gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

כתר תורה · Keser Torah — ראש השנה (2026-09-07)

מוציא לאור: כתר תורה · Keser Torah

שבוע: ראש השנה (2026-09-07)

כתר תורה · Keser Torah — ראש השנה (2026-09-07)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קיח' | ראש השנה | יו"ל בס"ד על ידי מכון "כתר תורה"‬ ‫"אבינו מלכנו" אבא ‪-‬רוצה‪ .‬מלך – יכול‪.‬‬ ‫ימי הדין ימי הרחמים‬ ‫"אם כבנים אם כעבדים"‪ ,‬הקב"ה הוא אבינו מלכנו‪ .‬אבא ‪ -‬רוצה לתת לילד שלו את‬ ‫בפתח יום הדין‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬היום הרת עולם‪ ,‬היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם‪,‬‬ ‫הכל‪ ,‬אבל לא תמיד הוא מסוגל‪ .‬מלך ‪ -‬יש לו את היכולת לתת את הכל‪ ,‬אבל לא‬ ‫אם כבנים אם כעבדים‪ .‬אם כבנים‪ ,‬רחמנו כרחם אב על בנים; אם כעבדים‪,‬‬ ‫תמיד הוא רוצה‪ .‬אבל אתה‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬אתה אבינו מלכנו‪ ,‬אתה רוצה לתת לנו‬ ‫עינינו לך תלויות עד שתחוננו ותוציא לאור משפטנו‪ ,‬קדוש‪.‬‬ ‫את הכל ואתה יכול לתת לנו את הכל!‬ ‫וכבר מראשית חודש אלול‪ ,‬ידועים דברי רבי ישראל סלנטר‪ :‬לב מי לא ירעד ויפחד‬ ‫ובמאי תליא מילתא? אם כבנים אם כעבדים‪" :‬השיבנו אבינו לתורתך‪ ,‬וקרבנו מלכנו‬ ‫מקול הקורא "אלול!"‪ .‬גם דגים שבים רועדים בחודש אלול‪ ,‬בפתח יום הדין‪.‬‬ ‫לעבודתך" ‪ -‬אומר הרמח"ל‪ ,‬אלו שני האמצעים המסוגלים ביותר שעל ידם‬ ‫האדם מתקרב אל בורא העולם‪ .‬זו התורה הקדושה‪" ,‬השיבנו אבינו לתורתך"‪ ,‬שאנחנו‬ ‫ומאידך גיסא‪ ,‬חודש אלול זה חודש הרחמים והסליחות‪ .‬חודש שבו משה רבנו עלה‬ ‫בתורה בבחינת "בנים אתם לה' אלקיכם"‪ ,‬ו"קרבנו מלכנו לעבודתך" – "ולעבדו בכל‬ ‫בר"ח לקבל לוחות שניות‪ ,‬וירד ביוהכ"פ‪ ,‬יום קץ מחילה וסליחה‪ ,‬כפי שכותב‬ ‫לבבכם"‪ ,‬איזו היא עבודה שבלב זו עבודת התפלה‪.‬‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬וזה יום קבלת התורה מחדש‪ ,‬עת רצון‪.‬‬ ‫ככה אנחנו שבים ומתקרבים לבורא עולם‪ ,‬ונהפכים להיות צלם אלקים לא רק בנשמה‬ ‫עה"פ "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה‪ ,‬בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו‬ ‫אלא גם בגוף! "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך"‪ .‬שבים אל המקום ששם היינו‪,‬‬ ‫וביום שמחת לבו"‪ .‬אומרת המשנה בסוף תענית‪" :‬ביום חתונתו" – זה יום מתן‬ ‫אלא ששם היינו רק בבחינת נשמה אלוקית‪ .‬והנה באנו פה לארץ‪ ,‬דוד המלך אומר‬ ‫תורה‪ ,‬של קבלת לוחות שניות ביוהכ"פ‪.‬‬ ‫"גר אנכי בארץ"‪ ,‬הנשמה משתלשלת מגבהי מרומים‪ ,‬ויורדת כאן אל העולם החשוך‪,‬‬ ‫והנה נשים לב למה שאנחנו אומרים שלש פעמים ביום בתפילה‪" :‬השיבנו אבינו‬ ‫ופה "גר אנכי בארץ"‪.‬‬ ‫לתורתך‪ ,‬וקרבנו מלכנו לעבודתך‪ ,‬והחזירנו בתשובה שלמה לפניך‪ .‬ברוך אתה‬ ‫כבוד שמים בעולם העשיה‬ ‫ה' הרוצה בתשובה"‪.‬‬ ‫אבל התפקיד שלנו הוא לקיים‪ :‬כל מה שברא הקב"ה בעולמו‪ ,‬לא בראו אלא לכבודו‪,‬‬ ‫הדרך לתשובה – תורה ועבודה‬ ‫שנאמר‪" :‬כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"‪ .‬זו לא חכמה‬ ‫ברכת התשובה אינה מדברת על חטאים עוונות ופשעים‪ .‬זה בברכה הבאה‪" :‬סלח לנו‬ ‫שיש כבוד שמים בעולמות העליונים – עולם האצילות‪ ,‬עולם הבריאה‪ ,‬עולם היצירה‪.‬‬ ‫אבינו כי חטאנו‪ ,‬מחול לנו מלכנו כי פשענו"‪ .‬אלא ברכת התשובה ‪" -‬השיבנו‬ ‫עבודתנו היא "אף עשיתיו" – בעולם החשוך‪ ,‬בעולם המעשה‪ ,‬שעבור זה באנו כאן‬ ‫אבינו לתורתך‪ ,‬וקרבנו מלכנו לעבודתך‪ ,‬והחזירנו בתשובה שלמה לפניך"‪.‬‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫מהי תשובה ולאן שבים? שבים למקום שמשם יצאנו‪ .‬נשמותיהם של ישראל קדושים‪,‬‬ ‫לבורא עולם יש מספיק מלאכים בשמים‪ ,‬לא בשביל זה באנו לפה‪ ,‬לא באנו פה לעשות‬ ‫חצובים מתחת כסא הכבוד‪ ,‬עולם הבריאה‪ ,‬למעלה מהמלאכים! תכיר מי אתה‪.‬‬ ‫פיקניק‪ ,‬באנו לפה עבור – "נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת‬ ‫המשגיח‪ ,‬רבי ירוחם ממיר היה אומר‪ :‬אדם צריך להכיר את חסרונותיו‪ ,‬אך יותר מכך‬ ‫הרע ובחרת בחיים"‪" .‬ובחרת בחיים"!‬ ‫– צריך להכיר את מעלותיו‪ .‬תכיר את המעלות שלך‪ ,‬תכיר את הכלים שלך‪.‬‬ ‫רבי משה שפירא ע"ה היה אומר‪ :‬מה זה חיים? שנה? עשר שנים? שבעים שנה? מאה‬ ‫חז"ל הקדושים אומרים‪" :‬אחור וקדם צרתני‪ ,‬ותשת עלי כפכה"‪" .‬אחור וקדם‬ ‫ועשרים שנה? לא ולא! מה שמתחיל כאן בעולם ונגמר כאן בעולם – זה מוות‪.‬‬ ‫צרתני" – אדם נברא קדם למעשה בראשית‪ ,‬ואחור למעשה בראשית‪ .‬קדם‬ ‫חיים זה נצח‪ ,‬עולם שכולו טוב‪ ,‬עולם שכולו ארוך‪ .‬זה חיים!‬ ‫למעשה בראשית מצד הנשמה האלוקית‪ ,‬שהיא למעלה מהמלאכים‪ ,‬חצובה מתחת‬ ‫משכח תלמודו – מוטב ימות זכאי‬ ‫כסא הכבוד‪ ,‬בעוד שהמלאכים זה עולם היצירה; ומצד הגוף הנגוף והעכור‪ ,‬נברא‬ ‫קראנו בפרשת בן סורר ומורה‪" :‬כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו‬ ‫אחור למעשה בראשית‪.‬‬ ‫ובקול אמו ויסרו אותו ולא ישמע אליהם‪ ,‬ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אותו‬ ‫זכה – אומרים לו אתה קדם למעשה בראשית‪ ,‬אתה למעלה מהמלאכים! לא זכה –‬ ‫אל זקני עירו ואל שער מקומו וכו' ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע‬ ‫אומרים לו יתוש קדמך‪ ,‬שלשול קדמך‪ .‬מה זה זכה ולא זכה? ‪ -‬אנחנו מורכבים‬ ‫מקרבך"‪.‬‬ ‫מגוף ונשמה‪" .‬וייצר ה' אלקים" – וייצר‪ ,‬תרין יודין‪ .‬מצד הנשמה זו היצירה העליונה‪,‬‬ ‫אומרים חז"ל הקדושים בירושלמי‪ :‬בן סורר ומורה‪ ,‬אכל תרטימר בשר‪ ,‬שתה חצי לוג‬ ‫"אלקי‪ ,‬נשמה שנתת בי"‪ ,‬והיצירה מצד הגוף‪ ,‬כפי שאומר איוב‪" :‬עור ובשר תלבישני‪,‬‬ ‫יין‪ ,‬וסופו שמגמר נכסי אביו‪ ,‬ולא עוד אלא שמלסטם את הבריות‪ .‬ממשיך‬ ‫ובעצמות וגידים תסוככני"‪ .‬הגוף הוא החליפה של האדם‪ ,‬אבל "אלקי‪ ,‬נשמה שנתת‬ ‫הירושלמי‪ :‬ולא עוד‪ ,‬אלא שמשכח תלמודו! אמרה תורה‪ :‬מוטב ימות זכאי ואל ימות‬ ‫בי טהורה היא‪ ,‬אתה בראתה‪ ,‬אתה יצרתה"‪.‬‬ ‫חייב‪.‬‬ ‫השלטת הנשמה על הגוף‬ ‫הגאון הצדיק הרב דסלר בעל "מכתב מאליהו"‪ ,‬בשיחה האחרונה שנתן בישיבת‬ ‫תפקידנו הוא להשליט את החלק האלקי שבנו‪ ,‬את הנשמה הקדושה‪ ,‬על הגוף העכור‪,‬‬ ‫פוניבז' בתשי"ג‪ ,‬אמר‪ :‬בא אלי ראש הישיבה‪ ,‬הרב מפוניבז'‪ ,‬הראה לי את‬ ‫לזכך אותו‪ ,‬לטהר אותו‪ .‬זכה – מלשון המשנה בברכות "לא זכיתי שתאמר‬ ‫הירושלמי‪ ,‬ושאל‪ :‬זה הסדר? "ולא עוד אלא שמשכח תלמודו"? לכאורה הסדר היה‬ ‫יציאת מצרים בלילות" – לא ניצחתי‪ .‬אם אכן השליט את הנשמה על הגוף‪ ,‬אז הוא‬ ‫צריך להיות הפוך‪ :‬הוא היה בישיבה‪ ,‬ולא היה מחובר‪ ,‬בחור מנותק‪ ,‬הפך להיות‬ ‫נקרא על שם הנשמה‪ ,‬ולכן אז אומרים לו‪ :‬אתה קדם למעשה בראשית! אתה למעלה‬ ‫משכח תלמודו‪ ,‬בחור נושר‪ .‬אחרי שנהפך להיות בחור נושר‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא מלסטם‬ ‫מהמלאכים!‬ ‫את הבריות‪ .‬אמרה תורה‪ :‬ימות זכאי ואל ימות חייב‪ .‬ומדוע קבע הירושלמי כסדר‬ ‫הזה‪" :‬ולא עוד אלא שמשכח תלמודו"?‬ ‫אבל אם לא זכה – במקום שהנשמה תשלוט על הגוף‪ ,‬הגוף עושה לנשמה הפיכה‪.‬‬ ‫והתשובה היא ‪ -‬כל עוד שהבן מחובר אל התורה – יש תקוה‪ .‬אך ברגע שמשכח‬ ‫וכפי שהיה אומר הגר"א שאדם הוא כמו סוס ורוכבו; הנשמה צריכה להיות‬ ‫תלמודו – אמרה תורה מוטב ימות זכאי ואל ימות חייב‪ .‬ממשיך הרב דסלר‬ ‫רוכבת על הגוף‪ .‬והנה במקום שהיא תרכב על הגוף‪ ,‬תזכך אותו ותטהר אותו ותשתמש‬ ‫להביא את מה שאומר רבי דוסא בן הרכינס בפרקי אבות (פ"ג י"ד)‪" :‬שינה של שחרית‬ ‫בו לשימושים שלשמו נועד‪ ,‬הסוס עושה לו הפיכה! אז אומרים לו ‪ -‬יתוש קדמך‪,‬‬ ‫ויין של צהרים ושיחת הילדים וכינוס של עמי הארץ –מוציאים את האדם מן העולם"‬ ‫שלשול קדמך‪ .‬הוא נקרא אחור למעשה בראשית‪.‬‬ ‫רבנו יונה בפירושו מתעכב‪ :‬איזו עבירה הוא עבר? כתוב שהוא אכל מאכלות אסורות?‬ ‫ואם כן‪ ,‬מהו האמצעי שעל ידו אנחנו חוזרים בתשובה‪ ,‬ושבים אל המקום שמשם‬ ‫כתוב שהוא בעל בעילות אסורות? על מה מוציאים מהעולם?‬ ‫יצאנו‪ ,‬יחד עם מילוי התפקיד שבשבילו באנו לעולם? "השיבנו אבינו לתורתך‪,‬‬ ‫וקרבנו מלכנו לעבודתך"‬ ‫מסביר רבנו יוסף חיים בספר הוד יוסף‪ :‬מה פירוש אם היה אונס? הרי סוף סוף אנוס‬ ‫שינה של שחרית – עם ישראל בני מלכים‪ ,‬לכן קוראים קריאת שמע עד ג' שעות‪ .‬אבל‬ ‫רחמנא פטריה‪ .‬ו"חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשה‪ ,‬מעלה עליו הכתוב‬ ‫הוא משתרע על מטתו עד שתים בצהרים‪ .‬וכשהוא קם בצהרים – יין של צהרים‪.‬‬ ‫כאילו עשאה"? אלא מבאר רבנו יוסף חיים‪ :‬למה עכשיו נסתובב האונס? זה סימן‬ ‫עכשיו הוא קם‪ ,‬ועושה משתה של יין‪ .‬ואחר כך פותח פרלמנט – שיחת הילדים‪ ,‬כינוס‬ ‫שלא ראוי שיתערבב השטן‪ ,‬ולכן כל שנה שאין תוקעים בה בתחילתה מריעין לה‬ ‫של עמי הארץ‪ .‬אבל שואל רבנו יונה‪ :‬איזו מעשה עבירה הוא עשה? לא כתוב כאן‬ ‫בסופה‪.‬‬ ‫איזו עבירה הוא עשה!‬ ‫פעמים שנים רעות ביותר ופעמים שנים טובות ביותר‬ ‫מוציאין את האדם מן העולם ‪ -‬לא עונש אלא מציאות‬ ‫אבל למרות דברי הבה"ג‪ ,‬בספר מנחת עני (להגאון רבי יעקב עטלינגר בעל הערוך‬ ‫מבאר רבנו יונה במשל‪ :‬המלך נתן לעבדו שק של דינרי זהב‪ ,‬לקח העבד את שק הדינרי‬ ‫לנר) בפרשת האזינו‪ ,‬הוא עושה חשבון שבשנים שחל להיות ר"ה בשבת ולא‬ ‫זהב והשליך אותו לנהר! האם הוא עבר על גזל? לא‪ ,‬זה השק דינרים שלו‪.‬‬ ‫תקעו בשופר‪ ,‬אירע שהשנים הללו היו איומות ביותר‪ ,‬ואירע שהשנים האלו היו‬ ‫עכשיו אם יבוא העבד ויפנה אל המלך ויבקש שיתן לו עוד שקית של דינרים‪ .‬המלך‬ ‫נהדרות ביותר‪.‬‬ ‫יתן לו? מה פתאום שיתן לו אם הוא לא יודע איך להשתמש? על מה ולמה? נתתי לך‬ ‫שק דינרי זהב ואתה משליך אותו לאבדון?!‬ ‫בית המקדש הראשון חרב‪ ,‬בשנה שר"ה חל להיות בשבת‪ .‬גם בית המקדש השני חרב‪,‬‬ ‫כשחל להיות ר"ה בשבת‪ .‬ומאידך גיסא‪ ,‬בשנה שבה היה מחילת חטא העגל גם‬ ‫אומר רבנו יונה‪ :‬זה המשל והנמשל‪ .‬נתתי לך חיים‪ ,‬אבל מה אתה עושה בחיים שנתתי‬ ‫אז היה זה בשנה שר"ה חל להיות בשבת‪ .‬כמו כן השנה שבה זכינו להיכנס לארץ‬ ‫לך? שינה של שחרית‪ ,‬יין של צהרים‪ ,‬שיחת הילדים‪ ,‬כינוס של עמי הארץ‪ .‬על‬ ‫ישראל היה בה ר"ה בשבת‪.‬‬ ‫מה אני אתן לך חיים‪ ,‬על מה?‬ ‫אומר בעל הערוך לנר‪ :‬ר"ה שחל להיות בשבת פעמים יכולה להיות שנה נהדרת‬ ‫וכאן הרב דסלר שואל שאלה עצומה‪ :‬אם כן‪ ,‬לאור הדברים שמלמד אותנו רבי דוסא‬ ‫ומקסימה‪ ,‬ופעמים יכולה להיות שנה איומה‪ .‬אנחנו חוינו את זה על בשרנו‬ ‫בן הרכינס‪ ,‬היה צריך להיות‪ :‬מי שלומד תורה – "כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם‬ ‫בדורנו אנו לפני שלש שנים‪ ,‬ביום שמחת תורה תשפ"ד (השבעה באוקטובר)‪ ,‬גם אז‬ ‫נהגה יומם ולילה"‪" ,‬כי באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורה וחיים" – יהיו לו חיים‪.‬‬ ‫חל ר"ה בשבת‪.‬‬ ‫ואם הוא לא לומד תורה – צריך להיות מוות על המקום!‬ ‫שאל הרב דסלר את הרב מפוניבז'‪ :‬איך אנחנו רואים בני אדם שלא לומדים תורה‪,‬‬ ‫משל לשני שרי המלך‬ ‫והם חיים? היה צריך להיות שמי שלא לומד תורה – מת על המקום!‬ ‫ומאי טעמא דמילתא? אומר בעל הערוך לנר משל‪ :‬שר בבית המלכות חטא חטא גדול‪,‬‬ ‫עבירה נוראית‪ ,‬והוא עומד למשפט‪ .‬ואם יצא חייב בדין אחת דתו להמית‪ .‬הוא‬ ‫זכרנו לחיים – ממך נותן החיים‬ ‫צריך לחפש מליצי יושר שיליצו עליו‪ ,‬ויעידו על עדינות אופיו‪ ,‬כדי שיצא דינו לטובה‪.‬‬ ‫איהו מותיב לה והוא מפרק לה‪ :‬אני מפחד להגיד את התירוץ‪ ,‬אומר הרב דסלר‪ ,‬באמת‬ ‫הוא מחפש ולא מוצא‪ .‬אומרת לו אשתו‪ :‬בעלי היקר‪ ,‬אל תדאג‪ ,‬אני אבוא לבית‬ ‫כך היה צריך להיות‪ .‬אבל בא השטן בכבודו ובעצמו אל הקב"ה ואומר‪ :‬ריבונו‬ ‫המשפט ואמליץ בעדך‪ ,‬יש לי שם בבית המלכות נשים שמכירות אותי‪ ,‬ההמלצה שלי‬ ‫של עולם‪ ,‬נתת לי תפקיד פה בעולם‪ ,‬לנסות את האדם‪ .‬בשביל זה אנחנו פה‪ ,‬לא באנו‬ ‫היא זו שתוציא אותך זכאי בדין‪ .‬והנה הגיע יום המשפט‪ ,‬ואשת השר מגיעה‪ .‬ומעידה‬ ‫פה לפיקניק‪.‬‬ ‫עליו עדות אופי‪ ,‬ועל ידי כך הוא יוצא זכאי בדין‪ .‬זה סיפור אחד‪.‬‬ ‫"וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" – "טוב" מובן‪ ,‬מה זה "מאד"?‬ ‫ממשיך הערוך לנר‪ :‬כעבור זמן היה עוד שר בבית המלכות שגם הוא נתבע תביעה‬ ‫לימדו אותנו חז"ל "מאד" – זה היצר הרע‪ ,‬השטן‪ .‬כי רק על ידי כך האדם יכול‬ ‫איומה כמו הראשון‪ .‬והנה מגיע יום המשפט‪ ,‬והוא אומר לי אין בעיה‪ ,‬כמו‬ ‫להיות בעל בחירה‪ ,‬להיות בוחר בטוב‪ ,‬מואס ברע‪ ,‬ואז אתה נהפך להיות הבעל הבית‬ ‫שאצל השר הראשון אשתו המליצה עליו‪ ,‬גם אשתי תמליץ עלי‪ ,‬מה הבעיה? הוא‬ ‫על הטוב‪ .‬בשביל זה אנחנו פה!‬ ‫מרגיש בטוח‪ ,‬אין לו שום חששות‪.‬‬ ‫טוען השטן לקב"ה‪ :‬ברגע שאתה קובע שמי שלומד תורה – חי‪ ,‬ומי שלא לומד תורה‬ ‫והנה השר השני היה איש בליעל‪ ,‬זעף וקצף שלא שמר כראוי אהבת וכבוד אשתו‪,‬‬ ‫– מת על המקום‪ ,‬אני מחזיר לך את המפתחות‪ ,‬איזה נסיון יש לאדם? לא יהיה‬ ‫והיה מכה אותה מכות נאמנות שהותירו עליה סימנים‪ .‬והנה‪ ,‬מגיע יום המשפט‬ ‫שום נסיון!‬ ‫ואשתו מגיעה להמליץ עליו‪ .‬השופט מסתכל לה על הפנים ורואה שיש עליה סימנים‬ ‫אומר לו הקב"ה‪ :‬לא‪ ,‬אל תחזיר את המפתחות‪ .‬אני נותן לך את האפשרות לנסות את‬ ‫של מכות נאמנות‪ .‬מה זה? הוא שואל‪ .‬הבעל שותק‪ ,‬האשה שותקת‪ .‬אבל היה שם‬ ‫האדם‪ .‬אני נותן לך את האפשרות שאם האדם ב"מ לא לומד תורה – אתה‪,‬‬ ‫אדם שהכיר אותם‪ ,‬והוא אומר לשופט‪ :‬אתה לא מכיר את האדם הזה? הלא הוא ידוע‬ ‫השטן‪ ,‬תתן לו את החיים!‬ ‫כבליעל שמכה את אשתו בקביעות! השופט מיד מגיב‪ :‬אם כך‪ ,‬אחת דתו להמית! עד‬ ‫אנחנו עכשיו עומדים לקראת יום הדין‪ ,‬ר"ה‪ ,‬ספרי חיים ומתים לפניו נפתחים‪ .‬ואנחנו‬ ‫כאן המשל‪.‬‬ ‫מבקשים חיים‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬תן לנו אתה את החיים! רבונו של עולם‪ ,‬אנחנו‬ ‫כחה של שמירת שבת לערבב את השטן‬ ‫לא רוצים חיים מהשטן! "זכרנו לחיים‪ ,‬מלך חפץ בחיים‪ ,‬וכתבנו בספר החיים למענך‬ ‫אלוקים חיים"‪.‬‬ ‫אומר הערוך לנר‪ :‬מי היא האשה של כנסת ישראל? שבת היא בת הזוג של עם ישראל‪.‬‬ ‫חז"ל אמרו שבאה השבת לפני הקב"ה ואמרה לו‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬לכל הימים‬ ‫כעת אנו מבינים את דברי הפרד"א המובאים בטור‪ :‬אנחנו עם ישראל קדושים‪ ,‬אומה‬ ‫יש בן זוג‪ :‬יום ראשון ‪ -‬שני‪ ,‬שלישי ‪ -‬רביעי‪ ,‬חמישי ‪ -‬שישי‪ .‬ואני השבת‪ ,‬מי הבן זוג‬ ‫שיודעת את אופיה של אלוקיה‪ .‬לא כמו אומות העולם‪ ,‬כשבאים ליום הדין‬ ‫שלי? אמר לה הקב"ה‪ :‬הבן זוג שלך הם עם ישראל‪.‬‬ ‫לבושים שחורים‪ ,‬מתעטפים שחורים‪ ,‬ציפורניהם מגודלים‪ ,‬דהויים‪ ,‬סחופים‪,‬‬ ‫מדוכאים‪ .‬לא! אנחנו עם ישראל קדושים‪ ,‬אומה שיודעת את אופיה של אלוקיה!‬ ‫נמצא שהבת זוג שלנו היא השבת ואנחנו בני זוג עם השבת‪ .‬למה אנחנו לא תוקעים‬ ‫באים ליום הדין‪ ,‬לא בורחים מהדין‪" .‬אשרי העם יודעי תרועה‪ ,‬ה' באור פניך יהלכון"‪.‬‬ ‫בשופר בר"ה שחל להיות בשבת? כי אנחנו יראים שלא יחללו שבת‪ .‬הגמרא‬ ‫אומרת שבעוון חילול שבת דליקה מצויה‪ .‬למה דוקא דליקה? יש מפרשים כי התורה‬ ‫אנחנו באים ליום הדין‪ ,‬לובשים לבנים‪ ,‬מתעטפים לבנים‪ ,‬ועל ידי כך יודעים שיעשה‬ ‫מדגישה "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"‪.‬‬ ‫לנו נס‪ .‬וזה שאומר הנביא‪ ,‬אומר‪" :‬חדות ה' היא מעוזכם‪ ,‬אל תעצבו‪ ,‬אל‬ ‫תבכו"‪ .‬לא שלא היה על מה לבכות ולהתעצב‪ ,‬אבל אנחנו אומה שיודעת את אופיה‬ ‫גאון עוזנו רבנו יוסף חיים בספרו בן יהוידע מבאר‪ :‬איש ואשה זכו שכינה ביניהם‬ ‫של אלוקיה! יודעים שיעשה לנו נס! קודם כל אנחנו שומעים שבלי נס זה לא יעבוד‪.‬‬ ‫(איש ‪ -‬אותיות אש י'‪ .‬אשה אותיות אש ה'‪ .‬י‪-‬ה‪ ,).‬ואם לאו אש אוכלתם‪ .‬היות‬ ‫איזה נס? נס של תחיית המתים!‬ ‫שאנחנו בני זוג עם השבת‪ ,‬אם אנחנו שומרי שבת אז אכן שכינה ביניהם‪ ,‬אם בר מינן‬ ‫מחללים שבת אזי אש אוכלתם‪ ,‬משום כך דליקה מצויה בעוון חילול שבת‪.‬‬ ‫אנחנו בימים אלה נמצאים לקראת גמר השנה‪ .‬אדם חושב שכל מה שיש לו עד עכשיו‬ ‫מונח בקופסה‪ ,‬והוא מגיע לר"ה לבקש על התוספות‪ .‬זו טעות‪ ,‬לא נגע ולא פגע‪.‬‬ ‫ממשיך הערוך לנר ואומר‪ :‬אם אנחנו שומרי שבת ומקדשי שביעי כראוי‪ ,‬אז השבת‬ ‫המעגל השנתי נסגר‪ ,‬ובר"ה נפתח מעגל שנתי חדש!‬ ‫שלנו מתאימה למשל של האשה של השר הראשון‪ ,‬השבת היא הבת זוג שלנו‪,‬‬ ‫והיא מליצה עלינו‪ .‬אם מחשש שמא נכשל בחילול שבת אנחנו לא תוקעים‪ ,‬אז אין לך‬ ‫שנה שאין תוקעין לה בתחילתה‬ ‫ערבוב השטן גדול מזה‪ .‬רואה הקב"ה שעם ישראל כ"כ יראים שלא יכשלו בעוון‬ ‫והנה בשנה זו‪ ,‬יום טוב ראשון של ר"ה חל להיות בשבת קודש‪ ,‬וקבעו חז"ל שר"ה‬ ‫חילול שבת‪ ,‬או אז השבת היא עצמה הסנגור‪ ,‬לא צריכים את השופר‪ ,‬היא עצמה זו‬ ‫שחל בשבת אין תוקעים בשופר‪ ,‬וכן יו"ט ראשון של סוכות חל להיות בשבת‬ ‫שמערבבת את השטן‪ .‬אבל אם ב"מ לא שומרים את השבת כראוי‪ ,‬אז זה מתאים‬ ‫אין נוטלים ארבעת המינים‪ .‬כמו כן כשחל להיות פורים בשבת אין קוראים בו מגילה‪,‬‬ ‫לסיפור השני במשל‪ ,‬והשבת היא כאותה אשה המוכה של השר השני איש הבליעל‬ ‫מקדימים ליום ששי‪ .‬ולמה? אומרת הגמרא‪ :‬גזירת חכמים‪ ,‬שמא יטלטל את השופר‪,‬‬ ‫וסימני המכות שעליה‪.‬‬ ‫שמא ילך ללמוד אצל הבקי ויטלטל ארבע אמות ברה"ר‪ .‬יש כח ביד חכמים לעקור‬ ‫אם כן בשנה זו‪ ,‬זו העבודה שלנו‪ .‬להתחזק היטב בהלכות שבת‪ .‬לקראת שבת לכו‬ ‫מצוות עשה מן התורה בשב ואל תעשה‪ ,‬ולכן אנחנו לא תוקעים בר"ה שחל בשבת‪.‬‬ ‫ונלכה כי היא מקור הברכה‪ .‬לקבוע ללמוד ולשנן את ההלכות היטב‪ ,‬ואז אנחנו‬ ‫והנה בגמרא בר"ה (ט"ז ע"ב)‪ :‬אמר רבי יצחק‪ ,‬כל שנה שאין תוקעים לה בתחילתה‪,‬‬ ‫מובטחים שבעזרתו יתברך אכן נזכה למקור הברכה‪ .‬נזכה כולנו לשנה טובה ומבורכת‬ ‫מריעין לה בסופה‪ .‬ומפרשים התוס' בשם הבה"ג‪ :‬לא מדובר פה על ר"ה שחל‬ ‫ולשנים רבות נעימות וטובות‪ ,‬יחד עם כל בית ישראל אמן‪.‬‬ ‫להיות בשבת‪ ,‬שם זו גזירת חכמים שציוו אותנו לא לתקוע‪ ,‬אלא אם היה איזה אונס‬ ‫שמחמתו לא תקעו‪ ,‬ע"ז אמרו כל שנה שאין תוקעים לה בתחילתה מריעין לה בסופה‪.‬‬