gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור הנר · Ohr Haner — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: אור הנר · Ohr Haner

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

אור הנר · Ohr Haner — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫יˆ‡ ל‡ור ע"י‬ ‫‚‡ל‡נט‡‬ ‫דברי תורה ‪ -‬סיפורי קודש ‪ -‬מנהגי קודש‬ ‫של רבותינו לבית זידיטשוב וגאלאנטא‬ ‫ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪‰‬‬ ‫‚ליון מ"ח \ ˘נה ו' \ ר‡˘ ה˘נה ˙˘פ"ז‬ ‫רבה"˜ מהרˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫˙וכן ‪‚‰‬ליון‬ ‫טוב אף לאותן שמחזיקין את עצמן לטובים‬ ‫‡ור ה˙ורה‬ ‫הטוב ומטיב לרעים ולטובים )פיוט וכל מאמינים(‪.‬‬ ‫ולכאורה הוה זו ואין צריך לומר זו‪ ,‬והדרך יותר לומר על דרך לא זו אף זו‪,‬‬ ‫ל˜וטים נפל‡ים מ˙ור˙ רבו˙ינו ה˜„ו˘ים‬ ‫ופירש ]רבה״ק בעל עטרת צבי‬ ‫מזידטשוב זי"ע[‪ ,‬הוא טוב לאותן‬ ‫‡ור הˆ„י˜ים‬ ‫שמחזיקין את עצמם לרעים‪ ,‬ואף‬ ‫שבת מסייע לעשות הסגולה‬ ‫סיפורים ועוב„ו˙ מרבו˙ינו ה˜„ו˘ים‬ ‫לאותן המחזיקין את עצמם‬ ‫כמו שופר‬ ‫לטובים‪.‬‬ ‫‡ז ימל‡ ˘חו˜ פינו )˙‪‰‬לים ˜כו‪,‬‬ ‫‡ור הבהיר‬ ‫)הגהות מהרי׳׳א‪ ,‬על המדרש רבה(‬ ‫ב(‪.‬‬ ‫„ר˘˙ ˙˜יע˙ ˘ופר ˘ל כ"˜ מרן רבינו‬ ‫ראש השנה משונה מכל הזמנים‬ ‫‡מר רבינו ‪ ˜"‰‚‰‬בעל עטר˙ ˆבי‬ ‫˘ליט"‡ בר‡˘ ה˘נה ˘עעל"ט‬ ‫והתחדשות גמור לכל העולם‬ ‫מזי„יט˘וב זי"ע‪‡ ,‬ז ‪‰‬ו‡ ‡ו˙יו˙‬ ‫שמעתי בשם רבינו הקדוש‬ ‫‡‪-‬ז‪ ,‬ר"ל כ˘חל ‡' „ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪‰‬‬ ‫‡ור המנה‚ים‬ ‫מוהרצ"ה מזידיטשוב‪ ,‬שאמר טעם‬ ‫ביום ז' ‪‰‬ו‡ ˘ב˙ ˜ו„˘‪ ,‬ימל‡‬ ‫‡ו„ו˙ מנה‚ ‡מיר˙ ל„ו„ ה' ‡ורי וי˘עי –‬ ‫לזה שבקרבן של ראש השנה נאמר‬ ‫)במדבר כט‪ ,‬ב( ועשיתם עלה וגו'‪,‬‬ ‫˘חו˜ פינו ול˘ונינו רנ‪ ,‰‬ר"˙‬ ‫ומנה‚ זי„יט˘וב ˘ל‡ ל‡ומרו‬ ‫דהנה נודע מתורת רבינו האריז״ל‬ ‫˘ופר‪„ ,‬ח„וו˙‡ „˘ב˙ מס˙ייע‬ ‫איך שבכל זמן וזמן מזמנים‬ ‫לע˘ו˙ ‪‰‬ס‚ול‪ ‰‬כמו ˘ופר‪ ,‬וימל‡‬ ‫המקודשים נמשכין המוחין לזו"ן‪,‬‬ ‫ז‪ ‰‬במ˜ום ז‪.‰‬‬ ‫"אמנם בראש השנה הוא‬ ‫התעוררות ראשית הבריאה‬ ‫)זמיר˙ עבו„˙ ‪‰‬לוי ב˘ם ˜ונטרס ‪‰‬ו„‬ ‫ונתחדשים העולמות בהתחדשות‬ ‫ו‪„‰‬ר(‬ ‫לה‡רו˙ והערו˙ ל˙רומו˙ ולהנˆחו˙‬ ‫גמור"‪ ,‬בסוד הנסירה‪ ,‬ומתחיל‬ ‫נא לפנות למכון אור הנר‬ ‫בנין זו״ן מחדש כנודע לבאים‬ ‫על הטל ‪1929-884-9433‬‬ ‫בשערי העץ חיים‪ ,‬ולכן נאמר דייקא ועשיתם עלה וגו׳‪ ,‬להורות שאז משונה‬ ‫או על המעיל ‪oiherhaner@gmail.com‬‬ ‫מכל הזמנים‪ ,‬כי צריכה עשיה מחדש‪ ,‬עכת"ד הקדושים‪.‬‬ ‫)אמרי יוסף דרוש י'‪ ,‬דף סח(‬ ‫~א~‬ ‫˘נהיה ר‡˘ לר‡˘ים ול‡ ר‡˘ לזנב‬ ‫כי זוכר כל הנ˘כחו˙ ‡˙ה הו‡ מעולם ‪-‬‬ ‫‡ם ‡„ם ‡ינו מ˙‚‡ה עם מע˘יו הטובים‬ ‫בין הסימנים ˘‡וכלין בליל ר‡˘ ה˘נה מˆינו לספר הר‡בי"ה ל‡ח„ מן הר‡˘ונים‬ ‫)סי' ˙˜מ"ז( ˘הבי‡ ב˘ם ˙˘וב˙ ה‚‡ונים "מˆ‡˙י ב˙˘וב˙ ˜„מונים‪ ,‬ר‡˘י‬ ‫רביה"ק בעל דברי יואל זי"ע )בדברי יואל על חג‬ ‫כב˘ים ˘‡נו ר‚ילין ל‡כול בר‡˘ ה˘נה‪ ,‬כ„י ˘י˘ימנו ה˜ב"ה ˘הו‡ ר‡˘ לכל‬ ‫השבועות‪ ,‬ובפ' נצבים וילך( הביא דברי רביה"ק‬ ‫בעל העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬שפירש את מה‬ ‫לר‡˘ ול‡ לזנב"‪ ,‬וכן הבי‡ו המר„כי )רי˘ יומ‡( "מ˙˘וב˙ ה‚‡ונים‪ ,‬על ר‡˘י‬ ‫שאומרים בתפילת מוסף של ראש השנה‪' ,‬כי זוכר‬ ‫כב˘ים ˘‡נו ‡וכלין כ„י ˘י˘מענו ה˜ב"ה לטובה בר"ה‪ ,‬וי˘ימינו לר‡˘ ול‡‬ ‫כל הנשכחות אתה הוא מעולם'‪ ,‬כי מידתו של‬ ‫לזנב"‪ ,‬ע"כ‪ ,‬וכן מוזכר טעם זה בספר המנהי‚ )הל' ר"ה ‡ו˙ ‡'‪ ,‬וכ"ה במחז"ו ‡ו˙‬ ‫הקב"ה היא שאף אם יהודי נכשל בחטא רחמנא‬ ‫˘כ"‚( "ר‡˘ הכב˘ ˘נהיה לר‡˘ ול‡ לזנב"‪.‬‬ ‫ליצלן‪ ,‬אלא שהוא זוכר בכל עת את חטאו‬ ‫ועונוותיו תמיד לנגדו לשוב ולהתחרט עליהם‪,‬‬ ‫ועפי"ז נמˆ‡ טעם בע˘י˙ סימן ב‡כיל˙ ר‡˘ הכב˘ כי בזה עו˘ין סימן ביום ˜„ו˘‬ ‫כענין שנאמר )תהלים נא‪ ,‬ה( 'וחטאתי נגדי תמיד'‪,‬‬ ‫כזה ˘נהיה ל˘נה הב‡ לר‡˘ ול‡ לזנב‪‡ ,‬ולם מˆינו ‚ם טעם ˘ני מ˘ור˘ים ב„ברי‬ ‫אזי הקב"ה שוכח לו את חטאו‪ ,‬אבל אם חטא האדם‬ ‫הר‡˘ונים‪‡ ,‬מנם לפי „בריהם י˘ ל‡כול ר‡˘ ˘ל '‡יל' „י˜‡‪„ ,‬היינו כב˘ זכר‬ ‫והרי הוא שוכח מחטאו‪ ,‬ואינו מעלה על דעתו‬ ‫מבן י"‚ חו„˘ ויום ‡ח„ )פרה פ"‡ מ"‚(‪ ,‬כי כך כ˙ב ב˙˘ב"‪˜ ı‬טן )סי' ˜י"ח( ב˘ם‬ ‫לשוב עליו‪ ,‬בכהא גווני הקב"ה זוכר לו את חטא‪.‬‬ ‫רבו ה‚‡ון מהר"ם מרוטנבור‚ זˆ"ל‪" ,‬מהר"ם ז"ל הי' ר‚יל ל‡כול בליל ר‡˘ון ˘ל‬ ‫ולהיפך הוי במעשה המצוה שאם יהודי עושה‬ ‫ר"ה ר‡˘ ˘ל ‡יל וכו'‪ ,‬ל‡יל ˘ל יˆח˜"‪ ,‬ע"כ‪ ,‬ולפי „בריו רומז על ‡ילו ˘ל יˆח˜‪,‬‬ ‫מעשה מצוה‪ ,‬ומתנהג בענוה לבלתי רום לבבו עקב‬ ‫‡מנם „ברים ‡לו ‡כ˙י ˆריך בי‡ור‪ ,‬למה ‡וכלין הר‡˘ „י˜‡‪ ,‬הל‡ כל ‚ופו ˘ל‬ ‫המצוה שעשה‪ ,‬ושוכח ממעשה המצוה שעשה‪ ,‬אזי‬ ‫לעומת זה הקב"ה זוכר לו המצוה‪ ,‬מה שאין כן אם‬ ‫‡יל מורה על ‡ילו ˘ל יˆח˜‪‡ ,‬כן הבי‡ור על כך מˆינו בספר הכלבו המ˘פר ל˘ון‬ ‫יהודי עושה מצוה ורם לבבו עקב המצוה שעשה‬ ‫מהר"מ מרוטנבור‚‪ ,‬וכה כ˙ב "ו˘‡לו לרב מהר"מ למה ‡נו ‡וכלין 'ר‡˘ ה‡יל'‬ ‫וזוכר את המעשים טובים שעשה תמיד‪ ,‬אזי הקב"ה‬ ‫בר‡˘ ה˘נה‪ ,‬וענה להם ר‡˘ ה‡יל זכר ל‡ו˙ו ‡יל ˘ע˜„ ‡ברהם ‡בינו ˘נ‡מר‬ ‫שוכח ממעשיו הטובים רח"ל‪ ,‬וזה הכוונה במה‬ ‫)בר‡˘י˙ כב‪ („ ,‬וי˘‡ ‡ברהם ‡˙ עיניו וכו'‪ ,‬ולהכי ‡וכלין הר‡˘‪ ,‬כי הו‡ ר‡˘‬ ‫שאומרים "כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם"‪,‬‬ ‫ה˘נה"‪) ,‬וב‡רחו˙ חיים ‡י˙‡ הל˘ון 'כי הו‡ ר‡˘ ה‡ברים כמו ר‡˘ ה˘נה'(‪.‬‬ ‫שהקב"ה מידתו היא שזוכר רק את הדברים‬ ‫הנשכחים של בני האדם‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫וכן הבי‡ הטור ˘ני טעמים ‡לו‪ ,‬ו‡חריו המחבר מחבר ˘ני טעמים ‡לו כ‡ח„‪,‬‬ ‫ואכן סיפר בענין זה הרה"צ מהר"מ מויזשניץ‬ ‫‡מנם מˆינו ה‡חרונים ˘„יי˜ו לומר „נפ˜‡ מינה י˘ בין הטעמים‪‡ ,‬ם ˆריכין ר‡˘‬ ‫מאנסי ז"ל‪ ,‬ששמע מזקינו בעל אהבת ישראל מה‬ ‫˘ל ‡יל „ו˜‡ ‡ו ס‚י בכל מין ר‡˘ ˘ל ‡ח„ מבעלי חיים‪.‬‬ ‫ששמע ממרן רביה"ק מסאטמאר זי"ע לפרש מה‬ ‫ו‡כן כן מנה‚ינו ל‡כול ר‡˘ הכב˘ ‡ו מן ה„‚ ו‡ומרים "יהי רˆון ˘נהיה לר‡˘‬ ‫שאמר הכתוב בוידוי מעשרות )דברים כו‪ ,‬יג‪-‬יד(‬ ‫'ואמרת לפני ה' אלקיך ביערתי הקודש מן הבית‪,‬‬ ‫ול‡ לזנב"‪ ,‬ל‡ור זה י˘ להבי‡ מה ˘כ˙ב ˙למי„ מובה˜ ˘ל רבינו ה˜' מהרי"‡‬ ‫וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך‬ ‫זˆ"ל‪ ,‬ה"ה הרה"˜ ה‡מרי יוסף זˆ"ל בה˜„מה לספר רבו רביה"˜ מהרי"‡ ל˜וטי‬ ‫אשר צויתני‪ ,‬לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי וגו'‪,‬‬ ‫˙ורה וה˘"ס‪˘ ,‬סיפר בענין זה ˘נהיה לר‡˘ ול‡ לזנב‪ ,‬וכך כו˙ב‪ :‬הנה זה י"ט ˘נה‬ ‫לא אכלתי באוני ממנו ולא ביערתי ממנו בטמא'‬ ‫חלפו למו מע˙ ‡˘ר נל˜ח מ‡˙נו ‡רו‪ ı‬ורבינו ה‚‡ון הˆ„י˜ ה˜„ו˘ בוˆינ‡‬ ‫וכו'‪ .‬וכל זה נקרא בלשון המשנה )מעשר שני פ"ה‬ ‫˜„י˘‡ נר ה‡ל˜ים ‡„ונינו י˘ר‡ל ‡ספ˜לרי‡ המ‡ירה מנורה הטהורה ‡י˘‬ ‫מ"י‪-‬יב( וידוי מעשר‪ .‬ויש לתמוה‪ ,‬דהא ענין וידוי‬ ‫‡ל˜ים ˜„ו˘ הו‡ זˆו˜ללה"ה מחו˙ני כ˜˘"˙ מרן יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב‪˘‡ ,‬ר‬ ‫הוא מה שאדם מפרט עוונותיו ומתודה עליהם‪,‬‬ ‫וכאן הוא פורט והולך את מה שעשה הטוב והישר‪,‬‬ ‫‡לפים מי˘ר‡ל הלכו ל‡ורו‪ ,‬וכמעט כל ˙למי„י רבו ה˜„ו˘ ˘היו בחיים ה˘כימו‬ ‫ואיך ראוי לקרוא לזה בשם וידוי‪.‬‬ ‫לפ˙חו ללמו„ ממנו ˙ורה ו„רכי העבו„ה ויר‡˙ ˘מים ו˘י˙פלל בע„ם ברוחניו˙‬ ‫וביאר רבינו הענין‪ ,‬על פי דברי רבה"ק העטרת צבי‬ ‫ו‚˘מיו˙‪ ,‬כמו ˘בירך ‡ו˙ו הרה"˜ רבן ˘ל כל בני ה‚ולה מו"ה ‡ברהם יהו˘ע‬ ‫זי"ע הנ"ל‪ ,‬דאכן כיון שמונה אדם את מעשיו‬ ‫הע˘יל מ‡פט‡ זˆללה"ה‪ ,‬בע˙ ‡˘ר זכה ל˜בל פניו במעון ˜„˘ו בעיר מעזיבוז‪,‬‬ ‫הטובים ואומר לא אכלתי באוני ממנו‪ ,‬ולא ביערתי‬ ‫ו‡מר לו בזה"ל‪ :‬כ˙יב )„ברים כח‪ ,‬י‚( 'ונ˙נך ה' לר‡˘ ול‡ לזנב'‪ ,‬ולכ‡ורה הו‡‬ ‫ממנו בטמא‪ ,‬ולא נתתי ממנו למת‪ ,‬שמעתי בקול ה'‬ ‫כפל ל˘ון‪ ,‬כי כיון ˘יהיה ר‡˘ ממיל‡ ל‡ יהיה זנב‪ ,‬ועו„ „הול"ל 'ונ˙נך ר‡˘ ול‡‬ ‫אלקי‪ ,‬עשיתי ככל אשר צויתני לא עברתי‬ ‫זנב' והלמ"„ מיו˙ר‪ ,‬ר˜ „לפעמים טוב להיו˙ זנב ול‡ ר‡˘‪ ,‬כמ‡מר ה˙נ‡ )‡בו˙‬ ‫ממצותיך‪ ,‬ועל זה מוסיפים ומתוודים ולא שכחתי‪,‬‬ ‫רצה לומר שלא שכחתי את המעשים הטובים האלו‬ ‫פ"„‪ ,‬טו( 'הוה זנב ל‡ריו˙ ו‡ל ˙הי ר‡˘ ל˘ועלים'‪ ,‬ומבטיחך הכ˙וב ˘˙היה ר‡˘‬ ‫שעשיתי‪ ,‬ועל זה גופא צריכים אנו להתוודות‪ ,‬לפי‬ ‫לר‡˘ים‪ ,‬וזה ונ˙נך ה' לר‡˘ ר"ל ר‡˘ לר‡˘ים‪ ,‬עכ"„‪ ,‬ונ˙˜יימה ברכ˙ו כמ‡מר‬ ‫שצריך האדם לשכוח את מעשיו הטובים )ופי' זה‬ ‫הכ˙וב )‡יוב כב‪ ,‬כח( ו˙‚זר ‡ומר וי˜ם לך‪.‬‬ ‫מצינו בספר טל תורה להגאון רבי מאיר אריק ז"ל‪,‬‬ ‫המשך בעמוד ג'<‬ ‫ובספר תפארת בנים לבעל הדרכי תשובה‬ ‫ממונקאטש זצ"ל(‪.‬‬ ‫~ב~‬ ‫ובענין הגאוה שבא לאדם מן המצות‪ ,‬כתב רבינו הק' מהרי"א‬ ‫>המשך מעמוד ב'‬ ‫מקאמרנא זי"ע בהיכל הברכה‪ ,‬בשם דודו רבינו הק'‬ ‫מזידיטשוב‪ ,‬שאמר על דברי חכמז"ל בש"ס )ראש השנה יז‬ ‫בספר פ‡ר יˆח˜ ל˙ול„ו˙ רבינו ה˜' מהרי"‡ הבי‡ )פר˜ ˘לי˘י ‡'(‬ ‫ע"ב( עה"פ שמות )לד ו( ה' ה' קל רחום וחנון‪ ,‬אני השם‬ ‫עוב„‡ זו בי˙ר פרטים‪ ,‬וכך נכ˙ב ˘ם‪ :‬רבינו ה˘˙ו˜˜ מ‡„ ל˜בל ‡˙‬ ‫קודם שחטא האדם‪ ,‬ואני השם לאחר שחטא האדם‪ ,‬ומקשים‬ ‫פני ז˜ן הˆ„י˜ים ˘ב„ורו ה‚ה"˜ ר' ‡ברהם יהו˘ע הע˘יל זˆ"ל מ‡פט‡‪,‬‬ ‫המפורשים דהרי קודם החטא יוכל לקיים במדת הדין ואין‬ ‫‡בל י„ו ל‡ ה˘י‚ה על הוˆ‡ו˙ נסיעה רחו˜ כזו‪ ,‬ל˘מח˙ו נו„ע לו ˘הרב‬ ‫צריך לרחמים אשר נרמזת השם הוי"ה ב"ה וב"ש‪.‬‬ ‫ר' הירˆל ז"ל ח˙ן „ו„ו רבינו מהרˆ"ה זˆ"ל )כי„וע לר' היר‪ ı‬ל‡בין‬ ‫ומתרץ רבינו הק' זי"ע‪ ,‬כי קודם החטא צריך רחמים שלא‬ ‫˘המ˘יך ההנה‚ה למל‡ מ˜ום חמיו העטר˙ ˆבי(‪ ,‬מ˙כונן ‚ם הו‡ ל˜בל פני‬ ‫יפול ברשת הגאוה‪ ,‬כי בדרך כלל מי שתורתו אומנתו ועושה‬ ‫ˆ„י˜ זה‪ ,‬ומב˜˘ לו ‡י˘ ˘י˘מ˘ ‡ו˙ו ב„רכו‪ ,‬נטפל לו רבינו‪ ,‬והˆיע‬ ‫מצות בא אצלו היצר ומכניס גאוה בתוכו לרם לבבו במעשיו‬ ‫הישרים‪ ,‬והוא חטא גדול מאד יותר מעבירה‪ ,‬ולכן קודם‬ ‫לפניו ˘י˜חנו עמו ב˙ור מ˘מ˘‪ ,‬נ˙רˆה לו ר' הירˆל‪‡ ,‬בל ב˙נ‡י‬ ‫החטא צריך רחמים להנצל מגאוה ואחר החטא צריך רחמים‬ ‫˘י˘מ˘נו כר‡וי‪˜ ,‬בל רבינו עליו כל חומרי ˙נ‡י‪ ,‬ויסעו ˘ניהם יח„‪,‬‬ ‫שיקבל תשובתו‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ב„רך ˘מ˘ רבינו ‡ו˙ו ב‡מונה‪ ,‬פ˘ט לו ‡נפל‡ו˙יו מעל ר‚ליו‪ ,‬והוליך‬ ‫ופירוש זה ג"כ מובא בבני שלשים )קוסון(‪ ,‬ומובא שם עם‬ ‫‡חריו כליו לבי˙ המרח‪ ,ı‬כ˘ב‡ו ל˜בל פני הרה"˜ מ‡פט‡ ‡מר‬ ‫מעשה שאמר הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב לפני העטרת צבי‬ ‫למ˜ורביו‪ :‬ר‡ו זה פל‡‪ ,‬זה המ˘מ˘ מוˆ‡ חן בעיני יו˙ר מרבו‪‡ ,‬חר‬ ‫מזידיטשוב‪ ,‬דקשה לו קושיא שכתוב )במדבר כ‪ ,‬יח( ויאמר‬ ‫ה˘ב˙ כ˘ב‡ו ל˜ח ממנו ברכ˙ הפרי„ה‪‡ ,‬מר הˆ„י˜ מ‡פט‡ ‡ל רבינו‬ ‫אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך‪ ,‬ופרש"י‬ ‫כ„ברים ה‡לה‪ :‬כ˙יב ב˙ורה ונ˙נך ה' לר‡˘ ול‡ לזנב‪ ,‬וי˘ ל„˜„˜ למה‬ ‫אתם מתגאים בקול שהורישכם אביכם ואמרתם )שם טז(‬ ‫ונצעק אל ה' וישמע את קולנו‪ ,‬ואני אצא עליכם במה‬ ‫ל‡ נ‡מר ונ˙נך ה' ר‡˘ ול‡ זנב‪‡ ,‬בל הנה ‡מרו רז"ל הוה זנב ל‡ריו˙‬ ‫שהורישני אבי‪) ,‬בראשית ס‪ ,‬מ( ועל חרבך תחיה‪.‬‬ ‫ו‡ל ˙הי ר‡˘ ל˘ועלים‪ ,‬נמˆ‡ ˘לפעמים ל‡ טוב להיו˙ ר‡˘ וזנב טוב‬ ‫וקשה הרי בהאי קרא מפורש כתוב‪ ,‬והיה כאשר תריד ופרקת‬ ‫ממנו‪ ,‬וע"כ „יי˜‡ ˙ורה ו‡מרה ונ˙נך ה' לר‡˘‪˙˘ ,‬היה ר‡˘ לר‡˘ים‪,‬‬ ‫עולו מעל צוארך‪ ,‬ופרש"י דכשיעברו ישראל על התורה אז‬ ‫ול‡ לזנב להיו˙ ר‡˘ ל˘ועלים‪‚ ,‬ם ‡ני ‪-‬סיים הˆ„י˜‪ ,‬הנני מברך ‡ו˙ך‬ ‫ופרקת עולו‪ ,‬א"כ בזמן שהקול קול יעקב אין הידים ידי עשו‪,‬‬ ‫˘˙היה ר‡˘ לר‡˘ים‪ ,‬ופטרו לבי˙ו ל˘לום‪ ,‬וב‡ו˙ו פר˜ היה רבינו כבן‬ ‫ואין לחרבם שום שליטה על ישראל‪ ,‬ושם לא מצינו באיזה‬ ‫י"ח ˘נה‪ ,‬כ˘נ˙ים לפני פטיר˙ו ˘ל ה˜„ו˘ מ‡פט‡ ˘נפטר ב˘נ˙‬ ‫ענין שישראל פגמו ואיך יוכל אדום להתגאות בחרבו בה‬ ‫˙˜פ"ה‪ ,‬ע"כ המוב‡ ˘ם‪.‬‬ ‫בשעה שאין לו שום שליטה על ישראל‪.‬‬ ‫ועל זה תירץ רביה"ק דבמסכת ראש השנה דרשינן שתי‬ ‫ובספר ה˜' ‡ור יˆח˜ להרה"˜ ר' ‡יˆי˜'ל ר‡„ויל'ער בנו ˘ל הרה"˜‬ ‫שמות הוי"ה הכתובים בתחילת שלוש עשרה מדות של‬ ‫המ‚י„ מזל‡ט˘וב זי"ע‪) ,‬בלי˜וטים לר"ה( ‚ם כן כ˙ב לפר˘ כזה‪,‬‬ ‫רחמים דכתיב )שמות‪ ,‬לד‪ ,‬ו( ה' ה' אל רחום וחנון וגו'‪ ,‬אני‬ ‫'„לכ‡ורה היה ˆריך לומר ˘נהיה ר‡˘ ול‡ זנב‪ ,‬ונבין ע"„ ˘‡מרו רז"ל‬ ‫הוא קודם שיחטא האדם‪ ,‬ואני הוא אחר שיחטא האדם‪,‬‬ ‫)‡בו˙ פ"„‪ ,‬י"„( הוי זנב ל‡ריו˙ ו‡ל ˙הי ר‡˘ ל˘ועלים‪ ,‬וזהו ‚"כ‬ ‫והקשה הרא"ש שם דקודם שיחטא למה צריך למדת‬ ‫ב˜˘˙ינו ˘נהיה 'לר‡˘' ‡פילו לזנב ˘ל הר‡˘‪‡ ,‬בל ל‡ 'לזנב' ‡פי'‬ ‫הרחמים‪.‬‬ ‫ר‡˘‪ ,‬והבן‪ ,‬ע"כ ˘ם‪.‬‬ ‫אלא דאיתא בחובת הלבבות שער ג' פרק ד' שאמר חסיד‬ ‫אחד לתלמידיו‪ ,‬אילו לא היה לכם עוונות הייתי מפחד‬ ‫וכיון ˘‡נו עסו˜ים בענין ˆריכין לˆיין חי„ו˘ נפל‡ ˘מˆינו ב„ברי מרן‬ ‫עליכם ממה שהוא גדול מן העוונות‪ ,‬אמרו לו מה הוא גדול‬ ‫ה‚‡ון הח˙ם סופר זˆ"ל )בספרו עה"˙ פר' ויˆ‡‪"„ ,‬ה ו‡ילי( ˘כ˙ב‬ ‫מן העוונות‪ ,‬אמר הגבהות והגאוה‪ ,‬כמו שאמר הכתוב )משלי‬ ‫„מנה‚ ז‡˙ ל‡כול בר"ה ר‡˘ ‡יל זכר לע˜י„˙ יˆח˜‪‡ ,‬ינו חי„ו˘ ˘ל‬ ‫טז ה( תועבת ה' כל גבה לב‪ ,‬ולפי"ז קודם שיחטא האדם‬ ‫הר‡˘ונים‪‡ ,‬ל‡ מנה‚ ˜„ום הו‡ ועו„ מימיהם ˘ל ה‡בו˙ ה˜„ו˘ים‬ ‫צריך רחמים שלא יפול ברשת הגאוה הגרועה מן החטא‪.‬‬ ‫הנהי‚ו כן‪ ,‬וכך כו˙ב עה"פ 'ו‡ילי ˆ‡נך ל‡ ‡כל˙י'‪ ,‬נר‡ה לי ˘הי' מנה‚‬ ‫ובזה מתורץ דברי רש"י הנ"ל דאם אמנם נכון הדבר שתפלת‬ ‫‡בו˙ינו ביום ע˜י„˙ יˆח˜‪ ,‬ל‡כול ר‡˘ ‡יל זכר לע˜י„˙ו‪ ,‬וכ˘הי' יע˜ב‬ ‫ישראל גדולה מאוד‪ ,‬והקב"ה שומע תפלתם ואין לשונאיהם‬ ‫שום שליטה‪ ,‬הרי כל זה בלבד שלא מתגאים בכת תפלתם‬ ‫בבי˙ לבן ‡פילו ב˘נים ˘סחרו בניו‪ ,‬כפר˘"י מ˙י ‡ע˘ה ‚ם ‡נכי לבי˙י‪,‬‬ ‫ויודעים שבא להם מברכת אביהם‪ ,‬אבל תיכף ומיד כשיש‬ ‫מכל מ˜ום ל‡ ל˜ח בממונו מ‡ילי לבן ל˜יים מנה‚ו‪ ,‬ל‡ ע˘ה כן מפני‬ ‫להם ח"ו איזה גאות ופניה בתפלתם שוב לא מהניא מידי‪,‬‬ ‫הח˘„‪ ,‬והיינו '‡ילי ˆ‡נך ל‡ ‡כל˙י'‪‡ ,‬פילו במחיר‪ ,‬ו„ו˜‡ ‡ילי ˆ‡נך‪,‬‬ ‫ועפי"ז שפיר מדוייק לשון רש"י אתם מתגאים בקול‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫שהורישכם אביכם‪ ,‬דאם אתם מתגאים בזה אז ח"ו פן בחרב‬ ‫אצא לקראתך‪.‬‬ ‫עו„ ˘ני טעמים נפל‡ים בסיב˙ ‡כיל˙ הר‡˘ בר‡˘ ה˘נה‪‡ ,‬י˙‡ בספר‬ ‫עטר˙ יהו˘ע להרה"˜ רבי יהו˘ע מ„זי˜וב זי"ע‪˘ ,‬הסביר הענין ע"פ‬ ‫חסי„ו˙‪ ,‬והיריעה ‡ינו מספי˜ לכל זה‪ ,‬עיי"˘ ו˙מˆ‡ נח˙‪.‬‬ ‫~ג~‬ ‫מנה‚ לטבול ˙פוח ב„ב˘ בליל ר‡˘ ה˘נה ‪ -‬במ˘נ˙ רבה"˜ בעל ‡ור פני‬ ‫רבה"˜ מהרי"‡ מזי„יט˘וב‬ ‫יהו˘ע מ‚‡ל‡נט‡ זי"ע‬ ‫זי"ע‬ ‫האמרי יוסף זצ"ל הביא כמה‬ ‫אחד מן הסימנים שאוכלים בליל החג של ראש השנה‪ ,‬הוא התפוח הטבול בדבש מתוק‪ .‬וכאשר כותב‬ ‫פעמים בספרו הק' פירוש נפלא‬ ‫הרמ"א )סימן תקפג‪ ,‬ס"א( "ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש‪ ,‬ואומרים תתחדש עלינו שנה מתוקה‪,‬‬ ‫על פסוקי התורה במצות תקיעת‬ ‫וכן נוהגין"‪ ,‬מקור הגהת הרמ"א הוא בדברי הטור שכתב שלאור דברי הגמרא דסימנא מילתא היא‪" :‬רבו‬ ‫שופר מה ששמע מרבו רבה"ק‬ ‫המנהגים כל מקום ומקום לפי מנהגו‪ ,‬כמו באשכנז שרגילין לאכול בתחילת הסעודה תפוח מתוק בדבש‬ ‫מהרי"א מזידיטשוב זי"ע‪) ,‬עי' בפ'‬ ‫לומר תתחדש עלינו שנה מתוקה"‪.‬‬ ‫מצורע ופ' בחוקתי ועי' עוד‬ ‫רבה"ק בעל אור פני יהושע זי"ע מבאר מה שאומרים יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה‪ ,‬דהכונה‬ ‫בדרושים לר"ה(‪ ,‬כי הנה חיוב‬ ‫בזה דהנה מאתו ית"ש לא תצא הרעות ואף מה שנראה לכאורה בעיני האדם כרעה הכל טובה היא‪ ,‬אלא‬ ‫תקיעת שופר נאמר שני פעמים‬ ‫שטחו עינינו מראות ולבותינו מהשכיל ומהתעמק עד סוף הדבר שעתיד לצאת טובה מזה‪ ,‬וכמו שפירש‬ ‫בתורה‪ ,‬בפ' אמור נאמר‪ -‬בחודש‬ ‫הקדושת לוי זי"ע הגומל חסדים טובים דהנה כל שהקב"ה עושה הוא חסד רק כפי הנראה הוא רע ח"ו‪,‬‬ ‫השביעי באחד לחודש וגו' 'זכרון‬ ‫אולם הגומל חסדים שהקב"ה עושה אתנו חסד רק טובים שגם לעינים יראה הדבר כטוב‪ ,‬וכמו שפי'‬ ‫תרועה מקרא קודש'‪ ,‬וכאן אמר‬ ‫מהר"ם בנעט זצ"ל על הפסוק שוש אשיש בה' תגיל נפשי באלקי )ישעיה ס"א(‪ ,‬דהנה האדם צריך לשמוח‬ ‫הכתוב קודם זכרון תרועה ואח"כ‬ ‫גם במידת הדין וכשם שחייב לברך על הטובה כן חייב לברך על הרעה‪ ,‬אולם שאחרים ישמחו ברעתו כמו‬ ‫מקרא קודש‪ ,‬והשנית בפר' פנחס‬ ‫בטובתו זה מן הנמנע‪ ,‬וזה כוונת הפסוק שוש אשיש בה' אם אתה הולך עמי במדת הרחמים דהיינו ה' אז‬ ‫ושם נאמר 'ובחדש השביעי באחד‬ ‫שוש אשמח אני ואשיש אחרים‪ ,‬אגרום שגם אחרים ישמחו‪ ,‬אבל תגל נפשי באלקי‪ ,‬אם אתה הולך אתי‬ ‫לחדש מקרא קדש יהי לכם וגו'‬ ‫במדת הדין שזה אלקים אז תגל נפשי לבד ולא אחרים‪ ,‬וזה כונתנו יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה‬ ‫יום תרועה יהיה לכם'‪ ,‬וכאן‬ ‫ומתוקה‪ ,‬כי אנו מאמינים שהכל לטובה אולם אנו מתפללים שתהיה גם מתוקה שתגמול אתנו חסדים‬ ‫הקדים לומר מקרא קודש קודם‬ ‫טובים עלינו ועל כל ישראל אכי"ר‪.‬‬ ‫יום תרועה‪ ,‬וטעמא בעי למה‬ ‫ולעצם מנהג הנ"ל לאכול התפוח 'בדבש'‪ ,‬מבאר רבה"ק מגאלאנטא זי"ע ביאור נאה ויפה על זה‪ ,‬ובתחילה‬ ‫שינה הכתוב לשונו בין שני‬ ‫הביא דעל מנהג זה כבר כתוב האריז"ל טעם לזה כי 'דבש' בגימטריא ש"ו‪ ,‬והוא הש"ו משופר‪ ,‬וגם‬ ‫פסוקים אלו‪.‬‬ ‫בגימטריא אב הרחמן עכ"ל הק'‪ ,‬ורבה"ק מטעים הדבר עפ"י דברי חז"ל )יומא מ"ו ע"ב( דכשעושין‬ ‫והאמרי יוסף הביא לתרץ מה‬ ‫תשובה מיראה זדונות נעשה להם כשגגות‪ ,‬אבל אם עושין תשובה מאהבה זדונות נהפך לזכיות‪ ,‬ומוסיף‬ ‫ששמע מרביה"ק זי"ע לפרש‬ ‫רבה"ק לחדש דמצות תקיעת שופר פועלת להפוך את הזדונות לזכיות כמו בעושין תשובה מאהבה‪.‬‬ ‫בהקדם דברי הגמרא במסכת‬ ‫ובזה מישב רבינו המנהג לאוכל בר"ה דבש‪ ,‬כי הנה מצינו דבר נפלא בהיתר למאכלות אסורות שנתערבו‬ ‫ראש השנה )כט‪ (:‬המובא שם שני‬ ‫במאכל היתר‪ ,‬אף ללא שיעורי הביטול הידועים‪ ,‬והוא כי דבש דבורים יש בו טבע מיוחד 'לבלוע' אל קרבו‬ ‫פסוקים אלו‪ ,‬ורמו להו קראי‬ ‫את כל הנקלע אליו ולהפכו מן הקצה אל הקצה‪ ,‬עד שהוא נעשה לבשר מבשרה‪ ,‬אי לכך‪ ,‬חתיכת שרץ‬ ‫אהדדי‪ ,‬דלמה בפ' אמור כתוב‬ ‫שנפלה לצנצנת דבש אינה אוסרתה באכילה‪ ,‬כי "כיון שדרך הדבש להחזיר הדבר הנופל לתוכו דבש ‪-‬‬ ‫בלשון 'זכרון תרועה'‪ ,‬ואילו בפ'‬ ‫דיינינן ליה כמו דבש"‪ ,‬כלשון רבנו יונה המובא בטור )או""ח סימן רט"ז(‪ .‬ההוכחה היא מן הדבורים עצמן‬ ‫פנחס נאמר 'יום תרועה'‪ ,‬ותירצו‬ ‫המפיקות את הדבש‪ ,‬שכן קצות רגליהן מתערבים בדבש ולמרות זאת הוא מאכל המותר באכילה‪ ,‬ואף‬ ‫בגמרא שם כי בפ' אמור מיירי‬ ‫בנפלה לתוכה נבילה סרוחה תתהפך אח"כ לדבש ממש עד שתהיה מותרת באכילה‪ ,‬וזה ממש כמו כאן‬ ‫כשחל ר"ה להיות בשבת‪ ,‬ולכן אז‬ ‫דע"י השופר מעבירין עבירות חמורות של מזיד שיהיה כולם כזכיות‪ ,‬וזה רומז הדבש שאנו אוכלים אותו‬ ‫הוא רק זכרון תרועה‪ ,‬ולא תרועה‬ ‫בראש השנה‪.‬‬ ‫ממש כי אסור לתקוע בשבת‪,‬‬ ‫ובזה מבואר שפיר דברי האריז"ל כי כדי שהזדונות יהיה לזכיות‪ ,‬באמת צריכים לזה רחמים גדולים‬ ‫אמנם בפ' פנחס מיירי כשחל ר"ה‬ ‫מהשי"ת‪ ,‬דנמצא שלא די שאינו מעניש על העבירה אלא עוד מהפכן למצוות ונותן לנו שכר עבורם‪ ,‬ואלו‬ ‫כי‬ ‫בחול ואז נקרא 'יום תרועה'‬ ‫הם חסדים גדולים לאין שיעור ותכלית‪ ,‬וזה מרמז לנו האריז"ל דבש בגימטריא ש"ו משופר‪ ,‬וכן בגימ' אב‬ ‫תוקעין תרועה בפועל‪.‬‬ ‫הרחמן‪ ,‬דהיינו דהשופר פועל הבחינה מהדבש בזה שמהפך הזדונות לזכיות‪ ,‬וזה בגימטריא אב הרחמן כי‬ ‫והנה איתא במדרש פרשת אמור‬ ‫לזה צריכים רחמים גדולים‪.‬‬ ‫)פ' כ"ט אות ו'( על הפסוק הנ"ל‬ ‫פרפרת נאה יש להביא בענין הנ"ל דמאכל איסור הנופל בדבש דדינו להיתר‪ ,‬מאחד מגדולי הראשונים‬ ‫'בחודש השביעי באחד לחודש‬ ‫הרב אבן עזרא‪ ,‬היה זה כאשר הובאה לפניו שאלה באופן הנ"ל‪ ,‬נטל האבן עזרא את קולמוסו‪ ,‬טבלה בדיו‪,‬‬ ‫זכרון‬ ‫ו‬ ‫פ ר ˘ נ‬ ‫ושרטט על פיסת קלף טבלה בת חמישה טורים וחמש שורות‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫תרועה‬ ‫ר ע ב ˙ נ‬ ‫˘ ב „ ב ˘ השואל קיבל לידיו את פסק נכתב בכתב‪ ,‬אמנם שאלה נוספת היתה בידו "מאיזה צד קוראים זאת"‪,‬‬ ‫מקרא‬ ‫נ ˙ ב ע ר והתשובה הפתיעו בכפליים‪" :‬מאיזה צד שתרצה‪ ...‬מעלה ומטה‪ ,‬ישר והפוך!"‪ .‬לאמור‪ :‬פרשנו וביארנו‪,‬‬ ‫קודש'‬ ‫ו נ ˘ ר פ השרץ הרעבתן שנפל לצנצנת הדבש‪ ,‬נתבער ונשרף בשרף מתיקותו של הדבש והפך את עורו מטמא‬ ‫וזה"ל‬ ‫לטהור‪ ,‬ויכול להפוך הטבלה אילך ואילך ותראו את התשובה מכל צד וצד‪.‬‬ ‫שם‪:‬‬ ‫וכיון שבאנו לדין זה‪ ,‬נוסיף בה מילתא טבא דמתאמרא משמיה דהגה"ק מטשעבין זי"ע‪ :‬אמרו חז"ל‬ ‫'באחד' זה אברהם שנאמר אחד‬ ‫)ויק"ר פ"א‪ ,‬טו( כי "תלמיד חכם שאין בו דעת‪ ,‬נבלה טובה הימנו"‪ .‬מה טעם? שכן אפילו הנבלה הנקלעת‬ ‫היה אברהם‪' ,‬זכרון תרועה' זה‬ ‫לתוך הדבש היא מתהפכת כליל למשקה טהור‪ ,‬ואילו זה השקוע בתורה המתוקה מדבש לא ספג אל‬ ‫יצחק שנאמר וירא והנה איל‬ ‫קרבו את טהרתה ומימי הדעת שבה‪ ,‬נמצא שהוא גרוע מן הנבלה‪.‬‬ ‫~ד~‬ ‫אחר‪' ,‬מקרא קודש' זה יעקב שנאמר שמע אלי יעקב וישראל מקוראי‪,‬‬ ‫ו‡˙‪„ ‰‬ור˘ מע˘‪ ‰‬כולם‪.‬‬ ‫עכ"ל המדרש רבה‪.‬‬ ‫בספר בי˙ ‡˘ר בפר˘˙ נˆבים ‪‰‬בי‡ „ר˘ נ‡‪‰‬‬ ‫ונמצא בזה מיושב דקדוק הנ"ל שפיר‪ ,‬כי בפ' פנחס ע"פ דברי הגמרא‬ ‫מרבי‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רי"‡ מזי„ט˘וב זי"ע‪ ,‬על מ‪‡˘ ‰‬נו‬ ‫הנ"ל מיירי כשחל ראש השנה בחול‪ ,‬דאז אנו תוקעין בשופר ממש‪ ,‬ולכן‬ ‫‡ומרים ב˘מונ‪ ‰‬ע˘ר‪ ‰‬ו‡˙‪„ ‰‬ור˘ מע˘‪ ‰‬כולם‪,‬‬ ‫נאמר 'יום תרועה'‪ ,‬ולכן נאמר קודם 'באחד לחודש' שרומז לאברהם‪,‬‬ ‫וז"ל ˘ם‪ ,‬ו‡˙‪„ ‰‬ור˘ מע˘‪ ‰‬כולם פי' ˘‪˜‰‬ב"‪ ‰‬י˙"˘‬ ‫ואח"כ נאמר 'מקרא קודש' וזה יעקב‪ ,‬ואח"כ נאמר 'יום תרועה' זה יצחק‪,‬‬ ‫עו˘‪ ‰‬ממע˘‪ ‰‬כולם „ר˘‪ ‰‬נ‡‪‰ ,‰‬יינו כמו ˘„רך‬ ‫ונמצא כי אף שהוא ע"פ הסדר הזה שיעקב שהוא התפארת רחמים הוא‬ ‫‪„‰‬ר˘ן ˘מס„ר ‪„‰‬ר˘‪ ‰‬מ˜˘‪ ‰‬ממ˜ום ‡ח„‪ ,‬ומ˙ר‪ı‬‬ ‫באמצע בין חסד וגבורה של אברהם ויצחק‪ ,‬מ"מ נמתק מידות הגבורה‬ ‫ומי˘ב ממ˜ום ‡חר ע„ ˘מס„ר לעˆמו „ר˘‪ ‰‬נ‡‪‰‬‬ ‫של יצחק כי בכח השופר נמתקים כל הגבורות‪ ,‬ולכן כתיב מקרא קודש‬ ‫ומ‪‰‬ו„ר˙ מ˙ור‪ ı‬ומיו˘ב ‪‰‬יטב מכל ˜ו˘י˙‪ ,‬כמ"כ‬ ‫באמצע בין באחד לחודש ובין יום תרועה‪.‬‬ ‫‪‰‬בוי˙"˘ מ˙נ‪ ‚‰‬עם בנ"י‪„ ,‬ור˘ ‡˙ מע˘‪ ‰‬כולם‬ ‫אמנם בפ' אמור דשם מיירי בראש השנה שחל בשבת שאין לנו שופר‬ ‫מיי˘ב ומ˙ר‪ ı‬כל ‪˜‰‬ו˘יו˙ ˘ב‪‰‬ם‪‰„ ,‬יינו ‡ם נמˆ‡‬ ‫ממש בפועל‪ ,‬ורק זכרון השופר‪ ,‬אז אנו מוכרחין ליקח את יצחק שהוא‬ ‫‡יז‪˜ ‰‬ו˘י‡ ר"ל ‡יז‪ ‰‬חט‡ ‡ו חסרון ‡ˆל ˘ום ‡ח„‬ ‫דין באמצע בין אברהם ויעקב כדי להמתיקו ביותר‪ ,‬כי אין לנו שופר‪,‬‬ ‫מ‪‰‬ם‪‰ ,‬ו‡ מ˙ר‪ ı‬ומיי˘ב ‪‰‬טוב מביני‪‰‬ם‪ ,‬ע"י ‪‰‬זכו˙‬ ‫וכמ"ש בזוהר אמור )ק‪ (.‬אחידן תרווייהו בי' ביצחק דא מהאי סטרא ודא‬ ‫ו‪‰‬מע˘‪˘ ‰‬נמˆ‡ בחבירו‪ ,‬ומ‪˘ ‰‬חסר ז‪˘˙ ‰‬לים ז‪,‰‬‬ ‫מהאי סטרא ולא יכלין תקפוי לנפקא לבר‪ ,‬עכ"ל הזוה"ק‪ ,‬כי אם הגבורות‬ ‫ע„ ˘נמˆ‡ ˘בין כולם בכלל ‪‰‬כל טוב מ˙ור‪ ı‬ומיו˘ב‬ ‫הוא האמצע נמתקין הגבורות יותר‪ ,‬ולכן בפ' אמור שמיירי מר"ה שחל‬ ‫‪‰‬כל בריוח‪ ,‬וממע˘‪ ‰‬כולם בכלל נע˘‪„ ‰‬ר˘‪ ‰‬נ‡‪‰‬‬ ‫בשבת אז נאמר זכרון תרועה באמצע‪ ,‬כי בכח השבת נמתק הגבורה‬ ‫יפ‪ ‰‬ומ‪‰‬ו„ר‪ ,‬עכ„‪˘ ˜"‰‬ל רבי‪ ˜"‰‬זי"ע‪.‬‬ ‫דיצחק בין אברהם ויעקב‪ ,‬עכת"ד מורי זצללה"ה ודפח"ח‪.‬‬ ‫ו‪‰‬בי˙ ‡˘ר ˘ם ‪‰‬וסיף ע"ז ˘ז‪‰‬ו פי' ‪‰‬פסו˜ )˘‪˘"‰‬‬ ‫„‪ ,‬ז(‪ ,‬כלך יפ‪ ‰‬רעי˙י פי' כ˘‡ני רו‡‪ ‰‬מע˘‪ ‰‬כלך‪,‬‬ ‫למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך‬ ‫‪‰‬יינו כל ‪‰‬כלל יס„ ול‡ בפרטו˙‪‡ ,‬ז יפ‪ ‰‬רע˙י ומום‬ ‫בספר יגל יעקב איתא בזה"ל‪ :‬הכוונה עפ"י המבואר בסה"ק קדושת לוי‬ ‫‡ין בך‪ ,‬כי מ‪˘ ‰‬חסר ז‪ ‰‬מ˘לים ז‪ ,‰‬עכ"ל‪.‬‬ ‫על הפ' כי חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב‪ ,‬שהמשפט כביכול נוגע‬ ‫וכ"˜ רבינו ˘ליט"‡ בנר לˆ„י˜ )‪‰‬ו˘ענ‡ רב‪ ,(‰‬מפר˘‬ ‫לעצמותו יתברך שמו שנקרא מלך עלוב‪ ,‬שהיא העדר כבודו יתב"ש‪ ,‬אם‬ ‫בז‪ ‰‬מ‪‡˘ ‰‬נו ‡ומרים ב‪‰‬ו˘ענו˙ '‪‰‬ו˘ענ‡ למענך‬ ‫אין זכאים ח"ו נגד המקטריגים‪ ,‬שהזהירו מתתלה מה אנוש כי תזכרנו‪,‬‬ ‫„ור˘ינו'‪ ,‬וי"ל ˘על ז‪‡ ‰‬נחנו מ˙פללים ‪‰‬ו˘ענ‡‬ ‫יעו"ש‪.‬‬ ‫למענך „ור˘ינו‪‰˙˘ ,‬י‪ ‰‬כביכול נ‡‪„ ‰‬ור˘‪ ,‬ו˙ע˘‪‰‬‬ ‫]וזה לשון הקדושת לוי בפרשת נצבים )ד"ה והותירך( במלואו‪ :‬ובזה‬ ‫ממע˘‪ ‰‬כולנו „ר˘‪ ‰‬נ‡‪ ,‰‬ו‡ז י‪‰‬י‪‰ ‰‬כל מיו˘ב ול‡‬ ‫יבואר מה שכתוב בספר רזיא"ל כי השם יתברך נקרא מלך עלוב כביכול‪,‬‬ ‫י‪‰‬י‪ ‰‬בנו ˘ום מום‪.‬‬ ‫לשון בושה‪ ,‬ויבואר על דרך משל‪ ,‬אם חכם גדול בא לשאול עצה אם‬ ‫יעשה דבר זה או לא‪ ,‬ויעצו אותו שלא יעשה‪ ,‬והחכם לא חש לעצתם‪,‬‬ ‫ועשה הדבר‪ ,‬וכשעשה הדבר חס ושלום לא עלה כהוגן‪ ,‬ונגמר הדבר חס‬ ‫ושלום כעצת היועצים‪ ,‬אז חס ושלום החכם ההוא מתבייש‪.‬‬ ‫כן השם יתברך כשעלה ברצונו לברוא האדם אמר נעשה אדם )בראשית א‪ ,‬כו( שנמלך במלאכי מעלה אם לברוא האדם‪ ,‬והמלאכים‬ ‫אמרו מה אנוש' כו' )תהלים ח‪ ,‬ה(‪ ,‬והשם יתברך ברחמיו לא חש לעצתם וברא את האדם‪ ,‬ועתה כשחס ושלום הם עושין נגד רצונו‪,‬‬ ‫ומוטב היה להם שלא היו נבראים‪ ,‬אז כביכול השם יתברך נקרא עלוב‪.‬‬ ‫וזהו גם כן מה שאמר הכתוב )תהלים פא‪ ,‬ה( כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב‪ ,‬עיין בר"ה דף ח' )עמוד ב'( ויש להקשות הוה‬ ‫ליה למימר כי משפט לאלהי יעקב הוא חק לישראל‪ ,‬ובזה יבואר הפסוק כך כי חק לישראל הוא‪ ,‬כלומר לישראל עם קדוש בוודאי‬ ‫יהיה להם חוק והוא לשון מזוני פרנסה‪ ,‬כמאמר חכמינו ז"ל ממאי דהאי חק לישנא דמזוני הוא עיין שם‪ ,‬והאיך מוכח שבוודאי‬ ‫לישראל יהיה פרנסה‪ ,‬על זה מתרץ הכתוב משפט לאלהי יעקב‪ ,‬כלומר מה שרוצים לשפוט את ישראל‪ ,‬אם ליתן להם פרנסה‪ ,‬המשפט‬ ‫אינו לישראל‪ ,‬רק המשפט הוא לאלהי יעקב‪ ,‬כביכול המשפט לאלהים הוא‪ ,‬וכמאמר הזוהר עליו דייקא כו'‪ ,‬וכיון שהדבר כן‪ ,‬ממילא‬ ‫נסתמו פי כל המקטרגים‪ ,‬וכל המסטינים מעמו ישראל‪ ,‬כי לא להם המשפט רק הדבר נוגע להבורא ברוך הוא‪ ,‬ואז חיל ורעדה יאחזון‬ ‫לפתוח פיהם‪ ,‬כי אז יעשן אף ה' ויתחיל לשפוט אותם‪ ,‬שאף שהם מלאכים קדושים לא יזכו בעיניו‪ ,‬כמאמר הכתוב )איוב טו‪ ,‬טו‪ ,‬שם‬ ‫כה‪ ,‬ה( הן צבא השמים לא זכו בעיניו‪ ,‬עכ"ל הק'‪ ,‬ועיין שם מה שפירוש‪[.‬‬ ‫וכתב בן היגל יעקב בהג"ה שם )הג"ר יהודא גאטליב זצ"ל( בזה"ל‪ :‬אמר בן המחבר המסדר עפי"ז הבנתי הנוסח המקובל בידינו‬ ‫מרבותינו מזידיטשוב זללה"ה לומר בשמ"ע דראש השנה היום הרת עולם היום יעמוד ]בוי"ו[ במשפט‪ ,‬כי המשפט קאי ג"כ על‬ ‫השי"ת‪ ,‬והיינו מי יעמוד במשפט ג"כ כל יצורי עולמים ית"ש‪ ,‬ע"ד הפסוק ויבואו להתיצב על השם‪ ,‬כדאיתא בזוה"ק מאן דקאים על‬ ‫ישראל כאילו קאים עליו ית"ש‪ ,‬והבן‪ .‬והוסיף שם נופך ששמע מרביה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע וז"ל‪ :‬וכעין זה שמעתי לפרש ממרן‬ ‫הקדוש מזידיטשוב זלה"ה‪ ,‬למשפטיך עמדו היום‪ ,‬היום כי הכל עבדיך‪' ,‬למשפטיך' דייקא עי"ז ממילא יושתקו כל המקטריגים‪ ,‬כי‬ ‫הכל עבדיך‪ ,‬וכלום יש עבד תובע את רבו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫)יגל יעקב פ' נצבים(‬ ‫~ה~‬ ‫רבה"˜ בעל ‡ור פני יהו˘ע מ‚‡ל‡נט‡ זי"ע‬ ‫בהם והם נסחפים ח"ו בעקבות ורמיות‪ ,‬ועיין באוה"ח הק' פרשת‬ ‫תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו כי חק לישראל הוא‬ ‫ויחי דבארץ ישראל נקראים ישראל ובחו"ל יעקב‪ ,‬וז"ש במדרש‬ ‫משפט לאלקי יעקב‪.‬‬ ‫כי בחינת חק היינו לדון על מעשי הטוב הוא למדרגת ישראל‬ ‫נל"פ בדרך רמז עפמ"ש הה"ק בספר ייט"ל פרשת שופטים‪ ,‬והיה‬ ‫ומשפט לאלקי יעקב‪ ,‬דדבר זה שישראל נכשלים ח"ו הוא גרמא‬ ‫כקרבכם וכו' ודבר אל העם )דברים כ' ב'( משמע דברי כבושין‬ ‫דעשו ואוה"ע גורמים שנקראים יעקב ודו"ק‪.‬‬ ‫קשים‪ ,‬ואמר שמע ישראל וכו'‪ ,‬ערש"י ז"ל משמע דברים רכים‬ ‫*‬ ‫ולכאורה סתירה‪ ,‬ויל"פ באמת בחודש אלול סוף השנה יתמרמר‬ ‫תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חוק לישראל הוא משפט‬ ‫וידבר קשות אל לבו איך עברה השנה בעוה"ר‪ ,‬ואם כה יעשה אז‬ ‫לאלקי יעקב ופי' אדמו"ר שליט"א עפמ"ש הרה"ק ר"י מרוזין‬ ‫ישמח בר"ה ויבטח בה' הטוב לובשים לבנים וכו' עיי"ש היטב‪,‬‬ ‫זצ"ל הפ' )תהלים ק"ל ג'( אם עונות תשמור יה אדני מי יעמוד‬ ‫ובאמת מבואר בספרים והיי'ת א'ך שמ'ח ס"ת שם היוצא מפסוק‬ ‫דהנה אמרו חז"ל הקב"ה אומר הביאו כפרה עלי על שמיעטתי‬ ‫פות'ח א'ת ידי'ך החותך חיים לכל חי‪ ,‬רמז שמי שהוא בשמחה‬ ‫את הלבנה עיי"ש נראה מזה כאילו הקב"ה ח"ו לא טוב עשה במה‬ ‫ובטוב לב נכון לבו בטוח בה' מסוגל לפרנסה וטוב לב משתה‬ ‫שמיעט אותה וחטא ח"ו‪ ,‬ועתה אם הקב"ה לא ימחול לנו א"כ‬ ‫תמיד‪ ,‬ובודאי מי שחרד לדבר ה' ועושה תשובה מעומק לבו‬ ‫ח"ו גם בו תלוי הפשע וא"כ ה' מי יעמוד ודו"ק‪ ,‬והנה כבר חקרו‬ ‫ויתחרט על חטאותיו וישפוך נפשו לפני ה' בתחנונים ובקשות‪,‬‬ ‫המפרשים ז"ל למה נקבע יום כפרה זה לתחילת החודש ולא כמו‬ ‫שירחם ה' עליו ויקרבהו לעבודתו ויראתו ואל יזכור לו חטאותיו‬ ‫שאר ימים טובים‪ ,‬ולפי הנ"ל מיושב היטב דאז גם החטא של‬ ‫אך בחסדו יזכור לו ה' מעשיו הטובים‪ ,‬אז בע"ה יזכה להיות‬ ‫כביכול נזכר כמו שאמר הביאו כפרה עלי בראש חודש וממילא‬ ‫בשמחה בר"ה‪ ,‬כמ"ש הנביא ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם‬ ‫צריך גם למחול את חטאתינו‪ ,‬וז"ש תקעו בחדש שופר בכסה‬ ‫)נחמיה ח' י'( ויומא קא גרים שצריך להיות בשמחה ובבטחון‪,‬‬ ‫ליום חגנו ולמה דווקא בראש חדש כי חק לישראל ח"ק הוא לשון‬ ‫לכן הזהיר הכתוב‪ ,‬תקעו בחודש שופר והעם יחרדו וישימו על‬ ‫מזוני‪ ,‬הכוונה כי בוודאי ינצחו ישראל ויהי' להם שפעת כל טוב‬ ‫לב ובלבבם יבינו ויקשיבו‪ ,‬ואז בכסא יהיה יום חגנו כי יומא קא‬ ‫כי משפט לאלוקי יעקב כי אז יש משפט גם להקב"ה על חטאו‬ ‫גרים להיות בחדוה‪ ,‬כי הלא חק לישראל הוא שצריך להביא שפע‬ ‫ח"ו וממילא צריך למחול דאל"כ ה' מי יעמוד‪.‬‬ ‫חק פרנסה לישראל וכ"ט ודו"ק‪.‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫ויל"פ כי חק לישראל וכו'‪ ,‬עפמ"ש בספר ישמח משה בשם הה"ק‬ ‫עויל"פ עיין יערות דבש דתוקעין בשופר ולא בחצוצרות לעורר‬ ‫מהר"א )מליזענסק( זצ"ל‪ ,‬הנוי והנצח וכו'‪ ,‬דמלך בשר ודם‬ ‫זכותו של יצחק אבינו ע"ה‪ ,‬עפמ"ש בכ"ס ז"ל ע"פ השל"ה‪ ,‬דאם‬ ‫כשמנצחין אותו עצב וירע לו‪ ,‬ורוצה דוקא לעמוד על דעתו‬ ‫הבנים הולכים בדרכי התורה והיראה אז טוב להם אם זוכרים‬ ‫ולקיים גזרתו‪ ,‬לא כן הקב"ה ברחמיו אמר נצחוני בני ושמח בזה‪,‬‬ ‫ג"כ מעשה אבותיהם הצדיקים הטובים‪ ,‬משא"כ אם ח"ו הבנים‬ ‫כמש"פ הוד והדר‪ ,‬חוזר מגזירתו ומודה‪ ,‬עכ"ז חדוה לפניו וז"ש‬ ‫אינם הולכים בדרכי התורה והיראה‪ ,‬אז אדרבה ע"י שנתגדלו‬ ‫הנוי והנצח‪ ,‬הגם שמנצחין אותו כביכול‪ ,‬עכ"ז נאה לו זהו דייקא‬ ‫ונתרבו אצל אבות הצדיקים וראו בעיניהם דרך הישרה‪ ,‬ועכ"ז‬ ‫לחי עולמים ב"ה‪ ,‬וז"ש‪ ,‬כי חק ניתן לישראל משפט‪ ,‬כביכול‬ ‫הטו עורף ח"ו אז ע"י זכירת אבות נגרע ערכם ח"ו‪ ,‬ולכן הוזכרו‬ ‫שנותן להם רשות להתיצב נגד גזירתו ית"ש‪ ,‬כמ"ש הה"ק‬ ‫בתוכחה )בפסוק וזכרתי את בריתי יעקב וגו'( כמ"ש בשל"ה‪,‬‬ ‫מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬ויכון בחסד כסאך )אז ותשב עליו באמת‪ ,‬כי‬ ‫וממילא בימים הק' והנוראים זרע יצחק יחידו בני יעקב המה‬ ‫אם לא יהי' חסד ח"ו אז הצדיקים מבטלים גזירתו ית' כביכול(‪,‬‬ ‫חוזרים בתשובה ומתעוררים לעורר לבם לתשובה וממליכים‬ ‫ברוך גוזר ומקיים‪ ,‬אך רק כשמרחם על הארץ ודו"ק‪.‬‬ ‫אתה אלוקי ישראל מלך‪ ,‬אכן עשו נשאר במרדו וממילא ע"י‬ ‫ולפי מש"פ אך טוב וכו'‪ ,‬יל"פ דברי רש"י ז"ל פרשת בראשית‬ ‫שזוכרים עקידת יצחק דבר זה יעורר על עשו לעקרו ולענשו‬ ‫שבתחלה עלה במחשבה לברוא במדת הדין )ראה שאין העולם‬ ‫וליעקב ולבניו יעורר זכות וישע רב לגאולתם ופדות נפשם‪ ,‬והנה‬ ‫יכול להתקיים שיתף מדת הדין והרחמים( עיי"ש וצריך ביאור‪,‬‬ ‫ידוע מדרש רז"ל כי חק לישראל ומשפט לאלוקי יעקב קאי על‬ ‫ולפי הנ"ל יובן‪ ,‬דלצדיקים גמורים לא יבלבלם עניני עוה"ז גם‬ ‫אוה"ע‪ ,‬וז"כ הפסוקים תקעו לא רק בחצוצרות רק בשופר תקעו‬ ‫אם לא ימצאו די צרכם בהרחבה‪ ,‬עכ"ז הלא עבודת ה' היא היא‬ ‫לעורר זכות עקידת יצחק‪ ,‬כי עי"ז לישראל יהיה שפע טוב‬ ‫תענוגם וחיותם‪ ,‬אכן מי שאינו במדרגה‪ ,‬אם חלילה יש לו קצת‬ ‫ופרנסה חק לישנא דמזונא‪ ,‬ולאוה"ע יהיה לדון להכניעם וידבר‬ ‫יסורין וצער מיד יוטרד מתורה ועבודה‪ ,‬גלל כן השי"ת ברחמיו‬ ‫עמים תחתינו בב"א‪.‬‬ ‫במדת רחמים שייטיב עמו‪ ,‬בזה ייסרהו משפטים קשים וזוהי‬ ‫ויל"פ‪ ,‬דלכן דרשו על אלוקי יעקב דקאי על אוה"ע‪ ,‬ולכאורה‬ ‫מדת הדין )וזהו ששיתף מדת הרחמים שעל ידו יהי' בחי' דין‬ ‫צריך ביאור‪ ,‬אכן י"ל דישראל הוא מדרגה גדולה כמ"ש כי שרית‬ ‫בבחי' קל קנא ונוקם( ודו"ק‪.‬‬ ‫עם אלוקים )בראשית כ"ט( ויעקב בחי' אוחזת בעקב עשו‪ ,‬דבני‬ ‫ובזה יש לפרש סמיכות התורה דהיינו משה רע"ה פעל עם יד‬ ‫עליה להם מלחמה רק בבחינת עשיית המצות לשמה אם היו‬ ‫החזקה דהיינו שהוריד להם מן ושליו בזה מורא גדול בראשית‪,‬‬ ‫בדקדוק גדול שלהבת יה‪ ,‬ובלתי לה' לבדו כמש"פ צדיקים יצר‬ ‫)כי כן הי' במעשה בראשית שע"י מדת הרחמים עושה הקב"ה‬ ‫טוב שופטן )ברכות ס"א ב'( דהיינו דהם נשפטים רק בבחינת‬ ‫דין( ודו"ק‪.‬‬ ‫מעשה יצר טוב‪ ,‬ורשעים רק יצר הרע שופטן‪ ,‬ובינונים צריכין‬ ‫)אור פני יהושע(‬ ‫לשוב בתשובה בחינת יצר טוב וגם כפשוטו במה שחוטאים ביצר‬ ‫הרע‪ ,‬ובחינת יעקב‪ ,‬היינו ע"י שנתערבו בגוים עבדים מושלים‬ ‫~ו~‬ ‫דרשת תקיעות שופר של כ"ק מרן רבינו שליט"א בששעל"ט‬ ‫לקחתים‪ ,‬אמרתי בודאי דברים בגו‪ ,‬כי זה דבר שאינו לתפילין בשחרית‬ ‫‡˘רי העם יו„עי ˙רועה ה' ב‡ור פניך יהלכון‪.‬‬ ‫צריך להיות החשק יותר מלתפלת מנחה‪ ,‬ובוודאי התגנב היצר בזה‪,‬‬ ‫עכלה"ק‪ ,‬ועכ"פ רואין דיש לראות בחשק המצוה האם הוא מסטרא‬ ‫י"ל ע"פ מאמר הידוע מהבעש"ט הק' זי"ע לפרש דברי הגמ' )שבת ע"ה‬ ‫דיצה"ר והצביעו למצוה‪ ,‬או הוא מצוה וכחשק שיש לו בכל המצות‪,‬‬ ‫ע"א( השוחט משום מאי מחייב משום צובע‪ ,‬ופירשו התוס' שם )ד"ה‬ ‫ועוד יש לומר דבאמת יש לראות גם בהארה שיש לאדם אחר עשית‬ ‫שוחט משום מאי( דאשוחט דעלמא קאי‪ ,‬ופירש הבעש"ט הק' זי"ע‬ ‫המצוה אם יש להארת פנים של מצוה אחר עשיתו‪ ,‬אז ברור אצלו‬ ‫דלכאורה קשה למה יתחייב היצר הרע לעתיד לבוא שהקב"ה שוחטו‪,‬‬ ‫שעשה מצוה‪ ,‬אבל אם אין לו אח"כ הארת פנים של מצוה‪ ,‬יכול לידע‬ ‫הלא הוא מצווה ועושה מפי הקב"ה לפתות בני אדם‪ ,‬וזהו קושיית הגמ'‬ ‫שאינו מצוה‪.‬‬ ‫"שוחט דעלמא" היינו השוחט של העולם שהוא היצר הרע דאי' בגמ'‬ ‫וזהו פי' הפסוק אשרי העם יודעי תרועה וכו'‪ ,‬תרועה הוא מלשון‬ ‫מס' סוכה דף נ"ב דדרש ר' יהודה בר אלעאי לעת"ל מביאו הקב"ה‬ ‫התחברות ורעות‪ ,‬ואשרי העם שיודעים במעשיהם האם הם ממצותיו‬ ‫ליצה"ר ושוחטו וכו'‪ ,‬וכמו שאנו אומרים בהגדה ש"פ ואתא הקב"ה‬ ‫של הקב"ה ומתחברים בזה להקב"ה‪ ,‬או הוא מצד היה"ר שמפתה‬ ‫ושחט לשוחט‪ ,‬והיצה"ר משום מאי חייב‪ ,‬דהא קיים בזה רצון בוראו‪,‬‬ ‫האדם לעשותו‪ ,‬והעצה לזה הוא לראות אם ה' באור פניך יהלכון‪ ,‬היינו‬ ‫ועל זה מיישב הגמרא משום צובע‪ ,‬היינו שצובע העבירות ואומר שהוא‬ ‫אם במצוה הזאת שהוא עושה מרגיש את האור הפנים של המצוה‪ ,‬או‬ ‫מצוה ובזה מפתה בני אדם לעבור המצות‪ ,‬ואף צדיקים אשר יודע כי‬ ‫שההרגשה הוא הרגשה שאינו מרגיש אור הפנים של המצוה‪ ,‬כי בעצם‬ ‫לא יחפצו לעשות עבירה לכן מתחפש ובא אצלם בדמות יצ"ט ומיפה‬ ‫הוא עבירה שהיצה"ר צובע למצוה‪.‬‬ ‫איזה עבירה ואומר כי מצוה הוא‪ ,‬ובזה לוכד אותו ברשותו ולפתות‬ ‫והנה בעמדינו בתחילת שנת תשפ"ו לפ"ק יש לעורר‪ ,‬כי ידוע מה‬ ‫למצות‪ ,‬וע"ז אינו מצווה שיפתה כ"כ עד שיתדמה לאדם שמקיים‬ ‫שדיבר מרן רבינו הק' מסאטמאר זי"ע בשנת תשכ"ו לפ"ק‪ ,‬כי עפ"י‬ ‫מצוה‪ ,‬ופיתוי זו הוא הקשה מכולן וקשה מאוד לינצל מזה‪ ,‬ועל זה‬ ‫החשבון היה אז עת פקודה המסוגל לגאולה שלימה בשנה ההוא‪,‬‬ ‫יתחייב היצר הרע לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫וחשבונו הק' היה עפ"י דברי זקינו הק' בעל הישמח משה זי"ע שכתב‬ ‫ובספה"ק אגרא דכלה )פרשת קורח( כתב בזה לפרש מאמר דוד המלך‬ ‫עפ"י מה דאיתא בזוה"ק דבכל שתין ושתין מאלף השישי איתער‬ ‫ע"ה )תהילים פו‪ ,‬א(‪' :‬שמרה נפשי כי חסיד אני' דלכאורה יש לתמוה‪,‬‬ ‫פורקנא לישראל‪ ,‬דבכל ששים שנה יש התעוררות הגאולה‪ ,‬ועיי"ש‬ ‫מה טעם נתן דוד המלך לדבריו 'שמרה נפשי כי חסיד אני'‪ ,‬וכי אי לאו‬ ‫בישמח משה שהאריך בזה לעורר כי אז בימיו היה שנת השישים לפי‬ ‫חסיד הוא לא בעי שמירה‪ ,‬וכתכ ששמע לפרש על פי מה שאמרו ח"ל‬ ‫חשבונו שהוא שנה המסוגל לגאולה‪ ,‬והרעיש אז שלא יקלקלו את הזמן‬ ‫במסכת קידושין )ל"א ע"ב( אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית‬ ‫ח"ו ולא יעזבו את השעת הכושר ההוא‪ ,‬ועפי"ז אמר רבה"ק זי"ע כי הנה‬ ‫המדרש‪ ,‬דיש לדקדק למה אמר משכהו לבית המדרש ולא אמר‬ ‫הרה"ק משיניאווא זלה"ה הבטיח שבשנת תרס"ו יבוא הגואל צדק‪,‬‬ ‫כפשוטו דילמוד תורה‪ .‬אלא ידוע דהיצר הרע דרכו להלביש את‬ ‫ובשנת תרנ"ט לפ״ק בשנה שנסתלק מרן משיניאווא ז"ל כי בתחילת‬ ‫העבירה בעיטופא דמצוה‪ ,‬כדברי הבעש"ט הק' זי"ע כדלעיל‪ ,‬ע"כ נתנו‬ ‫השנה‪ ,‬כי הנה נכנסנו כעת לשבוע שבו בן דוד בא‪ ,‬ועכ"פ זאת ברור‬ ‫חז"ל עצה‪ ,‬שאם פגע בך מנוול זה בפיתויו לדבר עבירה‪ ,‬שאומר שהוא‬ ‫שאז היה התעוררות אל הגאולה דכל דבריו היו ברוה"ק‪ ,‬אלא שבעון‬ ‫מצוה ואינך יודע אס הוא מצוה או לא‪ ,‬משכהו לבית המדרש‪ ,‬וניתי‬ ‫הדור נדחה הדבר‪ ,‬ומעתה חישב רבה"ק זי"ע כי שנת תשכ"ו הוא‬ ‫ספר וניחזי אם באמת הוא מצוה או לא‪ ,‬אולם לחסיד אין זה עצה‪ ,‬דהא‬ ‫ששים שנה משנת תרס"ו‪ ,‬וכפי הנראה הוא שנה שהיה מסוגל לגאולה‪,‬‬ ‫חסיד עושה גם לפנים משורת הדין‪ ,‬א"כ היצר הרע יאמר לו הן אמת‬ ‫ובכך הרעיש אז מאד אל הגאולה שלימה‪.‬‬ ‫שאין ענין זה מפורש בחורה ובדברי חז"ל‪ ,‬אבל מ"מ הלא חסיד אתה‬ ‫והנה ניחזי אנן כי בשנה הבעל"ט שנת תשפ"ו הוא ג"כ שישים שנה‬ ‫ויש לך לילך לפנים משורת הדין‪ ,‬והענין הזה שאני מצוך לעשות היא‬ ‫משנת תשכ"ו‪ ,‬ועפי"ז נמצא כי לשנה הבאה שנת תשפ"ו הוא שנת‬ ‫ממדת חסידות‪ ,‬וממילא לחסיד העושה לפנים משורת הדין לא מהני‬ ‫פקודה לישועה‪ ,‬ועלול שנהיה במהרה בירשלים הבנויה‪ ,‬ולכן צריך כל‬ ‫עצה זו למשכו לבית המדרש‪ ,‬ע"כ צריך שמירה יתירה מהשי"ת‪ ,‬ע"כ‬ ‫אחד ואחד להתאמץ ביותר כדי לעורר רחמים על כנסת ישראל הנמצא‬ ‫אמר דוד המלך ע"ה שמרה נפשי לפי שאני מתנהג בחסידות‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫בגלות‪ ,‬וכדי לזכות לשנת גאולה וישועה‪.‬‬ ‫ואמנם גם לחסיד יש עצה לדעת האם הוא מצוה או עבירה שהיצה"ר‬ ‫כי הנה שנת פקודה הוא עת מוכשר ומסוגלת ביותר שיהא גאולה‬ ‫צבעו למצוה‪ ,‬על דרך שכתוב בספה"ק יושר דברי אמת )ליקוטים‬ ‫שלימה‪ ,‬אמנם גם ידוע כי אם ח"ו אינם זוכים שיהא שנת הפקודה‬ ‫חדשים‪ ,‬מספר קבוצת יעקב( ששמע הרה"ג משולם נתן מרגליות‬ ‫לישועה ולגאולה‪ ,‬אז אפשר שיתהפך הפקודה לרעה ח"ו‪ ,‬כי כן היה‬ ‫ראב"ד בארדיטשוב מפי קדשו של הרה"ק רבי פייביש מזבאריז זי"ע‬ ‫שנת תשכ"ו שזכרנו לעיל שהרעיש רבה"ק זי"ע על הפקודה‪ ,‬ואח"כ‬ ‫בזה"ל‪ :‬פעם אחת בא בלבי חשק גדול שאתפלל מנחה בטלית ותפילין‪,‬‬ ‫בא מלחמה הכבידה של שש ימים ל"ע‪ ,‬ולכן צריכים להרעיש עולמות‬ ‫ואתה ידעת שאיני חופז ומהיר במעשים עד אשר אבחון אותו בשבע‬ ‫בעבור הגאולה בשנה זו‪ ,‬להמשיך עת הפקודה לצד הישועה‪ ,‬ולא‬ ‫חקירות ובדיקות אולי מתגבר היצר בזה ליקח בזה חלק בראש‪,‬‬ ‫שיתהפך ח"ו‪ ,‬ובכך לזכות לשנה טובה ומתוקה ולשנת גאולה וישועה‪,‬‬ ‫והמתנתי כמה זמן ביישוב דעתי בזה עד אשר נדמה לי כי חף אנכי מכל‬ ‫בביאת גואל צדק בב"א‪.‬‬ ‫שום פניה בזה‪ ,‬והכנתי את עצמי ללבוש התפילין‪ ,‬כאשר רציתי לקחת‬ ‫התפילין ללבשם‪ ,‬התחיל לבו לבעור בחשקות גדול יותר המחשק‬ ‫ללבישת התפילין בבוקר לתפילת שחרית‪ ,‬תיכף שמטתי ידי ולא‬ ‫~ז~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫‪‰‬ר‪ ˜"‰‬בעל ˘ומר ‡מונים( ‡י˙‡‪˙„ ,‬נוע‪ ‰‬זו‬ ‫‪‰‬ז˜ן ‪‰‰‬ו‡ ל‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מבל‡ז˘וב‪‚ ,‬ופ‡ „עוב„‡‬ ‫˘ימ˘ ל‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מבל‡זוב כ‪‰‬מ˙˜‪ ‰‬לבטל‬ ‫‪‰‬יכי ‪‰‬וי‪ ,‬ומ˜ור ˙נועו˙ ˜„ו˘ו˙ ‡לו‪.‬‬ ‫טוב יו˙ר ליסע לזי„יט˘וב כי י˘ לו‬ ‫‪„‰‬ינים‪ ,‬כי פעם ‡ח˙ כ˘נכנס בעל ˘ומר‬ ‫˘פעם ‡ח˙ ‪‰‬י‪ ‰‬לרבינו ‪‰ '˜‰‬עטר˙ ˆבי‬ ‫„ע˙ המכריע לכף זכו˙‬ ‫‡מונים לרבו ‪‰‬מוב‪ˆ‰ ˜‰‬בי לˆ„י˜‪˜ ,‬יבל רבו‬ ‫מזי„יט˘וב זי"ע חום ‚בו‪ ‰‬מ‡„ )‪‚ 40‬ר‡„(‪,‬‬ ‫‪‰‬ר‪ ˜"‰‬רבי ‡ליעזר מ˜‡מ‡רנ‡ זי"ע כו˙ב‪:‬‬ ‫‪ˆ‰‬בי לˆ„י˜ ‡˙ ˙למי„ו ‪‰‬חביב‪˘ ,‬ל‡ כ„רכו‬ ‫ו‪‰‬רופ‡ ‡מר ˘ˆריך לעבור ‡יז‪ ‰‬ני˙וח‬ ‫˘מע˙י מ‡‡מו"ר ‪„˜‰‬ו˘ זל‪) ‰"‰‬רב‪˜"‰‬‬ ‫˘‪‰‬י‪ ‰‬בˆ‪‰‬לו˙ פנים וב˘מח‪ ‰‬י˙יר‪ ,‰‬כי ‡ם‬ ‫)‡פער‡ˆיע( לרפו˙ ‡ו˙ו‪ ,‬ונסע לעיר ‪„‚‰‬ול‪‰‬‬ ‫מ‪‰‬רי"‡ מ˜‡מ‡רנ‡(‪˘˘ ,‬מע מרבו ‡י˘ ‡ל˜ים‬ ‫בˆור‪‡ ‰‬חר˙ ל‚מרי‪ ,‬וכך מסופר ˘ם‪ˆ‰" :‬י˙ ‡˘‬ ‫‪‰‬ני˙וח‬ ‫לע˘ו˙‬ ‫זמן‬ ‫ו˜בע‬ ‫לעמבער‚‬ ‫רבי יע˜ב יˆח˜ מלובלין זל‪„‡˘ ,‰"‰‬ם ‡ח„‬ ‫במ˜טר˙ו ‪‡‰‬רוכ‪ ,‰‬ו‪‰‬לך בח„רו ‡נ‪ ‰‬ו‡נ‪ ‰‬עם‬ ‫)‡פער‡ˆיע(‪ ,‬ובליל‪‰‰ ‰‬ו‡ לפני ‡ו˙ו יום‬ ‫מ‡נ˘י ˘לומו ˘‡ל ‡ו˙ו‪ ,‬ו‡מר לו‪ :‬רבי‪ ,‬י˘יב˙י‬ ‫‪‰‬פ‡נט‡פל בר‚לו ‡˘ר ˜ול „פי˜˙ו על ‪‰‬רˆפ‪‰‬‬ ‫˘˜בעו לע˘ו˙ ‪‰‬ני˙וח‪‡ ,‬מר רב‪ ˜"‰‬למ˘מ˘ו‬ ‫רחו˜ ‪‰‬רב‪ ‰‬מלובלין‪ ,‬ו‡ין בי יכול˙ לב‡ לרבינו‬ ‫נ˘מע בחוז˜ בכל פסיע‪ ‰‬ופסיע‪ ,‰‬ו‪‰‬י' מ˘ורר‬ ‫‪‰‬ר‪"‰‬ח ר' יע˜ב‪' :‬יע˜ב‪ ,‬יע˜ב‪ ,‬פיר מיך ‡‪‰‬יים ‡ין‬ ‫על ימים נור‡ים ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ ‰‬יום ‪‰‬כיפורים‬ ‫לעˆמו ˙נועו˙ מ‪‰‬ני‚ון ‪‰‬י„וע ˘ל מלכיו˙‬ ‫מיין ˘טוב ‡ין זי„יט˘וב‪ ,‬וועל ‡יך ‪‡‰‬בן‬ ‫וסוכו˙‪ ,‬וי˘ ˜רוב ‡ˆלנו ˘ני ˆ„י˜ים‪˘˘ ,‬ם ‚ם‬ ‫זכרונו˙ ו˘ופרו˙ בר"‪ ,‰‬וממ˜טר˙ו ‪‰‬על‪ ‰‬ע˘ן‬ ‫בעז‪˘‰‬י"˙ ‡ רפו‡‪ ,'‰‬ר' יע˜ב ‪‰‬נ"ל ‪‰‬י‪‡ ‰‬י˘‬ ‫כן מס˙ופפים בˆלם ‪‰‬רב‪‡ ‰‬נ˘ים‪‡ ,‬פ˘ר ‡ני‬ ‫בבי˙ כענן כב„ על ‪‰‰‬ר ע„ ˘נ˙מל‡ כל ‪‰‬בי˙‬ ‫˙מים ונ‡מן מ‡ו„‪ ,‬ו‪‡‰‬מין ברבו ב‡מונ‪‰‬‬ ‫יכול ליסע ל‡ח„ מ‪‰‬ם‪ ,‬ו‪‰‬ם רבינו „ו„י רבי ˆבי‬ ‫ע˘ן‪ ,‬וכמעט ˘ל‡ ר‡ו ‡י˘ ‡˙ ‡חיו‪ ,‬ו‪‰‬י‪ ‰‬ז‪‰‬‬ ‫פ˘וט‪ ‰‬ע„ מ‡ו„‪ ,‬ול‡ ‪‰ ‰‰˙˘‰‬רב‪ ‰‬וב‡מˆע‬ ‫מזי„יט˘וב זל‪ ,‰"‰‬ו‪‰‬רב ‪„˜‰‬ו˘ )רבי ‡ורי(‬ ‫י„וע לחסי„ים בעלי „ע˙ ˘עבו„‪ ‰‬כזו עו˘‪‰‬‬ ‫‪‰‬ליל‪ ,‰‬ל˜ח ע‚ל‪ ,‰‬ול‡ ‪‚‰‬י„ „בר ‡ף לבני בי˙ו‬ ‫מסטרעליס˜ זל‪.‰"‰‬‬ ‫‪ˆ‰) ˜"‰‚‰‬בי לˆ„י˜( בע˙ ‪ˆ‰‬ורך לבטל „ינים‬ ‫˘ל רב‪ ,˜"‰‬ונסעו בחזר‪ ‰‬לזי„יט˘וב‪.‬‬ ‫˙˜יפים רח"ל"‪.‬‬ ‫ו‪˘‰‬יב רבינו מלובלין ל‡י˘ ‪‰‬ז‪ ,‰‬טוב לך יו˙ר‬ ‫ובטרם ˘נסעו ‡מר ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ליסע לזי„יט˘וב ל‪‰‬רב ‪„ˆ‰‬י˜ ר' ‪‰‬יר˘לי‪ ,‬יו˙ר‬ ‫כ˘הˆבי לˆ„י˜ היה מטייל ˘ר לעˆמו‬ ‫למ˘מ˘ו ר' יע˜ב‪˘ ,‬עכ˘יו נ˙‚ל‪ ‰‬לו מן‬ ‫מסטרעליס˜‪ ,‬כי ר' ‪‰‬יר˘לי ‪‰‬ו‡ ˙למי„ חכם‬ ‫הנוסח ˘ל העטר˙ ˆבי על מלכיו˙‬ ‫‪˘‰‬מים ני‚ון ˘מל‡כי מעל‪ ‰‬מזמרים בפמלי‡‬ ‫‚„ול בנ‚ל‪ ‰‬ובנס˙ר‪ ,‬וי˘ לו „ע˙ ‪‰‬מכריע‪,‬‬ ‫זכורנו˙ ˘ופרו˙‬ ‫˘ל מעל‪ ,‰‬ו‡מר לו '˜ח ‡ו˙י לנ‪‰‬ר'‪ ,‬ו˘בר ˘ם‬ ‫ל‪‰‬כריע ‡˙ י˘ר‡ל לכף זכו˙‪ ,‬על כן מוטב לך‬ ‫‚זיז‡ „בר„‡‪ ,‬וטבל ˘ם‪ ,‬ו‪‰‬חום יר„ מעˆמו‪,‬‬ ‫ליסע לזי„יט˘וב‪.‬‬ ‫‚ם מסופר ˘ם )פר˜ י"„ ‡ו˙ ב'(‪ :‬ו‡‚ב ‡ˆיין‬ ‫ומ˘ם נסע כבר לבי˙ו ברי‡ ו˘לם‪ ,‬וכ˘‪‚‰‬יעו‬ ‫)בן בי˙י‪˜ ,‬י"ט ˜י"‚(‬ ‫˘סיפר לי ‡י˘ ‡מונים מפעסט‪˜"‰‚‰˘ ,‬‬ ‫לזי„יט˘וב ‪˙‰‬חיל לזמר רב‪˙‰ ˜"‰‬נועו˙‬ ‫מבלוז˘‡ב ‪‰‬י' „רכו ב˜י‪ ı‬לנסוע בכל יום לטייל‬ ‫‪„˜‰‬ו˘ו˙ ‡לו ב‪˙‰‬ל‪‰‬בו˙ נור‡‪ ‰‬ועˆומ‪,‰‬‬ ‫נוסח מלכיו˙ זכרונו˙ ˘ופרו˙ ˘חיבר‬ ‫על ˜רון )˜‡רעטע( ל˘‡וף ‡ויר‪ ,‬ו‡מר לי ‪‡‰‬י˘‬ ‫ו‡ח"כ ˜בע רב‪‰ ˜"‰‬ני‚ון ‪‰‬ז‪ ‰‬ל‪˙‰‬פלל בכל ˘נ‪‰‬‬ ‫רבה"˜ מהרˆ"ה זי"ע ע"פ מה ˘˘מע‬ ‫‪‰‬נ"ל ˘מ˘ך זמן רב ‪‰‬י' ז‪˜˙ ‰‬פי„ו ללוו˙ ‡˙‬ ‫ו˘נ‪ ‰‬על ס„ר מלכיו˙ זכרונו˙ ו˘ופרו˙‪.‬‬ ‫ממל‡כי מעלה‬ ‫‪‰‬רב על ‪˜‰‬רון בטיולו‪ ,‬ו‪‰‬י' ‪‰‬רב מ˜פי„ לטייל‬ ‫„וו˜‡ ל‡ורך ˘ל ‪‡‰‬נ„ר‡˘י ‚‡ס ב‪‰‬ליכ‪‰‬‬ ‫ו‪ˆ‰ ˜"‰‚‰‬בי לˆ„י˜ מבל‡זוב זי"ע‪˜ ,‬בע ‚"כ‬ ‫סיפר ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬בעל ˘ומר ‡מונים זי"ע ‡ו„ו˙‬ ‫וחזר‪ ,‰‬ו‪˜‰‬רון ‪‰‬י' נוסע ל‡ט ל‡ט‪ ,‬ו‪‰‬עי„ לי‬ ‫ל‪˙‰‬פלל בז‪ ‰‬מלכיו˙ זכרונו˙ ˘ופרו˙‪ ,‬וכך‬ ‫‪˙˘‰‬ל˘לו˙ ‪‰‬נוסח ˘‪‰‬נ‪‰‬י‚ ‪‰‬ו‡ ז"ל לומר‬ ‫‪‡‰‬י˘ ‪‰‬נ"ל ˘בכל מ˘ך נסיע˙ם על ‪‰‬רחוב‬ ‫מנ‪ ‚‰‬בי˙ ˘ומר ‡מונים לומר מלכיו˙ זכרונו˙‬ ‫בחˆר ˜„˘ו בע˙ ‡מיר˙ פסו˜י „זמר‪ ‰‬מי„י יום‬ ‫‪‰‬נ"ל‪‡ ,‬ף פעם ל‡ פ˙ח ‪ ˙‡ ˜"‰‚‰‬עיניו‪ ,‬ר˜‬ ‫˘ופרו˙ ב˙נוע‪ ‰‬זו‪ ,‬ו‚ם ˜בע בעל ˘ומר ‡מונים‬ ‫ביומו‪ ,‬ומ˜ורו ט‪‰‬ור מנוסח רבו ‪‰‬ר‪ˆ‰ ˜"‰‬בי‬ ‫‪‰‬רים י„ים ‪ '˜‰‬כלפי מעל‪ ,‰‬ו‪‰‬י‪ ‰‬מזמר בלח˘‬ ‫ל‪˙‰‬פלל ב˙נוע‪ ‰‬זו ˜טעים מ‪‰‬פסו˜י „זמר‡‬ ‫לˆ„י˜ מבל‡זוב זי"ע ˘נ‪ ‚‰‬לומר נוסח זו בר‡˘‬ ‫‡˙ ‪˙‰‬נועו˙ ˘ל מלכיו˙ זכרונו˙ ו˘ופרו˙‪ ,‬וכן‬ ‫כנ"ל‪.‬‬ ‫‪˘‰‬נ‪ ‰‬במוסף ‡ˆל מלכיו˙ זכרונו˙ ˘ופרו˙‪,‬‬ ‫)עוב„‡ זו מוב‡ ב˘ני מ˜ומו˙ ב‚ליון ˜ול ‡מונים‬ ‫ס˙ם ˙נועו˙ '‡‪.'‰‰ ‰‰ ‰‰ ‰‬‬ ‫ורבו ‪ˆ‰ '˜‰‬בי לˆ„י˜ ˜יבל מ‡ח„ ˘˘מע נוסח‬ ‫ב˘ם בעל ‪‰‬חו˜י חיים ˘‪‰‬ו‡ ˘מע ז‡˙ מבעל ˘ומר‬ ‫)עוב„‡ „‡‪‰‬רן‪˙ ,‬ול„ו˙ ל‪‰‬ר‪ ˜"‰‬בעל ˘ומר ‡מונים‬ ‫זו מרב‪‰ ˜"‰‬עטר˙ ˆבי מזי„יט˘וב זי"ע‪,‬‬ ‫‡מונים )‚ליון ˜ט"ז‪ ,‬פר˘˙ ‪‡‰‬זינו ˙˘ע"ב(‪ ,‬ובספר‬ ‫זי"ע(‬ ‫ו‪˙˘‰‬ל˘לו˙ חיבר נוסח זו על מלכיו˙ זכרונו˙‬ ‫‪„‰‬ע‪ ‰‬ו‪„‰‬יבור ל‪„‡‰‬מו"ר מ˙ול„ו˙ ‡‪‰‬רן ˘ליט"‡‬ ‫˘‪‰‬ו‡ ˘מע ז‡˙ מ‡ח„ ˘‪‰‬י‪ ‰‬יח„ עם בעל ˘ומר‬ ‫˘ופרו˙ ˘ל רבינו ‪ '˜‰‬מזי„יט˘וב ‪‰‬י‪ ‰‬ע"פ‬ ‫ב˘מים מ˙פללים בנוסח זי„יט˘וב‬ ‫‡מונים ‡ˆל ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מבל‡זוב‪ ,‬וכמו ˘מוב‡ כ‡ן ‪‰‬ו‡‬ ‫עוב„‡ „ל‪‰‬לן‪.‬‬ ‫כ˘יס„ו ‡˙ בי‪‰‬מ"„ „חסי„י בעלז‡ בבני בר˜‬ ‫מורכב מ˘ני מ˜ומו˙ ‡לו‪ ,‬כי פרטים ˘‪‰‬בי‡ ז‪ ‰‬ל‡‬ ‫וכ‪ ‰‬סיפר‪ :‬פעם ‡ח˙ כ‡˘ר ‪˙˘‰‬טח ‪‰‬ר‪˜"‰‬‬ ‫‪‰‬בי‡ ז‪ ‰‬עיי"˘‪ ,‬ולכן ‪‰‬ב‡נו ˘נים כ‡ח„‪ ,‬ועכ"פ ‡לו‬ ‫‪‰‬ור‪ ‰‬כ"˜ מ‪‰‬ר"‡ מבעלז‡ זˆ"ל ˘ל‡ יס‚רו ‡˙‬ ‫‪ˆ‰‬בי לˆ„י˜ מבל‡ז˘וב זי"ע על ˆיון ‪‰‬מˆויינ˙‬ ‫ו‡לו „ברי ‡ל˜ים חיים(‬ ‫‪‰‬בי‪‰‬מ"„ בימים ‪‰‬נור‡ים‪ ,‬ו‡מרו ל‪‰‬ר‪˜"‰‬‬ ‫˘ל רב‪‰ ˜"‰‬עטר˙ ˆבי מזי„יט˘וב זי"ע‪ ,‬ולי„‬ ‫מ‪‰‬ר"‡ זˆ"ל ˘‡ין ל‪‰‬ם בעל ˙פיל‪ ,‰‬ו‡מר‬ ‫‪ˆ‰‬יון ‪ '˜‰‬עמ„ ז˜ן ‡ח„ ˘זכ‪ ‰‬עו„ ל‪‰‬ס˙ופף‬ ‫הˆבי לˆ„י˜ היה ˘ר הנוסח ˘ל רבינו‬ ‫‪‰‬מ‪‰‬ר"‡ זˆ"ל ˘‪‰‬ר‪"‰‬ח ר' יונ‪˜ ‰‬ליין ע"‪‰ ‰‬ינו‬ ‫בˆיל‡ ˜„י˘‡ „רב‪‰ ˜"‰‬עט"ˆ זי"ע‪ ,‬ו‪‰‬ז˜ן ˘ינן‬ ‫בעל ˙פיל‪ ,‰‬ו‡מר ר' יונ‪ ‰‬למ‪‰‬ר"‡ זˆ"ל ˘‡ינו‬ ‫העטר˙ ˆבי על מלכיו˙ זכרונו˙‬ ‫לעˆמו ‪˙‰‬נועו˙ ˘‡מר ב‪‰‬ן רבו רב‪‰ ˜"‰‬עט"ˆ‬ ‫יו„ע ‡˙ נוסח בעלז‡ ‡ל‡ ר˜ ‡˙ נוסח‬ ‫˘ופרו˙ כ„י לבטל ה„ינים‬ ‫ס„ר מלכיו˙ זכרונו˙ ו˘ופרו˙‪ ,‬כ˘˘מע ‪‰‬ר‪˜"‰‬‬ ‫זי„יט˘וב‪‡ ,‬מר ‪‰‬מ‪‰‬ר"‡ ˘ז˜ינו כ"˜ מרן מ‪‰‬ר"י‬ ‫וי˘ ל‪‰‬בי‡ ˘ני „ברים נפל‡ים ‪‰‬מסופר על‬ ‫מבל‡ז˘וב ‡לו ‪˙‰‬נועו˙ מ‪‰‬ז˜ן‪ ,‬נ˙ר‚˘ מ‡ו„‪,‬‬ ‫מבעלז‡ ‡מר '˘ב˘מים מ˙פללים בנוסח‬ ‫‪‰‬ר‪ˆ‰ ˜"‰‬בי לˆ„י˜ זי"ע‪„ ,‬חזינן ˘‪‰‬י‪ˆ‡ ‰‬לו‬ ‫ו˘‡ל ‡˙ ‪‰‬ז˜ן מ‡ין לו ˙נועו˙ ‡לו‪ ,‬וענ‪‰ ‰‬ז˜ן‬ ‫זי„יט˘וב'‪.‬‬ ‫ל„בר ר‚יל ל˘ורר לעˆמו נוסח ‪„˜‰‬ו˘ ‪‰‬ז‪,‰‬‬ ‫˘‡לו ‪‰‬ן ‪˙‰‬נועו˙ ˘רבו רב‪‰ ˜"‰‬עט"ˆ ‪‰‬י‪‰‬‬ ‫)‚ליון ‪‰‬ו‚י ˙ור‪ - ‰‬מפי בעל ‪‰‬מע˘‪‰ ‰‬ר‪"‰‬ח ר' יונ‪‰‬‬ ‫בספר עוב„‡ „‡‪‰‬רן )פר˜ י"„ ‡ו˙ „' ‪˙ -‬ול„ו˙‬ ‫מ˙פלל ס„ר מלכיו˙ זכרונו˙ ו˘ופרו˙‪ ,‬וסיפר‬ ‫˜ליין ז"ל(‬ ‫~ח~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫וי˜ם וילך ר‚לי ‡ל ‡י˘ ‪‡‰‬ל˜ים רבינו‪,‬‬ ‫˘חל יום ר‡˘ון ל˘ב˙‪ ,‬וביום ‪˘‰‬ני ל‡ ‪‰‬י‪ ‰‬מורי‬ ‫רבה"˜ מהרˆ"ה זי"ע ה˙חז˜ לה˙פלל‬ ‫לזי„יט˘וב‪.‬‬ ‫ורבי יכול ל˙˜וע‪ ,‬ועמ„ מורי ל‪˙‰‬פלל מנח‪‰‬‬ ‫בר‡˘ ה˘נה‬ ‫ו˙פל˙ מנח‪˘ ‰‬לו ‪‰‬י‪˙ ‰‬מי„ ‡˘ ˘ורף ˘ל‪‰‬ב˙‬ ‫‪‰‬ר‚י˘ רבו ‪˘‰‬רף ב„בר ז‪ ,‰‬ויˆו עליו ‡נ˘ים‬ ‫˙למי„ ˘ל רב‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רי"‡ זי"ע ‪‰ ‰"‰‬ר‪˜"‰‬‬ ‫י‪ ‰-‬כנו„ע‪ ,‬וכ˘ר‡י˙י ז‡˙ ‪‰‬לכ˙י ממ˜ומי‬ ‫מחוב˘י בי˙ מ„ר˘ו ˘יעמ„ו על פר˘˙‬ ‫ועמ„˙י ‡ˆל ‪‰‬חלון ˜רוב למ˜ום מורי ל‪˙‰‬פלל‬ ‫‪‡‰‬מרי יוסף זי"ע כו˙ב בז‪"‰‬ל בספרו ‪:'˜‰‬‬ ‫‪„‰‬רכים ויחכו ˘ם לבו‡ו ˘ל ״‪‰‬בו‚„״‪ ,‬ויבי‡ו‪‰‬ו‬ ‫˘ם‪ ,‬ו‡חר ‪˙‰‬פל‪‰ ‰‬י‪„ ‰‬רך מורי לילך מעט ‡נ‪‰‬‬ ‫˘מע˙י ממורי ‪„˜‰‬ו˘ ‪‡‚‰‬ון ‪„ˆ‰‬י˜ ‡י˘‬ ‫‡ליו‪ .‬ע˘ו ‪‡‰‬נ˘ים כמˆו˙ רבם‪ ,‬ו‪‰‬עלו ‡˙‬ ‫ו‡נ‪ ‰‬ו‚ם ל‪‰‬חלון‪ ,‬וכ˘‪‰‬חזיר פניו מן ‪‰‬כו˙ל‬ ‫‡ל˜ים ]מ‪‰‬רי״‡[ זי„יט˘וב זל‪‰‬׳׳‪ ‰‬זי״ע‪‡˘ ,‬מר‬ ‫‪‰‬לוי˙ן בחכ‪ ,‰‬נ˙פ˘ ‪‡‰‬י˘ בעונו ו‪‰‬וב‡ ‡ל רבו‪.‬‬ ‫ב˘ע˙ ‪˜‰‬פו˙ ב˘ם רבו ‪„˜‰‬ו˘ ]‪‰‬עטר˙ ˆבי[‬ ‫ר‡י˙י על פניו זיו וזו‪‰‬ר ‪˘‰‬כינ‪ ‰‬בכמ‪ ‰‬מיני זיו‬ ‫נרע˘ ונפח„ בר‡˘ מור„ ובפנים כבו˘ו˙‬ ‫וזו‪‰‬ר ו‪„‰‬ר כמר‡‪˘ ˙˘˜‰ ‰‬ל מעל‪ ‰‬ב‚וונין‬ ‫זל‪‰‬״‪˘ ,‰‬פעם ‡ח˙ בר‡˘ ‪˘‰‬נ‪‡ ‰‬מר ˘ל‡ ‪‰‬י‪‰‬‬ ‫ב˜ר˜ע עמ„ ‪‰‬עלוב לפניו‪ ,‬ו‪‰‬ו‡ ˘‡ל ‡ו˙ו‪ :‬״ל‡ן‬ ‫נ‪‰‬ירין‪ ,‬ונפל עלי פח„ ורע„‪ ‰‬ונפל˙י ל‡חורי‬ ‫לו במ‪ ‰‬ליכנס ל‪˙‰‬פלל‪ ,‬כ„רך ‪„ˆ‰‬י˜ים‬ ‫‡˙‪‰ ‰‬ולך"‪˙‰ .‬וו„‪‡‰ ‰‬י˘ על פ˘עו ו‡מר‪:‬‬ ‫ו‪‰‬חזי˜ו בי בני ‡„ם ˘ל‡ ‡פול‪ ,‬ול‡ י„עו‬ ‫‪„˜‰‬ו˘ים ˘מ˜טינים עˆמם לפני ‪‰‬בור‡ ב״‪.‰‬‬ ‫‡מנם חט‡˙י‪ ,‬כז‡˙ וכז‡˙ חפˆ˙י לע˘ו˙‪,‬‬ ‫ול‡ ‪‰‬י‪ ‰‬יכול לכנוס ל‪˙‰‬פלל ביום ‪„‰‬ין ‪„˜‰‬ו˘‬ ‫‪‰‬סיב‪ .‰‬וכ˘ר‡‪ ‰‬מורי ‡˙ ‪‰‬רע„‪˘ ‰‬לו‪‰ ,‬חזיר‬ ‫‡בל ל‡ בי ‪˘‡‰‬ם‪˘‡ ‰˘‡‰ ,‬ר עמ„י ‪‰‬י‡‬ ‫‡˙ פניו לכו˙ל וסמך ר‡˘ו על ‪‰‬כו˙ל ˘נים ‡ו‬ ‫ו‪‰‬נור‡‪ .‬ו‪˙‰‬חז˜ ‡˙ עˆמו בז‪‰ ‰‬פסו˜ ˘‡מר‬ ‫‪˘‰‬י‡˙ני ו‡לך‪‡ .‬בל ‚ם ‪‰‬י‡ חפ‪ ‰‬מפ˘ע רב‬ ‫˘ל˘‪ ‰‬ר‚עים‪ ,‬ו‪‰‬חזיר ‡˙ פניו ול‡ ר‡י˙י עו„‬ ‫„ו„ ‪‰‬מלך ע״‪‰˙) ‰‬לים כ״‪ (‰‬ל„ו„ ‡ליך ‪‰‬׳ נפ˘י‬ ‫עניו˙ מעביר‪ ‰‬על „ע˙ ˜ונו‪‡ ,‬נחנו רעבים‬ ‫˘ום „בר‪ .‬ו‪‰‬י‪ ‰‬מספר ו‪‰‬ולך ˘‚ם בע˙ פטיר˙‬ ‫‡˘‡‪ ,‬ופירו˘ ‪‰‬פסו˜ כך‪ ,‬ל„ו„ ‡ליך ‪‡ ,'‰‬יך‬ ‫ללחם‪ ,‬בעו„ ˘˘כנינו‪ ,‬מוז‚ים כמוני‪‰ ,‬ם‬ ‫‡פ˘ר לב˘ר ו„ם ל‪˙‰‬ייˆב לפני ‪ ,'‰‬ו‪˙‰‬ירו‪ı‬‬ ‫מורי ‪‰‬ר‚˘˙י ור‡י˙י זיו וזו‪‰‬ר כז‪ ‰‬עליו‪ ,‬ומז‪‰‬‬ ‫מˆליחים בכל עס˜י‪‰‬ם‪ ,‬ו˙ול‪˙˘‡ ‰‬י ‪‰‬עלוב‪‰‬‬ ‫זכי˙י ל‪˙ ˙‚˘‰‬ור˙ו‪.‬‬ ‫‪‰‬ו‡ ״נפ˘י ‡˘‡״ ˘‡ני מוסר נפ˘י ל‪ ,'‰‬ועל י„י‬ ‫בזכו˙ ˘‪‰‬ם מחסי„י זי„יט˘וב ˘כן כל חסי„יו‬ ‫)נ˙יב מˆוו˙יך‪ ,‬נ˙יב ‪‰‬יחו„‪˘ ,‬ביל „(‬ ‫˘מוסר נפ˘ו ל„'‪‡ ,‬פ˘ר לו לעמו„ לפני ‪˜‰‬ב״‪,‰‬‬ ‫כלם בעלי פרנס‪ ‰‬טוב‪ ,‰‬ובכן‪ ,‬מ‪ ‰‬יע˘‪ ‰‬עני‬ ‫˘‪‰‬ו‡ מבטל כל כוחו˙ ‪˘‚‰‬מיו˙ ו‪‰‬חומר‪,‬‬ ‫˘כמוני‪ ,‬ול‡ יחט‡‪ ,‬ללכ˙ ‚ם ‪‰‬ו‡ ‡ל רבם ˘ל‬ ‫הנ˘מו˙ ˘˙י˜ון רבה"˜ מהרˆ"ה זי"ע‬ ‫˘י‪‰‬י‪ ‰‬בטל ומבוטל לפני ‚„ול˙ ‪‰‬בור‡ ב״‪‡. ‰‬כן‬ ‫‡לו‪˘‰˘ ,‬ע‪ ‰‬מ˘ח˜˙ ל‪‰‬ם‪‡ .‬בל‪‰ ,‬נני ˘ב‬ ‫בע˙ ˙פל˙ ר‡˘ ה˘נה‬ ‫‪˙‰‬יי˘ב עו„ ל‪‰‬עמי˜ עˆ‪ ‰‬ו„רך ל‪ ,'‰‬ו‡מר וכי‬ ‫ב˙˘וב‪˘ ‰‬למ‪ ,‰‬וחי ר‡˘י ˘ל‡ ‡וסיף ללכ˙‬ ‫‡ני ‪‰‬ו‡ „ו„ ע״‪ ,‰‬ו‪˙‰‬חז˜ בז‪ ,‰‬כי ‪‰‬נ‪„ ‰‬ו„ ‡מר‬ ‫עו„ ב„רך זו‪.‬‬ ‫רבינו ]רב‪‰‬״˜ ˆבי מזי„ט˘וב זי״ע[ ‪‰‬י‪ ‰‬בן „ורו‬ ‫‪‰‬ר״ב כבסני מעוני‪ ,‬ו˙יב˙ ‪‰‬ר״ב ב‚ימטרי‡ ‡י״ן‬ ‫˘ל ‪‰ˆ‰‬״˜ ‪˘‰‬רף ר׳ ‡ורי מסטרעליס˜ זי"ע‪,‬‬ ‫‪˘˜‰‬יב ‪„ˆ‰‬י˜ רב ˜˘ב לכל „בריו ו‡מר לו‪‰˙‡ :‬‬ ‫סו״ף‪ ,‬ונ‚„ ‪‡‰‬ין סוף ‪‰‬כל ˘ו‪ ‰‬כ˜טן כ‚„ול‪ ,‬כי ‡ף‬ ‫˘ני‪‰‬ם ‪‰‬יו ר‡˘י ‡לפי י˘ר‡ל בעיירו˙ ל‡‬ ‫‪‰‬ולך ונוסע לזי„יט˘וב‪ .‬טוב על‪ ‰‬ו‪ˆ‰‬לח‪‡ ,‬בל‬ ‫‪„‚‰‬ול במ‪ ‰‬נח˘ב נ‚„ ‡ין סוף ב״‪ .‰‬ו˘פ˙ים‬ ‫רחו˜ו˙ זו מזו‪ .‬ובעו„ ˘רוב חסי„יו ˘ל רבינו ‪‰‬יו‬ ‫‡ני פו˜„ עליך‪ ,‬כי בבו‡ך ‡ליו )‡ל רב‪˜"‰‬‬ ‫יו˘˜ ע״כ ˘מע˙י מפיו ‪„˜‰‬ו˘‪.‬‬ ‫‡נ˘ים בעלי פרנס‪ ‰‬טוב‪‰ ,‰‬יו חסי„יו ˘ל ‪˜‰‬׳‬ ‫)‡מרי יוסף פ׳ ויחי „ף רמ״ו ע״‡(‬ ‫מזי„יט˘וב(‪‡ ,‬מור לו ב˘מי כ„ברים ‪‡‰‬ל‪:‰‬‬ ‫מסטרעליס˜ עניים ו„לים ברובם‪ ,‬מפני ˘ביטל‬ ‫״˘יז„עזע מפני"‪ ,‬בימים ‪‰‰‬ם ‪‰‬יו ‪‰‬יחסים בין‬ ‫רבם ‡˙ כל עניני ‪‰‬עולם ‪‰‬ז‪ ‰‬בביטול ‚מור‪,‬‬ ‫היה פניו מבהי˜ ומ‡יר כעין ˜˘˙ ˘ל‬ ‫חסי„י ˘˙י ‪„ˆ‰‬י˜ים ‪„˜‰‬ו˘ים ‪‡‰‬ל‪˙ˆ˜ ‰‬‬ ‫˘נ‡מר‪‰‬‬ ‫‡ח˙‪,‬‬ ‫˘‡מר״‬ ‫״ברוך‬ ‫ו˙פל˙‬ ‫מ˙וחים‪ ,‬וכן ח˘בו לבטח‪ ,‬כי ‪˙‰‬ר‡‪ ‰‬זו י˘ ל‪‰‬‬ ‫מעלה‬ ‫ב‪˙˘‰‬פכו˙ ‪‰‬נפ˘ ו‪˜‰‬ול נ˘מע ע„ מחו‪ı‬‬ ‫‡יז‪˘˜ ‰‬ר ‡ל ‪˙‰‬יחסו˙ זו‪ .‬סירב ‪‰‬עלוב ‪‰‰‬ו‡‬ ‫כך כו˙ב ˙למי„ מוב‪˘ ˜‰‬ל רב‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רˆ"‪‰‬‬ ‫לעיבור‪˘ ‰‬ל ‪‰‬עיר‪ ,‬עמ„‪ˆ‡ ‰‬לו למעל‪ ‰‬ממ‡‪‰‬‬ ‫ל˜בל עליו ˘ליחו˙ זו‪ ,‬ו‡מר‪„‡ :‬וני רבי ו˜„ו˘י‪,‬‬ ‫זי"ע‪‰ ‰"‰ ,‬ר‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רי"‡ מ˜‡מ‡רנ‡ זי"ע‪:‬‬ ‫פרנסו˙‪ ,‬וממיל‡ כמו כן ‡ˆל חסי„יו‪‰ .‬י‪ ‰‬בין‬ ‫‪‰‬ל‡ ‪‰‬רב‪˘ ‰‬ליחים לפניו‪˘ ,‬לח נ‡ בי„ ˙˘לח‪,‬‬ ‫חילו˜‡ „רבנן ‪‰‬מלוב˘ בו ב‚ן ע„ן ‡רˆי ‡חר‬ ‫חסי„יו כפרי מוז‚ ‡ח„‪˘ ,‬כחבריו בבי˙ ‪‰‬מ„ר˘‬ ‫ו‡ני כבר נ˘בע˙י ˘ל‡ ללכ˙ ˘מ‪ ,‰‬ו‪‰‬נני ˘ב‬ ‫פטיר˙ו‪ ,‬ולפעמים זוכ‪ ‰‬בו ‚ם בעולם ‪‰‬ז‪ ,‰‬לבו˘‬ ‫כן ‚ם ‪‰‬ו‡‪‰ ,‬י˙‪ ‰‬פרנס˙ו ל˜וי‪ ‰‬מ‡ו„‪ ,‬בעו„‬ ‫לבי˙י‪‡ ,‬בל חז˜‪ ‰‬עליו פ˜ו„˙ רבו‪ ,‬ול‡ עו„‪,‬‬ ‫מלכו˙‪ ,‬וזכו בו ‡ס˙ר ומר„כי וˆ„י˜ים בע˙‬ ‫˘˘כניו‪‰˘ ,‬יו מחסי„יו ˘ל רבינו‪‰ ,‬י˙‪‰‬‬ ‫‡ל‡ ˘פ˜„ עליו ל„רו˘ מ‡˙ רבינו ״סימן״‪,‬‬ ‫˙ור‪ ‰‬ו˙פל‪ ,‰‬ר' ‡ב‡ ‡˙ל‪‰‬יטו ‡נפוי כנור‡‪,‬‬ ‫פרנס˙ם טוב‪ ‰‬ורחב‪ .‰‬ול‡ זו בלב„‪‡ ,‬ל‡‬ ‫˘מסר לו ‡˙ „בריו כ‪‰‬לכ˙ם‪ ,‬למען י„ע כי ל‡‬ ‫פניו בוער˙ כלפי„ים‪ .‬ו‡ני זכי˙י לר‡ו˙ פני מורי‬ ‫˘‪˘‰‬י‚‪ ‰‬י„ם ל˙˙ ‚ם פ˙ ל‡ורחים וˆ„˜‪‰‬‬ ‫ע˘‪˘ ‰‬ליחו˙ו רמי‪,‰‬‬ ‫„ו„י ]רבי‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רˆ"‪ ‰‬מזי„יט˘וב[ במנח‪‰‬‬ ‫לעניים‪ ,‬ולר˘ ז‪‡ ‰‬ין כל‪ ,‬ל‡ עולם ‪‰‬ז‪ ‰‬ול‡ עולם‬ ‫בלב מר‪ ‰‬ורוח נ˘בר‪ ‰‬עזב ‪‡‰‬ומלל ‡˙ בי˙ רבו‪,‬‬ ‫‪‰‬ב‡‪ ,‬ו˙‡לˆ‪‰‬ו ‡˘˙ו ו˙‡מר לו‪„‡ ‰˙‡ :‬ו˜‬ ‫ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪‰˘ ‰‬י‪ ‰‬פניו מב‪‰‬י˜ ומ‡יר כעין ˜˘˙‬ ‫וי˜ם וילך לזי„יט˘וב ‡ל בי˙ רבינו‪ ,‬י„ע עלוב ז‪‰‬‬ ‫ברבך ו‪‰‬נך עני ו‡ביון‪ ,‬ו˘כניך ‪‰‬מ˘כימים‬ ‫˘למעל‪ ,‰‬ע„ ˘נפל˙י ל‡חורי מ‡ימ‪ ‰‬ופח„‪,‬‬ ‫כי בנפ˘ו ‪‰‬ו‡‪‡ ,‬ם י˜„ים למסור לרבינו ‡˙ „ברי‬ ‫לפ˙חו ˘ל ‪„ˆ‰‬י˜ מזי„יט˘וב‪˘‡ ,‬רי ל‪‰‬ם‬ ‫ו‪‰‬בין ז‪ ‰‬מורי‪ ,‬ו‪‰‬חזיר פניו לכו˙ל על ר‚ע‪ ,‬ול‡‬ ‫רבו עו„ בטרם ˘פך לפניו מרי ˘יחו על מˆבו‬ ‫בעולם ‪‰‬ז‪ ‰‬וטוב י‪‰‬י‪ ‰‬ל‪‰‬ם ‚ם בעולם ‪‰‬ב‡‪‰ .‬ם‬ ‫ר‡י˙י עו„‬ ‫‪‰‬ירו„ ו˜בל ממנו ‡˙ ברכ˙ו‪ ,‬וע״כ ‪„˜‰‬ים ˙פל‪‰‬‬ ‫מ˙פרנסים בכבו„ ועו˘ים ˆ„˜‪ ‰‬בכל ע˙‪ ,‬ו‡˙‪‰‬‬ ‫)ז‪‰‬ר חי ח"„ „ף רס‪ ‰‬ע"ב(‬ ‫לˆר‪‰ .‰‬רˆ‪ ‰‬לפניו ‡˙ כל פרטי עס˜ פרנס˙ו‪,‬‬ ‫‡ין לך ל‡ ‪ ‡‰‬ול‡ ‪ .‡‰‬נס‪ ‰‬נ‡ ‚ם ‡˙‪ ˙‡ ‰‬מזלך‬ ‫ו‡יך ‪‰‬ו‡ בˆר‪„‚ ‰‬ול‪‰ ,‰‬יל„ים ˘ו‡לים ללחם‬ ‫ועל‪‡ ‰‬ל ‪‰‬ר‪‰‬״˜ מזי„יט˘וב‪ ,‬ור‡י˙ כי ירום‬ ‫ר‡י˙י על פניו זיו וזוהר ה˘כינה בכמה‬ ‫ופור˘ ‡ין ל‪‰‬ם ועו„ ועו„‪˘ ,‬מע רבינו וברכו‬ ‫˜רנך ‚ם ‡˙‪ ,‰‬כ‪„ ‰‬בר‪‡ ‰‬ליו ‪ ‰˘‡‰‬יום יום ול‡‬ ‫מיני זיו וזוהר וה„ כמר‡ה ה˜˘˙ ˘ל‬ ‫ופטרו ל˘לום‪‡ .‬בל ‪‡‰‬י˘ ל‡ זע ממ˜ומו‪ ,‬כי‬ ‫˘מע ‡לי‪‡ .‰‬בל כ‡˘ר ‚בר‪ ‰‬עליו פעם י„‬ ‫מעלה ב‚וונין נהירין‬ ‫רˆ‪ ‰‬למסור לרבינו ‡˙ „ברי רבו‪‡ ,‬בל מפיו‬ ‫‪‰‬עוני‪ ,‬נכנסו „ברי‪ ‰‬בלבו‪ ,‬וי˜ח ‡˙ מ˜לו ו‡˙‬ ‫ועו„ כ˙ב ‪‰‬ו‡ ז"ל בז‪"‰‬ל‪ :‬ו‪‰‬י‪ ‰‬מספר ו‪‰‬ולך בז‪‰‬‬ ‫נע˙˜ו מלים‪‡˘ .‬ל ‡ו˙ו רבינו‪‰ :‬י˘ לך עו„ מ‪‰‬‬ ‫˙רמילו‪˘ ,‬ם בו טלי˙ו ו˙פילין וככר לחם ומלח‪,‬‬ ‫‪‰‬ל˘ון‪ ,‬זו‪‰‬ר כז‪ ‰‬ממ˘ זכי˙י לר‡ו˙ ‡ˆל מורי‬ ‫ל‪‚‰‬י„ לי‪‡˙‰ ,‬ו˘˘ ‪‡‰‬י˘ וי‡מר‪ :‬כן‪ ,‬עו„ „בר‬ ‫]רב‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רˆ"‪ ‰‬מזי„יט˘וב[ בר‡˘ ‪˘‰‬נ‪‰‬‬ ‫~ט~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫‡˙ ˘מם לפני רבי‪ ˜"‰‬מזי„יט˘וב‪ ,‬ו‡ף ‪‰‬וסיפו‬ ‫כזי˜ים ובר˜ים‪ .‬כל „יבור ו„בור חˆב ל‪‰‬בו˙ ‡˘‪,‬‬ ‫בפי ל‡מור לרבינו ב˘ם רבי מסטרעליס˜‪‡ ,‬בל‬ ‫לב˜˘ ˘יזכור ‡ו˙ם בע˙ ‪˙‰‬פיל‪ ‰‬בר‡˘‬ ‫וכל ‪‰˜‰‬ל ‡נ˘ים ל‡לפים עמ„ו ˆפופים‬ ‫‪‰‬נני יר‡ וחר„ פן ‡חט‡ ל‡ל˜ים ב˘ליחו˙י זו‪,‬‬ ‫‪˘‰‬נ‪ ,‰‬ורבי‪ ˜"‰‬מזי„יט˘וב ‡כן נענ‪ ‰‬בחיוב‬ ‫ומ˜˘יבים רב ˜˘ב‪ ,‬בכל ‪‰‬בי‪‰‬מ״„ ‪„‚‰‬ול‬ ‫ו‡וי לי ‡ם ‡ומר ‡וי לי ‡ם ל‡ ‡ומר‪˘ ,‬מע רבינו‬ ‫לכל ‡ח„ ‡ח„‪‡‚‰ ,‬ון רבי יע˜'לע ˘עמ„ ˘ם‬ ‫‪‰‬ו˘לך ‪‰‬ס‪ ,‬נעˆרו כל ‪‰‬נ˘ימו˙ וכל ‪‰‬עינים ‪‰‬יו‬ ‫וˆחו˜ ˜ל עבר על ˘פ˙יו‪ ,‬וי‡מר‪‡ :‬ל ˙יר‡ בני‪,‬‬ ‫˙מ‪ ‰‬במח˘ב˙ו ‪‰‬כיˆ„ יוכל ‪‰‬רבי לזכור ‡נ˘ים‬ ‫נ˘ו‡ו˙ ‡ל ‪‰‬מ˜ום ב˜רן מזרחי˙‪ˆ-‬פוני˙ ˘˘ם‬ ‫‡מור מ‪˘ ‰‬י˘ לך ל‡מור‪‡ ,‬ל ˙יר‡ ו‡ל ˙ח˙‪,‬‬ ‫‪‰‬רב‪ ‰‬כל כך בע˙ ˙פיל˙ו בר‡˘ ‪˘‰‬נ‪‰ ‰‬ל‡ ז‪‰‬‬ ‫עמ„ רבינו נור‡ כמל‡ך ‡ל˜ים ו‪˙‰‬חט‡ לפני‬ ‫רˆ‪‡ ‰‬ו˙ו רבינו פעמים ו˘ל˘‪ ,‬ע„ כי ‪‰‬פליט‬ ‫בל˙י ‡פ˘רי‪˙ ,‬וך כ„י ‪‰‬ר‪‰‬ורו ˙פס רבי‪˜"‰‬‬ ‫˜ונו‪.‬‬ ‫מפי‪‰‬ו ‡˙ ‪„‰‬ברים ‡˘ר ˘ם רבו בפיו‪.‬‬ ‫מזי„יט˘וב ‡˙ מח˘ב˙ו פנ‪‡ ‰‬ליו ו‡מר לו‪,‬‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ ‡'(‬ ‫‪˘‰‬יב לו רבינו‪ :‬טוב ‪„‰‬בר‪‡ ,‬מור לרבך‪‰˘ ,‬נני‬ ‫"וכולן נס˜רין בס˜יר‪‡ ‰‬ח˙" )ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ ‰‬י"ח‬ ‫ועו„ על ‚ו„ל ‪˙‰‬עוררו˙ ‪˙‰‬פיל‪ ‰‬בˆלו ˘ל‬ ‫״מז„עזע״ מפניו‪‰ ,‬וסיף ˘וב ‪‡‰‬י˘ וי‡מר‪‡ :‬בל‬ ‫ע"‡(‪.‬‬ ‫רבינו ‪ '˜‰‬ב˙פל˙ ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ ,‰‬כ˙ב בספר ˘בחו‬ ‫‡„וני מורי ורבי‪ ,‬רבי פ˜„ עלי‪„‡˘ ,‬רו˘ מרבינו‬ ‫)‚ליון ‡ור ‪ˆ‰‬פון(‬ ‫˘ל ‡‪‰‬רן לספר על ‪ ˆ"‰‚‰‬רבי ‡‪‰‬רן ווייס‬ ‫סימן על כך‪˘ ,‬מסר˙י לו „בריו כ‪‰‬וי˙ם‪ .‬ענ‪‰‬ו‬ ‫מבענע„˜ווי‪ ,ı‬ר‡ב"„ מונ˜‡ט˘ ובעל מ„ר˘‬ ‫רבינו ו‡מר לו‪‚ :‬ם ‡˙ ‪„‰‬בר ‪‰‬ז‪‡ ‰‬ע˘‪ ‰‬למענך‪,‬‬ ‫‡מיר˙ הפיוטים ב˙וך ה˙פלה‬ ‫‡‪‰‬רן‪ ,‬כ„ל‪‰‬לן‪.‬‬ ‫ובכן ‪‰‬סכ˙ ו˘מע‪ :‬בר‡˘ ‪˘‰‬נ‪‡‰ ‰‬חרון‪‰ ,‬יו‬ ‫כמנ‪ ‚‰‬רבו˙יו ל‡ ‡מר רבינו פיוטים ב˙וך‬ ‫"כ˘‪‰‬י' רבינו כבן י"ב‪ ,‬נסע לזי„יט˘וב לר"‪,‰‬‬ ‫‡לפי נפ˘ו˙ ˘ל י˘ר‡ל‪˘ ,‬עלינו ‪‰‬י‪ ‰‬ל˙˜נם‪,‬‬ ‫‪˙‰‬פל‪ ‰‬ר˜ מעט מן ‪‰‬מעט‪‡ ,‬לו ˘י˘ עלי‪‰‬ם‬ ‫ובי„וע מנ‪‰ ‚‰‬ר‪‰ ˜"‰‬י' ˘ב˙פלו˙ ר"‪‰ ‰‬יו‬ ‫נפל לחל˜י כך וכך נפ˘ו˙‪ ,‬ולחל˜ רבך כך וכך‪.‬‬ ‫כוונו˙ ‪‡‰‬ריז״ל כפיוטי ‪‰‬מרכב‪˘ ‰‬ב˜„ו˘‪,‰‬‬ ‫מכב„ים בעלי מנ‚נים לנ‚ן ‡˙ כל ‪˙‰‬פלו˙ ול‡‬ ‫‡נכי ‚מר˙י ‡˙ עבו„˙י ב˙פל˙ ˘חרי˙‪ ,‬וי‪‰‬י‪‰‬‬ ‫ל‡ל עורך „ין‪ ,‬וכל מ‡מינים וכיוˆ‡‪.‬‬ ‫‪ ,ı"˘‰‬מלב„ וכל מ‡מינים ˘‡מר ‪‰‬ר‪˜"‰‬‬ ‫בלכ˙י למ˜ו‪˜ ‰‬ו„ם ‪˜˙‰‬יעו˙ ר‡י˙י‪ ,‬כי ˜˘˙‪‰‬‬ ‫בעˆמו עם ‪‰˜‰‬ל פסו˜ בפסו˜‪ ,‬ו‪‰‬יו ‡ומרים‬ ‫‪‰‬עבו„‪ ‰‬על רבך‪ ,‬ח˘˙י לעזר˙ו ול˜ח˙י עלי‬ ‫בני‚ו„ לרוב ‪‰‰‬מון ˘עי˜ר ‪˙‰‬פל‪ ‰‬בר״‪ ‰‬ויו‪‰‬״כ‬ ‫‡ו˙ו ב˘פיכ˙ ‪‰‬לב יו˙ר מכל ‪˙‰‬פלו˙‪ ,‬על כן‬ ‫עו„ כמ‪ ‰‬מ‡ו˙ נפ˘ו˙‪ ,‬וכ˘ר‡י˙י ‡חר‬ ‫מ˙חל˙ ‡ˆלם מן "‪‰‬מלך" ו‡ילך בעו„ ˘על‬ ‫ב‪‚‰‬יע ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬ל˘ם‪ ,‬טיפס רבנו על ‪‰‬חלון‬ ‫‪˜˙‰‬יעו˙ כי עו„ רב‪ ‰‬עליו ‪‰‬עבו„‪ ,‰‬ל˜ח˙י עלי‬ ‫פסו˜י „זמר‪ ‰‬מפני ˘‪‰‬ן ˙„יריו˙ ‪‰‬ם עוברים‬ ‫לר‡ו˙ ‡˙ ‪‰‬רב ‪„‰‬ומ‪ ‰‬למל‡ך ‪ˆ '‰‬ב‡ו˙‬ ‫עו„ כמ‪ ‰‬מ‡ו˙ נפ˘ו˙‪ ,‬למען ‪˜‰‬ל ‡˙ ‪‰‬עבו„‪‰‬‬ ‫בחטיפ‪ ,‰‬נ‪ ‚‰‬רבינו ככל ‪„ˆ‰‬י˜ים ב‚ילו לע˘ו˙‬ ‫בעבו„˙ ‪˜‰‬ו„˘‪ ,‬לפ˙ע ‪‰‬רים ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬ר‡˘ו‪,‬‬ ‫עליו‪ ,‬וכ‪ ‰‬על˙‪ ‰‬בי„ו ל˙˜ן ‡˙ ‡˘ר מוטל עליו‪.‬‬ ‫מן ‪‰‬עי˜ר עי˜ר‪ ,‬ו˘ירי „ו„ ‪‰‬מלך ע״‪˘ ,‰‬יר˙‬ ‫ונ‚לו לרבינו פניו ‪„˜‰‬ו˘ים ˘ל ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬בין ˜פלי‬ ‫טלי˙ו‪ ,‬ונ˙עלף רבינו מפח„ ו‡ימ˙ו‪ ,‬ונפל‬ ‫‡ל‪„‰ ‰‬ברים‪ ,‬בני‪‡˙ ,‬מר לרבך ל˘ם סימן‪ ,‬חזר‬ ‫‪‰‬ים‪‰ ,‬לל ‪„‚‰‬ול‪ ,‬ברוך ˘‡מר‪˙ ,‬פל˙ נ˘מ˙‪ ,‬וכל‬ ‫מ‪‰‬חלון‪ ,‬וכ˘סיפרו ז‡˙ ל‪‰‬ר‪‡ ˜"‰‬מר 'ע‪‰‬ר‬ ‫‪‡‰‬י˘ ‡ל רבו ומסר לו ‡˙ כל ‪„‰‬ברים‪˘ ,‬מסר לו‬ ‫‪˙‰‬פלו˙ ˘˙˜נו ‡נ˘י כנס˙ ‪„‚‰‬ול‪ ,‰‬נ‡מרו‬ ‫‪‡‰‬ט ‚יט ‚יזע‪‰‬ן'‪.‬‬ ‫רבינו‪ ,‬נענע ‪„ˆ‰‬י˜ בר‡˘ ו‡מר‪ ,‬כנים ‪„‰‬ברים‪,‬‬ ‫בבי˙ מ„ר˘ו ב‡ריכו˙ ו‪˙‰‬ל‪‰‬בו˙ ‚„ול‪‰ ,‰‬לל‬ ‫)˘בחו ˘ל ‡‪‰‬רן עמו„ ט"ז(‬ ‫ז‪ ‰‬סימן ˘ל ‡מ˙‪ ,‬כך ‪‰‬ו‪ ‰‬מע˘‪ ,‰‬וע˙‪ ‰‬לך‬ ‫‪„‚‰‬ול ו˘יר˙ ‪‰‬ים נ‡מרו ˙מי„ ב˘בוי״ט פסו˜‬ ‫ל˘לום‪.‬‬ ‫‡חר פסו˜ ב‪˙‰‬עורר˙ מרוב‪ ‰‬כ‡ילו נ‡מרו על‬ ‫‪‰‬ים ממ˘‪.‬‬ ‫˘ערו˙ ר‡˘ עמ„ו כמו מסמרים‬ ‫)ˆבי לˆ„י˜ „ף ל"ט(‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ ב' – עי' עו„ ביל˜וט מ‪‰‬רי"‡‬ ‫‪‰‬חסי„ ‪‰‬י˘י˘ רבי מר„כי סופר זˆ"ל‪ ,‬ו‪‰‬י‪‰‬‬ ‫במנ‪‚‰‬י ‪‰‬פיוטים(‬ ‫‡מיר˙ ˙הלים בימים ‡לו‬ ‫נ˜ר‡ בפי כל רבי מ‡טי' סופר‪ ,‬ובימי נעוריו זכ‪‰‬‬ ‫עו„ ל‪‰‬ס˙ופף בˆל ˜„ו˘˙ ‡י˘ ‡ל˜י ‪‡‚‰‬ון‬ ‫ובימים נור‡ים ‪‰‬י‪„ ‰‬רכו ב˜ו„˘ ]רב‪˜"‰‬‬ ‫‡ו„ו˙ ה˘"‪ ı‬רבי סענ„ר ליפ‡ ז"ל בנו‬ ‫‪„˜‰‬ו˘ ‪‰‬מ˜ובל רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב‬ ‫מ‪‰‬רי"‡ מזי„יט˘וב זי"ע[ ל‚מור ˙‪‰‬לים בכל יום‬ ‫˘ל רבה"˜ מהרי"‡ זי"ע‬ ‫זˆ"ל זי"ע‪ ,‬וזכינו ל˘מוע מפי ˜„˘ו ˘ל ‪‰‬חסי„‬ ‫ממ˘‪ ,‬ומר‡˘ חו„˘ ‡לול ע„ יום ‪‰‬כיפורים‪,‬‬ ‫‪„‚‰‬ול ‪‰‬ז‪˘ ,‰‬סיפר לנו בחר„˙ ˜ו„˘ ‡יך ˘זכ‪‰‬‬ ‫‪‰‬י‪„ ‰‬רכו ל‚מור ˙‪‰‬לים בˆיבור בכל יום ‪'‰‬‬ ‫בנו בכורו ˘ל רבנו ‪‰‬רב „מ˙‡‪‰‚‰ ,‬״ˆ ר׳ סנ„ר‬ ‫ל‪‰‬יו˙ על ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ˆ‡ ‰‬ל ‪„ˆ‰‬י˜ ‪„˜‰‬ו˘ ‪‰‬ז‪,‰‬‬ ‫ב˘בוע‪ ,‬וכן בליל יום ‪‰‬כיפורים‪ ,‬כי ז‪‰‬ו ‪‰‬מ˙˜˙‬ ‫ליפ‡ זˆ״ל ‪‰‬י‪ ‰‬בימים ‪‰‰‬ם ס‚ן‪‰Œ‬כ‪‰‬ונ‪˘ ‰‬לו‪,‬‬ ‫ו‡מר לנו‪ :‬מ‪‡ ‰‬ומר לכם זכינו ל˘מוע מלכיו˙‬ ‫‪„‰‬ינים‪ ,‬כמו ˘כ˙ב בעטר˙ ˆבי ויחי )„ף רמ"ט(‪,‬‬ ‫‪‰‬ו‡ ‪‰‬י‪ ‰‬עובר לפני ‪˙‰‬יב‪ ‰‬מן "‪‰‬מלך" ע„ ‚מר‬ ‫זכרונו˙ ו˘ופרו˙ מפי ˜„˘ו ˘ל ‪„ˆ‰‬י˜ ‪‰‬ז‪,‰‬‬ ‫ב˘ם רבו˙יו‪.‬‬ ‫˙פל˙ ˘חרי˙‪ ,‬ר' סענ„ר ליפ‡ ‪‰‬י‪˙ ‰‬למי„‬ ‫ונפל עלינו פח„ ‚„ול כז‪˘‡ ,‰‬ר כל ‪˘‰‬ערו˙‬ ‫)‪‰‬ר‪‡‰ ˜"‰‬מרי יוסף זי"ע ב‪„˜‰‬מ˙ לי˜וטי ˙ור‪‰‬‬ ‫מוב‪˘ ˜‰‬ל ‪‰‚‰‬״˜ ר׳ יו„‡ ˆבי זˆ״ל מר‡ז„ול‪,‬‬ ‫ר‡˘ עמ„ו עלינו כמו מסמרים‪.‬‬ ‫ו‪"˘‰‬ס‪ ,‬וכן בע˘ר ˜„ו˘ו˙ מערכ˙ ח' ‡ו˙ ט"ז(‬ ‫˘על נעימו˙ ˙פל˙ו מספרים נפל‡ו˙‪ ,‬ובס‚נונו‬ ‫)בספר פרח מט‪‰‡ ‰‬רן )מונ‪ ‰‬ו‪‰‬לך ˘ם ‪„ˆ‰‬י˜ים‬ ‫‪˙‰‬פלל ‚ם רסענ„ר ליפ‡‪˜ ,‬ולו ‪‰‬י‪ˆ ‰‬לול ונעים‬ ‫˘‪‰‬יו מ˜ורב ‡ˆל ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬בעל ˘ומר ‡מונים ו‡ח„‬ ‫מ‪‰‬ם ‪‰‬י‪ ‰‬ר' מ‡טי' ‪‰‬נ"ל(‪ ,‬ועי' ‚ם כז‪ ‰‬בספר עוב„‡‬ ‫הה˙להבו˙ וה˙עוררו˙ ‡ˆל רבה"˜‬ ‫ומו˘ך ‡˙ ‪‰‬לב‪ ,‬וכ˘‪˙‰‬פלל ˙פל˙ יוˆר ופרט‬ ‫„‡‪‰‬רן(‬ ‫מהרי"‡ זי"ע בר‡˘ ה˘נה‬ ‫‪‰‬לך בנעימ‪„˜ ‰‬ו˘‪" ‰‬פועל ‚בורו˙'׳ "עו˘‪‰‬‬ ‫ח„˘ו˙" "בעל מלחמו˙" וכן ‪‰‬ל‡‪ ,‰‬וסיים ב˜ול‬ ‫‡ם ‪‰‬י‪ ‰‬רבינו ]‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רי"‡ זי"ע[ ב˘ב˙ו˙‬ ‫וכולן נס˜רין בס˜ירה ‡ח˙‬ ‫˘חל "‡ור ח„˘ על ˆיון ˙‡יר ונזכ‪ ‰‬כולנו‬ ‫וכל ימו˙ ‪˘‰‬נ‪ ˘‡ ‰‬מ˙ל˜ח˙ ונור‡ על כל‬ ‫במ‪‰‬ר‪ ‰‬ל‡ורו" )מ‪˘ ‰‬ל‡ נ‡מר ‡ˆל רבנו ר˜‬ ‫סיפר ‪‡‚‰‬ון מט˘עבין זˆ"ל ˘‡ביו ‪‡‚‰‬ון רבי‬ ‫סביביו‪‰ ,‬נ‪ ‰‬בח„˘י ‪‰‬רחמים ו‪‰‬רˆון‪‰ ,‬חל מר״ח‬ ‫בימים ‪‰‬נור‡ים( ˆללו חלונו˙ בי˙ ‪‰‬מ„ר˘‬ ‫יע˜'לע מ‪‰‬רימלוב זˆ"ל בעל כוכב מיע˜ב‪ ,‬נסע‬ ‫‡לול ע„ ‡חרי ימי ח‚ ‪‰‬סוכו˙ ‪‰‬י‪ ‰‬בוער כ‡˘‬ ‫וינועו ‡מו˙ ‪‰‬ספים‪ ,‬וכ˘‡מר ‡ח״כ ‡‪‰‬ב‪ ‰‬רב‪‰‬‬ ‫פעם בימים ‪‰‬נור‡ים ‡ל רבי‪ ˜"‰‬רבי יˆח˜‬ ‫ממ˘‪ ,‬ול‡ יכלו בכלל לעמו„ במחיˆ˙ו‪.‬‬ ‫וכל ‪‰˜‰‬ל ‪‰‬ס˙ערו עמו ו˜ר‡ו ˘מע נ„מ‪ ‰‬כ‡לו‬ ‫‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‪ ,‬ב‪‰‬יו˙ו ˘ם ‪‰‬בחין‬ ‫‡˘רי עין ר‡˙‪‡ ‰‬ו˙ו בעמ„ו בר״‪ ‰‬לפני ‪˙‰‬יב‪‰‬‬ ‫עלו כלם עמו בסער‪˘‰ ‰‬מימ‪ ‰‬כך ל˜ח ר'‬ ‫˘לפני ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ ‰‬ני‚˘ו ‡נ˘ים רבים ל‪‰‬זכיר‬ ‫ו‡ומר "מלכיו˙ זכרונו˙ ו˘ופרו˙" ˘יˆ‡ו מפיו‬ ‫~י~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫‪‰‬עיר במ˘ך ˙ור˙ו‪˘ ,‬ב‡ו˙ו יום ב˘ע˙ ‪˙‰‬פל‪‰‬‬ ‫ברכה לבעלי ˙פילו˙‬ ‫סענ„ר ליפ‡ ˘בי ‡˙ לב כל ‪‰‬מ˙פללים עמו‬ ‫‪‰‬י˙‪ ‰‬לו כונ‪ ‰‬טוב‪ ‰‬פלוני˙ לטוב˙ן ˘ל י˘ר‡ל‪,‬‬ ‫בנעימ˙ ˙פל˙ו ו„בורו ‪‰‬מפוˆ‪˘ ı‬יר„ ע„ ˙וך‬ ‫˜ו„ם ימים נור‡ים ‪‰‬יו ב‡ים בעלי ˙פילו˙‬ ‫ו‡מר‪ ‰‬לפני ‪‰˜‰‬ל‪ ,‬כך ‡מר פ״‡‪‰ :‬יום כוננו‬ ‫˙וכו ˘ל ‪‰‬לב‪ ,‬ורבינו ‪‰‬י‪ ‰‬עומ„ על מ˜ומו ול‡‬ ‫לרב‪] ˜"‰‬מ‪‰‬רי"‡ זי"ע[‪ ,‬ל‪‰‬זכירם ולברכם‬ ‫כפיוט וי‡˙ו כל לעב„ך )˘‪‰‬יו מנ‚נים בב‪‰‬מ"„(‬ ‫‪‰‬סיב ‡˙ עיניו ממנו כל זמן ˘‪˙‰‬פלל‪ ,‬פ״‡‬ ‫˘י˜בלו ˙פיל˙ם‪ ,‬רבנו ‪„˜‰‬ו˘ נ˙ן ל‪‰‬בעלי‬ ‫בחרוז "עמך לפניך יעבירון ו‪‰‬ם ב˙וך יעבורין״‬ ‫נ˙עלף ר' סענ„ר ליפ‡ ב‡מˆע ˙פל˙ יוˆר וזרם‬ ‫˙פילו˙ מטבעו˙ ˘י˜חו טיי"ע ˙"‪ ‰‬ל˘˙יי‪,‰‬‬ ‫ב˙וך ‚ימטרי‡ ״ח˙״ך״ ˘ם ‪‰‬פרנס‪˘ ,‰‬יו˘עו כל‬ ‫„ם ‪˙‰‬פר‪ ı‬מנחיריו‪ˆ ,‬ו‪ ‰‬רבנו ל‪„‰‬ו˜ ‡˙ ˆ„עיו‬ ‫ו‡מר רבנו ‪„˜‰‬ו˘ ל‪‰‬בעלי ˙פילו˙‪ ,‬ווען ‡יר‬ ‫י˘ר‡ל בפרנס‪ ‰‬טוב‪ ,‰‬ומעין ז‪ ‰‬נ˘מע ממנו‬ ‫במטפח˙ ו‪‰‬עמי„ו לפניו על ‪˙‰‬יב‪ ‰‬ספל מים‬ ‫וועט ‡ייך ˘טעלין „‡ווינין ז‡לט ‡יר ‡ן ‪‰‬ייבין‬ ‫בפעם ‡חר˙ בר״‪‡˘ ‰‬מר‪ :‬כוננו ‪‰‬יום ב˙פל˙‬ ‫˜רים ˘נ˙ן ב‪‰‬ם ‡˙ ˘˙י י„יו‪ ,‬ורבינו עמ„ עליו‬ ‫˘טיל ‡ין ני„רי‚‪] ,‬כ˘‡˙ם עומ„ים ל‪˙‰‬פלל‬ ‫‡˙‪ ‰‬זוכר "מר‡˘י˙ כז‡˙ ‪‰‬ו„ע˙ ומלפנים‬ ‫ובכובע‪˘‰-‬ב˙ ˘לו ‪‰‬ניע עליו רוח ע„ ˘˜ם‬ ‫‪˙‰‬חילו ב˜ול ˘˜ט ונמוך[‪.‬‬ ‫‡ו˙‪‚ ‰‬לי˙" ע״פ „ברי רבינו )מ‪‰‬רˆ״‪ (‰‬ע״פ‬ ‫ו‪˙‰‬עו„„ ו‪‰‬מ˘יך ‪‰‬ל‡‪˙ ˙‡ ‰‬פל˙ו‪ ,‬כל כך‬ ‫)יל˜וט מ‪‰‬רי"‡ מזי„יט˘וב ‡ו˙יו˙ ˜ס"ב‪˜-‬ס"„(‬ ‫ול‡ביו ˘לח כז‡˙ פיר˘״י כח˘בון ‪‰‬ז‪,‰‬‬ ‫‪‰‬י˙‪˙ ‰‬פל˙ו חביב‪ ‰‬על רבינו‪˘ ,‬ל‡ רˆ‪‰‬‬ ‫˘‪‰‬כוונ‪ ‰‬על ˘ם ‪‰‬פרנס‪ ‰‬ח˙״ך ‚ימטרי‡‬ ‫ל‪‰‬עמי„ ‡חר במ˜ומו ‡פילו ב˘ע‪˘ ‰‬נ˙עלף‪,‬‬ ‫ה˙˜יעו˙ ו˙פיל˙ מוסף והסעו„ה ו„ברי‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ ‚'(‬ ‫כז‡״˙‪ ,‬ועל מל˙ ‡ו˙‪„ ,‰‬ר˘ו חז״ל )במנחו˙ ע״ו‬ ‫ע״ב( ול˜ח˙ סול˙ ו‡פי˙ ‡ו˙‪ ‰‬מלמ„ ˘נ˜ח˙‬ ‫˙ורה ˘ל רבה"˜ מהרי"‡ זי"ע‬ ‫עוב„‡ זו מוב‡ ‚ם בספר י˘וע˙ י˘כר בנוסח‬ ‫סול˙ ומנין ˘‡פי׳ מן ‪‰‬חטין ˙״ל ול˜ח˙ יכול ‡ף‬ ‫בין ˙פל˙ ˘חרי˙ ל˙פל˙ מוסף ‪‰‬י˙‪‰ ‰‬פס˜‪‰‬‬ ‫‡חר כ„ל‪‰‬לן‪ :‬ובעי˜ר מפורסם ‪‰‬י‪‰ ‰‬רבי ר׳‬ ‫ב˘‡ר מנחו˙ כן ˙״ל ‡ו˙‪ ‰‬מפני ‪‰‬חסרון‪ ,‬מ‡י‬ ‫˘ל חˆי ˘ע‪ ‰‬ב„יו˜ על‪ ‰‬לח„רו ולר‚ע ‪˜‰‬בוע‬ ‫סנ„ר ליפ‡ זי״ע בכח ‪˙‰‬פיל‪˜ ,‰‬ולו ‪‰‬י‪ ‰‬חז˜‬ ‫מפני ‪‰‬חסרון‪‡ ,‬ר״‡ ‪˙‰‬ור‪ ‰‬חס‪ ‰‬על ממונם ˘ל‬ ‫‪‰‬ופיע ˘וב בבי˙ ‪‰‬מ„ר˘‪ ,‬ומי„ נ‚˘ עם ס‚נו ר'‬ ‫וˆלול וכל „בור ˘יˆ‡ מפיו ‪‰‬י‪ ‰‬נו˜ב ויור„ ‡ל‬ ‫י˘ר‡ל‪ ,‬ב‡‪‡ ‰‬יפ‪ ‰‬מל˙ ‡ו˙‪ ‰‬מפני חיב˙‬ ‫סענ„ר ליפ‡ ‡ל ‪‰‬בימ‪ ,‰‬ו‪˙‰‬חיל מזמור מ״ז‬ ‫˙וך ˙וכו ˘ל לב ‪˘‰‬ומע‪˙ .‬למי„ מוב‪‰ ˜‰‬י‪‰‬‬ ‫ממונם ˘ל י˘ר‡ל‪ ,‬וב‪„˜‰‬מו˙ ‡לו ע˘‪ ‰‬כונים‬ ‫˘ב˙‪‰‬לים "למנˆח לבני ˜רח" ˘‡מרו ‡ו˙ו כל‬ ‫ל‪‰‚‰‬״˜ רבי י‪‰‬ו„‪ˆ ‰‬בי מר‡זל‡ בן ‪‰‬רבי ר׳ מ˘‪‰‬‬ ‫לחרוז ‪‰‬נ״ל "כז‡˙ ‪‰‬ו„ע˙ ו‡ו˙‪‚ ‰‬לי˙"‪ ,‬ו‪˙‰‬כון‬ ‫‪‰˜‰‬ל ˘בע פעמים‪ ,‬וכ˘‚מרו ברך רבינו בר‚˘‬ ‫מס‡מבור וח˙ן רבינו בעל ‪‰‬״עטר˙ ˆבי"‪,‬‬ ‫ב‪‰‬ם ˘˙‪‰‬י ‪˘‰‬נ‪˘ ‰‬נ˙ פרנס‪ ‰‬וכלכל‪ ‰‬לכל‬ ‫˜ו„˘ ברכו˙ ‪˘‰‬ופר ו˙˜ע‪ ,‬מבלי ל‪„˜‰‬ים‬ ‫ו‪˙‰‬פלל בנ‚ון ‪˙‰‬פל‪˘ ‰‬לו ˘‪‰‬י‪ ‰‬נעים ומחרי„‬ ‫י˘ר‡ל‪.‬‬ ‫פסו˜י מן ‪‰‬מˆר‪˜˙ ,‬יעו˙יו ˘ל רבינו ‪‰‬יו ע״פ‬ ‫כ‡ח„‪ .‬רבינו רבי טנ„ר ליפ‡ ˘ימ˘ ‡ˆל ‡ביו‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ „'(‬ ‫רוב עמומו˙‪ ,‬וכמ‪ ‰‬מן ‪‰‬מ„˜„˜ים ˘בחסי„יו‬ ‫רבינו כ˘״‪˜ ı‬בוע ב˘ב˙ו˙ ומוע„ים‪ ,‬וב˘ע‪‰‬‬ ‫מˆ‡ו לנכון ל˙˜וע לעˆמם ‡חרי ‪˙‰‬פל‪ ‰‬מ‡‪‰‬‬ ‫˘‪‰‬י‪ ‰‬עומ„ ומ˙פלל לפני ‪˙‰‬יב‪‰ ‰‬י‪‡ ‰‬ביו‬ ‫עו„ ל‚בי ‡מיר˙ ˙ורה ˘ל רבה"˜‬ ‫˜ולו˙‪‡ ,‬בל רוב ‪‰‬חסי„ים יˆ‡ו י„״ח ב˙˜יעו˙יו‬ ‫רבינו עומ„ על מ˜ומו ול‡ ‪‰‬סיר עיניו ממנו כל‬ ‫פעם ‡ח˙ ביו"ט ˘ל ר"‪‰ ‰‬יו ‪‰‬רב‪‡ ‰‬נ˘ים ˘ב‡ו‬ ‫„ו˜‡ ‡ע״פ ˘‪‰‬יו עמומו˙‪ ,‬ור‚ילים ‪‰‬יו‬ ‫זמן ˘‪˙‰‬פלל‪.‬‬ ‫‡ל רבינו ‪ '˜‰‬יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זיע"‡‪,‬‬ ‫‪‰‬חסי„ים לומר ב„רך ˆחו˙‪" :‬וב˘ופר ‚„ול‬ ‫י˙˜ע" ‡ל ˙˜ר‡ ו˙˜ע ˜רי ו˙˜ע‪‡ ,‬ם ‪˙‰‬ו˜ע‬ ‫וחסי„ים מספרים ˘בחייו ˘ל רבינו מ‪‰‬רי״‡‪,‬‬ ‫ו‡חר סעו„˙ ˘חרי˙ ע˘ו רי˜ו„ין ˘ל ˘מח‪‰‬‬ ‫ב˘ופר ‪‰‬ו‡ ‡„ם ‚„ול ‡ז ‡ע״פ ˘ר˜ "˜ול „ממ‪‰‬‬ ‫‪˙‰‬עלף פעם בימים נור‡ים בעמ„ו לפני ‪˙‰‬יב‪‰‬‬ ‫לפני בי˙ מ„ר˘ו‪ ,‬ע„ ‡˘ר יˆ‡ מ„יר˙ עליי˙ו‬ ‫„˜‪ ‰‬י˘מע" ככל ז‡˙ ל˜ול ז‪" ‰‬מל‡כים יחפזון‬ ‫‡חר ˘מונ‪ ‰‬ע˘ר‪„ ‰‬לח˘‪ ,‬וכמ‪˘ ‰‬ניסו לעוררו‬ ‫כנ‪‰‬ו‚‪ ,‬וכ‡˘ר ר‡ו ‡ו˙ו עומ„ על ‪‡‚‰‬ני˜‬ ‫וחיל ורע„‪ ‰‬י‡חזון" ובכן ˙˜יעו˙יו ˘ל רבינו‬ ‫‪‰‬י‪ ‰‬לל‡ ‪‰‬ועיל‪ .‬מ˘‚מר רבינו מ‪‰‬רי״‡ ˙פל˙ו‬ ‫‪‰‬מרפס˙‪ ,‬ורמז בי„ו ל˘˙ו˜ מ˜ול זמר‪ ‰‬כ„י‬ ‫בוו„‡י ב˜עו ר˜יעים‪.‬‬ ‫ור‡‪‰ ˙‡ ‰‬נע˘‪‚ ,‰‬חן ‡ליו‪‰ ,‬כ‪ ‰‬ב‡ˆבע ˆרי„‪‰‬‬ ‫ל˘מוע ב˜ול „ברו‪ ,‬ומי„ פ˙ח ו‡מר‪' ,‬נ‪‰‬רו˙‬ ‫ו‪‰‬חל לזמר לו "בם ‪ -‬בם ‪ -‬בם" בנעימ˙ ‪˙‰‬חל˙‬ ‫ימח‡ו כף יח„ ‪‰‬רים ירננו'‪' ,‬נ‪‰‬רו˙' מיינט מען „י‬ ‫‡חר ‪˜˙‰‬יעו˙ „מיו˘ב ‪˙‰‬חיל ב˙פל˙ מוסף‬ ‫חזר˙ ‪˘‰‬״‪ ,ı‬ו˙יכף ‪˙‰‬עורר ‪‰‬רס״ל ו‪‰‬חל‬ ‫יו„ן ‪‰‬כוונ‪ ‰‬לי˘ר‡ל ˘‪‰‬ם מו˘כין כנ‪‰‬רו˙‪,‬‬ ‫בלי כל ˙פל‪ ‰‬בנ˙יים )כ‚ון ‪‰‬נני ‪‰‬עני ממע˘‬ ‫˙פיל˙ו‪.‬‬ ‫'ימח‡ו כף יח„'‪ ,‬פלעס˜ין )פ‡ט˘ן( ‡לע ‡ין‬ ‫וכ„ומ‪ ,(‰‬ובחˆו˙ ‪‰‬יום ‡ו כחˆי ˘ע‪‡ ‰‬חרי‪,‰‬‬ ‫)י˘וע˙ י˘כר‪ ,‬ב˜ונטרס מע‚לי י˘כר(‬ ‫‡יינעם‪‰' ,‬רים ירננו' וועלן ‡ויך „י ‡בו˙ פ‡ר זיי‬ ‫כבר נ‚מר‪˙ ‰‬פל˙ו ו‪‰‬לכו כל ‪‰˜‰‬ל ˘מחים‬ ‫„ערווע˜ן )‚ם ‪‡‰‬בו˙ ‪ '˜‰‬י˙עוררו ב˘בילם(‪.‬‬ ‫וטובי לב לבי˙ם‪‰ ,‬סעו„‪ ‰‬ו‪˙‰‬ור‪˘ ‰‬נ‡מר‪ ‰‬ב‪‰‬‬ ‫רבה"˜ היה ‡וסר ˘וחט להיו˙ ˘ליח‬ ‫˘מענו ‪‰‬יום ‪‰‬ני‚ון ‪‰‬י‪ ‰‬עם פיפיו˙ 'עמך לפניך‬ ‫‪‰‬י˙‪ ‰‬מ˙‡ימ‪ ‰‬ל˜„ו˘˙ ‪‰‬יום‪‡ ,‬חר ‪‰‬סעו„‪‰‬‬ ‫ˆיבור ימים נור‡ים‬ ‫יעבורון ו‪‰‬ם ב˙וך יעבורון'‪ ,‬מ‪‰‬ו ‪‰‬ל˘ון 'לפניך‬ ‫נ˙˜בˆו כל ‪‰‬חסי„ים על ‪‰‬מ‚ר˘ ˘לפני בי˙ו‪,‬‬ ‫ונ˙נו ב˘יר ˜ולם‪ ,‬ול˜ולם יˆ‡ רבינו ועמ„ על‬ ‫˘וחט ‡ח„ ‡˘ר ב‚לילו ]˘ל ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מ˜רייז‬ ‫ו‪‰‬ם ב˙וך'‪ ,‬נ‡ר מיר ‪‡‰‬בען ‡ ˜י"ל 'לפניך'‬ ‫‪‚‰‬זוזטר‡ ˘ל עלי˙ו‪ ,‬ומ˙וך חיב˙ם ˘ל י˘ר‡ל‬ ‫ˆ‡נז זי"ע[ ‪˙‰‬פ‡ר לפניו ˘בימים נור‡ים ‪‰‬ו‡‬ ‫‪‰‬ייסט ע"י מל‡ך ‪‰‬ממוˆע )ע"„ ‪‰‬נ‪‡ ‰‬נכי ˘ולח‬ ‫‡מר ל‪‰‬ם „ברי ˙ור‪ ‰‬ממעל‪ ,‬מ‪ ‰‬נ‪„‰‬ר ‪‰‬י‪‰‬‬ ‫ממל‡ ˙פ˜י„ ˘ל בעל ˙פל‪ ‰‬ב˜‪‰‬ל‪‡ ,‰‬מר ‡ליו‬ ‫לכם )˘מו˙ כ‚‪ ,‬כ((‪' ,‬לפניך' ‪ -‬מ‪‡‰‬ין סוף ב"‪ ,‰‬וז‪‰‬‬ ‫‪‰‬מר‡‪‡ ‰‬יך ˘רבינו עמ„ ˙ח˙ כפ˙ ‪˘‰‬מים‬ ‫רבינו ]מ˜רייז ˆ‡נז[‪‰" -‬ר‪ ˜"‰‬מזי„יט˘וב זˆ"ל‬ ‫כונ˙ ‪‰‬בעל פייטן עמך ‪‰‬ם כללו˙ י˘ר‡ל‪ ,‬כל ח„‬ ‫‚בו‪ ‰‬מכל ‪‰‬עם ו„ר˘‪ ,‬וכל ‪‰˜‰‬ל ‪„‚‰‬ול‬ ‫‪‰‬י‪‡ ‰‬וסר על ˘וחט ל‪‰‬יו˙ ˘"‪ ı‬בימים נור‡ים‪,‬‬ ‫לפום „ר‚י‪„ ‰‬ילי‪ ‰‬י˘ לו מל‡ך ‪‰‬ממוˆע ˘‪‰‬ו‡‬ ‫מ˜˘יבים ל„ברו˙ ˜„˘ו‪.‬‬ ‫מטעם‪˘‰˘ ,‬וחט נול„ במזל מ‡„ים ועל כן ‡ין‬ ‫ממלי‪ ı‬טוב בע„ו‪ ,‬וז‪‰‬ו לפניך‪ ,‬ו'‪‰‬ם' ‪‰‬בעלי‬ ‫מן ‪‰‬ר‡וי ˘י‪‰‬י‪˘ ‰‬ליחם ˘ל ˆיבור‪.‬‬ ‫˙פיל‪ ‰‬ב˙וך יעבורון‪ ,‬ב˙וך כטעם ויבו‡ מ˘‪‰‬‬ ‫ו‪‰‬נ‪‡ ‰‬ם בכלל ‪‰‬יו כל „ברי ˙ור‪˘ ‰‬לו מכוונים‬ ‫)˜„ו˘˙ ‡‪‰‬רן „ף רמ"ו(‬ ‫ב˙וך ‪‰‬ענן )˘מו˙ כ„ יח(‪ ,‬ו‡מרו חז"ל מלמ„‬ ‫ביחו„ ל˘ם כך ל‪˘‰‬פיע על י„ם ˘פע ופרנס‪‰‬‬ ‫˘ע˘‪ ‰‬לו ‪˜‰‬ב"‪˘ ‰‬ביל ב˙וכו ו‪‰‬בי‡ו בו‪ ,‬ו‪‰‬יינו‬ ‫לכל בי˙ י˘ר‡ל‪‰ ,‬נ‪ ‰‬ב˘ע‪˘ ‰‬עמ„ ו„ר˘ מעל‬ ‫מ‪‡‰‬ין סוף ב"‪.‰‬‬ ‫‪‚‰‬זוזטר‡ ר‡ו ‡˙ מ‚מ˙ו זו עין בעין‪ ,‬ע״פ רוב‬ ‫~ יא ~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫לבי‪‰‬מ״„ ע„ ‡˘ר יוחזר ‪‚‰‬ניב‪ ,‰‬ו„יברו ל‪‰‬ר‪˜"‰‬‬ ‫החזיר ה‚ניבה ˜ו„ם ˙˜יעו˙ ˘ופר‬ ‫ו‡מר לו ‪‰‬חסי„ ר' יע˜ב מ˘‪ ‰‬מ‪‰‬יבניב‪ ,‬כי‬ ‫ר׳ ‡לי‪‰‬ו זˆ״ל ˘י˘˙„ל ‡ˆל רבינו‪‡ ,‬בל רבינו‬ ‫‪‰‬בעלי ˙פיל˙ ‪‰‬מכוון לרבי‪ .ֈ‬ו‡מר ‡‚וטען‬ ‫פ״‡ ˜ר‪ ‰‬מע˘‪ ‰‬בר״‪ˆ‡ ‰‬ל רבינו ˘‪‰‬י‪ ‰‬ל˘ם‬ ‫‪‰‬חזי˜ ב˘לו‪ .‬ופ˙‡ום יˆ‡ רבינו מח„רו ו‡מר‬ ‫יו"ט‪ ,‬ו‪‰‬לך לפ˙ח בי˙ו‪ ,‬ו‡ח"כ חזר ו‡מר 'ב˙וך'‬ ‫בכל ‪‡‰‬ר‪ ,ı‬ומע˘‪‰˘ ‰‬י‪ ‰‬כך ‪‰‬י‪‡ ,‰‬י˘ חסי„‬ ‫"מ׳‚יי מיר ˆו „י ˙˜יעו˙"‪ ,‬ונכנס רבינו לבי˙‬ ‫‪‰‬ו‡ 'ח˙"ך' )עי' ב˜טע ‪˜‰‬ו„ם(‪ ,‬יו„ען ז‡לן‬ ‫ע˘יר ‪‰‬י‪ ‰‬ו˘מו ר׳ ‡בר‪‰‬ם טורי„ער )על ˘ם‬ ‫‪‰‬מ„ר˘ ו‪˙‰‬חיל למנˆח‪ ,‬ומי„ ב‡ ‪‚‰‬נב בˆע˜‪‰‬‬ ‫‪‡‰‬בען פרנס‪.‰‬‬ ‫‪‰‬כפר ״טורי„״ ב˜רב˙ זי„יט˘וב‪„˘ ,‬ר ˘ם( לימי‬ ‫)יל˜וט מ‪‰‬רי"‡ – מ˙וך כ˙ב י„ ˘ל ‡ח„ מחסי„י‬ ‫לבי‪‰‬מ״„ ˘יחזיר ‪‚‰‬ניב‪‡ ,‰‬ולם ל‡ יענ˘‬ ‫ר״‪ ‰‬ב‡ ‪‰‬ו‡ ובי˙ו ‡ל רבינו‪ ,‬ו‪‰‬בי‡ עמו כמ‪‰‬‬ ‫רב‪˘ ˜"‰‬ר˘ם „ברי ˙ור‪ ‰‬וסיפורים על „פי פי'‬ ‫מ‪‰‬רבי‪.‬‬ ‫)"ˆבי לˆ„י˜"‪ ,‬מ‪„‰‬ור˙ "ע˙י˜‡"‪ ,‬ניו‪-‬יור˜ ˙˘ס"ו‪,‬‬ ‫‡לפים ז‪‰‬ובים במזומנים‪‰˘ ,‬טמינם בין ב‚„יו‬ ‫מ‪‰‬רי"‡ על מ„ר˘ רב‪.(‰‬‬ ‫ב‪„˜‰‬מ˙ ‪‰‬מו"ל עמ׳ ו ‪‰‬ער‪(‡ ‰‬‬ ‫ב˙יב‪ ‰‬ס‚ור‪‰˘ ‰‬בי‡ עמו‪ ,‬ו‪‰‬ס˙יר‪˙ ‰‬ח˙‬ ‫‪‰‬מט‪ ‰‬בח„רו ‡˘ר ב‡כסני‡‪ ,‬ױ‪‰‬י ביום ‪‰‬ר‡˘ון‬ ‫‡ו„ו˙ המטפחו˙ ˘זר˜ רבה"˜ זי"ע מן‬ ‫כח פ˜י„˙ הע˜רו˙ ˘ל רבה"˜ מהרי"‡‬ ‫˘ל ר״‪ ‰‬כ˘ב‡ מ˙פל˙ ˘חרי˙‪ ,‬מˆ‡ ‡˙ ˙יב˙ו‬ ‫ה‚יסטר‡‬ ‫זי"ע בר‡˘ ה˘נה‬ ‫פ˙וח‪ ‰‬ו‪‰‬כסף ‡יננו‪ ,‬נרע˘ ונב‪‰‬ל ר‪‡ ı‬ל רבינו‪,‬‬ ‫‡חרי ‡מיר˙ ‪˙‰‬ור‪‰ ‰‬י‪ ‰‬זור˜ מן ‪‚‰‬זוזטר‡ ‡˙‬ ‫וסיפר לו ‪‰‬מ‡ורע‪‰ ,‬י‪ ‰‬רבינו ‡ז בח„רו ב˘ע˙‬ ‫‪‰‬ר‪‰ ˜"‰‬ח˜ל יˆח˜ מספינ˜‡ כו˙ב בז‪"‰‬ל‪:‬‬ ‫מטפח˙ו‪ ,‬ו‪‰‬חסי„ים ‪‰‬עלו ‡ו˙‪ ‰‬לעיניו ב„מים‪,‬‬ ‫‪‰‰‬פס˜‪ ‰‬בין ˘חרי˙ למוסף‪‡ ,‬מר לו רבינו‬ ‫‡‡מו"ר ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬בעל ‡מרי יוסף זי"ע סיפר לי‪,‬‬ ‫˘ב‪‰‬ם ˜נו ‡חרי ר״‪‡ ‰‬יˆטל‡ ˘ל ˘ב˙ ל‡יז‪‰‬‬ ‫כבטחון ‚מור‪ :‬ל‡ ‡לך לב‪‰‬מ״„ ל‪˙‰‬פלל ˙פל˙‬ ‫˘פעם ‡ח˙ בר‡˘ ‪˘‰‬נ‪‡ ‰‬חר ‪˙‰‬פל‪‰ ,‰‬לך‬ ‫˙״ח ‪‚‰‬ון‪‡ ,‬ו נ˙נו ‡ו˙ם ל‪‰‬כנס˙ כל‪.‰‬‬ ‫מוסף ע„ ˘˙מˆ‡ ‪‚‰‬ניב‪ ,!‰‬וכ˘‪‚‰‬יע זמן ˙פל˙‬ ‫לח„ר ˘ל רבינו ‪ '˜‰‬מזי„יט˘וב‪ ,‬ו„יבר עמו‬ ‫מוסף‪ ,‬נ˘מע כי נמˆ‡ ‪‚‰‬ניב‪ ,‰‬נכרי ‡ח„‬ ‫‡י˘ חסי„ ‪‰‬י‪ ‰‬ו˘מו ר׳ ‡ב‡ ממייזין ז״ל ˘‪‰‬י‪‰‬‬ ‫‪‰‬רב‪ ‰‬כונו˙ ‪˙‰‬פל‪ ,‰‬וסיפר לו ס„ר ‪˘‰‬ינ‪˘ ‰‬לו‪,‬‬ ‫ממ˘ר˙י ‪‡‰‬כסני‡ ˘‚נב ‪‰‬כסף נפל‪ ‰‬עליו‬ ‫˜ונ‪ ‰‬בכל ˘נ‪ ‰‬ו˘נ‪ ˙‡ ‰‬מטפח˙ו ˘ל רבינו בכל‬ ‫כי כ˘ב‡ בליל‪ ‰‬מ˘לחנו ‪‰‬ט‪‰‬ור‪ ,‬כבר ‪‰‬י‪‰‬‬ ‫פ˙‡ום ‡ימ‪ ‰‬ופח„ וב‡ ו‪‰‬ו„‪ ‰‬כי י„ו ‪‰‬י˙‪‰‬‬ ‫„מים ˘על˙‪ ‰‬לו‪ ,‬מ˘ום מע˘‪‰˘ ‰‬י‪ :‰‬בר״‪‰‬‬ ‫זיי‚ער חˆי ‪ ,10‬ובחˆי ˘נים ע˘ר ˜ם ועמ„ על‬ ‫במעל ‪‰‰‬ו‡‪ ,‬ו‪‰‬לך ו‪‰‬ר‡‪‰ ˙‡ ‰‬מ˜ום מחו‪ı‬‬ ‫‡ח„ כ˘‪‰‬כריזו על ‪‰‬מכיר‪ ‰‬עמ„ ר׳ ‡ב‡ ו‡מר‬ ‫מ˘מר˙ו‪ ,‬וב˙וך ‡לו ‪‰‬ב' ˘עו˙ עמ„ ממט˙ו‬ ‫לעיר ‡˘ר ˘ם ‪‰‬טמין ‡˙ ‪‚‰‬ניב‪˙ ‰‬ח˙ ‡ילן‬ ‫˘נו˙ן במחיר‪ ‰‬כך וכך‪˜ ,‬ר‡ רבינו מעל‬ ‫כמ‪ ‰‬פעמים‪ ,‬ו‡ח"כ ב‡ בנו ‪‰‬ר‪ ˆ"‰‬מו‪"‰‬ר ‡לי‪‰‬ו‬ ‫‡ח„‪ ,‬ועו„ טרם ˘‪‰‬ספי˜ו ל‪‰‬ו„יע מז‪ ‰‬לרבינו‬ ‫‪‚‰‬זוזטר‡‪ :‬זכ‪ ‰‬לו!‪‰ ,‬י‪‡ ‰‬מנם חסי„ים ‡חרים‬ ‫ז"ל‪ ,‬ובי˜˘ו ˘ילך עמו לברך ‡˙ ‪‰‬ע˜רו˙‬ ‫עזב ‡˙ ח„רו וב‡ לב‪‰‬מ״„ ל˙פל˙ ‪‰‬מוסף‪,‬‬ ‫˘רˆו ל‪‰‬וסיף על ‪‰‬מ˜ח‪‡ ,‬בל ‡ין ‡חרי ‪‰‬חלט˙‬ ‫˘יפ˜„ו מ˘"˜‪ ,‬ו‪‰‬לך רבינו ‪ '˜‰‬עמו‪ ,‬וˆו‪‰‬‬ ‫כ‡˘ר ‪‰‬ר‚י˘ ברוח ˜„˘ו כי כבר ‪‰‬ו˘ב‪‚‰ ‰‬ניב‪‰‬‬ ‫רבינו כלום‪ ,‬נ˙‡˘ר‪‰ ‰‬מכיר‪ ‰‬לר׳ ‡ב‡‪ ,‬ממחר˙‬ ‫ל‡‡מו"ר ˘י˘‡ר בבי˙ו ע„ בו‡ו‪.‬‬ ‫ל‪‰‬ר׳ ‡בר‪‰‬ם ‪‰‬נזכר‪„‰ ,‬בר ‪‰‬ז‪˘ ‰‬מע˙י מע„‬ ‫ר״‪‰ ‰‬לך ר״‡ ו‡ו˙ו ˙״ח ˘„מי ‪‰‬מטפח˙‬ ‫‡ח"כ פ˙‡ום ˘מע ‡‡מו"ר ˘‡מר רבינו ‪'˜‰‬‬ ‫ר‡י‪‰˘ ‰‬י‪‡ ‰‬ז בזי„יט˘וב‪ ,‬ו‚ם מפי ח˙נו ˘ל ר׳‬ ‫‪‰‬ו˜„˘ו ב˘בילו‪ ,‬ובחרו בחנו˙ ‡ח˙ ח˙יכ˙‬ ‫ב˜ול ‚„ול בז‪"‰‬ל‪˘" ,‬טיי‡ ‚לייך"‪ ,‬ו‪‰‬לך ‡‡מו"ר‬ ‫‡בר‪‰‬ם טורי„ר ז‪.‰‬‬ ‫מ˘י יפ‪ ‰‬ל‡יˆטל‡ ˘ל ˘ב˙‪ ,‬ל˜ח ‪‰‬חנוני ‡˙‬ ‫לר‡ו˙ מ‪ ‰‬ז‪ ,‰‬וב˙וך כך חזר ‡בינו לח„רו‪ ,‬וי˘ב‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ ו'(‬ ‫‪‰‬מ˘י ו‪‰‬לכו ˘ל˘˙ם ‡ל רבינו‪ ,‬מ„„ ‪‰‬חנוני‬ ‫על כס‡ו‪ ,‬ו‡מר ל‡‡מו"ר מ‪‡˘ ‰‬מר˙י ל‪‰˘‡‰‬‬ ‫בנוסח ‡חר‪‰ :‬ר‪‰‬״ח ר׳ מענ„יל ‪‰‬ויזער ע״‪ ‰‬נסע‬ ‫ממנו כך וכך ‡מ‪ ‰‬וכ˘כל‪ ‰‬למ„ו„ רˆ‪‰ ‰‬חנוני‬ ‫˘˙עמו„ ביו˘ר ‪‰‬ו‡ מפני ˘‡חז"ל ‡˘‪‡˘ ‰‬ין‬ ‫פעם על ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ ,‰‬עם כל מ˘פח˙ו‪,‬‬ ‫לע˘ו˙ ח˙ך‪ ,‬ל˜ח רבינו ‡˙ ‪‰‬מספרים‪ ,‬מי„ו‬ ‫ל‪ ‰‬בנים ‡ין ל‪˜˙ ‰‬ומ˙ ר‡˘ בפני בעל‪,‰‬‬ ‫לזי„יט˘ויב‪ ,‬ו˘כר לו „יר‪ ‰‬במלון‪ ,‬ול˜חו עמ‪‰‬ם‬ ‫וע˘‪‰ ˙‡ ‰‬ח˙ך בי„יו ‪‰‬ו‡‪ ,‬וב˘ע‪˜˘ ‰‬רע ‡˙‬ ‫כמבו‡ר במ„"ר פ' ויˆ‡‪ ,‬סומך ‪ '‰‬לכל ‪‰‬נופלים‪,‬‬ ‫˙כ˘יטין ‪‰‬רב‪ ,‰‬ועו„ ˘ו‪ ‰‬כסף‪.‬‬ ‫‪‰‬מ˘י מ‚וף ‪‰‬ח˙יכ‪‡ ‰‬מר לר׳ ‡ב‡ בז‪‰‬״ל‪ :‬כן‬ ‫‡לו ‪‰‬ע˜רו˙‪ ,‬וזו˜ף לפל ‪‰‬כפופים‪ ,‬כיון‬ ‫י˜רעו מעליך כל ‚זירו˙ ˜˘ו˙!‪ ,‬ופטר ‡˙‬ ‫˘‪˜‰‬ב"‪ ‰‬פו˜„ן בבנים ‪‰‬ן נז˜פו˙‪ ,‬ע"פ ‡מר˙י‬ ‫בר‡˘ ‪˘‰‬נ‪˜ ‰‬ו„ם ‪˜˙‰‬יעו˙ ‪‰‬לך לפו˘ ˜ˆ˙‬ ‫˘ל˘˙ם ל˘לום‪ ,‬בח‚ ‪‰‬סוכו˙ חל‪ ‰‬ר׳ ‡ב‡‬ ‫ל‪˙˘ ‰‬פ˜ו„ בבנים‪ ,‬וי‪‰‬י' ל‪˜˙ ‰‬ומ˙ ר‡˘‪‡„" ,‬ס‬ ‫בח„רו ˘˘כר לו‪ ,‬וכ˘נכנס ר‡‪„‰˘ ‰‬ל˙ נ˘בר‪‰‬‬ ‫ונס˙כן‪˘ ,‬לחו בני בי˙ו ˘ליח מיוח„ ‡ל רבינו‬ ‫‪‡‰‬ב ‡יך ‡יר ‚יז‡‚ט‪„ ,‬יר ז‡‚ ‡יך‪ ,‬וו‡ס „י‬ ‫וכל מ‪‰˘ ‰‬י׳ לו נ‚נב מ˘ם‪ ,‬נב‪‰‬ל מ‡„ וחזר לבי˙‬ ‫˘יב˜˘ רחמים עליו‪ ,‬ב‡ ‪˘‰‬ליח ומˆ‡ ‡˙ רבינו‬ ‫‪‰‬מ„ר˘ ופ‚˘ ‡˙ ‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר׳ ‡לי׳ וסיפר לו‬ ‫בב‪‰‬מ״„ כ‪˙‰‬חל˙ ˙פל˙ ˘חרי˙ ומפני פ˜וח‬ ‫וועסט „יך מער ‡ר‡פביי‚ען‪ ,‬וועט „יר בעסער‬ ‫זיין"‪ ,‬כמ‪„ ‰‬כייף ‡ינ˘ טפי מעלי‪.‬‬ ‫מ‪˜‰‬ורו˙ ‡ו˙ו‪ .‬סיפר ר׳ ‡לי׳ ל‡ביו ‪‰‬ר‪‰‬״˜ ר׳‬ ‫נפ˘ נ‚˘ ‡ליו ו‪‰‬ו„יעו מסכנ˙ו ˘ל ר׳ ‡ב‡‪,‬‬ ‫)‪„˜‰‬מ˙ ח˜ל יˆח˜‪ ,‬מ‡מר ‪˘˘‰‬י‪‡ ,‬ו˙ י'(‬ ‫‡ייזי˜'ל‪ ,‬ו‡מר ‪‰‬ר‪‰‬״˜‪ ,‬ל‡ נלך ל˙˜י״˘ ע„‬ ‫‪˘‰‬יבו רבינו ב˜ˆר‪ ‰‬בז‪‰‬״ל‪" :‬כבר ˜„מו‪‰‬ו רבנן!"‬ ‫˘י˘יבו ‡˙ ‪‚‰‬ניב‪] ‰‬מ׳מעמיר ני˘ט ‚יין ˆי „י‬ ‫וכוונ˙ו ‪‰‬י˙‪˘ ‰‬כבר ‪„˜‰‬ים ˙פל‪ ‰‬לˆר‪ ‰‬ב˘ע‪‰‬‬ ‫מע˘‪ ‰‬זו מוב‡ ‚ם כן בספר ‪˙‰‬ול„ו˙ ˘ל רב‪˜"‰‬‬ ‫˙˜יעו˙ ביז מ׳וועט ני˘ט ‡פ‚עבן „י ‚ניב‪,[‰‬‬ ‫˘˜רע ‡˙ ‪‰‬מ˘י מן ‪‰‬ח˙יכ‪‡ ,‰‬חר ‪˙‰‬פל‪‰‬‬ ‫זי"ע‪' ,‬פ‡ר יˆח˜' ומסיים ˘ם לומר "‚ער‪ ‰‬כעין‬ ‫ול‡ ‡רך זמן ‪‰‬רב‪ ,‰‬וב‡ נכרי ‡ח„ רכוב על סוסו‬ ‫‡מר לו רבינו ˘יסע לבי˙ו וי‡מר לר״‡ ˘ל‡‬ ‫זו‪ ,‬לעמו„ ˜וממיו˙‪ ,‬ר‚יל ‪‰‬י‪ ‰‬רבנו מ‪‰‬רי"‡ זי"ע‬ ‫וחביל‪ ‰‬בי„ו ו‪‰‬חזיר ‡˙ ‪‚‰‬ניב‪ ,‰‬וברע„‪ ‰‬סיפר‬ ‫י„‡‚ כלל כי במ‪‰‬ר‪ ‰‬י˜ום מחליו‪ ,‬וברכ˙ רבינו‬ ‫ל‚עור בחסי„יו כ˘נ„ח˜ו וכפפו ‡˙ ˜ומ˙ם ז‪‰‬‬ ‫˘ם בבי˙ ‪‰‬מ„ר˘‪‰ ,‬ר‡בין )‪‰‬רבי( רˆ‪ ‰‬ל‪‰‬ר‚ני‪.‬‬ ‫נ˙˜יימ‪ ,‰‬ו‡ע״פ ˘‪‰‬רופ‡ים כבר ‡מרו נו‡˘‬ ‫על ז‪ ,‰‬כנר‡‪‚ ‰‬ם ‡ז ˘‪‰‬יי˙‪ ‰‬כוונ˙ו לברכם‬ ‫)˘יח ז˜נים ח״‚ „ף ˆ״ב(‬ ‫לחייו ˜ם ונ˙רפ‡‪ ,‬ומ‡ז ‪‰‬י˙‪ ‰‬לו לר׳ ‡ב‡ ˜ניי˙‬ ‫בברכ˙ זו˜ף כפופים"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וסיפר ‪‰‚‰‬״ˆ מ‪‰‬רי״‡ ‡ײכענ˘טיין מ˜יװי‡˘„‬ ‫מטפח˙ו ˘ל רבינו לחז˜‪ ‰‬בכל ר״‪.‰‬‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ י"ט ‡ו˙ י"‡(‬ ‫מ‪˘˘ ‰‬מע מפי ז˜נ˙ו ‪‰‬רבני˙ פעריל ע״‪‰‬‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ ‪('‰‬‬ ‫וכ˙ב ‪„‡‰‬מו"ר רבי יע˜ב יוסף ווייס מספינ˜‡‪:‬‬ ‫˘‪‰‬י‡ ‪‰‬י˙‪˘ ‰‬ם ב˘ע˙ מע˘‪ ,‰‬וזכר‪‰‬‬ ‫בע˘ר‪ ‰‬מ‡מרו˙ מבי‡ ‪‰‬ח˜ל יˆח˜ ˘סיפר לו‬ ‫מיל„ו˙‪˜˘ ‰‬רובי רבינו בני ‪‰‬מ˘פח‪‰ ‰‬יו‬ ‫‡ביו ‪‡‰‬מרי יוסף‪‰˘ ,‬י‪„ ‰‬רכו ˘ל רבינו ‪'˜‰‬‬ ‫מו„‡‚ים‪ ,‬ול‡ י„עו ‡ם יכנס רבינו ל‪˜˙‰‬יעו˙‬ ‫מ‪‰‬רי"‡ מזי„יט˘וב לפ˜ו„ ע˜רו˙ בר‡˘‬ ‫‡חרי ˘˘מעו ‡ימר‪ ‰‬מפי רבינו ˘ל‡ יכנס‬ ‫~ יב ~‬ ‫˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו ‪„˜‰‬ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע‬ ‫רבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי ˆבי ‪‰‬יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫ורבינו ‪„˜‰‬ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫פטרם בברכ‪ ‰‬כללי˙‪ :‬לכו ל˘לום! לכו ל˘לום!‬ ‫‚ו˘פנ˜‡ „מלכ‪„ ‰‬ח˙ים בי‪˘ ‰‬מי‡ ו‡רע‡‬ ‫‪˘‰‬נ‪" ,‰‬ו‡ני עˆמי למ„˙י במונ˜‡ט˘ על כמ‪‰‬‬ ‫ככר ‪˙‰‬פללנו ‡˙מול על ‪‰‬כל‪ ,‬וכ‪ ‰‬פטר מלפניו‬ ‫‪‰‬יוˆ‡ מר‡˘י ˙יבו˙ ‡'˙ ‪˘'‰‬מים ו'‡˙ ‪‡'‰‬ר‪ı‬‬ ‫בחורים ˘נול„ו מ‡לו ‪‰‬ברכו˙"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫‡ורחים ˘מספרם על‪ ‰‬ל‡לפים‪ ,‬ועל‪ ‰‬לח„רו‬ ‫)בר‡˘י˙ ‡‪ ,(‡ ,‬ו‪˘‰‬ם ‪„˜‰‬ו˘ ‪‰‬ז‪ ‰‬ב‪‰‬כ‡‪ ‰‬ע˘ר‬ ‫)˘יח יע˜ב יוסף‪„ ,‬ר˘ו˙‪ ,‬עמ' ˘כ"‚(‬ ‫וס‚ר ‡״ע בו‪ ,‬פ״‡ נסו כמ‪ ‰‬מן ‪‰‬חסי„ים ל‪‰‬מ˙ין‬ ‫פעמים‪‚ ,‬ימטרי‡ ניסן‪ ,‬ו‪‰‬יינו ע˘ר פעמים ‡'‬ ‫ליום מחר˙ ל‪˙‰‬פטר ממנו ביחו„‪ ,‬נ˙˜בˆו כולם‬ ‫‪‰‬רי י'‪ ,‬וע˘ר פעמים ‪‰ '‰‬רי נ'‪ ,‬וע˘ר פעמים ו'‬ ‫ברכ˙ מי ˘ברך לˆ„י˜י ה„ור‬ ‫במס„רון‪ ,‬וכ˘על‪ ‰‬בן בכורו ˘ל רבינו ‡ל ‡ביו‬ ‫‪‰‬רי ס'‪ ,‬וע˘ר פעמים ‪‰ '‰‬רי נ'‪‰˘ ,‬ם ‡ו˙יו˙ נ' י'‬ ‫רבינו ‪˙‰‬יחס ‡ל כל ‪„ˆ‰‬י˜ים ˘ב„ורו ב‡‪‰‬ב‪‰‬‬ ‫פנו ‡ליו בב˜˘‪ ‰‬כי י‪‰‬י‪ ‰‬ל‪‰‬ם לפ‪ ‰‬רבינו‪ ,‬נע˙ר‬ ‫ס' נ'‪ ,‬כ˙יב˙ 'ניסן'‪ ,‬וז‪˘ ‰‬פיר˘ ר˘"י )על וי˜ר‡‬ ‫וחיב‪ ,‰‬בכל ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ ‰‬כ˘על‪ ‰‬ל˙ור‪‰ ‰‬י‪‰‬‬ ‫לב˜˘˙ם נכנס‪‡ .‬בל לחר„˙ם נפ˙ח‪ ‰‬פ˙‡ום‬ ‫ט‪ ,‡ ,‬וב‚מר‡ ˘ב˙ פז‪‡ (:‬ו˙ו ‪‰‬יום נטל ע˘ר‬ ‫מברך בברכ˙ מי‪˘-‬בירך ‡˙ ‚„ולי ˆ„י˜י ‪„‰‬ור‬ ‫‪„‰‬ל˙ ובנו ˘ל רבינו יˆ‡ ו‡חריו ‚ם רבינו ו‪‰‬ו‡‬ ‫עטרו˙‪ ,‬ע„ כ‡ן „ברי ‪„˜‰‬ו˘‪ ,‬ו˘פ˙יים י˘˜‬ ‫‡י˘ ‡י˘ על ˘מו‪˙‰ ,‬חיל ב‪‰ˆ‰‬״˜ ר' ‡בר‪‰‬ם‬ ‫‚וער ו‡ומר‪‡ˆ :‬ו כולכם! ˆ‡ו!‪ ,‬נ˙פזרו ‪‡‰‬ורחים‬ ‫ברוך ‪‰‬חונן ל‡„ם „ע˙‪.‬‬ ‫יע˜ב מס‡„י‚ור‡ זˆ״ל וב‪‰‚‰‬״˜ ר׳ חיים‬ ‫לכל רוח ו‚ם בנו ˘ל רבינו יˆ‡ בר‡˘ ‚ולם‪.‬‬ ‫)ספר עטר˙ ˙פ‡ר˙ „ף כ"‪‡ ‰‬ו˙ ל'(‬ ‫‪‰‬לבר˘ט‡ם זˆ״ל מˆ‡נז ופורט ו‪‰‬לך ‡˙ ˘‡ר‬ ‫‡ע״פ ˘ב‡ו לפניו כל ‪‰‬מ˙פטרים בערבובי‡‪,‬‬ ‫‪„ˆ‰‬י˜ים‪ ,‬ונו„ר ˆ„˜‪ ‰‬בע„ם‪.‬‬ ‫סכין ח„˘ ס‚ולה לפרנסה‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ט"ו ‡ו˙ ‡'(‬ ‫ו‡לפי י„ים ‪‰‬ו˘טו לו בב˙ ‡ח˙‪ ,‬בכל ז‡˙ ס˜ר‬ ‫‡˙ כולם וי„ע מי ומי ‪‰‰‬ולכים‪ ,‬כ‪ ‰‬ספר לי חסי„‬ ‫ס‚ול‪ ‰‬לפרנס‪˘ ‰‬מע˙י ב˘ם ‡„מו"ר ‪˜"‰‰‬‬ ‫‡ח„ ˘‪‰‬י‪ˆ‡ ‰‬ל רבינו בר״‪ ‰‬ומפני ˘‪‰‬י‪ ‰‬ר‚יל‬ ‫ו‪‰‬ט‪‰‬ור לו „ומי‪‰˙ ‰‬ל‪ ‰‬מרן מ‪‰‬רי"‡ זˆ"ל‬ ‫לעיין בפירו˘ המחזור‬ ‫לב‡ ‡ליו ‚ם ליום ‪‰‬ו˘ענ‡ רב‪ ,‰‬ל‡ רˆ‪ ‰‬ל„חו˜‬ ‫מזי„יט˘וב ˘‡מר ˘י˜נ‪ ‰‬לו כל ‡ח„ בערב‬ ‫ו‪‰‬י‪ ‰‬נו‪ ‚‰‬רבינו ‪„˜‰‬ו˘ ]מ‪‰‬רי"‡[ בכל ‪‰‬מוע„ים‬ ‫עˆמו ב˙וך ‪‰˜‰‬ל ‪„‚‰‬ול ר˜ כ„י ל‪‰‬ו˘יט י„ו ‚ם‬ ‫ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ ‰‬סכין ח„˘ וי˘חיזנו‪ ,‬ו‪‰‬ו‡ מסו‚ל‬ ‫לי˜ח ‪‰‬מחזור ‡חר ‪˙‰‬פיל‪ ‰‬בבי˙ו‪‚ ,‬ם עיין‬ ‫‪‰‬ו‡‪ ,‬וי‪‰‬י ביום ‪‰‬ו˘״׳ר כ˘ב‡ ל‪˙‰‬פטר מרבינו‪,‬‬ ‫לפרנס‪ ‰‬על כל ‪˘‰‬נ‪ ,‰‬כך ˘מע˙י מפי ‡נ˘ים‬ ‫בפירו˘‪ ,‬ור‡י˙י בימים נור‡ים כ˘‪‰‬יו מזמרים‬ ‫‪‰‬וכיחו רבינו על ˘נסע ממנו ‡חר ר״‪ ‰‬בלי ברכ˙‬ ‫נ‡מנים ˘˘מעו מפיו ‪„˜‰‬ו˘ זי"ע‪.‬‬ ‫‪˙‰‬פילו˙ ‪‰‬י‪ ‰‬מעיין בפירו˘ ‪‰‬מחזור‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫˘לום‪ ,‬נוכח ‪‰‬חסי„ כי ‡ין נס˙ר מעיני רבינו‪.‬‬ ‫)‪‡‚‰‬ון רבי ˘ב˙י ליפ˘י‪ ı‬זˆ"ל „ומ"‪‡ ı‬ור˘יוו‡ ‪‰‬בי‡‬ ‫)יל˜וט מ‪‰‬רי"‡ מזי„יט˘וב ‡ו˙ ˜ס"‡(‬ ‫בספרו ס‚ול˙ י˘ר‡ל מערכ˙ ר' ‡ו˙ „'(‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ י"ב ‡ו˙ י"‚ ‪-‬י"„(‬ ‫בזי„יט˘וב ו˜‡מ‡רנ‡ ‡כלו ‡‚וזים‬ ‫כמסופר כבר למעל‪) ‰‬פר˜ י״ב( ל‡ פטר רבינו‬ ‫˘החיינו על ב‚„ ח„˘ ביו"ט ˘ני ˘ל‬ ‫‡˙ חסי„יו ‡חר ר״‪‡ ‰‬ח„ ‡ח„ כבכל ימו˙‬ ‫בר"ה‬ ‫ר‡˘ ה˘נה‬ ‫‪˘‰‬נ‪ ,‰‬כי ‡ם עמ„ ביום ‪‰‬ר‡˘ון ממחר˙ ר״‪‰‬‬ ‫בזי„יט˘וב ו˜‡מ‡רנ‡ ‡כלו ‡‚וזים בר‡˘‬ ‫‡ˆל מזוז˙ בי˙ מ„ר˘ו וכל ‪‡‰‬ורחים עברו‬ ‫מלבו˘יו ˘ל רבינו ‪‰‬י׳ ˙מי„ נ˜יים‪ ,‬וכל רבב ל‡‬ ‫‪˘‰‬נ‪ ,‰‬כי '‡‚וז' ב‚ימטרי‡ 'טוב'‪ ,‬וכ˙יב )˘‪ ˘"‰‬ו‪,‬‬ ‫לפניו ו‪‰‬ו˘יט י„ו לכל ‡ח„ מבלי ל˜ח˙ פ„יון‬ ‫נמˆ‡ ב‪‰‬ם‪ ,‬ב˘ב˙ ‪‰‬יו ב‚„יו לבנים‪‚ ,‬ם טלי˙ו‬ ‫י‡( '‡ל ‚נ˙ ‡‚וז יר„˙י לר‡ו˙ ב‡בי ‪‰‬נחל'‪ ,‬כי‬ ‫נפ˘ ‡ו פ˙˜‡‪ ,‬ויברכם ביום ‪‰‰‬ו‡ כרכ‪ ‰‬כללי˙‬ ‫‪‰‬י‪˙ ‰‬מי„ לבן כ˘ל‚ ומˆופ‪ ‰‬בעטר˙ כסף‬ ‫‡‚וז מעל˙ו ˘‡ינו מ˙לכלך‪ ,‬ו‪‰‬ו‡ לימו„ זכו˙‬ ‫‡ח˙‪ ,‬ל‡מר‪ :‬לכו ל˘לום! לכו ל˘לום! כבר‬ ‫‚„ול‪ ,‰‬בין חסי„יו ‪‰‬יו בעלי ˙ע˘י‪˘ ‰‬ל טלי˙ים‬ ‫לבני י˘ר‡ל‪‡˘ ,‬כן ‡ם ‪‰‬ם נופלים יכולים ‪‰‬ם‬ ‫‪˙‰‬פללנו ‡˙מול בע„ כולכם!‪ ,‬וכ‪ ‰‬נפטרו ממנו‬ ‫ועטרו˙‪ ,‬ו‪‰‬ם ‪‰‬בי‡ו לו בכל ˘נ‪ ‰‬ו˘נ‪ ‰‬טלי˙‬ ‫לנ˜ו˙ ‡˙ עˆמם‪.‬‬ ‫‪‡‰‬ורחים ויסעו ‡י˘ ‡י˘ לבי˙ו ל˘לום‪.‬‬ ‫ועטר‪ ‰‬מ˘ל‪‰‬ם‪ ,‬ורבינו ‪‰‬י‪ ‰‬נו˙ן טלי˙ו ‪‰‬י˘ן‬ ‫)˜ול מנחם ‡ו"ח ח"‪ ‰‬סי' כ‪(‰‬‬ ‫במ˙נ‪ ‰‬למ˜ורביו‪.‬‬ ‫‡בל ‪‰‬יו כמ‪ ‰‬וכמ‪‡ ‰‬נ˘י מע˘‪˘ ‰‬נ˘‡רו ‡ˆל‬ ‫מ˜ור ˜„ים לז‪ ‰‬ל‡ מˆינו‪‡ ,‬מנם י˘ לˆיין עוב„‡‬ ‫רבינו ע„ ‡חר יו‪‰‬״כ ו‡ח„ים ‚ם ‡חר ח‚ ‪‰‬סוכו˙‪,‬‬ ‫בכל ליל‪˘-‬ני ˘ל ר״‪‰ ‰‬י‪ ‰‬לוב˘ ב‚„ ח„˘ לכללו‬ ‫˘‡כלו ˆ„י˜י זי„יט˘וב ‡‚וזים בר‡˘ חו„˘‬ ‫‪‰‬ללו ‪‰‬יו ‪‰‬יו˘בים לפני ‪ '‰‬בבי˙ מ„ר˘ו ˘ל‬ ‫בברכ˙ ˘‪‰‬חיינו )עי' ‡ו"ח סי' ˙״ר( מ‪˘ ‰‬נע˘‪‰‬‬ ‫ניסן ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ ‰‬למל‡כים‪ ,‬ו‡ף ˘ח˘˘ו מ˘ום‬ ‫רבינו ועס˜ו כל ‪‰‬ימים ב˙ור‪ ‰‬וב˙פל‪ ,‰‬בכל‬ ‫לו ע״פ רוב ע״י ‡ח„ מע˘ירי חסי„יו‪ ,‬לח‚‬ ‫ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ ‰‬עˆמו‪ :‬ב˘ב˙ ‡חים ‚ם יח„‪ ,‬כמ‪‰‬‬ ‫ימו˙ ‪˘‰‬נ‪ ‰‬ל‡ ‪‰‬סכים רבינו לכך ˘י˘בו‬ ‫‪‰‬סוכו˙ ˘לחו לו סוחרי‪˙‡-‬רו‚ים ˙מי„‬ ‫ˆ„י˜ים מסובים על סעו„˙ ר‡˘ חו„˘ ניסן‬ ‫"יו˘בים" י˘יב˙ ˜בע בבי˙ מ„ר˘ו‪ ,‬כמו ˘‪‰‬י‪‰‬‬ ‫‡˙רו‚ים מובחרים‪ ,‬ו‪‰‬י‪ ‰‬מברך בכל יום על‬ ‫בזי„יט˘וב‪‡ ,‬מר ‪ ˜"‰ˆ‰‬רבי ר' ˘מעון‬ ‫‪‰‬מנ‪ ‚‰‬בחˆרו˙ ‪˘ ˘„˜‰‬ל כמ‪„ˆ ‰‬י˜ים ב„ורו‪,‬‬ ‫‡˙רו‚ ‡חר ˘ל‡ חלו בו י„ים ע„יין‪ ,‬ו‡ע״פ‬ ‫מיערוסל‡ב זˆ"ל ‪‰‬נ‪‡ ‰‬נחנו ‡וכלים כ‡נ˘ים‬ ‫רבינו רˆ‪˘ ‰‬י‪‰‬יו חסי„יו "‡נ˘י מע˘‪ "‰‬ל‡ ר˜‬ ‫˘ככלל נ‪ ‚‰‬רבינו בי˙ו כ„רך בעל‪-‬בי˙ בינוני‬ ‫פ˘יטים‪ ,‬ר˜ ‪‰‬רב מר‡ז„‡ל ‡וכל עם כונ˙‪,‬‬ ‫במובן ‪˙‰‬ורני בלב„ כ״‡ ‚ם במוכן ‪‰‬כלכלי‬ ‫בכל ז‡˙ ב˙˘מי˘י ˜„ו˘‪ ‰‬ו‪„‰‬ורי מˆו‪‰ ‰‬י‪‰‬‬ ‫]ו‪‚‰‬י„ ‪‰‬רב מר‡ז„‡ל בח˘‡י ל‡ח„‪˘ ,‬ב‡מ˙‬ ‫˘יטפל ‡י˘ בפרנס˙ ‡נ˘י בי˙ו‪ ,‬ר˜ בין כס‡‬ ‫‡ˆלו ‪‰‬כל מ˙וך רחב˙ י„ים ועו˘ר‪.‬‬ ‫בזו ‪‰‬ר‚ע על‪ ‰‬ב„ע˙ו ‡יז‪ ‰‬כונ˙ ‡כיל‪ ,‰‬ו‪‰‬ר‚י˘‬ ‫לע˘ור וימי ‪‰‬ח‚ ‪‰‬סכים ל‪‰‬חזי˜ "יו˘בים" בבי˙‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ כ"ב ‡ו˙ ו'(‬ ‫ר' ˘מעון ˙יכף[‪.‬‬ ‫מ„ר˘ו‪ ,‬נ˙מנ‪‡ ‰‬ז ‚זבר מיוח„ ˘נ˙ן לו רבינו‬ ‫ל‪‰‬ספ˜˙ם סכום מסויים בכל ˘בוע ו˘בוע‪,‬‬ ‫ברכ˙ פרי„ה ˘ל רבה"˜ מהרי"‡ זי"ע‬ ‫ו‡חר ‪‰‬סעו„‪‰ ‰‬בי‡ו ‡‚וזים ל‪˘‰‬לחן‪‡ ,‬ז ‡מר‬ ‫ו‡˙ ‪‰‬חסר ‪˘‰‬לימו ‪‰‬חסי„ים ‪‰‬ע˘ירים‪.‬‬ ‫‡חר ר‡˘ ה˘נה‬ ‫‪„ˆ‰‬י˜ ר' ˘למ‪ ‰‬מ„‡לינ‡ ב„רך ˆחו˙‪‰' ,‬ל‡‬ ‫)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ל"‚ ‡ו˙ ז'(‬ ‫‪‰‬יום ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ ,‰‬כי ב‡ח„ בניסן ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪,‰‬‬ ‫‡חר ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ ‰‬ל‡ ‪‰‬י‪ ‰‬רבינו ]רב‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רי"‡‬ ‫ובר‡˘ ‪˘‰‬נ‪ ‰‬ל‡ נכון ל‡כול ‡‚וזים‪ ,‬ו‡ולי ‪‰‬יום‬ ‫מזי„יט˘וב זי"ע[ מפטר ‡˙ ‡ורחיו כר‚יל‪ ,‬כי‬ ‫‡פ˘ר כי מו˙ר ל‡כול'‪.‬‬ ‫‡ם עמ„ ‡ˆל ‪‰‬מזוז‪˘ ‰‬ל פ˙ח בי˙ מ„ר˘ו‪,‬‬ ‫ו‪‡‰‬ורחים עברו לפניו‪ ,‬נ˙ן לכל ‡ח„ מ‪‰‬ם ‡˙‬ ‫נענ‪ ‰‬ו‡מר ‪ ˜"‰‚‰‬מר‡זל‡‪‰ ,‬יום בו„‡י מו˙ר‪,‬‬ ‫ירו ומבלי ל˜ח˙ מ‪‰‬ם ל‡ פ˙˜‪ ‰‬ול‡ פ„יון נפ˘‬ ‫כי ‡‚וז ‚ימטרי‪ ‰‬טו"ב‪ ,‬כמו ‪˘‰‬ם ‪„˜‰‬ו˘ ‡‪‰‬ו"‪,‰‬‬ ‫~ יג ~‬ ‫‡ור המנה‚ים‬ ‫מ˘‡ ומ˙ן במ˜ור המנה‚ בר‡˘ונים ו‡חרונים ול‡חריהם המנה‚ ‡ˆל ˙למי„י בע˘"ט ה˜'‬ ‫ו‡ˆל רבו˙ינו ה˜„ו˘ים זˆ"ל‬ ‫מ˜ור המנה‚ ל‡מיר˙ 'ל„ו„ ה' ‡ורי'‬ ‫לר‚ל ר‡˘ ה˘נה ˙˘פ"ז לפ"˜ הבעל"ט‪‡ ,‬נו חו˜רים בס"„ במ˜ור המנה‚ הנהו‚ בכמה ˙פוˆו˙ י˘ר‡ל לומר‬ ‫בחו„˘י ‡לול ו˙˘רי 'ל„ו„ ה' ‡ורי וי˘עי'‪‡ ,‬מנם מנה‚ רבו˙ינו ה˜„ו˘ים היה ˘ל‡ ל‡ומרו‪ ,‬ובסיע˙‡ „˘מי‡‬ ‫ס„רנו מ‡מר מיוח„ לברר ולב‡ר מ˜ור המנה‚‪ ,‬ו‚ם לברר טעם ‡י ‡מיר˙ו ‡ˆל הˆ„י˜ים ו‡ˆל רבו˙ינו ה˜„ו˘ים‪.‬‬ ‫גם החיד"א זצ"ל הביא מנהג זה בספרו סנסן ליאיר‬ ‫רעה כתובה על האדם מן השמים‪ ,‬יכולה לבטלה‪,‬‬ ‫)בסופו(‪ ,‬ומוסיף בדבר דהוא סגולה גם לאומר‬ ‫ומבטל מעליו כל גזרות רעות וקשות‪ ,‬ויוצא‬ ‫מנה‚ ‡מיר˙ ל„ו„ ה' ‡ורי‬ ‫אותו בכל השנה‪ ,‬וכותב‪" :‬להצלחה ולשמירה‪,‬‬ ‫בדימוס זכאי בדין‪ ,‬וצריך להזהר מאוד מאוד‬ ‫מנהג נתפשט בחלק גדול של עם ישראל‬ ‫יאמר מזמור לדוד ה' אורי וישעי אחר כל תפילות‬ ‫שיאמר זה המזמור ערב ובוקר דבר יום ביומו‬ ‫שמתחלת חודש הרחמים והסליחות עד לשמחת‬ ‫שחרית מנחה ערבית‪ ,‬מר"ח אלול עד מוצאי יוה"כ‬ ‫מר"ח אלול עד אחר שמחת תורה‪ ,‬אזי הוא מובטח‬ ‫תורה‪ ,‬אומרים פעמיים בכל יום אחר תפלת‬ ‫וכן בהושענא רבא‪ ,‬וכן הוא מנהג בעה"ק חברון‬ ‫שיוציא שנותיו וימיו‪ ,‬ויכניע על ידי כל מיני‬ ‫שחרית ומנחה את כל מזמור כ"ז שבתהלים 'לדוד‬ ‫שהש"ץ אומר אותו אחר עלינו לשבח וכו' בקול‬ ‫מקטרגים‪ ,‬עכ"ל )בשנת תע"ו הדפיס רבי בנימין‬ ‫ה' אורי וישעי'‪ ,‬אמנם המנהג לרבותינו הקדושים‬ ‫רם‪ ,‬ומה טוב לאומרו כל השנה אחר שמ"ע‬ ‫בינוש את ספרו השני בשם 'אמתחת בנימין'‪,‬‬ ‫לבית זידיטשוב הוא שנקטו כדברי השוללים‬ ‫ולפחות כל יום האומרו כל יום אחר תפלת שחרית‬ ‫וכתב‪ :‬סדר הנסירה‪ ,‬אחר העמידה של שחרית‬ ‫במנהג זה‪ ,‬ולא אמרו אותו וכמו שיתבאר אי"ה‬ ‫ימצא חיים"‪ ,‬ע"כ שם‪ ,‬וכן מזכיר החיד"א את‬ ‫יאמר מזמור כ"ז 'לדוד ה׳ אורי'‪ ...‬הא לך סוד גדול‪,‬‬ ‫להלן בטעם הדבר‪ ,‬וכמו שנראה בבירור ממכתב‬ ‫המנהג בספרו עבודת הקודש )מורה באצבע אות‬ ‫כל האומר מזמור זה מר"ח אלול עד אחר שמחת‬ ‫שכתב הרה"ק רבי פנחס חיים מראזלא זי"ע‬ ‫ל"ז( וכותב‪" :‬מנהג טוב לומר אחר כל תפלה מזמור‬ ‫תורה‪ ,‬וכו'(‪.‬‬ ‫במכתב שכתב לבנו‪ ,‬שמנהג זידיטשוב הוא שלא‬ ‫לדוד ה' אורי וישעי‪ ,‬ובפרט מר"ח אלול עד‬ ‫ענין זה מופיע גם בספר זכירה )נדפס שנת תס"ט‬ ‫לומר לדוד‪ ,‬וכן הוא בילקוט מהרי"א‪ ,‬ובמנהגי‬ ‫הושענא רבא"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫בהאמבורג‪ ,‬לרבי זכריה בן יעקב סימנר(‪ ,‬ואף בו‬ ‫קאמארנא )אות שפ"ו(‪.‬‬ ‫הובאה סגולת אמירת המזמור בימים אלו‪ :‬סוד‬ ‫ממכ˙ב הרה"˜ רבי פנחס חיים מר‡זל‡‬ ‫ומנהג זה על אף שנתפשט בכמה תפוצות ישראל‪,‬‬ ‫גדול‪ ,‬האומר מזמור כ"ז מראש חודש אלול עד‬ ‫אבל הוא מנהג מאוחר‪ ,‬ואינו מוזכר לא בגמרא‪,‬‬ ‫זי"ע ˘מ˜ורו מספר חמ„˙ הימים‬ ‫אחר שמחת תורה וכו'‪ ,‬ע"כ‪ ,‬וכבר הוכיחו רבים‪,‬‬ ‫ולא בספרי המנהגים של רבותינו הראשונים‪ ,‬ולא‬ ‫שרבי זכריה סימנר ליקט לספרו מחיבורים רבים‬ ‫מכל השתלשלות הנ"ל נראה יסודו מספר שם טוב‬ ‫בטור ושו"ע‪ ,‬ובמקורו האמיתי נתבאר אי"ה‬ ‫שעמדו לפניו‪ ,‬ואף הרבה להשתמש בספר 'שם‬ ‫קטן‪ ,‬ומשם נתפשט לגדולי המקובלים שהעתיקו‬ ‫בהמשך המאמר‪ ,‬ואודות מנהג זה יש כמה ענינים‬ ‫טוב קטן'‪ .‬בשנת תפ"ד‪ ,‬נדפס בבערלין 'ספר‬ ‫הדבר‪ ,‬עד שנשתלשל לאומרו בכמה תפוצות‬ ‫לחקור אחריו‪ ,‬א‪ .‬כאמור צריכין לבאר מקור הדבר‪,‬‬ ‫היראה' )כנספח ל'ספר המוסר' שנדפס לראשונה‬ ‫בישראל‪ ,‬אמנם ממכתב שכתב הרה"ק רבי פנחס‬ ‫ב‪ .‬בטעם המנהג‪ ,‬ג‪ .‬במה שכמה רועי החסידות לא‬ ‫בשנת תל"א בלובלין‪ ,‬שם באות ט'( הובאה‬ ‫חיים מראזלא זי"ע אודות מנהג זה‪ ,‬מבואר מדבריו‬ ‫קבלו המנהג וכמנהגינו מנהג זידיטשוב שלא‬ ‫הסגולה‪" :‬מצאתי כתוב סוד גדול‪ ,‬האומר מזמור‬ ‫דמקורו הוא מספר 'חמדת הימים' שידוע דכמה‬ ‫לאמרו‪ ,‬ד‪ .‬האומרים לדוד באיזה ימים אומרים‬ ‫כ"ז מראש חדש אלול וכו'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫גדולי החסידות התנזרו מכל מה שכתב שם‪ ,‬ולכן‬ ‫אותו ומתי מסיימין לאומרו‪ ,‬ה‪ .‬מקום אמירתו‬ ‫הביא שם רשימה מלאה של צדיקים שלא היו‬ ‫ומצינו הדברים גם בספר שערי רצון )עם ספר‬ ‫בסדר התפילה‪ ,‬ובמאמר זה יתבאר רק חלק א' וג'‬ ‫אמרו לדוד וכו' מחמת שמקורו הוא משם‪ ,‬וכן‬ ‫שערי רחמים‪ ,‬שאלוניקי שנת תק"א( המיוסד‬ ‫דכדאי לעמוד על מנהגינו לבית זידיטשוב נתחיל‬ ‫הגה"צ מפרסיב מארץ פולין נכד של היהודי הק'‬ ‫עפ"י כתבי הגאון המקובל רבי חיים הכהן מארם‬ ‫לילך לברר מקודם במקור הדבר‪ ,‬ומכך יתבאר‬ ‫ז"ל‪ ,‬אמר לו שמקובל בידו בודאי מרבינו היהודי‬ ‫צובה זצ"ל בעל טור ברקת‪ ,‬תלמידו של רבי חיים‬ ‫למה אין אומרים אותו בזידיטשוב‪ ,‬כי בעצם הוא‬ ‫הקדוש זצ"ל זקינו‪ ,‬איש מפי איש‪ ,‬שלא אמר לדוד‬ ‫ויטאל זצ"ל‪ ,‬וכן הובא בספר שערי תפלה )להגר"י‬ ‫תלוי זה בזה‪ ,‬וכדלהלן‪ ,‬ועוד חזון למועד אחרת‬ ‫מחמת ששמע מרבו הקדוש מלובלין ז"ל שזה‬ ‫רקח ז"ל( בשם מהר"ח כהן ז"ל‪ ,‬וגם הרה"ק רבי‬ ‫לשאר דברים‪.‬‬ ‫הדבר הוא מן הספר חמדת ימים‪ ,‬ואי"ה יביא דבריו‬ ‫שבתי מראשקוב זצ"ל תלמידו של מרן הבעש"ט‬ ‫המלאים להלן‪.‬‬ ‫הק' זי"ע הביא זאת בסידורו עם כונות האריז"ל‬ ‫מ˜ור המנה‚ מספר ˘ם טוב ˜טן וכמה‬ ‫)סדר כװנת ר"ח אלול( וכתב‪" :‬כל האומר מזמור‬ ‫פוס˜ים ˘הבי‡ו המנה‚‬ ‫מהרה"˜ ר' ˘מעון מז˘עליח‡וו זˆ"ל‬ ‫כ"ז לדוד ה׳ אורי וישעי וגו' מראש חודש אלול עד‬ ‫אחר שמחת תורה ערב ובוקר דבר יום ביומו אזי‬ ‫הנה לראשונה שמצינו שנזכר המנהג וסגולת‬ ‫˘מ˜ורו מהרה"˜ רבי ‡ליהו בעל ˘ם‬ ‫הוא מובטח שמוציא שנותיו בטוב ויערב לו‪,‬‬ ‫אמירתו הוא בספר 'שם טוב קטן' )הנדפס‬ ‫זˆ"ל‬ ‫ואפילו גזירה רעה כתובה על האדם מן השמים‬ ‫בזוצלבאך שנת תס"ו( שהוא סדר תפלות וכונות‬ ‫עוד מקור בדבר מסר הגאון החסיד רבי שמעון‬ ‫יכול לבטל‪ ,‬ומעביר מעליו כל המקטריגים ושטנים‬ ‫מיוסד עפ"י כתבי האריז"ל‪ ,‬שחיבר הגאון המקובל‬ ‫מזשעליחאוו זצ"ל שאמר משם מרן הבעל שם‬ ‫ומארי תריסין ומבטל מעליו כל קשות ורעות ויוצא‬ ‫רבי בנימין בינוש הכהן בעל שם טוב מקראטשין‬ ‫טוב הק' זי"ע שהגיד לתלמידיו הק'‪ ,‬שמנהג זה‬ ‫בדימוס זכאין בדין‪ ,‬ועי"ז מכניע כל המקטריגים"‪,‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬הא לך סוד גדול כל האומר מזמור‬ ‫לומר מזמור 'לדוד ה' אורי' בחודש אלול אחר‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫זה מר"ח אלול עד אחר שמחת תורה‪ ,‬ואפילו גזרה‬ ‫~ יד ~‬ ‫ועוד דהמעיין בספר חמדת הימים יראה שמנהגו‬ ‫מפ"ק של הרה"ק בעל דברי יחזקאל משיניאווא‬ ‫התפלה תיקן הרה"ק רבי אליהו בעל שם זצ"ל‪,‬‬ ‫שהנהיג לעצמו הי' לאמרו רק בסליחות ולא‬ ‫זצ"ל בשם הרה"ק מראפשיץ זצ"ל‪ ,‬שהגיד כי מיום‬ ‫וממנו נובע מקור מנהג מקובל זה‪) .‬ראה להלן זה‬ ‫בחדשי אלול ותשרי כמנהגי האומרים אותו הנובע‬ ‫שהיה צדיק אחד בעולם‪ ,‬מאז והלאה הותר‬ ‫הסיפור בזה במילואו(‪.‬‬ ‫ממקורות הנ"ל‪ ,‬וכן לא הובא שם כל הכונות ע"ז‬ ‫להחזיק הספר חמדת ימים‪ ,‬כי הצדיק הנזכר הי'‬ ‫שהובאו בסידור רבי שבתי‪ ,‬ומזה מפורש שכל‬ ‫גלגול נשמתו ובגודל עבודתו תיקן במה שנכשל‬ ‫מנה‚ ה‚ר"‡ ˘ל‡ ל‡ומרו מ˘ום טירח‡‬ ‫דברי ר' שבתי נעתק מספר שם טוב קטן ולא‬ ‫המחבר חמדת הימים‪ ,‬עכ"ד‪ ,‬ועיי"ש שמסיק כי‬ ‫„ˆיבור‡‬ ‫מספר חמדת ימים‪ ,‬וכה דברי ספר חמדת ימים‬ ‫בודאי מחבר הספר חמדת ימים היה איש קדוש‬ ‫)ח"א פ"י לסליחות( אבאר לך סדר נוסח הסליחות‬ ‫בדורו‪ ,‬ומכמה ראיות נראה שאף חי קודם תקופת‬ ‫ומכאן נעבור לשוללי מנהג זה‪ ,‬וכמו שנהגו רבותינו‬ ‫תאמר בתחלה מזמורי התשובה‪ ,‬ואנכי נהגתי גם‬ ‫כת ש"ץ שר"י‪ ,‬רק שכת זה מצא את כת"י חמדת‬ ‫הקדושים לבית זידיטשוב זי"ע שלא לאומרו‪,‬‬ ‫מזמור כ"ז לדוד ה' אורי וישעי‪ ,‬ומזמור ל"ג רננו‬ ‫הימים ושלטו בה ידי זרים שערבובו בו בכמה‬ ‫וראשון שנמסר בידינו שלא היה נוהג לאומרו הוא‬ ‫צדיקים שכנזכר בכל אחד מהם י"ג שמות הוי"ה‬ ‫מקומות‪ ,‬ע"כ הדברים שהובאו גס בספרים אחרים‬ ‫מנהג של הגר"א מווילנא זצ"ל‪ ,‬כפי שנמסר ע"י‬ ‫כנגד י"ג מכילין דרחמים שמתגלים ומאירים מר"ח‬ ‫מגורי האריז"ל בודאי יצא זאת מתח"י המחבר‬ ‫תלמידו הג"ר ישכר בער מווילנא בספרו מעשה‬ ‫אלול ואילך כנודע‪ ,‬ונכון לאומרם לראש אשמורות‬ ‫הק'‪ ,‬אבל מה שנדפסו בו דברים חדשים לגמרי אין‬ ‫רב )אות נ"ג( וזהל"ש‪" ,‬ואין אומרים שום מזמור‬ ‫בסליחות לעורר הרחמים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫להשגיח כי יש לחוש שהוא מהדברים שניתוספו‬ ‫זולת שיר של יום‪ ...‬גם מר"ח אלול עד יוה"כ אין‬ ‫בו ע"י אנשי הכת ש"צ‪ ,‬עיי"ש(‪.‬‬ ‫אומרים קאפיטל כ"ז"‪ ,‬ועוד שם )אות כ"ו‪ ,‬ובתוס'‬ ‫טעם הרה"˜ מˆ‡נז זי"ע ˘ל‡ רˆה‬ ‫מע"ר( "שאין אומרים שאר פסוקים בצבור קודם‬ ‫וזה לשון הרה"ק רבי פנחס חיים טויב זצ"ל‬ ‫תפלה ולא אחר תפלה‪ ...‬ולא בחודש אלול המזמור‬ ‫לסמוך על מה ˘‡ינו מופיע בכ˙בים‬ ‫מראזלא במכתב לבנו שהזכרנו לעיל‪" ,‬אודות‬ ‫כ"ז‪ ...‬כללו של דבר אין לקבוע פסוקים ומזמורים‬ ‫לדוד ה' אורי וישעי בר"ח אלול‪ ,‬הלא ידוע לך שאין‬ ‫והנה מה שהביא הרה"ק מראזלא זצ"ל הנ"ל‬ ‫בצבור זולת שיר של יום"‪ ,‬והטעם )בתוס' מע"ר‬ ‫אנחנו אומרים לדוד ה' אורי וישעי בר"ח אלול‬ ‫שהרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל ג"כ לא נהג‬ ‫סק"ז(‪" :‬מפני שאין מוסיפין על הציבור‪ ,‬משום‬ ‫כמנהג קצת מקומות‪ ,‬ותדע בני שכל הדברים‬ ‫לאומרו‪ ,‬באמת מצינו בטעם הדבר בספר אוצר‬ ‫טירחא דציבורא"‪.‬‬ ‫הכוונות הנאמרים שם ]בסידור רבי שבתי[ הם‬ ‫החיים )אות רכ"ו( כי הרה"ק מצאנז זצ"ל אכן לא‬ ‫נראה דהגר"א נקט שלא לומר לדוד ה' אורי כיון‬ ‫אינם מרבינו האר"י הקדוש זצ"ל לא מיניה ולא‬ ‫נהג לאמרו‪ ,‬ואמר הטעם‪" :‬כי לא נמצא בזה‬ ‫שהוא טירחא על הציבור ואין מוסיפין על הציבור‪.‬‬ ‫מקצתיה‪ ,‬רק בכל הדברים האלו הם מועתקים‬ ‫בכתבים כוונות להאריז"ל"‪ ,‬ע"כ‪ ,‬והנמצא מזה‬ ‫מספר חמדת הימים אשר אנחנו מקובלים‬ ‫דהרה"ק מצאנז לא אמר אותו מטעם אחרת שהיה‬ ‫מאבותינו רבותינו הקדושים שלא להשגיח על‬ ‫יסו„ו מספר חמ„˙ הימים‬ ‫עמו‪ ,‬שלא רצה לסמוך על דבר שאינו מופיע‬ ‫הדברים האלו‪ ...‬ובאמירת לדוד וכו'‪ ,‬ידוע בודאי‬ ‫אבל כאמור לא רק בליטא נהגו כן‪ ,‬אלא גם בקרב‬ ‫בכתבי האריז"ל שנמסרו ע"י תלמידו המובהק‬ ‫אלי שרבינו הקדוש מאור הגולה החוזה מלובלין‬ ‫רבותינו הק' צדיקי הדורות ממשיכי דרך החסידות‬ ‫מהרח"ו‪.‬‬ ‫ז"ל לא היה אומרו‪ ,‬וכן תלמידיו הקדושים היהודי‬ ‫של הבעש"ט הק' זי"ע היה נמצאו הרבה מהם‬ ‫הקדוש ]מפשיסחא[ ז"ל‪ ,‬ורבינו זקיני הקדוש‬ ‫שמנעו עצמם מלקיים מנהג זה‪ ,‬וטעם מנהגם בזה‬ ‫מן ה˘מים ביטלו ˘ני ˙פילו˙ ל„ו„ ה'‬ ‫מזידטשוב ז"ל‪ ,‬ורבינו חו"ז מראפשיץ ז"ל‪ ,‬לא היו‬ ‫נמסרו מפי השמועה‪ ,‬ויש סמוכין לזה במכתב‬ ‫‡ורי וכ‚וונ‡‬ ‫אומרים לדוד מחמת טעם זה‪ ,‬וכשהייתי בשנת‬ ‫קודש שכתב הרה"ק רבי פנחס חיים מראזלא זי"ע‬ ‫עוד מקור לכל זה ענין אמירת לדוד ה' )הבאנו‬ ‫תרפ"ז בקארלסבאד והי' שם הגה"צ מפרסיב‬ ‫לבנו‪ ,‬כי גדולי החסידות פקפקו בעצם מקור‬ ‫לעיל התחלת הדברים(‪ ,‬ועוד טעם שלא לאמרו‬ ‫מארץ פולין נכד של היהודי הק' ז"ל‪ ,‬ואמר לי‬ ‫מוצאו של המנהג‪ ,‬הגם שהובא הדבר בסידור‬ ‫הוא ענין נפלא המובא בספר נזר הקודש )מנהגי‬ ‫שמקובל בידו בודאי מרבינו היהודי הקדוש זצ"ל‬ ‫האריז"ל של רבי שבתי מראשקוב זצ״ל עם‬ ‫חודש אלול אות ט' בניצוצי הקודש אות י"א(‬ ‫זקינו‪ ,‬איש מפי איש‪ ,‬שלא אמר לדוד מחמת‬ ‫הכונות וכדהבאנו לעיל‪ ,‬מכל מקום היה מקובל‬ ‫ונעתיק לשונו‪ :‬וסיפר הרה"ח ר' משה דוד שטרום‬ ‫ששמע מרבו הקדוש מלובלין ז"ל שזה הדבר הוא‬ ‫אצלם שהמנהג מיסודו הוא מספר 'חמדת ימים'‪,‬‬ ‫נ"י מטארנא שפעם בא הרה"ק רבי שמעון‬ ‫מן הספר חמדת ימים‪ ,‬ושמחתי מאוד בזה כמוצא‬ ‫שיצא עליו עוררין ע"י כמה גדולי ישראל שלא רצו‬ ‫מזעליכאוו זצ"ל לביהמ"ד של רבינו אא"ז הרה"ק‬ ‫שלל רב‪ ,‬וגם הרה"ק מצאנז לא אמר לדוד‪,‬‬ ‫ללמוד בו והרחיקוהו מביתם‪ ,‬מחמת חשדא על‬ ‫רבי ארי' ליבוש מצאנז זצוק"ל‪ ,‬ושאל את‬ ‫והצדיקים שאמרו לדוד בודאי לא היה יודעים‬ ‫המחבר אחר שמצאו בתוכו כמה דברים זרים שיש‬ ‫האברכים מפני מה אין רבינו מהרא"ל מצאנז אומר‬ ‫שהוא מן הספר הנ"ל‪ ,‬שאילו היה יודעים לא היו‬ ‫בו ריח ש"ץ ימ"ש‪ ,‬ולכן חששו גם הם שכל מנהג‬ ‫לדוד ד' אורי‪ ,‬ובשינאווע אומרים‪ ,‬ולא המתין‬ ‫אומרים‪ ,‬רק היו רואים בהסידור ]של הרה"ק רבי‬ ‫אמירת מזמור לדוד ה' אורי המופיע בספר זה הוא‬ ‫לתשובה אלא המשיך להם אני יספר לכם מעשה‬ ‫שבתי[ היה סוברים שהוא מרבינו האר"י הק' ז"ל‪,‬‬ ‫ג"כ מהדברים שחדשו הכת ש"ץ והנגררים עליהם‪,‬‬ ‫שהיה פעם בימי רבי אליהו בעל שם היה גזירה‬ ‫אבל לא כן הוא"‪ ,‬ע"כ )נדפס בריש ספר אהל‬ ‫שזייפו הדבר בשמו של האריז"ל‪ ,‬לכך נמנעו‬ ‫שהמושל לא הי' לו בנים וביקש להיהודים‬ ‫מועד‪ ,‬ובריש סידור לב שמח החדש(‪.‬‬ ‫מלאמרו )אודות הספר חמדת הימים‪ ,‬כבר נודע‬ ‫שיתפללו עליו‪ ,‬ואם לאו הוא מוכן לערוך צו גירוש‬ ‫בשערים פולמוס גדול שהיה בזה בין גדולי הדור‪,‬‬ ‫על כל היהודים‪ ,‬ובא רבי אליהו בעל שם ואמר‬ ‫לכ‡ורה ˜˘ה לומר ˘ב‡ מספר ח"י‬ ‫כי הרבה גדולים לא רצו לעיין בו ואף הרחיקו ספר‬ ‫להפריץ שיהי' לו בן לי"ב חודש‪ ,‬והבעל שם הק'‬ ‫אבל באמת מאוד תמוה הדבר לומר שזה הטעם‪,‬‬ ‫זה מבתיהם וכדלעיל שחשדוהו שהוא מכת ש"ץ‪,‬‬ ‫סיפר זה המעשה להתלמידים שלו‪ ,‬ואמר שאל‬ ‫היות שכפי שהבאנו לעיל את מקור הראשון של‬ ‫אך לעומתם היו הרבה מגדולי ישראל וצדיקי‬ ‫יחשוב שהי' זה לרבי אליהו בקל‪ ,‬שקודם הלך לצד‬ ‫לדוד אורי הוא מספר 'שם טוב קטן' והוא נדפס‬ ‫הדורות שלא החזיקו בדעה זו כלל‪ ,‬והיה‬ ‫הקדושה ולא פעל‪ ,‬ואח"כ לצד הטומאה הסטרא‬ ‫כבר בתס"ו‪ ,‬ואחריו בספר זכירה שנדפס בתס"ט‬ ‫מהגדולים שעיינו ולמדו בו ואף קבעו בו שיעור‬ ‫אחרא ולא פעל‪ ,‬עד שפעל על זאת עם הסט"א‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ואילו החמדת הימים נדפס לראשונה‬ ‫בימי חג ומועד‪ ,‬וגם הביאו דבריו בספריהם בשמו‪,‬‬ ‫בעצמו‪ ,‬וסיים הבעש"ט בזה הלשון 'מיינט נישט‬ ‫באיזמיר תצ"א‪ ,‬וגם נראה מלשונות של רבי שבתי‬ ‫ובעצם אין ענינו לכאן רק נציין לדברי הגה"ק בעל‬ ‫אז דער ר' אליהו האט באקריגען שיתין פולסה‬ ‫בסידורו דבא מספר שם טוב קטן‪ ,‬ולא מחמדת‬ ‫מנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל שכתב מאמר שלם‬ ‫דנורא‪ ,‬נאר מען האט עם געוואלט מאבד זיין פין‬ ‫הימים‪.‬‬ ‫על ספר חמדת ימים בספרו חמשה מאמרות‬ ‫אלעס נפש רוח ונשמה‪ ,‬נאר היות ער האט זיך‬ ‫)מאמר משיב מפני המול(‪ ,‬והביא שם ששמע‬ ‫~ טו ~‬ ‫מוסר נפש געווען פאר יודען‪ ,‬האט מען אין‬ ‫מנ‪‚‰‬י זי„יט˘וב‬ ‫הימעל גוזר געווען אז מען זאל מבטל זיין צוויי‬ ‫תפלות וואס ער האט מתקן געווען ואחד הוא‬ ‫‡˘ר זכינו בסיע˙‡ „˘מי‡ לח˜ור ‡חריו בטוב טעם ב‚ליונו˙ ‪˜‰‬ו„מים‬ ‫לדוד ד' אורי‪ ,‬ואחד כגוונא'‪ ,‬עכ"ד הבעש"ט‬ ‫הקדוש‪ ,‬וסיים רבי שמעון מזעליכאוו‪ ,‬דידוע‬ ‫על הרה"ק רבי אלימלך שלא אמר כגוונא‪,‬‬ ‫ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪˘˙ ‰‬פ"„‬ ‫והרה"ק מאפטע לא אמר לדוד ד' אורי‪ ,‬ע"כ‬ ‫בגליון אור הנר שנת תשפ"ד חקרנו בס"ד‪ ,‬על מנהג זידיטשוב בימים הנוראים דאף דבכל השנה כולה לא אומרים‬ ‫שם‪.‬‬ ‫בברכת יוצר 'אור חדש' וכו'‪ ,‬אבל בימים הנוראים אומרים אותו‪ ,‬כמו שמצינו בספר פאר יצחק בעוד שמתאר המצב‬ ‫נוסח אחרת קצת איתא בילקוט אוהב ישראל‬ ‫בימים נוראים אצל רבה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬כתב שם על בנו בכורו של רבה"ק רבי סנדר ליפא זצ"ל‪ ,‬שהוא‬ ‫)הליכות ומנהגים אות ס"ב( מדברי הגאון רבי‬ ‫היה עובר לפני התיבה מן המלך עד גמר תפלת שחרית וכשהתפלל תפלת יוצר ופרט הלך בנעימה קדושה‪ ,‬פועל‬ ‫שמעון מזשעליחאוו זצ"ל שסיפר‪ ,‬כי הרה"ק‬ ‫גבורות עושה חדשות בעל מלחמות‪ ,‬וכן הלאה "וסיים בקול שחל אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו‪,‬‬ ‫המגיד ממעזריטש זצ"ל חילק בין תלמידיו‬ ‫מה שלא נאמר אצל רבינו רק בימים הנוראים"‪ ,‬עכה"ל שם‪.‬‬ ‫אמירת כגונא בעש"ק‪ ,‬ואמירת לדוד ה' אורי‬ ‫וכן נמצא בספר מנהגי קאמארנא סדר התפלה אות נ"ה‪ ,‬דלא נהגו לומר אור חדש וכו' בשאר ימות השנה‪ ,‬אבל‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬לחלק מהם צוה לומר כגונא ולא‬ ‫בראש השנה ויום הכיפורים אמרו עיי"ש‪.‬‬ ‫לדוד‪ ,‬ולחלק מהם צוה לומר לדוד ה' אורי ולא‬ ‫כגונא‪ ,‬ועל זה סיים הגר"ש מזשעליחאוו‪,‬‬ ‫ובספר מנהגי זידיטשוב מהדורא תנינא‪ ,‬כתב ג"כ דבב' ימים של ראש השנה וביום כיפור‪ ,‬והוסיף שם דגם בהושענא‬ ‫שמקובל בידו כי הרה"ק רבי אלימלך‬ ‫רבה ובשמיני עצרת אומרים אור חדש‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫מליזענסק זצ"ל היה אומר לדוד ה' אורי‬ ‫ועיין בספר הליכת קודש )קוסון( פרק מ"ח אות כ"ג‪ ,‬דכתב שגם בעשרת ימי התשובה אמרו אור חדש‪.‬‬ ‫באלול‪ ,‬ולא כגוונא בעש"ק‪ ,‬ואילו הרה"ק‬ ‫ובטעם הדבר מצינו בספר אילה שלוחה‪ ,‬להרה"ק רבי נפתלי מליטאוויסק זצ"ל‪ ,‬מתלמידי רבינו הק'‪ ,‬שכתב טעם‬ ‫מאפטא זצ״ל היה אומר כגוונא בעש"ק‪ ,‬ולא‬ ‫שני פעמים בספרו‪ ,‬בערך 'תפילה' כתב וז"ל‪" ,‬בנוסח שאין אומרים כל השנה 'אור חדש'‪ ,‬בברכת יוצר אך בראש‬ ‫היה אומר לדוד ה' אורי באלול‪ ,‬ובמשך הזמן‬ ‫השנה ויום כיפור‪ ,‬נ"ל 'אור חדש על ציון צאיר'‪ ,‬עולה מספר שמות הפרנסה 'פא"י חת"ך עם מס' ראש השנה'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫נשתרבב המנהג שאומרים שניהם‪.‬‬ ‫ובפרשת שופטים כתב "אור חדש עולה מספר פא"י חת"ך‪ ,‬ולזה מרומז לאותן שנוהגין שלא לומר הנוסח אור חדש‬ ‫]אודות מנהגו של הרה"ק רבי אלימלך‬ ‫רק בראש השנה וביום כיפור "כדי להמשיך הפרנסה' מהיכל זכות" וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מליזענסק זצ"ל שלא לומר כגוונא בעש"ק‪,‬‬ ‫סיפר גם הרה"ק רבי יצחק מסטיטשין זצ"ל‬ ‫ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪˘˙ ‰‬פ"‪‰‬‬ ‫שפע"א שבת הרה"ק רבי אלימלך בלאנצהוט‬ ‫בגליון אור הנר שנת תשפ"ה חקרנו בס"ד במנהג רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬דאף שהפוסקים הזהרו מאד‬ ‫כשהמגורר שם עדיין הרבי הרבי הק' מלובלין‬ ‫שלא לומר זכרינו 'לַ חיים' בפת"ח‪ ,‬אלא בשו"א‪ ,‬אמנם מנהג רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע הוא לומר לחיים‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ומנהגו של הרה"ק רבי אלימלך היה‬ ‫בפת"ח‪ ,‬כפי שמובא במנהגי זידיטשוב )הוספות מנהגים – זידיטשוב עניני ראש השנה( "שמענו מפי הרה"ק ר' חיים‬ ‫שלא לומר 'כגוונא' בקבלת שבת‪ ,‬ואילו‬ ‫יעקב מקאמארנא זי"ע ]בעל פרי חיים[ שמרן העטרת צבי אמר זכרנו לחיים בפת"ח תחת הל'‪ ,‬ונתן טעם לזה עפ"י‬ ‫הרה"ק מלובלין היה נוהג לומר כגוונא‪ ,‬וחכך‬ ‫קבלה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הרה"ק מלובלין בדעתו האם לומר כגוונא‬ ‫בפני רבו‪ ,‬ולבסוף החליט שמסתמא אם יאמר‬ ‫וגם בספר מנהגי קאמארנא הנהגות של תלמידו הגדול של רבינו הק' מהרצ"ה זי"ע‪ ,‬הרה"ק מהרי"א מקאמארנא‬ ‫יסכים רבו עמו‪ ,‬ואכן הסכימה דעת רבו עמו‪.‬‬ ‫זי"ע כתב 'אמרו זכרנו לחיים הל' בפת"ח'‪.‬‬ ‫)החכמה מאין‪ ,‬עמוד נ"ט([‪.‬‬ ‫אמנם לא כתבו לטעום בטעם הדבר‪ ,‬ובגליון הנפלא עטרת שלום של מוסדות קאמארנא בארה"ק )פ' חוקת‬ ‫תשע"ב( מובא מכ"ק אדמו"ר מקאמארנא שליט"א שקיבל מאבותיו טעם הדבר‪ ,‬ומובא שם שרבינו הק' העטרת‬ ‫טעם ‡ח„ המכריע ‡˙ כולם ˘מנה‚‬ ‫צבי מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬לא אמר קודם התקיעות הפסוקים שבר"ת קר"ע שט"ן‪" .‬וכן היה אומר זכרנו לחיים בפת"ח‪,‬‬ ‫כל י˘ר‡ל ל‡מרו‬ ‫שפת"ח הוא חכמה‪ ,‬וחכמה ר"ת כ'לום ח'סר מ'בית ה'מלך‪ ,‬והבן"‪.‬‬ ‫עוד בענין המחלוקת בין הרה"ק מצאנז זי"ע‬ ‫ר‡˘ ‪˘‰‬נ‪˘˙ ‰‬פ"ו‬ ‫שלא אמר לדוד‪ ,‬והרה"ק משינאווא זי"ע‬ ‫בגליון דאשתקד שנת תשפ"ו חקרנו בס"ד אחר המנהג בקרב ישראל‪ ,‬דבערב ראש השנה בכל שנה ושנה קונים סכין‬ ‫שאמר לדוד איתא בקובץ עץ חיים )י"ח(‪ :‬ומן‬ ‫חדש ומשחיזין אותו‪ ,‬והספרים שמביאים סגולה זו ציינו מקור לקבלה זו מרבה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬ושכן‬ ‫הענין לציין מה ששמעתי מאחד מנכדי‬ ‫הביא הגאון רבי שבתי ליפשיץ זצ"ל דומ"ץ אורשיווא בספרו סגולת ישראל )מערכת ר' אות ד'( וז"ל שם‪" :‬סגולה‬ ‫שינאווא בשם חסיד זקן מחסידי שינאווא‬ ‫לפרנסה שמעתי בשם אדמו"ר הה"ק והטהור לו דומיה תהלה מרן מהרי"א זצ"ל מזידיטשוב שאמר שיקנה לו כל‬ ‫שהרה"ק משינאווא זצ"ל נימק טעם אמירתו‬ ‫אחד בערב ראש השנה סכין חדש וישחיזנו‪ ,‬והוא מסוגל לפרנסה על כל השנה‪ ,‬כך שמעתי מפי אנשים נאמנים‬ ‫מזמור לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול‪ ,‬על‬ ‫ששמעו מפיו הקדוש זי"ע"‪ ,‬ע"כ שם‪.‬‬ ‫אף שאביו מצאנז ורבותיהם מראפשיץ לא‬ ‫מקור שני לדבר הוא כענין הנ"ל בדומה לו‪ ,‬אמנם בפרט שונה מהראשון‪ ,‬והוא מהרה"ק הרבי מלובלין זי"ע 'שסכין‬ ‫אמרוהו‪ ,‬אך אמר הגה"ק משינאווא שבאמת‬ ‫חד בראש השנה הוא סגולה לפרנסה'‪ ,‬ואף בלי לקנות אותו‪ ,‬ומימרא זו יש שני מקורות יסודיים‪ ,‬לראשון יש להביא‬ ‫יש לו י"ח טעמים שלא לומר לדוד בחודש‬ ‫מה שכתב בספר 'זכרון טוב' )עניני חד"ת אות י"ד( שסיפר הרה"ק רבי יצחק מנעשכיז זצ"ל על הרה"ק הרבי מלובלין‬ ‫אלול‪ ,‬אך לעומת זה יש לו טעם אחד לאמרו‬ ‫זצ"ל שהיה מחלק סכינים בראש השנה לכל המקורבים‪ ,‬לסגולה על פרנסה‪ ,‬וכמ"ש )בפיוט לימים נוראים – וכל‬ ‫המכריע את כולם‪ ,‬והטעם הזה הוא שמנהג כל‬ ‫מאמינים( ה'חותך חיים לכל חי'‪ ,‬וכמ"ש )תהלים קמה‪ ,‬טז( 'פותח את ידיך' וסופי תיבות חת"ך שהוא שם הפרנסה‬ ‫ישראל לאומרו‪ ,‬והדברים מאירים בדרכו‬ ‫כנודע‪.‬‬ ‫ובשיטתו ובדרך הראוי לישראל להתנהג‪,‬‬ ‫מקור שני לדבר הנ"ל של הרה"ק רבי מלובלין זי"ע‪ ,‬וזה ג"כ ממקור קדים‪ ,‬והוא מהגאון רבי יחיאל מיכל היבנער זצ"ל‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫אבד"ק ניזנוב בספרו מעשה יחיאל )פרשת בשלח אות י'(‪ ,‬וז"ל שם‪" :‬יש קבלה מהרה"צ הקדוש מלובלין זצ"ל להיות‬ ‫בראש השנה בכיסו סכין חד וחלק‪ ,‬נגד השם של פרנסה המרומז בס"ת של פותח את ידיך"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫~ טז ~‬