ‚‰זוזטר‡ ‡˙
וסיפר לו ‰מ‡ורע‰ ,י ‰רבינו ‡ז בח„רו ב˘ע˙
‰ר‰ ˜"‰ח˜ל יˆח˜ מספינ˜‡ כו˙ב בז"‰ל: מטפח˙ו ,ו‰חסי„ים ‰עלו ‡ו˙ ‰לעיניו ב„מים,
‰‰פס˜ ‰בין ˘חרי˙ למוסף‡ ,מר לו רבינו
‡‡מו"ר ‰ר ˜"‰בעל ‡מרי יוסף זי"ע סיפר לי, ˘ב‰ם ˜נו ‡חרי ר״‡ ‰יˆטל‡ ˘ל ˘ב˙ ל‡יז‰
כבטחון ‚מור :ל‡ ‡לך לב‰מ״„ ל˙‰פלל ˙פל˙
˘פעם ‡ח˙ בר‡˘ ˘‰נ‡ ‰חר ˙‰פל‰ ,‰לך ˙״ח ‚‰ון‡ ,ו נ˙נו ‡ו˙ם ל‰כנס˙ כל.‰
מוסף ע„ ˘˙מˆ‡ ‚‰ניב ,!‰וכ˘‚‰יע זמן ˙פל˙
לח„ר ˘ל רבינו '˜‰מזי„יט˘וב ,ו„יבר עמו מוסף ,נ˘מע כי נמˆ‡ ‚‰ניב ,‰נכרי ‡ח„ ‡י˘ חסי„ ‰י ‰ו˘מו ר׳ ‡ב‡ ממייזין ז״ל ˘‰י‰
‰רב ‰כונו˙ ˙‰פל ,‰וסיפר לו ס„ר ˘‰ינ˘ ‰לו, ממ˘ר˙י ‡‰כסני‡ ˘‚נב ‰כסף נפל ‰עליו ˜ונ ‰בכל ˘נ ‰ו˘נ ˙‡ ‰מטפח˙ו ˘ל רבינו בכל
כי כ˘ב‡ בליל ‰מ˘לחנו ‰ט‰ור ,כבר ‰י‰ פ˙‡ום ‡ימ ‰ופח„ וב‡ ו‰ו„ ‰כי י„ו ‰י˙‰ „מים ˘על˙ ‰לו ,מ˘ום מע˘‰˘ ‰י :‰בר״‰
זיי‚ער חˆי ,10ובחˆי ˘נים ע˘ר ˜ם ועמ„ על במעל ‰‰ו‡ ,ו‰לך ו‰ר‡‰ ˙‡ ‰מ˜ום מחוı ‡ח„ כ˘‰כריזו על ‰מכיר ‰עמ„ ר׳ ‡ב‡ ו‡מר
מ˘מר˙ו ,וב˙וך ‡לו ‰ב' ˘עו˙ עמ„ ממט˙ו לעיר ‡˘ר ˘ם ‰טמין ‡˙ ‚‰ניב˙ ‰ח˙ ‡ילן ˘נו˙ן במחיר ‰כך וכך˜ ,ר‡ רבינו מעל
כמ ‰פעמים ,ו‡ח"כ ב‡ בנו ‰ר ˆ"‰מו"‰ר ‡לי‰ו ‡ח„ ,ועו„ טרם ˘‰ספי˜ו ל‰ו„יע מז ‰לרבינו ‚‰זוזטר‡ :זכ ‰לו!‰ ,י‡ ‰מנם חסי„ים ‡חרים
ז"ל ,ובי˜˘ו ˘ילך עמו לברך ‡˙ ‰ע˜רו˙ עזב ‡˙ ח„רו וב‡ לב‰מ״„ ל˙פל˙ ‰מוסף, ˘רˆו ל‰וסיף על ‰מ˜ח‡ ,בל ‡ין ‡חרי ‰חלט˙
˘יפ˜„ו מ˘"˜ ,ו‰לך רבינו '˜‰עמו ,וˆו‰ כ‡˘ר ‰ר‚י˘ ברוח ˜„˘ו כי כבר ‰ו˘ב‚‰ ‰ניב‰ רבינו כלום ,נ˙‡˘ר‰ ‰מכיר ‰לר׳ ‡ב‡ ,ממחר˙
ל‡‡מו"ר ˘י˘‡ר בבי˙ו ע„ בו‡ו. ל‰ר׳ ‡בר‰ם ‰נזכר„‰ ,בר ‰ז˘ ‰מע˙י מע„ ר״‰ ‰לך ר״‡ ו‡ו˙ו ˙״ח ˘„מי ‰מטפח˙
‡ח"כ פ˙‡ום ˘מע ‡‡מו"ר ˘‡מר רבינו '˜‰ ר‡י‰˘ ‰י‡ ‰ז בזי„יט˘וב ,ו‚ם מפי ח˙נו ˘ל ר׳ ‰ו˜„˘ו ב˘בילו ,ובחרו בחנו˙ ‡ח˙ ח˙יכ˙
ב˜ול ‚„ול בז"‰ל˘" ,טיי‡ ‚לייך" ,ו‰לך ‡‡מו"ר ‡בר‰ם טורי„ר ז.‰ מ˘י יפ ‰ל‡יˆטל‡ ˘ל ˘ב˙ ,ל˜ח ‰חנוני ‡˙
לר‡ו˙ מ ‰ז ,‰וב˙וך כך חזר ‡בינו לח„רו ,וי˘ב )פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ ו'( ‰מ˘י ו‰לכו ˘ל˘˙ם ‡ל רבינו ,מ„„ ‰חנוני
על כס‡ו ,ו‡מר ל‡‡מו"ר מ‡˘ ‰מר˙י ל‰˘‡‰ בנוסח ‡חר‰ :ר‰״ח ר׳ מענ„יל ‰ויזער ע״ ‰נסע ממנו כך וכך ‡מ ‰וכ˘כל ‰למ„ו„ רˆ‰ ‰חנוני
˘˙עמו„ ביו˘ר ‰ו‡ מפני ˘‡חז"ל ‡˘‡˘ ‰ין פעם על ר‡˘ ˘‰נ ,‰עם כל מ˘פח˙ו, לע˘ו˙ ח˙ך ,ל˜ח רבינו ‡˙ ‰מספרים ,מי„ו
ל ‰בנים ‡ין ל˜˙ ‰ומ˙ ר‡˘ בפני בעל,‰ לזי„יט˘ויב ,ו˘כר לו „יר ‰במלון ,ול˜חו עמ‰ם וע˘‰ ˙‡ ‰ח˙ך בי„יו ‰ו‡ ,וב˘ע˜˘ ‰רע ‡˙
כמבו‡ר במ„"ר פ' ויˆ‡ ,סומך '‰לכל ‰נופלים, ˙כ˘יטין ‰רב ,‰ועו„ ˘ו ‰כסף. ‰מ˘י מ‚וף ‰ח˙יכ‡ ‰מר לר׳ ‡ב‡ בז‰״ל :כן
‡לו ‰ע˜רו˙ ,וזו˜ף לפל ‰כפופים ,כיון י˜רעו מעליך כל ‚זירו˙ ˜˘ו˙! ,ופטר ‡˙
˘˜‰ב" ‰פו˜„ן בבנים ‰ן נז˜פו˙ ,ע"פ ‡מר˙י בר‡˘ ˘‰נ˜ ‰ו„ם ˜˙‰יעו˙ ‰לך לפו˘ ˜ˆ˙ ˘ל˘˙ם ל˘לום ,בח‚ ‰סוכו˙ חל ‰ר׳ ‡ב‡
ל˙˘ ‰פ˜ו„ בבנים ,וי‰י' ל˜˙ ‰ומ˙ ר‡˘‡„" ,ס בח„רו ˘˘כר לו ,וכ˘נכנס ר‡„‰˘ ‰ל˙ נ˘בר‰ ונס˙כן˘ ,לחו בני בי˙ו ˘ליח מיוח„ ‡ל רבינו
‡‰ב ‡יך ‡יר ‚יז‡‚ט„ ,יר ז‡‚ ‡יך ,וו‡ס „י וכל מ‰˘ ‰י׳ לו נ‚נב מ˘ם ,נב‰ל מ‡„ וחזר לבי˙ ˘יב˜˘ רחמים עליו ,ב‡ ˘‰ליח ומˆ‡ ‡˙ רבינו
‰מ„ר˘ ופ‚˘ ‡˙ ‰ר‰״˜ ר׳ ‡לי׳ וסיפר לו בב‰מ״„ כ˙‰חל˙ ˙פל˙ ˘חרי˙ ומפני פ˜וח
וועסט „יך מער ‡ר‡פביי‚ען ,וועט „יר בעסער
זיין" ,כמ„ ‰כייף ‡ינ˘ טפי מעלי. מ˜‰ורו˙ ‡ו˙ו .סיפר ר׳ ‡לי׳ ל‡ביו ‰ר‰״˜ ר׳ נפ˘ נ‚˘ ‡ליו ו‰ו„יעו מסכנ˙ו ˘ל ר׳ ‡ב‡,
)„˜‰מ˙ ח˜ל יˆח˜ ,מ‡מר ˘˘‰י‡ ,ו˙ י'( ‡ייזי˜'ל ,ו‡מר ‰ר‰״˜ ,ל‡ נלך ל˙˜י״˘ ע„ ˘‰יבו רבינו ב˜ˆר ‰בז‰״ל" :כבר ˜„מו‰ו רבנן!"
˘י˘יבו ‡˙ ‚‰ניב] ‰מ׳מעמיר ני˘ט ‚יין ˆי „י וכוונ˙ו ‰י˙˘ ‰כבר „˜‰ים ˙פל ‰לˆר ‰ב˘ע‰
מע˘ ‰זו מוב‡ ‚ם כן בספר ˙‰ול„ו˙ ˘ל רב˜"‰ ˙˜יעו˙ ביז מ׳וועט ני˘ט ‡פ‚עבן „י ‚ניב,[‰ ˘˜רע ‡˙ ‰מ˘י מן ‰ח˙יכ‡ ,‰חר ˙‰פל‰
זי"ע' ,פ‡ר יˆח˜' ומסיים ˘ם לומר "‚ער ‰כעין ול‡ ‡רך זמן ‰רב ,‰וב‡ נכרי ‡ח„ רכוב על סוסו ‡מר לו רבינו ˘יסע לבי˙ו וי‡מר לר״‡ ˘ל‡
זו ,לעמו„ ˜וממיו˙ ,ר‚יל ‰י ‰רבנו מ‰רי"‡ זי"ע וחביל ‰בי„ו ו‰חזיר ‡˙ ‚‰ניב ,‰וברע„ ‰סיפר י„‡‚ כלל כי במ‰ר ‰י˜ום מחליו ,וברכ˙ רבינו
ל‚עור בחסי„יו כ˘נ„ח˜ו וכפפו ‡˙ ˜ומ˙ם ז‰ ˘ם בבי˙ ‰מ„ר˘‰ ,ר‡בין )‰רבי( רˆ ‰ל‰ר‚ני. נ˙˜יימ ,‰ו‡ע״פ ˘‰רופ‡ים כבר ‡מרו נו‡˘
על ז ,‰כנר‡‚ ‰ם ‡ז ˘‰יי˙ ‰כוונ˙ו לברכם )˘יח ז˜נים ח״‚ „ף ˆ״ב( לחייו ˜ם ונ˙רפ‡ ,ומ‡ז ‰י˙ ‰לו לר׳ ‡ב‡ ˜ניי˙
בברכ˙ זו˜ף כפופים" ,ע"כ.
וסיפר ‰‚‰״ˆ מ‰רי״‡ ‡ײכענ˘טיין מ˜יװי‡˘„ מטפח˙ו ˘ל רבינו לחז˜ ‰בכל ר״.‰
)פ‡ר יˆח˜ פר˜ י"ט ‡ו˙ י"‡(
מ˘˘ ‰מע מפי ז˜נ˙ו ‰רבני˙ פעריל ע״‰ )פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ ('‰
וכ˙ב „‡‰מו"ר רבי יע˜ב יוסף ווייס מספינ˜‡: ˘‰י‡ ‰י˙˘ ‰ם ב˘ע˙ מע˘ ,‰וזכר‰
בע˘ר ‰מ‡מרו˙ מבי‡ ‰ח˜ל יˆח˜ ˘סיפר לו מיל„ו˙˜˘ ‰רובי רבינו בני ‰מ˘פח‰ ‰יו
‡ביו ‡‰מרי יוסף‰˘ ,י„ ‰רכו ˘ל רבינו '˜‰ מו„‡‚ים ,ול‡ י„עו ‡ם יכנס רבינו ל˜˙‰יעו˙
מ‰רי"‡ מזי„יט˘וב לפ˜ו„ ע˜רו˙ בר‡˘ ‡חרי ˘˘מעו ‡ימר ‰מפי רבינו ˘ל‡ יכנס
~ יב ~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
פטרם בברכ ‰כללי˙ :לכו ל˘לום! לכו ל˘לום! ‚ו˘פנ˜‡ „מלכ„ ‰ח˙ים בי˘ ‰מי‡ ו‡רע‡ ˘‰נ" ,‰ו‡ני עˆמי למ„˙י במונ˜‡ט˘ על כמ‰
ככר ˙‰פללנו ‡˙מול על ‰כל ,וכ ‰פטר מלפניו ‰יוˆ‡ מר‡˘י ˙יבו˙ ‡'˙ ˘'‰מים ו'‡˙ ‡'‰רı בחורים ˘נול„ו מ‡לו ‰ברכו˙" ,ע"כ.
‡ורחים ˘מספרם על ‰ל‡לפים ,ועל ‰לח„רו )בר‡˘י˙ ‡ ,(‡ ,ו˘‰ם „˜‰ו˘ ‰ז ‰ב‰כ‡ ‰ע˘ר )˘יח יע˜ב יוסף„ ,ר˘ו˙ ,עמ' ˘כ"‚(
וס‚ר ‡״ע בו ,פ״‡ נסו כמ ‰מן ‰חסי„ים ל‰מ˙ין פעמים‚ ,ימטרי‡ ניסן ,ו‰יינו ע˘ר פעמים ‡'
ליום מחר˙ ל˙‰פטר ממנו ביחו„ ,נ˙˜בˆו כולם ‰רי י' ,וע˘ר פעמים ‰ '‰רי נ' ,וע˘ר פעמים ו' ברכ˙ מי ˘ברך לˆ„י˜י ה„ור
במס„רון ,וכ˘על ‰בן בכורו ˘ל רבינו ‡ל ‡ביו ‰רי ס' ,וע˘ר פעמים ‰ '‰רי נ'‰˘ ,ם ‡ו˙יו˙ נ' י'
רבינו ˙‰יחס ‡ל כל „ˆ‰י˜ים ˘ב„ורו ב‡‰ב‰
פנו ‡ליו בב˜˘ ‰כי י‰י ‰ל‰ם לפ ‰רבינו ,נע˙ר ס' נ' ,כ˙יב˙ 'ניסן' ,וז˘ ‰פיר˘ ר˘"י )על וי˜ר‡
וחיב ,‰בכל ר‡˘ ˘‰נ ‰כ˘על ‰ל˙ור‰ ‰י‰
לב˜˘˙ם נכנס‡ .בל לחר„˙ם נפ˙ח ‰פ˙‡ום ט ,‡ ,וב‚מר‡ ˘ב˙ פז‡ (:ו˙ו ‰יום נטל ע˘ר
מברך בברכ˙ מי˘-בירך ‡˙ ‚„ולי ˆ„י˜י „‰ור
„‰ל˙ ובנו ˘ל רבינו יˆ‡ ו‡חריו ‚ם רבינו ו‰ו‡ עטרו˙ ,ע„ כ‡ן „ברי „˜‰ו˘ ,ו˘פ˙יים י˘˜
‡י˘ ‡י˘ על ˘מו˙‰ ,חיל ב‰ˆ‰״˜ ר' ‡בר‰ם
‚וער ו‡ומר‡ˆ :ו כולכם! ˆ‡ו! ,נ˙פזרו ‡‰ורחים ברוך ‰חונן ל‡„ם „ע˙.
יע˜ב מס‡„י‚ור‡ זˆ״ל וב‰‚‰״˜ ר׳ חיים
לכל רוח ו‚ם בנו ˘ל רבינו יˆ‡ בר‡˘ ‚ולם. )ספר עטר˙ ˙פ‡ר˙ „ף כ"‡ ‰ו˙ ל'(
‰לבר˘ט‡ם זˆ״ל מˆ‡נז ופורט ו‰לך ‡˙ ˘‡ר
‡ע״פ ˘ב‡ו לפניו כל ‰מ˙פטרים בערבובי‡, „ˆ‰י˜ים ,ונו„ר ˆ„˜ ‰בע„ם.
סכין ח„˘ ס‚ולה לפרנסה )פ‡ר יˆח˜ פר˜ ט"ו ‡ו˙ ‡'(
ו‡לפי י„ים ‰ו˘טו לו בב˙ ‡ח˙ ,בכל ז‡˙ ס˜ר
‡˙ כולם וי„ע מי ומי ‰‰ולכים ,כ ‰ספר לי חסי„ ס‚ול ‰לפרנס˘ ‰מע˙י ב˘ם ‡„מו"ר ˜"‰‰
‡ח„ ˘‰יˆ‡ ‰ל רבינו בר״ ‰ומפני ˘‰י ‰ר‚יל ו‰ט‰ור לו „ומי‰˙ ‰ל ‰מרן מ‰רי"‡ זˆ"ל לעיין בפירו˘ המחזור
לב‡ ‡ליו ‚ם ליום ‰ו˘ענ‡ רב ,‰ל‡ רˆ ‰ל„חו˜ מזי„יט˘וב ˘‡מר ˘י˜נ ‰לו כל ‡ח„ בערב
ו‰י ‰נו ‚‰רבינו „˜‰ו˘ ]מ‰רי"‡[ בכל ‰מוע„ים
עˆמו ב˙וך ‰˜‰ל „‚‰ול ר˜ כ„י ל‰ו˘יט י„ו ‚ם ר‡˘ ˘‰נ ‰סכין ח„˘ וי˘חיזנו ,ו‰ו‡ מסו‚ל
לי˜ח ‰מחזור ‡חר ˙‰פיל ‰בבי˙ו‚ ,ם עיין
‰ו‡ ,וי‰י ביום ‰ו˘״׳ר כ˘ב‡ ל˙‰פטר מרבינו, לפרנס ‰על כל ˘‰נ ,‰כך ˘מע˙י מפי ‡נ˘ים
בפירו˘ ,ור‡י˙י בימים נור‡ים כ˘‰יו מזמרים
‰וכיחו רבינו על ˘נסע ממנו ‡חר ר״ ‰בלי ברכ˙ נ‡מנים ˘˘מעו מפיו „˜‰ו˘ זי"ע.
˙‰פילו˙ ‰י ‰מעיין בפירו˘ ‰מחזור ,עכ"ל.
˘לום ,נוכח ‰חסי„ כי ‡ין נס˙ר מעיני רבינו. )‡‚‰ון רבי ˘ב˙י ליפ˘י ıזˆ"ל „ומ"‡ ıור˘יוו‡ ‰בי‡
)יל˜וט מ‰רי"‡ מזי„יט˘וב ‡ו˙ ˜ס"‡(
בספרו ס‚ול˙ י˘ר‡ל מערכ˙ ר' ‡ו˙ „'(
)פ‡ר יˆח˜ פר˜ י"ב ‡ו˙ י"‚ -י"„(
בזי„יט˘וב ו˜‡מ‡רנ‡ ‡כלו ‡‚וזים
כמסופר כבר למעל) ‰פר˜ י״ב( ל‡ פטר רבינו ˘החיינו על ב‚„ ח„˘ ביו"ט ˘ני ˘ל
‡˙ חסי„יו ‡חר ר״‡ ‰ח„ ‡ח„ כבכל ימו˙ בר"ה
ר‡˘ ה˘נה
˘‰נ ,‰כי ‡ם עמ„ ביום ‰ר‡˘ון ממחר˙ ר״‰ בזי„יט˘וב ו˜‡מ‡רנ‡ ‡כלו ‡‚וזים בר‡˘
‡ˆל מזוז˙ בי˙ מ„ר˘ו וכל ‡‰ורחים עברו מלבו˘יו ˘ל רבינו ‰י׳ ˙מי„ נ˜יים ,וכל רבב ל‡
˘‰נ ,‰כי '‡‚וז' ב‚ימטרי‡ 'טוב' ,וכ˙יב )˘ ˘"‰ו,
לפניו ו‰ו˘יט י„ו לכל ‡ח„ מבלי ל˜ח˙ פ„יון נמˆ‡ ב‰ם ,ב˘ב˙ ‰יו ב‚„יו לבנים‚ ,ם טלי˙ו
י‡( '‡ל ‚נ˙ ‡‚וז יר„˙י לר‡ו˙ ב‡בי ‰נחל' ,כי
נפ˘ ‡ו פ˙˜‡ ,ויברכם ביום ‰‰ו‡ כרכ ‰כללי˙ ‰י˙ ‰מי„ לבן כ˘ל‚ ומˆופ ‰בעטר˙ כסף
‡‚וז מעל˙ו ˘‡ינו מ˙לכלך ,ו‰ו‡ לימו„ זכו˙
‡ח˙ ,ל‡מר :לכו ל˘לום! לכו ל˘לום! כבר ‚„ול ,‰בין חסי„יו ‰יו בעלי ˙ע˘י˘ ‰ל טלי˙ים
לבני י˘ר‡ל‡˘ ,כן ‡ם ‰ם נופלים יכולים ‰ם
˙‰פללנו ‡˙מול בע„ כולכם! ,וכ ‰נפטרו ממנו ועטרו˙ ,ו‰ם ‰בי‡ו לו בכל ˘נ ‰ו˘נ ‰טלי˙
לנ˜ו˙ ‡˙ עˆמם.
‡‰ורחים ויסעו ‡י˘ ‡י˘ לבי˙ו ל˘לום. ועטר ‰מ˘ל‰ם ,ורבינו ‰י ‰נו˙ן טלי˙ו ‰י˘ן
)˜ול מנחם ‡ו"ח ח" ‰סי' כ(‰
במ˙נ ‰למ˜ורביו.
‡בל ‰יו כמ ‰וכמ‡ ‰נ˘י מע˘˘ ‰נ˘‡רו ‡ˆל מ˜ור ˜„ים לז ‰ל‡ מˆינו‡ ,מנם י˘ לˆיין עוב„‡
רבינו ע„ ‡חר יו‰״כ ו‡ח„ים ‚ם ‡חר ח‚ ‰סוכו˙, בכל ליל˘-ני ˘ל ר״‰ ‰י ‰לוב˘ ב‚„ ח„˘ לכללו
˘‡כלו ˆ„י˜י זי„יט˘וב ‡‚וזים בר‡˘ חו„˘
‰ללו ‰יו ‰יו˘בים לפני '‰בבי˙ מ„ר˘ו ˘ל בברכ˙ ˘‰חיינו )עי' ‡ו"ח סי' ˙״ר( מ˘ ‰נע˘‰
ניסן ר‡˘ ˘‰נ ‰למל‡כים ,ו‡ף ˘ח˘˘ו מ˘ום
רבינו ועס˜ו כל ‰ימים ב˙ור ‰וב˙פל ,‰בכל לו ע״פ רוב ע״י ‡ח„ מע˘ירי חסי„יו ,לח‚
ר‡˘ ˘‰נ ‰עˆמו :ב˘ב˙ ‡חים ‚ם יח„ ,כמ‰
ימו˙ ˘‰נ ‰ל‡ ‰סכים רבינו לכך ˘י˘בו ‰סוכו˙ ˘לחו לו סוחרי˙‡-רו‚ים ˙מי„
ˆ„י˜ים מסובים על סעו„˙ ר‡˘ חו„˘ ניסן
"יו˘בים" י˘יב˙ ˜בע בבי˙ מ„ר˘ו ,כמו ˘‰י‰ ‡˙רו‚ים מובחרים ,ו‰י ‰מברך בכל יום על
בזי„יט˘וב‡ ,מר ˜"‰ˆ‰רבי ר' ˘מעון
‰מנ ‚‰בחˆרו˙ ˘ ˘„˜‰ל כמ„ˆ ‰י˜ים ב„ורו, ‡˙רו‚ ‡חר ˘ל‡ חלו בו י„ים ע„יין ,ו‡ע״פ
מיערוסל‡ב זˆ"ל ‰נ‡ ‰נחנו ‡וכלים כ‡נ˘ים
רבינו רˆ˘ ‰י‰יו חסי„יו "‡נ˘י מע˘ "‰ל‡ ר˜ ˘ככלל נ ‚‰רבינו בי˙ו כ„רך בעל-בי˙ בינוני
פ˘יטים ,ר˜ ‰רב מר‡ז„‡ל ‡וכל עם כונ˙,
במובן ˙‰ורני בלב„ כ״‡ ‚ם במוכן ‰כלכלי בכל ז‡˙ ב˙˘מי˘י ˜„ו˘ ‰ו„‰ורי מˆו‰ ‰י‰
]ו‚‰י„ ‰רב מר‡ז„‡ל בח˘‡י ל‡ח„˘ ,ב‡מ˙
˘יטפל ‡י˘ בפרנס˙ ‡נ˘י בי˙ו ,ר˜ בין כס‡ ‡ˆלו ‰כל מ˙וך רחב˙ י„ים ועו˘ר.
בזו ‰ר‚ע על ‰ב„ע˙ו ‡יז ‰כונ˙ ‡כיל ,‰ו‰ר‚י˘
לע˘ור וימי ‰ח‚ ‰סכים ל‰חזי˜ "יו˘בים" בבי˙ )פ‡ר יˆח˜ פר˜ כ"ב ‡ו˙ ו'(
ר' ˘מעון ˙יכף[.
מ„ר˘ו ,נ˙מנ‡ ‰ז ‚זבר מיוח„ ˘נ˙ן לו רבינו
ל‰ספ˜˙ם סכום מסויים בכל ˘בוע ו˘בוע,
ברכ˙ פרי„ה ˘ל רבה"˜ מהרי"‡ זי"ע ו‡חר ‰סעו„‰ ‰בי‡ו ‡‚וזים ל˘‰לחן‡ ,ז ‡מר
ו‡˙ ‰חסר ˘‰לימו ‰חסי„ים ‰ע˘ירים. ‡חר ר‡˘ ה˘נה „ˆ‰י˜ ר' ˘למ ‰מ„‡לינ‡ ב„רך ˆחו˙‰' ,ל‡
)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ ז'(
‰יום ר‡˘ ˘‰נ ,‰כי ב‡ח„ בניסן ר‡˘ ˘‰נ,‰
‡חר ר‡˘ ˘‰נ ‰ל‡ ‰י ‰רבינו ]רב ˜"‰מ‰רי"‡
ובר‡˘ ˘‰נ ‰ל‡ נכון ל‡כול ‡‚וזים ,ו‡ולי ‰יום
מזי„יט˘וב זי"ע[ מפטר ‡˙ ‡ורחיו כר‚יל ,כי
‡פ˘ר כי מו˙ר ל‡כול'.
‡ם עמ„ ‡ˆל ‰מזוז˘ ‰ל פ˙ח בי˙ מ„ר˘ו,
ו‡‰ורחים עברו לפניו ,נ˙ן לכל ‡ח„ מ‰ם ‡˙ נענ ‰ו‡מר ˜"‰‚‰מר‡זל‡‰ ,יום בו„‡י מו˙ר,
ירו ומבלי ל˜ח˙ מ‰ם ל‡ פ˙˜ ‰ול‡ פ„יון נפ˘ כי ‡‚וז ‚ימטרי ‰טו"ב ,כמו ˘‰ם „˜‰ו˘ ‡‰ו",‰
~ יג ~
‡ור המנה‚ים
מ˘‡ ומ˙ן במ˜ור המנה‚ בר‡˘ונים ו‡חרונים ול‡חריהם המנה‚ ‡ˆל ˙למי„י בע˘"ט ה˜'
ו‡ˆל רבו˙ינו ה˜„ו˘ים זˆ"ל
מ˜ור המנה‚ ל‡מיר˙ 'ל„ו„ ה' ‡ורי'
לר‚ל ר‡˘ ה˘נה ˙˘פ"ז לפ"˜ הבעל"ט‡ ,נו חו˜רים בס"„ במ˜ור המנה‚ הנהו‚ בכמה ˙פוˆו˙ י˘ר‡ל לומר
בחו„˘י ‡לול ו˙˘רי 'ל„ו„ ה' ‡ורי וי˘עי'‡ ,מנם מנה‚ רבו˙ינו ה˜„ו˘ים היה ˘ל‡ ל‡ומרו ,ובסיע˙‡ „˘מי‡
ס„רנו מ‡מר מיוח„ לברר ולב‡ר מ˜ור המנה‚ ,ו‚ם לברר טעם ‡י ‡מיר˙ו ‡ˆל הˆ„י˜ים ו‡ˆל רבו˙ינו ה˜„ו˘ים.
גם החיד"א זצ"ל הביא מנהג זה בספרו סנסן ליאיר רעה כתובה על האדם מן השמים ,יכולה לבטלה,
)בסופו( ,ומוסיף בדבר דהוא סגולה גם לאומר ומבטל מעליו כל גזרות רעות וקשות ,ויוצא מנה‚ ‡מיר˙ ל„ו„ ה' ‡ורי
אותו בכל השנה ,וכותב" :להצלחה ולשמירה, בדימוס זכאי בדין ,וצריך להזהר מאוד מאוד
מנהג נתפשט בחלק גדול של עם ישראל
יאמר מזמור לדוד ה' אורי וישעי אחר כל תפילות שיאמר זה המזמור ערב ובוקר דבר יום ביומו
שמתחלת חודש הרחמים והסליחות עד לשמחת
שחרית מנחה ערבית ,מר"ח אלול עד מוצאי יוה"כ מר"ח אלול עד אחר שמחת תורה ,אזי הוא מובטח
תורה ,אומרים פעמיים בכל יום אחר תפלת
וכן בהושענא רבא ,וכן הוא מנהג בעה"ק חברון שיוציא שנותיו וימיו ,ויכניע על ידי כל מיני
שחרית ומנחה את כל מזמור כ"ז שבתהלים 'לדוד
שהש"ץ אומר אותו אחר עלינו לשבח וכו' בקול מקטרגים ,עכ"ל )בשנת תע"ו הדפיס רבי בנימין
ה' אורי וישעי' ,אמנם המנהג לרבותינו הקדושים
רם ,ומה טוב לאומרו כל השנה אחר שמ"ע בינוש את ספרו השני בשם 'אמתחת בנימין',
לבית זידיטשוב הוא שנקטו כדברי השוללים
ולפחות כל יום האומרו כל יום אחר תפלת שחרית וכתב :סדר הנסירה ,אחר העמידה של שחרית
במנהג זה ,ולא אמרו אותו וכמו שיתבאר אי"ה
ימצא חיים" ,ע"כ שם ,וכן מזכיר החיד"א את יאמר מזמור כ"ז 'לדוד ה׳ אורי' ...הא לך סוד גדול,
להלן בטעם הדבר ,וכמו שנראה בבירור ממכתב
המנהג בספרו עבודת הקודש )מורה באצבע אות כל האומר מזמור זה מר"ח אלול עד אחר שמחת
שכתב הרה"ק רבי פנחס חיים מראזלא זי"ע
ל"ז( וכותב" :מנהג טוב לומר אחר כל תפלה מזמור תורה ,וכו'(.
במכתב שכתב לבנו ,שמנהג זידיטשוב הוא שלא
לדוד ה' אורי וישעי ,ובפרט מר"ח אלול עד ענין זה מופיע גם בספר זכירה )נדפס שנת תס"ט לומר לדוד ,וכן הוא בילקוט מהרי"א ,ובמנהגי
הושענא רבא" ,ע"כ. בהאמבורג ,לרבי זכריה בן יעקב סימנר( ,ואף בו קאמארנא )אות שפ"ו(.
הובאה סגולת אמירת המזמור בימים אלו :סוד
ממכ˙ב הרה"˜ רבי פנחס חיים מר‡זל‡ ומנהג זה על אף שנתפשט בכמה תפוצות ישראל,
גדול ,האומר מזמור כ"ז מראש חודש אלול עד
אבל הוא מנהג מאוחר ,ואינו מוזכר לא בגמרא,
זי"ע ˘מ˜ורו מספר חמ„˙ הימים אחר שמחת תורה וכו' ,ע"כ ,וכבר הוכיחו רבים,
ולא בספרי המנהגים של רבותינו הראשונים ,ולא
שרבי זכריה סימנר ליקט לספרו מחיבורים רבים
מכל השתלשלות הנ"ל נראה יסודו מספר שם טוב בטור ושו"ע ,ובמקורו האמיתי נתבאר אי"ה
שעמדו לפניו ,ואף הרבה להשתמש בספר 'שם
קטן ,ומשם נתפשט לגדולי המקובלים שהעתיקו בהמשך המאמר ,ואודות מנהג זה יש כמה ענינים
טוב קטן' .בשנת תפ"ד ,נדפס בבערלין 'ספר
הדבר ,עד שנשתלשל לאומרו בכמה תפוצות לחקור אחריו ,א .כאמור צריכין לבאר מקור הדבר,
היראה' )כנספח ל'ספר המוסר' שנדפס לראשונה
בישראל ,אמנם ממכתב שכתב הרה"ק רבי פנחס ב .בטעם המנהג ,ג .במה שכמה רועי החסידות לא
בשנת תל"א בלובלין ,שם באות ט'( הובאה
חיים מראזלא זי"ע אודות מנהג זה ,מבואר מדבריו קבלו המנהג וכמנהגינו מנהג זידיטשוב שלא
הסגולה" :מצאתי כתוב סוד גדול ,האומר מזמור
דמקורו הוא מספר 'חמדת הימים' שידוע דכמה לאמרו ,ד .האומרים לדוד באיזה ימים אומרים
כ"ז מראש חדש אלול וכו' ,ע"כ.
גדולי החסידות התנזרו מכל מה שכתב שם ,ולכן אותו ומתי מסיימין לאומרו ,ה .מקום אמירתו
הביא שם רשימה מלאה של צדיקים שלא היו ומצינו הדברים גם בספר שערי רצון )עם ספר בסדר התפילה ,ובמאמר זה יתבאר רק חלק א' וג'
אמרו לדוד וכו' מחמת שמקורו הוא משם ,וכן שערי רחמים ,שאלוניקי שנת תק"א( המיוסד דכדאי לעמוד על מנהגינו לבית זידיטשוב נתחיל
הגה"צ מפרסיב מארץ פולין נכד של היהודי הק' עפ"י כתבי הגאון המקובל רבי חיים הכהן מארם לילך לברר מקודם במקור הדבר ,ומכך יתבאר
ז"ל ,אמר לו שמקובל בידו בודאי מרבינו היהודי צובה זצ"ל בעל טור ברקת ,תלמידו של רבי חיים למה אין אומרים אותו בזידיטשוב ,כי בעצם הוא
הקדוש זצ"ל זקינו ,איש מפי איש ,שלא אמר לדוד ויטאל זצ"ל ,וכן הובא בספר שערי תפלה )להגר"י תלוי זה בזה ,וכדלהלן ,ועוד חזון למועד אחרת
מחמת ששמע מרבו הקדוש מלובלין ז"ל שזה רקח ז"ל( בשם מהר"ח כהן ז"ל ,וגם הרה"ק רבי לשאר דברים.
הדבר הוא מן הספר חמדת ימים ,ואי"ה יביא דבריו שבתי מראשקוב זצ"ל תלמידו של מרן הבעש"ט
המלאים להלן. הק' זי"ע הביא זאת בסידורו עם כונות האריז"ל מ˜ור המנה‚ מספר ˘ם טוב ˜טן וכמה
)סדר כװנת ר"ח אלול( וכתב" :כל האומר מזמור
פוס˜ים ˘הבי‡ו המנה‚
מהרה"˜ ר' ˘מעון מז˘עליח‡וו זˆ"ל כ"ז לדוד ה׳ אורי וישעי וגו' מראש חודש אלול עד
אחר שמחת תורה ערב ובוקר דבר יום ביומו אזי הנה לראשונה שמצינו שנזכר המנהג וסגולת
˘מ˜ורו מהרה"˜ רבי ‡ליהו בעל ˘ם הוא מובטח שמוציא שנותיו בטוב ויערב לו, אמירתו הוא בספר 'שם טוב קטן' )הנדפס
זˆ"ל ואפילו גזירה רעה כתובה על האדם מן השמים בזוצלבאך שנת תס"ו( שהוא סדר תפלות וכונות
עוד מקור בדבר מסר הגאון החסיד רבי שמעון יכול לבטל ,ומעביר מעליו כל המקטריגים ושטנים מיוסד עפ"י כתבי האריז"ל ,שחיבר הגאון המקובל
מזשעליחאוו זצ"ל שאמר משם מרן הבעל שם ומארי תריסין ומבטל מעליו כל קשות ורעות ויוצא רבי בנימין בינוש הכהן בעל שם טוב מקראטשין
טוב הק' זי"ע שהגיד לתלמידיו הק' ,שמנהג זה בדימוס זכאין בדין ,ועי"ז מכניע כל המקטריגים", זצ"ל ,וזה לשונו :הא לך סוד גדול כל האומר מזמור
לומר מזמור 'לדוד ה' אורי' בחודש אלול אחר ע"כ. זה מר"ח אלול עד אחר שמחת תורה ,ואפילו גזרה
~ יד ~
ועוד דהמעיין בספר חמדת הימים יראה שמנהגו מפ"ק של הרה"ק בעל דברי יחזקאל משיניאווא התפלה תיקן הרה"ק רבי אליהו בעל שם זצ"ל,
שהנהיג לעצמו הי' לאמרו רק בסליחות ולא זצ"ל בשם הרה"ק מראפשיץ זצ"ל ,שהגיד כי מיום וממנו נובע מקור מנהג מקובל זה) .ראה להלן זה
בחדשי אלול ותשרי כמנהגי האומרים אותו הנובע שהיה צדיק אחד בעולם ,מאז והלאה הותר הסיפור בזה במילואו(.
ממקורות הנ"ל ,וכן לא הובא שם כל הכונות ע"ז להחזיק הספר חמדת ימים ,כי הצדיק הנזכר הי'
שהובאו בסידור רבי שבתי ,ומזה מפורש שכל גלגול נשמתו ובגודל עבודתו תיקן במה שנכשל מנה‚ ה‚ר"‡ ˘ל‡ ל‡ומרו מ˘ום טירח‡
דברי ר' שבתי נעתק מספר שם טוב קטן ולא המחבר חמדת הימים ,עכ"ד ,ועיי"ש שמסיק כי „ˆיבור‡
מספר חמדת ימים ,וכה דברי ספר חמדת ימים בודאי מחבר הספר חמדת ימים היה איש קדוש
)ח"א פ"י לסליחות( אבאר לך סדר נוסח הסליחות בדורו ,ומכמה ראיות נראה שאף חי קודם תקופת ומכאן נעבור לשוללי מנהג זה ,וכמו שנהגו רבותינו
תאמר בתחלה מזמורי התשובה ,ואנכי נהגתי גם כת ש"ץ שר"י ,רק שכת זה מצא את כת"י חמדת הקדושים לבית זידיטשוב זי"ע שלא לאומרו,
מזמור כ"ז לדוד ה' אורי וישעי ,ומזמור ל"ג רננו הימים ושלטו בה ידי זרים שערבובו בו בכמה וראשון שנמסר בידינו שלא היה נוהג לאומרו הוא
צדיקים שכנזכר בכל אחד מהם י"ג שמות הוי"ה מקומות ,ע"כ הדברים שהובאו גס בספרים אחרים מנהג של הגר"א מווילנא זצ"ל ,כפי שנמסר ע"י
כנגד י"ג מכילין דרחמים שמתגלים ומאירים מר"ח מגורי האריז"ל בודאי יצא זאת מתח"י המחבר תלמידו הג"ר ישכר בער מווילנא בספרו מעשה
אלול ואילך כנודע ,ונכון לאומרם לראש אשמורות הק' ,אבל מה שנדפסו בו דברים חדשים לגמרי אין רב )אות נ"ג( וזהל"ש" ,ואין אומרים שום מזמור
בסליחות לעורר הרחמים ,ע"כ. להשגיח כי יש לחוש שהוא מהדברים שניתוספו זולת שיר של יום ...גם מר"ח אלול עד יוה"כ אין
בו ע"י אנשי הכת ש"צ ,עיי"ש(. אומרים קאפיטל כ"ז" ,ועוד שם )אות כ"ו ,ובתוס'
טעם הרה"˜ מˆ‡נז זי"ע ˘ל‡ רˆה מע"ר( "שאין אומרים שאר פסוקים בצבור קודם
וזה לשון הרה"ק רבי פנחס חיים טויב זצ"ל
תפלה ולא אחר תפלה ...ולא בחודש אלול המזמור
לסמוך על מה ˘‡ינו מופיע בכ˙בים מראזלא במכתב לבנו שהזכרנו לעיל" ,אודות
כ"ז ...כללו של דבר אין לקבוע פסוקים ומזמורים
לדוד ה' אורי וישעי בר"ח אלול ,הלא ידוע לך שאין
והנה מה שהביא הרה"ק מראזלא זצ"ל הנ"ל בצבור זולת שיר של יום" ,והטעם )בתוס' מע"ר
אנחנו אומרים לדוד ה' אורי וישעי בר"ח אלול
שהרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל ג"כ לא נהג סק"ז(" :מפני שאין מוסיפין על הציבור ,משום
כמנהג קצת מקומות ,ותדע בני שכל הדברים
לאומרו ,באמת מצינו בטעם הדבר בספר אוצר טירחא דציבורא".
הכוונות הנאמרים שם ]בסידור רבי שבתי[ הם
החיים )אות רכ"ו( כי הרה"ק מצאנז זצ"ל אכן לא נראה דהגר"א נקט שלא לומר לדוד ה' אורי כיון
אינם מרבינו האר"י הקדוש זצ"ל לא מיניה ולא
נהג לאמרו ,ואמר הטעם" :כי לא נמצא בזה שהוא טירחא על הציבור ואין מוסיפין על הציבור.
מקצתיה ,רק בכל הדברים האלו הם מועתקים
בכתבים כוונות להאריז"ל" ,ע"כ ,והנמצא מזה
מספר חמדת הימים אשר אנחנו מקובלים
דהרה"ק מצאנז לא אמר אותו מטעם אחרת שהיה
מאבותינו רבותינו הקדושים שלא להשגיח על יסו„ו מספר חמ„˙ הימים
עמו ,שלא רצה לסמוך על דבר שאינו מופיע
הדברים האלו ...ובאמירת לדוד וכו' ,ידוע בודאי אבל כאמור לא רק בליטא נהגו כן ,אלא גם בקרב
בכתבי האריז"ל שנמסרו ע"י תלמידו המובהק
אלי שרבינו הקדוש מאור הגולה החוזה מלובלין רבותינו הק' צדיקי הדורות ממשיכי דרך החסידות
מהרח"ו.
ז"ל לא היה אומרו ,וכן תלמידיו הקדושים היהודי של הבעש"ט הק' זי"ע היה נמצאו הרבה מהם
הקדוש ]מפשיסחא[ ז"ל ,ורבינו זקיני הקדוש שמנעו עצמם מלקיים מנהג זה ,וטעם מנהגם בזה
מן ה˘מים ביטלו ˘ני ˙פילו˙ ל„ו„ ה' מזידטשוב ז"ל ,ורבינו חו"ז מראפשיץ ז"ל ,לא היו נמסרו מפי השמועה ,ויש סמוכין לזה במכתב
‡ורי וכ‚וונ‡ אומרים לדוד מחמת טעם זה ,וכשהייתי בשנת קודש שכתב הרה"ק רבי פנחס חיים מראזלא זי"ע
עוד מקור לכל זה ענין אמירת לדוד ה' )הבאנו תרפ"ז בקארלסבאד והי' שם הגה"צ מפרסיב לבנו ,כי גדולי החסידות פקפקו בעצם מקור
לעיל התחלת הדברים( ,ועוד טעם שלא לאמרו מארץ פולין נכד של היהודי הק' ז"ל ,ואמר לי מוצאו של המנהג ,הגם שהובא הדבר בסידור
הוא ענין נפלא המובא בספר נזר הקודש )מנהגי שמקובל בידו בודאי מרבינו היהודי הקדוש זצ"ל האריז"ל של רבי שבתי מראשקוב זצ״ל עם
חודש אלול אות ט' בניצוצי הקודש אות י"א( זקינו ,איש מפי איש ,שלא אמר לדוד מחמת הכונות וכדהבאנו לעיל ,מכל מקום היה מקובל
ונעתיק לשונו :וסיפר הרה"ח ר' משה דוד שטרום ששמע מרבו הקדוש מלובלין ז"ל שזה הדבר הוא אצלם שהמנהג מיסודו הוא מספר 'חמדת ימים',
נ"י מטארנא שפעם בא הרה"ק רבי שמעון מן הספר חמדת ימים ,ושמחתי מאוד בזה כמוצא שיצא עליו עוררין ע"י כמה גדולי ישראל שלא רצו
מזעליכאוו זצ"ל לביהמ"ד של רבינו אא"ז הרה"ק שלל רב ,וגם הרה"ק מצאנז לא אמר לדוד, ללמוד בו והרחיקוהו מביתם ,מחמת חשדא על
רבי ארי' ליבוש מצאנז זצוק"ל ,ושאל את והצדיקים שאמרו לדוד בודאי לא היה יודעים המחבר אחר שמצאו בתוכו כמה דברים זרים שיש
האברכים מפני מה אין רבינו מהרא"ל מצאנז אומר שהוא מן הספר הנ"ל ,שאילו היה יודעים לא היו בו ריח ש"ץ ימ"ש ,ולכן חששו גם הם שכל מנהג
לדוד ד' אורי ,ובשינאווע אומרים ,ולא המתין אומרים ,רק היו רואים בהסידור ]של הרה"ק רבי אמירת מזמור לדוד ה' אורי המופיע בספר זה הוא
לתשובה אלא המשיך להם אני יספר לכם מעשה שבתי[ היה סוברים שהוא מרבינו האר"י הק' ז"ל, ג"כ מהדברים שחדשו הכת ש"ץ והנגררים עליהם,
שהיה פעם בימי רבי אליהו בעל שם היה גזירה אבל לא כן הוא" ,ע"כ )נדפס בריש ספר אהל שזייפו הדבר בשמו של האריז"ל ,לכך נמנעו
שהמושל לא הי' לו בנים וביקש להיהודים מועד ,ובריש סידור לב שמח החדש(. מלאמרו )אודות הספר חמדת הימים ,כבר נודע
שיתפללו עליו ,ואם לאו הוא מוכן לערוך צו גירוש בשערים פולמוס גדול שהיה בזה בין גדולי הדור,
על כל היהודים ,ובא רבי אליהו בעל שם ואמר לכ‡ורה ˜˘ה לומר ˘ב‡ מספר ח"י כי הרבה גדולים לא רצו לעיין בו ואף הרחיקו ספר
להפריץ שיהי' לו בן לי"ב חודש ,והבעל שם הק' אבל באמת מאוד תמוה הדבר לומר שזה הטעם, זה מבתיהם וכדלעיל שחשדוהו שהוא מכת ש"ץ,
סיפר זה המעשה להתלמידים שלו ,ואמר שאל היות שכפי שהבאנו לעיל את מקור הראשון של אך לעומתם היו הרבה מגדולי ישראל וצדיקי
יחשוב שהי' זה לרבי אליהו בקל ,שקודם הלך לצד לדוד אורי הוא מספר 'שם טוב קטן' והוא נדפס הדורות שלא החזיקו בדעה זו כלל ,והיה
הקדושה ולא פעל ,ואח"כ לצד הטומאה הסטרא כבר בתס"ו ,ואחריו בספר זכירה שנדפס בתס"ט מהגדולים שעיינו ולמדו בו ואף קבעו בו שיעור
אחרא ולא פעל ,עד שפעל על זאת עם הסט"א כנ"ל ,ואילו החמדת הימים נדפס לראשונה בימי חג ומועד ,וגם הביאו דבריו בספריהם בשמו,
בעצמו ,וסיים הבעש"ט בזה הלשון 'מיינט נישט באיזמיר תצ"א ,וגם נראה מלשונות של רבי שבתי ובעצם אין ענינו לכאן רק נציין לדברי הגה"ק בעל
אז דער ר' אליהו האט באקריגען שיתין פולסה בסידורו דבא מספר שם טוב קטן ,ולא מחמדת מנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל שכתב מאמר שלם
דנורא ,נאר מען האט עם געוואלט מאבד זיין פין הימים. על ספר חמדת ימים בספרו חמשה מאמרות
אלעס נפש רוח ונשמה ,נאר היות ער האט זיך )מאמר משיב מפני המול( ,והביא שם ששמע
~ טו ~
מוסר נפש געווען פאר יודען ,האט מען אין
מנ‚‰י זי„יט˘וב הימעל גוזר געווען אז מען זאל מבטל זיין צוויי
תפלות וואס ער האט מתקן געווען ואחד הוא
‡˘ר זכינו בסיע˙‡ „˘מי‡ לח˜ור ‡חריו בטוב טעם ב‚ליונו˙ ˜‰ו„מים לדוד ד' אורי ,ואחד כגוונא' ,עכ"ד הבעש"ט
הקדוש ,וסיים רבי שמעון מזעליכאוו ,דידוע
על הרה"ק רבי אלימלך שלא אמר כגוונא,
ר‡˘ ˘‰נ˘˙ ‰פ"„ והרה"ק מאפטע לא אמר לדוד ד' אורי ,ע"כ
בגליון אור הנר שנת תשפ"ד חקרנו בס"ד ,על מנהג זידיטשוב בימים הנוראים דאף דבכל השנה כולה לא אומרים שם.
בברכת יוצר 'אור חדש' וכו' ,אבל בימים הנוראים אומרים אותו ,כמו שמצינו בספר פאר יצחק בעוד שמתאר המצב נוסח אחרת קצת איתא בילקוט אוהב ישראל
בימים נוראים אצל רבה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע ,כתב שם על בנו בכורו של רבה"ק רבי סנדר ליפא זצ"ל ,שהוא )הליכות ומנהגים אות ס"ב( מדברי הגאון רבי
היה עובר לפני התיבה מן המלך עד גמר תפלת שחרית וכשהתפלל תפלת יוצר ופרט הלך בנעימה קדושה ,פועל שמעון מזשעליחאוו זצ"ל שסיפר ,כי הרה"ק
גבורות עושה חדשות בעל מלחמות ,וכן הלאה "וסיים בקול שחל אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו, המגיד ממעזריטש זצ"ל חילק בין תלמידיו
מה שלא נאמר אצל רבינו רק בימים הנוראים" ,עכה"ל שם. אמירת כגונא בעש"ק ,ואמירת לדוד ה' אורי
וכן נמצא בספר מנהגי קאמארנא סדר התפלה אות נ"ה ,דלא נהגו לומר אור חדש וכו' בשאר ימות השנה ,אבל בחודש אלול ,לחלק מהם צוה לומר כגונא ולא
בראש השנה ויום הכיפורים אמרו עיי"ש. לדוד ,ולחלק מהם צוה לומר לדוד ה' אורי ולא
כגונא ,ועל זה סיים הגר"ש מזשעליחאוו,
ובספר מנהגי זידיטשוב מהדורא תנינא ,כתב ג"כ דבב' ימים של ראש השנה וביום כיפור ,והוסיף שם דגם בהושענא
שמקובל בידו כי הרה"ק רבי אלימלך
רבה ובשמיני עצרת אומרים אור חדש ,עיי"ש.
מליזענסק זצ"ל היה אומר לדוד ה' אורי
ועיין בספר הליכת קודש )קוסון( פרק מ"ח אות כ"ג ,דכתב שגם בעשרת ימי התשובה אמרו אור חדש. באלול ,ולא כגוונא בעש"ק ,ואילו הרה"ק
ובטעם הדבר מצינו בספר אילה שלוחה ,להרה"ק רבי נפתלי מליטאוויסק זצ"ל ,מתלמידי רבינו הק' ,שכתב טעם מאפטא זצ״ל היה אומר כגוונא בעש"ק ,ולא
שני פעמים בספרו ,בערך 'תפילה' כתב וז"ל" ,בנוסח שאין אומרים כל השנה 'אור חדש' ,בברכת יוצר אך בראש היה אומר לדוד ה' אורי באלול ,ובמשך הזמן
השנה ויום כיפור ,נ"ל 'אור חדש על ציון צאיר' ,עולה מספר שמות הפרנסה 'פא"י חת"ך עם מס' ראש השנה' ,ע"כ. נשתרבב המנהג שאומרים שניהם.
ובפרשת שופטים כתב "אור חדש עולה מספר פא"י חת"ך ,ולזה מרומז לאותן שנוהגין שלא לומר הנוסח אור חדש ]אודות מנהגו של הרה"ק רבי אלימלך
רק בראש השנה וביום כיפור "כדי להמשיך הפרנסה' מהיכל זכות" וכו' ,עכ"ל. מליזענסק זצ"ל שלא לומר כגוונא בעש"ק,
סיפר גם הרה"ק רבי יצחק מסטיטשין זצ"ל
ר‡˘ ˘‰נ˘˙ ‰פ"‰ שפע"א שבת הרה"ק רבי אלימלך בלאנצהוט
בגליון אור הנר שנת תשפ"ה חקרנו בס"ד במנהג רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע ,דאף שהפוסקים הזהרו מאד כשהמגורר שם עדיין הרבי הרבי הק' מלובלין
שלא לומר זכרינו 'לַ חיים' בפת"ח ,אלא בשו"א ,אמנם מנהג רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע הוא לומר לחיים זצ"ל ,ומנהגו של הרה"ק רבי אלימלך היה
בפת"ח ,כפי שמובא במנהגי זידיטשוב )הוספות מנהגים – זידיטשוב עניני ראש השנה( "שמענו מפי הרה"ק ר' חיים שלא לומר 'כגוונא' בקבלת שבת ,ואילו
יעקב מקאמארנא זי"ע ]בעל פרי חיים[ שמרן העטרת צבי אמר זכרנו לחיים בפת"ח תחת הל' ,ונתן טעם לזה עפ"י הרה"ק מלובלין היה נוהג לומר כגוונא ,וחכך
קבלה" ,עכ"ל. הרה"ק מלובלין בדעתו האם לומר כגוונא
בפני רבו ,ולבסוף החליט שמסתמא אם יאמר
וגם בספר מנהגי קאמארנא הנהגות של תלמידו הגדול של רבינו הק' מהרצ"ה זי"ע ,הרה"ק מהרי"א מקאמארנא
יסכים רבו עמו ,ואכן הסכימה דעת רבו עמו.
זי"ע כתב 'אמרו זכרנו לחיים הל' בפת"ח'.
)החכמה מאין ,עמוד נ"ט([.
אמנם לא כתבו לטעום בטעם הדבר ,ובגליון הנפלא עטרת שלום של מוסדות קאמארנא בארה"ק )פ' חוקת
תשע"ב( מובא מכ"ק אדמו"ר מקאמארנא שליט"א שקיבל מאבותיו טעם הדבר ,ומובא שם שרבינו הק' העטרת טעם ‡ח„ המכריע ‡˙ כולם ˘מנה‚
צבי מזידיטשוב זי"ע ,לא אמר קודם התקיעות הפסוקים שבר"ת קר"ע שט"ן" .וכן היה אומר זכרנו לחיים בפת"ח,
כל י˘ר‡ל ל‡מרו
שפת"ח הוא חכמה ,וחכמה ר"ת כ'לום ח'סר מ'בית ה'מלך ,והבן".
עוד בענין המחלוקת בין הרה"ק מצאנז זי"ע
ר‡˘ ˘‰נ˘˙ ‰פ"ו שלא אמר לדוד ,והרה"ק משינאווא זי"ע
בגליון דאשתקד שנת תשפ"ו חקרנו בס"ד אחר המנהג בקרב ישראל ,דבערב ראש השנה בכל שנה ושנה קונים סכין שאמר לדוד איתא בקובץ עץ חיים )י"ח( :ומן
חדש ומשחיזין אותו ,והספרים שמביאים סגולה זו ציינו מקור לקבלה זו מרבה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע ,ושכן הענין לציין מה ששמעתי מאחד מנכדי
הביא הגאון רבי שבתי ליפשיץ זצ"ל דומ"ץ אורשיווא בספרו סגולת ישראל )מערכת ר' אות ד'( וז"ל שם" :סגולה שינאווא בשם חסיד זקן מחסידי שינאווא
לפרנסה שמעתי בשם אדמו"ר הה"ק והטהור לו דומיה תהלה מרן מהרי"א זצ"ל מזידיטשוב שאמר שיקנה לו כל שהרה"ק משינאווא זצ"ל נימק טעם אמירתו
אחד בערב ראש השנה סכין חדש וישחיזנו ,והוא מסוגל לפרנסה על כל השנה ,כך שמעתי מפי אנשים נאמנים מזמור לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול ,על
ששמעו מפיו הקדוש זי"ע" ,ע"כ שם. אף שאביו מצאנז ורבותיהם מראפשיץ לא
מקור שני לדבר הוא כענין הנ"ל בדומה לו ,אמנם בפרט שונה מהראשון ,והוא מהרה"ק הרבי מלובלין זי"ע 'שסכין אמרוהו ,אך אמר הגה"ק משינאווא שבאמת
חד בראש השנה הוא סגולה לפרנסה' ,ואף בלי לקנות אותו ,ומימרא זו יש שני מקורות יסודיים ,לראשון יש להביא יש לו י"ח טעמים שלא לומר לדוד בחודש
מה שכתב בספר 'זכרון טוב' )עניני חד"ת אות י"ד( שסיפר הרה"ק רבי יצחק מנעשכיז זצ"ל על הרה"ק הרבי מלובלין אלול ,אך לעומת זה יש לו טעם אחד לאמרו
זצ"ל שהיה מחלק סכינים בראש השנה לכל המקורבים ,לסגולה על פרנסה ,וכמ"ש )בפיוט לימים נוראים – וכל המכריע את כולם ,והטעם הזה הוא שמנהג כל
מאמינים( ה'חותך חיים לכל חי' ,וכמ"ש )תהלים קמה ,טז( 'פותח את ידיך' וסופי תיבות חת"ך שהוא שם הפרנסה ישראל לאומרו ,והדברים מאירים בדרכו
כנודע. ובשיטתו ובדרך הראוי לישראל להתנהג,
מקור שני לדבר הנ"ל של הרה"ק רבי מלובלין זי"ע ,וזה ג"כ ממקור קדים ,והוא מהגאון רבי יחיאל מיכל היבנער זצ"ל ע"כ.
אבד"ק ניזנוב בספרו מעשה יחיאל )פרשת בשלח אות י'( ,וז"ל שם" :יש קבלה מהרה"צ הקדוש מלובלין זצ"ל להיות
בראש השנה בכיסו סכין חד וחלק ,נגד השם של פרנסה המרומז בס"ת של פותח את ידיך" ,ע"כ.
~ טז ~
